דיווח על-פי חוק
דין וחשבון שנתי תשפ“ב 2022-2021
דין וחשבון שנתי תשפ“ב 2022-2021
מוגשמטעםמועצתהאקדמיהלאספההכלליתשלהאקדמיה
לפיסעיף11לחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,תשכ“א 1961
פרופ‘דודהראל,נשיאהאקדמיה
עריכה: נעמה שילוני
עריכת משנה: יאיר אשכנזי, מיה פופר
עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין
עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נאוי קצמן
צילום כריכה: שי בן אפרים
התצלומים הנוספים שבחוברת צולמו בידי
אינגה אבשלום שיליאן; רוחמה בונפיל, המכון לארכאולוגיה - האוניברסיטה העברית בירושלים;
שי בן אפרים; ראובן בן חיים; נוה בן שמואל; המכללה האקדמית תל–חי; חגי נתיב;
ינון פוקס; מיכל פתאל; אודי קצמן; ד"ר תום שלזינגר;
Alexander von Humboldt Foundation; Cambridge University Library;
Czech Academy of Sciences; CERN; Pierre Jayet for ESRF;
ÖAW/Daniel Hinterramskogler; Markus Scholz for the Leopoldina;
SESAME אלא אם צוין אחרת.,
כל זכויות התצלומים שייכות לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים אלא אם צוין אחרת.
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001
טלפון: 02–5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected]
www.academy.ac.il
עקבו אחרינו ברשתות החברתיות
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
תוכן העניינים
מבוא
8
9
דברהנשיא
11
מועצתהאקדמיה,מִנהלהאקדמיה
12
ייסודהשלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים
14
מטרותהאקדמיהותפקידיה
15
נושאיתפקידיםבעברובהווה
17
חבריהאקדמיה
29
מקבליהפרסיםוציוניהכבודמקרבחבריהאקדמיה
1 דוחפעילות
32
34
1.1 קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה
35
1.2 חילופינשיאיהאקדמיה
35
1.3 גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה
36
1.4 פעילותהאקדמיהבעקבותהפלישהלאוקראינה
36
1.5 קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות
36
1.6 הערכהוייעוץלגופיהממשל
37
1.6.1 ועדתדוחמצבהמדעבישראל
38
1.6.2 ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים
38
1.6.3 הוועדהלנושאביטחוןתזונתיבישראל
1.6.4 הוועדהלבחינתהקמתמרכזלאומילמיקרוסקופיית
39
אלקטרוניםקריוגנית)Cryo-EM(
40
1.6.5 ועדתההיגויהלאומיתלהערכתמצבתחוםמדעיהיםבישראל
41
1.7 טיפוחהצעיריםבמדע
41
1.8 הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2 פעילותהחטיבהלמדעיהטבע
45
48
2.1 הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון
49
SESAME – מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון
2.2
50
2.3 פיזיקהשלאנרגיותגבוהות–פעילותישראלבCERN-
52
2.4 פיזיקהגרעינית
54
2.5 ועדתההיגויהלאומיתלהערכתמצבתחוםמדעיהיםבישראל
55
2.6 פאונהופלורהשלארץישראל
55
2.7 ביואתיקה
56
2.8 רפואהמולקולרית
56
2.9 תוכניתקאוולי
3 פעילותהחטיבהלמדעיהרוח
58
61
3.1 מפעליםבמימוןהאקדמיה
61
3.1.1 האונומסטיקוןשלארץישראל
62
3.1.2 המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר
63
3.2 מפעליםבתמיכתהאקדמיה
63
המפעלהמשותףעם MGH
64
3.3 פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה
65
German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH
3.4
4 פעילותההוצאהלאור
67
69
4.1 פרסומיםשראואורבשנתהדוח
5 קשריםבין–לאומיים
71
73
5.1 קשרימדעעםמדינותועםאקדמיותלמדעיםבשנתתשפ"ב
79
5.2 המרכזהאקדמיהישראליבקהיר
79
5.3 קשריםעםמוסדותבין-לאומיים
6 מלגותומענקים
84
85
6.1 תוכניתמלגותאדמס
87
6.2 תוכניותמלגותהחירוםלחוקריםשנמלטומאוקראינהומרוסיה
6.3 תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה
87
והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר-דוקטורטמחו"ל
6.4 תוכניתלמלגותחירוםלישראליםלהשתלמות
89
בתר־דוקטורטבארץבעקבותמגפתהקורונה
90
6.5 פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
91
6.6 הפרס בחקר הקבלה על שם גרשם שלום
91
6.7 קרן בת-שבע דה רוטשילד ומענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר
94
6.8 הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה
97
6.9 מלגותקרןפולקסבישראל
98
6.10 מלגותבתר-דוקטורטבפיזיקהגרעינית
7 האקדמיההצעירההישראלית
100
8 פעילויותנוספותלקידוםמטרותיהשלהאקדמיה
108
109
8.1 מרכזהקשרלחוקריםישראלים
112
8.2 היוזמה–מרכזלידעולמחקרבחינוך
115
8.3 הקרןהלאומיתלמדע
117
8.4 תל“מ–הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח
9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה
120
10 תקציבהאקדמיה
130
11 ועדותהאקדמיה
133
12 נציגיהאקדמיהבגופיםובמוסדות
140
13 חבריםשהלכולעולמם
143
14 נספחים
156
156
14.1 חוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים
158
14.2 תקנוןהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים
7
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
מבוא
8
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
8 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
דבר הנשיא
חברות וחברי האקדמיה, קוראות וקוראים נכבדים,
להלן סיכום תמציתי של פעילות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
לשנת תשפ"ב. השנה ציינה האקדמיה מלאת 60 שנה לחקיקת חוק
האקדמיה ולהקמתה בתערוכה "'בית ועד לחכמים': שישים שנות מדע
ודעת", תערוכה היסטורית רחבת יריעה בבית האקדמיה, מיוזמתה
של הנשיאה הקודמת, פרופ' נילי כהן. התערוכה סוקרת את מגוון
פעילויותיה של האקדמיה ואת הישגי מדעניה לאורך השנים.
בצד נקודת הציון החגיגית ידעה תקופה זו גם התמודדות מורכבת עם מגפה
מתמשכת. למרות זאת השקענו גם בשנה החולפת את מלוא המאמצים
פרופ‘ דוד הראל
נשיא האקדמיה
בהגשמת המטרות שהוגדרו לנו בחוק ובמילוי התפקידים שהוטלו עלינו.
לקראת תום השנה הראשונה לנשיאותי ידיעה זו גורמת לי סיפוק רב ומהווה
תמריץמשמעותילהמשיךבעשייתנוהענפה.
מתוקף משימת הדגל של האקדמיה לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית עסקנו השנה בשני
נושאים עיקריים הנמצאים על סדר היום הציבורי בישראל ובעולם. בקיץ שעבר הקימה האקדמיה ועדה
רב–תחומית לבדיקת דרכי התמודדות עם משבר האקלים, בראשות פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע.
הוועדה בוחנת את הסוגיות השונות הנוגעות להתמודדות עם משבר האקלים, מפרסמת ניירות עמדה
ובוחנת את השימוש בתשתיות לאומיות לקידום יכולותיה של הקהילה האקדמית במחקר האקלים.
הנושא השני הוא הביטחון התזונתי בישראל. ועדה בראשות חבר האקדמיה פרופ' חיים סידר ופרופ'
אליוט בארי מהאוניברסיטה העברית בירושלים יזמה ערב עיון מקוון וכן יום עיון עשיר בנושא, בשאיפה
להעלות את המודעות לצורך במערכת מזון בת–קיימה בישראל.
תחום נוסף שבו ייעצה האקדמיה השנה הוא מדעי הים בישראל. ועדת ההיגוי הלאומית בתחום, בראשות
חבר האקדמיה פרופ' צבי בן–אברהם, הגישה את הדוח המסכם שלה, ובו המלצה לגבש תוכנית לאומית
חמש–שנתית לקידום תחום זה, בתקציב מוערך של כרבע מיליארד ש"ח.
בשנה החולפת התקיימו פגישות בבית האקדמיה עם שגרירים ועם נשיאי אקדמיות זרות למדעים, בין
השאר מבריטניה, מגרמניה, מאיטליה ומטייוואן. שוחחנו עימם על חיזוק הקשרים בינינו ועל בניית
מיזמים משותפים בעתיד. במהלך השנה גם נסעתי למפגשים עם נשיאות ונשיאי אקדמיות למדעים
באירופה ובארצות הברית. ההיכרות האישית הקרובה והבלתי אמצעית הנובעת ממפגשים כאלה היא
בעלת חשיבות רבה להידוק היחסים בין המוסדות, ובעקיפין גם בין המדינות. עם האקדמיה האוסטרית
למדעים חתמנו על הסכם מחודש, ועם כמה אקדמיות נוספות צפויים לנו בעתיד הקרוב שיתופי פעולה
מסקרנים ומשמחים. אלה יצטרפו לכינוסים המדעיים המשותפים עם אקדמיות עמיתות שבהם התברכנו
בתשפ"ב, ואשר נערכו בירושלים, בבודפשט, בוושינגטון הבירה ובפראג.
9
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
9
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים> דבר הנשיא
כחלק מפעילותנו הבין–לאומית, ובשל פלישת רוסיה לאוקראינה, פרסמנו גילוי דעת בשיתוף האקדמיה
הצעירההישראלית,ובוהבענוסולידריותעםסבלושלהעםהאוקראיניועםעמיתינובאקדמיההלאומית
למדעיםשלאוקראינה.ברמההמעשיתיזמנושתיתוכניותתמיכה,האחתלחוקריםמאוקראינהוהאחרת
לחוקרים מרוסיה שמעוניינים להגיע לישראל ולהמשיך בה את פעילותם המחקרית. שתי התוכניות זכו
להיענות רבה וחשובה, ומרבית המדענים שזכו במלגות התמיכה שלנו כבר נמצאים בארץ.
האקדמיה אמרה את דברה גם בנוגע לרפורמה בבחינות הבגרות והבהירה כי מדעי הרוח חיוניים לעיצוב
עולמם הפנימי ואישיותם של התלמידים, לפיתוח האוריינות בקרב החברה הישראלית, להעשרת הידע
ולטיפוח אופני חשיבה, מיומנויות כתיבה ואף כישורים מדעיים. היא הזהירה מהפגיעה האפשרית
במעמדם, שתחריף בשל העובדה שהשינוי בשיטת ההערכה מוצעת רק למקצועות ההומניים.
בתשפ"ב זכינו להרחיב במידה ניכרת את קהל האורחים והאורחות בפעילויות האקדמיה, מכל שכבות
הציבור הישראלי. בימי העיון ובכינוסים שערכנו, בין השאר בנושא אי–הביטחון התזונתי בישראל,
בששת המפגשים בסדרת "בשערי האקדמיה" שעסקו בנושא חופש וביום העיון לציון מאה שנים לרצח
הסופר יוסף חיים ברנר, השתתפו מאות צופים וצופות, חלקם הגיעו לבית האקדמיה בירושלים וחלקם
עקבו מרחוק אחר השידורים החיים וההקלטות. מיטב החוקרות והחוקרים שיתפו בכינוסים אלה בפירות
מחקריהם, כפי שאירע גם באירועי הגבורות המרגשים שערכנו לכבוד חברי האקדמיה בשתי החטיבות,
ולהבדיל באירועי הזיכרון לחברי אקדמיה שהלכו לעולמם. שלל ההרצאות והדיונים המרתקים שנכללו
באירועים אלה זמינים חינם לצפייה ברשת, נמנים עם נכסיה החשובים ביותר של האקדמיה ומממשים
את יעדה להנגיש מדע לציבור.
פעילויות רבות שערכה האקדמיה השנה התקיימו בהשתתפות הדור הצעיר, שממנו יצמחו מדעני העתיד
של ישראל. שני מפגשים שקיימנו במכללה האקדמית תל–חי לפני מאות נערים ונערות מצטיינים מאזור
הצפון זכו לתגובות אוהדות, וכך גם מפגשי "בשערי האקדמיה" וסימפוזיון פרסי בלווטניק לחוקרים
צעירים, שאירחו תלמידים מרחבי הארץ.
אנו תקווה שיוזמת האקדמיה לסדרת "מפגשי מדע ודעת", שתושק בשנה הקרובה במשותף עם בית
הנשיא, ואשר אליה יוזמנו בני נוער וסטודנטים להוראה, תגביר אף היא את העניין והסקרנות כלפי עולם
המדע בקרב הדור הצעיר.
אני מבקש להודות לשותפיי לדרך במועצת האקדמיה: סגנית הנשיא פרופ' מרגלית פינקלברג, הנשיאה
הקודמת פרופ' נילי כהן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ' סרג'יו הרט, יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ'
ידין דודאי ומנהלת האקדמיה גליה פינצי. בעזרתם אני בטוח שנוכל להוביל את האקדמיה להישגים
חשובים גם בשנים הבאות. תודה מיוחדת לעורכת הדוח נעמה שילוני ולכל צוות האקדמיה המסור,
שזכיתי להכירו מקרוב השנה, על העבודה החרוצה והבלתי מתפשרת.
שלכם בברכה,
דוד הראל
10
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מועצת האקדמיה
פרופ‘דודהראל
פרופ'מרגליתפינקלברג
הנשיא
סגניתהנשיא
———
———
פרופ‘ידיןדודאי
פרופ‘ניליכהן
יו“רהחטיבהלמדעיהטבע
הנשיאהלשעבר
———
———
פרופ‘סרג'יוהרט
גליהפינצי
יו“רהחטיבהלמדעיהרוח
מנהלתהאקדמיה
מִנהל האקדמיה
לשכת הנשיא ומנהלת האקדמיה
ההוצאה לאור
דגנית עזר מנהלת הלשכה וכוח אדם
טלי אמיר מנהלת ועורכת ראשית
———
דבורה גריינימן עורכת בכירה באנגלית
כספים ומנהל
ריטה סילצוב אחראית שיווק והפצה
גדי לוין סמנכ״ל
יהודה גרינבאום מפיק דפוס
ילנה יופה חשבת
———
אלה בדליאן מנהלת חשבונות
דוח מצב המדע
———
ד"ר ירדן ניב מנהל
החטיבה למדעי הטבע
———
ד"ר יעל בן–חיים מנהלת
האקדמיה הצעירה הישראלית
אביבה לוי מתאמת מנהלתית
מרב עטר רכזת
———
———
החטיבה למדעי הרוח
תחזוקה ומשק
סימה דניאל מנהלת
מיכאל זגורי מנהל
זיוה דקל מתאמת מנהלתית
כוכי מימרן מתאמת תחזוקה ומשק
———
יוסי אפללו עוזר
קשרי ציבור, יישום חוק חופש המידע
גיל נידרמאייר עוזר
נעמה שילוני מנהלת
מיכל כהן עובדת משק
יאיר אשכנזי מנהל תוכן ומדיה
אורלי דריהם עובדת משק
———
———
קשרים בין לאומיים
מחשוב
רות חסון מתאמת קשרים בין לאומיים
יעקב רוטמן אחראי מחשוב
———
———
מלגותדוקטורטובתר דוקטורט,
ארכיון
מרכזהקשרלחוקריםישראלים
רבקה פרדס–גבריאל ארכיונאית
בת–שבע שור מנהלת
11
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
ייסודה של האקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים
בראשית שנות החמישים החלו לדון במשרד החינוך והתרבות על אפשרות הקמתן של שתי אקדמיות
האחת למדעי הרוח והאחרת למדעי הטבע. בשנת 1955 הוקמה ועדה בראשותו של שר החינוך
דאז פרופ‘ בן ציון דינור ובהשתתפותם של אחדים מבכירי המדענים, והיא דנה בהצעות להקמת
האקדמיות. הוועדה המליצה לפני הממשלה לפתוח בצעדים לקראת הקמתה של “פרה אקדמיה.“
הממשלה קיבלה את ההצעה, אולם ההתנגדות שהתעוררה בכנסת הביאה לגניזתה. באותה השנה
פנתה משפחת ון ליר לממשלת ישראל והציעה להקים בירושלים “מרכז לקידום התרבות“, שישמש
מקום מפגש לאנשי מדע, לאנשי רוח, להוגי דעות ולאנשי אומנות. ההצעה נדונה בממשלה בדצמבר
1955 ואושרה. בהחלטה נאמר ש“המרכז לקידום התרבות יאכסן את האקדמיה ללשון העברית ואת
האקדמיות (העתידות לקום) למדעי רוח וטבע ולאומנויות“, ומטרתו תהיה “ריכוז הישגי המחקר
האקדמי הגבוה“. בעקבות ההחלטה הקצתה הממשלה את חלקת הקרקע שעליה עומדים היום
האקדמיה למדעים ומכון ון ליר. ואולם, בשל ההסתייגויות שנתעוררו באותה התקופה מהקמת
האקדמיה שינתה הממשלה את החלטתה, ובנוסח המתוקן של ההחלטה מ 8 במרס 1956 הושמט
הסעיף הקובע כי המרכז יאכסן את האקדמיות הלאומיות.
על אף נסיגתה של הממשלה מהחלטתה הראשונה נמשכו המאמצים להקים את האקדמיה. בראש
היוזמים עמד פרופ‘ אהרן קציר. הוא הציג לפני דוד בן גוריון את תוכניתו להקים שתי אקדמיות,
שתפקידן יהיה בין השאר לרכז את הדגולים מקרב אנשי הרוח, המלומדים, המדענים והאומנים
בישראל; להשתתף בתכנון המדעי הלאומי של פיתוח הארץ; לייצג את ישראל בפורום של המדע
הבין לאומי; לקיים מגע מתמיד עם הגופים המקבילים בחוץ לארץ; לקיים פעולות אחרות בעלות
אופי אקדמי או חינוכי. דוד בן גוריון נתן את ברכתו להצעה.
לאחר פגישת הכנה של פרופ‘ אהרן קציר עם רקטור האוניברסיטה העברית ונשיא הטכניון - מכון
טכנולוגי לישראל, שנדונו בה הצעותיו של פרופ' קציר, זימן דוד בן גוריון ב 28 בנובמבר 1957
דיון בפורום רחב כדי ללבן את הבעיות הכרוכות בייסוד האקדמיה. בדיון השתתפו גם שר החינוך
והתרבות דאז זלמן ארן, שר החינוך דאז פרופ‘ בן ציון דינור ופרופסורים מן המוסדות להשכלה
גבוהה. הדיון נסב על אופייה של האקדמיה ועל תפקידיה, והובאו בו נימוקים בעד ונגד הקמתה.
בסיכום הדיון הוחלט על הקמת ועדה מכינה לקראת הקמת האקדמיה אף כי נשארו בעינם חילוקי
הדעות וההיסוסים בקרב משתתפי הדיון באשר להקמתו של מוסד שהוא מעין אקדמיה.
12
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > ייסודה של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
ביוני 1958 נתמנתה ועדה שמתפקידה היה להציע רשימת מועמדים לוועדה המכינה. ועדה זו חרגה
מן התפקיד שהוטל עליה והכינה גם טיוטה של הצעת החלטה בדבר הקמת “בית ועד“ או “אקדמיה“.
באוקטובר 1958 הגיש שר החינוך והתרבות את ההצעה לממשלה, והיא אושרה ב 9 בנובמבר 1958.
לפי ההצעה ייפתה הממשלה את כוחם של ראש הממשלה ושר החינוך והתרבות למנות ועד מכין
להקמת “בית ועד“ (אקדמיה) למדעי הרוח והטבע, שישבו בו אנשי המדע הדגולים במדינה. ב 17
בדצמבר 1958 פנה דוד בן גוריון אל אנשי המדע והרוח שהוועדה המליצה עליהם והזמינם לשמש
חברים בוועדה המכינה להקמת האקדמיה.
אלה חברי הוועדה המכינה
שאול אדלר, פרנץ אולנדורף, אפרים א' אורבך, יצחק ברנבלום, אריה דבורצקי, בן ציון דינור, נפתלי ה‘
טור סיני, ליאון מאיר, יעקב פולוצקי, ברנרד צונדק, אהרן קציר, נתן רוזן, נתן רוטנשטרייך, יואל רקח,
מרכוס רינר, גרשם שלום
חברי כבוד חנוך אלבק, מרטין בובר, יצחק פ‘ בער, שמואל ה‘ ברגמן, משה צ‘ סגל, יחזקאל קויפמן
מתפקידה של הוועדה המכינה היה לעבד תקנון ל“בית הוועד“. ואומנם בישיבתה הראשונה של הוועדה,
ב 6 בינואר 1959, נקבעה ועדה להצעת תקנון. הצעת התקנון עובדה בשישה חודשים, וב 12 ביולי 1959
אישרה אותה מליאת הוועדה המכינה. תקנון זה היה “תקנון האקדמיה הלאומית למדעים“, והוא אושר
בממשלה ב 13 בספטמבר 1959. כך נוסדה האקדמיה למעשה ונתאפשר לה להתחיל בפעילותה. ב 27
בדצמבר 1959 נתכנסה הוועדה המכינה בראשותו של פרופ' מרטין בובר והכריזה על הקמת האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים. חבריה הראשונים היו חברי הוועדה המכינה.
ב 23 בפברואר 1960 התקיימה ישיבתה הראשונה של האספה הכללית של האקדמיה בהשתתפות ראש
הממשלה דאז דוד בן גוריון, והוא ישב בראשה. בישיבה נבחרו פרופ‘ מרטין בובר לנשיא האקדמיה
ופרופ‘ אהרן קציר לסגן הנשיא.
עיגון מעמדה של האקדמיה הלאומית למדעים
בחוק המדינה נעשה לאחר שוועדת השרים לענייני
חקיקה הכינה, בשיתוף חברי האקדמיה פרופ' אהרן
קציר ופרופ' גרשם שלום, הצעת חוק לאקדמיה.
ב 14 ביוני 1961 אישרה הכנסת את “חוק האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים, תשכ“א“.1961-
במרס 1962 נתפרסם ברשומות “תקנון האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים“, לאחר שהאספה
הכללית של האקדמיה אישרה אותו.
13
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מטרות האקדמיה ותפקידיה
1
לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;
לייעץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון
2
המדעי, לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה, ולהגיש דוחות
וסקירות, וכן לייעץ ולתת מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם;
3
לטפח ולקדם פעילות מדעית, לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות
מדעית בתחומי דעת חדשים;
4
לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
5
לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים בין לאומיים, מתוך תיאום
עם מוסדות המדינה;
6
לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
7
לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות האמורות.
14
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
נושאי תפקידים בעבר ובהווה
)1(
)2(
)3(
)4(
)5(
)6(
)7(
)8(
)9(
)10(
)11(
נשיאי האקדמיה
1()פרופ‘מרטיןבוברז“ל1962—19602()פרופ‘אהרןקצירז“ל1968—19623()פרופ‘גרשםשלוםז“ל1974—1968
4() פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל 1980—1974 5() פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל 1986—1980 6() פרופ‘ יהושע יורטנר
1995—1986 7() פרופ‘ יעקב זיו 2004—1995 8() פרופ‘ מנחם יערי 2010—2004 9() פרופ‘ רות ארנון 2015—2010
10() פרופ‘ נילי כהן 2021—201511() פרופ‘ דוד הראל —2021
15 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > נושאי תפקידים בעבר ובהווה
סגני נשיא
—2021
פרופ‘ מרגלית פינקלברג
1993—1986
פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל
2021—2015
פרופ‘ דוד הראל
1986—1980
פרופ‘ יהושע יורטנר
2015—2010
פרופ‘ ב“ז קדר
1980—1974
פרופ‘ אפרים א‘ אורבךז“ל
2010—2004
פרופ‘ רות ארנון
1974—1968
פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל
2004—1995
פרופ‘ חיים תדמור ז“ל
1968—1962
פרופ‘ גרשם שלום ז“ל
1995—1994
פרופ‘ מנחם יערי
1962—1960
פרופ‘ אהרן קציר ז“ל
יושבי ראש החטיבה למדעי הרוח
—2019
פרופ‘ סרג'יו הרט
1986—1983
פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל
2019—2013
פרופ‘ יוסף קפלן
1983—1980
פרופ‘ דן פטינקין ז“ל
2013—2007
פרופ‘ יוחנן פרידמן
1980—1974
פרופ‘ נתן רוטנשטרייך ז“ל
2007—2001
פרופ‘ ב“ז קדר
1974—1969
פרופ‘ יהושע פראוור ז“ל
2001—1995
פרופ‘ שאול שקד ז"ל
1969—1963
פרופ‘ אפרים א‘ אורבך ז“ל
1995—1989
פרופ‘ יהושע בלאו ז"ל
1962—1960
פרופ‘ גרשם שלום ז“ל
1989—1986
פרופ‘ אהרן ברק
יושבי ראש החטיבה למדעי הטבע
—2019
פרופ‘ ידין דודאי
1992—1989
פרופ‘ יצחק שטיינברגז“ל
2019—2013
פרופ‘ איתמר וילנר
1989—1986
פרופ‘ ישראל דוסטרובסקי ז"ל
2013—2007
פרופ‘ רפאל משולם
1986—1980
פרופ‘שמשוןאברהםעמיצורז“ל
2007—2004
פרופ‘ אלכסנדר לויצקי
1980—1974
פרופ‘ יגאל תלמי
2004—2001
פרופ‘ דן שכטמן
1974—1968
פרופ‘ ארנסט דוד ברגמן ז“ל
2001—1995
פרופ‘ רות ארנון
1968—1963
פרופ‘ אריה דבורצקי ז“ל
1995—1992
פרופ‘ יעקב זיו
1963—1960
פרופ‘ יואל רקח ז“ל
16
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
חברי האקדמיה
17
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
17 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה
החטיבה למדעי הטבע
השנההמצוינתהיאשנתהבחירה
עודדאברמסקי
אמנוןאהרוני
פרופסורלרפואה
פרופסורלפיזיקה
בית הספר לרפואה של האוניברסיטה
אוניברסיטתתלאביב
העבריתוהדסהבירושלים
תשע“ב2012/
תשס“ט2009/
שמואלאגמון
שמעוןאולמן
פרופסורלמתמטיקהשימושית
פרופסורלמתמטיקה
ולמדעיהמחשב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
מכוןויצמןלמדע
תשכ“ד1964/
תשע"א2011/
יקיראהרונוב
משהאורן
פרופסורלפיזיקה
פרופסורלביולוגיהמולקולרית
אוניברסיטתתלאביב
מכוןויצמןלמדע
תש“ן1990/
תשס“ו2006/
18
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע
יונינהאלדר
יוסףברנשטיין
פרופסורלהנדסתחשמל
פרופסורלמתמטיקה
מכוןויצמןלמדע
אוניברסיטתתלאביב
תשע״ז2017/
תשס“ב2002/
אוריאלון
נעמהברקאי
פרופסורלביולוגיהמערכתית
פרופסורלגנטיקהמולקולרית
מכוןויצמןלמדע
מכוןויצמןלמדע
תש"ף2020/
תשע"ח2018/
נוגהאלון
שפרירהגולדוסר
פרופסורלמדעיהמחשב
פרופסורלמתמטיקה
מכוןויצמןלמדע
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ה2015/
תשנ“ז1997/
רותארנון
יורםגרונר
פרופסורלאימונולוגיה
פרופסורלגנטיקהמולקולרית
מכוןויצמןלמדע
מכוןויצמןלמדע
תש“ן1990/
תשנ“ט1999/
זליגאשחר
גדעוןדגן
פרופסורלאימונולוגיה
פרופסורלהידרולוגיה
מכוןויצמןלמדע
אוניברסיטתתלאביב
תשע״ז2017/
תשס“ו2006/
צביבן–אברהם
ידיןדודאי
פרופסורלגאופיזיקה
פרופסורלמדעיהמוח
אוניברסיטתתלאביב
מכוןויצמןלמדע
תש“ס2000/
תשע“ד2014/
ינוןבן–נריה
מרדכי(מוטי)הייבלום
פרופסורלרפואהמולקולרית
פרופסורלפיזיקה
ואימונולוגיה
מכוןויצמןלמדע
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשפ"א2021/
תשס“ח2008/
19
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע
יעקבזיו
דודהראל
פרופסור מחקרלהנדסתחשמל
פרופסורלמדעיהמחשב
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
מכוןויצמןלמדע
תשמ“א1981/
תש“ע2010/
אילןחת
אהודהרושובסקי
פרופסורלביוטכנולוגיהחקלאית
פרופסורלמתמטיקה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ח1998/
תשס“ח2008/
חייםהררי
ישעיהו(אישי)טלמון
פרופסור מכוןלפיזיקה
פרופסורלהנדסהכימית
מכוןויצמןלמדע
הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
תשל“ח1978/
תשפ"א2021/
אברהםהרשקו
רשףטנא
פרופסור מחקרלביוכימיהולרפואה
פרופסורלכימיה
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
מכוןויצמןלמדע
תש“ס2000/
תשע“א2011/
איתמרוילנר
עדהיונת
פרופסורלכימיה
פרופסורלביולוגיהמבנית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
מכוןויצמןלמדע
תשס“ב2002/
תש“ס2000/
מאירוילצ‘יק
יהושעיורטנר
פרופסורלביופיזיקה
פרופסורלכימיה
מכוןויצמןלמדע
אוניברסיטתתלאביב
תשמ“ח1988/
תשל“ג1973/
דניאלויס
יוסףירדן
פרופסור מחקרלהנדסת
פרופסורלביולוגיהמולקולרית
אווירונאוטיקהוחלל
מכוןויצמןלמדע
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
תשס“ז2007/
תשע“ג2013/
20
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע
אלכסנדרלובוצקי
רפאלמשולם
פרופסורלמתמטיקה
פרופסורלכימיהתרופתית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע“ד2014/
תשנ“ד1994/
יוסילויה
אברהםניצן
פרופסורלאקולוגיה
פרופסורלכימיה
אוניברסיטתתלאביב
אוניברסיטתתלאביב
תשס“ט2009/
תשס“ט2009/
רפאלדודלוין
חייםסידר
פרופסורלביוכימיהוביולוגיהמולקולרית
פרופסורלכימיה
בית הספר לרפואה של האוניברסיטה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
העברית והדסהבירושלים
תשנ״ב1992/
תשס“ג2003/
אלכסנדרלויצקי
הללפורסטנברג
פרופסורלכימיהביולוגית
פרופסורלמתמטיקה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ט1999/
תשל“ד1974/
אילון לינדנשטראוס
דבפרוהמן
פרופסורלמתמטיקה
פרופסורלפיזיקהשימושית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע“ב2012/
תשנ“ב1991/
דודמילשטיין
אהרןצ‘חנובר
פרופסורלכימיהאורגנית
פרופסור מחקרלביוכימיה
מכוןויצמןלמדע
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
תשע“ב2012/
תשס“ד2004/
אילןמרק
יוסףקוסט
פרופסורלכימיהאורגנית
פרופסורלהנדסהכימית
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
אוניברסיטתבן גוריוןבנגב
תשע"ט2019/
תשע״ה2015/
21
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע
מישלרבל
יעקבקליין
פרופסורלפיזיקהוכימיה
פרופסורלגנטיקהמולקולרית
פיזיקליתשלחומררך
מכוןויצמןלמדע
מכוןויצמןלמדע
תשס“ה2005/
תשע״ו2016/
גילקלעי
יאיררייזנר
פרופסורלמתמטיקה
פרופסורלאימונולוגיה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
מכוןויצמןלמדע
תשע״ו2016/
תש"ף2020/
עדיקמחי
גדעוןרכבי
פרופסורלרפואה
פרופסורלגנטיקהמולקולרית
המרכז הרפואי שיבא, תל השומר
מכוןויצמןלמדע
ואוניברסיטת תל אביב
תשע“ה2015/
תשע״ו2016/
שריתקראוס
מרדכי(מוטי)שגב
פרופסורלמדעיהמחשב
פרופסור מחקרלפיזיקה
אוניברסיטתבר אילן
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
תשפ"א2021/
תשע"א2011/
דודקשדן
עדיאל(עדי)שטרן
פרופסורלמתמטיקה
פרופסורלפיזיקה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
מכוןויצמןלמדע
תשס“ו2006/
תשע"ח2018/
אליקשת
יוסףשילה
פרופסורלביולוגיהמולקולרית
פרופסורלגנטיקהמולקולרית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ה2015/
תשס“ה2005/
מיכאלרבין
יהודהשינפלד
פרופסורלמתמטיקה
פרופסורלרפואה,אוטואימוניות
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתאריאלבשומרון
תשמ“ב1982/
תשע"ט2019/
22
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הטבע
מיכהשריר
דןשכטמן
פרופסורלמדעיהמחשב
פרופסור מחקרלהנדסתחומרים
אוניברסיטתתלאביב
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
תשע"ח2018/
תשנ“ו1996/
שהרןשלח
זאבתדמור
פרופסורלמתמטיקה
פרופסור מחקרלהנדסהכימית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
תשמ“ח1988/
תשמ“ד1984/
שלמהשמאי
יגאלתלמי
פרופסור מחקרבהנדסתחשמל
פרופסורלפיזיקהגרעינית
הטכניון—מכוןטכנולוגילישראל
מכוןויצמןלמדע
תשע“ב2012/
תשכ“ג1963/
עדישמיר
פרופסורלמתמטיקהשימושית
מכוןויצמןלמדע
תשנ“ח1998/
23
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה
החטיבה למדעי הרוח
השנההמצוינתהיאשנתהבחירה
שלמהאבינרי
יהודהבאואר
פרופסורלמדעהמדינה
פרופסורלחקרהשואה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע“ב2012/
תש“ס2000/
ישראלאומן
יורםבילו
פרופסורלמתמטיקהולכלכלה
פרופסורלאנתרופולוגיהפסיכולוגית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשמ“ט1989/
תשע“ה2015/
משהאידל
מיכלבירן
פרופסורלהיסטוריה,
פרופסורלמחשבתישראל
ללימודיאסיהוללימודיהאסלאם
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשס“ו2006/
תשע“ד2014/
בנימיןאיזק
מלאכיבית–אריה
פרופסורלהיסטוריה
פרופסורלקודיקולוגיהופלאוגרפיה
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ו1996/
תשס“ג2003/
יצחקאנגלרד
אילבנבנישתי
פרופסורלמשפטים
פרופסורלמשפטים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ב1992/
תשע“ז2017/
24
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח
יואבבנימיני
אבנרהולצמן
פרופסורלסטטיסטיקה
פרופסורלספרותעברית
אוניברסיטתתלאביב
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ה2015/
תשע“ה2015/
משהבר–אשר
סימוןהופקינס
פרופסורללשוןהעברית
פרופסורלשפותשמיות
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע“ד2014/
תשע"ח2018/
ישראלברטל
משההלברטל
פרופסור להיסטוריה של עם ישראל
פרופסורלמחשבתישראלולפילוסופיה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע״ו2016/
תש“ע2010/
רותברמן
אלחנןהלפמן
פרופסורלבלשנות
פרופסורלכלכלה
אוניברסיטתתלאביב
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ג2013/
תשמ“ח1988/
אהרןברק
דוןהנדלמן
פרופסורלמשפטים
פרופסורלאנתרופולוגיה
המרכזהבינתחומיהרצליה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשל“ו1976/
תשנ“ח1998/
נעמהגורן–ענבר
סרג‘יוהרט
פרופסורלארכאולוגיה
פרופסורלמתמטיקהולכלכלה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע״ו2016/
תשס“ו2006/
אברהםגרוסמן
שולמיתוולקוב
פרופסורלתולדותעםישראל
פרופסורלהיסטוריה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתתלאביב
תשנ“ט1999/
תשס“ו2006/
25
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח
נירהליברמן
מוחמדחאג'יחיא
פרופסורלפסיכולוגיה
פרופסורלעבודהסוציאלית
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשפ"א2021/
תשפ"א2021/
עמנואלטוב
יונתןמאיר
פרופסורלמקרא
פרופסורלהיסטוריהיהודית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתבן גוריוןבנגב
תשע“ב2012/
תשע"ט2019/
חוהטורניאנסקי
עמיחימזר
פרופסורלספרותיידישולתרבותאשכנז
פרופסורלארכאולוגיה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשס“ז2007/
תשע“ב2012/
דןמירון
מנחםיערי
פרופסורלספרויותיהודיותמודרניות
פרופסורלכלכלה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
ואוניברסיטתקולומבייהשבניויורק
תש“ף2020/
תשנ“ב1992/
יעקבכדורי
בילימלמן
פרופסורלחקרהמקרא
פרופסורלהיסטוריה
אוניברסיטתבר אילן
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ז2017/
תשע״ו2016/
ניליכהן
אהרןממן
פרופסורללשוןהעברית
פרופסורלמשפטים
ולשונותהיהודים
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשס“ד2004/
תשע"ט2019/
אבישימרגלית
יהודהליבס
פרופסורלפילוסופיה
פרופסורלמחשבתישראל
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשע“א2011/
תשע"ט2019/
26
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח
אריאלפורת
נדבנאמן
פרופסורלמשפטים
פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל
אוניברסיטתתלאביב
אוניברסיטתתלאביב
תשע“ד2014/
תשע“ב2012/
דודנבון
מרגליתפינקלברג
פרופסורלפסיכולוגיה
פרופסורללימודיםקלאסיים
אוניברסיטתחיפה
אוניברסיטתתלאביב
תשנ“ב1992/
תשס“ה2005/
מארןר'ניהוף
ישראלפינקלשטיין
פרופסורלארכאולוגיה
פרופסורלמחשבתישראל
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
ואוניברסיטתחיפה
תשפ"א2021/
תשע“ה2015/
מיכאלאדוארדסטון
אנדרופלקס
פרופסורלמחשבהוספרותיהודית
פרופסורללימודיאסיההמזרחית
ולימודים ארמניים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
ואוניברסיטתתלאביב
תשע"ט2019/
תשע“ז2017/
גדליהסטרומזה
דניאלפרידמן
פרופסורלמדעהדתות
פרופסורלמשפטים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתתלאביב
תשס“ח2008/
תשנ“ה1995/
סמיסמוחה
יוחנןפרידמן
פרופסורלסוציולוגיה
פרופסורללימודיהאסלאם
אוניברסיטתחיפה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשפ"א2021/
תשנ“ט1999/
שמחהעמנואל
מרדכיעקיבאפרידמן
פרופסורלתלמוד,לחקרהגניזה
פרופסורלתלמודולהלכה
ולערבית יהודית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתתלאביב
תש“ף2020/
תשס“א2001/
27
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > חברי האקדמיה > החטיבה למדעי הרוח
בנימיןזאבקדר
שלומיתרמון–קינן
פרופסורלהיסטוריה
פרופסורלספרותאנגליתוהשוואתית
האוניברסיטההעבריתבירושלים
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ח1998/
תשע“ג2013/
איתןקולברג
יואלרק
פרופסורלשפהוספרותערבית
פרופסורלאבולוציהולאנטומיה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתתלאביב
תשנ“ג1993/
תשס“ח2008/
דודשולמן
אשרקוריאט
פרופסורללימודיםהודיים
פרופסורלפסיכולוגיה
האוניברסיטההעבריתבירושלים
אוניברסיטתחיפה
תשמ“ח1988/
תשס“ב2002/
יעקבקליין
בן עמישילוני
פרופסורלאשורולוגיה
פרופסורללימודיאסיה
אוניברסיטתבר אילן
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשס“ה2005/
תשע“ב2012/
אניטהשפירא
יוסףקפלן
פרופסורלהיסטוריה
פרופסורלהיסטוריהשלעםישראל
ולהיסטוריהשלעםישראל
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תש“ף2020/
תשס“ד2004/
אריאלרובינשטיין
אריאלששה–הלוי
פרופסורלכלכלה
פרופסורלבלשנות
אוניברסיטתתלאביב
האוניברסיטההעבריתבירושלים
תשנ“ה1995/
תש“ס2000/
28
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
מקבליהפרסיםוציוניהכבוד
מקרבחבריהאקדמיה
לשנת תשפ"ב
לפיסדרהאל״ף בי״ת)(
פרופ' ישראל אומן
פרופ' רות ברמן
תואר דוקטור לשם כבוד
פרס ישראל
מאוניברסיטת פריז שבצרפת
בתחום חקר הבלשנות העברית והכללית
פרופ' נוגה אלון
פרופ' גדעון דגן
פרס Shaw
פרס Capsule Time
למדעי המתמטיקה
מטעם החברה הבין–לאומית לחקר
חומרים נקבוביים )InterPore(
פרופ' רות ארנון
פרופ' דוד הראל
קצינה של כבוד
במסדר האימפריה הבריטית
חבר חוץ
באקדמיה למדעים של סין
תואר דוקטור לשם כבוד
מאוניברסיטת בר–אילן
עמית האגודה של אסיה–פסיפיק
לבינה מלאכותית )AAIA(
פרופ' זליג אשחר
פרופ' אהוד הרושובסקי
חבר בין–לאומי
באקדמיההלאומיתלמדעים
פרס Shaw
שלארצותהברית)NAS(
למדעי המתמטיקה
פרופ' צבי בן–אברהם
פרופ' איתמר וילנר
חבר חוץ
חבר חוץ
באקדמיה הלאומית הגאורגית למדעים
באקדמיה למדעים של סין
29
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > מקבלי הפרסים וציוני הכבוד מקרב חברי האקדמיה
פרופ' דניאל ויס
פרופ' נירה ליברמן
עמית
פרס רוטשילד
האגודה לביולוגיה ימית )MBA(
במדעי החברה
פרופ' עמנואל טוב
פרופ' דוד מילשטיין
תואר דוקטור לשם כבוד
Karl Ziegler Lectureship
מאוניברסיטת קופנהגן שבדנמרק
מטעם Institut Planck Max
הפרס הבין–לאומי בקידום כימיה ירוקה מטעם האיגוד
הבין–לאומי לכימיה טהורה ושימושית )IUPAC(
פרופ' רשף טנא
עמית
האקדמיה האירופית למדעים ולאומנויות
פרופ' אילן מרק
)EASA(
חבר בEuropaea– Academia
פרס Scholars Cope C. Arthur
מטעם החברה האמריקאית לכימיה )ACS(
פרופ' יהושע יורטנר
פרס מטעם היוזמה הלאומית הישראלית
לננוטכנולוגיה INNI() על תרומתו
פרופ' רפאל משולם
לייסוד תחום הננוטכנולוגיה בישראל
הקדשת גיליון מיוחד של כתב העת Molecules
תואר דוקטור לשם כבוד
בחודש ספטמבר 2021לנושא מחקרו
מInstitute– Cyprus The
פרופ' מארן ר' ניהוף
פרופ' יוסף ירדן
פרס Lucas Leopold Dr.
עמית
מטעם אוניברסיטת טיבינגן שבגרמניה
באגודה האמריקאית לחקר הסרטן
)AACR(
פרופ' חיים סידר
חבר באקדמיההלאומיתלמדעים
פרופ' נילי כהן
שלארצותהברית)NAS(
חברה בין–לאומית
באגודה האמריקאית לפילוסופיה )APS(
פרופ' יעקב קליין
פרופ' אלכסנדר לובוצקי
פרס Achievements Life Wiley
חבר כבוד
מדליית הזהב ע״ש אוברביק של האגודה האירופית
באקדמיה ההונגרית למדעים
לקולואידים ופני שטח )ECIS(
30
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
31
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
1 דוח פעילות
32
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
32 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
1 דוח פעילות
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, מתוקף תפקידה על פי החוק, בוחרת חברים חדשים לשורותיה
ומקדמת ומטפחת את הפעילות המדעית בישראל. בשנה זו נעשו פעולות חדשות ומתמשכות, ובהן ייעוץ
שוטף לממשל בנושאי מחקר ותכנון מדעי בעלי חשיבות לאומית, באמצעות ועדות הסוקרות והמעריכות
מעת לעת את הפעילות המדעית בישראל בתחומים שונים ובאמצעות חיזוק קשרי החוץ המדעיים
עם אקדמיות עמיתות בחו"ל. עוד פעלה השנה האקדמיה לטיפוח הקשר עם חוקרים צעירים והמשיכה
בפעילותן של החטיבות למדעי הטבע ולמדעי הרוח ושל ההוצאה לאור. כמו כן פעלה האקדמיה להנחלתו
ולהנגשתו של המדע לציבור באמצעות אירועים מדעיים המתקיימים בבית האקדמיה וכן באופן מקוון.
בפרק זה מוצג תקציר הפעילות השוטפת של האקדמיה. לדיווח מפורט על הפעילות השוטפת ראו להלן
בפרקי הדוח השונים.
33
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.1>קבלתחבריםחדשיםלאקדמיה
האספה הכללית של האקדמיה בחרה בישיבתה מיום ה' בתמוז תשפ"א, 15ביוני 2021, שלוש חברות וארבעה
חברים חדשים אל שורותיה, ואלה הם: פרופ' ינון בן–נריה, פרופסור לרפואה מולקולרית ולאימונולוגיה,
האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מוחמד חאג' יחיא, פרופסור לעבודה סוציאלית, האוניברסיטה
העבריתבירושלים, פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון,פרופסורלהנדסהכימית,הטכניון מכוןטכנולוגילישראל,-
פרופ' נירה ליברמן, פרופסור לפסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' מארן ר' ניהוף, פרופסור למחשבת
ישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' סמי סמוחה, פרופסור לסוציולוגיה, אוניברסיטת חיפה,
פרופ' שרית קראוס, פרופסור למדעי המחשב, אוניברסיטת בר–אילן.
טקס קבלת החברים החדשים לאקדמיה והרצאות הבכורה שלהם היו בישיבה הפתוחה של האספה
הכללית של האקדמיה ביום הדלקת נר שלישי של חנוכה תשפ"ב, 30 בנובמבר 2021, בבית האקדמיה
בירושלים.
האקדמיה החדשים: למעלה, מימין: פרופ' ינון בן נריה, פרופ' מוחמד חאג' יחיא, פרופ' ישעיהו (אישי)טלמון־חברי;
למטה, מימין: פרופ' נירה ליברמן, פרופ' מארן ר' ניהוף, פרופ' סמי סמוחה, פרופ' שרית קראוס
34
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.2>חילופינשיאיהאקדמיה
נשיא המדינה מר יצחק הרצוג מגיש את כתב המינוי לנשיא האקדמיה הנכנס פרופ' דוד הראל.
בחודש יוני 2021 בחרה האספה הכללית של חברי האקדמיה בפרופ' דוד הראל לשמש הנשיא האחד–עשר של
האקדמיה. פרופ' הראל החליף את הנשיאה היוצאת פרופ' נילי כהן, שסיימה כהונה בת שש שנים. לסגנית
הנשיא נבחרה פרופ' מרגלית פינקלברג. הטקס הרשמי של מינוי נשיא האקדמיה התקיים בחודש נובמבר
2021 במשכן הנשיא בירושלים, בהשתתפות נשיא המדינה מר יצחק הרצוג.
1.3>גילויידעתמטעםמועצתהאקדמיה
במהלך השנה פרסמה מועצת האקדמיה גילויי דעת והביעה בהם את עמדתה בעניינים שבראש סדר היום
הציבורי:
> עמדתה של מועצת האקדמיה בנוגע לרפורמה בבחינות הבגרות
> גילוי דעת של נשיא האקדמיה ונשיאיה לשעבר בנוגע להחלטת שרת החינוך שלא להעניק פרס ישראל
לפרופ' עודד גולדרייך
35
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.4>פעילותהאקדמיהבעקבותהפלישהלאוקראינה
בחודש מרס, עם פלישת רוסיה לאוקראינה, פרסמה האקדמיה, ועימה האקדמיה הצעירה, גילוי דעת שבו
הביעו את דאגתן העמוקה מן המצב המידרדר באוקראינה. כן הביעו את תמיכתן באקדמיה הלאומית
למדעים של אוקראינה, שלאקדמיה הישראלית ולה הסכם לשיתוף פעולה מדעי. בעקבות המצב הקימה
האקדמיה שתי תוכניות מלגות חירום - האחת לתמיכה במדענים אוקראינים, והשנייה לתמיכה במדענים
רוסים אשר נאלצו לברוח מרוסיה בשל התנגדותם למדיניות ממשלתם. התוכניות מאפשרות למדענים משתי
המדינות להמשיך בעבודתם המדעית באוניברסיטאות בישראל. את הפעילות מובילה סגנית נשיא האקדמיה
פרופ' מרגלית פינקלברג, ובמסגרתה הוענקו עשרים וחמש מלגות לחוקרים אוקראינים ורוסים (למידע נוסף
ראו להלן בפרק "מלגות ומענקים").6
1.5>קידומווחיזוקושלהקשרעםאקדמיותזרות
קשריה המדעיים הבין לאומיים שלישראל־קידום
הוא אחת המשימות החשובות של האקדמיה. על אף
הקשיים שנבעו ממגבלות הקשורות למגפת הקורונה
פעלה האקדמיה להידוק הקשרים עם אקדמיות
עמיתות, ולקראת אמצע השנה חידשה את הכינוסים
לאומיים המשותפים ואת ביקוריהחוקרים־הבין
פי הסכמים בין לאומיים. נשיא האקדמיהפרופ־שעל'
הראל חתם על חידוש ההסכם לשיתוף פעולה מדעי
נשיאהאקדמיהפרופ'דודהראלונשיאהאקדמיההאוסטריתפרופ'
עם אוסטרייה וערך ביקורים ופגישות באקדמיה
אנטוןציילינגר.צילום: HinterramskoglerÖAW/Daniel©
הלאומית למדעים של ארצות הברית NAS(), בחברה
המלכותית הבריטית, באקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה, באקדמיה הלאומית דיי לינציי׳
באיטליה ובאקדמיה הבריטית (לפירוט הפעילויות למען קידום הקשר עם אקדמיות זרות ראו להלן בפרק 5
"קשרים ביןלאומיים־)."
1.6>הערכהוייעוץלגופיהממשל
חוק האקדמיה מונה עם תפקידיה של האקדמיה ייעוץ לממשלה בפעולות הנוגעות למחקר ולתכנון מדעי
חשיבות לאומית. כמו כן החוק קובע כי על האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת סקירה תלתשנתית־בעלי
על מצב המדע והמחקר בישראל. לצורך חיזוק מעמדה של האקדמיה כגוף מייעץ פעל השנה נשיא האקדמיה
פרופ' הראל להידוק הקשרים עם משרדי הממשלה וגופיה השונים בסדרה של פגישות היכרות ועבודה.
36
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
השנה החליטה מועצת האקדמיה על הקמת שתי ועדות חדשות: האחת - ועדת ההיגוי לקידום פעילות הייעוץ
לגופי הממשל ולחיזוק קשרי אקדמיה-ממשל, בהובלת יו"ר החטיבה למדעי הרוח באקדמיה פרופ' סרג'יו
הרט. ביסוד הקמתה קיימים רצונה של האקדמיה לחזק ולהעמיק את פעילותה במתן ייעוץ עצמאי ובלתי תלוי
לממשלה,לרשויות השונותולציבורהרחב בישראל,וכןרצונה להגביראתמודעותהציבורלצורךבשימושבידע
מדעיים בתהליךקבלת־ונתונים־עובדות־נסמך החלטות. ועדת ההיגוי הוקמה בעקבות מסקנותיה של ועדה
אחרת של האקדמיה שבחנה את יחסי המערכת האקדמית ומקבלי ההחלטות בישראל, שפעלה בשנה שעברה
בראשותו של פרופ' דניאל זייפמן. הוועדה השנייה - הוועדה לקידום מדעי הרוח - הוקמה בשל החשיבות
הרבה שמייחסת האקדמיה לקידומם של מדעי הרוח ולהבטחת עתידם במערכת ההשכלה הגבוהה ובחברה
הישראלית. תפקיד הוועדה לבחון את הנושא לעומקו אגב בחינת האתגרים השונים העומדים בפני תחומי
מדעי הרוח. את הוועדה מובילה סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג.
השנה פעלו ועדות ייעוץ, הערכה ומעקב מטעם האקדמיה בתחומים האלה:
> ועדתדוחמצבהמדעבישראל
> ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים
> הוועדהלנושאביטחוןתזונתיבישראל
> הוועדהלבחינתהקמתמרכזלאומילמיקרוסקופייתאלקטרוניםקריוגנית)Cryo-EM(
> ועדתההיגויהלאומיתלהערכתמצבתחוםמדעיהיםבישראל
ועדת המומחים בראשותו של לשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי, לגיבוש מדדים לקיימות איכות החיים
בישראל, סיימה את עבודתה ופרסמה את מסקנותיה בחודש יוני 2021 בדוח איכות חיים בת־קיימה בישראל.
בחודש אוגוסט 2021 פרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דוח ראשון על בסיס המלצות אלו, המציג את
הנתונים הזמינים למדדים שעליהם המליצה הוועדה. במהלך שנת 2022 פורסמה גרסה אנגלית של הדוח.
1.6.1>ועדתדוחמצבהמדעבישראל
בחודש פברואר 2021 הוקמה הוועדה הממונה על הכנתו של דוח מצב המדע הרביעי (דוח מצב המדע
תשפ"ג2022/). יו"ר הוועדה הוא חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק
11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה קיימה פגישות ועמדה בקשר עם מקבלי החלטות בתחום מדיניות המדע
בישראל וכן אספה נתונים מקיפים על מצב המדע וההשכלה הגבוהה בישראל לעומת מדינות אחרות
העולם, שיאפשרו הצגה של מצב המחקר בישראל בראייה רבובין־ברחבי לאומית. כמו כןהקימה־שנתית
שש תת : מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה,בין־הוועדה־ועדות
ותשתיות מחקר. תת ועדות אלה ערכו פגישות נרחבות עם בעלי תפקידים בתחומןובראשם־לאומיות
הפקולטות השונות. כל תת ועדה זיהתה כמה סוגיות מפתח הדורשות את תשומת ליבם שלמקבלי־דקני
ההחלטות למען קידום המחקר המדעי בישראל בתחומיו השונים. המלצותיהן הסופיות של הוועדה ושל
ועדותיה יפורסמו בסוףשנת־תת 2022, עם פרסום הדוח, כמתחייב בחוק האקדמיה.
37
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.6.2>ועדתההיגוילהתמודדותעםמשברהאקלים
בחודש יולי 2021 הקימה האקדמיה ועדת מומחים רב תחומית לצורך בחינתנושא־ משבר האקלים
בישראל על כל היבטיו והמלצה על דרכי פעולה לקידום הטיפול בו. הוועדה הוקמה בשל חשיבותו ההולכת
וגוברת של נושא האקלים בארץ ובעולם. בראש הוועדה עומד פרופ' דן יקיר ממכון ויצמן למדע (לרשימת
חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה").11
הוועדה מזמינה סקירות, עורכת פגישות עם מומחים ומפרסמת ניירות עמדה ומסמכי המלצות בתחומים
ספציפיים הקשורים למשבר האקלים, כשהמטרה היא לסייע בהסרת חסמים העומדים בפני ההתמודדות
עימו. הדבר נעשה בשני כיווני הפעולה המוכרים של התמודדות עם משבר האקלים: מיטיגציה - הפחתת
הפליטות שהן חלק מהגורמים למשבר האקלים - ואדפטציה - הסתגלות לשינויים שקורים בעקבות
משבר האקלים המתהווה.
בחודש מרס פרסמה הוועדה מסמך המלצות ראשון בנושא "הערכת צורכי כוח החישוב הלאומי הנחוץ
לחיזוי האקלים בישראל - סקירה והמלצות". הוועדה מצאה כי מרכיב הכרחי ובסיסי לקביעת מדיניות
יעילה להתמודדות ישראל עם שינויי האקלים הוא תחזיות ותרחישי אקלים מפורטים לטווח ארוך של
עשרות שנים קדימה. על התחזיות ותרחישי האקלים להיות מיוחדים לאזורנו וברזולוציה גבוהה, כולל
השינויים הצפויים בכל רכיב גאוגרפי ורמת אי־כימותהוודאות בתחזית. הוועדה מצאה כי לישראל אין
כיום יכולות חיזוי כאלה ויש דחיפות ביצירתן, ואף התוותה מפרט מינימלי הנדרש לכך. הוועדה ממשיכה
לקדם נושא זה ונמצאת בקשר עם גורמים רלוונטיים שונים כמו המועצה לכלכלה, משרד ראש הממשלה,
המועצה לביטחון לאומי, פורום האקלים הישראלי הפועל בניהול בית הנשיא, משרד המדע והטכנולוגיה
האוצר. כמו כן נבדקת האפשרות לשלב את מערך המחשוב האקלימי עם מחשב־ומשרדהעל הלאומי, עם
רשות החדשנות ועם פורום תל"מ.
הוועדה מתכננת לפרסם בהמשך השנה מסמך המלצות בנושא החלתו של מס פחמן בישראל. לאחר מכן
תבחן הוועדה את השלכות משבר האקלים על ניהול משק המים ומשאבי המים בישראל, את הצורך
בהיערכות לאירועי שיטפונות ואת השלכותיו של המשבר על הנגר העילי. נוסף על זה תנסה הוועדה
לזהות פערי מחקר באקדמיה הדרושים לחקר אקלים ברמה גבוהה באזורנו. הוועדה מתכננת לקיים ימי
עיון כדי לקדם את המודעות למשבר האקלים ולהנגיש מידע מדעי לציבור הרחב וכן לסקור את הצרכים
לקידום הידע והמודעות גם במערכת האקדמית נוסף על התחומים העוסקים ישירות באקלים.
1.6.3>הוועדהלנושאביטחוןתזונתיבישראל
השנה החלה לפעול באקדמיה ועדה לנושא ביטחון תזונתי בישראל, אשר פועלת להעלאת המודעות
בניהול מערכת מזון בריאה, הוגנת ובת־לצורךקיימה, שתבטיח ביטחון תזונתי לאומי ואישי בישראל,
בהווה ולדורות הבאים. את הוועדה מובילים חבר האקדמיה פרופ' חיים סידר ופרופ' אליוט בארי
להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה").
מהאוניברסיטה העברית בירושלים (לרשימת חברי הוועדה ראו
38
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
הפאנל בכינוס אי ביטחון תזונתי — המגפההמתמשכת־חברי
מרס ערכה הוועדה כינוס בין–לאומי רחב היקף בנושא אי ביטחוןתזונתי־בחודש - המגפה המתמשכת:
מערכות מזון בנות־לקראתקיימה בישראל, אשר עסק בהיבטים השונים של ביטחון תזונתי בעת שגרה
ובעת חירום. מטרת הכינוס הייתה הצגת הבעיות ודיון בדרכים מעשיות לשיפור המצב בישראל בטווח
הקצר ובטווח הארוך, על בסיס מחקר וידע מישראל ומהעולם. השתתפו בכינוס מרצים מחו“ל ומהארץ
(למידע נוסף ראו להלן בפרק 2 "החטיבה למדעי הטבע").
1.6.4>הוועדהלבחינתהקמתמרכזלאומילמיקרוסקופייתאלקטרוניםקריוגנית
)Cryo-EM(
בשנת 2020 הקימה האקדמיה ועדה לבחינת הצורך בייסוד מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים
בטמפרטורות נמוכות ביותר - Cryo-EM Microscopy( Electron Cryogenic). מדובר בטכנולוגיה
מתקדמת של שיטות הדמיה שלה תפקיד מרכזי בביולוגיה המודרנית ובקידום ההבנה של תהליכים
ביולוגיים ושל אורגניזמים. הקמת מרכז זה תאפשר למדענים ישראלים עשיית מחקרים פורצי דרך
בזמינות גבוהה וגישה תפקודית ישירה לשימוש בטכנולוגיות ובשיטות מחקר מתקדמות במחקריהם.
הוועדה עומדת חברת האקדמיה זוכת פרס נובל פרופ עדה יונת (לרשימת חברי הוועדהראו׳בראש
להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). ביוני 2020 הגישה הוועדה דוח למועצת האקדמיה, ובו המליצה על
הקמת מרכז Cryo-EM ארצי באחד ממוסדות ההשכלה הגבוהה, ומאז מוסיפה הוועדה לפעול למימוש
המלצות הדוח.
בחודש יולי 2021 פנתה הוועדה לסגני הנשיא למחקר של שבעת המוסדות האקדמיים בישראל הרלוונטיים
לנושא, בבקשה לבחון את האפשרות להקים בתחומם את המרכז הלאומי. הטכניון - מכון טכנולוגי
לישראל, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב ואוניברסיטת בן–גוריון בנגב הציעו,
כל מוסד בנפרד, הצעות לאירוח המרכז. עם זאת עלה צורך בתקצוב חיצוני לקניית המכשירים הנחוצים
ולתחזוקה מדעית וטכנולוגית שוטפת. בחודש מאי פנתה הוועדה, ועימה סגני הנשיאים למחקר, ליו"ר
ות"ת פרופ' יוסי מקורי בבקשה לסיוע כספי להשתתפות במימון הקמת המרכז הלאומי.
39
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.6.5>ועדתההיגויהלאומיתלהערכתמצבתחוםמדעיהיםבישראל
בעקבות פניית ות"ת החליטה האקדמיה בשנת 2020 על הקמת ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום
הים בישראל בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן אברהם (לרשימת חברי הוועדהראו־מדעי להלן בפרק
11 "ועדות האקדמיה"). מטרתה של הוועדה הייתה למפות את המצב הקיים במדעי הים בישראל, לבצע
הערכה של חוזקותיו, של חולשותיו ושל החֲסרים בו ולגבש תוכנית אסטרטגית לאומית אקדמית לתחום
זה. הוועדה עסקה בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל, המושתת על מצוינותה
האקדמית של ישראל ועל היותה מדינת ים אשר עתידה הכלכלי, החברתי והביטחוני תלוי בניצול בר–
קיימה של משאבים מן הים. בחודש יוני 2021 סיימה הוועדה את עבודתה ופרסמה דוח מסכם.
הוועדה ממליצה על השקת תוכנית אקדמית לאומית בתחום מדעי הים שתכלול את הפעולות האלה:
1. עיבוי וחיזוק של הקהילה המדעית וההנדסית העוסקת במחקר אקדמי בסיסי ויישומי בתחומי מדעי
הים - באמצעות גיוס חברי סגל חדשים, שיתופי פעולה עם חברי סגל מתחומים אחרים והגדלת מספר
המשתלמים בתארים גבוהים ובבתר–דוקטורט.
2. הרחבת ההכשרה בנושאי מדעי הים ופתיחתה לסטודנטים מתחומים טכנולוגיים מתקדמים וכן
לסטודנטים ממדעי החברה והרוח. ההכשרה תכלול גם סגל טכני ייעודי.
3. העמדת התשתית המחקרית הנדרשת לביסוס מדינת ישראל כמובילה בתחום מדעי הים לרשות
החוקרים במוסדות להשכלה גבוהה ובתעשייה והעמדת משאבים הנדרשים לעשיית מחקרים העומדים
בדרישות תחרותיות של חדשנות ומצוינות.
4. פיתוח הממשקים הרלוונטיים של האקדמיה עם התעשייה ועם משרדי הממשלה: שיתוף בתשתיות
ובמוקדי מחקר, קידום שיתופי פעולה, שיתוף והעברת ידע ועידוד השקעות חיצוניות במחקר אקדמי
בתחום, הן לצורך פיתוח כלכלי של מדינת ישראל והן ליצירת הזדמנויות עבור הקהילה האקדמית.
כל אלה יתבצעו באמצעות יצירת מסלולי מימון ייעודיים למדעי הים על בסיס מצוינות מדעית.
כמו כן ציינה הוועדה כי חקר הים מאופיין ברב–תחומיות ובשימוש בתשתיות מחקר מורכבות ויקרות,
ויש חשיבות לאומית רבה בחיזוק תשתיות מחקר אלה ובעיבויָן. הוועדה המליצה לקדם חקיקה שתקצה
שיעור מסוים מקרן הכנסות המדינה מהיטל על רווחי גז ונפט למימון הפיתוח ארוך הטווח של מדעי הים
בישראל, כמקובל במדינות אחרות.
מתוך דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל. הצילום מימין באדיבות חגי נתיב; הצילום משמאל באדיבות
ד"ר תום שלזינגר
40
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
1.7>טיפוחהצעיריםבמדע
האקדמיה רואה חשיבות בהידוק הקשר עם דור המדענים הצעירים ועם המדענים לעתיד, ופועלת לקידום
צעירים מצטיינים במערכת ההשכלה הגבוהה בכמה מסגרות. השנה החליטה מועצת האקדמיה על המשך
של תוכנית מלגות רות ארנון להכשרת בתר דוקטורט לבוגרות תוכנית מלגות אדמס, על שמהשל־תקצובה
לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון.
השנה העניקה האקדמיה מלגות במסגרת תוכנית החירום לסיוע למשתלמי בתר דוקטורטישראלים־גם
מצטיינים אשר לא היה ביכולתם לממש או להשלים את התמחותם המחקרית בחו"ל בשל מגפת הקורונה.
כמו כן נמשכת פעילותן של מסגרות נוספות לקידום צעירים מצטיינים במדע, ובהן האקדמיה הצעירה
הישראלית, תוכנית קאוולי ומיזם GISFOH, פרסי בלווטניק למדענים צעירים, תוכנית המלגות להבאת
דוקטורנטים זרים מצטיינים לישראל, פעילות קבוצת פורום הצעירים של החטיבה למדעי הרוח,מלגות־בתר
, מלגות קרן פולקס ופרס סנטה פולקס ומלגות בתר דוקטורט בפיזיקהגרעינית־אדמס.
פעילויות אלו נועדו לעודד חוקרים ישראלים צעירים ומבטיחים, למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי
להשתלב במעבדות המחקר בישראל ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין לאומיים, לחזק אתהמעבדות־העולם
המובילות בישראל בחוקרים מצטיינים ולקדם קשר מקצועי ואישי הדוק עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם.
לפירוט הפעילות של תוכניות אלה ראו בפרקים להלן.
1.8>הנגשתהמדעלציבורוהנחלתו
בשנים האחרונות משקיעה האקדמיה מאמצים רבים בפתיחת שעריה לציבור הרחב כדי לחשוף לפניו את
הישגי המדע. האקדמיה סבורה כי העמקת מעורבות הציבור בהישגי המדע היא משליחותם של אנשי ונשות
המדע וצורך חיוני של המערכת האקדמית, שתיטיב לתפקד בסביבה ציבורית אוהדת.
והנחלתו של המדע לחברה בישראל וקיום שיח נסמך מדע בציבור חשובים לקבלתהחלטות־הנגשתו
מושכלות במישור האישי והלאומי ולגיוס הדור הבא של המדענים הישראלים. השנה השקיעה האקדמיה
משאבים רבים בקידום תכניה ופעילויותיה בעבר ובהווה במרשתת וברשתות החברתיות פייסבוק,
טוויטר ויוטיוב. רובם המוחלט של אירועי האקדמיה משודרים בשידור חי ומגיעים לקהל הולך ורב בכל
רחבי הארץ.
41
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
התערוכה: "בית ועד לחכמים": שישים שנות מדע ודעת
לציון 60שנהלחקיקתחוקהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםמוצגתבביתהאקדמיה,מחודשספטמבר
2021, התערוכה "'בית ועד לחכמים': שישים שנות מדע ודעת". בתערוכה, הפתוחה לציבור, לוחות מידע
ואלמנטים דיגיטליים המספרים באספקלריה היסטורית על מגוון פעילויותיה ומפעליה של האקדמיה, סרט
תיעודי הסוקר את המהלכים שקדמו להקמת האקדמיה, מודל של קמפוס האקדמיה וכן תצוגה של ספרי
בית ההוצאה לאור של האקדמיה. את הקמת התערוכה יזמה לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן, ואצר
אותה דמאון פישר–שוסטרמן.
מתוך התערוכה "'בית ועד לחכמים': שישים שנות מדע ודעת", המוצגת בבית האקדמיה
42
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 1> דוח פעילות
האקדמיה מתארחת במכללה האקדמית תל–חי
במסגרת מאמציה לקידום המדע בקרב הציבור הרחב בפריפריה הגאוגרפית של ישראל ולהנגשתו קיימה
האקדמיה בחודשים דצמבר 2021 ומרס 2022 מפגשים בנושא "תגליות" במכללה האקדמית תל–חי. במפגשים
השתתפו מאות בני נוער מאזור הצפון. הם שמעו הרצאות מפי חברי האקדמיה פרופ' יורם בילו, זוכה פרס
נובל פרופ' אברהם הרשקו ופרופ' נירה ליברמן וכן מפי חברת האקדמיה הצעירה פרופ' אסיה רולס. את
המפגשים הוביל נשיא האקדמיה פרופ' הראל.
"תגליות" במכללה האקדמית תלחי־ממפגשי
סדרת "בשערי האקדמיה"
המפגשים "בשערי האקדמיה" נערכת זו השנה השביעית, ובכל שנה היא מתמקדת בנושא רבתחומי־סדרת
אחר. בסדרה משתתפים חברי אקדמיה, חוקרים ואנשי רוח, ומטרתה להנגיש לציבור הרחב נושאים מדעיים
כדי לחזק בחברה הישראלית את ערכי הלימוד והמצוינות, ברוח משנתו של נשיאה הראשון של האקדמיה
פרופ' מרטין בובר. בשנת תשפ"ב עסקה הסדרה בנושא "חופש", והיא כללה שישה מפגשים בנושאים האלה:
חופש הפרט, חופש הבחירה, חופש העיתונות, החופש האקדמי, חופש משעבוד והחופש לחלום.
סדרת המפגשים זוכה להצלחה רבה בציבור הרחב
ולאלפי שומעים מכל רחבי הארץ הן באולם והן בשידור
החי,ולעיתיםקרובותאףמארחתתלמידיתיכון.
עורכי הסדרה הם יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ'
ידין דודאי, חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן, נשיא
האקדמיה פרופ' דוד הראל ולשעבר נשיאת האקדמיה
השיח במפגש "החופש האקדמי". מימין: חברהאקדמיה־רב
פרופ' אריאל פורת, פרופ' מרים פאוסט, חבר האקדמיה פרופ'
פרופ' נילי כהן.
משה הלברטל, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
43
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
44
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
פעילות החטיבה
2
למדעי הטבע
45
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
45 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
2 פעילות החטיבה למדעי הטבע
החטיבה למדעי הטבע של האקדמיה מקבצת בתוכה מטובי המדענים בישראל
בתחומי מדעי הטבע השונים: אימונולוגיה, אקולוגיה, הנדסה, כימיה, מדעי
החיים, מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה ורפואה. יושב ראש החטיבה הוא פרופ'
ידין דודאי. בשנת תשפ"ב החטיבה מונה 69 חברים. בכל שנה מצטרפים חברים
חדשים, הנבחרים בבחירות על פי חוק האקדמיה.
החטיבה פועלת מתוקף תפקידה של האקדמיה לפעול לקידום המחקר בישראל
פרופ' ידין דודאי
ועושה אפוא לקידום תחומים שונים במדעי הטבע ברמה הלאומית. לביצוע
יו“ר החטיבה
פעולותיה השונות נעזרת החטיבה בחבריה ובמומחים נוספים לפי הצורך.
פעילותה של החטיבה באה לידי ביטוי בין היתר בהקמת ועדות מייעצות לאקדמיה בתחומים שונים, כגון
קרינת סינכרוטרון, חקר הסובב, פיזיקה גרעינית, פאונה ופלורה, מדעי הים וביואתיקה, וכן בהקמת ועדות
מומחים לאומיות ובין–לאומיות לצורך בחינת נושאים מדעיים והגשת המלצות בעניין למועצת האקדמיה.
נוסף על זה, החטיבה מקיימת כינוסים, מזמינה מרצים מהמעלה הראשונה ותומכת בכינוסים חיצוניים
שונים הנערכים במעורבותה ובשיתופה.
במסגרת פעולותיה השוטפות של החטיבה המשיכו השנה את פעילותן הוועדות האלה - הוועדה הלאומית
לקרינת הסינכרונטרון, בראשותו של פרופ' יובל גולן; הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות, בראשותו של
פרופ' מרק קרלינר; הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית, בראשותו של פרופ' יצחק צרויה; ועדת הפאונה
והפלורה של ארץ ישראל, בראשותם של ד"ר מנחם גורן ופרופ' עוזי פליטמן; ועדת הביואתיקה, בראשותו
של פרופ' שי לביא.
46
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
46 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
השנה ערכה החטיבה למדעי הטבע כינוסים וימי עיון אחדים:
בחודש מרס נערך כינוס בין–לאומי רחב היקף
בנושא אי–ביטחון תזונתי - המגפה המתמשכת:
לקראת מערכות מזון בנות–קיימה בישראל. הכינוס
עסק בהיבטים השונים של ביטחון תזונתי בעת
שגרה ובעת חירום ונידונו בו האתגרים הנוכחיים
שבבניית מערכת מזון בריאה, הוגנת ובת–קיימה,
שתבטיח ביטחון תזונתי לאומי ואישי בישראל,
רב בכינוסאי־משתתפי ביטחוןתזונתי המגפההמתמשכת־השיח
בהווה ולדורות הבאים. מטרת הכינוס הייתה הצגת
הבעיות ודיון בדרכים מעשיות לשיפור המצב בישראל בטווח הקצר ובטווח הארוך, על בסיס מחקר
וידע מישראל ומהעולם. עם הדוברים נמנו שר החקלאות האמריקאי ולשעבר חבר הקונגרס פרופ' דן
גליקמן Glickman( Dan Prof.), שהציג נתונים מארצות הברית, מבריטניה ומקנדה; ד"ר דורית ניצן,
לשעבר ראש מערך החירום של ארגון הבריאות העולמי, אזור אירופה; חוקרים בעלי שם עולמי; חוקרים
בכירים מישראל; אנשי ממשל; מובילי דעה. בראש הוועדה המארגנת של הכינוס עמדו חבר האקדמיה
פרופ' חיים סידר ופרופ' אליוט בארי מהאוניברסיטה העברית בירושלים. לאירוע קדם ערב עיון מקוון
שנערך בחודש ינואר ועסק בנושא ביטחון תזונתי ומגפת הקורונה. באירוע נידונו ההיבטים השונים של
ניהול הביטחון התזונתי בישראל בהווה ובעתיד, בהדגשת השלכותיה של מגפת הקורונה על אי–הביטחון
התזונתי בישראל. יו"ר הוועדה המארגנת של ערב העיון היה פרופ' בארי.
גדולות
בחודש מרס נערך כינוס בנושא תשתיות
באסטרופיזיקה לקידום היוזמה להצטרפות ישראל למערך
European
הטלסקופים האירופי ESO Southern(
Observatory). את היוזמה מובילה הקהילה האסטרונומית
המדעית בישראל בתמיכת האקדמיה, ובראשה עומד
פרופ' עודד אהרונסון ממכון ויצמן למדע, יו"ר החטיבה
לאסטרונומיה, מדעים פלנטריים וחקר החלל של האגודה
פרופ' עודד אהרונסון בכינוס בנושא תשתיות גדולות
באסטרופיזיקה
הישראלית לפיזיקה. באירוע נשאו דברים חברי אקדמיה,
מדענים בכירים מהקהילה, מנהל סוכנות החלל הישראלית תא"ל (מיל) אורי אורון וכן זוכה פרס נובל
לפיזיקה לשנת 2020 פרופ' ריינהארד גנצל Genzel( Reinhard Prof.) ממכון מקס פלנק לפיזיקה של
החלל בגרכינג שגרמניה. מטעם האקדמיה מובילים את היוזמה יו"ר החטיבה למדעי הטבע פרופ' דודאי
ויו"ר ועדת דוח מצב המדע, חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא.
בחודש יוני ערכה החטיבה יום עיון לציון 50 שנה להירצחו של לשעבר נשיא האקדמיה פרופ׳ אהרן קציר
במתקפת טרור. יום העיון עסק במורשתו המדעית, בדמותו כאדם וכן בהיבטים של מנהיגות מדעית. כמו
כן הוצג סרט שהכינה משפחתו על חייו ופועלו של פרופ' קציר. את יום העיון הובילו יו"ר החטיבה פרופ'
דודאי, יו"ר הוועדה המארגנת חבר האקדמיה פרופ' יעקב קליין ופרופ' גדי קציר מאוניברסיטת חיפה, בנו
של פרופ' אהרן קציר.
47 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
בחודש דצמבר 2021 נערך כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' מיכאל רבין בהגיעו לגיל 90. את הכינוס
הוביל נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל. עוד בחודש דצמבר נערך כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ'
צבי בן–אברהם בהגיעו לגבורות, בנושא תהליכים טקטוניים באזורנו והשפעתם על האדם. בחודש מאי
ערכה החטיבה כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה בהגיעו לגבורות, בנושא המחקר בשונית
האלמוגים באילת.
2.1> הוועדההלאומיתלקרינתסינכרוטרון
מתקני סינכרוטרון (מאיץ חלקיקים מעגלי) מצויים בשימוש הולך וגובר ברחבי העולם, והם
מאפשרים מחקרים מדעיים בחזית המדע אשר אינם ניתנים לביצוע במתקנים מעבדתיים
רגילים. הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה עושה לקידום הפעילות
המחקרית במתקני סינכרוטרון, והיא הכתובת העיקרית להפצת מידע בקרב חוקרים
בישראל בתחום זה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בין היתר הוועדה
בוחנת את פעילותן המדעית של קבוצות המחקר מישראל במתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון ESRF
Facility( Radiation Synchrotron European) בגרנובל שבצרפת, באמצעות נציגיה - יו"ר הוועדה
' יובל גולן מאוניברסיטת בן בנגב, נציג ישראל במועצתה־פרופ־גוריוןESRF, ומנהלת האקדמיה גליה
, החברה בוועדת הכספים של ה־פינציESRF. חוקרים ישראלים פעילים בוועדות ניהול ותכנון שונות של
־הESRF. הוועדה גם עוקבת מקרוב אחר הפעילות המדעית במתקן SESAME שנפתח בשנים האחרונות
ופועלת לקידום הפעילות של קבוצות מחקר ישראליות במתקן.
ישראל חברהעמיתה־מדינת Member( Associate) במתקן ה־ESRF משנת 1999. הודות למצוינותן המדעית
הצעות המחקר שהוגשו לוועדות המדעיות של ה־שלESRF, הוענקו לחוקרים הישראלים זמני שימוש במתקן
העוליםבהרבהעלחלקההיחסישלישראלבהוצאותהתפעולשלהמתקן.עלפיהמלצתהוועדה,אישרהות"ת
הגדלתהשתתפותהשלישראלמ־את1.5%ל־1.75%מתקציבהמתקןהחלמשנת.2021
מתקן ESRF בגרנובל שבצרפת. צילום: Jayet Pierre, באדיבות ESRF
48
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
עבר מתקן ה־השנהESRF תהליך שדרוג פיזי מקיף, אשר מציב אותו בחזית המחקר העולמי בשימוש
בקרינת סינכרוטרון.
לוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון קשרים
עם הארגון האירופי של משתמשי סינכרוטרון -
European
Synchrotron
Users(
ESUO
Organization). הארגון הוקם לפני כשבע שנים כדי
לשפר את יכולת הגישה של כלל המדענים האירופים
המשתמשים בקרינת סינכרוטרון - כ־10,000 מדענים
מכל תחומי מדעי הטבע, מדעי החיים וההנדסה - לכל
מתקני הסינכרוטרון האירופיים, בעיקר באמצעות
מתקן ESRF בגרנובל שבצרפת. באדיבות ESRF
לרשות
שיועמדו
הכספיים
המשאבים
הגדלת
המשתמשים, אך גם בתור גוף מרכזי המייעץ להנהלות המתקנים בנוגע לצורכי המשתמשים. פרופ' מיטל
לנדאומהטכניון-מכוןטכנולוגילישראלמייצגתאתהאקדמיהואתישראלב־.ESUO
בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה בפעילות המאיץ ב2021–. הניסויים התבצעו בעיקר בהפעלה מרחוק, ורק
לקראת סוף השנה החלו חוקרים להגיע פיזית למתקן. עבודתם של חוקרים במתקן עצמו רבתה במחצית
הראשונה של שנת .2022
>ESRF
לאתר ESRF
2.2 > SESAME- מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון
Synchrotron-light for Experimental Science and Applications in the( SESAME
East Middle הוא מתקן סינכרוטרון מחקרי שהוקם בירדן בהשתתפות מדינות האזור,)
ובכללן ישראל. הקמת המתקן היא פרי יוזמתם של ארגון MESC Eastern( Middle
Committee Scientific) ושל חוקרים מגרמניה, מארצות הברית ומישראל. מטרת יוזמי
המתקן היא לקדם את הפעילות המדעית שנעזרת בקרינת סינכרוטרון ולהגביר את שיתוף הפעולה בין מדעני
. בכך המתקן תורם לגישור ולהבנה בין ישראל לשכנותיה. המאיץ נחנך בטקס רשמי ב־האזור.2017
המדינות החברות האחרות הן איראן, טורקייה, ירדן, מצרים, פקיסטן, קפריסין והרשות הפלסטינית. מלבד
המדינות החברות, מסייעים בתכנון המתקן ובהפעלתו מדינות וגופים אחדים במעמד של משקיף, ובהם
האירופי, איטליה, ארצות הברית, בריטניה, גרמניה, יוון, יפן, כווית, צרפת, רוסיה, שוודיה ו־האיחוד.CERN
49
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
SESAME — מתקן לקרינת סינכרוטרון במזרח התיכון. חווה סולרית הפועלת מאז 2019 ומספקת את צרכיו האנרגטיים של המתקן הפכה
אותו למתקן הסינכרוטרון הראשון בעולם הפועל באנרגייה סולרית. באדיבות SESAME
הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון של האקדמיה הצטרפה ליוזמה בשנת 1995. פרופ' אליעזר רבינוביץ
מהאוניברסיטה העברית בירושלים מכהן כסגן הנשיא במועצת SESAME, ופרופ' רועי בקברקאי־
מאוניברסיטת תל אביב הוא חבר במועצה. פרופ' יואל זוסמן ממכון ויצמן למדע מכהן כנציג בוועדה
המדעית של .SESAME
למן שנת 2019 המאיץ פועל באנרגייה של עד GeV2.5, שהיא האנרגייה הגבוהה ביותר שהופקה באזורנו.
בעזרת כספי הסיוע האירופי הותקנה ליד המאיץ חווה סולרית, ובכך הפך המתקן להיות המאיץ הירוק
הראשון בעולם. בעתיד יוכל הסינכרוטרון לאפשר מחקר במגוון רחב של תחומים, לרבות כימיה, פיזיקה, מדע
החומרים, ארכאומטרייה, ביולוגיה ומקצועות ההנדסה.
בשל מגפת הקורונה נרשמה האטה רבה בפעילות המאיץ, והניסויים התבצעו בעיקר בהפעלה מרחוק.
לאחרונה שבו חוקרים, ובהם ישראלים, לבצע ניסויים במתקן עצמו.
>SESAME
לאתר SESAME
2.3>פיזיקהשלאנרגיותגבוהות-פעילותישראלבCERN–
פיזיקת החלקיקים האלמנטריים חוקרת את מרכיבי היסוד של גרעיני האטום ואת
הכוחות הפועלים בהם באמצעות מאיצים בעלי אנרגיות גבוהות מאוד. המעבדה
בעולם בחקר החלקיקים האלמנטריים נמצאת ב־המובילהCERN, בז'נווה שבשווייץ,
גוף ביןלאומי־והיא Research( Nuclear for Organization European .)The
הצטרפה ל־ישראלCERN כחברה מלאה בשנת 2014. הגוף המייצג אותה במתקן והמוביל את הפעילות
המדעית הניסויית שבו הוא הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות באקדמיה (לרשימת חברי הוועדה ראו
להלן בפרק "ועדות האקדמיה").11
50
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
בעשורים האחרונים עמד פרופ' אליעזר רבינוביץ בראש הוועדה, ולמן ינואר 2021 עומד בראשה פרופ'
מרק קרלינר מאוניברסיטת תל אביב, והוא הנציג המדעי של ישראל במועצת CERN, הממונה על ידי
שרת המדע והטכנולוגיה ונשיא האקדמיה. בסוף שנת 2021 בחרו נציגי המדינות החברות בארגון בפרופ‘
רבינוביץ לנשיא מועצת CERN, והוא החל במילוי התפקיד בתחילת שנת 2022. זוהי הבעת אמון ראויה
לציון במדע הישראלי בכלל ובפרופ‘ רבינוביץ בפרט.
המחקרית של ישראל ב־הפעילותCERN כוללת את תחזוקתם של הגלאים שבנו המדענים הישראלים,
ששודרגו משנת 2019, ניתוח תוצאות האמת הנמדדות בגלאים ותכנון ובנייה של גלאים חדשים
המותאמים למאיץ. התקנתם של הרכיבים החדשים הסתיימה בחודשים הראשונים של שנת 2022, והמאיץ
הופעל מחדש באפריל 2022. לשם ניתוח התוצאות נעזרים המדענים הישראלים ברשת המחשבים GRID,
שאליה הצטרפו בשנת 2007. מדענים ישראלים מילאו תפקיד מרכזי הן בבניית המערכת שאפשרה את
גילוי החלקיק הסקלרי והן בניתוח הנתונים שהביאו למסקנה שהתגלה החלקיק החדש (הידוע בכינויו
"חלקיק היגס").
מתקן אטלס. באדיבות CERN
51
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
הקבוצה הישראלית למחקר ניסיוני של חלקיקים יסודיים עובדת בניסוי "אטלס" ומשדרגת את גלאי
המיואונים ואת ההדק שלו. למן שנת 2017 השקיעה הקבוצה הישראלית מאמצים רבים (ועימה מדענים
מקנדה, מרוסיה ומצ'ילה) להשלמת תרומתה המדעית מבעוד מועד, לקראת השלב הבא של הניסוי. זהו
מאמץ משותף של קבוצת החלקיקים בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, שבראשה עומד פרופ' יורם רוזן,
עם קבוצת החלקיקים באוניברסיטת תל אביב, שבראשה עומד פרופ' ארז עציון, ועם קבוצת החלקיקים
במכון ויצמן למדע, שבראשה עומד פרופ' אהוד דוכובני. את מיזם השדרוג מובילה ד"ר שקמה ברסלר
ממכון ויצמן למדע. לאחרונה סיימו הקבוצה הישראלית ושותפיה בהצלחה את בניית "הגלגל הקטן
החדש", רכיב קריטי המותקן בשני הקצוות של הגלאי "אטלס".
המלצותיה של ועדה בין לאומית שהעריכה את הפעילות המדעית של ישראל בגלאי "אטלס־בזכות"
אישרה ות"ת את המשך התקצוב בעשור הקרוב עם אוניברסיטת תל אביב, הטכניון - מכון טכנולוגי
לישראל ומכון ויצמן למדע. בעקבות החלטה זו הוארך ההסכם בין ישראל ל"אטלס" בדבר ההשתתפות
השוטפת בתחזוק הגלאי, וכן נחתם הסכם המעגן את השתתפות ישראל בשדרוג הגלאי בעשור הקרוב.
תוכנית מענקי המחקר למחקרים במיזם "אטלס" מיועדת למדענים העושים מחקר ניסיוני במעבדות
CERN בתחום הפיזיקה הניסיונית של אנרגיות גבוהות. מטרת המענקים לעודד פעילות מחקרית במיזם
"אטלס" ישראל וכן לבחון היתכנות של מאיצים עתידיים. בחודש נובמבר 2021 זכו במענקים חמש
קבוצות המחקר הישראליות האלה: פרופ' הלינה אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' אלכסנדר
ממכון ויצמן למדע, פרופ' ארז עציון מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' צבי ציטרון מאוניברסיטת בן־מילוב
גוריון בנגב ופרופ' יורם רוזן מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
בשנים האחרונות נעשה שדרוג גדול במאיץ והוגדלה מאוד כמות הנתונים שהוא מספק. הגדלה זו מעלה
במידה ניכרת את דיוק המדידות המתקבלות.
בשל מגפת הקורונה נסגר המתקן לפעילות בחודש מרס 2020, למעט פעולות תחזוקה הכרחיות. בסוף
מרס הוא חזר לפעילות כמעט מלאה.2022
>CERN
לאתר CERN
2.4>פיזיקהגרעינית
באקדמיה פועלת הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית בראשותו של פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע
(לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הוועדה הוקמה בעקבות דוח שיצא בשנת
2014, שמסקנתו העיקרית הייתה כי יש צורך בשינוי מיידי בתחום הפיזיקה הגרעינית לעצירת המגמה
של הצטמצמות התחום בישראל. למגמה זו תהיינה השלכות לאומיות חמורות, ובייחוד יחסרו מדענים
וחוקרים בעלי ידע הולם בתחום הפיזיקה הגרעינית שיוכלו לייעץ לגופי ממשל. מועצת האקדמיה רואה
בשיקום המחקר וההוראה בפיזיקה גרעינית צורך לאומי.
52
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
פעילות הוועדה מתמקדת בשני מישורים:
בטווח המיידי הוועדה פועלת לקידום המלצות הדוח וליישומן:
> מלגות לסטודנטים - מדי שנה מופעלת תוכנית של משרד המדע והטכנולוגיה למימון מלגות
ייעודיות בפיזיקה גרעינית לסטודנטים לתארים שני ושלישי.
> מלגות בתר–דוקטורט - האקדמיה אמונה על ניהול תוכנית מלגות בתר דוקטורט בחו"ל. קולקורא־
להגשת מועמדויות למלגות אלה מפורסם בכל סתיו למן שנת 2017 ועד כה הוענקו שלוש מלגות.,
הוועדה פועלת להארכת התוכנית, בתמיכת מועצת האקדמיה.
> תוכנית רב–שנתית לקליטת מדענים - בעקבות החלטת ות"ת משנת 2016 לראות בשיקום המחקר
בפיזיקה גרעינית בישראל "צורך לאומי" ובעקבות הקמת תוכנית לקליטת חברי סגל מצטיינים בתחום
זה באוניברסיטאות בארץ, נקלטו שלושה מדענים צעירים בתחום הגרעין באוניברסיטאות המחקר
. נוסף על זה אישרה ות"ת, חד , מענק ייעודי להקמת מעבדתו שלד־בארץ ר צבי ציטרון,מדען״פעמית
שנקלט באוניברסיטת בן גוריון בנגב.בשנת־צעיר 2019 פנתה מועצת האקדמיה לות"ת בבקשה לכלול
בתוכנית לקליטת המדענים מענק להקמת מעבדה בפיזיקה גרעינית כמרכיב מרכזי וחיוני בתוכנית
שיקומו של התחום.
במישור השני הוועדה עוקבת אחרי הנעשה בתחום הפיזיקה הגרעינית ודואגת לייצוג התחום בארץ ובעולם:
> הוועדה תומכת ביוזמה להפיכת המאיץ החדש SARAF, המוקם במרכז הגרעיני בשורק, למעבדה
שתהיה פתוחה לקהילת החוקרים בישראל ובחול״לאומית. SARAF ייכלל בפעם הראשונה בדוח של
IUPAP Physics( Applied and Pure of Union International The), המכיל תיאור מקיף של
מתקני מחקר בסיסי בפיזיקה גרעינית בעולם.
> ההסכם לשיתוף פעולה בתחום הפיזיקה הגרעינית בין האקדמיה למעבדה הרוסית JINR Joint(
Research Nuclear of Institute) הוארך בשנת 2018 לתקופה נוספת בת חמש שנים. פרי לוואי של
שיתוף פעולה זה הוא ההחלטה לקיים בישראל ביוני 2020 את בית הספר היוקרתי לפיזיקה של אנרגיות
גבוהות שמארגנים JINR ו־CERN. בשל הנסיבות - מגפת הקורונה והמלחמה באוקראינה - קיום בית
הספר נדחה לסוף שנת .2022
> פעלה בשנים האחרונות לקידום הצטרפותה של ישראל ל־הוועדהNuPECC Physics( Nuclear The
Committee Collaboration European). ה־NuPECCהיא ועדת מומחים של ה־Science European
Foundation, הקובעת סדרי עדיפויות ומייעצת לגופים מממנים ולממשלות באירופה בסוגיות
הקשורות למחקר בפיזיקה גרעינית. NuPECC מתאמת ניצול אופטימלי של מתקני מחקר ומפרסמת
לכמה שנים תוכנית לטווח ארוך לפיזיקה גרעינית באירופה. פרופ צרויה הציג אתמועמדותה׳אחת
ישראל לחברהב־של־עמיתהNuPECC והבקשה אושרה בחודש מרס 2020 בניגוד לסיכומים קודמים,.
המדע והטכנולוגיה לא אישר את מימון דמי החברות ב־משרדNuPECC, והוועדה פועלת לאיתור
מימון חלופי. הוועדה סבורה שחברות ב־מקורNuPECC תחזק את הקהילה הגרעינית בארץ ותאפשר
לה להיות שותפה בקביעת מדיניות ובכיווני מחקר עתידיים בתחום הפיזיקה הגרעינית.
53
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
2.5>ועדתההיגויהלאומיתלהערכתמצבתחוםמדעיהיםבישראל
בעקבות פניית ות"ת החליטה האקדמיה בשנת 2020 על הקמת ועדת היגוי לאומית להערכת מצב תחום
הים בראשות חבר האקדמיה פרופ' צבי בן אברהם (לרשימת חברי הוועדהראו־מדעי להלן בפרק 11
"ועדות האקדמיה"). הוועדה עסקה בהיבטים האקדמיים והמחקריים של תחום הים בישראל, המושתת
על מצוינותה האקדמית של ישראל ועל היותה מדינת ים אשר עתידה הכלכלי, החברתי והביטחוני תלוי
בר קיימה של משאבים מןהים־בניצול.
בחודש יוני 2021 סיימה הוועדה את עבודתה והגישה את המלצותיה. הדוח הוצג לפני ראשי האקדמיה
, ראשי ות וועדת ההיגויהבין״הלאומית משרדית לניטור הלאומי של הים התיכון (כולל המשרדלהגנת־ת
הסביבה, משרד האנרגייה ומשרד המדע והטכנולוגיה) והופץ לרשימת תפוצה נרחבת הכוללת בין היתר
את האוניברסיטאות ומוסדות המחקר בישראל, משרדי ממשלה, מל"ג וות"ת, רשויות מקומיות, עמותות
וארגונים סביבתיים ועוד (למידע נוסף על מסקנות הוועדה ראו לעיל בפרק 1 "דוח פעילות שוטף").
מתוך דוח ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל. צילמו: למעלה, מימין: חגי נתיב; משמאל: ד"ר תום שלזינגר;
למטה: ד"ר תום שלזינגר
54
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
2.6>פאונהופלורהשלארץישראל
מתוקף חוק האקדמיה אמונה האקדמיה "לפרסם
כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". אחד
התחומים שבהם היא פועלת לפרסום כתבים
כאלה הוא תחום הפאונה והפלורה של ארץ ישראל,
באמצעות ועדה מייעצת (לרשימת חברי הוועדה
ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"), אם
ביוזמתם של מדענים בתחום ואם ביוזמתה של
הוועדה.
מתוך סדרת "פלורה פלסטינה"
כמענה לאתגרי המאה העשרים ואחת בתחום מחקרי
המגוון הביולוגי וכדי להגדיל את נגישות המידע
החליטה ועדת הפאונה והפלורה להתחיל ולפרסם במרשתת רשימות מינים checklists() של קבוצות
סיסטמטיות ופונקציונליות של החי והצומח בישראל ובתחומים הביוגאוגרפיים הסמוכים. הרשימות,
שתעבורנה עדכונים תקופתיים, תתפרסמנה באתר האקדמיה לאחר ביקורת עמיתים, כמקובל בפרסומים
מדעיים. רשימות אלו תהיינה פתוחות לציבור החוקרים וכן לקהל הרחב בארץ וברחבי העולם.
2.7>ביואתיקה
ועדת הביואתיקה עוסקת בעיקר במעקב אחר פעילות המחקר בנושא בעולם ובליבון סוגיות רלוונטיות
לציבור בישראל. מאז מרס 2021 עומד בראשה ראש מכון ון ליר בירושלים, פרופ' שי לביא (לרשימת
חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה").11
בשנים האחרונות פועל פורום ביואתיקה, במשותף עם מכון ון ליר בירושלים, המתמקד בממשק בין
מדע לטכנולוגיה ולביואתיקה. במהלך השנה ערך הפורום שני מפגשים מקוונים פתוחים לציבור בנושא
סולידריות וחיסונים: הראשון - "בין סולידריות לזכויות אדם במגפת הקורונה", בהנחיית ד"ר חגי בועז
ממכון ון ליר בירושלים; השני - "'עניי עירך קודמים'? סולידריות מקומית, אזורית ועולמית", בהנחיית
פרופ' נדב דוידוביץ' מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב. במהלך השנה עבדה הוועדה על כינוס בין–לאומי נרחב
המתוכנן לחודש דצמבר 2022, ונושאו הוא : מה צופן העתיד למחקר ביו–רפואי ולסוגיות ביו–2050"
אתיות". הכינוס יעסוק בסוגיות אתיות, חברתיות וציבוריות שונות ומורכבות הקשורות למחקר ביו–רפואי
ולאתגרים הנלווים אליו, לעתיד המחקר הביו–רפואי לאור ההתפתחויות הטכנולוגיות והמדעיות בשדה
הרפואה, ובכללם התייחסויות גם לסוגיות ביו–אתיות בולטות. בכינוס עתידים להשתתף חוקרים בעלי שם
מחו"ל ומישראל, רגולטורים וקובעי מדיניות, בכירים במשרדי ממשלה, מנהלי בתי חולים, רופאים–חוקרים
וחוקרים העוסקים במגוון תחומים וקהל רחב.
55
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 2> פעילות החטיבה למדעי הטבע
2.8>רפואהמולקולרית
מועצת האקדמיה אימצה לפני שנים אחדות את המלצות הפורום בנושא רפואה מולקולרית, והיא תומכת
בפורטל הישראלי בנושא זה שאותו הקים חבר האקדמיה פרופ' אלכסנדר לויצקי. הפורטל מרכז מידע על
פעילות מדעית בנושא בישראל ומשמש תשתית ליצירת קשר בין חוקרים בתחום בישראל. הפורטל מרכז
מידע גם על הצעות עבודה, על חברות ועל התעשייה בתחום בישראל וכן מפיץ מידע על אירועים מדעיים
בתחום זה בישראל ובחו"ל. כ־חשובים500 מנויים מקבלים במהלך השנה עדכונים שבועיים על הרצאות
במוסדות האקדמיים בישראל ועל מאמרים חשובים בתחום שפרסמו מדענים ישראלים. בשנה האחרונה
גדל מספר הצפיות בתוכני האתר. האתר פעיל הן בקרב חוקרים בישראל והן בקרב חוקרים בעולם.
לאתר הפורטל הישראלי בנושא רפואה מולקולרית >
2.9>תוכניתקאוולי
תוכנית קאוולי Science( of Frontiers Kavli) מממשת את הסכם שיתוף הפעולה שנחתם בשנת 2013
בין האקדמיה לאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית ומביאה לידי ביטוי את הקשר המיוחד בין
שתי האקדמיות. התוכנית האמריקאית פועלת מאז 1989 בשיתוף פעולה עם מדינות רבות. לפי התוכנית
מדי שנתיים כינוסים בין־מתקיימיםתחומיים במדעי הטבע בהשתתפות מדענים צעירים מצטיינים
מישראל ומארצות הברית. הכינוסים מתקיימים בישראל ובארצות הברית לסירוגין. הכינוס הרביעי במספר
התקיים בספטמבר 2019 בירושלים, והכינוס החמישי, שהיה אמור להתקיים באוקטובר 2021, נדחה בשל
מגפת הקורונה, והוא יתקיים, בארצות הברית, באוקטובר 2022. חברת האקדמיה פרופ' יונינה אלדר מרכזת
את התוכנית מטעם האקדמיה.
חבריה הישראלים של הוועדה המארגנת לכינוס קאוולי החמישי בשנת 2022 הם אלה:
' סיריל כהן, אימונולוגיה של הסרטן, אוניברסיטת בר אילן (יו"ר המשלחתהישראלית־פרופ,) ד"ר רונן אלדן,
למתמטיקה,מכוןויצמןלמדע,ד"ר בברלי גודמן–צ'רנוב,החוגלמדעיםגאו ימיים,אוניברסיטתחיפה־המחלקה,
ד"ר יניב זיו, המחלקה לנוירוביולוגיה, מכון ויצמן למדע, ד"ר איל פריבמן, ביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת
חיפה, ד"ר אורן קובילר, הפקולטה לרפואה, אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרון רוטשטיין, המחלקה לכימיה,
בר־אוניברסיטתאילןופרופ' דורון שלוש,המרכזלפיזיקהתאורטיתואסטרופיזיקה,אוניברסיטתחיפה.
למן שנת 2020 פועלת, ביוזמת האקדמיה, תוכנית לעידוד פעילות מדעית משותפת בין משתתפי הכינוס
משתי המדינות גם לאחר הכינוס. התמיכה נועדה לאפשר בנייה של שיתוף פעולה ארוך טווח בין מדענים
צעירים מצטיינים מישראל ומארצות הברית שהשתתפו בכינוסי קאוולי, כדי לחזק את הקשרים המדעיים
בין שתי המדינות. המלגות ניתנות לנסיעות של החוקרים המשתפים פעולה מהמדינה האחת לאחרת כדי
לייסד מיזמים מדעיים משותפים כינוסים, פרסומים מדעיים וכדומה.-
במסגרת התוכנית זכה, בחודש ינואר 2021, פרופ' נדב אמדורסקי מהמחלקה לכימיה בטכניון - מכון
טכנולוגי לישראל לתמיכה בנסיעה לשיתוף פעולה עם פרופ' שיין ארדו Ardo( Shane Prof.) במחלקה
לכימיה של אוניברסיטת קליפורניה באירווין שבארצות הברית. הנסיעה נדחתה בשל מגפת הקורונה
ומתוכננת להתקיים השנה.
56
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
57
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
פעילות החטיבה
3
למדעי הרוח
58
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
58 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
3 פעילות החטיבה למדעי הרוח
בחטיבה למדעי הרוח 64 חברים מתחומים שונים במדעי הרוח והחברה:
אנתרופולוגיה, ארכאולוגיה, בלשנות, דתות, היסטוריה, היסטוריה של עם
ישראל, הלשון העברית, המזרח הקדום, לימודים קלאסיים, כלכלה, מדע המדינה,
מזרח אסיה, מחשבת ישראל, מקרא, משפטים, סטטיסטיקה, ספרות, פילוסופיה
ופסיכולוגיה. בראש החטיבה למדעי הרוח עומד פרופ' סרג'יו הרט. פעילות
כוללת תמיכה במפעלי מחקר, סימפוזיונים בין לאומיים, ימיעיון־החטיבה
והרצאות ובחינתם של נושאים שונים הנוגעים לתחומי מדעי הרוח והחברה. כמו
פרופ' סרג'יו הרט
כן מקדמת החטיבה פעילויות שונות ביוזמת חבריה.
יו“ר החטיבה
בחטיבה פועלת גם הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה. פעילותה של הקרן נחלקת לשלושה מסלולים
תחרותיים: כינוסים, ביקורי עמיתים והשתלמויות בחו"ל. בראש ועדת השיפוט של הקרן עומד חבר
האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן (למידע נוסף ראו להלן בפרק "מלגות ומענקים").6
השנה ערכה החטיבה למדעי הרוח כמה כינוסים וימי עיון:
בחודש יוני 2021 נערך הכינוס Textualization
הסדרה הדו של כינוסיםבין־מתוך־שנתיתלאומיים
בנושא Literacy and Oralityהנערכיםמאז1994.
בכינוסזה,שארגנוהאקדמיהוהאוניברסיטההעברית
בירושלים במשותף, נישאו הרצאות על תהליכי
טקסטואליזציה ועל הסמליות שבקשר בין דיבור
לכתיבה בתרבויות קדומות, דרך בחינת רישומים,
פרופ'אנדריאהרוטשטייןבכינוס Textualization
גרפיטי, שירה ודרמה יוונית ולטינית, טקסטים דתיים
ופילוסופיים, היסטוריוגרפיה, חקיקה ועוד, במגוון כרונולוגי וגאוגרפי רחב. את הכינוס הובילה סגנית נשיא
האקדמיהפרופ'מרגליתפינקלברג.
59 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
בחודש יוני 2021 נערך כינוס בעקבות פרסום דוח ועדת האקדמיה ל"בחינת איזונים בשעת משבר לאומי."
הוועדה, בראשות חבר האקדמיה פרופ' משה הלברטל, הוקמה בעקבות התפרצות מגפת הקורונה, והיא
פרסמה את מסקנותיה בחודש מאי 2021. בכינוס הגיבו מומחים מהמוסדות האקדמיים ומהשירות הציבורי
על ההצעות השונות שהועלו בדוח. הדיון נסב על ארבע הסוגיות העיקריות שעלו בדוח: המתח שבין ערך
החיים לבין הפעילות הכלכלית בשעת חירום, חירום ואמון, הבדלים תרבותיים ופערים כלכליים בשעת
חירום וחירום וזכויות הפרט.
בחודש נובמבר 2021 ערכה החטיבה יום עיון לציון מאה שנה
להירצחו של הסופר יוסף חיים ברנר, בהובלת חבר האקדמיה פרופ'
אבנר הולצמן. ההרצאות הקיפו היבטים מגוונים של הסופר ושל
יצירתו: תולדות חייו, יצירתו בסיפורת ובביקורת הספרות, תפיסתו
הרליגיוזית, מקומה של היידיש בכתיבתו, זיקותיו אל הספרות הרוסית,
חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן ביום
מקומו בקרב בני זמנו והשפעתו על הסופרים שבאו אחריו.
העיוןלציוןמאהשנהלהירצחושלברנר
בחודש נובמבר 2021 קיימה החטיבה הרצאה מיוחדת שאותה נשא חבר
האקדמיה זוכה פרס נובל פרופ' ישראל אומן בנושא "כלכלה התנהגותית
וכלכלה". מההרצאה עלה כי שלא כמקובל לחשוב, אין סתירה בין כלכלה
התנהגותית לבין כלכלה קלאסית - שתיהן נכונות והן תומכות זו בזו. נמצא
כי בני אדם אינם מנתחים את מצביהם רציונלית אלא פועלים לפי כללי
אצבע - ההטיות וההיוריסטיקות של הכלכלה ההתנהגותית. אלא שכללי
אצבע אלה מתווים התנהגויות שהן בדרך כלל רציונליות, ולכן הנחת היסוד
חברהאקדמיה,זוכהפרסנובלפרופ'
ישראלאומן,בהרצאתו
שלהכלכלההקלאסית-הרציונליות מוצדקת,וכמוכןמסקנותיה.-
בחודש אוקטובר 2021 נערך כינוס לכבוד חבר האקדמיה פרופ' עמנואל טוב עם הגיעו לגבורות. הכינוס כלל
הרצאותבתחומיםשוניםשלמחקרהמקרא.
במהלך השנה ערכה החטיבה אירועים לזכר חבריה שהלכו לעולמם: בחודש ספטמבר 2021 נערך יום עיון
לזכרו של חבר האקדמיה פרופ' יעקב בלידשטיין ז"ל במלאת שנה לפטירתו, בהובלת חברי האקדמיה פרופ'
משה אידל, פרופ' משה הלברטל ופרופ' יונתן מאיר; בחודש אוקטובר 2021 נערך ערב עיון לציון שנה
של חבר האקדמיה פרופ' יהושע בלאו ז״לפטירתול, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' סימון הופקינס; עוד
באוקטובר נערך יום עיון לציון יום השנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' זאב שטרנהל ז"ל, בהובלת
חבר האקדמיה פרופ' אבישי מרגלית; לציון שנה לפטירתה של חברת האקדמיה פרופ' רות גביזון ז"ל
ערכו האקדמיה, האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ון ליר בירושלים, בחודש דצמבר 2021, כינוס בין־
לזכרה. את הכינוס הובילו ד"ר נטע ברק־לאומיקורן, פרופ' יואב דותן ופרופ' אלון הראל מהאוניברסיטה
העברית בירושלים, ראש מכון ון ליר פרופ' שי לביא, חבר האקדמיה פרופ' משה הלברטל ולשעבר נשיאת
האקדמיה פרופ' נילי כהן; בחודש ינואר, במלאת שנה לפטירתו של חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום ז"ל,
נערך ערב עיון לזכרו, בהובלת חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר; בחודש פברואר התקיים ערב עיון לזכרו של
פרופ' אפרים אלימלך אורבך ז"ל, לשעבר נשיא האקדמיה, לציון 30 שנה לפטירתו. את האירוע הוביל חבר
האקדמיה פרופ' שמחה עמנואל.
60 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
3.1>מפעליםבמימוןהאקדמיה
מפעלי האקדמיה במדעי הרוח עוסקים בתולדות עם ישראל וארץ ישראל ובחקר השירה העברית. מדיניות
האקדמיה היא לתמוך רק במפעלים בעלי חשיבות לאומית ובעלי היקף רחב. השנה ניתנת תמיכה למפעל
האונומסטיקון של ארץ ישראל ולמפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר.
האקדמיה ממשיכה לעודד את העומדים בראש מפעליה המדעיים לחפש מקורות מימון נוספים.
3.1.1>האונומסטיקוןשלארץישראל
האונומסטיקון Iudaea,( of Onomasticon The
מפעל
)Palaestina and Arabia in the Greek and Latin Sources
מרכז את כל המובאות המזכירות יישובים, עצמים גאוגרפיים,
יחידות מנהליות ואף קבוצות אתניות בארץ ישראל ובסביבתה
הקרובה (מחוזות שהשתייכו בעבר ליהודה או לפרובינקיות
של פלסטינה וערביה) מאמצע המאה הרביעית לפני הספירה
(ערב כיבוש הארץ בידי אלכסנדר הגדול) ועד הכיבוש המוסלמי
באמצע המאה השביעית לספירה. בוועדת הליווי של המפעל חברי
האקדמיה פרופ' עמנואל טוב ופרופ' מארן ר' ניהוף.
מקורות מאוחרים למאה השביעית נכללו רק אם יש בהם מידע
קדום יותר או שהם בבחינת עדות חשובה להמשכיות ההיסטוריה
של האתר הנדון. צוות המחקר אסף את החומר הרלוונטי מכל
המקורות ביוונית ובלטינית, כולל רשימות מנהליות, כתובות,
אחת משתים–עשרה המפות של אתרים
מטבעות וכדומה, וכן ממקורות בלשונות המזרח, בעיקר סורית,
עתיקים הנידונים בכרך 2 של האונומסטיקון.
באדיבות רוחמה בונפיל, המכון לארכאולוגיה —
אם אלה תורגמו ממקור יווני שלא השתמר, או אם יש להם זיקה
האוניברסיטההעבריתבירושלים.
למקורות יווניים או לטיניים דומים.
מוגשים לקורא על פי סדר האל"ף בי"ת של שמות האתרים, ובהם מובאות בלטינית וביווניתבליווי־הערכים
תרגום לאנגלית והערות חיוניות להבנת הטקסט. כתובות, מטבעות וטקסטים מאוחרים או בשפות אחרות
(בתרגום אנגלי בלבד) מובאים כנספחים. כל ערך מסתיים בדיון גאוגרפי היסטורי וארכאולוגיובביבליוגרפיה־.
עד היום פורסמו הכרך הראשון והשני. לעת הזאת נמשכת העבודה על הכרך השלישי, המוקדש לאות ,B
כל הטקסטים שמתחילים ב־כוללB, ביבליוגרפיה מודרנית חדשה, תוספות למקורות ותוספות לקיצורים.
כרך זה יפורסם בפורמט דיגיטלי בלבד PDF(). כמו כן נמשכת העבודה על כרך 4 Places( Sacred) לקראת
פרסומו בפורמט דיגיטלי. בד בבד נשלמת רשימה של כל המובאות שיופיעו גם תחת טופונימים אחרים בכל
האותיות עד Z. נוסף על זה נמשך הרישום המסודר של מראי המקום של הכתובות, הושלמו הכנסת הטקסטים
והכנסת רוב התרגומים (אלה הקיימים ברשת או בפרסומים) באות C, וכן הושלמו בדיקה ועדכון של הערכים
שמתחילים באותיות D ו־E. בימים אלה מוכנסות הכתובות באותיות F עד Z על בסיס מראי המקום. את
העבודה מבצעים סופיה אנדריאבה ויונתן שאבי, בניהולה של ד"ר לאה די סגני.
61
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
3.1.2>המפעללחקרהשירהוהפיוטבגניזהעלשםעזראפליישר
המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה נוסד על ידי האקדמיה בשנת 1967 מטרת המפעל היא לפענח,.
לזהות ולקטלג את קטעי השירה והפיוט שנשתמרו באוספי הגניזה הקהירית. היוזמה נתאפשרה עם ריכוז
תצלומי מיקרופילם של רוב אוספי הגניזה בעולם במכון לתצלומי כתבי היד העבריים שבספרייה הלאומית.
היום אפשר להיעזר גם בסריקות המשובחות של קטעי הגניזה שבאתרים שונים במרשתת, ובעיקר באתר
של מפעלי פרידברג לחקר הגניזה, ואכן הקטעים הסרוקים מקילים לעיתים קרובות את פיענוח החומר
ומאפשרים להוסיף הרבה פיוטים שלא זוהו עד כה.
אחרי כמעט 53 שנות עבודה הושלם קִטלּוג השירים ברוב האוספים הגדולים של הגניזה. במאגר המידע של
המפעל רשומים כ100,000– כותרים של פיוטים מהגניזה ויותר מ70,000– התחלות של פיוטים נדפסים. רוב
הקטעים המסומנים בתור "פיוט" באוספים המקיפים של קטעי הגניזה כבר פוענחו. מן האוספים הגדולים
קטעי הגניזה שבאוסף פירקוביץ' שבסנקט פטרבורג והשלמות לאוסף ריילנדס שבמנצ'סטר. כמוכן־נותרו
קיימים עוד כמה אוספים קטנים שטרם קוטלגו, ודרושות השלמות לא מעטות לאוספים שכבר קוטלגו.
נושא את שמו של פרופ' עזרא פליישר ז"ל, שייסדו ועמד בראשו יותר מ־המפעל39 שנים. העבודה במפעל
חייו נמשכת ברצף בראשותה של פרופ' שולמית אליצור, בסיועה של ועדה מלווה שמכהנים בה חברי
האקדמיה פרופ' אברהם גרוסמן ופרופ' מרדכי עקיבא פרידמן. את עיקר עבודת הפיענוח, הקִטלּוג והמחשוב
מבצעת העובדת הקבועה במפעל, ד"ר שרה כהן. בשנת 2019 הועבר לספרייה הלאומית כל החומר שבמאגר.
החומר שולב באתר הספרייה והוא נגיש לכל דורש. למרות נגישותו של הקטלוג דרך אתר הספרייה התוכנה
שבמפעל מאפשרת קבלת נתונים ברורים יותר, כולל נתונים מורכבים, וחוקרים מכל העולם ממשיכים
לפנות אליו ולהיעזר בו. החומר שבקטלוגים משמש זה שנים בסיס לרוב ספרי השירה והפיוט המתפרסמים
בארץ ובעולם.
במהלך השנה נמשכה הבדיקה השיטתית של כל הקטעים (גם אלו שאינם מזוהים כקטעי פיוט) שבסדרה
החדשה באוסף טיילור-שכטר שבקיימברידג' לצורך איתור קטעי פיוט שעד כה נעלמו מעיני החוקרים. נבדקו
אלפי קטעים מן האוסף, זוהו פיוטים רבים, וחלק ניכר מהם כבר הוכנס למאגר. בד בבד קדם גולדן מקטלג
השירים ואת הפיוטים שבאוסף פירקוביץ'. עד כה הוכנסו למאגר יותר מ־את כותרים מן האוסף הזה.4,400
קטע מהפיוט המפורסם "היום תאמצנו" לברכת השלום בחגים ותחילת נוסח הקבע שאחריו: "[כהיום הזה ת]ביאנו ששים ושמחים [בבניין שלם."]
הקטע הוא מסדרת הנוספות שבאוסף טיילור—שכטר שבקיימברידג', שכל כרכי הפיוטים שבה קוטלגו בשנים האחרונות, ותוכנם הוכנס למאגר
המפעל לחקר השירה והפיוט בגניזה. 116.256( AST-SLibraryUniversityCambridgeofSyndicstheofpermissionkindtheby)Reproduced
62
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
3.2>מפעליםבתמיכתהאקדמיה
המפעל המשותף עם MGH
בשנת 2001 החליטו האקדמיה והMGH– Historica( Germaniae )Monumenta -
המוסד האירופי הבכיר לפרסום מהדורות ביקורתיות של טקסטים מימי הביניים - על
פרסום משותף של סדרת חיבורים עבריים שנכתבו באשכנז. היה בכך חידוש גמור:
זו הפעם הראשונה שנכללו מקורות עבריים באוסף המקורות ההיסטוריים לתולדותיה של ארץ אירופית.
האקדמיה הקימה למפעל זה ועדת היגוי, ובראשה חבר האקדמיה פרופ' ב"ז קדר (לרשימת חברי הוועדה
ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה").11
עד כה פורסמו במסגרת המפעל שלושה כרכים, והכרך הרביעי והחמישי נמצאים בעבודה: נושא הכרך
הרביעי הוא שלושה נוסעים יהודים בימי הביניים: אבראהים אבן יעקוב, שאת החלק העוסק בו מכין
פרופ' ז'אן–שארל דוסין Ducène( Jean-Charles Prof.) מאוניברסיטת בריסל; בנימין מטודלה, שאת
החלק העוסק בו מכינים פרופ' יונתן רובין ופרופ' פנחס רוט מאוניברסיטת בר–אילן; פתחיה מרגנסבורג,
שאת החלק העוסק בו מכין ד"ר אברהם דוד מהספרייה הלאומית. העבודה על כרך זה, שהטקסטים שבו
יתורגמו לאנגלית, נמצאת בשלבים מתקדמים. נושא הכרך החמישי הוא שטרות מאשכנז העוסקים בשאלות
חברה וכלכלה. את הכרך מכין פרופ' יוסף ריבלין מאוניברסיטת בר–אילן, כולל פירוש שלו ושל פרופ'
ה"גפוןמוטיוסMutius( von Hans-Georg )מאוניברסיטתמינכןוכןתרגוםשלפרופ'פוןמוטיוס.Prof.
ד"ר ולדיסלב (זאב) סלפוי Selpoy( [Zeev] Vladislav Dr.), מהאוניברסיטאות הָאלֶה וזלצבורג, קיבל
עליו להכין את הכרך לדפוס.
חברי ועדת ההיגוי הציעו לההדיר חיבורים, כשכל חבר ילווה את העבודה על החיבור שהציע. ואלה החיבורים:
> שו"ת של חכמי אשכנז וצרפת במאות העשירית והאחת–עשרה, באחריותו של חבר האקדמיה פרופ'
אברהם גרוסמן.
> "ספר החשק" יוהדר בידי ד"ר נעמה בן–שחר מאוניברסיטת בר–אילן, בליוויו של חבר האקדמיה פרופ'
משה אידל.
> "ספר הרוקח" יוהדר בידי יונתן שמידט מאוניברסיטת בר–אילן, בליוויו של יעקב גוגנהיים.
> קורפוס של כתבי יד המכילים קולופונים שנכתבו באשכנז יוהדר בידי יואל בינדר מהאוניברסיטה העברית
בירושלים ומאוניברסיטת Paris in Études Hautes des Pratique École, בליוויו של חבר האקדמיה
פרופ' מלאכי בית–אריה.
> ספרי צוואות, באחריותו של חבר האקדמיה פרופ' שמחה עמנואל.
> רשימות כרונולוגיות, באחריותו של חבר האקדמיה פרופ' שמחה עמנואל.
> חיבורי תשובה של חסידי אשכנז, באחריותו של חבר האקדמיה פרופ' שמחה עמנואל.
63
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
3.3>פורוםצעירימדעיהרוחוהחברה
זה כעשרים שנה שבחטיבה פועל פורום צעירים. בכל קבוצה בפורום משתתפים חוקרות וחוקרים צעירים
ומצטיינים הנבחרים על ידי ועדה מטעם החטיבה, על פי קריטריונים של מצוינות וכישורים אקדמיים. בראש
כל קבוצה עומדים חבר או חברת אקדמיה.
השנה מוביל את הפורום חבר האקדמיה פרופ' דן מירון, ונפגשים בו אחת לחודש קבוצת חוקרים צעירים
המלמדים בחוגים לספרות עברית והשוואתית של האוניברסיטאות ושל המכללות. הפורום עוסק במושגי
היסוד המתודיים המקובלים בחקר הספרויות היהודיות בשפות שונות; בודק את המצאי הספרותי העצום
לאורם ומציע להם חלופות. המשתתפים מקבלים מטלות קריאה ומציגים את הנושא הנדון ואת הטקסטים
המדגימים אותו, וכן מתנהל דיון. השנה נהנו משתתפי הפורום משני ביקורים של הסופר א"ב יהושע ז"ל,
שגם הקריא לפניהם את הנובלה האחרונה שלו "המקדש השלישי".
בתמונה הימנית (מימין): הסופר א"ב יהושע ז"ל וחבר האקדמיה פרופ' דן מירון במפגש פורום הצעירים; בתמונה השמאלית: משתתפי
פורום צעירי מדעי הרוח והחברה, תשפ"ב
ואלה חברי פורום הצעירים לשנת תשפ"ב:
ד"ר עמרי אשר, המחלקה לתרגום וחקר התרגום, אוניברסיטת בר–אילן
ד"ר עמרי בן–יהודה, עמית מחקר במכון ללימודים בין–אזוריים בברלין
ד"ר רועי גרינוולד, המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב
ד"ר אביטל דוידוביץ'–אשד, החוג לפילוסופיה יהודית ותלמוד; התוכנית ללימודי נשים ומגדר, אוניברסיטת
תל אביב
פרופ' גדעון טיקוצקי, החוג לספרות עברית, האוניברסיטה העברית בירושלים
ד"ר דני לוזון, החוג לשפה וספרות אנגלית, אוניברסיטת חיפה
ד"ר נעמה מאור, החוג להיסטוריה כללית, אוניברסיטת תל אביב
ד"ר לילך נתנאל, המחלקה לספרות עם ישראל, אוניברסיטת בר–אילן
ד"ר שירה סתיו, המחלקה לספרות עברית, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב
ד"ר הדר פלדמן–סמט, מרכז מנדל סכוליון, האוניברסיטה העברית בירושלים
64
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 3> פעילות החטיבה למדעי הרוח
German–Israeli Frontiers of the Humanities — GISFOH > 3.4
הסכם שנחתם בשנת 2009 בין האקדמיה לקרן אלכסנדר פון הומבולדט הגרמנית von( Alexander
Foundation Humboldt) הוביל לכינון סדרת כינוסים דורב־ תחומיים במדעי הרוחוהחברה־לאומיים,
בהשתתפות כחמישים חוקרים צעירים - ישראלים וגרמנים. בכל שנה נבחרים ארבעה חוקרים ישראלים
וארבעה חוקרים גרמנים מארבעה תחומים שונים במדעי הרוח והחברה, ויחד הם משמשים הוועדה
המארגנת של הכינוס. הכינוס נערך בישראל ובגרמניה לסירוגין. מטרותיו הן להפגיש חוקרים צעירים
מצטיינים מתחומים שונים ולאתגר אותם לחשוב ולחקור מחוץ לגבולות תחומי הדעת שלהם, לאפשר שיח
וחשיבה הדדיים וליצור ערוץ לחילופי ידע אקדמי רב–תחומי. את המיזם מרכזת מטעם האקדמיה חברת
האקדמיה פרופ' בילי מלמן.
השנים עשר, שהיה אמור להיערך בגרמניה בחודשנובמבר־הכינוס 2020, נדחה בשל מגפת הקורונה, והתקיים
בחודש נובמבר 2021. נושא הכינוס היה Uncertainties Confronting Stability: in .Fluctuations
הגדרתו הרחבה של הנושא אפשרה דיאלוג בין תחומי הדעת השונים ויצירת בסיס לשיתוף פעולה ביניהם.
הישראלים של הוועדה המארגנת היו ד"ר יונתן בר (מוסיקולוגיה), ד"ר ליאורהדהן־חבריהכץ־יושפט
משפטים), ד"ר מאוריסיו דימנט (לימודי אמריקה הלטינית) וד"ר מרב חקלאי (היסטוריה עתיקה.)(
כינוס GISFOH ה־12 צילום:. Foundation Humboldt von Alexander
קרן פון הומבולדט כוננה את תוכנית Connect, המאפשרת לחוקרים שהשתתפו בכינוסי GISFOH להגיש
בקשות לתמיכה במיזמים משותפים ובשיתופי פעולה עם החוקרים שפגשו בכינוס. עד כה קיבלו תמיכה יותר
מחמישים מיזמים משותפים.
65
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
66
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
פעילות ההוצאה
4
לאור
67
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
67 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
4 פעילות ההוצאה לאור
חוק האקדמיה מונה עם מטרות האקדמיה ותפקידיה "לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע". לשם
כך פועלת באקדמיה בקביעות ועדת פרסומים, וההוצאה לאור עובדת על פי החלטות ועדת הפרסומים
והנחיותיה (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בפרסומי האקדמיה פירות של
תוכניות מחקר ומפעלים שהיא יזמה ואשר נועדו לשמש תשתית לפעילות מדעית, וכן חיבורים שהוצעו
לאקדמיה ונמצאו מתאימים למדיניות הפרסום שלה. כמו כן יוצאים לאור קובצי מאמרים וחוברות הרצאות
בעקבות הרצאות אורח, ימי עיון וסדנאות שנערכו באקדמיה או בחסותה. רוב הפרסומים בעברית הם
מתחומי מדעי הרוח ויש להם זיקה אל מדעי היהדות, ואילו הפרסומים באנגלית ובשפות אחרות מקיפים את
כל המדעים: מדעי הרוח והחברה ומדעי הטבע.
פרסומים רבים במדעי הרוח הם מהדורות מדעיות של מקורות ושל כתבי יד בתחומים כגון תולדות עם
ישראל, תולדות המחשבה והדת היהודית, הגות ימי הביניים ולשונות היהודים, ונודעת להם חשיבות בחקר
התרבות למן העת העתיקה ועד לתקופה המודרנית.
בסדרות “דברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים“ ו of Academy Israel the of Proceedings
Humanities and Sciencesמתפרסמות הרצאות שנשאו מרצים אורחים באקדמיה.
לעיתים האקדמיה מוציאה לאור פרסומים במשותף עם גופים אחרים.
ההוצאה לאור מפיצה את פרסומיה באמצעות משלוח הודעות ועלונים בדואר האלקטרוני לרשימות תפוצה
מיוחדות לפי נושאי הפרסומים. כמו כן היא נעזרת בשירותיהם של מפיצים מקצועיים.
ספרי ההוצאה לאור נמכרים הן בפנייה ישירה אל החנות והן בחנות הספרים המקוונת. הרוכשים באתר
מקבלים 10% הנחה על כל פרסום ופטור מדמי משלוח בדואר רגיל. לפי שעה החנות פעילה רק באתר
בעברית, והחנות באנגלית עודנה בהכנה.
פעמיים בשנה — בדצמבר וביוני — ההוצאה לאור מכריזה על חודש של הנחות על כל הפרסומים.
בטיפולה של ההוצאה לאור בעת הכנת הדוח פרסומים בשלבים שונים של הכנה.11
68
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
68 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 4 > פעילות ההוצאה לאור
4.1>פרסומיםשראואורבשנתהדוח
> קודיקולוגיה עברית: טיפולוגיה של מלאכת הספר העברי ועיצובו בימי הביניים בהיבט היסטורי
והשוואתי מתוך גישה כמותית המיוסדת על תיעוד כתבי–היד בציוני תאריך עד שנת 1450
מלאכי בית אריה, בעריכת צופיהלסמן־מאת
ספר זה מעמיד לראשונה טיפולוגיה דיאכרונית של הספר בכתב עברי בימי הביניים בשיטת הקודיקולוגיה
הכמותית, בבחינת תחום היסטורי לעצמו, על יסוד תיעוד מפורט של כל כתבי היד העבריים ששרדו בציון
תאריך ושמורים במאתיים וחמישים ספריות ואוספים פרטיים בעולם, ומתוך השוואה לכתבי יד בכתבים
לא עבריים שהופקו באותם המקומות והצגת התובנות ההיסטוריות והחברתיות העולות מטיפולוגיה זו.
החיבור משמש כלי עזר ומדריך לחוקרים ולתלמידים ממגוון תחומים הנדרשים למקורות שבכתבי יד, וכן
למהדירי טקסטים מימי הביניים - לזיהוי מוצא כתב היד ואומדן זמן העתקתו, להכרת מנהגי המעתיקים
הרבים לאזוריהם ולביקורת הטקסט והכרת מסירותיו. הוא מבהיר את חיוניות הבחינה החומרית של
כתבי היד כשעוסקים בטקסטים ובמסירותיהם. החיבור גם ממחיש את הצורך לראות בספרים הכתובים
ביד לא רק כלי קיבול לטקסטים אלא גם חפצי תרבות עתירי מידע שבלעדיהם ההיסטוריה היהודית של
ימי הביניים ענייה מאוד. רבבות כתבי יד אלו צופנים בחובם - בדרכי הפקתם, עיצובם וצריכתם וגם
בגלגוליהם - מקורות היסטוריים אותנטיים המלמדים על החברה היהודית שיצרה אותם והשתמשה
בהם לאורך הדורות. מיון כתבי היד לפי אזורי מוצאם ותקופות היווצרותם עשוי להעשיר את המחקר
ההיסטורי בנתונים אמינים ביותר על אופיין ועל פעילותן האינטלקטואלית של הקהילות היהודיות
ואפילו על היקפן.
הספר מופץ באמצעות DOIIdentifier( Object Digital) והוא נגיש לכל דורש וניתן להורדה חופשית.
הספר פורסם בשני נוסחים - עברי ואנגלי.
הקישור לנוסח העברי
תשפ"א; 551 עמודים
הקישור לנוסח האנגלי
;2021 702 עמודים
להוצאה לאור ולחנות המקוונת >
69 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
70
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
5 קשרים
בין-לאומיים
71
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
71 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
5 קשרים בין–לאומיים
לאקדמיה הסכמי שיתוף פעולה מדעי עם אקדמיות לאומיות למדעים ברחבי העולם. על פי ההסכמים בין
האקדמיות הלאומיות מתקיימים חילופי חוקרים וכינוסים דו–לאומיים ורב–לאומיים. האקדמיה גם חברה
בארגוני מדע בין–לאומיים רבים, ונציגיה מייצגים את הקהילה המדעית הישראלית בארגונים אלו.
השנה נתנה האקדמיה תשומת לב מיוחדת ומענה הצהרתי ומעשי כאחד למלחמה המתחוללת באוקראינה.
במרס פרסמו האקדמיה הלאומית והאקדמיה הצעירה גילוי הזדהות משותף עם האקדמיה הלאומית למדעים
של אוקראינה ועם העם האוקראיני, ובו תקווה להשבת השקט לאזור. לצד זאת יזמה האקדמיה שתי תוכניות
תמיכה: האחת לחוקרים מאוקראינה הנמלטים מארצם, והשנייה לחוקרים מרוסיה שנאלצו לברוח ממדינתם.
שתי התוכניות מציעות לחוקרים אפשרות להמשיך את עבודתם המחקרית בישראל (למידע נוסף ראו להלן
בפרק 6 "מלגות ומענקים").
הודות להיחלשותה היחסית של מגפת הקורונה התחדשה בשנה החולפת פעילותה הבין–לאומית של
האקדמיה הן בכינוסים משותפים עם אקדמיות זרות והן בביקורים הדדיים של נציגים אקדמיים.
72 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
5.1 > קשרי מדע עם מדינות
ועם אקדמיות למדעים בשנת תשפ"ב
אוסטרייה
האקדמיה האוסטרית למדעים
)Austrian Academy of Sciences(
בחודש מאי חתמו נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ונשיא האקדמיה האוסטרית
למדעים פרופ' אנטון ציילינגר Zeilinger( Anton Prof.) על חידוש ההסכם בין
שתי האקדמיות, שהקשר ביניהן נמשך מאז שנת 1993. טקס החתימה התקיים בווינה
במסגרתהחגיגותלציון175שנהלאקדמיההאוסטרית,ונכחבוגםסגןנשיאהאקדמיה
האוסטריתפרופ'ארנולדסופאןSuppan( Arnold ).Prof.
מימין:נשיאהאקדמיהפרופ'דודהראלונשיאהאקדמיההאוסטריתפרופ'אנטוןציילינגרבמעמדהחתימהעלחידושההסכםלשיתוףפעולהמדעי.
צילום: Hinterramskogler ÖAW/Daniel ©
73 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
איטליה
בחודש דצמבר 2021 ביקרו בבית
האקדמיה שגריר איטליה בישראל מר
סרג'ו ברבנטי Ambassador( H.E.
Barbanti Sergio) והנספח המדעי
סטפנו
ד"ר
איטליה
בשגרירות
מימין: מנהלת האקדמיה גליה פינצי, ד"ר סטפנו
ונטורה Ventura( Stefano Dr.).
ונטורה, השגריר סרג'ו ברבנטי, סגנית נשיא האקדמיה
פרופ' מרגלית פינקלברג, נשיא האקדמיה פרופ' דוד
הם נפגשו עם נשיא האקדמיה
הראל,לשעברנשיאתהאקדמיהפרופ'ניליכהן,מנהלת
המחלקהלקשריםבין–לאומייםבאקדמיהג'וכהן
פרופ' הראל, עם לשעבר נשיאת
האקדמיה פרופ' נילי כהן ועם סגנית הנשיא פרופ' מרגלית פינקלברג. השגריר
ברבנטי הביע את תמיכתו בהעמקת הקשרים בין חוקרים מישראל ומאיטליה.
הלאומית דיי לינציי׳האקדמיה
)Accademia Nazionale dei Lincei(
במהלך ביקורו באירופה בחודש מרס ביקר נשיא האקדמיה פרופ' הראל באקדמיה
הלאומית דיי לינצ'יי ברומא ונפגש עם הנשיא פרופ' רוברטו אנטונלי Prof.(
Antonelli Roberto) ועם לשעבר הנשיא זוכה פרס נובל פרופ' ג'ורג'ו פריזי
.)Prof. Giorgio Parisi(
מימין: נשיא האקדמיה דיי לינצ'יי פרופ' רוברטו אנטונלי, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל, לשעבר נשיא
האקדמיה די לינצ'יי פרופ' ג'ורג'ו פריזי
ארצות הברית
האקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
)National Academy of Sciences(
בחודש מאי ביקר פרופ' הראל באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית )NAS(
בוושינגטון הבירה ושוחח עם הנשיאה ד"ר מרשה מקנאט McNutt( Marcia Dr.)
על הקשרים שבין האקדמיות ועל המשך הפעילות המשותפת. בביקורו בוושינגטון
נפגש פרופ' הראל גם עם פרופ' ג'ון ל' אנדרסון Anderson( L. John Prof.), נשיא
האקדמיההלאומיתלהנדסהשלארצותהבריתNAE().
74
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
הכינוס השני של פורום בלווטניק למדע ישראל ארצות הברית בנושא אסטרטגיות וטכנולוגיותלמאבק־משתתפי
בעמידותלאנטיביוטיקה,ושינגטוןהבירה
בחודש אפריל נערך בוושינגטון הבירה, על פי ההסכם עם האקדמיה למדעים של
ארצותהברית,הכינוסהשנישלפורוםבלווטניקלמדעישראל-ארצות–הברית,שעסק
באסטרטגיות ובטכנולוגיות למאבק בעמידות לאנטיביוטיקה. הובילו את הכינוס
חברת האקדמיה זוכת פרס נובל פרופ' עדה יונת, פרופ' טימור באזוב מהטכניון -
מכון טכנולוגי לישראל ופרופ' נטלי בלבן מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
בריטניה
בחודש נובמבר 2021 ביקר בבית האקדמיה שגריר בריטניה בישראל מר ניל ויגן
OBE( Wigan Neil Ambassador H.E.). הוא נועד עם נשיא האקדמיה פרופ'
הראל, עם סגניתו פרופ' פינקלברג, עם לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן
ולשעבר נשיא האקדמיה פרופ' מנחם יערי וכן עם יו"ר החטיבה למדעי הרוח פרופ'
סרג'יו הרט.
החברה המלכותית הבריטית
)Royal Society(
בחודש מרס ביקר פרופ' הראל בחברה
המלכותית הבריטית בלונדון ונפגש
שם עם המנכ"לית ד"ר ג'ולי מקסטון
Maxton( Julie Dr.), עם מזכיר
קשרי החוץ בחברה פרופ' סר רובין
גריימס Grimes( Robin Sir Prof.)
ועם נשיא החברה הקודם, זוכה פרס
נובל סר ונקי רמקרישנן Venki( Sir
).Ramakrishnan
האקדמיה הבריטית
)The British Academy(
במהלך ביקורו בלונדון בחודש מרס ביקר
פרופ' הראל באקדמיה הבריטית ושוחח
עם סגן הנשיא פרופ' סיימון גולדהיל
למעלה: מזכיר קשרי החוץ בחברה המלכותית
הבריטית פרופ' סר רובין גריימס, נשיא האקדמיה
Goldhill( Simon Prof.) על פיתוח
פרופ' דוד הראל, מנכ"לית החברה המלכותית
הבריטית ד"ר ג'ולי מקסטון; למטה: סגן נשיא
הקשריםביןשתיהאקדמיות.
האקדמיה הבריטית פרופ' סיימון גולדהיל ונשיא
האקדמיהפרופ'דודהראל
75
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
גרמניה
בחודש דצמבר 2021 ביקרו בבית
האקדמיה שגרירת גרמניה בישראל ד"ר
סוזנהואזום–ריינרAmbassador(H.E.
)Dr. Susanna Wasum-Rainer
ונספחת המדע בשגרירות גרמניה ד"ר
ברברה זיימץ Seimetz( Barbara Dr.).
נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ושגרירת גרמניה
הן שוחחו עם נשיא האקדמיה פרופ'
בישראל ד"ר סוזנה ואזום–ריינר בתערוכת "'בית ועד
לחכמים:' 60שנותמדעודעת"בביתהאקדמיה
הראל ועם לשעבר יושב ראש החטיבה
למדעי הטבע, חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר, על הקשרים המדעיים בין גרמניה
לישראל ועל חשיבות קידומם של שיח מדעי וקבלת החלטות המבוססים על עובדות
בחברהובממשל.
האקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה
)Leopoldina – National Academy of Sciences(
בחודשמרס,כחלקמסבבפגישותבאקדמיותעמיתותבאירופה,ביקרנשיאהאקדמיה
פרופ' הראל באקדמיה הלאומית הגרמנית למדעים - לאופולדינה שבברלין ונועד עם
הנשיא פרופ' גרלד האוג Haug( Gerald Prof.) ועם סגניתו פרופ' אולה בונאס
Bonas( Ulla Prof.). בין השאר הוא שוחח עימם על המשך סדרת הסימפוזיונים
המשותפים במדעי המוח ועל שיתופי פעולה נוספים בין האקדמיות.
בחודש יוני 2021 ערכה האקדמיה כינוס מקוון בן יומיים בשיתוף האקדמיה הלאומית
הגרמנית למדעים - לאופולדינה והאקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית
NAS(), בנושא דיגיטציה ודמוקרטיה. הובילו את הכינוס מטעם האקדמיה חבר
האקדמיהפרופ'שמעוןאולמןופרופ'מיכאלבירנהקמאוניברסיטתתלאביב.
מימין: נשיא הלאופולדינה פרופ' גרלד האוג, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל וסגנית נשיא הלאופולדינה
פרופ' אולה בונאס במעמד חתימה על ספר האורחים. צילום: Leopoldina the for Scholz Markus
76
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
האקדמיה למדעים של ברלין–ברנדנבורג
)Berlin-Brandenburg Academy of Sciences and Humanities – BBAW(
בחודש מרס ביקר בבית האקדמיה נשיא האקדמיה למדעים של ברלין–ברנדנבורג
פרופ' כריסטוף מרקשיס Markschies( Christoph Prof.). הוא נפגש עם נשיא
האקדמיה פרופ' הראל ועם סגנית הנשיא פרופ' פינקלברג ודן עימם בהמשך שיתופי
הפעולה רבי השנים בין האקדמיות.
מימין: פרופ' כריסטוף מרקשיס, נשיא האקדמיה למדעים של ברלין–ברנדנבורג, נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל
הונגריה
האקדמיה ההונגרית למדעים
)Hungarian Academy of Sciences(
שיתוף הפעולה עם האקדמיה למדעים
של הונגריה הניב השנה שני כינוסים בני
יומיים לציון 100 שנים למותו של חוקר
האסלאם היהודי–הונגרי הנודע יצחק
גולדציהר, בהובלת חבר האקדמיה פרופ'
יוחנן פרידמן. הכינוס הראשון נערך
פרופ' טומאש טוארן בכינוס המשותף ישראל—
הונגריה
בחודש נובמבר 2021 בבודפשט, והכינוס
השני נערך בחודש אפריל בירושלים, בהשתתפות סגנית נשיא האקדמיה פרופ'
פינקלברג, חברי האקדמיה פרופ' סימון הופקינס ופרופ' איתן קולברג. כן השתתפו
חוקרות וחוקרים ישראלים והונגרים.
מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות:
Dr. Adam Bollok, Archaeology
מדענים שביקרו בהונגריה במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות:
עדי זיו–אסודרי, ארכאולוגיה, אוניברסיטת בר–אילן
77
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
טייוואן
בחודש נובמבר 2021 ביקרו באקדמיה ד"ר
טינג–אן ואנג Wang( Ting-An Dr.),
מנהל החטיבה למדעים ולטכנולוגיה
במשרד הכלכלה והתרבות של טאיפיי
בתל אביב, ומזכיר החטיבה סו–פנג צ'נג
Cheng( Hsufeng). הם דנו עם נשיא
האקדמיה פרופ' הראל בקידום שיתוף
נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל ומנהל החטיבה
למדעים וטכנולוגיה במשרד הכלכלה והתרבות של
הפעולההמדעיביןטייוואןלישראל.
טאיפיי בתל אביב, ד"ר טינג–אן ואנג
צ'כיה
האקדמיה הצ'כית למדעים
)Czech Academy of Sciences(
בחודש מאי נערכה בפראג סדנה בשיתוף
האקדמיה הצ'כית למדעים, שכותרתה
"חוק בין מדינה להיסטוריה". הובילה
את הסדנה לשעבר נשיאת האקדמיה
פרופ' נילי כהן, והשתתפו בה חברי
האקדמיה פרופ' יצחק אנגלרד ופרופ'
דניאל פרידמן, פרופ' גור אלרואי, רקטור
לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' נילי כהן ונשיאת
האקדמיה הצ'כית למדעים פרופ' אווה זאזימלובה
אוניברסיטת חיפה, פרופ' גיא מירון,
Zažímalová( Eva Prof. צילום:). of Academy Czech
Sciences
המשנה לעניינים אקדמיים באוניברסיטה
הפתוחה וכן חוקרים צ'כים.
רומניה
האקדמיה הרומנית
)Romanian Academy(
מדענים שביקרו בישראל במהלך השנה על פי ההסכם בין האקדמיות:
Dr. Ines Grigorescu, Environment
Bianca Mitrica, Environment
78
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
5.2>המרכזהאקדמיהישראליבקהיר
המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת 1982 על ידי האקדמיה ביוזמת המוסדות
להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית. הקמת המרכז באה בעקבות הסכם התרבות
בין ישראל למצרים ממרס 1979. האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות"ת. מאוקטובר
2006 מנהל את המרכז פרופ' גבריאל מ' רוזנבאום, שתחומי התמחותו הם הלשון, הספרות
והתרבות של מצרים המודרנית.
משימתו ההיסטורית העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות
שבמצרים לאלה שבישראל ובין חוקרים משתי המדינות, לסייע להם להשיג חומר מספריות ומארכיונים
בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים.
מספר המבקרים המקומיים במרכז ידע תנודות עם השנים, ותמיד הושפע ממצב היחסים בין ישראל
למצרים ולשכנותיה האחרות וכן מאירועים פוליטיים אחרים במזרח התיכון. בשנה האחרונה, בשל מגפת
הקורונה, נסגר המרכז לסירוגין, או פעל במתכונת מצומצמת, כמו מוסדות דומים אחרים בקהיר.
בחודש נובמבר 2021 קיים המרכז לראשונה אירוע מקוון. באירוע נשא הרצאה חבר האקדמיה פרופ' משה
בר–אשר, נשיא האקדמיה ללשון העברית, והשתתפו בו צופים ממצרים, מישראל וממדינות נוספות.
המרכז מפעיל ספרייה בעלת קטלוג מקוון לשירותם של חוקרים ושל סטודנטים ומאפשר גם הזמנת חומר
עיוני מישראל עבור חוקרים וסטודנטים.
לאתר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר >
5.3>קשרים עם מוסדות בין–לאומיים
מייצגת את ישראל בארגוני מדעייםבין־האקדמיה , כגון המועצההבין־גג לאומיתלמדע־לאומיים
ISC( - Council Science International), ובאמצעות נציגיה היא מייצגת את ישראל בוועדות תחומיות
המדע השונים של ארגוני המדע הבין לאומיים ומשלמת את דמי החברשלהן־באיגודי.
המועצה הבין–לאומית למדע
)International Science Council – ISC(
המועצה הבין לאומית למדע ISC() היא ארגון לאכלל־עולמי־ממשלתי
שחברים בו 40 איגודים מדעיים בין ויותרמ־־לאומיים140 ארגונים
מדעייםלאומייםואזוריים,כוללאקדמיותומועצותמחקר.
79
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
ישראלים מכהנים ב־מדעניםISC בתפקידים בכירים בכמה איגודים. נשיא האקדמיה מייצג את האקדמיה
המועצה הכללית של ה־בכינוסיISC וממנה נציגים לוועדות ולאיגודים הבין המסונפיםל־־לאומייםISC
כאשר יש עניין בדבר מבחינת קידום המדע בישראל. הנציג מדווח לארגונים אלו על הנעשה בישראל ומעדכן
המדענים בישראל בכל הנוגע לתוכניות בין־אתלאומיות בתחומי מחקרם. האקדמיה תומכת בתשלום דמי
השנתיים הישראליים באיגודים הבין לאומייםשל־החבר ISC.
איגודים מדעיים בין–לאומיים המסונפים לISC– והנציגים של ישראל בהם
שם האיגוד
הנציג
IAU
הבין לאומילאסטרונומיה־האיגוד
שיצוקר׳פרופ
IBRO
הבין לאומי לחקרהמוח־האיגוד
ר החטיבה למדעי הטבע שלהאקדמיה״יו
פרופ ידיןדודאי׳הלאומית
IGU
הבין לאומילגאוגרפיה־האיגוד
מיכאלסופר׳פרופ
IMU
הבין לאומילמתמטיקה־האיגוד
האקדמיה הלאומית פרופ גילקלעי׳חבר
IUBS
הבין לאומי למדעיםביולוגיים־האיגוד
האקדמיה הלאומית פרופ יוסילויה׳חבר
IUCr
הבין לאומילקריסטלוגרפיה־האיגוד
ר מיכלהראל״ד
IUGG
הבין לאומי לגאודזיהולגאופיזיקה־האיגוד
קוליןפרייס׳פרופ
IUGS
הבין לאומי למדעיהגאולוגיה־האיגוד
סיגלאברמוביץ׳פרופ׳
IUHPST
הבין לאומי להיסטוריהולפילוסופיה־האיגוד
יעלהשילוני׳פרופדולב־
של המדע
וד"ר נורית קירש
IUIS
הבין לאומילאימונולוגיה־האיגוד
מירהברדה׳פרופסעד־
IUMS
הבין לאומילמיקרוביולוגיה־האיגוד
אליאורהרון׳פרופ
IUNS
הבין לאומי למדעיהתזונה־האיגוד
אליוטבארי׳פרופ
IUPAB
הבין לאומילביופיזיקהטהורהושימושית־האיגוד
איריתשגיא׳פרופ
IUPAC
הבין לאומי לכימיה טהורהושימושית־האיגוד
אהודקינן׳פרופ
IUPAP
הבין לאומי לפיזיקה טהורהושימושית־האיגוד
פרופ' ירון עוז
IUPhar
הבין לאומילפרמקולוגיה־האיגוד
פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר
בסיסית וקלינית
IUPS
הבין לאומי למדעיםפיזיולוגיים־האיגוד
פרופ' נתן דסקל
IUTAM
הבין לאומי למכניקהתאורטית־האיגוד
פרופ' ראובן שגב
ושימושית
פרופ' אהוד היימן
URSI
הבין לאומי למדעיהרדיו־האיגוד
80
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
ועדות בין–תחומיות והנציגים של ישראל בהן
שם הוועדה
הנציג
CODATA
הוועדה לנתונים מדעיים וטכנולוגיים
פרופ' ניב אחיטוב
COSPAR
הוועדה לחקר החלל
פרופ' מוריס פודולק
INQUA
הבין לאומית לחקרהרביעון־הוועדה
חבר האקדמיה הצעירה פרופ' איתי הלוי
SCOPE
הוועדה המדעית לבעיות איכות הסביבה
פרופ' תמר דיין
SCOR
הוועדה המדעית לחקר האוקיאנוגרפיה
חבר האקדמיה הלאומית פרופ' דניאל ויס
SCOSTEP
המדעית הבין לאומיתלחקר־הוועדה
פרופ' קולין פרייס
האינטראקצייה הפיזיקלית של השמש
עם הארץ
מדענים ישראלים נושאי תפקידים בכירים בארגונים המשויכים לISC– או בארגוני מדע בין לאומיים
שם הארגון
הנציג
תפקיד
IUMS
הבין לאומילמיקרוביולוגיה־האיגוד
פרופ' אליאורה רון
נשיאה
IUPAC
האיגוד הבין–לאומי לכימיה טהורה
פרופ' אהוד קינן
נשיא
ושימושית
IUPhar
הבין לאומילפרמקולוגיה־האיגוד
פרופ' פרנצ'סקה
חברה בוועד המנהל,
בסיסית וקלינית
לוי–שפר
נשיאת המשנה של
הארגון ומייסדת
ויו"ר תחום
האימונופרמקולוגיה
חברת ועדת הכינוסים
IUTAM
האיגוד הבין–לאומי למכניקה
פרופ' לסלי
תאורטית ושימושית
בנקס–סילס
כל האקדמיות האירופיות
)All European Academies – ALLEA(
ארגון זה, שנוסד בשנת 1994, משמש גוף מקשר ומתאם בין האקדמיות. האקדמיה הלאומית הישראלית
למדעים פועלת בו במעמד של חברה מייסדת. בחודש מאי השתתפה לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' נילי
כהן בישיבת האספה הכללית של הארגון שנערכה בבריסל. פרופ' כהן נועדה עם נשיא הארגון פרופ' אנטוניו
לופריינו Loprieno( Antonio Prof.), וכן הציגה במושב שהוקדש לאקדמיות צעירות את חשיבותה של
הצעירה בישראל ואת תרומתה המשמעותית. פרופ כהן השתתפה גם במושב בנושא שוויון,מגוון׳האקדמיה
והכלה בייעוץ מדעי, שבו תיארה את משימת הייעוץ המוטלת על האקדמיה ואת אופן העבודה על הדוח
"איכות חיים בת–קיימה בישראל", שפרסמה האקדמיה בשנת .2021
81
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 5 > קשרים בין לאומיים
איגודהאקדמיותהבין–לאומי
)Union Académique Internationale – UAI(
של האיגוד לקדם שיתוף פעולה בין לאומי בתחומי מחקר במדעי הרוח והחברה. חברות בויותר־תפקידו
משלושים מדינות. השנה סיימה את תפקידה בייצוג ישראל באיגוד סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית
פינקלברג, ולמן מרס 2021 משמשת בתפקיד חברת האקדמיה פרופ' בילי מלמן.
רשתהאקדמיותהבין–לאומיות
)InterAcademy Partnership – IAP(
הארגון משמש רשת לא פורמלית של אקדמיות לאומיות ועושה להגברת מודעותו של הציבור לענייני מדע.
אקדמיהאירופית
)Academia Europaea(
ארגון הפועל כאקדמיה כלל אירופית. עם חבריו נמנים 27 מחברי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
הפורום האסטרטגי האירופי לתשתיות מחקר
)European Strategy Forum on Research Infrastructures – ESFRI(
ESFRI הוא גוף עצמאי העוסק בייעוץ ובהתוויית אסטרטגיה בנושאי תשתיות מדע אירופיות, ולאחרונה גם
בהערכת ביצועים ואיתנות של תשתיות מדע קיימות. חברים בו, בזכויות שוות, נציגי מדינות האיחוד האירופי,
נציבות האיחוד והמדינות הנלוות, כולל ישראל. ה"מוצר" העיקרי, אך לא בלעדי, של ESFRI הוא "מפת דרכים"
לתשתיות מדע אירופיות, המתפרסמת אחת לשלוש שנים. להחלטותיו ולהערכותיו של ESFRI משקל רב
בהתוויית מדיניות המדע של האיחוד האירופי ושל מדינות רבות. ESFRI עוסק לא רק בתשתיות פיזיות של
"מדע גדול", כגון מאיצים וטלסקופים גדולים, אלא גם בתשתיות כגון מאגרי מידע ואוספים ובקבוצות מחקר
בין לאומיות ממוקדות נושא, כגון השואה, אקולוגיה ומזון. חבר האקדמיה פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון הוא
נציגישראלב .ESFRI
התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה
)Association of Academies and Societies of Sciences in Asia – AASSA(
ישראל נמנית עם מייסדי התאחדות האקדמיות והחברות המדעיות באסיה, המשמשת גוף מקשר ומתאם בין
האקדמיות ביבשת זו. לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון כיהנה בעבר כנשיאת הארגון.
רשת האקדמיות של אירופה והים התיכון
(European Mediterranean Academies Network [EMAN] – Inter-Academic
Group for Development)
הרשתהוקמהביוזמתהאקדמיההצרפתיתלמדעים,והאקדמיההישראליתהצטרפהכחברהמייסדת. EMAN
עוסקת בקידום שיתוף פעולה מדעי ואקדמי בין אירופה לבין מדינות ים תיכוניות. חבר האקדמיה פרופ'
פרידמן מייצג את האקדמיה במועצה הכללית של הרשת, וב־יוחנן2016 הוא נבחר לסגן נשיא הארגון. פרופ'
פרידמן הוביל מיזם אשר מטרתו לקטלג ספרות עברית שתורגמה לערבית וספרות ערבית שתורגמה לעברית.
82
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
83
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
6 מלגות
ומענקים
84
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
84 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
6 מלגות ומענקים
6.1>תוכניתמלגותאדמס
תוכנית מלגות אדמס היא מפעל משותף לאקדמיה ולמר מרסל אדמס ז"ל
מקנדה משנת 2005. המלגות מיועדות לתלמידי מחקר מצטיינים במדעי
הטבע, במדעי החיים, במתמטיקה, במדעי המחשב ובהנדסה. עד כה זכו
במלגות 155 חוקרים ישראלים צעירים - 110 גברים ו45– נשים. המלגות מוענקות מדי שנה, למן השנה
השנייה ללימודים לתואר דוקטור ולתקופה של שלוש עד ארבע שנים אקדמיות רצופות. את המועמדים
למלגה מציעים המוסדות האקדמיים, והמלגאים זכאים לפטור מלא משכר הלימוד.
סכום המלגה הוא 100,000 ש"ח לשנה, ונוסף על זה כל מלגאי זכאי ל3,000– דולר לשנה לצורך השתתפות
פעילה בכינוסים מדעיים ובסדנאות לימודים בחו"ל ולצורך שיתוף פעולה מדעי או לנסיעה לראיונות
למשרת בתר–דוקטורט בחו"ל. חבר האקדמיה פרופ' משה אורן עומד בראש ועדת ההיגוי והשיפוט של
תוכנית המלגות (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק "ועדות האקדמיה").11
מחזור 2021 של מלגאי אדמס. שורת העומדים, מימין: נעם הראל, אפרת פחימה, נוי נחמד, לשעבר נשיאת האקדמיה פרופ' רות ארנון, יו"ר
ועדת ההיגוי של מלגות אדמס חבר האקדמיה פרופ' משה אורן, רכזת מלגות אדמס בת–שבע שור, יהונתן חמו, יואב זגדון; שורת היושבים,
מימין: נשיא אוניברסיטת בן–גוריון בנגב פרופ' דניאל חיימוביץ, מר סילבן אדמס, נשיאת האקדמיה דאז פרופ' נילי כהן, איל וייס
85
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
מלגאי אדמס, חלוקה לפי תחומים אקדמיים
כימיה
וננוטכנולוגיה
פיזיקה
14%
19%
)21(
)29(
הנדסה
16%
155מלגאים
)25(
ב18-מחזורים
26%
מתמטיקה
)41(
ומדעיהמחשב
25%
)39(
מדעיהחיים
למלגאים הישגים מרשימים - הם מתקבלים להשתלמויות בתר–דוקטורט במוסדות הנבחרים בחו"ל, הם
מבוקשים כחברי סגל צעירים באוניברסיטאות בארץ ובעולם, ומחקריהם מתפרסמים בכתבי עת יוקרתיים.
לחיזוק הקשר בין מלגאי אדמס בעבר לאלה שבהווה
ולגיבוש קהילה מדעית צעירה בישראל האקדמיה יוזמת
פעילויות שונות, ובהן סדנאות, סיורים לימודיים, הרצאות
אורח של מדענים ידועי שם, כינוס שנתי וסמינר שנתי.
הפעילויות מתקיימות לרוב בבית האקדמיה, ונפגשים בהן
מלגאי כל המחזורים.
מושב הפוסטרים בכינוס אדמס
סמינר אדמס, ובו טקס הענקת המלגות לשבעת המלגאים
לשנת תשפ"א ולשבעת המלגאים לשנת תשפ"ב, התקיים
באקדמיה באוגוסט 2021 בהשתתפות נציג המשפחה
מר סילבן אדמס. המרצה האורח היה נשיא אוניברסיטת
בן–גוריון בנגב פרופ' דניאל חיימוביץ. בחודש מאי התקיים
באקדמיה כינוס אדמס השנתי, בהשתתפות משתתפי
ובוגרי התוכנית, שאף הציגו את מחקריהם במושב
דנה בנימין, זוכת פרס ראשון במושב הפוסטרים בכינוס
פוסטרים.
אדמס
86
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
אלה ששת תלמידי המחקר שזכו במלגות אדמס לשנת תשפ"ג:
מתן אילת | מכון ויצמן למדע
עומר גרנק | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מתמטיקה
פיזיקה
ניצן אפרמיאן | אוניברסיטת תל אביב
שיר כהן | הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל
מדעי החיים
מדעי המחשב
אמיר בורשטיין | אוניברסיטת תל אביב
אליענהשטיינברג|האוניברסיטההעבריתבירושלים
פיזיקה ואסטרונומיה
פרמקולוגיה
לאתר מלגות אדמס >
6.2>תוכניותמלגותהחירוםלחוקריםשנמלטומאוקראינהומרוסיה
בעקבות פלישת רוסיה לאוקראינה הקימה האקדמיה בחודש מרס שתי תוכניות תמיכה לחוקרים המעוניינים
להגיע לישראל להמשיך את עבודתם המדעית, האחת מיועדת לחוקרים מאוקראינה הנמלטים מארצם,
והשנייה לחוקרים מרוסיה שנאלצו לברוח מהמדינה בשל התנגדותם למדיניות הממשלה הרוסית. התוכניות
פתוחות לחוקרים בעלי דוקטורט מכל התחומים האקדמיים. המימון מטעם האקדמיה - בסך 25,000 ש"ח
לתקופה של שלושה חודשים עם אפשרות להארכה לחודשיים נוספים - ניתן ישירות לאוניברסיטאות
המארחות. בסך הכול הוענקו עשרים וחמש מלגות לחוקרים אוקראינים ורוסים. בראש ועדת השיפוט עומדת
סגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג.
6.3>תוכניתמלגותההצטיינותשלהמועצהלהשכלהגבוהה
והאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםלחוקריבתר–דוקטורטמחו"ל
בשנת 2018 ייסדה האקדמיה תוכנית יוקרתית להבאת בתר–דוקטורנטים מצטיינים מרחבי העולם לישראל.
הטעם לכך הוא מספרם הקטן של בתר–דוקטורנטים במעבדות המחקר בארץ, בעיקר במדעים ובהנדסה.
התוכנית הורחבה בשנת 2021 להכללת חוקרים ממדעי הרוח והחברה, בזכות שותפות עם המועצה להשכלה
גבוהה (מל"ג). מטרות התוכנית הן למשוך חוקרים צעירים מצטיינים מרחבי העולם לבוא לישראל, להשתלב
במעבדות המחקר שבה ולשמש מנוף לשיתופי פעולה בין–לאומיים; לחזק את המעבדות המובילות בישראל
באמצעות חוקרים מצטיינים; לטוות קשרים מקצועיים ואישיים עם מדענים מצטיינים בתחילת דרכם
בשאיפה שיובילו לשיתופי פעולה מחקריים בעתיד.
87
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
את הזוכים במלגות בוחרת ועדת שיפוט בראשות חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב, שחברים בה חברי
אקדמיה וחברי סגל מקשת רחבה של תחומים אקדמיים ממגוון האוניברסיטאות בישראל וכן מדען בולט
מחו"ל (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). הזוכים משתתפים בפגישה שנתית
ובפעילויות שמארגנת האקדמיה.
השנה נבחרו 20 מלגאים בכל תחומי הדעת, ובכללם תחומי מדעי הרוח והחברה, שמלגתם תוחל משנת
תשפ"ג. שבע–עשרה מלגות הוענקו במדעי הטבע, בטכנולוגיה, בהנדסה ובמתמטיקה STEM(), ושלוש מלגות
במדעי הרוח והחברה. המלגות הן לתקופה של שנתיים, וסכום כל מלגה הוא 160,000 ש"ח לשנה. האקדמיה
והמל"ג נותנות מחצית מהסכום במדעים המדויקים STEM() ושלושה רבעים מן הסכום במדעי הרוח
והחברה, ואת השאר המלגאי מקבל מהאוניברסיטה המארחת כסכום תואם.
אלה המלגאים לשנת תשפ"ג:
> Chowdhury Dutta Dhruba Dr. מהודו - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' אבישי דקל,
באוניברסיטה העברית בירושלים
> CzymaraChristianDr.מגרמניה-משתלםבמדעיהרוחוהחברהאצלפרופ'אנסטסיהגורודזייסקי,
באוניברסיטת תל אביב
> Fanlo Rodriguez Arturo Dr. מספרד - משתלם במדעי המידע אצל פרופ' איתי קפלן,
באוניברסיטה העברית בירושלים
> Grimm Jacqueline Dr. מארצות הברית - משתלמת במדעי החיים אצל ד"ר עמרי פינקל,
באוניברסיטה העברית בירושלים
> Grotenhuis Jorke Dr. מהולנד - משתלם במדעי הרוח והחברה אצל פרופ' אורלי גולדווסר,
באוניברסיטה העברית בירושלים
> Krawczyk Aleksandra Dr.מפולין - משתלם במדעי החיים אצל ד"ר הדס האולנה, באוניברסיטה
העברית בירושלים
> Kumar Nikhil Dr.מהודו - משתלם בכימיה אצל פרופ' אלכס שכטר, באוניברסיטת אריאל בשומרון
> Lee Goodwin Douglas Dr. מארצות הברית - משתלם במדעי המידע אצל פרופ' מריוס אושר,
באוניברסיטת תל אביב
> Mondal Rajesh Dr.מהודו-משתלםבפיזיקהובהנדסהאצלפרופ'רנןברקנא,באוניברסיטתתלאביב
> Piccirillo Silvia Dr. מאיטליה - משתלמת במדעי החיים אצל פרופ' ישראל סקלר, באוניברסיטת
בן–גוריון בנגב
> Reddeppa Maddaka Dr. מהודו - משתלם בכימיה אצל פרופ' חוסאם חאיק, בטכניון - מכון
טכנולוגי לישראל
> Sadhukhan Priyabrata Dr. מהודו - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' איריס ויסולי פישר,
באוניברסיטת בן–גוריון בנגב
> Sahoo Surjit Dr.מהודו-משתלםבפיזיקהובהנדסהאצלפרופ'רזילינק,באוניברסיטתבן–גוריוןבנגב
88
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
> Schwartz Arieh Dr. מארצות הברית - משתלם במדעי הרוח והחברה אצל ד"ר ניר פרסקו,
באוניברסיטת בן–גוריון בנגב
> Singh Anuwedita Dr. מהודו - משתלם בפיזיקה ובהנדסה אצל פרופ' לזלי בנקס–סילס,
באוניברסיטת תל אביב
> Sintema John Edgar Dr.מזמבייה-משתלםבמדעיהמידעאצלפרופ'בוריסקויצ'ו,במכוןויצמןלמדע
> Swamy Varre Dr. מהודו - משתלם בכימיה אצל פרופ' רומן דוברובסקי, באוניברסיטת תל אביב
> Thangaraj Satheeswaran Dr. מהודו - משתלם במדעי החיים אצל פרופ' יעלה שקד,
באוניברסיטה העברית בירושלים
> Xiang Guo Dr.מסין-משתלםבפיזיקהובהנדסהאצלפרופ'יצחקעציון,בטכניון-מכוןטכנולוגילישראל
> ZhangYafeiDr.מסין-משתלמתבפיזיקהובהנדסהאצלפרופ'ערןשרון,באוניברסיטההעבריתבירושלים
6.4> למלגותחירוםלישראליםלהשתלמותבתרדוקטורט־תוכנית
בארץבעקבותמגפתהקורונה
המשבר שגרמה מגפת הקורונה הערים קשיים רבים בפני המדע בכלל ובפני חוקרים צעירים בפרט. בשל
חשיבותן של השתלמויות הבתר–דוקטורט לקידום המחקר המדעי, ומאחר שחוקרים רבים לא יכלו לממש
את השתלמותם המתוכננת בחו"ל או להשלימה, החליטה האקדמיה להקים תוכנית חירום - הענקת מלגות
לחוקרים ישראלים מצטיינים מכל תחומי הידע להשתלמות בתר–דוקטורט באוניברסיטאות המחקר בארץ.
עד כה יושמה התוכנית בשני מחזורים - עשר מלגות הוענקו במחזור הראשון ואחת–עשרה במחזור השני.
כל מלגה היא לתקופה של שנתיים, וסכום כל מלגה הוא ש"ח לשנה.150,000
מלגות החירום להשתלמות בתר־זוכידוקטורט של ישראלים בארץ לשנת תשפ"ב:
> ד"ר רונה אבירם, מדעי החיים, אוניברסיטת בר–אילן, בהנחיית פרופ' ניצן גונן
> ד"ר אורן אלישב, כימיה, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר ברק הירשברג
> ד"ר נדב אמיר, פסיכולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית חברת האקדמיה הצעירה פרופ' ליעד מודריק
> ד"ר אודי בינשטוק, מדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' דוד שפרינצק
> ד"ר טל גורדון, מדעי החיים, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית ד"ר עומרי וורצל
> ד"ר חגי דיאמנדי, הנדסת חשמל, מכון ויצמן למדע, בהנחיית חברת האקדמיה פרופ' יונינה אלדר
> ד"ר גדי הרצלינגר, ארכאולוגיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית פרופ' ליאור גרוסמן
> ד"ר איתן–ארז זהבי, מדעי החיים, מכון ויצמן למדע, בהנחיית פרופ' מייק פיינזילבר
> ד"ר מעיין כהן, ארכאולוגיה, אוניברסיטת תל אביב, בהנחיית פרופ' אורן טל
> ד"ר שי לפס, כימיה, האוניברסיטה העברית בירושלים, בהנחיית חבר האקדמיה פרופ' איתמר וילנר
> ד"ר אלכס שלייפמן, הנדסה תעשייתית, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, בהנחיית ד"ר ארז כרפס
89
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
6.5>פרסיבלווטניקלמדעניםצעיריםמצטייניםבמדעיהטבעוההנדסה
תוכנית פרסי בלווטניק למדענים צעירים הושקה בשנת 2018 באקדמיה בשיתוף עם
האקדמיה למדעים של ניו יורק ועם קרן משפחת בלווטניק. פרסי בלווטניק ניתנים
למדעניםצעיריםמצטייניםבתחילתדרכםהעצמאיתבמחקר.הפרסיםמוענקיםמדישנה
לשלושה חוקרים צעירים ומבטיחים באוניברסיטאות ישראליות, בשלושה תחומים -
מדעי החיים, מדעי הפיזיקה וההנדסה וכימיה - לציון הישגים יוצאי דופן ולעידוד
מצוינות, מקוריות וחדשנות. סכום הפרס הוא 100,000 דולר במענק לא מוגבל -
אחד הפרסים הגדולים ביותר שנוסדו בשביל חוקרים בתחילת דרכם. ועדת הפרס, המורכבת מחברי אקדמיה
וממדעניםידועישם,בחנהאתהמלצותהאוניברסיטאותובחרהאתהזוכים.
הזוכים לשנת :2022
> פרופ' רונן אלדן
המחלקה למתמטיקה, מכון ויצמן למדע
> פרופ' נעם שטרן–גינוסר
המחלקה לגנטיקה מולקולרית, מכון ויצמן למדע
> פרופ' מני שלום
המחלקה לכימיה, אוניברסיטת בן–גוריון בנגב
בראש הוועדות המדעיות עמדו השנה חברי האקדמיה פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' יוסף קוסט ופרופ' מיכה
שריר. במועצה המדעית המייעצת Council( Advisory Scientific) חברים, בין השאר, נשיא האקדמיה
פרופ' דוד הראל, לשעבר הנשיאה פרופ' נילי כהן וחברי אקדמיה נוספים.
זוכי הפרס הצטרפו לקהילת חתני פרסי בלווטניק למדענים צעירים בארצות הברית ובבריטניה, המונה כיום
מ־יותר300 זוכים. הם יוזמנו להשתתף בסימפוזיון המדע השנתי של בלווטניק, הנערך בניו יורק מדי קיץ,
ובו מתכנסים חוקרים כדי להחליף רעיונות חדשים ולבנות שיתופי פעולה חוצי תחומי דעת.
טקס פרסי בלווטניק, שבו מוענקים הפרסים לזוכים מדי שנה, התקיים בחודש יוני במרכז פרס לשלום
ולחדשנות. נוסף על זה, עורכת האקדמיה בביתה, בשיתוף האקדמיה של ניו יורק וקרן משפחת בלווטניק,
סימפוזיוןמדעיפתוחלציבורשבומציגיםזוכיהפרסאתמחקריהם.
משתתפי סימפוזיון בלווטניק, אוגוסט 2021
90
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
6.6>הפרסבחקרהקבלהעלשםגרשםשלום
הפרס מוענק מטעם האקדמיה מדי ארבע שנים לחוקר או חוקרת מצטיינים בתחום הקבלה על כל תקופותיה
וזרמיה. הפרס מוענק למן שנת תשנ"ב 1991() להנצחת זכרו של פרופ' גרשם שלום, אשר היה נשיאה השלישי
של האקדמיה ומגדולי חוקרי הקבלה והמיסטיקה בארץ ובעולם. את הזוכה בוחרת ועדת שיפוט שממנה
נשיא האקדמיה, ובראשה עומד חבר האקדמיה פרופ' יוסף קפלן (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11
"ועדות האקדמיה").
זוכת פרס שלום לשנת היא:2022
> פרופ' רונית מרוז, אוניברסיטת תל אביב
6.7> בת שבעדהרוטשילד־קרן
ומענקיהשתלמותעלשםאהרןואפריםקציר
בת שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל נוסדה כקרן פרטית שמורה,ובשנת־קרן 1993 העבירה
הברונית דה רוטשילד את הקרן לאקדמיה. הקרן נועדה לקדם את המדע הבסיסי בישראל באמצעות
בכינוסים בין לאומיים, בביקוריהם בארץ של מדענים בעלי שם מרחבי העולם ובתמיכהבנסיעות־תמיכה
לחו"ל של חוקרים ישראלים צעירים לצורך השתלמות. הקרן תומכת בפעילויות מדע על בסיס מצוינות
מחקרית, בייחוד בנושאים חדשניים הראויים לקידום בארץ. את פעילותה המדעית של הקרן מכוון חבר
יועצים המורכב מחברי אקדמיה וממדענים ישראלים מכמה תחומי דעת, בראשותו של חבר האקדמיה
פרופ' יוסי לויה (לרשימת חברי חבר היועצים של הקרן ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). מועד
קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן בשנת נדחה בגלל מגפת הקורונה.2021
קרן בת שבע דה רוטשילד לקידום המדע בישראל באה לידי ביטוי בדרכיםאלה־תמיכת:
בת שבע דהרוטשילד־סמינרי
תומכת בסמינרים בין מוסדיים המיועדים לפיתוח הידע בישראל בתחומים שבחזית המדעולחילופי־הקרן
ורעיונות. משום אופיים הבין מוסדי של הסמינרים הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כלסמינר־ידע
תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הסמינר יהיה
פתוח למשתתפים מכל אוניברסיטאות המחקר ומכוני המחקר בארץ. משך סמינר הוא ארבעה-חמישה
ימים, והוא נערך לרוב במקום מבודד, מחוץ לכותלי המוסדות האקדמיים ומחוץ לעיר. סך התמיכה בסמינר
הוא עד דולר.40,000
לשנת אישרה קרן בת–שבע דה רוטשילד את התמיכה בסמינר הזה:2022
Clouds-Climate Interactions across Scales >
ד"ר גיא דגן מהאוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר הוועדה המארגנת), ד"ר אורי אדם מהאוניברסיטה
העברית בירושלים, ד"ר אורית אלטרץ–סטולר ממכון ויצמן למדע, פרופ' אילן קורן ממכון ויצמן למדע,
פרופ' יואב שכנר מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
91
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
בת שבע דהרוטשילד־סדנאות
בת דה רוטשילד נועדו לקדם נושאי מחקרבין־סדנאות תחומיים חדשניים באמצעות איחודכוחות־שבע
מהאוניברסיטאות בארץ. אפשר להציע סדנאות בין תחומיות הן במדעי הטבע והן במדעיהרוח־מחקריים
והחברה בתחומים שיש להם זיקה ניכרת למדעי הטבע. על הוועדה המארגנת של כל סדנה לכלול אנשי סגל
המייצגים שלושה לפחות ממוסדות המחקר בישראל. סך התמיכה בסדנה הוא עד דולר.10,000
לשנת אישרה קרן בת–שבע דה רוטשילד את התמיכה בסדנה הזאת:2022
Avoiding the Coming Food Security Crisis: Novel Solutions at the Intersection of >
Agriculture, Environment and Health
פרופ' איל קמחי מהאוניברסיטה העברית בירושלים (יו"ר הוועדה המארגנת), פרופ' אהרון טרואן
מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר רם פישמן מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר ורד קאופמן–שריקי
מאוניברסיטת אריאל בשומרון
בת שבע דהרוטשילד־עמיתי
עמיתי בת שבע דה רוטשילד נועדה להזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם למפגשיםעם־תוכנית
מדענים ועם סטודנטים בישראל לחילופי ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. על המועמד להיות מתחום
מדעי הטבע, ועל תוכנית הביקור המיועדת לעמית לכלול ביקורים בשלושה מוסדות אקדמיים לפחות. סך
התמיכה בביקור עמית הוא עד דולר.5,000
לשנת 2022 אישרה קרן בת־שבע דה רוטשילד את התמיכה בביקורי העמיתים האלה:
Dr.GregoryEdgecombe,TheNaturalHistoryMuseum,London,UK,FellowoftheRoyalSociety >
ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת תל אביב - מוזיאון הטבע על
שם שטיינהרדט ואוניברסיטת חיפה. החוקר המארח הוא פרופ' אריאל צ'יפמן מהאוניברסיטה העברית
בירושלים.
Prof. Klaus D. Jandt, University Jena, Germany, Fellow of the Academy of Dental >
Materials(FADM),USA
ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, הטכניון - מכון טכנולוגי
לישראל ומכון ויצמן למדע. החוקרים המארחים הם פרופ' אהוד גזית מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אבי
דומב מהאוניברסיטה העברית בירושלים.
Prof.TuomasP.J.Knowles,UniversityofCambridge,Cambridge,UK >
ביקור במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, מכון ויצמן למדע והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל.
החוקרת המארחת היא פרופ' ליהי אדלר–אברמוביץ מאוניברסיטת תל אביב.
92
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
Prof. Ravikumar Majeti, The University of Alabama, Tuscaloosa, AL, USA >
במוסדות האלה: אוניברסיטת תל אביב, האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת בןגוריון־ביקור
בנגב, הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל ומכון ויצמן למדע. החוקר המארח הוא פרופ' דן פאר מאוניברסיטת
תלאביב.
Prof. Ivan Penkov, Jacobs University, Bremen, Germany >
במוסדות האלה: אוניברסיטת בר , אוניברסיטתבן־ביקור גוריון בנגב ומכון ויצמן למדע.החוקרות־אילן
הן פרופ' שפרה רייף מאוניברסיטת בר (מארחת ראשית), ד"ר אינהאנטובה־המארחותאיזנבוד־אילן
בן גוריון בנגב ופרופ' מריה גורליק ממכון ויצמןלמדע־מאוניברסיטת.
Prof. Barry M. Popkin, University of North Carolina at Chapel Hill, USA >
ביקור במוסדות האלה: האוניברסיטה העברית בירושלים - הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה,
בן גוריון בנגב, מכון ויצמןלמדע־אוניברסיטת, אוניברסיטת חיפה ומשרד הבריאות. החוקר המארח הוא
פרופ' אהרון טרואן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה לחקלאות, מזון וסביבה.
מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר
מענקי השתלמות על שם אהרן ואפרים קציר נועדו להשתלמות קצרה (חודש עד חודשיים) במחקר
ובשיטות עבודה במעבדות מובילות בעולם בתחומים של מדעי החיים, רפואה, מדעים מדויקים והנדסה.
המענקים מיועדים לדוקטורנטים מכל האוניברסיטאות בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור ולבעלי
תואר MD עד חמש שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת לחוקרים צעירים אשר אין עומדת לרשותם קרן
השתלמות. סך התמיכה בהשתלמות הוא עד דולר.5,000
לשנת קיבלו את מענק ההשתלמות על שם אהרן ואפרים קציר:2022
> אוזנסקי מאוניברסיטתחיפה.השתלמותב־ארנסט
Naval Postgraduate School, Monterey, CA, USA
> באבו מהאוניברסיטההעבריתבירושלים.השתלמותב־תומר
National University of Singapore, Singapore
> גוטל ממכוןויצמןלמדע.השתלמותב־ברקאי
Swiss Federal Institute of Technology in Zürich (ETH Zürich), Switzerland
> גינזבורג מהאוניברסיטההעבריתבירושלים.השתלמותב־עמרי
University of California Santa Cruz, CA, USA
> דן מאוניברסיטתתלאביב.השתלמותב־יואב
University of Cambridge, UK
> גיא לוין מהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל.השתלמותב־
Philipps University Marburg, Germany
93
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
> מקייס מהאוניברסיטההעבריתבירושלים.השתלמותב־יניב
Monash University Melbourne, Clayton, Australia
> מיכל נתן ורהפטיג בר .השתלמותב־מאוניברסיטת־אילן
King’s College London, UK
> סקוצ'יה מאוניברסיטתחיפה.השתלמותב־פדריקה
University of Hawai’i at M¯anoa, Kaneohe, HI, USA
> עסאם עסלי בן בנגב.השתלמותב־מאוניברסיטת־גוריון
University of California, Los Angeles, CA, USA
> עמית שוקרון מהטכניון-מכוןטכנולוגילישראל.השתלמותב־
Wetsus–Europeancentreofexcellenceforsustainablewatertechnology,Leeuwarden,
The Netherlands
6.8>הקרןלקידוםמדעיהרוחוהחברה
פעילות הקרן למען קידום המחקר בישראל באה לידי ביטוי בתמיכה כספית בכינוסים, בתוכנית עמיתים
ובתוכנית השתלמויות. בראש ועדת ההיגוי של הקרן עומד חבר האקדמיה פרופ' אבנר הולצמן (לרשימת
חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). היות שההקצבה החיצונית של הקרן הגיעה לסיומה
בשלב זה, החליטה מועצת האקדמיה, שרואה חשיבות רבה בהמשך פעילותה של הקרן, לתקצב את
הפעילות לשנת תשפ"ג, בסכום של חצי מיליון ש"ח.
מועד קיומן של חלק מהפעילויות שאישרה הקרן נדחה בגלל מגפת הקורונה.
כינוסים
מממנת כינוסים בין מוסדיים במדעי הרוח והחברה כדי להביא להעמקת הידע בישראלבתחומים־הקרן
שבחזית המדע ולהחלפת ידע ורעיונות בין העוסקים בנושא הנחקר. את הכינוסים מנחים מדענים בכירים
ומחו"ל. משום אופיים הבין מוסדי של הכינוסים הקרן דורשת שהוועדה המארגנת של כלכינוס־מישראל
תורכב מאנשי מקצוע המייצגים שניים לפחות ממוסדות המחקר העוסקים בתחום, וכי הכינוס יהיה פתוח
למשתתפים מכל המוסדות האלה בישראל. עוד קובעת הקרן כי יש לקיים את הכינוס בתנאים המאפשרים
מגע רצוף בין התלמידים, החוקרים הצעירים והמדענים הישראלים לבין המדענים המוזמנים מחו"ל.
הכינוסים כוללים הרצאות פתוחות לקהל וכן מפגשים ודיונים רצופים בהשתתפות המרצים וקבוצות
קטנות של תלמידים. סך התמיכה בכינוס הוא עד דולר.20,000
94
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
לשנת תשפ"ב אושרה התמיכה בכינוסים האלה:
> אימוץ תפיסת יישוב סכסוכים להתמודדות עם הצימוד היהודי–דמוקרטי
פרופ' מיכל אלברשטיין מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' אורנה בראון–לבינסון מאוניברסיטת בן–גוריון
בנגב, פרופ' מוחמד ותד מהמכללה האקדמית צפת, פרופ' שחר ליפשיץ מאוניברסיטת בר–אילן
> הכינוס הבינלאומי העשרים של החברה לחקר התרבות הערבית-היהודית בימי הביניים: חקר הערבית
היהודית אחרי עידן פרופ' יהושע בלאו ז"ל ופרופ' נורמן גולב ז"ל
פרופ' אהרן ממן מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' מרים פרנקל מהאוניברסיטה העברית
בירושלים, פרופ' תמר צבי מאוניברסיטת חיפה
> המדריך לשורד המזרח–תיכוני: 100 שנות שלטון האשמי בירדן
ד"ר דורית גוטספלד מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' און וינקלר מאוניברסיטת חיפה, פרופ' רונן יצחק
מהמכללה האקדמית גליל מערבי
> השירה הבדואית לנוכח תמורות תרבותיות, חברתיות ופוליטיות
ד"ר מוסא אבו שארב מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, ד"ר אבתסאם ברכאת מהמכללה האקדמית
צפת, ד"ר אמיר גלילי מהמכללה האקדמית לחינוך ע"ש קיי, ד"ר קובי פלד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב
> על קווי התפר: שירה, הגות ומיסטיקה אצל אבן גבירול וסביבתו - כינוס חגיגי לכבוד אלף שנה להולדתו
ד"ר מיכאל אבשטיין מהאוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר אריאל זינדר מאוניברסיטת תל אביב,
פרופ' חביבה ישי מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר עומר מיכאליס מאוניברסיטת תל אביב, פרופ' שרה
סטרומזה מהאוניברסיטה העברית בירושלים
Biology Education for Well-Being: The Role of 21st Century Skills for Informed >
Responsible and Active Citizenship
ד"ר עידית אדלר מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר ראובן בבאי מאוניברסיטת תל אביב, ד"ר שושי הרמן
מאוניברסיטת בר–אילן, ד"ר פרחי וקסמן מאוניברסיטת בר–אילן, פרופ' מיכל ציון מאוניברסיטת בר–אילן
Broadcasting Margins: The BBC Centennial from Afar >
ד"ר איילת בן–ישי מאוניברסיטת חיפה, פרופ' איתן בר–יוסף מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' אורן
מאיירס מאוניברסיטת חיפה, פרופ' פול פרוש מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' זוהר קמפף
מהאוניברסיטה העברית בירושלים, פרופ' צור שלו מאוניברסיטת חיפה
Robo-Exoticism: Art, Design and Human-Robot Interaction >
פרופ' טל אורון–גלעד מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' יעל אידן מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר
ניעה ארליך מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, פרופ' נירית בן–אריה דבי מאוניברסיטת בן–גוריון בנגב, ד"ר
רומי מיקולינסקי מבצלאל, אקדמיה לאמנות ועיצוב, ירושלים, ד"ר יואב פרידמן מבצלאל, אקדמיה
לאמנות ועיצוב, ירושלים
95
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
תוכנית העמיתים
הקרן מממנת הזמנת מדענים מהמעלה הראשונה מרחבי העולם לישראל לכמה ימים לפגישה עם מדענים
ועם סטודנטים ישראלים להחלפת ידע, דעות ורעיונות בתחום התמחותם. התוכנית מיועדת למדענים
מתחומי מדעי הרוח והחברה בלבד. סכום המלגה הוא עד דולר.5,000
לשנת תשפ"ב אושר המימון של ביקורי העמיתים האלה:
Prof. Iris Berent, Northeastern University, Boston, MA, USA >
המגישים הם פרופ' אליצור בר–אשר סיגל, האוניברסיטה העברית בירושלים, ופרופ אותי בת–אל׳החוקרים
פוקס,אוניברסיטתתלאביב.
Prof. David Commins, Dickinson College, Carlisle, PA, USA >
החוקרים המגישים הם פרופ' יצחק ויסמן, אוניברסיטת חיפה, פרופ' מאיר חטינה, האוניברסיטה העברית
בירושלים, ופרופ' יהושע טייטלבאום, אוניברסיטת בר–אילן.
Prof. Kim Mitchell, University of New Hampshire, Durham, NH, USA >
החוקרים המגישים הם פרופ' אשר בן–אריה, האוניברסיטה העברית בירושלים, ד"ר עטרת גבירץ–מידן,
אוניברסיטת חיפה, ופרופ' כרמית כץ, אוניברסיטת תל אביב.
Prof. Theo van Lint, University of Oxford, UK >
החוקרים המגישים הם ד"ר רחל יוקליס, הספרייה הלאומית, פרופ' עמוס מגד, אוניברסיטת חיפה, ופרופ'
ראובן עמיתי, האוניברסיטה העברית בירושלים.
מענקי השתלמות
המענקים נועדו להשתלמות במחקר ובשיטות עבודה בספרייה, בארכיב, במעבדה או במסגרת דומה
אחרת בחו"ל, בתחום מדעי הרוח והחברה, למשך חודש עד חודשיים. המענקים ניתנים לדוקטורנטים מכל
מוסדות המחקר בישראל וכן לחוקרים בעלי תואר דוקטור, עד עשר שנים מקבלת התואר. עדיפות ניתנת
לחוקרים צעירים שאין עומדת לרשותם קרן השתלמות. סך כל מענק הוא עד דולר.5,000
לשנת תשפ"ב אושר מימון ההשתלמויות האלה:
> אחיטוב,השתלמותב־הדר
Faculteit der Archeologie, Universiteit Leiden, Holland
> "ר עלמה איגרא,השתלמותב־ד
The Reading University Archive, University of Reading, UK
University of Glasgow Archives, University of Glasgow, Scotland
National Library of Scotland, Edinburgh, Scotland
> "ר אלעזר בן לולו,השתלמותב־ד
Seminar on Jewish Orthodoxies, Fordham University, New York, NY, USA
96
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
> טל–פרי,השתלמותב־נועם
Department of Psychology, UC Berkeley, CA, USA
> כהן,השתלמותב־נעמה
Middle East Centre Archive, Oxford University, UK
Archives, King's College London, UK
> "ר דפנה נסים,השתלמותב־ד
Institut national d'histoire de l'art, Paris, France
> קלרק,השתלמותב־שמואל
National Archives, College Park, MD, USA
> שכטר,השתלמותב־עדי
Faculteit Maatschappij & Gedrag, Universiteit van Amsterdam, Holland
6.9>מלגותקרןפולקסבישראל
קרן פולקס, שמרכזה בלונדון, מעניקה באמצעות האקדמיה מלגות המיועדות לתלמידי רפואה הלומדים
גם לקראת תואר שלישי במדעי החיים. המלגות מוענקות מדי שנה לתקופה של עד שלוש שנים. סכום
המלגה הוא עד 2,000 לירות סטרלינג לשנה. המועמדים נבחרים בוועדה של האקדמיה, והחלטות הוועדה
כפופות לאישור נאמני קרן פולקס בלונדון. יו"ר הוועדה בישראל הוא חבר האקדמיה פרופ' משה אורן
(לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק 11 "ועדות האקדמיה"). בחודש מרס, בעת ביקורו בלונדון, נפגש
נשיא האקדמיה פרופ' דוד הראל עם גב' מורין פולקס Foulkes( Maureen Mrs.), העומדת בראש קרן
פולקס. בפגישה הודה פרופ' הראל לגב' פולקס על תרומתה רבת השנים להצלחת תוכנית המלגות.
אלה הזוכים במלגות פולקס לשנת תשפ"ב:
מאיה בראון
מישאל מורנינקס
האוניברסיטה העברית בירושלים
אוניברסיטת בן־גוריון בנגב
שרון גריסרו
יניב מקייס
אוניברסיטת תל אביב
האוניברסיטה העברית בירושלים
לירן לוי
דניאל שטיינברג
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים
97
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 6> מלגות ומענקים
אלה התלמידים שמלגתם נמשכת משנים קודמות:
אליהו מאוניברסיטת בן גוריוןבנגב־יחזקאל, רפאל בז'זינסקי מאוניברסיטת תל אביב, יאיר גת מהאוניברסיטה
בירושלים, דן ורשקוב מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יואב חרפק־העבריתעמיקם מהאוניברסיטה העברית
בירושלים, ג'נאן מוחמד מאוניברסיטת תל אביב, פאדי עיד מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, עסאם עסלי
בן גוריוןבנגב־מאוניברסיטת, אסעד שיתי מהטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
פרס סנטה פולקס
אחת לשלוש שנים משפחת פולקס מעניקה את פרס המחקר על שם סנטה פולקס לאחד ממלגאי פולקס
בישראל בעבר. הפרס הוא בסכום של עד 2,500 לירות סטרלינג, והוא מוענק ישירות על ידי משפחת פולקס.
הזוכה בפרס סנטה פולקס לשנת היא ד"ר תמר הראל, מהמרכז הרפואי הדסה, ירושלים.2021
6.10>מלגותבתר דוקטורטבפיזיקהגרעינית־
מפעילה תוכנית מלגות בתר דוקטורט לפיתוח המצוינות האקדמית בתחום הפיזיקההגרעינית־האקדמיה
. המלגות מיועדות לחוקרים צעירים מצטיינים המעוניינים לצאת להשתלמות בתרדוקטורט־בישראל
המוסדות המובילים בחו"ל, ושזה להם הבתר דוקטורט הראשון בחו"ל. את המועמדים בוחרתועדה־באחד
של האקדמיה בראשותו של פרופ' יצחק צרויה ממכון ויצמן למדע (לרשימת חברי הוועדה ראו להלן בפרק
11 "ועדות האקדמיה"). סכום המלגה הוא 160,000 ש ח, והוא ניתן לשנת מחקר אחת בחו"ל,המוקדשת״
כולה למחקר בפיזיקה גרעינית. הזוכים יכולים לבקש פריסה של המענק לשנתיים.
הזוכה לשנת הלימודים 2023-2022 היא אילה גליק מגיד מהאוניברסיטה העברית בירושלים, והיא תיסע
בתר דוקטורט בפיזיקה גרעינית במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת ושינגטון בסיאטלשבארצות־להשתלמות
הברית. היא אמורה להתחיל בהשתלמות בספטמבר .2022
98
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הצעירה
7
הישראלית
100
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
100 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
7 האקדמיה הצעירה הישראלית
האקדמיה הצעירה פועלת עצמאית, בגיבויה ובסיועה של
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, משלהי 2012. חברי
וחברות האקדמיה הצעירה הם אנשי ונשות מדע מצטיינים
מהשורה הראשונה בתחומם, המחויבים למעורבות ציבורית
חברתית פעילה בנושאים הקשורים בענייניה של האקדמיה. החברות והחברים החדשים נבחרים על פי
תקנון מוסכם, ובבחירתם קיימת השאיפה לשמור על איזון דיסציפלינרי ועל ייצוג הולם של הקהילה המדעית
בישראל,כפוףלעקרוןהמצוינותכתנאיקובע.כהונתהחבריםוהחברותהיאלתקופהקצובהבתארבעשנים.
בשנת בחרההאקדמיההצעירהלשורותיהשמונהחוקריםוחוקרותחדשים:2021
פרופ' יעל אלואיל, פרופ' ענבל ארנון, ד"ר נעמה גבע–זטורסקי, פרופ' לטם פרי–חזן, פרופ' שחר קוטינסקי,
פרופ'עדוקמינר,פרופ'עודדרכבי,ד"ררותשרץ–שובל.
בשנת2022נבחרושמונהנוספים:
פרופ' ארז בן יוסף, פרופ' רג'א ג'יריס, פרופ' מירי ימיני, ד"ר אהרון סיגל, פרופ' לילך עמירב, פרופ' אסף
שוורץ, פרופ' נעם שטרן–גינוסר, פרופ' מני שלום.
לאקדמיה הצעירה ועד מנהל הנבחר באספה הכללית של האקדמיה הצעירה, ובו שלושה חברים וחברות
מתחומידעתשונים:פרופ'חייםביידנקופף(יו"ר),פרופ'ליעדמודריקופרופ'בינהקליסקי.
חבריהאקדמיההצעירהבמפגשעםנשיאהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעיםפרופ'דודהראל(שנימימיןבשורתהעומדים)
101
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית
בשניםהאחרונותהאקדמיההצעירהממקדתאתפעילותהבשישהתחומים(אשכולות:)
.1 קידוםחוקריםצעירים
.2 קידוםמגווןבאקדמיה
.3 קידוםמדעיהרוחוהחברה
.4 קידוםמחקרבין–תחומי
.5 הנגשתמדע
.6 עידודקיימותבאקדמיה
במפגש הסתיו של האקדמיה הצעירה בחודש אוקטובר 2021 התקיימה פגישת היכרות עם נשיא האקדמיה
פרופ' דוד הראל עם כניסתו לתפקיד. במהלך השנה חוזקו הקשרים עם האקדמיה הצעירה הגרמנית,
Akademie Junge Die,והתקיימוכמהמפגשיעבודהשעסקובנושאיהליבהשלשתיהאקדמיות.המפגשים
הולידו תוכניות ראשוניות לפעילות עתידית משותפת. במסגרת שיתוף פעולה זה השתתפה יו"ר האקדמיה
הצעירה הגרמנית פרופ' אסטריד אייכהורן Eichhorn( Astrid Prof.) בדיון שנערך במפגש החורף בחודש
, ויו האקדמיה הצעירה,פרופ״פברואר חיים ביידנקופף, התארח במפגש המליאה של האקדמיההגרמנית׳ר
בחודשמרס,ביקרבמשרדיהבברליןונפגשעםהוועדהמנהלשלהכדילדוןבקידוםשיתופיפעולהעתידיים.
בשנה האחרונה יזמה האקדמיה הצעירה את הפעילויות והאירועים האלה:
אשכול קידום חוקרים צעירים
> באמצע שנת 2021 פרסמה האקדמיה הצעירה את תוצאות הסקר המקיף -
סקר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית 2.0. הסקר נערך בשנת 2019
בקרב מדעניות ומדענים צעירים מכל תחומי המחקר והידע אשר הצטרפו
לסגל הבכיר של אוניברסיטאות המחקר בעשור האחרון. השיבו לסקר כאלף
חברי וחברות סגל. מטרת הסקר, שזו הפעם השנייה לעריכתו, הייתה למפות
את נקודות החוזק של המערכת האקדמית בגיוס מדענים ומדעניות צעירים
ובקליטתם ואת הנקודות הטעונות שיפור. תוצאות הסקר מספקות כלי ייחודי
לעיצוב ולבקרה של מדיניות אקדמית, הן ברמה המוסדית והן ברמה הלאומית.
במהלך השנה קיימה האקדמיה הצעירה פגישות עם נשיאים ועם רקטורים בכל אחת מהאוניברסיטאות
כדי להציג לפניהם את התוצאות שהתקבלו במוסד שלהם.
בוועדת הסקר: פרופ' יוסי יובל, חברי האקדמיה הצעירה לשעבר פרופ' עמית ברנשטיין, פרופ' אודי נקר
ופרופ' אבי צדוק.
> בחודש נובמבר 2021 קיימה האקדמיה הצעירה, זו הפעם השנייה, את הכינוס "לראות ולהיראות" לבתר־
דוקטורנטים בתחומי הביולוגיה ומדעי החיים, כינוס מקוון שבו הציגו החוקרים הצעירים את מחקריהם לפני
דקנים, ראשי מחלקות, ראשי בתי ספר וחברי סגל במוסדות המחקר השונים. מטרת הכינוס הייתה לתת
הדוקטורנטים אפשרות להציג את עצמם ואת המחקר שלהם לפני קהל אקדמי מגוון, לסייעביצירת־לבתר
פעולהמחקריים,רישותעסקי(נטוורקינג)וקידוםהשיחהמחקריוהפעילותהאקדמיתהביןדורית־שיתופי.
בוועדת ההיגוי של הכינוס: ד"ר נעמה גבע–זטורסקי, פרופ' יוסי יובל, פרופ' איציק מזרחי, פרופ' אילון
שני וד"ר רות שרץ–שובל.
102
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית
אשכול קידום מגוון באקדמיה
> בחודש יוני 2021 קיימה האקדמיה הצעירה את הכינוס
קידום חוקרות צעירות באקדמיה - מודלים חדשניים,
בשיתוף פעולה עם ועדת ההוגנות המגדרית של מל"ג-ות"ת.
הכינוס נערך במעמד נשיאת האקדמיה דאז פרופ' נילי כהן
ויו"ר הות"ת דאז פרופ' יפה זילברשץ, והתקיים בו רב–שיח
שהשתתפו בו נשיאי כל האוניברסיטאות בנושא מהלכי
חברת האקדמיה הצעירה פרופ' הילה שמיר
בכינוסבנושאקידוםחוקרותצעירותבאקדמיה
האקדמיה לקידום שוויון מגדרי.
יוזמות הכינוס: פרופ' הילה שמיר (יו"ר), ד"ר קארין כרמית יפת וחברת האקדמיה הצעירה לשעבר
פרופ' מיכל בר–אשר סיגל.
>
השנה קיימה האקדמיה הצעירה שני מפגשים בנושא
שילוב סטודנטים חרדים באוניברסיטאות: בחודש
אוגוסט 2021 התקיים מפגש שהשתתפו בו נציגים
מכל האוניברסיטאות האחראים לשילוב סטודנטים
חרדים בתוכניות הרגילות ללא הפרדה מגדרית, וכן
נציגים מות"ת ומארגונים נוספים. מטרת המפגש
הייתה היכרות בין הנציגים והתוכניות בקמפוסים
השונים וכן ניסיון לייסד פורום שימשיך בלימוד
מתוךהמפגשבנושאשילובסטודנטיםחרדיםבאוניברסיטאות
הדדי ובשיתופי פעולה; בחודש פברואר התקיים המפגש השני, שהיה פתוח לציבור, ובו הציגו נציגי
אוניברסיטאות תוכניות מיוחדות שלהן לשילוב חרדים, וסטודנטים חרדים שיתפו באתגרים ובקשיים
שהם חווים כסטודנטים חרדים במסלולי לימוד רגילים. בהמשך נערך מושב שעסק בחזון ובמדיניות,
בהשתתפות סגני נשיאים וסגני רקטורים מכל האוניברסיטאות.
יוזמיהמפגשים:פרופ'לטםפרי–חזןופרופ'נתןקלר(יו"רים),פרופ'יוניתהוכברג,ד"רקאריןכרמיתיפת
ופרופ' חגי פרץ.
> בחודש מרס קיימה האקדמיה הצעירה את המפגש דור
ראשון לאקדמיה: אתגרים ואופקים. במפגש השתתפו נציגים
ממוסדות אקדמיים, מות"ת וכן מקרנות פילנתרופיות. מטרת
המפגש הייתה למידה הדדית וזיהוי אפיקי פעולה לצורך מתן
מענה לסטודנטים וסטודנטיות שהם דור ראשון באקדמיה
ושאינם שייכים לחברה הערבית, החרדית או האתיופית,
חבר האקדמיה הצעירה פרופ' איציק מזרחי
במפגש"דורראשוןלאקדמיה:אתגריםואופקים"
שעבורן כבר קיימות תוכניות ייעודיות.
יוזמי המפגש: פרופ' ענבל ארנון ופרופ' איציק מזרחי.
103
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית
> ביוזמת חבר האקדמיה הצעירה פרופ' אילון שני האקדמיה הצעירה משתתפת זו השנה השנייה בתוכנית
חניכה לבוגרי כפרי נוער, דור ראשון להשכלה גבוהה - "יש לך כתובת" - המשותפת למינהל לחינוך
התיישבותי, פנימייתי ועליית הנוער - משרד החינוך, תחום הבוגרים ותוכנית הישגים. מטרת התוכנית
היא לקדם את השתלבותו של דור ראשון להשכלה גבוהה באקדמיה הישראלית. לפי התוכנית, צעירים
וצעירות מהפריפריה החברתית, בעלי מוטיבציה גבוהה להשתלב בהשכלה הגבוהה, זוכים לליווי אישי
וצמוד של מנטורים, סטודנטים שהם עצמם דור ראשון להשכלה גבוהה. הליווי מתמקד בצומתי קבלת
החלטות, בעידוד התמדה ועמידה בתהליכי הקבלה, בסיוע באיתור מלגות, בתהליך הכניסה לאקדמיה,
בקליטה במוסד הלימודים ובשנה הראשונה ללימודים. מוסדות ההשכלה הגבוהה שכבר משתתפים
בפעילות הם אוניברסיטת אריאל בשומרון, אוניברסיטת תל אביב והאוניברסיטה העברית בירושלים.
מימון המלגות שמקבלים המנטורים מתחלק בין המוסדות האקדמיים ומפעל הפיס.
> קמפיין ציבורי שהובילה האקדמיה הצעירה לנקיטת לשון זכר רבים בפנייה לנבחנים בבחינות
באוניברסיטאות (למשל ", "פתרו" ו"נמקו״ נשא פרי, ופורום הרקטורים אימץ אתההצעה״כתבו.)
בהמשך לקמפיין הזה נעשו השנה מאמצים להוביל מהלך דומה במכללות. בד בבד התקיימו מגעים עם
משרד החינוך, ובחודש נובמבר 2021 הוחלט כי גם בבחינות הבגרות תאומץ הצעה זו, ולשון זכר יחיד
תוחלף בכל הבחינות בלשון זכר רבים.
אשכול קידום מדעי הרוח והחברה
> בחודש אפריל פרסמה האקדמיה הצעירה נייר עמדה בנושא דרגת החוקרים והחוקרות הנקלטים במדעי
הרוח והחברה. נייר העמדה מבוסס על תוצאות סקר חוקרים וחוקרות בראשית דרכם האקדמית ,2.0
שלפיהן דרגת הקבלה המקובלת של חוקרים במדעי הרוח והחברה היא "מרצה" ולא "מרצה בכיר", כפי
שמקובל בפקולטות למדעים המדויקים ולמדעי החיים וההנדסה, והדבר גורר הבדלים בשכר, בתנאי
העבודה ובדרישות ההוראה, כמו גם בכוח הפוליטי בתוך האוניברסיטה. בין השאר משפיע הנושא לרעה
על מעמדן של נשים באקדמיה. האקדמיה הצעירה קוראת לשינוי המצב הקיים וכללה בנייר העמדה
המלצות קונקרטיות בנושא.
> בחודש דצמבר 2021 קיימה האקדמיה הצעירה לראשונה סדנה לקידום הגשת בקשות למענקי ERC
היוקרתיים של הנציבות האירופית למחקר, בתחום מדעי הרוח והחברה. ישראל היא מן המדינות
המובילות בזכייה במענקי ERC, אך קיים פער גדול בין מספר הזכיות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי
הטבע לבין מספר הזכיות בתחומי החברה והרוח. במהלך הסדנה ניתנו טיפים וכלים יישומיים לבניית
הבקשה, המשתתפים הוכנו לריאיון, וכן ניתנו להם הסברים על הקריטריונים לבחירה ועל ההיתכנות
לזכייה. במשתתפים היו זוכות במענק ERC וכן חברות וחברים בפאנלי מיון שונים בתחום מדעי הרוח
והחברה בERC–.
בוועדת אשכול מדעי הרוח והחברה: פרופ' איריס אידלסון–שיין (יו"ר), פרופ' יעל אלואיל, פרופ' עופר
אשכנזי, ד"ר תאופיק דעאדלה, פרופ' נועם מזרחי, פרופ' לטם פרי–חזן ופרופ' עדו קמינר.
104
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית
אשכול קידום מחקר בין–תחומי
> במהלך השנה ערכה האקדמיה הצעירה את המפגשים השני והשלישי בסדרת הכינוסים הרב–תחומיים
"אקדמיקס". מפגש אחד התקיים בחודש אוקטובר 2021 בזיכרון יעקב, בהשתתפות 20 חוקרות וחוקרים
ממדעי הרוח, החברה והמדעים המדויקים ממגוון מוסדות המחקר השונים. החוקרים הציגו את מחקריהם,
קיימו דיונים רב–תחומיים, חוו למידה הדדית, שיתוף ידע, חקירה אישית וסיעור מוחות. מפגש דומה נוסף
נערך בחודש מאי בירושלים, בהשתתפות 20 חוקרים וחוקרות. מטרת הכינוסים היא קידום שיתופי פעולה
בין–תחומיים, הרחבת קשרי המחקר והעבודה וגם מתן פינה שקטה לחוקרים לעבודתם.
מארגני הכינוסים: פרופ' יעל אלואיל, פרופ' חיים ביידנקופף, פרופ' אסיה רולס וחברת האקדמיה
הצעירה לשעבר פרופ' תמי גיגר.
משתתפי"אקדמיקס",אוקטובר2021
פגישות עם קובעי מדיניות
> בחודש ינואר נפגש הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה עם יו"ר ות"ת החדש פרופ' יוסי מקורי. בפגישה
הציג הוועד לפני פרופ' מקורי את פעילותה של האקדמיה הצעירה וסקר את שיתופי הפעולה עם הות"ת
לאורך השנים וכן נידונו בה מיזמים עתידיים.
105
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 7> האקדמיה הצעירה הישראלית
חברי וחברות האקדמיה הצעירה הישראלית
יעקב אברמסון,המחלקהלאימונולוגיה,מכוןויצמןלמדע׳פרופ
פרופ' איריס אידלסון–שיין,המחלקהלהיסטוריהשלעםישראל,אוניברסיטתבן–גוריוןבנגב
פרופ' יעל אלואיל,הפקולטהלארכיטקטורהובינויערים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל
פרופ' ענבל ארנון,המחלקהלפסיכולוגיה,האוניברסיטההעבריתבירושלים
עופר אשכנזי,החוגלהיסטוריה,האוניברסיטההעבריתבירושלים׳פרופ
חיים ביידנקופף,המחלקהלפיזיקה,מכוןויצמןלמדע׳פרופ
אשרף בריק,הפקולטהלכימיה,הטכניון׳פרופ-מכוןטכנולוגילישראל
ד"ר נעמה גבע–זטורסקי,הפקולטהלרפואה,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל
ד"ר תאופיק דעאדלה,החוגללימודיהאסלאםוהמזרחהתיכוןוהחוגלתולדותהאומנות,האוניברסיטה
העבריתבירושלים
פרופ' יונית הוכברג,מכוןרקחלפיסיקה,האוניברסיטההעבריתבירושלים
איתי הלוי,המחלקהלמדעיכדורהארץוכוכביהלכת,מכוןויצמןלמדע׳פרופ
יוסי יובל,ביתהספרלזואולוגיהוביתהספרסגוללמדעיהמוח,אוניברסיטתתלאביב׳פרופ
ר קארין כרמית יפת,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתחיפה״ד
ליעד מודריק,ביתהספרלמדעיהפסיכולוגיה,אוניברסיטתתלאביב׳פרופ
איציק מזרחי,המחלקהלמדעיהחיים,אוניברסיטתבן׳פרופ גוריוןבנגב־
נועם מזרחי,החוגללימודימקרא,האוניברסיטההעבריתבירושלים׳פרופ
חיים סוכובסקי,הפקולטהלמדעיםמדויקים,אוניברסיטתתלאביב׳פרופ
ראמי עקילאן,הפקולטהלרפואה,האוניברסיטההעבריתבירושלים׳פרופ
פרופ' לטם פרי–חזן,הפקולטהלחינוך,אוניברסיטתחיפה
ח חגי פרץ,המחלקהלפיזיקה,הטכניון״פרופ-מכוןטכנולוגילישראל
פרופ' שחר קוטינסקי,הפקולטהלהנדסתחשמלומחשבים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל
בינה קליסקי,המחלקהלפיזיקה,אוניברסיטתבר׳פרופאילן־
נתן קלר,המחלקהלמתמטיקה,אוניברסיטתבר–אילן׳פרופ
פרופ' עדו קמינר,הפקולטהלהנדסתחשמלומחשבים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל
ח אסיה רולס,הפקולטהלרפואה,הטכניון״פרופ-מכוןטכנולוגילישראל
פרופ' עודד רכבי,הפקולטהלמדעיהחיים,אוניברסיטתתלאביב
הילה שמיר,הפקולטהלמשפטים,אוניברסיטתתלאביב׳פרופ
אילון שני,ביתהספרלמדעיהצמחואבטחתמזון,אוניברסיטתתלאביב׳פרופ
ח אבי שרודר,הפקולטהלהנדסהכימית,הטכניון״פרופ-מכוןטכנולוגילישראל
ד"ר רות שרץ–שובל,המחלקהלמדעיםביומולקולריים,מכוןויצמןלמדע
לאתר האקדמיה הצעירה הישראלית >
106
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
107
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
פעילויות נוספות
8
לקידום מטרותיה של
האקדמיה
108
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
108 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
פעילויות נוספות לקידום
8
מטרותיה של האקדמיה
8.1>מרכז הקשר לחוקרים ישראלים
מרכז הקשר נועד לסייע לחוקרים ישראלים העובדים או
לומדים בחו"ל ולמדענים עולים לקשור קשרים בישראל ולמצוא
משרה כדי שיוכלו לחזור, או לעלות, ארצה ולהשתלב בקהילה
המדעית הישראלית. המרכז מטפל בחוקרים מכל תחומי הדעת
האקדמיים, ובכללם מדעי הרוח והחברה. נוסף על זה המרכז פועל להביא לפני מקבלי ההחלטות וקובעי
המדיניותאתצורכיהםשלהחוקריםואתהקשייםשעימםהםמתמודדים.
כיום רשומים במאגר מרכז הקשר יותר מ4,300– חוקרים וחוקרות, מרביתם חיים בחו"ל ומעוניינים לשוב
לישראל. כ75%– מהרשומים במאגר הם בעלי תואר דוקטור וכ20%– הם דוקטורנטים. שליש מהחוקרים
שבמאגר הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, שליש מתחומי המדעים המדויקים ומדעי ההנדסה, ושליש -
מתחומי מדעי הרוח והחברה.
מאז הקמתו בשנת 2007 סייע מרכז הקשר ליותר מאלף ומאה חוקרים וחוקרות למצוא תעסוקה
באוניברסיטאות. רבים נוספים מצאו בסיוע מרכז הקשר משרות במסגרות שונות - מכללות אקדמיות,
מכוני מחקר, משרדי ממשלה ותעשייה. בשנת 2021 השתלבו באוניברסיטאות, בסיוע מרכז הקשר, 176
חוקרים וחוקרות במשרות שונות (לעומת 113 בשנה שעברה - עלייה של כ60%–), מהם 69 כחברי סגל
ו107– כבתר–דוקטורנטים ומנהלי מעבדות.
109
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
בכל שנה בעת חופשת החורף בחו"ל חוקרים ישראלים המחפשים עבודה מגיעים ארצה כדי להתראיין
למשרות בישראל. מרכז הקשר מנצל הזדמנות זו לערוך בבית האקדמיה כינוס שנתי ויריד תעסוקה
כדי לאפשר לחוקרים להיפגש עם נציגי המוסדות להשכלה גבוהה, עם חברות היי–טק וביוטק ועם
גופים ציבוריים המטפלים בהשבת אקדמאים. הכינוס השנתי נערך בחודש דצמבר 2021 בהשתתפות
חוקרים ישראלים מכל רחבי העולם, וביריד התעסוקה המלווה את הכינוס היו יותר מ40– דוכנים של
אוניברסיטאות, מכללות, גופי מחקר וחברות מהתעשייה אשר הציעו משרות למתעניינים.
לאתר מרכז הקשר לחוקרים ישראלים >
למעלה: דוכנים ביריד התעסוקה של מרכז הקשר; למטה: חבר האקדמיה פרופ' מוטי שגב מרצה בכינוס השנתי של מרכז הקשר.
110
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
הלימוד של חברי הסגל ובתר הדוקטורנטים שנקלטו בשנת תשפ"ב־תחומי
*הנתוניםכולליםתוספותלשנתתשפ"א
מדעיהחיים
ורפואה
הנדסה
39
15
מחשבים
3
176
מדעים
חבריסגל
28
מדויקים
ובתר–
דוקטורנטים
91
מדעיהרוח
והחברה
סגלובתר דוקטורנטיםבאוניברסיטאותבשנתתשפ"ב־קליטת
*הנתוניםכולליםתוספותלשנתתשפ"א
60
50
40
40
17
30
20
22
14
13
15
10
2
4
1
11
9
7
5
6
5
3
11
אוניברסיטת
הטכניון—
אוניברסיטת
מכוןויצמן
אוניברסיטת
אוניברסיטת
אוניברסיטת
האוניברסיטה
האוניברסיטה
אריאל
מכוןטכנולוגי
חיפה
למדע
בן גוריוןבנגב
בר אילן
תלאביב
העברית
הפתוחה
בשומרון
לישראל
בירושלים
בתר דוקטורנטים
סגל
111
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
8.2>היוזמה-מרכזלידעולמחקרבחינוך
היוזמה עוסקת בנושאי חינוך שעל סדר יומם של מקבלי החלטות ומקדמת שימוש
שיטתי בידע מחקרי עדכני ומבוקר בתהליכי מדיניות, פיתוח והטמעה. השנה
נפרדה היוזמה בהערכה ובהוקרה רבה מנשיא האקדמיה לשעבר פרופ' מנחם יערי,
אשר הוביל וליווה את תהליכי הקמת היוזמה ושימש יו"ר ועדת ההיגוי של היוזמה
מאז הקמתה. מפגש פרדה חגיגי מפרופ' יערי התקיים בחודש מאי. בחודשים
האחרונים נכנס לתפקידו יושב הראש החדש של ועדת ההיגוי, חבר האקדמיה
לשעבר נשיא האקדמיה
פרופ' מנחם יערי במפגש
פרופ' ישראל ברטל.
הפרדהמהיוזמה
היוזמה פועלת באמצעות שלושה ערוצי פעילות עיקריים שמשתתפים בהם
חוקרים, מקבלי החלטות ואנשי שדה: ועדות קונצנזוס וצוותי מומחים, קבוצות עבודה ועיבוד ידע מחקרי
והנגשתו. במהלך שנה זו החלה היוזמה לבחון דגמי עבודה ופעילויות נוספות כדי להרחיב את המענה
לצורכי משרד החינוך ולאפשר את המשך השותפות עימו וכדי לתת מענה לגופים ולארגונים נוספים.
ועדות מומחים (קונצנזוס) וצוותי מומחים
ועדות המומחים עוסקות בסוגיות מהותיות המעסיקות את מערכת החינוך דרך קבע. כל ועדה מורכבת
מכעשרה חוקרים ממגוון דיסציפלינות ותפקידים, העוסקים בהיבטים שונים של הנושא הנבחן - כל
אחד בתחומו. ועדות המומחים פועלות בשיתוף עם הגופים המזמינים במשרד החינוך אך מקפידות על
האוטונומיה שלהן ועל החופש האקדמי שלהן. פעילות הוועדות כוללת בחינה של ידע מחקרי, מפגשים עם
אנשי מחקר, מדיניות ושדה הפועלים בזירה ואירועי למידה מגוונים. בתום עבודתן הוועדות מגישות דוח
המסכם את פעילותן וכולל מסקנות והמלצות.
צוותי מומחים דומים בדרך פעילותם ובצורת הלמידה שלהם לוועדות המומחים, אך הם מצומצמים יותר
בהרכבם, פועלים למשך תקופה קצרה יותר, ואינם כוללים המלצות קונצנזואליות.
כיום פועלים ביוזמה
ועדת מומחים בנושא חינוך לערכים — קווים מנחים למדידה ולהערכה
בראשות פרופ' חנן אלכסנדר מאוניברסיטת חיפה ומאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה
מטרת ועדה זו היא לפתח קווים מנחים להערכה ולמדידה בתחום החינוך לערכים מתוך הכרה בשֹונּות
הערכית הקיימת בין החברות בישראל ובתוך כל חברה. בהמשך לתהליך הלמידה והמפגשים הרחבים
שקיימה בשנה שעברה השלימה השנה הוועדה את כתיבת המסמך המסכם את פעילותה, והוא עתיד
להתפרסם בקרוב. מסקנות הוועדה יועברו למשרד החינוך ויונגשו לציבור הרחב.
צוות המומחים לנושא קידום לימודי הומניסטיקה במערכת החינוך
בראשות פרופ' רון מרגולין מאוניברסיטת תל אביב
להוראת מקצועות ההומניסטיקה יש תפקיד מרכזי בהשפעה על עיצוב דמותם של בוגרי ובוגרות מערכת
החינוך. לנוכח היחלשות מעמדם של מקצועות אלו יש צורך בחשיבה מחודשת על הגדרת המטרות ועל אופני
112
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
ההוראה, הלמידה וההערכה שלהם. עד כה קיים צוות המומחים שני מפגשי למידה, האחד בנושא מטרות
ומהות לימודי הרוח והשני בנושא הערכה. נוסף על אלה קיים הצוות מפגשים פרטניים עם אנשי מדיניות
ושדה ופרסם קול קורא לניירות עמדה. מסמך המסכם את פעילות הצוות צפוי להתפרסם בסתיו 2022.
קבוצות עבודה
קבוצות עבודה מוקמות לשם גיבוש תוצר קונקרטי הנדרש לקביעת מדיניות או למימושה, למשל מדד, כלי
הערכה או יום עיון. הקבוצות משלבות ככלל אנשי מטה ושטח עם חוקרים מומחים בתחום.
השנה סיימה את עבודתה קבוצת עבודה בנושא טיפוח
ההובלה המקצועית של מורות ומורי מאסטר בתחומי
המדעים. במסגרת פעילות קבוצת העבודה נבחנו
האתגרים שעימם מתמודדים מורי המאסטר וגובש נייר
עמדה בנושא מסלולי התפתחות מקצועית ממוסדים
מפגששלקבוצתהעבודהבנושאטיפוחההובלההמקצועית
למורים אלו.
שלמורותומורימאסטרבתחומיהמדעים
בימים אלה מתחילה לפעול ביוזמה קבוצה בנושא
שותפויות בין מחקר לפרקטיקה RPP() בראשות פרופ' יעל קלי מאוניברסיטת חיפה. שותפויות כאלו הן
ארוכות טווח, ממוקדות בבעיות העולות מהשטח ומבוססות על הדדיות. ביכולתן לסייע להטמיע ידע מדעי
בתהליכי קביעת מדיניות ובתהליכים חינוכיים בשטח, לקדם מחקר ולייצר בסיס ידע לשימוש כל השותפים.
קבוצת עבודה זו תאגם את הידע הקיים בארץ, תמפה את האתגרים המרכזיים שביצירת שותפויות מסוג זה
ותצביע על כיוונים ועל דרכי פעולה להתמודדות עם האתגרים שמופו.
מת"ת - מידע תומך תכנון
פעילות זו נועדה לתת מענה לשאלות ממוקדות בסוגיות אקטואליות
של מתווי מדיניות. התוצר הוא מסמך ממוקד אשר סוקר את המחקר
הקיים בנושא וכן פתרונות מהעולם.
מןהנושאיםשעליהםנכתבודוחותמת"תבשנההאחרונה:מחנכתהכיתה
- הגדרת התפקיד, תחומי האחריות ומסגרות הפעולה; מחנכת הכיתה
והשפעתה על מיצוי פוטנציאל, על צמצום פערים ועל שוויון הזדמנויות;
מודלים לקליטת הגירה בבתי ספר; רפורמות חינוכיות לצמצום פערי
הישגים;שותפותביןצוותיאקדמיה,מטהושדהבמחקריחינוך.
בימים אלה נעשית עבודה על שלושה דוחות העוסקים בקשרים בין
עולם החינוך לעולם העבודה. מטרת העבודה היא לסרטט תמונת
מדוחות מת"ת שפרסמה היוזמה
מצב על המגמות בתחום החינוך לעבודה וכן על הידע המחקרי הקיים
בנושא הקשרים בין מערכת החינוך והתערבויות חינוכיות לבין
השתלבות בשוק העבודה.
113
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
פעילויות נוספות למען קידום יעדי היוזמה
מטרת היוזמה היא לבסס תרבות של שימוש בידע מחקרי בתהליכי קבלת החלטות בחינוך. לשם כך היוזמה
פועלת בכמה אפיקים כדי להעמיד ידע מחקרי מעודכן ומהימן לרשות אנשי המטה במשרד החינוך ולרשות
קהל רחב יותר של העוסקים בחינוך (מנהלים, מורים, אנשי המגזר השלישי, הורים ועוד). היוזמה פועלת
בדרכים שונות להנגשתו ולהפצתו של הידע המחקרי:
ימי עיון, אירועי למידה וסדנאות
בשנה החולפת קיימה היוזמה כמה מפגשים ואירועי למידה. המפגשים התקיימו במשותף עם מוסדות
אקדמיים או עם מטה משרד החינוך. המעבר למפגשים מקוונים הוביל להגדלת קהל המשתתפים ואִפשר
דיון רחב יותר עם אנשי ונשות מחקר, מטה ושטח, עם ארגוני המגזר השלישי ועם קרנות פילנתרופיות.
במסגרת עבודתה של ועדת חינוך לערכים התקיים מפגש בנושא קשרים אפשריים בין חינוך מדעי לחינוך
אזרחי, ובו השתתף פרופ' מייקל פויר מאוניברסיטת ג'ורג' ושינגטון. נוסף על זה ובנושא קרוב לזה,
התקיים מפגש מקוון של היוזמה עם חברי ועדת מומחים של האקדמיה האמריקאית לחינוך בנושא חינוך
לשיח אזרחי.
במרס 2022 הייתה היוזמה שותפה ליום עיון מקוון בנושא חוסן, חינוך והתמודדות עם גזענות מטעם
מרכז TEC במכון מופ"ת ובשיתוף ארגונים נוספים. בתוך כך הייתה היוזמה שותפה בשני מושבים של יום
העיון ופרסמה חומרי רקע מונגשים.
בשיתוף משרד החינוך קיימה היוזמה שני אירועי למידה בעקבות דוחות מת"ת: האחד בנושא קליטת
הגירה בבתי ספר, שיועד לאנשי האגף המקצועי במשרד החינוך, והשני היה יום עיון מקוון לקהל הרחב
בנושא מניעת אובדנות בגיל הצעיר.
עיבוד והנגשה
המושג "עיבוד והנגשה" מתייחס להפיכת מסמך אקדמי לטקסט המציג את עיקרי הדברים בצורה בהירה
וממוקדת. בשנה האחרונה פורסמו מסמכי עיבוד והנגשה לקראת יום העיון המקוון בנושא חוסן, חינוך
והתמודדות עם גזענות שנערך במרס 2022.
חודש אפריל נערך כינוס בנושא הטמעה מערכתית של למידה רגשית חברתית בהובלתעיריית־בסוף
שדרות ועיריית תל אביב. לקראת הכינוס הנגישה היוזמה תשתית ידע ומחקר בנושא, על בסיס פעילות
ועדת המומחים בנושא שפעלה ביוזמה בשנים האחרונות.
היוזמה מפיקה בשיתוף פעולה עם המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מט"ח) סדרת הסכתים, שמטרתה להנגיש
נושאים מרכזיים מתוך פעילות ועדת המומחים לנושא חינוך לערכים. עד כה פורסמו ארבעה הסכתים
בסדרה זו.
לאתר היוזמה >
114
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
8.3>הקרןהלאומיתלמדע
בשנות השבעים החליטה ממשלת ישראל להקצות כספים למחקר הבסיסי
בישראל על בסיס תחרות ומצוינות מדעית והטילה על האקדמיה לפעול
למימוש התוכנית. לשם כך הקימה האקדמיה את "הזרוע למחקר בסיסי".
תקציב הזרוע החדשה שניהלה האקדמיה בא ממקורות ממשלתיים
באמצעות ות"ת.
בשל הגידול הניכר בהיקף פעילותה של הקרן במשך השנים הוחלט על הפיכתה לעמותה עצמאית. בכ"ה
באייר תשנ"ה 25( במאי 1995) הוקמה הקרן הלאומית למדע כעמותה ונרשמה כחוק אצל רשם העמותות.
בכך שּונה מעמדה המשפטי של הקרן, והוחל בהפעלתה כמסגרת ארגונית עצמאית אשר שואבת את
סמכותה מהקהילה המדעית ופועלת לקידום המחקר המדעי הבסיסי.
על אף היותה עמותה עצמאית שומרת הקרן על זיקה חזקה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. ביטוי
לכך ניתן לראות בין היתר בכהונת נשיא האקדמיה כיו"ר מועצת הקרן (לפי תקנונה). הקרן הלאומית
למדע היא כיום הגוף המרכזי התומך במחקר בסיסי בישראל לפי מצוינות מדעית בתחומי הדעת השונים
ובמגוון רחב של ערוצי תמיכה.
מטרת הקרן היא להעריך הצעות למחקר בסיסי בתחומי מדעי הרוח, מדעי
החברה, מדעי החיים והרפואה והמדעים המדויקים והטכנולוגיה, ולתמוך
בהצעות הנבחרות באמצעות מענקי מחקר. ההצעות מוערכות ונבחרות
הקרן הלאומית למדע
للعلوماإلرسائيليةسةﺴﱠاملؤ
בהליך תחרותי, על סמך מצוינות ואיכות מדעית. מרבית התוכניות
Israel Science Foundation
דין וחשבון שנתי תשפ“ב | 2021/22
נשפטות בתהליך שיפוט דואלי, שכולל ועדות מקצועיות וסיקור עמיתים.
־כ97% מתקציב הקרן לשנת תשפ"ב הם הקצבת ות"ת. שלושת האחוזים
הנותרים באים מתרומות ישירות, מפרסים, מקרנות מיועדות ומקרנות
שונות שהאקדמיה מנהלת.
תשפ"ב פועלת הקרן בתקציב כולל של קרוב ל־בשנת750 מיליון ש ח, בכל מסלולי המענקים, ובהםאלה״:
> תוכניות הליבה: תוכניות הממומנות מדי שנה מתקציב הליבה, פתוחות להגשה לכל תחומי הדעת ואינן
ממוקדות בנושא מסוים.
> תוכניות ייעודיות: תוכניות הממומנות מתקציב תוספתי, מיועדות לקהל חוקרים מסוים או לנושא מסוים,
ובדרך כלל מוגבלות בזמן.
במסגרת תוכניות הליבה מממנת הקרן 2,222 מענקי מחקר אישיים באוניברסיטאות ובמוסדות מחקר
אחרים, 10 מוקדי מחקר ו־18 מענקי מחקר בתוכנית ביכורה. כמו כן תומכת הקרן במסגרת זו ברכישת
ציוד מחקרי מתקדם לחברי סגל חדשים באוניברסיטאות, בפרסום של ספרים בתחומי מדעי הרוח וכן
סדנאות מחקר ביןלאומיות־בקיום.
115
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
נוסף על תוכניות הליבה הנזכרות לעיל מפעילה הקרן את התוכניות האלה:
> מחקר לרופאים חוקרים בבתיהחולים־מענקי.
> תוכנית למוקדי מחקר לעידוד מחקר בתחום תחליפי נפט לתחבורה.
> למלגות השתלמות בתר דוקטורט במדעיהחברה־תוכנית.
> תוכנית למרכזי מצוינות ללמידה משמעותית.
> תוכנית מרכזי המצוינות I-CORE - פרי יוזמת הות"ת וממשלת ישראל - משלבת חיזוק של מצוינות
מחקרית עם הקמת תשתיות מחקר חיוניות ועם קליטת מדענים חדשים במוסדות להשכלה גבוהה
בישראל. התקציב הכולל לתוכנית הוא 1.35 מיליארד ש"ח. בשני מחזורי ההגשה אושרו 16 מרכזי
מצוינות.
> תוכנית ברפואה ממוקדת אישית.
> תוכנית למחקרים בתחום מדע וטכנולוגיה קוונטיים.
> תוכנית בזק לתמיכה בבלימת נגיף הקורונה.
> תוכנית למרכזי מצוינות למחקרים בתחום סוכרת מסוג .1
> תוכנית תמיכה בתשתיות מחקר - במסגרת התוכנית למענקי מחקר אישיים.
> תוכנית לתמיכה ברכישת ציוד לחוקרים ב"אמצע הדרך."
פעילות בין–לאומית
כמה שנים הרחיבה הקרן את פעילותה הבין לאומית, והיא משתפת פעולה עם קרנות מחקרשונות־לפני
לקידום פעילות מדעית משותפת בין חוקרים ישראלים לבין חוקרים מחו"ל. הקרנות כוללות את אלה:
הקרן הלאומית למדעי הטבע בסין NSFC( – China of Foundation Science Natural National),
המכוןהקנדילחקרהבריאותCIHR(–ResearchHealthforInstituteCanadian),המרכזהביןלאומי־
למחקר ופיתוח בקנדה IDRC( – Center Research Development International), קרן עזריאלי The(
Foundation Azrieli), הקרן הלאומית למחקר בסינגפור NRF( – Foundation Research )National
והאגודה היפנית לקידום המדע JSPS( – Science of Promotion the for Society .)Japan
שותפה ב־הקרןGRC Council( Research Global), והיא פעילה בהנהגה האירופית האזורית.
לאתר הקרן הלאומית למדע >
116
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
8.4>תל"מ-הפורוםלתשתיותלאומיותלמחקרולפיתוח
בשנת 1997 הקים נשיא האקדמיה דאז פרופ יעקב זיו את פורוםתל׳ מ, מסגרת פעולה וולונטריתשנועדה״
לאגם משאבים ולתאם בין כל הגופים הלאומיים שתשתית מחקרית גדולה יכולה לשמש אותם.
בראש הפורום יושב נציג האקדמיה הלאומית - בשנים האחרונות חבר האקדמיה פרופ שמעוןאולמן׳ -
בו יו הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״וחברים ) במועצה להשכלה גבוהה (מל״ר ג), ראש הרשותלחדשנות״ת,
משרדהמדעוהטכנולוגיה,ראשמפא״מנכ ת(המינהללמחקר,פיתוחאמצעילחימהותשתיתטכנולוגית״ל)
במשרד הביטחון וסגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר.
הפורום בודק הצעות להקמת תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח (מו"פ) וממליץ על דרך איגום המשאבים
המתאימה מתוך תקציבי מרכיבי הפורום וגופים מעוניינים אחרים. כמו כן הוא ממליץ על הגופים שיהיו
אחראים לביצוע ולבקרה במסגרת התקציבית שנקבעה.
ערוצי התמיכה במחקר ופיתוח ממקורות לאומיים בישראל קיימים בעיקר במסגרות אלה:
.1 מחקר בסיסי איכותי המנוהל ומתוקצב על יסוד עקרונות תחרותיים.
.2 מו"פמגזרי(חקלאות,תעשייה,ביטחוןועוד)המנוהלומתוקצבעליסודצרכיםוצפישליישומיםמוגדרים.
השותפים בתל"מ סבורים כי מלבד ערוצי תמיכה אלה יש צורך לתמוך מעת לעת גם בהקמת תשתיות מו"פ
בתחומיםשונים.לעיתיםתשתיותאלהאינןנופלותבתחוםאחריותוהבלעדיתשלאחדמגופיהתמיכהבמו"פ.
בחינה מקצועית של ההצעות ושל הדרכים להקמת תשתיות לאומיות כאלה נעשית אפוא בפורום תל"מ.
האחרונות החליט פורום תל מ על איגום משאבים ועל ביצוע מיזמים מדעייםוטכנולוגיים״בשנים
בהיקף כולל של מאות מיליוני דולרים, ובהם אלה:
.1 הקמת מאגר/בנק רקמות לאומי (מידג"ם) - בעלות של 8.9 מיליון דולר
.2 פוטוניקה מתקדמת - בעלות של 56 מיליון דולר
.3 חקר המוח - בעלות של 25 מיליון דולר
.4 הקמת מאגר גנום קליני במסגרת מיזם "פסיפס" לרפואה מותאמת אישית, בהשתתפותם של משרד
הבריאות והמשרד לשוויון חברתי - בעלות של 69 מיליון דולר
.5 מדע וטכנולוגיה קוונטית - בעלות של 1,250 מיליון ש"ח
בשנים האחרונות הוקמו שלוש ועדות בדיקה מקצועיות:
הוועדה הראשונה, ועדת בדיקה מקצועית בראשותו של פרופ' תא"ל (מיל') חיים אשד, נועדה לבדוק את
הצורך בהקמת "תשתית לאומית ללוויינות זעירה". לוויינות זעירה היא אחד המייצגים המובהקים של
מהפכת "החלל החדש". פיתוח לוויינים זעירים מתבסס על סטנדרטיזציה מכנית וחשמלית, על טכנולוגיות
של מזעור ועל שימוש ברכיבי מדף. אלה מיועדים להוריד עלויות ולהאיץ את תהליך המו"פ כדי לאפשר
גישה יעילה וזולה לחלל גם לאקדמיה ולחברות קטנות ובינוניות. הוועדה הגיעה למסקנה שקיים ערך רב
בהקמת מרכז תשתיות לאומי ללוויינים זעירים וקטנים (עד 100 ק"ג) אשר ישמש פלטפורמה להנבטת
117
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 8> פעילויות נוספות לקידום מטרותיה של האקדמיה
רעיונות חדשים באקדמיה ובתעשייה ויעודד ביצוע מו"פ בתחום החלל. תחום נוסף שבו יעסוק המרכז
הוא טיפול רגולטורי ועסקי במיזמים כגון תיאומי תדרים, יצוא ביטחוני וביצוע יעיל ומרוכז של רכש וחוזי
שיגור, בניצול הידע והמורשת הנצברים בחלל בחברות ישראליות. הוועדה הגישה את מסקנותיה, והנושא
אושר עקרונית. תחילת ביצועו צפויה כבר בשנת .2022
הוועדה השנייה, בראשותה של ד"ר ארנה ברי, בדקה את הצורך בהקמת תשתית לבינה מלאכותית ולמדעי
הנתונים, את כדאיות הקמתה ואת היתכנותה. הוועדה הגישה את המלצותיה לפורום, וזה אישר את הדוח
ואת התוכנית המוצעת. בשנת 2021 אושר תקציב של 520 מיליון ש"ח לצורך התנעת המיזם, ובמהלך
השנה נמשכו המאמצים לקידום האישור התקציבי ליישום מלא של המלצות הוועדה.
השלישית, בראשותה של פרופ' רבקה כרמי, עוסקת בקידום נושא הביו קונוורג'נס־הוועדה
Bio-Convergence(), נושא בין תחומי שהוא חיבור סינרגטי בין מדעי החיים והביולוגיהלמדעי־
. הוועדה בדקה את האפשרות להקים בישראל תשתית למו פ שתתמוך בפיתוחו ובקידומושל״ההנדסה
רב אקדמי בסיסי,טכנולוגי־מחקר , רפואי ותעשייתי בתחוםהביו־תחומי קונוורג'נסכמנוע־יישומי
חדשנות טכנולוגי וכלכלי, לרבות פיתוח ידע ויכולות מו"פ וייצור להקמת חברות בישראל שיעסיקו כוח
אדם איכותי ושיהיו בעלות פריון גבוה. נוסף על אפשרות הקמתה של תשתית זו בדקה הוועדה גם את
התועלת שבה. מסקנות הוועדה הוצגו לפורום בחודש מרס. בדיון בחודש אפריל אישרו חברי הפורום
שאכן יש צורך בתוכנית לאומית בנושא הביו–קונוורג'נס וכן אישרו עקרונית את המלצות ועדת הבדיקה
החיצונית בראשותה של פרופ' כרמי. מתוכנן דיון נוסף שבו יידון התקציב המלא של של תוכנית הביו–
קונוורג'נס לתקופה בת חמש שנים.
118
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
119
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
9
הרצאות, כינוסים
ואירועים ביוזמת
האקדמיה
120
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
120 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
9 הרצאות,כינוסיםואירועיםביוזמתהאקדמיה
במסגרת תפקידה המוגדר בחוק — "לטפח ולקדם פעילות מדעית" — האקדמיה עורכת הרצאות, כינוסים
וימי עיון. רבים מהאירועים פתוחים לקהל הרחב. השנה בשל מגבלות מגפת הקורונה היו כמה מהאירועים
מקוונים (בפרק זה מצוינים האירועים שיזמה האקדמיה מיוני 2021 עד אמצע יוני ).2022
* לצפייה בהרצאות המוקלטות יש ללחוץ על הקישור בשם האירוע
יוםשלישי,ערבנרשלישישלחנוכהתשפ״ב30(בנובמבר)2021
האספה הכללית הפתוחה תשפ"ב
טקס הצטרפותם של החברות והחברים החדשים לאקדמיה והרצאותיהם
' ינון בןנריה־פרופ
חיפוש אחר נקודות תורפה בתאים סרטניים
פרופ' מוחמד חאג' יחיא
חשיפתם של בני נוער בישראל לאלימות בקהילה:
ממדי הבעיה והשלכותיה הפסיכולוגיות
פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון
ננו מבנית של נוזלים מורכבים באמצעותמיקרוסקופיית־אנליזה
אלקטרונים בטמפרטורה קריוגנית
פרופ' נירה ליברמן
העצים והיער: על מרחק פסיכולוגי והפשטה
פרופ' מארן ר' ניהוף
, הודים ואלכסנדר מוקדון: קווים לשיח ביןתרבותי־יהודים
פרופ' סמי סמוחה
ערבים ויהודים במדינה יהודית ודמוקרטית
פרופ' שרית קראוס
שיתוף פעולה בין מערכות מחשב אינטליגנטיות לאנשים
121
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
כינוסים וימי עיון
יו"ר: פרופ' בנימין איזק, פרופ' יוסף גייגר, פרופ' דבורה
גרא, פרופ' גבריאל דנציג, פרופ' חנה כותן, פרופ' גדליה
ט"ובסיווןתשפ"א26(במאי)2021
סטרומזה, פרופ' יונתן פרייס, פרופ' רחל צלניק–אברמוביץ,
ההרצאה השנתית לזכרו של פרופ' שלמה פינס
פרופ'חנהרוזן,פרופ'יואברינון,פרופ'דודשפס
Terms and Trends in Thirteenth-Century
מרצה אורח: Slater W. Niall Prof.
Jewish Philosophy: The Quest for Certainty
משתתפים: פרופ' דניאלה דוויק, פרופ' אורי יפתח,
and the Impact of Maimonides
פרופ' מארן ר' ניהוף, פרופ' מרגלית פינקלברג,
מרצה: Fontaine Resianne Dr.
ד"ר טדי פסברג, פרופ' אנדריאה רוטשטיין,
Dr. Daniel Anderson, Prof. Han Baltussen,
כ"חבסיווןתשפ"א8(ביוני)2021
Prof. Deborah Beck, Dr. Łukasz Berger, Dr.
הרביעי בסדרת המפגשים הדולאומיים־המפגש
Ronald Blankenborg, Prof. Dr. Lisa Cordes,
ישראל—סין בנושא ננוטכנולוגיה
Dr. Giulia Donelli, Prof. Manuela Giordano,
Nanomedicine and Nanobiology
Prof. Massimo Giuseppetti, Dr. Christopher
יו"ר: פרופ' איתמר וילנר, פרופ' יעל חנין, Prof.
Haddad, Prof. Dr. Alexander Kirichenko,
Aiguo Wu
Prof. Aaron Koller, Dr. Chiara Militello, Prof.
מנחה: פרופ' שולמית לבנברג
Elizabeth Minchin, Dr. Evgenia Moiseeva,
משתתפים: פרופ' עפרה בני, פרופ' אהוד בנין,
Prof. Mingyuan Gao, Prof. Guangjun Nie
Prof. Raymond F. Person Jr., Dr. Sonia
Pertsinidis, Prof. Jordi Redondo, Prof. Ruth
כ"טבסיווןתשפ"א9(ביוני)2021
Scodel, Hossein Sheikh, Dr. Il-Kweon Sir,
המפגש התשיעי בסדרת מפגשי "בשערי האקדמיה"
Prof. Jan Skarbek-Kazanecki, Dr. Rodrigo
בנושא "תגליות"
Verano, Dr. Daniel Wendt
תגליות בהיסטוריה של המגפות
יו"ר: פרופ' ישראל ברטל
י"ב—י"גבתמוזתשפ"א23—22(ביוני,)2021
משתתפים: ד"ר אוריאל גלמן, פרופ' ערן דולב
Digitization and Democracy
סימפוזיוןמשותףלאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים,
לאקדמיה הלאומית למדעים של גרמניה - לאופולדינה
ולאקדמיההלאומיתלמדעיםשלארצותהברית
יו"ר: פרופ' קרין נהון, Gasser Urs Dr.
מנחה: Boone Sarah Jennifer
משתתפים: פרופ' ניבה אלקין קורן, פרופ' מיכאל
ד"ר אוריאל גלמן במפגש "תגליות בהיסטוריה של המגפות"
, פרופ' ענת בן דוד, פרופ' שפרירהגולדוסר־בירנהק,
י'—י"גבתמוזתשפ"א23—20(ביוני)2021
ד"ר ליאור זלמנסון, Buchmann Johannes Prof.
Orality and Literacy XIV: Textualization
Prof. Cynthia Dwork, Prof. Jamal Greene,
Prof. Andreas Hepp, Prof. Lisa Herzog,
ברכות: פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' רחל צלניק–אברמוביץ,
Prof. Frank Pasquale, Prof. Gerhard Weikum
פרופ' דנה שלו
122
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
י"טבתמוזתשפ"א29(ביוני)2021
ז'בתשריתשפ"ב13(בספטמבר)2021
בחינת איזונים בשעת משבר לאומי
ערב עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' יעקב בלידשטיין
ברכות: פרופ' נילי כהן
במלאת שנה לפטירתו
יו"ר: פרופ' דוד הד, פרופ' משה הלברטל, פרופ' נירה
ברכות: פרופ' מרגלית פינקלברג
ליברמן, פרופ' פייסל עזאיזה
יו"ר: פרופ' משה אידל
משתתפים: ד"ר אלכס אלטשולר, משה בר סימן טוב,
: ד"ר משה בלידשטיין, פרופ' מיכל בראשר־משתתפים
פרופ' אלון הראל, פרופ' טל ז'רסקי, ד"ר נחומי יפה,
סיגל, פרופ' עדיאל קדרי, פרופ' חיים קרייסל
עו"ד נעמה מטרסו, פרופ' דני פילק, סרג' קורשיא,
ד"ר מעין קציר
ה'במרחשווןתשפ"ב11(באוקטובר)2021
יום עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' עמנואל טוב
כ"דבאבתשפ"א2(באוגוסט)2021
בהגיעו לגבורות
סימפוזיון פרסי בלווטניק למדענים צעירים בישראל
ברכות: פרופ' דוד הראל
Science of Tomorrow
"ר: פרופ' משה בר אשר, פרופ' דבורה דימנט,פרופ־יו'
ברכות: פרופ' נילי כהן, Dirks B. Nicholas Prof.
שרה יפת, פרופ' שמחה קוגוט
יו"ר: פרופ' עדי קמחי, פרופ' מוטי שגב
: פרופ' יונתן בן דב, ד"ר ליאורגוטליב־משתתפים,
משתתפים: פרופ' איגור אוליצקי, פרופ' ארז ברג, פרופ'
פרופ' רוני גולדשטיין, ד"ר שירה גולני, פרופ' עמנואל
יוסי יובל, פרופ' עמנואל לוי, פרופ' תמר ציגלר, פרופ'
טוב, ד"ר לאה מזור, פרופ' נועם מזרחי, פרופ' מיכאל
רפאל קליין, פרופ' עדו קמינר, פרופ' גיא רוטבלום,
סיגל, ד"ר טובה פורטי
פרופ' עודד רכבי
מימין:פרופ'תמרזיגלר,פרופ'ארזברג,פרופ'עודדרכביוחברהאקדמיה
פרופ' מוטי שגב במהלך סימפוזיון פרסי בלווטניק
י'באלולתשפ"א18(באוגוסט)2021
סמינר אדמס לשנים תש"ף ותשפ"א
חברהאקדמיהפרופ'עמנואלטובבמהלךיוםהעיוןלכבודהגעתולגבורות
מרצה אורח: פרופ' דניאל חיימוביץ
י"בבמרחשווןתשפ"ב18(באוקטובר)2021
משתתפים: מר סילבן אדמס, פרופ' משה אורן, פרופ'
ערב עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' יהושע בלאו
רות ארנון, פרופ' נילי כהן
במלאת שנה לפטירתו
סמינר אדמס השנתי כלל את טקס הענקת מלגות
ברכות: פרופ' דוד הראל
לארבעה עשר דוקטורנטים חדשים, שבעהלכל־אדמס
יו"ר: פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן
מחזור, החוקרים בתחומי מדעי הטבע, המתמטיקה,
: פרופ' חגי בן שמאי, פרופ' סימוןהופקינס־משתתפים,
מדעי המחשב ומדעי ההנדסה. כמו כן כלל הסמינר את
טקס הענקת מלגות רות ארנון.
מרגליות (בלאו), פרופ' עפרה תירושבקר־יעל
123
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
י"טבמרחשווןתשפ"ב25(באוקטובר)2021
י"גבכסלותשפ"ב17(בנובמבר)2021
ערב עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' זאב שטרנהל
כלכלה התנהגותית וכלכלה
במלאת שנה לפטירתו
ברכות: פרופ' דוד הראל
יו"ר: פרופ' סרג'יו הרט
דברי פתיחה: פרופ' דוד הראל
מרצה: פרופ' ישראל אומן
יו"ר: פרופ' אבישי מרגלית
משתתפים: פרופ' שלמה אבינרי, פרופ' שולמית וולקוב,
ד'בטבתתשפ"ב8(בדצמבר)2021
ד"ר ראיף זריק, ד"ר יעל שטרנהל
המפגש השני בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
בנושא "חופש"
כ"אבמרחשווןתשפ"ב27(באוקטובר)2021
חופש הבחירה
המפגש הראשון בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
יו"ר: פרופ' מרגלית פינקלברג
בנושא "חופש"
: פרופ' ליעד מודריק, פרופ' פניה עוז־משתתפים
חופש הפרט
, פרופ' ישי רוזןצבי־זלצברגר
יו"ר: פרופ' נילי כהן
: רב ניצב (בדימוס) רוני אלשיך, פרופ'אהרן־משתתפים
ברק, פרופ' דניאל פרידמן
: פרופ' ישי רוזן , פרופ' פניהעוז־מימין זלצברגר, פרופ' ליעדמודריק־צבי
וסגנית נשיא האקדמיה פרופ' מרגלית פינקלברג במפגש על חופש
הבחירה
י"א—י"בבטבתתשפ"ב16—15(בדצמבר)2021
כינוס בין־לאומי לזכרה של חברת האקדמיה פרופ'
רות גביזון: לאומיות וליברליזם, יהדות ודמוקרטיה
ניצב (בדימוס) רוני אלשיך במפגש על חופשהפרט־רב
בשיתוף האוניברסיטה העברית בירושלים ומכון ון ליר
בירושלים
כ"חבמרחשווןתשפ"ב3(בנובמבר)2021
ברכות: פרופ' דוד הראל
יום עיון בנושא יוסף חיים ברנר ויצירתו לציון שנת
"ר: ד"ר נטע ברק קורן, פרופ' יואב דותן, פרופ'נילי־יו
המאה להירצחו
כהן, פרופ' שי לביא, פרופ' דניאל פרידמן
ברכות: פרופ' דוד הראל
משתתפים: פרופ' שלמה אבינרי, ד"ר אימן אגבאריה,
יו"ר: פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ'
פרופ' ניבה אלקין קורן, פרופ' יפעת ביטון, דורון גביזון,
נילי כהן
' אמל ג'מאל, ד"ר דפנה גץ, ד"ר תמר הוסטובסקי־פרופ
משתתפים: פרופ' חיים באר, ד"ר דינה ברדיצ'בסקי,
ברנדס, פרופ' רבקה וייל, פרופ' נטע זיו, פרופ' אלכסנדר
פרופ' נורית גוברין, פרופ' אריאל הירשפלד, פרופ'
יעקובסון, פרופ' מנחם מאוטנר, פרופ' גדעון ספיר,
פרופ'דודקרצמר,פרופ'יוליתמיר, Allen Anita Prof.
יונתן מאיר, פרופ' דן מירון, ד"ר לילך נתנאל, ד"ר רפי
Prof. Michael Walzer
צירקין סדן, פרופ' אניטה שפירא
124
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
י"בבטבתתשפ"ב16(בדצמבר)2021
כ"הבטבתתשפ"ב29(בדצמבר)2021
יום עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' צבי בן־אברהם
יום עיון לכבוד חבר האקדמיה פרופ' מיכאל רבין
בהגיעו לגבורות: תהליכים טקטוניים באזורנו והשפעתם
בהגיעו לגיל 90
על האדם
יו"ר: פרופ' דוד הראל
ודברי פתיחה: ח"כ ד"ר בני בגין, פרופ' אילנה ברמן־ברכות
: פרופ' יהונתן אומן, פרופ' מיכאל בןאור־משתתפים,
פרנק,פרופ'ידיןדודאי,פרופ'שמואל(שמוליק)מרקו
פרופ'שפרירהגולדוסר,פרופ'נתיליניאל,פרופ'טלרבין
יו"ר: פרופ' אורי שטנר
: ד"ר דני בן , פרופ' צביבן־משתתפיםאברהם־אברהם,
' יוסי בן ארצי, פרופ' צבי גרפונקל, פרופ'שמואל־פרופ
שמוליק) מרקו, פרופ' יוסי קלפטר, פרופ' יואל רק,(
פרופ' מוטי שטיין, Niemi Tina Prof.
חברהאקדמיהפרופ'מיכאלרביןורעייתורותיביוםהעיוןלכבודהגעתו
לגיל 90
ג'בשבטתשפ"ב5(בינואר)2022
המפגש השלישי בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
בנושא "חופש"
האקדמיה פרופ' צבי בן אברהם ביום העיון לכבוד הגעתולגבורות־חבר
חופש העיתונות
י"חבטבתתשפ"ב22(בדצמבר)2021
יו"ר: פרופ' סרג'יו הרט
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתארחת
: אלוף בן, אור לי ברלב, השופט חנןמלצר־משתתפים
האקדמית תל חי למפגש בנושא "תגליות־במכללה"
ד'בשבטתשפ"ב6(בינואר)2022
דברי פתיחה: פרופ' סנאית תמיר
ערב עיון לזכר חבר האקדמיה פרופ' רוני אלנבלום
יו"ר: פרופ' דוד הראל
במלאת שנה לפטירתו: המעבר מן התקופה הביזנטית
משתתפים: פרופ' יורם בילו, פרופ' אסיה רולס
לתקופההמוסלמיתהקדומהביןמדעיהרוחלמדעיהטבע
י"טבטבתתשפ"ב23(בדצמבר)2021
יו"ר: פרופ' ב"ז קדר
הכינוסהשנתיה־12וירידהתעסוקהשלמרכזהקשר
הפאנל: פרופ' צבי בן , פרופ' גיאבר־מנחיעוז־אברהם
: בת שבעשור־מנחה
משתתפים: פרופ' גדעון אבני, ד"ר אלכס אלטשולר,
ברכות: פרופ' מרגלית פינקלברג
אלנבלום, ד"ר רויטל בוקמן, פרופ' מירה בר־מאיה
מרצה אורח: פרופ' מרדכי (מוטי) שגב
מטיוס, ד"ר אנה גוטגרץ, ד"ר גיל גמבש, ד"ר דפנה
: פרופ' חיה לורברבאום גלסקי, ד"ראביעד־משתתפים
לנגוט, ד"ר לי מרדכי, פרופ' מוטי שטיין, פרופ' גדעון
סטולמן, ג'סיקה סטרווייס, אלירז שור
לביא־שלח
125
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
כ"גבשבטתשפ"ב25(בינואר)2022
י'באדרב'תשפ"ב13(במרס)2022
ביטחון תזונתי ומגפת הקורונה
כ"הבאדרב'תשפ"ב28(במרס)2022
ערבי עיון מקוונים בנושא סולידריות וחיסונים
ברכות: פרופ' דוד הראל
יו"ר: פרופ' אליוט בארי
ערב העיון הראשון
משתתפים: פרופ' רונית אנדוולט, פרופ' אליוט בארי,
בין סולידריות לזכויות אדם במגפת הקורונה
פרופ' אהרון טרואן, ד"ר תמר מקוב
דברי פתיחה: פרופ' שי לביא
מנחה: ד"ר חגי בועז
כ'באדרא'תשפ"ב21(בפברואר2022)
משתתפים: פרופ' דני פילק, ד"ר שלי קמין פרידמן
ערב עיון לזכר נשיא האקדמיה לשעבר פרופ' אפרים
ערב העיון השני
אלימלך אורבך
"ענייעירךקודמים"?סולידריותמקומית,אזוריתועולמית
במלאת שלושים שנה לפטירתו
מנחה: פרופ' נדב דוידוביץ'
"ר: פרופ' משה בר אשר, פרופ' דוד הראל,פרופ־יו'
משתתפים: ד"ר זוהר לדרמן, ד"ר דורית ניצן,
דוד רוזנטל
ד"ר ענת רוזנטל
משתתפים: ד"ר תהילה אליצור, פרופ' יהושע יורטנר,
פרופ' ורד נעם, פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' עמיחי
כ'באדרב'תשפ"ב23(במרס)2022
רדזינר, פרופ' רמי ריינר
המפגש הרביעי בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
בנושא "חופש"
כ"טבאדרא'תשפ"ב2(במרס)2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מתארחת
החופש האקדמי
האקדמית תל חי למפגש שני בנושא "תגליות־במכללה"
יו"ר: פרופ' דוד הראל
דברי פתיחה: פרופ' אליעזר שלו
משתתפים: פרופ' משה הלברטל, פרופ' מרים פאוסט,
יו"ר: פרופ' דוד הראל
פרופ' אריאל פורת
משתתפים: פרופ' אברהם הרשקו, פרופ' נירה ליברמן
ז'באדרב'תשפ"ב10(במרס)2022
תשתיות גדולות באסטרופיזיקה — מיזם הצטרפות
ל־ישראל(ESO) Observatory Southern European
ברכות: פרופ' עודד אהרונסון, פרופ' ידין דודאי
יו"ר: פרופ' עודד אהרונסון
משתתפים: פרופ' עודד אהרונסון, תא"ל (מיל׳) אורי
, ד"ר שגיא בן , פרופ' אבישיגל־אורון ים, ד"ראסף־עמי
חרש, פרופ' רשף טנא, פרופ' צבי מזא"ה, פרופ' דן מעוז,
ד"ראודינצר,פרופ'צביפירן,Genzel Reinhard Prof.
פרופ' מרים פאוסט במפגש על החופש האקדמי
126
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
כ"חבאדרב'תשפ"ב31(במרס)2022
ח'באיירתשפ"ב9(במאי)2022
אי־ביטחון תזונתי — המגפה המתמשכת: לקראת
כינוס אדמס השנתי
מזון בנות קיימהבישראל־מערכות
דברי פתיחה: פרופ‘ משה אורן, פרופ‘ דוד הראל
ברכות: פרופ' אליוט בארי, ח"כ תמר זנדברג, פרופ'
: ד"ר מיטל אורן סוויסה, פרופ' יעלחנין־משתתפים,
חיים סידר, Nabarro David Dr.
פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' ליאת קוזמא
יושבי ראש: פרופ' רונית אנדוולט, פרופ' אהרון
טרואן, ד"ר תמר מקוב, פרופ' חיים סידר, פרופ' נגה
שור־קרונפלד
משתתפים: ד"ר לירון אמדור, ד"ר מירי אנדבלד,
פרופ' רונית אנדוולט, פרופ' אליוט בארי, ח"כ רם
בן ברק, פרופ' אהרון טרואן, פרופ' אדר' מייק טרנר,
פרופ' מרסל מחלוף, ד"ר תמר מקוב, ד"ר דורית
, פרופ' עדו קן, פרופ' נגה קרונפלד שור,אופיר־ניצן
פרופ' אדם סילברשטיין בכינוס המשותף עם האקדמיה למדעים של
רייכמן, ד"ר אלון שפון, Caraher Martin Prof.
הונגריה
Prof. Dan Glickman, Prof. Philip Howard,
Prof. Valerie Tarasuk
י'באיירתשפ"ב11(במאי)2022
המפגש החמישי בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
חברי הפאנלים: ד"ר דורית אדלר, פרופ' ניר אוהד,
בנושא "חופש"
"ר שרון אלרעי פרייס, עמית בן צור, נירגולדשטיין־ד,
חופש משעבוד
ד"ר הראל גורן, גידי כרוך, ח"כ נעמה לזימי, ד"ר ישי
מנוחין, פרופ' רוני סטריאר, ח"כ עידית סילמן, ד"ר
יו"ר: פרופ' דוד שולמן
עפרון, עו"ד אמירה עראף, עו"ד נעמה קאופמן־שירה
משתתפים: פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' לאונה טוקר,
, ד"ר ורד קאופמן שריקי, עו"ד גליה שגיאגזית־פס
ד"ר יעל שטרנהל
כ"ה—כ"ובניסןתשפ"ב27—26(באפריל)2022
כינוסמשותףעםהאקדמיהלמדעיםשלהונגריהלזכר
יצחקיהודהגולדציהר,מגדוליהחוקריםשלהאסלאם
ברכות: פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' יוחנן פרידמן
יו"ר: פרופ' איתן קולברג
: פרופ' מאיר בר אשר, פרופ'ליבנת־משתתפים
הולצמן, פרופ' סימון הופקינס, ד"ר סמואל טרופ,
פרופ' אדם סילברשטיין, Fierro Maribel Prof.
Dr. István Lánczky, Prof. Zoltán Szombathy,
Prof.TamásTurán
מושב הפוסטרים בכינוס אדמס השנתי
127
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 9> הרצאות, כינוסים ואירועים ביוזמת האקדמיה
כ"בבאיירתשפ"ב23(במאי)2022
ח'בסיווןתשפ"ב7(ביוני)2022
ערב עיון בנושא שונית אלמוגים קטנה, מורשת
סימפוזיון פרסי בלווטניק לחוקרים צעירים בישראל
גדולה: חמישה דורות של מחקר באילת
מדע וחברה
לכבוד חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה בהגיעו לגבורות
יו"ר: Grindlinger Brooke Dr.
ברכות: פרופ' דוד הראל, Dirks B. Nicholas Prof.
ברכות: פרופ' הודי בניהו, פרופ' דוד הראל, פרופ'
עאזם, פרופ' נגה קרונפלדשור־עבדאלסלאם
הרצאת אורח: פרופ' מורן ברקוביץ'
יו"ר: פרופ' נועה שנקר
הרב–שיח: תמר איששלום־מנחת
משתתפים: פרופ' מיכה אילן, ד"ר עמרי ברונשטיין,
משתתפים: פרופ' רונן אלדן, פרופ' דוד הראל, ד"ר
' יוסי לויה, עו"ד יעל לויה פינק, פרופ' מעוזפיין־פרופ,
שוורץ אלטשולר, פרופ' נעם שטרןגינוסר־תהילה,
פרופ' אריאל קושמרו, ד"ר רמי קליין, ד"ר תום שלזינגר,
מאיר שלו, פרופ' מני שלום
פרופ' נועה שנקר
ט'בסיווןתשפ"ב8(ביוני)2022
המפגש השישי בסדרת המפגשים "בשערי האקדמיה"
בנושא "חופש"
החופש לחלום
יו"ר: פרופ' ידין דודאי
: פרופ' אלוף (מיל') יצחק בן ישראל,פרופ־משתתפים'
כנפונעם־אריאל
חבר האקדמיה פרופ' יוסי לויה בערב העיון לכבוד הגעתו לגבורות
ג'בסיווןתשפ"ב2(ביוני)2022
עיון לזכר פרופ אהרןקציר׳יום:
מדען ומנהיגות - 50 שנה להירצחו במתקפת הטרור
בשדה התעופה בלוד
ברכות: פרופ' דוד הראל, פרופ' יעקב קליין
יו"ר: פרופ' ידין דודאי, פרופ' יעקב קליין, פרופ'
גדי קציר
: פרופ' אילת ברעם צברי, פרופ' אבידומב־משתתפים,
פרופ' יהושע יורטנר, פרופ' שולמית לבנברג, גדעון
פרנק, פרופ' יעקב קליין, פרופ' גדי קציר
128
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
129
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
10 תקציב האקדמיה
130
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
130 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
10 תקציב האקדמיה לשנת תשפ“ב
כלהסכומיםבאלפישקלים)(
12,831
הקצבותות"ת
70
הכנסותמפרסומים
1,800
הכנסותמקרנות
850
הקרןהלאומיתלמדע
375
תקורהמניהולפרויקטים
320
הכנסותמימוןנטו
400
קרנותהנהלה
16,646
סה“כהכנסותתקציבשוטף
22,504
סה"כהכנסותמיזמיםבמימוןחיצוני
39,150
סה“כהכנסות
660
החטיבהלמדעיהטבע
850
החטיבהלמדעיהרוח
290
קידוםהמדע
750
כינוסיםמדעייםוקשריקהילה
210
פרסומים
1,250
קשריםבין לאומיים
150
האקדמיההצעירההישראלית
85
מרכזהקשר
35
דוחמצבהמדע
450
בתר דוקטורנטים
906
מלגותחירום
1,770
הוצאותכלליותומשרדיות
8,660
שכרונלוות
580
פחת
16,646
סה"כהוצאותתקציבשוטף
22,504
סה"כהוצאותמיזמיםבמימוןחיצוני
39,150
סה“כהוצאות
0
עתודה/עודף (גירעון)
131
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
132
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
11 ועדות האקדמיה
133
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
133 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
11 ועדות האקדמיה
הוועד המנהל של האקדמיה הצעירה הישראלית
פרופ' חיים ביידנקופף - יו"ר, פרופ' ליעד מודריק, פרופ' בינה קליסקי; רכזת - מרב עטר
הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות
פרופ' מרק קרלינר - יו"ר, פרופ' הלינה אברמוביץ, ד"ר שקמה ברסלר, פרופ' אהוד דוכובני, פרופ'
יונית הוכברג, פרופ' שלומית טרם, פרופ' יוסף ניר, פרופ' ירון עוז, פרופ' גלעד פרז, פרופ' יעל שדמי;
רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה הלאומית לפיזיקה גרעינית
פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, ד"ר ישראל מרדור, פרופ' אלי פיסצקי, פרופ' גיא רון,
פרופ' יגאל תלמי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה הלאומית לקרינת הסינכרוטרון
פרופ' יובל גולן - יו"ר, פרופ' נעם אדיר, פרופ' רועי בק–ברקאי, פרופ' יואל הירש, פרופ' יואל זוסמן,
פרופ' עודד ליבנה, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' בועז פוקרוי, פרופ' שרון שוורץ; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה המארגנת לכינוס בנושא ביטחון תזונתי בישראל
פרופ' אליוט בארי - יו"ר, פרופ' חיים סידר - יו"ר, פרופ' רונית אנדוולט, פרופ' אהרון טרואן,
פרופ' איציק מזרחי, פרופ' רון מילוא, ד"ר תמר מקוב, פרופ' נגה קרונפלד–שור; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה המייעצת הישראלית למלגות קרן פולקס
פרופ' משה אורן יו"ר, פרופ' אוהד בירק, פרופ' יהודית ברגמן, פרופ' ליאור גפשטיין, פרופ' גדעון רכבי;-
רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה המייעצת לנושא חברים חדשים של החטיבה למדעי הטבע
פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלכס לובוצקי; רכזת - ד"ר יעל בן חיים
הוועדה המלווה למפעל האונומסטיקון
פרופ' עמנואל טוב, פרופ' מארן ר' ניהוף; רכזת - סימה דניאל
134
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה
הוועדה המלווה למפעל חקר השירה והפיוט בגניזה על שם עזרא פליישר
פרופ' אברהם גרוסמן, פרופ' מרדכי עקיבא פרידמן; רכזת - סימה דניאל
הוועדה לאיתור מועמדים חדשים לחטיבה למדעי הרוח
פרופ' יורם בילו - יו"ר, פרופ' בילי מלמן, פרופ' גדליה סטרומזה; רכזת - סימה דניאל
הוועדה לבחינת איזונים בשעת משבר לאומי
פרופ' משה הלברטל - יו ר, פרופ' רות גביזון ז"ל, פרופ' דוד הד, פרופ' אלחנן הלפמן, פרופ' נירהליברמן״,
פרופ' יהודה לינדל, פרופ' פייסל עזאיזה, פרופ' טליה פישר, פרופ' גידי רכבי; רכזת - סימה דניאל
הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית )Cryo-EM(
פרופ' עדה יונת - יו"ר, פרופ' ירדן אופטובסקי, פרופ' רז זריבץ, פרופ' מיטל לנדאו, פרופ' נתן נלסון,
פרופ' איתנה פדן; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
הוועדה לבחירת כינוסים להבאת בתר–דוקטורנטים ישראלים
פרופ' מוטי שגב יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' אלישבע באומגרטן, פרופ' אורי בנין, פרופ' סרג'יו הרט,-
פרופ' טליה פישר, פרופ' אהרן צ'חנובר; רכזת - בת–שבע שור
הוועדה לייעוץ לפעולות האקדמיה בנושאי מגפת הקורונה
פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' דוד הראל, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' איתמר וילנר,
פרופ' מיכל פלדמן; רכזת - סימה דניאל
הוועדה לקידום מדעי הרוח
פרופ' מרגלית פינקלברג יו"ר, פרופ' עופר אשכנזי, פרופ' מיכל בירן, פרופ' ישראל ברטל, פרופ'-
אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' יוסי שילה; רכזת - סימה דניאל
המרכז האקדמי בקהיר - הנהלה
גליה פינצי - יו"ר, פרופ' אלי פודה, פרופ' גבריאל רוזנבאום, פרופ' שמעון שמיר; רכזת - ג'ו כהן
הקרן לקידום מדעי הרוח והחברה
פרופ' אבנר הולצמן - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, פרופ' יורם בילו, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' אורן
גזל–אייל, פרופ' דוד שולמן; רכזת - סימה דניאל
ועדת ביואתיקה
פרופ' שי לביא - יו"ר, פרופ' ליאת איילון, ד"ר עתניאל א. דרור, ד"ר יעקוב חנא, פרופ' יוסף ירדן, פרופ'
אפרת לוי–להד, פרופ' פרנצ'סקה לוי–שפר, פרופ' מישל רבל, עו"ד ד"ר סיון תמיר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
135
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה
ועדת דוח מצב המדע בישראל
פרופ' רשף טנא - יו"ר, פרופ' שמעון אולמן, פרופ' ליאת איילון, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' דניאל
זייפמן, פרופ' מיכל פלדמן, פרופ' אלי קשת; רכז - ד"ר ירדן ניב
ועדת הבדיקה לתוכנית מלגות אדמס
פרופ' עדי קמחי יו"ר, פרופ' דניאל ויס, פרופ' אילן חת, פרופ' עדה יונת, פרופ' מאיה שולדינר;-
רכזת - בת–שבע שור
ועדת הבחירה לתוכנית החירום של האקדמיה לבתר–דוקטורנטים ישראלים בארץ
פרופ' מוטי שגב יו"ר, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' יונית הוכברג, פרופ' רשף טנא, פרופ' יוסי יובל,-
פרופ' רועי ירושלמי, פרופ' דניאל פרידמן, פרופ' אבי צדוק, פרופ' ליאת קוזמא; רכזת - בת–שבע שור
ועדת הביקורת
פרופ' מרדכי הייבלום, פרופ' יוסף קפלן; רכז - גדי לוין
ועדת ההיגוי הלאומית להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל
פרופ' צבי בן–אברהם - יו"ר, ד"ר לאה בם, פרופ' קולין ברונלי, פרופ' חזי גילדור, פרופ' דניאל ויס, פרופ'
גיתי יהל, פרופ' יוסף לויה, ד"ר איציק מקובסקי, פרופ' אורית סיון, פרופ' מעוז פיין, פרופ' ינון רודיך;
רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת ההיגוי והשיפוט של תוכנית מלגות אדמס
פרופ' משה אורן - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' דוד גרשוני, פרופ' גדעון דגן,
פרופ' שמריהו הוז, פרופ' ישעיהו (אישי) טלמון, פרופ' אילון לינדנשטראוס, פרופ' יעקב קליין, פרופ'
חרמונה שורק, פרופ' מיכה שריר; רכזת - בת–שבע שור
ועדת ההיגוי להרצאה השנתית על שם מרטין בובר
פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' ישראל ברטל, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' בילי מלמן;
רכזת - סימה דניאל
ועדת ההיגוי לכינוס הרב–תחומי השנתי
פרופ' ידין דודאי - יו"ר, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני
ועדת ההיגוי לסדרה "בשערי האקדמיה"
פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' דוד הראל, פרופ' נילי כהן; רכזת - נעמה שילוני
136
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה
ועדת ההיגוי לקידום ולחיזוק קשרי אקדמיה—ממשל
פרופ' סרג'יו הרט - יו"ר, פרופ' יואב בנימיני, פרופ' ידין דודאי, פרופ' דניאל זייפמן, פרופ' ישעיהו
(אישי) טלמון, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' מרגלית פינקלברג, פרופ' טליה פישר, פרופ' אבי צדוק;
רכזת - סימה דניאל
ועדת ההיגוי לשימור ולפיתוח אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטאות המחקר
פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יעל לובין, פרופ' נגה קרונפלד–שור, פרופ' אהוד שפניר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת ההיגוי להתמודדות עם משבר האקלים
פרופ' דן יקיר - יו"ר, פרופ' צבי בן–אברהם, פרופ' יוסף ג'אברין, פרופ' נעמה גורן–ענבר, פרופ' נדב
דוידוביץ', פרופ' יואב יאיר, פרופ' יוסף לויה, פרופ' שלומית פז, פרופ' טליה פישר, פרופ' דני רוזנפלד,
פרופ' איתן ששינסקי; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת ההיגוי של "יוזמה — מרכז לידע ולמחקר בחינוך"
פרופ' ישראל ברטל יו"ר, אמיר אלשטיין, פרופ' שאול הוכשטיין, פרופ' אלכס לובוצקי, פרופ' נח לוין–-
אפשטיין, פרופ' פאדיה נאסר–אבו אלהיג'א, פרופ' מייקל פויאר, פרופ' יוחנן פרידמן, יהודית שלוי;
מנהלת - רננה פרזנצ'בסקי–אמיר
ועדת ההיגוי של מיזם MGH Historica( Germaniae Monumenta)
פרופ' ב"ז קדר - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' מלאכי בית–אריה, יעקב גוגנהיים, פרופ' ישראל יובל,
פרופ' שמחה עמנואל, פרופ' יוסף קפלן; רכזת - סימה דניאל
ועדת ההשקעות
דן זיסקינד, גרי ליבלר, יוסי לנץ, אהוד נייגר, הרי ספיר; רכז - גדי לוין
ועדת הכספים
פרופ' קרנית פלוג, ד"ר יוסף צ'חנובר, אברהם (בייגה) שוחט; רכז - גדי לוין
ועדת הפאונה והפלורה של ארץ ישראל
ד"ר מנחם גורן - יו"ר, פרופ' עוזי פליטמן - יו"ר, פרופ' בלה גליל, פרופ' גדעון דגן, ד"ר נטע דורצ'ין, ד"ר
דניאל יואל, פרופ' מרדכי כסלו, ד"ר אורי פרגמן ספיר, ד"ר יותם ציפר–ברגר; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת הפרסומים
פרופ' משה בר–אשר - יו"ר, פרופ' רות ברמן, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אבנר הולצמן, פרופ' איתן קולברג,
פרופ' יוסף קפלן; רכזת - טלי אמיר
137
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 11> ועדות האקדמיה
ועדת השיפוט למלגות בתר–דוקטורט בתחום הפיזיקה הגרעינית
פרופ' יצחק צרויה - יו"ר, פרופ' אברהם גל, פרופ' שמעון ינקלביץ, פרופ' יחיאל ליכטנשטט;
רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת השיפוט לתוכנית מלגות ההצטיינות של המועצה להשכלה גבוהה והאקדמיה הלאומית
הישראלית למדעים לחוקרי בתר–דוקטורט מחו"ל
פרופ' מוטי שגב - יו"ר, פרופ' דורון אורבך, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' ליטל אלפונטה, פרופ' מיכל
בירן, פרופ' נעמה ברקאי, פרופ' תמר גיגר, פרופ' גדעון דגן, פרופ' משה דויטש, פרופ' שולמית וולקוב,
פרופ' איירה וינשטוק, פרופ' אילן מרק, פרופ' וולפגנג פאראק, פרופ' נתן קלר; רכזת - בת–שבע שור
ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הטבע
פרופ' יעקב קליין - יו"ר, פרופ' ידין דודאי, פרופ' גיל קלעי; רכזת - ד"ר יעל בן חיים
ועדת התוכניות של החטיבה למדעי הרוח
פרופ' בנימין איזק - יו"ר, פרופ' יורם בילו, פרופ' סרג'יו הרט, פרופ' אהרן ממן, פרופ' מרדכי עקיבא
פרידמן; רכזת - סימה דניאל
ועדת מלגות אהרן ואפרים קציר
פרופ' יוסף לויה יו"ר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אילן מרק, פרופ' נגה קרונפלד–-
שור, פרופ' שרית קראוס; רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
ועדת מפגשי מדע ודעת בבית הנשיא
פרופ' דוד הראל - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' מוחמד חאג' יחיא, פרופ' ישראל פינקלשטיין,
פרופ' יוסי שילה; רכז - יאיר אשכנזי
ועדת פרס גרשם שלום
פרופ' יוסף קפלן - יו"ר, פרופ' משה אידל, פרופ' יהודה ליבס, פרופ' גיל קלעי; רכזת - סימה דניאל
חבר היועצים של קרן בת–שבע דה רוטשילד
פרופ' יוסף לויה - יו"ר, פרופ' יונינה אלדר, פרופ' חנוך גוטפרוינד, פרופ' ידין דודאי, פרופ' אלישע האס,
פרופ' אילן מרק, פרופ' יוסף קוסט, פרופ' נגה קורנפלד–שור, פרופ' שרית קראוס, פרופ' גיורא שמחן;
רכזת - ד"ר יעל בן–חיים
138
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
139
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
נציגי האקדמיה
12
בגופים ובמוסדות
140
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
140 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
12 נציגי האקדמיה בגופים ובמוסדות
הוועדה המדעית של
מועצת פרסי הארווי
המרכז למורשת יהדות אתיופיה
פרופ' יואב בנימיני, פרופ' יוסף ירדן
פרופ' חגי ארליך, פרופ' גליה צבר
פורום תל“מ
(תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח)
הוועדה לבחירת זוכי
פרופ' שמעון אולמן (יו"ר)
מלגות פולונסקי
פרופ' מרגלית פינקלברג
פרס דן דוד (אוניברסיטת תל אביב)
פרופ' יהושע יורטנר
המועצה של מרכז זלמן שזר
לחקר תולדות העם היהודי
קורטוריון הטכניון
פרופ' יונתן מאיר, פרופ' בילי מלמן
פרופ' יוסף קוסט
קרן יוספה וליאוניד אולשוונג
הקרן הדו–לאומית למדע
(האפוטרופוס הכללי)
ארצות–הברית-ישראל
גליה פינצי
פרופ' חיים סידר
קרן על שם ד"ר מינה שפירמן
מועצת הספרייה הלאומית
וד"ר אוטו שפירמן ז"ל
פרופ' דוד הראל (יו“ר)
גליה פינצי
141
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
142
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
חברים שהלכו
13
לעולמם
143
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
143 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2022–2021
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
חבריםשהלכולעולמםבשנההחולפת(תשפ"א-תשפ"ב)
פרופ' עמירם גרינולד
(תש"ה תשפ"ב)
עמירם גרינולד, מהמחלקה למדעי המוח במכון ויצמן למדע,היה׳פרופ
מחלוצי חקר המוח בעולם. עמירם, יליד קיבוץ רמת השופט (ונצר גאה
רבנים הונגריים), לחם כמ פ בצנחנים במלחמות ישראל,ואת״לשושלת
עבודת הדוקטור עשה בכימיה פיזיקלית במכון ויצמן למדע בהדרכתו של
האקדמיה פרופ יצחק שטיינברגז׳חבר ל. לימים אמר עמירם שאתיסודות״
הקריירה שלו הוא חב ליצחק, על מה שלמד ממנו בעניין השימוש בתכונות
אופטיות להבנתם של תהליכים ביולוגיים.
לאחר סיום הדוקטורט החליט עמירם לשלב את הידע שלו בכימיה פיזיקלית
בניסיון לפתור בעיות יסוד בקידוד ובייצוג של מידע במוח. למטרה זו השתלם במדעי המוח באוניברסיטה
העברית בירושלים ולאחר מכן הצטרף לקבוצת המחקר של זוכה פרס נובל פרופ' טורסטן ויזל
באוניברסיטת רוקפלר שבניו יורק, שם פיתח שיטות אופטיות חדשניות ורגישות בזמן ובמרחב לחקר המוח
בזמן אמיתי בחיה המתנהגת. בשיטות אלו קיווה להשיג יעד שנראה אז בעיני רבים הימור גדול: לצפות
בבת אחת בפעילותן של רשתות עצביות גדולות במוח המתנהג, ובכך להבין כיצד אותות ממקורות שונים,
הן חושיים והן פנימיים, מתאגדים לכדי ייצוגי מידע שמאפשרים לנו לפעול, לחשוב, לדמיין ולקוות. הרעיון
היה בתחילתו לצבוע רשתות עצביות בחומרים המשנים את תכונותיהם האופטיות בתגובה לפעילותם
של תאי העצב שברשת, ולרשום ולפענח את ה (הוא דימה את מפת הנצנוציםהללו״נצנוצים״החשמלית
באיבר המאכלס את העולם הפנימי שלנו למבט בכוכבים מהבהבים בגלקסיות בחלל החיצון). אולם עד
מהרה גילה כי הפעילות ברשת יוצרת שינויים כימיים ופיזיקליים שבעצמם ניתנים למדידה באמצעים
אופטיים. שתי השיטות - מדידת הפעילות העצבית בעזרת צבעים הרגישים לשינויי מתחים חשמליים
ומדידת השינויים האופטיים בפעילות העצבית מעצם טבעה - משלימות האחת את רעותה, ויישומן במוח
המתנהג רשום על שמו. זו הייתה תחילתו של ארגז הכלים העשיר של שיטות אופטיות לחקר המוח, שאי
אפשר לתאר היום את חזית חקר המוח בלעדיהן.
במכון ויצמן למדע היה חלוץ בהקמתו של המרכז לדימות המוח האנושי בעזרת סורקים מגנטיים. בד בבד
התאים את פיתוחיו לשימוש רפואי בגילוי לא פולשני של מחלות באמצעות זיהוי שינויים בזרימת הדם.
מותו עורר הדים רבים בקהילת חקר המוח בעולם, שרבים מכוכביה ראו בו מורה ומדריך. אחת המדעניות
הבכירות בתחום הגיבה כששמעה על כך במשפט: היה מאיתניהטבע״ . איתני הטבע טיבםשהם״עמירם
פורצים דרכים לא צפויות, וכך עשה. שמו ופועלו של עמירם חקוקים בשלב מהפכני בהתפתחותם של מדעי
המוח. יהיה זכרו ברוך.
כתב: יו"ר החטיבה למדעי הטבע באקדמיה ועמיתו של פרופ' גרינולד, פרופ' ידין דודאי
144
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
פרופ' אורי זליגסון
(תרצ"ז תשפ"ב)
פרופ' אורי זליגסון היה רופא מוערך, מייסד וחלוץ בתחומי קרישת
הדם בישראל. הוא הקים את המכון ההמטולוגי בבית החולים איכילוב
ועמד בראשו, ולאחר מכן הקים את המכון לקרישת הדם ואת החטיבה
להמטולוגיה במרכז הרפואי שיבא, תל השומר.
פרופ' זליגסון נולד בישראל להורים שעלו שנים ספורות לפני כן מגרמניה.
הוא גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה שלווה. את לימודי הרפואה למד בבית
הספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים, ואת התמחותו - ברפואה
פנימית ובהמטולוגיה עשה במרכז הרפואי שיבא.-
ב2004– הקים פרופ' זליגסון את מכון עמליה בירון לחקר קרישת הדם באוניברסיטת תל אביב ועמד
בראשו ואף לימד באוניברסיטה עד פרישתו ב2017–. הוא זכה לכבוד רב בעולם וכיהן בתפקידים בכירים
בגופי מחקר בין–לאומיים, כגון החברה הבין–לאומית לקרישה ISTH() והחברה האמריקאית להמטולוגיה
ASH(). כבר בשנת 1972 הוא הקים במרכז הרפואי שיבא את המרכז הלאומי לחולי המופיליה ומונה לסגן
מנהל המרכז הרפואי שיבא. בתפקידו זה הוא הקים את ועדת הלסינקי הראשונה בישראל.
לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים הוא נבחר ב2001–, והשתייך לקבוצה קטנה של חברי האקדמיה
המונה רופאים פעילים המעניקים טיפול רפואי לחולים, מעל ומעבר לעבודתם כחוקרים ולתרומתם
המדעית.
מחקריו של פרופ' זליגסון התמקדו במחלות דם ובקרישיות יתר תורשתית. הוא גילה שארבע מחלות
דם גנטיות שכיחות במיוחד ביהודים בני עדות שונות. הוא גם הראה שחסר תורשתי באחד ממרכיבי
הדם הקרוי פקטור 11 בא לידי ביטוי בדימום מוגבר בעקבות פעולות כירורגיות שונות. כמו כן הוא
מצא ששיעור ניכר מהאשכנזים נושאים גנים שעברו מוטציה וגרמו לחסר בפקטור הזה. הודות לגילוי
שכיחות גבוהה זו נעשים ברחבי תבל מבחני מעבדה לאיתור החסר הזה בכל יהודי אשכנזי שעומד
לעבור ניתוח, מה שהביא להצלת חיים. דורות של חוקרים ושל מתמחים גדלו והתפתחו בצל קורתו של
פרופ' זליגסון. המחקרים המרשימים שלו ושל עמיתיו הביאו להישגים רבים וקידמו את הבנת מנגנוני
המערכת של קרישת הדם ומחלות הקשורות למערכת זו בארץ ובעולם.
המחקר פורץ הדרך של פרופ' זליגסון זיכה אותו בפרסים יוקרתיים רבים בארץ ובעולם, כולל פרס
רוברט גרנט, שהוא העיטור הגבוה ביותר של החברה הבין–לאומית לקרישת הדם.
יהא זכרו ברוך.
כתבה: נשיאת האקדמיה לשעבר וידידתו של פרופ' זליגסון, פרופ' רות ארנון
145
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
פרופ' רות נבו
(תרפ"ד תשפ"א)
פרופ'רותנבו,חוקרתפורצתדרךומרצהמבריקהומלהיבה,נפטרהבאוגוסט.2021
פרופ' נבו נולדה ב1924– ביוהנסבורג שבדרום–אפריקה, שם עשתה גם את
התואר הראשון באוניברסיטת ויטווטרסראנד. את התואר השני עשתה
באנגלייה באוניברסיטאות לונדון וקיימברידג'. ב1950– עלתה לישראל וסיימה
את עבודת הדוקטור שלה בתוך כדי לימודי אולפן בקיבוץ משמרות. עבודת
הדוקטור התפרסמה בספר שכותרתו State of Affairs on .Poems
תחומימחקרההעיקרייםשלפרופ'נבוהיושקספיר,דרמהאליזבתנית,מילטון
ושירה. לא יהיה מוגזם לומר שהיא הייתה אחת מחמשת חוקרי שקספיר
החשובים ביותר בעולם בתקופתה. על שקספיר כתבה שלושה ספרים: Shakespeare; in Form Tragic
Language Other Shakespeare’s Shakespeare; in Transformations Comic, וכן מאמרים רבים
בבמות החשובות ביותר. בהיותה בגמלאות הייתה פרופ' נבו הראשונה שהעזה לפרסם ebook, למעשה
מבוא ללימודי השירה, תחת הכותרת Poetry .Into
פרופ' נבו הייתה דמות מרכזית באוניברסיטה, כיהנה כראש החוג לאנגלית יותר מפעם אחת ושירתה
בכל הוועדות החשובות באוניברסיטה. כמו כן ערכה במשך שנים רבות את כתב העת HSLA
Arts( the and Literature in Studies University Hebrew). היא העמידה דורות של תלמידים
מעריצים, שרבים מהם נקלטו באוניברסיטאות בארץ ובעולם.
ב נבחרה לאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, וגם שם הייתה דמות מרכזית.1986–
למרות הצלחתה החליטה פרופ' נבו לצאת לפנסייה מוקדמת כדי להתחיל במקצוע חדש, שאליו כמהה
במשך כל השנים: ציור. כמו במחקר ובהוראה, כך גם בציור בלטו היצירתיות והדינמיות שלה (היכולת
לשנות כיוון וסגנון). ציוריה הוצגו בתערוכות רבות, ועד היום אחד מהם מעטר את מסדרון הפקולטה
למדעי הרוח בהר הצופים.
פרופ' נבו עסקה גם בתרגום שירה מעברית לאנגלית: "שירים נבחרים" של ביאליק, שירים של אלתרמן
ו"מסעות בנימין האחרון מטודלה" של עמיחי, שהיה גם ידידה וסטודנט שלה.
פרופ' נבו הייתה אחד האנשים הפוריים ביותר, מורה דגולה שדיברה עם כולם בגובה העיניים, נדיבה ובעלת
חוש הומור משובב. היא התאלמנה לפני 21 שנים, ובמותה השאירה אחריה שלושה בנים, כולם פרופסורים,
נכדים רבים ושתי נינות. יהי זכרה ברוך!
כתבה: חברת האקדמיה פרופ' שלומית רמון–קינן, תלמידתה וחברתה של פרופ' נבו
146
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
פרופ' דוד שמיידלר
(תרצ"ט תשפ״ב)
חבר האקדמיה פרופ' דוד שמיידלר נולד ב1939– בקראקוב ועלה ארצה
ב1949–. הוא היה מתמטיקאי מחונן וקיבל את כל תאריו באוניברסיטה
העברית בירושלים. לאחר כמה שנות השתלמות בחו"ל (במרכז המחקר
CORE שבבלגייה ובאוניברסיטת ברקלי שבארצות הברית) חזר לארץ
והצטרף לסגל של אוניברסיטת תל אביב, במחלקות לסטטיסטיקה ולכלכלה.
שמיידלר היה חוקר פורה ופורץ דרך אשר השאיר חותם עמוק על המחקר
בכלכלה, בתורת המשחקים ובתורת ההחלטות.
התרומה המחקרית הראשונה שלו, בלימודי הדוקטורט בהדרכתו של פרופ'
ישראל אומן, הייתה בתורת המשחקים השיתופיים: המצאת מושג ה"גרעינון" nucleolus() וחקירתו.
זוהי שיטה לחלוקה (למשל של רווח או עלות) המתחשבת בתהליכים הדינמיים שמובילים ליצירת
"קואליציה" כזאת או אחרת. הגרעינון יושם במאות רבות של מחקרים ובסיטואציות רבות ומגוונות,
והוביל בהן לתובנות חשובות. מעניין הגילוי שהגרעינון שופך אור חשוב על בעיה תלמודית בנושא
פשיטת רגל שהעסיקה את החוקרים במשך כאלפיים שנה.
כשהיהבשנותהארבעיםלחייופנהשמיידלרלחקורתחוםשונהלחלוטין:קבלתהחלטותבתנאיאי–ודאות.
מאז שמודלים פורמליים של החלטות במצבים של אי–ודאות הפכו לחלק בלתי נפרד מן התאוריה הכלכלית
(תופעה שהחלה באמצע המאה העשרים), הייתה הגישה השלטת לבעיה זו הגישה הבאייסיאנית. לפי גישה
זו, למקבלי החלטות רציונליים יש אמונות הסתברותיות באשר לכל מקור אי–ודאות שעשוי להיות רלוונטי
להם. שמיידלר לא קיבל גישה זו ופיתח תאוריות חלופיות המאפשרות למקבלי החלטות לבטא חוסר
ידיעה של הסתברויות. בשעה שכלכלנים רבים היו מוכנים לקבל גישה זו כסוג של חריגה מרציונליות ברוח
הכלכלה ההתנהגותית, שמיידלר עמד על כך שבמצבים מסוימים אין זה אי–רציונלי להודות שההסתברויות
לתרחישים השונים אינן ידועות, ופיתח תאוריות רציונליות המשתמשות בהרחבות של מושג ההסתברות
הקלאסית. לגישתו של שמיידלר היו השלכות מיידיות ומהותיות על החלטות של חברות וממשלות, כגון
היערכות לשינוי האקלים, למשברים פיננסיים או לאירועים גאופוליטיים.
שמיידלר היה נשיא האגודה העולמית לתורת המשחקים בשנים 2016-2014, נבחר לחבר האקדמיה
הלאומית הישראלית למדעים וכן לחבר חוץ של האקדמיה האמריקאית למדעים ולאומנויות.
דוד שמיידלר היה חוקר מעולה, ועם זאת צנוע בהליכותיו. הוא הונחה על ידי אינטואיציה בריאה וזיהוי
השאלות היסודיות החשובות. עבודתו זכתה לתהודה רבה וללא ספק תמשיך להשפיע על דורות רבים של
חוקרים.
כתבו: עמיתיו וחבריו של פרופ' שמיידלר, חבר האקדמיה פרופ' ישראל אומן, יו"ר החטיבה למדעי הרוח
פרופ' סרג'יו הרט ותלמידו המובהק פרופ' יצחק גלבוע מאוניברסיטת תל אביב
147
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
פרופ' שאול שקד
(תרצ״ג תשפ״ב)
חבר האקדמיה פרופ' שאול שקד נולד בדברצן שבהונגריה והגיע לארץ
עם משפחתו ב1934–. בבית הספר הריאלי בחיפה למד ערבית אצל פרופ'
מ"י קיסטר, והושפע מאוד מדמותו. באוניברסיטה העברית בירושלים
למד ערבית ובלשנות ומדע הדתות (שקד היה התלמיד הראשון בחוג).
ללימודי הדוקטורט נסע ללונדון, והתמחה בשפות האיראניות אצל פרופ'
ברונו הנינג. עם שובו לארץ החל ללמד בחוג למדע הדתות ובחוג לבלשנות
באוניברסיטה העברית בירושלים, וכעבור שנים ספורות ייסד את החוג
ללימודים איראניים וארמניים.
במרוצת השנים הרצה במוסדות רבים באירופה ובארצות הברית. באוניברסיטה העברית שימש
בתפקידים שונים - ראש חוג וראש המכון ללימודי אסיה. היה גם ראש מכון בן–צבי ויו"ר הוועדה
האקדמית שלו. הוא נבחר לחבר באקדמיה הלאומית למדעים ב1985– וב1995–, נבחר ליו"ר החטיבה
למדעי הרוח. היה נשיא 2004-2001() של האיגוד הבין–לאומי של האקדמיות, ועד למותו היה לנשיא
כבוד שלו. את שקד כיבדו, אהבו והעריכו חוקרים רבים בתחומים שונים בארץ ובעולם. כמה ממחקריו
תורגמו לפרסית, וגם חוקרים איראנים שונים שמרו איתו על קשר לאורך השנים, למרות הקשיים.
בתש"ס קיבל את פרס ישראל בבלשנות.
בפעילותו המחקרית ארוכת השנים הספיק שקד לתרום תרומות נכבדות ביותר בתחומים מגוונים:
הגניזה הקהירית, הספרות והדת הזורואסטרית בתקופת האימפריה הסאסאנית, קערות ההשבעה
המאגיות משלהי העת העתיקה ותגליות טקסטואליות חשובות מאפגניסטן ומבקטריה שבמרכז אסיה.
ברשימת פרסומיו העיקריים, שפורסמה ב2019– באקדמיה בקובץ לכבודו, מופיעים 212 פריטים, מהם
19 ספרים מפרי עטו ו14– ספרים בעריכתו. את הטקסטים הכתובים בשפות שמיות שונות ובשפות
איראניות ידע שקד להאיר דרך פרסומם, תרגומם ופירושם, תמיד בשפה מדויקת להפליא.
מחקריו עסקו גם בחיי היהודים במזרח, משלהי העת העתיקה ועד לימי הביניים, במערך העשיר של
קשרים בין איראנים ליהודים לאורך הדורות ובאמונות ופולחן אצל יהודי המזרח התיכון בשלהי העת
העתיקה. עיסוקו בקערות המאגיות הרבות מהמזרח התיכון אשר התגלו בעשורים האחרונים הוא מפעל
מונומנטלי אשר כבר שינה את הבנת המאגיה וקשריה עם הדת הממוסדת בעולם העתיק. שקד הצליח
לזרות אור חדש על כמה אפיונים של הדת הזורואסטרית ועל הדואליזם הדתי וקשריו עם המונותאיזם.
סקרנותו האנושית, הספרותית והאינטלקטואלית של ענק רוח צנוע זה הייתה נדירה. אפשר להגיד עליו,
במילותיו של המשורר הלטיני טרנציוס: puto alienum me a nihil humani sum, Homo (אני אדם,
ושום דבר אנושי אינו זר לי).
כתב: חבר האקדמיה פרופ' גדליה סטרומזה
148
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
חבריםשהלכולעולמם
השנההמצוינתהיאשנתהבחירה
אברמסון, שרגא פרופסורלתלמוד, תשל“ח1978/
תרע“ו תשנ“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אדלר, שאול פרופסורלפרזיטולוגיה, תש“ך1959/
תרנ“ה תשכ“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אולנדורף, פרנץ פרופסורלאלקטרוניקה, תש“ך1959/
תר“ס תשמ“ב)( הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
אורבך, אפרים אלימלך פרופסורלתלמוד, תש“ך1959/
תרע“ב תשנ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אייזנשטדט, שמואל נח פרופסורלסוציולוגיה, תשכ“ה1965/
תרפ“ד תש“ע)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
איילון, דוד פרופסורלהיסטוריהשלהעמיםהמוסלמיים, תשכ“א1961/
תרע“ד תשנ“ח)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אלבק, חנוך פרופסורלתלמוד, תש“ך1959/
תר“ן תשל“ב)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אלכסנדר, שלמה פרופסורלפיזיקה, תשמ“ז1987/
תר“ץ תשנ“ח)( מכוןויצמןלמדע
אלנבלום, רוני פרופסורלגאוגרפיה, תשע“ז2017/
תשי"ב תשפ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
אמרי, יוסף פרופסורלפיזיקה, תשס“ב2002/
(תרצ"ט תשע“ח) מכוןויצמןלמדע
אשרי, דוד פרופסורללימודיםקלאסיים, תשנ“ב1991/
תרפ“ה תש“ס)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בובר, מרדכי מרטין פרופסורלפילוסופיהסוציאלית, תש“ך1959/
תרל“ח תשכ“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ביינארט, חיים פרופסורלתולדותעםישראל, תשמ“א1981/
תרע“ח תש“ע)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בירק, יהודית פרופסורלביוכימיהחקלאית, תשנ“ג1993/
תרפ“ז תשע“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
149
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
בלאו, יהושע פרופסורלשפהוספרותערבית, תשכ“ח1968/
תרע"ט תשפ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בלוך, משה רודולף פרופסורלכימיהביולוגית, תשכ“ט1969/
תרס“ב תשמ“ה)( אוניברסיטתבן גוריוןבנגב
בלידשטיין, יעקב פרופסורלמחשבתישראל, תשס“ז2007/
תרצ"ח תש“ף)( אוניברסיטתבן גוריוןבנגב
בן–דוד, יוסף פרופסורלסוציולוגיה, תשמ“א1981/
תר“ף תשמ“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בן–חיים, זאב פרופסורללשוןהעברית, תשכ“ו1966/
תרפ“ז תשע“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בער, יצחק פריץ פרופסורלתולדותעםישראל, תש“ך1959/
תרמ“ט תש“ם)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בקי, רוברטו פרופסורלדמוגרפיהולסטטיסטיקה, תשכ“ד1964/
תרס“ט תשנ“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
בקנשטיין, יעקב פרופסורלפיזיקה, תשנ“ז1997/
(תש“ז תשע“ה) האוניברסיטההעבריתבירושלים
בר–הלל, יהושע פרופסורללוגיקהולפילוסופיהשלהמדעים, תשכ“ג1963/
תרע“ה תשל“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ברגמן, ארנסט דוד פרופסורלכימיהאורגנית, תש“ך1959/
תרס“ד תשל“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ברגמן, פליקס פרופסורלפרמקולוגיה, תשכ“ח1968/
תרס“ח תשס“ב)( ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
ברגמן, שמואל הוגו פרופסורלפילוסופיה, תש“ך1959/
תרמ“ד תשל“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ברונו, מיכאל פרופסורלכלכלה, תשל“ו1975/
תרצ“ב תשנ“ז)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ברינקר, מנחם פרופסורלספרותעבריתולפילוסופיה, תשס“ח2008/
תרצ“ה תשע“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ברנבלום, יצחק פרופסורלביולוגיה, תש“ך1959/
תרמ“ד תש“ס)( מכוןויצמןלמדע
גביזון, רות פרופסורלמשפטים, תשע“ה2015/
תש"ה תש“ף)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
גוטמן, אליהו לואיס פרופסורלסוציולוגיה, תשל“א1971/
תרע“ו תשמ“ח)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
150
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
גולדנברג, גדעון פרופסורלבלשנותושפותשמיות, תשנ“ו1996/
תר“צ תשע“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
גינצבורג, דוד פרופסורלכימיה, תשל“ו1976/
תר“ף תשמ“ח)( הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
גרינולד, עמירם פרופסורלנירוביולוגיה, תשנ“ח1998/
תש"ה תשפ"ב)( מכוןויצמןלמדע
גרינפלד, חיים יונה פרופסורלבלשנותולשפותשמיות, תשנ“ה1994/
תרפ“ו תשנ“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
דבורצקי, אריה פרופסורלמתמטיקה, תש“ך1959/
תרע“ו תשס“ח)( מכוןויצמןלמדע
דה–שליט, עמוס פרופסורלפיזיקה, תשכ“ג1963/
תרפ“ז תשכ“ט)( מכוןויצמןלמדע
דוסטרובסקי, ישראל פרופסורלכימיהפיזיקלית, תשמ“ב1982/
תרע“ט תשע“א)( מכוןויצמןלמדע
דינור, בן–ציון פרופסורלתולדותעםישראל, תש“ך1959/
תרמ“ד תשל“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
דלסקי, הלל פרופסורלספרותאנגלית, תשנ“ג1993/
תרפ“ו תשע“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
האז, גיאורג פרופסורלזואולוגיה, תשכ“ו1966/
תרס“ה תשמ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
הרן, מנחם פרופסורלמקרא, תשנ“ו1996/
תרפ“ה תשע“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
וירשובסקי, חיים פרופסורללימודיםקלאסיים, תשכ"א1961/
תרע“ו תשל“ז)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ורטהיימר, חיים ארנסט פרופסורלפיזיולוגיהפתולוגית, תש“ך1959/
תרנ“ג תשל“ח)( ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
זהרי, מיכאל פרופסורלבוטניקה, תש“ך1960/
תרנ“ח תשמ“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
זילברברג,ירון פרופסורלפיזיקה, תשע“ג2013/
תשי"א תשע“ט)( מכוןויצמןלמדע
זליגסון,אורי פרופסורלרפואה, תשס“א2001/
תרצ"ז תשפ"ב)( המרכזהרפואישיבא,תלהשומרואוניברסיטתתלאביב
זכאי,משה פרופסורלהנדסתחשמל, תשנ“ג1993/
תרפ“ז תשע“(ו) הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
151
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
זקס, ליאו פרופסורלביולוגיה, תשל“ו1975/
תרפ“ז תשע“ד)( מכוןויצמןלמדע
טדסקי, גוידו (גד) פרופסורלמשפטאזרחי, תש“ך1959/
תרס“ז תשנ“ג)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
טור–סיני, נפתלי הרץ פרופסורללשוןהעברית, תש“ך1959/
תרמ“ז תשל“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
טלמון, יעקב לייב פרופסורלהיסטוריהשלהעתהחדשה, תשכ“ח1968/
תרע“ו תש“ם)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ידין, יגאֵל פרופסורלארכאולוגיה, תשכ“ד1964/
תרע“ז תשמ“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ייבין, ישראל פרופסורללשוןהעברית, תשנ“ב1992/
תרפ“ג תשס"ט)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
כהן, סולי גבריאל פרופסורלפיזיקהניסויית, תשכ“ד1964/
תרפ“א תשמ“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
כוגן, אברהם פרופסורלאווירונאוטיקה, תשכ“ג1963/
תרפ“א תשס“ט)( הטכניון מכוןטכנולוגילישראל,מכוןויצמןלמדע
ליברמן, שאול פרופסורלתלמוד, תשכ“ט1969/
תרנ“ח תשמ“ג)( ביתהמדרשלרבניםבאמריקה,ניויורק
ליכט, יעקב פרופסורלמקרא, תשמ“ה1985/
תרפ“ב תשנ“ג)( אוניברסיטתתלאביב
לינדנר, יוחנן פרופסורלפיזיולוגיה, תשל“ט1979/
תרפ“ט תשמ“ג)( מכוןויצמןלמדע
לינדנשטראוס, יורם פרופסורלמתמטיקה, תשמ“ה1985/
תרצ“ז תשע"ב)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
ליפסון, שניאור פרופסורלכימיהפיזיקלית, תשנ“ט1999/
תרע“ד תשס“א)( מכוןויצמןלמדע
ליפקין,צבי פרופסורלפיזיקה, תש“ל1970/
תרפ“א תשע“(ו) מכוןויצמןלמדע
מורג, שלמה פרופסורללשוןהעברית, תשנ“ז1997/
תרפ“ו תשנ“ט)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
מזר, בנימין פרופסורלארכאולוגיהולתולדותעםישראל, תש“ך1960/
תרס“ו תשנ“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
מיכאלסון, יצחק פרופסורלרפואתעיניים, תשכ“ח1968/
תרס“ג תשמ“ב)( ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
152
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
נאמן, יובל פרופסורלאסטרופיזיקהולפיזיקה, תשכ“ו1966/
תרפ“ו תשס“ו)( אוניברסיטתתלאביב
נבו, רות פרופסורלספרותאנגלית, תשמ“ו1986/
תרפ“ד תשפ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
נוה, יוסף פרופסורלאפיגרפיהופלאוגרפיה, תשנ“ה1994/
תרפ“ח תשע“ב)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
נויפלד, הנרי פרופסורלקרדיולוגיה, תשמ“ד1984/
תרפ“ג תשמ“ז)( אוניברסיטת תל אביב והמרכז הרפואי שיבא, תל השומר
סגל, משה צבי פרופסורלמקרא, תש“ך1960/
תרל“ז תשכ“ח)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
סדן, דב פרופסורללשוןוספרותיידיש, תשכ“ב1962/
תרס“ב תש“ן)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
סלע, מיכאל פרופסורלאימונולוגיה, תשל“א1971/
תרפ"ד תשפ"ב)( מכוןויצמןלמדע
סמבורסקי, שמואל פרופסורלפילוסופיה, תשכ“ב1962/
תר“ס תש“ן)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
עמיצור, שמשון אברהם פרופסורלמתמטיקה, תשכ“ט1969/
תרפ“א תשנ“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פולוצקי, הנס יעקב פרופסורלבלשנות, תש“ך1959/
תרס“ה תשנ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פטינקין, דן פרופסורלכלכלה, תשכ“ג1963/
תרפ“ב תשנ“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פיאטצקי–שפירו, איליה פרופסורלמתמטיקה, תשל“ח1978/
תרפ“ט תשס"ט)( אוניברסיטתתלאביב
פינס, שלמה פרופסורלפילוסופיה, תש“ך1960/
תרס“ח תש“ן)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פיקרד, יהודה ליאו פרופסורלגאולוגיה, תשכ“א1961/
תר“ס תשנ“ז)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פלדמן, מיכאל פרופסורלביולוגיהשלהתא, תשל“ז1977/
תרפ“ו תשס“ה)( מכוןויצמןלמדע
פלוסר, דוד פרופסורלמדעהדתות, תש“ם1980/
תרע“ז תש“ס)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פליישר, עזרא פרופסורלספרותעברית, תשמ“ד1984/
תרפ“ט תשס“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
153
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
פנואלי, אמיר פרופסורלמתמטיקהשימושית, תשס“א2001/
תש“א תש“ע)( מכוןויצמןלמדע
פקריס, חיים לייב פרופסורלמתמטיקהשימושית, תשכ“א1961/
תרס“ח תשנ“ג)( מכוןויצמןלמדע
פראוור, יהושע פרופסורלהיסטוריה, תשכ“ג1963/
תרע“ז תש“ן)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
פרנקל, אברהם הלוי פרופסורלמתמטיקה, תש“ך1959/
תרנ“א תשכ“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
צונדק, ברנהרד פרופסורלאובסטטריקהולגינקולוגיה, תש“ך1959/
תרנ“א תשכ“ז)( ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
צונדק, הרמן פרופסורלרפואה, תשכ“א1961/
תרמ“ז תשל“ט)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
צפריר, יורם פרופסורלארכאולוגיה, תשס“א2001/
(תרצ“ח תשע“ו) האוניברסיטההעבריתבירושלים
קויפמן, יחזקאל פרופסורלמקרא, תש“ך1960/
תרנ“א תשכ“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
קונפינו, מיכאל פרופסורלהיסטוריהשלרוסיהומזרחאירופה, תשנ“ה1994/
תרפ“ו תש“ע)( אוניברסיטתתלאביב
קיסטר, מאיר יעקב פרופסורלשפהוספרותערבית, תשל“ו1975/
תרע“ד תש“ע)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
קציר, אהרן פרופסורלכימיהפיזיקלית, תשי"ט1959/
תרע“ג תשל“ב)( מכוןויצמןלמדע
קציר, אפרים פרופסורלביופיזיקה, תש“ך1959/
תרע“ו תשס“ט)( מכוןויצמןלמדע
קרוק–גלעד, דורותיאה פרופסורלספרותאמריקאיתוספרותאנגלית, תשל“ד1974/
תר“ף תש“ן)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
רוזן, חיים ברוך פרופסורלבלשנות, תשמ“א1981/
תרפ“ב תש"ס)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
רוזן, נתן פרופסורלפיזיקה, תש“ך1960/
תרס“ט תשנ“ו)( הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
רוטנשטרייך, נתן פרופסורלפילוסופיה, תש“ך1959/
תרע“ד תשנ“ד)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
רזין, אהרן פרופסורלביולוגיהמולקולרית, תשס“ח2008/
תרצ"ה תשע"ט)( ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
154
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 13 > חברים שהלכו לעולמם
רינר, מרכוס פרופסורלמכניקהתאורטיתויישומית, תש“ך1959/
תרמ“ו תשל“ו)( הטכניון מכוןטכנולוגילישראל
רקח, יואל פרופסורלפיזיקה, תש“ך1959/
תרס“ט תשכ“ה)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שטיין, יחזקאל פרופסורלרפואה, תש“ם1980/
(תרפ“ו תשע“ה) ביתהספרלרפואהשלהאוניברסיטההעבריתוהדסהבירושלים
שטיינברג, יצחק צבי פרופסורלכימיהפיזיקלית, תשמ“ז1987/
(תרצ“א תשע“ז) מכוןויצמןלמדע
שטריקמן, שמואל פרופסורלפיזיקהשימושית, תשנ“ה1994/
תר“ץ תשס“ד)( מכוןויצמןלמדע
שטרן, מנחם פרופסורלתולדותעםישראל, תשל“ח1978/
תרפ“ה תשמ“ט)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שטרנהל, זאב פרופסורלמדעהמדינה, תש“ע2010/
תרצ"ה תש"ף)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שירמן, חיים פרופסורלספרותעברית, תשכ“ד1964/
תרס“ה תשמ“א)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שלום, גרשם פרופסורלקבלה, תש“ך1959/
תרנ“ז תשמ“ב)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שמיידלר, דוד פרופסורלכלכלהולמתמטיקה, תשע“ג2013/
תרצ"ט תשפ"ב)( אוניברסיטתתלאביב
שמרוק, חנא פרופסורלספרותיידיש, תשמ“ו1986/
תרפ“א תשנ“ז)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שקד, גרשון פרופסורלספרותעברית, תש“ס2000/
תרפ“ט תשס“ז)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שקד, שאול פרופסורללימודיםאיראנייםולמדעהדתות, תשמ“ו1986/
תרצ״ג תשפ״ב)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
שרון, נתן פרופסורלביולוגיהמולקולרית, תשנ“ב1992/
תרפ“ו תשע“א)( מכוןויצמןלמדע
תדמור, חיים פרופסורלאשורולוגיהולהיסטוריהשלהמזרחהקדום, תשמ“ה1985/
תרפ“ד תשס“ו)( האוניברסיטההעבריתבירושלים
155
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
14 נספחים
14.1>חוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תשכ"א *1961
הקמת האקדמיה
4א ממסים (תיקון מס׳פטור 1) התשלג״1973-; לענין פקודת מס
1 מוקמת בזה האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (להלן -
הכנסה, נחשבת האקדמיה כמוסד בעל אופי ציבורי לעניני תרבות,
האקדמיה.)
חינוך ומדע, וכל עסקה של האקדמיה וכל נכסיה יהיו פטורים
מכל אגרה, ארנונה או תשלום חובה אחר המשתלמים למדינה או
מטרות
לרשותמקומית.
2 מטרות האקדמיה ותפקידיה הם
4ב ייעוץ ומידע מהאקדמיה (תיקון מס׳קבלת 2) התשע״2010-;
)1(לרכז בתוכה כחברים מטובי אישי המדע תושבי ישראל;
משרד ממשלתי רשאי לפנות לאקדמיה לשם קבלת ייעוץ ומידע
)2((תיקון מס׳ 2) התשע״2010-; לייעץ לממשלה בסוגיות
בנושאים בתחום מטרות האקדמיה ותפקידיה, שנדרש לגביהם ידע
בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי,
מדעיאונושאיםהקשוריםלפיתוחהמדעבישראל;מתןייעוץומידע
לרבות במתן הערכות מצב לאומיות ביוזמת האקדמיה,
כאמור ימומן מסעיף התקציב של אותו משרד ממשלתי כפי הדרוש
ולהגיש דוחות וסקירות כאמור בסעיף 4ג, וכן לייעץ ולתת
לביצועו,בכפוףלהוראותלפיחוקיסודותהתקציב;בסעיףזה-
מידע למשרדי הממשלה לפי פנייתם בהתאם להוראות
חוקיסודותהתקציב""-חוקיסודותהתקציב,התשמ"ה;1985-
סעיף 4ב;
סעיף תקציב"" - כהגדרתו בחוק תקציב שנתי, כמשמעותו
)3((תיקון מס׳ 2) התשע״2010-; לטפח ולקדם פעילות מדעית,
בחוק יסודות התקציב.
4ג לממשלה ולכנסת (תיקון מס׳דיווח 2) התשע״;2010-
לרבות פעילות מדעית בין תחומית ופעילות מדעית בתחומי
דעת חדשים;
א)( האקדמיהתכיןדוחשנתיעלפעולותיהוכןסקירהתלת שנתית
)4( לקיים מגע עם גופים מקבילים בחוץ לארץ;
עלמצבהמדעוהמחקרבישראלבהשוואהלמצבהמדעוהמחקר
)5( לפעול בייצוג המדע הישראלי במוסדות ובכינוסים
בעולם; סקירה כאמור יכול שתתייחס לתחומים מדעיים
בין לאומיים, מתוך תיאום עם מוסדות המדינה;
מסוימיםכפישתחליטהאקדמיהאוכפישתבקשהממשלה.
)6( לפרסם כתבים שיש בהם כדי לקדם את המדע;
ב)( הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן (א)
)7( לעסוק בכל פעילות אחרת שיש בה כדי לשמש את המטרות
יוגשו לשר המדע והטכנולוגיה; ועדת השרים לענייני מדע
האמורות.
וטכנולוגיה שקבעה הממשלה, תקיים דיון בדוח ובסקירה, סמוך
לאחר הגשת כל אחד מהמסמכים האמורים; הממשלה תקיים
מושב האקדמיה
דיוןכאמורבתוךשנהמיוםהגשתהדוחאוהסקירה,לפיהעניין.
3 מושב האקדמיה יהיה בירושלים.
ג)( הדוח השנתי והסקירה התלת שנתית כאמור בסעיף קטן
(א) יוגשו לוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת; הוועדה
האקדמיה - תאגיד
תקיים דיון בדוח ובסקירה בתוך שנה מיום הגשת כל אחד
4 האקדמיה היא תאגיד, כשר לכל חובה, זכות ופעולה משפטית.
מהמסמכים האמורים.
156
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים
חברי האקדמיה
האסיפה הכללית של האקדמיה
5 חברי האקדמיה יהיו חברי הועד המכין להקמת האקדמיה
11 האקדמיה תתכנס לאסיפה כללית לפי הצורך, ולפחות אחת
הלאומית למדעים, שנתמנו לכך בתוקף החלטת הממשלה מיום
לשנה, למטרות אלה:
כ"ו בחשון תשי"ט 9( בנובמבר 1958), וחברים נוספים שייבחרו
)1( לעשות כל פעולה שיוחדה לאסיפה הכללית לפי חוק זה או
על ידי האקדמיה באסיפה כללית.
לפי התקנון;
)2( להחליט בדבר אישור הדו"חות של המועצה, תכנית
חברות והפסקתה
הפעולות של האקדמיה ומוסדותיה שתוגש על ידי המועצה,
6 חבר האקדמיה יהיה חבר בה לכל ימי חייו; חברותו תיפסק
דו"ח רואה החשבון והצעת התקציב;
באחת מאלה:
)3( להחליט בכל ענין אחר שיועמד על סדר היום של האסיפה
)1( אםביקשמאתנשיאהאקדמיה,בכתב,לראותאתמקומופנוי;
הכלליתעלידיהמועצה,אועלידיחמישהמחבריהאקדמיה.
)2( אם חדל להיות תושב ישראל והוא איננו חבר חוץ;
חבריחוץ
)3( אם הורשע בעבירה בפסק דין סופי והאקדמיה מצאה כי
בנסיבות הענין היה בעבירה משום קלון.
12 האקדמיה רשאית לבחור באנשי מדע מובהקים תושבי
חוץ לארץ כחברי חוץ של האקדמיה.
נשיא האקדמיה וסגנו
ביצוע
7 נשיא האקדמיה יתמנה על ידי נשיא המדינה, על פי המלצת
האקדמיה, מבין חבריה תושבי ישראל; נשיא האקדמיה יתמנה
13 שר החינוך והתרבות ממונה על ביצוע חוק זה.
לשלוש שנים, והוא יוסיף לכהן אף לאחר מכן עד למינוי הבא
תקנון
של נשיא האקדמיה; סגן הנשיא ייבחר על ידי האקדמיה.
14 האקדמיה רשאית, בהתייעצות עם שר החינוך והתרבות,
החטיבות
להתקין תקנון לאקדמיה ובו ייקבעו בין היתר:
8 באקדמיה יהיו חטיבה למדעי הרוח וחטיבה למדעי הטבע; כל
)1( הכללים לפיהם תבחר האקדמיה את חבריה ונושאי
חטיבה תבחר ביושב ראש החטיבה.
תפקידים בה, במידה שלא נקבעו בחוק זה;
)2( סדרי העבודה של האקדמיה ומוסדותיה;
מועצת האקדמיה
)3( ניהול המשק והכספים;
9 עניני האקדמיה ינוהלו על ידי מועצת האקדמיה.
)4( מעמדם וזכויותיהם של חברי חוץ.
הרכב המועצה
הוראות מעבר
10 מועצת האקדמיה תהיה מורכבת מנשיא האקדמיה, סגן
15 א)( תקנון האקדמיה הלאומית למדעים שאושר על ידי
הנשיא, יושב ראש החטיבה למדעי הרוח, יושב ראש החטיבה
הממשלה ביום י' באלול תשי"ט 13( בספטמבר )1959 -
למדעי הטבע והמנהל האדמיניסטרטיבי שיתמנה על ידי יתר
פרט להוראותיו שנכללו בחוק זה - ובתיאומים לפי הענין,
חברי המועצה;
יהיהתקנוןהאקדמיה,כלעודלאשונהאוהוחלףעלפיסעיף.14
נעדר הנשיא - ימלא את מקומו סגן הנשיא; נעדרו הנשיא
ב)( בחירה לאקדמיה ומינוי לתפקיד בה וכן כל פעולה לקידומה
וסגנו, תבחר המועצה ממלא מקום לנשיא מבין חברי
ולקידום פעולותיה, שנעשו בהתאם לתקנון האקדמיה לפני
האקדמיה לתקופת העדרם של הנשיא וסגנו.
תחילתו של חוק זה, שרירים מיום עשייתם.
נוסח החוק נבו הוצאה לאור בע"מ nevo.co.il
nevo.co.il המאגר המשפטי הישראלי.
* פורסם ס"ח תשכ"א מס' 348 מיום 23.6.1961 עמ' 193 (ה"ח תשכ"א מס' 452 עמ' .)134
תוקן ס"ח תשל"ג מס' 679 מיום 18.1.1973 עמ' 45 (ה"ח תשל"ב מס' 995 עמ' )268 - תיקון מס' 1; תחילתו ביום .23.6.1961
ס"ח תש"ע מס' 2256 מיום 29.7.2010 עמ' 649 (ה"ח הכנסת תש"ע מס' 333 עמ' )191 - תיקון מס' .2
157
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים
14.2>תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשס“ח2008—
בתוקף סמכותה לפי סעיף 14 לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,
בחירת מועמדים
התשכ“א11961- (להלן החוק), מתקינה האקדמיה, בהתייעצות עם שר
4 א)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(א)
המדע,התרבותוהספורט2,תקנוןזה
תבחר החטיבה, בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים
מבעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, את
פרק ראשון חברות באקדמיה
המועמדים שהיא ממליצה לבחור לאותה חטיבה לפי תקנה .2
מספר החברים
המניין החוקי של המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים
1 מספר החברים בכל חטיבה לא יעלה על ארבעים, אולם חברים
הוא רוב חברי החטיבה הנמצאים בארץ במועד הישיבה.
שגילםשבעיםוחמששניםומעלהוחבריחוץלאיבואובמנייןזה.
המועמדים שיומלצו כאמור יבואו לבחירה סופית באספה
הכללית של האקדמיה.
בחירת חברים חדשים
ב)( מתוך רשימת המועמדים המוצעים על פי תקנה 3(ב) תבחר
2 א)( מדי שנה בשנה רשאית האקדמיה לבחור עד חמישה חברים
המועצה, בהצבעה חשאית ופה אחד, את המועמדים
חדשיםבכלחטיבה,בכפוףלאמורבתקנה.1
הנוספים שהיא ממליצה לבחור לאקדמיה. המניין החוקי של
ב)( חברי האקדמיה, למעט חברי חוץ, הם אישי מדע תושבי ישראל
המשתתפים בהצבעה לבחירת מועמדים לפי תקנת משנה זו
כמשמעותם בסעיף 2 1() לחוק; לעניין זה - “איש מדע“ - אדם
הוא שלושה מארבעת אלה הנשיא, סגנו ושני יושבי ראש
שעיקר פעילותו הוא במחקר ובקידום הידע האנושי בכלים
החטיבות. המועמדים יבואו לבחירה סופית באספה הכללית
מדעיים; “תושב ישראל“ - אדם שמקום מגוריו העיקרי הוא
של האקדמיה. חבר שנבחר בהליך זה יבחר את החטיבה
בישראל ובשעת בחירתו פעילותו המחקרית נמנית עם מסכת
שאליהישתייךבהתייעצותעםהנשיא.
העשייההמדעיתהישראלית.
ג)( מועצתהאקדמיהמוסמכתלהחליטהחלטותהנוגעותלתקנהזו.
בחירת חברים
5 רשימת המועמדים שנבחרו כאמור בתקנה 4 תועבר לבחירה
הצעת מועמדים
סופית באספה הכללית של האקדמיה. המניין החוקי בהצבעה
3 א)( המועמדים לחברות בכל חטיבה יוצעו בכתב ליושב הראש שלה
לבחירת חברים הוא מחצית חברי האקדמיה הנמצאים בארץ
על ידי שלושה מחברי אותה חטיבה לפחות. ההצעות תוגשנה
במועד הישיבה. ההצבעה תהיה על דף הצבעה אחד. הבחירה
לכל המאוחר 30 יום לפני מועד ישיבת החטיבה שבה ייבחרו
תהיה בהצבעה חשאית וברוב של שני שלישים מבעלי זכות
המועמדים לפי תקנה 4. בכל שנה יודיע יו“ר החטיבה לחברי
ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין.
החטיבה, בכתב, שלושה חודשים לפחות לפני מועד ישיבת
הבחירה,מהוהמועדהאחרוןלהגשתשמותהמועמדים.
הודעה על הבחירה
ב)( מועצת האקדמיה רשאית למנות ועדה של שישה חברים,
6 נשיא האקדמיה יודיע על בחירתם של החברים החדשים, לאחר
שלושה מכל חטיבה, שמסמכותה להציע בכתב למועצת
שקיבל את הסכמתם; חברותו של חבר חדש מתחילה ביום קבלת
האקדמיה מועמד או מועמדים לחברות נוסף על המועמדים
הסכמתולכהןכחברהאקדמיה.
המוצעיםעלידיהחטיבות.
)1 ח'התשכ"א,עמ'193 התשל"ג,עמ';.45
)2 י"פהתש"ס,עמ'.1088
158
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים
חברי חוץ
הזמנות לישיבות האספה הכללית
7 א)( חברי חוץ ייבחרו בדרך הקבועה בתקנות 3 עד 6. בהיותם
10 הזמנות לישיבה של האספה הכללית יישלחו לחברים בדואר או
בישראל יהיו רשאים להשתתף בישיבות האספה הכללית
בדואר אלקטרוני בהסכמתם, 21 יום לפחות לפני מועד הישיבה,
ובישיבותהחטיבהשהםמשתייכיםאליה,אךללאזכותהצבעה.
ויכילואתסדרהיוםשלהישיבה.
ב)( מספר חברי החוץ לא יעלה על עשירית ממספר חברי האקדמיה
ישיבות סגורות ופתוחות
שאינם חברי חוץ. בכל שנה ייבחרו בכל חטיבה לכל היותר שני
חבריחוץ.
11 ישיבות האספה הכללית סגורות לקהל. בשנה שבה נבחרים
חברים חדשים תתקיים ישיבה פתוחה ובה יוצגו הנבחרים
פרק שני ישיבות האקדמיה
לפני הציבור. מועצת האקדמיה רשאית לכנס ישיבות
האספה הכללית
פתוחות נוספות.
8 א)( מליאת האקדמיה תתכנס פעמיים בשנה לפחות ותדון בעניינים
הצבעה באספה הכללית
הנתונים לסמכותה לפי סעיף 11 לחוק. בכל שנה תוקדש אחת
הישיבות לבחירת חברים חדשים, ובעת הצורך לבחירת הנשיא
12 ההצבעה באספה הכללית תהיה גלויה, אלא אם כן נדרשת על פי
וסגן הנשיא. כאשר מספר המועמדים לבחירה גדול משלושה,
תקנון זה הצבעה חשאית או אם חמישה חברים שאינם חברי חוץ
תוקדשהישיבהכולהלנושאזה.
דרשו הצבעה חשאית. ההחלטות תתקבלנה ברוב רגיל של הנוכחים
ב)( כמו כן תוקדש ישיבה אחת בכל שנה לדיון בדוח השנתי
בהצבעה, אלא אם כן נדרש על פי תקנון זה רוב גדול יותר. היו
של האקדמיה, בדוח הביקורת, בדוחות הכספיים ובתקציב
הקולותשקולים,יהיהליושבהראשקולנוסףמכריע.
האקדמיה.
תוצאות ההצבעה
ג)( יו“רהאספההכלליתהואנשיאהאקדמיה,ובהיעדרו-סגןהנשיא.
ד)( יכול שהמליאה תתכנס לישיבות נוספות, על פי החלטת מועצת
13 תוצאות ההצבעה יוכרזו על ידי נשיא האקדמיה. פרוטוקול מאושר
האקדמיה, לשמיעת הרצאות מדעיות או לדיון בעניינים
על ידו ייחשב להוכחה של תוצאות ההצבעה. נבצר מן הנשיא
ובהתפתחויות שהמועצה סבורה שאין לדחותו. ישיבה מיוחדת
לאשראתהפרוטוקול,יאשרוסגןהנשיא.
של המליאה תכונס גם כל אימת שתתקבל בקשה בכתב לכך
תוקפן של החלטות
מחמישה עשר מחברי האקדמיה לפחות. המועצה תיענה
לבקשהכזאתבהקדםהאפשרי.
14 תוקפן של החלטות האקדמיה לא ייפגע בשל פגם פרוצדורלי
שנתגלה בדיעבד, לרבות פגם בתהליך בחירתו של חבר או
המניין החוקי בישיבות האספההכללית
אי מסירת הזמנה לחבר.
9 א)( המניין החוקי בישיבת האספה הכללית של האקדמיה הוא
ישיבות החטיבות
מחציתחבריהאקדמיההנמצאיםבארץבמועדהישיבה.
ב)( באין מניין חוקי בשעה שנקבעה לישיבת האספה הכללית,
15 א)( כל חטיבה תתכנס לשתי ישיבות בשנה לפחות. לפי הצורך
יוכל יושב הראש לפזר את האספה למשך 30 דקות ולכנסה
תוקדש אחת הישיבות כולה לבחירת חברים חדשים ולבחירת
מחדש בתום הזמן הזה. ישיבת האספה תהיה אז חוקית בכל
יו“ר החטיבה וממלא מקומו. ישיבה זו תתקיים 30 יום לפחות
מספר נוכחים. באין מניין חוקי לא ייבחרו חברים חדשים, לא
לפני ישיבת המליאה המוקדשת לבחירת החברים החדשים.
ייבחר נשיא או סגן נשיא, לא תיבחר ועדת ביקורת ולא יידונו
המניין החוקי בישיבת החטיבה הוא מחצית חברי החטיבה
שינויים בתקנון.
הנמצאיםבארץבמועדהישיבה.
ג)( כל חבר שנוכחותו נרשמה כדין לפני ההצבעה ייכלל במניין
ב)( יו“ר החטיבה רשאי לזמן ישיבות נוספות של החטיבה, והוא
החוקי הנדרש בהצבעה זו. חבר שנוכחותו נרשמה כאמור ולא
חייב לזמנן בהקדם האפשרי אם חמישה מחברי החטיבה
השתתףבהצבעהייחשבכמישהצבעתו“נמנע“.
מבקשיםשיעשהכן.
159
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים
ג)( הזמנות לישיבה של החטיבה יישלחו לחברי החטיבה בדואר
ו)( נשיא האקדמיה וסגנו ייבחרו בהצבעה חשאית, וברוב רגיל
או בדואר אלקטרוני בהסכמתם)( 21 יום לפחות לפני מועד
של בעלי זכות ההצבעה שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין,
הישיבה. במקרים מיוחדים רשאי יו“ר החטיבה לקבוע כי
לתקופת כהונה של שלוש שנים. לא קיבל שום מועמד רוב
ההזמנות תישלחנה פחות מ 21 יום לפני מועד הישיבה.
קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה שנייה לבחירה בין
בהזמנה לישיבת חטיבה יפורט סדר היום של הישיבה.
שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר.
ד)( לפי הזמנת יו“ר החטיבה יוכל להשתתף ולהרצות בישיבות
ז)( נשיא האקדמיה וסגנו לא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה
אלה גם מי שאינו חבר האקדמיה.
רצופות.
ח)(פסקה כהונתו של נשיא האקדמיה או של סגן נשיא
פרק שלישי מינהל
האקדמיה, או נבצר מאחד מהם או משניהם למלא את
הנשיא וסגנו
תפקידם באופן קבוע, תכונס האספה הכללית לישיבה
16 א)( בתקנון זה, “בחירת נשיא האקדמיה“ - בחירת חבר
מיוחדת ותבחר את נשיא האקדמיה או את סגן הנשיא, לפי
האקדמיה שהאספה הכללית ממליצה לנשיא המדינה למנותו
הצורך, על פי הוראות סעיף לחוק ותקנה זו.7
לתפקיד נשיא האקדמיה.
ט)(ככלל, א‘ בתשרי הוא יום כניסתם לתפקיד של הנשיא, של
ב)( נשיא האקדמיה וסגנו יהיו מחטיבות שונות. ככלל, תפקיד
סגן הנשיא ושל החברים הנבחרים של המועצה.
הנשיא יעבור בין שתי החטיבות לסירוגין. תקנה זו לא תחול
י)( עם מינויו של נשיא חדש תסתיים כהונתו של סגן הנשיא
על בחירת נשיא מכהן לתקופת כהונה שנייה.
הקודם.
ג)( סגן הנשיא ייבחר על ידי מליאת האקדמיה לתקופת כהונתו
יושבי ראש החטיבות וממלאימקומם
של נשיא האקדמיה.
ד)( לא יאוחר משנה לפני סיום תקופת כהונתם של הנשיא
17 א)(יושבי ראש החטיבות ייבחרו בחטיבות ברוב רגיל בבחירות
ושל סגן הנשיא, או בשעה שנבצר מאחד מהם או משניהם
חשאיות לתקופה של שלוש שנים. שלושה חברי חטיבה
למלא את תפקידם, תבחר כל חטיבה, בהליך שיקבע
רשאים להציע יחד מועמד לתפקיד יו“ר החטיבה. לא קיבל
יו“ר החטיבה, שלושה חברים לוועדת חיפוש שתפקידה
שום מועמד רוב קולות בהצבעה הראשונה, תיערך הצבעה
להציע מועמדים לתפקידים המתפנים. כל חבר רשאי
שנייה לבחירה בין שני המועמדים שקיבלו את מספר
להציע מועמדים לכהונה בוועדת החיפוש. חברי המועצה
הקולות הגדול ביותר.
לא יוכלו להיבחר לוועדת החיפוש. חברי הוועדה יבחרו
ב)( יו“ר החטיבה לא יכהן יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
מביניהם את יו“ר הוועדה. הוועדה רשאית להציע יותר
ג)( לכל יושב ראש ייבחר ממלא מקום לתקופת כהונתו בהליך
ממועמד אחד לכל תפקיד. להחלטה בוועדה דרושים
שיקבע יושב הראש.
ארבעה קולות. הצעות הוועדה תימסרנה לחברים בכתב 45
הצבעות במועצה
יום לפחות לפני ישיבת הבחירה.
ה)( נוסף על האמור לעיל, חמישה מחברי האקדמיה רשאים
18 ההצבעות במועצה הן בהרמת ידיים בלבד וההחלטות יתקבלו
להציע יחד מועמדים לשני התפקידים. הצעות אלה
ברוב רגיל, אלא אם כן נקבע אחרת בתקנון זה. היו הקולות
תימסרנה למזכירות האקדמיה 30 יום לפחות לפני ישיבת
שקולים, יהיה לנשיא קול נוסף מכריע. חתימת הנשיא או
הבחירה ותישלחנה לחברי האקדמיה בדואר 21 יום לפחות
חתימת סגן הנשיא על הפרוטוקול, ובכללו ההחלטות, תשמשנה
לפני ישיבת הבחירה. יו“ר ועדת החיפוש ינהל את החלק
הוכחה לכאורה לנכונותו.
של ישיבת המליאה שבו ייבחרו הנשיא וסגן הנשיא. הוא
יציג הן את מועמדי ועדת החיפוש והן את המועמדים
המניין החוקי במועצה
שהציעו חברי האקדמיה.
19 המניין החוקי בישיבות המועצה הוא שלושה.
160
דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים > פרק 14 > נספחים
פרק רביעי ביקורת
ועדות
20 המועצה תקבע את רשימת הוועדות הקבועות הפועלות
ועדת ביקורת
באקדמיה ותמנה את חבריהן ואת יושבי הראש שלהן לתקופת
24 האספה הכללית תבחר ועדת ביקורת, שתורכב מחברים משתי
כהונה של עד שלוש שנים. יושבי ראש הוועדות לא יכהנו יותר
החטיבות.וועדתהביקורתתבחראתהיושבראששלהמביןחבריה.
משתי תקופות כהונה רצופות. המועצה רשאית, ביזמתה או לפי
הצעת החטיבות, למנות גם ועדות אד הוק לטיפול בעניינים
הזמנת מבקר
הקשורים בתפקידי האקדמיה או בעניינים אחרים שלדעת
25 א)( המועצה תזמין מדי פעם, במועדים שייראו לה, אדם שאיננו
המועצה ראויים לבחינה על ידי ועדה. לוועדות אלה יכול
עובד האקדמיה לערוך ביקורת בעניינים של מינהל האקדמיה
להתמנות גם מי שאינו חבר האקדמיה. המועצה תמנה את נציגי
(להלן המבקר.)
האקדמיה בגופים ציבוריים, במוסדות בין לאומיים ובגופים
ב)( המבקר יבדוק אם המינהל פעל על פי החוק ועל פי ההוראות
אחרים לפי הצורך, ויכול שגם הם לא יהיו חברי האקדמיה.
שנגזרו ממנו ואם רשויות האקדמיה ועובדיה נהגו לפי
העקרונות של מינהל תקין.
המנהל האדמיניסטרטיבי
ג)( בעת מילוי תפקידו לא יהיה המבקר כפוף לגוף או לאדם
21 א)( המנהל האדמיניסטרטיבי (להלן המנהל) לא ישתתף
כלשהו באקדמיה ולא יהיה תלוי בהם. הנושאים שיבדוק
בדיונים בעניין מינויו או פיטוריו ובדיונים לפי תקנה 4 ב)(
ייקבעו בתיאום עם ועדת הביקורת.
ולא תהיה לו באלה זכות הצבעה.
ד)( המבקר יגיש לוועדת הביקורת דין וחשבון ויפרט בו את
ב)( פסקה כהונתו של המנהל או נבצר ממנו למלא את תפקידו
ממצאי ביקורתו. אם גילה ליקויים, יביא בדין וחשבון את
ימנו יתר חברי המועצה ממלא מקום או מנהל בפועל עד
המלצותיו לתיקונם ולמניעתם לעתיד לבוא. בד בבד יגיש
מינוי המנהל החדש.
המנַהל לוועדת הביקורת מסמך ובו תגובת המינהל על
ממצאי הביקורת ופירוט הצעדים שבדעתו לנקוט לתיקון
זכות חתימה
הליקויים שנתגלו. המועצה תביא את ממצאי הביקורת
22 א)( בענייני מינהל וכספים תחייב את האקדמיה חתימת שני
ואת תגובת המינהל לידיעת המליאה.
חברי המועצה, או חתימת ממלא מקום המנהל, או חתימת
פרק חמישי הוראות שונות
המנהל בפועל יחד עם חתימת אחד מחברי המועצה
האחרים.
שינויים בתקנון
ב)( מועצת האקדמיה תהיה רשאית להסמיך מורשי חתימה
26 המליאה רשאית, ברוב של שני שלישים מבעלי זכות ההצבעה
נוספים מבין חברי האקדמיה ועובדיה ולקבוע את גבולות
שנוכחותם בישיבה נרשמה כדין, להכניס שינויים בתקנון זה,
סמכותם.
להוסיף על הוראותיו ולגרוע מהן. התיקונים ייכנסו לתוקפם
לאחר התייעצות עם השר הממונה על ביצוע חוק האקדמיה.
סדרי העבודה
23 האספה הכללית תקבע, על פי הצעת המועצה, כללים והוראות
ביטול
לעבודתה ולעבודת החטיבות והוועדות.
27 תקנון האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, התשכ“ב31962- -
בטל.
)3 התשכ׳קת ,עמ״׳ב1495;התשל ,עמ״׳ו300;התשמ ,עמ״׳ו772;התשמ ,עמ״׳ט1453;התשנ ,עמ״׳ז816;התשנעמ״׳ה1455;התשנ ,עמ״׳ז.832
161 דין וחשבון שנתי > תשפ“ב2021 2022
האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
THE ISRAEL ACADEMY OF SCIENCES AND HUMANITIES
כיכר אלברט איינשטיין, ת“ד 4040, ירושלים 9104001
טלפון 02–5676222, דוא“ל [email protected]
www.academy.ac.il