חומר רקע

19 בינואר 2023 לכבוד כ״וטבת התשפ״ ג עו״ד אסימסינג יועץ משפטי משרד האוצר ל הארכת החיסיוןעלפעילותחברת קצא״א הנדון:תגובת לובי 99 בשם ארגון לובי 99 , הלובי של הציבור, ברצוננו להגיש את תגובתנו לטיוטת צו העונשין (הכרזה על ענין סודי) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ״ג- 2023 . בתמצית, אנו מתנגד ות לנוסח טיוטת הצו ולהארכ ה הגורפת של החיסיון עדשנת2027 שמוצעתבמסגרת ה. במקום זאת,אנותומכותבביטולהחיסיון הגורףהמוטלעלפעילותהשלחברת קו צינור אירופה אסיה בע״מ (להלן – ״ קצא״א״) , והחלת חיסיון נקודתי אך ורק במקרים שבהם קיים חשש ממשילפגיעה בביטחון המדינה אוביחסיהחוץשלה. אנו סבורות שנוסחהזו תשרת בצורהטובהיותראתהאינטרס הציבוריהרחב ותייצר אתהאיזוןהראויביןהצורך לפיקוח יותר אפקטיבי על פעילות החברה, במיוחד בתחום הסביבתי שבו ההיסטוריה של קצא״א רצופה במחדלים שגרמו לנזקים סביבתיים קשים ובלתי הפיכים, וזאת מבלי לפג וע באינטרס העליון של ביטחון המדינה או יחסי החוץ שלה. והכול כמפורט להלן: רקעעובדתי 1. חברת קצא״א היא אחת החברות המרכזיות הפועלות במשק האנרגיה הישראלי. עיקר פעילותה הוא שינוע ואחסון של נפט גולמימיםסוףלים התיכון ובכיוון ההפוך ואחסון נפטגולמי ומוצרי דלק.1 2. עלפעילותהשלקצא״אקייםצוחיסיוןרחב (להלן–״ הצו״) לפיהצו,. כלידיעה הנוגעתלחברההיאסודית, למעט מידע העוסק אך ורק באיכות הסביבה; תכנון ובניה; רישוי עסקים; אמצעי בטיחות; פגיעה בערכי טבע מוגנים; בעלי המניות של החברה ואופן ניהולה.2 למותרלציין,כי מידע הנוגע לנושאים אלו לרוב שלוב במידעהנוגעלפעילותההעסקיתשלהחברה,ולכן משמעותהדברהיאשמדוברבחיסיוןכמעטמוחלט,אשר מגביל אתהפיקוח הציבורי ,הפרלמנטריואףהממשלתי עלפעילותה של החברה. 3. קצא״א היא החברה הממשלתית היחידה שדוחותיה הכספיים לא מפורסמים לציבור. רשות החברות הממשלתיות מפרסמת את דוחותיהן של חברות ממשלתיות אחרות הפועלות במשק האנרגיה, דוגמת תש״ן (חברת התשתית הלאומית של משק הדלק בישראל) ונתג״ז (שעוסקת בהקמה, תחזוקה והפעלה של מערכת הולכתהגזהטבעיבמדינה),ואףשלחברותממשלתיותביטחוניות,דוגמתהתעשייההאוויריתורפאל. 4. בדבריההסברל טיוטתהצומוצעלהאריךאתהחיסיוןבחמששניםנוספות,עדסוףשנת2027 ,לאור״היעדר שינויבנסיבות המשליכות על הצורךבצו״. עם זאת, לגישתנו מאז הטלת הצו חל שינוי משמעותי בנסיבות, 1 ״השלכותסביבתיותואחרותשל הסכםקצא״א – Red - Med – עדכוןמסמך״,מרכז המחקרוהמידעשל הכנסת,12.5.2022 (להלן – ״ דוחה-מממ״), בעמ׳ 4 . קישור 2 צו העונשין (הכרזה על עניין סודי) (הוראת שעה), התשע״ז- 2016 . 1 המצדיקאתשינויברירתהמחדלשבחיסיון– ביטול החיסיוןהגורף והחלתחיסיוןנקודתיאךורקבמקרים שבהםקייםחששממשי לפגיעה בביטחון המדינה אוביחסיהחוץשלה. שינו י י הנס יבות המצדיקיםאת שינויברירת המחדל 5. ראשית, בשנת2020 חתמהקצא״אעלהסכםעםחברתBridgeLandRED - MED לשינועכמויותאדירותשל נפט מהמפרץ הפרסי לים התיכון דרך שטח ישראל. במסגרת ההסכם, שכבר מיושם, קצא״א מספקת שירותי שינוע ואחסון נפט באילת ובאשקלון – מיכליות נפט מגיעות מהאמירויות לאילת, פורקות בה את הנפט, וזה עובר דרך צינור קצא״א לאשקלון, ומשם למדינות הים התיכון ולאירופה. על פני הדברים, מדובר בעסקה שנחתמהכחלקממהלךהעסקיםהרגילשלהחברה,שכאמורעוסקתבשינועואחסוןשלנפטגולמי,אךעקב החיסיוןלאניתןלקייםלגביהדיוןציבורי,שקוףומבוססעלנתוניאמת. 6. משמעותההסכםהיא הגדלהמשמעותית,שלמאותאחוזים,בפעילותשלקצא״א לעומת המצב הקייםכיום.3 עסקה זו מציבה סיכונים סביבתייםחסרי תקדיםבהיקפם, עקבהחשש מדליפת נפטבמפרץ אילת אולאורך צינור קצא״א, אזורים שלהם רגישות אקולוגית רבה. נציין כי חשש זה התממש בעבר באסון עברונה שאירע בשנת2014 ,במסגרתופרצוכ-5 מיליוןליטרנפטמצינורקצא״אלעברשמורתהטבעעיןעברונה,שטרםשוקמה ויש חלקים בה אותם לא יהיה ניתן לשקם. לפי דו״ח של מרכז המחקר והמידע של הכנסת, הסכום שהחברה העבירה לרט״ג לצורך שיקום השמורה (כ- 20 מיליון ש״ח) לא משקף כלל את עלות הנזק (כ- 216 מיליון ש״ח, לצדעלויותשיקוםבסך65 מיליוןש״ח). 4 7. עסקהזויוצרתגםסיכוניםמשמעותיים לנזקחמור הןבפןהכלכל יוהןבפןהבריאותי. כך,אירועזיהוםבמפרץ אילת יפגע בענף הכלכלי המרכזי בעיר – התיירות; ואירוע דליפה במפרץ או לאורך הצינור ייצורֿ זיהום אוויר משמעותי ומפגעיריח.5 8. עלאףסכנותאלו, עסקהזולאאושרהעל-ידיהממשלה.בתחקירשפורסםבתכנית״זמןאמת״ב״כאן 11 ״ נשאל שר האנרגיה דאז, ד״ר יובל שטייניץ, האם הוא ידע על העסקה הזו לפני שפורסמה, והשיב ״לא היה לנו מושג... שמענו על זה מהתקשורת״.6. הקושיבפיקוחחל גם בזירההפרלמנטרית– בדיון שהתקיים ביום 7.12.2021 בוועדתהפניםוהגנתהסביבהשלהכנסת,שאלותשהעלוהח״כים עלפרטיהעסקהלאזכולמענה על-ידי נציגי החברה בטענה שהתשובה עליהן חסויה. כך, למשל, בנוגע לשאלתה של חכ״ל גבי לסקי על ההכנסותשלהחברה מהעסקה(ובעקבות זאת,שלהמדינה– כיווןשמדוברבחברהממשלתית). 7 גםשאלות נוספות שהופנו לחברה – על היקף הפעילות של קצא״א בתרחיש של מימוש ההסכם;8 ועל החלק של הדלק שיגיע במסגרתהעסקה ומיועד למשק הישראלי9– זכולתגובה דומה. חוסרזהבמידעעלפרטיההבסיסיים 3 דוח ה-מממ, בעמ׳ 5-4. 4 דוח ה- מממ, בעמ׳ 14 - 13 . 5 דוח ה- מממ, בעמ׳ 19 - 10 . 6 קישור לכתבה. 7 פרוטוקולמס׳ 68 מישיבתועדת הפניםוהגנת הסביבהשל הכנסת, ״השפעותסביבתיותשל הסכם קצא״א- ed M Red ״, 7.12.2021 , בעמ׳ 29 . 8 דוח ה- מממ, בעמ׳ 5. 9 שם, בעמ׳ 25 . 2 שלהעסקהמקשהעלהשוואהביןהתועלתהכלכליתממנה לביןהנזקיםהפוטנציאלייםהטמוניםבה,וכך לא יכול להיערךדיון ציבורי(ואףממשלתי)אמיתיבדברנחיצותה. 9. שנית, החיסיוןפוגעבפיקוחהציבוריעל פעילותהשלקצא״אומאזהטלתוהתגלו מספרמקריםשלהתנהלות בלתיתקינה.כך,למשל,בפברואר2022 פורסםכירשותהחברותהממשלתיותבודקתכיצדשכרהסמנכ״לים בחברהעלה ב- 5% ללא אישור הדירקטוריון וללא הסכמת הרשות.10 10 .שלישית, אף לטענת החברה השתנו ה נסיבות והחיסיון הגורף שמוטל על פעילותה כיום כבר לא משרת את האינטרס שלה. בדיוןשהתקיים בוועדת הפניםוהגנתהסביבה שלהכנסתביום 29.11.2021 אמר מראריאל אבלין,סגןבכירלמנהלרשותהחברותהממשלתיות,כיהןלעמדתהרשות(המפקחתעלקצא״א)והןלעמדת קצא״א ״החיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה״ והוא אף ״לא טוב לחברה״. 11 גם מטעם זה לא ברור הצורך בהותרת החיסיוןכפי שהוא ומיהגורם שעתהמתעקש על כך. 11 .רביעית, הסיבות הה י סטוריות להטלת החיסיון המקורי כבר השתנו. קצא״א היא ממשיכתה של חברת קו צינור אילת אשקלון בע״מ (להלן – ״ חברת קצא״א הישנה״), שהוקמה בשנות ה- 60 כמיזם ישראלי- איראני 12 משותף, על מנת להוביל נפט פרסי למערב. על פעילותה של חברת קצא״א הישנה חל חיסיון החל מיום 17.7.1968 , ככל הנראה במטרה להסוות את הקשר שהיה קיים בין המדינות בשנים אלו. ואולם, מאז שנות ה- 70 שיתוף הפעולה בין איראן לישראל הופסק.13 ככל שההצדקה לחיסיון על חברת קצא״א נוגעת לבוררות הבינלאומית המתנהלת בין הצדדים בעניין חברת קצא״א הישנה, 14 אנו סבור ות כי אין זו סיבה מספקת להמשיך ולהטילחיסיוןכהגורףוניתןלצמצםאתתחולתו. סיכום 12 . אנו מציעותלהפוךאתברי רתהמחדלכךשבמקוםהמצבהקיים– שבו כלמידע הנוגעלחברההואסודי,למעט מידע העוסק אך ורק באיכות הסביבה, תכנון ובניה וכו׳ – יבוטל החיסיון הגורף המוטל על פעילות החברה, ויוטלחיסיוןנקודתי אךורקבמקריםשבהםקייםחששממשילפגיעה בביטחון המדינה או ביחסי החוץ שלה. 13 . נוסחה זו תשרת בצורה טובה יותר את האינטרס הציבורי הרחב ותייצר את האיזון הראוי בין הצורך לפיקוח יותר אפקטיבי על פעילות החברה, במיוחד בתחום הסביבתי שבו ההיסטוריה של קצא״א רצופה במחדלים שגרמו לנזקיםסביבתייםקשיםובלתי הפיכים, וזאתמבלילפגעובאינטרסהעליון של ביטחון המדינה או יחסי החוץשלה. נשמח להרחיבעלעמדתנובעל- פה,ככלשיידרש. 10 ״רשותהחברות בודקת:האם שכר הבכירים בקצא״א עלה ללאאישור״, גלובס, 27.2.2022 .קישור 11 פרוטוקולמס׳ 64 מישיבתועדת הפניםוהגנת הסביבהשל הכנסת, ״השפעותסביבתיותשל הסכם קצא״א med red ״, 29.11.2021 ,בעמ׳ 19 . 12 ״החברה הסודיתשעושהמהשהיא רוצה – בחסות המדינה״, TheMarker , 23.9.2016 . קישור 13 ״מסתמן:היועמ״שיאשר הארכתזיכיוןקצא״א עדשנתיים״,גלובס, 9.8.2016 . קישור 14 ״המחלוקתסביבקצא״א:ישראלמחויבת לפצותאתאיראן ב- 1.1 מיליארד דולר״, כלכליסט, 12.8.2016 . קישו ר 3 בברכה, עו״ד רחל גור עו״דנועה זלצמן מנהלת תחום ממשלה לוביסטית ציבורית 4