חומר רקע
לכבוד,
ח"כ יולי אדלשטיין,
יו''ר ועדת החוץ והביטחון
01/2023
/
25
שלום רב,
הנדון:
בקשה לדיון פתוח לציבור,
ארגוני סביבה וחברה אזרחית בנושא חיסיון חברת קצא"א
בתאריך ה-
8.1
פרסם משרד האוצר טיוטת צו להארכת החיסיון של חברת קצא"א (קו צינור אסיה אירופה), ב-
5
שנים נוספות. כידוע לך, לפי החוק הצו טעון אישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת שאתה עומד בראשה.
סימן ד' לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע"ז–
2017
, הקובע הוראות לעניין
סודיות וחופש המידע, כי עסקאותיה ושוויה של קצא''א עטויות תחת חיסיון, למעט נושאים כמו איכות הסביבה
ובטיחות.
לדעתנו, הארכת החסיון היא מהלך שגוי ומיותר שרק ינציח את המשך ההתנהלות הלא תקינה וחסרת הבקרה
של החברה. כמו כן הסודיות תנציח את
תקלות האחזקה והתפעול אשר מובילים לזיהום והמפגעים של קצא"א
ותוך סיכון בריאות הציבור והסביבה. לעומת זאת, ביטול החסיון יאפשר לכלל משרדי הממשלה ולציבור הרחב
לבקר את פעילות החברה לחייב אותה לנהוג על פי סטנדרטים מקובלים שרק ייטיבו עמה ועם הציבור בישראל.
חברת קצא"א מתפעלת שני נמלים באילת ובאשקלון השוכנים באזורים רגישים –
מסוף קצא"א באילת -
עיר
הנשענת ותלויה בתיירות ים וחופים, ונמל קצא"א באשקלון שוכן לחוף הים התיכון, בסמוך למתקני התפלה,
שמספקים מים לכל תושבי מדינת ישראל. החברה מתפעלת מספרת צינורות דלק לאורכה ולרובה של המדינה
וביניהם צינור באורך 254
ק"מ, המחבר בין שני הנמלים ועובר בהרי אילת והנגב. מצבו של הצינור אינו טוב,
וזאת בלשון המעטה, ולפי דוחות מומחים הוא סובל מפגמי איכול לכל אורכו. שני קווים נוספים מזינים את בתי
הזיקוק בחיפה ובאשדוד;גםבקוויםאלו היו דליפות.נפח האחסון
שלהחברה הואשל 3.7
מיליון מ"ק של מוצרי
דלק ונפט. עם זאת, חלק ניכר מפעילות החברה אינו נוגע לנושאים סודיים, מתחזוקה ועד לתנאי העסקה. אין
ספק שחברה בסדר גודל כזה, שמתקניה שוכנים באזורים כה רגישים סביבתית, נופית, כלכלית ובריאותית, מן
הראוי שתהיה שקופה לעין הציבור.
להלן נימוקינו:
1
.
עם הקמתה
היית
ה
קצא"א חברה המשותפת לישראל ולאיראן ולכן פעלה תחת חסיון. קצא"א החדשה
(גורם מפעיל ראשון בלשון החוק) היא חברה ממשלתית לכל דבר, שאינה קשורה לאיראן ולכן אין שום
סיבה לחסיון זה. בעקבות אסון עברונה, לאחר עתירה כנגד החסיון, הוסר חלקית מעטה החסיון תוך
קביעתו של בג״ץ כי ״מה שלא היה שקוף -
צריך להיות שקוף״, ועם זאת, מרבית פעילות החברה
נותרה חסויה.
2
.
איןאףחברהממשלתיתשהיאבעלתחסיוןדומה,כוללחברתחשמל,תשתיותאנרגיה
תש"א)( נתג"ז,,
ומקורות, כולן חברות ממשלתיות עם תשתית רגישה מבחינה ביטחונית.
3
.
כידוע לכל, המניע להטלת החיסיון מקורו בהליכי ה
בוררות
הרגישים המתנהלים בין ישראל ואיראן.
המידע אודות הליכים אלו פורסם בהרחבה הן בתקשורת הישראלית
, והן בתקשורת הזרה. בהקשר
זה, יש להדגיש כי איננו מבקשים, חלילה, חשיפת מידע אשר עלול לפגוע באינטרסים הלאומיים של
מדינת ישראל. גם ללא החסיון המיוחד, חוק חופש המידע מאפשר למדינת ישראל להקפיד על כך
1
שמשיקולי ביטחון או שמירה על יחסי החוץ, מידע רגיש על החברה לא יפורסם לציבור, אך כל שאר
פעילותה -
היקפי שינוע נפט וחומרים מסוכנים אחרים,
מספר העובדים, שכר מנהלים, התקשרויות
והוצאות ליח"צ ולובינג, בקרת איכות, נהלים למניעת תאונות ודליפות, נידוף, תרחישי תגובה למקרה
תקלות בסביבה עירונית ועוד -
חובה שיהיו גלויים לעין הציבור.
בעניין זה חשוב לציין, כי צו החיסיון אמנם צומצם חלקית, וכביכול מאפשר פרסום מידע אודות
התנהלותה הסביבתית של קצא"א ובשורת נושאים אחרים, אולם מדובר אך רק בעניינים בהם המידע
עוסק באופן בלבדי בנושאים אלה. בפועל, היות ומידע כאמור לרוב אינו עוסק באופן בלבדי בהיבט
זהאו אחר,הרישמשמעותהדברהיא כימדובר בחיסיוןכמעטמוחלט, גםבהיבטהסביבתי,אשר
מגביל מאד את הדיון הציבורי בעניין פעילותה השנויה במחלוקת של קצא"א.
4
.
נזכיר, כי קצא"א אחראית לאסונות סביבתיים מהחמורים ביותר שידעה הארץ: אסון נחל צין ואסון
עברונה, במסגרתו הזרימה לסביבה כחמישה מיליון ליטר נפט גולמי וגרמה לנזקים שנאמדו במאות
מיליוני שקלים. באוגוסט 2021
גרמה החברה לדליפה בסמוך למושב משען שגרמה לפינוי של 5,000
טוןקרקעמזוהמת.במשךהעשורהאחרוןאירע
ויותרמ-
20
אירוע
י
זיהוםלים,לאוויר,ולקרקע,כתוצאה
מפעילותה -
כל המידע שקשור להגנת הסביבה והציבור מסיכוני החברה חייב להיות פתוח לעיני
הציבור.
5
.
בינואר 2021
חתמה קצא"א על הסכם להעברת מאות
מיליוני
טון נפט מהמפרץ הפרסי דרך מפרץ
אילת וישראל לים התיכון (ובכוון ההפוך). הגדלת שינוע נפט בנתיב זה פוגעת ומסכנת את שונית
האלמוגיםהנדירהשלמפרץאילת,שמורותטבעבנגבוהערבה,חופיהרחצהביםהתיכון,אילתוסיני,
מתקני ההתפלה, התיירות, מקור הפרנסה והבריאות של
עשרות אלפי משפחות באילת ואשקלון.
אמצעי הטיפול בזיהומים, בקרות התחזוקה והצורך בתגובה של גורמים אחרים במקרה של תקלה
חייבים להיות גלויים לציבור, בין היתר בכדי שיוכל להיערך להם.
6
.
זכותו שלהציבור לדעת מה מעטפת שינועהנפט בקו אילתוהאםהחברה חרגה מההגבלות אלו.היקף
השינוע חורג, ככל הנראה, מעבר להגבלות שהטיל המשרד להגנת הסביבה במסגרת
רישיו
ן
העסק
והיתר הרעלים –
נושא המוסתר תחת ערפל החיסיון.
7
.
כידוע אילת היא בירת הנופש של ישראל ומושכת אליה כ-
2.8
מיליון תיירים בשנה, רוב תושבי העיר
מתפרנסים מתיירות. בתקופת הקורונה אילת
הגיעה ל-
77%
אבטלה (מקום ראשון בישראל, נתונים
מעיריית אילת,)
הכנסות מהתיירות בעיר עומד
ות
על כ-
7.5
מיליארד .₪ קצא"א הגדילה את היקף
שינוע הנפט מאשקלון לאילת, כלומר נפט שאינו לצרכי האנרגיה של ישראל
–
הגברת שינוע נפט
במפרץ אילת עולה לסכן את
התיירות והכלכלה של העיר ויכולה לגרום לאובדן הכנסה עשרות אלפי
משפחות בעיר. לכן חשוב שהיקף הרווח או ההפסד הכספיהכולל (המאזן) של חברת קצא"א יהיה גלוי
לציבור כבכל חברה ממשלתית מול שיקולים כלכליים שציינו.
8
.
מנכ״ל החברה הצהיר בדיון בכנסת ב-
2022
, שאין לחברה כל צורך בחסיון, אלא שהוא נקבע ע״פ
החוק. בדיון נוסף בכנסת כך טען אריאל אבלין, סגן בכיר למנהל רשות החברות הממשלתיות, משרד
האוצר:
"שאלתהחיסיון,היאלאשאלהשמונחתלפתחהשלרשותהחברותהממשלתיות.עמדתנו
ועמדת החברה, היא שהחיסיון הזה צריך להיות מוסר מהחברה, החיסיון הזה, הוא לא טוב
לחברה"...
2
9
.
נדגישכיהמכוןלמחקריביטחוןלאומי(
INSS
,)
כתבבחוותדעתוהביטחוניתבנוגעעסקתשינועהנפט
של קצא"א וציין בין השאר את הדברים הבאים: "לעסקת קצא"א/רד-
מד עלולות להיות השלכות
ביטחוניותומדיניותשחשובלתתעליהןאתהדעת.תנועהערהשלמיכליותנפטשעושותאתדרכן
לישראלביםהאדוםכרוכהבסיכוניםביטחונייםמשמעותיים,שכןהיםהאדוםהפךלאחרונהלזירה
נפיצה בה התרחשו כבר מספר תקיפות של כלי שייט. המשטר האיראני, המיומן בהפעלת שלוחיו
(
proxies) באזור, מממן ומפעיל יחידות חות'יות לפגיעה בכלי שייט באזור. חיל הים במשימותיו
הנוכחיות וסדר כוחותיו אינו מותאם להבטחת נתיבי שייט בים האדום"...
10
.
גופים רבים נוספים ביניהם ארגוני חברה אזרחית ממגוון תחומים, דוגמת איגוד רופאי בריאות הציבור,
עיריות אילת ואשקלון,
האגודה הישראלית לאקולוגיה
ולמדעי הסביבה, רשות הטבע והגנים ועוד,
מתנגדים גם הם למימוש העסקה.
11
.
הסתרתפעילותהשלחברתנפטממשלתית,האחראיתלעשרותמקריםשלמפגעיםסביבתיים,תקלות
עבודה ובעיות נוספות, תחת אצטלה של "שיקולים ביטחוניים" היא פרקטיקה שלא ראויה למדינה
מתוקנת.
בריאות הציבור, בריאות הסביבה והטבע וביטחו
נם של אזרחי ישראל הם עניין ציבורי.
לאור האמור, עיסוקה של החברה והחיסיון המוטל עליה הוא נושא ציבורי במהותו, בהיותך יו"ר הכנסת פעלת
על מנת להגביר את השקיפות מתוך ערך ציבורי אמיתי.
אנו
פונים אליך בבקשה
לקיים דיון פומבי ופתוח בנושא החיסיון של חברת קצא"א החדשה, ולפעול כפי
שפעלת לאורך שנותך כיו"ר הכנסת לשקיפות מלאה. תפקיד ועדות הכנסת הוא לבקר
את החלטות
הממשלה, לבחון אם יש בהן
צורך. בנושא כל כך קריטי וחשוב אנו מצפים לדיון אמיתי בנושא.
בברכה,
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע
מור גלבוע,
מנכ"ל עמותת צלול
עמית ברכה, מנכ"ל אדם טבע ודין
יוני ספיר, יו"ר עמותת שומרי הבית
אלעד הוכמן, מנכ"ל מגמה ירוקה
דורית בנט, מנכ"ל אילת אילות אנרגיה מתחדשת (חל"צ)
פרופ' נדב ששר, יו"ר עמותת הסביבה מדבר וים אילת
ד"ר טארק אבו חאמד, מנכ"ל מכון הערבה ללימודי סבי
בה
גדעון בורמברג, מנכ"ל אקופיס מזרח תיכון בישראל
אריק רוזנבלום, מנכ"ל אקואושן
טל הולצמן, יו"ר עמותת סביבה בריאה בערבה
נפתלי אופנהיימר, מנהל שותף בר-קיימא הת
נועה לקיימות עברית
ירדן ישראלי, נוער למען האקלים
3