דיווח על-פי חוק

בנקישראל דין וחשבון 2022 ניסןהתשפ"ג-מרץ2023 © זכויותהיוצריםבפרסוםזהשמורותלבנקישראל. הרוציםלצטטרשאיםלעשותכן,בתנאישיציינואתהמקור. סדרועיצוב:יחידתההוצאהלאור,בנקישראל נדפסבישראל בדפוסאיילוןבע״מ,ירושלים ISSN1565-3250 מס'קטלוגי103042 www.boi.org.il ירושלים,ו'בניסןהתשפ"ג 28במרץ2023 לכבוד הממשלהּוועדתהכספיםשלהכנסת הריני מתכבד להגיש בזה את הדין וחשבון של בנק ישראל לשנת 2022, לפי סעיף 54 לחוק בנק ישראל,התש"ע2010–. שנת 2022 התאפיינה בשני תהליכים מרכזיים, שהחלו עוד בשנת 2021, על רקע ההתאוששות המהירהמהשפעותמגפתהקורונה:צמיחהמהירהלצדהתגברותהלחציםהאינפלציוניים.הלחצים האינפלציונייםהחלובזעזועיהיצעבין-לאומיים,שעליהם התווספולחציביקושמקומיאשרהלכו וגברו במהלך השנה. לצד דעיכת ההשפעות השליליות של המגפה הופיעו גורמים נוספים שהשפיעו באופןשליליעלהמשקובהםהמלחמהבאוקראינה. התוצר צמח השנה בקצב מהיר של 6.4%, בהמשך לצמיחה הגבוהה בשנת 2021 שעמדה על 8.6%. רמתהתוצרבמהלךשנת2022הייתהגבוההמזוהנגזרת ממגמתובשניםשקדמולמשברהקורונה. צמיחהזונשענהעלהגידולהמהירשלהצריכההפרטית,היצואוההשקעה–בעיקרהבניהלמגורים. בצריכההפרטיתבלטההתרחבותההמהירהשלצריכתהשירותים–עלרקעהסרתכללהמגבלות עלפעילותםשלענפישירותיהקירבה.משקיהביתלאשחקוהשנהאתהחיסכוןהניכרשהםצברו מתחילתמשברהקורונה,שחיקהשהייתהמגדילהעודיותראתהצריכההפרטית.גידולוהמהירשל היצוא המשיך להישען בעיקר על יצוא שירותי ההיי-טק, אולם בשנתיים האחרונות ניכר גם גידול נאה של יצוא הסחורות. הצמיחה המהירה השתקפה גם בשוק העבודה ההדוק: שיעור התעסוקה עלה,שיעורהאבטלהירד,והםחזרולרמותיהםטרםהמשבר. האינפלציההסתכמההשנהב5.3%-,ובכך,לראשונהבעשורהאחרון,חרגהמעלתחוםהיעד.האצת האינפלציה החלה עוד בשנת 2021, לאחר שנים רבות שבהן רמתה הייתה נמוכה מאוד. בדומה למתרחש בעולם האצת האינפלציה הושפעה בשלב הראשון בעיקר ממגבלות ההיצע העולמיות, על רקע היציאה ממשבר הקורונה. מגבלת ההיצע החריפה השנה על רקע המלחמה באוקראינה שהשפעותיהניכרובעיקרבמחיריהאנרגיהוהמזון.במהלךהשנהגברהגםתרומתהגאותבביקושים המקומייםלאינפלציה.עםזאת,האינפלציהבישראלהשנההייתהנמוכהמאשרבמרביתהמדינות המפותחות–במידהרבהבזכותהישענותהשלישראלעלמאגריגזמשלה,שמחיריוקובעובהסכמים ארוכיטווח.לאחרמגמתייסוףמתמשכת,השקלפוחתבמהלךהשנהב4%-(במונחישערהחליפין הנומינליהאפקטיבי),תהליךשנמשךגםבתחילתשנת.2023 עם היציאה ממשבר הקורונה והופעת לחצים אינפלציוניים היה בנק ישראל מהבנקים המרכזיים הראשונים בעולם שהפחיתו במהלך שנת 2021 את מידת ההרחבה המוניטרית באמצעות הפסקת השימושבכליםהמוניטרייםהמיוחדיםשהופעלובעתהמשבר.בתחילתהשנהעודנשמרהרמתהריבית הנמוכה,לנוכחהתחלואההרחבהבנגיףהאומיקרוןואי-הוודאותששררהביחסלדעיכתמגפתהקורונה, וכדילתמוךבהתאוששותהמשקממנה.במהרההתבררכיהפעילותבמשקמתאוששתבקצבמואץ,וכי האינפלציה מאיצה ונובעת במידה גוברת והולכת גם מלחצי ביקוש. האצה נוספת באינפלציה ברחבי העולם חלה כאשר פרצה בפברואר המלחמה באוקראינה, שגרמה למחסור בחומרי גלם ולעליה חדה במחירי הסחורות בעולם. לפיכך הודיעה הוועדה המוניטרית כבר בפברואר כי היא מעריכה שבקרוב יבשילוהתנאיםלהעלאההדרגתיתשלהריבית.באפרילהחלההוועדהבתהליךמהירשלהעלאתהריבית מ0.1%-– ל3.25%- בסוף השנה, הרמה הגבוהה ביותר מאז 2010, והמשיכה להעלות את הריבית גם בתחילת2023.העלאתההמהירהוהנחושה,אףזאתבדומהלמדינותרבות,נועדהלמנועאתהתבססות האינפלציהברמהגבוהה. השפעת המפנה במדיניות המוניטרית ניכרה בשווקים הפיננסיים. הריבית על האשראי הבנקאי, הן לעסקים והן למשקי הבית (לדיור ושלא לדיור), עלתה במהלך השנה עם עליית ריבית בנק ישראל. בסיכומה של שנת 2022 גדל סך האשראי במשק בקצב מהיר, אולם בעוד שבמחציתה הראשונה נמשך הגידולהחדשלהאשראי,הואטקצבגידולובמחציתהשנייה.בשווקיםהפיננסייםבישראלירדוהשנה מחירי הנכסים, הן בהשפעתה של עליית הריבית בארץ והן על רקע עליות הריבית והירידות בשווקים הפיננסייםבעולם.הירידותבשווקיםהפיננסייםבישראלהמשיכוגםבתחילת2023והןהיוחדותיותר מאלו שנרשמו במרבית השווקים בעולם. גיוסי ההון של חברות ההיי-טק פחתו במהלך השנה מרמות השיא של 2021, והגיעו בסופה לרמות דומות לאלו ששררו טרם הקורונה. עם זאת, שיעור המועסקים במגזר ההיי-טק הוסיף לעלות ב2022- וגם השכר בו עלה השנה בשיעור גבוה יותר מאשר ביתר המגזר העסקי. סיומו של משבר הקורונה והגאות בפעילות המשק הביאו לשיפור חד במצרפים הפיסקליים: בתקציב הממשלהנרשםהשנהעודףשל0.6אחוזתוצר(לעומתגירעוןשל4.4אחוזיתוצרבשנת2021),והחוב הציבורי ירד ל60.7- אחוזי תוצר, גבוה רק במקצת מרמתו טרם הקורונה. הפסקת התמיכות, שנדרשו בעטיו של המשבר, הביאה לירידה חדה של משקל ההוצאה הציבורית בתוצר, וההכנסות הציבוריות גדלו,בעיקרבזכותעלייהחדהבגבייתהמסיםהישירים.להתמתנותשלהגידולבהוצאההציבורית(ללא הוצאותהקורונה)בשניםהאחרונותתרמההדחייהשלחתימהעלהסכמישכרחדשיםבמגזרהציבורי. הגידול המהיר של תקבולי המסים שיקף, מלבד את הצמיחה המהירה, גם גורמים חד-פעמיים, בהם הגאותבזרמיהכספיםלמגזרההיי-טקוהפעילותהערהבנדל"ן. ההשקעה הגבוהה בבנייה למגורים תרמה, כאמור, לצמיחה המהירה של המשק השנה. למרות התרחבותושלהיצעהדירותוהרמההגבוההשלהתחלותהבנייהבשנתייםהאחרונות,המשיכומחירי הדירותלעלותבמהירותלאורךמרביתהשנה,אולםלקראתסופהעלייתםהתמתנהואףנרשמוירידות במחיריהדירותהחדשות.ההתמתנותבעלייתמחיריהדירותמושפעתגםמהירידהבביצועיהעסקאות, שהתרחשוגםעלרקעהתייקרותהמשכנתאות. צמיחתפריוןהעבודהבישראל,שהינהרכיבחיונילהבטחתצמיחהבת-קיימאשלהמשק,הואצהבעשור האחרון,ואףהחלתהליךשלצמצוםהפערביחסלמדינותהOECD-.עםזאתפריוןהעבודהבישראל עודנונמוךבהשוואהלמדינותאלה,והעלאתוהיאמהאתגריםהמרכזייםשהמשקניצבבפניהם.לשם כךישלפעולבמספרציריםאסטרטגיים,בהםפיתוחההוןהאנושי,השקעהבתשתיותפיזיות–בעיקר לתחבורה ציבורית – ובתשתיות דיגיטליות, קידום השימוש באמצעים דיגיטליים בעבודת הממשלה וקידום התחרות והחדשנות במערכת הפיננסית לצד המשך שמירה על יציבותה. התוכנית שהגיש בנק ישראל לממשלה הנכנסת עם הקמתה מתייחסת בפירוט לנושאים אלה, וכן להתמודדות עם אתגרים מרכזייםנוספים,בהםהדיורוסוגייתהאנרגיהוהאקלים. דו"חבנקישראלמעצםטבעוסוקראתהשנהשחלפה.יחדעםזאתאנימוצאלנכוןלהתייחסבקצרה גםלהתפתחויותבחודשיםהאחרונים.התקופההנוכחיתבההתנאיםהכלכלייםהעולמייםוהמקומיים משתנים,מחייבתניהולאחראיבמיוחדשלהמדיניותהפיסקלית;ואכן,בסוףפברואראושרהבממשלה הצעת תקציב המדינה שמסגרתה עומדת בהלימה למדיניות המוניטארית המצמצמת בתקופה זו. גם הסכמיהשכרבמגזרהציבורישנחתמולאחרונהעקבייםעםריסוןהאינפלציהוהחזרתהלתחוםהיעד. במקביל, מקדמת הממשלה שינויי חקיקה הנוגעים למערכת המשפט בישראל. קיומם של מוסדות חזקיםועצמאייםחיוניליציבותוולשגשוגושלהמשקלאורךזמן,דברהעולהגםמהספרותהכלכלית המחקרית.חשיבותםשלמוסדותאלואףמתגברתבעידןהגלובליזציהולאורמאפייניכלכלתישראל. מספר התפתחויות בשווקים הפיננסיים והתייחסויות של גורמים כלכליים בין-לאומיים לתהליכי החקיקה הנדונים בימים אלה בישראל מחדדות את הצורך להבטיח את עצמאותם ומקצועיותם של המוסדותבישראלוכןאתהצורךששינוייםמשמעותייםייעשובהסכמהרחבה. פרופ'אמירירון נגידבנקישראל תוכןהעניינים המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים פרקא' 1 הכלכלההעולמיתוהמשקהישראלי2.......................................................... 2 הפעילותהמקרו-.כלכליתבישראל 4........................................................... תיבהא1-' הביקושלעובדיםב2022-:והתפתחותולאורךהשנה9...................... 3 ההתפתחויותהמוניטריותוהפיננסיותבישראל17.......................................... תיבהא2-' כיצדמודעותהציבורלאינפלציהמשפיעהעלאופיה?:20................... 4 משברהאנרגיהבאירופהוחוסנושלמשקהאנרגיהשלישראל25..................... הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה פרקב' 1 ההתפתחויותהעיקריות34........................................................................... 2 הפעילותהמצרפית37.................................................................................. 3 ההתפתחויותהמקרו-.כלכליותבשוקהעבודה45........................................... 4.החשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים 48...................................................... תיבהב1-'–חיסכוןעודףבישראלממשברהקורונהואפשרויותהשימושבו50..... תיבהב2-' כלכלתחצי-:אי?התהדקותקשריהמסחרוהתיירות ביןישראללביןמשקיהמזרחהתיכון54.......................................................... האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית פרקג' יעדיהמדיניותהמוניטרית62.......................................................................... 1 האינפלציה62............................................................................................. תיבהג1-' פירוקהשפעותההיצעוהביקושברמתסעיפימדדהמחיריםלצרכן72.: תיבהג2-':פירוקהשפעותההיצעוהביקושבאמצעותמודל73................DSGE 2 המדיניותהמוניטרית76.............................................................................. 3 בסיסהכסףומצרפיהכסף81....................................................................... תיבהג3-':ניתוחהעלייהבסביבתהאינפלציהעלפימודלRiskat84...Inflation התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי פרקד' 1 ההתפתחויותהעיקריות88........................................................................... 2.גיוסיהאשראי 90...................................................................................... 3 גיוסיההון95.............................................................................................. תיבהד1-' גליההנפקותוביצועיהחברותלאחרההנפקהבבורסה97..................: תיבהד2-' התמסורתמהמדיניותהמוניטריתלריביתהפיקדונותבישראל102......: ז התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון פרקה' 1.התפתחותפריוןהעבודהבשנים2019–2000– בענפיםהראשייםובמצרפיםענפיים 115........................................................... 2.התפתחותפריוןהעבודהבשנים2018–2012– בענפיםשנבחנוברמתפירוטנרחבת 116............................................................ 3 סיכום121.................................................................................................... המגזרהציבוריומימונו פרקו' 1.עיקריההתפתחויות 124.............................................................................. 2 המצרפיםהפיסקלייםבישראלבפרספקטיבהבין-.לאומית128.......................... 3 הוצאותהממשלה131................................................................................... 4 הכנסותהממשלה142................................................................................... 5 הגירעון144.................................................................................................. 6 החובהציבוריומימונו145............................................................................. תיבהו1-':היטלההטמנהוקרןהניקיוןככליםכלכליים לטיפולבפסולתעירוניתבישראל148................................................................. סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות פרקז' סוגיה1:ההבדליםבהכנסההפנויהלנפשביןהערביםוהחרדיםלבין היהודיםשאינםחרדים156.............................................................................. סוגיה2:התפלגותמשלחיהידשלאקדמאיםבישראל–פעריםביןמגזרים 166.... שוקהדיור פרקח' חלקא'–ההתפתחויותהעיקריותבשוקהדיורבשנת176............................2022 חלקב'–דיורברהשגה187.............................................................................. תיבהח1-'השפעתהתוכנית"מחירלמשתכן"עלשוקהדיור188.......................... ח רשימתהלוחות המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים פרקא' ההתפתחויותהעיקריות,2017עד3.................................................2022 לוחא1-' הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה פרקב' מדדיםנבחריםלפעילותהמשק,1995עד202235...................................... לוחב1-' התפתחותהמקורותוהשימושים,1995עד202237.................................... לוחב2-' הביקושהמקומי:תנאיהרקעומדדיםעיקרייםלהתפתחותו, לוחב.3-' 1995עד40.....................................................................................2022 היצעהתוצרהכוללוהעסקי,1995עד202247........................................... לוחב4-' הנתוניםהעיקרייםעלשוקהעבודה,1995עד202247................................ לוחב5-' החיסכון,ההשקעהוהחשבוןהשוטף,1995עד49...............................2022 לוחב6-' האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית פרקג' האינדיקטוריםהעיקרייםלהתפתחותהאינפלציהוהמדיניותהמוניטרית, לוחג.1-' 2018עד63.....................................................................................2022 התפתחותהמחיריםלפירכיביםשונים2018עד202264............................ לוחג2-' השפעתפערהריביתומחיריהמניותבארה"בעלשערהחליפיןמולהדולר לוחג.3-' בפאנלשלמדינות69............................................................................... המקורותלשינויבבסיסהכסף,2018עד202283....................................... לוחג4-' שיעוריהשינויבמצרפיהכסף,2018עד202284......................................... לוחג5-' התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי פרקד' התפלגותהחובשלהמגזרהפרטיהלאפיסי,2020עד90...................2022 לוחד1-': הגורמיםלהתאוששותהתעסוקהממשברהקורונה פרקה' פריוןהעבודהוהתפלגותהמועסקיםבעפיםבחריםבמגזרהעסקי, לוחה1-' ישראלומדיותה-OECD117................................................................. ט המגזרהציבוריומימונו פרקו' הרכיביםהעיקרייםבהכסותהממשלההרחבהובהוצאותיה, לוחו1-' 2016עד125.......................................................................................202 שיעוריהגידולהומילישלההוצאההציבוריתבישראל, לוחו2-' 2016עד132.....................................................................................2022 רכיביהסטייהמהתקציבהמקוריטושלהממשלהלשת133...............2022 לוחו3-' מקורותהגידולשלגבייתהמסיםב2022-לעומת144...........................2019 לוחו4-' התפתחותהגירעוןשלהממשלההמרכזית,הכסותיהוהוצאותיה, לוחו5-' 2016עד145.....................................................................................2022 רכיביהגידולבחובהציבוריברוטו,2017עד2022146.................................. לוחו6-' סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות פרקז' ממצאייתוחיםרב-משתיים(ליארים)לתעסוקהב5-קבוצותמשלחייד לוחז1-' אקדמאיםמהמגזרהערבי,גיליעבודהעיקריים( ),משרהמלאה,25-64 171.........................................................................................2018-2022 שוקהדיור פרקח' שוקהדיור:תויםבחרים,2006עד20176............................................... לוחח1-' סיכוםמכרזימקרקעיןשלרשותמקרקעיישראל,2021ו2022187............... לוחח2-' בכתיבתהדו"חהשתתפותמררמותניסקה,אלוןבנימיני,ליאורגאלו,ברקאטינגר,נטליהפרסמן,טניהסוחוי, אלהשחר,יוסימרגונינסקי,יהודהפורת,חגיאטקס,אדיתפראנדזנד,ספיבכר,נעםזונטג,מיכאלגורקוב, נמרודשגב,ארטיוםפטרוסיאן,אסנתזהר,נדבאשל,קוביברוידא. תודותלעדיברנדר,מישלסטרבצ'ינסקי,אילארגוב,סיגלריבון,ויוסיסעדוןעלהעריכה;לכלכלניםבחטיבת המחקרעלהסיועביצירתהתשתיתהמחקריתובניתוחיםהכלכליים;לנגידהבנקוצוותו,לכלכלניםבחטיבות השווקים, המידע והסטטיסטיקה, הפיקוח על הבנקים והדוברות על הערות מועילות בדיונים; ולסטודנטים בחטיבתהמחקרעלהתמיכההמחקריתהאיכותית. תודותלאילנהלוי,רותיזקוביץ',מאירדוביצקי,יהודהפאש,וסימהניסיםעלעריכתהלשון,התרגוםוהעיצוב; לסיגלצור,אבישגאביטלוהצוותהאדמיניסטרטיבישלחטיבתהמחקרעלתכנוןותיאוםמערךהעבודה. י פרקא' המשקוהמדיניותהכלכלית עלרקעשנימשבריםעולמיים • התוצרצמחבשנת2022בשיעורשל6.4%,גבוהמקצבהצמיחהארוךהטווח.זאתלאחרצמיחהגבוהה גם ב2021-, שבסופה כבר הושלמה ההתכנסות של רמת התוצר למגמה שאפיינה אותו טרם משבר הקורונה. • שוקהעבודההוסיףלהתהדק:שיעורהמשרותהפנויותהיהגבוהבהשוואהלתקופהשקדמהלקורונה, במקביללעלייתשיעורהתעסוקהולירידתשיעורהאבטלה. • האינפלציה עלתה במהלך 2022 והגיעה בסופה לשיעור של 5.3%. בתחילת השנה היא הושפעה בעיקר מהפרעותלהיצעהבין-לאומיבגיןמשברהקורונה,ובשלהמלחמהבאוקראינה.במהלךהשנההתגברה גםהתרומהשלגאותהביקושיםלאינפלציה. • ישראל נהנית מעצמאות בהפקת גז טבעי לייצור חשמל ומהבטחת מחירו וכמותו בחוזים ארוכי טווח. לכןהיאהושפעהבמידהמתונהבלבדממשברהאנרגיההעולמי,שפרץבעקבותהמלחמה. • במונחישערהחליפיןהנומינלי-אפקטיבי,השקלפוחתבמהלךהשנהב ,תוךתנודתיותגבוהה.4%- • בקיץ 2021 היה בנק ישראל מהראשונים בעולם שהפסיקו את השימוש בכלי ההרחבה המוניטרית, שהופעלובתקופתמשברהקורונה,ובתחילת2022גםהפסיקלרכושמטבעחוץ. • לאחרשבתחילת2022עדייןשררהאי-וודאותגבוההבאשרלהתפתחותהמגיפהולהשפעותיההכלכליות, באפרילהחלההוועדההמוניטריתלהעלותאתריביתבנקישראל;זאתלאחרשבעשניםשבהןשיעוריה נעובין0.1%ל0.25%- בסוףהשנההגיעההריביתל3.25%-.,הרמההגבוההביותרמאזתחילתהעשור הקודם. • האינפלציהבמרביתהמשקיםהמפותחיםהייתהגבוההמאשרבישראל.עלרקעאי-הוודאותבתחילת 2022 לגבי ההתאוששות ממגיפת הקורונה והשפעות המלחמה שפרצה באוקראינה, העריכו הבנקים המרכזיים העיקריים כי האינפלציה נובעת משיבושי היצע שאופיים זמני. לכן הם החלו את העלאות הריביתרקלאחרשהאינפלציהכברעלתהמשמעותית. • עלרקעעלייתהריביותעלותשואותהאג"חוירדומחיריהמניות.בהתאםלכךחלבאמצעהשנהמפנה בהתפתחותהאשראיבכלהמגזרים,וקצבצמיחתוהואט,בחלקמהמגזריםאףבחדות. • לאחר שנות הקורונה, שאופיינו בהרחבות פיסקליות גדולות, הסתיימה 2022 עם עודף של 0.6% תוצר בתקציבהממשלה,והחובהציבוריירדל60.7%-מהתוצר–הסביבהשאפיינהאותוטרםהקורונה.לכך תרמו,ביןהשאר,הכנסותחריגותממסים,דחייתהסכמיהשכרבמגזרהציבוריוהאצתהאינפלציה. • היקפיהבנייהוהתכנוןבשוקהדירותהמשיכולעלותב2022-,אךמספרהעסקאותירדמרמתהשיאשל .עלייתמחיריהדירותהייתהמהירהלאורךמרביתהשנה,והואטהלקראתסופה.2021 • מגזרההיי-טקהישראליצמחב2022-בקצבגבוה.עםזאת,שיעורהמשרותהפנויותבמגזרוגיוסיההון שלחברותההזנקירדוביחסלשיאיהןב ,ירידהשהתגברהבמהלךהשנה.2021- 1 בנקישראל,דיןוחשבון2022 1.הכלכלההעולמיתוהמשקהישראלי לאחר למעלה מעשור של ריבית אפסית על רקע אינפלציה נמוכה, ההתפתחות המקרו-כלכלית ההתפתחותהמקרו- כלכליתהבולטתבכלכלה הבולטתבכלכלההעולמיתובמשקהישראליבשנת2022הייתההמשךעלייתהאינפלציה,שהחלה העולמיתובמשק ב2021-והגיעההשנהלשיעוריםגבוהיםמאוד(איורא1-').התפתחותזוהושפעהמאופןהיציאה הישראליבשנת2022 שלכלכלותהעולםממשברהקורונהוכןממלחמתרוסיה-אוקראינה,והביאהלמפנהבמדיניות הייתההמשךעליית שלבנקיםמרכזייםבעולם–בפרטלהעלאותריביתחדות(איורא).2-' האינפלציה. איורא '- 1 : האיפלציהבמשקיםהעיקריים איורא '- 2 : ריביותהבקיםהמרכזיים ובישראל במשקיםהעיקרייםובישראל 12 חודשיםאחרוים יואר2016 - דצמבר2022 יואר2016 - דצמבר2022 אחוזים אחוזים 12 4.5 4.0 10 ארה "ב ארה "ב 3.5 גושהאירו 8 גושהאירו 3.0 ישראל ישראל 2.5 6 2.0 4 1.5 1.0 2 0.5 0 0.0 -0.5 -2 עבורארה ב"- אמצעהטווחביןריביתההלוואותלריבית הפיקדוות שלהפד . המקור : עיבודיבקישראלעלתוי הלמ " סובלומברג . המקור : עיבודיבקישראלעלתוי בלומברג . ההתאוששותהעולמיתממשברהקורונה,שהחלהברבעוןהשנישל2021,לוותהבהתאוששות ב2021-החלוהפרעות מהירהשלהביקושיםהעולמיים–בהשפעתהסרתמגבלותהקורונהעלהפעילות,אךגםכתוצאה להיצעהבין-לאומיבגין מההרחבות המוניטריות והפיסקליות בתקופת המגיפה. בה בעת התקשתה הכלכלה העולמית הקורונה,עליהןהתווספו לספקאתהיצעהמוצרים-בגללמגבלותשעודנותרועלהפעילות,בעיקרבסין,צוואריבקבוק ב2022-הפרעותבגין בתובלההימיתוקשייםנוספיםשנבעומהצורךבחידושמהירשלכללהפעילותהכלכלית.חוסר המלחמהביןרוסיה לאוקראינה. האיזוןהעולמי,ביןההתפתחויותשלהביקושלאלהשלההיצע,התבטאכברב2021-בעיכובים באספקת חומרי גלם, מוצרי צריכה ומוצרי השקעה סופיים. שיבושים בתחום ההובלה הביאו להתייקרויותחדותבתחוםזה. בפברואר2022פרצהמלחמהביןרוסיהלאוקראינה,ועלההפרעותלהיצעהבין-לאומיבגין הקורונה התווספו הפרעות בגין המלחמה והשפעותיה. קואליציה של מדינות, בהובלת האיחוד האירופיוארה"ב,הטילהעלרוסיהסנקציותכלכליות,ובמקבילצמצמהרוסיהאתאספקתהגז לאירופה והקשתה על יצוא חיטה מאוקראינה. כל אלו פגעו בתובלה ובמסחר הבין-לאומיים וגרמולמחסורולעליותחדותשלמחיריהסחורות-בראשןחומריהאנרגיה(נפט,פחםוגזטבעי), מתכות,דשניםומזון(בפרטדגניםונגזרותיהם) ולחוסריציבותבהםבמהלךהשנהכולה.- ההתפתחויותהללוהוסיפוללחציהאינפלציה,שהחלוב2021-,והניעובנקיםמרכזייםבעולם להעלותאתהריבית,לאחרשניםרבותשלאינפלציהנמוכהוריביתאפסית(איורא2-').להעלאות 2 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים הריבית בעולם ובישראל קדמו צמצום, ובהמשך הפסקה, של השימוש בכלי הרחבה מיוחדים העלאותהריביתבעולם ובישראלהחלובעקבות שהופעלובעקבותמשברהקורונה.בקיץ2021היהבנקישראלמהראשוניםבעולםשהפסיקואת התמשכותהאינפלציה השימושבכליםאלה1.העלאותהריביתבמשקיםהמפותחיםבעולםהחלורקלאחרשהאינפלציה והתעצמותה. סטתהמהיעד–בחלקמהמשקיםאףבמידהמשמעותית.ניתןלהסבירזאתבאי-הוודאותהגבוהה ששררהבאשרלמגיפתהקורונהבראשית2022 לנוכחהתחלואההגבוההבאותהעת(איורא3-',), בהפתעה שנבעה מהמלחמה באוקראינה וכן בהתפתחות ההדרגתית של הגורמים להתפרצות האינפלציהובהערכותהבנקיםהמרכזייםלגביה.באמצע2021,כשהאינפלציההחלהלעלות,וכן בתחילת2022,רביםמהבנקיםהמרכזייםייחסואתהתפרצותהלהשפעתמגבלותההיצעשנבעו מהקורונה, ובהמשך גם ממלחמת רוסיה-אוקראינה (אף כי היו גם השקפות אחרות, במיוחד בארה"ב, שייחסו את עליית האינפלציה בחלקה להשפעה מאוחרת של ההרחבות הפיסקליות והמוניטריות הגדולות של תקופת הקורונה). גורמים אלה נתפסו בראשיתם כמוגבלים במשכם ובעוצמתם.העלאותהריביתבעולםובישראלהחלובעקבותהתמשכותהאינפלציהוהתעצמותה. זו הובילה לשינוי תפיסה באשר למאפיינים של גורמי ההיצע והביקוש שבבסיסה וכן באשר להתמדתם.גורמיהביקושבלטובזכותהפעילותהמקרו-כלכלית,שהתאפיינהבהתרחבותמואצת של הצריכה ובהתהדקות שוקי העבודה. האחרונה התבטאה בגידול חד של שיעורי המשרות הפנויותוהתעסוקה,תוךירידתשיעורהאבטלה. לוח א1-' ההתפתחויותהעיקריות,2017עד2022 2017 2018 2019 2020 2021 2022 האוכלוסייה)ממוצעשתי,במיליוים( 8.7 8.9 9.1 9.2 9.4 9.6 התוצרהומילי)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 1290 1353 1435 1423 1578 1756 התוצרלפש)באלפיש"ח,במחיריםשוטפים( 148 152 159 154 168 184 התוצרהמקומיהגולמי)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים( 4.3 4.1 4.2 -1.9 8.6 6.4 הצריכההפרטית)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים( 3.6 3.6 4.0 -7.9 11.1 7.7 השקעהבכסיםקבועים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים( 3.4 6.6 3.6 -2.6 12.2 9.6 הצריכההציבורית)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים1( 3.9 4.0 3.0 2.6 3.7 1.0 יצואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים2( 7.0 5.5 5.1 0.2 11.8 8.9 יבואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים3( 6.3 5.9 2.7 -7.2 18.2 12.0 החשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים)העודף,במיליארדידולר( 13.3 11.2 15.0 22.7 21.4 19.8 הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה)כאחוזמהתוצר( 2.3 4.4 4.6 11.5 5.5 1.6 החובהציבורי)כאחוזמהתוצר( 59.7 59.9 58.8 70.6 67.9 60.7 המועסקיםהישראלים,גילי+15)ממוצעשתי,באלפים( 3825 3905 3967 3913 3957 4187 השכרהומילילמשרתשכיר)ממוצעשתי,שיעורהשיוי,באחוזים( 3.0 3.5 2.9 6.5 2.5 2.9 שיעורהאבטלה,גילי+15)ממוצעשתי,באחוזים( 4.2 4.0 3.8 4.4 5.0 3.8 שיעורהמשרותהפויות)ממוצעשתי,באחוזים( 3.8 3.7 3.5 2.4 4.5 4.8 האיפלציה)דצמברלעומתדצמבראשתקד,באחוזים( 0.4 0.8 0.6 -0.7 2.8 5.3 ריביתבקישראל)ממוצעשתי,באחוזים( 0.1 0.1 0.3 0.1 0.1 1.2 ריביתבקישראל)תוןשתיאחרון,באחוזים( 0.10 0.25 0.25 0.10 0.10 3.25 הריביתהריאליתלשה)ממוצעשתי,באחוזים( -0.1 -0.8 -0.8 0.1 -1.9 -1.4 הריביתהריאליתלשה)ממוצעדצמבר,באחוזים( -0.3 -0.7 -0.7 -0.2 -2.4 1.0 התשואההומיליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצעשתי,באחוזים( 2.1 2.2 1.6 0.8 1.2 2.6 התשואההריאליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצעשתי,באחוזים( 0.6 0.5 0.0 -0.5 -0.8 0.1 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי)ממוצעשתי,שיעורהשיוי,באחוזים( -4.4 2.1 -2.5 -3.1 -3.9 -0.9 שערהחליפיןשלהשקלמולהדולר)ממוצעשתי( 3.6 3.6 3.6 3.4 3.2 3.4 מדדת"א1254 6.4 -2.3 21.3 -3.0 31.1 -11.8 הסחרהעולמי)שיעורהשיוי,באחוזים( 5.7 4.1 0.9 -7.8 10.4 5.4 1ללאיבואביטחוי. 2ללאיהלומיםוחברותהזק. 3ללאיבואביטחוי,אויות,מטוסיםויהלומים. 4שיעורהשיויהומי לי–היוםהאחרוןבדצמברלעומתהיוםהאחרוןבדצמבראשתקד. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,קרןהמטבעהבין-לאומיתועיבודיבקישראל. ראודוחהמדיניותהמוניטריתשלבנקישראללמחציתהשנייהשל2021 עמ',.21–20 1 3 בנקישראל,דיןוחשבון2022 חשיפהנמוכהיחסיתשל בהסתכלות על המשברים הגלובליים בשני העשורים האחרונים – החל במשבר הגלובלי מחיריהחשמלבישראל, הפיננסישל2008,דרךמשברהחובותשל2012שהיהתולדהשלו,ועדמשברהקורונהוהמלחמה למחיריהאנרגיה באוקראינה–ניתןלצייןבהכללהשהמשקהישראלינפגעמהםפחותמאשרמשקיםמפותחים העולמיים,תמכהבחוסנו אחרים.לכלאחדמהמשבריםהללוסיפורוהסברייחודילכך.במשבריםשל2008ו2012-הפגיעה שלהמשקהישראלי הנמוכהיחסיתבמשקהישראלינבעהביןהשארממערכתפיננסיתשמרנית,בפרטמערכתבנקאית במשברהאנרגיהשפרץ שמרניתומפוקחתבקפדנות,משוקדיורמאוזןוממדיניותכלכליתמוצלחת2;במשברהקורונה ב2022-בשלמלחמת תרמולהתמודדותהשלישראלמבנהמערכתהבריאות,הרכבדמוגרפיהכוללאוכלוסייהצעירה רוסיה אוקראינה.- מזו של מדינות מפותחות אחרות והרכב ענפי שהקטין במידה מסוימת את החשיפה למשבר3; ב2022-,במשברהאנרגיהשפרץבשלהמלחמהבאוקראינה,סייעהלמשקהישראלימידהנמוכה שלחשיפהלמחיריהאנרגיההעולמייםלצורךייצורחשמל. 2 הפעילותהמקרו-.כלכליתבישראל א.ההתפתחויותהעיקריות התוצרהמקומיהגולמיצמחב2022-ב6.4%- והתוצרלנפש–ב4.4%-,(לוחא1-').למעשה,כבר צמיחתהתוצרב2022- אמנםהואטהבהשוואה בסופהשל2021חצההתוצראתרמתושהייתהצפויהעלפיהמגמהבשניםשלפניהקורונה.צמיחת ל2021-,אךהוסיפה התוצרב2022-אמנםהואטהבהשוואהל2021-,אךהוסיפהלהיותמהירה,ונתמכהעלידיהביקוש להיותמהירה. ליצוא הישראלי של סחורות ושירותים. רמת הצריכה הפרטית אמנם נותרה, בממוצע שנתי, נמוכהמהמגמהששררהטרםהקורונה,אךהיאגדלהבמהירותבמהלךהשנה–השפעתעליית הביקושיםבעתהתייצבותהשגרההכלכליתלאחרהקורונה.בניגודלישראל,בארה"בובמדינות האיחודהאירופי(בממוצע)רמתהתוצרהייתהעדייןנמוכהמזושלמגמתטרםהקורונה.חוסנה שלהכלכלההישראליתביחסלמשקיםאחרים,בשנהשלהתפתחויותגאו-פוליטיותחריגותבזירה הבין-לאומית, בלט בזכות התלות הנמוכה יותר ביבוא חומרי אנרגיה לייצור חשמל. זו מיתנה אתמידתהחשיפהשלהמשקהישראלילתנודותהחדותשלמחיריהאנרגיהבעולם,שהתרחשו בעקבותהמלחמהביןרוסיהלאוקראינה. בשנת 2022 נמשך תהליך ההתאוששות המהיר של הפעילות הכלכלית, שהחל ברבעון השני בעקבותדעיכתמגיפת הקורונהבוטלוהתמיכות של 2021, תוך הסתגלות לחיים בצד הקורונה. שיאו של גל התחלואה החמישי בקורונה (גל התקציביותהמיוחדות, ה"אומיקרון") חל בראשיתה של 2022 (איור א3-'). גל זה אופיין בנסיקה של שיעורי ההדבקה, והוצאותהממשלהעל התחלואההקשהוהתמותה.ואולםבאופןיחסיחומרתהתחלואהבקרבהאוכלוסיותהמחוסנות תמיכותישירותשבו הייתה נמוכה, ושיעורי ההתחסנות היו נרחבים. על רקע זה בחרה הממשלה שלא להחמיר את לשיעורןטרםתקופת המגבלותעלהפעילות,בניגודלמדיניותשננקטהבשלושתהגליםהראשונים.בהתאםלכךלאהיה הקורונה. צורךבתוכניותסיוענרחבות.כברבחודשפברוארהחלההממשלהלהסיראתמגבלותהקורונהעל הפעילות,ובחודשאפריל2022כברהוסרומרביתן.במקבילנמשכהמגמתההתאוששותשלשוק העבודה,שהחלהאשתקד,והתבטאהביןהשארבעלייתשיעורהתעסוקה(איורא3-').בעקבות דעיכתהמגיפהגםבוטלוהתמיכותהתקציביותהמיוחדות,והוצאותהממשלהעלתמיכותישירות שבו לשיעורן טרם תקופת הקורונה. איור א4-' מלמד כי שיעור העובדים מרחוק, שהתרחבותו להרחבהראו:בנקישראל2011(),ישראלוהמשברהעולמי2009-2007;בנקישראל2010(),דיןוחשבון.2009 2 ראופרקיםא'ו-ב'בדוחותבנקישראללשנים2020ו.2021- 3 4 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים סייעהלמקומותהעבודהלהמשיךלפעולבתקופתהקורונהחרףהמגבלות,התייצבהחלמהרבעון השנישל2022עלרמהשלכ14%-מהשכירים(פרטלתנודהעונתיתבתקופתהקיץ4.) איורא '- 3 : מספרהחוליםהפעיליםשמצבםקשה ושיעורהתעסוקהה " מותאם " )2022-2019 ( 1,400 65 שיעורהתעסוקהה " מותאם " חוליםפעיליםבמצבקשה שיעורתעסוקה 1,200 מספרחוליםפעיליםבמצבקשה 60 1,000 55 800 " מותאם 600 50 " באחוזים 400 45 200 0 40 2019 2020 2021 2022 שיעור התעסוקה ה" מותאם " מתייחס אל העדרים זמית מעבודתם מסיבות כלכליות כבלתי מועסקים ; שיעור התעסוקה ה" מותאם " מוצג כממוצעים רבעויים של תוים חודשיים . התוים אים מוכי עותיות . תוי התחלואה מתייחסים למספר החולים הפעילים במצב קשה המאושפזים בבתי החולים . המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , משרד הבריאות ועיבודי בק ישראל . החלמחודשפברוארניכרוהשפעותיההגאו-פוליטיותשלהמלחמהבאוקראינהעלהכלכלה החלמחודשפברואר ניכרוהשפעותיההגאו- העולמית.אחדמביטוייההעיקרייםהיהעלייהחדהשלמחיריחומריהאנרגיההעולמיים(אשר פוליטיותשלהמלחמה ירדובהמשךהשנה),מזוןוחומריגלםנוספים.השפעותהמלחמהעלמחיריייצורהחשמלבישראל ביןרוסיהלאוקראינהעל היו אמנם מוגבלות (כפי שמנותח בחלק 4 של הפרק), אך ההפרעות בעטיה השפיעו על פעילות הכלכלההעולמית. המשק הישראלי בתחומים אחרים, גם אם לא במידה רבה מאוד. התכווצות יצוא הכימיקלים מרוסיהבגללהמלחמההובילהלעלייהשלמחיריהכימיקליםבעולםוהגדילהאתיצואהכימיקלים מישראל.השפעהנוספתנבעהמנסיקתםשלמחיריהנפט(אשרירדובמחציתההשנייהשלהשנה), כתוצאה מהסנקציות שהוטלו על יצוא חומרי האנרגיה מרוסיה. בעקבות זאת עלתה ב2022- ההוצאהעליבואחומריאנרגיה,ופעלהלצמצוםהעודףבחשבוןהשוטף. המלחמהבאוקראינההביאהלזרםפליטיםומהגרים.חלקםהגיעלישראל,והיוביניהםכאלו שנקלטוכעולים.כךעמדמספרהעוליםהשנהעלכ74-אלף,כפולויותרמהמספרשהיהצפויעל פי מגמת העלייה בעשור שקדם לקורונה. רובם המוחלט הגיעו מרוסיה, אוקראינה ובלארוס5. לקליטת עולים בהיקף כזה אמנם אין השפעת מקרו על שוק העבודה6, אך היא תרמה לגידול הביקושלמגוריםבשכירות,אשרגדלממילאבשניםהאחרונות. הביקוש למגורים בשכירות גדלעל רקע מספר גורמים – ביניהם צורך גדל במגורים זמניים עקבפרויקטיםשלהתחדשותעירוניתבאזורהמרכז.הביקושלשכירותעולהבשניםהאחרונותגם כתחליףלרכישה,בעקבותעלייתמחיריהדירותלקנייה.סיבהנוספתהיאעלייתמשךהבנייהשל 4 שיעורהשכיריםבני64–25שעבדומרחוקלפחות7שעותבשבוע. הערכותאלהמבוססותעלנתוניהלמ"סהמופיעיםבפרסומים"העלייהלישראל2021והעלייהלישראלבעקבות 5 הלחימהבאוקראינהבשנת2022"(נתוניתרשים1ותרשים5),"אוכלוסייתישראלבפתחהשלשנת2023"(נתוני לוח).3 רבעמהעוליםמרוסיהואוקראינהשעלוביןינוארלאוקטוברהיוילדיםמתחתלגיל18 וכ12%-,–מבוגריםמגיל 6 66.משמעשרקכשנישלישיםמהעוליםהגיעובגילהעבודה.(המקור:א'אליהו2022(),"נתוניםעלעלייהלישראל מאוקראינהורוסיהבשנת2022 מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת).", 5 בנקישראל,דיןוחשבון2022 דירותחדשותוההמתנהשלרוכשידירות"עלהנייר"לסיומה(לרבותבתוכניותהממשלהלדיור בר השגה);חלקםמתגורריםבינתייםבשכירות.פרקח',העוסקבשוקהדיור,מרחיבבסוגיותאלה.- מספר העסקאות בדירות ירד ב2022- בחדות ביחס לאשתקד (שהייתה שנה חריגה מבחינת מספר העסקאות הגבוה), תוך התעצמות הירידה במהלך השנה. פרק ח' מונה מספר הסברים לצמצוםמספרהעסקאות:ראשית,התייקרותהמשכנתאות;שנית,העלייההחדהשהייתהב2021- במספרהעסקאותשלמשקיעים,אשרביקשולהקדיםרכישותלהעלאתשיעורמסהרכישהעל דירות להשקעה בסופה של אותה שנה; שלישית, סיום התוכנית "מחיר למשתכן" בשנת 2020, שהביא לגידול חד של רכישות דירה ראשונה בשוק החופשי בשנת 2021 (מצד מי שבקודמתה המתינו לזכייה בהגרלות לפני ביטולן), וחידוש ההגרלות במרץ 2022 (פתיחת התוכנית "מחיר מטרה"),אשרהחזיררוכשיםפוטנציאלייםלעמדתהמתנה. ב.הצריכההפרטיתוהחיסכון הגידול המהיר של הצריכה הפרטית ב2022- כפי שמראה לוח א1-',, הוא אחד מביטוייה של הצריכההפרטיתצמחה ב2022-בקצבמהיר,אך התרחבותהביקושיםבמשק.הסרתמגבלותהקורונה,שהחלהבמחציתהשנייהשל2021והתרחבה בהסתכלותשנתיתרמתה ב2022-,הביאהלגידולהביקושיםלצריכה,בעיקרשלאותםהשירותיםשהוגבלובתקופתהמגיפה. הייתהנמוכהמהרמה לפיכךצמחההצריכההפרטיתב2022-בקצבמהיר.למרותזאת,בהסתכלותשנתיתרמתהצריכה שהייתהצפויהעלפי הפרטיתהייתהנמוכהמהרמהשהייתהצפויהעלפימגמתהטרםהקורונה. מגמתהטרםהקורונה. ניתןלייחסאתהרמההנמוכהיחסיתשלהצריכההשנהלשניגורמים–זמניומבני.הגורם הזמניעולהישירותמהנתוניםומעידעלהתאוששותהדרגתיתשלהצריכה,בפרטשלהשירותים הכרוכיםבהתקהלות–תחבורה,מסעדות,בתימלון,אמנות,בידורופנאי,שצריכתםהוגבלהבשל הקורונה. כיוון שבתחילת השנה צריכת שירותים אלה הוגבלה בשל גל התחלואה (אומיקרון), צריכתהשירותיםהשנתית,ולכןהצריכההפרטיתכולה,היונמוכותמאלהשהיוצפויותעלפי מגמתןארוכתהטווח.בולטתבהקשרזהצריכתשירותיהתיירות,שאמנםגדלה,אךלאהשיגה אתרמתהטרםהקורונה.יצואשירותיהתיירות(צריכתםשלתייריםבישראל)התאוששפחות מאשר צריכתם של ישראלים בחו"ל7. גורם זמני נוסף, שעיכב את התאוששות הצריכה, הוא מגבלתהיצעמצרפי–עלרקעהביקושיםהחזקיםליצוא,שדחפואתהתוצרהמקומיכברבסוף שנת2021אלמעברלמגמתטרםהמשבר.הסבראפשרינוסףלרמההנמוכהיחסיתשלהצריכה, למרותצמיחתםהמהירהשלהביקושים,נעוץבגורםשאופיומבני–תמורותבהעדפותובהתנהגות הצרכנים, למשל בעקבות אימוץ נרחב של שינויים טכנולוגיים. לעת עתה אין אינדיקציות חד משמעיותלשינוייםכאלה.- רמתההנמוכהשלהצריכהבשנים2022–2020והתמיכותהממשלתיותבהכנסותמשקיהבית בתקופתהקורונההגדילואתשיעורהחיסכוןמתוךההכנסההפרטיתהפנויה,במיוחדבשנתיים 2021–2020 (תיבה ב1-' שיעור חיסכון זה אמנם ירד ב2022-)., אך נותר גבוה במקצת מאשר בשנים שלפני הקורונה – אולי גם בהשפעת עלייתה הניכרת של הריבית בשנה זו. לעת עתה לא נראהשהחיסכוןשהצטברבמהלךשנותהקורונהשימשאתהצרכניםכדילצרוךיותרב2022-. העודף בחשבון השוטף הסתכם בשנת 2022 ב19.8- מיליארד דולרים – 1.6 מיליארדים פחות מאשר ב.2021- 7 צמצום העודף הושפע כפי שנכתב לעיל, מעליית מחירי הנפט, אך גם מהעובדה שהתיירות היוצאת עלתה בקצב מהיריותרמאשרהתיירותהנכנסת. 6 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים ג. שוקהעבודה עודבמהלך2021,כשהפעילותהכלכליתהחלהלהתאוששובוטלהסיועהמיוחדלמובטלים,החלה שוקהעבודההוסיף להתהדקב2022-והתכנס התאוששות של התעסוקה. תהליך זה נמשך ב2022- (איור א5-'), והתרחבות הביקושים במשק לסביבתתעסוקהמלאה. באהלידיביטויגםבהמשךהתהדקותושלשוקהעבודה:בממוצעשנתישיעורהמשרותהפנויות עלה,והאבטלהירדה(לוחא1-').אלההובילולהתכנסותשוקהעבודהלסביבתתעסוקהמלאה: שיעוריההשתתפותוהתעסוקהשבולרמתםמ2019-(תיבהא1-'). איורא '- 4 : שיעורהשכיריםבגילים64-25 איורא '- 5 : שיעורהמועסקים שמשלביםעבודהמרחוק ושיעורהמשרותהפויות )2015-2022 ( אחוזים אחוזים 30 6 70 25 שיעורהמשלביםעבודהמרחוק 60 המגזר העסקי 5 17 20 50 4 15 40 14 סה"כ 3 10 30 7 2 5 20 המגזר הציבורי שיעורהמועסקים-סה"כ) צירשמאל ( 1 10 0 משרותפויות- שיעור ) צירימין ( 09/20 11/20 01/21 03/21 05/21 07/21 09/21 11/21 01/22 03/22 05/22 07/22 09/22 11/22 0 0 "שילוב עבודה מרחוק " מתייחס לעובדים 7 שעות או יותר בשבוע מרחוק . החלוקה למגזר ציבורי ופרטי היא על פי הגדרות הלמ "ס. הקו המקווקו מציג את שיעור התעסוקה ה" מותאם " לתקופת המספרים בקצה העקומה מצייים את הממוצעים בשלושת הקורוה , כלומר ביכוי העדרים מסיבות כלכליות . שיעור הרבעוים האחרוים של השה . ההצללות באפור מצייות סגרים . המועסקים מוצג לגילי 15 + . המקור : עיבודי בקישראללסקרכוחהאדםשלהלמ "ס. המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . תהליך הגידול של שיעור המועסקים, במקביל לעליית שיעור המשרות הפנויות, אפיין את עלרקעהביקושהגבוה ישראלומדינותOECDרבותנוספותבשנים2022–2021.זאתבהשפעתהסרתמגבלותהקורונה, לעובדיםהשכרהנומינלי שהביאהלגידולהביקושים,ובעקבותיהרביםמהעסקיםשצמצמואתהפעילותשבולגייסעובדים. במגזרהעסקיאמנםעלה איורא5-'מראהכילאחרהגעתושלשיעורהתעסוקהלרמהשאפיינהאותוטרםהמשברהחלה ב3.9%-,אךעלייתולא הספיקהכדילפצותעל ירידהמסוימתשלשיעורהמשרותהפנויות,אךהואנותרגבוהמאשרלפניהקורונה.תיבהא1-' האינפלציה,כךשהשכר מנתחתתופעהזובישראל.עלרקעהביקושהגבוהלעובדים,השכרהנומינליבמגזרהעסקיאמנם הריאלינשחק. עלהב8,3.9%-אךעלייתולאהספיקהכדילפצותעלהאינפלציה,כךשהשכרהריאלינשחק. פרקב'מלמדכילמרותהביקושהגבוהלעובדיםוחרףעלייתהשכרהנומינלילמשרתשכיר בשיעור גבוה (לוח א1-' ב2022-), ירד שיעור התמורה לעבודה (כאחוז מהתוצר) במגזר העסקי. מדוברבתהליךשהחלב2019-,עודלפנישפרץמשברהקורונה,ונמשךברציפותמאז:עלייהשל השכר הריאלי (הממוצע) בקצב איטי מזה של עליית פריון העבודה (הממוצע9.) זאת אף על פי שב2022-ירדגםפריוןהעבודההממוצע–תוצאהשלשינויהרכבהעובדים,שאפייןאתהתאוששות השכר הנומינלי בכלל המשק עלה ב2.9%- והשכר הריאלי ירד ב1.5%- (בממוצע שנתי). שלא כמו האינפלציה, 8 המחושבתבמונחיםשלנתוןדצמברלעומתדצמבראשתקד,השינויבשכרהממוצעהמוצגפההואעלסמךממוצע כלחודשיהשנה. השכרהריאליהרלוונטילשיעורהתמורהלעבודההואהשכרהנומינליבניכוימדדמחיריהתוצר(ולאבניכוימדד 9 המחיריםלצרכן.) 7 בנקישראל,דיןוחשבון2022 התעסוקהממשברהקורונה(ב2022-בלטוהגיוסיםבענפיםשנפגעובמשבר,ענפיםשהשכרופריון העבודהבהםנמוךמהממוצע10.) אחד הגורמים לירידתו של שיעור התמורה לעבודה מאז 2018 הוא התפתחות השכר במגזר הממשלתי,שבעקיפיןמשפיעגםעלהתפתחותובמגזרהעסקי.ההסכמיםלעדכוןהשכרבמגזר הממשלתי פקעו כבר ב2018-, ובשל המגיפה הוקפא המו"מ בין המדינה להסתדרות העובדים עלחידושם12,11.הסכםהמסגרתהקודםהיהבתוקףעד2018,וקבעאתתוספתהשכרנוסףעל זחילתהשכרהקשורהבוותקאובהסכמיםתת-מגזרייםבמגזרהממשלתי.הסכםזהקבעקצב עליית שכר (נומינלי) שתאם את האינפלציה הנמוכה ששררה בתקופה שקדמה להסכם. מאחר שהאינפלציה לאחר מכן הייתה גבוהה יותר, השכר הממוצע במגזר הממשלתי (המקיף כ20%- ממשרות השכיר) נשחק לא רק ביחס לזה של המגזר העסקי, אלא גם במונחים של כוח קנייה. החל מ2017- נפתח פער בין שני המגזרים בקצב עלייתו של השכר: השכר במגזר הפרטי הוסיף לעלותריאלית,ואילוהשכרהריאליבמגזרהממשלתיכמעטלאהתעדכן. הסכמי שכר חדשים נדרשים כדי לאזן בין הצורך לייעל את פעילות המגזר הממשלתי לבין הסכמישכרחדשים נדרשיםכדילאזןבין שמירת יכולתו למשוך עובדים מתאימים14,13. הצורך בגיוס עובדים איכותיים בולט במיוחד הצורךלייעלאתפעילות בשעהשהמגזרהממשלתינדרשלהטמיעשיפוריםטכנולוגיים(נושאהנידוןבפרקו'שלדוחזה) המגזרהממשלתילבין ולגייס עובדים בשוק תחרותי: בעשור האחרון עלה פריון העבודה במגזר הפרטי בקצב מהיר, שמירתיכולתולמשוך וזאת גם לעומת מדינות הOECD-, בפרט בחלק מענפי השירותים (כפי שמתועד ומנותח בפרק עובדיםמתאימים. ה'שלהדוח),ובהתאםלכךעלהבוהשכר. 10 ההשוואה של השכר בענפים לשכר הממוצע היא על פי נתוני 2019. השינוי בהרכב המועסקים הוא התפתחות טכנית והפוכה לזו שהתרחשה בעקבות פרוץ הקורונה ב2020- וגרמה אז לעליית השכר והפריון הממוצעים. בגלל עליית משקל המועסקים בענפים שהפריון בהם נמוך יחסית ב2022-, היה שיעור גידולו של התוצר הריאלי נמוך מזה של תשומת העבודה. כך ירד פריון העבודה הממוצע (התוצר הריאלי לשעת עבודה) במגזר העסקי ב1.5%-. התפתחות זו חורגת מגידול פריון העבודה במגזר העסקי בשנים האחרונות, גידול אשר בלט גם ביחס למדינות OECD(כפישמנותחבפרקב'ובפרקה'). 11 בחלקמןהמקומותההתייחסותהיאאלהמגזרהעסקילעומתהציבורי,ובמקומותאחריםההתייחסותהיאאל המגזרהפרטילעומתהממשלתי,עלפיהחלוקהבמקורותהנתונים.ישחפיפהרבהביןהגדרתהגופיםהמשתייכים למגזריםהפרטיוהעסקי(המתבססתעלתחומיפעילותכלכלית),להגדרתהגופיםהמשתייכיםלמגזריםהממשלתי והציבורי(המתבססתעלאופןמימוןהפעילותשלהגופים). 12 יוצאדופןבהקשרזההואהסכםהשכרעםהמורים,שנחתםבאוגוסט2022.היעדרםשלהסכמישכרמעודכנים הואאחתהסיבותלשיעורהנמוךיחסיתשלגידולהוצאותהממשלה.שניהנושאיםהאלהנדוניםבפרקו.' קשייהגיוסשלהמגזרהציבוריאינםמתבטאיםבנתוניהמשרותהפנויות,המתייחסיםלמגזרהעסקי.13 14 בתחילת מארס 2023 נחתם הסכם מסגרת חדש, שצפוי לצמצם במידת מה את פער השכר בין המגזר הציבורי למגזרהעסקי. 8 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים תיבהא1-' הביקושלעובדיםב2022-:והתפתחותולאורךהשנה גידולהביקושלעובדיםעםהיציאהממגפתהקורונה סךהמועסקיםוהמשרותהפנויותהואאומדןלביקושהמצרפילעובדיםבמגזרהעסקי1. זהגדלבמהלך2022הודות לגידול של שני רכיביו – מספר המועסקים ומספר המשרות הפנויות. על פי האומדן עבר הביקוש ברבעון השלישי של 2021אתרמתוהממוצעתב2019-,וברבעוןהשנישל2022הואתאםאתמגמתובשנים2019–2015(איור2.)1 שיעור המשרותהפנויותמבטאאתהיחסביןהמשרותהפנויותבמשקלסךהביקושלעובדיםבמגזרהעסקי.עלייהשלשיעור המשרותהפנויותהיאאינדיקציהלגידולהביקושלעובדיםחדשים.עלכןהואחשובלהערכתמצבושלשוקהעבודה. במחציתהשנייהשל2021 בעקבותהסרתהמגבלותעלהפעילות,התרחבובו-,זמניתהיצעהעבודהוהביקושלעובדים. התרחבות ההיצע נמדדת באמצעות עליית שיעור ההשתתפות, שהתקרב לרמתו טרם הקורונה (איור 2), והתרחבות הביקושלעובדיםהתבטאהבשיעורהמשרותהפנויות,שנסקבחדות(איורא4-'מחוץלתיבהזוואיור3בתיבה). איור1 : אומדןלביקושהמצרפילעובדיםבמגזרהעסקי המגמההחזויהלפי2019-2015 והתויםבפועל ; מדד 100: = Q1.2015 127 130 125 125 120 115 110 105 100 95 90 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מדדסה " כביקוש מדדמגמהלייארית המגמהלשים2015 - 2019 חושבהבאמצעותתחזיתלייארית . האומדןלביקושהמצרפישווהלסכוםהמועסקים והמשרותהפויותומבוססעלעפיהכלכלהוהעסקיםשמיוצגיםבסקרמשרותפויות ) ראופירוטבאתרהלמ "ס(. המקור : סקרמשרותפויות , הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . שיעורהמשרותהפנויותאמנםירדמעטבמהלך2022,לאחרששיעורהמועסקיםכברעלהלרמהשלתקופתטרם הקורונה,אךנשארעדתוםהשנהברמהגבוההיחסיתלעבר.חרףשיעורןהגבוהשלהמשרותהפנויות,שיעורהאבטלה –שירדבמהירותמאזשיאו,ברבעוןהשנישל2020–נמצאמתחילת2022ברמותדומותלאלהשלטרםהקורונה.איור 3 מציג את עקומת בוורידג', המראה את הקשר השלילי בין שיעור המשרות הפנויות (הציר האנכי) לשיעור האבטלה (הצירהאופקי).נראהשההתאוששותהמהירהשלשוקהעבודהברבעוןהשנישל2021והצורךלשדךבמהירותמספר גדולשלעובדיםומשרותהתבטאוגםבפגיעהמסוימת,ולוזמנית,בטיבההתאמהביןעובדיםלמשרות,כלומרהוסיפו 1 משרות פנויות הן משרות שמחפשים עבורן עובדים והן משרות לא מאוישות, שפירמות מבקשות לאייש, או משרות מאוישות, שהפירמות מבקשותלהחליףבהןעובדים.אוכלוסייתסקרהמשרותהפנויותשלהלמ"סכוללתחברותשבהן5עובדיםשכיריםויותר.לאנכללותבסקר חברות מענפי החקלאות, המגזר הציבורי, תעשיית היהלומים, ארגונים וגופים חוץ- מדינתיים, מוסדות חינוך קדם-יסודי, מוסדות חינוך יסודיומוסדותחינוךעליסודי. הביקושהמצרפילעובדיםמאופייןבמגמתעלייהלאורךזמן,עקבגידולהאוכלוסייה. 2 9 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איור2 :שיעורההשתתפות איור3 :עקומתבוורידג -' שיעורהאבטלה )15 (+ גילי15 +ו- 64-25 , 2022-2015 ושיעורהמשרותהפויות אחוזים 2022-2015 ,תויםרבעויים 85 64-25 Q2-2022 6 Q4-2021 80 Q3-2021 5 Q4-2022 4 75 Q2-2021 Q3-2022 3 70 Q1-2015 Q1-2020 2 ויותשיעורהמשרותהפ +15 65 1 0 60 3.0 3.5 4.0 4.5 5.0 5.5 6.0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 שיעורהאבטלה הקוויםהמרוסקים מייצגיםאתהממוצעלשת2019 . בכתום : הרבעויםמאזהחלהההתאוששותמתקופתהקורוה תויםרבעויים . ) רבעוןשי2021 ואילך (. המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . על הקושי להתאים עובדים למשרות3. פגיעה כזאת מתבטאת בתזוזה של עקומת בוורידג', כולה, למעלה וימינה4. סבירשתזוזתהכלפימעלה,המשקפתבעיקראתהגידולהבו-זמנישלהאבטלהושלמספרהמשרותהפנויותבמחצית הראשונהשל2021 נבעהמשנישינוייםבו-,זמניים:הסרתהמגבלות,שהביאהלגידולחדשלמספרהמשרותהפנויות, לצדביטולמדיניותדמיהחל"ת,שהביאהלגידולזמנישלשיעורמחפשיהעבודה. השיעורהגבוהשלהמשרותהפנויותהיהעשוילהעלותאתשיעורהתעסוקהלרמהגבוההיותר,ואףלתרוםלצמצום האבטלה אל מתחת לשיעורה לפני הקורונה, וכן לתרום לעליות שכר משמעותיות. אלה לא התממשו, והסבר אפשרי לכךהואשהתרחבותהתעסוקהלוותהבגידולמסויםשלהיצעהעבודה,כפישמלמדתהעלייהבשיעורההשתתפותשל בני64–25אלמעללזהששררבשניםשקדמולקורונה(איור2). באיור4ניתןלראותאתהביקושלעובדיםואתהתעסוקהבפועלבסוף2022,בחתךענפיובהשוואהלמגמהבשנים 2019–2015.המגמהמביאהבחשבוןמההיהאמורלהיותמספרהמועסקיםאילוהתעסוקהבשנים2021–2020הייתה מוסיפהלגדולבקצבקבוע,התואםאתקצבהגידולהממוצעבשניםהקודמות.המגמהחושבהלכלענףבנפרד.מאיור זה ניכר כי לא רק רמתם הכוללת, אלא גם ההרכב הענפי של הביקוש לעובדים והתעסוקה חזרו במידה רבה לרמות שאפיינו אותם טרם הקורונה. הבחינה ביחס למגמה מאפשרת לראות באילו ענפים התעסוקה הוסיפה לצמוח בקצב גבוהבמהלךתקופתהקורונה(הענפיםשבהםהעמודההכחולהבאיורמגיעהעדל1-אוגבוהיותר).זאתלעומתענפים אחרים, שבהם מגמת צמיחתה של התעסוקה בתקופת הקורונה אינה ממשיכה את השנים שקדמו למגיפה (הענפים שבהםהעמודההכחולהנמוכהמ1-).מספרהמשרותהפנויותבענפיםאלו,שהואאמנםגבוהיחסיתלעבר,מצביעעל במודליםדינמיים,הכולליםחיכוכיםשלחיפושוהתאמהבשוקהעבודהfrictions"(matchingandsearchlabor-market"),זעזועיםשונים 3 מתבטאיםבדרךכללבתזוזהלאורךעקומתבוורידג'.זעזועהפוגעבמהירותשבהפירמותועובדיםמוצאיםאלואתאלוהואייחודי,בהביאו לתזוזה של העקומה עצמה. זו מתבטאת, בין השאר, בעלייה מסוימת (ולו זמנית) של שיעור האבטלה המבנית. הרחבה בנושא מופיעה בין השארבמאמרהמציגמודלכזה,שפותחבבנקישראלבשניםהאחרונות: Binyamini,A.(2021).AStructuralInvestigationofIsraeliLaborMarketDynamics:ADSGE-BasedAnalysis.BankofIsrael DiscussionPaper2021.19. הרבעוניםשלשנת2020מאופייניםבתנועהסיבוביתשלהעקומה–ירידהבמשרותהפניות,שבהמשךהובילהלעלייהשלהאבטלה.במחצית 4 הראשונהשל2021,כאשרהאבטלההייתהעדייןגבוההואףעולה,נסקמספרהמשרותהפנויות.שילובזה–עלייהבמשרותהפנויותובאבטלה בו זמנית–הזיזאתהעקומהכלפימעלה.- 10 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים צורכיכוחאדםברמהנמוכהביחסלמגמתהצמיחה.מעידעלכךהביקושלעובדים,שהואנמוךממגמתהצמיחהארוכת הטווח(העמודותהכתומות,הנמוכותמ).1- איור4 : הביקושלעובדיםוהמועסקיםברבעוןהאחרוןשל2022 לעומתהתחזית עלפיהמגמהלשים2019-2015 ,בעפיהכלכלה מצרףQLMN מסחרסיטויוקמעוי , תיקוןכלירכבמועייםואופועים המועסקים תעשייה , כרייהוחציבה , אספקתחשמל , מיםושירותיביוב לעומת שירותיאירוחואוכל התחזית מידעותקשורת ביוי הביקוש לעומת חיוך התחזית אמויות , בידור , פאיושירותיםאחרים שירותיתחבורה , אחסה , דוארובלדרות שירותיםפיסיםושירותיביטוח 0 0.2 0.4 0.6 0.8 1 1.2 הביקוש לעובדים כוללאתהמועסקים ואתהמשרות הפויות . המגמהארוכת הטווח היאמגמה לייארית , עלבסיסהשים2019- 2015 . מצרףQLMN כוללאתהעפים : פעילויות בדל "ן, שירותים מקצועיים , מדעיים וטכיים , שירותים עסקיים אחרים , שירותי בריאות , רווחה וסעד . ערכיםגבוהים מ-1 פירושם שהתון בפועלגבוהמהמגמה ) ערכים מוכיםמ-1 פירושם שהתון בפועלמוך מהמגמה (. העפים ממוייים בסדרעולה ) מלמטה למעלה ( לפימשקלם במועסקים ) במדגם סקרהמשרות הפויות (. המקור: סקרהמשרות הפויות שלהלמ"ס. התפתחויותאלהשלהתעסוקהושלהביקושלעובדיםמלמדותשתקופתהקורונהוההתאוששותממנההשפיעהעל ענפיםשוניםבמידותשונות.בחלקמהענפיםההשפעהעלתמונתהתעסוקהעדייןניכרהבשנת2022,אףכיהיאהלכה והצטמצמה,כשםשהיאניכרהבתמונתהצריכההפרטית(פרקב').כךצמיחהמהירהשלהתעסוקהאפיינהענפיםשבהם היה ניתן לעבוד מרחוק (ענף המידע והתקשורת, אשר רובו נכלל במגזר ההיי-טק, הוא דוגמה בולטת במיוחד), בעוד שהתעסוקההתכווצהבענפיםשצריכתשירותיהםהוגבלהבמהלךהתקופהבשלאופיים(כדוגמתענףהאירוחוהאוכל וענףשירותיהתחבורה,האחסנה,הדוארוהבלדרות).ענףהשירותיםהפיננסייםושירותיהביטוחחריג:התעסוקהבו נמוכהביחסלמגמהשלו,אףשהואהוסיףלפעולבתקופתהקורונהללאמגבלותמיוחדות.ירידהזומוסברתבהתייעלות שעברוחלקמהעסקיםבענףבתקופתהקורונה–האצתמגמהשאפיינהאותםעודטרםהקורונה. עלייתשיעורהמשרותהפנויותבחדותאינהתופעהייחודיתלישראל רמהגבוההשלשיעורהמשרותהפנויות,גםלאחרירידתשיעורהאבטלה,לאהייתהייחודיתלמשקהישראלי.איורים 5א' ו5-ב' מתארים התפתחות דומה גם בארה"ב ובאיחוד האירופי. התפתחות זו, המשותפת למדינות רבות, מחדדת אתהייחודיותשלההתאוששותהכלכליתממשברהקורונהלעומתמשבריםקודמים. ארגון הOECD- מציין שני גורמים עיקריים כהסבר אפשרי לזינוק החד במשרות הפנויות שנצפה במדינות רבות לאחר שיא משבר הקורונה5: ראשית, ביצוען של תוכניות גיוסי עובדים וניידות תעסוקתית נדחו עד לאחר תקופת הקורונה,ולכןהצטברבתקופתהקורונהצורךלארקבגיוס,אלאגםבתחלופהשלעובדיםturnover().דחייהשלתוכניות ארגון-מחדשהושפעהלארקמהאי-וודאותהכלכלית,אלאגםמהתוכניותהייחודיותשלתמיכהבעובדיםובמובטלים בתקופתהמגיפה.שנית,התאוששותהביקושלמוצריםושירותיםהביאהלגידולחדשלצריכתםהחלמהמחציתהשנייה של2021,לאחרתקופהשל"ביקושיםכבושים".בחלקמןהענפיםאףנוצרצורךלהרחיבאתהתעסוקהמעברלמגמת OECD(2022),OECDEmploymentOutlook2022:BuildingBackMoreInclusiveLabourMarkets,OECDPublishing,Paris, 5 https://doi.org/10.1787/1bb305a6-en. 11 בנקישראל,דיןוחשבון2022 טרםהקורונה.חלקמההסברלגידולכהחדשלהביקושנעוץבמדיניותהפיסקליתהמרחיבה,שננקטהבמדינותרבות במהלךהמשבר,אשראפשרהלמשקיהביתלארקשמירהעלכוחהקנייה,אלאאףגידולבובעקבותעלייתהחיסכון בגיןצמצוםהצריכהבתקופתהמשבר(בעטייןשלמגבלותהקורונה). איור א'5: עקומתבוורידג ' לארה ב"- איור ב'5: עקומתבוורידג ' לאיחודהאירופי שיעורהאבטלה ושיעורהמשרותהפויות -שיעורהאבטלה ושיעורהמשרות 2022-2018 ,תויםרבעויים הפויות 2022-2018 ,תויםרבעויים 3.1 Q4-2021 7.5 Q2-2022 Q3-2021 7.0 2.9 Q1-2022 Q3-2022 6.5 Q2-2021 2.7 Q3-2022 Q4-2021 Q4-2022 6.0 2.5 Q3-2021 5.5 Q4-2022 2.3 Q2-2021 5.0 Q1-2018 2.1 4.5 1.9 Q1-2018 ויותשיעורהמשרותהפ 4.0 ויותשיעורהמשרותהפ 1.7 3.5 3.0 1.5 3 5 7 9 11 13 5 6 7 8 9 שיעורהאבטלה שיעורהאבטלה בכתום : הרבעויםמאזהחלהההתאוששותמתקופת בכתום : הרבעויםמאזהחלהההתאוששותמתקופת הקורוה ) החלמהרבעוןהשישל2021 .( הקורוה ) החלמהרבעוןהשישל2021 .( המקור BLS: ועיבודיבקישראל . המקור Eurostat: ועיבודיבקישראל . 12 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים ד.מגזרההיי-טק מגזרההיי-טקנחשב מגזרההייטקנחשבל"קטר"שלהכלכלההישראלית:הואצומחבמהירות,וחשיבותולכלכלה ל"קטר"שלהכלכלה גבוהה. בהשוואה בין-לאומית חלקו במועסקים בישראל גבוה – יותר מעשירית – ובשל פריון הישראלית:הואצומח העבודההגבוהשמאפייןאותו,חלקובתוצרגבוהעודיותר–כ16%-.במיוחדבולטמשקלושל במהירות,וחשיבותו מגזרההיי-טקבסךיצואהסחורותוהשירותים:ב2022-היווהיצואמגזרההיי-טק49%מיצוא למשקגבוהה. הסחורותוהשירותים(ללאיהלומים)ו56%-מיצואהשירותים.בהתאםלכלאלוגםההכנסות ממסים ישירים ממנו גבוהות15. ישראל היא שחקנית משמעותית בתחום ההון-סיכון: חברות היי-טק ישראליות קיבלו ב2022- כ4%- מסך השקעות ההון-סיכון בעולם, חלק גדול פי עשרה בערךמחלקהשלישראלבתוצרהעולמי16.המגזרמעסיקעובדיםישראליםשפריוןעבודתםגבוה והביקושלהםרבבשוקעבודהשהתחרותעלההוןהאנושיבוגלובלית. מגזר ההיי-טק אופיין ב2022- בירידה של התרחבות הפעילות בהשוואה ל2021-, שהייתה מגזרההיי-טקאופיין ב2022-בהתקררות שנהיוצאתדופןלמגזרהטכנולוגיהבעולםכולו,ובפרטלהיי-טקהישראלי.בהשפעתהביקושים לעומת2021,שהייתה הגבוהים למוצרים טכנולוגיים, וגם על רקע הריביות הנמוכות ב2021-, הצליחו חברות הזנק שנהיוצאתדופןלמגזר ישראליותלגייסהון,רובוהון-סיכון,בהיקפיםגבוהיםמאודבהשוואהלסכומיםשגויסובשנים זהבעולםכולו,ובפרט קודמות(איורא6-').באותההשנהגםהונפקמספרשיאשלחברותבבורסהבתלאביב,רבותמהן להיי טקהישראלי.- חברותהיי-טק(תיבהד1-'בפרקד'),והערכותהשווישלהחברותשהונפקוהיוגבוהות17.ב2021- גדלבמהירותגםהביקושלעובדיםבמגזרההיי-טק,תקבוליהמסיםמהמגזרהיוגבוהים,ויצוא ההיי-טק(סחורותושירותים)הגיעלרמהגבוההמאוד18. איורא '- 6 :ההוןשגייסוחברותההזקהישראליות הסכוםהרבעוי 2022-2015, , מיליארדידולר 10 9 8 7 מיליארדידולר 6 5 4 3 2 1 0 03/15 06/15 09/15 12/15 03/16 06/16 09/16 12/16 03/17 06/17 09/17 12/17 03/18 06/18 09/18 12/18 03/19 06/19 09/19 12/19 03/20 06/20 09/20 12/20 03/21 06/21 09/21 12/21 03/22 06/22 09/22 12/22 הסכוםשגייסו , ברבעון ממוצעהסכוםשגייסו 2019, המקור IVCAnalytics: ועיבודיבקישראל . 15 השכר הגבוה של העובדים מניב הכנסות ממס הכנסה, האופציות לעובדים מניבות מס רווחי הון, ונוסף על אלה המדינהמקבלתהכנסותגבוהותממסהחברותומהאקזיטיםשלחברות. 16 הערכה זו לגבי חלקה של ישראל בגיוסי ההון-סיכון העולמיים ב2022- מבוססת על נתוני הבנק העולמי, crunchbase.comAnalytics,IVC.הערכהדומהלגבי2019מובאתבסוגיה"מאפייניהמימוןשלחברותהיי-טק בישראל"בדוחבנקישראללשנת.2019 17 38%מההוןשגויסבמניותבבורסהבתלאביבב2021-גויסבידיחברותהיי-טק.המקור:הבורסהלניירותערךבתל אביב2023(),סקירהשנתית2022,לוח.4 18 להרחבהראופרקיםא'ו-ו'בדוחבנקישראללשנת.2021 13 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לאורךמרביתהשלשנת2022היומדדימניותהטכנולוגיה,בישראלובעולם,במגמתירידה, ונחתכוהערכותהשווישלחברותטכנולוגיהפרטיות19.התפתחויותאלההשפיעולארקעלחברות ההזנק,שקיומןתלויבמידהרבהביכולתןלגייסהון,אלאגםעלחברותהיי-טקבשלות,המעסיקות כ90%- מהמועסקים במגזר בישראל. ההתפתחויות הפיננסיות בתחילת השנה ובמהלכה העלו חששותלפגיעהבפעילותמגזרהטכנולוגיההעולמי,לרבותהישראלי,בשלירידהבזמינותההון20. נוספועלכךחששותלהאטהאפשריתבפעילותהריאלית,שתפחיתאתהביקושלמוצריםושירותים טכנולוגיים.עלרקעזההתהפכהכברבתחילת2022מגמתהגידולשלשיעורהמשרותהפנויות במגזר ההיי-טק. הירידה נמשכה לאורך השנה כולה, והתיישבה עם הסנטימנט השלילי למגזר הטכנולוגיהבשווקיםהפיננסיים.בסופהשלהשנהשיעורהמשרותהפנויותבחברותההיי-טקדמה לזהשאפייןאתהתקופהשלפניהקורונה,ולשיעורןבחברותשאינןבתחוםההיי-טק,שהיהגבוה ביחסלעבר(איורא7-' עםזאת,בהשוואהל2019-). סךהביקושלעובדיהיי-,טק(מספרהמועסקים בתוספתמספרהמשרותהפנויות)גדלבקצבמהיריותרמאשרבשארהמגזרהעסקי(איורא).8-' איורא '- 8 : הביקושלעובדים- מגזרההייטק איורא '- 7 : המשרותהפוית- מגזר ושארהמגזרהעסקי ההייטקושארהמגזרהעסקי מדד 100, = ממוצע2019 שיעורמתוךהמשרותהפויותוהמאוישות 129 130 8 126 120 7 128 122 110 6 5 100 4 90 3 80 2 70 1 60 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מחוץלמגזרההייטק במגזרההייטק מחוץלמגזרההייטק במגזרההייטק מוצגיםממוצעיםרבעוייםשלתויםמקוריים . הביקושלעובדים הואסךהמועסקיםוהמשרותהפויות . מוצגיםממוצעיםרבעוייםשלתויםמקוריים . המקור : סקרמשרותפויותשלהלמ " סועיבודיבקישראל . המקור : סקרמשרותפויותשלהלמ " סועיבודיבקישראל . נתוני המשרות הפנויות וגיוסי ההון לשנת 2022 מלמדים כי במהלך השנה כולה התאפיין מגזרההיי-טקהישראליבהתקררותלעומת2021.עםזאת,הפעילותנותרהברמהגבוההודומה לרמתה לפני 2021 שהייתה יוצאת דופן. יצוא שירותי ההיי-,טק הוסיף להיות רכיב דומיננטי ביצוא השירותים, שישראל מתאפיינת בעלייתו המהירה בשנים האחרונות, ותוצר ההיי-טק צמחריאליתכמעטב9%-.גיוסיההוןשלחברותההזנק,שפחתובחדותלאורךהשנה,היואמנם נמוכיםמשמעותיתמרמתםהגבוההב2021-,אךדמולהיקפםלפניהקורונה,והביקושלעובדים הוסיף להיות גבוה ולעלות בקצב מהיר ביחס ליתר ענפי המגזר העסקי (איור א7-'). גם השכר הממוצעבמגזרההיי-טקעלהב5.2%-(ממוצעשנתיבמחיריםשוטפים),מהרהרבהיותרמאשר 19 א' דה מלאך, מ' הרן-רוזן, י' פרידמן ות' רמות-ניסקה 2022(), "הערכת ההשלכות של הירידות בשווקי ההון על יציבותמגזרההייטקהישראלי",בנקישראל. 20 ירידהבזמינותההוןעלולהלהשפיעהןעלגיוסיההוןשלחברותהזנקוהןעליכולתןשלחברותלבצעאקזיטים. סבביגיוסשלחברותהזנקנערכים,בממוצע,אחתלשנתיים.לפיכךגםאםהצורךלגייסהוןאינומיידי,חלקמן החברותעשויותלהיערךמראשלקושיאפשריבאמצעותהתייעלות,מתוךציפיותלהתמדתושלהקושילגייסהון. 14 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים ביתר המגזר העסקי 1.7%( ייתכן שהאטת התרחבותה של התעסוקה במגזר משקפת זהירות,). מחמתאי-הוודאותבאשרלהאטהאפשריתבביקושלתוצריהענףולירידתמקורותהמימוןבו. ה.המדיניותהפיסקלית לאחרשנתייםבצלושלמשברהקורונה,שאופיינובהרחבותפיסקליותבהיקףיוצאדופן,2022 לאחרשנתייםבצלו שלמשברהקורונה, הסתכמהכשנהשלמדיניותפיסקליתמצמצמת.הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבהירדבחדות שאופיינובהרחבות והסתכםב1.6-אחוזיתוצרבלבד,לאחרשנתייםשלגירעונותגבוהיםבגיןמגיפתהקורונה(לוח פיסקליותבהיקףיוצא א1-').בתקציבהממשלהנרשםעודףשל0.6אחוזתוצר21.ירידתהגירעוןהייתהבעיקרתוצאה דופן,הסתכמה2022 שלירידתמשקלההוצאותהציבוריותבתוצר,בגיןסיוםתוכניותהסיועשהופעלובמהלךמשבר כשנהשלמדיניות הקורונה,אךהיאביטאהגםאתעלייתמשקלההכנסותהציבוריותבו.בהתאםלכךולצמיחתו פיסקליתמצמצמת. המהירה של התוצר ירד החוב הציבורי ב2022-, ובסופה הוא עמד על 60.7 אחוזי תוצר (לוח א1-')–הרמההחציוניתבקרבהמדינותהמפותחות,והסביבהשבהנמצאהחובטרםפרוץמגפת הקורונה.לירידתיחסהחובלתוצרתרמהגםהאצתהאינפלציהששחקהאתהחובשאינוצמוד (כמחציתמהחובהממשלתי)ביחסלתוצרהנומינלי. כמובכלהעולם,בשנותהקורונההיוהוצאותהממשלההרחבהביחסלתוצרגבוהותבמידה חריגהבהשוואההיסטורית,בגיןתשלומיהעברהלתמיכהבעסקיםובעובדיםובגיןהוצאותנוספות הקשורותלהתמודדותהמשקעםהמגיפה.ב2022-הסתיימותשלומיםאלה,והוצאותהממשלה ביחסלתוצרירדולשיעורנמוךמעטמכפישהיוטרםהמגיפה.סיוםהמגיפהגםחסךלממשלה את ההוצאות שהוקצו בתקציב ייעודי ("קופסאות הקורונה") במיוחד למטרה זו. סיבה נוספת למתינותו של גידול ההוצאות השוטפות ביחס לתוצר בשנתיים האחרונות היא הגידול המתון שלהוצאותהשכר,תוצאתהיעדרושלהסכםמסגרתעדכנילשכרבמגזרהציבורי(פרקו22.)' הכנסותהממשלההרחבהביחסלתוצרעלולרמהגבוההמזושלטרםמגיפתהקורונה.גידול זהביטאעלייהשלמשקלהמסים,שנבעהבעיקרמעלייהבגבייתהמיסיםהישיריםביחסלתוצר. הודותלהתאוששותהפעילותעלוההכנסותמניכויימסמשכרוכןההכנסותממסהחברות.אולם ההכנסותהגבוהותהושפעוגםמגורמיםשאינםקשוריםבהכרחלצמיחההכלכלית,כגוןמיסוי תקבוליהוןמהפעילותהערהבמגזרההיי-טק.גםההכנסותהחריגותממסינדל"ןהשנההןדוגמה לכך.אלהעלומאוד,משוםשמחיריהדירותעלובחדותומספרןהממוצעשלהעסקאותבמהלך השנה היה גבוה (על אף ירידה חדה ביחס ל2021- ירידת מספרן של עסקות הנדל"ן ב2022-). והתמתנותגיוסיההוןבתחוםההיי-טקצפוייםלמתןאתההכנסותממסיםבשניםהבאות. 21 הממשלההרחבהמורכבתמהממשלהעצמה,מהמוסדלביטוחלאומי,מהרשויותהמקומיותומהמלכ״רים(קופות החולים,האוניברסיטאות,הישיבותוכו')שעיקרהכנסתםמהממשלהומהמוסדותהלאומיים(הסוכנותהיהודית, הקרן הקיימת וההסתדרות הציונית העולמית). פעילות הממשלה הרחבה נמדדת בהתאם להגדרות החשבונאות הלאומית, שהן שונות מאלו המשמשות בתקציב המדינה. הפער בין הגרעון של הממשלה הרחבה, לבין זה של הממשלההמרכזית,משקףברובוהמכריעהגדרותחשבונאיותשונות,ולאגירעונותשלהגופיםהאחריםבממשלה הרחבה. 22 ב תרמהלכךגםהעובדהשהממשלהפעלהבמשךכחצישנהללאתקציבמאושר.2021- 15 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ו.הדמוגרפיההישראליתוהשלכותיה קצב גידולה של האוכלוסייה בישראל, כ2%- לשנה, הוא מהגבוהים במדינות הOECD-, הגידולהמהירשל האוכלוסייהשוחקאת שהאוכלוסייה בהן גדלה בממוצע רק ב0.6%- לשנה23. על פי התחזית הדמוגרפית של הלמ"ס, המלאי-לנפששלכלל אוכלוסייתישראל,המונהכיוםכ9.6-מיליוןתושבים(לוחא1-'),תמנהבעוד25שניםיותרמ15- התשתיותהפיזיות מיליון24. הגידול המהיר של האוכלוסייה שוחק את המלאי-לנפש של כלל התשתיות הפיזיות בישראל. בישראל–לרבותבתחוםהתחבורה,הדיור,האנרגיהוהתקשורת.לכןהואדורשהשקעהגבוהה רקכדילהיענותלגידולהאוכלוסייה,אךבכךלאדי,בהתחשבברמתוהנוכחיתהנמוכהשלמלאי ההוןלנפשבהשוואהבין לאומית.- המגמותהדמוגרפיותשלישראלמנוגדותלאלוהמאפיינותאתשארהעולם:שיעורהילודה בישראל גבוה במידה ניכרת בהשוואה לעולם, ובהתאם לכך הרכב האוכלוסייה צעיר יחסית למדינותרבותבעולם(איורא25.)9-'לכןקצבהגידולהמהירשלהאוכלוסייהתורםגםלאתגרי דיורייחודיים:קצבהגידולשלהאוכלוסייהבישראלמצריךתוספתשלכ55,000-ויותריחידות דיורבכלשנה26(מספריחידותדיורהשקולבהיקפולעירכדוגמתאשקלוןאובתים),ומחדדאת הצורךבהשקעהמעללמקובלבמשקיםאחריםבפיתוחהתשתיותהפיזיות.נוסףעלכך,שיעורם הגבוהשלהילדיםבאוכלוסייהוחשיבותושלההוןהאנושיכגורםהמחוללצמיחהארוכתטווח מחייבים השקעה רבה בתשתיות חינוך יעילות ואיכותיות ומאמץ לאפשר חינוך איכותי לכלל הילדים27. פרק ז' מראה שהגורמים העיקריים לפערים בהכנסה לנפש, בין הערבים והחרדים ליהודיםשאינםחרדים,הםהכנסהנמוכהמעבודה,במשקיהביתהערבייםוהחרדיים,והעובדה שבמשקי בית אלו ישנן יותר נפשות. להבדלים בהשכלה נודעת השפעה מרכזית על ההבדלים בכושרההשתכרות,מפנישהםמשפיעיםהןעלהיקףהתעסוקהוהןעלאיכותה.בחברההערבית, ואצל היהודים שאינם חרדים, התחוללו תמורות שהגדילו במשך הזמן את שיעור האקדמאים במיוחדבקרבנשים),ואלהתורמותלעלייתפריוןהעבודהולתהליכיניעותחברתית-(כלכלית.בה בעתהתרחשאצלהגבריםהחרדיםתהליךהפוך,שהוביללהתרחבותפעריההשכלה.אצלהנשים החרדיות אמנם עלה שיעור האקדמאיות, אך רק במקצת, בעוד שאצל הנשים היהודיות שאינן חרדיותשיעורזהעלהמאוד.בהתחשבבמגמותהדמוגרפיותשלישראל,חלקהשלהאוכלוסייה היהודית-חרדיתצפוילהתרחב–מכ13%-כיוםלכרבעבעודכ25-שנים(ולכמעטשלישעדשנת 2065). מכאן החשיבות הרבה של לימוד המקצועות החיוניים להשתלבות בתעסוקה איכותית בכלמסגרותהחינוךבישראל.העלאתאיכותהשלמערכתהחינוךעלכלחלקיהתסייעלהתאמת כישוריהעובדיםהעתידייםלמיומנויותהנדרשותבשוקהעבודה,וכךתתרוםלצמצוםפעריהשכר בחברההישראליתלגווניה. 23 המקור:.OECD.stats 24 הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה2017(),תחזיתאוכלוסייתישראלעדשנת.2065 25 כדילשמורעלגודלאוכלוסייהקבוע,נדרשששיעורהילודהיהיהגבוהמעטמ2-ילדיםלאישה,בהנחהשאיןהגירה נטוושיעוריהתמותהקבועים.בחלק מהמדינות המאופיינותבשיעורילודהנמוךמ2-ילדיםלאישה האוכלוסייה גדלהבכלזאת–עקבהגירהחיוביתנטואליהן.בישראלמספרהילדיםהממוצעלאשהגבוהממשמ.2- 26 דוחהמעקב(יוני2021)בתוכניתהאסטרטגיתלדיורשלהמועצההלאומיתלכלכלהלשנים2040–2017מעריךכי הצרכיםהדמוגרפייםשלהמשקבשנים2025–2021הםכ60-אלףיחידותדיורלשנה. 27 בנקישראל2019(),דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה. בנקישראל2023( ציריפעולהאסטרטגייםמומלציםלממשלה.), 16 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים איורא '- 9 : מספרהילדיםהממוצעלאישה ) שיעורהפריוןהכולל ( ממוצעלשים2018-2020 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 קוריאה איטליה ספרד יון לוקסמבורג יפן פורטוגל אוסטריה שוויץ סלובקיה בלגיה לטביה אוסטרליה ארה שודיה צרפת ישראל ורבגיה כיה'צ מרקד דהק דהול "ב דלפי יהגרמ יהסלוב יהבריט דאירל דאיסל יהאסטו יהליטוא דיוזיל שיעורהפריוןהכוללהואמספרהילדיםשאישהצפויהללדתבמהלךחייה . לפירוטההחותבבסיס החישוב , ראוהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה )2022 ,( ילודהופריוןבישראל2020 . המקור OECD.Stats: . הסכםהשכרשנחתםעםהמוריםב2022-מבטאאתיישומםשלכמהצעדיםחשוביםלשיפור איכותמערכתהחינוך.הואמשפראתתנאיההעסקה,בעיקרשלמוריםמתחילים,מגבירתמריצים למצוינותומגדילאתהגמישותהניהוליתשלמנהליבתיהספר.עםזאת,מספרנושאיםחשובים טופלובמסגרתההסכםבאופןחלקיבלבד–בהםתגבורמערכתהתגמוליםלמוריםבמקצועות שניכרים בהם חסרים וכן למורים המועסקים בבתי ספר חלשים ובפריפריה. נושא חשוב נוסף, שבוההסכםאמנםנגעאךלאביטאהתקדמותמשמעותית,הואסינכרוןלוחהחופשותשלבתי הספרעםזהשלההוריםהעובדים. 3.ההתפתחויותהמוניטריותוהפיננסיותבישראל א.התפרצותאינפלציונית האינפלציה בישראל הסתכמה במהלך 2022 בשיעור של 5.3%. עליית האינפלציה לשיעור גבוה עלרקעעליית האינפלציה,בנקישראל מתחוםהיעדשלבנקישראל3%–1%(),לראשונהבעשורהאחרון,הייתההמשךלתהליךשהחל העלהאתהריבית בשנת2021–אשרבסיומהעמדההאינפלציהעל2.8%(איורא1-'ולוחא1-').עלרקעזה,ולאחר במהלךהשנה,לאחר ביטולצעדיההרחבההמיוחדיםשננקטובזמןהקורונהכברבמחציתהשנייהשל2021,העלהבנק מספרשניםשלשמירה ישראלאתהריביתבמהלךהשנה,לאחרמספרשניםשלשמירהעלריביתאפסית(איורא2-'ולוח עלריביתאפסית. א1-').העלאות הריביתהחלו בהחלטהשלאפריל2022.לפניהןעמדה הריביתעל0.1%, ובסוף השנההיאהגיעהל3.25%-,הרמההגבוההביותרמאזתחילתושלהעשורהקודם.העלאותהריבית נמשכוגםבתחילת2023.התפרצותאינפלציוניתומפנהבמדיניותהמוניטריתהיוהשנהתופעה כלל-עולמית.בארה"בובאירופההאינפלציההייתהגבוההיותרמאשרבישראל(איורא1-').על רקעזה,ולאחרשניםרבותשלהרחבותמוניטריותבאמצעותריביתאפסיתוכליםנוספים,החלו הריביותבארה"בובאירופהלעלותבחדות(איורא).2-' 17 בנקישראל,דיןוחשבון2022 עדתחילת2022הגורמים עליות מחירים אפיינו הן את השירותים המקומיים שהושפעו מהתנאים המקומיים, והן לעליותהמחיריםנתפסו אתהמוצריםהסחיריםשהושפעומהפרעותהיצעבשוקהעולמיוכןמפיחותהשקלמולהדולר. כקצריטווח. החסמיםהשוניםבתחוםההיצעהעולמיבאולידיביטויבעליותמחיריםכברב2021-.בהתאם לכך צומצמו באותה השנה הצעדים המרחיבים והכלים המוניטריים הלא-שגרתיים שהופעלו בישראלבתקופתהסגריםשלהקורונה.רביםמהבנקיםהמרכזיים,ובהםבנקישראל,ראואת הגורמיםלעליותהמחיריםעדראשית2022כזמניים,ולכןלאמצאולנכוןלפעולנגדםבאמצעות ריסוןמוניטריאגרסיבי28.בתחילת2022הושפעההאינפלציהמהתפתחותחדשה,בעלתהשפעה ניכרת על הפעילות והמחירים בעולם – מלחמת רוסיה-אוקראינה, שהביאה למשבר גלובלי בתחום האנרגיה והמזון. על רקע זה הגיעה האינפלציה בישראל בשנת 2022 לשיעורים גבוהים מאלושהיוצפוייםבמהלך2021. חלקחשובמההסברלעלייההמתונה-יחסיתשלהאינפלציהבישראלמיוחסלאופיהשפעתהשל המבנהשלמשקהאנרגיה הישראליתרםלמתינותה התייקרותהאנרגיה.חלקד'שלהפרקהנוכחיעוסק,ביןהשאר,בהשפעתמבנהמשקהאנרגיהשל היחסיתשלעליית ישראלעלהתמודדותהעםההתפתחויותהגלובליותב2022-.הדיוןשםמסייעלהביןמדועבמשבר האינפלציהבישראל. האנרגיה,שהתפתחבראשית2022,ישראלהייתהחשופהבאופןמוגבלבלבדלעליותהחדותשל מחירי האנרגיה העולמיים, ובפרט של מחירי הגז הטבעי. ישראל מפיקה את הגז הטבעי שהיא צורכת בעיקר ממאגרי "תמר" ו"לוויתן". מחירי הגז המקומיים, וכן כמויות האספקה, קובעו בהסכמיםארוכיטווחביןשותפויותהגזלביןצרכניהגז,ובראשםחברתהחשמל. באשר לתנאים המקומיים – דעיכת ההשפעה הכלכלית של מגפת הקורונה בישראל, כמו במדינות נוספות, באה לידי ביטוי בגידול ביקושים כבר במהלך 2021, גידול שנמשך גם במהלך 2022 ופרק ג' דן בתרומתו לעליית האינפלציה. גידול הביקושים בא לידי ביטוי בעלייה יוצאת דופןשלהביקושלעובדיםבישראל,וכןבמדינותרבותנוספותבOECD-.למרותזאת,ובהמשך לדיוןשהוצגלעילבהתפתחותהמתונהשלהשכרב2022-,ניתוחפורמלישלהתרומותלאינפלציה (בפרקג')דווקאמלמדכיהשכראינונמנההשנהעםהגורמיםלהאצתהאינפלציה. עלייתהאינפלציההקיפה שנים ארוכות של אינפלציה נמוכה הפכו אותה לשיקול זניח בתהליכי קבלת החלטות של אתכללסעיפיהמדד. פירמותומשקיבית–תופעהשמקובללכנותה"התעלמותהגיונית"inattention(rational).אולם ייתכןשהעלייההמהירהוהניכרתשלסביבתהאינפלציההחזירהגםאתהמודעותלה.המודעות מביאה להיזון חוזר, וזה משפיע על התפתחות האינפלציה עצמה. תיבה א2-' מסבירה כיצד עלייהשלרמתהאינפלציהמשנהגםאתאופיה.ייתכןכישינויכזההיהביןהגורמיםשהחריפו את עליית האינפלציה בחלק מהמשקים, וכי בהשפעתו היא החלה לקבל ביטוי נרחב של עליות מחיריםמהירותבכללסעיפימדדהמחיריםלצרכן. במטרה להפחית את נטל ההתייקרויות על הציבור נקטה הממשלה מספר צעדי מדיניות – ביניהםהפחתתהבלועלהדלקוהפחם,צמצוםמכסיםוהגדלתהתמיכות(העלאתמענקהעבודה ותוספת נקודות זיכוי). עלות הצעדים הסתכמה בכ0.5- אחוז תוצר (פרק ו'). הצעדים האלה אמנם הקלו על משקי הבית בשנה זו, בפרט כאשר עליות המחירים הקיפו סעיפי צריכה רבים (פרקג').עםזאת,הצעדיםשננקטואינםמתמודדיםעםשורשיבעייתיוקרהמחיה,המשפיעים על רמת המחירים בישראל, שהיא סוגיה שונה מהאינפלציה. כדי להפחית את יוקר המחיה על הממשלהלהמשיךבביצועהרפורמותשהוחלביישומן,למשלבהגברתהתחרותעליבואמוצרים, ולהרחיבןלתחומיםנוספים.בטווחהארוךיותרדרושההגברהשלפריוןהעבודהבמשקושלכושר ההשתכרותשלהמועסקים,באמצעותהשקעותבהוןאנושיופיזי. 28 פרק ג' מציג את הנסיקה של מדד הלחץ בשרשראות האספקה לישראל ב2021- ואת ירידתו מאוחר מהצפוי, רק במחציתהשנייהשל.2022 18 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים קצבעלייתשכרהדירההואץברציפותמראשית2021,ובמהלך2022הסתכמהעלייתובשיעור קצבעלייתשכרהדירה האיץהשנה.מחירי של6.3%.זאתלאחרשבמשךמספרשנים,עדשפרץמשברהקורונה,שררקצבעלייהשנתישל הדירותעלובחדות,אך כ2%-.אשרלמחיריהדירותעצמם–אלואינםנכלליםבמדדהמחיריםלצרכןבישראל,אךיש ברבעוןהאחרוןנבלם להם השפעה מקרו-פיננסית עם השלכות גם על סביבת האינפלציה ועל המדיניות המוניטרית. קצבעלייתם. למרות עליית הריבית וירידת מספר העסקאות בדירות, ועל אף הגידול הניכר של ההיצע לכל אורךהשרשרת(היתרים,התחלותבנייה,שיווק),עלומחיריהדירותבחדותבשלושתהרבעונים הראשוניםשלהשנה,ורקברבעוןהרביעיעלייתםנבלמה.לאורךהשנהכולהעלומחיריהדירות בשיעור של 14.6%. עלייה משמעותית של מחיריהן נרשמה גם במשקים נוספים במהלך חלק מתקופהזו.בישראלהושפעההעלייהכמובןגםמההיצעומהקצבהמהירשלגידולהאוכלוסייה, נושאשאליומתייחססעיף.2 איורא '- 10 :היחסביןמדדמחיריהסחיריםלמדדמחיריהבלתי-סחירים ארה " בוישראל ) מדד , דצמבר2019 = 100 ( 125 120 ישראל ישראל-מגמה 115 ארה "ב 110 ארה ב"-מגמה 105 100 95 90 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 כלמדדי המחירים ) הןעבורישראלוהןעבורארה "ב, הןמדדהסחיריםוהןמדדהבלתיסחירים ( הםמוכיארגיהומזון . עבורארה "ב, מדדהבלתיסחיריםהואמדדמחיריהשירותים . המקור : עיבודיבקישראלעלתוי הלמ " סוה- BLS . שערהחליפיןהנומינליהאפקטיביאופייןבמהלך2022בתנודתיותעםנטייהלפיחותשלהשקל, שערהחליפיןאופיין לאחרמגמתייסוףשנמשכהכעשור.כפישמלמדלוחא1-' שערהחליפיןשקל-,דולרעמדבשנת בתנודתיות,עםנטייה לפיחותשלהשקל. 2022עלרמהממוצעתשל3.4ש"ח(בדומהלרמתובשנת2020 ולאחרשב2021-,הואירדל3.2- ש"ח).פרקג'דןבהתפתחותזוובתרומתהלאינפלציה.בהשוואהלממוצעשל2021,בשנת2022 חל ייסוף ריאלי של 0.9% בלבד, נמוך משיעורי הייסוף החדים יותר שנרשמו בשנים הקודמות לוחא1-'().הייסוףהריאלילאורךהשניםהאחרונותמשקף,ביןהשאר,אתצמיחתפריוןהעבודה בישראל,שבשניםהאחרונותהייתהמהירהמןהממוצעב (פרקה').OECD- משברהקורונהומלחמתרוסיה-אוקראינהיצרוצוואריבקבוקבתחוםההובלההבין-לאומית ומחסור בסחורות. אלו השפיעו על מדינות שונות במידות שונות. רבים מהמוצרים והשירותים הסחיריםהפכומשוםכךלפחותסחירים.כך,נוסףעלהתייקרותםיחסיתלמוצריםוהשירותים הבלתי-סחירים–בניגודלמגמהארוכתהטווחבארץובעולם(איורא29)10-'–מחיריהםהתפתחו בצורהלאאחידהביןמדינות.השונותביןהמשקיםבהתפתחותמחיריהמוצריםהסחיריםהייתה גורםנוסף,קצרטווח,שהשפיעעלהתפתחותשעריחליפיןריאלייםהשנה30. 29 ירידת המחיר היחסי של המוצרים הסחירים בשנים שקדמו למשבר הקורונה הייתה מהירה יותר בארה"ב. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם צמיחה מהירה יותר של פריון העבודה שם, ביחס לישראל באותן שנים (שכן צמיחתפריוןהעבודההיאשמביאהלהוזלההיחסיתשלמחיריהמוצריםהסחירים).זאתבניגודלצמיחתהפריון הממוצעשלכללהחברותבOECD-,שהייתהאיטיתמאשרצמיחתהבישראל(פרקה'). 30 בדרך כלל השפעה דומיננטית על התפתחות שער החליפין הריאלי היא שוני בין מדינות בהתפתחותם של מחירי המוצריםוהשירותיםהבלתי-סחירים.אךבתקופהשבהגםמחיריהמוצריםהסחיריםמתפתחיםבאופניםשונים מאודביןמדינות,השוניהזההואגורםמשמעותינוסףלהתפתחותשלשערהחליפיןהריאלי. 19 בנקישראל,דיןוחשבון2022 תיבהא2-' כיצדמודעותהציבורלאינפלציהמשפיעהעלאופיה?: המושגאינפלציהמבטאהתייקרותשלכללהמוצרים,השירותיםוהנכסים.אולםהשינויברמתהמחיריםמבטא,בכל נקודתזמן,עירובשלשניסוגיםשוניםבתכליתשלשינויימחירים:שחיקהבערךהמטבע,שמשמעותהשינויבו-זמני שלכללהמחיריםבמשק,אבלגםשינוייםבמחיריםהיחסייםשלמוצריםושירותיםשונים(שיכוליםלהשפיעעלרמת המחיריםהכללית). שינוייםבמחיריםיחסייםנובעיםמשתיסיבותעיקריות,והןרלוונטיותגםלסביבתאינפלציהנמוכה.סיבהאחת היאהתפתחותשמשפיעהעלההיצעאוהביקושבענףמסוים–זעזוע"אידיוסינקרטי"המחוללשינויבמחיריםיחסיים בתגובהעלאירועריאלי(כדוגמתעלייהשלמחיריהנפטבגללמחסורעולמי).סיבהנוספתהיאקשיחותמחיריםשל הטווחהקצר,שמשמעותהכימחיריםשוניםמתעדכניםבתזמוניםשונים. אינפלציה שבה הרכיב הדומיננטי הוא שינוי מחירים רוחבי נוטה להיות יותר קשה לייצוב. שכן אינפלציה כזאת נוטהלהיתפסכמקיפהומתמשכת,ולכןמלווהבעדכוןמתמידשלהמחיריםלשםמניעתשחיקתם.כנגדזאת,אינפלציה שבעיקרהמבטאתשינויימחיריםיחסייםמשקפתשינוייםענפיים.במקרהכזה,אםהאינפלציההצפויהנותרתנמוכה, בזכותמדיניותמתאימהשלהבנקהמרכזי,המחיריםהיחסייםיפסיקולהשתנותכאשרהביקושוההיצעיתכנסולשיווי משקלחדש.כךגםהאינפלציהעצמהתתייצב,לאחרשיושלםתהליךהתאמותהמחיריםהשוניםלהתפתחויותהכלכליות. כאשרשינויבמחיריחסיהואבתשומהרוחביתכדוגמתנפט,אכןישלכךהשפעההמייקרתמגווןמוצריםושירותים. אבלההשפעההרוחביתשלהתייקרותכזאתתלווהבריסוןהפעילות,ולכןלאתובילבהכרחלהתייקרותגורפתומתמשכת. ואולם, אם אינפלציה שמתחילה כביטוי של שינוי במחיר היחסי מלווה בפגיעה מסוימת באמון לגבי נחישות הבנק המרכזילייצבה,היאעלולהלהפוךלמתמשכת. הדוחהשנתישלהבנקלסליקהבין-לאומית,II)ch.(2022,BIS,מבחיןביןשניסוגיהאינפלציה.בהבחנהזוהוא מתייחס להבדלי התנהגות המסבירים את הקושי בייצוב אינפלציה המשקפת שינוי מחירים רוחבי: עלייה בסביבת האינפלציה מעודדת את הציבור והפירמות להשתמש במנגנוני הצמדה להגנה מפניה. מנגנוני ההצמדה הם אמצעי לעדכון מחירי מוצרים ושירותים לפי האינפלציה הידועה, כלומר מהתקופה הקודמת. מטרת ההצמדות היא למנוע מהאינפלציה לשחוק את הערך הריאלי של מוצרים, שירותים ונכסים. אך לשימוש במנגנונים כאלו יש גם השפעות חיצוניות,המשנותאתהדינמיקהשלהאינפלציהועלולותלהחריףאותה:ההצמדותמגבירותאתההשפעותשלזעזוע נתון על האינפלציה, כך שאינפלציה אשר החלה כביטוי טכני לשינוי במחיר יחסי עלולה להתניע תגובת שרשרת של שינויים בכלל המחירים במשק. במקרה כזה מתחילה תגובה עם היזון חוזר, שתתבטא באינפלציה גבוהה וממושכת יותר.מנגנוניהצמדה,מטבעם,גםיתבטאובסנכרוןגבוהיחסיתשלשינוייהמחירים.עלרקעזהדןפרקג'ברוחביות שליוותהאתעלייתהאינפלציהב.2022- איור1ממחישאתההבחנההתיאורטיתביןשנימצביםקיצוניים–מצבשבולאפועליםמנגנוניהצמדהלעומתמצב שבוכלהמחיריםמוצמדיםלאינפלציהשהתרחשה(נוסףעלעדכונםמדיפעםגםבתגובהעלאירועיםשונים).כאשר מתחוללזעזועהמעלהאתהאינפלציה,הבנקהמרכזימעלהאתהריבית.כתוצאהמכךהפעילותמצטמצמת,וירידתה מביאהלריסוןהאינפלציה.כמוכןמתקבלייסוףריאלי–הןכתוצאהמעלייתהאינפלציה,והןכתוצאהמייסוףנומינלי שמתפתחבהשפעתהריבית.כאשרישנםמנגנוניהצמדה,אותוזעזועבדיוק(מבחינתמאפייניוועוצמתו)מביאלתגובות ממושכותיותרוחזקותיותרשלכלהמשתניםהמתואריםולתנודותחריפותיותרבהם.לכןבמשקהמאופייןבמנגנוני הגנהמהאינפלציה,אובדןהתוצרהנדרשלייצובהאינפלציה("יחסההקרבה")גדוליותר. לאחר תקופה ארוכה של סביבת אינפלציה נמוכה תיתכן דעיכה של המודעות לשינוי ברמת המחירים המצרפית inattention"(rational").זהאחדההישגיםהחשוביםשלמשטריעדאינפלציה,והואאפייןאתהמשקהישראלילאורך שנים ארוכות. כנגד זאת, כאשר סביבת האינפלציה עולה, עולה גם המודעות לקיומה ולהשפעותיה. עליית המודעות עלולהלהביאלעדכונימחיריםושכרבאופןשמפצהעלשחיקתםהריאלית.עדכוניםכאלה,ביןאםהםננקטיםבאופן 20 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים איור1-תגובהלזעזועאיפלציה עםובלימגוי הצמדה איפלציה ריבית 0.35 ללאהצמדות עםהצמדות 0.25 0.15 -0.05 -0.25 -0.25 0 5 10 15 20 0 5 10 15 20 תוצר שע" חריאלי 0.05 -0.3 -0.15 -1.3 -0.35 -0.55 -2.3 0 5 10 15 20 0 5 10 15 20 האיור מבוסס על הדמיות של תגובה לזעזוע איפלציה על פי מודל ה- DSGE של חטיבת המחקר בבק ישראל , כפי שמוצג ע"י al et Argov (2012) . הציר האופקי מציג את מספר הרבעוים מאז הופעת הזעזוע . בכחול רציף מוצגת התגובה לזעזוע איפלציה במודל ללא הצמדות . באדום מרוסק מוצגת התגובה לאותו זעזוע בדיוק )גם מבחית העצמה ( במודל שמכיל בתוכו עדכון אוטומטי של מחירי המוצרים ושל שכר העבודה לאיפלציה שהתרחשה ברבעון הקודם . איפלציה היא שיעור האיפלציה במהלך ארבעת הרבעוים האחרוים במוחי סטייה , בקודות אחוז , ממרכז יעד האיפלציה של בק ישראל )% 2(; ריבית היא הסטייה של ריבית בק ישראל , בקודות אחוז , משיעור הריבית של הטווח הארוך ; תוצר הוא הפער של התוצר , באחוזים , מהמגמה ארוכת הטווח שלו; שע"ח ריאלי הוא הפער של שע"ח הריאלי האפקטיבי , באחוזים , ממגמתו ארוכת הטווח . שיטתיוביןאםהםספורדיים,מחלישיםאתהתפקודשליעדהאינפלציהכעוגןנומינלי,ואזהשפעתםשלזעזועיםשונים עלהמשקממושכתוחזקהיותר. דינמיקהכזאת,שלאינפלציהקשהלייצוב,רָווחהבמשקהישראליבעקבותסביבתהאינפלציההגבוההבאמצעשנות ה80-.הצמדותלאינפלציהשהתרחשההיונהוגותהןבשוקהאשראי(משכנתאותואג"חצמודותלמדד)והןבשירותיהדיור ובשירותיםאחרים(שבמקריםרביםערכםאףננקבבדולרים).לאחרהתייצבותהאינפלציהבסביבותהיעד,מנגנוניםאלו ננטשורקהדרגתיתוחלקית(בשוקהאג"חהםלמעשהנהוגיםעדהיום),והמשיכולהשפיעעלהדינמיקההמקרו-כלכלית שניםרבותלאחרהתייצבותהאינפלציהבסביבהנמוכה. מקורות Argov,E.,E.Barnea,A.Binyamini,E.Borenstein,D.Elkayam,andI.Rozenshtrom(2012)."MOISE:A DSGEModelfortheIsraeliEconomy",BankofIsraelDiscussionPaper,No.2012.06. BankofInternationalSettlements(BIS)(2022)."Inflation:aLookundertheHood",AnnualEconomic Report,June2022,ChapterII. 21 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ב.מעברמהרחבהלריסוןמוניטרי בקיץ 2021 היה בנק ישראל מהראשונים בעולם שהפסיקו את השימוש בכלי ההרחבה הלא ההעלאותשלריבית בנקישראלהחלולאחר שגרתייםשהופעלובתקופתהקורונה.החלטתהריביתשלחודשפברואר2022התקבלהבעיצומו שהתבררכיהאינפלציה שלגלהתחלואהשלזןהאומיקרון,ולפנישפרצהמלחמתרוסיה-אוקראינה,אךהיאכברכללה החלהלסטותמהגבול הערכה כי תהליך של העלאות ריבית יחל בקרוב. הריבית אכן החלה לעלות בהחלטה שלאחר העליוןשלתחוםהיעד. מכן – באפריל 2022. החלטה זו התקבלה לאחר שדעך גל התחלואה, ולאחר שהתפרסמו נתוני האינפלציהאשרלימדוכיהיאסוטהמהגבולהעליוןשלתחוםהיעד(איורא11-'ופרקג').באותה עתהאינפלציהבמשקיםאחריםכברהייתהגבוהההרבהיותרמןהיעדיםבהם,וברובםתהליך העלאתהריביתרקהחל(איוריםא1-'וא2-').הסטייהשלהאינפלציהמהיעדיםבאותוזמן,וכן ההשלכותשלהמלחמהבאוקראינה,הובילואתהבנקיםהמרכזייםלהעלותאתהריביותבקצב מהיר. איור א'- 11 : האיפלציה )12 חודשיםאחרוים ( והריביתהמויטרית יואר1994 - דצמבר2022 22 17 איפלציה ריבית 12 7 2 -3 1994 1996 1998 2000 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2022 המקור : תויהלמ "סועיבודיבקישראל . עיתויהמעברמהרחבהלריסוןמוניטרישיקףאתהזהירותהמתחייבתמהעובדהשהחלטות עיתויהעלאתהריבית המדיניות המוניטרית מתקבלות בתנאי אי-וודאות: כיוון שהמדיניות לא משפיעה מייד, אלא הושפעגםמאי-הוודאות בפיגור,ישצורךלקבלהחלטותבשעהשחלקמהנתוניםהרלוונטייםעדייןאינםידועים,ולפיכך ששררהבראשיתהשנה. התגובהלעלייתהאינפלציהעלולהלהתבררבדיעבדכמוקדמתאוחזקהמדי.איורא11-'מצביע עלשתיתקופות,בעשוריםהאחרונים,ששררהבהןריביתנמוכהמשמעותיתמשיעורהאינפלציה –שתיהןהתאפיינובמשבריםעולמייםחריגיםבממדיהם.הראשונההיאתקופתהמשברהפיננסי הגלובלישלהשנים2009–2008,והשנייההיאהתקופההנסקרתבדוחזה.תחילת2022אופיינה כאמור ברמה גבוהה של תחלואה ותמותה בשל גל ה"אומיקרון" (איור א3-'), ודבר המלחמה באוקראינה טרם נודע (שכן זו פרצה רק בסוף פברואר). אמנם שררה אי-וודאות גבוהה באשר להמשך התפתחותה של המגיפה, אך ההערכה הייתה שהבעיות בשרשראות האספקה בעולם ייפתרו בתוך פרק זמן קצר. כדי להימנע מריסון יתר בחרה הוועדה המוניטרית בתחילת השנה להשהותאתהעלאתהריבית,כדילבחוןאתהתפתחותהאינפלציהגםעלרקעהביטולההדרגתי של השימוש בכלי המדיניות המרחיבים הלא-שגרתיים שהופעלו בתקופת משבר הקורונה – הן בתחוםהמוניטרי(עסקותמכרעםהגופיםהמוסדיים,תוכניתההלוואותלבנקים,ורכישותאג"ח 22 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים ומט"ח)והןבתחוםהפיסקלי(תשלומיהעברהותמיכותנוספותבגיןהקורונה,שהגיעולממדים של5.7%ב2020-ושל3.7%תוצרב2021-,וצומצמובמידהרבהבמחציתהשנייהשל31.)2021 עיתויהמעברמהרחבהלריסוןמוניטרי–בעולםאךגםבישראל–נבעביןהשארגםמהגישה עיתויהעלאתהריבית הרווחתלניהולמדיניותמוניטרית:משטרגמיששליעדאינפלציה.במשטרכזה,לצדהמחויבות הושפעמיעדימדיניות ליעדהאינפלציה,בנקיםמרכזייםפועליםבהתייחסליעדימדיניותנוספים–הפעילות,התעסוקה נוספיםשלבנקישראל, לצדיעדהאינפלציה והיציבותהפיננסית.כאשרלבנקהמרכזיישיעדימדיניותנוספיםלצדייצובהאינפלציה,ישצורך שהואהעיקרי. בהבחנהביןאינפלציההמשקפתגאותבביקושיםלביןכזאתהמשקפתהרעהבהיצע.אינפלציה הנובעת מגאות בביקושים תלווה בהתרחבות של הפעילות הכלכלית, ואילו אינפלציה הנובעת מירידת ההיצע תלווה בהתכווצותה. לפיכך, במקרה של אינפלציה המשקפת הרעה בהיצע יש הצדקה לתגובה איטית ומדודה, יחסית לתגובה על אינפלציה המשקפת גאות בביקושים, שכן ריסוןמוניטרילנוכחזעזועיהיצעעלוללפגועביעדיהפעילותוהתעסוקה32.בתחילת2022יוחסה האינפלציה להרעה בהיצע העולמי, ולפיכך היה מקום לצפות כי תהיה לה השפעה מרסנת על הפעילותהריאליתוהפיננסית.זוהייתהצפויהלתרוםבהמשךגםלריסוןהאינפלציהעצמה. כאמור, בגלל אופיים של הגורמים להתפרצות האינפלציה, נתפסו גורמים אלה בראשיתם ככאלהשלאנכוןלפעולנגדםבאמצעותריסוןמוניטרימהירשעלוללהתבררכמוקדםמדי,במיוחד עלרקעאי-ודאותלגביהחוסןשלהפעילותהריאליתבתהליךהיציאהמהקורונה(בישראל,וביתר שאתבעולם).איורא12-'ממחישאתהעליותהחדותשלמחיריהאנרגיהוהסחורותבעולםבמהלך 2021. מחירים אלו היו צפויים להתמתן לאחר זמן קצר (התפתחות שלו התממשה, תרומתה לאינפלציה הייתה צפויה להיות שלילית). אך עליות מחירי האנרגיה והסחורות דווקא החריפו במחציתהראשונהשל2022,לאחרפרוץהמלחמהביןרוסיהלאוקראינה.הםירדורקבמחצית השנייהשל2022,ולאלפניעליותנוספות.גםעלייתמדדהלחץבשרשראותהאספקה(מדדהמוצג בפרקג')הייתהממושכתמכפישהוערךתחילה,והיאהחלהלדעוךרקבמחציתהשנייהשל2022. איורא '- 12 : מחירחביתפטמסוג " ברט " ומדדעולמישלמחיריהסחורותללאארגיה מדד יואר2016 עדדצמבר2022 01/01/2016=100 USD 200 200 190 180 180 הסחורותללאארגיה 160 170 פטמסוג "ברט )" צירימין ( 140 160 150 120 140 100 130 80 120 110 60 100 40 90 20 80 המקור : עיבודיבקישראלעלתוי בלומברג . 31 לפידוחבנקישראללשנת2021 פרקו':המגזרהציבוריומימונו., 32 הרחבהבנושא,אמנםבהקשרשלזעזועיםמרסניאינפלציה,מובאתבדוחבנקישראללשנת2018(פרקא',תיבה א1-' המדיניותהמוניטריתלנוכחזעזועיהיצע.): 23 בנקישראל,דיןוחשבון2022 במהלך חלק ניכר מהשנה התשואות הריאליות על אג"ח ממשלתיות, בישראל ובעולם, היו במהלךהשנההאינפלציה החלהלשקףהתרחבות שליליות. בין השאר הייתה זו תוצאת השפעתם של צעדי ההרחבה המיוחדים שננקטו בתגובה שלהביקושים. למשברהקורונה–הןהפיסקלייםוהןהמוניטריים–שלחלקםהייתההשפעתמתמשכתעלהכנסת משקיהבית.לכן,כשהחלתהליךהעלאתהריבית,לחלקמצעדיההרחבהמתקופתהקורונההייתה עדייןהשפעה.לצדזאת,גםהשפעתושלתהליךצמצוםהיאהדרגתית.לפיכךעלייתהתשואות הריאליות, עקב המעבר לצמצום מוניטרי, הייתה הדרגתית: אף שבישראל המפנה במדיניות החל, כאמור, עוד בקיץ 2021, התשואה הריאלית על אג"ח של ממשלת ישראל הפכה לחיובית, עבורכלהטווחיםלפדיון,רקברבעוןהאחרוןשל2022.בזמןשתשואותריאליותנמוכותתמכו בביקושים,ההתרחבותשלההיצעהייתהאיטיתיותר,כימאפייניהשוניםמאלושלהתרחבות הביקוש:היאכרוכהבקליטהושילוב-מחודששלעובדיםששהובחל"ת,בתהליכיגיוסוהכשרת עובדיםחדשים,ברכישתמכונותוציוד,ברכישתחומריגלםובהתאמותנוספות.ככלשתהליכים אלההתקדמולאורךהשנה,הלכהוהתבהרהגםתרומתהשלהתרחבותהביקושיםלאינפלציה. האינפלציהבישראלעלתהמאוחרומעט,יחסיתלאינפלציהבמשקיםאחרים(איורא1-'),ורק משהחלההעלאת הריבית,היאהייתה אחרי שכבר התבררו מאפייני התופעה העולמית וממדיה, ולכןבשלו התנאיםלהעלאות ריבית. מהירה. תהליךהעלאותהריבית,מרגעשהחל,היהמהיר–בישראלכמובמשקיםאחרים.תהליךזהזכה לכינוי loading" front". שימוש במונח זה סייע להעביר את המסר שנוצרו נסיבות המצדיקות קצבמהירשלהעלאותריבית. ריביותהשוקהשונות התמסורתמהחלטתהריביתשלבנקישראללריביותהשוקעוברתדרךמספרערוצים.לצורך הגיבולעלייתריביתבנק התאמת היצע המק"ם לביקוש עבורו, הגביר בנק ישראל ברבעון האחרון של השנה את קצב ישראל,אמנםלעיתים הנפקותיו.הגדלתקצבההנפקותסיפקהמענהלביקושהגוברלמק"ם,עלרקעהעלאותהריבית, בעיכוב. והיאאחדממנגנוניהתמסורתלריביותהשוק.הגדלתההנפקותהעלתהאתהאטרקטיביותשל הקרנות הכספיות, ובכך תרמה למגוון החלופות העומדות בפני ציבור החוסכים וגם עודדה את העלאתהריביותעלהפיקדונות. העלאת ריבית בנק ישראל התבטאה בעלייה רוחבית של הריביות על האשראי הבנקאי. אך כמו ברוב המדינות המפותחות, תרגומה של עליית ריבית הבנק המרכזי לעלייה של ריבית הפיקדונותשהציעוהבנקיםהמסחרייםללקוחותיהםהיההדרגתי.תיבהד2-'(בפרקד')מסבירה מדועהתמסורתלריביתהפיקדונותנוטהלהיותחלשהבסביבהשלריביתנמוכהועודפינזילות, והיאמתחזקתרקלאחרעלייהמסוימתבסביבתהריבית.התיבהגםמראהשהתמסורתבישראל הייתהמהירהוחזקהיחסיתלעולם. המאמצים שנקט בנק ישראל כדי לתרום להעלאת ריבית הפיקדונות כללו פרסום קבוע של ריביות הבנקים השונים על ההלוואות ועל הפיקדונות באתר האינטרנט של הבנק. היה זה צעד אחדמתוךמכלולצעדיםשנקטבנקישראלבשניםהאחרונות,במסגרתאסטרטגיהכוללתלשם הגברת השקיפות והתחרות בין הבנקים המסחריים. זו כללה, בין היתר, את רפורמת "מעבר בנקבקליק"2021(),רפורמתהשקיפותבמשכנתאות2022()ומתןרישיונותלהקמתשניבנקים דיגיטליים(ב2019-וב).2022- עליית הריבית מהווה תמריץ להקטין פעילות ולצמצם החזקות מזומן והפקדות בחשבונות העו"ש.ואכן,פרקג'מצביעעלמגמהשלהקטנתהנזילותמצדהציבור–צמצוםהיקףההחזקות בחשבונות העו"ש לצד התרחבות משמעותית של הפיקדונות הנושאים ריבית (שהיקפם כמעט הוכפלבמהלך2022). עלייתהריביתהשפיעה עלייתהריבית,בארץובעולם,השפיעהכמובןגםעלעלויותהמימוןממקורותחוץבנקאיים עלהפעילותבשוק במשק: מחירי המניות ירדו ותשואות האג"ח עלו. פרק ד' דן בהתפתחויות הללו ובהשפעתן. זו האשראי. התבטאה, בין השאר, בקטיעת גל ההנפקות של 2021–2020, וכן במפנה בהתפתחות האשראי: 24 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים בעודשבמחציתהראשונהשל2022נמשךהגידולהחדשהחלשנהקודםלכן,במחציתההשנייה הואטקצבהתרחבותהאשראימכלהמקורות(הבנקאיוהחוץ-בנקאי)ולכלהמגזרים(לעסקים ולמשקיהבית). עלייתהריביתהעלתהכמובןגםאתנטלהחזריההלוואותשלהעסקיםומשקיהבית,ובתוכם החזריהמשכנתאות.התפתחותזותרמהככלהנראהלמגמתהירידהשלמספרהעסקאותבדירות בשנת (פרקח').2022 ריסון האינפלציה כרוך בהכבדת הנטל על הציבור – הן בגלל ההשפעה הישירה של עליית הריביתהמייקרתאתההלוואות,והןבגללההשפעההעקיפהשלריסוןהביקושיםשעלוללפגוע בפעילותובתעסוקה.אולםריסוןכזההואהכרחי,משוםשבלעדיוהאינפלציהעלולהלעלותאף יותר,ובכךלהחמיראתהפגיעה,בעיקרבשכבותהחלשות33. 4.משברהאנרגיהבאירופה וחוסנושלמשקהאנרגיהשלישראל במלאותיובללמשברהאנרגיההגדולשל1973פרץברביעהראשוןשל 2022משבראנרגיהנוסף בתחילת2022פרץבעולם משברשהתבטאבעליית בסדרגודלעולמי.מחיריהגזהטבעיבעולםבכלל,ובאירופהבפרט,עלובחדותעדלרמהגבוהה מחיריאנרגיה,ובראשם פי אחד עשר מהרמה ששררה ערב משבר הקורונה, ובשיאם הגיעו ל70- דולרים ליחידת חום הגזהטבעי. באירופה(איורא13-').לעומתזאתבישראל,העלותהמוכרתהמשוקללתשליחידתחוםהמיוצרת באמצעותגזטבעי,שעמדהבשנת2021על4.63דולרים,כמעטלאהשתנתה34.עלייתםשלמחירי האנרגיההקיפהגםאתמחיריהנפטוהפחם,אמנםבשיעוריםנמוכיםמזהשלהגזהטבעי.אף שמסתמןכיהשלבהאקוטיבאירופהחלף,ומחיריהדלקיםשביםלרמתםארוכתהטווח,השפעות המשברעלשוקיהאנרגיהבעולםעשויותלהימשךעודזמןרב.עלייתמחיריהאנרגיההתבטאה גםבאינפלציההכלליתבמדינותהעולם(איורא14-').בישראלרכיבהאנרגיהעלהבשיעורמתון יותר,בעיקרבזכותמבנהמשקהחשמלוהמדיניותשננקטה,כפישמפורטלהלן. עלייתהמחיריםהקיפהאתכלסוגיהדלקיםהפוסיליים(נפט,פחםוגזטבעי)וזלגהמאירופה לרחביהעולם36,35.השיבושיםבאספקתהאנרגיההתרחשובעיקרבאירופה,ובמיוחדבאספקת 33 ביןהפרסומיםהמלמדיםשהאינפלציהפוגעתבעיקרבשכבותהחלשות: Albanesi,S.(2007)."InflationandInequality",JournalofMonetaryEconomics54,1088-1114. עבודה זו דנה בממצאים אמפיריים המעידים על מתאם חיובי בין אינפלציה לאי-שוויון. העבודה מציגה גם מודל תיאורטי,המסביראתהמתאםכתוצאהשלקשרשהסיבתיותשלוהיאמהאינפלציהלאי-השוויון.המודלמבוסס על שלוש הנחות עיקריות שבעטיין בעלי ההכנסה הנמוכה הם הנפגעים העיקריים מהאינפלציה. ראשית, כלל האוכלוסייה מאופיין באי-שוויון "אקסוגני" בפריון העבודה, המושפע ממאפיינים סוציו-כלכליים ומוסדיים של המשק, ובפרט ממאפייני ההשכלה היסודית; שנית, בעלי הכנסה נמוכה נוטים לנהל את הנזילות שלהם בצורה פחות יעילה מאשר בעלי הכנסה גבוהה. שלישית, החלטות פוליטיות הנוגעות לתמהיל של הכנסות הממשלה מתקבלות באופן היוצר הטיה למימון בחוב, שמשמעותו אינפלציה גבוהה יותר בהשוואה לתמהיל שבו משקל המיסויגבוהיותר. 34 המקור:דוחרשותהחשמל2021.פרטיחוזיהגזהטבעימוגניםמטעמיסודיותמסחרית,והעלותהמוכרתמוצגת לציבוררקבפערובממוצע. 35 העלייה החדה של מחירי הגז הטבעי באירופה השפיעה גם על מחירי האנרגיה המתחדשת, שהיא מקור אנרגיה חלופילייצורחשמל,ומחיריהאנרגיההסולאריתואנרגייתהרוחבאירופהעלואףהםבחדות. 36 הביקוש של אירופה לגז טבעי ועליית המחירים שהביא עמו חוללו משברי אנרגיה גם במדינות עניות רבות, בהן תאילנד,מקסיקו,פקיסטן,הודוובנגלדש. 25 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורא '- 13 :מחיריהדלקיםהמרכזייםבאספקתהארגיהבאיזורים שויםבעולם )mmbtu \$, 2007 - 2022 ,ממוצעחודשי ( 80 70 60 50 40 30 20 10 0 12 5 10 3 8 1 6 11 4 9 2 7 12 5 10 3 8 1 6 11 4 9 2 7 12 5 10 3 8 1 6 11 4 9 2 7 12 20 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 07 גזטבעיאיחודאירופי גזטבעיארה "ב פחם פטאיחודאירופי פטארה "ב גזטבעיוזליאסיה גזטבעיוזליארה "ב מקור : תוי FRED ותויEIA . השיבושיםבאספקת הגזהטבעי,שנחשבללאסחיר,יחסית;זאתמשוםשהמסחרבגזהטבעימתנהלבעיקרבאמצעות האנרגיהעיקרםבמדינות תשתיתצינורות,ולכןישנההפרדהביןשווקיוהבין-לאומיים,דברהמוביללפערימחירביןאזורים אירופה,המשתמשותבגז שונים.לעומתזאתבמחיריהנפטוהפחם,ששינועםאינומוגבלרקלמדינותקרובות,ההבדלים טבעיבאמצעותצינורות. בין השווקים השונים נובעים בעיקר מאיכותו של הדלק37. אמנם ניתן להתגבר על סחירותו המוגבלתשלהגזהטבעיבאמצעותהפיכתולנוזלי(לגט"נ),אךהדברכרוךבעליהבמחירו,בשל תהליךההנזלה,השינוע והגיזוז,ועקבהעלויותהגבוהותשלהתשתיותהדרושותלתהליך.כיוון שתכנוןוהקמהשלתשתיותאלוגםנמשכיםזמןרב,הקיבולתשלהתשתיותהזמינותבטווחהקצר קשיחה,ולכןגידולהביקושלגזטבעיעלוללגרוםלעלייהמשמעותיתשלמחירו(האזורי).בטווח הבינוניהיכולתלהגדילאתהיקףהתשתיותהאלוגבוההיותר.כך,לדוגמה,האיץמשברהאנרגיה באירופה הקמה של מתקני הנזלה וגיזוז בעולם, כדוגמת המתקנים בסעודיה ובקטאר (הנזלה) ובגרמניה(גיזוז),שצפוייםלהתחיללפעולכברבחורףהבא.ואולםגםאפשרויותאלומוגבלות. בשניםהאחרונותמגיעמשקלהגט"נבתצרוכתהעולמיתלכ15%-(כ500-600-38BCM בשנה.39) מחיריהגזהטבעי עלייתמחיריהגזהטבעיבעולםהחלהעודבשנת2021,וטרםהמלחמהביןרוסיהלאוקראינה, החלולעלותבעולםעוד לאחר ששיבושים באספקת הגז הטבעי מרוסיה לאיחוד האירופי הזניקו את מחירו שם ואת ב2021-,ולאחרפרוץ הביקושים בשווקים אחרים. השיבושים בשנת 2021 העלו את מחירי הגז הטבעי באירופה פי המלחמהבאוקראינההם שישהלעומתמחירוהממוצעערבמשברהקורונה40.בארה"בעלהמחירהגזהטבעיבשנת2021- נסקו. בכ30%- ומחירהפחםבעולםעלהבכ90%-,,בעיקרעקבהיותומקוראנרגיהחלופיסחירלגזטבעי לצורכי ייצור חשמל. מחירי הנפט, שמידת התחליפיות שלו לגז הטבעי נמוכה יותר, עלו בעולם במהלך2021 בממוצע,בכ20%-,בלבדביחסלמחירוהממוצעב.2019–2017- 37 לפניהמשברמחירהנפטליחידתאנרגיההיהגבוהמזהשלגזאופחם. BCM-BillionCubicMeter 38 IEA,gasmarketreport2022 39 40 החישובים כאן נסבו על היחס שבין מחיר מקור האנרגיה בסוף שנת 2021 לבין מחירו החודשי הממוצע בשנים .2019–2017 26 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים איורא '- 14 :השיוי במחיריהארגיהעלבסיסמדדהמחיריםלצרכן %) שיויביחסלאותהתקופהבשההקודמת 2019, - 2022 ( 70.0 60.0 50.0 40.0 30.0 25.9 20.0 10.0 4.4 0.0 -10.0 -20.0 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 2020 2021 2022 ישראל חציוןה- OECD אחוזוןה- 10% אחוזוןה- OECD 90% OECD מקור OECD: . לצד השיבושים באספקת הגז הטבעי באירופה היו גם גורמים משמעותיים נוספים, מצד מלבדהשיבושים הביקושומצדההיצע,שתרמולעלייהשלמחיריהאנרגיהבעולם;ביניהם:התאוששותהכלכלה באספקתהגזהטבעיבשל המלחמהבאוקראינה העולמית מהשפעות מגיפת הקורונה, שהגדילה את הביקוש; שיבושים בשרשראות הייצור תרמולעלייתמחירי וההובלה,שהביאולעלייתמחיריהפחםוהנפטבעולם,בדומהלאלהשלכללהסחורות;השקעה האנרגיהגורמיםנוספים. נמוכהבפיתוחמקורותדלקיםפוסיליים,מחששלכדאיותה,לנוכחהתביעההבין-לאומיתלעבור לכלכלהדלתפחמןודרישתהמשקיעיםלתשואהגבוההיותרעלהשקעתםבעקבותגלפשיטות רגלשלחברותאנרגיהפוסיליתבתקופתהקורונה41.לאחרהפלישההרוסיתלאוקראינהבפברואר 2022והסנקציותשהטילומדינותהמערבעלרוסיההחמירוהשיבושיםבהיצעהגזהטבעימשם. בשיאושלהמשבר,במהלךחודשאוגוסט2022,האמירומחיריהגזלרמההגבוההפיאחדעשר מהמחירהממוצעבשניםשלפניהקורונה,מהשעוררחששותלמשברכלכליעמוקבאירופה.זאת לעומתעלייהממוצעתשלמחיריהגזהטבעיוהנפטבארה"בבכ200%-ובכ50%-,בהתאמה.מחיר הפחםבעולםעלהפיארבעה.עלייתמחיריהגזהטבעיבאירופההביאהלמעברלשימושבחומרי אנרגיה אחרים ולהסטת גט"נ משוקי העולם לאירופה. התפתחות זו, ועמה חורף חם מהצפוי באירופה וצעדי חיסכון באנרגיה שננקטו בה, מיתנו את עליית מחירי הגז הטבעי והאנרגיה באירופהובעולם42. ישראלוהמשבר לעומת העלייה החדה של מחירי האנרגיה בעולם, ובמיוחד זו של מחירי הגז הטבעי באירופה, סדרהשלפעולות שהממשלהנקטהמאז השפעת ההתייקרות העולמית של הדלקים על ישראל הייתה נמוכה יחסית. מאז 2013 נקטה 2013לעיצובמשק הממשלהסדרהשלפעולותמדיניותלעיצובמשקהאנרגיההמקומי,ובזכותןהואהצליחלהכיל האנרגיהתרמהלהשפעה אתהזעזועיםהגלובלייםבמחיריהגזהטבעי,תוךשמירהעלאספקהסדירהבמחיריםנמוכים הנמוכהשלמשבר האנרגיהעלהמשק 41 לעלייתהמחיריםב2021-היועודסיבותרבות,בהןהפסקותתחזוקהממושכותמהצפוישלמתקניגזבנורווגיה, הישראלי. חורףקרמהצפויועוד. 42 סייעהלכךהעובדהשסין,בהיותהצרכניתגט"נמובילה,הייתהנתונהלאורךמרביתהשנהבסגריםרחביםבשל הקורונה,מצבשהפחיתאתהביקוששלהלאנרגיה. 27 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ובעיקר יציבים. בין פעולות הממשלה לעיצוב משק האנרגיה ראוי להזכיר את גיבוש מתווה הגזויישומו,שהבטיחלישראלאספקתגזטבעיממספרמאגריםנפרדים,שכיוםמייצריםמעל שנישלישיםמהחשמלבישראל.יתרעלכן,חוזיהגזשנחתמוביןהמאגריםהמקומייםלחברת החשמלולספקיהחשמלהפרטייםהםחוזיםארוכיטווח,המבוססיםעלנוסחתמחירקבועה, שאינהתלויהבמחיריהגזהעולמיים43.נוסףעלכך,החלטותהממשלהבאשרליצואהגזהטבעי מישראל הבטיחו אספקה של כמות הגז הנדרשת למשק הישראלי. ליציבות האספקה סייע גם קידוםהמעברהאנרגטילמקורותנטוליפליטה,שתורמיםכיוםכ8%-מאספקתהחשמל.עםזאת חשובלצייןשיציבותהמחירים,אשרסייעהלמשקבתקופתהמשברהנוכחי,כשמחיריהאנרגיה בעולם האמירו, עלולה להביא, וגם הביאה בעבר, למצבים שבהם מחירי הגז הטבעי העולמיים נמוכיםממחיריהםבישראל. ישראלמחוברתכיום בשנת2009התגלובישראלשנימאגריגזגדולים –מאגר"תמר"ומאגר"לוויתן"– ומאוחר למספרמאגריגז,דבר יותרנוספוכמהתגליותקטנות.מאגריהגזהטבעישלישראלמכילים,עלפיההערכותהמקובלות, המגבירעבורהאת כ950- BCM, ויש הסבורים שבמים הכלכליים של ישראל קיים פוטנציאל לתגליות גז גדולות פוטנציאלהתחרות נוספות.הפקתהגזממאגר"תמר"החלהבשנת2013,ובשנת2020החלולהפיקגזגםמממאגר והביטחוןהאנרגטי. "לוויתן"– חלקולשםיצואלמדינותהשכנות.בסוףשנת2022החלולהפיקגזגםמהמאגרים הקטנים יחסית "כריש" ו"תנין", וכיום ישראל מחוברת למספר מאגרי גז, דבר המגביר עבורה אתפוטנציאלהתחרותוהביטחוןהאנרגטי44.תפוקתהגזהטבעימהמאגריםהסתכמהב2022- בכ21- BCM ועל פי ההערכות היא צפויה להמשיך ולעלות עד לBCM45-, ב2030-. לפירוט על התהדקותקשריהכלכלהביןישראללמשקיהמזרחהתיכוןבכללוהסכמיהאנרגיהבפרטראו תיבהבפרקב'. לצד התפתחות היצוא, ישראל היא עדיין יבואנית נטו של דלקים. החשיפה הישראלית החשיפההישראלית העיקריתלמשבר למשבר האנרגיה בעולם נבעה מיבוא דלק לשימוש בתחבורה ומיבוא פחם, אשר מהווה עדיין האנרגיהנבעהמיבוא כ23%-מתמהילמקורותהאנרגיההמשמשלייצורחשמל(איורא15-').פחםנחשבלדלקהמזהם דלקלתחבורהופחם ביותר להפקת יחידת אנרגיה. לפיכך גלום בצמצום השימוש בו פוטנציאל התרומה המשמעותי לחשמל. ביותר להפחתת פליטות גזי החממה בישראל, ובכך גם לעמידה במחויבות הישראלית לאמנות הבין-לאומיותבנושא.תגליותהגזהטבעיבישראל, יחדעםהיעדהממשלתישלמעברלכלכלה דלת פחמן, הביאו לשינוי תמהיל מקורות האנרגיה, וכן לצמצום התלות של ישראל באנרגיה מיובאת. משקל הפחם בתמהיל הדלקים המשמשים לייצור חשמל ירד מרמה גבוהה של 60% לפניהתגליותלכ23%-בשנת2021,ועלפימפתהדרכיםשפרסםמשרדהאנרגיההשימושבוצפוי להיפסקלחלוטיןעדסוףשנת45.2025במקבילעלהמשקלהגזהטבעיבייצורהחשמלמכ25%- לפניתגליותהגזהגדולותלכ70%-,והאנרגיותהמתחדשות,שגםהןמיוצרותבארץ,ומבוססות עלחוזיםארוכיטווח,מהוותכיום,כאמור,כ8%-מהתמהיל46. 43 תלותעקיפהמסוימתבמחיריהגזהעולמייםקיימתבחלקמהחוזים,הכולליםרכיבשלהצמדהלמדדהמחירים לצרכןבארה"ב;מדדזהמושפעממחיריהאנרגיה,ובהםמחיריהגזהטבעיבארה"ב.גםמחיריהקמתםשלהמת ר קניםמושפעיםמהמחיריםהעולמיים. 44 עלכךניתןלהוסיףאתהאפשרותשלספינהמגזזת,שאףכיאינהנחוצהבשלבזה,תוכללהוסיףלביטחוןהאנ�ר גטי. 45 מקור:https://www.gov.il/he/Departments/publications/reports/energy_121021 46 עםזאתהתשומותלהקמתמתקניםלייצוראנרגיותמתחדשות–טורבינותרוח,פנליםסולרייםובטריותלאגירת אנרגיה – מיובאות. כאשר נוצרים בעולם עודפי ביקוש לאנרגיות מתחדשות עלולים להיווצר קושי בהשגתן או/ו עלייהשלמחירן. 28 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים מחירהבנזיןבישראלעלהבשנת2022בשיעורשלכ30%-–דומהלזה שנרשםבאירופהונמוך המסעלבנזיןהופחת מאשרבארה"ב.זאתבגללהמס,המהווהבישראלובאירופהחלקניכרממחירהדלק,ששיעורו במהלךהשנה,כחלק מתגובתהממשלהעל בישראל אףהופחתבמהלךהשנה,כחלקמתגובתהממשלהלעלייתהמחירים,כפישנפרטבהמשך. עלייתמחיריהדלק בעולם. איורא '- 15 :צריכתחומריארגיהבישראל ) מיליארדיMMBTU , 1995 - 2021 ( 1.2 1 0.8 0.6 0.4 0.2 0 1995 1997 1999 2001 2003 2005 2007 2009 2011 2013 2015 2017 2019 2021 פטגולמי פחם גזטבעי ארגיהמתחדשת מקור : תוי EIA . משברהאנרגיהבאירופההביא,כאמור,לעלייהחדהשלמחירהפחםבעולם.תגובתממשלת ישראללעלייתמחיריהאנרגיהבעולםסייעהלצמצוםעלייתםבישראל.העלותשלייצורקילוואט חשמלבאמצעותפחםהגיעהב2022-בישראלל42-אגורות,לעומתעלותמקבילהשלכ10-אגורות ב2020- ו14-, אגורות בייצור חשמל באמצעות גז טבעי, שנותרה קבועה בזכות החוזים ארוכי הטווחלגבימקוראנרגיהזה47.רשותהחשמלהעריכהשהתייקרותהתשומותמצדיקההעלאה של מחירהחשמלביותרמ48,20%-אךכדילמתןאתהפגיעהבצרכניםהחליטהשלאלגלגלאליהם אתכלההתייקרותמייד,אלאלפרוסאותהעלפרקזמןממושךיותר.כפישניתןלראותבאיור כדילמתןאתהפגיעה א17–',העלייההראשונהשלמחירהחשמל,בשיעורשל6.2%,הייתהבפברוארוקוזזהחלקית בצרכניהחשמלהחליטה בשיעורשל2.4%במאי,בעקבותהפחתתהבלועלהפחםלרמהאפסית.המשךעלייתםשלמחירי רשותהחשמלשלאלגלגל הפחם בעולם הביא לעלייה נוספת של מחירי החשמל באוגוסט ב9.4%-, והם התקרבו לרמתם אליהםמיידאתכל בשנת2012,שבההםעלובשלהשיבושיםבאספקתהגזממצרים. לאחרונה האריכההממשלה ההתייקרותהנדרשת. אתהפחתתהבלו,צעדשימתןאתהעלאתושלמחירהחשמל.בלימתהזעזועשלהעלייהבמחירו עלייהשבדיעבדהתבררכיהייתהזמנית49()סייעהלמתןאתהלחציםהאינפלציוניים;זאתתוך נטילת סיכון מחושב, על בסיס ההערכה שעליית המחיר ב2022- נובעת במידה רבה מגורמים זמניים.(ראופרקג'.) 47 ראו:נעם בוטוש,סקירהשלמשקהחשמלוהגורמיםהמשפיעיםעלמחירהחשמל,2023,מרכזהמחקרוהמידע שלהכנסת. https://www.gov.il/he/departments/publications/Call_for_bids/shimshnati 48 49 הפחם,שמחירוהממוצעעלהבשנת2022ליותרמפיארבעהממחירוהממוצעבשנים2019–2017ויותרמפישניים מאשרבסוףשנת2021,ירדבשנת2023בחדות.מחירובסוף2022דמהלמחירובסוף2021,אףשהואנותרגבוה משמעותיתמןהממוצעבשנים.2019–2017 29 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורא '- 16 : מחירבזין95 אוקטןטולעופרת איורא '- 17 :תעריףחשמלביתי )ש" חלליטרכוללמע מ,"2007 - 2023 ( ) אגורותלקוט ש,"2010 - 2023 ( 55 9 53 8 51 7 49 6 47 5 45 4 43 3 41 2 39 1 37 0 35 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מקור : משרדהארגיה . מקור : רשותהחשמל . עלייהשלכללמחירי השפעתה הישירה של עליית מחירי החשמל, בפרט, ומחירי האנרגיה בכלל על משקי הבית האנרגיהב20%-הייתה מוגבלתיחסית.מחיריהחשמלבישראלנמוכיםביחסלעולם,וזאתאףעלפישהםכולליםרכיבים עלולהלהעלותאת הקשורים לרפורמה בחברת החשמל שמימונם צפוי להסתיים רק בעוד כשלוש שנים. משקלו הוצאותמשקיהבית של כל משק האנרגיה בתוצר הישראלי הוא כ3%-; משקל ההוצאה על אנרגיה מתוך ההכנסה כמעטבאחוז. הפנויהשלמשקיהביתהואכ4%-,ומתוךזהמשקלהחשמלבהכנסההפנויההוא2.5%,בדומה למשקלם במדד המחירים לצרכן. על כן עלייה של כלל מחירי האנרגיה בכ20%-, באופן העולה בקנה אחד עם ההערכות של רשות החשמל, הייתה עלולה לתרום באופן ישיר למדד המחירים לצרכןולהוצאותמשקיהביתקצתפחותמאחוז.לשםהשוואה,באירופההביאהמשברלעלייה ממוצעתשלכ7%-בהוצאותמשקיהבית,ובחלקמהמדינותהגיעשיעורהגידוללכ50.20%-אף שבממוצע רמתו נמוכה, נדגיש שמשקל ההוצאה על אנרגיה בהכנסה הפנויה של משקי הבית בישראלשונהביןעשירוניההכנסה:משקלהגבוהיותרבעשירוניההכנסההנמוכים.איורא18-' מציגנתוניםאלו,וכןמדדנוסףלעוניאנרגטי.אנומסווגיםמשקביתכסובלמעוניאנרגטיאם משקלההוצאהשלועלחשמלעולהעל10%מסךהוצאותיו51.מהאיורעולהשבעשירוןהתחתון למעלהמרבעממשקיהביתסובליםמעוניאנרגטי52,ולכןהשפעתהמחירעלהחלטותההוצאה אצלםעלולהלהיותגבוההיותרמאשרביתרמשקיהבית. https://www.imf.org/en/Publications/fandd/issues/2022/12 50 51 אנו מגדירים כאן עוני אנרגטי כהגדרת משרד הרווחה. ההגדרה של עוני אנרגטי בספרות אינה אחידה. לדוגמה, אצל חנין, טשלר ושפירא 2022() ביטוי זה משמש לתיאור מאפייני צריכה של משקי הבית, כגון חיבור ישיר לרשת החשמל הארצית, גנרטורים ושימוש במקורות אנרגיה מסורתיים יותר, וכן לביטוי הערכות סובייקטיביות הקשורות לחוסר ביטחון בהספקת האנרגיה, ובפרט החשמל. ראו: .kriot.www//:https -D7%90%D7%A0%D7%A8%D7%92%D7%98%D7%99%-D7%A2%D7%95%D7%A0%D7%99%/il.co D7%A%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%-D7%95%D7%97%D7%95%D7%A1%D7%9F% -D7%A9%D7%91%D7%A8%D7%9E%-D7%97%D7%A0%D7%95%D7%9B%D7%9C%-D7%99%A /D7%94%D7%90% 52 כלומר,כ2.5%-מכללמשקיהביתבישראל. 30 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתעלרקעשנימשבריםעולמיים איורא '- 18 : משקלההוצאהעלארגיהמההכסההפויהועויארגטי בעשירויההכסה )2019 ( 30% 25% 20% 15% 10% 5% 0% עשירון עשירון2 עשירון3 עשירון4 עשירון5 עשירון6 עשירון7 עשירון8 עשירון9 עשירון תחתון עליון משקלההוצאהעלארגיהועויארגטיבעשירויההכסה- סקרהוצאות2019 משקלהארגיהבהכסההפויה משקלההוצאהעלארגיהועויארגטיבעשירויההכסה- סקרהוצאות2019 שיעורהעויהארגטיבעשירון מקור:סקרהוצאותועיבודיבקישראל. בצדהתועלותמהמהלךשלביטולהבלולצמצוםהזעזועמהמשברהמהלךאינונטולנזקים, ביטולמסהבלואינונטול נזקים. שכןהמסנועדלתמחרולהפניםבמחירהדלקיםעלויותחיצוניות,הקשורותלגודשולפליטתגזים רעיליםוגזיחממה,ולתמרץמעברלכלכלהדלתפליטות.זאתועוד,סךמסהבלומהוהכ11%- מסךהמסיםהעקיפיםבישראל.עלותההפחתהשלהבלועלהפחםבשנת2022 נאמדתבכ470- מיליוןש"ח,עלותהפחתתועלהבנזיןנאמדתב1.8-מיליארדיש"ח,וזושלהפחתתועלהסולר ב560-–מיליונים53.כלאלומסתכמיםבכ0.2%-תוצר.נוסףעלכךנקטההממשלהמספרצעדי מדיניותשלסיועלמשקיהבית,שיוחסולהתמודדותעםההתייקרויותבמשקבכלל,ובהןעליית מחיריהאנרגיה,בהיקףשלכ תוצר(ראופרקו'בדוחזה).0.5%- גם באירופה נרתמו הממשלות למיתון ההשפעה של עליית מחירי האנרגיה על משקי הבית ועלהכלכלה,אךשםהגיעוההוצאותלרמהשלכמעט4אחוזיתוצרבממוצע,ובחלקמהמדינות עד9.3אחוזיתוצר54. אמצעימדיניותשננקטובשניםהאחרונותעומדים,כאמור,בבסיסחוסנושלמשקהאנרגיה בישראל, אשר נחשף במשבר האנרגיה האחרון. בזכות אמצעים אלו ישראל נהנית כיום משוק גז טבעי תחרותי ומתפקד וממשק אנרגיה חסון. לצד זאת, הצורך בגיוון והרחבה של מקורות האנרגיה,ובעיקרהצורךלהגדילאתחלקהשלהאנרגיההמתחדשתבתמהילמקורותהאנרגיה בישראל,עומדבעינו. המשברהשנההבהירשקידוםהמעברלגזטבעימקומיבייצורהחשמל,לצד הקידוםההדרגתישלהאנרגיותהמתחדשות,תרםגםלעצמאותהאנרגטיתשלישראלולחוסנו שלמשקהאנרגיההמקומיבפניזעזועיםגלובלייםבמחירים.הרצוןשלאירופהלהתנתקמהתלות בגז הרוסי והסטת הביקוש האירופי לאנרגיה אל מקורות אחרים מעלים את הצורך בחשיבה מחודשתעלהאפשרותלהרחיבאתהחיפושיםאחרמקורותאנרגיהנוספיםולבחוןאתההיתכנות 53 המקור:חישוביהכלכלניתהראשיתבמשרדהאוצר. 54 לפירוטראופרקו'בדוחזה. 31 בנקישראל,דיןוחשבון2022 הכלכליתשלהקמתצינורEastmedלהובלתגזלאירופהו/אושלבנייתמתקניםלהנזלתגזטבעי בישראל,לצדשמירתגזטבעילשוקהמקומילצורךביטחוןאנרגטי. יבוא הנפט לצורכי תחבורה נותר כיום מקור החשיפה העיקרי של משק האנרגיה לזעזועים חיצוניים.המשךצמצוםהחשיפהשלישראללמקורותאנרגיהמיובאיםולתנודותבשוקהאנרגיה בעולםצריךלהתבססבעיקרעלמעברמכלירכבעםמנועבעירהפנימית,המצריכיםנפטמיובא, לרכביםחשמליים,אשרצורכיםאתתמהילמקורותהאנרגיההמשמשיםבייצורהחשמל.שלבזה אמנםנמצאעדייןבתחילתו,אךניכרשהואהולךותופסתאוצה,והמשךפיתוחויצריךמדיניות ממשלתיתתומכת55. 55 לפירוטהמלצותבנקישראללמדיניותבתחוםהסביבהוהאנרגיהראה:https://www.boi.org.il/publications/ /pressreleases/54167 32 פרקב' הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה התוצר המקומי הגולמי צמח ב2022- בקצב מהיר של 6.4% בזכות צמיחת הצריכה • הפרטית,היצואוההשקעהבנכסיםקבועים,המשךלצמיחהשל8.6%ב.2021- לאורךכלהשנההייתהרמתהתוצרגבוההממגמתוטרםמשברהקורונה–דברהמשקף • משק איתן. תרמו לכך בעיקר יצוא השירותים העסקיים ויצוא הסחורות – שנתמכו בביקושים מחו"ל חרף משבר האנרגיה העולמי – והבנייה למגורים. רמת הצריכה הפרטיתויצואהתיירותמיתנואתרמתהתוצרביחסלמגמה. הצריכההפרטיתאמנםגדלהב2022-בקצבמהיר,אךכיווןשצריכהזו,ובפרטצריכת • השירותים,הוגבלהמאודבעתמשברהקורונה,נתחדשהצמיחתהמבסיסנמוךיחסית. לכן רמת הצריכה הפרטית ב2022- הייתה עדיין נמוכה ממגמתה טרם המשבר, ובכך היאפעלהלמיתוןרמתהתוצרביחסלמגמתו. יצוא השירותים המשיך להיות עמוד התווך של צמיחת המשק ב2022-, וגם יצוא • הסחורותגדלבקצבגבוהיחסית,בהובלתענפיהמחשביםוהאלקטרוניקהוהכימיקלים. בחלקההשנישלהשנההשתנתההמגמה,ונצפוירידותהןביצואהשירותיםוהןביצוא הסחורות. החיסכוןהפרטיעלהמאודב2022–2020-–תוצאתצריכהנמוכהוהכנסהפרטיתגבוהה • ביחסלרמותיהןלפניהמשבר–ונצברחיסכוןעודף(מעלהנורמלי)שליותרמ10-אחוזי תוצר.נכוןל לאהחלהבישראלהפחתהשלהחיסכוןהעודףשנצבר.2022- התעסוקה חזרה ב2022- למצבה טרם המשבר, והביקוש לעובדים היה ב2022- גבוה • הרבה יותר מאשר לפניו. גידול התעסוקה היה מהיר השנה אף מגידול התוצר – דבר שהתבטא בירידה של פריון העבודה וחזרתו לסביבת המגמה ששררה לפני משבר הקורונה. בהתחשבבקצבהאינפלציהובשוקהעבודהההדוק,השכרהנומינליעלהב2022-בקצב • מתון, והשכר הריאלי ירד. שיעור התמורה לעבודה ירד, התפתחות המרמזת ששוק העבודהלאהיההגורםהמוביללעלייתקצבהאינפלציה. העודף בחשבון השוטף היה גבוה גם השנה ועמד על 3.9% תוצר, אבל ירד מעט בשל • עלייתמחירהדלקוהתרחבותמאזןהתיירותהשלילי. 33 בנקישראל,דיןוחשבון2022 1.ההתפתחויותהעיקריות התוצרצמחבשנת2022בשיעורגבוהשל6.4%,שיעוריהתעסוקה,ההשתתפות,והמשרותהפנויות ב2022-התוצרצמח בקצבגבוהושוקהעבודה גדלו,השכרהנומינליעלה,שיעורהאבטלהירד,וההשקעותוהיצואצמחובשיעוריםגבוהיםוהיוו היההדוק.המשק מנועיצמיחהלמשק(לוחב1-').התוצרהיהמעלמגמתוטרםהמשברלאורךשנת2022כולה1. התאוששבאופןכמעט התפתחויותאלומשקפותאתההתאוששותהכמעטמלאהשלהמשקממשברהקורונה,ששיאו מלאממשברהקורונה. היה ב2020- והוא דעך מאמצע 2021 עד סופו, בתחילת 2022. ההתאוששות התבטאה בצמיחה מהירה של צריכת השירותים, ורמתה התקרבה למגמתה טרם המשבר. נותרו השפעות על ענף התיירות הנכנסת ויוצאת, אך מעט פגיעות ענפיות אחרות. בה בעת החלה האינפלציה לעלות, ולפיכךהועלתהריביתבנקישראלאחריעשורשלריביתאפסית.מכלולהגורמיםהזהמעידעל סביבתביקושיםגבוהיםבמשקב2022-. אחתהסיבותלצמיחההגבוההב2022-היאהמשךההתאוששותמהשפעותמשברהקורונה. רמתהתוצרהייתהמעל לאורךמרביתשנת2021רמתהתוצרהייתהעדייןנמוכהממגמתולפניהמשבר,אךברביעהאחרון מגמתטרםהמשברהחל מסוף.2021 של2021הואצמחבקצבגבוהמאוד,ורמתועלתהעלהמגמהששררהטרםהמשבר.כפישניתן לראותבאיורב2-',משהגיעהתוצרלרמהגבוההזוהתמתנההצמיחה.שיעורהצמיחהבמהלך 2022,כלומרמהרביעהאחרוןשל2021עדהרביעהאחרוןשל2022,היה2.6%. מהשאיפשררמתתוצרגבוההממגמתוטרםהמשברלאורךשנת2022היהחוזקושלהיצוא, הגידולהמהירשליצוא הסחורותוהשירותים חרף הסערות העולמיות, שהתבטאו בהתמתנות קצב גידולו של הסחר העולמי. צמיחת היצוא תרםלרמתהתוצר הקיפההןאתשירותיההיי-טקוהןאתיצואהסחורות,שגדלמאודבשנתייםהאחרונות–בין הגבוהה. השארעקבגידולהביקושלכימיקליםולמוצריטכנולוגיהעיליתשישראלמייצאתוירידתהיצע הכימיקליםשלרוסיה. ב2022-שוקהעבודה שוקהעבודההמשיךלהיותהדוקב2022- הביקושלעובדים,שהחללעלותב2021-.,המשיך היההדוק,אךככל לעלות ב2022- ובמהלכה הגיע שיעור המשרות הפנויות2, לשיא. שיעורי הגידול של התעסוקה הנראההשכרלאהיה ותשומתהעבודההיוהשנהגדוליםמזהשלהתוצר,ולכןפריוןהעבודהירד3.בסוףהשנהשיעור גורםמוביללעלייתקצב המשרותהפנויותהיהנמוךרקבמקצתמאשרבתחילתה,וזאתלמרותעלייתשיעורהתעסוקה האינפלציה. וירידתפריוןהעבודההשנה.הביקושהגבוהלעובדיםעלאףירידתהפריוןמעידעלהביקושים הגבוהיםבמשק,הןביקושיםלצריכהוהןביקושיםלהשקעהוליצוא.במונחיםנומינלייםצמח התוצרבקצבגבוהמזהשלמספרשעותהעבודהושלהשכרהנומינלי–בגללהאינפלציההגבוהה –וכךשיעורהתמורהלעבודה,דהיינוהעלותשלהעסקתעובדיםמתוךהתוצר,ירדה.נראהאפוא, שלמרותעלייתהשכרהנומינליב2022-,עלייתהביקושיםוהלחציםהאינפלציונייםהכרוכיםבהם לאהובלועלידילחציםמצדהשכר. ירידתשיעורהתמורהלעבודהמגדילהאתהתמורהלהון,וכך–אתהתמריץלהשקעה.ואכן ההשקעהבנכסים קבועיםגדלההשנה ההשקעהבנכסיםקבועיםהמשיכהלגדולב2022-מהריותרמאשרלפניהמשבר.גידולההשקעה בקצבמהיר,במיוחד בקצבמהירהרבהיותרמאשרברבותמהמדינותהמפותחותהיהאחדהרכיביםהעיקרייםשל ההשקעהבבנייה צמיחתהתוצר.במיוחדהגדילהאתהפעילותהכלכליתההשקעההמתמשכתוהמתרחבתבבנייה למגורים. למגורים.(לפירוט,ראופרקח'בדוחזה.) 1 בפרקזה"קצבהצמיחהטרםהמשבר"הואהממוצעהגיאומטרישלהצמיחהבנתוןהמדוברביןהשנים—2014 2019. "מגמת טרם המשבר" זה רמת הנתון אילו היה צומח בקצב הצמיחה טרם המשבר גם בין השנים —2019 .2022 מספרהמשרותהפנויותלכל100מועסקים. 2 פריוןהעבודה=התוצרלשעתעבודה=התמ"גבמחיריםקבועיםשל2015לחלקלתשומתהעבודהבמשק. 3 34 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה גידולושלפריוןהעבודה בתקופה2022–2020בכללה,מתחילתמשברהקורונה,גדלהפריוןהשנתיהממוצעב,2.2%- בשנים2022—2020 קצבגידולגבוהמאשרלפניהמשבר(כ1.6%-).ייתכןשהשינוייםהטכנולוגייםאשרהונהגובעת בממוצעהיהמהיריותר הקורונהתרמולגידולהפריון.עםזאת,ישלהביאבחשבוןשגידולמתמשךובר-קיימאשלהפריון מאשרטרםהמשבר. אינו נמדד לאורך שלוש שנים בלבד. ייתכן גם שחלק מהשינויים האלה טרם באו לידי ביטוי מלא, שכן המשבר דרש מהמשק כולו להתמודד עם זעזועים נרחבים, וכך הגדיל את הביקוש לשיפורים בטכנולוגיה ובשיטות העבודה. לדוגמא, התרחבות הפתיחות להזמנות באינטרנט מייצרתהזדמנויותהיצעוביקושלצרכניםולעסקים. הצריכההנמוכהבגללמגבלותהקורונהותשלומיההעברהשהממשלהנתנהלשםהתמודדות המשקצברחיסכוןעודף בעקבותמשברהקורונה. עם המשבר הביאו לעלייה חדה של שיעור החיסכון ב2022–2020-. לחיסכון עודף זה, לשימוש שייעשהבוולתזמוןהשימושיכולותלהיותהשפעותמקרו-כלכליותניכרות.נכוןל2022-נראה שהחיסכוןהעודףעודממשיךלהיצבר. ב2022- מצב המשק הישראלי היה טוב הרבה יותר מזה של רבות מהמדינות המפותחות מצבהמשקהישראלי ב2022-היהטובמזה האחרות (איור ב1-'). התוצר של ישראל צמח השנה מהר יותר מאשר לפני המשבר, שלא כמו שלרבותממדינות במרביתהמדינותהמפותחותהאחרות(איורב2-').אחתהסיבותלכךהיאהפגיעההדיפרנציאלית הOECD-,ביןהשאר שנבעה מהפלישה של רוסיה לאוקראינה בפברואר 2022. המלחמה הביאה לסנקציות כלכליות משוםשפגיעתושלמשבר שונות נגד רוסיה. אלה גרמו לירידת היצע הדלקים והגז הטבעי בשווקים העולמיים, וכתוצאה האנרגיהבישראלהייתה מכך–למשבראנרגיה,שממנוישראלנפגעהפחותמאשרארה"בוהאיחודהאירופי.(עלהסיבות קטנה. לכךראוסעיףד'בפרקא'שלדוחזה–"משברהאנרגיהבאירופהוחוסנושלמשקהאנרגיהשל ישראל".)המשברהשפיעעלכלכלתישראלבמספראופנים:מחיריהדלקיםעלובחדותוהתבטאו בעלייתמחיריהדלקלכלירכבובעלייהקטנהשלמחירהחשמל;לעומתזאתהסנקציותהקטינו אתההיצעשלסחורותאחרותשרוסיההייתהמייצאת,וכךהגדילואתהביקושליצואהכימיקלים שלישראל,מהשסייעלגידולהמהירשלהיצואהישראלי. לוחב1-' מדדיםבחריםלפעילותהמשק,1995עד2022 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( ש"ששתי 1995עד 2018 2019 2020 2021 2022 ממוצעבין 2017 2019ל2022- התוצרהמקומיהגולמי 3.9 4.1 4.2 -1.9 8.6 6.4 4.3 התוצרלפש 1.8 2.1 2.2 -3.6 6.8 4.4 2.4 היצואללאיהלומיםוהזק 6.2 5.5 5.1 0.2 11.8 8.9 6.9 השימושיםהמקומיים 3.6 4.3 4.1 -3.1 9.8 7.4 4.9 שיעורהאבטלה)בי64-25 רמה(, 7.5 3.5 3.4 3.8 4.6 3.3 - השכרהריאלילמשרתשכיר 1.1 2.7 2.0 7.5 0.7 -1.5 2.2 העודףבחשבוןהשוטף)באחוזיתוצר( 1.1 3.0 3.7 5.5 4.4 3.9 - 1 -0.3 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי2 2.1 -2.5 -3.1 -3.9 -0.9 -2.6 1התוןמתייחסלשים.2017-1999 2עלייהפירושהפיחות. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 35 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורב '- 1 צמיחתהתוצרורכיביו ) לשהלפש (2019, - 2022 , ישראלומדיותה- OECD 1 , 2 שיעור צמיחה השקעה יצוא יבוא תוצר צריכה צריכה לפשלשה קבועה פרטית ציבורית 8% 6% 5.6% 4.9% 4% 3.3% 2.4% 2.1% 1.9% 2% 1.1% 1.5% 1.1% 0.9% 0.7% 0.7% 0% -2% -4% ישראל חציון OECD -6% מדית OECD -8% 1 בשוהמלוח 1 , איורזהמציגאתהשיויהממוצעלפשבין2019 ל- 2022 במשתיםהשוים . 2 האיור כוללאת37 מדיותה- OECD שישעבורןתויםבמערכותהארגון . התוים שלישראל לאיורזה עבור הצריכההציבורית , ההשקעה , היצואוהיבואהותאמולהגדרותמערכותה- OECD . מקור OECD: למ," סועיבודיבקישראל . איורב '- 2 התוצרביחסלמגמתטרוםהמשבר-ישראל , ארה " בוהאיחודהאירופי 2020-2022 )1 =מגמתטרוםמשבר , מחיריםקבועים , מוכהעותיות , רבעוי ( 1.05 1.011 ישראלמגמה4.0% ארה " במגמה2.3% 1.00 0.982 0.95 האיחודהאירופימגמה 0.955 0.90 2.2% 0.85 0.80 ישראל מגמתטרוםמשבר ארה "ב האיחודהאירופי מקור :למ" סו- OECD . 36 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה 2.הפעילותהמצרפית 2022 הייתה שנה של צמיחה גבוהה 6.4%(). תרמו לה בעיקר הצריכה הפרטית, ההשקעה 2022הייתהשנהשל והיצוא,שצמחובקצבמהיר(לוחב2-').הצמיחההשנתיתהממוצעתשלהתוצרבשנים—2020 צמיחהגבוהה.תרמולה בעיקרהצריכההפרטית, 2022הייתה4.3% מעטמעלקצבצמיחתוטרםהמשבר.מאיורב3-',ניתןלראותשהתוצרכבר ההשקעהוהיצוא, מעל מגמתו טרם המשבר החל מהרבעון האחרון של 2021. הרכיבים העיקריים שהיו גבוהים שצמחובקצבמהיר. ממגמתטרםהמשברב2022–2020-,וכךתרמולרמתהתוצרהגבוהה,היויצואהשירותים(ללא תיירות)והסחורות.לעומתזאתרמותהצריכההפרטיתללאבניקיימא,יצואשירותיהתיירות והצריכההציבוריתהיונמוכותממגמותיהןטרםהמשבר,וכךמשכומטהאתרמתהתוצר.ניתן גםלראותשהתרומותהחיוביותוהשליליותשלהרכיביםהשוניםמצטמצמותבמשךהזמן,כפי שצפויעםההתאוששותממשברהקורונהוהחזרהלרמותהשגרתיות. לוחב2-' התפתחותהמקורותוהשימושים,1995עד2022 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( ש"ששתי מגמהשתית 1995עד 2018 2019 2020 2021 2022 ממוצעבין בין2014ל- 2017 2019ל2022- 2019 התוצרהמקומיהגולמי 3.9 4.1 4.2 -1.9 8.6 6.4 4.3 3.9 היבואללאאיותומטוסיםויהלומיםוללאהיבואהביטחוי 4.7 5.9 2.7 -7.2 18.2 12.0 7.1 5.0 השימושיםהמקומיים 3.6 4.3 4.1 -3.1 9.8 7.4 4.6 4.5 מזה:הצריכההפרטית 4.1 3.6 4.0 -7.9 11.1 7.7 3.3 4.2 ההשקעהבכסיםקבועים)למעטאיותומטוסים( 2.9 6.6 3.6 -2.6 12.2 9.6 6.2 4.7 ההשקעהבמלאיללאיהלומיםוהזק)אחוזיתוצר( 0.4 0.2 0.1 0.1 0.0 0.3 - - התוצרשלחברותההזק 13.0 10.6 29.6 12.3 33.4 23.0 22.6 17.6 הצריכההציבוריתלמעטהיבואהביטחוי 2.6 4.0 3.0 2.6 3.7 1.0 2.4 3.7 היצואללאיהלומיםוהזק 6.2 5.5 5.1 0.2 11.8 8.9 6.9 3.7 המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. איורב '- 3 שיעורסטייתרמתהתמ " גממגמתטרוםהמשבר )ב- (% והתרומההחשבואיתשלרכיביהשימושים והיבוא1 , 2 , 2019 - 2022 )רבעוי , מוכהעותיות 0, =רמהלפימגמתתרוםהמשבר ( 7.5% יבוא-שירותים יבוא-סחורות 5.0% יצוא-שירותיתיירות 2.5% יצוא-שירותיםללאתיירות 0.0% יצוא-סחורות -2.5% השקעה-עפיהמשק הפרשיםסטטיסטיים * -5.0% השקעה-בייהלמגורים -7.5% צריכהציבורית -10.0% תוצרשלחברותהזק -12.5% צריכהפרטיתללאבי קיימהותיירותבחו "ל צריכהפרטית- תיירות -15.0% בחו "ל צריכהפרטית-ביקיימה -17.5% התוצר 1 כאשר היבואמוךמהמגמה , התרומהלתוצרהיאחיובית . 2 רכיביהשימושיםוהיבואלאכוללים יהלומים , יבואביטחוי , אויותומטוסיםומכירתחברותהזק . * התאמותלרכיביםלאכלוליםולחיבורשלתויםמוכיעותיותבעליעותיותשוה . המקור :הלמ" סועיבודיבקישראל . 37 בנקישראל,דיןוחשבון2022 א.השימושים 1()הצריכההפרטית הצריכההפרטיתגדלה הצריכה הפרטית גדלה בשנת 2022 ב7.7%-. למרות גידולה המהיר בשנה זו הרי לאורך תקופת ב2022-בקצבמהיר,אך הקורונה בכללה 2022–2020() היה שיעור גידולה השנתי הממוצע 3.3%() נמוך מאשר לפניה זאתמבסיסנמוךיחסית, 4.2%(), ולכן רמת הצריכה בשנת 2022 מאופיינת כנמוכה ממגמת טרם המשבר (איור ב4-'). בגללפגיעתהקורונה. צריכהזומורכבתמצריכהשוטפת(כוללשירותים)(כ80%- צריכתבניקיימא(כ10%-),)וצריכת בני קיימא למחצה (כ4.)7%- צריכת בני הקיימא (ללא כלי רכב)5ובני הקיימא למחצה 6 עלתה ב2022-בקצבאיטי,וזאתמשניסיבותעיקריות:ראשית,רכיביםאלהרגישיםיחסיתלריבית7, וזועלתהבמהלךשנת2022;שנית,הצריכהשלבניקיימאובניקיימאלמחצההוגבלהבתקופת הקורונהרקמעט,אםבכלל,ולכןירדהרקמעטב2020-וגדלהבקצבחדב2021-.עלייהחדהזו גרמה, ככל הנראה, להתמתנות מרבית רכיביה של צריכה זו ב2022-, שכן מרבית המוצרים בני הקיימאשנרכשיםבשנהאחתנמצאיםבשימושגםבשנהשאחריה,ולכןסבירשגידולמהירשל איורב '- 4 הצריכההפרטיתהריאליתלפירכיביםעיקריים ,* מגמתהושיעורהצריכההפרטיתמתוךהתוצר , אחוזי 2015 - 2022 )מיליארדש " חבמחיריםקבועיםשל2015 ,אחוזיתוצרריאלי ( מיליארדי תוצר ש"ח 55% 900 839 805 29 773 54% 800 89 23 17 16 82 53% 700 69 53 14 14 66 14 63 41 69 52 11 65 39 52% 600 38 55 40 35 33 271 51% 500 262 234 251 201 242 230 218 50% 400 49% 300 48% 200 380 371 353 358 340 331 320 309 47% 100 46% 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 צריכהשוטפתללאשירותים צריכתשירותים צריכתביקיימאלמחצה צריכתביקיימא אחר הצריכההפרטיתהצפויהלפימגמתטרםהמשבר צריכהפרטיתכ- % תוצר ) צירימי ( *בי קיימא כולל ריהוט , תכשיטים ושעוים , ציוד חשמלי ואחר וכלי רכב ; בי קיימא למחצה כולל הלבשה והעלה ; צריכה שוטפת ללא שירותים כולל דיור , דלק , חשמל ומים , מזון , משקעות וטבק ; צריכת שירותים כולל תחבורה , מסעדות ובתי מלון , חיוך , בריאות , אומות , בידור ופאי , תקשורת , שירותי רווחה וסעד ; אחר כולל צריכת ישראלים בחו "ל פחות צריכת זרים בישראל בתוספת הוצאה לצריכה של מלכ "רים פרטיים . מקור :למ"ס. 4 ישנם שני רכיבים נוספים קטנים – ההוצאה לצריכה פרטית של מלכ"רים וצריכת התיירות נטו (הצריכה של ישראליםבחו"לפחותהצריכהשלזריםבארץ).אלההסתכמוב2022-ב3%-מהצריכההפרטית. 5 בסוף2022נרשםגידולחדברכישותשלכלירכב–ככלהנראהתוצאהשלהקדמתרכישותכלירכבמתחילת2023 לקראתהעלאתהמסיםעליהםבתחילת2023 צריכתבניהקיימאללאכלירכבירדהב.2022-. בניקיימאלמחצההםמוצריםשניתןלהשתמשבהםבאופןחוזרונשנה,אוברציפותבמשךתקופהארוכהמשנה 6 (הלבשה והנעלה, טקסטיל לבית, ספרים, מוצרי בידור ופנאי וכדומה). אורך חייהם לעיתים קרובות קצר יותר ומחירםנמוךיותרבמידהניכרתמשלבניקיימא(כגוןכלירכב,תכשיטים,וריהוט). aspx הוצאה-.לצריכה-פרטית-הגדרות-והסבריםhttps://www.cbs.gov.il/he/subjects/Pages/ ראולמשל: 7 C.ErcegandA.Levin(2006)."Optimalmonetarypolicywithdurableconsumptiongoods".Journal ofMonetaryEconomics53(7):1341–1359. T.Monacelli(2010)."NewKeynesianmodels,durablegoods,andcollateralconstraints",Journalof MonetaryEconomics56(2):242–254. 38 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה רכישתםבשנהאחתיביאלגידולאיטיבשנההבאה.לעומתזאתהצריכההשוטפתעלתהב2022- בקצבמהיר,עםהצמיחההמהירהשלצריכתהשירותים.(לוחב3-'). צריכת השירותים היא הרכיב העיקרי הן בצמיחה הגבוהה של הצריכה הפרטית השנה והן צריכתהשירותים(כגון חינוך,תיירות,מסעדות) בצמיחתההשליליתב2020-.צריכתהשירותים–בהםחינוך,בריאות,תיירותותקשורת–היוותה נפגעהבמידהרבה כ35% מכלל הצריכה הפרטית השנתית בשלושת העשורים האחרונים. ב2020-, בעקבות משבר ממשברהקורונה,והשנה הקורונהוהמגבלותהרבותעלהפעילותבענפישירותיהקירבה,היאהתכווצהב25%-,ומאמצע היאגדלהבקצבמהיר. 2021 כשהמגבלות בוטלו, היא החלה להתאושש (איור ב4-',). בחינת התוואים הרבעוניים של צריכתהשירותיםמראהאתהקשרההדוקשביןצריכתהשירותיםהשוניםלהשפעותהקורונה איור ב5-'(). צריכת שירותיהם של ענפי הקירבה (תחבורה, מסעדות ובתי מלון, אמנות ופנאי) ירדה בשיעור חד ב2020- עם תחילת הקורונה, ועלתה חלקית ב2021-,. בתחילת 2022 שבה צריכתםוירדה,ככלהנראהבגללגלהאומיקרוןשלהקורונה,ועברהאתהרמהשלטרםהמשבר רקברביעהשלישישל2022.בניגודלשירותיהקירבה,צריכתשירותיהתקשורת,שהצורךבהם גבר,וצריכתםלאהוגבלהבעתהקורונה,צמחהבשניםהאחרונותבקצבדומהלזהששררטרם המשברואףגבוהיותר. ברור אפוא שהקורונה והמגבלות בעקבותיה הן שהגבילו את ההיצע של שירותי הקירבה, צריכתהשירותים ב2022-הייתהעדיין אךלמרותהתרחבותצריכתםעםהתרתהמגבלותרמתהבסוף2022נותרהעדייןהרבהמתחת נמוכהממגמתהטרם למגמהטרםהמשבר.בשנת2022עצמההייתהרמתהשלצריכהזונמוכהב10%-ממגמתה,פער הקורונה. של29מיליארדש"ח8.הפערהמתמשךביןרמתהצריכההפרטיתלמגמתהתרםלגידולמשמעותי שלהחיסכוןהפרטיהעודף,גידולשנידוןבתיבהב בהמשךפרקזה.1-' אתהסיבותהאפשריותלהמשךצריכתםשלהשירותיםב2022-ברמהנמוכהממגמתהטרם המשברניתןלחלקלסיבותזמניותוסיבותמבניות.הסיבותהזמניותמצדהביקושכוללותשינוי בהעדפות הצרכנים, שנבע ישירות ממשבר הקורונה (כגון חששות מצריכת שירותים הכרוכה בקירבה);עלייתהאינפלציה,שעלולהלהרתיעמצריכהבכלל,ובפרטמצריכהשהסתדרובלעדיה לאורך תקופה ממושכת; ועליית הריבית, שמתמרצת חיסכון. מצד ההיצע הסיבות הזמניות הן שינוי מקצוע או ענף עקב המגבלות על הפעלת ענפי שירותי הקירבה, במיוחד משום שחלק איורב '- 5 התפתחותהצריכההפרטיתשלהשירותים2019 - 2022 1 )מחיריםקבועים , לאמוכהעותיות2 , 100% = תוואילפימגמת2018 - 2019 ( 120% 110% 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% I-III VII-IX I-III VII-IX I-III VII-IX I-III VII-IX 2019 2020 2021 2022 בריאות תחבורה תקשורת אמות , בידורופאי חיוך מסעדותובתימלון שירותיםפיסיים סךהכל , מוכהעותיות 1 עוביהקומייצגאתהחלקהיחסישלהרכיבבצריכתהשירותיםבממוצע ב- 2019 .מספררכיביםקטיםלאמוצגים . 2 תוןהסךהכלהואמוכהעותיות .כלשארהתויםבאיוראיםמוכיעויתיות . מקור :למ" סועיבודיבקישראל . במחיריםקבועיםשל.2015 8 39 בנקישראל,דיןוחשבון2022 מהמגבלותהופעלולתקופהשלכשנתיים;ומעברחלקילתעסוקהאחרת,הכרוךבצמצוםהשירות. הסיבותהמבניותכוללותשינויהעדפותכתוצאהממציאתמוקדיענייןאחריםבעקבותהמשבר והמגבלותשהוטלו;ושינוייםבמסגרותהחייםוהעבודה,שמשניםאתהצרכיםשלהציבור(כגון מעברשלפרטיםרביםלעבודהמהביתלפחותחלקמהזמן); אםרמתצריכתםשלהשירותיםמושפעתבעיקרמהסיבותהזמניות,היאצפויהלחזורלמגמתה לרמההנמוכהשלצריכת השירותיםב2022-,יש טרםהקורונה.לעומתזאת,אםהיושינוייםארוכיטווחבהעדפותהפרטיםו/אובמסגרותחייהם, מגווןסיבותאפשריות סבירשמגמתצריכתםשלהשירותיםהשתנתה,ולכןקצבגידולהבשניםהבאותצפוילהיותנמוך –חלקןזמניותוחלקן מאשרטרםהמשבר.קשהלדעת,לעתעתה,אלומהסיבותהללוהשפיעובפועל,אךברורשיכול מבניות. לעבורפרקזמןמשמעותיעדלהגדלתההיצעברמהנרחבת,במיוחדאםצריךלמשוךלענףבעלי מקצוע שעזבו אותו. מכל מקום, העובדה שרמת הצריכה ב2022- הייתה נמוכה ממגמתה טרם המשבראיןבהכדילהכריעביןהסיבותהאמורות,שכןחלקמהמגבלותהיועדייןבתוקףלאורך חלקניכרשלהשנה. לוחב3-' הביקושהמקומי:תאיהרקעומדדיםעיקרייםלהתפתחותו,1995עד2022 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( ש"ששתי מגמהשתית 1995עד 2018 2019 2020 2021 2022 ממוצעבין בין2014ל- 2017 2019ל2022- 2019 הצריכההפרטית 4.1 3.6 4.0 -7.9 11.1 7.7 3.3 4.2 מזה:הצריכהלמעטביקיימא 3.9 3.4 4.0 -8.6 10.4 7.6 2.7 4.2 מזה:צריכתביקיימאלמחצה 5.0 4.0 4.4 -3.7 30.1 2.4 8.6 5.0 צריכתשירותים 4.0 3.4 4.3 -23.1 16.3 15.9 1.2 4.7 צריכתבי-קיימא 6.0 5.3 4.3 -0.6 19.4 9.0 8.9 4.8 ההכסההפרטיתהגולמיתהפויהמכלהמקורות 3.7 6.8 5.4 5.5 3.0 3.3 3.2 5.0 האשראילמשקיהבית 6.91 5.1 5.2 4.4 8.4 14.8 9.1 5.8 מזה:האשראילמשקיהביתשלאלדיור 3.51 3.0 2.3 -1.9 3.4 11.9 4.3 4.6 הריביתהריאליתלשה)אג"חממשלתיות,רמה( 2.6 -0.8 -0.8 0.1 -1.9 -1.4 - - ערךתיקהכסיםשלהציבור 10.5 4.6 6.3 5.1 15.0 3.9 7.9 4.8 החיסכוןהפרטי 3.3 13.3 8.3 31.4 -7.9 -3.4 5.3 6.5 המדדלאמוןהצרכים 3.82 2.9 -0.4 -14.0 12.1 -4.7 -2.8 2.3 ההשקעהבכסיםקבועים)למעטאיותומטוסים( 2.9 6.6 3.6 -2.6 12.2 9.6 6.2 4.7 האשראילמגזרהעסקי 4.11 5.5 3.6 2.2 7.9 13.9 7.9 3.7 הריביתהריאליתל10-שים)אג"חממשלתיות,רמה( 3.4 0.5 0.0 -0.5 -0.8 0.1 - - מדדמהליהרכש)רמה( 50.92 53.3 51.3 48.5 52.6 51.1 - - הצריכההציבוריתלמעטהיבואהביטחוי 2.6 4.0 3.0 2.6 3.7 1.0 2.4 3.7 סךהמסים)רמה(3 32.0 30.5 29.8 29.4 32.1 32.8 - - הגירעוןהכוללבתקציבהממשלההרחבה)רמה(3 4.7 4.4 4.6 11.5 5.5 1.6 - - 1התוןמתייחסלשים.2017-2005 2התוןמתייחסלשים.2017-2002 3באחוזי תוצר. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,סקרמהליהרכששלארגוןמהליהרכשובקהפועלים,ועיבודיב קישראל. 40 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה 2()הצריכההציבורית הצריכההציבוריתגדלה הצריכההציבורית(למעטיבואביטחוני)גדלהבשנת2022ב1.0%-,ובממוצעבשנים2022–2020 ב2022-בקצבאיטי,ולא ב2.4%-–, מתחת לקצב צמיחתה טרם המשבר. הקניות האזרחיות והוצאות השכר האזרחיות הפעילהלחץפיסקלי והביטחוניותגדלוב2022-בשיעוריםנמוכים,והקניותהביטחוניותהמקומיותאףירדו.ההכנסות להגדלתהצמיחה. ממסיםגדלועודבשנההקודמתבקצבמהיר,שהביאאתגירעוןהממשלההרחבהלשיעורנמוך במיוחדשל1.6אחוזיתוצר,וזאתללאשינוייםבשיעוריהמס.משמעשהצריכההציבוריתומערכת המסלאהפעילודחףפיסקלילהגדלתהצמיחה,והמייצביםהאוטומטיים–גידולההכנסותממסים והירידהבתשלומיההעברהעםשוךהקורונה–פעלובאופןאנטי-מחזורילהקטנתהגירעוןולמיתון הביקושים במשק. הגדלת החיסכון הציבורי (לוח ב6-') תמכה בהמשך גידול ההשקעות במשק ובשימורהעודףבחשבוןהשוטף,למרותהירידהשלשיעורהחיסכוןהפרטימההכנסההלאומית9. 3()ההשקעה ההשקעה בנכסים קבועים (למעט אוניות ומטוסים) גדלה בשנת 2022 ב9.6%-. זה אחד משני ההשקעהבנכסים קבועים–בעיקרבבנייה הרכיבים העיקריים של השימושים שגדלו ועברו את מגמתם טרם המשבר, וכך תמכו בצמיחת ובפרטבבנייהלמגורים– התוצרהשנהאלמעברלמגמה.רכיבההשקעההמרכזישגדלהיההבנייה.השקעהזומהווהמעט גדלההשנהבקצבמהיר. מעל למחצית ההשקעה של המשק הישראלי מזה שנים רבות, וב2022- 70% מגידול ההשקעה היובענףהבנייה.שניחלקיה–ההשקעהבבנייהלמגוריםוההשקעהבבנייהשלאלמגוריםגדלו בקצבמהיר,אךבהשקעהבבנייהלמגוריםהייתההאצהבשנים2022–2021,והיאגדלהבשנתיים אלוב15%-לשנה(איורב6-'). איורב '- 6 קודות הגידולבהשקעהבכסיםהקבועים ) ללאאו "מ(: סךהגידולותרומתהרכיבים אחוז 14 12 10 8 6 4 2 0 -2 -4 -6 -8 שארהתעשייה שארעפיהמשק עףהרכיביםהאלקטרויים תחוםהארגיה כליתחבורה מביםלמגורים קייןרוחי סךהגידולבהשקעהבכסיםקבועים המקור : הלשכההמרכזית לסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . לפירוטראופרקו'בדוחזה. 9 41 בנקישראל,דיןוחשבון2022 4()היצוא איורב '- 7 היצוא של ישראל המשיך לצמוח בקצב הסחרהעולמי , היבואלמדיות היצואהמשיךלצמוח ה- OECD והיצואמישראל מדד כמותי מהיר, מהיר הרבה יותר מזה של הסחר ב2022-בקצבמהיר. 2012 - 2022 ( )2012 = 100 העולמיוהיבואשלהOECD-(איורב7-'). תרמולכךגםיצוא 160 שירותיההיי-טקוגם היצוא (ללא יהלומים והזנק) גדל בשנים 150 יצואהסחורות. 2022–2020 ב6.9%- בממוצע, קצב גבוה ממגמתו 3.7%(). הרכיב העיקרי שתרם 140 לצמיחה הגבוהה ולפער זה הוא יצוא 130 השירותים, ובמיוחד שירותי ההיי-טק, שגדלו במהירות. מתחילת 2021 צמח גם 120 יצואהסחורות(ללאיהלומים)שלישראל 110 בשיעורים נאים, ושלא כמו בעבר גדל 100 בקצבמהירמןהממוצעבOECD-.ואולם יצוא השירותים ירד ברביע האחרון של 2022 ויצוא הסחורות ירד בשני רביעיהָ היצואמישראל ) ללאיהלומיםוחברותהזק ( הסחרהעולמי האחרונים(איורב.)8-' היבואלמדיותה- OECD המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה OECD, ועיבודי בקישראל . איורב '- 8 יצוא הסחורותוהשירותיםמישראל , ארה "ב ומדיותה- OECD , 12 20 עד2022 ) OECD עד2022Q3 ( מדדכמותי יצוא השירותים2 מדד יצוא הסחורות1 כמותי (100=2012Q1) (100=2012Q1) 160 240 220 150 200 140 180 130 ישראל OECD USA 160 120 140 110 OECD 120 ישראל USA 100 100 90 80 1 ב ישראל – ללאיהלומים . 2 בישראל – ללאמכירתחברותהזק . המקור OECD: , הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . גידולהיצואשלמוצרי יצואהסחורות(ללאיהלומים)שלישראלגדלבשנת2022ב4.8%-,קצבנמוךבמקצתמאשר היי-טקוכימיקלים ב2021- זאתלאחרשניםשלצמיחהאיטית.מאחוריהעליותב2022–2021-.עמדומספרגורמים. הובילאתגידולושליצוא אחדמהםהיההעלייהביצואהכימיקלים,שהחלהעודב2019-,בעקבותעלייתביקושעולמית הסחורותב.2022–2021- לדשנים(איורב9-').באמצע2022,בעקבותפלישתרוסיהלאוקראינהוהסנקציותשהוטלועליה, קטנהאספקתהכימיקליםמרוסיה,מהשהעלהאתמחיריהכימיקליםותרםלעלייהחוזרתביצוא הכימיקליםשלישראלבהמשך2022.השינויהשניהואהעלייההחדהביצואמוצריהטכנולוגיה 42 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה העילית של ישראל, שהחלה ב2021-. חלק ניכר מעלייה זו נבע מגידול של 3 מיליארד דולרים ביצואהביטחונישלישראלב10.2021-כתוצאהמשינוייםאלויצואהסחורותהריאלישלישראל, שנותרמ2015-עד2021כמעטללאשינוי,עלהב2022–2021-עלייהמשמעותית.עםזאת,במחצית השנייהשל2022הואירד,בדומהלירידהליצואהסחורותהעולמי. איורב '- 9 היצואהכמותישלעפיהתעשייה ) ללאיהלומים 2015 ( - 2022 מחשבים , )מחיריםקבועים , מדד 2015, = 100 ,ממוצעעארבעהרביעים (* אלקטרויקה 160 וציודרפואי 31% 150 כימיקלים ומוצריהם18% 140 130 יתרהעפים 120 52% 110 תעשייה ) ללא 100 יהלומים ( 90 80 יצואתעשייה ) ללאיהלומים ,( 70 מחירים I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV I IIIIIIV קבועים , ביכוי עותיות 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 *התויםבמחיריםקבועיםדולרייםלפימדדפישר . תויהרכיביםהם עדרביע3 של2023 .תוןהתעשייהריאלי מוכה עותיותהואשקלימהחשבואותהלאומיתלשםהשוואה . המקרא כוללאתשםה סעיףאתושיעורו ביצואהתעשייה) ללא יהלומים (ב- 2015 . מקור :למ" סועיבודי בק ישראל . יצוא השירותים (ללא תיירות) הוא אחד ממקורות הצמיחה העיקריים של המשק בשנים יצואהשירותים,במיוחד שירותיההיי-טק,הוא האחרונות. הוא צמח בקצב גבוה עוד לפני משבר הקורונה 7.8%( לשנה ב2019–2014-), ומאז אחדממקורותהצמיחה תחילתהמשברצמיחתולאהואטה.אמנםיצואשירותיהתיירותירדבחדותבשלהמשבר,אך העיקרייםשלהמשק צמיחתהיצואשלשירותיההיי-טקהואצה.הגידולהחדשלהביקושלשירותיההיי-טק,יחדעם בשניםהאחרונות. העובדהשהמשברכמעטלאהגבילאתפעילותהמגזר,הגדילואתפעילותוואתהיצואשלואל מחסורבכוחהאדם מעלמגמתולפניהמשבר.הפעילותהמוגברתבובזמןשהפעילותשלענפיםאחריםהואטההגדילה המיומןהואמגבלה אתחלקוביצואובתוצרוהדגישהעודיותראתחשיבותוכ"קטרהצמיחה"שלהמשק11.צמיחה משמעותיתלהרחבת זו נמשכה גם ב2022-, אמנם בקצב נמוך במקצת מאשר בשנתיים הקודמות ועם ירידה ברביע יצואזה. האחרוןשלהשנה,אךבסיכוםשנתיהקצבעדייןגבוהממגמתולפניהמשבר.קשהלהעריךאם הביקוש העולמי הגבוה לשירותי ההיי-טק פרמננטי, ואם המגזר המקומי יוכל להמשיך לצמוח ולספקביקושגובר.אםאיןכרגעמגבלתביקושמשמעותיתלשירותיהענף,מהשנדרשלצמיחה בת-קיימא שלו הוא התמודדות עם המגבלות להרחבת ההיצע, שהעיקרית ביניהן היא, ככל הנראה,מגבלתכוחהאדםהמיומן. נוסףעליצואההיי-טק,שהואחלקהארישליצואהשירותים,מאזתחילתמשברהקורונה גדל יצואשירותיההובלהוהתחבורהשלישראל.הביקושלשירותיהובלהימייםעלהמאודב2021-, 10 גידול נומינאלי מ8.3- מיליארד דולרים ב2020- ל11.3- מיליארד דולרים ב2021-. כיוון שגידול זה הוא בדולרים שוטפים,לאניתןלהשוותאותובאופןישירלנתוניםהמדווחיםבאיור,אבלכיווןשמחיריצואהסעיףהיהבירידה מ2019- ל2022-, ניתן להעריך שערכו הריאלי אינו רחוק מאוד מערכו הנומינאלי. נתון זה מדווח ע"י אגף הייצוא הביטחוני(סיב"ט)במשרדהביטחון. 11 תוצרמגזרההיי-טקהיווה16.3%מהתמ"גב2022-,מתוכו10.8%שירותיםו5.5%-מוצרים.צמיחתהתוצרשל המגזרהיוותה25%מצמיחתהתמ"גבשנים.2022–2020 43 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ומחיריההובלההרקיעושחקים.(לפירוטבסוגיהזוראותיבהב1-'בפרקב'שלדוחבנקישראל יצואשירותיההובלה והתחבורהשלישראל לשנת2021.)מחיריההובלהירדובמהלך2022,אךנותרובממוצעגבוהיםהרבהיותרמאשרלפני המשיךלגדולב2022- המשבר,וכךגםיצואשירותיהענף.יצואזהגדלב220%-לעומתרמתוב2019-,וחלקוביצואשל בקצבמהיר. ישראלגדלמאוד(איורב10-').בזכותהיקףהפעילותשלענףשירותיההובלהוהתחבורההיצוא נטושלובשנים2022–2021היהחיובי,שלאכמועד2020 יצואנטוזהגדלב2022-.ב20%-והגיע בשנהזולכ3.2-מיליארדדולר,בדומהלסךיצואהענףב2019-. ענףהתיירותנותר מביןענפיהשירותיםהעסקייםשנפגעוממשברהקורונה,ענףהתיירותבולטכענף,שהפגיעה ב2022-הענףהפגוע בוהייתההעמוקהביותר.מספרהתייריםשנכנסולישראלירדבין2019ל2021-ב90%-,ויצוא ביותרממשברהקורונה. שירותיהתיירותירדבשיעורדומה.עםפתיחתהמשקים,ב2022-,עלהמספרהתייריםשנכנסו לישראל והגיע ל60%- ממספרם לפני משבר הקורונה, וכך גם הצריכה הריאלית של תיירים בישראל(יצואשירותיהתיירות12.)הצריכההריאליתשלישראליםבחו"לויציאותהישראלים לחו"ל,כלומרהתיירותהיוצאת,התאוששובמידהגדולהיותרוחזרו,בהתאמה,ל86%-ו94%- מרמתםלפניהמשבר.לקראתסוף2022הגיעהצריכתהתייריםבישראללכ75%-מרמתהטרם המשבר,וצריכתהישראליםבחו"להייתהגבוההמרמתהטרםהמשבר.ניתןאפואלהגידשענף התיירותמתחזק,אךעדייןמתאוששמפגיעתהקורונה. איורב '- 10 יצואשירותים2016 - 2022 )רבעוי , מיליוידולרים , מוכהעותיות ( 24,000 22,000 20,000 18,000 16,000 יצוא חברותהזק 14,000 יצוא שירותיהיי- טק ) ללאהזק ( 12,000 10,000 8,000 6,000 יצואשירותיהובלה ותחבורה יצואשירותיתיירות 4,000 2,000 יצואשירותיםעסקייםאחרים-ללאהיי-טקוהזק - I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מקור :למ"ס ועיבודיבקישראל . ב.היבוא היבואהמשיךלגדולבשניםהאחרונותבקצבגבוהאףמזהשלהיצוא.כךגםב2022-וגםבממוצע היבואהמשיךלגדול בשניםהאחרונותבקצב בשנים2022–2020.הגורמיםהעיקרייםלגידולזההם:גידולביבואהשירותיםהעסקיים,כולל גבוהאףמזהשלהיצוא. שירותי המחשוב, שירותי השיווק ושירותי הפרסום והמכירות; גידולו של יבוא חומרי הגלם לתעשייה;והתאוששותהתיירותהיוצאתמישראלבמהירותרבהמזושלהתאוששותהתיירות הנכנסת. 12 יצואזההיה1.6%תוצרב2019-ו0.9%-תוצרב.2022- 44 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה 3 ההתפתחויותהמקרו-.כלכליותבשוקהעבודה שוקהעבודהנשאר שוקהעבודהנשארב2022-הדוק:שיעורהאבטלההיהנמוך,שיעורהתעסוקההיהגבוה,ושיעור ב2022-הדוק,עם ההשתתפותהמשיךועלה(איורב11-'ולוחב5-' מכלהבחינותהללושוקהעבודהב2022-).היה אבטלהנמוכה דומה מאוד לשוק זה לפני משבר הקורונה, עדות לגמישותו ואיתנותו. במחצית הראשונה של והשתתפותותעסוקה 2022ירדשיעורהאבטלהיחדעםעלייהשלשיעוריהתעסוקהוההשתתפות.במחציתהשנייהשל גבוהות. השנהעלהשיעורהאבטלהבמקביללירידהשלשיעוריהתעסוקהוההשתתפות(שלגיליהעבודה העיקריים),ושלושתםהיוגבוהיםמרמותיהםטרםהמשבר(איורב11-').שיעורההשתתפותהגבוה היההמקורלחלקמהגידולהןבתעסוקהוהןבאבטלה.זאתאומרתשאףכישיעורהאבטלהברביע האחרוןשל2022עלה,מצבושלשוקהעבודהמבחינתהתעסוקההיהטובממצבולפניהמשבר. ישנןכמהתופעותהמאפיינותאתהשניםהאחרונותושונותמהמצבשקדםלהן,ביניהן,בראש הביקושלעובדיםנותר ובראשונה,ביקושגבוהומתמשךלעובדים–מעלמגמתוקדםמשברהקורונה.שיעורןומספרן גבוה,מעללמגמתוטרם המשבר. של המשרות הפנויות עלו ב2022- ביחס לשיעורן ומספרן הגבוהים ב2021- (לוח ב5-'). לקראת סוףהשנהשיעורןאמנםירדמעט,אךגםאזהואנשארגבוהמאשרבשנההקודמתובערבמשבר הקורונה.ביקושגבוהזההקיףענפיםרביםבמשק.שיעורהמשרותהפנויותבענףההיי-טקאמנם פחתגםהואבמהלךהשנה,אךבסוף2022רמתודומהלזושלטרםהמשבר. התופעה השנייה המבדילה בין השנים האחרונות לתקופה שלפני הקורונה היא האינפלציה השכרהנומינליעלה והשפעותיהעלהשכר.זאתיכולה,כמובן,להיותתופעהאחתמשולבת,שכןהאינפלציהשוחקת פחותמאשרהאינפלציה כךשהשכרהריאליירד. אתהשכרהריאליומתמרצתדרישותלהעלאותשכר,בובזמןשהביקושהגבוהלעובדיםועליות השכרבעקבותיומניעיםעסקיםלהעלותמחירים(איורב12-').עליותהשכרגםיכולותלהגדיל, אצל מי שזכו להן, את הביקושים לצריכה פרטית. עם זאת ניתן לראות בלוח ב5-' שלמרות איורב '- 11 שיעור שיעוריהתעסוקה , ההשתתפותוהאבטלהבגילי 25 - 64 התעסוקה שיעור 2019 - 2022 )לאמתואםלהגדרותקורוה ( וההשתתפות האבטלה 6.0 82 השתתפותממוצעת80.4 5.5 81 5.0 80 4.5 79 תעסוקהממוצעת77.7 4.0 78 אבטלה ממוצעת3.3 3.5 77 3.0 76 2.5 75 2.0 74 01/2019 03/2019 05/2019 07/2019 09/2019 11/2019 01/2020 03/2020 05/2020 07/2020 09/2020 11/2020 01/2021 03/2021 05/2021 07/2021 09/2021 11/2021 01/2022 03/2022 05/2022 07/2022 09/2022 11/2022 שיעורהתעסוקה תעסוקהממוצע2019 )צירשמאל ( שיעורההשתתפות השתתפותממוצעת2019 )צירשמאל ( שיעורהאבטלה אבטלהממוצעת2019 )צירימין ( המקור : הלמ " סועיבודיבקישראל . 45 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורב '- 12 התפתחותהשכרהממוצעלמשרתשכיר ש"ח ) תויםמוכיעותיות , מגמת2019-2018 ( לחודש 13,000 12,500 12,000 11,500 11,000 10,500 תקופתהקורוה ) כולל גל 10,000 האומיקרוןמדצמבר2021 עד פברואר2022 *( 9,500 ומילי מגמהומילי ריאלי מגמהריאלי *השיויים בשכרהממוצעבתקופתהקורוההושפעומאודמשיוייםזמייםבהרכבהמועסקיםבמשק אשרהתבטאובעלייתהשכרהממוצעבמשק . מקור :למ" סועיבודיבקישראל . האינפלציה השכר הנומינלי הממוצע למשרת שכר עלה ב2022- רק ב2.9%-, פחות מאשר טרם המשבר.משמעשהשכרהריאליירדב2022-ב1.5%-,לעומתעלייהממוצעתשל2.6%לשנהלפני המשבר.מכאןשהשפעתההעיקריתשלהאינפלציהעלהשכרב2022-הייתהדרךהורדתהשכר הריאלי.ערוץזהעלולליצורלחציםלעליותשכרבעתיד,אךהואאינומייצרלחציביקושבאופן ישירומידי.באותוזמןירדשיעורהתמורהלעבודהב1.3%- כךשעלייתהתוצר13,נותבהבמידה רבהיותרלשיפורברווחיהעסקיםביחסלהכנסותהעובדים.בסיכומושלדברנראהשהשכרלא הפעיללחץישירלעלייתהאינפלציהב2022-(לוחב).4-' הגידולהמהירשלהתעסוקהב2022-הביאלגידולמהיראףיותרשלתשומתהעבודה,כלומר תשומתהעבודהגדלה ב2022-מהריותרמאשר מספר שעות העבודה הממוצע למועסק גדל14. כיוון ששיעור גידול זה היה גבוה משיעור הגידול התוצר,וכךירדפריון שלהתוצר,ירדהפריון15במשקב1.1%-.משמעותהשלירידתפריוןזוהיאשהעובדיםאשרגויסו העבודה. היובממוצעבעלימיומנותנמוכהיחסיתאוניסיוןמועטיחסית16,אבחנההעולהבקנהאחדעם העובדהשחלקגדולמגידולהתעסוקההשנההיהבענפישירותיהקירבה,שבהםהשכרנמוךיחסית. למרותירידתפריוןזו,הביקושלעובדיםהיהגבוהבמהלךהשנהונותרגבוהגםבסופה.זוהיעדות לביקושיםגבוהיםבמשק,שכןהמעסיקיםגייסועובדיםוהגדילואתמספרשעותעבודתםאףעל פישתפוקתםהייתהנמוכהיחסיתלממוצע.מכלמקום,הפריוןבשנים2020—2022גדלבקצב ממוצע של %2.2 , מעל קצבו לפני המשבר, כך שלצד הגידול המתון בשכר ירד שיעור התמורה לעבודהבמשקמ-%5.45בשנת9102ל-%6.25בשנת.2202 13 התוצר מורכב מהשימושים במקורות פחות היבוא. לכן עליית התוצר היא לאחר ניכוי של עלות חומרי הגלם המיובאיםובפרטשלהתייקרותםב.2022- מספרשעותהעבודהבמשק.14 15 במונחיתוצרבמחיריםקבועיםלשעתעבודה(ראוהערתשוליים.)3 16 כיוון שהתוצר הוא פונקציה של גורמי הייצור המשלימים במשק – הון ועבודה – גידול תשומת העבודה בקצב מהירמגידולמלאיההוןיכוללשחוקאתההוןלעובד,וכךיכולגםהואלגרוםלירידהשלפריוןהעבודה.השפעת השינוייםבכמותכלאחדמגורמיהייצורעלצמיחתהתוצרתלויהבמשקלשלכלאחדמגורמיהייצורבפונקציית הייצור.בפועלבשנת2022מלאיההוןצמחבכ ,בדומהלשניםקודמות.4%- 46 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה לוחב4-' היצעהתוצרהכוללוהעסקי,1995עד2022 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( ש"ששתי מגמה 1995 ממוצעבין שתיתבין עד 2018 2019 2020 2021 2022 2019ל- 2014ל- 2017 2022 2019 התוצרהמקומיהגולמי 3.9 4.1 4.2 -1.9 8.6 6.4 4.3 3.9 מזה:התוצרבמגזרהעסקי 4.3 4.5 4.8 -2.4 10.3 7.8 5.1 4.3 התוצרבשירותיםהציבוריים 2.1 2.7 1.8 -2.6 5.1 2.7 1.7 2.6 מלאיההוןהפיזיסה"כ 4.3 3.7 4.0 3.9 3.4 3.9 3.7 3.6 מזה:מלאיההוןהפיזיבמגזרהעסקי 5.4 4.1 5.0 5.1 4.3 4.9 4.8 4.0 כוחהעבודה 2.5 1.9 1.4 -0.8 1.8 4.5 1.8 1.8 סךשעותהעבודה 2.7 1.3 0.9 -7.8 7.2 7.2 1.9 2.1 סךשעותהעבודהבמגזרהעסקי 2.6 0.8 1.1 -9.2 7.3 8.9 2.0 2.0 הפריון)תוצרריאלילשעתעבודה( 1.1 2.5 3.1 6.6 1.2 -1.1 2.2 1.6 הפריוןבמגזרהעסקי)תוצרריאלילשעתעבודה( 1.8 3.4 3.6 7.7 2.9 -1.5 3.0 2.0 התוצרלשעתעבודה)ומילי( 4.2 3.7 5.6 8.0 3.1 3.8 4.9 3.2 התוצרלשעתעבודהבמגזרהעסקי 4.3 4.2 6.1 8.6 5.9 4.3 6.3 3.5 התמורהלשעתעבודה)ומילית( 4.0 4.7 4.1 6.6 1.7 2.5 3.6 3.7 התמורהלשעתעבודהבמגזרהעסקי 4.1 5.7 4.2 7.7 3.0 2.7 4.4 4.2 שיעורהתמורהלעבודהסה"כ -0.2 1.0 -1.4 -1.3 -1.3 -1.3 -1.3 0.5 שיעורהתמורהלעבודהבמגזרהעסקי -0.2 1.5 -1.8 -0.9 -2.8 -1.5 -1.7 0.7 שיעורהתמורהלעבודהסה"כ)רמה( 55.8 55.3 54.5 53.9 53.3 52.6 - - שיעורהתמורהלעבודהבמגזרהעסקי)רמה( 58.9 59.7 58.7 58.3 56.6 55.7 - - המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. לוחב5-' התויםהעיקרייםעלשוקהעבודה,1995עד2022 )שיעוריהשיויהש תייםבאחוזים( ש"ששתי 1995עד 2018 2019 2020 2021 2022 ממוצעבין 2017 2019ל2022- האוכלוסייהבגיליהעבודההעיקריים(64-25) 2.2 1.4 1.4 1.7 1.2 1.8 1.6 שיעורההשתתפותבכוחהעבודהבגיליהעבודההעיקריים)רמה( 80.3 80.4 79.2 79.3 81.2 - שיעורהתעסוקהבגיליהעבודההעיקריים)רמה( 77.5 77.7 76.2 75.7 78.6 - שיעורהאבטלהבגיליהעבודההעיקריים)רמה( 3.5 3.4 3.8 4.6 3.3 - שיעורהמשרותהפויות)רמה( 3.7 3.5 2.4 4.5 4.8 - המועסקים)כולללא-ישראלים( 2.7 1.7 1.7 -1.7 1.5 6.4 2.0 מזה:המועסקיםבמגזרהעסקי 2.6 0.8 1.5 -3.6 1.4 8.0 1.8 המועסקיםבשירותיםהציבוריים 2.9 3.6 1.9 1.9 1.6 3.4 2.3 סךשעותהעבודה)כולללא-ישראלים( 2.7 1.3 0.9 -7.8 7.2 7.2 1.9 מזה:סךשעותהעבודהבמגזרהעסקי 2.6 0.8 1.1 -9.2 7.3 8.9 2.0 סךשעותהעבודהבשירותיםהציבוריים 3.2 2.9 0.4 -3.0 6.8 2.0 1.9 השעותלמועסק)כולללא-ישראלים,רמה( 36.7 36.6 36.4 34.1 36.0 36.3 - מזה:השעותלמועסקבמגזרהעסקי)רמה( 42.1 42.3 42.1 39.6 41.9 42.3 - השעותלמועסקבשירותיםהציבוריים)רמה( 24.9 25.6 25.2 24.0 25.2 24.9 - משרותהשכיר 2.8 2.5 2.0 -10.0 7.5 8.8 1.7 מזה:המשרותבמגזרהעסקי 2.6 2.1 1.4 -13.7 8.4 10.3 1.0 המשרותבשירותיםהציבוריים 3.2 3.4 3.2 -2.7 6.0 6.1 3.1 השכרהומילילמשרתשכיר 3.81 3.5 2.9 6.5 2.5 2.9 3.9 השכרהריאלילמשרתשכיר 1.1 2.7 2.0 7.5 0.7 -1.5 2.2 1בשים1999-1995השכרהומיליהושפעמאיפלציהגבוהה,ואילומ2000-השכרהומיליעולהבקצבשתיממוצעשל2.5% המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 47 בנקישראל,דיןוחשבון2022 4.החשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים העודףבחשבוןהשוטף העודףבחשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומיםהסתכםבשנת2022ב19.8-מיליארדדולרים–1.6 ירדמעטב.2022- מיליארדפחותמאשרב2021-(איורב13-'ולוחב6-').ירידהזונבעהמהעלייההחדהשלמחירי הדלקיםבגללהמלחמהביןרוסיהלאוקראינהומחזרתהישראליםלטוסלחו"לבקצבגבוהמזה שלחזרתהתיירותהנכנסת. איורב '- 13 השיויבעודףבחשבוןהשוטףותרומתרכיביםמרכזייםלשיוי 2018 - 2022 )מיליארדידולרארה "ב( 15.0 יבואדלקים 10.0 יבואמכויותוסעים יצואשירותיהיי-טק 5.0 מכירתחברותהזק 0.0 תיירותטו -5.0 הכסותראשויתומשיות עודףיצואאחר * -10.0 שירותיתחבורהאחרים -15.0 2018 2019 2020 2021 2022 הגידולבעודףבחשבוןהשוטף ) 3.0% ( ) 3.7% ( ) 5.5% ( ) 4.4% ( ) 3.9% ( שה ) העודף בחשבון השוטףכאחוזמהתוצר ( *עודףיצואהסחורותוהשירותיםללארכיביםשפורטובפרד . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ) מאזןתשלומיםוסחרחוץ ( ועיבודיבקישראל . עלייתמחיריהדלק ההוצאהעליבואחומריאנרגיהעלתהב2022-ב5.7-מיליארדדולרים.עלייהזוכמעטכולה בעקבותהמלחמה 5.3(מיליארדדולרים)היאתוצאהשלעלייתמחיריהדלקבמהלךהשנה.מגמתהעלייהשלמחיר באוקראינההיאאחד הנפט,שהחלהב2020-,נמשכהבתחילת2022.בעקבותהפלישההרוסיתלאוקראינהבפברואר הגורמיםהעיקריים 2022, שהובילהלסנקציותעל היצואשלה,ואזלמשבר האנרגיה,נסקו מחיריהנפט.הם נותרו לירידתהעודףבחשבון גבוהים עד אמצע השנה ואז התחילו לרדת. גם עם ירידה מתמשכת זו, מחיר הנפט בסוף 2022 השוטף. היהגבוהממחירובין2014לסוף2021. מאזןהתיירותהקטיןאת התיירותהנכנסתלישראלחזרההשנהבמידהניכרת,אךמספרנסיעותהישראליםלחו"לגדל העודףבחשבוןהשוטף, בקצבמהיריותר.הפעריםבקצבהגידולביןיצואהתיירותליבואההקטינואתהעודףבחשבון ומאזןשירותיההובלה השוטףב1.7-מיליארדדולרים.היצואוהיבואשלשירותיתחבורה(ללאדמינסיעה)עלוב21%- הגדילאותו. ו12%-,בהתאמה,לעומת2021 ולכןיצואשירותיהתחבורהנטוגדלב50%-,והגדילאתהעודף בחשבון השוטף ב1.2- מיליארד דולרים. עליית מחירי האנרגיה והסחורות האחרות שישראל מייבאתוהירידהשלמחיריהתובלההחלישומעטאתתנאיהסחרשלישראל. החיסכוןהלאומיהגולמיעלהב2022-ל30.0%-מההכנסההלאומית,אךחלוקתוהשתנתה. החיסכוןהלאומיעלה ב2022-,וחלקהחיסכון כתוצאהמהעודףבתקציבהממשלההשנה,בזכותגידולההכנסותממסים,חזרהחיסכוןהציבורי הציבוריבוגדל. לעלות, לאחר שנתיים של הוצאות גבוהות בגלל משבר הקורונה. גידול ההשקעה במשק מעבר לגידול החיסכון הלאומי התבטא בירידת העודף בחשבון השוטף ל3.9%- מההכנסה הלאומית, 48 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה דומהלשיעורוטרםהמשבר17.המשךקיומושלעודףבחשבוןהשוטףוהביקושהמקומיהגבוה תמכובייסוףריאלישלהשקלבממוצעהשנהביחסלשנההקודמת.אולםהכוחותלייסוףפחתו במהלך השנה, ואף התהפכו, כך שבסופה נרשם פיחות ריאלי. הכוחות שעמדו מאחורי שינוי מגמהזה,ובראשםפעריהריביותוהאינפלציהמולמדינותאחרות,מתואריםבפרקג'שלדוחזה. לוחב6-' החיסכון,ההשקעהוהחשבוןהשוטף,1995עד2022 באחוזיםמהכ סותהמשקמכלהמקורות() השיויבין2019ל- 1995עד 2018 2019 2020 2021 2022 2022)בקודות 2017 אחוז( החיסכוןהלאומיהגולמי 24.7 26.2 26.7 29.0 29.0 30.0 3.4 מזה:הציבורי 1.1 0.7 0.2 -6.0 -0.7 3.2 3.0 הפרטי 23.6 25.5 26.4 35.0 29.7 26.8 0.4 ההשקעההגולמית 23.6 23.3 23.0 23.6 24.7 26.2 3.2 מזה:בעפיהמשק 16.6 16.3 15.9 15.8 16.4 16.5 0.7 מזה:השקעותהממשלההרחבה3 7.0 6.0 5.8 7.0 5.9 5.7 -0.1 בדיור 6.2 6.5 6.5 6.1 6.5 7.2 0.7 במלאי 0.8 0.5 0.7 1.7 1.8 2.4 1.8 החשבוןהשוטףטו 1.1 2.9 3.7 5.4 4.3 3.9 0.2 מזה:מאזןהסחורותוהשירותים -0.7 0.9 2.2 4.4 3.9 3.3 1.1 חשבוןההכסותטו -2.2 -0.1 -0.6 -0.9 -1.5 -1.4 -0.9 ההעברותהשוטפותטו 3.3 1.9 1.8 1.7 1.7 1.6 -0.1 תאיהסחר1 0.1 -3.6 3.9 2.9 1.0 -0.6 שער החליפין הריאלי האפקטיבי,12 -0.32 2.1 -2.5 -3.1 -3.9 -0.9 1שיעוריהשיויהשתיבאחוזים. 2עלייהפירושהפיחות. 2התוןמתייחסלשים.2016--1999 3כוללמעקיהשקעה. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 17 יותר ממחצית הגידול של ההשקעות בשנים 2022–2020 הוא השקעות במלאי. כ95%- מגידול המלאי הוא מלאי של חברות הזנק. מלאי זה הוא תפוקת חברות ההזנק שעדיין לא ייצאו לחו"ל. מכירת חברות הזנק (אקזיטים) נרשמתכיצואוכירידה(השקעהשלילית)במלאישלחברותההזנקבמשק.כאשרמכירתחברותההזנקיורדתיותר משגדלהתפוקתן(זוגדלהבמיוחדבשלבהפיתוחשלהחברות),סךההשקעהבמלאישלחברותההזנקבמשקגדל. 49 בנקישראל,דיןוחשבון2022 תיבהב1-'–חיסכוןעודףבישראלממשברהקורונהואפשרויותהשימושבו החיסכון הפרטי בשנה מסוימת הוא ההפרש בין ההכנסה הפרטית הפנויה לבין הצריכה הפרטית במהלכה1. ב2020-, בעקבות משבר הקורונה, שיעור החיסכון הפרטי (מתוך ההכנסה הפרטית הפנויה) נסק. זוהי תוצאת שילוב של שני גורמים: 1( ירידה כפויה בצריכה הפרטית, בעיקר בתחום השירותים;) 2() גידול של ההכנסה הפרטית הפנויה – חרף פגיעתושלמשברהקורונהבהכנסותהמשק–בזכותתשלומיההעברה,שניתנוכחלקמתוכניותהממשלהלהתמודדות עםהמשבר.בעקבותהתפתחויותאלהנצברב2022–2020-חיסכוןפרטיעודףמשמעותי.בתיבהזונבחןאתהתפתחות החיסכוןהעודףבמהלךהתקופהונדוןבתרחישיםשוניםלגביהקצבוההיקףשלהשימושבולצריכהבעתיד. המושג "חיסכון עודף" אינו מוגדר היטב בספרות; הוא דורש הגדרה של "חיסכון נורמלי", שחריגה ממנו בפועל תיחשבלעודף.בתיבהזו,"החיסכוןהעודף"בכלשנהיוגדרכחיסכוןבפועלפחותזהשהיהמתקבלאילושיעורהחיסכון היה זהה לשיעורו הממוצע בשנים 2019–2018 ("החיסכון הנורמלי2.)" הגדרה זו שקולה לפער ההכנסה הפנויה מעל להכנסה הפנויה ה"נורמלית" ("ההכנסה העודפת") בתוספת פער הצריכה הפרטית מתחת לזו "הנורמלית" ("צריכת החסר.)"3"החיסכוןהעודףהמצטבר"הואמלאיהחיסכוןהעודףמהתקופותהקודמות.טבעישבכלתקופההחיסכון עשוילסטותמשיעורוה"נורמלי",ולכןהשאלההחשובההיאמהגודלהסטייה,ואםהכיווןשלהמתמיד. איור1 הצריכההפרטית , החיסכוןהפרטיושיעורםמתוךההכסההפויה , מיליארדי 2010 - 2022 )מיליארדיש " חבמחיריםקבועים , אחוזיםמתוךההכסההפויה ( ש"ח 1,400 1,300 1,200 1,100 35% 1,000 38% 34% 42% 900 33% 31% 31% 800 31% 32% 31% 700 30% 30% 30% 600 500 65% 400 62% 66% 67% 69% 58% 69% 69% 68% 300 69% 70% 70% 70% 200 100 - 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 הצריכההפרטית החיסכוןהפרטי מקור : הלמ " ס ועיבודיבקישראל . 1 ההכנסההפרטיתהפנויההיאההכנסההפרטיתמעבודהוהוןבניכויהמסיםהישיריםובתוספתתשלומיההעברהשהתקבלו.היאסךההכנסה שהפרטיםיכוליםלהוציאעלצריכהוחיסכון. 2 כלהגדליםששימשולחישוביםהםבמחיריםקבועיםשל2015.השיעורהממוצעהואמתוךהכנסותהמשקמכללהמקורות–התל"גבתוספת מסההכנסהמחו"לוההעברותהשוטפותמחו"לנטו. ההכנסה הפרטית הפנויה הנורמלית והצריכה הפרטית הנורמלית מחושבות כמו החיסכון הנורמלי ולאותה תקופה. השיעורים הממוצעים 3 של ההכנסה הפרטית הפנויה, הצריכה הפרטית והחיסכון מתוך הכנסות המשק מכל המקורות ב2019–2018- הם ,77.7% 51.7% ו,26%- בהתאמה. 50 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה איור 1 מציג את החיסכון בפועל, את הצריכה הפרטית ואת שיעורם מההכנסה הפרטית הפנויה, שהיא המקור לצריכהולחיסכון.שיעורהחיסכוןנעבין30%ל34%-מההכנסההפרטיתהפנויהבשנים2019–2010 נסקב2020-,,עם התפתחותמשברהקורונה,החללרדתב2021- והמשיךלרדתב2022-,,אךנותרגבוהמשיעורוטרםהמשבר.ניתןלפרק אתזרםהחיסכוןהעודףבכלתקופהלירידההחדהוהמתמשכתשלהצריכההפרטית(צריכתהחסר,בכחולבאיור2), בעיקרשלצריכתהשירותים,והעלייהבהכנסההפנויה,שנתמכהבתשלומיההעברהשהממשלהנתנהלשםההתמודדות עםהקורונה(ההכנסההעודפת,בכתום).רואיםבאיור2שהייתההכנסהפנויהעודפת,בעיקרב2020-בזמןשמרבית תוכניות הסיוע הממשלתיות פעלו, ואילו הצריכה הפרטית הייתה ונותרה נמוכה. 70% מהחיסכון העודף המצטבר נובעיםמצריכתחסר,ו –מהכנסהעודפת.30%- איור2 מיליארדי הרכבזרםהחיסכוןהעודף2020 - 2022 ש"ח )מיליארדיש "ח, מחיריםקבועיםשל2015 ( 140 128 120 100 74 80 57 60 14 40 54 43 42 20 14 - 2020 2021 2022 -27 -20 צריכתחסר הכסהעודפת חיסכוןעודף -40 מקור :למ" סועיבודי בקישראל . החיסכון העודף המצטבר ב2022–2020- הוא 200 מיליארד ש"ח 12.7( אחוזי תוצר). בפרט, ב2022- נוצר חיסכון עודף של 15.8 מיליארד ש"ח, בעקבות צריכת חסר של כ43- מיליארד ש"ח מחד גיסא, והכנסה פנויה בחסר של 27 מיליארדש"חמאידךגיסא4.מניתוחהתוצאותנראהשעדכהלאהיהשימושמשמעותיבחיסכוןהעודף5.איור3מציג אתהחיסכוןהעודףהמצטבר. גם בארה"ב נסק שיעור החיסכון עם פרוץ משבר הקורונה, מאותן סיבות שהוזכרו לגבי ישראל. אולם השוואת תוואי החיסכון העודף בישראל לתוואי זה בארה"ב מעלה הבדל מעניין: בארה"ב זרם החיסכון העודף ירד כמעט ברציפותמתחילתמשברהקורונהוהפךשליליבסוף2021(2022)(al.etAladangady).הסיבהלכךהיאשצריכתהחסר הצטמצמה באופן מתמיד, ואף הפכה לצריכה עודפת כבר באמצע 2021. לעומת זאת בישראל צריכת החסר, בעיקר 4 ההכנסההפנויההעודפתהייתהב2022-שלילית(הכנסהפנויהבחסר),משוםששיעורההכנסההפנויהמתוךהכנסותהמשקמכלהמקורות היהנמוךמשיעורההנורמלי. בדיקתנוספתשהתבססהעלה"חסכוןהנורמלי"הממוצעב2019–1995-(במקום2019–2018)מחזקתאתהמסקנהשלאהיהשימושבחיסכון. 5 לפיבדיקהזוגםב2022-המשיךלהיצברחיסכוןעודףמשמעותי. 51 בנקישראל,דיןוחשבון2022 בצריכתהשירותיםנמשכה,וגםבסוף2022הייתההצריכהנמוכהמרמתההנורמלית.(ראוסעיףהצריכההפרטיתבגוף הפרק.)הבדלזהיכוללנבועמהעובדהשחלקמספקיהשירותיםבישראלעברולענפיםאחרים,שבהם,בזכותהצמיחה הגבוהההיהביקושגבוה.לכןכאשרהמגבלותהוסרוסופית,חזרתושלהיצעהשירותיםלרמתוהרגילההייתהאיטית יותר,ועמה–החזרהשלצריכתם.סיבהאפשריתאחרתהיאשמפניגודלהשלכלכלתארה"ב,משהוסרוהמגבלותהיה מרחבגדוליותרשלאפשרויותצריכה,לרבותשירותים.זאתבניגודלכלכלההישראליתהקטנה,שבהאפשרויותהצריכה פחותותרמתהחיסכוןהעודףהמצטברבמדינותהמפותחותשונהממדינהלמדינה:ב2022-היושיעוריו5אחוזיתוצר בארה"ב,צרפתוגרמניה,9אחוזיתוצרבאיטליהו15-אחוזיתוצרבספרדובבריטניה(2023)(ResearchAllianz(.נכון ל ,מתוךהמדינותהללורקבארה"בהחלשימושבחיסכוןהעודף.2022- איור3 החיסכוןהעודףהמצטבר 2019, - 2022 %תוצר ) אחוזיתוצרשתישל2022 *( 14% 12% 12.6% ) 200 מיליארד ( 10% 11.7% ) 186 מיליארד ( 8% 8.1% ) 128 6% מיליארד ( 4% 2% 0% 2019 2020 2021 2022 חיסכוןעודףמצטבר %)תוצר ( *בהחה שהחיסכוןהעודףהיהאפסב- 2019 . בסוגרייםהחיסכוןהעודףבמצטברבמיליארדיש " חבמחיריםקבועים . השאלההחשובההעולהמעלייהזובחיסכוןהיאאם,מתיואיךייעשהשימושבחיסכוןהעודףבישראל.ישמשתנים רבים שיכולים להשפיע על תהליך זה: איך החיסכון העודף מתפלג על פני האוכלוסייה, ובפרט בין פרטים שנטייתם השוליתלצרוךגבוההלכאלהשנטייתםנמוכה?איזהאחוזממנושימשלהחזרחובותאולרכישותנכסים?האםאנשים משתמשיםבחיסכוןהעודףכדילהשליםצריכתשירותיםשהםהפסידואומעברלכך?האםוכמההירידותבשוקההון יעצימואתהרצוןלחסוךוכךיעודדושימורהחיסכוןהעודף? כיווןשלאניתןלמדודולשקללאתכלהגורמיםהללו,נציגכמהתרחישיםכללייםלהמחשתהאפשרויות–תרחיש ירידהמהירהותרחישירידהאיטית.בתרחיששלירידהמהירההציבורישתמשבחלקגדולמהחיסכוןהעודףהמצטבר בהקדםהאפשריכדיליהנותמהזדמנויותצריכהשנמנעובתקופתהקורונה.בתרחישזהייעשהשימושב20%-מהחיסכון העודףבשנהבמשך4שנים.אזיהצריכההפרטיתתגדלב40-מיליארדש"חלשנה(כ2.5-אחוזיתוצרשל2022),שהם כ5%-מהצריכההפרטיתב2022- לשםהשוואה,הפערביןצריכתהשירותיםלמגמתהלפניהמשברהיהב2022-.כ30- מיליארדש"ח.ההשפעותהישירותשלתרחישזהיהיונסיקהחדהשלהצריכההפרטיתושלהתוצרו\אוהיבואוככל 52 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה הנראהלחץאינפלציוני6.ירידהחדהבהיצעהחיסכוןעלולהלהביאלעלייתהריביתהריאלית(משוםשהיצעהחיסכון העומד לפני משקיעים ריאליים יקטן, ולכן מחירו יעלה). לחץ זה יכול להביא לייסוף, שיצמצם את היצוא, יגדיל את היבואויפחיתאתהעודףבחשבוןהשוטף,מפנישהיבואימלאאתהביקושהמקומיאשרייווצר.ככלשהשימושבחיסכון יתמקד בצריכת שירותים, ההשפעה הישירה על היבוא תהיה קטנה יותר בטווח הקצר, שכן מרבית השירותים (ללא תיירות)אינםסחירים.אםצריכהזותתמקדבהשלמתצריכתשירותיםשממנהנמנעובזמןהמשבר,לחציהמחירים יהיוחזקיםיותר,כילאניתןלייבאשירותיםאולצבורמלאישירותיםלעתהצורך.תרחישזהדומהלתרחישcut-" back"של(2021(al.etAttinasiהמניחיםשב70%-מהחיסכוןהעודףאשרהצטברבארה"ב,יפןובריטניה(כ7-אחוזי תוצר)ייעשהשימוש בתוךשנתיים וחצי. בתרחישזה התקבלהעלייה חדהשל הצריכה הפרטית,שתגדילאת התוצר לאורך שלוש שנים ב,1.5%- 2.6% ו1.8%- נקודות אחוז תוצר, בהתאמה, ותעלה את האינפלציה ב,0%- 0.6% ו1%-, בהתאמה.לשיטתם,חלקמהירידהשלתרומתהצריכהלתוצרבשנההשלישיתנובעמגידולהיבואשלמוצריצריכה7. נכון לעכשיו, תרחיש זה אינו נראה סביר בישראל מכמה סיבות. ראשית, לפי גישת החלקת התצרוכת ותיאוריית ההכנסההפרמננטית,עלייהחד-פעמיתבנכסיםצפויהלהגדילאתהצריכההמיידיתשלהפרטבמידהקטנהבלבד,שכן הואמעונייןלהגדילאתצריכתולאורךזמןולהבטיחאתרמתהיותרמאשרלהגדילאותהבמידהרבהאךחד-פעמית. שנית, רוב ירידתה של הצריכה הפרטית במשבר הקורונה הייתה ירידה בצריכת שירותים, שקשה לדחות אותה "עד יעבורזעם"ואזלהשליםאותהבמלואה.צריכתהשירותיםגדלהב2022-אךנותרהמשמעותיתמתחתלמגמתהטרם המשברלמרותהתרהשלכמעטכלמגבלותהקורונהברביעהשנישל.2022 בתרחישהורדתחיסכוןאיטיתייעשהשימושב10%–5%-מהחיסכוןהעודףלאורך10שנים.משמעותתרחישזה היא הגדלת הצריכה הפרטית ב20–10- מיליארד ש"ח לשנה לאורך עשור. היא תגדיל בשנים הראשונות את הצריכה הפרטיתבכ2.5%–1.25%-לשנה,ואתהתוצרבכ1.2%–0.6%-.השפעתהשימושבחובעלהתוצרתדעךלאורךזמןעם גידולהצריכהוהתוצר,מצדאחד,ועםשחיקתכוחהקנייהשלהחיסכוןהעודףבעטיהשלהאינפלציה,מצדשני.תרחיש זה הוא הסביר יותר, שכן הוא מתאים גם לגישה בדבר הרצון להחליק את התצרוכת, וגם מאפשר זמן להוציא את החסכונותבהזדמנויותצריכהחדשות.זאתועוד,עלייתהריביתהריאליתתעודדהחזקהשלהחיסכוןהעודףבמקום שימושבו.תרחישזהיאפשרהגדלהשלהצריכהבאופןמתוןלאורךזמן,ולכןלאצפוילהביאללחציביקושאועליית מחיר. החיסכון העודף הגדול שנוצר בתקופת קורונה ימשיך ללוות את המדינות המפותחות, ובהן את ישראל, בשנים הבאות.התפתחותהחיסכוןהפרטיבישראלתהיהתלויהבמצבהמשק,בהתרחבותהזדמנויותהצריכה,בהתפתחות המחיריםוגםבהעדפותהזמןשלאזרחיישראל. מקורות Aladangady,Aditya,DavidCho,LauraFeivesonandEugenioPinto(2022)."ExcessSavingsduring theCOVID-19Pandemic"'FEDSNotes.Washington:BoardofGovernorsoftheFederalReserve System,October21,2022,https://doi.org/10.17016/2380-7172.3223 AllianzResearch)2023(."FallingOffaSavingsCliff?",EconomicReports,February2,2023,https:// www.allianz.com/en/economic_research/publications/specials_fmo/saving-usa-europe.html Attinasi,M.G.,A.Bobasu,andA.S.Manu(2021).Theimplicationsofsavingsaccumulatedduring thepandemicfortheglobaleconomicoutlook.EconomicBulletinBoxes,5. 6 זאת אם יש די היצע כדי לספק ביקושים עודפים אלו. לעומת זאת, אם יש מגבלת היצע משמעותית, למשל במצב של תעסוקה מלאה, גידול התוצר יהיה קטן יותר, והאינפלציה שתיגרם משימוש מהיר בחיסכון תהיה גבוהה יותר. אינפלציה זו תתחלק בין עליית המחירים המקומיים לייסוף, בהתאם להתחלקות גידול הביקושים בין צריכת סחירים ובלתי-סחירים. במצב כזה אפשר שהתעסוקה תגדל אף מעבר לרמתתעסוקהמלאהותמתןאתהתופעותהללו.זאתמשוםשסבירכיהשכריעלהבמהירותוכךיתמרץהצטרפותלשוקהעבודה,ומהעוד שעלייתהאינפלציהתניעמשקיביתשאיןלהםחיסכוןעודףלהגדילאתהיצעעבודתםכדילמנועפגיעהחמורהמידיבצריכתם. כפישהוזכרבהערתשוליים6,אםבמשקיםכאלהישנןמגבלותמשמעותיותעלהיצעהעבודה,כגוןבמצבשלתעסוקהמלאה,שימושמהיר 7 בחיסכוןיגדילאתהתוצרפחותואתהאינפלציהוהיבואיותר. 53 בנקישראל,דיןוחשבון2022 תיבה2 כלכלתחצי-:אי? התהדקותקשריהמסחרוהתיירותביןישראללביןמשקיהמזרחהתיכון קשרי הסחר בסחורות של ישראל עם מדינות המזרח התיכון, שהיו מצומצמים, התרחבו במהירות • בשנתיים האחרונות: היבוא מטורקייה נסק, וכן גדל היבוא מאיחוד האמירויות ודרכו בעקבות "הסכמי אברהם". היצוא הישראלי לשתי מדינות אלו גדל, וכן גדל יצוא הגז למצרים ולירדן. סך היבואממדינותהאזורגדולמהיצואאליהן. התיירות הישראלית למדינות האזור – ובעיקר לטורקייה, למצרים וליעדים החדשים איחוד • האמירויות ומרוקו – התרחבה ליותר מ1.8- מיליון מבקרים בשנת 2022 וגדלה גם ביחס ל2019-,. מספר הטסים למדינות האזור (כולל בחזרה לישראל) הגיע ב2022- לכ3.9- מיליון – כחמישית מהנוסעיםבטיסותבין לאומיותדרךנמלהתעופהבןגוריון.- במשךעשוריםהתפתחהמשקהישראליכמעין"כלכלתאי",המנותקתממדינותהמזרחהתיכון,להוציאאתטורקייה. גםהסכמיהשלוםעםירדןומצריםלאהניבוקשריםכלכלייםבעליחשיבותמקרו-כלכלית."הסכמיאברהם"(ספטמבר 2020), שהביאו לנרמול היחסים של ישראל עם איחוד האמירויות, בחריין ומרוקו, והסכמים עוקבים כהסכם הסחר החופשי בין ישראל לאיחוד האמירויות (מאי 2021) יצרו ציפיות לפיתוח קשרים כלכליים משמעותיים בין ישראל למדינותהאזור.ציפיותאלועולותבקנהאחדעםנכונותציבוריתבמדינותהמפרץהערבילקיוםקשריםעםישראלים, השונהמןההסתייגותמנורמליזציהעםישראלבמצריםובירדן1. תיבהזומציגהאתהתרחבותקשריהסחרבסחורותוקשריהתיירות2ביןישראללמדינותהאזורבשנתייםשחלפו מ"הסכמיאברהם":בעודשקשריהמסחרעםאיחודהאמירויותהתרחבובמהירותבשנתייםהאחרונות,עיקרהגידול שלהסחרהיהעםטורקייה.במקבילהתרחבהסחר,המוגבלבהיקפו,עםמצריםוירדן,ובעיקרגדליצואהגזהישראלי אליהן.נוסףעלכךהביאההסרתמגבלותהקורונהעליציאתישראליםמהארץב2021-לגידולמהירשלמספרהתיירים הישראליםבטורקייה,איחודהאמירויות,מצריםומרוקו,וכןשלמספרהטסיםמישראללמדינותהאזורודרכןליעדי המשך. ככלל, יבוא הסחורות מהמזרח התיכון לישראל גדול מהיצוא הישראלי אליו, והיקף הביקורים של ישראלים במדינותהאזורעולהבמידהניכרתעלהיקףהתיירותהמזרחתיכוניתבישראל. הסחרבסחורות בעשורשקדםל"הסכמיאברהם"עיקרהסחרבסחורותביןישראללביןמשקיהאזורהיהעםטורקייה.היקףהסחרעם ירדןומצרים,אשרחתמועלהסכמישלוםעםישראללפנימספרעשורים,היהמצומצם,למרותהסכמיםלעידודהסחר כהסכמיהZone-Industrial3.Qualifiedהסחרעםאיחודהאמירויותהסתכם,לכלהיותר,בעשרותמיליונידולרים בשנה.בשנתייםהאחרונותהתרחבבמהירותהסחרעםמדינותהאזור–ובפרטעםטורקייהועםאיחודהאמירויות. יבוא הסחורות מהאזור לישראל ב2022- הגיע לשיא של 8.3 מיליארד דולרים (כ7.7%- מסך יבוא הסחורות), והיצוא 1 סקרידעתקהלהראוכיכ40%-מאזרחיסעודיה,האמירויותוקטרתומכיםבקשריםעםישראלים,ואילוכ10%-בלבדמאזרחיירדןומצרים תומכיםבקשריםכאלה,למרותהסכמיהשלום,שנחתמולפניעשרותשנים.מכוןוושינגטוןלמדיניותבמזרחהתיכון19(ינואר.)2023 2 סקירהזואינהמכסהאתהסחרבשירותיםעסקיים,ענףהיצואהעיקרישלישראל,ואתקשריההשקעותעםמשקיהמזרחהתיכון,משום שהמידעבנושאיםאלוחלקי. הסכמים בין ארה"ב, ישראל ומצרים או ירדן הפוטרים תוצרת ישראלית, מצרית וירדנית ממכס בארה"ב במטרה לעודד שיתוף פעולה בין 3 המשקים. ההסכם עם מצרים עדיין מקדם את הסחר הישראלי-מצרי, אך ההסכם עם ירדן איבד מחשיבותו עם חתימת הסכם סחר חופשי בילטרליביןארה"בלביןירדן. 54 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה למשקי האזור הגיע לכ3.2- מיליארד דולרים (כ4.4%- מסך יצוא הסחורות, לוח 1). בנוסף, יצוא הגז למצרים וירדן התרחבהשנהלהיקףשל9.24.BCM לוח1 סחרהסחורותשלישראלעםכלכלותהמזרחהתיכון,מיליו:ידולרבמחיריםשוטפים2011-2022 א. יבואלישראללפיארץקיה לפיארץייצור 2011-15 2016-18 2019 2020 2021 2022 2021 טורקייה 2,348 2,794 3,208 3,498 4,764 5,700 5,641 מזה:תשומותלייצור1 1,148 1,409 1,896 1,990 2,816 איחודהאמירויות 15 31 - 116 837 1,891 632 מזה:ללאיהלומים 15 31 - 76 440 1,374 ירדן 287 314 293 210 392 469 105 מצרים 80 65 76 80 127 180 209 מרוקו 8 14 10 10 11 18 117 בחריין 0 - - - 3 11 3 סה"כ 2,738 3,218 3,587 3,914 6,134 8,269 שיעורמסךיבואהסחורות 3.9% 4.6% 4.7% 5.6% 6.7% 7.7% ב. יצואמישראל 2011-15 2016-18 2019 2020 2021 2022 טורקייה 2,050 1,546 1,758 1,431 1,919 2,272 איחודהאמירויות 25 17 11 74 354 670 מזה:ללאיהלומים 25 17 11.1 18.4 116.2 381 ירדן2 134 60 99 39 64 67 מצרים2 27 22 4 12 31 127 מרוקו 164 92 111 91 121 38 בחריין 0 0 - - 4 2 סה"כ 2,400 1,737 1,983 1,647 2,493 3,176 שיעורמסךיצואהסחורות 3.7% 2.8% 3.4% 3.3% 4.1% 4.4% מקור:הלמ"סשלישראלוComtrade- הערות:.1 תו ייבואתשומותלייצורמטורקייהלפיארץמקור. 2 ללאיצואגזלירדןולמצריםשהיקפםגדלבש.ים.2020-22 יבואהסחורות עיקר גידולו של היבוא ממדינות האזור בשנים 2022–2021 היה ביבוא מטורקייה ומאיחוד האמירויות. מלבד זאת מייבאתישראלמירדןבהיקףשלמאותמיליונידולרים,לרובסחורותשיוצרובמדינותאחרות.גםהיבואשלסחורות ממצריםוממרוקוגדל.חלקניכרמהיבואשמקורובמצריםורובהיבואשלסחורותשיוצרובמרוקויובאלישראלדרך משקיםאחרים(לוח1 השוואתהיבואעלפיארץהייצורוארץהקנייהב2021-,). ביחסל2019-ערךהיבואמטורקייה(כארץקנייה)גדלבכ60%- לכ5.7-,מיליארדדולרים.נוסףעלכךייבאהישראל בשנים2021–2019תוצרתטורקית(כארץייצור)דרךשותפיסחראחריםבהיקףשללמעלהמ800-מיליוןדולריםבשנה. עיקרהגידולשלהיבואמטורקייההיהביבואתשומותלייצור,שחלקןבסךיבואהתשומותלישראלגדלמ4%-בעשור הקודם לכ9%- ב2021–2020- ככלל גדל יבוא התשומות לייצור מטורקייה ב2022–2020-., במקביל לגידול הנומינלי והריאלי של סך יבוא התשומות לייצור לישראל, בשל התגברות הלחץ בשרשראות האספקה העולמיות בשנתיים האחרונות.הסחורותהמיובאותמטורקייהלישראלעיקרןמתכות,מכונות,פלסטיק,מוצרימלט,טקסטילורכבים. מיליארדימטריםמעוקבים,יחידתמדידהמקובלתלסחרבגזטבעי. 4 55 בנקישראל,דיןוחשבון2022 היבוא הרשמי מאיחוד האמירויות התפתח במהירות בעקבות חתימת "הסכמי אברהם" (ספטמבר 2020) והגיע ב2022-לכ1.9-מיליארדדולרים.היקףהיבואמאיחודהאמירויותצפוילהמשיךלהתרחבבשניםהקרובות,עםביסוס קשריםעסקייםויישוםהסכםהסחרהחופשיביןהמדינות.עםזאת,גםאםהיבואהישראלימהאיחודיוכפלהואעדיין יהווהאחוזיםבודדיםמהיבואהישראליושיעורקטןעודיותרמהיצואהאמירתי. איחודהאמירויות–הנמצאעלנתיביהיםוהאווירביןאירופה,אפריקהודרום-מזרחאסיה–הואמרכזמסחרי אזוריחשוב.האיחודמספקתשתיתלוגיסטיתופיננסיתמודרניתלסחרבין-לאומיבהיקףנרחב,וכשנישלישיםמהיצוא האמירתי(ללאדלקים)הםיצוא-מחדששלסחורותשיובאוממשקיםאחרים5.תופעהזובולטתבמיוחדביצואהאמירתי לישראל:עלפינתוניםאמירתייםכ82%-מהיצואהאמירתילישראלבחודשיםינואר–ספטמבר2022היהיצוא-מחדש שלסחורותשיובאוממדינותאחרות6.יבואמוצריםמאיחודהאמירויותבמקוםממדינותהייצורמלמדשדפוסמסחר זהמייעלאתתהליךהיבואו/אומוזילאתעלותו,לרבותעלויותהביטוחוההובלה. השוואת מחירי היבוא מהאמירויות למחירים של סחורות מקבילות ממקורות איור1 השוואתמחירי יבואברוטו שלסחורותשיובאומאיחוד יבוא אחרים מאפשרת לבחון את היתרונות האמירויותוממדיותאחרות , יואר-ספטמבר 2022 שלסחרדרךמרכזהסחרשבאמירויות.מחירי 2.15 היבואברוטו(כוללהובלהוביטוח)שלסחורות (ללא יהלומים) שיובאו מאיחוד האמירויות 2.14 ב2022- היו נמוכים בכ1%- ו2.6%-, ממחירי היבוא של אותן סחורות מהודו ומסין, 2.13 לוגמחירייבוא בהתאמה. עם זאת, מחירי היבוא של אותן הסחורות משאר העולם היו נמוכים במקצת 2.12 ממחירי היבוא מהאמירויות (איור 1). סביר אפוא שהיבוא דרך איחוד האמירויות אולי 2.11 יוזילבמקצתאתהיבואממדינותדרום-מזרח אסיה, אך ספק אם יביא להוזלה רבתי של היבוא לישראל7. עם זאת, יבוא משותפות 2.1 איחוד העולםלמעט סין הודו סחר קרובות עשוי לייעל את היבוא על ידי האמירויות האמירויות קיצור זמני האספקה, המאפשר ליבואנים וליצרנים הישראלים לשמור מלאים קטנים Comtrade מקור : עיבודיםלתויהלמ " סעלהיבוא , שדווחול- יותר בישראל, בפרט כשהעלות של החזקת ) פירוטבהערתשוליים7 .( המלאיגדלהעםעלייתהריבית. 5 בינואר–ספטמבר 2022 כ39%- מהיבוא האמירתי היו ממזרח אסיה, כ18%- ממנו היו מאירופה, וכמעט מחצית מהיצוא-מחדש הייתה למדינותהמזרחהתיכון.המקור:המרכזהפדרלישלהאמירויותלתחרותיותולסטטיסטיקה. נתונימרכזהתחרותיותוהסטטיסטיקההפדרלישלהאמירויות.לעומתזאת,עלפינתוניםמהלמ"ס,היבואמהאמירויותשלתוצרתמדינות 6 אחרות היה רק כרבע מהיבוא מהאמירויות. סיווג שגוי של סחורות כתוצרת של איחוד האמירויות עשוי להעניק בעתיד הקלות ביבואן במסגרת הסכם הסחר החופשי בין ישראל ואיחוד האמירויות. הסחורות שיוצאו-מחדש מהאמירויות לישראל הן מתוצרת מגוון רחב של מדינות,לרבותרוסיה,סין,אוקראינהואףמרוקווברזיל(הלמ"ס). 7 אנובוחניםאתההשפעהשלהתרחבותהיבואמאיחודהאמירויותעלמחיריהיבוא(כוללעלויותההובלהוהביטוח)באמצעותהשוואתהמח�י ריםהסגוליים(לפיהמשקלנטובטונות)שלהסחורותשיובאומאיחודהאמירויות (ברזולוציהשל6ספרותבקודHS)למחיריםהמקבילים שלאותןסחורותהמיובאותמהודו,מסיןומשארהעולםלכלשנהבנפרד.ההשוואהשלמחיריהיבואנערכהעלפינתוניםשהלמ"סהישראלית דיווחה לcomtrade-. נתוני 2022 הם רק לחודשים ינואר–ספטמבר. המשקל של כל סחורה בממוצע המשוקלל של מחירי היבוא נקבע על פי שיעורערךהיבואשלאותהסחורהלישראלבסךיבואהסחורותלישראלב (ערבהקורונה).2019- 56 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה יצואהסחורות טורקייההיאיעדהיצואהחשובביותרשלישראלבאזור.היצואלטורקייההתאוששבהדרגהבשניםהאחרונות,לאחר ירידהשלכרבעבעקבותהמתיחותביןהמדינותאחרימבצע"צוקאיתן"2014().היצואהישראלילאיחודהאמירויות התרחב בעקבות "הסכמי אברהם" בקצב איטי, ביחס להתרחבות היבוא, ולמעלה משליש ממנו הוא יצוא יהלומים, שהערךהמוסףהמקומישלהםנמוךיחסית.היצואהישראליהמדווח(ללאיצואגזומים,ראובהמשך)לשארמדינות המזרחהתיכון,ובפרטלמצריםולירדן,הסתכםבשנת2022במאותבודדותשלמיליונידולריםבלבד,בהתאםלסנטימנט הציבוריהשליליבמדינותאלוכלפישיתוףפעולהכלכליעםישראל(ראוהערתשוליים).1 יצואהגזוהמיםלמצריםולירדן נוסףעלהיצואשדווחלעיל,היצואהישראלישלגזומיםלמצריםולירדן,שהןכיוםיעדיהיצואשלישראללסחורות אלו, התרחב, וצפוי להוסיף ולגדול בשנים הקרובות. יצואהגז הישראלי לירדן התרחב בהדרגהמ2.1- BCMב2020- ל2.9- BCM ב2022- ויצוא הגז למצרים גדל מכ2.2-, BCM ב2020- לכ6.3- BCM ב2022-. יצוא הגז לשתי המדינות יחד היווה ב2022- כ45%- אחוזים מסך הפקת הגז מהמים הכלכליים של ישראל. היקף יצוא הגז למדינות אלו צפוי להמשיךולגדול,עקבהרחבהושיפורשלתשתיותהולכתהגז,מכ12.5-BCMבשנהלכ22-BCMבשנהב8.2026-חלק מהגז שמצרים מייבאת מישראל מונזל בה ומיוצא לאירופה. ביוני 2022 נחתם בין מצרים, האיחוד האירופי וישראל מזכרהבנות,הסוללאתהדרךלהרחבתיצואגזהישראלילאירופהבאמצעותמתקניההנזלההמצריים. נוסףעלגזישראלמוכרתלירדןבשניהעשוריםהאחרוניםגםמים.במסגרתהסכםהשלום1994()התחייבהישראל למכור לירדן 50 מיליון מ"ק מים במחיר מסובסד. באוקטובר 2021 חתמו ירדן וישראל על הסכם למכירת 50 מיליון מ"ק נוספים למשך שלוש שנים. כן חתמו ישראל, ירדן ואיחוד האמירויות ב2021- וב2022- על מזכרי הבנות לגבי פרויקט "פרוספריטי", שעיקריו הם קידום אפשרותשל מכירת מים מישראל לירדן בהיקףשל עד200 מלמ"ק בשנה וקידום יבוא חשמל לישראל ממקורות מתחדשים בירדן בהיקף של 600 מגה וואט בשנה9. יבוא המים מישראל הוא מקור שחשיבותו הולכת וגדלה לירדן, הצורכת כמיליארד קוב מים בשנה, וכמות המים הזמינים לתושב בה הולכת ויורדתעםגידולאוכלוסייתה10. הסחרבשירותים בעודשרובהיצואהישראלילעולםהואיצואשירותים,בעיקרשירותיםעסקיים,אין,עדכה,אינדיקציותלסחרנרחב בשירותיםביןישראללמדינותהאזור,להוציאביקוריתייריםישראלים.עםזאת,התפתחותהסחרבסחורותעםאיחוד האמירויותודרכוצפויהלהרחיבאתהסחרבשירותיתחבורהושירותיםפיננסייםהקשוריםלסחרבין-לאומי.ההיקף הנמוךשלהסחרבשירותים,להוציאשירותיתיירות,מאפייןאתהסחרשלרובמשקיהאזור. התיירות הישראלית במשקי האזור התרחבה בשנת 2022 והגיעה לשיא של למעלה מ1.8-, מיליון ביקורים של ישראלים. גידולו של מספר הישראלים המבקרים במשקי האזור ממשיך את העלייה בביקורים בשנים 2019–2017, והתחדשב2022-,לאחרהסרתמגבלותהקורונהמעלהתיירותהיוצאתמישראל.עלעלייתהתיירותהישראליתליעדים 8 עלפינתוניםשהתקבלוממשרדהאנרגיהתשתיותהולכתהגזצפויותלהתרחבעםפתיחתצינורדרךמעברניצנה,שמועדפתיחתוהמשוער ב2026-,בקיבולתשל3.5-6BCMבשנה,עםהרחבתהקיבולתבצינורEMGלמצרים,המתוכננתל2024-מ4.5-BCMלכ7-NCM,והרחבת הקיבולתבצינורהגזלצפוןירדןמ7-BCMלכ10-BCM. 9 Declaration of Intent between The Hashemite Kingdome of Jordan, The State of Israel and The United Arab Emirates .(22.11.2022) 10 סקירתמגזרהמיםבאתרמנהלסחרהחוץהאמריקאי(עודכןב.)14.12.2022 57 בנקישראל,דיןוחשבון2022 הוותיקים, טורקייה ומצרים, נוספה עליית התיירות לאיחוד האמירויות ולמרוקו11. עם זאת, מספר תושבי ישראל שנכנסולירדןדרךמעבריהגבולהיבשתייםטרםשבלרמתוב2019-,ערבהמגיפה,והיקףהביקוריםשלאזרחימדינות האזורבישראלנשארמזערי12. איור2 ביקוריישראליםבמשקיהמזרחהתיכון 2022, - 2013 2,000 2,000 1,851 טורקייה מצרים * ירדן * דובאי 1,800 1,800 1,600 1,600 1,345 1,400 1,400 1,200 1,200 1,064 אלפימבקרים 1,000 1,000 828 737 800 800 610 568 567 600 600 468 400 400 187 200 200 0 0 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מקורות : הלמ "ס של ישראל , המוסד הטורקי לסטטיסטיקה ומשרד התיירות של דובאי . * יציאות במעברי הגבול : מצרים ) טאבה ( וירדן ) ערבה , הר הירדן ואלבי ( ללא תיירים ישראלים שהגיעו למצרים ולירדן בטיסות . "הסכמיאברהם"בישרוגםאתפתיחתקשריהתעופהביןישראללאיחוד האמירויות ובחריין,שמספרהנוסעים אליהןומהןהגיעלכמיליוןנוסעים,ואתחידושהטיסותמישראללמרוקוולשארםא-שיח'במצרים.דומהכיהגידול המהירשלמספרהנוסעיםלאיחודהאמירויותומשםלמזרחאסיהבאעלחשבוןמספרהנוסעיםלירדןודרכהמזרחה, אשרירדבחדותבין2019לבין2022 סךהנוסעיםבטיסותלמשקיהאזורהגיעב2022-.לכ3.9-מיליוןנוסעים13(כ20%- מהנוסעים בטיסות בין לאומיות מבן גוריון), לעומת כ2.5- מיליון נוסעים 11%( מהנוסעים בטיסות אלו מבן גוריון) ב2019-.בתחילת2023חזרוחברותהתעופההישראליותלטוסלטורקייה,והחלולטוסמזרחהמעלסעודיהועומאן, ובכך לקצר משמעותית את מסלולי הטיסות לאסיה. חיזוק קשרי התעופה של ישראל עם מדינות האזור והאישור לחברותישראליותלטוסישירותמזרחהצפוייםלסייעבפיתוחקשריהתיירותוהתובלההאווירייםלארקעםמשקי האזוראלאגםעםדרום-מזרחאסיה. 11 איןבידינונתוניםרשמייםעלמספרהתייריםהישראליםשביקרובמרוקו,אךניתןלהעריךאתמספרםביותרמ70-אלף;זאתעלפימספר הנוסעיםבטיסותביןהמדינות(לוח2 ומספרםהקטןשלהתייריםהמרוקאיםבישראל.) 12 ב2022-ביקרובישראלכ17-אלףתייריםמירדןוכ8-אלפיתייריםממצריםומרוקויחד.מספרהמבקריםמאיחודהאמירויותהוא כ1,400- ומבחריין–כ400-,תייריםבלבד. 13 עלפיהשוואתנתוניהתיירותהישראליתבטורקייהובאמירויותלנתוניהטיסותלמדינותאלו,כמחציתמהטסיםלאיחודהאמירויותהיו ישראליםבטיסותהמשךאונוסעיםללאאזרחותישראלית,וכשלישמהטסיםלטורקייה, 58 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה לוח2 ת:ועתוסעיםממלמלהתעופהבןגוריון למשקיהמזרחהתיכוןובחזרה,אלפיוסעים2017-22 2018 2019 2020 2021 2022 טורקייה 2,113 2,325 514 643 2519 איחודהאמירויות 72 269 979 מרוקו 15 152 מצרים 36 44 11 4 169 מזה:לשארםא-שיח' 0.6 124 ירדן 159 180 31 6 77 בחריין 4 27 סה"כ 2,307 2,549 629 940 3,923 שיעורמסךהוסעים 10% 11% 14% 15% 20% מקור:רשותשדותהתעופה 59 פרקג' האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית • מדדהמחיריםלצרכןעלהבשנת2022ב5.3%-–מעלתחוםיעדהאינפלציה3%–1%(). עלייהזוהיאהמשךלהאצהבקצבעלייתהמחירים,שהחלהבשנת2021.לפיכךהעלה בנקישראלאתהריביתבמשךהשנהבשיעורניכר–מ0.1%-ל3.25%-.העלאותהריבית נמשכוגםבשנת.2023 • האינפלציה בשנת 2022 הקיפה סעיפים רבים. בהמשך לשנת 2021, גם בשנת 2022 הושפעה האינפלציה ממגבלות היצע, ביניהן עיכובים בשרשראות האספקה העולמיות עם היציאה ממשבר הקורונה. על אלה התווספו בתחילת השנה בעיות היצע בשוקי האנרגיהוהמזוןבשלהמלחמההבלתיצפויהוהמתמשכתבאוקראינה. • נוסף על מגבלות ההיצע הושפעה עליית האינפלציה גם מביקוש מקומי איתן, על רקע ההתאוששות ממשבר הקורונה והמדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה שננקטה במהלכו.תרומתושלהביקושהמקומילאינפלציההתגברהבמהלךהשנה. • הציפיות לאינפלציה לשנה עלו בתחילת 2022, אך נותרו בסביבת גבולו העליון של יעד האינפלציהלאורךמרביתהשנה.הציפיותלטווחיםשלשנהעדשלוששניםחצובמהלך השנה את הגבול העליון של היעד, אך לקראת סוף השנה הן חזרו אל תחום היעד. הציפיותלטווחיםהארוכיםיותרנותרומעוגנותבתוךתחוםהיעד. • על אף האצת האינפלציה נותר שיעורה בישראל נמוך מאשר במדינות הOECD- האחרות.חלקמפערזהמוסברבעובדהשהמשקהישראלילאהיהחשוףלעלייתמחירי הגזהטבעי,וחשיפתולמחסורבמוצריאנרגיהכתוצאהמהמלחמהבאוקראינה,הייתה מוגבלת. גם עליית מחירי המזון בישראל הייתה מתונה יותר מאשר ביתר מדינות ה.OECD- • לנוכח עליית האינפלציה העלו הבנקים המרכזיים בעולם ובישראל את הריבית המוניטרית במהלך השנה במידה משמעותית. עליית הריבית המהירה נועדה להאיץ את ההגעה לריבית מרסנת כדי להתמודד עם הסיכון שהאינפלציה תהפוך למתמשכת. בנק ישראל גם היה מהראשונים שהפסיקו את השימוש בכלים המיוחדים להרחבה מוניטרית,שהופעלובשניםהאחרונות. • לאחרמספרשניםשבהןהריביותהריאליותבישראלהיושליליות,הןעלובמהלךהשנה לרמהחיוביתלאורךכלעקוםהתשואות. • בשנת2022פוחתהשקלבמונחישערהחליפיןהנומינליהאפקטיביב4%-,לאחרמגמת ייסוף,שנמשכהכעשור.בפיחותתמכורכישותמט"חשלהמשקיעיםהמוסדייםעלרקע ירידתמחיריהמניותבחו"ל,והתרחבותפערהריביתהמוניטריתמולארה"ב. 61 בנקישראל,דיןוחשבון2022 יעדיהמדיניותהמוניטרית לפיחוקבנקישראל,התש"ע2010- לבנקישראלשלושמטרות:,1()לשמורעליציבותהמחירים, וזאתכמטרהמרכזית.הממשלהקבעהכייציבותמחיריםפירושהשיעוראינפלציהשנתיבתחום שבין 1% ל3%-. עוד נקבע כי כאשר האינפלציה סוטה מתחום היעד על הבנק לנקוט מדיניות שלהערכתותחזיראותהאליובתוךתקופהשלאתעלהעלשנתיים.2()לתמוךבמטרותאחרותשל הממשלה–במיוחדצמיחה,תעסוקהוצמצוםפעריםחברתיים–בתנאישהדברלאיפגעביציבות המחירים לאורך זמן. ו3(-) לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. החל מאוקטובר המדיניותהמוניטריתנקבעתבידיהוועדההמוניטרית.2011 התפיסה שלבנק המרכזי יש מטרות אחדות, ובראשן שמירה על יציבות המחירים, נקראת בספרות "משטר גמיש של יעד אינפלציה" targeting( inflation flexible). במשטר כזה כשהאינפלציהסוטהמתחוםהיעדקובעיהמדיניותפועליםלהשבתהאליובהדרגה.ההדרגתיות מאפשרתלקובעיהמדיניותלפעולגםלהשגתמטרותיוהאחרותשלהבנקתוךשמירהעליציבות המחיריםבטווחיםהבינוניוהארוך.לרשותהבנקעומדמִגווןכליםלהשגתמטרותיו,והואנהנה מעצמאותבהפעלתם. פרק זה מנתח את השינויים שחלו השנה בסביבת האינפלציה ואת המדיניות המוניטרית שנקטבנקישראלבתגובהלשינוייםאלו. 1.האינפלציה בשנת2022הסתכמההאינפלציהב5.3%-כךשלראשונהמאז2011היאחצתהאתהגבולהעליון האינפלציהבשנת2022 הייתה5.3%,ולראשונה שליעדהאינפלציה,המוגדרבין1%ל3%-(איורג1-').מגמתהעלייהשלהאינפלציההחלהבשנת מאזשנת2011חצתהאת 2021עםההתאוששותממשברהקורונה.בשנתייםאלועלהשיעורההןבהשפעתעליותמחירים תחוםיעדהאינפלציה בחו"לוהןבהשפעתביקושמקומיחזק.בסעיףזהאנוסוקריםאתהגורמיםלעלייתהאינפלציה ).3%–1%( ומכמתיםאתתרומתם. איורג '- 1 האיפלציההשתיתותרומותהרכיבהסחירוהבלתיסחיר שיוימצטברבמדדהמחיריםלצרכןב- 12 החודשיםהאחרוים % יואר2008 - דצמבר2022 6 5 4 3 2 1 0 -1 -2 תרומתהסחירים תרומתהבלתיסחירים מדדכללי יעדהאיפלציה המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 62 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית לוחג1-' האידיקטוריםהעיקרייםלהתפתחותהאיפלציהוהמדייותהמויטרית,2018עד2022 2022 2018 2019 2020 2021 2022 Q1 Q2 Q3 Q4 א.האיפלציה)אחוזים( 1 האי.פלציהבפועל1 0.8 0.6 -0.7 2.8 5.3 1.5 1.7 1.0 0.9 2 האי.פלציההרבעויתביכויעותיות2 5.5 5.8 4.9 5.2 3 הציפיותמשוקההוןלאי.פלציהלשה3 1.0 1.1 0.0 1.9 3.1 2.8 3.4 3.4 2.8 4 הציפיותמשוקההוןלאי.פלציהל10-שים3 1.8 1.6 1.6 2.0 2.3 2.2 2.3 2.2 2.7 5 תחזיותהחזאיםלאי.פלציהלשה3 1.0 1.2 0.5 1.2 2.8 2.2 3.1 2.9 3.0 ב.שיעוריהתשואה)אחוזים3( 1 הריביתהמוצהרתשלב.קישראל 0.11 0.25 0.14 0.10 1.25 0.10 0.47 1.52 2.89 2 התשואההריאליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותלש.ה4 -0.8 -0.8 0.1 -1.9 -1.4 -2.5 -2.2 -1.3 0.5 3 התשואהה.ומיליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותל10-שים5 2.2 1.6 0.8 1.2 2.6 1.8 2.7 2.8 3.3 4 התשואההריאליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותל10-.שים5 0.5 0.0 -0.5 -0.8 0.1 -0.8 0.1 0.3 0.7 ג.שיעורהשיויבשערהחליפין)אחוזים6( 1 ה.ומיליהאפקטיבי 2.6 -8.0 -4.7 -7.9 4.0 1.3 3.4 -3.2 2.6 2.מולהדולר 7.1 -7.4 -6.6 -3.6 10.2 3.6 5.3 0.8 0.3 3.מולהאירו 3.1 -9.6 2.3 -10.4 3.2 0.9 1.0 -5.2 6.8 ד.מחיריהכסים)אחוזים( 1 התשואהה.ומיליתהכוללתעלמיות)מדדהמיותהכללי6( -3.9 17.8 -0.4 30.9 -15.5 1.6 -11.0 -0.5 -6.1 2 שיעורהשי.ויבמחיריהדירות -0.8 4.2 4.0 13.1 14.6 4.3 5.2 4.0 0.5 ה.המצרפיםהמויטריים)שיעורהשיויהומילי,אחוזים6( 1.אמצעיהתשלוםM1)( 12.2 5.1 29.4 22.0 -10.3 5.5 0.2 -6.1 -9.6 .2 M1+פח"ק7+פיקדוותעדשהבשקלים 2.0 6.3 26.0 17.5 5.0 2.6 3.3 0.8 -1.8 1מדדהמחיריםלצרכןבמשךהתקופה. 2מוחיםשתיים,כפישמחושבבלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 3ממוצעתקופתי. 4עלפיעקוםהתשואות,ממוצעתקופתי. 5שיעורהתשואהברוטועלפיעקוםהתשואות,ממוצעתקופתי. 6הממוצעבחודשהאחרוןמולהממוצעבחודשהאחרוןבתקופההקודמת. 7פח"ק–פיקדוןחוזרקרדיטורי,פיקדוןיומיזיל. המקור:בקישראל,משרדהאוצרוהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. 63 בנקישראל,דיןוחשבון2022 2עונתיות מנוכה המדד -0.2 0.4 0.5 0.4 0.5 0.4 0.5 1.0 0.4 0.4 0.5 0.4 54.7% 1.5 1.7 0.1 3.4 5.3 0.1 0.3 0.6 0.4 0.4 0.6 0.9 0.5 0.3 0.3 0.4 0.3 והירקותוהפירות הרכיבהבלתי סחירבניכוי סעיפיהחשמל, המים,התקשורת והפירות 47.0% 1.5 1.8 0.1 3.4 5.3 0.0 0.2 0.7 0.4 0.3 0.7 1.0 0.6 0.4 0.3 0.4 0.3 הרכיבהבלתי סחירבניכוי סעיפיהחשמל, המזוןוהירקות המים,התקשורת, ורגולציה אנרגיה, ומיסוי -0.4 0.2 0.7 0.7 2.4 4.9 0.0 0.4 0.5 0.7 0.6 0.5 1.0 0.2 0.1 0.5 0.2 המדדללא ירקותופירות וירקות ופירות 77.0% -0.4 -0.1 0.5 0.5 2.5 5.0 0.3 0.7 0.7 0.5 0.5 1.1 0.3 0.2 0.4 0.2 0.2 אנרגיה,מזון המדדללא 80.3% -0.1 2022עד2018התפתחותהמחיריםלפירכיביםשונים 0.9 0.4 2.4 5.0 0.0 0.5 0.5 0.8 0.6 0.1 1.1 0.2 0.4 0.5 0.0 0.2 אנרגיהומזון המדדללא 1האנרגיה 5.1% -1.5 -8.2 -0.1 -0.8 -7.6 -1.3 -0.1 מדד 2.5 7.5 9.4 4.3 2.8 1.2 5.0 3.0 1.0 2.4 שונות 6.0% -0.5 -0.4 -0.1 -0.3 -0.1 0.1 1.7 2.5 0.1 0.2 0.6 0.2 1.0 0.4 0.1 0.1 0.3 2-'לוחג ותקשורת תחבורה 18.4% -0.5 -0.2 -2.1 -3.5 -0.5 3.3 9.2 0.4 1.7 1.4 2.0 0.5 2.3 3.0 0.5 0.2 1.0 בריאות 6.0% -0.1 -0.6 -0.3 0.0 1.5 3.6 0.3 0.4 0.0 0.1 0.2 0.6 0.5 0.2 1.0 0.1 0.5 11.2% תרבות ובידור חינוך, -0.3 -0.1 -0.3 -0.6 0.2 1.3 0.2 3.2 3.3 0.1 1.2 0.9 0.6 0.5 0.8 0.4 0.1 והנעלה הלבשה 2.9% -2.9 -5.5 -5.7 -7.3 -4.6 -5.0 -2.6 -3.4 -4.0 -1.6 -1.0 0.3 4.0 0.1 4.6 2.1 2.2 ריהוט לבית 3.6% וציוד -1.2 -2.5 -0.1 -0.2 -0.4 -0.5 -0.3 -0.7 8.3 0.1 0.7 0.1 0.2 0.3 0.0 0.3 0.6 אחזקת הדירה 9.2% -0.6 -0.3 0.8 1.8 2.7 5.7 1.1 0.2 0.3 0.4 0.3 0.5 2.2 0.1 0.4 0.3 0.2 .המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבנקישראל 24.7% דיור -0.2 1.9 2.1 3.4 6.3 0.1 0.2 0.7 0.0 0.2 0.7 1.2 0.8 0.6 0.6 0.6 0.6 (אחוזים)2022שיעוריהשינויהחודשייםבשנת (אחוזים,סוףתקופה)שיעוריהשינויהשנתיים 14.6% מזון -0.6 -0.1 -0.4 1.3 1.1 3.5 4.9 1.3 0.6 0.0 0.6 0.9 0.4 0.5 1.0 0.2 0.0 ופירות ירקות 3.3% 12.4 -2.8 -2.0 -2.1 -8.5 -3.0 -2.3 4.4 3.1 1.4 4.3 2.8 4.5 1.5 0.0 2.2 3.2 המחירים לצרכן -0.7 מדד 0.8 0.6 2.8 5.3 100.0%2022בשנת אוקטובר0.6 ספטמבר0.2 פברואר0.7 אוגוסט-0.3 משקלהרכיב נובמבר0.1 דצמבר0.3 אפריל0.8 ינואר0.2 רכיבהאנרגיהכוללדלקושמניםלרכב;וחשמל,גזוסולרלצריכהביתית.1 2018 2019 2020 2021 2022 מרץ0.6 2כפישמחושבבלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה מאי0.6 יולי1.1 יוני0.4 64 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית א.הגורמיםלעלייתהאינפלציה 1()הסביבההעולמית עליית האינפלציה בעולם, שהתחילה ב2021- נמשכה גם ב2022-,. חלק ניכר מעלייה זו מקורו לעלייתהאינפלציה בעולםתרמוגורמים בצדההיצע.בתחילתהשנההושפעההאינפלציהמעיכוביםבשרשראותהאספקה,שהחלובשנת מצדההיצע–עיכובים 2021עםההתאוששותממשברהקורונה.עלכךהתווספהפגיעהמשמעותיתבהיצעהגלובלישל בשרשראותהאספקה, מספר סחורות בעקבות פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה בפברואר 2022. ראשית, יצוא סחורות שהחלובמשברהקורונה, חקלאיות ומוצרי מזון מאוקראינה ורוסיה פחת משמעותית, ומחיריהם עלו. שנית, עלו מחירי ועלייהבמחיריהאנרגיה האנרגיה,בגללצמצוםמכווןשליצואהגזעלידירוסיה,וכןמשוםשמדינותשונותנקטוצעדים והמזוןבעקבותמלחמת כדילהפחיתאתהתלותשלהןבגזהרוסיופנולחלופותכגוןפחםונפט1.המחסורבמוצריאנרגיה רוסיה אוקראינה.- והעלייהשלמחיריהםהביאוגםלצמצוםהייצורבחלקמהמדינות. נוסף על גורמי ההיצע חוו חלק מהמדינות עלייה באינפלציה, שנבעה מביקוש מקומי חזק. במדינות אלה עלה הביקוש עם ההתאוששות ממשבר הקורונה, על רקע מדיניות פיסקלית ומוניטריתמרחיבהבתקופתהמשבר.התחזקותהביקושתרמהלהתהדקותשוקהעבודה,לעליות שכר,וכפועליוצאגםלעלייתהאינפלציה. ישנם שני מנגנונים עיקריים שדרכם העלייה באינפלציה בעולם יכולה לחלחל לאינפלציה בישראל.המנגנוןהראשוןפועלישירותעלסלהצריכההמקומידרךהתייקרותהמוצריםהסחירים המיובאים,אשרמושפעיםממחיריהמוצריםבמט"ח.המנגנוןהשניפועלדרךהתייקרותתשומות מיובאות,המניעהאתהפירמותהמקומיותלהעלותמחירים. אשר למנגנון הראשון, איור ג1-' מראה כי מגמת העלייה של האינפלציה בישראל החלה מעלייתמחיריהםשלהמוצריםהסחירים.עלייהזונבעהבראשיתהמהתייקרות,בדולרים,של המוצרים המיובאים (ביניהם הנפט), ואילו במהלך שנת 2022 היא הושפעה יותר מהפיחות של השקלמולהדולר.עלייתהאינפלציהשלהמוצריםהסחיריםגרמהלהתייקרותמחיריהםביחס למחיריהמוצריםוהשירותיםהלאסחירים,לאחרמגמהארוכתשניםשלהוזלהבמחירםהיחסי שלהמוצריםהסחירים.(ראואיורא10-'בפרקא'.) לעלייתהאינפלציהבחו"לבשנההאחרונהתרמהבמיוחדעלייתמחיריהאנרגיה,אךעלייתם האינפלציהבישראל הושפעהמעלייתמחירי של אלו בישראל הייתה מתונה יותר, מכמה סיבות. ראשית, עליית מחירי הגז הטבעי בעולם האנרגיהבעולםבמידה בעקבותמלחמתרוסיה-אוקראינהלאהתבטאהבמחיריםהמקומיים,שכןאלו,וכמויותהאספקה, מתונהיחסית,משום קובעובהסכמיםארוכיטווחביןיצרניותהחשמל,ובראשןחברתהחשמל,לספקיותהגז.נוסף שמחירהגזהטבעי על כך פרסה רשות החשמל את עליית מחירי החשמל הנגזרת מהתייקרות הפחם על פני מספר קּובַעבהסכמיםארוכי שנים,כךשהשנהמחירועלהבשיעורמתוןיחסית.לבסוף,העלייהבמחיריהנפטוהפחםבעולם טווח,וכןהודותלצעדים קוזזהחלקיתעלידיהפחתתמסהבלובמהלךהשנה.(לפירוטבענייןהשפעותמשברהאנרגיהעל שנקטורשותהחשמל המשקהישראליראופרקא'.)גםעלייתםשלמחיריהמזוןבישראלהייתהמתונהיחסית.בזכות והממשלה. מתינותןשלהעליותבמחיריהאנרגיהוהמזוןהיהשיעורהאינפלציהבישראלנמוךמשמעותית מאשרבמדינותהOECD-(איורג2-'א).בניכוירכיביםאלוהייתההאינפלציהבישראלקרובה גםמחיריהמזוןעלו בישראלבמידהמתונה יותרלחציוןשלמדינותהOECD-(איורג2-'ב). יחסית.בזכותמתינותן המנגנוןהשנישלהשפעתהאינפלציהבחו"לפועלדרךהתייקרותתשומותמיובאות,הגורמת שלהעליותבמחירי לפירמות המקומיות להעלות מחירים. אחד הגורמים להתייקרות התשומות המיובאות היה, האנרגיהוהמזוןהיה שיעורהאינפלציה בישראלנמוךמשמעותית 1 להרחבהלגביהשפעתמלחמתרוסיה-אוקראינהעלמחיריהאנרגיהוהסחורותראו: מאשרבמדינות WorldBankGroup(2022).CommodityMarketsOutlook:Pandemic,war,recession:Driversofalumi- numandcopperprices,October2022,WorldBank,WashingtonDC. ה.OECD- 65 בנקישראל,דיןוחשבון2022 כאמור, העיכובים בשרשראות האספקה. איור ג3-' מציג את מדד הלחץ בשרשראות האספקה בישראל,כלומראתהשפעתהמגבלותבהןעלהמשקהמקומי2.המדדמראהשמגבלותהיצעאלה עלומשמעותיתבמהלך2021,אךהתמתנובמהלך2022.אולםאליהןהתווספהעלייהשלמחירי הסחורות הגלובליות, ובפרט מחירי האנרגיה, אשר תרמה להתייקרות התשומות המיובאות לאורךכלהשנה. איורג '- 2 האיפלציהבישראלובמדיותה- OECD '- 2א איורג % '- 2ב איורג 22% 22 איפלציהכוללת איפלציהללאמזוןוללאארגיה 20 20 18 18 16 16 14 14 12 12 10 10 8 8 6 6 4 4 2 2 0 0 -2 -2 50% ממדיותה- OECD 80% ממדיותה- OECD ישראל חציוןה- OECD המקור : עיבודיבקישראלעלתויOECD . איורג '- 3 מדדהלחץבשרשרותהאספקהבישראל יואר2013 - דצמבר2022 10 סטיותתקןמממצוע2019 8 6 4 2 0 -2 - 2013 -4 המקור : עיבודיבקישראלעלמדד מהליהרכששל בקהפועליםותויבלומברג . 2 מדדהלחץבשרשראותהאספקהמותאםלמשקהישראלי,ושיטתחישובודומהלזוהמשמשתאתה:Fed- GianlucaBenigno,JulianDiGiovanni,JanGroenandAdamNoble,"Anewbarometerofglobal supplychainpressures",FederalReserveBankofNewYork,January4,2022. 66 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית 2()ביקושמקומיחזק נוסףעלההשפעותהגלובליותהושפעההאינפלציהבשנים2022–2021גםמביקושמקומיחזק. נוסףעלגורמי בשנתייםאלוהתאוששהמשקהמקומיממשברהקורונה,והביקושהמקומיגדלבתמיכתהמדיניות ההיצעתרמהלעליית המוניטריתוהפיסקליתהמרחיבהשהונהגהלאורךהמשבר.בפרט,התאוששהביקוששלהצרכנים האינפלציהבשנים–2021 2022גםהתאוששות המקומיים.עלכךמעידהצמיחתההגבוההשלהצריכההפרטיתבשניםאלו,אףכירמתהביחס הביקושהמקומי לתוצרנותרהנמוכהמהרמהששררהלפניהמשבר.(להרחבהראופרקב'.) עםהיציאהממשבר עלייהבביקושהמקומייכולהלהשפיעעלהמחיריםלצרכןבשתידרכים.ראשית,היאמאפשרת הקורונה. ליצרנים להעלות מחירים מעבר לעלויות הייצור, כלומר להגדיל את רווחיותם; שנית, עלייה בביקושהמצרפיגורמתלעלייהבביקושלעבודה,וכך–להעלאתשכרםשלהעובדים.עלייתהשכר מייקרתאתעלויותהייצורשלהיצרניםהמקומיים,ולפיכךהםמעליםאתהמחיריםלצרכנים. בהמשךהפרקמוצגיםניתוחיםהמכמתיםאתהשפעתושלהביקושהמקומיומלמדיםכיהוא היווהכוחמשמעותילעלייתהאינפלציהבישראלבשנתייםהאחרונות.אולםאףשעלייתהביקוש לתוצרהמקומיהביאהגםלעלייתהביקושלעובדים,שכרהעבודההריאליעלהרקבמידהמתונה, בפרט בענפים המייצרים לשוק המקומי, ולא היה גורם דומיננטי לעליית האינפלציה. בפרק ב' מוצגניתוחהמראהששיעורהתמורהלעבודהבתוצרירדבשנת2022–אינדיקציהלהתמתנות הלחציםהאינפלציונייםמכיווןהשכרולעלייתהרווחיםשלבעליהפירמות. 3()שערהחליפין בשנת 2022 פוחת השקל במונחים של שער החליפין הנומינלי האפקטיבי ב4%- (ממוצע חודש השקלפוחתהשנהב4%- במונחישערהחליפין דצמבר2022לעומתממוצעחודשדצמבר2021 לוחג1-', מולהדולרפוחתהשקלבכ10%-).,ומול הנומינלי-האפקטיבי, האירו – בכ3%-. הפיחות שחל השנה התרחש לאחר מגמת ייסוף שאפיינה את המשק בשנים לאחרמגמתייסוף הקודמות. (בחמש השנים הקודמות, 2021–2017, יוסף השקל במונחי שער החליפין הנומינלי בשניםהקודמות. האפקטיבי בשיעור של כ4.5%- בשנה בממוצע.) על אף הפיחות שהיה במהלך השנה, רמתו הממוצעתשלהשקלהיהמיוסףבמונחישערהחליפיןהנומינליהאפקטיביבשנת2022בהשוואה לרמההממוצעתשל2021. ניתוח שנערך לאחרונה בבנק ישראל מראה שפיחות של השקל מול הדולר ב1%- תורם לאינפלציה0.2–0.1נקודתאחוז3,וזאתבדומהלאומדניםקודמים.עלפיניתוחזה,השינויבשער החליפיןשקל-דולרתרםלאינפלציהבשנת20222–1נקודותאחוז,בעודשההשפעהשלהאירו הייתה אפסית. חשיבותו של שער הדולר להתפתחות האינפלציה מחדדת את הצורך להבין את הכוחותשפעלועליוהשנה. התמסורתמשערהחליפיןלמחיריםנאמדהבעזרתרגרסיהשלהאינפלציההחודשיתעלשיעורהשינויבשער 3 החליפיןשקל-דולראושקל-אירו,ומשתניבקרהמקובלים(השינויבמחיריהיבואובמחיריהנפטהדולריים.) 67 בנקישראל,דיןוחשבון2022 מדינותמפותחותרבותחוובשנת2022פיחותשלהמטבעהמקומימולהדולר,וזאתמשתי מולהדולרפוחתהשקל בכ10%-,בהשפעת סיבות עיקריות: ראשית, ההעלאות החדות של הריבית המוניטרית בארה"ב הרחיבו את פערי התרחבותפערהריביות הריביותמולמספרמדינות.בישראלהתרחבהפערבמהלךהשנהב1.1-נקודותאחוז.שנית,ירידת מולארה"בורכישות מחיריהמניותבארה"ב(מדדהS&P-ירדבכ20%-במהלךהשנה)הניעהמשקיעיםמוסדייםלבצע מט"חשלהמשקיעים התאמות בתיקי הנכסים ובפוזיציות הגידור שלהם, ואלו פעלו לפיחות במטבעות המקומיים4. המוסדיים. איורג4-'מדגיםכיבקרבמדינותהOECD-המפותחות,אלושיתרתההשקעותהפיננסיותשלהן במניותהייתהבתחילת2022גבוההיותרחוופיחותמשמעותייותרבמהלךהשנה5.גםבישראל המשקיעיםהמוסדייםרכשוהשנהמט"ח,ובכךתרמולפיחותהשקלמולהדולר(איורג5-'). איורג '- 5 איורג '- 4 רכישותמט "ח (+) מצטברותשלמגזרים כסימיותופיחותהשקלמולהדולר % עיקריים בשת2022 20 דצמבר2018 - דצמבר2022 18 יפן 80 16 ויבשעשי שוודיה 60 14 מיליארדידולר 40 ורווגיה 12 קוריאה ישראל בריטיה " הדרומית 10 20 איסלד אירו 8 יוזילד דמרק 0 6 תחבש2022 קדה אוסטרליה 4 -20 צ'כיה 2 שוויץ -40 0 12/2018 04/2019 08/2019 12/2019 04/2020 08/2020 12/2020 04/2021 08/2021 12/2021 04/2022 08/2022 12/2022 -75 -50 -25 0 25 50 75 כסימיותטוברבעוןהראשוןשל 2022 )אחוזיתוצר ( המקור : עיבודי בקישראלעלתוי קרןהמטבעהבין- מוסדיים מגזרריאלי לאומית ובלומברג . בקישראל תושביחוץ-פיסי הערה : המדגםכוללאתמדיותה- OECD שמוגדרות כמפותחותעל-ידיקרןהמטבעהבין-לאומית . המקור : בקישראל . כאשר נכסים זרים מניבים תשואה נמוכה מנכסים מקומיים החשיפה של המוסדיים לנכסים הזרים יורדת. כדי 4 לשמורעלהרכבהתיקשלהםהמשקיעיםהמוסדייםרוכשיםדולרים,רוכשיםבהםנכסיםזרים,וכךמגדיליםשוב אתחשיפתםלנכסיםאלו.לפירוטראו: H.HauandH.Rey(2004)."Canportfoliorebalancingexplainthedynamicsofequityreturns,equity flows,andexchangerates?"AmericanEconomicReview,94(2),126–133. נוסף על כך, ירידות ערך של הנכסים הזרים מניעות את המשקיעים המוסדיים לבצע עסקות החלף לרכישת דולרים כדי להתאים את הגידור בתיק ההשקעות שלהם. עסקאות אלו מוסיפות לחץ לפיחות המטבע המקומי בשוקהספוט.בן-זאבונתן )מוצאיםעדותלקיומושלערוץזהבישראל:2022( NadavBenZeevandDanielNathan(2022).ShortingtheDollarWhenGlobalStockMarketsRoar:The EquityHedgingChannelofExchangeRateDetermination.https:/mpra.ub.uni-muenchen.de/115194 5 יתרתההשקעותהפיננסיותבמניותהיאסךהמניותהזרותהמוחזקותבמשקהמקומיפחותסךהמניותהמקומיות המוחזקות בידי זרים. לצורך הניתוח נוכו מיתרה זו הנכסים וההתחייבויות של הבנקים המרכזיים והממשלה, והיתרהנורמלהבתוצרהנומינלישלכלמדינה.מחקרשלהFed-מצאקשרביןיתרתהנכסיםנטובמשק(לארק נכסימניות)לביןהתפתחותשערהחליפיןבתקופותשלתנודתיותמשמעותית: G.LiaoandT.Zhang(2020).Thehedgingchannelofexchangeratedetermination.International financediscussionpaper,(1283). 68 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית כדי להעריך את ההשפעות של שני ערוצים אלו אמדנו, לגבי פאנל של מדינות, את השינוי בשערהחליפיןהמוסברעלידיהשינויבפערהריביותמולארה"ב,עלידיהשינויבמדדהמניות S&P500ועלידייתרתנכסיהמניותשלהמשקבאחוזיתוצר(לוחג6.)3-'על-פיאמידהזו,עלייה בתנקודתאחוזאחתשלהריביתבארה"במעברלרמתהריביתהמקומיתתורמתבממוצעלפיחות של1.7–1.0נקודותאחוזבאותורבעון(כתלותבמודלהנאמד),ירידהבמדדהS&P500-תורמת גםהיאלפיחותשלהמטבעהמקומי,והאפקטמשמעותייותרככלשהחשיפהשלהמשקלמניות גבוההיותר. המשמעות לגבי ישראל היא כי מתוך פיחות של כ10%- מול הדולר בשנת ,2022 1.7–1.1 נקודותאחוזמוסברותעלידיהשינויבפערהריביתמולארה"ב,וכ9–6-נקודותאחוזמוסברות על ידי החשיפה למניות חו"ל, השינויים בS&P500- והאפקטים הקבועים ברגרסיה7. עם זאת ייתכןשהשנההשפעתהשינוייםבS&P500-הייתהמשמעותיתיותרממהשנתפסברגרסיה,שכן בחלקניכרמתקופתהמדגםרכשבנקישראלמט"חמולהמכירותשלהגופיםהמוסדיים,ובכך קיזזאתהשפעתןשלאלהעלשערהחליפין,ואילובשנת2022בנקישראללאפעלבשוקהמט"ח איורג8.)5-'( לוחג3-':השפעתפערהריביתומחיריהמניותבארה"בעלשערהחליפיןמולהדולרבפאנלשלמדינות 2013Q2-2022Q4 משתנהמוסבר:השינויבשערהחליפיןמולהדולר במהלךרבעון)אחוזים, פיחותשלהמטבעהמקומי(+ (1) (2) (3) השינויבפערהריביתמולארה"ב -1.08* -1.03** -1.65** (0.59) (0.51) (0.67) השינויבSP500- -0.24*** -0.24*** (0.02) (0.02) נכסימניותנטו)יתרה,רבעוןקודם(xהשינויבSP500- -0.002** -0.002*** -0.002*** (0.001) (0.001) (0.001) נכסימניותנטו)יתרה,רבעוןקודם( 0.01 -0.03 0.01** (0.01) (0.02) (0.004) קבוע 1.22*** (0.19) אפקטקבועלמטבע V אפקטקבועלרבעון V מספרתצפיות 531 531 531 R2 0.14 0.14 0.03 הערה:המדגםכולל14כלכלותOECDשמוגדרותכמפותחותעל-ידיקרןהמטבעהבין-לאומית ***p<0.01 *:בסוגרייםסטיותהתקןמקובצותלפימטבע.p<0.1;**p<0.05; המקור:עיבודיבנקישראלעלנתוניקרןהמטבעהבין-לאומיתובלומברג. Δ,=+Δ,−,+Δ+,Δ+,+, המודלהנאמד: 6 ,כאשר, הואלוגשערהחליפיןשלהמטבעהמקומימולהדולר(עלייהבומצביעהעלפיחותבמטבעהמקומי,) ri,tהיא הריביתהמוניטריתהמקומית,rus,tהיאהריביתהמוניטריתבארה"ב,SPt הואלוגמדדהS&P500-וPosi,t-הוא יתרתנכסיהמניותנטושלמשקיעיםפרטייםבאחוזיתוצר.המודלהורץעלנתוניםשל14מדינותהOECD- שקרןהמטבעהבין-לאומיתמגדירהכמפותחות,בתדירותרבעוניתבשנים2022–2013.אמנםשינוייםבמדד הS&P500-מתואמיםעםשינוייםבריביתארה"ב,אךזומפוקחתברגרסיהדרךהשינויבפערהריבית.נוסףעל כך,אמידהשלהמודלשבוריביתארה"בנכנסתכמשתנהמסבירנפרדמהריביתהמקומיתהניבהאומדןדומה להשפעת עלשערהחליפין.S&P500 לשםהשוואה,בדוחבנקישראללשנת2020נמצאכיירידהשל1%במדדהS&P500-תורמתלפיחותשלהשקל 7 מול הדולר כ0.2- נקודות אחוז. על-פי אומדן זה תרמה הירידה של מדד המניות האמריקאי השנה לפיחות כ4- נקודותאחוז. מאמרם של הרקוביץ ופרידמן 2022() מציג עדות שלפיה רכישות מטבע החוץ של בנק ישראל בשנים 2021–2010 8 קיזזו את ההשפעה של זרמי המשקיעים המוסדיים והזרים על שער השקל-דולר (צבי הרקוביץ, ועמית פרידמן, 2022(). "השפעת הפעולות בשוק מטבע חוץ של המגזרים השונים ובנק ישראל על שער החליפין", בתוך:מדיניות מוניטריתבתקופתיציבותמחירים,בנקישראל.) 69 בנקישראל,דיןוחשבון2022 4()מחיריהדיור סעיף הדיור, המודד את עלויות שירותי הדיור, מהווה כרבע ממדד המחירים לצרכן. סעיף זה עלהבשנת2022ב6.3%-–קצבמואץבהשוואהלשנת2021 שבההואעלהב-,3.4%(לוחג2-'). רכיבשירותיהדיורבבעלותהדייריםמהווהכ70%-מסעיףהדיורוזוקףאתשכרהדירהשבעלי דירות היו מקבלים בשוק השכירות בהתבסס על חוזי שכירות חדשים ומתחדשים. בשנת 2022 עלה רכיבזהב6.3%-. רכיבשכר הדירה, המודדאתשכר הדירה למתגוררים בשכירות ומהווה כ25%-ממדדהדיור,עלהבשיעורנמוךיותר–4.6% השנה,וכןב2021-.,עלהמשמעותיתהרכיב הוצאות דיור אחרות", הכלול בסעיף הדיור (עלייה של כ18%-" בממוצע בשנים 2022–2021). העלייה של רכיב זה הושפעה מהתייקרות תשלומי מס הרכישה (הן כתוצאה מהעלאת שיעור המס למשקיעים בסוף 2021 והן כתוצאה מעליית מחירי הדירות) ושל עלויות התיווך ועריכת החוזים, הצמודות למחירי הדירות. אף שמשקלו של רכיב זה בסעיף הדיור הוא כ4%- בלבד, עלייתוהמשמעותיתתרמה0.8נקודתאחוזלעלייתסעיףהדיורוכ0.2-נקודתאחוזלאינפלציה הכוללתבכלאחתמהשנים2021ו2022-. בהשוואהלעלייתהמדדללאדיור(כלומרבמונחיםריאליים),עלהסעיףהדיורב2022-ב1.3%-, ורכיבשירותיהדיורבבעלותהדייריםעלהבשיעורדומה.אלועליותריאליותמתונותבהשוואה לתקופהשקדמהלמשברהקורונה:בשנים2019–2016עלהמדדהדיור,בממוצע,בכ2%-ריאלית, ורכיבשירותיהדיורבבעלותהדייריםעלהבכ2.5%-. ב.תרומותהביקושוההיצעהמקומייםוהגלובלייםלעלייתהאינפלציה עליית האינפלציה בשנתיים האחרונות נבעה, כאמור, הן מהתפתחויות גלובליות, שהיו במידה אינפלציהשמקורה בצדהביקושמאופיינת רבה מצד ההיצע, והן מביקוש מקומי חזק. לזיהוי המקורות לעליית האינפלציה וההבחנה בין בהגברתהפעילות,ואילו אינפלציהשמקורהבצדההיצעלאינפלצייתביקושיםנודעתחשיבותרבהלהתאמתתגובתהשל אינפלציהשמקורה המדיניותהמוניטרית.אינפלציהשמקורהבצדהביקושמאופיינתבהגברתהפעילות,ולכןריסון בצדההיצעמאופיינת מוניטריתורםהןלייצובהאינפלציהוהןלייצובהפעילות.לעומתזאת,אינפלציהשמקורהבצד בהתמתנותהפעילות. ההיצע מאופיינת בהתמתנות של הפעילות, ולכן בהתמודדות איתה בנקים מרכזיים צריכים לכןתגובתםשלבנקים לאזןביןריסוןהמחיריםלהעמקתהפגיעההפוטנציאליתבפעילות.לפיכךאנובוחניםלהלןכמה מרכזייםעלאינפלציה מעלייתהאינפלציהבשנתייםהאחרונותניתןלייחסלגורמיהיצעוכמהלגורמיביקוש,וכןאיזה הנובעתמגורמיהיצע חלקמגורמיההיצעמקורובחו"לואיזהחלקהואמקומי. מתונהיותר. אנומציגיםזיהוישלמקורותעלייתהאינפלציהבשתישיטות.השיטההאחתמנתחתמחירים וכמויות ברמה של סעיפי מדד המחירים לצרכן (תיבה ג1-'), והשנייה מבוססת על מודל מבני מקרוכלכלי–מודלהDSGE-שלחטיבתהמחקר(תיבהג2-').שתיהשיטותמציעותזיהוישל התפתחויות בלתי צפויות בכלכלה (זעזועים) על פי השפעתן על מחירים וכמויות. ככלל, שתי השיטות יזהו זעזוע היצע חיובי כשינוי שמעלה מחירים ומוריד כמויות, וזעזוע ביקוש חיובי ככזהשמעלהגםמחיריםוגםכמויות.אולםהשיטההראשונהמתבססתעלנתונימיקרוומטילה מגבלותזיהוימעטות,ואילומודלהDSGE-מבוססעלמשתנימקרוועלניתוחשיווימשקלכללי בעזרתמודלמבניעםמגבלותזיהוירבות. איור ג6-'א מציג פירוק של האינפלציה השנתית לפי ניתוח ברמת סעיפי המדד. לפי ניתוח זהעלייתהאינפלציהשלהשנתייםהאחרונותנבעההןמעלייהבביקושוהןמגורמיהיצע,וזאת בדומה לממצאים ממדינות אחרות שלגביהן נערך ניתוח בשיטה דומה9. עם זאת ב2022- גברה ראו:OECDeconomies",OECDininflationdemand-drivenandSupply-1.1."Box(2022),OECD 9 .EconomicOutlook,Volume2022Issue2,No.112 70 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית תרומת הביקוש. יש לציין כי שיטה זו לא מפרידה בין זעזועי היצע מקומיים לכאלה שמקורם בחו"ל.(שינויימחיריםשמקורםגלובליייתפסובשיטהזוכזעזועיהיצע,גםאםמקורםבשינויים בביקוש בחו"ל, מפני שהמשק הישראלי הוא משק קטן ופתוח, המושפע ממחירי חו"ל אך אינו משפיעעליהם). איורג '- 6א איורג '- 6 ב פירוקהאיפלציהברמתסעיפיהמדד פירוקהאיפלציהלפימודלDSGE % תדירותרבעוית 2019-2022, תדירותרבעוית 2019-2022, % 7 7 6 6 5 5 4 4 3 3 2 2 1 1 0 0 -1 -1 -2 -2 -3 -3 -4 -4 -5 -5 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 2019 2020 2021 2022 2019 2020 2021 2022 יעדוטרוםמשבר ביקושמקומי לאמובהק / לאמסווג היצע דיור ביקוש גלובלי היצעמקומי איפלציהשתית איפלציהשתית המקור : עיבודיבקישראלבעזרתמודלה- DSGE של המקור : עיבודי בקישראלעלתויהלשכההמרכזית חטיבתהמחקר (Argovetal.2012) . לסטטיסטיקה , סטורקסטושב "א. איורג6-'במציגאתהאינפלציההשנתיתואתהזעזועיםשתרמולהתפתחותהמאזפרוץמשבר הקורונה על פי מודל הDSGE-. ניתוח זה מאפשר הבחנה בין השפעות היצע מקומיות לכאלו שמקורןבשינויימחיריםבחו"ל.ראשית,ניכרכיהגורמיםהגלובלייםתרמומשמעותיתלעליית האינפלציה בשנת 2021. שנית, המודל מזהה כי הביקוש המקומי החזק החל לתרום לעליית האינפלציה כבר בשנת 2021, על רקע ההתאוששות ממשבר הקורונה והמדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה שננקטה באותה תקופה. (להרחבה ראו דוח בנק ישראל לשנת 2021.) המודלמזהההתגברותשללחציהביקושהמקומיבמהלך2022,וזאתבגללההאצהבצמיחתם שלהשימושיםהמקומיים,ובפרטשלהצריכההפרטית,שלוותהגםבצמיחהגבוההשלהיבוא. (להרחבהראופרקב'.) בסוף2022 הביקוש המקומיאףהפךלגורם הדומיננטי ביותרבהשפעה שניניתוחיםשונים עלהאינפלציה. מראיםשעליית הגורמיםהגלובלייםוהביקושהמקומיתרמו,כאמור,להאצתהאינפלציהבשנתייםהאחרונות, האינפלציהבשנתיים אולםעלפיהמודלהאינפלציהעלתהפחותמןהנגזרמגורמיםאלו.המודלמייחסזאתלהתאמה האחרונותהושפעה איטיתשלהמחיריםהמקומייםושלהשכרלסביבתהאינפלציה,התאמההנכללתבקבוצתזעזועי מגורמיהיצעשמקורם ההיצעהמקומיים.אחדהדומיננטייםשבהםהואזעזועהממתןאתשכרהעובדים,שהמודלמזהה בחו"ל,אךגם על פי שחיקת השכר הריאלי. (ראו פרק ב'.) התאמה הדרגתית של השכר לאינפלציה מאפשרת מהתאוששותהביקוש לפירמות לספוג באופן חלקי והדרגתי את התייקרויות התשומות המיובאות, תוך גלגול חלקי המקומי,שהשפעתוגברה שלהןלשכרהעובדים.הגורמיםהללו,המשתקפיםבקבוצתגורמיההיצעהמקומיים,תרמודווקא במהלךשנת.2022 71 בנקישראל,דיןוחשבון2022 להתמתנותהאינפלציהבשנתייםהאחרונות.עםזאת,השפעתםהמרסנתפחתהבסוףשנת,2022 כךשהאינפלציההחלהלהגיבביתרשאתלעלייתהביקושהמקומיועלהאינפלציההגלובלית. לסיכום,עלאףהבדליםמתודולוגייםביןהשיטות,שתיהןמראותשעלייתהאינפלציהבשנת 2021 הושפעה מזעזועי היצע (שמקורם בחו"ל) אך גם מהתאוששות הביקוש המקומי. במהלך 2022התגברההשפעתושלהביקושהמקומי,ולפימודלהDSGE-הואאףהפךלגורםהדומיננטי בתרומהלאינפלציה. תיבהג1-':פירוקהשפעותההיצעוהביקושברמתסעיפימדדהמחיריםלצרכן תיבה זו מציגה אמידה של תרומת גורמי היצע וביקוש לאינפלציה על סמך עבודות של (2022a,b) Shapiro, שיטה שיושמהגםעלידיה-OECDלגבימספרמדינות2022(OECD,).השיטהמציעהזיהוישלשינוייםבלתיצפויים(זעז�ו עים)במחיריםובכמויותשלקבוצותמוצרים,וסיווגםכזעזועיביקושאוהיצעעלבסיסההבחנהאםהשינוייםבמחירי המוצרים היו מתואמים עם עלייה או ירידה של הכמות שנצרכה מהם. הזיהוי נעשה ברמה של תת-סעיפים ממדד המחירים לצרכן ומתבסס על אמידה של משוואות היצע וביקוש במודל VAR autoregression( vector). הזעזועים במודל סווגו כזעזועי היצע וביקוש לפי כיוון השפעתם על המחירים והכמויות, אך רק אם ההשפעה הייתה מובהקת. (יתרהזעזועיםסווגוכלאמובהקים.)לפירוטעלהמודלהנאמדראו(2022a,b).Shapiro בסיסהנתוניםכללשינויימחיריםברמתתת-סעיפיםשלמדדהמחיריםלצרכן,שאותםמחשבתהלמ"ס.נתוניםאלו מוזגו עם שינויים בסך ההוצאות על קבוצות המוצרים המתאימות על פי נתוני חברת שב"א על ההוצאות בכרטיסי אשראיונתוניחברת"סטורנקסט".השינוייםבכמויותהנצרכותנגזרועלידיניכויהשינויבמחירהסעיףמהשינויבסך ההוצאהעליו. המודלנאמדעלנתוניהמחיריםוהכמויותשל72תת-סעיפיםשלמדדהמחיריםלצרכן,שמשקלםיחדעולהעל90% ממדד המחירים לצרכן ללא דיור. סעיף הדיור ומספר תת-סעיפים נוספים לא נכללו בניתוח, משום שלא ניתן היה לבנותעבורםמדדכמותיבשיטהזו.מספרתת-סעיפיםנוספיםהושמטו,משוםשמחירםאינונקבעבתנאישוקעלידי כוחות ביקוש והיצע (למשל תשלומי ארנונה וחשבונות אחרים ומוצרים בפיקוח). בסך הכול כיסה בסיס הנתונים את חלקהארישלסלהתצרוכתללאדיור,וכללמידעעלהתפתחותהמחיריםוהכמויותברמההחודשיתמינואר2016עד דצמבר2022. איורג6-'.אמציגאתפירוקהאינפלציהבשיטהזו,כאשרהתרומותהומרולתדירותרבעוניתלצורךהשוואהעםפירוק האינפלציהממודלה.DSGE- מקורות Shapiro,A.(2022a),"ASimpleFrameworktoMonitorInflation",FederalReserveBankofSanFran- ciscoWorkingPaper,2020-29. Shapiro,A.(2022b),"HowMuchdoSupplyandDemandDriveInflation?",FRBSFEconomicLetters 2022-15(June2022). OECD(2022),"Box1.1.Supply-anddemand-driveninflationinOECDeconomies",OECDEconomic Outlook,Volume2022Issue2,No.112. 72 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית תיבהג2-':פירוקהשפעותההיצעוהביקושבאמצעותמודלDSGE מודלהDSGE-שלחטיבתהמחקר2012(al.etArgov הואמודלמבנימקרו-)כלכלילמשקהישראלי.המודלמאפשר זיהוישלהזעזועיםשתרמולהתפתחותהשלהאינפלציהdecomposition(historical)בהתבססעלהתנועההמשותפת של משתנים מקרו-כלכליים רבים. המודל בוחר את שילוב הזעזועים שהסבירות כי ייצר את התנועה המשותפת של המשתניםהנצפיםהיאהגבוההביותר,בהינתןמבנההמודלוהפרמטריםשנאמדועבורו. במודלנכלליםזעזועיםרבים,אךלצורךניתוחזההםסווגולשלושקטגוריות:ראשית,הזעזועיםהמשפיעיםעלהמש ו תניםהגלובלייםבמודלקובצולקבוצהאחת;שנית,הזעזועיםהמקומייםסווגולשתיקבוצותשלהיצעוביקושעלסמך תגובתהאינפלציהוהתוצרהמקומייםלזעזועיםאלו(התגובההמיידיתבfunction-responseimpulse).בפרט,זעזוע שמשפיע על האינפלציה המקומית והתוצר באותו כיוון סווג כזעזוע ביקוש, ואילו זעזוע שמשפיע על שני המשתנים בכיווניםמנוגדיםסווגכזעזועהיצע.איורג6-'.במציגאתסךהתרומהשלהזעזועיםבכלקבוצהלהתפתחותהאינפלציה מאז.2020 מקורות Argov,Eyal,EmanuelBarnea,AlonBinyamini,EliezerBorenstein,DavidElkayam,andIritRozen� shtrom(2012).MOISE:ADSGEModelfortheIsraeliEconomy.BankofIsraelDiscussionPaper 2012.06 ג.הסיכוןלהתמדתהשלאינפלציהגבוהה עלייתהאינפלציההחלה,כאמור,מעלייהשלמחיריהמוצריםהסחיריםכתוצאהמהתפתחויות עלייתהאינפלציה בשנתייםהאחרונות גלובליות,אךבהמשךהיאניכרהגםברכיבהבלתיסחיר(איורג1-').למעשה,האינפלציההפכה הייתהרוחבית,ונבעה בהדרגה לרוחבית והקיפה יותר ויותר סעיפים של המדד. כאינדיקציה לרוחביות האינפלציה מהתייקרותבסעיפים מציג איור ג7-' פירוק של שונות האינפלציה לשני רכיבים: השונות של סעיפי המדד והשונות רבים. המשותפת שלהם10. הפירוק מראה כי עליית האינפלציה בשנתיים האחרונות הייתה רוחבית ונבעהמהתייקרותבסעיפיםרבים,כפישניכרבעלייהשלהשונותהמשותפתשלסעיפיהמדד. ,, ,,,,, 10 שונותהאינפלציהחושבהבמדגםמתגלגלשלשלוששניםופורקהלפיהנוסחההבאה: ,   כאשר היאהאינפלציהבסעיףiבשלושהשניםהמסתיימותבחודשt וwi,t-הואמשקלהסעיף.החלקהראשון בפירוקתופסאתהשונותשלרכיביהמדד,והחלקהשני–אתהשונותהמשותפתשלהם.הניתוחהואיישום לישראלשלפירוקשהוצגבדוחשלהBIS-המראהגםהואעלייהבשונותהמשותפתשלרכיביהאינפלציה במדינותשונות: BankforInternationalSettlements(2022),"Inflation:alookunderthehood",AnnualEconomicReport, Ch.2,June2022(pp.41-73) 73 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ככל שהאינפלציה עולה והופכת לרוחבית יותר מתגבר החשש שהאינפלציה הגבוהה תהפוך עלייהשלהאינפלציה שמקיפהסעיפים למתמידהיותר,כךשהעלותשלמיגורה(במונחיפגיעהבפעילות)תהיהגבוההיותר.ככלשעליית רביםעלולהלשנות המחיריםמשמעותיתיותרומקיפהיותרמוצריםושירותים,היאתגרוםלעסקיםולמשקיהבית אתהדינמיקהשל להיות מודעים לה יותר. לכן העסקים ישקללו את האינפלציה בתמחור מוצריהם ושירותיהם, האינפלציהולהפוךאותה עובדים ישקללו אותה בדרישות השכר שלהם, ומשכירי הדירות ישקללו אותה בשכר הדירה למתמידהיותר.שינוי שהם מבקשים. כך עליות המחירים שהתרחשו יזינו עליות מחירים נוספות, והאינפלציה כזהיכוללהתרחשאם, תהפוך למתמידה יותר. (להרחבה ראו תיבה א2-' בפרק א'.) יתר על כן, אם הפרטים מעריכים למשל,שכרהעבודה כיהאינפלציהתישארגבוההגםבהמשך,הםעשוייםלבקשפיצויעלכךבהווהכדילמזעראת מוצמדלאינפלציה. הפגיעהבהםבעתיד,ובכךיתרמולהאצתהאינפלציה11. איורג '- 7 % שוותהאיפלציהופירוקה יואר2008 - דצמבר2022 6 5 4 3 2 1 0 -1 -2 שוותמשותפתשלסעיפיהמדד שוותסעיפיהמדד איפלציהשתית שוותהאיפלציה ) חלוןשל3שים ( מקור : עיבודיבקישראלעלתויהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . אחדהמנגנוניםהמרכזייםשדרכםהדינמיקהשלהאינפלציהעשויהלהשתנותהוא,כאמור, תגובת שכר העבודה. עליית מחירים שמקורה בגורמים עולמיים, כגון זו שהייתה בשנתיים האחרונות,שוחקתאתכוחהקנייהשלמשקיהבית.כדילמתןאתהשחיקה,העובדיםעשויים להעלותאתדרישותהשכרשלהם.מנקודתהמבטשלהפירמותהמקומיותמדוברבהתייקרות נוספתשלעלויותהייצור,מעברלהתייקרותהישירהשלהתשומותהמיובאות,כךשהןנדרשות להעלותעודיותראתהמחיריםעלהמוצריםוהשירותיםשהןמספקותכדילשמורעלרווחיותן. העלאותהשכרמזינותאפואאתעלייתהאינפלציה,וזושבהומזינהאתהעלאותהשכר. הסיכוןהכרוךבהיזוןחוזרביןהשכרלאינפלציהמכונה"ספירלתשכר-אינפלציה"wage-( spiral inflation והדיון בו התחדש בתקופה האחרונה במספר בנקים מרכזיים וגופים בין-), לאומיים12. הצמדת השכר לאינפלציה עשויה להיעשות בצורה רשמית במסגרת חוזי שכר עם 11 פרק2בדוחקרןהמטבעהבין-לאומיתמאוקטובר2022דןבהשפעהשלאופיהציפיותלאינפלציה(אדפטיביותאו רציונליות)עלהקשרביןהשכרואינפלציה: InternationalMonetaryFund(2022)."Wagedynamicspost–covid-19andwage-pricespiral risks",WorldEconomicOutlook,Ch.2,October2022(pp.51–69). Bank for International Settlements (2022), "Inflation: a look under the hood", Annual 12 EconomicReport,Ch.2,June2022(pp.41-73). International Monetary Fund (2022). "Wage dynamics post–covid-19 and wage-price spiral risks",WorldEconomicOutlook,Ch.2,October2022(pp.51-69) 74 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית סעיפי הצמדה, או בצורה לא רשמית על ידי עליית דרישות השכר של העובדים. אך בכל מקרה היאתשפיעעלהדינמיקהשלהאינפלציה. עדכהנראהשבישראללאהתממשהסיכוןל"ספירלתשכר-אינפלציה".שכרהעבודהלמשרת שכרהעבודהלאתרם שכיר אמנם עלה נומינלית, אך עלייתו לא הדביקה את קצב עליית האינפלציה, כך שבממוצע, להאצתהאינפלציה השנה. השכירים לא קיבלו פיצוי על מלוא העלייה של מחיר סל הצריכה. עם זאת, העלייה של השכר הממוצע משקפת שוני בהתפתחויות בין המגזר הפרטי לציבורי: בעוד שהשכר במגזר הציבורי נשחקריאליתבמידהמשמעותית,השכרבמגזרהפרטיעלהבדומהלעלייתמדדהמחיריםלצרכן, וזאתבעיקרעקבעלייתהשכרבענפיהיצוא.עלייתהשכרבענפיםאלהאינהמשפיעהישירותעל עלויותהייצורלמשקהמקומי,ולפיכך–עלהאינפלציה.יתרעלכן,מנקודתהמבטשלהיצרנים המקומייםהשכרהריאליעלהפחותמאשרפריוןהעבודה,כךשחלקהעבודהבתוצרירד13.(ראו פרקב'.)השכראינונמנהאפואעםהגורמיםלהאצתהאינפלציה. עדותמרכזיתלאיהשתרשותמשמעותיתשלאינפלציהגבוההעדכההיאהתפתחותהציפיות הציפיותלאינפלציהמכל לאינפלציה. הציפיות לאינפלציה לשנה אמנם עלו במחצית הראשונה של השנה עד לרמה של המקורותולכלהטווחים עלוהשנה,אךברובה כ3.5%–3%-,אךבהמשךהשנההןהתמתנועדלרמהשל3%–2.5%,וזאתאףעלפישהאינפלציה לאחרגומשמעותית בפועלעלתהבאותהתקופהמעל5%(איורג14.)8-'מכאןשעלאףהעלייהבסביבתהאינפלציה, מהגבולהעליוןשליעד הפעיליםהשוניםבשוקהעריכולאורךכלהשנהכיהאינפלציהתתמתןותשובבתוךשנהלקרבת האינפלציה. הגבול העליון של תחום היעד 3%(). גם הציפיות לטווחים שבין השנה הראשונה לשנה השנייה ובין השנה השנייה לשלישית היו בתוך תחום היעד לאורך רוב השנה, וגם הן מעידות שהציבור לאתפסאתעלייתהאינפלציהמעברליעדכמתמידה(איורג9-').יתרעלכן,הציפיותלטווחים הארוכים יותר נשארו מעוגנות בתוך תחום היעד. הימצאותן של הציפיות לכל הטווחים בתוך תחוםהיעדמלמדת,ביןהיתר,כיהציבורהאמיןשבנקישראליפעללריסוןהאינפלציהולשמירתה בתוךתחוםהיעד. איורג '- 8 % ציפיותהאיפלציהלשהממקורותשוים 4 ממוצעחודשי , יואר2013 - דצמבר2022 3 2 1 0 טווחהחזאים ממוצעתחזיותהחזאים -1 ציפיותמהבקים ציפיותמשוקההון טווחיעדהאיפלציה -2 המקור : בקישראל . 13 עםזאת,במשקפתוחכישראלחלקהעבודהבתוצרקשוררקחלקיתלמדדהמחיריםלצרכן.מצדאחד,הואכולל גם את חלק העבודה בתוצר של ענפי היצוא שאינו משפיע ישירות על מדד המחירים לצרכן; מצד שני, הוא אינו קשורבאופןישירלשינוייםבמחיריהיבוא,אשרנכלליםבמדדהמחיריםלצרכן. 14 לפירוטעלאומדניהציפיותלאינפלציהראו:מבטסטטיסטי ,בנקישראל.2022 75 בנקישראל,דיןוחשבון2022 '- 9 איורג % ציפיותהאיפלציהמריביותהפורוורדלטווחיםהביויוהארוך 4 ממוצעחודשי , יואר2013 - דצמבר2022 3 2 1 0 1-2 שים 2-3 שים 3-5 שים 5-10 שים טווחיעדהאיפלציה המקור : בקישראל . 2.המדיניותהמוניטרית א.צעדיהמדיניות בשנת2022העלתה במהלך שנת 2022 התמודדה המדיניות המוניטרית עם עליית האינפלציה מעל תחום היעד, על הוועדההמוניטריתאת רקע רמת פעילות איתנה של המשק. כדי לרסן את האינפלציה העלתה הוועדה המוניטרית את ריביתבנקישראלבמידה משמעותית–מרמהשל הריבית במהלך השנה בקצב מהיר. עד מרץ 2022 עמדה ריבית בנק ישראל על 0.1%, ובראשית 0.1%בתחילתהשנהעד אפרילהועלהשיעורהל0.35%-.מאזבכלמועדיהחלטתהריביתהיאהועלתהבשיעורשל75–40 3.25%בסופה. נקודותבסיסעדלרמהשל3.25%בסוף2022.(העלאותהריביתנמשכוגםבשנת15).2023העלאות ריביתאלובאולאחרכשבעשניםשבהןהריביתהייתהברמהאפסיתוהביאואתהריביתלרמתה הגבוההביותרמאז2010(איורג).10-' העלאותהריביתבשנת העלאותהריביתבתחילתשנת2022היוהמשךלצעדיםשנקטבנקישראלבשנת2021להפחתת 2022באובהמשך ההרחבה המוניטרית. במהלך משבר הקורונה הפעיל בנק ישראל תוכניות מיוחדות לתמיכה להפסקתהשימושבכלים המיוחדיםלהרחבה בפעילות הכלכלית והפיננסית במשק, ואלו הופסקו בהדרגה החל משנת 2021, עם התאוששות מוניטרית בשנת2021. המשק הישראלי מהמשבר. בנק ישראל היה מהראשונים בעולם שהפסיקו את השימוש בכלים המיוחדים להרחבה מוניטרית. עסקות המכר החוזר Repo() עם הגופים המוסדיים הופסקו בתחילת שנת 2021 ובהמשכה הופסקו גם תוכנית ההלוואות לבנקים16, והרכישות של אג"ח ממשלתיותוקונצרניות17.אשרלרכישותהמט"ח–אלונמשכולאורךשנת2021בהיקףכוללשל כ35-מיליארדדולרים,ובשנת2022הןהופסקו. 15 במקביל להחלטת הריבית ביולי, הרחיב בנק ישראל את המרווח סביב ריבית בנק ישראל (הפרוזדור) בחלון האשראיובחלוןהפיקדונותלבנקיםהמסחרייםמ±10-נ"בל±50-נ"ב. 16 בשנת2022לאנפרעוהלוואותשניתנובמהלךהפעלתהתוכנית,והבנקיםהוסיפולהעמידעליהןבטוחות. 17 במהלך 2022 היו פירעונות בסכומים קטנים בלבד של אג"ח שנרכשו בשנים קודמות, שכן התוכנית כוונה לאג"ח לטווחיםארוכיםיחסית.עלכןהפירעונותלאתרמומשמעותיתלצמצוםמוניטרי.)tapering( 76 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית איורג '- 10 % ריביתבקישראל יואר2008 - דצמבר2022 4.5 4.0 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 המקור : בקישראל צעדיהנסיגהמהמדיניותהמרחיבה,שהחלובשנת2021 באוכתגובהעלעלייתהאינפלציה,, בתחילתהשנהבחרה שהגיעהבסוףאותהשנהל2.8%-.מגמתהעלייהבאינפלציהנמשכהגםבשנת2022,אולםבתחילת הוועדההמוניטרית לנהלאתתהליךהריסון השנהבחרההוועדההמוניטריתלהותיראתהריביתברמהשל0.1%,גםכשהאינפלציההגיעה המוניטריבהדרגה; לגבול העליון של היעד18. מספר סיבות תרמו להחלטה להשאיר את הריבית ברמתה הנמוכה זאתמתוךהתפיסה בתחילתהשנה.ראשית,אףשההתאוששותממשברהקורונההחלהבשנת2021,העריכההוועדה שהגורמיםלעליית המוניטרית בתחילת 2022 כי המשק טרם התאושש לחלוטין מהמשבר. להערכה זו תרמה האינפלציהמצדההיצע התפרצותושלגלתחלואתקורונהמזן"אומיקרון"בחודשינוארואינדיקציותלהתכווצותהפעילות הםזמניים,וכןמחשש ברבעוןהראשוןשלהשנה.שנית,ההערכהבישראלובעולםהייתהשמרביתהעלייהבאינפלציה לגביההתמדהשל נובעתמעיכוביםבשרשראותהאספקההעולמיותומעלייהשלמחיריהסחורות–תופעותשהיו התאוששותהמשק צפויות להתמתן בתוך פרק זמן קצר ולהפחית את הלחצים האינפלציוניים. שלישית, בתחילת ממשברהקורונה. השנהרמתושלהשקלהיהמיוסףבמונחישערהחליפיןהנומינליהאפקטיביבהשוואההיסטורית והקשתהעלהמגזרהסחיר.העלאתהריביתבטרםעשוזאתהבנקיםהמרכזייםהעיקרייםבעולם ובראשם הFed-() הייתה פועלת לייסוף נוסף של השקל, ואולי לפגיעה בפעילות. לנוכח ספקות לגבי המשך ההתאוששות של המשק ולאור התפיסה כי העלייה באינפלציה נבעה עד אז בעיקר מזעזועי היצע זמניים, בחרה הוועדה בתחילת השנה לנקוט משנה זהירות ולבצע את תהליך הריסוןהמוניטריבהדרגה. הערכת המצב הריאלית השתנתה בהמשך השנה ככל שהתקבלו נתוני חשבונאות לאומית פרוץמלחמתרוסיה- אוקראינהבסוףפברואר שהבהירוכימצבושלהמשקאיתןיותרמאשרלפיההערכותהמוקדמות.(ראופרקב'.)אךהשינוי והימשכותההבהירו המשמעותייותרהיהבתמונתהמצבהנומינליתעםפרוץמלחמתרוסיה-אוקראינהבסוףפברואר. לקובעיהמדיניותברחבי תיבה ג3-'( מנתחת את השינוי בסביבת האינפלציה בשנת 2022 ביחס לתחזיות המוקדמות.) העולםכיגורמיהיצע המלחמההחמירהאתבעייתהיצעהסחורותהגלובלי,ובפרטהביאהלהתייקרותמחיריהמזון צפוייםלהשפיעעל האינפלציהלאורךזמן. לפיכךהחלבישראל 18 בהחלטת הריבית בחודש פברואר 2022 (ההחלטה האחרונה שבה נקבעה ריבית של 0.1%) עמד בפני הוועדה ובעולםבכללתהליך המוניטרית נתון האינפלציה של חודש ינואר, שהיה 3.1%, והציפיות לאינפלציה לשנה מהמקורות השונים עמדו באותה עת על 2.7%–2.0%. לקראת החלטת הריבית התקבל נתון הצמיחה לרבעון הרביעי של 2021, שהיה גבוה מואץשלהעלאות מההערכות המוקדמות. לנוכח ההתפתחויות האלה הודיעה הוועדה המוניטרית באותה החלטת ריבית שהיא ריביתבמטרהלרסןאת מעריכה כי בחודשים הקרובים יבשילו התנאים להתחיל בתהליך הדרגתי של העלאת הריבית. ואכן, העלאת האינפלציה. הריביתהראשונהבוצעהבאפריל,אזעמדבפניהוועדהנתוןהאינפלציהשלחודשפברואר,שהיה3.5%,והציפיות לאינפלציה לשנה היו בטווח של 3.5%–3.0% (ראו את ההודעות לעיתונות על החלטות הריבית ב21/02/2022-. וב ואתהנתוניםהכלכלייםהנלווים.)11/04/2022- 77 בנקישראל,דיןוחשבון2022 והאנרגיה.ככלשנמשכההמלחמהגברבבנקיםמרכזייםרביםהחששכיהימשכותבעיותההיצע תחוללשינויכלליבדינמיקהשלהאינפלציה,במיוחדאםתתפתחספירלתשכר-אינפלציה.החשש היה ממעבר לדינמיקה של אינפלציה גבוהה ומתמידה, שבה שינויים במחירים היחסיים (כגון עלייהבמחיריסחורות)יחלחלולמחיריםאחרים,והאינפלציהתישארגבוההגםלאחרשהכוח הבסיסי הפועל לשינוי במחיר היחסי יחלוף. (להרחבה ראו תיבה א2-' בפרק א'.) חשש זה היה משמעותיבמיוחדבמשקיםשחוועודפיביקושכגוןהמשקהאמריקאי. כדי לגדוע תהליכים אלו באיבם החלו בנקים מרכזיים רבים בצמצום מוניטרי משמעותי ובהעברתמסריםניצייםבדברנחישותםלהשיבאתהאינפלציהליעד19.אולםבשלבזה,במדינות רבות,ובראשןארה"ב,האינפלציהכברחרגהמשמעותיתמיעדיהבנקיםהמרכזיים.לפיכךבחרו רבים מהם להעלות את הריבית בקצב מואץ – תהליך שקיבל את הכינוי loading" front". גם בישראל תהליך העלאת הריבית שהחל בחודש אפריל היה מואץ, וזאת אף על פי שהאינפלציה בישראל הייתה נמוכה יחסית לעולם (איור ג2-'). העלאות הריבית בישראל היו בשיעורים משמעותיים,לרובאףמעֵברלציפיותבשוק,ונועדולהקדיםאתהגעתהשלהריביתלרמההנדרשת לשםריסוןהאינפלציה,עלפיההערכותבאותהעת20. העלאה מהירה של הריבית משרתת מספר מטרות. ראשית, היא מורידה את האינפלציה במהירות רבה יותר מאשר העלאת ריבית הדרגתית. כך, למשל, ניתוח בעזרת מודל הDSGE- שלחטיבתהמחקרמראהכיהעלאתהריביתהמהירהבשנת2022צפויהלרסןאתהאינפלציה בכ1.5-נקודותאחוזבמצטברבשנים2022ו2023-בהשוואהלתרחיששבוהריביתהייתהעולה בהדרגהלרמהשל3.25רקבסוף21.2023בכךתורמתהעלאתהריביתהמואצתלעיגוןהציפיות ולהפחתתהסיכוןלהתפתחותשלספירלהאינפלציונית.שנית,מחקרשלהBIS-מצאשהיסטורית, העלאותהריביתמהירותהביאול"נחיתהרכה"בפעילותיותרמאשרהעלאותריביתהדרגתיות ומתמשכות22. כנגד זאת, מדיניות של העלאת ריבית מהירה כרוכה גם בסיכונים. כיוון שעובר זמן עד שהעלאת ריבית משפיעה על הפעילות והאינפלציה, הבנק המרכזי עלול להעלות את הריביתלרמהשבדיעבדיתבררכיהיאגבוההמדי,אשרתגרוםלהאטהבכלכלה,מעברלנדרש לשםהחזרתהאינפלציהליעדה.נוסףעלכך,שינוייםחדיםבשיעורהריביתתורמיםלתנודתיות במחיריםשלנכסיםפיננסייםומקשיםעלמשקיהביתוהעסקיםלבצעהתאמותבתיקיהאשראי והנכסיםשלהם23.בישראלהתאפשרהההאצהשלהעלאותהריביתעלאףההתפתחויותהמקרו- כלכליותבחו"לוהתנודתיותבמחיריהנכסים,וזאתהודותלמצבםהאיתןשלהמשקושלהמערכת הפיננסית. 19 ראולמשלנאומיםשליו"רהבנקהפדרליבארה"בושלנשיאתהבנקהמרכזיהאירופי: JeromePowell(2022)."Monetarypolicyandpricestability",speechatthe"ReassessingConstraintson theEconomyandPolicy"symposium,JacksonHole,26August,2022. ChristineLagarde(2022)."Monetarypolicyintheeuroarea",KarlOttoPöhlLecture,Frankfurt,20 September2022. 20 ראודוחהמדיניותהמוניטריתלמחציתהשנייהשל.2022 21 ההשפעהעלהאינפלציהנאמדהבדרךשלהשוואהביןשניתרחישים.בתרחישהראשוןהועלתההריביתבהתאם לקצב העלאות הריבית שהיה בפועל והושארה ברמה של 3.25% עד סוף 2023. בתרחיש השני הועלתה הריבית בקצבהדרגתייותרהחלמאפריל2022,כךשהיאהגיעהלרמהשל3.25%רקבסוף.2023 F.Boissay,F.DeFioreandE.Kharroubi(2022)."Hardorsoftlanding?"BankforInternational 22 SettlementsBulletin(No.59). 23 לדיוןביתרונותובחסרונותשלfront-loadingראו: P.Cavallino,G.Cornelli,P.HördahlandE.Zakrajsek,(2022)."'Front-loading'monetarytightening: prosandcons",BankforInternationalSettlementsBulletin(No.63). 78 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית ב.המדיניותהמוניטריתבהשוואהלעולם בישראלהריביתהועלתה כאמור, העלייה באינפלציה בשנתיים האחרונות אפיינה מדינות רבות והניעה את הבנקים לראשונהבאפריל, המרכזיים לצמצם את מידת ההרחבה המוניטרית. מרבית הבנקים המרכזיים החלו להעלות כשהאינפלציהחרגה אתהריביתכשהאינפלציהחרגהמשמעותיתמיעדה(איורג11-').כךבארה"בובאירופההחלה רקמעטמתחוםהיעד, העלאתהריביתכאשרהאינפלציהעמדהעלכ8%-.לעומתםהחלבנקישראללהעלותאתהריבית ואילוהעלאותהריבית כשהאינפלציהחרגהרקמעטמהיעדועמדהעל3.5%. החלוכשהאינפלציה חרגהמשמעותיתמיעדי הבנקיםהמרכזיים. איורג '- 11 רמתהאיפלציהוהריביתחודשלפיהעלאתהריביתהראשוה % 10 איפלציה 8 ריבית יעדהאיפלציה 6 4 2 0 -2 הערה :ב יפןלאהועלתההריביתעדסוף2022 . הריביתוהאיפלציההמוצגותעבורההןשלדצמבר2022 . המקור : עיבודיבקישראללתויהבקיםהמרכזיים לאחר שהחל תהליך העלאות הריבית בעולם, הוא בוצע בקצב מהיר. את העלאות הריבית הובילה ארה"ב, אשר חוותה עלייה משמעותית באינפלציה וכן גאות של הביקוש המקומי, שהתבטאהביןהיתרבשוקעבודההדוק.גורמיםאלוהניעואתהבנקהפדרלילהאיץאתהעלאות הריביתבמהלך2022במטרהלרסןאתעודפיהביקושבכלכלהויחדאיתםאתהאינפלציה.לעומת זאת,מצבהפעילותבאירופההיהשברירייותר,בשלמלחמתרוסיה-אוקראינה,שפרצהבתחילת השנה,והסנקציותשהוטלועלרוסיהבעקבותיה.אלוהביאולעלייהמשמעותיתשלהאינפלציה בעיקרמצדההיצע. איורג12-'אמציגאתהשינויבריביותהבנקיםהמרכזיםבמדינותהOECD-המפותחותבשנים 2022–2021בהשוואהלשינויבאינפלציהבאותהתקופה.עלאףהעלאותהריביתהמשמעותיות בחלק ניכר מהמדינות, הועלתה הריבית בכולן בשיעור נמוך משיעור עליית האינפלציה. אולם המדיניות המוניטרית היא צופת פני עתיד ועל כן מגיבה על שינויים באינפלציה הצפויה. על פי "עקרון טיילור", בנקים מרכזיים נוטים להעלות את הריבית בשיעור גבוה יותר מהשינוי תגובתהבנקהמרכזי באינפלציה הצפויה כדי להעלות את הריביות הריאליות ולרסן את האינפלציה24. איור ג12-'ב עלעלייתהאינפלציה מראהכיבחלקניכרממדינותההשוואההועלתההריביתבשנתייםהאחרונותבהתאםלעיקרון בישראלהייתהמתונה זה. תגובת המדיניות בארה"ב בתקופה הנבחנת הייתה חזקה במיוחד יחסית לשינוי בציפיות, יותרמאשרבארה"ב, וזאת מפני איתנות הביקוש במשק האמריקאי. הבנק האירופי הגיב לעליית הציפיות במידה אךחזקהיותרמאשר מתונהיותר,שכןבאירופהעלתההאינפלציהבעיקרבשלגורמיהיצע.בישראלתגובתהמדיניות באירופה. 24 עקרוןטיילורמתייחסלציפיותהאינפלציהשלהציבור,אךהאיורמציגאתתחזיותהאינפלציהשלקרןהמטבע הבין-לאומית,עקבזמינותהנתוניםעלמדגםרחבשלמדינות. 79 בנקישראל,דיןוחשבון2022 הייתהמתונהביחסלתגובההאמריקאיתאךחזקהביחסלזוהאירופית,ביןהיתרמפנישרמת האינפלציהבישראלהייתהנמוכהביחסלרמתהבמדינותההשוואהלאורךכלהשנה(איורג2-'). איורג '- 12 השיויבריביתהבקהמרכזימולהשיויבאיפלציהוהתחזיתלשת2023 ) דצמבר2020 - דצמבר2022 ( איורג '- 12ב איור ג'- 12א השיויבריביתמולהשיויבתחזית השיויבריביתמולהשיויבאיפלציה האיפלציה 15 y=x 8 y=x CZE 6 ויבריביתהשי ויבריביתהשי 10 ISL USA NZL CZE 4 CAN ISR GBR ) ) ISL קודותאחוז קודותאחוז AUS 5 NOR EUR NZL SWE USA KOR GBR 2 CAN CHE AUS SWE DNK KOR ISR EUR NOR DNK CHE ( JPN JPN ( 0 0 0 5 10 15 0 2 4 6 8 השיויבתחזיתהאיפלציה ) קודותאחוז ( השיויבאיפלציה ) קודותאחוז ( המקור : עיבודיבקישראלעלתויOECD , קרןהמטבע הבילאומיתוהבקיםהמרכזיים . הערה : המדגםכוללאתמדיותה- OECD שמוגדרות כמדיותמפותחותעל-ידיקרןהמטבעהבין-לאומית . באיורב ' מוצגהשיוי בתחזיותהאיפלציהלשת2023 שלקרןהמטבעהבין- לאומיתביןאוקטובר2020 לאוקטובר2022 . ג.מידתההרחבהאוהריסוןהמוניטרי כפישתוארלעיל,העלתההוועדההמוניטריתאתריביתבנקישראלהשנהבשיעורניכר,מ0.1%- בתחילתהל3.25%-בסופה,וזאתבהמשךלהפסקתהתוכניותהמיוחדותב2021-.כדילבחוןאת מידת ההרחבה או הריסון המוניטרי שנגזרים מצעדי המדיניות מקובל להסתכל על התפתחות הציפיות לאינפלציה והתשואות בטווחים הקצרים והבינוניים, שהם הרלוונטיים להחלטות הצריכהוההשקעהשלהציבור. הריביתהריאלית איורג13-'מראהכיהציפיותלאינפלציהבסוף2022היודומותלציפיותבסוף2021ועמדועל בסוף2022הייתה רמהשלכ2.5%-בטווחשלשנהעד10שנים.אולםבסוףשנת2022עקומיהתשואותהנומינליות חיוביתלאורךכלעקום והריאליות היו גבוהים משמעותית מהעקומים של סוף 25.2021 בפרט, הריבית הריאלית בסוף התשואות,לאחרשבשנת 2022 הייתה חיובית לאורך כל העקום, לאחר שבשנת 2021 היא הייתה שלילית לכל אורכו. 2021היאהייתהשלילית משמעשסביבתהריביתבסוף2022הייתהמרסנתיותרמאשרבשנההקודמת.נוסףעלכךניכר לכלאורכו. כיעקומיהריביותהשתטחו.כיווןשלרובהריביותהנומינליותוהריאליותכוללותפרמייתסיכון עיתיתחיובית,השתטחותהעקומיםמרמזתשבניכויהפרמיותהללוישנהציפייהלהתמתנותשל הריביותבעתיד.התמתנותכזאתעולהבקנהאחדעםתחזיתלהאטהבכלכלה,שתצריךהפחתת ריביתבהמשך. בהסתכלות על פני זמן מראה איור ג14-' שהתשואה הריאלית לחמש שנים החלה לעלות בתחילת2022,במקביללמגמתהעלייהשלהתשואותבארה"ב,דברהמשקףאתתהליךהפסקתה שלהמדיניותהמוניטריתהמרחיבה.אולםהתשואההגיעהלרמותחיוביותרקברבעוןהאחרון שלהשנה.ההשפעהשלהפסקתהמדיניותהמוניטריתהמרחיבההחלהלהתבטאבעיקרבמחצית השנייה של 2022 בהאטה של גידול האשראי למשקי הבית ולעסקים (כפי שמתואר בפרק ד') ובהתמתנותעודפיהביקושבשוקהעבודה(כפישמתוארבפרקב'). 25 שיטת החישוב של עקומי התשואות שנוקט בנק ישראל מפורטת במאמרם של אנה ברודסקי ונדב שטיינברג, 2011().שדרוגהמודללאמידתעקוםהתשואותהמיושםבבנקישראל,ניירותתקופתיים2011.01 בנקישראל., 80 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית איורג '- 13 % % עקומיהתשואותהריאליותוהומיליותוהציפיותלאיפלציה ) ספוט ( 4.0 4.0 3.0 3.0 2.0 2.0 1.0 1.0 0.0 0.0 -1.0 -1.0 -2.0 -2.0 -3.0 -3.0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 טווחלפידיון ) שים ( ציפיותלאיפלציה12/2021 ציפיותלאיפלציה12/2022 ריאלי12/2021 ריאלי12/2022 ומילי 12/2021 ומילי 12/2022 המקור : בקישראל . איורג '- 14 ריביתריאליתלחמששיםמעקוםהתשואות % יואר2021 - דצמבר2022 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 -0.5 -1.0 -1.5 -2.0 -2.5 פערארה ב"-ישראל ארה "ב ישראל המקור : בקישראלו- FRED . 3.בסיסהכסףומצרפיהכסף הריביתהיאמחירהכסף–העלותהאלטרנטיביתשלהחזקתנזילות–ולכןשינוייםבה,נוסףעל שינוייםבפעילות,משפיעיםעלהביקושלנזילות.כאשרהריביתהנומינליתמשמשתכלימדיניות, הבנק קובע היצע כסף גמיש לחלוטין בריבית שהוא מצהיר עליה, ובסיס הכסף – דהיינו סך השטרותוהמעותשבמחזורופיקדונותהעו"ששלהבנקיםהמסחרייםבבנקישראל26–נקבעעל פיהביקוששישלנזילותבריביתשלהבנקהמרכזי. א.בסיסהכסף בסיסהכסףמושפעהןמזרמיםשאינםבשליטתבנקישראל,כגוןחשבונותהממשלה,והןמזרמים שהם בשליטתו, כגון רכישת מט"ח ואג"ח והנפקת מק"ם. הבנק סופג נזילות או מזרים אותה 26 הבנקיםמחויביםלהפקידבפיקדונותעו"שבבנקישראלכחלקמחובתהנזילותשלהם. 81 בנקישראל,דיןוחשבון2022 בנקישראלהגביר כדילספקאתהביקושלבסיסהכסףבהתאםלשיעורריביתבנקישראל.הואמתאיםאתבסיס השנהאתקצבהנפקות הכסףלריביתבהתחשבבסךההזרמותהאחרות,וזאתבאמצעותפיקדונותנושאיריביתשהוא המק"ם,ובכךתרם מציעלבנקיםבמכרז,אשראינםנכלליםבבסיסהכסף,ובאמצעותהנפקתמק"ם. לשיפורהתמסורת במהלך2022גדלבסיסהכסףבכ6-מיליארדיש"ח(לוחג4-')–גידולשל3%ביחסלדצמבר מהריביתהמוניטרית 2021(לוחג5-' קצבגידולזהאמנםנמוךביחסלשנתייםהקודמות(גידולשלכ26%-).בשנת2020 לחלופותהעומדותבפני וגידולשלכ13%-ב2021- אךדומהלקצבבשניםשלפנימשברהקורונה.), ציבורהחוסכים. פעילותהממשלההזרימהכ24-מיליארדש"חבמהלך2022 וכנגדזאתספגבנקישראלכ18-, מיליארדש"ח.כחלקמהספיגההגבירהבנקאתקצבהנפקותהמק"םברבעוןהאחרוןשלהשנה. היקףההנפקותנגזרמהביקושלמק"םעלרקעהעלאותהריבית,והואתרםלהגברתהתמסורת מריביתבנקישראללריביתהעומדתבפניהציבורולכללהנכסיםהפיננסייםהסחיריםוהחלופות העומדותבפניציבורהחוסכים27. ב.מצרפיהכסף לנוכחעלייתהשל ריביתבנקישראל כמות הכסף, המצרף M1, היא המזומן שבידי הציבור ופיקדונות העו"ש של הציבור בבנקים. צומצמופיקדונות המצרףM1ירדב2022-בכ10%- לאחרשעלהבעקביותבשניםהקודמות(לוחג5-', הירידהבM1-). העו"ששלהציבור, היאתוצאהשלצמצוםבפיקדונותהעו"ששלהציבור,בעודשהמזומןהוסיףלצמוחבקצבדומה בעודשהפיקדונות לזה ששרר לפני משבר הקורונה. (בשנים 2021–2020 גדל היקף המזומן שבידי הציבור בשיעור הנושאיםריביתהורחבו חריג,בשלמשברהקורונה.לפירוטראודוחותבנקישראללשניםאלו.)במקביללירידהבפיקדונות משמעותית. העו"שהייתההתרחבותמשמעותיתשל85%בפיקדונותהנושאיםריביתלטווחשלעדשנה,לנוכח העלאתהשלריביתבנקישראל.בסביבהשלריביתאפסית,שאפיינהאתהמשקבשניםהקודמות, סבירשחלקמחסכונותהציבוריישמרבחשבונותעו"ש;העלאתהריביתהמוניטריתבשנת2022 הביאה לעליית הריבית על הפיקדונות (התפתחות המנותחת בתיבה ד2-' בפרק ד'), ואלו הפכו לאפיק חיסכון אטרקטיבי יותר מאשר בעבר, ובפרט אטרקטיבי יותר מחשבונות עו"ש. על אף שינויההרכבביןחשבונותעו"שלפיקדונותנושאיריביתהמצרףהכוללאתM1ואתהפיקדונות הלאצמודיםעדשנהעלהבקצבדומהלעלייתובשניםשקדמולמשברהקורונה. 27 על רקע הגברת הנפקות המק"ם ברבעון האחרון הצטמצם הפער בין ריבית המק"ם לשנה לבין הריבית הבין- בנקאית(תלבור)מ72-נקודותבסיסבספטמבר2022ל20-נקודותבסיסבדצמבר. 82 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית -37.75 -64.33 32.87 32.87 32.87 23.50 -0.08 -4.75 0.00 0.00 0.00 0.00 2.93 0.00 Q4 -16.02 -10.20 28.71 28.71 28.71 -0.07 10.55 -7.50 0.00 0.00 0.00 0.00 1.55 0.00 Q3 2022 -3.53 -3.53 -3.53 -8.64 12.00 -0.11 0.00 0.00 3.90 0.00 0.00 0.46 0.00 0.39 Q2 1יםאתבסיסהכסף,הםמופיעיםבסעיףהזרמתהממשלהוכןסה.תשלומיםאלהלאמשקישראלוהממשלהמקבליםמאת)מעביריםאל(המגזרהפרטי,למשלמסהכסעיףזהכוללביןהשארתקבולים)תשלומים(במט"חשב -33.90 -33.90 -32.80 -10.93 32.25 43.00 -0.06 -0.10 -0.48 1.11 1.11 0.00 0.00 0.11 Q1 2022עד2018,ויבבסיסהכסףהמקורותלשי -17.62 -94.10 24.16 24.16 25.26 71.00 -0.32 -0.10 2022 1.10 1.11 0.00 0.00 5.04 5.71 -109.00 112.14 112.14 105.59 -78.22 -27.97 -6.54 20.44 38.51 27.36 4-'לוחג 2021 -6.54 -1.40 0.00 0.41 )מיליארדיש"ח( -171.00 -66.14 21.39 21.39 72.13 72.14 93.53 19.56 33.08 49.53 26.92 2020 0.00 0.36 1.50 -16.33 -11.63 13.67 13.68 20.84 2019 -6.00 7.17 7.17 0.00 0.00 0.44 0.00 0.00 4.78 11.69 13.49 2018 -8.69 1.81 4.93 0.00יטריתמזה:הלוואהמו ות.הזרמתהממשלהוהסוכ1 .גדיבסעיףזה,בסימןה 1.המרותמטבעחוץ2 6.00קיםפז"קב 11.67קישראלמזה:ב .קישראלהמקור:ב (1+2).סךהכול3 0.00רכישותאג"ח 20.21ריבית קישראל.הזרמתב4 0.00החלף ויבבסיסהכסף.סךהשי5 1.81מזה:הממשלה 0.00ריפו -15.77מק"מ ללאמק"מ.2 83 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לוחג5-' שיעוריהשיויבמצרפיהכסף,2018עד2022 0 1 2 1+2=3 4 5 6 3+4+5+6=7 פז"ק3מ3- +M1פח"ק+ בסיס המזומן פז"ק3עד3 חודשיםעד פיקדוותעד הכסף1 שבידיהציבור עו"ש 2M1 חודשים שה פח"ק4 שהבשקלים הממוצעבדצמברלעומתהממוצעבדצמבראשתקד 2018 6.0 6.6 13.6 12.2 -15.6 -4.3 1.1 2.0 2019 2.9 1.8 5.8 5.1 -4.0 33.2 7.0 6.3 2020 25.8 23.3 30.7 29.4 24.7 12.2 25.9 26.0 2021 12.6 6.9 25.2 22.0 -3.6 12.6 23.8 17.5 2022 3.0 6.0 -13.2 -10.3 35.1 85.0 -7.2 5.0 הממוצעהרבעוילעומתהממוצעברבעוןהקודם 2022 Q1 2.1 0.2 5.9 5.0 -0.8 5.9 4.1 4.1 Q2 2.2 2.0 3.1 2.9 8.3 5.3 -0.5 3.0 Q3 0.2 1.7 -5.1 -4.1 6.3 34.6 -0.8 1.7 Q4 -0.6 0.8 -9.7 -8.1 14.6 18.6 -3.9 -0.7 1סךהשטרותוהמעותשבמחזורופיקדוותהעו"ששלהבקיםהמסחרייםבב קישראל. 2M1-המזומןופיקדוותהעו"ש. 3פיקדוןלזמןקצוב. 4פיקדוןחוזרקרדיטורי–פיקדוןיומיזיל. המקור:תויבקישראלוהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. תיבהג3-':ניתוחהעלייהבסביבתהאינפלציהעלפימודלnoitalfnItaksiR הקדמה תיבהזובוחנתאתהתפתחותסביבתהאינפלציהבשנתייםהאחרונות,כפישהיאמתבטאתבשינוייםבאינפלציה–בפועל ובתחזיותלטווחשלשנה.בפרט,היאבוחנתאתהתפתחותהתחזיתהמתקבלתממודל(IaR)RiskatInflation,אשר מספקתחזיותלמגווןתרחישיאינפלציהולארקתרחישמרכזיאחד,כמרביתהמודליםלתחזית.בכךמאפשרהמודל להעריךבצורהמקיפהיותרשינוייםבסביבתבאינפלציהובסיכוניםלהתפתחותה. תחזיותשנערכובעזרתהמודללשנת2022עלבסיסנתוניםמשנת2021הראותזוזהכלפימעלהשלהתפלגותתחזית האינפלציה תוך התרחבות של חלקה העליון. משמעות הדבר היא שהמודל זיהה עלייה של סביבת האינפלציה ושל הסיכוניםלאינפלציהגבוהה.האינפלציהשהתממשהבפועלבשנת2022נפלהבחלקההעליוןשלההתפלגותשנחזתה עלפיהמודל.משמעשעלייתהאינפלציהבשנהזוהייתההתממשותשלאירועלאצפויוחריגיחסיתבעוצמתו.העלייה בהסתברותלאינפלציהגבוההיותר,שביטאהמודל,וההתממשותשלהאינפלציההגבוההבפועל,התחברהלהערכות דומותממקורותאחרים,שעמדוברקעהחלטותהמדיניות,כפישנידוןבגוףהפרק. תחזיתלתרחישיאינפלציהעלפימודלRiskatInflation מרבית המודלים מספקים תחזית לתרחיש מרכזי אחד להתפתחות האינפלציה, שהוא התרחיש הסביר ביותר או התרחיש הממוצע. אולם בפועל האינפלציה יכולה להתפתח אחרת, עקב שינויים בלתי צפויים בכלכלה. הערכה של 84 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית תרחישי אינפלציה שונים וההסתברות להתממשותם מאפשרת ראייה רחבה יותר של סביבת האינפלציה והסיכונים השוניםלהתפתחותה. לכן פותח בחטיבת המחקר מודל "אינפלציה בסיכון" IaR( - Risk at Inflation), המספק תחזית למגוון תרחישי אינפלציהאפשריים.באופןפורמלי,המודלמספקתחזיתבצורתהתפלגותשלהאינפלציההצפויהבעודשנה. גרסהמוקדמתשלהמודלהוצגהבמאמרםשלגורקובוזהר2022(ב),שהשתמשובמודלסטנדרטישלעקומתפיליפס כדי לחזות את ההתפלגות של האינפלציה העתידית באמצעות רגרסיות אחוזונים, בדומה למודלים מקובלים בעולם 2020(LoriaandLópez-Salido2020,al.et1.)Banerjeeבתיבהזונעשהשימושבשיטהזהה,אךהמשתניםהמסבירים נבחרוכדילשפראתטיבהתחזיתשלהמודל,על-פיהמבחניםשהציגוגורקובוזהר2022(א,ב).המודלהנוכחיאומד את התפלגות התחזית לטווח של שנה בהינתן שלושה משתנים מסבירים: האינפלציה בפועל, שער החליפין הנומינלי האפקטיביוהאינפלציההמיובאת(המשקללתאתהאינפלציהבארה"בובאירופהואתהשינויבמחיריהנפטוהסחורות ללאאנרגיה). תחזיותמודלIaRוהאינפלציהבפועל איור1מציגאתחציוןהתחזיתממודלIaRואזוריםמוצלליםהתופסים50%ו80%-מהתפלגותהתחזית2.לשםהשוואה האיורמציגגםתחזיותמשנימקורותנוספים:שוקההון(תחזיותהנגזרותמעקומיהתשואותשלבנקישראל)וממוצע תחזיותהחזאיםהמקצועיים.הטווחשלכלהתחזיותהואשנהקדימה,והןמוצגותבהסטהשלשנהאחורהכדילהשוות אותןלאינפלציהשהתממשהבפועל. איור1 האיפלציההשתיתבהשוואהלתחזיות12 חודשיםלפיכן % יואר2019 - דצמבר2022 6 5 4 3 2 1 0 -1 -2 01/2019 03/2019 05/2019 07/2019 09/2019 11/2019 01/2020 03/2020 05/2020 07/2020 09/2020 11/2020 01/2021 03/2021 05/2021 07/2021 09/2021 11/2021 01/2022 03/2022 05/2022 07/2022 09/2022 11/2022 80% מההתפלגות- מודלIaR 50% מההתפלגות- מודלIaR חציוןהתפלגותהתחזית- שוקההון מודלIaR ממוצעחזאים האיפלציהבפועל המקור : גורקובוזהר )2022ב(ו עיבודיבקישראל . 1 מודלדומה,האומדאתהתפלגותתחזיתהצמיחהכתלותבמשתניםמקרו-פיננסיים,מובאאצלגורקובוזהר2022(ב.) תחזיותמחוץלמדגםout-of-sample()בחלוןמתרחבשבונאמדהמודלעלמדגםהמתחילבשנת2007ומסתייםבתקופהt,ובעזרתוניתנת 2 תחזיתלאינפלציהביןתקופהtלתקופה.t+12 85 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איור 1 מראה כי בתחזיות לשנת 2022, שנערכו במהלך שנת 2021, עלה החציון של מודל IaR, ויחד אתו עלתה התפלגותהתחזיתכולה.כך,למשל,העריךהמודלבסוףשנת2020כיבהסתברותשל80%האינפלציהבעודשנהתהיה בין -1.4% ל1.8%-. בסוף שנת 2021 ייחס המודל אותה הסתברות לתחזית שהאינפלציה בעוד שנה תהיה בין 1.6% ל5.2%- משמע שההסתברות לתרחישי אינפלציה גבוהים עלתה. יחד עם זאת עלתה גם מידת אי-.הוודאות ושיקפה עלייהבהסתברותלתרחישיאינפלציהגבוהים,כפישניכרמהתרחבותהאזוריםהמוצלליםהעליוניםבתחזיותלשנת 2022.השינוייםבהתפלגותהתחזיתממודלIaRבתקופהזונבעובעיקרמעלייתהאינפלציהבחו"ל. עלאףהשינוייםבהתפלגותהאינפלציההצפויה,התרחישהמרכזימהמודל(חציוןההתפלגות)הצביעעלאינפלציה של כ2%-. זאת אומרת שהמודל זיהה עלייה בסביבת האינפלציה, אך העריך כי התרחיש הסביר הוא שהאינפלציה תהיהבקרבתמרכזתחוםהיעד.גםהתחזיותמהמקורותהאחריםעלואךנותרובאותהתקופהקרובותלמרכזתחום היעד, וזאת לאור הערכה שעליית האינפלציה באותה העת נובעת בעיקר מלחצי היצע, אשר צפויים לדעוך בתוך זמן קצר.הערכותאלועמדובשנת2021ברקעההחלטותלסגתמההרחבההמוניטריתבאמצעותהפסקתהשימושבכלים המיוחדים,אךלאלהעלותאתהריביתבאותושלב. אולםההערכותלהתמתנותהאינפלציההתבדו,וכפישמדגיםאיור1,האינפלציהבשנת2022הפתיעהכלפימעלה ביחסלכלהמקורות.זאת,ביןהיתר,בשלההחרפהבמגבלותההיצעבעקבותמלחמתרוסיה-אוקראינה,שפרצהבתחילת השנה וכמובן לא הייתה צפויה בעת שנערכו התחזיות. על-פי מודל IaR, ההתפתחויות הלא צפויות בשנת 2022 היו חריגות,והביאואתהאינפלציהלקצההתפלגותהתחזית(סביבהאחוזוןה90-).עלרקעזההחלההוועדההמוניטרית בהעלאותריביתמואצות,כפישתוארבגוףהפרק. מקורות גורקוב,מיכאלואסנתזהר2022(א).שימושבמתודולוגיית"צמיחהבסיכון"לאמידתהתפלגותתחזיתהצמיחהבישראל. סדרתמאמריםלדיון ),בנקישראל.2022.08( גורקוב,מיכאלואסנתזהר2022(ב).סיכוניהאינפלציהבישראל.בתוך:מדיניותמוניטריתבתקופתיציבותמחירים, בנקישראל. Banerjee, R. N., J. Contreras, A. Mehrotra and F. Zampolli (2020). Inflation at risk in advanced and emergingmarketeconomies.BISWorkingPaper(883). López-Salido, J. D. and F. Loria (2020). Inflation at risk.FinanceandEconomicsDiscussionSeries (2020-013)BoardofGovernorsoftheFederalReserveSystem. 86 פרקד' התפתחותמקורותהמימון שלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי • בשנת2022,עלרקעעלייתהאינפלציהוהעלאותהריביתבעולםובישראל,נצפוירידות משמעותיות בשוקי הנכסים הפיננסיים. מחירי המניות ירדו בחדות, ותשואות האג"ח שלהחברותהציבוריות(שמהוותכמחציתמיתרתהחובהעסקיבמשק)עלו,כךשעלויות גיוסההוןוהחובגדלו. • עלייתהריביותעלהאשראיהבנקאיהתרחשהעלרקעעלייתריביתבנקישראלבמהלך המחצית השנייה של שנת 2022. הריביות לעסקים עלו בכל הגדלים ובכל הענפים; באשראילמשקיהביתעלוהריביותהןעלהאשראילדיורוהןעלהאשראישאינולדיור. • ההתפתחויות בתחום האשראי במהלך שנת2022 לא היו אחידות: במחצית הראשונה שלהשנהנמשךהגידולהחדשליתרתהאשראי–המשךלמגמהשהחלהבשנת2021– ואילובמחציתהשנייההצטמצםהיצעהאשראי,והואטההתרחבותהאשראיבערוצים הבנקאיוהחוץ בנקאילמגזרהעסקיולמשקיהביתכאחד.- • ההשפעה של הידוק התנאים הפיננסיים וירידת מחיריהן של המניות באה לידי ביטוי בשוקההנפקותהראשוניות: נקטעגלההנפקות,שהחלבשנת2020.עלרקעהתפתחויות אלההצטמצמוהגיוסיםשלחברותההיי-טקמקרנותהון סיכוןבישראלובעולם.- 87 בנקישראל,דיןוחשבון2022 1.ההתפתחויותהעיקריות פרקזהמתאראתההתפתחויותהמרכזיותבמימוןהמשקבשנת2022(הןמצדהמקורותוהןמצד השימושים)וקושרבינןלביןמגמותארוכותטווחבפעילותהכלכלית.המימוןשלהמגזרהפרטי משמשאתמשקיהביתואתהעסקיםלצריכהוהשקעה,ומכאןחשיבותוהרבהלפעילותהכלכלית. בשנת2022הואצההאינפלציהבישראל,ובתגובההעלהבנקישראלאתהריביתמ0.1%-בחודש אפריל ל3.25%- בסוף השנה. (להרחבה ראו פרק ג'.) השינויים המהירים בריבית בנק ישראל תורגמו לגידול עלויות גיוס החוב של ספקי האשראי, ובכך השפיעו על היצע מקורות המימון במשק.הןהעלייהבאינפלציהוהןתגובתהמדיניותהמוניטרית,שהתבטאהבהעלאותהריבית, אפיינואתרובהמדינותהמתקדמותבעולם(כפישמתוארבפרקג'),דברשהביאלהידוקהתנאים הפיננסייםבישראלובעולם.כיווןשהידוקהמדיניותהמוניטריתהתעצםבהדרגהלאורךהשנה, השפעתועלהמצרפיםהפיננסייםוהאשראיבולטתבמיוחדבבחינתההתפתחויותבמשךהשנה. בשוקיהנכסיםהפיננסייםבעולםנרשמוירידות,עלרקעהאינפלציהוהעלייהבריביותוהחששות הגיאו-פוליטיים בעטיה של מלחמת רוסיה-אוקראינה. גם בשוק ההון הישראלי נרשמו ירידות במהלך 2022: מחירי המניות ירדו בחדות, ותשואות האג"ח של החברות הציבוריות (שמהוות כמחציתמיתרתהחובהעסקיבמשק)עלו,כךשעלויותגיוסההוןוהאשראיגדלו. ההשפעה של הידוק התנאים הפיננסיים והירידות במחירי המניות (איור ד1-') באה לידי ביטוי בשוק ההנפקות הראשוניות IPOs(): נקטע גל ההנפקות, שהחל בשנת 2020, נמשך ביתר שאת בשנת 2021, ובמהלכו הנפיקו 133 חברות חדשות את מניותיהן לציבור לראשונה (לעומת 245 חברות במשך כל התקופה 1.)2019–2000 נוסף על כך הצטמצם מימון ההון-הסיכון, ערוץ שמממןבעיקראתמגזרההיי-טק.היקףההשקעותבהיי-טקירדבשנת2022ירידהחדהביחס לקודמתה(שבההואהיהחריגבפרספקטיבההיסטורית),כךשמגמתהעלייה,אשרשררהבשנים האחרונות,נקטעה.בניגודלגיוסיההוןלאנרשםבשנת2022שינויבהיקפיגיוסיהאשראיביחס לשנים הקודמות: היקפן של הנפקות האג"ח דמה לממוצע של השנים הקודמות. ייתכן שחלק מן ההסבר לכך נעוץ בצפי להיקף גבוה של פירעונות ב2023- ביחס להיקפם בשנים הקודמות, וההנפקותנועדולהקדיםמחזוריחוב. איור ד'- 1 מדדימיותבחרים בעולם ) במוחימטבעמקומי ( 210 200 190 180 170 160 150 140 130 120 110 100 90 80 70 01/01/2019 01/01/2020 01/01/2021 01/01/2022 01/01/2023 ת"א125 Eurostoxx S&P500 Nikkei מקור : דיווחיהבורסותועיבודיבקישראל . לניתוחגליההנפקותוהשלכותיהםעלשוקההוןברמותהמיקרווהמקרוראותיבה1בפרקזה. 1 88 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי העלאות ריבית בנק ישראל, שהחלו באפריל 2022 תורגמו גם לעליית ריביות במגזר הבנקאי:, ההעלאותהחדותשל ריביתבנקישראל עלתה הריבית על ההלוואות, ובמקביל עלתה גם הריבית על הפיקדונות, אולם בפיגור ובשיעור תורגמולעליותריביות נמוך יותר. ואולם גם אם התמסורת מהריבית המוניטרית לפיקדונות בישראל הייתה חלקית במגזרהבנקאיוהחוץ- היאהייתהעדייןגבוההיותרמאשרבמרביתמדינותהעולם;זאתגםעלרקעצעדיםשנקטבנק בנקאי.עלרקעעליות ישראללשםהגברתהתחרותוהשקיפותבַּתחום.(להרחבהראותיבהד2-'.)התמסורתמריבית הריביתהתמתןגידול בנקישראללריביותעלהאשראיהבנקאיהייתהגבוהה:הריביותעלהאשראיהעסקיהבנקאיעלו האשראיהןבערוץ לכללהעסקים,ללאתלותבגודלם,ובכלהענפים,למשקיהביתהתייקרוהריביותהןעלהאשראי הבנקאיוהןבערוץהחוץ- לדיור והן על האשראי שאינו לדיור. עליית הריביות על האשראי הבנקאי העסקי הייתה דומה בנקאי,הןלמגזרהעסקי לעלייתהשלריביתבנקישראל(איורד).2-' והןלמשקיהבית. יתרותהחובשלהמגזרהעסקיושלמגזרמשקיהביתגדלובסיכוםשנתיבשיעוריםשל 12% ו11.5%- בהתאמה – גבוהים ביחס לשנים הקודמות. החוב גדל הן בערוץ הבנקאי והן בערוץ החוץ-בנקאי.גידולהחובהעסקינבעברובומהלוואותבנקאיותלעסקיםגדולים,והתרכזבעיקר בחברותמענףהבינויוהנדל"ן,עלרקעהמשךפעילותגבוההשלהענףלאורךכלשנת2022 כ25%-. מהחוב העסקי צמודים למדד המחירים לצרכן, וכ21%- נקובים במט"ח (בעיקר בדולרים) או צמודיםלו,ומכאןשעלייתמדדהמחיריםלצרכןופיחותהדולרתרמולעלייתיתרתושלחובזה. גידולוהיהמהיריחסיתבמחציתהראשונהשלהשנהוהתמתןבמחציתהשנייה. גידולהחובשלמשקיהביתנבעבעיקרמהתרחבותהחובלדיור,והדינמיקהבועלפניהשנה הייתה דומה לזו של החוב העסקי – האצה במחצית הראשונה של השנה והתמתנות בהמשכה. מקורושלחלקמהגידולהואבעלייתהמחירים,שכןכשלישממנו32%()צמודלמדדהמחירים לצרכן, אולם שיעורי גידול גבוהים ביחס לממוצע של השנים הקודמות נצפו גם באפיקים הלא צמודים. איורד '- 3 איורד '- 2 יתרותהחובבחלוקה למגזרהעסקיומגזרמשקיהבית הגידולבשיעורהריביתהבקאית ) מיליארדיש "ח( למגזרהעסקי ) קודותאחוז ( 1,400 3.5 1,200 גידול בריביתבקישראל 3 1,000 2.5 800 2 600 1.5 400 1 200 0.5 0 0 31/12/2021 30/06/2022 31/12/2022 עסקים עסקים עסקים עסקים החובשלהמגזרהעסקי החובשלמשקיהבית זעירים קטים ביויים גדולים מקור : דיווחיםלבקישראל , הבורסהלי " עועיבודיבק מקור : תוי הפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . ישראל . 89 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לוח1 התפלגותהחובשלהמגזרהפרטיהלאפי:סי,2020עד2022 יתרהלסופירביע יתרהלסופיתקופה 2020 2021 12/2022 30/06/2022 30/09/2022 31/12/2022 החובשלהמגזרהפרטיהלא-פיסי(1+2) 1,590 1,796 2,008 1,944 1,983 2,008 1.החובשלהמגזרהעסקי 979 1,104 1,235 1,197 1,218 1,235 אשראימהבקים 488 573 661 630 644 661 אג"חסחירבישראל 212 235 263 244 260 263 אג"חלאסחירוהלוואותלאבקאיות 112 112 117 115 119 117 אשראיחוץבקאימקומי 324 348 381 359 378 381 2.החובשלמשקיהבית 611 692 773 747 766 773 אשראילדיור 417 477 542 519 533 542 אשראישלאלדיור 194 215 231 228 232 231 שיעורשי ויביחסלתקופהקודמת)אחוזים( השיויבמהלךהרביע השיויבמהלךהתקופה החובשלהמגזרהפרטיהלא-פיסי(1+2) 3.0 13.0 11.8 4.3 2.0 1.2 1.החובשלהמגזרהעסקי 2.4 12.8 11.9 4.7 1.7 1.4 אשראימהבקים 6.4 17.4 15.3 4.2 2.2 2.6 אג"חסחירבישראל 3.8 10.8 11.9 4.2 2.2 2.6 אג"חלאסחירוהלוואותלאבקאיות -3.2 0.3 4.5 2.8 6.4 1.4 אשראיחוץבקאימקומי 1.3 7.2 9.5 2.9 5.3 0.6 2.החובשלמשקיהבית 4.0 13.3 11.6 3.6 2.5 1.0 אשראילדיור 8.1 14.5 13.6 4.0 2.8 1.7 אשראישלאלדיור -5.8 4.8 4.6 1.5 1.5 0.4 המקור:דיווחיםלבקישראל,הבורסהלי"עועיבודיבקישראל צמיחת האשראי בשנת 2022 התרחשה במקביל לגידול הצריכה הפרטית ולצמיחה גבוהה של ההשקעה במשק ביחס לקצב של השנים הקודמות. נראה שהצמצום בהיצע האשראי והאטת צמיחתובמחציתהשנייהשלהשנהלאפגעובהיקףההשקעהבמשק,וזאתעלרקעהחיסכוןהפרטי הגדול שנצבר בשנים הקודמות (כפי שמתואר בהרחבה בפרק ב' של דוח זה) ויתרות מזומנים ושווי-מזומניםגבוהותיחסיתבידיהחברות. 2.גיוסיהאשראי א.האשראיהבנקאיהעסקי עלרקעהעלאותהריבית האשראיהבנקאיהעסקיצמחבשנת2022בקצבשל15%,נמוךמעטמזהשלהשנההקודמתוגבוה נצפוביצועיםשליליים בהשוואה היסטורית 7.5%( בחמש השנים האחרונות). אולם שוב, הצמיחה לא הייתה אחידה נטו(ביצועיםבניכוי במהלךהשנה:לאחרשבתחילתהנמשכה(ואףהואצה)הצמיחההמהירהמהשנההקודמת17.5%( פירעונות)באשראי בשנת2021),במחציתהשנייה,עלרקעתחילתהעלאותהריבית,קצבהצמיחההואט.בחינהשל הבנקאיהעסקי. ביצועיהאשראינטו(מתןהאשראיהחדשבניכויהפירעונות)מראהשהביצועיםהחיובייםשנרשמו עדמרץ2022התחלפובביצועיםשליליים(איורד4-')–שינוישביטאירידהבקצבמתןהאשראי ולאעלייהחריגהבהיקףהפירעונות2. נתוני הביצועים באיורים ד3-' ו-ד10-' לא מסתכמים לשינויים ביתרות המוצגים בלוח ד1-', וזאת עקב הבדלים 2 בהגדרותובמדידתהנתונים.הפעריםיכוליםלנבועמהפרשיהצמדה,הפרשישערחליפין,ריביתשנצברהועוד. 90 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איורד '- 4 ביצועיםטו ) ביצועיםביכויפרעוות ( שלאשראיעסקיבקאי ) מיליארדיש "ח( 23 תחילת העלאותהריבית 18 13 8 3 01/21 02/21 03/21 04/21 05/21 06/21 07/21 08/21 09/21 10/21 11/21 12/21 01/22 02/22 03/22 04/22 05/22 06/22 07/22 08/22 09/22 10/22 11/22 12/22 -2 -7 מקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודי בקישראל . ההאטהבצמיחתהאשראיאפיינהאתהעסקיםבכלהגדלים,אולםניכרהביתרשאתבמגזר העסקים הקטנים והזעירים. הביצועים השליליים נטו התרחשו במקביל לעליית הריבית לכל העסקים,ללאתלותבגודלם,ובכלהענפים(איורד5-').למרותצמצוםההיצע,שבאלידיביטוי בעלייתהריביתוירידהבמתןהאשראי,סקרהמגמותבעסקיםלאהצביעעלעלייהבקושילגייס אשראי בנקאי. יתר על כן, רק כרבע מהחברות השיבו בסקר שהן היו תלויות באשראי במידה משמעותית,ולכןהושפעומעלייתהריבית. איורד '- 6 איורד '- 5 היחסביןהכסיםהשוטפיםלהתחייבויותהשוטפות הריביתעלהאשראיהבקאילפיעפים ) החציוןשלסךהחברותהציבוריות ( ) אחוזים ( 7 1.5 תחילתהעלאותהריבית 1.45 6 1.4 5 1.35 4 ממוצע ארוךטווח 1.3 3 1.25 2 1.2 1 1.15 0 05/21 06/21 07/21 08/21 09/21 10/21 11/21 12/21 01/22 02/22 03/22 04/22 05/22 06/22 07/22 08/22 09/22 10/22 11/22 1.1 2012Q1 2012Q4 2013Q3 2014Q2 2015Q1 2015Q4 2016Q3 2017Q2 2018Q1 2018Q4 2019Q3 2020Q2 2021Q1 2021Q4 2022Q3 ביויודל "ן מסחר שירותיאירוחואוכל שירותיםפיסיים תעשייה מקור : דוחות כספייםשלה חברותהציבוריותועיבודי בק ישראל . מקור : דיווחי הפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . 91 בנקישראל,דיןוחשבון2022 החברות יכולות לממן את השקעותיהן באמצעות גיוס אשראי, בהתאם לרמת הריביות במשק,אובאמצעותהנזילותשבידיהן.אםלחברהמזומניםרבים,סבירשהביקוששלהלהשקעה יהיהפחותרגישלרמתהריבית,משוםשעלותהמימוןממקורותפנימייםנמוכהמעלותהמימון באשראי.בחינהשלהיחסהשוטף3בחברותהציבוריותמראהשרכיבזהעבורהחברההחציונית היהבשיאובתחילתשנת2022,ואףשהואירדבמהלךהשנה,הואעדייןנמצאמעטמעללממוצע ארוךהטווח(איורד).6-' ב.האשראיהעסקיהחוץ-בנקאי האשראי העסקי החוץ-בנקאי מגויס באמצעות הנפקת אג"ח, שהיוו ערוץ גיוס החוב המרכזי השנה,והלוואות(מגופיםמוסדיים,מגופיםחוץ-בנקאייםומתושביחוץ).במקביללעלייתריבית הנפקותהאג"חנמשכו בנקישראלעלוהתשואותבשוקהאג"חעלייהחדה,דומהלעלייתהריביותעלהאשראיהבנקאי במהלךכלהשנה.ייתכן ולעלייתהשלריביתבנקישראל. שהסיבהלכךהיאציפייה למרותעלייתהתשואות,המייקרתאתגיוסיהחוב,נמשכוהנפקותהאג"חבמהלךכלהשנה לפירעונותבהיקףגבוה איור ד7-'(א'), וזאת בניגוד לגיוס האשראי דרך ההלוואות הבנקאיות והחוץ-בנקאיות, אשר ב.2023- התמתן(ואףירד)במחציתהשנייהשלהשנה.ניתןלשערשהסברחלקילהמשךפעילותההנפקות נעוץבצפילפירעונותבהיקףגבוהב2023-(איורד7-'ב')ביחסלהיקףהפירעונותבשניםהקודמות, וההנפקותנועדולהקדיםמיחזורים.בחינהשלצפיהפירעונותלפיענפיםמראהשבענףהנדל"ן והבינויצפוייםפירעונותגבוהיםיותרמאשרבענפיםאחרים,ממצאהתומךבהשערההאמורה. איורד '- 7א איורד '- 7ב ההפקותטושל איגרותחובתאגידיות פירעוותהאג " חשלהסקטורהריאלי , ) מיליארדיש "ח( 2013 עד2022 וצפיהפירעוותל- 2023 )מיליארדיש "ח( 11 45 תחילת העלאות 9 הריבית 40 35 7 30 25 5 20 3 15 10 1 5 -1 0 2018 2019 2020 2021 2022 2023 דל "ןוביוי -3 סה" כללאפיסים , דל "ןוביוי מקור : דיווחי הבורסהליירותערךועיבודיבקישראל . מקור : דיווחיהבורסהליירות ערךועיבודיבקישראל . היחסביןהנכסיםהשוטפים(מזומניםושווי-מזומנים)להתחייבויותהשוטפות. 3 92 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי בחינה ענפית מראה שהיקפי ההנפקות בחלק מהענפים אף עלו בהשוואה לשנים קודמות. ענףהנדל"ןוהבינוי,שחלקובהנפקותמשמעותי,גייסבשנת2022כ2.5-מיליארדיש"חבממוצע בחודש,לעומתממוצעחודשישלכ2-מיליארדש"חבשנים4.2021–2018ניתוחשלההנפקותנטו מראה שבחמש השנים האחרונות ענף הנדל"ן והבינוי אחראי למרבית הגידול בחוב של המגזר העסקיהלא-פיננסי(איורד8-').איכותההנפקותנשמרה:שיעורההנפקותבדירוג-AAומעלה בשנת2022מתוךסךההנפקותהחודשיותהיהבממוצעכ51%-,דומהלשיעורןהחודשיהממוצע בשנים2021–201848%(). איורד '- 8 גיוסהחובהשתיטובישראל ללאהחברותהפיסיות ) מיליארדיש "ח( 25 20 15 10 5 0 -5 סה"כ סה"כ סה"כ סה"כ סה"כ 2018 2019 2020 2021 2022 סךכלהמגזרהריאלי עףהפטוהגז עףהמסחרוהשירותים עףהדל " ןוהביוי עףהתעשייה מקור : דיווחי בורסהליירותערךועיבודיבקישראל . ג.האשראילמשקיהבית איורד '- 9 בדומה לאשראי הבנקאי לעסקים צמח הריביתעלהאשראילמשקיהבית האשראי למשקי הבית בשנת 2022 ) אחוזים ( בקצב מהיר. צמיחתו הושפעה מעליית 9 האינפלציה, שכן כשליש ממנו צמוד 8 7 למדד המחירים, אולם בניכוי השפעת 6 האינפלציההתמונהדומה.העלאתריבית 5 בנק ישראל התבטאה בעליות הריבית 4 על שני רכיביו של האשראי למשקי 3 הבית – לדיור ושלא לדיור (איור ד9-'). 2 בעקבות עליות הריבית הצמיחה החדה 1 שלהאשראיבמחציתהראשונהשל2022 0 התחלפה בהתמתנות צמיחתו בהמשך השנהויציבותברבעוןהאחרוןשלה. ריביתעלאשראישאיולדיור ריביתעלאשראילדיור ) קבועהלא-צמודה ( מקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודי בקישראל . השיעורשלענףהנדל"ןוהבינויבסךההנפקותדומהלשיעורובשניםהקודמות. 4 93 בנקישראל,דיןוחשבון2022 1()האשראישאינולדיור ניתוחשלההנפקותנטו בהשוואה לשינוי באשראי העסקי השינוי באשראי הצרכני היה מתון ואיטי יותר. באיור ד10-' מראהשבחמשהשנים מוצגיםהביצועיםנטושלהאשראיהבנקאיהצרכני,וניתןלראותשקצבצמיחתוהואטברבעון האחרונותענףהנדל"ן האחרון של השנה. בחינה לפי נותני האשראי מראה שהשינוי המשמעותי ביותר היה ביתרת והבינויהיההמקור האשראיהצרכנימהמוסדיים,שהצטמצמהברבעוןהאחרוןשלשנת2022. למרביתגידולהחובשל האשראי מהמוסדיים למשקי הבית מאופיין בדרך כלל בהלוואות גדולות, שנלקחות כנגד המגזרהעסקיהלא- בטוחות(למשלערבותבקרןהפנסיהשלהעמית)ובריביותנמוכותיחסית.הלוואותאלונלקחות פיננסי. לרובעלידילוויםממעמדחברתי-כלכליגבוהיחסית.סבירכיבזכותהיקפןהמשמעותיועלותן הזולהיחסיתהןעשויותלשמשגםכהלוואותמשלימותלרכישתנדל"ן.(ראופרקד'בדוחבנק ישראל לשנת 2021.) הצטמצמות יתרת האשראי מהמוסדיים עולה בקנה אחד עם ההתמתנות בנטילת משכנתאות חדשות. (ראו הסעיף על האשראי לדיור.) כמו כן, ייתכן וחלק מהירידה בביצועי הגופים המוסדיים נובע מהתקרבות למגבלה של שיעור ההלוואות כנגד סכום צבור שהגופיםיכוליםלתת. איורד '- 10 הביצועיםטושלהאשראיהבקאילמשקיביתשאיולדיור ) מיליארדיש "ח( 1.5 תחילתהעלאותהריבית 1.3 1.1 0.9 0.7 0.5 0.3 0.1 -0.1 מקור : תויהפיקוחעלהבקים ,עיבודיבק ישראל . 2()האשראילדיור האשראילדיורגדל יתרתהאשראילדיורגדלהבתחילתהשנהבקצבגבוה(המשךלגידולניכרבשנההקודמת,) בתחילתהשנהבקצב אולםבמחציתהשנייההביאהעלייתהריביתעלהמשכנתאותלהתמתנותהגידול,שהקיפהאתכל מהיר,ובמחציתהשנייה המסלולים(הצמודיםוהלאצמודים).עליותהריביתהשפיעוגםעלתמהילהמשכנתאות:משקי גידולוהתמתן,עלרקע הביתהחלולצמצםאתחלקהאשראיבריביתמשתנהולאצמודהבהרכבהמשכנתה.בשנת2021 עלייתהריביתבכל שינההפיקוחעלהבנקיםאתהמגבלההפיקוחיתעלחלקהמשכנתההמעוגןבריביתהפריים– המסלולים. התיר את הגדלתו משליש לשני שלישים5. שינוי המגבלה איפשר למשקי הבית ליטול משכנתה גדולה יותר בלי להגדיל את ההחזר החודשי (בריביות ששררו באותה עת), והם הגיבו בהגדלת חלקושלמסלולהריביתהמשתנההלאצמודה(המורכבברובומריביתהפריים).עםזאת,משקי הביתלאניצלואתצמצוםהמגבלהבאופןמלא,וחלקושלמסלולהפרייםעלהלכ40%-,ולאלשני הוראהבנושאהסרתמגבלותעלמתןהלוואותלדיורבריביתמשתנה. 5 94 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי שלישים(איור11א).גידולחלקושלמסלולהפריים,שנמשךעדהמחציתהשנייהשל2022 נבלם,, ואףהוחלףבירידה,עלרקעהעלייההחדהשלהריביות(איורד11-'ב).משקיהביתהתמודדועם העלאותהריביתומחיריהדירותהגבוהיםגםבאמצעותהארכתהתקופה-לפירעוןוהגדלתשיעור ההחזרמההכנסה.פילוחהמשכנתאותהחדשותלפישיעורההחזרמההכנסהוהתקופה-לפירעון מראהכיעלהחלקןשלהמשכנתאותשבהןשיעורההחזרמההכנסהגבוה40%–30%(),וכיהגודל הממוצעשלהמשכנתהעלהמ890-אלףש"חבשנת2021(בממוצעשנתי)לכמיליוןש"חב.2022- במהלךשנת2022יצאהלפועל"רפורמהלהגברתהשקיפותושיפורהתחרותבשוקהמשכנתאות", שהנהיגבנקישראל6.מטרתהרפורמההיאלשפרבמידהניכרתאתיכולתםשלהלקוחותלהשוות ביןהצעותהמשכנתההמורכבותשלהבנקיםולבחורבהצעההמשתלמתביותר. איורד '- 11ב איורד '- 11א הריביותעלהמשכתותהחדשות תמהילהמשכתותהחדשות לפימסלולים ) אחוזים ( ) אחוזים ( 50 6 תחילתהעלאות שיוימגבלת שיוי מגבלת תחילתהעלאות 45 הריבית הפריים הפריים הריבית 5 40 35 4 30 3 25 20 2 15 10 1 5 0 0 01/01/2020 01/03/2020 01/05/2020 01/07/2020 01/09/2020 01/11/2020 01/01/2021 01/03/2021 01/05/2021 01/07/2021 01/09/2021 01/11/2021 01/01/2022 01/03/2022 01/05/2022 01/07/2022 01/09/2022 01/11/2022 01/01/2020 01/03/2020 01/05/2020 01/07/2020 01/09/2020 01/11/2020 01/01/2021 01/03/2021 01/05/2021 01/07/2021 01/09/2021 01/11/2021 01/01/2022 01/03/2022 01/05/2022 01/07/2022 01/09/2022 01/11/2022 צמודותמדדבריביתמשתה צמודותמדדבריביתקבועה צמודות בריביתמשתה צמודות בריביתקבועה לא-צמודות בריביתמשתה לא-צמודות בריביתקבועה לא-צמודות בריביתמשתה לא-צמודות בריביתקבועה מקור : תוי הפיקוחעלהבקים , עיבודיבקישראל . מקור : תוי הפיקוחעלהבקים , עיבודיבקישראל . בשנת2022נרשמה דעיכהשלגלההנפקות חסרהתקדיםשל 3.גיוסיההון השנים2022–2020.הגל התאפייןבעיקרבחברות בשנים2022–2020נרשםבבורסהבתלאביבגלהנפקותחדשותחסרתקדיםביחסל20-השנים טכנולוגיהצעירות, האחרונות.במהלכןשל2022–2020הנפיקו133חברותאתמניותיהןלציבורלראשונהIPOs().גל שטרםרשמורווחים ההנפקותבישראלהיהחלקמתופעהעולמיתשלהתעוררותפעילותההנפקותבתקופהזו,אולם משמעותיים,ולכן הוא בלט בהיקפו גם ביחס למדינות אחרות בעולם7. על רקע הירידה החדה של מחירי המניות הסיכוןבהןלרובגבוה מאשרבחברותבוגרות נרשמהדעיכהבפעילותההנפקות,ואתשנת2022סיימההבורסהעםכמותהנפקותנמוכהמעט מענפיםמסורתיים. מהממוצעההיסטורי.בבחינתההרכבהענפיבולטותההנפקותשלחברותמענףההיי-טק–בעיקר להרחבהעלרפורמתהשקיפותבמשכנתאותראואתהקישור/https://mash-boi.org.il 6 "שיעורהחברותהחדשותבבורסהבת"אאביבהינובמקוםהשניבעולם".פרסומיהבורסהלניירותערך. 7 95 בנקישראל,דיןוחשבון2022 של חברות צעירות שטרם רשמו רווחים משמעותיים, ומכאן שאלה מאופיינות, לרוב, בסיכון גבוהיותרמאשרבחברותבוגרותמענפיםמסורתיים.(להרחבהבנושאראותיבהד1-').בדיקה של ביצועי המניות מראה כי מניות של חברות שהנפיקו את מניותיהן לראשונה מציגות, לרוב, תשואותנחותותביחסלביצועיהשוק,כיהןתורמותמעט,אםבכלל,להיקפיהנזילותוהסחירות –ומכאןלתפקודהבורסהולהקצאתהמקורות. הידוקהתנאיםהמוניטרייםוהפיננסייםהביאלצמצוםהגיוסיםשלחברותההיי-טקמקרנות הון-סיכון בישראל ובעולם. קרנות אלו הן גורם עיקרי במימון ענף ההיי-טק בישראל. לאחר ששנת2021בלטהלחיובבאופןחריגמבחינתהגיוסיםשלחברותהיי-טקבישראלמקרנותהון סיכון,ירדבשנת2022היקףהגיוסים(איורד12-'),לרמהדומהלזושל2020וגבוההמןהממוצע ההיסטורי.ניתוחשלגיוסיחברותההיי-טקמקרנותהון-סיכוןלפיהשלבבחייהפירמהמראה כימקורהירידההמשמעותיתשלהגיוסיםבשנת2022היהבחברותהנמצאותבשלביםמאוחרים – כלומר מניבות רווחים. חברות אלו רגישות יותר לשינויים בריבית הקצרה, ששיעור עלייתה במהלך2022היהחדמזהשלהריביתהארוכה8.לעומתן,הריביתהרלוונטיתלחברותהנמצאות בשלבים מוקדמים יותר (שלב הזרע ושלב המו"פ) היא הריבית הארוכה – משום שחברות אלו צפויות להניב תקבולים בתקופה מאוחרת יותר. ואכן השינוי בהיקף הגיוסים של חברות אלה היהמתוןיותר.להרחבהעלהפעילותבענףההיי טקראופרקא'שלדוחזה.- איורד '- 12 היקף גיוסיהוןסיכון לפישלביהשקעה ) מיליארדיש "ח( 35 30 25 20 15 10 5 0 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 שלבהזרע- שלבמו Seed פ"- R&D שלבהכסותראשויות- InitialRevenues שלבצמיחה- Growth מקור : תויחברת IVC ,עיבודיבקישראל . במהלךשנת2022עלוהריביותחסרתהסיכון,כפישמשתקףבעקוםהאפסהממשלתיהנומינלי.הריביתלשנתיים 8 עלתהמ0.23%-ל3.50%- והריביתלעשרשנים–מ1.44%-,ל.3.38%- 96 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי תיבהד1-':גליההנפקותוביצועיהחברותלאחרההנפקהבבורסה • בשנים 2022–20 התרחש גל הנפקות בבורסה בישראל, כחלק מתופעה עולמית של התעוררות בפעילות ההנפקות.היקףההנפקותבישראלבלטבהשוואהלמדינותהמפותחותהאחרות. • ביצועי המניות שהונפקו בשוק הראשוני בישראל בחמש השנים הראשונות שלאחר ההנפקה נחותים מאלה שלהמניותהאחרותבשוק. • תרומתןשלמניותהחברותשהנפיקולראשונהלהיקפיהנזילותוהסחירותבשוקמעטה–מה שמתבטאבאי הכללתןבמדדיהבורסה. 1.עיקריהדברים בשנים 2022–2020 התרחש בבורסה בתל אביב גל הנפקות חדשות שלא היה לו תקדים ב20- השנים האחרונות: 133 חברותהנפיקואתמניותיהןלציבורלראשונה.כאשרבוחניםאתההנפקותשלחברותחדשותלאורךזמןניתןלראותכי ההנפקותמגיעותב"גלים":תקופהשלפעילותהנפקותערהמתחלפתבתקופהשלפעילותנמוכהעדכדיהעדרהנפקות כמעטמוחלט.פעילותההנפקותמתואמתעםתנאיהשוק:בשוקעולההפעילותערה,ובשוקיורדהיקףההנפקותנמוך (איור1). איור1 כמות ההפקותהחדשותלפישים 50% 90 80 40% 70 30% 60 20% 50 10% 40 0% 30 -10% 20 -20% 10 -30% 0 כמותהפקות שיוישתיבמדדת א"125 )אחוזים , צירימין ( מקור : דיווחיהבורסהליירותערךועיבודיבקישראל . 97 בנקישראל,דיןוחשבון2022 גל ההנפקות של השנים 2022–2020 בישראל היה חלק מתופעה עולמית של התעוררות פעילות ההנפקות בתקופה זו. עםזאת,הגלבישראלבולטבהיקפוביחסלשארהמדינותבעולם1.בתיבהזונבחנוההנפקותשלגליהנפקותקודמים ושלגלהנוכחיבפרמטריםשונים:שיעורהחברותה"הפסדיות2"מתוךהחברותהמנפיקותוביצועיהמניותשלהחברות לאחר הנפקה (בטווח הארוך). נבחנה גם השאלה אם חברות המונפקות בגלי הנפקות נכללות בהמשך דרכן במדדי הבורסה;זאתמשוםשאיכותהמסחר(הסחירות,הכמותהצפהוכד')שלהחברותהכלולותבמדדיםהמוביליםגבוהה משמעותיתמזושלשארהחברות. נמצא ששיעור החברות ההפסדיות עולה עם מספר ההנפקות בתקופה נתונה, וכי בחמש השנים הראשונות מיום ההנפקהכללהחברותהמנפיקותמציגות(בממוצע)תשואותעודפותשליליות(ביחסלשוק).כמוכן נמצאשגליהנפקות מאופייניםבשיעורגבוהשלחברותשאינןמצליחות,בהמשךהמסחרבהן,להיכללבאחדהמדדיםשלהבורסה. 2.מאפייניגליההנפקות מהמדגם שנבחן 2022–2000() עולה כי ההנפקות בבורסה בתל אביב הגיעו בעיקר בשני גלים: הגל הראשון התרחש בשנים 2007–2004 ונקטע על רקע המשבר הפיננסי הגדול, והגל השני התרחש בשנים 2022–2020, בתקופת היציאה ממשבר הקורונה. שנת 2021 הייתה חריגה בפרספקטיבה של עשרים השנים האחרונות. הגל השני נקטע בשנת 2022, עלרקעהחמרתהתנאיםהפיננסייםבעולםוהעלאותריביתמשמעותיותבעולםובישראל.ניתוחשלמאפייניהחברות מעלה הבדלים בין שני הגלים: ההנפקות של הגל השני מאופיינות בשיעור גבוה וחריג של חברות הפסדיות ביחס לחברותשהונפקובשניםהקודמות(איור2 הסבראפשרילהבדלנעוץ בהרכבהחברות: בגלשלשנותה2000-).בלטו איור2 שוויהשוקשלהחברותהמופקותבחלוקהלחברותהפסדיותוחברותרווחיות ) מיליארדיש "ח( 60 50 40 30 20 10 0 15% 9% 18% 18%100%100%19% 47% 0% 10% 0% 0% 41%27% 3% 0% 43%42% 14% שוויהחברות ההפסדיות שוויהחברות הרווחיות בצבע מודגש בעמודה : אחוז החברות ההפסדיות ) בשה הקודמת להפקה ( מתוך סך החברות שהפיקו באותה שה . שווי השוק הוא כון ליום העסקים האחרון של השה התואמת . המקור : דיווחי הבורסה ליירות ערךועיבודי בקישראל . 1 "שיעורהחברותהחדשותבבורסהבת"אאביבהינובמקוםהשניבעולם".פרסומיהבורסהלניירותערך. חברותהפסדיותהןחברותשהציגורווחשליליבשנהשקדמהלהנפקה. 2 98 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי בעיקר חברות מסחר ושירותים, ואילו בגל של 2020 בלטו חברות היי-טק, שהיו הרוב המוחלט (כ75%) של החברות ההפסדיות.חברותהיי-טקללארווחיםנחשבותלחברותבסיכוןגבוהיחסית.לרובאלהחברותצעירות,שטרםהציגו רווחים,ולכןאי-הוודאותבאשרלהמשךפעילותןגבוההמזושלחברותרווחיות.הגלהשניאופייןאפואבסיכוןגבוה יותרמאשרהראשון. א.ביצועיהמניותלאחרהנפקה מחקריםשבחנואתביצועיהןשלמניותלאחרההנפקההראשוניתהראוכיהמניותמאופיינותבביצועיחסר,שבאולידי ביטויבתשואותעודפותשליליותביחסלשוקבכללוביחסלחברותבעלותשווישוקדומהמאותוענףבפרט3.בתיבהזו חושבההתשואההמצטברתהעודפת(בניכויתשואתמדדת"א125)מיוםההנפקה(איור3).ניתןלראותכיהתשואה המצטברת(החציונית)הופכתעםהזמןלשליליתיותר;משמעשהחברותמציגות,בהמשךדרכן,ביצועיםנחותיםביחס לשוק4. כדי להתייחס לעובדה שההנפקות אינן מתפלגות באופן אחיד על פני זמן אלא באות בגלים, חושבה לגבי כל שנתהנפקהתשואתההחזקהבמשך36חודשימסחר5.התוצאותמוצגותבאיור4,המראהשברובהשניםאשרנבחנו הייתהלמניותאלותשואתחסר,ובכללזהגםבתקופותשלפעילותהנפקותערה(גליההנפקותשל2007–2004ושנת 2020,שהיאחלקמהגלשל2021–2020). איור3 התשואההמצטברתהעודפת שלההפקותהראשויותמיוםההפקה ) אחוזים ( 5% -5% 1 3 5 7 9 11 13 15 17 19 21 23 25 27 29 31 33 35 37 39 41 43 45 47 49 51 53 55 57 59 -15% -25% -35% -45% -55% -65% -75% -85% חודשימסחר ) חודשמסחרהיו21 ימים ( מיוםההפקה חציון ממוצע ממוצעמשוקלל ) בשווי ההפקה ( * התשואה המצטברתחושבהכצבירהשלהתשואותהחודשיות . התשואההעודפתחושבהכהפרשבין התשואההמצטברתשלהמיהלביןהתשואההמצטברתשלמדדת א"125 בתקופההמקבילה . . מקור : דיווחיהבורסהליירותערךועיבודיבקישראל 3 .)Ritter,1991,RitterandWelch,2002);Coakleyetal.,2008 4 הואיל ובמהלך הזמן חברות נמחקות מהמסחר מסיבות שונות, החישוב מניח שהכסף אשר הושקע בחברות שנמחקו מושקע מחדש באופן אחידבמניותשלחברותהממשיכותלהיסחר. חודשמסחרמוגדרכ21ימימסחר,כךש חודשימסחרמקיפיםתקופה שלכשתישניםקלנדריות.36- 5 99 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איור4 תשואתההחזקההעודפת ) ביכוית א"125 ( שלההפקותהראשויותלאחר36 חודשימסחר ) חודשמסחרהיו21 ימים ( 80% 60% 40% 20% 0% -20% -40% -60% שתהפקה תשואהעודפת ) ביכוית א"125 שיוישתיבמדדת ( א"125 תשואת החזקהחושבהכשיעורשיויביןמחירהמיהבחודשהמסחרהראשוןלביןמחירהבחודש המסחרה- 36 ) חודשמסחרהיו21 ימים (. מקור : דיווחיהבורסהליירותערךועיבודיבקישראל . ב.בחינהשלהכללתההנפקותבמדדיהבורסה תדירותהמסחרהיאגורםמשמעותיבקביעתאיכותושלהשוקהמשניבבורסה.העובדהשרובפעילותהשלהבורסה ממוקדת בקבוצה מצומצמת של חברות, הנכללות במדדים המובילים שלה בעוד ששאר החברות מאופיינות בנתוני מסחרנחותיםיחסית,מדגישהאתחשיבותההיכללותבמדדים.לכןאחדהקריטריוניםהאפשרייםלבחינתהתפתחות שלחברהמנפיקההואכניסתהלמדדמניותשלהבורסה.כניסתחברהלמדדמעידהעלהצלחתהחברהמשתיסיבות: ראשית,הכניסהמותניתבקריטריוניםכגוןשוויהשוק,הכמותהצפה6והסחירות,הנקבעיםעלידיהבורסה,כךשרישום למדדמרכזימאותתכיהחברהעמדהבדרישותהבורסה,כלומרנחשבתלחברהאיכותית;שנית,רישוםלמדדמעורר תשומת לב של המשקיעים לחברה, וכך מסייע לה בפעילות העסקית ובגיוסי הון עתידיים, ואף מגביר את תדירות המסחרבמניותיה.מסיבותאלובדקנואתשיעורהחברותהמנפיקותשהצליחולהיכנסלמדדת"א7125(לשעברמדד ת"א100),כבנצ'מרקלחברותגדולותיחסית,ולמדדת"א8,150SMEכבנצ'מרקלחברותקטנות.התוצאות,המוצגות באיור 5, מראות ששנים של גלי הנפקות מאופיינות בשיעור גבוה של חברות שאינן מצליחות, בהמשך המסחר בהן, להיכללבאחדהמדדים.עםזאתחשובלצייןשחברהזקוקה,בממוצע,ל4.35-שנותמסחר(החציוןהוא3.54שנים)כדי להיכנסלמדדת"א125ול5.28-שנים(החציוןהוא2.46)כדילהיכנסלמדדת"א150SME;לפיכךבאשרלגלהאחרון נראהשעדייןמוקדםמדילהעריךאתהצלחתןשלהחברותמבחינהזו. 6 הכמותהצפהשלמניההיאההוןהרשוםלמסחרבידיהציבורהרחב(ולאבידיבעליעניין.) 7 למדד ת"א 125 נכנסות 125 מניות בעלות שווי השוק הגבוה ביותר ממאגר "רימון". תנאי הכניסה למאגר "רימון" הם שיעור מינימלי של החזקותהציבור(כ30% שווישוקממוצעמינימלישלהחזקותהציבור(כ100-),מיליוןש"ח)ומינימוםסחירות(המחזורהיומיהממוצע)של כ אלףש"ח)במחציתהשנההאחרונה.50- במדד ת"א 150SME נכללות 90 המניות בעלות שווי השוק הנמוך ביותר במדד ת"א 125 ונוסף עליהן 60 המניות בעלות שווי השוק הגבוה 8 ביותרבמאגר"רימון"שאינןנכללותבת"א.125 100 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איור5 ההפקותבבורסהליירותערךלפיהכיסהלמדדים 120 100 80 60 40 20 0 86% 100% 0 33% 48% 60% 57% 53% 0% 100% 0% 33% 33% 45% 36% 56% 36% 33% 0% 32% 74% 44% 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 ת"א125 לאכלולבמדד ת"א150SME מקור: דיווחיהבורסה ליירות ערךועיבודיבקישראל. 3.מקורות Coakley,J.,Hadass,L.,&Wood,A.(2008)."HotIPOscandamageyourlong-runwealth!Applied FinancialEconomics,18(14),1111–1120. Ritter,J.R.(1991)."TheLong‐RunPerformanceofinitialPublicOfferings",TheJournalofFinance, 46(1),3–27. Ritter,J.R.,andWelch,I.(2002).AreviewofIPOactivity,pricing,andallocations.JournalofFinance, 57(4),1795–1828. 101 בנקישראל,דיןוחשבון2022 תיבה2:התמסורתמהמדיניותהמוניטריתלריביתהפיקדונותבישראל • עליית ריבית הפיקדונות בשנה האחרונה שיקפה במידה חלקית בלבד את עליית ריבית בנק ישראל, אך התמסורת התחזקה משמעותית בחודשים האחרונים של שנת 2022. תופעת התמסורת החלקית לא הייתה ייחודיתלישראל,ונראהשבישראלהתמסורתהייתהגבוההיותרמאשרברובהמדינותהמפותחות. • ניתוח אמפירי של התמסורת מהמדיניות המוניטרית לריבית הפיקדונות ב30- מדינות OECD לאורך שני עשוריםמעלהכיהתמסורתנוטהלהיותחלשהבמיוחדבסביבתריביתנמוכה.עודפינזילותגבוהיםוריכוזיות שלהמערכתהבנקאיתקשוריםאףהםלעוצמתההנמוכהשלהתמסורת. • צמצום הנזילות וחזרה לסביבת ריבית גבוהה, כחלק מתהליך ההידוק המוניטרי, לצד פעולות בנק ישראל להגברת היכולת להשוות בין ריביות הבנקים ושיח ציבורי ער יכולים להסביר חלק מההפרשים בין ישראל לשארהמדינותואתהתחזקותהתמסורתבישראלברבעוןהאחרוןשלהשנה. 1.רקע במדינות רבות עליית הריבית של הבנקים המרכזיים בשנת 2022 התאפיינה בגלגול (תמסורת) חלקי בלבד לריבית הפיקדונות.לדוגמה,איור1מציגאתהתמסורתהחלקיתלפיקדונותבארה"ב,במדינותהאיחודהאירופיובישראלבין ינואר2022לדצמבר2022–אתהשינויבריביתהבנקיםהמרכזייםלצדהשינויבריביתהממוצעתששולמהלמשקיהבית עלפיקדונותחדשיםלתקופהשלעדשלושהחודשים1.תיבהזוסוקרתמספרגורמיםשיכוליםלהשפיעעלהתמסורת מריבית הבנק המרכזי לריבית הפיקדונות. היא מתמקדת בהשפעה של סביבת הריבית הנמוכה, לצד מאפיינים של המערכתהבנקאית,כגוןריכוזיותועודפינזילות. לפיהאיור,בעודשבישראלהתמסורתמריביתהבנקהמרכזילריביתהפיקדונותעמדהעלקרובל50%-,בארה"ב היהשיעורהכ9%-בלבד,ובאירופהבממוצע–כ21%-.לגביפיקדונותלתקופהשלעדשלושהחודשיםרקבסלובניה, אוסטריה, ולוקסמבורג הייתה התמסורת במהלך התקופה חזקה יותר מאשר בישראל. התמסורת בישראל התחזקה משמעותיתבמשךהשנה.איור2מציגאתהשינויהמצטברבריביתהפיקדונותהממוצעתלצדהשינויהמצטברבריבית בנקישראלואתהיחסביניהםמאפריל2022עדדצמבר2022.ניתןלראותבבירוראתהאצתשיעורעלייתהשלריבית הפיקדונות ביחס לעליית ריבית בנק ישראל: בארבעת החודשים הראשונים של העלאות הריבית המוניטרית שיעור העלייההמצטברשלריביתהפיקדונותהיהכ25%-בלבדמןהעלייההמצטברתשלריביתבנקישראלאךכעבורארבעה חודשיםנוספיםיחסזהכברעמדעלכ50%-. שיעור הריבית על הפיקדון מושפע מהתקופה-לפירעון (ככל שהתקופה-לפירעון ארוכה יותר הריבית לרוב גבוהה יותר), ממסלול הריבית 1 וההצמדה, ולעיתים גם מהיקף הפיקדון. כיוון שריבית בנק ישראל משקפת את הריבית חסרת הסיכון לטווח קצר, התמקדנו בתמסורת של עלייתריביתהבנקיםהמרכזייםאלהפיקדונותלטווחקצריחסיתשלעדשלושהחודשים. 102 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איור1 השיויבריביתעלפיקדוותלעומתהשיויבריביתהבקהמרכזי , יואר2022 - דצמבר2022 ,פיקדוותחדשיםלתקופהשלעדשלושהחדשים . 4.5 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 צרפת ממוצע איטליה לטביה קפריסין סלובקיה אוסטריה לוקסמבורג דהול יהגרמ יהסלוב דאירל יהאסטו ארה "ב ישראל גושהאירו שיעורהעלאת ריבית פיקדוות שיעורהעלאת ריבית הבקהמרכזי הערה : השיוי בין ריבית הבק המרכזי הממוצעת במהלך החודש וריבית הפיקדוות במדיות בחרות בין יואר לדצמבר 2022 . בישראל - ריבית ממוצעת עבור פיקדוות חדשים לזמן קצוב של עד שלושה חודשים , ריבית קבועה לא צמודה , סך המערכת הבקאית , משקי בית ללא בקאות פרטית . בארה ב"- ריבית ממוצעת עבור פיקדוות חדשים שלכל מגזרי הפעילות ) משקי בית ועסקים ( בריבית קבועה לשלושה חודשים )3-Month CD (. באירופה- ריבית ממוצעת עבור פיקדוות חדשים למגזר משקי הבית בחשבון בו אפשרות המשיכה היה מוגבלת לאורך תקופת הפיקדון לעד שלושה חודשים )redeemableat notice, Up to 3 months (. עבור יתר מדיות גוש האירו אין תוים זמיים עבור פיקדוות מסוג זה ולכן אים מוצגים . מקור : בק ישראל FRED, , ECB . איור2 השיויהחודשיהמצטברבריביתעלפיקדוות , בריביתהבקהמרכזיבישראל והיחסבייהם , אפריל2022 - דצמבר2022 60% 3.5 3 50% 2.5 40% 2 30% 1.5 20% 1 10% 0.5 0% 0 04-2022 05-2022 06-2022 07-2022 08-2022 09-2022 10-2022 11-2022 12-2022 יחסשיוי ) צירמשי ( שיויריביתבקישראל שיויריביתפיקדוות הערה : ריבית בק ישראל ממוצעת בכל חודש וריבית פיקדוות ממוצעת עבור פיקדוות חדשים לזמן קצוב של עד שלושה חודשים , ריבית קבועה לא צמודה , סך המערכת הבקאית , משקי בית ללא בקאות פרטית . מקור :בק ישראל . 103 בנקישראל,דיןוחשבון2022 2.הגורמיםהמשפיעיםעלעוצמתהתמסורתוהמצבבישראל בסעיףזהאנוסוקריםשלושהגורמיםמרכזייםשיכוליםלהשפיעעלעוצמתהתמסורתמריביתהבנקהמרכזילריבית הפיקדונות.לגביכלגורםבחנואתהמצבבישראלואתהשפעתוהאפשריתעלעוצמתהתמסורת. א."חזרהלנורמליות"–תמסורתחלשהבסביבתריביתנמוכה הריביותהקצרותבעולםירדומאודבשניםהאחרונות,ובמדינותרבותהןאףהפכולשליליות.כשהריביתשלהבנקים המרכזייםירדהלאפס,המרווחביןריביתהפיקדונותלריביתהבנקהמרכזיהצטמצם,משוםשבנקיםלאהטילוריביות שליליותעלפיקדונותהציבור.ואכן,מחקריםרביםמהעולםמצאושבסביבתריביתנמוכההשפעתםשלשינוייםבריבית השוקהקצרהעלהוצאותהריביתשלהבנקיםחלשהיחסית2.לכןהתמסורתהחלקיתמןהעלייהשלריביתהבנקים המרכזייםלריביתהפיקדונותיכולהלשקףחזרהלאותומרווחחיובישהיהלפניתקופתהריביותהאפסיות. איור3מציגאתהריביתהממוצעתעלפיקדוןקצובלתקופהשלעדשלושהחודשיםבישראללצדריביתבנקישראל מינואר2004עדדצמבר3.2015ניתןלראותכיהמרווחביןהריביותנוטהלהצטמצםבתקופותבהןריביתבנקישראל מתקרבתלמחסוםהאפס(לדוגמהב2009-ומ2015-).משמעשהיסטוריתגםבישראלירידהשלריביתהבנקהמרכזי לסביבתהריביתהאפסיתקשורהלצמצוםהמרווח,ולהפך:כשריביתבנקישראלעולהחזרהלסביבתריבית"נורמלית" המרווחבינהלביןריביתהפיקדונותמתרחב. איור3 ריביתממוצעת , פיקדוןלזמןקצובוריביתבקישראל , יואר2004 - דצמבר2015 6.0 5.0 4.0 3.0 2.0 1.0 0.0 ריביתפז ק"3חודשים ריביתבקישראל הערה : ריביתבקישראלהיאהריביתהיומיתהממוצעתבכלחודש . ריביתפז " קהיאריביתפיקדוןלזמן קצובלכללהציבור , מגזרלאצמוד-קבועה , לחודשעדשלושהחודשים , כללהמערכתהבקאית . מקור : בקישראל . 2 ראולדוגמה: S. Claessens, N. Coleman and M. Donnelly (2018). "’Low-For-Long’" interest rates and banks’ interest margins and profit� .1 ‏.ability:Cross-countryevidence",JournalofFinancialIntermediation,35,1–16 N.Segev,S.Ribon,M.KahnandJ.DeHaan,(2022)."LowInterestRatesandBanks’InterestMargins:DoesDepositMarket .2 ‏.ConcentrationMatter?",JournalofFinancialServicesResearch,1–30 האיור אינו ממשיך לאחר 2015 עקב שינוי בהוראת הדיווח של ריבית הפיקדונות. עם זאת נציין שלאורך רוב התקופה שמ2016- עד אפריל 3 2022ריביתהפיקדונות,כמוריביתבנקישראל,הייתהאפסית. 104 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי הקשרהשליליביןרמתהריביתלמרווחביןריביתהפיקדונותלריביתבנקישראלמוצגגםבאיור4.במיוחדבולטהקשר השלילי הליניארי בסביבת ריבית הנמוכה מ2%- הקשר אמנם נותר שלילי כאשר רמת הריבית עולה מעבר ל2%., אך הואנחלש,והפיזורגדל–ביטוילהתחזקותהתמסורתבסביבתריביתגבוהה4. איור4 היחסביןגובהריביתבקישראללביןמרווחהריביות , יואר2004 - דצמבר2015 0.2 הפרשריביתפז 0.0 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 -0.2 ק"3קישראלחודשיםוריביתב -0.4 -0.6 -0.8 -1.0 -1.2 ריביתבקישראל הערה : ריבית בק ישראל ) ממוצע חודשי פחות ( הריבית על פיקדוות קצובים בזמן )פז"ק( לכלל הציבור , מגזר לא צמוד-קבועה , לחודש עד שלושה חודשים , כלל המערכת הבקאית . מקור :בק ישראל ב.עודפינזילות הגידול של מאזני הבנקים המרכזיים מאז 2008 (וביתר שאת על רקע משבר הקורונה), בתקופה ארוכה של ריביות אפסיות, הביא לגידול משמעותי של כמות הרזרבות המוחזקות בידי הבנקים המסחריים. לדוגמה, איור 5 מציג את היחסביןכמותהמזומןופיקדונותהבנקיםבבנקישראללביןסךהנכסיםשלכללהמערכתהבנקאיתמהרבעוןהראשון של2002ועדהרבעוןהשלישישל2022. עודפי הנזילות הגדולים יכולים לפעול להקטנת הביקוש של התאגידים הבנקאיים לפיקדונות, ובכך להחליש את התמסורתמריביתהבנקהמרכזילריביתהפיקדונות.הדברבלטבתחילתסבבעליותהריביתהנוכחי,כשהנזילותהייתה בשיא.ניתןלראותבאיורגםאתהירידהשלשיעורהנזילותבמהלך2022עלרקעעלייתהריביתוהצמצוםהמוניטרי5. הירידהבעודפיהנזילותבמהלך2022באהלידיביטויגםבשחיקהשליחסכיסויהנזילותשלמערכתהבנקאותאשר חזר במחצית השנייה של 2022 לרמה דומה לזו שנרשמה טרום משבר הקורונה6. אמנם שיעור הרזרבות עדיין גבוה בפרספקטיבה היסטורית אך ייתכן כי תהליך צמצום הנזילות המהיר והחזרה של חלק מיחסי הנזילות הרגולטורים לרמותשלטרוםהמשברהיוביןהגורמיםלהתחזקותהתמסורתבמהלךהשנה. 4 מקווימגמהליניארייםשאינםמוצגיםבאיורעולהשיפועשל-0.3בסביבתריביתהנמוכהמ2%ושל-0.12בסביבתריביתהגבוההמ.2% 5 לצמצוםשיעורהנזילותתרמהביןהיתר,העלייהבהנפקותהמק"ם.(ראופרקג’בדוחזה). לפירוטעלאופןחישובוהשחיקהביחסכיסויהנזילותראועמוד43בסקירתמערכתהבנקאותלמחציתהראשונה של2022. 6 105 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איור5 שיעורמזומןופיקדוותהבקיםמסךהכסים , כללהמערכתהבקאית , רבעון–2002I רבעון2022III 28% 26% 24% 22% 20% 18% 16% 14% 12% 10% הערה : תוים רבעויים , דיווחים תקופתיים כלל המערכת הבקאית . מקור :בק ישראל . ג.כוחשוק בנקיםעשוייםלהפיקערךממכירתסלמוצריםכגוןאשראיצרכניומשכנתהלמפקידיםאצלם.לכן,גםבנקיםהנהנים מכמות מספקת של נכסים נזילים ו/או מהתחייבויות יציבות עשויים לחשוש למעבר לקוחות אל בנקים אחרים, אם ריביתהפיקדונותשלהםנמוכהמדי.הרצוןלשמראתבסיסהלקוחותשלהםו/אולמשוךלקוחותחדשיםיכולאפוא לתמרץ בנקים להציע תנאים משופרים, לרבות ריבית פיקדונות אטרקטיבית יותר. יחד עם זאת, אם עליית ריבית הפיקדונותלאגורמתלשיעורימעברגבוהיםערוץזהייחלשובהתאםלכךתיחלשגםהתמסורתמריביתהבנקהמרכזי לריביתהפיקדונות. החשיבותשלמנגנוןזהמודגמתבהבדליהתמסורתביןמגזריהפעילותהשוניםבאיור6.כפישמראההאיור,למגזר העסקי עלתה ריבית הפיקדונות יותר מאשר למשקי הבית. ריבית הפיקדונות מושפעת, כאמור, מגורמים רבים, כגון התקופה-לפירעון,מסלולהריביתוהיקףהפיקדון,ולכןההבדליםביןהמגזריםיכוליםלשקףגםמאפייניםשוניםשל הפיקדונות7. עם זאת סביר שההבדלים בין המגזרים נובעים גם מכוח המיקוח של הלקוחות העסקיים וממודעותם, העולים על אלה של משקי הבית. ייתכן, לדוגמה, שלקוחות עסקיים מורגלים יותר להשוות מחירים ורגישים יותר להבדליםבתנאיםהמוצעיםלהם,לרבותהבדליםביןבנקיםבריביתהפיקדונות.נוסףעלכךאפשרשההכנסההרבה שהעסקיםמספקיםלבנקיםדרךפעילותםהשוטפתהופכתאותםללקוחותאטרקטיביים,מהשמגדילאתכוחהמיקוח שלהם. אמנםהאיורמשווהביןפיקדונותלתקופהשלעדשלושהחודשיםבריביתקבועהלאצמודהלכלהמגזריםאךסבירשהפיקדונותהעסקיים 7 גדוליםמאלהשלמשקיהבית,ולכןהלקוחותהעסקייםנהניםמריביתגבוההיותר. 106 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איור6 ריביתממוצעת , פיקדוותלזמןקצובשלעדשלושהחודשים , יואר2021 - דצמבר2022 ,חלוקהלפימגזרים 3.5 3.0 2.5 2.0 1.5 1.0 0.5 0.0 עסקיםגדולים עסקיםביויים עסקיםקטים עסקיםזעירים משקיבית בקאותפרטית הערה : תוים חודשיים . ריבית ממוצעת עבור פיקדוות חדשים לזמן קצוב של עד שלושה חודשים , ריבית קבועה לא צמודה ,סך המערכת הבקאית . מקור :בק ישראל . 3 מודלאמפירי–השינויבתמסורתלאורךזמןבמדינותהOECD-. הניתוח בסעיף הקודם מצביע על לפחות שלושה מנגנונים אשר יכולים להסביר חולשה בתמסורת בין ריבית הבנק המרכזילריביתהפיקדונותשנרשמהבעולםוגםבישראל:סביבתריביתנמוכה,עודףנזילותוכוחשוק.בסעיףזהאנו מציגיםניתוחאמפיריפשוט,הבודקאםגורמיםאלהאכןקשוריםלעוצמתהתמסורת,וזאתבאמצעותנתוניםבנקאיים ממדינותה-OECDלאורךשניעשורים. לשם הבדיקה נשתמש בנתונים ממאגר Connect Fitch, המספק נתוני מאזנים של בנקים בכל העולם, ובפרט של מדינות הOECD-. הנתונים כוללים 144,216 תצפיות עבור 9,828 בנקים ב30- מדינות בין 2004 ל8.2019- השיטה האמפירית מתבססתעל אמידהשל רגרסיית פאנל פשוטה,עם השפעות קבועות לזמן ולבנק, אשר בודקת את הקשר ∆,=++∆,+, ביןהשינויהשנתיבריביתהשוקהקצרהלשינויבריביתהאפקטיביתעלהתחייבויותהבנק9: )1( 8 מדינותOECDשאינןנכללותבאמידהעקבמחסורבנתוניםהן:איסלנד,אסטוניה,הונגריה,טורקיה,יפן,לוקסמבורג,צ’ילהוקוסטהריקה. 9 הריבית האפקטיבית מוגדרת כסך הוצאות הריבית חלקי סך ההתחייבויות הנושאות ריבית. שימוש בריבית זו אמנם לא מביא בחשבון הבדליםבסוגיההתחייבויותהשונים,אךהשימושבומקובלמאודבספרות.ראולדוגמה: J.A.Lopez, A.K.RoseandM.M.Spiegel(2020)."Whyhavenegativenominalinterestrateshadsuchasmalleffectonbank .1 ‏.performance?Crosscountryevidence",EuropeanEconomicReview,124,103402 A. Kang-Landsberg and M. Plosser (2022). How Do Deposit Rates Respond to Monetary Policy? (No. 20221121). Federal .2 ‏.ReserveBankofNewYork 107 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ∆, ∆,  כאשר הוא השינוי בריבית האפקטיבית של בנק i בין שנה t-1 לשנה t-1 ו-, הוא השינוי בריבית השוק ו הקצרהבאותהתקופהבמדינהשבההבנקפועל10. הםמשתניםקבועיםלבנקולזמן,בהתאמה11. כדילבדוקאתההשפעהשלרמתהריבית,הנזילותוכוחהשוקאמדנואתהרגרסיההבסיסיתבתוספתאינטראקציות עםמספרמשתנים.כדילאמודאתההשפעהשלסביבתריביתנמוכההוספנומשתנהדמי,השווהל1-כאשרהריבית הייתהמתחתל12.1.25%נוסףעלכך,כדילבדוקאתהשפעותהנזילותוהריכוזיותשלהמערכתהבנקאית,הוספנוגם אינטראקציותעםיחסהרזרבהלנכסיםבכלבנקומדדהרפינדללריכוזיותהמערכתהבנקאית13. לוח1מציגאתהתוצאותשלאמידתהרגרסיה.הלוחמציגרקאתמקדםהשינויבריביתואתמקדמיהאינטראקציות כדי להתמקד בהשפעה של כל משתנה על הקשר הבסיסי בין הריבית הקצרה להוצאות הריבית של הבנקים14. הלוח מחולקלעמודות,שבכלאחתמהןאנחנומוסיפיםלרגרסיהאתאחדהמשתניםשיכוליםלהשפיעעלעוצמתהתמסורת. בעמודההאחרונהנאמדתהרגרסיהעםכלהמשתנים,מהשמאפשרלבודדאתעוצמתההשפעהשלכלאחד.הלוחמספק מספר תובנות. ראשית הקשר הבסיסי בין ריבית השוק הקצרה להוצאות הריבית של הבנקים חיובי ומובהק, כצפוי. נדגיששהואילוהריביתמחושבתעלסמךסךהוצאותהריביתביחסלסךההתחייבויות,עוצמתהקשרתושפעמתמהיל ההתחייבויות,ובמיוחדמהתקופה-לפירעוןהממוצעתשלהן(בפועל–שיעורהפיקדונותהמתחדשיםבמהלךהשנה15.) לכןחשובלהתייחסלתוצאותבעיקרכאלתוצאותתיאוריות,המספקותאינטואיציהכלליתבדברכיווןההשפעהשל הגורמיםהשוניםוהיחסביניהםולאחיזוימדויקשלעוצמתהתמסורת. עודמתבררשסביבתריביתנמוכהמחלישהאתעוצמתהתמסורת,כפישניתןלראותמהמקדםהשלילילאינטראקציה בין הדמי לסביבת ריבית נמוכה לבין השינוי בריבית הקצרה. כן נראה שהקשר בין הריבית הקצרה במשק לריבית הפיקדונות נוטה להיות חזק כשהמערכת הבנקאית פחות ריכוזית ועבור בנקים המחזיקים פחות נזילות, כפי שעולה מהמקדםהשלילילאינטראקציהביןמשתניםאלולשינויבריביתהקצרה.הרגרסיהמראהאפואכימאפייןמבנישל המערכתהבנקאית,כגוןריכוזיות,יכוללהשפיעעלהתמסורת(ריכוזיותגבוההעשויהלהחלישה),וכיגםגורמיםדינמיים, המשתנים בהתאם לתהליך הצמצום המוניטרי, יכולים לפעול עליה (יציאה מסביבת ריבית אפסית וירידה של עודפי הנזילותעשויותלחזקה).במיוחדנראהשהתמסורתהחלשהבתחילתתקופתהעליותהאחרונהאינהמפתיעה,לנוכח הנתוניםההיסטוריים,ויכולהלשקףבראשובראשונהתהליכיחזרהלמרווחיםשהיולפניתקופתהריביותהאפסיות ותהליךהצמצוםשלעודפיהנזילות. בחינה של נתוני הבנקים בישראל בסוף 2021 לעומת שאר המדינות במדגם מעלה כי המערכת הבנקאית בישראל התאפיינה ביחסי רזרבה גבוהים מאוד (עשירון עליוןשל ההתפלגות) וריכוזיות גבוהה(שליש העליוןשל ההתפלגות). מכיווןשכלהמדינותבמדגםגםהתחילואתסבבעליותהריביתהנוכחיבסביבתריביתאפסית,נראהשנקודתהפתיחה של המערכת הבנקאית בישראל בסוף 2021 אינה יכולה להסביר את התמסורת החזקה יחסית במהלך 2022. ניתן 10 עקבהבדליםביןמדינותבהגדרת"ריביתהבנקהמרכזי"ובהתאםלמקובלבספרותנשתמשבריביתהשוקהקצרהשמפרסםהOECD (ראו .)https://data.oecd.org/interest/short-term-interest-rates.htm 11 בהתאם לשיטתם של (2020 al. et Lopez) שהשתמשו במסד נתונים דומה כדי לבחון כיצד ריביות שליליות משפיעות על הרווחיות של הבנקים, הרגרסיה הבסיסית לא כוללת משתני בקרה נוספים. עם זאת התוצאות עמידות להוספה של משתני בקרה ברמת הבנק בפיגור של תקופהאחת(בפרטיחסהלימותההוןויחסהפיקדונותלהתחייבויות)ומשתניבקרהברמתהמדינה(בפרטהאינפלציהוהצמיחהשלהתוצר). 12 גובההריביתשמייצגתסביבתריביתנמוכהנבחרבהתאםלמקובלבספרות.ראולדוגמהאתההפניותבהערתשוליים ו:3 C.Borio and L.Gambacorta(2017)."Monetarypolicyandbanklendinginalowinterestrateenvironment:diminishingeffec- ‏.tiveness?",JournalofMacroeconomics,54,217–231 13 מדדהרפינדלחושבעבורכלמערכתבנקאיתבכלשנה.המדדמוגדרכסכוםריבועינתחשוקהפיקדונותשלכלבנק. 14 שארהמשתנים,כגוןהHHI- יחסהרזרבהוהדמילריביתנמוכה,חושבוכחלקמאמידתהרגרסיה,אךאינםמוצגים.,HHIויחסהרזרבההם משתניםרציפיםחיובייםוקטניםמאחד. 15 אמנם המשתנה הקבוע עבור כל בנק אמור לצמצם את ההשפעה של הבדלים קבועים בין הבנקים, אך ייתכן שלפחות בחלק מהבנקים חל לאורךהתקופהשינויבסוגמקורותהמימון.זאתועוד,הנתוניםהםברמהשנתית,וסבירשחלקגדוליחסיתמהפיקדונותיתחדשובכלתקופה, מהשאמורלהקטיןאתההטיה. 108 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי להניח עם כן שההבדלים בין המדינות נובעים משתי אפשרויות עיקריות: ראשית, ייתכן שבישראל חל שיפור מהיר יותרבמשתניהרגרסיהביחסלעולם.לדוגמה,ייתכןשבישראלחלצמצוםמהיריותרשלמדדיהנזילות16.שנית,ייתכן שגורמים נוספים, שאינם כלולים ברגרסיה, חיזקו את התמסורת בישראל. כך, לדוגמה, ייתכן והשיח הציבורי הער בנושאריביתהפיקדונותבתקשורתלצדפעולותשלבנקישראללהגברתהמודעותלפעריהריביותביןהבנקיםוהגדלת השקיפות של נתוני הריביות של כל בנק פעלו להגדלת הלחץ התחרותי וחיזקו את התמסורת מעבר לשינויים שחלו במשתניםשהוסברולעיל. לוח1–תוצאותאמידתרגרסיית שינויבריביתהאפקטיביתעלכללההתחייבויות )5( )4( )3( )2( )1( ***0.3187 ***0.2998 ***0.3048 ***0.2963 שינויבריביתהקצרה ***0.2914 )0.0049( )0.0053( )0.0047( )0.0062( )0.0059( שינויבריביתהקצרה*דמי ***-0.1559 -0.1491*** ריביתנמוכה )0.0102( )0.0103( ***-0.1602 ***-0.1788 שינויבריביתהקצרהHHI* )0.0579( )0.0585( שינויבריביתהקצרה*יחס ***-0.2973 ***-0.2511 רזרבהלנכסים )0.0491( )0.0490( V V V V אפקטקבועלבנק V V V V V אפקטקבועלזמן V 144,216 144,216 144,216 144,216 מספרתצפיות 144,216 טבלהזומציגהאתתוצאותהאמידהשלמשוואה1.עמודה1()מציגהאתהקשרביןשינויהריביתהקצרהוהריביתהאפ�ק טיביתעלההתחייבויותבלבד.בעמודה2()מוצגגםמקדםהאינטראקציהעםמשתנהדמישמקבלאחדבשניםשבהןהריבית לטווח הקצר הייתהמתחתל1.25%-.בעמודה3()ישתוספתשלמקדם האינטראקציהעםמדד ריכוזיות הפיקדונותHHI() שמקבל ערך בין 0 ל1- (החציון 0.04). עמודה 4() מציגה גם את מקדם האינטראקציה עם יחס רזרבות לנכסים של כל בנק שמקבל את הערך בין 0 ל1 (החציון 0.03) ועמודה 5() מציגה את התוצאות כאשר כל המשתנים הנוספים מוכנסים לרגרסיה ביחד.אמידהבעזרתOLSעםהשפעותקבועותלשנהולבנק.המשתנההתלויהואהשינויבריביתהאפקטיביתעלכללהה�ת חייבויות(סךהוצאותהריביתהשנתיותלחלקלממוצעההתחייבויותנושאותהריבית).טעויותתקןמקובצותלפיבנקמוצגות בסוגריים.תקופתהמדגם.2004-2019***p<0.01***p<0.05;.p<0.1; 4.סיכום עלייתהריביתשלבנקישראלבמהלךשנת2022לוותהבתמסורתחלקיתלריביתהפיקדונות, אךחזקהמאשרבמדינות מפותחותאחרות,ונראהשהיאאףהתחזקהבחודשיםהאחרוניםשל2022.התיבהסקרהמספרגורמיםשיכוליםלהשפיע עלהתמסורת,ולכןלספקהסבראפשרילהבדליםביןהמדינותולשינוייםבעוצמתהתמסורתלאורךזמןבישראל. נמצא שאת התמסורת החלשה בתחילת מחזור עליית הריבית ניתן להסביר, בין היתר, בחזרה של המרווח לטווחים ששררולפניעידןהריביתהאפסיתולעודפיהנזילותהגדוליםשהיובמערכתהבנקאית.לאחרהיציאהמסביבתהריבית האפסיתוהירידהבמדדיהנזילותהחלההתחזקותשלהתמסורת.מהניתוחעולההאפשרותשההבדליםביןהמדינות 16 מכיווןשאיןעדייןנתונימאזניםשלסוף2022לרובהמוחלטשלהבנקיםבמדגםלאניתןלבדוקהשערהזו. 109 בנקישראל,דיןוחשבון2022 נובעיםגםמגורמיםאלו.כך,לדוגמה,באירופההחלהריביתהבנקהמרכזי לעלותמאוחריותר,ורמתהעדייןנמוכה יחסית,כךשייתכןכיהתמסורתהחלשהבאירופהמשקפתאתההשפעהשלהיציאהמסביבתהריביתהאפסית.לעומת זאתבארה"בעלתההריביתאףיותרמאשרבישראל,אךגםעודפיהנזילותשלהמערכתהבנקאיתבארה"בנכוןלסוף 2022עדייןמשמעותייםמאוד17. הניתוחבתיבההראהגםאתההשפעהשלגורמיםמבנייםהמאפייניםאתמערכתהבנקאית–במיוחדשלהריכוזיות והתחרות–עלעוצמתהתמסורת.ייתכןשחלקמהצעדיםשננקטובמהלךהשנהלהגברתהתחרות,כגוןהנגשה-לציבור שלנתוניהריביותשמשלםכלבנקלצורךהשוואתמחירים,לצדשיחציבוריותקשורתיערבנושא,פעלואףהםלחיזוק התמסורתבמהלךהשנה. 17 ראולדוגמה: Kang-Landsbergand M.Plosser,(2022).HowDoDepositRatesRespondtoMonetaryPolicy?(No.20221121).FederalReserve .A ‏.BankofNewYork 110 פרקה' התפתחותפריוןהעבודהבישראל בעשורהאחרון • צמיחת התוצר לעובד (פריון העבודה) של ישראל הואצה בעשור האחרון, ואף החל תהליך של צמצום הפערים ביחס למדינות הOECD-, שהתעצם בעת היציאהממשברהקורונה. צמיחתושלהפריוןהמשקיבעשורהאחרוןנבעהבעיקרהמגידולהפריוןהענפי, • בפרטשלענפיהשירותים.לעומתזאתתרומתהשינויבהתפלגותהמועסקיםבין הענפיםהייתהכמעטאפסית. • בהשוואה בין-לאומית, תרומת השינוי בפריון ענפי השירותים בישראל הייתה גדולהיותרמאשרבממוצעמדינותהOECD-.זאתהןבזכותעלייהגדולהיותר בפריוןענפיהשירותיםוהןעקבמשקלםהגדוליותרבתוצר. גידולהפריוןוהתעסוקהבענפיהשירותיםנבעלארקמפעילותמגזרההיי-טק, • אלא הקיף גם ענפי שירותים נוספים; הפריון של ענפי המסחר, התקשורת ומערכת הבנקאות גדל בזכות תהליכי התייעלות – תוצאת רפורמות לעידוד התחרותלצדשיפורהשירותבעזרתהטמעתטכנולוגיותמקוונות. 111 בנקישראל,דיןוחשבון2022 פריוןעבודה(התוצרהמקומיהגולמילעובדאולשעתעבודה)נמוךביחסלממוצעמדינותהOECD- בעשורהאחרוןהואץ קצבהגידולשלפריון הואאחתמבעיותהיסודשלהמשקהישראלי.חטיבתהמחקרבבנקישראלייחדהלנושאחשיבות העבודה,והפערביחס רבהבמהלךהשנים,ופרסמהעליודוחותמחקרמקיפים,ובהםהמלצותמדיניותשונות1.פריון למדינותהמפותחות העבודהמבטאאתכושרהייצורשלהמשקבאמצעותכוחהעבודההנתון,ומכאןחשיבותו.לכן הצטמצם. ככל שהתפוקה של העובדים גדלה עולה רמת החיים (התוצר לנפש) במדינה, וכן עולה שכרם הריאלי של העובדים. הבנת התהליכים והגורמים המשפיעים על פריון העבודה המשקי חיונית לשיפוררמתהחייםולקידוםצמיחהכלכליתבת-קיימא. לאחרשניעשוריםשבהםהפערבפריוןהעבודה(התוצרלעובד)ביןישראללמדינותהמפותחות נשארבעינוואףהתרחב,הואץקצבגידולושלפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון– תחילה בשיעור מתון, והחל מהמחצית השנייה של העשור בשיעור גבוה יותר – והפער ביחס למדינות המפותחות הצטמצם (איור ה1-'). ההתאוששות החזקה יותר של המשק הישראלי ושל פריון העבודהבולאחרמשברהקורונהחיזקומגמהזו.מסקנהדומהעולהגםכשבוחניםאתהשינויים בתוצרלשעתעבודה(איורה2-'). איורה1-' התוצרלעובד:ישראלביחסלמדיותהOECD- התפתחותיחסהתוצרלעובדשלישראלמולמדיותבחרות,2021-2000 התוצרלעובדבמחיריםוPPP-)קבועיםלשת(2021 אחוזים 100 90 80 70 60 ישראלביחסלארה ישראלביחסלמדיותההשוואה "ב ישראלביחסלמדיותה- OECD התוצרלעובדבישראלכאחוזמהתוצרלעובדבמדיותהבחרות. מדיותההשוואה:מדיותקטותומתקדמות:אוסטריה,בלגיה,דמרק,הולד,שוודיהופיל ד. ממוצעמדיותהOECD-ומדיותההשוואההואממוצעפשוטשלהמדיותהמתאימות. המקור:OECDועיבודיב קישראל. ראודוחותשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה2019();תוכניתבנק 1 ישראללהאצתהצמיחה:ארבעהציריפעולהאסטרטגייםמומלציםלממשלהומסגרתפיסקליתלמימונם;)2021( ותוכניתבנקישראללהאצתהצמיחהבמשק:ציריפעולהאסטרטגייםמומלציםלממשלה).2023( 112 פרקה':התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון 0 איורה2-' התוצרלשעתעבודה:ישראלביחסלמדיותהOECD- התפתחותיחסהתוצרלשעתעבודהשלישראלמולמדיותבחרות,2021-2000 התוצרלשעתעבודהבמחיריםוPPP-)קבועיםלשת(2021 אחוזים 80 70 60 50 ישראלביחסלארה "ב ישראלביחסלמדיותההשוואה ישראלביחסלמדיותה- OECD התוצרלשעתעבודהבישראלכאחוזמהתוצרלשעתעבודהבמדיותהבחרות. מדיותההשוואה:מדיותקטותומתקדמות:אוסטריה,בלגיה,דמרק,הולד,שוודיהופיל ד. ממוצעמדיותהOECD-ומדיותההשוואההואממוצעפשוטשלהמדיותהמתאימות. המקור:OECDועיבודיב קישראל. בסוגיה זו נבחנת התפתחות פריון העבודה (התוצר לעובד) בישראל לאורך שני העשורים נבדקהצמיחתהפריון האחרוניםבהשוואהלמדינותהמפותחות,תוךהתבוננותהןבפריוןהענפיוהןבמבנההענפישל במשקתוךהבחנהבין תרומתהפריוןהענפי המשק (התפלגות המועסקים בין הענפים). הואיל ופריון העבודה המשקי הוא ממוצע של פריון לתרומהשלהשינוי העבודה בענפים השונים, המשוקלל על פי שיעור המועסקים בכל ענף מסך המועסקים במשק, בהתפלגותהמועסקים נבחין בין תרומת השיפור של פריון העבודה בתוך הענפים contributions"( sectors' within") ביןהענפים. לתרומת השינוי במבנה הענפי של המשק, כלומר שינוי התפלגות המועסקים בענפים השונים ").betweensectors'contributions"( מחקריםאמפירייםמצביעיםעלהבדליםסיסטמתייםביןמדינותבהתפתחותהמבנההענפי ופריון העבודה בענפים השונים. תהליך השינוי המבני דומה בין מדינות, אך הן נבדלות בעיתוי ובמהירותשלהתרחשותו.במדינותמפותחותהתהליךמתבטאבירידתחלקםשלענפיהתעשייה לטובת ענפי השירותים. מוצעים מספר הסברים לתהליך השינוי המבני. הסבר מצד הביקוש הואשהעלייהשלרמתהחייםמשנהאתדפוסיהצריכההפרטיתלטובתצריכהגבוההיותרשל שירותים,2021(MesieriandLashkari2.)Comin,השפעתתהליךכזהעלהפריוןהמשקיתלויה בפריוןשלהשירותיםביחסלזהשלהתעשייה.מצדההיצעגורסהסבראחדכיהחשיפההגבוהה של ענפי התעשייה לתחרות בין-לאומית, שינויים טכנולוגיים ותהליכי התייעלות גורמים מצד אחדלגידולפריונם,ומהצדהאחרלהקטנתמספרהמועסקיםבהם2015(al., et Herrendorf ראומאמרםשל(2021)MesieriandLashkariComin,הדןבהשפעותהשינוייםבדפוסיהצריכההפרטית: 2 D.A.Comin,D.LashkariandM.Mesieri(2021)."StructuralChangewithLong-RunIncomeandPrice Effects",Econometrica,89(1):311–374. 113 בנקישראל,דיןוחשבון2022 2012;Kaboski,and3.)Bueraסיבהנוספתלשינויהמבניהיאגידולשיעוריההשתתפותבשוק העבודה,שהתמקדבעיסוקיםהנדרשיםבענפיהשירותים1995(4.)Goldin, שינוימבניזהיכוללהוותמקורחשובלצמיחהכלכלית,אםהואמשפראתהקצאתהמקורות תהליךהשינויהמבנילא בהכרחתורםלצמיחת במשקוכוללמעבריםשלעובדיםמענפיםשבהםהפריוןנמוךלכאלהשבהםהואגבוה.במילים הפריון.התהליךתורם אחרות:המעבריכוללהגביראתהפריוןאםהענפיםהגדליםמבוססיםעלחברותיעילותיותר. חיוביתלצמיחתהפריון עםזאת,הואילומעבריהעובדיםנובעים,כאמור,ממגווןסיבות,תרומתהשינויהמבנילצמיחת רק אםהענפיםהגדלים הפריון המשקי אינה בהכרח חיובית. יתירה מכך, מעבר של עובדים מענף לענף אינו משנה את מבוססיםעלחברות ההוןהאנושיהטבועבהם,המשפיעעלפריוןהעבודה.שינוימבנייכוללשקףגםשינוייםבהיצע יעילותיותר. העבודה,כגוןגידולשלשיעורההשתתפותבכוחהעבודה,הנובעמכניסתםשלבעלימיומנותוכושר השתכרותנמוכים–גידולהתורםלתוצר,אךמורידאתפריוןהעבודההממוצע. הניתוחהנוכחיבוחןאתצמיחתהפריוןמנקודתמבטענפית,תוךהפרדהביןתרומתהשינוי המבנילביןתרומתהשינויבתוצרלעובדבענפיםעצמם.לשםכךאנומפרקיםאתצמיחתהפריון לשניהרכיביםהבאיםלפיניסוחםשל(2017)SepúlvedaandRodrik5:McMillan, ∆=,∆, +,∆ , משוואה1:    , , ו- כאשר מתייחסים לפריון העבודה (התוצר לעובד) המשקי והענפי בהתאמה, מצייןאתשיעורהמועסקיםבענף iמכללהמועסקיםבמשק, ∆ מייצגאתההפרשביןתחילת התקופה לסופה. הביטוי הראשון במשוואה מבטא את תרומת השינוי בפריון הענפי, המשוקלל לפישיעורהמועסקיםבכלענףבתחילתהתקופה.הביטויהשנימשקףאתתרומתהשינויבמבנה הענפי,הנובעמשינויבהתפלגותהעובדיםביןהענפים,משוקללבפריוןהענפיבסוףהתקופה. בשניהעשוריםהאחרוניםפקדואתהמשקהישראלי,כמואתיתרהמדינות,תהליכיםגלובליים שונים, שהיו עשויים להשפיע על פריון העבודה – החל ממגמה גלובלית של התעצמות הביקוש לשירותים דיגיטליים, שהגדילה את הפעילות של מגזר ההיי-טק, המשך בהסרת מגבלות מעל היבוא,קידוםהקלותרגולטוריותכדילהקלעלעשייתעסקים,וכלהבהסרתחסמיםמהמערכת הפיננסית,שהקלהעלכניסתמשקיעיםזריםלשווקיםהפיננסייםבישראלוהגדילהאתזמינות ההון לעסקים. הואיל ותהליכים אלו היו עשויים להשפיע באופנים שונים הן על פריון העבודה 3 מספרמאמריםמתאריםתהליכיםאלו.אחדמהםהואמאמרםשל)2012(KaboskiandBuera,הבוחןאתתפקיד ההוןהאנושילגידולהתוצרלעובדשלענפיהשירותים: F.J.BueraandJ.P.Kaboski(2012)."TheRiseoftheServiceEconomy",AmericanEconomicReview,102 (6):2540–69. ומאמרםשל(2015)al.etHerrendorf,הדןבהשפעותשלשינוייםטכנולוגייםעלהשינויהמבני: B. Herrendorf, C. Herrington and Á. Valentinyi (2015). "Sectoral Technology and Structural Transformation",AmericanEconomicJournal:Macroeconomics,7(4):104–133. ראומאמרהשל (1995)Goldinהבוחןאתהשפעותהגידולבשיעוריההשתתפותשלנשיםבכוחהעבודהעלתהליך 4 ההתפתחותשלהשינוייםהמבניים: C.Goldin(1995)."TheU-ShapedFemaleLaborForceFunctioninEconomicDevelopmentandEconomic History". In: SchultzTPInvestmentinWomen'sHumanCapitalandEconomicDevelopment. UniversityofChicagoPress:61–90. 5 ראולמשלמאמרםשל)2017(SepúlvedaandRodrik:McMillan, M.S.McMillan,D. RodrikandC.Sepúlveda(2017)."StructuralChange,Fundamentals,andGrowth: AFrameworkandCaseStudies",Washington,DC:InternationalFoodPolicyResearchInstituteand theWorldBank. 114 פרקה':התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון הענפיוהןעלהתפלגותהעובדיםביןהענפיםבמשקהישראליוביתרהמשקים,נבדוקכיצדהשתנה מצבושלהמשקבתקופההאמורהביחסליתרהמדינות. בסיסהנתוניםכוללאתנתוניהתעסוקהופריוןהעבודה,הנמדדכאןבאמצעותהערךהמוסף למועסקבדולרים,בישראלובכ30-ממדינותהOECD-.הניתוחברמתפירוטשלענפיםראשיים נסב על השנים 2019–2000. בשל מגבלת נתונים, הניתוח ברמת הפירוט הענפי של שתי ספרות נערךרקלגבי42ענפים(המייצריםכ90%-מהתוצרהעסקי),ומתייחסלטווחשניםמצומצםיותר 2018–2012 מקור הנתונים על מדינות הOECD-. הוא במאגר הOECD- stats. בשל חלקיות הנתונים על ישראל במאגר זה הנתונים ברמת הפירוט הגבוהה יותר לקוחים מהלמ"ס ועובדו בבנקישראל.כלנתוניהערךהמוסףהםבמחיריםקבועים,ותורגמולדולריםלפישערהחליפין PPPשלהתוצרהכללילשנת6.2015 1. התפתחות פריון העבודה בשנים 2019–2000 – בענפים הראשיים ובמצרפים ענפיים נבחןתחילהאתהמגמותארוכותהטווחבשניהעשוריםהאחרוניםבהתפתחותענפיהתעשייה, בשניהעשורים האחרוניםהתרומהשל החקלאות והשירותים בישראל לעומת ממוצעי מדינות הOECD- בחלוקה לשתי תקופות– פריוןענפיהתעשייה 2000–2010 ו2010–2019– (ללא משבר הקורונה של 2021–2020 המוצגות באיור ה7.3-') תוואי והחקלאותלפריון הגידול של פריון העבודה המשקי באיור זה תואם את התוואי המוצג באיור ה1-'. ניתן לראות המשקיירדה,ותרומת כי צמיחת פריון העבודה של המשק הישראלי בענפים האמורים הייתה מתונה בתחילת שנות הגידולשלפריוןענפי ה2000- 8.6%() והתחזקה לאורך העשור האחרון 22.4%(), שלא כמו המגמה ביתר המדינות השירותיםעלתה.תרומת 19.6%(ו ,בהתאמה).13.3%- השינויהמבנילגידולושל מהאיור עולה כי תרומת הגידול של פריון ענפי התעשייה והחקלאות לפריון המשקי פחתה פריוןהעבודההמשקי בין התקופות, הן בישראל והן בממוצע מדינות הOECD-, ואילו תרומת הגידול של פריון ענפי הייתהכמעטאפסית. השירותיםגדלהבישראלוהייתהיציבהבממוצעשליתרהמדינות.אשרלמבנההענפי שלהמשק –בהתאםלמגמותהעולמיותארוכותהטווח,שתועדובספרותהכלכלית,נרשםבישראלגידולשל שיעור העובדים בענפי השירותיםלעומתענפי התעשייה והחקלאות. היקף המעברים הצטמצם ביןהתקופות,אךבישראלהואהיהנרחבגםבעשורהאחרון.מאחרשהעובדיםעברוביןענפים שרמותפריוןהעבודהבהםבסוףהתקופההיודומות(בממוצע),ניתןלהסיקכיתרומתהשינוי המבנילגידולושלפריוןהעבודההמשקיהייתהכמעטאפסית. להרחבהעלמבנההנתוניםראונספחה-'נ.1. 6 ענפי השירותים: מסחר, שירותי תחבורה ואחסנה, שירותי אירוח ואוכל, מידע ותקשורת, שירותים פיננסיים 7 וביטוח, שירותים מקצועיים ומדעיים, ניהול ותמיכה. ענפי התעשייה והחקלאות כוללים גם את הענפים כרייה וחציבהוחשמלומים. 115 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורה3-' תרומתהשיויבפריוןובמבההעפיםלשי ויפריוןהעבודההמשקי, ישראלבהשוואהלממוצעמדיותהOECD- ע,פיםבחריםבמגזרהעסקי תקופהראשו)ה:2010-2000 תקופהש,ייה:2019-2010 במחיריםובPPP-,קבועיםלשת(2015 אחוזים 25 20 15 10 5 0 -5 שים2010-2000 שים2019-2010 שים2010-2000 שים2019-2010 מדיותה- מדיותה- OECD ישראל OECD ישראל תרומתהשיויהמבי תרומתהשיויבפריוןשלעפיהשירותים תרומתהשיויבפריוןשלעפיהתעשייהוהחקלאות הגידולבפריוןהעבודההמשקי היתוחלאכוללאתטורקייה,אוסטרליה,צ'ילה,קולומביה,קדה,יוזילד,יפןוקוריאההדרומיתבשלהעדרתוים. עפיהתעשייהוהחקלאותכולליםגםאתעףהכרייהוהחציבהוחשמלומיםB-E) ע(.פיהשירותיםכולליםאתעףהמסחר, שירותיתחבורהואחסהG-I)(,מידעותקשורתJ) פעילותפי(,סיתוביטוחK) פעילותמקצועיתמדעיתוטכ(,ית(.M-N) פריוןהעבודההמשקיכוללאתכלהעפיםה"ל. ממוצעמדיותהOECD-הואממוצעפשוטשלהמדיותשכלולותביתוח. המקור:OECDועיבודיב קישראל. 2.התפתחותפריוןהעבודהבשנים2018–2012בענפיםשנבחנוברמתפירוטנרחבת לאור הניתוח דלעיל ננסה להבין מדוע תרומת השינוי של פריון ענפי השירותים הייתה גדולה בהשוואהבין-לאומית.בגללמגבלותנתוניםהניתוחברמתהפירוטהגבוההיותרמתייחס,כאמור, לשנים2018–2012בלבד. נבחןתחילהאתפריוןהעבודהושיעורהמועסקיםבחלוקהלענפיהמסחרוהשירותיםולענפי התעשייה(לוחה1-').בסוףהתקופהפריוןהעבודהשלענפיהשירותיםבישראלהיהדומהלממוצע מדינותהOECD-(היחסביןפריוןהעבודהבישראללזהבOECD-עלהמ92%-ל100%),ואילו הפריוןבענפיהתעשייההיהנמוךממנו(היחסירדמ102%-ל89%-).שיעורהמועסקיםבישראל בענפיהתעשייה,שהיהנמוךמהממוצעשלמדינותהOECD-,ירדיותר,ולעומתזאתעלהשיעור המועסקיםבענפיהמסחרוהשירותים. איור ה4-' מציג את יחס הפריון הענפי בישראל – הפריון הענפי בהשוואה לממוצע מדינות הOECD-–בתחילתתקופתהמדגםובסופה.נמצאשבפעריהפריוןביןהמשקהישראלילממוצע מדינותהOECD-ישהבדליםגדוליםביןענפיהמשק,שתועדובאופןנרחבבעבודותקודמות(בנק ישראל,2012 בנקישראל,;2013 דוחהפריון,;2019 ברנד,;8.)2017ככלל,הענפיםהסחירים– ובכללםמגזרההיי-טקוענפיתעשייתהטכנולוגיההעיליתוהמעורבת-עילית–נהניםמיחספריון גבוהיותר.עבודותקודמותאףמצאוכיבענפיםאלושיעורהעובדיםהמיומניםגבוהבהשוואה בין-לאומית,וכןוגםההשקעהבהוןפיזיכאחוזמהתוצרבהשוואהלענפיםהמקביליםבמדינות המפותחותהאחרות. מחקריםשבחנואתהפריוןבישראלביחסלממוצעהמדינותהמפותחותהם:דוחבנקישראל,פרקב'2012(),דוח 8 בנקישראלפרקב'2013(),ודוחהפריון2019().מחקרושלברנד2017( בוחןאתהשינוייםבענףההיי-)טקותרומתם לפריון:ג'ברנד 2107( "מדועהפריוןבמדינתהסטארט-).אפנותרנמוך?"מרכזטאוב, ניירמדיניותמס'.06.2017 116 פרקה':התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון לוחה1-' פריוןהעבודהוהתפלגותהמועסקיםבעפיםבחריםבמגזרהעסקי,ישראלומדיותהOECD- ש)ים2012ו(2018- עפיהתעשייה עפיהמסחרוהשירותים 2012 2018 2012 2018 אחוזהמועסקים 19.2 17.6 66.7 67.1 ישראל פריוןהעבודה)אלפידולר( 89 88 65 77 אחוזהמועסקים 22.4 21.9 59.8 61.6 מדיותהOECD- פריוןהעבודה)אלפידולר( 87 98 71 77 ממוצעמדיותהOECD-הואממוצעפשוטשלהמדיותשכלולותביתוח.היתוחלאכוללאתאוסטרליה,צ'ילה,קולומביה, קוסטהריקה,אירלד,יפןולוקסמבורג.בחלקמהעפים,הושמטועד2מדיותוספותבשלהעדרפירוטעפיקודתי;בחלק מהמדיותהושמטועד4עפיםשמופיעיםביתוח.כללהעפיםמכסיםכ מהתוצרהעסקי.90%- הפריוןתוןבמחיריםובPPP-קבועיםלשת.2015 המקור:התויםעבורמדיותהOECD-לקוחיםממאגרהstat-OECD ועבורישראלמתו יהלמ"ס. איורה4-' יחסהפריוןהעפי,ישראלביחסלמדיותהOECD- לפיע,פיםבחריםבמגזרהעסקי יחסהתוצרלעובדהע)פיבישראלמולממוצעמדיותהOECD- ש,ים2012ו,2018- במחיריםובPPP-קבועיםלשת(2015 אחוזים מסחר ושירותים תעשייה 180 160 140 120 100 80 60 40 20 0 אספקתחשמלומים חקלאות ייצורכלירכב תעשייתמתכות הדפסהושכפול ייצורמזוןומשקאות ייצוררהיטים ייצורכליתחבורה ייצורמוצריגומי ייצורטקסטיל ייצורתרופות ייצורמוצרימתכת ייצורמוצריעץ ייצורמחשבים ייצורציודחשמלי ביטוח הוצאהלאור שירותיתקשורת שירותיםמדעיים הובלהיבשתית שירותיםמשפטיים שירותיאדריכלות שירותידואר שירותיתעסוקה מסחרבכלירכב שירותיאוכל שמירהותחזוקה מחקרמדעיופיתוח שירותיאירוח שירותימחשובומידע ויבי )12.2% , יירומוצריוייצור )2.9% ותייצורמכו דלפעילויותב ( ימסחרסיטו )0.9% סייםשירותיםפי פטייצורמוצרי )0.9% ההובלהואחס )0.6% יתמכירהקמעו )6.5% )0.5% )5.6% )0.2% )1.6% )1.2% ( )0.5% )3% )0.1% )0.5% )4.6% )1.9% )0.3% סיהותפקר )10.5% )1.8% )ן"1.5% )0.9% )2.6% )0.9% )4.8% )1% רליםייצורמוצריםמי )2.4% )0.4% )0.7% )0.3% )2.4% )2.3% )1.9% ( ( ( )5.4% ( ( ( ( )1.6% ( )1.2% ( ( ( )3.1% )3.2% ( ( ( ( ( )6.5% ( ( ( ( ( ( )0.5% ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( 2012 2018 התוצרלעובדהעפיבישראלכאחוזמהתוצרלעובדהעפיבמדיותה.OECD- ממוצעמדיותהOECD-הואממוצעפשוטשלהמדיותשכלולותב יתוח. היתוחלאכוללאתאוסטרליה,צ'ילה,קולומביה,קוסטהריקה,אירלד,יפןולוקסמבורג.בחלקמהעפיםהושמטועד2מדיות וספותבשלהעדרפירוטעפיקודתי;בחלקמהמדיותהושמטועד4עפיםשמופיעיםביתוח.עףהכרייהוהחציבהכלולביתוח אךאיומוצגבאיור. כללהעפיםמכסיםכ90%-מהתוצרהעסקי. המספריםשמופיעיםלצדשמותהעפיםמציייםאתאחוזהמועסקיםהעפימתוךסךהמועסקיםבעפיםשכלוליםביתוח. המקור:OECD למ"סועיבודיב קישראל., 117 בנקישראל,דיןוחשבון2022 השוואהשלהשינוי השוואהשלהשינויבפריוןהענפיבישראלביחסלממוצעמדינותהOECD-ביןשתיהתקופות בפריוןהענפיבישראל מצביעהעלגידולשלפריוןהעבודהבמרביתענפיהשירותים,ועלמגמותמעורבותבענפיהתעשייה ביןהשנים2012ו2018- והחקלאות(איורה9.)4-'צמיחתהפריוןשלענףשירותיהמחשובוהמידעושלענףהמידעוהפיתוח, ביחסלממוצעמדינות הנכלליםבמגזרההיי-טק,הייתהגבוההביחסלמדינותאחרות.כךגםצמיחתהפריוןבענףשירותי הOECD-מצביעהעל האירוחוהאוכלובענפיהמסחר,הפיננסיםוהביטוח,שבהםננקטובעשורהאחרוןצעדיםלהגברת גידולניכרשלפריון התחרותלצדהתגברותהשירותיםהמקוונים.10לעומתהשיפורבענפיםאלואיבדומספרענפים העבודההיחסיבמרבית אתמעמדםהיחסי.בלטהההתדרדרותשלפריוןהעבודההענפיהיחסיבכמהמענפיהתעשייה, ענפיהשירותיםועל ובכללם ענף התרופות – אולי על רקע משבר שפקד חלק מהחברות בענף – וענף המחשבים מגמותמעורבותבענפי והאלקטרוניקה,לאחרנסיקהבתחילתהעשור,שנבעהמגידולכושרהייצורשלענףהשבבים. התעשייהוהחקלאות. איורה5-' השיויבתעסוקההעפית,ישראלומדיותהOECD- ע,פיםבחריםבמגזרהעסקי השי)ויבק'אחוזמסךהתעסוקהבעפיםבחריםבמגזרהעסקי,ביןהשים2012ו(2018- ק 'אחוז תעשייה מסחר ושירותים 2.5 2 1.5 1 0.5 0 -0.5 -1 -1.5 חקלאות) אספקתחשמלומים) ייצורמחשבים) ייצורמוצרימתכת) ייצורטקסטיל) ייצורמוצריגומיי) ייצורתרופות) ייצורציודחשמלי) ייצורכליתחבורה) הדפסהושכפול) תעשייתמתכות) ייצורמזוןומשקאות) ייצורמוצריעץ) ייצורכלירכב) ייצוררהיטים) שירותיתקשורת) שירותיתעסוקה) הוצאהלאור) מחקרמדעיופיתוח) מסחרבכלירכב) שירותיאירוח שירותידואר) שמירהותחזוקה) שירותיאוכל) הובלהיבשתית) שירותיאדריכלות) ביטוח, שירותיםמדעיים) שירותיםמשפטיים) שירותימחשובומידע) ויבי) 12.2% יירומוצריוייצור) 2.9% ותייצורמכו) דלפעילויותב" ימסחרסיטו) ( פטייצורמוצרי סייםשירותיםפי) יתמכירהקמעו) ההובלהואחס) 6.5% 0.5% 5.6% 0.9% )1.2% 0.6% ( 0.9% 1.6% ן) 3% 0.5% 0.1% 1.9% 4.6% סיהותפקר) )0.9% 0.5% 0.2% 10.5% 1.5% רליםייצורמוצריםמי) 0.3% 0.9% 1.8% 2.6% 2.4% 1% 4.8% 0.3% 2.4% ( 0.4% 2.3% ( 0.7% ( ( ( ( ( 1.9% ( 1.6% ( 5.4% ( 1.2% ( ( ( 3.1% 3.2% ( ( ( ( ( ( 6.5% ( ( ( ( ( ( ( 0.5% ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( ( מדיותה- OECD ישראל ( ממוצעמדיותהOECD-הואממוצעפשוטשלהמדיותשכלולותב יתוח. היתוחלאכוללאתאוסטרליה,צ'ילה,קולומביה,קוסטהריקה,אירלד,יפןולוקסמבורג.בחלקמהעפים הושמטועד2מדיותוספותבשלהעדרפירוטעפיקודתי;בחלקמהמדיותהושמטועד4עפיםשמופיעים ביתוח. עףהכרייהוהחציבהכלולביתוח,אךאי ומוצגבאיור. כללהעפיםמכסיםכ90%-מהתוצרהעסקי. המספריםשמופיעיםלצדשמותהעפיםמציייםאתאחוזהמועסקיםהעפימתוךסךהמועסקיםבעפים שכלוליםביתוח. המקור:OECD למ"סועיבודיב קישראל., מחקרםשלרגבוברנד2015()בחןאתהשינוישלהפריוןהענפיואתהשינויבהרכבהמועסקיםבשנים2012–1995 9 ומצאכיהענפיםהבלתיסחיריםבעליהפריוןהנמוךוכמהענפיתעשייההמוכריםבעיקרלשוקהמקומיאחראים לרוב ההתרחבות של פערי הפריון בין ישראל למדינות הOECD- האחרות באותה תקופה. ראו: א' רגב וג' ברנד 2015( "הגורמיםלהתרחבותפעריהפריוןביןישראללOECD-). –השוואהענפיתרב-שנתית,"דוחמצבהמדינה –חברה,כלכלהומדיניות.2015 10 צעדיםשוניםלהגברתהתחרותננקטומאזהמחאההחברתית.ביןהשאר,נחקקהחוקלהגברתהתחרותולצמצום הריכוזיותבשוקהבנקאות(יישוםהמלצותועדתשטרום2015),נערכהרפורמהבשוקהסיטונאי(יישוםהמלצות ועדת גרונאו וחייק 2014), והוקמו מספר ועדות ממשלתיות, שעסקו, בין היתר, בבחינת יוקר מחירי המזון (ועדת טרכטנברגוועדתקדמי,2011 וב2015-,מונתהועדתלנג).נוסףעלאלהגדלהשימושבטכנולוגיותמקוונותבתחומים שונים, כגון שימוש באמצעים דיגיטליים לביצוע תשלומים בכרטיס אשראי ופעולות בנקאיות ללא נוכחות בבית העסק–ראודוחבנקישראל לשנת ,פרקא'.2021 118 פרקה':התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון איורה5-'מציגאתהשינויבהתפלגותהתעסוקההענפיתבשנים2018–2012בישראלובממוצע השינוייםהעיקריים מדינותהOECD-.כפישניתןלראות,עיקרהשינוייםנרשמובענפיהשירותים,בעודשבמרבית בהתפלגותהתעסוקה ענפי התעשייה והחקלאות נרשמו ירידות מתונות של שיעור המועסקים, הן בישראל והן ביתר הענפיתהיובענפי השירותים,בעוד המדינות. ממצא נוסף העולה מהאיור הוא כי על אף המתאם בין השינוי בהתפלגות התעסוקה שבמרביתענפיהתעשייה הענפית של ישראל לשינוי ביתר המדינות, היקף המעברים בין ענפי השירותים עצמם בישראל ובחקלאותירדשיעור היהנרחביותר11.מענייןלראותשהתעסוקהבישראלגדלהלארקבענףשירותימחשובומידע, המועסקיםירידה הודות לביקוש העולמי הגובר, אלא גם בענפי השירותים המשרתים את השוק המקומי, כגון מתונה,כמוביתר שירותיםמשפטיים,חשבונאייםוייעוץניהולי,שירותיפרסוםמדעייםוטכנייםושירותיאדריכלות המדינות. והנדסה. כנגד זאת ירדה התעסוקה בחלק מענפי התעשייה והשירותים, על רקע גידול היקף המסחרוהשירותיםהמקוונים,תהליכיהתייעלותורפורמותלעידודהתחרות(בענפיםמחשבים ואלקטרוניקה,התקשורת,פעילותפיננסיתוביטוחומסחרקמעונאי). עלאףהשינוייםבהתפלגותהעובדיםביןהענפים(איורה5-')כללהתרומהשלהשינויהמבני עלאףהשינויים לצמיחת הפריון המשקי הייתה קטנה, ועיקר השינוי בפריון המשקי נשען על צמיחת הפריון בהתפלגותהעובדיםבין הענפיםכללהתרומהשל הענפי. צמיחת הפריון המשקי בשנים 2018-2012 עמדה על 10.7%, תוצאת תרומה חיובית של השינויהמבנילצמיחת גידולהפריוןהענפיבשיעורממוצעשל12.6%,שקוזזהעלידיתרומהשליליתשלהשינויהמבני הפריוןהמשקיהייתה בשיעורשל1.4%.הסיבהלתרומהשליליתזוהיאשהשינויבהתפלגותהעובדיםביןהענפיםלא קטנה,ועיקרהשינוי היהמתואםעםהשינויבפריוןהענפי,כפישעולהמאיורה12.6-' בפריוןהמשקינשעןעל איורה6-' צמיחתהפריוןהענפי. המתאםביןהשיויבתעסוקההעפיתלביןפריוןהעבודההעפי,ישראלומדיותה,OECD- עפיםבחריםבמגזרהעסקי השי)ויבתעסוקההעפיתבק'אחוזביןהשים2018-2012 פריוןהעבודהבסוףהתקופה,ש,ת(2018 תוצרלעובדעפי ) אלפידולר ( 400 350 300 250 200 150 100 50 0 -1.5 -1 -0.5 0 0.5 1 1.5 2 2.5 השיויבתעסוקההעפית )ק 'אחוז ( ישראל מדיותה- OECD ממוצעמדיותהOECD-הואממוצעפשוטשלהמדיותשכלולותב יתוח. היתוחלאכוללאתאוסטרליה,צ'ילה,קולומביה,קוסטהריקה,אירלד,יפןולוקסמבורג.בחלקמהעפיםהושמטועד2 מדיותוספותבשלהעדרפירוטעפיקודתי;בחלקמהמדיותהושמטועד4עפיםשמופיעיםביתוח. עףהכרייה והחציבהכלולביתוח,אךאי ומוצגבאיור. כללהעפיםמכסיםכ90%-מהתוצרהעסקי. התוצרלעובדתוןבמחיריםובPPP-קבועיםלשת2015. המקור:OECD למ"סועיבודיב קישראל., 11 השונות בשינוי התפלגות המועסקים בענפי השירותים בישראל עמדה על 0.08 נקודת אחוז, לעומת שונות נמוכה יותרביתרהמדינות. 12 הוספת ענף הכרייה והחציבה, שבישראל היקף התעסוקה בו נמוך ביותר, והתוצר לעובד בו חריג בגודלו, אינה משנהאתהמסקנההעולהמאיורה.6-' 119 בנק ישראל, דין וחשבון 2022 איורה7-'מציגאתתרומתהשינויבפריוןהענפילצמיחתפריוןהעבודההמשקיבישראללפי תרומה מרכזית להתפתחות ענפי ענפים.ניתןלהסיקמהניתוחשתרומהמרכזיתלהתפתחותענפיהשירותיםבישראל,הןמבחינת השירותים בישראל, הן הפריוןהענפיוהןמבחינתגידולהתעסוקה,נבעהמפעילותמגזרההיי-טק,ובכללושירותיהמחשוב מבחינת הפריון הענפי והן והמידעוהמחקרוהפיתוח.המגמההעולמיתשלהתעצמותהביקושלשירותיםדיגיטלייםותהליכי מבחינת גידול התעסוקה, אוטומטיזציה הגדילו את פעילות ההיי-טק הן במשק הישראלי והן ביתר המדינות המפותחות, נבעה מפעילות מגזר אולםהמשקהישראליהצליחלבססאתיתרונובתחוםואףלהגדילולאורךהתקופה)בנקישראל, ההיי-טק, ובכללם 2020 בנקישראל,,13.(2021מעֵברלגידולשלהפריוןהענפיושלמספרהמועסקיםבמגזרהתבטאה שירותי המחשוב והמידע הגאות בפעילותו בישראל בגידול חלקו של יצוא שירותי המידע, המחשבים והתקשורת בסך והמחקר והפיתוח. היצוא,שהאמירבישראלביחסליתרהמדינותהמפותחות,וכןבגידולחלקהשלההשקעהבענפי המידע והתקשורת בסך ההשקעה14. מספר מדדים נוספים מעידים על חוזקו של מגזר ההיי-טק הישראלי ועל התעצמותו בעשור האחרון – בהם שיעור ההוצאה על מו"פ ביחס לתמ"ג וגיוסי ההוןוההנפקותהנרחביםשלחברותטכנולוגיהישראליותבבורסה15. גידולהפריוןוהתעסוקהבענפיהשירותיםלאנבערקמפעילותמגזרההיי-טקאלאגםמענפי שירותים נוספים. התאוריה הכלכלית מספקת מספר הסברים לכך. אחד המרכזיים שבהם נעוץ בתהליכי התייעלות ושיפורים טכנולוגיים, אשר גרמו לגידול הפריון הענפי של חלק מענפי השירותיםוייתרוחלקממצבתכוחהאדםבהם.כאמור,הטמעתטכנולוגיותמקוונותבענפיםכגון , ! % %! # # $ ' ! $# ## $# ! #$ ## !!# '%'# '%% '# ! $% $! % $$# %! " $ , )## $! $$% % (## ## ' '## $## !,# % " " + + + + " " " + *+ * * * & * * " + + -% $ $ % # ! ' ) . $ # $ -! ! )# ! $ %$ $ " # % % # # ! , ! % - -% % $ / % ! 13 ראו פרק ב' בדוח בנק ישראל לשנת 2020 ופרק א' בדוח בנק ישראל לשנת .2021 14 חלקו של יצוא שירותי המידע המחשבים והתקשורת בסך יצוא השירותים עלה מ13%- ל19%-, לעומת גידול מתוןיותר,מ3%-ל4.5%-בממוצע,במדינותהOECD-;שיעורחלקהשלההשקעהבענפיהמידעוהתקשורתבסך ההשקעה גדל בישראל מ5%- לכ8.5%- לעומת גידול מ5%-, ל7%- בממוצע ביתר המדינות. 15 לפי הדוח השנתי של רשות החדשנות על מצב ההיי-טק 2022)( מקומה של ישראל במדד החדשנות העולמי Index) Innovation Global גבוה, והיא אף עלתה בדירוג במהלך העשור האחרון.( 120 פרקה':התפתחותפריוןהעבודהבישראלבעשורהאחרון המסחרהקמעונאי,התקשורתומערכתהבנקאותאפשרהלהקטיןאתמספרהעובדיםהנדרשים גידולהפריוןבענפי השירותיםנבעגםמענפי כדי לספק את אותם השירותים בלי להקטין בהם את התפוקה. תהליכים אלה, לצד רפורמות המסחרהקמעונאי, לעידוד התחרות, תרמו תרומה חיובית לצמיחת הפריון המשקי. בהסבר זה תומכת העובדה התקשורתומערכת שהתפתחויותאלולוובגידולניכרשלשיעוריההשקעהבאותםענפים.חלקהשל ההשקעהבכלל הבנקאות,בזכות ענפי השירותים והמסחר בסך ההשקעה בענפי המשק עלה, וחלקה של ההשקעה בתעשייה ירד תהליכיהתייעלות– (גידולשל12.8נקודותאחוזבחלקהשלההשקעהבענפיהמסחרוהשירותיםבסךההשקעות); תוצאתרפורמותלעידוד זאתלעומתמגמתעלייהמאוזנתיותרביתרהמדינות.בלטהבישראלעלייהבחלקןשלההשקעות התחרותלצדשיפור בענפיהמסחרהקמעונאיוהסיטונאיוההובלהובענףהתחבורהוהאחסנה16. השירותבעזרתהטמעת לעומת ההצטמצמות האמורה של שיעורי התעסוקה בחלק מענפי השירותים עלו שיעוריה טכנולוגיותמקוונות. בשירותיםאחרים,כגוןשירותיםמשפטיים,חשבונאייםושירותיייעוץ,שירותיםמדעייםוטכניים ואדריכלות והנדסה, וזאת אף על פי שהפריון בהם לא גדל. אחד ההסברים לכך הוא העלייה שיעוריהתעסוקהבכמה ענפישירותים–כגון שלרמתהחייםוההכנסההפנויה,אשרמאפשרתלצרוךיותרשירותים.ואכןחלקהשלצריכת שירותיםמשפטיים, השירותיםבסךהצריכההפרטיתעלהבעשורהאחרון(עלייהשלכ2-נקודותאחוזבשיעורההוצאה חשבונאייםושירותי עלשירותים),הןבישראלוהןביתרהמדינות,ומרביתעלייתההופנתהלצריכהשלשירותיפנאי ייעוץ,שירותיםמדעיים ותרבות,שירותיםפיננסייםושירותיתקשורת.בישראלגדלהגםהצריכהשלשירותיםאחרים וטכנייםואדריכלות –ביניהםשירותיםמשפטיים,חשבונאייםושירותיייעוץ–וזאתבהתאםלהתרחבותהפעילות והנדסה–עלו,וזאתאף הענפיתשתוארה17. עלפישהפריוןבהםלא ייתכן שגידולו של הביקוש בענפים אלו נתמך על ידי העלייה של שיעורי ההשתתפות בכוח גדל.התעסוקהבענפים העבודה,נוסףעלהמעבריםשלעובדיםאליהםמענפישירותיםאחרים18.שיעוריההשתתפותעלו אלהגדלהעלרקעביקוש לאורך העשור, במיוחד בקרב הנשים19. גידול שיעורי ההשתתפות של נשים בשוק העבודה הוא מקומיגוברלצריכת מגמהגלובלית,אבלהשלכותיהעלשוקהעבודהבישראלהיומשמעותיותיותרמאשרבמדינות שירותים,שנתמך,בין היתר,בעלייתשיעורי אחרות. שיעור תעסוקתן היה מלכתחילה גבוה יותר בענפי השירותים, ומגמה זו אף התעצמה ההשתתפות. בעשורהאחרון.נמצאששיעורהנשיםהמועסקותבענפיהשירותיםבישראלעלהמ89%-ל92%-, לעומתשיעוריציבשלכ80%-בממוצעבמדינותהOECD-. 3.סיכום בעשורהאחרוןהגדילהמשקהישראליאתפריוןהעבודה,אףביחסלממוצעבמדינותה.OECD- בחינהענפיתמעלהשעיקרצמיחתושלהפריוןנבעמגידולובתוךהענפים,בפרטבענפיהשירותים. שינוילאמבוטלשחלבמבנההענפיםלאתרםבאופןישירלגידולהפריוןהמשקיהממוצע.שיעור התעסוקהגדלבענפיהשירותים,ובכללםבמגזרההיי טק,ואילובחלקמענפיהתעשייההואירד.- הסתכלות ארוכת טווח מעלה כי מגמות אלו הן תולדה של מגמות ארוכות יותר, שפקדו את כללהמדינותהמפותחות,כחלקמתהליךהמעברמכלכלותמוטותייצורלכלכלותהנוטותיותר ויותר להתבסס על שירותים. במשק הישראלי השינוי במבנה הענפי בעשור האחרון היה נרחב 16 עלפימאגרנתוניהOECD- גדלחלקןשלההשקעותבענפיהמסחר והתחבורה והאחסנהבסךההשקעותב4.4- ו1.4-נקודותאחוז,בהתאמה. 17 על פי מאגר נתוני הOECD- שיעור הצריכה על השירותים האמורים בסך כל הצריכה הפרטית עלה במהלך התקופה בכ2- נקודות אחוז הן בישראל והן בממוצע מדינות הOECD- ומתחילת שנות ה2000-, – בכ4- נקודות אחוז. שיעור ההוצאה על צריכת שירותים אחרים עלה בישראל מ2%- לכ3%-, בעוד שביתר המדינות העלייה הייתהקלהבלבד(מ1.3%-ל%-).1.4 ניתוחשלהשינוייםבשיעורההשתתפותשלקבוצותאוכלוסייהשונותמוצגבפרקז'שלדוחזה.18 19 לאורךשניהעשוריםהאחרוניםעלושיעוריההשתתפותשלהנשיםבישראלמ53.7%-ל60%-,לעומתעלייהמתונה יותרביתרהמדינות(מ51.1%-ל.)53%- 121 בנקישראל,דיןוחשבון2022 סימניםראשוניים יותרמאשרבאחרים,וכןגםתרומתהגידולשלפריוןענפיהשירותיםלפריוןהמשקי.פילוחענפי מעידיםשמשברהקורונה מלמדעלחלקוהמשמעותישלמגזרההיי-טקבהתפתחויותאלו,אבלהתופעהניכרהגםבכמה העציםכמהמגמות: ענפישירותיםנוספים.גדלהפריוןשלענפיהמסחר,התקשורתומערכתהבנקאות,בזכותתהליכי התגברותהביקוש התייעלות – תוצאת רפורמות לעידוד התחרות לצד שיפור השירות בעזרת הטמעת טכנולוגיות העולמילשירותים מקוונות.לעומתזאת,גידולהשלהתעסוקהבענפיםאחריםלאלווהבשינויהפריוןבהם,והתרחש דיגיטליים,גידולצריכת עלרקעביקושמקומיגוברלצריכתשירותים,שנתמך,ביןהיתר,עלידיעלייתשיעוריההשתתפות. שירותיםבאמצעים כדי לתמוך בהמשך השיפור של פריון העבודה במשק על הממשלה לסייע במיצוי פוטנציאל מקווניםועלייתמחיריהן ההון האנושי של האזרחים, להאיץ את פיתוח התשתיות הפיזיות התומכות בפעילות, להמשיך היחסייםשלסחורות בהסרת מגבלות על היבוא וחסמים לתחרות במשק, לקדם שינויים מבניים במערכת הפיננסית מסוימות,בגללשיבושים לשם הגדלת זמינות ההון לעסקים, ולייעל את הרגולציה והבירוקרטיה בעשיית עסקים. נוסף בשרשראותהאספקה. כלאלהצפוייםלהמשיך עלכךחשובשהמדיניותהממשלתיות,בפרטבמסגרתהחוקלעידודהשקעותהון,תהיהמאוזנת ולהגדילהןאתהיצע בתמיכתהבענפיהמשקהשונים.ישלטפלבכשלישוקולהתייחסלמאפייניםהייחודייםשלחלק השירותיםבמשקוהןאת מענפי השירותים כדי להמשיך ולעודד השקעות והטמעה של טכנולוגיות מעלות-פריון בענפים הביקושלהם. אלו.20 סימניםראשונייםמעידיםשמשברהקורונההעציםאתהמגמותהאלובפריוןוכןאתגידול משקלושלמגזר ההיי-טק.(ראופרקב'שלהדוח.)סיבהאחתלכךהיאגידולהביקושהעולמי לשירותיםדיגיטלייםותהליכיהאוטומטיזציה,שהתרחבובעקבותהמשברוהרחיבואתפעילות מגזר ההיי-טק. סיבה נוספת נעוצה בהשפעתו של המשבר על תרבות הצריכה לטובת צריכת שירותים מוגברת באמצעים מקוונים. ייתכן גם שהשיבושים בשרשראות האספקה הגדילו את המחירהיחסישלסחורותמסוימות,ובכךתרמואףהםלצריכהמוגברתשלשירותים.כאמור, התפתחויותאלוצפויותלהמשיךולהגדילהןאתהיצעהשירותיםבמשקוהןאתהביקושלהם. נספחה-'נ:1. הנתוניםעלמדינותהOECD-לקוחיםישירותוללאהתאמותממאגרdatabaseSTANOECD SNA084,rev.ISICedition,2020analysisstructuralfor.הניתוחאינוכוללאתאוסטרליה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, אירלנד, יפן ולוקסמבורג. בחלק מהענפים השמטנו עד שתי מדינות נוספות בשל העדר פירוט ענפי נקודתי; בחלק מהמדינות הושמטו עד ארבעה ענפים הנכללים בניתוח. בממוצע פריון העבודה בOECD- לא נכלל ענף של מדינה שבו הפריון גבוה יותר מפי ארבעה מהממוצע הענפי או קטן מ0.25%- מהממוצע עבור הענף. כמו כן לא נכלל ענףבמדינהשחלקובתעסוקהשלאותהמדינהקטןמ0.05%-.כתוצאהמאלההענפיםשנכללו בניתוחכולליםכ90%-מהתוצרהעסקי.לאנכללובניתוחענפיהשירותיםהציבוריים,משוםשהם כולליםאתהמגזרהציבורי,שבובהאיןמדידהישירהשלפריוןהעבודה.לאנכללוגםהענפים ,76,57,54,48,4034ו67-והענפים,R,S,T,UX מאחרשחלקגדולמנתוניהOECD-.אינם כולליםאתמרביתהענפיםשלישראלברמהשלשתיספרות,נתוניישראלמבוססיםעלהתוצר/ המועסקים מהחשבונאות הלאומית ברמת הסדר, ופילוחם בין תת-ענפים ברמת שתי ספרות הוא על פי משקלם של תת-הענפים בערך המוסף הגולמי/במשרות בסקר ענפי הכלכלה ובסקר התעשייה. נתוני המחירים ברמת שתי ספרות עבור ישראל שוקללו בניתוח על בסיס הנתונים ממאגרהOECD-שלישראלברמתסדר. בדיקתרגישות,באמצעותניתוחדומהעלפיהנתונים שלישראלומדינותהOECD-שנכללובניתוחבמחיריםשוטפים,מראהששינויהמחיריםבפרק הזמןהנידוןלאמשפיעעלהממצאיםבמידהמשמעותית.כמוכןלאנמצאוהבדליםגדוליםכאשר המחיריםתורגמולדולריםשוטפיםבאמצעותשערהחליפיןבמקוםבמונחי שלהתוצרהכללי.PPP 20 המלצותמפורטותראובדוחותבנקישראלשהוזכרובהערתשולייםמספר.1 122 פרקו' המגזרהציבוריומימונו • גירעון הממשלה הרחבה1 ירד בשנת 2022 בחדות ל1.6- אחוזי תוצר, מ5.5- אחוזי תוצר ב2021- בתקציבהממשלההמרכזית2.נרשםעודףשל0.6אחוזתוצר. • העודףבפעילותהממשלההמרכזית,יחדעםצמיחתהתוצרוההאצהבסביבתהאינפלציה, הביאו לצמצום חד של 7.2 אחוזי תוצר בחוב הציבורי ב2022- – ל60.7- אחוזי תוצר, סביבתוערבמגפתהקורונה. • הירידה בגירעון של הממשלה הרחבה השנה מבטאת בעיקר ירידה חדה של 3.2 אחוזי תוצר במשקל ההוצאה הציבורית בתוצר, המשקפת ברובה ירידה בתמיכות, שנדרשו אשתקד בשל מגפת הקורונה. משקל ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר ירד לרמה נמוכהמזושלטרםהקורונה,והואביןהנמוכיםבקרבהמדינותהמפותחות. • ההכנסותהציבוריותעלוהשנהב0.7-אחוזתוצר,בעיקרעקבעלייהחדהבגבייתהמסים הישירים.עםהגורמיםלגידולהמהירבגבייתהמסיםהישיריםנמניםגורמיםבעליאופי זמני,כגוןהכנסותחריגותממסהכנסהוהאצהבמסינדל"ן. • אחת הסיבות לגידול המתון של ההוצאה הציבורית בשנים האחרונות (ללא הוצאות הקורונה) היא גידול איטי של השכר במגזר הציבורי, על רקע הקפאת המשא ומתן על הסכם מסגרת חדש בתקופת הקורונה. הסכם השכר החדש, שנחתם במארס 2023, צפוי להגדילבהדרגהאתההוצאההציבורית. • הסכם השכר עם הסתדרות המורים, שנחתם באוקטובר, שיפר את תנאי ההעסקה של מורים מתחילים, הוסיף תמריצים במערכת השכר והגדיל במידת מה את הגמישות הניהולית של בתי הספר. עלות ההסכם מסתכמת בכ4.9- מיליארדי ש"ח לשנה, שברובה תחול כבר בתקציב 2023. עם זאת, ההסכם נותן מענה מוגבל לסוגיות מבניות חשובות, הטיפולבהןיוכללסייעלשיפורהישגימערכתהחינוך. • הדיגיטליזציהשלשירותיממשלה,הפועלתלהרחבתהשירותיםולשיפוראיכותם,הואצה בתקופת מגפת הקורונה. השיפורים בישראל היו מהותיים יותר מאשר בחלק מהמדינות המפותחות,והתבטאובעיקרבהרחבתמגווןהשירותיםהמקוונים.עםזאת,עדייןנדרשת השקעהמשמעותיתבהעלאתהאוריינותהטכנולוגיתשלהציבורלשםהנגשתהשירותים הדיגיטלייםגםלאוכלוסיותהמתקשותלהשתמשבהם. הממשלה הרחבה מורכבת מהממשלה עצמה, מהמוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המלכ״רים (קופות החולים, 1 האוניברסיטאות, הישיבות וכו'), שעיקר הכנסתם מהממשלה, מהמוסדות הלאומיים (הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וההסתדרות הציונית העולמית). פעילותה נמדדת בהתאם להגדרות החשבונאות הלאומית, שהן שונות מאלו המשמשות בתקציבהמדינה.הפערביןהגירעוןשלהממשלההרחבהולזהשלהממשלההמרכזיתמשקףברובוהמכריעהגדרותחשבונאיות שונות,ולאגירעונותשלהגופיםהאחריםבממשלההרחבה. העודף/הגירעון הממשלה המרכזית הוא העודף/הגירעון התקציבי –ההפרש בין הוצאות הממשלה להכנסותיה במזומן לפי 2 הגדרותתקציבהמדינה. 123 בנקישראל,דיןוחשבון2022 1.עיקריההתפתחויות הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבהירדהשנהירידהחדהשל3.9אחוזיתוצר,והסתכםב1.6- הגירעוןהכוללשל הממשלההרחבהירד אחוזי תוצר, לאחר גירעונות גבוהים במיוחד בשנתיים הקודמות עקב מגפת הקורונה (לוח ל1.6-אחוזיתוצר, ו3.)1-'הירידהבגירעוןשלהממשלההרחבההיאבעיקרהתוצאתצמצוםחדשלמשקלההוצאה בעיקרעקבצמצוםחד הציבורית,שירדב3.2-אחוזיתוצרביחסל2021-,לצדעלייהשלמשקלההכנסהבתוצר,שהגיע שלמשקלההוצאה לרמה גבוהה יחסית לשנים קודמות. הפחתת הגירעון, הצמיחה המהירה של התוצר, עליית הציבוריתבתוצרלצד סביבתהאינפלציה,הכנסותמהפרטהוגיוסיםמשניםעברותרמולצמצוםהחובהציבוריביותר עלייהשלמשקלההכנסה מ7-אחוזיתוצר.בסוףשנת2022הגיעיחסהחובלתוצרלרמהשל60.7אחוזיתוצר,והתקרב בתוצר. לרמתוטרםמשברהקורונה. הצמצוםשלמשקל הצמצום החד של משקל ההוצאה הציבורית בתוצר נבע ברובו מירידה בתמיכות הישירות ההוצאההציבוריתנבע בעסקיםועובדים(תשלומיחל"ת),שחזרולמשקלןהרגיל(אחוזאחדמהתוצר)עםסיוםתשלומי ברובומירידהבתמיכות התמיכותמתקופתמגפתהקורונה.עםזאת,משקלסךההוצאההציבוריתב2022-39.1(אחוזי הישירותעםסיוםמגפת תוצר),היהנמוךביחסלתקופהשלפניהקורונה(כ40-אחוזיתוצרבממוצעבשנים2019–2018). הקורונה. הירידה בהוצאות הרגילות (שאינן בגין הקורונה) החלה עוד ב2021- ורמתן ב2022-, כמעט לא השתנתה. היקף ההוצאות המתון הושפע מאי-וודאות גבוהה לגבי המצב המקרו-כלכלי והאפידמיולוגי בעת הכנת התקציב לשנים 2022–2021, וגם מהתנהלות מתמשכת ללא תקציב מאושרבמהלךרובשנת2021. משקלההכנסותהציבוריותבתוצרהמשיךלעלותהשנהלאחרנסיקהב2021-–שנתהיציאה ההכנסותממסיםעלו הודותלצמיחתוהמהירה ממשברהקורונהוהחזרהלשגרה– הודותלגידולההכנסותממסים,שמשקלןבתוצרהגיעלרמה שלהתוצר,מהגאות הגבוההביותרב15-השניםהאחרונות.גידולתקבוליהמסיםהתבטאבעיקרבמסיםהישירים, בהיי-טקומגורמים שגדלועקבצמיחתוהמהירהשלהתוצר,גאותבהיי-טקוגורמיםחריגיםוחד-פעמיים,בהםמסי חריגיםוחד-פעמיים, הנדל"ן,שעלובמידהיוצאתדופןעםהגאותבשוקהדיורבשנים.2022–2021 בהםמסיהנדל"ן. פעילותהממשלההמרכזיתהשנההסתיימהבעודףתקציבי0.6(אחוזתוצר4,)לעומתגירעון מתוכנןשל3.9אחוזיתוצר.הפערמבטאברובוגבייתמסיםגבוההבמידהרבהמאשרבתחזית פעילותהממשלה התקציב, ולצדה גידול נמוך מהמתוכנן של הוצאות הממשלה. זאת בעיקר משום שההוצאות המרכזיתהסתיימה במסגרת תוכנית הסיוע הכלכלי, אשר נועדה להתמודדות עם השלכות משבר הקורונה, היו בעודףתקציבישל0.6 נמוכותיותרמאשרבתחזיתהתקציבעקבדעיכתהמגיפהוהשפעותיה,וגםבשלתת-ביצועקטן אחוזתוצרבזכותגביית שלההוצאותהשוטפות. מסיםגבוהה. אחת הסיבות לגידול המתון בהוצאה הציבורית (ללא הוצאות הקורונה) בשנים האחרונות ולשחיקה ביחס ההוצאות לתוצר לעומת השנים שלפני הקורונה, היא הגידול האיטי של השכר במגזר הציבורי. זוהי תוצאה של העדר הסכם מסגרת מעודכן, בעיקר בגלל הקפאת המו"מ בתקופתהקורונה.ערכוהכספיהשנתישלהפער,אשרנפתחביןהשכרבמגזרהפרטילזהבמגזר עלפיפרסומיהלמ"ספעילותהממשלההרחבההסתיימהבעודףשל0.6אחוזתוצר.הסיבהלהבדלהיאשהלמ"ס 3 מפחיתהמההשקעההציבוריתאתההכנסותממכירתקרקעות,מפנישהפרשנותלכלליהחשבונאותהבין-לאומיים גורסת כי מכירת קרקעות היא השקעה שלילית של הממשלה. במרבית מדינות הOECD- ההפחתה משקפת פעילויותכגוןמכירתקרקעותחקלאיותשהמדינההשביחה,אורכישהושיפוץשלדירותבדיורהציבוריומכירתן לזכאים. לעומת זאת בישראל מדובר בהכנסות ממכירת קרקעות שלמדינה יש עליהן בעלות היסטורית, כלומר במימושנכסים,שהסתכמוב2022-ב1.9-אחוזיתוצר.כיווןשמימושנכסיםהואבמהותופעולהמימונית,ובשנים האחרונות ההכנסות עלו במידה משמעותית, אנו מציגים את ההוצאה הציבורית ללא ההפחתה כדי לשקף את ההשפעההמקרו-כלכליתשלפעילותהממשלה,ואתמכירתהקרקעותאנומציגיםכסעיףמימונישמרסןאתגידול החוב. כאמור הפער בין הגירעון של הממשלה הרחבה ולזה של הממשלה המרכזית משקף ברובו המכריע הגדרות 4 חשבונאיותשונות,ולאגירעונותשלהגופיםהאחריםבממשלההרחבה. 124 פרקו':המגזרהציבוריומימונו לוחו1-' הרכיביםהעיקרייםבהכסותהממשלההרחבהובהוצאותיה,2016עד2022 אחוזיתמ"ג() 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 סךההכסותהציבוריות 36.5 37.5 35.9 35.0 34.4 36.8 37.5 מזה:ההכסותמרכוש 0.5 0.5 0.5 0.5 0.4 0.5 0.5 סךהמסים 30.8 32.0 30.5 29.8 29.4 32.1 32.8 המסיםהעקיפיםעלהייצורהמקומי 12.1 12.2 12.0 11.7 11.4 11.9 11.8 המסיםהעקיפיםעלהיבואהאזרחי 3.3 2.7 2.9 2.7 2.6 3.1 3.2 המסיםהישיריםותשלומיהחובה 10.2 11.9 10.4 10.2 10.2 12.0 12.7 הכסותהמוסדלביטוחלאומי 5.1 5.2 5.2 5.2 5.1 5.0 5.1 מעקים 1.5 1.2 1.2 1.1 1.1 1.0 1.1 אחר1 3.7 3.8 3.7 3.6 3.5 3.3 3.2 סךההוצאותהציבוריות2 38.8 39.8 40.3 39.6 45.9 42.3 39.1 ההוצאותהשוטפות 36.1 36.9 37.3 36.8 42.4 39.4 36.1 ההוצאההאזרחיתלתפוקתשירותיםוהעברותבעין 19.1 19.5 19.7 19.5 20.5 19.4 18.4 הצריכההביטחויתהמקומית 4.7 4.6 4.6 4.4 4.4 4.2 4.0 היבואהביטחוי 0.4 0.3 0.3 0.3 0.3 0.4 0.3 התמיכותהישירות 0.7 0.8 0.9 1.0 4.1 3.1 1.0 תשלומיההעברההשוטפים 9.2 9.6 9.5 9.5 11.1 9.6 9.1 תשלומיהריבית3 2.1 2.1 2.4 2.1 1.9 2.8 3.3 תשלומיההעברהבחשבוןההון4 0.5 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.8 ההשקעההקייהשלהממשלההרחבהכוללמעקיהשקעה2 2.1 2.2 2.4 2.3 2.9 2.3 2.2 מזה:ההשקעההאזרחיתהקיה 1.9 2.1 2.1 2.1 2.8 2.2 2.0 ההוצאההאזרחיתללאריבית2 31.4 32.6 32.8 32.7 39.0 34.8 31.3 הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה2 2.3 2.3 4.4 4.6 11.5 5.5 1.6 גירעוןהממשלההמרכזית)ללאמתןאשראי5( 2.1 1.9 2.9 3.6 11.3 4.4 -0.6 הגירעוןהשוטףשלהממשלההרחבה 1.0 0.8 2.8 3.1 9.5 4.5 0.5 הגירעוןמוכההמחזורהכולללפיההגדרההבין-לאומית6,2 2.1 2.3 4.7 5.0 9.1 5.7 2.9 החובהציבורי)טו,7(8 58.4 56.6 57.1 56.8 66.6 64.2 58.5 החובהציבורי)ברוטו7( 61.4 59.7 59.9 58.8 70.6 67.9 60.7 1כוללתשלומיההעברההשוטפיםמהציבורותשלומיההעברהבחשבוןההון,זקיפתפ סיה,מכירותאזרחיות,העברותהוןמחו"לוהעברותלמוסדותהלאומייםולמלכ"רמחו"ל. 2ללאהפחתתההכסותממכירתקרקעותהמדיה.החלמדו"ח2022רישוםההשקעההביטחויתהועברמהצריכהוהיבואהביטחוילהשקעותהממשלה.הבלאישלכסיםקבועיםבטחוייםרשם בצריכההביטחויתהמקומית. 3ב2018-עדכההלמ"סאתחישובהוצאותהריבית,החלמ1995-,והןמחושבותעלבסיסצבירהומיליתבתוספתהפרשיהצמדהעלהחובהציבורי. 4כוללסבסודמשכ תאותוהעברותבחשבוןההוןלמלכ"רולעסקים. 5גירעוןהממשלההמרכזיתמחושבעלפיהגדרותשוות. 6המקור:OECD מותאםל.תויהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.ראוהרחבהבהערתשוליים4באיורו.3-' 7ביכויחובןשלהרשויותהמקומיותלממשלה. 8החובהציבוריטושווהלחובהציבוריברוטופחותהלוואותהפעילותפחותפיקדוותהממשלהבבקישראל. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. הממשלתי,נאמדב1.4-אחוזיתוצר.במארס2023נחתםהסכםהשכרהחדש,והואצפוילהגדיל הסכםהשכרשנחתםעם הסתדרותהמוריםשיפר בצורהמדורגתאתההוצאההציבורית. אתתנאיההעסקהשל ב2022-נחתםעםהסתדרותהמוריםהסכםבעלותשלכ4.9-מיליארדיש"חלשנהבהבשלה מוריםמתחילים,הוסיף מלאהב2026- רובהסכום–כ4.5-,מיליארדיש"חלשנה–ישולםכברהחלב2023-.ההסכםמשפר תמריציםבמערכתהשכר אתהשכרבעיקרשלמוריםמתחילים,מגביראתתמריציהשכרומגדילבמידתמהאתהגמישות והגדילבמידתמהאת הניהוליתשלמנהליבתיהספר.יחדעםזאת,תרומתושלההסכםלהתאמתלוחהלימודיםללוח הגמישותהניהוליתשל העבודהבמשקצנועהביותר.נוסףעלכך,מספרנושאיםכגוןתגבורמערכתהתגמוליםלמורים מנהליבתיהספר. 125 בנקישראל,דיןוחשבון2022 במקצועותשבמחסורולמוריםהמועסקיםבבתיספרחלשיםובפריפריה,קיבלמענהחלקיבלבד באמצעותהאפשרותלמספרמוגבלשלחוזיםאישיים. השוואתהתפתחויותהמדדיםהפיסקלייםביןהתקופהשלפניהקורונהלזושאחריהמעלהכי לאחרהתאוששותהמשקממשברהקורונה,המדדיםלאחזרולרמותיהםלפניהמגפה(איורו1-'). ב2022-ההוצאותהציבוריותירדוב0.8-אחוזתוצרבהשוואהלתקופתטרםהקורונהוההכנסות הציבוריותעלוב2.1-אחוזיתוצר,דברשהוביללצמצוםחדשלהגירעוןב2.9-אחוזיתוצר. איורו '- 1 התפתחותהמדדיםהפיסקלייםלפי , בזמןואחריהקורוה אחוזיתוצר 50 44.1 39.9 39.1 40 37.5 35.6 35.4 30 20 8.5 10 4.5 1.6 0 הוצאות ציבוריות הכסות ציבוריות גרעוןהממשלה הרחבה 2018 - 2019 2020 - 2021 2022 המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בקישראל . צמצוםההוצאההציבוריתב2022-,שהתבטאבירידהשלהגירעוןהממשלהגםבניכויהשפעת מחזורהעסקים,יצרצמצוםפיסקלי,שפעלאלמולההתאוששותעםשוךהמגפה.צמצוםפיסקלי מצנןאתהביקושהמצרפיבמשק,ממתןאתהלחציםהאינפלציונייםומשליםאתהריסוןהמוניטרי שנוקטהבנקהמרכזיבאמצעותהעלאתהריביתלשםהפחתתהאינפלציה6,5.גירעוןנמוךאףמקטין אתיחסהחובהציבורילתוצרואתהסיכוניםהכרוכיםבכך,ומסייעלמתןאתהוצאותהריבית. במהלך2022נקטה במהלך 2022, עם העלייה באינפלציה, נקטה הממשלה צעדים ישירים ועקיפים של תמיכה הממשלהצעדיםישירים באוכלוסייה.בתחוםהאנרגיה,כללוצעדיםאלוהפחתהשלמסהבלועלהדלקוהפחם(המשמש ועקיפיםשלתמיכה לייצור חשמל). נוסף על כך, הפחיתה הממשלה מכסים והגדילה את התמיכות בהורים עובדים באוכלוסייהבעלות באמצעות העלאת מענק העבודה והוספת נקודות זיכוי לאבות עובדים לילדים בני 12–6. עלות כוללתשלכ0.5-אחוז כללהצעדיםהסתכמהבכ0.5-אחוזתוצר. תוצר. 5 ראו: Adrian Tobias, Vitor Gaspar and Francis Vitek.A Medium-Scale DSGE Model for the Integrated ‏ .PolicyFramework.InternationalMonetaryFund,2022 לעומתזאתמדיניותמרחיבהבתקופתעלייתמחיריםתדרושהעלאותריביתאגרסיביותיותרכדילמנועאתהאצת 6 האינפלציה. 126 פרקו':המגזרהציבוריומימונו צעדי תמיכה באוכלוסייה ובעסקים ננקטו גם במדינות רבות באירופה בגלל העלייה החדה שלשיעורהאינפלציהבה,ביןהיתרבעקבותנסיקתמחיריהאנרגיה7.ברובהמכריעשלהמדינות משולמות תמיכות לאוכלוסיות החלשות כפיצוי על ההתייקרות. כמו כן, הורדו מסים והוגבלו מחירי החשמל והגז. בכ79%- ממדינות האיחוד האירופי וכן בבריטניה ננקטו צעדי תמיכה בעסקים. לשםמימוןהצעדיםהקצוהמדינותמקורותמשמעותיים(בממוצע3.8אחוזיתוצר,איורו2-'). חלקמעלותהצעדיםמומןבאמצעותמיסויעלרווחיםעודפיםשלחברותאנרגיה,אשרבעקבות עלייתהמחיריםנהנומהכנסותגבוהותמהרגיל(למשלבספרד,בריטניה,איטליה).בישראלהייתה ההתערבות,כאמור,פחותהיותר,שכןהמשקגילהחסינותיחסיתלמשברהאנרגיה8.(הגורמים לכךמתואריםבחלקד'שלפרקא'בדוחזה.) איורו '- 2 הקצאתתקציבלצעדיתמיכהבמשקיביתועסקיםבעקבותמשבר הארגיה , מדיותהאיחודהאירופיובריטיה , אחוזיתוצר * 9.3 סלובקיה 7.5 גרמיה מלטה 7.1 6.1 דמרק 5.7 בולגריה איטליה 5.6 אוסטריה 5.3 5.2 ליטא 5.2 יוון הולד 4.5 4.2 פורטוגל 4 סלוביה בריטיה 3.8 3.8 רומיה 3.8 צ'כיה צרפת 3.7 ספרד 3.3 3.3 לוקסמבורג 3.3 לטביה קרואטיה 3.2 2.2 פולין 2 ורווגיה אסטויה 2 1.9 בלגיה 1.3 שוודיה אירלד 1.3 הוגריה 1.1 0.9 קפריסין פילד 0.6 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 *כוללתמיכהבעסקים , באוכלוסיותהזקקות , התערבותבמחיריםוהורדתמסים . המקור : אתרbruegel.org . להרחבהעלמחיריהאנרגיהבעולםראופרקא'שלהדוח. 7 בישראל ההגדרות אינן זהות לאלו של האיחוד האירופי, אך בחינה של מהלכי מדיניות דומים לאלה ששימשו 8 לחישוביםעבורמדינותאלהמעלהכיבישראלהסיועהתקציביהיהבסדרגודלשל0.5 אחוזתוצר. 127 בנקישראל,דיןוחשבון2022 2 המצרפיםהפיסקלייםבישראלבפרספקטיבהבין-.לאומית הודותלצמצוםהחדשלגירעוןהממשלההרחבה,נרשםשיפורבמצבההיחסישלישראללעומת הודותלצמצוםהחד שלהגירעון,לראשונה המדינות המפותחות, כאשר לראשונה בעשורים האחרונים ירד הגירעון בישראל 1.6( אחוזי בעשוריםהאחרונים, תוצר)אלמתחתלחציוןשלמדינותOECD3.5(אחוזיתוצר;איורו3-').במקביל,ירדבישראל ירדהרמתובישראלאל בחדותגםהגירעוןהמנוכהמגורמיםמחזורייםוהתקרבלראשונהבשניםהאחרונות,לחציוןשל מתחתלחציוןשלמדינות מדינותהOECD-. ה.OECD- הגירעון הנמוך בפעילות הממשלה תרם לצמצום נוסף של החוב הציבורי, לאחר עלייתו החדה בשנת התפרצותה של מגפת הקורונה, ויחס החוב לתוצר בישראל הגיע לרמה החציונית הפערבהוצאההציבורית שלהמדינותהמפותחות.ההוצאההציבוריתבמרביתמדינותהOECD-הצטמצמההשנה,אך ביןישראללחציוןשל רמתההחציוניתנותרהגבוההמזוששררהערבהתפרצותהקורונה,ביןהיתרעקבהתמיכותבגין מדינותהOECD-התרחב משברהאנרגיה.בישראלהיהצמצוםההוצאההשנהחדיותר,וההוצאה(ביחסלתוצר)ירדהאף השנה.רמתההוצאה האזרחיתללאריבית מתחתלרמתהלפניהקורונה.כתוצאהמכךהתרחבהפערבהוצאההציבוריתביןישראללחציון בישראלהיאמןהנמוכות שלמדינותהOECD-לכ5.8-אחוזיתוצר.במיוחדירדהבישראלההוצאההאזרחיתללאריבית, במדינותהמפותחות. ורמתהב2022-הייתהביןהנמוכותבמדינותהמפותחות. התפתחות המצרפים הפיסקליים בישראל לאחר סיום המגפה ביחס לרמתם לפניה, שונה מהתפתחותבמדינותהאחרותבOECD- איורו4.1-'.מציגאתמשקלההוצאההציבוריתבאחוזי תוצר ב2022- לעומת הממוצע לפני המשבר (השנים 2019-2018 בישראל ובמדינות הOECD-). מדינות שנמצאות על הקו האדום המחלק את האיור לשני חצאים (קו 45 המעלות), שמרו על משקלההוצאהבאחוזיתוצרברמהשלטרםהקורונה.הקובתכלתהמתאראתהמתאםברמת ההוצאההציבוריתביןשתיהתקופות,נמצאמעללקו45המעלות,מהשמלמדכיעםסיוםהמגפה, ההוצאותבמרביתהמדינותנותרומעללהיקפןלפניה.לעומתןנמצאתישראלמעטמתחתלקו האדום, דבר המעיד כי ב2022- ההוצאה הייתה מצומצמת ביחס לתקופת טרם המגפה. מלבד ישראל,ישנןרקעודשלושמדינותשלאחזרולרמתההוצאהשהייתהטרםהמשבר–נורווגיה, טורקיהואירלנד.הסברחלקילתופעהזוהואשהמדינותהמפותחותהושפעוממשברהאנרגיה: מחירי האנרגיה עלו בהן עלייה חדה בעקבות המלחמה באוקראינה, והן הגדילו את ההוצאות כדילהתמודדעםההתייקרות,ואילובישראלהשפעתהמשברהייתהמתונהיותר.בעודשמשקל ההוצאותהציבוריותעדייןגבוהבמרביתהמדינות,משקלההכנסותהציבוריותבהןדומהמאוד למשקלןערבהמגפה,ומרביתןנמצאותעלהקוהאדום,אוממשבקרבתו(איורו4.2-').ישראל נמצאתמעללקוהאדום,משמעשההכנסותהציבוריותבהגדלואלמעברלרמתןטרםהקורונה. ההוצאה הציבורית הגבוהה ממגמתה לפני המגפה במרבית המדינות, ועמה היציבות בשיעור ההכנסות, הביאו לגידולם של הגירעונות ושל יחס החוב הציבורי לתוצר במדינות המפותחות, בהשוואהלרמתוב9.2019–2018-בישראל,הגידולשליחסהחובהיהמצומצםיותרמאשרבשאר המדינות,והיאנמצאתמתחתלקוהמתאם(איורו).4.3-' באיורו4.3-'הקוהמתאראתהמתאםביןהחובהציבוריב2022-לממוצע2019–2018נמצאמעללקו45המעלות. 9 128 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 3 המצרפיםהפיסקלייםבישראלבהשוואהלממוצעב- OECD 1 , 2005 עד2022 תוצר הגירעוןמוכההמחזור4,3,2 אחוזיתוצר הגירעוןשלהממשלההרחבה3 אחוזי 15 15 10 10 3.33 4.9 4.3 5 3.6 5 3.5 3.0 2.9 2.6 1.6 2.1 1.4 0 0 1.0 1.4 1.1 -0.6 -1.6 -5 -5 -10 -10 ההוצאההציבוריתהאזרחיתללאהריבית5 אחוזי תוצר ההוצאההציבורית אחוזיתוצר 60 55 55 50 46.8 49.1 50 43.6 47.0 45 42.6 44.9 44.7 45 40.4 39.4 40 40 42.5 37.2 39.1 35 35 32.0 34.7 30 31.5 30 31.3 25 25 אחוזיתוצר אחוזיתוצר טלהמס 6 החובהציבורי ) ברוטו (7 45 120 100 90.8 39.1 39.7 85.4 40 80 67.7 60.7 34.5 35 60 32.5 32.8 60.6 32.6 40 30.2 42.0 30 42.5 27.4 20 26.3 25 0 -20 20 ישראל החציוןב- OECD 1התויםעלמדיותה- OECD הםהחציוןשלכלהמדיותשלגביהןישתוים . 2 תויישראלעלהגירעוןמוכההמחזורמתאימיםלהגדרותהבין-לאומיותולקוחיםממערכתה- אחוזון 75 ב- OECD OECD . אחוזון25 ב- OECD 3 הגירעוןלפיהגדרותבילאומיות . מהתוןהופחתוההכסותממכירהשלקרקעותהמדיה . ראוהרחבה בהערתשוליים3שלהפרק . 4 תויה - OECD כויםלחודשמרץ . כדילהתאיםאתהתוןהישראלילאומדיהלשכההמרכזית לסטטיסטיקההעדכיים , הופחתמהגרעוןמוכההמחזורשלישראלהפערביןהגרעוןהכולללפיאומדן ה- OECD והגרעוןהכוללהמחושבבבקישראל . פערזהמסתכםב- 1.3 אחוזיתוצר . 5 עקבהיעדרתוים , ההוצאההבטחויתבשים2021 - 2022 שווהלהוצאההבטחויתב- 20 20 עבורכל המדיותלמעטישראל . 6 התרשימיםמוצגיםעדלשההאחרוהלגביהקיימיםתויםבמערכתה- OECD . 7 תויםמתאימיםלהגדרותקרןהמטבעהבין -לאומיתולקוחיםממאגריה . המקור : עיבודיבקישראללתויהלמ ס,ה"- OECD ) EconomicOutlook112November2022, RevenueStatistics2022 (וקרןהמטבעהבין-לאומית . 129 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורו '- 4.1 משקלההוצאותהציבוריותלאחרהקורוהלעומתטרםהמגפה , מדיות OECD , 2022 לעומת2018 - 2019 ,באחוזיתוצר 60 איטליה צרפת y=1.0096x +1.9323 אוסטריה R²=0.9148 פילד 55 יוון איסלד בלגיה גרמיה ספרד הולד 50 סלובקיה דמרק סלוביה צ'כיה שוודיה יפן הוגריה קדה 45 פורטוגל בריטיה ורווגיה לוקסמבורג יוזילד המשקלהממוצעב- לטביה פולין 40 ליטא ממוצעOECD קולומביה אסטויה ישראל 35 ארה "ב אוסטרליה מקסיקו טורקיה שוויץ 30 2022 קוריאה צ'ילה 25 אירלד קוסטה ריקה 20 15 10 10 15 20 25 30 35 40 45 50 55 60 המשקל הממוצע ב- 2018 - 2019 קו45 מעלות המקור : אתרOECD ועיבודי בקישראל . איורו '- 4.2 משקלההכסותהציבוריותבתוצרלאחרהקורוהלעומתטרםהמגפה , מדיותOECD , 2022 לעומת2018 - 2019 ,באחוזיתוצר y=0.9794x+1.294 ורווגיה R²=0.9572 60 פילד צרפת אוסטריה דמרק 50 איטליה הולד בלגיה שוודיה פורטוגל ספרד יוון גרמיה סלובקיה המשקלהממוצעב- סלוביה לוקסמבורג ממוצעOECD איסלד קדה 40 ישראל צ'כיה הוגריה ליטא אסטויה פולין יפן יוזילד ארה "ב לטביה 2022 בריטיה שוויץ 30 צ'ילה טורקיה אוסטרליה קוריאה קולומביה מקסיקו אירלד 20 קוסטהריקה 10 10 20 30 40 50 60 המשקלהממוצעב- 2018 - 2019 קו45 מעלות המקור : אתרOECD ועיבודיבקישראל . 130 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 4.3 משקלהחובהציבוריטובתוצרלאחרהקורוהלעומתטרוםהמגפה , מדיותOECD , 2022 לעומת2018 - 2019 ,באחוזיתוצר יפן 4.1378+1.0446x=y R²=0.9801 150 איטליה צרפת ספרד פורטוגל 100 ארה "ב אוסטריה בלגיה קולומביה ישראל מקסיקו בריטיה ממוצעOECD המשקלהממוצעב- הוגריה איסלד הולד גרמיה 50 ליטא טורקיה סלובקיה קדה קוריאה פולין אירלד צ'ילה יוזילד סלוביה לטביה שוודיה אוסטרליה 2022 פילד אסטויה 0 צ'כיה -100 -50 0 50 100 150 דמרק שוויץ לוקסמבורג -50 ורווגיה -100 המשקלהממוצעב- 2018 - 2019 קו45 מעלות המקור : אתרOECD ועיבודיבקישראל . 3.הוצאותהממשלה משקל ההוצאה הציבורית ירד השנה בחדות ב3.2- אחוזי תוצר, והסתכם ב39.1- אחוזי תוצר, משקלההוצאה הציבוריתבתוצרירד הרמההנמוכהבחמשהשניםהאחרונות.רמהכהנמוכהאפיינהאתהשנים2016–2014בעקבות השנהבחדות,לרמה יישום תוכנית לצמצום הגירעון במסגרת התקציב ל2014–2013- אך מ2017-, חזרה ההוצאה הנמוכהביותרבחמש הציבוריתלעלות,ובשניםשלפנימגפתהקורונההיאהתייצבהסביב40אחוזיתוצר. השניםהאחרונות. ההוצאההציבוריתב2022-הסתכמהבכ687-מיליארדיש"ח–גידולנומינלישל2.8%לעומת השנההקודמת,בעודשהתוצרהנומינליגדלב11.3%-,כךשמשקלההוצאהבתוצרירדכאמור לוחו2-'( ב2022-).עלובמיוחדתשלומיהריבית,בכ33%-,הןמשוםשמעלמחציתהחובהציבורי צמודהלמדדהמחיריםלצרכן,והןבגיןפיחותהשקל10.ללאהוצאותהריביתעלהסךההוצאה הציבוריתבמונחיםנומינלייםב0.7%-בלבד. 10 הסיבההעיקריתלעלייתןשלהוצאותהריביתעלהחובהציבוריב2022-היאגידולחד–פישנייםבערך–בהפרשי ההצמדה של חלק החוב הצמוד למדד המחירים לצרכן, שמשקלם בסך הוצאות הריבית על החוב הגיע בשנה זו לכמחצית. 131 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לוחו2-' 1 שיעוריהגידולהומילישלההוצאההציבוריתבישראל,2016עד2022 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2022 מיליויש"ח % 687,046 סךכלההוצאותהציבוריות 5.6 6.9 6.2 4.4 14.8 2.4 2.8 58,338 מזה:תשלומיהריבית 6.1 7.8 15.7 -7.3 -6.7 58.0 33.3 628,708 סךההוצאותהציבוריותללאתשלומיהריבית 5.6 6.9 5.6 5.1 16.0 -0.1 0.7 575,758 מזה:ההוצאותהשוטפותללאההוצאותעלהריבית 4.8 6.3 5.4 5.4 15.7 0.4 -0.4 492,711 ההוצאותהשוטפותללאההוצאותעלהריביתוהביטחון 5.2 8.1 5.7 5.8 18.7 -0.6 -1.6 10 ההוצאותלבריאותלפש 6.0 4.3 3.3 4.2 14.0 1.3 -1.2 ההוצאותלחיוךלפש 3.3 4.7 4.3 2.5 -1.9 15.3 5.9 13 352,684 הצריכההציבורית 5.1 4.5 5.9 4.8 4.3 5.5 5.5 360,004 הצריכההציבוריתללאהיבואהביטחוי 5.0 5.5 6.3 4.7 4.6 4.8 5.3 287,669 הצריכההאזרחית 5.6 6.6 6.5 4.9 5.9 4.8 5.3 30 הצריכההאזרחיתלפש 3.6 4.5 4.5 2.9 4.0 3.1 3.3 70,249 הצריכההביטחויתהמקומית 3.0 1.3 4.9 3.0 -0.8 5.2 5.7 159,496 תשלומיההעברהשוטפים 3.8 8.5 4.1 6.1 15.8 -4.5 5.4 17 תשלומיההעברהשוטפיםלפש 1.8 6.4 2.1 4.1 13.8 -6.1 3.4 90,979 השקעותהממשלההרחבהכוללמעקיהשקעה 8.8 3.8 7.8 2.6 12.6 -2.9 7.9 15,048 מזה:תשתיתלתחבורההיבשתית 13.2 14.0 4.6 5.5 25.1 0.7 7.1 השיויבמדדהמחיריםלצרכן)ממוצעשתי( -0.5 0.2 0.8 0.8 -0.6 1.5 4.4 השיויבמדדהמחיריםשלהתוצרהעסקי -0.1 -0.8 0.4 1.6 0.6 3.2 5.1 השיויבמדדהמחיריםשלהצריכההציבורית 0.5 1.4 2.2 1.7 1.9 1.0 4.3 1,755,965 השיויבתמ"גהומילי 4.9 4.2 4.9 6.1 -0.8 10.9 11.3 1ללאהפחתתההכסותממכירתקרקעותהמדיה.החלמדו"ח2022רישוםההשקעההביטחויתהועברמהצריכהוהיבואהביטחוילהשקעותהממשלה.הבלאישלכסיםקבועיםבטחוייםרשםבצריכה הביטחויתהמקומית. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. הוצאותהממשלההמרכזיתהצטמצמובשנת2022בכ4.7%-,בעיקרבשלירידתההוצאותעל ההוצאותעל ההתמודדותעם תוכניתהסיוע,אשרנועדולהתמודדעםהשלכותהקורונה(לוחו3-').ההוצאותשהופנולהתמודדות השלכותהמגפהבשנים עם השלכות המגפה בשנים 2022–2020 הסתכמו בכ10- אחוזי תוצר. בשנת התפרצות המגפה 2022–2020הסתכמו הוצאהיותרממחציתהעלותהכוללת(כ5.6-אחוזיתוצר11),בשנההשנייהכשלישמסךההוצאה בכ10-אחוזיתוצר. 3.6( אחוזי תוצר) וב2022- – כ0.4- אחוז תוצר בלבד. בניכוי ההוצאות על קורונה עלו הוצאות הממשלהנומינליתבשיעורשל5.7%-,נמוךבמקצתמשיעורעלייתןשלההוצאותשתוכנןבתקציב 6%( הוצאהנמוכהמכפישתוקצבנרשמהבמשרדיםהכלכלייםוהמנהליים12).. פירוקסךההוצאההציבוריתלהוצאותרגילותולהוצאותקורונה,מלמדכיירידתההוצאה ירידתההוצאההרגילה (ללאהוצאותהקורונה) הרגילהאלמתחתלרמתהטרםהקורונההייתהעודב2021-,והיאהתייצבהברמהזוגםהשנה אלמתחתלרמתהטרם איורו5-'( עםהסיבותלכךנמניתההשפעההמרסנתשלאי-).הוודאותהכלכליתוהאפידמיולוגית הקורונההחלהעוד בתקופת הכנת תקציב 2022–2021 לצד ההתנהלות ללא תקציב מאושר: התקציב ל2020-, לא ב2021-,והשנההיא אושר כלל, והתקציב ל2021- אושר רק בנובמבר 2021. הרמה הנמוכה של ההוצאות נבעה גם התייצבהברמהשאליה מהקפאתהשכרבמגזרהציבורישבוהשכרנקבעבאמצעות מנגנוןשלהסכמימסגרת–הסכמי ירדהבקודמתה. שכר שחלים על רוב הגופים במגזר זה. הסכמי השכר פקעו כבר ב2018-, ובשל המגפה הוקפא המו"מביןהמדינהלהסתדרותהעובדיםעלחידושם,מהשמיתןמאודאתעלייתהשכר. 11 מתבססעלנתונימשרדהאוצר,בדוחבנקישראללשנת2021פורסמההשוואהבין-לאומיתשלהוצאותהקורונה, ובההוצגאומדןל2020-שונהבמקצתמפנישהחישובכללהתאמותלצורךהשוואהבין-לאומית. 12 קבוצת המשרדים המינהליים כוללת את המשרדים הבאים: נשיא המדינה, כנסת, רוה"מ, אוצר, פנים, ביטחון פנים, משפטים, חוץ, מבקר המדינה, גמלאות ופיצויים, מדע תרבות וספורט, הגנת הסביבה. קבוצת המשרדים הכלכלייםכוללתאתהמשרדיםהבאים:חקלאות,אנרגיהומים,כלכלה,תיירות,תקשורת,תחבורה. 132 פרקו':המגזרהציבוריומימונו לוחו3-' רכיביהסטייהמהתקציבהמקוריטושלהממשלהלשת2022 ללאהוצאהמות ית,במחיריםשוטפים() 2022 הפערביןהתקציב הביצועב2021- התקציבהמקורי הביצוע לביצוע מיליארדיש"ח,)טו,ללאאשראי( הגירעון(-) -68.7 -64.6 9.8 74.4 מזה:הגירעוןהמקומי -60.7 -66.7 14.0 80.7 מזה:הגירעוןבחו"ל -8.0 2.1 -4.2 -6.3 ההכסות 412.9 396.9 468.5 71.7 מזה:ההכסותהמקומיות 410.7 395.3 465.4 70.1 המיסים1 384.8 372.4 437.2 64.7 המלווהמהמוסדלביטוחלאומי 20.8 19.2 22.4 3.2 ההכסותהאחרות2 7.3 5.2 8.9 3.7 המעקיםמממשלתארצותהברית ההוצאות1 481.6 461.5 458.8 -2.7 הוצאותללאקורוה 426.0 451.5 450.1 -1.4 מזה:ההוצאותהמקומיות 471.4 462.0 451.4 -10.6 הוצאותקורוה 55.6 10.0 8.7 -1.3 הוצאותמקומיותללאקורוה 415.8 452.0 442.7 -9.3 מזה:ההוצאותבחו"ל 10.2 -0.5 7.4 7.9 הביטחון 75.1 84.0 75.2 -8.7 הריבית,פירעוןהקרןלביטוחלאומיוסבסודהאשראי 55.2 57.7 57.6 -0.1 המשרדיםהאזרחייםותשלומיההעברה 351.4 319.8 325.9 6.1 1כוללמסערךמוסףעלהיבואהביטחוי. 2הכסותמריבית,מתמלוגיםודיווידדים,והכ סותאחרות. המקור:החשבהכללי,תויהביצועשלתקציב2022ועיבודיבקישראל. איורו '- 5 ההוצאותהציבוריתעםוללאהוצאותהקורוה , אחוזיתוצר 2017, – 2022 50 45.9 45 42.3 40.3 40.2 39.8 39.6 39.1 38.8 38.7 40 35 30 25 20 2017 2018 2019 2020 2021 2022 הוצאה ציבורית הוצאה ציבורית ללאהוצאות קורוה המקור : הלמ "ס, משרד האוצרועיבודי בקישראל . 133 בנקישראל,דיןוחשבון2022 א.התרחבותהפערביןהשכרבמגזרהממשלתיוהפרטי13 לגבימרביתהמדינותהמפותחות איורו '- 6 נמצא בספרות קשר ארוך טווח מדדהשכרהריאליבמגזרהפרטיוהממשלתי )2007 = 100 ( , 2012 – 2022 בין השכר במגזר העסקי לשכר 140 129 במגזר הציבורי14, שכן שני 120 111 100 המגזרים מתחרים על עובדים 80 בעלי כישורים דומים במדינה 60 2008( al., et 15.)Lamo לגבי 40 ישראל נמצא שהקשר התחזק 20 החל מ1999- (מזר 16,)2022 וכי 0 מגמות התפתחותו של השכר 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 במגזרים הממשלתי והפרטי פרטי ממשלתי עד 2017 היו דומות. איור ו6-' המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . מציג את התפתחות מדדי השכר למשרתשכירבעשורהאחרוןבשניהמגזרים.לאחרהתפתחותעםדינמיקהדומהבשנים2012– 2016,החללהיפתח,משנת2017,פערביןמדדיהשכר,עקבעלייהמהירהיותרשלהשכרבמגזר הפרטי. הפער בין מדדי השכר נסק בשנת התפרצות הקורונה "באופן מלאכותי", שכן השכר הממוצע שנמדד במגזר הפרטי עלה בחדות עקב שינוי בהרכב המועסקים: עובדים בשכר נמוך יחסיתפוטרואוהוצאולחל"ת,אךב2022-פגההשפעתההרכב17. בשנים2017–2022עלה השכרהריאליבמגזר גם לאחר שהמשק חזר לסביבת תעסוקה מלאה הפער בין מדדי השכר במגזרים המשיך הפרטיבכ3.6%-לשנה, להתרחב. ב2022- עם התגברות האינפלציה, ירד השכר הריאלי במגזר הפרטי בכ2%-,. השכר לעומתכ0.5%-בלבד הריאליבמגזרהממשלתייורדזהשנתייםברציפות,והירידההמצטברתמסתכמתבכ4%-.משנת במגזרהממשלתי. 2017 בהנפתחהפערבשכרביןהמגזרים,בממוצע,עלההשכרהריאליבמגזרהפרטיבכ3.6%-, לשנה,לעומתכ0.5%-במגזרהממשלתי.אחדהגורמיםלהאצתעלייתושלהשכרבמגזרהפרטיהיא התפתחותמהירהשלמגזרההיי-טק,במיוחדבתקופתהקורונה,שבהגדלוהביקושיםלמוצרים ושירותיםדיגיטליים.אולםגםללאמגזרההיי-טקהיהקצבעלייתהשכרבמגזרהפרטיבשנים האחרונותגבוהמשמעותיתמאשרבמגזרהממשלתי. הפער שנפתח בישראל גדול גם בהשוואה בין-לאומית. איור ו7-' משווה את שיעורי הגידול בשכרשל עובדיםבענפיםהעסקיים ועובדיםבענפי השירותים הציבורייםב2022-לעומת2019 ומציגאתהפערביניהם18.בישראל,שחיקתושלהשכרבמגזרהציבוריביחסלמגזרהעסקיהייתה גדולהביחסלמרביתמדינותה.OECD- 13 המגזר הממשלתי כולל: משרדי ממשלה, המוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המוסדות הלאומיים וכן מוסדותללאכוונתרווחשעיקרהוצאותיהםממומניםעלידיגופיםממשלתיים.המגזרהפרטיכוללאתכלהגופים שלאשייכיםלמגזרהממשלתי. 14 המגזרהציבוריכוללאתהמגזרהממשלתיוארגוניםאחריםהמעסיקיםעובדיםבהתאםלחוקישירותהמדינה. Ana Lamo, Javier J. Pérez and Ludger Schuknecht (2008). "Public and private sector wages: co- 15 ‏.movementandcausality.",ECB WorkingPaperSeriesNo963 16 יובל מזר 2022(), "התפתחות השכר במגזר הציבורי והקשרים בינו לבין השכר במגזר העסקי" מתוך "מדיניות מוניטריתבתקופתיציבותמחירים",בנקישראל. 17 להרחבהראותיבהבפרקב'בדוחבנקישראללשנת.2021 18 עקבמגבלתנתוניםההשוואהבאיורהיאביןענפיהשירותיםהציבורייםלכליתרהענפים.עובדי המגזרהציבורי הםכ2/3-מכללהעובדיםבענפיהשירותיםהציבוריים. 134 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו7-' הפערביןשיעורהגידולבשכרהממוצעלשכירבעפיהשירותיםהציבורייםובעפיםהעסקיים, מדיותבחרות,קודותאחוזים )תויםמקוריים,שיעורישיוי:מחציתראשוהשלשת2022בהשוואהלמחציתהראשוהשל(2019 20 16.1 15 8.4 8.6 8.8 10 5 2.8 2.8 3.6 4.5 5.2 0.3 0.4 0.9 0 -8.7-8.3-6.7-5.0-4.1-3.3-1.9-1.7-0.9-0.4 -5 -10 -15 -14.3-12.8-12.4 -20 -25 -23.2 -30 ספרד ישראל פורטוגל פולין גושהאירו האיחודהאירופי איטליה שוודיה אוסטריה צרפת לוקסמבורג בלגיה לטביה יוון סלובקיה ליטא ורווגיה מרקד כיה'צ דהול יהגרמ דלפי דאירל יהסלוב יהבריט יהאסטו המקור : תויה - OECD ועיבודי בקישראל . במרביתהמדינותהמפותחותהשכרבמגזרהעסקימובילאתהשינויים,והשכרבמגזרהציבורי מגיבעליהם2008(al.,etLamo באמצעותהסכמישכרביןאיגודיהעובדיםלמדינה19.)בישראל "הסכם המסגרת" האחרון בין ההסתדרות למדינה נחתם באפריל 2016 וכלל עלייה מצטברת של7.9%במשךשלוששנים,וכןפיצויבגיןהשנים20.2017–2013למעשהמ2018-הסכםהשכר שלהעובדיםבמגזרהציבורילאעודכן–עובדההמסבירהאתהשינויבמגמהשלפעריהשכרבין המגזרים.במהלךמשברהקורונהנחתמוהסכמיםמיוחדים,שהסדירובעיקראתהתעסוקהשל עובדי המדינה, במטרה לצמצם את הפגיעה בהעסקתם, אך תוך הסכמה להקפיא את הדיון על תוספותשכר.לאחרהקמתהממשלההחדשה,החלדיוןעלהסכםהמסגרתהחדשוגםעלהסכמים אחרים(עםארגוןהמוריםהעל-יסודיים,מערכתהביטחון21.)חישובפשוטמראהכיאילוהשכר במגזר הציבורי היה גדל לאורך השנים הללו כמו במגזר הפרטי, הוצאות השכר של הממשלה ב2022-היוגבוהותבכ24-מיליארדש"ח1.7(אחוזיתוצר)ממהשהיובפועל22.בתחילתמארס 2023נחתםהסכםמסגרתהשכרהחדש,שצפוילצמצםאתהפערובמקביללהגדילבהדרגהאת ההוצאה הציבורית. ההסכם המתון מקל על הממשלה להימנע מהרחבה פיסקלית שתגביר את הלחציםהאינפלציונייםבמשק,ובמקבילתומךבסגירהחלקיתשלפערהשכר.עםזאתישלהביא 19 מזר2022()הראהשהסכמיהמסגרתהיוושלישמסךעלייתהשכרשלהעובדיםבמגזרהציבורי,ולכןרמתהשכר במגזר הציבורי הייתה מתואמת לאורך זמן עם רמת השכר במגזר העסקי. שאר הגידול של שכר העובדים במגזר הציבורימקורובזחילתהשכר–תוספותקידוםוותקלעובדיםמתמידים. 20 הסכם המסגרת לשנים 2017–2013 נחתם ב2016-, ותוקן באוגוסט 2016, בינואר 2018 וביוני 2018. התיקונים מתייחסיםלמועדיפריסתהתשלומיםולגודלם,ללאשינויהתקופהשבגינהניתנותוספותהשכר.)2017–2013( 21 ראו דיון בהמשך הפרק על ההסכם עם הסתדרות המורים, המייצגת את המורים בבתי הספר היסודיים, חלק מהמוריםבחטיבותהביניים,ואתהגננות. 22 לגבי שנת 2022, אופן החישוב של העלות השנתית – העלאת השכר החודשי הממוצע במגזר הממשלתי ליחס הממוצעשהיהבשנים2016–2007,כפול12חודשים,כפולמספרהמשרותבמגזרהממשלתי. 135 בנקישראל,דיןוחשבון2022 בתחילתמארס2023 בחשבון שהתמשכות פער השכר עשויה להביא לאורך זמן לשחיקה יחסית של איכות העובדים נחתםהסכםמסגרת שיצטרפוו/אויישארובמגזרהציבורי.אינדיקציהמסוימתלכך,אםכיבוודאילאהוכחהחותכת, השכרהחדש,שצפוי ניתןלראותבגידולשיעורהעובדיםהמתפטריםמהמגזרהציבוריבשניםהאחרונות–בפרטבמגזר לצמצםאתהפערבין הממשלתי(איורו8-' ובגופיםהציבוריים(איורו23.)9-')כדילאזןביןמיתוןתוספותהשכרלשימור המגזרהעסקילממשלתי איכותכחהאדםבמגזרהציבוריחשובשהממשלהתפעל,במידתהאפשר,למקדאתרובתוספות בדינמיקהשלהשכר. השכרבתחומיםבהםישקושיבאיושאיכותישלהמשרותאותחרותחריפהמולהמגזרהעסקי. איורו8-' שיעוריההתפטרויותבמשרדיהממשלהובמערכתהבריאותהממשלתית* תויםמקוריים,תויםחודשיים,אחוזים,שים2012-2022 1 0.8 0.6 0.4 0.2 0 משרדיממשלה מערכתהבריאותהממשלתית משרדיממשלה-ממוצעתקופתי * האיורמתייחס למגזרהציבוריבלבד , בשלהעדרתויםמקביליםעלהמגזרהפרטי . המקור : אגףהשכרוהסכמי עבודה , משרדהאוצר . הסכמיהשכרהםהזדמנותלהטמעתשינויים איורו 9'- שיעוריהפיטוריןוההתפטרויותבגופים מבניים, שנועדו להתאים את התעסוקה במגזר הציבוריים * אחוזים 2012, - 2020 הציבורילעולםהעבודההחדש.שינוייםכאלה– 1.4 למשל, מתן מענה למחסור בעובדים בעלי 1.2 כישורים מסוימים באמצעות חוזים אישיים, 1 הגדלת הניידות ושינויים בנהלי העבודה – 0.8 אמורים לתרום לייעול המגזר הציבורי, אך גם 0.6 מקטיניםאתהיתרונותהלאכספייםשלעבודה 0.4 במגזרזה,כגוןיציבותתעסוקתית.הדברמניעאת 0.2 ארגוניהעובדים–בישראלובעולם–לדרושפיצוי 0 בגין שינויים כאלה, ולכן הסכמי השכר מהווים הזדמנות להגיע להסכמה על שינויים תוך מתן שיעורהפיטורין שיעורהתפטרויות פיצוילעובדים. *האיורמתייחס למגזרהציבוריבלבד , בשלהעדרתויםמקביליםעל המגזרהפרטי . התויםזמייםעד2020 בלבד . המקור : אגףהשכרוהסכמי עבודה , משרדהאוצר . 23 בשלהיעדרנתוניםמתאימים,לאניתןלבחוןהאםהתפתחהתופעהדומהגםבמגזרהפרטי. 136 פרקו':המגזרהציבוריומימונו בשנים האחרונות גדלה הנטייה של הממשלה וארגוני העובדים לשלב בהסכמי השכר גם תהליכים של התאמות בעבודת הממשלה בנושאים כגון הסכמות על אימוץ טכנולוגיה וניוד עובדים–תהליךחשוב,שהצלחתויכולהלתרוםרבותלקידוםהפריוןבמשק. ב.הסכםהשכרעםהמורותוהמורים באוקטובר 2022 נחתם הסכם בין הממשלה להסתדרות המורים, אשר משפר משמעותית את ב2022-נחתםהסכםבין הממשלהלהסתדרות תנאי העסקתם של המורות והמורים. העלות הכוללת של ההסכם עומדת על תוספת הוצאה המורים,אשרמשפר פרמננטית של כ4.9- מיליארדי ש"ח לשנה בהבשלה מלאה ב2026- אך רובה המכריע – כ4.5-, משמעותיתאתתנאי מיליארדי ש"ח – נכנס לתוקף כבר ב2023- החלת ההסכם ב2022-. הצריכה קיצוץ רוחבי כדי העסקתםשלהמורים. לעמודבדרישות הנומרטור–מנגנוןתקציביהמגבילאתההתחייבויותהעתידיותשלהממשלה העלותהשנתיתהכוללת כךשהןיעמדובכלליםהפיסקליים. שלהסכםתגיעלכ4.9- חלק ניכר מהעלות מיועד לשיפור תנאי התעסוקה של המורים המתחילים, ששכרם נמוך מיליארדיש"חבהבשלה משמעותיתמזהשלהמוריםהוותיקים.עלרקעזה,כחמישיתמהמוריםהמתחיליםעוזביםאת מלאהב.2026- המערכתבמהלךשלושהשניםהראשונותלעבודתםובשניםהאחרונותגםנרשמהירידהבמדדים המשמשיםלהערכתאיכותםשלהמוריםהמצטרפיםלמערכתהחינוך24. זאתבמקביללעליית הביקושלמוריםבעקבותשינוייםדמוגרפייםוהרפורמהלהקטנתמספרהתלמידיםבכיתה.לפי ההסכםהחדששכרהבסיסיעלהבכ30%- ל9,000-,ש"חלחודש,מ25,2023-ולאחרשלוששנות עבודהבמערכתישולםלמורהמענקשימורשל10,000ש"ח.נוסףעלכךההסכםמגבירתמריצים עלידיהעלאתהתגמוליםעבורתפקידיםחינוכייםומתןמענקיםלמוריםמצטיינים.כדילצמצם אתהמחסורבמוריםההסכםקובעכימורהחדשיועסקב80%-משרהלפחות26.למוריםותיקים הועלה השכר החודשי ב500- ש"ח. ההסכם שיפר את תנאי ההעסקה של אנשי הסגל הניהולי במוסדותהחינוכייםדרךהעלאתחלקהשכרהמבוססעלגודלושלהמוסדוצמצוםמספרהשעות הפרונטליותשהםנדרשיםללמד. בהיבטהניהוליהוסכםעלהגברתהגמישותהתעסוקתיתבדרךשלהעסקתמומחיםבחוזה אישי, שאינם כפופים להסכמים קיבוציים. למנהלי בתי הספר ניתנה גמישות ניהולית באישור היקףמשרהשלמעל100%בהחלטהלגביאופןהשימושבשעותהפעילותהבית-ספרית.(ההסכם גם הגדיל את מספר שעות הפעילות ב4- שעות בשנה.) עם זאת, ההסכם נותן רק מענה מוגבל לסוגיותמבניותחשובות,שטיפולבהןעשוילסייעלשיפורהישגימערכתהחינוך.בפרט,בהסכם לאקודמהבנייתמערךלהערכתמורים,שיסייעבקידוםהעסקתםשלמוריםמצטייניםבתמורה לתגמול כספי. גם המענה שניתן לצורך תגבור מערכת התגמולים של מורים כדי לקדם העסקת מוריםבמקצועותחסרים(מתמטיקה,אנגליתומדעים)ובבתיספרחלשיםובפריפריההואמוגבל. במסגרתההסכםלאהושגשינוימשמעותיבסנכרוןימיהחופשהבמערכתהחינוךעםימיהחופשה של עובדים אחרים במשק ובישראל הפער גבוה משמעותית בהשוואה בין-לאומית27. לפער זה 24 על פי הציונים במבחנים שונים, כגון ציוני בחינות הבגרות והציון הפסיכומטרי. להרחבה על מגמות באיכות המורים הצעירים ועל אופן המדידה של איכות המורים ראו: בנק ישראל 2019(), "שירותי ממשלה: התפתחות תקציבהחינוךואיכותההוראהבשניםהאחרונות",דוחבנקישראללשנת 2018;בנקישראל2022(),"הפעריםבין מערכתהחינוךהיהודיתלערביתבהיקפיהתשומותהחינוכיותובאיכותן",דו"חבנקישראללשנת.2021 25 לפניההסכםשכרהבסיסעבורמשרהמלאההסתכםב ש"ח.6,900- 26 החלמ9.2024-,מ9.2023-יידרשהיקףמינימלישל.70% 27 יוסי מרגונינסקי וגיא סגל, "מאפייני חופשות התלמידים בישראל – העלויות המשקיות וחלופות מדיניות," חטיבתהמחקר,בנקישראל, נובמבר2019;קוביברוידאויוסימרגונינסקי,"מערךחופשותהתלמידיםבישראל והשלכותיועלשוקהעבודה",בנקישראל,דצמבר.2020 137 בנקישראל,דיןוחשבון2022 נודעת השפעה שלילית על שגרת העבודה של ההורים, והדבר פוגע בפריון העבודה שלהם28. בישראלסךימיהלימודיםבביתספרדומהלזהשבמדינותהמפותחות,אךהפיזורשלהםלאורך השנהשונה.מחדגיסא,מתקיימיםבישראללימודיםשישהימיםבשבוע,ואילוברובהמכריעשל המדינותהמפותחותילדיםלומדיםחמישהימיםבשבוע(ללאימישישי29;)מאידך,ישחופשות רבותבחגיםובחודשיהקיץבימיעבודהסדירים.ביטולהלימודיםבימישישיוהוספתימילימוד אחרים לאורך השנה היה מאפשר לשפר את סנכרון ימי הלימודים של מערכת החינוך עם ימי העבודהבמשק.ההסכםרקקיצרחופשתלימודיםביומיים(וכנגדםקיבלוהמוריםיומייםחופשה במהלךשנתהלימודים),ושינהמעטאתפריסתהחופשות(במקוםשלושהימיחופשותבאסרוחג הוסף "גשר"ביןיוםכיפורלערבסוכות). ג.דיגיטליזציהבמגזרציבורי אחת הדרכים לשיפור הפעילות של המגזר הציבורי היא שימוש במחשוב (מחשבים, טלפונים דיגיטליזציהשלהמגזר הממשלתייוצרתתנאים חכמים,אינטרנט)ובטכנולוגיותחדשניותבפעילותשלגופיםממשלתיים,דהיינודיגיטליזציהשל לשיפוראיכותםשל המגזרהציבורי.תהליכידיגיטליזציהבמגזרהציבוריקודמובעשוריםהאחרוניםבמדינותרבות השירותיםהציבוריים, וקיבלואתהשםE-government–ממשלדיגיטלי.דיגיטליזציהשלהמגזרהציבוריכוללתשימוש להרחבתםולשקיפות בכליםובנתוניםדיגיטליים,במטרהלהפוךאותולפתוח,פרואקטיביוממוקדבצרכיהציבור30. בפעילותהממשלה. היא מאפשרת לספק ביתר יעילות את צורכי הציבור, לתת שירותים מגוונים יותר ולהעלות את רמת שביעות הרצון של הציבור מהממשלה, דבר שעשוי להשפיע לטובה גם על האמון שלו בה31.ממשלדיגיטלימאפשרשיפורבהקצאתהמשאביםבמגזרהציבורידרךאוטומטיזציהשל תהליכים,חיסכוןבתשומותעבודה,יצירתמאגרימידעושימושבהםבניהול.דיגיטליזציהיוצרת תנאיםלשיפורבאיכותהשירותיםהציבוריים,הרחבתםושקיפותבפעילותהממשלה,וכלאלה יחדפועליםלהעלאתיעילותושלהמגזרהציבורי32. בישראל, נושא פיתוח הממשל הדיגיטלי קיבל העדפה בעשור האחרון, וב2017- אישרה הממשלהאתתוכניתהדיגיטליזציההלאומית.בשנותהקורונההואץתהליךהדיגיטליזציהבמטרה למתןאתפגיעתןשלמגבלותהקורונהבהספקתשירותיהממשלהוהשירותיםהציבוריים.תהליך דומהאפייןאתמרביתהמדינותהמפותחות.מדדהממשלהדיגיטליIndex(E-Government), שפותחעלידיהאו"םומתפרסםאחתלשנתיים,מאפשרללמודעלמידתהפיתוחשלהתהליכים הדיגיטלייםשמקדמתהממשלהבישראלביחסלמדינותהמפותחותהאחרות.בתקופתהמגפה בישראל הורחב השימוש בטכנולוגיות חדשות בתחומים רבים, בהם חינוך, בריאות ושירותי 28 "העלאתרמתהחייםבישראלבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה",חטיבתהמחקר,בנקישראל,אוגוסט.2019 29 הסיבה לכך היא היסטורית – מהתקופה שבה שבוע העבודה בישראל היה של שישה ימי עבודה, ומערכת החינוך פעלהבהתאם. OECD (2020), "The OECD Digital Government Policy Framework", OECD Public Governance 30 PolicyPapers,No.2,OECDPublishing,Paris OECD (2020), "Digital Government Index:2019 results",OECD Public Governance Policy Papers, 31 .No.03,OECDPublishing,Paris,11 32 ממצאים בספרות הכלכלית מאשרים כי תהליכי דיגיטליזציה תורמים לשיפור בהספקת השירותים הציבוריים, מעליםאתאיכותםוכןמגביריםאתהשקיפותוהאמינותבממשלראולמשל 2012;al.,etBertot2004;.Eyob, 2013 Jansson, and Lindgren 2009; 2006, Reddick,. אחת הטענות הקיימות היא שדיגיטליזציה מעלה את היעילות של המגזר הציבורי, אך קשה לבדוק את הטענה באופן אמפירי. בדרך כלל נושא יעילות נחקר באמצעות אמידתההשפעהשלגורמיםשוניםעליעילותהמגזרהציבורי. המחקרמתמקדבעיקרבניתוחשלמדדיםלפעילות המגזר הציבורי בהשוואה בין-לאומית, אך לנוכח שונות רבה בין המדינות (בנורמות תרבותיות, בצעדי מדיניות ועוד) הספרות לא נותנת תשובה חד-משמעית, למעט המסקנה שגודל קטן יחסית של המגזר הציבורי מתואם עם יעילותגבוההיותר2010(Kyobe,andHaner2007;al.,et).Tanzi 138 פרקו':המגזרהציבוריומימונו הממשלה33. השוואת מדד הממשל הדיגיטלי לאורך זמן – לפני המגפה ואחריה – מאפשרת להשוותאתקצבההתקדמותבפיתוחהכליםהדיגיטלייםבתקופההקורונהשהיהבישראללקצב ההתקדמותבפיתוחהכליםהדיגיטלייםבמדינותאחרות. הדיגיטליזציהשל לפימדדהממשלהדיגיטלי2020(שנתהמדדהיאשנתפרסומועלידיהאו"ם,אךבפועלהמדד שירותיהממשלההואצה נבנה לפני התפרצות הקורונה) מקומה של ישראל ערב המגפה היה נמוך יחסית – 24 מתוך 35 בתקופתמגפתהקורונה, מדינותה34.OECD-בתקופתהמגפההייתהבישראלהתקדמותרבהבפיתוחהכליםהדיגיטליים וקידומהבישראלהיה והיאהייתהמהירהיותרמאשרבחלקמהמדינותהמפותחות.כךעלתהישראלב2022-למקום מהותייותרמאשרבחלק ה13-במדדהאמור(איורו10-'). מהמדינותהמפותחות. המדד משקלל שלושה תת-מדדים בתחומים שכל אחד מהם מודד את הרכיבים החשובים בפיתוחכליםדיגיטלייםואתהשימושבהם.להלןהמדדים:מדדהשירותיםהמקוונים,המודד אתהנגישותשלשירותיהממשלהבאינטרנט(התשלוםעבורהשירותים,הגשתמסמכיםוטפסים, קבלתשירותיחינוך,תעסוקהועוד);מדדתשתיותהטלקומוניקציה,המודדאתהנגישותבעיקר שלהאינטרנטהמהירוהשימושבטלפוניםהחכמים;ומדדהוןאנושיהמודדכישוריהאוכלוסייה להשתמש בכלים דיגיטליים (נמדד על ידי רמת ההשכלה של האוכלוסייה, משקל הצעירים בה והבנתהנקראבאוכלוסייה). עיקרהשיפורים בחינת השינויים בתת המדדים מלמדת כי העלייה המרשימה של מדד הממשל הדיגיטלי בממשלהדיגיטלי בתקופת הקורונה מבטאת ברובה שיפור חד בפיתוח שירותים מקוונים שמספקים אתרים התבטאובהרחבתמגוון ממשלתיים.במדדזההתקדמהישראללמקוםה15-מהמקוםה30-שהייתהבולפניהמגפה(איור השירותיםהמקוונים. ו11.1-'). בתקופת הקורונה השקיעה ישראל בפיתוח תשתיות המאפשרות לאוכלוסייה שימוש באינטרנט (אינטרנט מהיר, פס רחב), ואכן גדל שיעור המשתמשים באינטרנט, כולל טלפונים ניידים35.השיפורהיהגדול,יחסיתלחלקמהמדינות,כפישמשתקףבמקומההגבוהיותרבמדד תשתיותהטלקומוניקציה(המקוםה15-לעומתה18-לפניהקורונה,איורו11.2-'). שימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מצריך אוריינות טכנולוגית. דירוגה של ישראל בתת-המדד נדרשתהשקעה משמעותיתבהעלאת השלישישבמדדהממשלהדיגיטלי,מדדההוןהאנושי,היהנמוךלפניהמגפה(המקוםה24-),והוא האוריינותהטכנולוגית ירדמעטלמקוםה25-(איורו11.3-').עדויותלמקומההנמוךיחסיתשלישראלבידעלגבישימוש שלהציבורלשםהנגשת בסביבהטכנולוגיתנמצאוגםבמקורותאחרים–בסקרהמיומנויותשלPIAAC,במיוחדלגבי השירותיםהדיגיטליים קבוצות מוחלשות כגון ערבים36 וחרדים37. כדי להנגיש את השירותים הציבוריים הדיגיטליים לכלהאוכלוסיות לאוכלוסייההרחבהחשובההקצאתמשאביםלחינוךדיגיטלי,וכןגיבושתוכניתלתמיכהבשימוש המתקשותלהשתמש בכלים הדיגיטליים לאוכלוסייה המבוגרת, לאוכלוסיות שאינן שולטות בעברית ולאוכלוסייה בהם. בעלת מוגבלויות. השקעה בשיפור של יכולת השימוש בכלים דיגיטליים תגביר את היכולת של האזרחלהתנהלמולהרשויותואתהתמיכהבתהליךהדיגיטליזציה. 33 להרחבה על שימוש בטכנולוגיות מקוונות בתחומים נבחרים בתקופת הקורונה ראו: בנק ישראל ,)2022( אינדיקציותלחותםטכנולוגישלתקופתהקורונהב2021-"",דוחבנקישראללשנת.2021 34 סקירהמקיפהעלמקומההיחסישלישראלטרםהקורונהראוב"היבטיםבקידוםממשלדיגיטלי:מבטמשווה", אהודבקר,מרכזהמחקרוהמידע,הכנסת,פברואר.2020 35 ראו:בנקישראל2022( "אינדיקציותלחותםטכנולוגישלתקופתהקורונהב2021-),",דוחבנקישראללשנת.2021 36 ראופרסומיםבנושא:מריאןתחאוכו,הלהאקסלרדוחניןמטר2021(),"האתגרהדיגיטליבחברההערבית",מכון אהרון למדיניות כלכלית, המרכז הבינתחומי; ספי בכר, 2021(), "מוכנות ללמידה מרחוק ברמת התלמיד ובתי הספר–תובנותמ2018- וסקרהוצאותמשקהבית",חטיבתהמחקר,בנקישראל.PISA 37 "הקנייתאוריינותדיגיטליתלאורךהחיים",דוחשנתי71ב,מבקרהמדינה,.2021 139 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורו '- 10 מדדהממשלהדיגיטלילפיואחרימגפתהקורוה : מדיותOECD 1 מקום13 ב- 2022 מקום24 ב- 2020 0.9 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 0.3 0.2 0.1 0 קולומביה מקסיקו קוסטהריקה טורקיה סלובקיה בלגיה פורטוגל איטליה פולין יוון ישראל2020 לטביה לוקסמבורג OECD ליטא שוויץ אוסטריה צרפת ספרד ישראל יפן ארה אוסטרליה שוודיה דרוםקוריאה ורווגיה כיה'צ ילה'צ מרקד דהק גריההו יהגרמ "ב דהול דלפי OECD2020 דאירל יהסלוב יהבריט דאיסל יהאסטו דיוזיל המקור :דו" חשלהאו ם"SurveyE-Government"UN " ועיבודיבקישראל . איורו '- 11 תת-מדדיםהמרכיביםמדדממשלדיגיטלי : מדיותOECD איור ו'- 11.1 מדדהשירותיםהמקווים 1 מקום15 ב- 2022 0.9 מקום30 ב- 2020 0.8 0.7 0.6 0.5 0.4 0.3 0.2 0.1 0 קוסטהריקה בלגיה סלובקיה קולומביה שוויץ יוון ישראל2020 פולין פורטוגל לטביה מקסיקו לוקסמבורג ליטא OECD ספרד טורקיה איטליה ישראל צרפת אוסטריה שוודיה יפן ארה אוסטרליה דרוםקוריאה ורווגיה כיה'צ ילה'צ דהק מרקד גריההו יהגרמ דהול "ב דלפי OECD2020 דאירל יהסלוב יהבריט דאיסל יהאסטו דיוזיל המקור :דו" חשלהאו ם"SurveyE-Government"UN " ועיבודיבקישראל . 140 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 11.2 מדדתשתיותהטלקומויקציה 1 מקום15 ב- 2022 מקום18 ב- 2020 0.8 0.6 0.4 0.2 0 מקסיקו קולומביה טורקיה קוסטהריקה איטליה פורטוגל יוון בלגיה סלובקיה פולין לטביה אוסטריה OECD ליטא אוסטרליה ישראל2020 ארה ספרד ישראל צרפת יפן שוויץ לוקסמבורג שוודיה דרוםקוריאה ורווגיה ילה'צ כיה'צ מרקד דהק גריההו "ב דהול יהגרמ דלפי OECD2020 יהסלוב דאירל יהבריט דאיסל יהאסטו דיוזיל המקור :דו" חשלהאו ם"SurveyE-Government"UN " ועיבודיבקישראל . איורו '- 11.3 מדדהוןאושי מקום24 ב- 2020 1 מקום26 ב- 2022 0.8 0.6 0.4 0.2 0 סלובקיה איטליה יפן ישראל2020 דרוםקוריאה בלגיה אוסטרליה קולומביה מקסיקו לוקסמבורג קוסטהריקה פורטוגל טורקיה צרפת צ'ילה ישראל פולין אוסטריה ספרד OECD צ'כיה שוויץ ליטא ארה"ב לטביה יוון שוודיה ורווגיה דהק מרקד גריההו דהול יהגרמ דלפי OECD2020 יהבריט יהסלוב דאירל דאיסל יהאסטו דיוזיל המקור :דו" חשלהאו ם"SurveyE-Government"UN " ועיבודיבקישראל . 141 בנקישראל,דיןוחשבון2022 4.הכנסותהממשלה הכנסות הממשלה הרחבה הסתכמו בשנת 2022 ב659- מיליארדי ש"ח. באחוזי תוצר עלה סך סךההכנסותהציבוריות עלההשנהב0.7%-, ההכנסותהציבוריותהשנהב0.7%-והגיעלשיעורשל37.5אחוזיתוצר,גבוהב2.5-אחוזיתוצר והגיעלשיעורשל37.5 מאשר ערב התפרצות המגפה. הגידול מבטא גידול של משקל המסים, שרמתם השנה הייתה אחוזיתוצר,גבוהב2.5- הגבוהה ביותר בחמש עשרה השנים האחרונות. השנה נמשכה האצה בגביית המסים הישירים, אחוזיתוצרמאשרערב ומשקלהמסיםהעקיפיםהיהיציב. התפרצותהמגפה. ההכנסותממסיםב2022-הסתכמוב437-מיליארדיש"ח–עלייהשל9%בניכויהאינפלציה. המסים הישיריםעלוריאליתבכ11%-, והיווכשלושהרבעיםמהגידולשלסךהמסים.המסים העקיפיםעלוריאליתבכ4%-והיוורבעמהגידולבגבייתהמסים,תוצאתעלייהבגבייתהמע"מ הסיבהלגידולההכנסות המקומי.הגידולהחדבמסיםהישיריםמבטאבעיקרעלייהבגבייתמסהחברות,בשיעורחדביחס השנההיאעלייהחדה לשנה הקודמת. אחד הגורמים לגידול ההכנסות ממסים השנה הוא המשך התרחבות הפעילות בגבייתהמסיםהישירים, בענפי ההיי-טק, שהיא עתירת מסים. ההתרחבות התבטאה בעלייה של מספר המועסקים ושל המוסברתבחלקה השכר הממוצע, אם כי קצב הגידול התמתן בהשוואה ל38.2021- ככלל, השנה עלו ניכויי המס בגורמיםבעליאופיזמני. מהשכר,עלרקעשוקהעבודהההדוק.חלקמהגידולבמסיםב2022-ניתןלייחסלהכנסותבגין פעילותבשניםקודמותולהכנסותחד-פעמיות. מסי הנדל"ן תרמו גם השנה תרומה משמעותית לגידול תקבולי המסים. מספר העסקאות מסיהנדל"ןתרמוגם השנהתרומהמשמעותית בדירות ירד ב2022- בחדות, אך נמשכה עלייה מהירה של המחירים, שהסתכמה בכ39.17%- לגידולשלתקבולי ההשפעההמתמשכתשלנסיקתמספרהעסקאותב2021-וההאצהבמחיריםב2022-הביאויחד המסים. לגידולהנוסףשלההכנסותממסינדל"ן.גבייתמסיהמקרקעיןהגיעהב2022-לכ25-מיליארדי ש"ח, בהשוואה לכ21- מיליארדי ש"ח ב2021-. סכומים אלה משקפים גידול ניכר לעומת רמה יציבהשלכ11-מיליארדיש"חבשנתייםהקודמות(איורו12-').ההכנסותמתחוםהנדל"ן,כולל תשלומי מע"מ על דירות חדשות, הסתכמו ב2022- ב2.2- אחוזי תוצר – גידול של כ0.8- אחוז תוצרלעומתרמתןב2019- הפעילותבשוקהנדל"ןב2021-.וב2022-תמשיךלתרוםלגבייתהמיסים גם ב2023-, מפני שתשלומי המע"מ על דירות חדשות תלויים בפריסת התשלומים עבור הדירה בהתאםלהתקדמותהבנייה,ומשךהבנייהעומדבממוצעעלכ3-שנים.אולם,בשלהירידההחדה של מספר העסקאות במהלך 2022 ותחילת 2023 והתמתנות עליית מחירי הדירות ואף ירידת מחיריהדירותהחדשות,השפעהזוצפויהלהצטמצם. בנטרולשינוייחקיקה,הפרשיעיתויוהכנסותחריגותעלהסךגבייתהמסים ב2022-בכ7%-. כדילהסביראתמקורותהגידולשלהמסיםהשנהנפרקאתהגידוללמספרגורמים:1() הגידול החזוי על פי מודל המס40 בתרחיש "עסקים כרגיל" – תרחיש שבו המשתנים המקרו-כלכליים הכלוליםבמודלהיומתפתחיםבשנים2022–2020בהתאםלמגמההרב-שנתיתשאפיינהאותם בשנים41;2019–20152()הגידולהמוסברבסטייהשלמשתניהמודל המתואמיםבדרךכללעם 38 להרחבהעלהתפתחויותבענפיההיי-טקראופרקא'שלהדוח. 39 להרחבהעלהתפתחויותבשוקהדיורראופרקח.' A. Brender and G. Navon (2010). "Predicting Government Tax Revenues and Analyzing Forecast 40 Uncertainty",IsraelEconomicReview,7(2),81–111 41 המשתניםהמסביריםבמודלהם:רמתהתוצרהנומינליבניכוימדדהמחיריםלצרכןבפיגוריםשלרבעוןוחמישה רבעונים,קצבצמיחתהתוצרבפיגורשלשנירבעונים,הסטייהשלהשכרושליבואמוצריהצריכהמהקשרארוך הטווחשלהםעםהתוצר,שיעורהריביתשלבנקישראל,מדדהמניותהכלליבת"אבאותורבעוןובפיגורשלרבעון ומספרהעסקאותבדירותחדשותבפיגורשלשלושהרבעונים. 142 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 12 סךההכסותבתחוםהדל "ן: מסיםישיריםומע " מעלדירותחדשות 2017 – 2022 ,אחוזיתוצר 2.5 2.0 1.5 1.4 1.3 0.8 0.9 1.0 0.8 0.8 0.5 0.8 0.8 0.6 0.6 0.6 0.5 0.0 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מע" מעלדירותחדשות מסימקרקעין-ישירים המקור : רשותהמסיםועיבודיבקישראל . מחזורהעסקיםממגמתםהרב-שנתית42;3()ההכנסותהנובעותמתנודותחריגותבשוקיהנכסים שוקיההון,לרבותמגזרההיי-(טק,והמקרקעין),שלאבהכרחמתואמותעםמחזורהעסקים;4() שינוייחקיקההמגדיליםאומקטיניםאתסךהגבייהעבורבסיסמסנתוןוהכנסותחד-פעמיות שאינן קשורות לפעילות הכלכלית (למשל גידול תשלומי מס החברות בעקבות מבצע רווחים כלואיםאוהתאמהחשבונאיתבתקציבבגיןהפרשהשלחלקממסהרכישהשהמדינהגובהלקרן מסרכוש); ו5(- הגידולהנומינלישלבסיסהמס,שמתואםעםהגבייהבמחיריםשוטפים43.) לוחו4-'מציגאתהגידולהנומינלישלגבייתהמסיםבפועל(לפיהגדרותתקציבהמדינה)בשנת 2022לעומת2019בחלוקהלפיהגורמיםשפורטולעיל.מתוךהגידולהנומינלישלגבייתהמסים ב2022-לעומת2019בסך119מיליארדיש"ח,21מיליארדיש"חמוסבריםבעלייתרמתהמחירים בין 2019 ל2022-, ושאר הגידול מוסבר בגורמים ריאליים (טור 1 כ40%-). מגידול ההכנסות מוסברים במגמה הרב-שנתית של התפתחות הגורמים המקרו-כלכליים, כ33%- מגידולן נבעו מחריגהשל גורמים מקרו-כלכליים ממחזורהעסקים(בפרט גידול התוצרמעבר לתוואי הצפוי ויבואמוגברשלכלירכבומוצריצריכהאחרים),וכ9%-נבעומהגאותבשוקיהנכסים.ההשפעה המצטברתשלשינוייהחקיקהוההכנסותהחד-פעמיותזניחהביחסלגידולתקבוליהמס,ואומדן השפעתהשלעלייתהמחיריםמסבירכ18%-מגידולהגבייה(טור2). חלוקתהתקופהלשתיים2021(לעומת442019ו2022-לעומת2021 מעלהכיכ55%-)מהגידול של תקבולי המסים ביחס ל2019- התרחש עד 2021 ו45%-, הנותרים ב2022- בתת-.התקופה הראשונהחריגתהפעילותהכלכליתמהמגמההרב-שנתיתגרמהל-כ57%מגידולהגבייה,ואילו 42 גורם זה נאמד באמצעות הפער בין תחזית המודל על סמך הנתונים בפועל לבין תחזית המודל על סמך הנתונים בתרחיש"עסקיםכרגיל".להרחבהעלשיטתהחישובראותיבהו2-'בפרקו'שלדוחבנקישראללשנת.2021 43 מודלהמסמבוססעלמשתניםריאליים,ולכןכוללרקאתגידולהגבייההנובע,למשל,מגידולשלהתוצרהריאלי אושלמספרהעסקאותבשוקהנדל"ן.ההשפעהשלעלייתהמחיריםנאמדתמחוץלמודלבאמצעותהכפלתהגבייה בפועלבשנההקודמתבאינפלציההממוצעתשלהשנההנוכחית(ולאלפיהמדדבסוףהשנה,כפישמקובללהציג). אומדןזהלאכוללאתההשפעותהלאליניאריותשלהאינפלציההגבוההעלהגבייהבפועל. 44 חלק מגידולה של גביית המסים בשנת 2021 היה תיקון להאטת הפעילות הכלכלית ואובדן ההכנסות החד שהיה בשנת2020 עםהתפרצותמשברהקורונה.לכןאנומציגיםאתשתיהשניםכתת-,תקופהאחת. 143 בנקישראל,דיןוחשבון2022 בתת-התקופה השנייה חלקו של גורם זה הצטמצם ל24%- (שורות 2 ו45.)3- לעומת זאת, בתת- התקופההראשונהההשפעההכוללתשלשינוייהחקיקה,ההכנסותהחד-פעמיותועליותהמחירים הייתהזניחה,ואילובשנת20229%מגידולהגבייהמוסבריםבהכנסותחד-פעמיות,שקוזזועל ידיהפחתותמסיםנטו46(שורה4 ו35%-),מוסבריםבהאצתהאינפלציהבין2021ל2022-(שורה 5). השוואת סכומי התרומות במיליארדי ש"ח של הגורמים השונים מעלה כי הפער בין משתני המקרו למגמתם הרב-שנתית הוסיף לגדול ב2022-, וכי התקבולים המוסברים בגאות בשוקי הנכסיםנשמרובקרבתהרמההגבוההשאליההםהגיעובתת התקופההראשונה.- לוחו4-' מקורותהגידולשלגבייתהמסיםב2022-לעומת2019 מזה:2021לעומת 2022לעומת2019 2022לעומת2021 2019 מיליארדי מיליארדי מיליארדי אחוזים אחוזים אחוזים ש"ח ש"ח ש"ח (1) (2) (3) (4) (5) (6) 1) הגידולהצפויעלעל-(פיהמגמההרב-שתית 40 31 46 17 33 שלהמשתיםהכלוליםבמודל 48 2) הגידולהמוסברעל-(ידיסטייתמשתיהמקרו מהמגמההרב-שתית:רמתהתוצר,צמיחת 39 33 25 38 14 26 התוצר,השכר,ייבואמוצריצריכה,ריביתב"י 3) הגידולהמוסברעל-(ידיתודותחריגותבשוקי הכסים:מדדהמיותבת"אועסקאותבדירות 11 9 12 19 -1 -2 חדשות 4) שי(וייחקיקהוהכסותחדפעמיות 1 0 -4 -6 5 9 5) השי(ויהומיליבבסיסהמס 21 18 3 5 18 35 6)( שאריתלאמוסברת -1 -1 -1 -1 0 0 סה"כגידולהמסים 119 100 66 100 52 100 5.הגירעון הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבהירדב2022-ל1.6-אחוזיתוצר,לעומתהגירעונותהגבוהים הגירעוןהכוללשל הממשלההרחבהירד במיוחד בשנות מגפת הקורונה 5.5( אחוזי תוצר ב2021- ו11.5- אחוזי תוצר ב2020- לוח ו1-',). ב2022-ל1.6-אחוזי הגירעוןהנמוךהואתוצאתצמצוםחדשלמשקלההוצאהבתוצרלרמהנמוכהמזושהייתהערב תוצר,לעומתהגירעונות המגפה,וגםשלעלייתמשקלההכנסהבתוצר.בניכויהשפעתהצמיחה,הגירעוןמנוכההמחזור הגבוהים-במיוחדבשנות ירדאףהואוהסתכםהשנהב2.9-אחוזיתוצר,לעומת5.7אחוזיתוצרב2021-.הגירעוןהמבני, מגפתהקורונה. המורכב מהגירעון המנוכה מהשפעת המחזור ומהשפעת הגורמים החריגים שאינם מחזוריים, התרחבבכ0.2-אחוזתוצרביחסל.2019- פעילותהממשלההמרכזיתהסתיימהבעודףתקציבישלכ10-מיליארדיש"ח,השוויםל0.6- אחוזתוצר(לוחו5-').זאתלעומתהגירעוןשתוכנןבתקציבהמקורי,בשיעורשל3.9אחוזיתוצר ובסך של 65 מיליארדי ש"ח. רובו המכריע של הפער נובע מגביית יתר של מסים בסך של כ67- 45 בטווחהארוךממוצעתרומתםשלגורמיםאלואמורלהיותאפס. 46 בשנת 2022 העלתה הממשלה מסים מסוימים והפחיתה אחרים. עלותן הכוללת של ההפחתות הייתה גבוהה מההעלאות,ולכןשינוייהחקיקהנטומסתכמיםבהפחתתמסים. 144 פרקו':המגזרהציבוריומימונו מיליארדי ש"ח מעבר לאומדן בתקציב המקורי, וכן מהוצאות נמוכות מכפי שתוקצב בסך של פעילותהממשלה המרכזיתהסתיימה 8 מיליארדי ש"ח (לוח ו3-' כך שהפער בין הגירעון המתוכנן לתוצאה בפועל הסתכם בכ75-), בעודףתקציבישל0.6 מיליארדי ש"ח. עם הסיבות לפערים גבוהים אלה נמנות התפתחויות מקרו-כלכליות השונות אחוזתוצר,לעומתגירעון מהאומדנים בתקציב המקורי, ובהן צמיחת התוצר ב6.5%- לעומת תחזית צמיחתו ב4.7%-, מתוכנןשל3.9אחוזי ושיעור אינפלציה של 5.3%, לעומת תחזית של 2.0%; אינפלציה בשלביה הראשונים על פי רוב תוצר.הפערמוסברברובו מורידהאתהגירעוןביחסלתוצר.בתחילת2022עודכןאומדןהגירעוןל3.4-אחוזיתוצר,והפער בגבייתהמסיםהגבוהה ביןהאומדןהמעודכןלגירעוןבפועלהיה4אחוזיתוצר.הפערמוסברבעודףהכנסותבשיעורשל מהתחזיתבתקציב. 3.3 אחוזי תוצר, הוצאות קורונה נמוכות מהתקציב בשיעור של 0.5 אחוז תוצר ותוצר נומינלי גבוהמהצפויבכ0.2-אחוזתוצר. לוחו5-' התפתחותהגירעוןשלהממשלההמרכזית,הכסותיהוהוצאותיה,2016עד2022 )אחוזיתמ"ג( 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 תקרתהגירעוןהכוללשלהממשלהללאמתןאשראי 2.9 2.9 2.9 2.9 הגירעוןהכולל)בפועל(שלהממשלהללאמתןאשראי 2.1 1.9 2.9 3.6 11.3 4.4 -0.6 הגירעוןהמקומי)בפועל(שלהממשלה 1.6 1.6 2.6 3.3 10.9 3.8 -0.8 סךההכסותטו2,1 25.2 26.1 25.0 24.2 22.4 26.2 26.7 מסיםואגרות 23.0 23.9 22.8 22.2 21.9 24.4 24.9 ריבית,רווחים,תמלוגים,תקבוליםומכירתקרקעות 0.3 0.5 0.5 0.5 0.3 0.5 0.5 מלווהמהמוסדלביטוחלאומי 1.9 1.7 1.7 1.6 0.1 1.3 1.3 סךההוצאותטו2,1 27.2 28.0 27.9 27.9 33.6 30.5 26.1 מזה:הריבית,פירעוןהקרןלמוסדלביטוחלאומיוסבסודהאשראי 4.0 3.8 3.7 3.6 3.6 3.5 3.3 הוצאותהביטחון)טו3,2( 5.1 5.2 5.0 4.9 5.0 4.8 4.3 סךכלההוצאותטוללאההוצאותעלהריביתוהביטחון 18.2 19.0 19.2 19.4 25.0 22.3 18.6 1ביכויהאשראישהממשלהמעיקהוב יכויהחזריהאשראילממשלה. 2ללאמעקיארה"ב. 3הוצאותהביטחוןבלוחזהגדולותמהצריכההביטחויתבלוחו1-' שכןהלמ"סרושמתאתהפ,סיותשלמערכתהביטחוןותשלומיםוספיםשלהכתשלומיהעברה,ומאידךגיסארושמתזקיפהשלשירותהחובה. המקור: תקציבהמדיה-עיקריהתקציב,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,דוחותכספייםשלמדיתישראלליום31דצמבר2022ועיבודיבקישראל. 6.החובהציבוריומימונו יחסהחובלתוצרחזר ב2022- יחס החוב לתוצר ירד בחדות לרמה של 60.7 אחוזי תוצר, והוא דומה ליחס החציוני כמעטלרמתושלפני במדינותהמפותחות(לוחו1-' איורו4-',).יחסהחובלתוצרחזרכמעטלרמתושלפניהקורונה, הקורונה,ודמההשנה לאחרשבשנת2020 שנתהתפרצותהמגפה,הואנסקליותר מ70-,אחוזיתוצר,ובשנהשאחריה, ליחסהחציוניבמדינות 2021,ירדלרמהשל67.9אחוזיתוצר. המפותחות. הצמצוםהחדשליחסהחובלתוצרהשנה–7.2אחוזיתוצר–משקףהןאתהעודףהתקציבי, שגרעמהחוב0.6אחוזתוצרוהןאתעלייתסביבתהאינפלציה(לוחו6-').מאחרשרקחלקמהחוב צמודלמדדהמחיריםלצרכן(מעלמחצית),שעלהבשיעורדומהלזהשלמדדמחיריהתוצר,נשחק החובהשקליביחסלתוצרהנומינלי.47ההכנסותמהפרטהויתרותהגיוסמשניםעברו,שהקטינו את צורכי המימון השנה, תרמו יחד לצמצום החוב ב2.1- אחוזי תוצר. יחס החוב נטו48 לתוצר ירדגםהואועמדבסוףהשנהעל58.5אחוזיתוצר. 47 ב2022-עלהמדדהמחיריםשלהתוצרהעסקיב5.1%- ומדדהמחיריםלצרכןעלהב.5.3%-, 48 החובהציבורינטוהואהפערביןהחובהציבוריברוטולהלוואותהפעילותופיקדונותהממשלהבבנקישראל. 145 בנקישראל,דיןוחשבון2022 הריביתעלהחובהציבוריעלתהבשנתייםהאחרונותוהגיעהל3.3-אחוזיתוצר,בעודשהעלות הריביתעלהחובהציבורי עלתהעקבהאצת הממוצעתשלהמדינותהמפותחותרשמהעליהקלה(איורו13-').הגידולשלנטלתשלומיהריבית האינפלציה,שכןהוצאות בישראל מוסבר בהאצת האינפלציה, שכן הוצאות הריבית כוללות הצמדה למדד המחירים של הריביתכוללותהצמדה חלק החוב הצמוד (בניגוד להגדרה בתקציב הכוללת רק את תשלומי הריבית בפועל). בישראל שלחלקמהחובלמדד כמחציתמהחובהציבוריצמודלמדדהמחיריםבעודשבמדינותמפותחותאחרותההצמדהשל המחירים. החובהציבורילמדדהמחיריםמצומצמתמאוד.כךלמשלבארה"בהחובהצמודהסחירמהווה 6%מהחובהציבורי.מתוךעשריםמדינותהמנפיקותאג"חסחירותצמודותלמדדרקבארבעחלקן שלאג"חאלהבחובהציבוריגבוהמאשרבישראל(דרוםאפריקה,צ'ילה,ברזילובריטניה50,49.) לוחו6-' רכיביהגידולבחובהציבוריברוטו,2017עד2022 )אחוזיתוצר( 2017 2018 2019 2020 2021 2022 החובבסוףהשההקודמת 61.4 59.7 59.9 58.8 70.6 67.9 הגידולבתוצר)ומילי( -2.5 -2.8 -3.4 0.5 -7.0 -6.9 גיוסיהוןטו 1.1 2.5 3.1 12.8 3.8 -2.7 מזה: גירעוןהממשלה)ללאאשראי(עלבסיסמזומן 1.9 2.9 3.6 11.3 4.4 -0.6 פירעוןאשראיטוע"יהציבור1 -0.1 -0.1 0.0 0.0 0.0 0.0 תקבוליהפרטה -0.1 -0.2 -0.1 0.0 -0.9 -0.9 גיוסמעברלגירעוןלמימון2 -0.5 -0.1 -0.4 1.6 0.4 -1.2 שיערוךהחובהצמודהקובבש"ח3 0.1 0.2 0.2 -0.2 0.8 1.6 שיערוךהחובהקובבמט"ח -0.6 0.5 -0.6 -0.4 -0.4 1.0 התאמהלעלויותהפקה 0.0 -0.1 -0.2 -0.4 -0.2 0.1 שארית4 0.1 -0.2 -0.1 -0.4 0.3 -0.3 החובלסוףהתקופה 59.7 59.9 58.8 70.6 67.9 60.7 1כוללמתןאשראיוגבייתקרן. . 2עודףהגיוסים. 3השפעתהעלייהשחלהבמשךהשהבמדדהמחיריםלצרכןעלהחובהצמוד. 4השאריתותרתכתוצאהמעיגולתוים. המקור:עיבודיבקישראל. ב2022-,עםהאצתהאינפלציהבישראל,חלשינויבגיוסההוןהממשלתי:החלקהצמודלמדד המחירים בגיוסים צומצם ל35%- לעומת 45% ב2021-. במיוחד הצטמצם החלק הצמוד שאינו סחיר(איורו14-' בשלביטולהנפקתהאג"חהמיועדות51.)עםהצמצוםבגיוסיםהצמודיםלמדד הורחבוהגיוסיםבחו"ל,כךשחלקהחובהצמודלמט"חהתרחבהשנהל16%-מסךהגיוסים,לאחר צמצוםחדב2021-.משקלהגיוסיםבמט"חהיהיציביחסיתבשניםשלפניהקורונה,ונראהשלאחר גיוסמסיביב2020-וצמצוםחדב2021-,משקלהגיוסיםבחו"לחזרלרמהשלטרםהקורונה.סך הרכבהגיוסיםהשנההשפיעבמקצתעלמלאיהחובהממשלתי.סךהחובהממשלתיירד,צומצמו Velandia-Rubiano, David-Pur, Cabral, "What is the role of inflation-linked bonds for sovereigns", 49 WorldBankGroup,2022 50 הסטטיסטיקה הקיימת כוללת רק את החוב הצמוד הסחיר, כנראה מפני שהחוב הצמוד הבלתי סחיר לא נפוץ במדינותאחרות. 51 מאוקטובר2022הופסקוההנפקותשלאג"חלאסחירותובמקומןהמדינהתבטיחתשואהצמודהשל5.15%על אותו חלק של תיק קרנות הפנסיה 30%() שנהנה עד כה מהאג"ח המיועדות. אם הקרנות ישיגו תשואות נמוכות יותרמ5.15%-(צמודלמדד)בממוצעלשנהלאורךחמששנים,הקרןהחוץ-תקציביתתשליםאתהתשואהל5.15%- לשנה(צמודלמדד),ובמקרהשלתשואהגבוההמזה,אלהקרןיועברוהעודפים. 146 פרקו':המגזרהציבוריומימונו כלאפיקיהגיוס(למעטבמט"ח),והצמצוםהמשמעותיביותרהיהשלחלקוהלאצמודבריבית קבועה(איורו15-').כמחציתמהחובהציבורימורכבתמאג"חצמודותלמדד,דברשמייקראת עלותהחזקתהחובבתקופהשלאינפלציהגבוהה. איורו '- 13 טלתשלומיהריבית )טו ( עלהחובהציבוריבישראלובמדיותOECD , 2003 עד2022 ,אחוזיתוצר 10 ישראל 9 הממוצעב- OECD 8 7 6 5 4 3.3 3 2 1.2 1 0 -1 *השטחהמקווקוהואהטווחשלטלתשלומיהריביתשלהמדיותב- OECD המקור: OECDוהלמ"ס. איורו '- 14 הרכבגיוסההוןשלהממשלה , משקלבסךהגיוס 2008, עד2022 100 3 7 7 7 11 5 12 13 13 0 14 15 2 16 15 17 16 7 90 2 0 5 2 32 3 2 8 6 6 5 80 44 70 46 37 41 6 31 41 59 52 37 60 53 47 43 53 47 50 39 40 31 32 28 27 32 7 24 30 14 10 29 9 19 11 25 20 12 26 21 22 21 10 18 18 18 17 17 16 15 16 12 12 10 0 צמודלמדדסחיר צמודלמדדלא-סחיר לא-צמודבריביתקבועה לא-צמודבריביתמשתה קובבמט "ח המקור : משרדהאוצרועיבודיבקישראל. 147 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורו '- 15 יתרתהחובהממשלתילפירכיביו , אחוזיתוצר 2008, עד2022 80 70 13 11 14 12 9 12 11 9 60 9 8 3 8 3 9 8 8 6 6 5 3 4 8 3 4 4 4 50 3 2 3 3 18 22 21 19 21 20 16 20 19 19 40 18 17 17 17 17 30 17 18 16 15 15 15 16 16 19 20 16 17 17 19 18 20 10 18 16 16 17 17 16 16 15 15 14 13 14 13 12 12 0 צמודלמדדסחיר צמודלמדדלא-סחיר לא-צמודבריביתקבועה לא-צמודבריביתמשתה קובבמט "ח המקור : משרדהאוצרועיבודיבקישראל. תיבהו1-':היטלההטמנהוקרןהניקיוןככליםכלכליים לטיפולבפסולתעירוניתבישראל • מתוך סך הפסולת העירונית בישראל שיעור ההטמנה במטמנות – טיפול היוצר מפגעים סביבתיים ברמה המקומית והגלובלית – גבוה מאוד ושיעור הטיפול המתקדם בפסולת נמוך מאוד, בהשוואה למדינות המפותחות. • מאזהונהגהיטלההטמנהעלפסולתעירוניתבישראל,ב2007-,נרשםצמצוםקטןמאודבשיעורההטמנה. נראהכיבהעדרחלופותמתקדמותלטיפולבפסולת,ההיטל–לכשעצמו–לאמביאלצמצוםניכרשלהיקף ההטמנה. • ניכר היעדרם של תמריצים לתושבים לצמצם את הפסולת שהם מייצרים, ככל שהדבר אפשרי – בין באמצעותמעברלגבייתתשלוםישירלפיהיקףהפסולתוביןבאמצעותחיובהתושביםלהפרידאתהפסולת לסוגיה. צמצוםהיקףהפסולתהעירוניתושיפורדרכיהטיפולבההןמטרותסביבתיותמרכזיות.השגתמטרותאלהכרוכה בשימושבכליםכלכליים,ולאפחותמכךבתקנותובאכיפתן.חשיבותהכליםהרגולטוריים,כפישמלמדניסיונןשל מדינותמפותחותאחרותרבהמאוד,והםמבטאיםנורמותחברתיות.אולםתיבהזומתמקדתבכליםהכלכלייםבלבד. בישראל מוטל היטל בשיעור של כ108- ש"ח לטון על פסולת עירונית, המועברת להטמנה במטמנות ייעודיות. ההיטלמשולםעלידיהרשויותהמקומיותהאחראיותעלפינויהאשפהוהואהכליהכלכליהמרכזילהפנמתההשפעות החיצוניות של הפסולת העירונית בישראל. ההכנסות מהיטל ההטמנה מועברות לקרן לשמירת הניקיון שבמשרד להגנתהסביבה(להלן:המשרדלהג"ס).הקרןנועדהלשמשמקורכספילמימוןפיתוחןשלחלופותלהטמנה. 148 פרקו':המגזרהציבוריומימונו התיבהבוחנתבפרספקטיבהבין-לאומיתולאורךזמןאתאופןהטיפולבפסולתעירוניתבישראל,עלרקעהפעלתו שלהיטלההטמנהמאזשנת1.2007 רקעבין-לאומי בתחילתשנותהשמוניםשלהמאההקודמתהתבססהההכרהכיעלהמדיניותהסביבתיתלהתמקדבהקטנתנזקיהפסולת העירונית(נוסףעלעידודותמרוץשלצמצוםייצורפסולתזו).משמעותהדברהייתהמעבר–בהיקףובאופןשהשתנה ממדינה למדינה – מהטמנת הפסולת במטמנות למיחזורה ולשריפתה באופן מבוקר, תוך הפקת אנרגיה מהשריפה2. כך,לדוגמה,כמותהפסולתהעירוניתלנפשבארצותהאיחודהאירופיכמעטלאהשתנתהבין1995ל2020-,גםאםסך הפסולתהמשיךלעלותעםגידולהאוכלוסייה.שיעורההטמנהמתוךסךהפסולתהעירוניתירדבשניםאלומ61%-ל23%-; היקףהפסולתהעירוניתשטופלבמתקנישריפההוכפל,בערך,והיקףהפסולתשטופלבמתקנימיחזורגדלפישלושה3. התמונה אינה שונה באופן מהותי גם לגבי הקבוצה הרחבה יותר של מדינות הOECD-: יציבות של כמות הפסולת העירוניתלנפש–למרותגידולהתוצרלנפש;עלייהקטנהבסךהיקףהפסולת –בשלגידולהאוכלוסייה;ירידהבשיעור ההטמנהשלהפסולתומולהעלייהבשיעוריהמיחזורוהשריפהלשםהפקתאנרגיה(איור).1 איור 1 פילוחטיפולבפסולתעירויתמוצקה- OECD פילוחטיפולבפסולתעירויתמוצקה-ישראל 7 1.2 700 12% 6 600 כמותהפסולת 13% 1.0 כמותהפסולת 16% 5 500 0.8 11% 40% 4 400 54% 0.6 ) ) 3 300 78% 82% 22% 0.4 2 200 15% ותיטובמיליו 0.2 1 ותיטובמיליו 100 26% ( ( 18% 7% 6% 0 0.0 0 2013 2020 2000 2018 מחזור שריפה הטמה אחר מחזור הטמה אחר מקור OECD.stat: ועיבודיבקישראל . מקור OECD.stat: ועיבודיבקישראל . " אחר "-קומפוסטיזציהושריפהללאהפקתארגיה . " אחר "-קומפוסטיזציהושריפהללאהפקתארגיה . 1 פעמייםעסקדוחבנקישראלבמדיניותהטיפולבפסולתבישראל:ב2009-,בעקבותהפעלתהיטלההטמנהבשנת2007ובהקשרזה(הטיפול בפסולתוהיטלההטמנה,דוחב"י2009 עמ',331–327 ובפרספקטיבהרחבהיותרב2019-),(פסולתעירונית,הבעיהוכליםלפתרונה,דוחב"י 2019 סוגיות נבחרות,, 30–21 לניתוח מזווית נוספת ראו: ש' דסקל וא' אילון,). 2020, הטיפול בפסולת עירונית מוצקה בישראל: חסמים, הסרתםומאיצידרך.אקולוגיהוסביבה)4(.11 2 MazzantiandZoboli,2008,Wastegeneration,wastedisposalandpolicyeffectiveness,ResourcesConservationandRecycling, ,15,pp.1231-1234 נתוניstatisticswasteMunicipalמתוךEurostat 3 149 בנקישראל,דיןוחשבון2022 באשר לעלות הכספית של הטיפול בפסולת באמצעות הטמנה, שריפה תוך הפקת אנרגיה4 ומיחזור אין בנמצא אומדנים כמותיים "מקובלים". טווח המחירים המדווחים רחב מאוד ותלוי במדינה, בעיתוי, בסוג הטכנולוגיה, ברמת הפיתוח הכלכלי ועוד, אולם ניתן להבחין במדרג מבחינת העלויות: עלות ההון הנדרש להקמת מתקני טיפול בפסולת (לטון פסולת) נמוכה ביותר למטמנות, גבוהה יותר למתקני מיחזור והגבוהה ביותר למתקני שריפה5. נכונותהמדינותהעשירותלשאתבהגדלתהעלותהכספיתשלהטיפולבפסולתהעירונית,עםהמעברלמיחזורושריפה, מבטאתאתהפנמתהעלויותהחיצוניותשלהטיפולבפסולת,ובפרטאתהנזקיםהסביבתייםמהטמנתה.בעברהיהלהשפעות סביבתיותמקומיותמשקלמרכזיבמוטיבציהלהקטנתהטמנתפסולת,אולםכיוםהרציונלהמרכזילמעברלשריפהו/או למיחזורפסולתהואצמצוםהיקףפליטותגזיהחממה,בהשוואהלהטמנתפסולת.ראשית,נמנעותהפליטותהישירות הנוצרותבעטיהשלההטמנה;שנית,שריפתפסולתבמתקנים,שבהםמופקתאנרגיהמפסולת,חוסכתאתפליטותגזי החממה,שהיונוצרותמשימושבדלקיםפוסיליים(כגוןגזופחם)לשםייצוראותהכמותאנרגיה.נוסףעלכך,מיחזוררכיבים מהפסולתמייתראתייצורםשלרכיביםאלה,עלפליטתגזיהחממההכרוכהבו.בנוסףעלאלה,הובלתהפסולתלמטמנות כרוכהבמקריםרביםבנסיעותארוכותשלכלירכבכבדים,הפולטיםבעצמםגזיחממה.ואכןבתקופהשבין1995ל2020- ירדבאיחודהאירופיהיקףהפליטהשלגזיהחממההנוצריםמפסולתבלמעלהמשליש,הודותלטיפולבפסולתעירונית6. אבןדרךמרכזיתבתהליךהמעברמהטמנהלמיחזורבאירופההייתהדירקטיבתהמטמנותשלהאיחודהאירופימשנת 1999 שחייבהאתחברותהאיחודלפעוללהקטנהמדורגתשלהיקפיההטמנה7.,דירקטיבהזו,ואלושבאובעקבותיה, נבעומשינויתפיסתיאצלקובעיהמדיניותבאיחוד. אופני היישום של דירקטיבות האיחוד האירופי, כלומר הדרך לצמצום ההטמנה והרחבת הטיפול המתקדם, הם ספציפייםלכלמדינהומדינה,וקשהלמצואבהםתבניתמשותפת.מניתוחשלמדיניותהטיפולבפסולתעירוניתב32- מדינותאירופיותעולה,לדוגמה,כיבכמעטשלישמהןמתקייםמנגנוןכלל-מדינתישלגבייתתשלוםמהתושביםלפי היקף הפסולת וסוגה; בקרוב לשליש מהן קיים מנגנון בחלק מהמדינה; ובשאר המדינות התושבים אינם משלמים ישירות על הטיפול באשפה. על הקושי לאפיין את המשותף למדינות בכל קבוצה תעיד העובדה שאירלנד משתייכת לקבוצתהמדינותהראשונה,אךבריטניה,שכנתה,לשלישית.וכךגםלגבימדינותסקנדינביה:פינלנדושוודיהמשתייכות לקבוצההראשונה,דנמרקלקבוצההשנייהואילונורווגיהלשלישית.דוגמהנוספתמתייחסתלתחולתאופןהשידרוג של הטיפול בפסולת עירונית. ברוב המדינות השידרוג נעשה על בסיס כלל-מדינתי, אך בשבע מדינות (חלקן גדולות וחלקן קטנות) הטיפול משודרג רק בחלקים מהן ולא באופן כלל-מדינתי. וכן הלאה ביחס לשורה של קריטריונים8. באופןכלליתהליךהקטנתההטמנהמיוחסלצירוףשלאיסוריםעלשימושבמטמנות,קביעתיעדיםותקניםלמיחזור, חובתהפרדהבמקור,מיסויההטמנה,הרחבתחוקיאחריותהיצרניםלאריזותועוד9. מחקר שבחן את הסדרי התשלום עבור סילוק הפסולת והטיפול בה בארצות מפותחות ומתפתחות מצא כי ישנם הבדלים רבים וגדולים בהסדרים אלה בין הארצות השונות (ולעיתים קרובות גם בתוך הארצות), וכי יש קשר חלקי ביןמידתהפיתוחשלהמדינהלביןגבייתתשלוםבהתאםלסוגיהפסולתוהיקפה–אולםגםבמדינותהמפותחותנגבה ברובהמקריםתשלוםאחידמהתושבים,ולאתשלוםשמשתנהבהתאםלסוגיהפסולתולהיקפה10. באנגלית-recoveryenergywithincineration המשרדלהג"סמשתמשבמונח'השבתאנרגיהמפסולת.'. 4 Kaza, Silpa, Lisa Yao, Perinaz Bhada-Tata, and Frank Van Woerden. 2018. What a Waste 2.0: A Global Snapshot of Solid 5 WasteManagementto2050.UrbanDevelopmentSeries.Washington,DC:WorldBank 6 נתוניstatisticswasteMunicipalמתוךEurostat 7 CouncilDirective1999/31/ECof26April1999 MunicipalWasteManagementAcrossEuropeanCountries,(2016,updated2022),EuropeanEnvironmentalAgency 8 WasteManagementandtheCircularEconomyinselectedOECDcountries,OECD,2019 9 Bruno Ribas Alzamora, Raphael Tobias de V. Barros (2020), Review of municipal waste management charging methods in 10 differentcountries,WasteManagement,115,47-55 150 פרקו':המגזרהציבוריומימונו ישראל כאמור,העברתפסולתעירוניתלמטמנותמקובלתכפתרוןהרעביותרמבחינהסביבתית11.ברמתהמדינהעצמהההטמנה מוליכהלתפיסתקרקעותופגיעהבשטחיםפתוחים,למפגעאסתטי,למפגעריח,לזיהוםקרקעומאגרימיםולזיהוםאוויר בשלשינועהפסולתאלהמטמנה.ברמההבין-לאומיתמדוברבפליטתגזיחממה(בעיקרמתאן)בהיקפיםניכרים:מתאןהוא הגורםלכ9%-מהיקףגזיהחממהבישראל(במונחיםשוויערךלפליטותCO2 רובו(כ77%-), ממטמנותפסולתעירונית12.) יתר על כן, נזקים אלה הם פרמננטיים, או לכל הפחות מתמשכים לאורך שנים רבות אחרי השלמת ההטמנה. על כן הטמנת הפסולת, כפתרון מרכזי לטיפול בה, נחשבת במדינות המפותחות להתנהגות בלתי-נורמטיבית13. באופןדומה,שיעורהפסולתשמדינהמעבירהלהטמנהנחשבלקריטריוןחשובבמסגרתהביצועיםהסביבתייםשלה. לעניין זה דירוגה של ישראל נמוך ביותר (איור 2), שכן היקף המיחזור בישראל הוא מהנמוכים במדינות המפותחות, ולאנעשהבהשימושבמתקניםלשריפתפסולתלשםהפקתאנרגיה(איור).1 היררכייתדרכיהפעולההעדיפותמבחינהסביבתיתעלההטמנה,היא:1()צמצוםכמותהפסולתהגולמיתבמקור; 2()הפרדהביןפסולתאורגניתלחומריםיבשים,וביניהםהפרדהבין נייר,פלסטיק,זכוכיתוכו'ומיחזורםככלהניתן; 3( שריפת הפסולת שאינה ניתנת למיחזור, תוך הפקת אנרגיה מהשריפה;) 4() הטמנת השארית בלבד. כאמור, דרכי פעולהאלהיקרותיותרבטווחהקצר–כלומרמהבחינההכספיתהישירה–מאשרהטמנתהפסולתישירותבמטמנות. בישראלהכליהמרכזי,שנועדלשקףאתעלותהטיפולבפסולתואתעלותההשפעותהחיצוניותשנגרמותמייצורה ומהטמנתה, הוא היטל ההטמנה: היטל שמשלמות הרשויות המקומיות, בהתאם לכמות הפסולת שהן מעבירות להטמנה.היטלממיןזהעשוילהביאלהפנמתהעלותהכוללתשלייצורפסולתוהטמנתהולצמצוםהיקףההטמנה;וזאת באמצעותהקטנתהיקפהמלכתחילה(למשל,הקטנתהיקףהאריזות,אםהרשויותיטילואתתשלוםההיטלישירות על העסקים/היצרנים), ו/או באמצעות הפרדתה לרכיבים שונים (בידי התושבים) ומיחזורם בהתאם. אולם הרשויות המקומיותבישראלאינןפועלותכדישהיטלההטמנהישולםישירותעלידיהתושביםוהעסקים(במקוםבעקיפיןדרך מיסויהתושבים),בהתאםלהיקףהפסולתשהםיוצרים.ההיטלנכללבתוךכללההוצאותשלהרשויותהמקומיות,אשר ממומנותבאמצעותהארנונהומסיםעירונייםאחרים–מהשלאיוצרתמריץישירלתושביםלהקטיןאתהיקףהפסולת14. ככלהנראההשילובשלהקושילאכוףמגבלותעלהשלכתפסולת,בעיקרבאזוריםעירונייםצפופים,והעלותהנמוכה שלההיטלביחסלחלופותלהטמנהמקטיןאתהתמריץשלהרשויותהמקומיותלפעולביתרנחישותבנושא. כספיהיטלההטמנהמועבריםלפיחוקלקרןלשמירתהניקיון,לפיתוחחלופותסביבתיותלהטמנה. היטלההטמנה–צדדיםכלכליים הרציונלשמאחוריהיטלההטמנהברור:הפנמתעלותההשפעההחיצוניתשלהטיפולבפסולתעלידימישגרםלה15. להפנייתכספיההיטלישירותלטיפולבתחוםהפסולתיש,לכאורה,גםהגיוןכלכליברור:תיקוןההשפעההחיצונית. גובה ההיטל הועלה בהדרגה, והוא גבוה היום פי עשרה, בערך, משהיה ב2007-, אך הוא עדיין נמוך בהשוואה לגובה ההיטלבמדינותOECD(איור16.)2 Directive2008/98/ECoftheEuropeanParliamentandoftheCouncilonwaste 11 12 2021InventoryGHGNationalIsrael למ"ס., 13 עםהצטרפותהלOECD- קיבלהישראלעלעצמהלקדםאתהניהולהסביבתישלמתקניהפסולת.דורוןלביא,,2020 ע',.294 14 ניתוחהממשקהחשובשביןהממשלהלשלטוןהמקומיבכלהקשורלטיפולבפסולתעירוניתהואמעברלתחוםהעיסוקשלתיבהזו. 15 חישוב גודל ההשפעות החיצוניות של ההטמנה מורכב ביותר, ולכן גובה ההיטל במדינות השונות משקף בעיקר את התפיסות הסביבתיות והכוחותהפוליטייםבכלמדינה.ראואסטרטגיהלמשק-פסולתברקיימא,2030–20212020 המשרדלהג"ס,עמ',.94 WasteManagementandtheCircularEconomyinselectedOECDcountries,OECD,2019 16 151 בנקישראל,דיןוחשבון2022 אשרלהצלחתושלההיטלבהשגתמטרותיו–שיעורהפסולתשהועברלהטמנה(מתוךסךהפסולת)ירדבין2014 ל2019-בכחמשנקודותאחוזבלבד,מ82%-ל77%- ונותרכפולכמעטמהשיעורהממוצעבמדינותהOECD-,.מעבר לכך,איור2מתאראתעלותההטמנהמולשיעורההטמנהבמדינותאירופה ובישראל,ואתקוהמגמה, המבטאאת הקשרביןעלויותההטמנהלשיעוריההטמנה17. בחינתקוהמגמהמעלהכיעבורעלותההטמנהבישראל,שיעורההטמנהגבוהמהשיעורש"מנבא"קוהמגמה. כלומר,שיעור-ההטמנהבפועלגבוההרבהיותרמשיעור ההטמנההצפוילפיעלותההטמנה.- בצדזאת,עלותההטמנהמהווהרקרכיבאחדמעלותהטיפולבפסולתלרשויותהמקומיות;עליהישלהוסיףאת עלויותהאיסוףוהשינועלמטמנותועוד.הדברמסבירגםהואאתהקשרהחלקיביןגובהההיטללביןשיעוריההטמנה. בחינה זו מחזקת את ההתרשמות שעלות ההטמנה הנמוכה יחסית בישראל אינה הגורם המרכזי שבעטיו שיעורי ההטמנהבישראלנותרוגבוהים.נראהאפואשהעלאתהיטלההטמנה,כשלעצמה ובהעדרחלופותמתקדמותלטיפול בפסולת,לאתביאלהקטנהמשמעותיתשלשיעורההטמנה18. איהצלחתמנגנוןהמחירבהורדתהיקףהפסולתנובעמהעובדהשיצרניהפסולת–העסקיםוהתושבים–אינםמשלמים לפי כמות הפסולת שהם מייצרים, שכן היטל הפסולת שמשלמות העיריות למפעילי האתרים נבלע בתוך סך תשלומי העסקיםוהתושביםלעירייה.מאחרשאיןקשרביןהיקףהמפגעלהיקףההיטלעליו,לאניתןלצפותלשינויהתנהגותשיביא לצמצוםהיקףהפסולת.מןהזוויתהכלכליתנדרש,אפוא,חיזוקהקשרביןהיקףהפסולתשמייצריםהתושביםלביןנטל הטיפולבהביןבאמצעותגבייתתשלוםוביןבאמצעותחיובהתושביםלמייןאתהפסולתולפנותאותהלפחיםנפרדים19. הקרןלשמירתהניקיון–צדדיםכלכליים הקרןלשמירתהניקיוןהוקמהבשנת1986,והיאמנוהלתבמשרדלהג"ס.מטרתההמוצהרתהיאאיגוםכספים,אשר ישמשולטיפולבפסולתוליעדיםנוספים.כ90%-מהכנסותהקרןמגיעיםמתקבוליהיטלההטמנה20.הקרןאינהפועלת לפיתוכניתשנקבעהמראשבאשרלשימושבכספים,אלאבאמצעותהעברתכספים–אדהוק–למשרדיממשלה,וכן באמצעותפרסוםמכרזיםוקולותקוראים21. מאז הקמתה של הקרן שימש רק שליש מתקבוליה לשדרוג הטיפול בפסולת; הדבר קשור לקיומם של חסמים בתחומיהתכנון,הקצאתהקרקעות,מנגנוניהמימוןוכןלאפקטה22.NIMBY- כלאלהבולמיםהקמתמתקניםלטיפול בפסולת.תמונתהמראהשלהשימושבכספיהקרןהיאהעודףשהצטברבה–3.2מיליארדש"חב.2020- הקשייםשהתגלובהפעלתקרןהניקיוןאינםייחודיים.הניסיוןהעולמילגבימסיםייעודייםוקרנותייעודיותמלמד שתנאיהכרחילהצלחתןשלקרנותאלההואתכנוןמראש,באשרלתיאוםהעתיביןההכנסותלביןההוצאותבקרנות.תכנון נכוןיאפשר,לדוגמא,לצבורכספיםבקרןייעודיתכברבשלבתכנוןהפרויקטולפניתחילתהביצוע,כךשתחילתהביצועלא תיתקלבחסמיםתקציבייםותתעכב.יתרעלכן,צבירתכספיםבקרןללאתוכניותמפורטותלשימושבהםעלולהלהוותבזבוז, 17 עלותההטמנהלמטמין=היטלההטמנה+דמיהטיפול.היטלההטמנהמוטלעלמשקלהפסולת,נגבהבידימפעיליהאתרומועברלמשרד להג"ס.דמיהטיפולfee(gate משקפיםאתעלותהטיפולוהרווחשלאתרההטמנה.( 18 ב'אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא '2030–2021 2020, המשרד להג"ס, עמ', 128 מומלץ להעלות את ההיטל לפחות ל173- ש"ח לטון, שכן זוהי העלות החיצוניתשל פליטותגזי החממה מההטמנה. לסקירה בין-לאומיתשל מיסוי יצרני הפסולת בהתאם להיקף הפסולתשהם מייצריםראושם,ע'.98–97 מעברלכך,ייתכןכישיעורההטמנההגבוהמבטאגםהבדליםבחשיבותשמייחסיםהתושביםבישראלובמדינותאחרותלאיכותהסביבה.19 20 תשלומיםאלהמנוהליםבחשבוןהיטלההטמנה;לצידוקיימיםהחשבוןהכללי,חשבוןהפיקדוןוחשבוןהשקיות. 21 לניתוחמפורטשלפעילותהקרןראו:הקרןלשמירתהניקיון–היבטיםכספיים.דוחמבקרהמדינה,מאי.2022 22 ר"תשלYardBackMyInNot הכוונהלהתנגדותתושביםלכךשמוסדציבורייוקםבקרבתמגוריהם.. 152 פרקו':המגזרהציבוריומימונו ומקשיחהללאצורךאתמגבלתהתקציבלשארפעולותהממשלה.לכןחשובשהמשךפעילותהשלקרןהניקיוןבישראל, וקרנותדומות,יתבססעלתוכניתעבודהרב-שנתיתברורהוישימה,לשימושבתקבוליםבהתאםלמטרותשנקבעולקרן23. איור2 שיעורההטמהועלותהבמדיותהשוות 90.0 יוון 80.0 ישראל לטביה 70.0 סלובקיה 60.0 50.0 פורטוגל צ'כיה הוגריה y=-8.0614x+63.229 40.0 הבשיעורהטמ- R²=0.2455 ליטא 30.0 % איטליה אירלד צרפת 20.0 אסטויה בריטיה סלוביה 10.0 0.0 0.0 1.0 2.0 3.0 4.0 5.0 6.0 מדדעלותהטמהלטון ) ביחסלשכרהממוצע ( המקור : המשרד להג " סועיבודיבקישראל. שיעוריההטמהב- 2017 ,עלויותההטמהבמדיותאירופהב- 2013 ,בישראלב- 2017 . 23 ב'אסטרטגיה למשק פסולת בר קיימא ,2021-2030 2020 המשרד להג"ס, ע'', 128, מוצע להקים קרן חדשה למימון שיקום מטמנות. עמדתו החיוביתשלהמשרדלהג"סלגביהקמתקרנותסביבתיותנשענתעלדירקטיבותהאיחודהאירופיבנושא. 153 פרקז' סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות ישנםפעריםמשמעותייםבהכנסההפנויהלנפשביןמשקיביתשלערביםוחרדיםלאלהשל • יהודים שאינם חרדים. הפערים בין החרדים לבין היהודים שאינם חרדים בקבוצת הגיל 44–25 רחבים יותר מאשר בקבוצת הגיל המבוגרת יותר, 64–45, ואילו הפער בין הערבים ליהודיםשאינםחרדיםהצטמצםבקרבהצעירים. הגורמיםהעיקרייםלפעריםבהכנסהלנפשביחסליהודיםשאינםחרדיםהםהכנסהנמוכה • מעבודה במשקי הבית הערביים והחרדיים והעובדה שבמשקי בית אלו ישנן יותר נפשות. בחברה הערבית הפערים בהכנסה מעבודה נובעים בעיקר משיעורי תעסוקה נמוכים של הנשים. בחברה החרדית ההכנסה מעבודה נמוכה בעיקר בשל הבדל בשיעור האקדמאים ובשיעורהתעסוקהשלהגברים. בקבוצותהגילהצעירותהפערביןנשיםערביותליהודיותשאינןחרדיותבהשכלהותעסוקה • קטןיותרמאשרבקרבהמבוגרות.כלומר,הפעריםמצטמצמים.לעומתזאת,הפערבשיעור האקדמאיםביןהגבריםהחרדיםליהודיםשאינםחרדיםבקרבהצעיריםגדוליותרמאשר בקרבהמבוגרים. ישנם פערי שכר בין אקדמאים ערבים וחרדים לאקדמאים יהודים שאינם חרדים. פערים • אלו משקפים, בין היתר, ייצוג גבוה של ערבים וחרדים במשלחי יד שבהם השכר הממוצע נמוך,כגוןחינוך,וייצוגנמוךשלהםבמשלחיידשבהםהשכרהממוצעגבוה,כגוןמקצועות טכנולוגייםוניהוליים. שיעורגבוהמהערביםהאקדמאיםמועסקיםבמשלחיידהמאופייניםבאחוזמשרותגבוה • במגזרהציבורי,בפרטבתחומיהחינוךוהבריאות.בתחוםהבריאותשיעורניכרמןהנשים והגברים הערבים מועסקים במקצועות הפרא-רפואיים, המאופיינים בשכר ממוצע נמוך יחסית,אךשיעורגבוהמהגבריםהערביםמועסקבמקצועהרפואה,המאופייןבשכרממוצע גבוה. נראה שהפיזור הגיאוגרפי של המגורים בחברה הערבית, הכולל ריכוז אוכלוסייה ניכר • באזוריםפריפריאליים,אינוגורםמרכזילהתפלגותמשלחיהידשלאקדמאיםערבים. 155 בנקישראל,דיןוחשבון2022 סוגיה1:ההבדליםבהכנסההפנויהלנפשביןהערבים והחרדיםלביןהיהודיםשאינםחרדים בהכנסההפנויהלנפש רמת החיים בישראל, הנמדדת על פי ההכנסה הפנויה לנפש, שונה באופן מהותי בין קבוצות ישנםפעריםניכריםבין האוכלוסייה, ובפרט בין היהודים שאינם חרדים, הערבים והחרדים. בשנת 2019 שיעור העוני משקיהביתשלערבים במשקיביתמהחברההערביתהיה37%,ובאלההחרדיים45%,לעומת8%בלבדבמשקיהבית וחרדיםלאלהשליהודים היהודייםשאינםחרדיים1.פעריםאלהמאפייניםאתהחברההישראליתשניםרבות.כדילבדוק שאינםחרדים.הגורמים אםישבקרבהצעיריםמגמהשלצמצוםפעריהעוניביןקבוצותהאוכלוסייהבהשוואהלאוכלוסייה העיקרייםלפעריםהם המבוגרת יותר, או דווקא התרחבות של הפערים, אנו בוחנים את השוני במאפיינים כלכליים הכנסהנמוכהמעבודה ודמוגרפיים בין משקי הבית הצעירים (של גילאי 44–25) המשתייכים לקבוצות השונות. בחלק במשקיהביתהערביים מן המשתנים אנו בוחנים גם את השוני בפרמטרים בהשוואה לקבוצת גיל מבוגרת יותר (גילאי והחרדייםוהעובדה 64–45)בשנת2021אובשנת2001 כאשרהקבוצההמבוגרתהייתהצעירה2., שבמשקיביתאלוישנן ההכנסה הפנויה לנפש (סטנדרטית) היא אחד המדדים המקובלים לרמת ההכנסה של יותרנפשות. האוכלוסייה.מדדזהמביאלידיביטויאתכמותהמשאביםהזמיניםלמשקהביתתוךהתחשבות בגודלוהיחסי,ומשמש,ביןהיתר,לקביעתקוהעוני.בחינתהפעריםבמדדביןקבוצותהאוכלוסייה מלמדתשההכנסההפנויהלנפשאצלהערביםוהחרדיםהיאכמחציתמאשראצלהיהודיםשאינם חרדים (קבוצת הבסיס) (איור ז1-'). כפי שיוסבר בהמשך הפרק, פערי ההכנסה בין משקי בית מהחברההחרדיתליהודיםשאינםחרדיםנובעיםבעיקרמהיקףתעסוקהואקדמיזציהנמוכים אצלהגבריםהחרדייםלצדמספררביותרשלילדיםבמשפחותהחרדיות.לעומתזאתמקורעיקר הפעריםמולמשקיהביתמהחברההערביתהואבשיעוריתעסוקהנמוכיםבקרבנשיםובשיעור נמוך של אקדמאים בקרב הגברים. בהשוואה בין משקי הבית הצעירים למבוגרים ניתן לראות איורז '- 1 יחסהכסהפויהלפשביןמשקיביתערביםוחרדיםלביןמשקיביתיהודים שאיםחרדים , לפיקבוצותגיל ) אחוזים ( גילי45-64 גילי25-44 63 55 53 45 ערבי חרדי משקבית המקור : סקרהוצאותמשקהבית2021 שלהלמ " סועיבודיבקישראל . קיבוץלפיגילראש / תמשקהבית . ללאערבייירושלים . חישובזהמבוססעלניתוחסקרהוצאותמשקהביתלשנת2019,שכןדוחהעונישלהמוסדלביטוחלאומילשנת 1 2021 עדיין לא פורסם. משק בית נחשב לעני אם ההכנסה הפנויה לנפש (סטנדרטית) בו נמוכה ממחצית חציון ההכנסההפנויהלנפשסטנדרטיתבכללמשקיהבית. זיהוי האוכלוסייה החרדית והערבית בנתוני 2021 הוא לפי הגדרה עצמית, ובנתונים מלפני 2014 – לפי ההגדרה 2 המנהלית. שינוי ההגדרות לא שינה משמעותית את התוצאות. קבוצות הגיל נקבעו בהתאם לגילו של ראש משק הבית.הניתוחבסעיףזהאינוכוללאתערביי(מזרח)ירושלים. 156 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות שהפער בהכנסה הפנויה בין הצעירים מהחברה הערבית לצעירים היהודים הלא חרדיים קטן במקצתמאשרבקרבהמבוגרים,בזכותעלייהיחסיתבהכנסההכלכלית(מעבודה,פנסיהוהון) לצדירידהבגודלמשקיהבית.לעומתזאת,בחברההחרדיתהפערשלהצעיריםגדוליותרמזה שבקרבהמבוגרים,בשלירידהיחסיתבהכנסהוכןעלייהבגודלמשקיהבית. ההכנסה הפנויה לנפש מורכבת מהכנסות משק הבית מעבודה שכירה ועצמאית, הכנסות מהון,פנסיותוהעברותנטו(ההעברותהישירותממקורותציבורייםופרטייםבניכויתשלומיהמס הישירים).חלקימספרהנפשותהסטנדרטיותבמשקהבית3.כדילבחוןאתהתרומהשלהמשתנים השוניםלפערההכנסותביןמשקיהביתהערבייםוהחרדייםלאלההיהודייםשאינםחרדייםעשינו שימושבשיטתהפירוקשלBlinder-Oaxaca(איורז4.)2-'בשנת2021הפעריםבהכנסההפנויה לנפשנבעובעיקרמהבדליםבהכנסהמעבודהומגודלמשקהבית,ואילוההעברותנטווגורמים נוספים, שלא ניתן לכמת אותם בנתונים (הגורמים הלא נצפים, השונות הלא מוסברת), פעלו לצמצוםהפערים.השוואהלשנת2019,ללאהשפעותתקופתהקורונה,מניבהתוצאותדומותאך עםפעריםניכריםיותרבהכנסהמעבודהותרומהמשמעותיתיותרשלההעברותאלמשקיהבית לצמצוםפעריההכנסות.בהמשךהניתוחאנודניםבהרחבהבכלאחדמהגורמיםהמשפיעיםעל פעריםאלו(כיווןשמדוברבאוכלוסייהצעירה,ההשפעהשלההכנסהמפנסיהוהוןנמוכה,ולכן איננומרחיביםעליהבניתוחזה.). איורז '- 2 תרומתהגורמיםלהבדליםבהכסההפויהלפש , ביןמשקיביתצעיריםערבים וחרדיםלביןמשקיביתיהודיםשאיםחרדים ) אחוזים ( הכסהמעבודה הכסהמפסיהומהון העברותישירותטו גודלמשקהבית אחר 45 55 42 15 40 34 -7 -13 -1 -15 ערבים חרדים המקור : סקרהוצאות משקהביתשלהלמ ס"2021 ועיבודיבקישראל . במסגרתסךפערההכסהבאחוזים ". אחר " הואהפערשובעמגורמיםשלאצפיםבתוים . משקיביתבגילי25- 44 ,ללאערבייירושלים . ההכנסהמעבודהשכירהועצמאית מאפיינים כלכליים ודמוגרפיים שונים עשויים להסביר את הפערים בין קבוצות האוכלוסייה השונות בהכנסה ברוטו מעבודה שכירה ועצמאית, בשיעור התעסוקה, במספר שעות העבודה למועסק,במאפייניהשכלתבנימשקהביתובאזורהגאוגרפישבושוכןמשקהבית.להלןיידונו ההבדליםבמאפייניםהשונים. 3 שקלול מספר הנפשות לפי סולם אחיד, המניח יתרונות לגודל בהוצאות במשק הבית. כלומר, שנדרשת תוספת הוצאה הולכת ופוחתת כדי לשמור על אותה רמת חיים כשמשק הבית מתרחב. הסולם קובע כיחידת בסיס משק ביתבןשתינפשות;ככלשמספרהנפשותבמשקהביתעולה,פוחתהמשקלהשולישניתןלכלנפשהמתווספתאליו. שיטה זו מאפשרת ניתוח כמותי של הפערים בין קבוצות תוך הבחנה בין הפער הנובע משוני בממוצעים של 4 המשתנים המסבירים לבין שוני באומדים בגישת הmodel- pooled using decomposition two-fold. המשתנה המוסבר הוא ההכנסה הפנויה לנפש תקנית, והמשתנים המסבירים הם הכנסת משק הבית מעבודה שכירה ועצמאית,הכנסתומהון,הכנסתומפנסיה,הכנסתומהעברותישירותנטו(תשלומיהקצבאותוהתמיכותבהפחתת תשלומיהמס),מספרהנפשותהסטנדרטיותבמשקהבית. 157 בנקישראל,דיןוחשבון2022 הבדליםבשיעוריהתעסוקהובשעותהעבודהלמועסק תשומתהעבודה,כפישהיאמתבטאתבשיעורהתעסוקהובשעותהעבודהלמועסק,משפיעהעל פעריההכנסותמעבודהביןהקבוצות.השוואהשלשיעוריהתעסוקהמגלהפעריםביןהצעירים הערביםוהחרדיםלמקביליהםהיהודיםשאינםחרדיםהןבשנת2021והןבשנת2019,לפניתקופת הקורונה(איורז3-').שיעוריהתעסוקהשלנשיםערביותוגבריםחרדיםנמוכיםמשמעותיתמאלה שליתרהקבוצות.השוואהשלשיעוריהתעסוקהבקבוצותהגילהצעירותבשנת2019לשיעוריה בקבוצות המבוגרות בהיותם צעירים(בשנת1999)מעלהשבכל הקבוצותעלה היקף התעסוקה בעשוריםהאחרונים,אךהפעריםביןהקבוצותעדייןגדולים. איורז '- 3 שיעורהתעסוקהלפימגדרוקבוצותאוכלוסייה ) גילי25-44 ,אחוזים ( 1999 2019 2021 89 87 87 84 82 82 80 80 75 72 71 50 48 49 45 44 30 21 יהודיםשאים ערבים חרדים יהודיותשאין ערביות חרדיות חרדים חרדיות גברים שים המקור : סקרכוחאדםשלהלמ " סועיבודיבקישראל . קבוצות האוכלוסייהזוהובשת2001 לפיהגדרהמהליתובשים2019 ו- 2021 לפיהגדרהעצמית . שיויההגדרות לאהוביללשיוימשמעותיבתוצאות . ללאערבייירושלים . שיעור התעסוקה אינו מראה את התמונה הכוללת, משום שיש השפעה להיקף המשרה של המועסקים.השוואהשלמספרשעותהעבודההשבועיותלמועסקמעלהשגבריםחרדיםעובדים בשבועכ21%-פחותמאשרבניגילםהלא-חרדיםואילוהערביםעובדיםמספרשעותדומה,לזה שלבניגילםהיהודיםשאינםחרדים(איורז4-').היקףהמשרהשלנשיםעובדותחרדיותוערביות נמוך בממוצע ב17%- ו7%- מזה של יהודיות שאינה חרדיות, בהתאמה. בחינת המגמות מעלה שבקרב גברים יהודים – חרדים ושאינם חרדים – הירידה בשעות העבודה השבועיות, במהלך התקופה,כשצומצמושעותהעבודהבמשק,הייתההחזקהביותר.בקרבהנשיםגידולושלשיעור התעסוקהבמהלךהתקופהלווהביציבותשלמספרשעותהעבודהלמועסקת. הבדליםבמאפייניההשכלה לרמת ההשכלה האקדמית נודעת השפעה גבוהה על כושר ההשתכרות של הפרטים הן מבחינת הזדמנויותהתעסוקהוהןמבחינתהשכרלשעתעבודה.מחקריםשנערכובישראלהראושתוספת התשואה השולית לתואר ראשון לעומת תעודת בגרות נאמדת בכ- 30% 2009( Frish,; מלצר, 2014 דבאוי, אפשטיין ווייס,; 7,6,5.)2021 השוואה של שיעור האקדמאים לפי המגדר וקבוצות 5 RoniFrish,(2009).TheeconomicreturnstoschoolinginIsrael.IsraelEconomicReview יעלמלצר2014( תשואהמהשכלה:אי-).שוויוןביןקבוצותאוכלוסייה.מכוןוןליר. 6 מיכאלדבאוי,גילאפשטייןואביוייס2021( תשואהמהשכלהומניסיוןבשוקהעבודהבישראל.מכוןטאוב.). 7 158 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 4 שעותעבודהשבועיותלמועסק /ת לפימגדרוקבוצותאוכלוסייה ) גילי25-44 ,אחוזים ( 1999 2019 2021 48 46 43 43 43 42 41 37 37 36 36 35 35 34 34 30 30 29 יהודיםשאים ערבים חרדים יהודיותשאין ערביות חרדיות חרדים חרדיות גברים שים המקור : סקרכוחאדםשלהלמ " ס ועיבודיבקישראל . קבוצות האוכלוסייהזוהובשת1999 לפיהגדרהמהליתובשים2019 ו- 2021 לפיהגדרהעצמית . שיויההגדרות לאהוביללשיוימשמעותיבתוצאות . ללאערבייירושלים . האוכלוסייהמעלהששיעורםבקרבהיהודיםשאינםחרדיםבני44–25גבוההרבהיותרמאשר בקרבהגבריםהחרדים ביתר הקבוצות, הן אצל הנשים והן אצל הגברים (איור ז5-'). השוואה ביחס לקבוצת הגיל ניכרתמגמתירידהשל שיעורהאקדמאים. המבוגרתמאפשרתלבחוןתמורותשחלובשיעורהאקדמאיםבמשךהשנים.השינויהמשמעותי ביותרבהשכלההיהבקבוצותהנשים,ובפרטהערביות,אךהגידולהניכרשלשיעורהאקדמאיות בקרבןצמצםרקחלקיתאתפערההשכלההאקדמיתביחסליהודיותשאינןחרדיות,מפנישגם בקרבאלהשיעורהאקדמאיותעלהמשמעותית.באשרלנשיםהחרדיותניתןלראותשהגידולשל שיעורהאקדמאיותבקרבןנמוךביחסליהודיותשאינןחרדיות,מהשהביאלהתרחבותהפערים. בקרב קבוצות הגברים התמורות בהיקף ההשכלה קטנות יותר. הפערים בין היהודים שאינם חרדים לערבים הצטמצמו מעט, ואילו הפערים בין החרדים ליהודים שאינם חרדים התרחבו, בגללירידהשלשיעורהאקדמאיםהחרדים. ניכר שוני במגמות של רכישת השכלה אקדמית בין החברה החרדית לערבית. היקף לימודי הליבההמצומצםבבתיהספרבחברההחרדיתעשוילהוותחסםבכניסהלאקדמיה.בניםחרדים איורז '- 5 שיעורהאקדמאים / יותלפימגדרוקבוצתאוכלוסייה ) אחוזים ( 53 גילי45-64 גילי25-44 42 41 38 33 29 29 19 18 12 10 7 יהודיםשאים ערבים חרדים יהודיותשאין ערביות חרדיות חרדים חרדיות גברים שים המקור : סקרהוצאותמשקהבית2021שלהלמ " סועיבודיבקישראל . ללאערבייירושלים . 159 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לומדיםלימודיליבהבאופןמוגבלעדלכיתהח'אךלאחרמכן,בהגיעםלישיבההקטנה,מרבית הבניםהחרדיםמפסיקיםלחלוטיןללמודלימודיליבה.לפישנתוןהחברההחרדיתלשנתתשע"ט 2018/19( רקכ5%-)מהבניםהחרדיםו22%-מהבנותהחרדיותהיוזכאיםלתעודתבגרות8.בהעדר לימודיליבההוקמומסלוליםשוניםלקידוםהשתלבותהשלהאוכלוסייההחרדיתבאקדמיה,כגון מכינות,אךשיעוריהנשירהמהמכינותומלימודיהתוארהראשוןגבוהים9,ובקרבאלוהמסיימים את התארים יש ייצוג יתר בתחומים שבהם השכר נמוך, כגון חינוך ועבודה סוציאלית. פערים אלובהשכלההפורמליתבאיםלידיביטויבסקרPIAAC10,2014המודדמיומנויות.בחינתפער המיומנויות בין גברים חרדים לגברים יהודים שאינם חרדים לפי קבוצות גיל מעלה שפער זה בקבוצתהצעיריםרחביותרמאשרבקבוצתהמבוגרים(איורז).6-' איורז '- 6 פערמיומויותהיסודביןגבריםחרדיםלביןגבריםיהודיםשאיםחרדים ) במוחיסטיותתקן , אחוזים ( גילי45-64 גילי25-44 5 -7 -19 -27 -32 -58 אורייותמתמטית אורייותקריאה פתרוןבעיותבסביבהממוחשבת המקור : סקר2014PIAAC ועיבודיבקישראל . פרי-חזןואחרים2023()מצייניםשבמדינותשונותסוגייתלימודיהליבה–ובפרטהאיזוןבין טובתהילדוזכותולחינוך,העדפות ההוריםוהאינטרסיםשלהמדינה–מעוררתקונפליקטביןבתי ספרדתיים(יהודייםואחרים)לרשויות(למשל-בארה"ב,אנגליה,בלגיה,קנדה,סינגפורועוד11.) הניסיוןבמרביתהמדינות(ביחסלחרדיםולמוסלמים),מלמדשהיעילותשלכפייתלימודיליבה מוגבלת,בשלהתנגדותהאוכלוסייהוהעדרנכונותשלהמדינהלהשתמשבאמצעיאכיפה,ובפרט הימנעותמסגירתבתיספר.חריגהבכךהיאבלגיה,שםבתיספרחרדייםעצמאייםמסובסדים מקבלים, מחד גיסא, אוטונומיה בקביעת תוכנית הלימודים, ומאידך נדרשים לספק לבוגריהם סלמיומנויות,המוערךבאמצעותבחינותחיצוניותוזאתבליווישלתהליכיבקרהקפדניים12. גלעדמלאךוליכהנר,שנתוןהחברההחרדית2021 המכוןהישראלילדמוקרטיה.. 8 9 דגניתלוי,שילובחרדיםבהשכלההגבוהה2021 מכוןירושליםלמחקרימדיניות.. 10 הנתוניםלשנת2014הםהנתוניםהעדכנייםביותרהקיימיםלמועדכתיבתדוחזה.לקראתסוף2022החלאיסוף הנתוניםעבורהמחזורהשנישלהסקרבישראל. Lotem Perrry-Hazan, Netta Barark-Corren, Gil Nachmani. Noncompliance with the Law as Institu� 11 tionalMaintenance:TheCaseofHarediBoysSchools'DecisionsRegardingCore-CurriculumRegu- .workingpaper,–lations,2023 12 לטם פרי-חזן. הסדרת לימודי ליבה בחינוך החרדי בפרספקטיבה השוואתית. משפט חברה ותרבות א, ,493–525 .2020 160 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות בישראל מופעלת מדיניות של תמרוץ כלכלי לעידוד לימודי ליבה בבתי הספר, אך לדברי מבקר המדינה רמת הביקורת של משרד החינוך על יישום המדיניות בידי המוסדות נמוכה, וכך גם הסבירות לסגירות מוסדות שאינם עומדים בדרישות של היקף לימודי הליבה, או לביטול תקצובם13.פרי-חזןואחרים2023()מצאובמחקרםקשרחיוביביןרףההתחייבותשלביתהספר לבניםלהיקףלימודיהליבהבמסגרתכלליהתקצובלביןהיקףלימודיהליבההמלומדיםבובפועל, עםפעריםביןמקצועותהלימוד(ציותגבוהיחסיתלגביעבריתוחשבוןוציותנמוךלגביאנגלית ומדעים)וביןשכבותהגיל(ציותנמוךבכיתותז'–ח14.)'לנוכחחשיבותהשלההשכלההפורמלית לצמצוםפעריההכנסהביןהקבוצותולהעלאתרמתההכנסההממוצעתבמשקישלפעוללהגברת היקףלימודיהליבהבבתיהספרהחרדיים. בחברה הערבית התמונה שונה. בשנים האחרונות הולך וגדל מספר הסטודנטים ומסיימי בחברההערביתניכרת מגמתגידולשלשיעור התארים בכל הרמות, ובפרט בקרב נשים. בשנת 2003 היוו הסטודנטים הערבים כ7.5%- בלבד האקדמאים. ממקבליתוארראשון,ואילובשנת2021הגיעשיעורםל15.15%-חסםמשמעותילהשתלבותשל ערביםבאקדמיהנובעמהעדרשליטהבשפההעברית.זאתמפנישעדלשלבהאקדמיהחלקהארי שלהתלמידיםלומדבשפההערביתבלבדובסביבהדוברתערבית,ואילובאקדמיההםנדרשים ללמוד ולהתנהל בעברית ובסביבה הדוברת עברית. גם חוסר ההתאמה בין תוכנית הלימודים בעברית למבחן היע"ל (ידע עברית לאקדמיה) מציב בפני הערבים משוכה בכניסה לאקדמיה, וזאת אפילו לבוגרי 5 יחידות לימוד בעברית בציונים גבוהים. החלופות למוסדות האקדמיה דובריהעברית,אשרמשמשותרביםבחברההערבית,הןמכללותלחינוךבשפההערביתבישראל ומוסדותלהשכלהגבוההברשותהפלסטיניתאובחו"ל. בחינתהקשרביןרמתההשכלההאקדמיתלשיעוריהתעסוקהבתקופהשלפניהקורונהמעלה שקשרזהחיוביוחזקבמיוחדאצלהנשיםהערביותוהגבריםהחרדים.שיעורהתעסוקהבקרב האקדמאיםבשתיהקבוצותגבוהב40-נקודותאחוזמאשרבקרבהלאאקדמאים,בעודשביתר הקבוצות שיעורי התעסוקה של אקדמאים גבוהים ב15–10- נקודות אחוז בלבד משל האחרים בכלקבוצה16.קשרזהביןהשכלהלתעסוקהאינובהכרחסיבתי,אךהואעשויללמדעלכיוונים תרבותיים של הרצון להשתלב בשוק העבודה, אשר מוביל לעלייה הן ברכישת ההשכלה והן בשיעורהתעסוקה. הבדליםבאזורהגאוגרפי מאפיין נוסף העשוי להסביר חלק מן הפערים בהכנסה של משקי הבית מעבודה הוא הפיזור הגאוגרפישלהם,ובפרטייצוגיתרשלאחתהקבוצותהשונותבאזוריהפריפריה.הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה מגדירה אזור פריפריאלי כאזור המרוחק מאפשרויות כגון שווקים, מקומות תעסוקהושירותיבריאות),פעילויות(כגוןעבודה,לימודים,קניותופנאי).מדדהפריפריאליותנבנה בהתאםלהגדרהזו,במטרהלאפייןאתהיחידותלפימקומןהגאוגרפיבטווחשביןהפריפריאלי ביותרלמרכזיביותר.בחינתההבדליםביןהקבוצותמגלהשוניברמתהפריפריאליותביןהיהודים לערבים: רק כ16%- ממשקי הבית הערביים שוכנים ביישובים המדורגים במדד כמרכזיים או מרכזייםמאוד,וזאתלעומתחלקהאריממשקיהביתבקבוצותהיהודים(איורז7-').בשנת2021 ההכנסה-מעבודהשלאקדמאיביישוביםהפריפריאלייםוהפריפריאלייםמאודעמדהעלכ86%- 13 מבקרהמדינה,דוחשנתי-70ב'.משרדהחינוך–החינוךהחרדיוהפיקוחעליו,.2020 14 ראההערתשוליים.11 15 נתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעלמקבליתאריםבשניםתשס"גותשפ"א. 16 נתוניסקרכוחהאדם2019,עיבודיבנקישראל.בחינהעלבסיסנתוני2021הניבהתוצאותדומות. 161 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ו81%-מההכנסהמעבודהביישוביםמרכזייםומרכזייםמאוד,אצלהגבריםוהנשים,בהתאמה. גם כאן הסיבתיות יכולה להיות דו-כיוונית: ייתכן שבעלי כושר השתכרות גבוה נוטים לבחור באזורמגוריםמרכזי,וכןשמגוריםבאזורפריפריאלימגביליםאתכושרההשתכרות. איורז '- 7 התפלגותמשקיביתצעיריםלפימדדהפריפריאליותשליישובהמגוריםוקבוצות אוכלוסייה ) אחוזים ( יהודיםשאיםחרדים ערבים חרדים 72 68 50 34 19 19 16 13 9 פריפריאלימאודופריפריאלי ביוי מרכזימאודומרכזי ) אשכולות1-2 ( ) אשכול3 ( ) אשכולות4-5 ( מדדהפריפריאליות המקור : סקרהוצאותמשקהבית2021 שלהלמ " סועיבודיבקישראל . קיבוץלפימדדהפריפריאליות . משקיביתבגילי25-44 .ללאערבייירושלים . תרומתהמשתניםלפערההכנסהמעבודה כדילבחוןאתתרומתכללהמשתניםשתוארולפערביןערביםוחרדיםליהודיםשאינםחרדים חלקניכרמההבדלים ביןהקבוצותבהכנסה בהכנסהמעבודהעשינושימושבשיטתהפירוקשל17.Blinder-Oaxacaבדיקהבשיטהזו,המוצגת מעבודהמקורםבשיעורי באיורז8-,מראהשהפערבהכנסהמעבודהביןמשקביתחרדילמשקביתיהודישאינוחרדיהוא ההשכלהובתשומת כ51%-,ומרביתו35%(מתוך51%)מוסברתבהבדליםבשיעורהאקדמאיםובהיקףשלתשומת העבודה. העבודהבקרבהגברים.כ7%-מהפערמוסבריםבהבדליםבמאפייניםאלובקרבהנשים.בחברה הערביתהפעריםנובעיםבעיקרמהפערבתשומתהעבודהשלהנשים,מהפערבהשכלההאקדמית שלהגבריםומהשוניבפיזורהגאוגרפיוהריכוזהניכרבאזוריהפריפריה(כ-10%בכלאחדמאלה). בשתי הקבוצות נותר פער בלתי מוסבר, והוא ניכר יותר במשקי הבית החרדיים. פער זה עשוי לנבועמגורמיםשונים;אחדמהםהואשוניבהתפלגותמשלחיהידבקרבהאקדמאיםועיסוקם שלהאקדמאיםבמשלחיידשהשכרבהםנמוך,כפישיוצגבהרחבהבסעיף3שלפרקזה. תשלומיהעברהומסים העברותישירותומסיםישיריםמשמשים18,ביןהיתר,ככלימדיניותלצמצוםאי-השוויון.איור תשלומיההעברהנטו הםכחמישיתמההכנסה ז9-'.א'מראהאתהתרומהשלההעברותנטו,התמיכההממשלתיתוההעברותהפרטיותבניכוי הפנויהשלמשקבית המסים להכנסה הפנויה של משק הבית בקבוצות האוכלוסייה השונות. ההעברות נטו פועלות חרדי. על הקבוצות השונות בכיוונים שונים: הן שליליות בקרב היהודים הלא חרדים, הקבוצה שבה 17 להרחבה על השיטה ראו הערת שוליים 4 המשתנה המוסבר: הכנסת משק הבית מעבודה שכירה ועצמאית.. המשתנים המסבירים: שיעור הגברים האקדמאים, שיעור הנשים האקדמאיות, שעות עבודה לגבר (כולל לא מועסקים) שעות עבודה לאישה (כולל לא מועסקות) והמדד הפריפריאלי של היישוב (רציף). הרגרסיה נסבה על נתוניסקרהוצאותמשקהבית,ישנםפעריםמסוימיםבנתוניהתעסוקהביןהנתוניםהמקובליםמסקרכוחהאדם שהוצגובאיוריםז5-'(ו-ז6-')לביןאלושבסקרההוצאות. 18 סעיף זה מתייחס להעברות ולמסים הישירים בלבד. בחישוב אין התייחסות למסים העקיפים (למשל למע"מ) ולאספקתשירותיםבעיןמהממשלה(למשלחינוך)אומהרשויותהמקומיות(למשלהנחהבארנונה.) 162 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 8 תרומתהגורמיםלהבדליםבהכסהמעבודהשלמשקהבית , ביןמשקיביתצעירים ערביםוחרדיםלביןמשקיביתיהודיםשאיםחרדים ) אחוזים ( השכלתהגבר תשומתעבודהגבר השכלתהאישה תשומתעבודהאישה מיקוםגאוגרפי אחר 51 41 8 2 3 5 10 25 10 4 3 9 10 -0 ערבים חרדים משקיבית המקור : סקרהוצאותמשקהבית2021 שלהלמ " סועיבודיבקישראל . משקיביתשראשם בגילי25-44 .ללאערבייירושלים . קבוצתהבסיסיהודיםביכויחרדים . המספרבמסגרתמציין אתהפערהיחסיביןהקבוצותהשוותלביןמשקיביתיהודיםביכוי חרדים ". אחר " האהפערשובעמגורמים שאיםצפיםבתוים . ההכנסההיאהגבוההביותר,חיוביותבמקצתבחברההערבית,ותרומתםמשמעותיתלהכנסה הפנויהשלמשקביתחרדימשמעותית19. בעודשההבדלבתשלומיהמסברוריחסית,ונובעבאופןישירמהשוניבהכנסהמעבודה(השפעה שתוארהבהרחבהבסעיףהקודם),הפערבהעברותהישירותנובעמגורמיםשונים(איורז9-'.ב). ההעברותהישירותלמשקיהביתהחרדייםגדולותבמידהניכרתמאשרליתרהקבוצות.בחינה לפימקורההעברהמלמדתשהפעריםנובעיםבעיקרמהתמיכהשלמוסדותאוהממשלהבחברה החרדית,ובפרטמןהזכאותשלאברכיםבישיבותלמלגותקיום,המותניתבאייציאהלעבודה. פער נוסף הוא בתשלומי הביטוח הלאומי, טרם הקורונה תקבולי הביטוח הלאומי היו גבוהים יותר בחברה החרדית, בעיקר בגלל התרומה הגבוהה של הקצבאות, המושפעות מגודל משק הבית(קצבתהילדים)ומשיעוריהתעסוקההגבוהיםשלהנשים(דמיהלידה).פערזההצטמצם במקצת בשנת 2021, שבה התוספת לתקבולי הביטוח הלאומי במשקי הבית החרדיים הייתה נמוכהבמקצתמאשרבשתיקבוצותההשוואה.עלכךנוספותבחברההחרדיתתמיכותפרטיות ממשקיבית(למשלתמיכהשוטפת,מתנותבאירועיםוכו'),רכיבשתרומתובקרביהודיםשאינם חרדיםנמוכהיותר,וכמעטאינומתקייםבמשקיביתערביים.יחסההעברותנטו,כלומרהיחס ביןהתמיכותהפרטיותהמתקבלותלביןאלוהמועברותלמשקיביתאחרים,במשקיביתצעירים חרדייםויהודייםשאינםחרדייםעמדעל71%ו ,בהתאמה,והיהשליליבחברההערבית.42%- 19 שנת2021אופיינהבהעברותישירותניכרותבשלמשברהקורונה,אךרקבקרבמשקיביתבחברההערביתשינויים אלובאולידיביטויבשינויהמגמה: בשניםשלפניתקופתהקורונהיחסההעברותנטובחברההערביתהיהשלילי במקצת. 163 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורז '- 9ב' איורז '- 9א' תרומתהעברותהישירותטוותשלומיהחובהלהכסההפויהשלמשקי שיעורהעברותישירותטומסך ביתצעירים , לפיקבוצתאוכלוסייה ש"ח,)2021 ( ההכסההפויהשלמשקהבית ) אחוזים 2021, ( ביטוחלאומי ) ממוצע2018-2019 *( ביטוחלאומי ) תוספות2021 ( מוסדותוממשלה העברותממשקיביתומפרטים 21 תשלומיחובה 2,776 -2,206 296 527 1,255 331 218 534 355 668 677 2 1,711 1,101 932 -1,251 -1,782 -4,493 -12 יהודיםשאים ערבים חרדים יהודיםשאיםחרדים ערבים חרדים חרדים משקיבית משקיבית המקור : סקרהוצאותמשקהבית2019 ו- 2021 שלהלמ " סועיבודיבקישראל . * בשת2021 גדלוהעברותמביטוחלאומי , לכןערךאומדןלרמההממוצעתבשים2018-2019 טרוםתקופתהקורוה . המספרבמסגרת באיורב ' מייצגאתסךהעברותהטועבורכלקבוצתאוכלוסייה . משקיביתבגילי25-44 .ללאערבייירושלים . גודלמשקהבית גודל משק הבית הוא גורם נוסף איורז '- 10 התורםלהסברהפעריםבהכנסה מספרהפשותבמשקהביתלפיקבוצותאוכלוסייה ) משקיביתבגילי25-44 ( הפנויה לנפש. בשנת 2021 משק בית חרדי צעיר הכיל בממוצע 6.1נפשות,משקביתערביהכיל 6.1 4.2 נפשות ויהודי שאינו חרדי – 3.4 נפשות (איור ז10-'). בחינת 4.2 המגמה בנתוני פריון הילודה 3.4 הכולל לפי קבוצות האוכלוסייה מעלהמגמותשונות;ביניהן:בין השנים 2001 ו2021- ירד שיעור הפריוןהכוללב1.7-ילדיםבקרב נשים מוסלמיות וב0.77- בקרב יהודיםשאיםחרדים ערבים חרדים החרדיות ועלה ב0.29- בקרב משקיבית היהודיותשאינןחרדיות20. המקור : סקרהוצאותמשקהבית2021 שלהלמ " סעיבודיבקישראל. סיכוםודיון בסוגיה זו בחנו את השפעתם של משתנים כלכליים ודמוגרפיים על הפער בין ערבים וחרדים ליהודיםשאינםחרדיםבהכנסההפנויהלנפש,ולגביחלקמהמשתניםבחנואתהדינמיקהלאורך זמן. מהניתוח עולה שעיקר הפערים בהכנסה הפנויה לנפש נובעים מפערים בהכנסה מעבודה, המושפעיםמשיעורהאקדמאיםומהיקףתשומתהעבודההמושקעתעלידימשקיהביתבקבוצות 20 נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה על הילודה והפריון בישראל, 2020, והפריון של נשים יהודיות ואחרות בישראללפימידתהדתיות,.2021–1979 164 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות האוכלוסייה. בלטו במיוחד הפערים בתשומת העבודה ובשיעור האקדמאים בין גברים חרדים ונשיםערביותלקבוצותהאחרות.בחינתהמגמותבמשתניםהשוניםמעלהשבחברההערביתישנה מגמהחיוביתשלצמצוםהפערים,המתבטאתבעלייהשלהיקףההשכלהושלשיעוריהתעסוקה, בפרט בקרב הנשים. מגמת הגידול של מספר מקבלי התארים בחברה הערבית צפויה לצמצם בעתידאתפעריההכנסותביןהקבוצות,דברשעשוילתרוםלמוביליותהחברתיתבטווחהארוך. לעומת זאת הפערים בין החברה החרדית לאחרות מתרחבים – בפרט בגלל הבדלים בתשומת העבודהובשיעורהאקדמאיםבקרבהגבריםהחרדים.בשלההיסמכותשלהחרדיםעלקצבאות, אוכלוסייהזוחשופהלסיכוןגבוהיותרמשינוייםבמדיניותהרווחהוהתמיכות. הפער בין קבוצות האוכלוסייה בשיעורי פריון הילודה מדגיש את ההיבט המקרו-כלכלי של כדילשמורעלרמתחיים דומהלזושבמדינות סוגיהזו.תחזיתהאוכלוסייהשלהלמ"ס(החלופההבינונית)צופהשעדשנת2065שיעוריהחרדים הOECD-נדרשיםצעדי והערביםבאוכלוסייתישראליגיעול32%-ו19%- בהתאמה21.,כדילשמורעלרמתחייםדומה מדיניותלשיפורההון לזו שבמדינות הOECD- ולצמצם את אי-השוויון הכלכלי בין קבוצות האוכלוסייה נדרשים האנושיוהפריוןבחברות כיוםצעדימדיניותלשיפורההוןהאנושיהרלוונטילשוקהעבודהופריוןהעבודהבקבוצותאלו. החרדיתוהערבית. בתוכניתשלבנקישראללהאצתהצמיחהבמשקישנההתייחסותלצעדימדיניותאסטרטגיים, שיישומם צפוי להביא לצמצום פער ההכנסה מעבודה בין הקבוצות בטווח הארוך באמצעות הרחבתההוןהאנושיהרלוונטילשוקהעבודהבקבוצותהאמורות22.עםהצעדיםנמניםהרחבה ושיפורהאיכותשלהחינוךבגילים3–0תוךסבסודולהוריםעובדיםבשכבותסוציו-אקונומיות נמוכות;הגדלתהיקףהתקצובהדיפרנציאליבמערכתהחינוך,ובפרטבחינוךהעל-יסודי,לטובת בתי הספר באשכולות הטיפוח הנמוכים; תגבור לימודי העברית לערבים, ושיפור מיומנויות רלוונטיותלצורכישוקהעבודהבקרבבניםחרדים,צעדיםאלוואחריםצפוייםלהגדילאתמספר האקדמאים,אתתשומתהעבודהואתכושרההשתכרותשלהמועסקים,ובכךלצמצםאתפערי ההכנסותביןהקבוצותבתוךישראלוביןישראללמדינותה.OECD- 21 הרכב האוכלוסייה בגילי העבודה 64–25() צפוי להשתנות אף הוא: בשנת 2065 שיעוריהם של החרדים והערבים צפויים לעמוד על 26.0% ו21.8%-, בהתאמה. תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה2017. 22 תוכניתבנקישראללהאצתהצמיחהבמשק:ציריפעולהאסטרטגייםמומלציםלממשלה,2023. 165 בנקישראל,דיןוחשבון2022 סוגיה2:התפלגותמשלחיהידשלאקדמאיםבישראל–פערים ביןמגזרים מן הדיון בסוגיה הקודמת התברר שאחד ההסברים לפערי השכר בין הערבים והחרדים לבין פעריהשכרבין אקדמאיםערבים היהודיםשאינםחרדיםקשורלפעריםברמתההשכלהולשיעורהאקדמאים(איוריםז5-'וז8-'). וחרדיםלביןאקדמאים עםזאת,גםכאשרמתמקדיםבקבוצתהאקדמאיםרואיםפערישכרביןשלושהקבוצות:שכרם יהודיםשאינםחרדים הממוצעשלהאקדמאיםהיהודיםהלאחרדיםגבוהמזהשלהאקדמאיםהערביםוהחרדים.פערים מבטאים,ביןהיתר,שוני אלהנובעיםביןהיתרמפעריםבהתפלגותתחומיהלימודומשלחיהיד.איורז11-'מציגאתשיעורי בהתפלגותעלפימשלחי העוסקיםבקבוצותמשלחיידהמאופייניםברמותשכרגבוהותונמוכותמכללהאקדמאיםבחלוקה היד. לפיהמגדרוהמגזר,23.24מהאיורעולהששיעורהעוסקיםבמשלחיידהמאופייניםבשכרממוצע נמוך(למשלחינוך)גבוהבקרבהאקדמאיםהערביםוהחרדים,ואילושיעורהעוסקיםבמשלחייד המאופייניםבשכרממוצעגבוה(למשלמקצועותטכנולוגייםוניהוליים)נמוךבקרבם.כך,למשל, שיעורהעוסקיםבשלושהקבוצותשלמשלחיהידשבהןהשכרהממוצעהואהגבוהביותר(רפואה, ניהולומקצועותטכנולוגיים)בקרבהאקדמאיםהיהודיםשאינםחרדיםהיהבשנים2022–2018 64%,ואילוהשיעוריםהמקביליםבקרבהאקדמאיםהערביםוהחרדיםהיו37%ו28%-בהתאמה, בלבד.גםבקרבהנשיםנמצאופערים:שיעורהעוסקותבשלושקבוצותמשלחיהידהמאופיינות בשכר הממוצע הגבוה ביותר בקרב האקדמאיות היהודיות שאינן חרדיות עמד על 30%, ואילו השיעורים המקבילים בקרב האקדמאיות הערביות והחרדיות עמדו על 7% ו12%- בהתאמה, בלבד. נקודה חשובה נוספת היא השיעור הגבוה של הערבים המועסקים במקצועות הבריאות. בפרט,שיעוריהערביםבתחומיםפרא-רפואייםכגוןסיעודורוקחות,שבהםהשכרהממוצענמוך יחסית, גבוהים מהשיעורים המקבילים בקרב היהודים הלא חרדים הן אצל הגברים והן אצל הנשים. עם זאת, בקרב הגברים האקדמאים הערבים שיעור העוסקים ברפואה, משלח יד שבו רמתהשכרגבוהה,גבוהביחסלשיעורהמקבילבקרבהיהודיםהלאחרדים.נוסףעלכך,שיעור גבוהשלגבריםערביםמועסקיםבמשלחיידפרא-רפואייםשבמגזרהיהודימאופייניםברובנשי מובהק(למשלסיעודורוקחות). השתלבותהחברההערביתוהמגזרהחרדיבתעסוקהבכללובתעסוקהאיכותיתבפרטיכולה להוותמנועצמיחהחשובשלהמשקוכלילצמצוםפעריםחברתיים.ייתכןשהבנתהסיבותלפערים בהתפלגות משלחי היד האקדמיים תאפשר לזהות חסמים, אשר בעטיים האקדמאים הערבים והחרדיםעוסקיםבמשלחיידפחותמתגמלים,מהשיכוללהביאלהקצאהלאאופטימליתבשוק העבודה25,לאימימושפוטנציאלהצמיחהשלהמשק26ולהגברתאי-השוויון.לפימחקריםשנערכו בישראל, השיעורים הנמוכים של ערבים במשלחי יד אקדמיים בעלי רמות שכר גבוהות (למשל מקצועות טכנולוגיים) עשויים להיות קשורים לפערים בין יהודים לערבים ברמה ובאיכות של 23 כדי לשקף באופן מיטבי את התפלגות משלחי היד של אקדמאים מהחברה הערבית, ועל רקע מספר התצפיות המוגבל,חולקומשלחיהידהאקדמייםל7-קבוצותבהתאםלאופייםולרמתהשכרהממוצעתבהם. 24 האיורים והניתוח הרב-משתני בחלק זה מתבססים על סקרי כוח אדם וקובצי עובד-מעביד של רשות המסים (לשכירים ולעצמאיים) לשנים 2022–2018, ללא התקופה שבין מרץ 2020 ליוני 2021, שבה משבר הקורונה היה עשוילהשפיעמשמעותיתעלהתפלגותמשלחיהיד.הניתוחמתמקדבאקדמאיםהעוסקיםבמשלחיידניהולייםאו אקדמיים, אשר דיווחו על תעסוקה במשרה מלאה כשהם נדגמו בסקרי כוח האדם. בגלל מאפיינים ייחודיים של ערביימזרחירושליםהניתוחיםבחלקזהאינםכולליםקבוצהזו. 25 ג'ברנד2019().התשואהלמיומנויותבשוקהעבודהבישראל. מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל. 26 ראו: C.T. Hsieh, E. Hurst, C.I. Jones and P.J. Klenow (2019). "The allocation of talent and US economic growth."Econometrica87(5),1439-1474. 166 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 11 התפלגותמשלחיהידשלאקדמאיםבחלוקהלפימגזר , מגדרורמתשכרממוצעת אחוזמהאקדמאים , גיליעבודהעיקריים )25-64 (,משרהמלאה 2018-2022, 3 קבוצותמשלחיהידעםשכרממוצעגבוה שים גברים 23 טכולוגי יהול רפואה 12 3 1 8 12 38 12 1 3 19 15 13 2 9 3 2 יהודיםלאחרדים ערבים חרדים יהודיותלאחרדיות ערביות חרדיות קבוצותמשלחיהידעםשכרממוצעמוך שים גברים חיוךועבודהסוציאלית 17 6 פרא-רפואה 1 67 65 14 9 39 28 25 2 7 יהודיםלאחרדים ערבים חרדים יהודיותלאחרדיות ערביות חרדיות מקור : סקר כוח אדם , עיבודי בק ישראל . * כדי להימע ממתאם אפשרי בין שיעור הערבים או החרדים במשלח היד לבין רמת השכר הממוצעת בו, ממוצעי השכר מתייחסים ליהודים ללא מגזר חרדי . מאחר ותוי 2022 לא היו זמיים בזמן כתיבת הפרק , ממוצעי השכר מבוססים על תוי 2019 ,השה האחרוה שלפי השפעת משבר הקורוה . השכר הממוצע של הרופאים /ות, המהלים /ות, והעובדים /ות במשלח יד טכולוגי ) קבוצות משלחי יד עם רמות שכר גבוהות( עמד על כ- 260% , 170% ו- 160% , בהתאמה , ביחס לשכר הממוצע במשק . השכר הממוצע במשלחי יד מתחום החיוך והפרא-רפואי ) משלחי יד עם רמות שכר מוכות (, עמד על כ- 86% וכ- 95% ביחס לשכר הממוצע במשק בהתאמה . ** האחוזים באיור לא מסתכמים ל- 100% , מאחר והם לא כוללים את קבוצות משלחי היד שהשכר הממוצע בהם מצא בטווח הביוי , הייו 100% - 160% ביחס לשכר הממוצע במשק בהתאמה . ההשכלה27. הפערים בהשכלה בין היהודים לערבים באים לידי ביטוי בין היתר בפערי הישגים במבחניםארציים(מיצ"ב),במבחניםבין-לאומיים(למשלPIAACPISA,),במבחןהפסיכומטרי ובמבחניםנוספים28.כמוכןאפשרשהשיעוריםהגבוהיםשלהאקדמאיםהמועסקיםבמקצועות החינוךבמגזרהערביקשוריםלהעדפתעבודהבסביבהערביתובשפההערבית,במיוחדעלרקע רמתידענמוכהבעבריתבחלקגדולמהחברההערבית29.הסבראפשרינוסףהואקיומושלתהליך "התקבצות"שלהחברההערביתלמשלחיידמסוימים,כגוןמקצועותהבריאות–העדפהלבחור במשלחיידשבהםכברעוסקיםערביםרביםיחסית,גםבהשפעתהחשיפהלמקצועותאלה(דרך 27 ז'קריל,ונ'עמרייה2019().חסמיםלהשתלבותהאוכלוסייההערביתבמערכתההשכלההגבוהה.משרדהאוצר תחאוכו,מ'2019( החברההערביתכמנועצמיחהבמשקהישראלי.מכוןאהרןלמדיניותכלכלית.). 28 אמנםההשוואההמוצגתכאןמתייחסתלכללהאוכלוסייה,ולארקלאקדמאים,אךסבירשממוצעההישגיםשל אקדמאיםערביםבמבחניםהשוניםנמוכיםמזהשלהאקדמאיםהיהודים. 29 מ'תחאוכו,ע'קלישרוק'מושקלב2020().התשואהלידעבשפההעבריתבחברההערבית:חסמיםברכישתהשפה והדרכיםלהסרתם.מכוןאהרןלמדיניותכלכלית. 167 בנקישראל,דיןוחשבון2022 קרובי משפחה, מכרים ושכנים) וגם עקב היכרות עם גורמים מהתחום, שמגדילה את הסיכוי להשתלבותמוצלחתבתעסוקהבמשלחהיד30.ייתכןגםשקייםבחברההערביתחששמאפליהאו מקשייםבמציאתתעסוקהבמשלחיידשהם,לעתעתה,פחותמקובליםבחברההערבית,ומציאת עבודהבהםתלויהבמידהרבהבקשריםעםאנשיםמהתחום31. נקודהנוספתשעשויהלהסבירחלקמהשיעוריםהגבוהיםשלערביםוחרדיםבתחוםהחינוך סיבהאפשריתלשיעור הגבוהשלחרדיםוערבים היא פריון הילודה הגבוה בשני המגזרים האלה, ביחס ליהודים הלא חרדים. היחס בין מספר אקדמאיםבמקצוע הילדים והנערים בגילים שבהם לומדים במסגרות חינוכיות (גילי 18–0) לבין המבוגרים בגילי החינוךהיאשיעורי העבודההעיקריים64–25( בקרבהיהודיםהלאחרדיםהיהב2022-)כ0.62-0.62(ילדיםאונערים פריוןהילודההגבוהים בגילים18–0עלכלמבוגרבגילים64–25),ואילוהיחסהמקבילבקרבהערביםהיה0.88,ובקרב במגזריםאלה. החרדים–32.1.82בהנחהשבדרךכללהמוריםהמלמדיםילדיםממגזרמסויםמשתייכיםלאותו מגזרנראהששיעורהמוריםהדרושבמגזרהחרדיגבוה(בערך)פישלושהמןהשיעורהדרושבקרב היהודיםהלאחרדים33. עקבמספרהתצפיותהקטןשלאקדמאיםמהמגזרהחרדישנדגמובסקריכוחהאדםלשנים הרלוונטיות, הניתוחים והאיורים בהמשך חלק זה אינם כוללים את המגזר החרדי ומתמקדים בפעריםשביןהערביםלביןהיהודיםהלאחרדים. קבוצותגיל:פעריםבהתפלגותמשלחיהידביןעובדיםצעיריםלמבוגריםעשוייםלהצביעעל האקדמאיםהערבים הצעירים–במיוחד מגמותבהתפתחותההתפלגותשלמשלחיהידלאורךהעשוריםהאחרונים.בהשוואתההתפלגות הגברים–נוטיםלעבוד של הדור הצעיר (גילאי 44–25) לזו של הדור המבוגר יותר 64–45() נמצא ששיעור האקדמאים במשלחיידבעלי הערביםהעוסקיםבמקצועותהחינוךוהעבודההסוציאלית,אשרממוצעהשכרבהםנמוך,ירד פוטנציאלהשתכרות במידהניכרת,ובמקבילעלהבקרבהנשיםוהגבריםשיעורהעוסקיםבמשלחיידפרא-רפואיים, גבוהביחסלאלה ובקרבהגברים–גםשיעורםשלהעוסקיםבמשלחיידטכנולוגייםורפואה,34.35.ממצאיםאלה המבוגריםיותר. משקפיםמגמתעלייהשלשיעורהערביםהאקדמאיםהעוסקיםבמשלחיידשבהםהשכרהממוצע גבוה,בעיקרבקרבהגברים(איורז36.)12-'ממצאדומהנתקבלגםבמחקרשנערךבאגףהכלכלנית 30 נ'חדאדחאג'יחיא,א'סייף,נ'קלינרקסירוב'פרג'ון2021().חינוךוהשכלהבחברההערבית-פעריםוניצניםשל שינוי.המכוןהישראלילדמוקרטיה. 31 ע'ישיבונ'קלינרקסיר ).כלכלתהחברההערביתבישראל.המכוןהחרדילמחקרימדיניות.2018( 32 הנתונים מבוססים על תחזית אוכלוסיית ישראל עד שנת 2065, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 2017 ועיבודי בנקישראל.זאתמפנישבשנתוניםהסטטיסטייםשלהלמ"סאיןנתוניםלגביהמגזרהחרדי.אומדןהאוכלוסייה הערביתעלבסיסהשנתוןהסטטיסטיהניבתוצאותדומות. 33 החישובהמוצגהואאומדןואינומביאבחשבוןפעריםאפשרייםביןהמגזריםבגודלהכיתות,במספרשעותהלימוד השבועיות ופערים נוספים. כמו כן, לא תמיד מורים משתייכים לאותו מגזר של הילדים שאותם הם מלמדים. (סבירלהניחשישיותרמוריםחרדיםבמערכתהחינוךהממלכתיתוהממלכתיתדתיתמאשרמוריםשאינםחרדים במערכת החינוך החרדית. לכן סביר שמעבר של מורים בין המגזרים עשוי להגדיל את הפער שבין שיעור המורים בקרבהחרדיםלביןהשיעורבקרבהיהודיםהלאחרדים) 34 מאחרשלימודירפואהאורכיםכ7-שניםעדלקבלתרישיוןלעסוקברפואה,השיעוריםהנמוכיםיחסיתשליהודים צעירים במקצוע זה קשורים בין היתר לשירות הצבאי, שדוחה את תחילת הלימודים של היהודים במספר שנים, ולסיומםלאחרגיל25.בניתוחשבחןאתגילאי30ומעלהנמצאששיעורהיהודיםבמקצועהרפואההיהגבוהיותר. יחדעםזאת,כיווןשבשארהמקצועותתקופתהלימודקצרהיותר,ומתוךרצוןלהציגנתוניםעדכניים,המבטאים גםאתהשינוייםשלהשניםהאחרונות,האיוריםהמוצגיםכולליםאתהעובדיםמגיל.25 35 באופן כללי, מספר המורים הדרוש באוכלוסייה מסוימת תלוי במספר הילדים בגילי בית הספר באוכלוסייה זו. לפיכך ייתכן שהירידה של שיעור העוסקים בענפי החינוך מכלל האקדמאים בחברה הערבית קשורה בין היתר לעובדה שקצב הגידול של מספר האקדמאים בחברה הערבית היה בשנים האחרונות גבוה מקצב הגידול של אוכלוסייתהילדיםבגיליביתהספר. 36 ייתכן שממצא זה תואם לפערים בהישגים בין צעירים למבוגרים ערבים במבחני PIAAC:בהם הישגי הצעירים היוגבוהיםיותר. ג'ברנד2018( באיזומידהמדינתהסטארט אפיכולהלגדול?.מרכזטאובלחקרהמדיניותהחברתיתבישראל.-). 168 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 12 התפלגות קבוצותמשלחיידבחלוקה לקבוצות גיל 25-44) ו- 45-64 ( אחוזמהאקדמאים , משרהמלאה 2018-2022, קבוצתמשלחיהידעםשכרממוצעגבוה שים גברים 3 4 טכולוגיומדעי יהול 21 רפואה 27 15 3 12 4 12 11 41 11 13 31 18 18 13 11 2 3 1 3 3 1 יהודים* - יהודים - * ערבים צעירים ערבים מבוגרים יהודיות - * יהודיות - * ערביות צעירות ערביות צעירים מבוגרים צעירות מבוגרות מבוגרות קבוצתמשלחיהידעםשכרממוצעמוך שים גברים 14 חיוךועבודהסוציאלית 17 פרא-רפואה 11 75 11 65 7 16 34 30 24 18 3 2 7 6 יהודים *-צעירים יהודים -* ערביםצעירים ערביםמבוגרים יהודיות -* יהודיות -* ערביותצעירות ערביותמבוגרות מבוגרים צעירות מבוגרות מקור : סקר כוח אדם , עיבודי בק ישראל . *ללא מגזר חרדי . ** האחוזים באיור לא מסתכמים ל- 100% מאחר והם לא כוללים אתכל קבוצות משלחי היד. בדומה לאיור ז'- 11 ,האיור כולל את קבוצות משלחיהידעם שכר ממוצע גבוה ואת הקבוצות עם שכר ממוצע מוך ללא קבוצות האמצע . הראשיתבמשרדהאוצר37.עםזאת,עדייןקיימיםפעריםמשמעותייםביןהיהודיםהלאחרדים לביןהערביםגםבקרבהאקדמאיםהצעירים. הניתוחבהמשךחלקזהמתמקדבשניהיבטים,שעשוייםלהיותקשוריםלהתפלגותמשלחיהיד בחברההערביתואינםמוצאיםביטוינרחבבמחקריםבישראלעדכה:1()הפיזורהגיאוגרפישל החברההערביתבישראל,ששיעורגבוהממנהמתגוררבפריפריה;2()שיעוריהתעסוקההגבוהים שלאקדמאיםמהחברההערביתבמגזרהציבורי. ההיבטהגיאוגרפי:האםהפיזורהגיאוגרפישלערבייישראל,הנוטהלפריפריה,מתואםעם התפלגותמשלחיהיד? חלקניכרמהחברההערביתבישראלמתגוררבמחוזהצפוןובאזוריםפריפריאלייםאחרים, ואחוזקטןיחסית–במחוזותתלאביבוהמרכז.נוסףעלכך,כפישעולהמנתוניהסקרהחברתי, 37 ז'קריל ונ'עמרייה2019().חסמיםלהשתלבותהאוכלוסייההערביתבמערכתההשכלההגבוהה.אגףהכלכלנית הראשיתבמשרדהאוצר. 169 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ניידות המגורים בין יישובים ובין אזורים מצומצמת בחברה הערבית38. נשאלת השאלה אם הפיזור הגיאוגרפי של ערביי ישראל, הנוטה כאמור לפריפריה, מתואם עם בחירה במשלחי יד שהמשרות בהם מפוזרות בארץ כתלות בפיזור האוכלוסייה, לעומת משלחי יד שהמשרות בהם מרוכזותבשיעוריםגבוהיםסביבגושדןאוסביבמרכזיםאורבנייםנוספיםבישראל(ירושלים, חיפהובארשבע).ובאופןספציפייותר:האםהעדפתאקדמאיםערביםאתמקצועותהבריאות והחינוך קשורה לעובדה שבמקצועות אלה אחוז גבוה יחסית מהמשרות ממוקמות בפריפריה? ובמקביללכך,האםשיעורםהנמוךשלהערביםהעוסקיםבמקצועותהטכנולוגייםוהניהוליים קשורלעובדהשהמשרותבמשלחיידאלהמרוכזותבמידהרבהסביבגושדן,המרוחקממקום המגוריםשלרובהאוכלוסייההערביתבישראל39? לשם הניתוח הגיאוגרפי חולקו האקדמאים לשתי קטגוריות לפי מידת הפריפריאליות של התפלגותהמגוריםשל החברההערבית,הנוטה מקוםמגוריהם40.עלבסיסחלוקהזואיורז13–'מציגאתהתפלגותמשלחיהידשלאקדמאים לפריפריה,כנראהאינה בקרב שלוש קבוצות – ערבים המתגוררים בפריפריה, יהודים המתגוררים בפריפריה וערבים גורםמרכזילהתפלגות המתגוררים באזורים מרכזיים יותר. האיור מצביע על פערים בין ערבים מהמרכז לבין ערבים משלחיהידשל מהפריפריה: שיעור הערבים מהמרכז גבוה יותר במשלחי יד טכנולוגיים ונמוך יותר במשלחי אקדמאיםערבים. היד מתחום החינוך. יחד עם זאת, הפערים בין הערבים תושבי המרכז לאלה תושבי הפריפריה קטנים ביחס לפערים שבין ערבים מהפריפריה לבין היהודים מהפריפריה. ממצא זה עולה גם מחישובמדדסגרגציה,המראהשהתפלגותמשלחיהידשלערביםמהפריפריהדומהלהתפלגות שלערביםמהמרכזיותרמאשרלהתפלגותשליהודיםמהפריפריה(מדד0.07ביןערביםמהמרכז לערביםמהפריפריהו0.30-ביןיהודיםמהפריפריהלערביםמהפריפריה41.)ממצאיםתיאוריים אלהמרמזיםשלאניתןלהצביעעלההיבטהגיאוגרפיכמשתנהמרכזיהמסביראתהפעריםבין יהודיםלערביםבהתפלגותמשלחיהיד. כדי לבחון את ההיבט הגיאוגרפי תוך התייחסות למשתנים רלוונטיים נוספים נערך ניתוח רב-משתני, הבוחן את המתאמים שבין מידת הפריפריאליות ומשתנים נוספים (קבוצות גיל, מגדר, תארים מתקדמים) לבין תעסוקה בחמש קבוצות של משלחי יד בחברה הערבית. באופן כללי,ממצאיהניתוחאינםמצביעיםעלמגמהברורהאומובהקתביחסלמשתנההפריפריאליות, ונראהכיגםלפיהניתוחהרב-משתנימידתהפריפריאליותשלמקוםהמגוריםאינהמשתנהמפתח בהסברהתפלגותמשלחיהידשלהאקדמאיםהערבים(לוחז1-'). 38 בסקר החברתי של 2019 91% מהגברים הערבים ו82%- מהנשים הערביות דיווחו כי הם התגוררו באותו יישוב במשך20השניםהאחרונות.הנתוןהמקבילבקרבהיהודיםעמדעל52%הןעבורהגבריםוהןעבורהנשים. 39 סוגיית ההיבט הגיאוגרפי רלוונטית בעיקר לחברה הערבית, שפריסת המגורים שלה שונה במידה משמעותית מזו של היהודים הלא חרדים. לעומת זאת, פריסת המגורים של החברה החרדית אינה שונה משמעותית מזו של היהודיםהלאחרדים(איורז8-'). 40 החלוקהלשתיהקטגוריותמתבססתעלמדדהפריפריאליותלרשויותהמוניציפליות שלהלמ"ס,המבוססעלשני משתנים:המרחקביןהרשותלביןגבולמחוזתלאביבושקלולשלהמרחקיםשביןהיישובלביןיישוביםאחרים וגודל האוכלוסייה ביישובים אלה. היתרון של מדד זה על חלוקה לפי מחוזות או נפות הוא שהמדד משקלל לא רק את הקירבה לגוש דן אלא גם את הקירבה לערים מרכזיות נוספות. בהתאם להתפלגות המגורים של החברה הערבית ומגבלת התצפיות בסקר כוח אדם, אשכולות 4–1 במדד הוגדרו כאזורים פריפריאליים, ואשכולות 10–5 – כאזורים מרכזיים. בשל מאפייניהם הייחודיים של הבדואים בנגב וריכוזם באזורים פריפריאליים מרוחקים, הנתוניםהמוצגיםבאיורז13-'וכןהניתוחהרב-משתניהמוצגבלוחז אינםכולליםאתתושבימחוזהדרום.1- 41 מדדי הסגרגציה בודקים באיזו מידה שתי קבוצות נפרדות זו מזו. המדד שחושב הוא מדד הסגרגציה (1955)Duncan,&Duncanהמבוססעלאמידתהמרחקמהתפלגותשוויונית.טווחהמדדהוא0–1,כאשרערך1 משמעותושונימוחלטביןשתיהקבוצות,וערך0משמעותוהתפלגותזההביןשתיהן. O.D.Duncanand B.Duncan(1955)."AMethodologicalAnalysisofSegregationIndexes".American SociologicalReview,20(2),210–217 170 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 13 התפלגותקבוצותמשלחיהידבחלוקהלפילאוםומידתפריפריאליות אחוז מה אקדמאים , בגיליעבודהעיקריים )25-64 (,משרהמלאה 2018-2022, 40 44 חיוךועו "ס 32 17 17 פרא-רפואה 6 10 6 טכולוגי 23 ערביםמהמרכז 6 9 יהול 17 ערביםמהפריפריה 8 יהודיםמהפריפריה 7 רופאים /ות 3 מקור : סקר כוח אדם , עיבודי בק ישראל . * האחוזים באיור לא מסתכמים ל- 100% מאחר והם לא כוללים את כל קבוצות משלחי היד. בדומה לאיור ז'- 11 , האיור כולל את קבוצות משלחי הידעם שכר ממוצע גבוה ואת הקבוצות עם שכר ממוצע מוך ללא קבוצות האמצע . לוחז'-1–ממצאייתוחיםרב-משתיים)ליארים(לתעסוקהב5-קבוצותמשלחייד* אקדמאיםמהמגזרהערבי,גיליעבודהעיקריים25-64) משרהמלאה,(,2018-2022 טכולוגיה יהול חיוך רפואה פרא-רפואה -0.04** 0.036** 0.042 -0.013 0.008 פריפריה1)=גרבאזור (0.02) (0.02) (0.03) (0.02) (0.02) פריפריאלי( מגדר,תארים V V V V מתקדמים,קבוצתגיל V 0.229*** 0.095*** 0.029 0.139*** 0.23*** (0.02) (0.02) (0.03) (0.02) (0.03) חותך מספרתצפיות 1,066 1,066 1,066 1,066 1,066 AdjR-squared 0.067 0.049 0.236 0.183 0.016 סטיותתקןבסוגריים*p<0.1, **p<0.05,***p<0.01, *היתוחהרב-משתיהמוצגבלוחז1-'מציגממצאירגרסיותרב-משתיותליאריות,שבחואתהמתאמיםשבין רמתהפריפריאליותשלמקוםהמגוריםומשתיםמסביריםוספים)המגדר,קבוצתהגילותאריםמתקדמים(לבין משתידמי,המייצגיםתעסוקהבחמשקבוצותמשלחייד)רגרסיהפרדתעבורכלקבוצתמשלחייד(.היתוחמבוסס עלסקרכוחאדםשלהלמ"סומתמקדבאקדמאיםמהמגזרהערביבגיליהעבודההעיקריים64–25)(שעבדובמשרה מלאה. מקור:סקרכוחאדם,עיבודיבקישראל 171 בנקישראל,דיןוחשבון2022 השיעוריםהגבוהיםשלאקדמאיםמהחברההערביתהעובדיםבמגזרהציבורי שיעור העובדים במגזר הציבורי בקרב הערבים האקדמאים גבוה משמעותית משיעורם של השיעורהגבוהשל אקדמאיםערביםבמגזר עמיתיהםהיהודיםהלאחרדים63%(לעומת31% בהתאמה42.),הפעריםתואמיםבמידהרבה הציבורימבטאבעיקר אתהפעריםבהתפלגותמשלחיהיד.שיעורהערביםגבוהבמשלחיידהמאופייניםבשיעורגבוה אתשיעוריהםהגבוהים שלמשרותבמגזרהציבורי,כגוןחינוךובריאות,ונמוךבמשלחיידהמאופייניםבשיעורגבוהשל במשלחיידמתחומי משרות מהמגזר הפרטי, כגון מקצועות טכנולוגיים (איור ז14-'). ניתוח שיעור העובדים במגזר הבריאותוהחינוך. הציבוריבקרבהיהודיםוהערביםבכלקבוצתמשלחיידבנפרדהעלהשבחלקמהקבוצות(למשל בחינוךובמקצועותפרא-רפואיים)שיעורהעובדיםבמגזרהציבוריהיהגבוהיותרבקרבהערבים, ואילובקבוצותאחרות(למשלכלכלה,משפטיםורפואה)השיעורהיהגבוהיותרבקרבהיהודים. ממצאים אלה עשויים לרמז שהפערים בין יהודים לערבים בשיעורי התעסוקה במגזר הציבורי נובעים במידה רבהמהפעריםבהתפלגותמשלחי היד,ולאודווקאמהעדפהשל הערביםלמגזר הציבורי. חלוקהלקבוצותגיל(איורז15-')מעלהששיעוריהתעסוקהבמגזרהציבוריבקבוצההצעירה 44–25()נמוכיםמאשרבקבוצההמבוגרתיותר64–45( הןבקרבהיהודיםוהןבקרבהערבים43.) בהתפתחות הפער בין יהודים לערבים ניכר הבדל בין גברים לנשים: בקרב הגברים הפער בין הקבוצההמבוגרתלצעירההצטמצם,ואילובקרבהנשיםהואהתרחב. איורז '- 14 אחוזהערביםואחוזהמועסקים ב מגזרהציבוריבקבוצותמשלחיהיד אקדמאים , בגיליעבודהעיקריים )25-64 (,משרהמלאה 2018-2022, 0.25 פרא-רפואי חיוךועו "ס 0.2 %הערביםבקבוצתמשלחיהיד רופאים /ות 0.15 0.1 כלכלהומשפטים אקדמי- אחר 0.05 טכולוגיה יהול 0 0 0.1 0.2 0.3 0.4 0.5 0.6 0.7 0.8 0.9 %המועסקיםבמגזרהציבורי מקור : סקרכוחאדם , עיבודיבקישראל . 42 משתנה המגזר הציבורי בסקרי כוח האדם של הלמ"ס מבוסס על פילוח הענף הכלכלי ברמה של 4 ספרות. אופן ההגדרה של המשתנה מצריך להתייחס אליו בזהירות, שכן בחלק מהמקרים גם פילוח הענף הכלכלי ברמה של 4 ספרות לא מאפשר פילוח מדויק של המשרות במגזר הציבורי. נוסף על כך, המשתנה מבוסס רק על המשרה העיקרית של הפרט ולא על כלל משרותיו. סוגיית המשרה העיקרית באה לידי ביטוי משמעותי בקרב הרופאים: רובםאמנםעובדיםבמגזרהציבוריכמקוםהעבודההעיקרי,אולםהםעובדיםבשיעוריםלאמבוטליםגםברפואה הפרטית. 43 הפערבשיעורהמועסקיםבמגזרהציבוריביןהמבוגריםלצעיריםעשוילנבועביןהיתרמפעריםבהתפלגותמשלחי היד בין הצעירים למבוגרים (איור ז12-'), ואולי גם מהיציבות התעסוקתית במגזר הציבורי, שבעקבותיה שיעור גבוהיותרמהמועסקיםנשאריםלעבודעדגיליםמבוגריםיותר. 172 פרקז':סוגיותברווחהובהתחלקותההכנסות איורז '- 15 אחוזהמועסקים ב מגזרהציבוריבחלוקהללאום , מגדרו קבוצותגיל )64 - 44,45 - 25 ( אקדמאים , משרה מלאה 2018-2022, 85 שים גברים סךהכל 76 68 25-44 45-64 61 55 51 41 37 36 28 24 20 יהודים * ערבים יהודיות * ערביות סךהכליהודים * סךהכלערבים מקור : סקרכוחאדם , עיבודיבקישראל . * ללאמגזרחרדי . 173 פרקח' שוקהדיור • בשנת 2022 התרחב היצע הדירות עקב גידול מספרן של התחלות הבנייה בשנתייםהאחרונות,לאחרהנפקתמספרשיאשלהיתריבנייה.כמו-כןהמשיכו לגדולהמלאיהתכנוניושיווקיהקרקעות. מספר העסקאות בדירות פחת בשנת 2022 לעומת אשתקד עקב התייקרות • המשכנתאות, הקדמת רכישות של משקיעים לשנת 2021 וחזרתן של ההגרלות על דירות במחיר מופחת בשנת 2022. הירידה במספר העסקאות הייתה רצופה לאורך השנה. עם זאת, בהשוואה לתקופה שלפני פרוץ משבר הקורונה מספר העסקאותבשנת היהגבוה.2022 מחירי הדירות המשיכו לעלות בקצב מהיר בשלושת הרבעונים הראשונים של • השנה, אך ברבעון האחרון עליית המחירים נבלמה, בהובלת הדירות החדשות, שמחיריהן אף ירדו. זאת בזכות עליית מלאי הדירות החדשות המיועדות למכירה בעקבות גידול של מספר התחלות הבנייה, מחד גיסא, וצמצום מכירת דירותחדשות,מאידך. הביקוש לשכירת דירות המשיך להתרחב, כתוצאה משיעור גידול גבוה של • האוכלוסייהוכןמגורמיםנוספים,ביניהםשיעורגבוהשלדירותחדשותשנמכרו כשמועדמסירתןכעבורתקופהארוכה,ויתורשלחלקממשקיהביתעלרכישת דירה והישארות בשוק השכירות; והתרחבות הבנייה במסגרת "התחדשות עירונית",המצריכההריסהשלבנייניםישנים. בשנת 2022 ירדו מחירי הקרקעות במכרזי רמ"י, והתמתן קצב התייקרותן של • התשומותבבנייהלמגורים. • ניתוח העסקאות בשוק הדיור בשנים 2022–2015 מלמד שהתוכנית "מחיר למשתכן" היטיבה עם הזכאים אשר רכשו דירות בהנחה של כ40%–26%-. רוכשי הדירות באזורי הביקוש נהנו מההנחות הכספיות הגבוהות ביותר. לצד זאת, בשוק החופשי הדירות התייקרו יותר ביישובים שבהם חלקן של הדירות בסבסודממשלתיבסךהעסקאותהיהגבוהיותר. 175 בנקישראל,דיןוחשבון2022 לוחח1-' שוקהדיור:תויםבחרים,2006עד2022 ממוצע2006 2017 2018 2019 2020 2021 2022 עד2015 2016 גורמיהביקוש1 האוכלוסייההכללית)שיעורהשיוי2( 1.9 2.0 2.0 1.9 1.9 1.8 1.6 2.0 האוכלוסייהבגילים44-25)שיעורהשיוי2,3( 1.7 1.3 1.2 1.2 1.2 1.0 0.9 1.3 2.9 2.9 2.7 2.1 3.1 4.9 -1.6 השכרהריאליהממוצעלמשרתשכירישראלי4)שיעורהשיוי( 0.7 ההכסההריאליתהממוצעתטושלמשקבית)שיעורהשיוי( 2.5 2.7 4.6 3.7 2.4 -0.9 0.5 4.1 3.7 3.5 3.4 14.6 9.6 3.3 שיעורהאבטלה4בקרבגילים64-25)ממוצעשתי( 6.5 הריביתהריאליתהמשוקללתעלהמשכתאותהחדשות)ממוצעשתי( 2.2 1.5 1.9 1.7 1.5 1.1 0.8 1.6 2.5 2.3 2.1 2.2 -3.6 6.8 4.4 התוצרהריאלילפש)שיעורהשיוי( 2.1 7.3 8.4 8.3 7.4 7.8 6.6 שיעורהמתכיםלרכושדירהב12-החודשיםהבאים5)ממוצעשתי( 7.6 גורמיההיצע התחלותהב ייה)באלפייח"ד( 41.0 56.9 55.9 55.4 56.5 56.4 63.7 67.1 מתוכן:דירותשלאלמכירהשהחלהבייתן)באלפייח"ד( 17.6 20.7 19.6 19.4 20.6 16.5 19.3 23.3 1.5 1.7 2.8 2.6 2.9 2.9 מתוכן:דירותלהשכרה)באלפייח"ד( 1.4 סיומיהבייה)באלפייח"ד( 36.2 46.6 50.1 52.7 53.3 50.2 47.0 51.9 מלאיהדירותבבייהפעילה)סוףשה,באלפייח"ד( 78.0 115.3 120.6 123.6 126.6 133.0 149.9 166.1 54.1 56.5 52.0 57.1 54.1 73.8 77.7 היתריבייה)באלפייח"ד( 42.0 ההשקעההריאליתבבייהלמגורים)שיעורהשיוי( 4.9 6.4 3.4 0.5 3.4 -7.8 13.7 16.6 110.9 127.2 151.6 140.6 95.4 108.1 158.0 יחידותדיורשאושרובוועדותהמחוזיותובוותמ"ל6 )באלפייח"ד( 47.4 שיווקקרקעותבמכרזירמ"י)באלפייח"ד( 35.9 46.3 43.1 38.9 26.3 63.4 80.6 תויםתוצאתיים 98.0 88.0 91.2 101.1 101.5 150.4 113.4 העסקותבדירותמגורים7)באלפים( 89.7 29.7 25.0 23.0 41.1 41.3 57.8 40.5 מתוכן:עסקותבדירותחדשות)באלפים( 21.4 מתוכן:בתמיכהממשלתית)באלפים( 2.8 5.5 9.7 16.7 13.9 14.6 9.5 5.7 1.4 -0.8 4.2 4.0 13.1 14.6 מחיריהדירות-ומילי)שיעורהשיויבמשךהשה( 7.6 6.5 1.9 -1.3 4.1 4.8 10.4 9.2 מחיריהדירות-ריאלי8)שיעורהשיויבמשךהשה( 6.2 1.4 2.6 1.9 2.8 0.2 3.3 6.3 שכרהדירה-ומילי9)שיעורהשיויבמשךהשה( 3.8 2.2 3.1 1.4 2.7 1.0 0.8 1.3 שכרהדירה-ריאלי8,9)שיעורהשיויבמשךהשה( 2.5 27.4 28.2 27.5 29.7 28.9 31.3 שיעורמשקיהביתשאיןבבעלותםדירה)ממוצעשתי( 28.5 שיעורמשקיהביתשישבבעלותםדירהאחת)ממוצעשתי( 65.6 62.9 61.8 62.4 61.2 61.0 59.5 9.7 10.0 10.1 9.1 10.1 9.2 שיעורמשקיהביתשישבבעלותםשתידירותומעלה)ממוצעשתי( 5.9 59.2 58.6 58.0 57.0 58.2 55.0 שיעורמשקיהביתשראשמשקהביתבגיל44-25שישבבעלותםדירהאחת)ממוצעשתי( 58.6 173 221 218 211 199.1 177.5 משךהזמןלמכירתדירה10)ממוצעשתי,ימים( 194 שיעורהרכישותשלמשקיעיםמסךהרכישות)ממוצעשתי( 15.0 13.5 14.0 12.8 14.2 18.1 14.0 1שיעוריהשיוימוצגיםכממוצעשלהשההשוטפתלעומתהממוצעשלהשההקודמת. 2ממוצע2006-2015 לאכוללאתש;ת2009בשלשברבסדרה. 3התוןל2022-מיחשגידולהאוכלוסייהבגילים+25ממשיךבהתאםלמגמתובשיםקודמותבתוספתאומדןלמספרהעולים. 4תיקוןבגיןמשברהקורוהבשים2020ו2021- השכרהריאליבתיקוןלהרכבהמועסקיםושיעורהאבטלההרחבה)כוללמועסקיםש:עדריםזמיתבשלסיבותשקשורותלקורוהולא- משתתפיםשהפסיקולעבודבשלפיטוריםאוסגירתמקוםהעבודהבמהלךתקופתהקורוה.( 5מדדאמוןהצרכים,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.שיעורהמשיביםשלהערכתםדיסביראוסבירמאודשירכשודירהבמהלך12החודשיםהבאים. 6הממוצעהרב-שתיהואלשים.2007-2015 7עסקותשוק.לאכוללהעברותללאתמורה,ביןקרובים,וכו.' 8ביכוימדדהמחיריםלצרכןללאדיור. 9שכרהדירהבחוזיםחדשיםומתחדשים)סעיףשירותידיורבבעלותהדייריםבמדדהמחיריםלצרכן.( 10משךהזמןממועדפרסוםמודעהלמכירתדירהועדלחתימתעסקהלמכירתה. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,משרדהשיכוןוהביוי,רשותהמסים,בקישראלורשותמקרקעיישראל. חלקא'–ההתפתחויותהעיקריותבשוקהדיורבשנת2022 לאחרשיאשלעסקאות בדירותבשנת2021הלכה והצטננההפעילותבשוק א.העסקאות הדיורבחדותבמהלך לאחר שיא של עסקאות בדירות בשנת 2021 (לוח ח1-') הלכה והצטננה הפעילות בשוק הדיור שנת2022,ובסוףשנהזו בחדותבמהלךשנת2022 ובסוףשנהזוחזרהלרמתהבשניםשלפנימשברהקורונה(איורח1-',). היאחזרהלרמתהשנים שלפנימשברהקורונה. עםזאת,בהסתכלותשנתית,מספרהעסקאותבשנת2022היהגבוהמאשרבשניםשלפני.2021 176 פרקח':שוקהדיור שניגורמיםייחודייםפעלולגידולהחריגשלמספרהעסקאותבשנת2021:עלייהחדהונקודתית הגורמיםשפעלו להתמתנותמספר שלרכישותהמשקיעיםבנובמבר,לקראתהעלאתשיעורמסהרכישהעלדירותלהשקעה,שנכנסה העסקאותבשנת2022 לתוקףב28/11/2021-,והעדרהגרלותבמסגרתהתוכניותשלדיורבסבסודממשלתי.סיוםהתוכנית הםחידושההגרלותשל "מחירלמשתכן"בשנת2020הביאלעלייהברכישותיהםשלזכאיהתוכניתבשוקהחופשי;חידוש דירותבסבסודממשלתי, ההגרלותבמרץ2022פעלבכיווןההפוך:הואהרחיקזוגותצעיריםמהשוקהחופשיוהחזיראותם הקדמתרכישותשל לעמדתהמתנה.בשנת2022נערכוארבעהגרלותשלהזכותלרכישתדירהבמחירמופחת,אשר משקיעיםלשנת2021 נסבועליותרמ26-אלףיחידותדיור,והשתתפובהןלמעלהממאהאלףמשקיבית,זאתלאחר ועלייתהריביתעל שבשנת2021הוגרלולזכאים2,186דירותבלבד,כמעטכולןבהגרלותהמשך,כלומרדירותשכבר המשכנתאות. הוצעולפניכן,אךנותרו"עלהמדף".גורםנוסף,בצדהביקוש,שפעללהתמתנותמספרהעסקאות בדירותבשנת הואעלייתהריביתעלהמשכנתאותבמהלךהשנה.2022 איורח '- 1 סךהעסקותבדירות ,* יואר2014 עדדצמבר2022 20,000 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 תויםמקוריים תוימגמה * עסקותשוקבלבד-לאכוללירושות , העברותללאתמורה , וכו.' המקור : רשות המסיםועיבודיבקישראל . השנים2021–2020לאהיושניםשגרתיותבשוקהדיור,כיהןהושפעוממשברהקורונה.לכן מוצגתבאיורח2-'השוואהשלשנת2022לשנת2019 סךהעסקאותשנחתמוב2022-.היהגבוה מזה של שנת 2019 ב12.1%-. בתקופה זו אוכלוסיית גילאי 44–25, שהיא המקור העיקרי של הביקוש נטו לדירות (בשונה ממשפרי דיור, שברכשם דירה חדשה מַפנים את דירתם הקודמות לשוק),גדלהבכ3.2%-(לוחח1-').בשנת2019הריביתהריאליתעלהמשכנתאותהייתהבמגמת ירידהמתונהוברמהנמוכההיסטורית,ואילובשנת2022היאעלתהברציפות.האיורמצביעעל קשרשלילימסויםביןהריביתלמספרהעסקאות. המגמות ב2022- בכל קבוצות הרוכשים – רוכשי דירה ראשונה, משפרי דיור ומשקיעים מקומיים–היודומות(איורח3-'),אולםהירידהאצלרוכשידירהראשונההייתהתלולהיותר; זאתמשוםשהיאשיקפהירידהשלמספרהדירותבסבסודממשלתישנמכרובשנהזו(לוחח1-') ואתחזרתןשלההגרלות,שכאמורהרחיקהרוכשידירהראשונהמהשוקהחופשי.הירידהאצל המשקיעיםנבעהמהקדמתהרכישותלנובמבר2021לקראתהעלאתשיעורמסהרכישה1. הרכישות נטו של המשקיעים, כלומר הרכישות בניכוי המכירות, היו בשנת 2022 שליליות, והסתכמו בירידה של 1 כ2.9-אלףדירות,לעומתעלייהשלכ5.2-אלףאשתקד. 177 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורח '- 2 עסקאותבדירותוריביתריאליתמשוקללתעלהמשכתאות ,* 2022 לעומת2019 % 3.5 40,000 35,000 3.0 30,000 2.5 25,000 2.0 20,000 1.5 15,000 1.0 10,000 0.5 5,000 0.0 0 יואר-מרץ אפריל-יוי יולי-ספטמבר אוקטובר-דצמבר עסקאות2019 ,צירשמאלי עסקאות2022 ,צירשמאלי ריביתריאליתעלהמשכתאות2019 ,צירימי ריביתריאליתעלהמשכתאות2022 ,צירימי *הריביתהמשוקללתמחושבתבהחת איפלציהשל2% . המקור : רשותהמיסים , דיווחיהבקיםלפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . איורח '- 3 מספרהעסקותעלפיקבוצותרוכשים , תוימגמה , יואר2014 עדדצמבר2022 7,000 6,000 5,000 4,000 3,000 2,000 1,000 0 מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- מאי- ספט- וי- וי- וי- וי- וי- וי- וי- וי- וי- 14 15 16 17 18 19 20 21 22 14 15 16 17 18 19 20 21 22 14 15 16 17 18 19 20 21 22 רוכשידירהראשוה משפרידיור משקיעיםמקומיים המקור : רשותהמסיםועיבודיבקישראל . ב.המחירים למרותהעלייהשלסביבתהריביותוגידולשלמספרןשלהתחלותהבנייההמשיכומחיריהדירות מחיריהדירותהמשיכו לעלותבקצבמהיר לעלות בקצב מהיר בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה, אך ברבעון הרביעי החלה בלימה בשלושתהרבעונים שלעלייתמחיריהדירותבמשק:מחיריהןאףירדובמחוזותהדרום,הצפוןותלאביב(ובדצמבר הראשוניםשלהשנה,אך נרשמו ירידות מחירים גם במחוזות ירושלים וחיפה). קצב עליית מדד מחירי הדירות ב12- ברבעוןהרביעיהחלה החודשיםהאחרוניםעמדבדצמבר2022על14.6%,לעומת20%בספטמבר2022.גםמדדמחירי בלימהשלעלייתם. הדירות החדשות עלה ב12- החודשים האחרונים ב17%-, אך עם זאת, מאז אוגוסט נרשמה בו 178 פרקח':שוקהדיור ירידהמצטברתשלכ2.1.5%-מהשמשךאתמדדמחיריהדירותהחדשותכלפימטההואירידת מחירים בפלח הדירות החדשות שנמכרו בשוק החופשי: מבדיקה שערכו בלמ"ס עולה כי מדד מחיריהדירותהחדשותבניכויהעסקאותשבתמיכהממשלתיתירדבשיעורחדיותרמאשרמדד מחירי הדירות החדשות. ירידתם של מחירי הדירות החדשות בשוק החופשי לקראת סוף שנת 2022היאככלהנראהתוצאהשלצבירתמלאידירותלמכירהבידיהיזמיםעקבגידולשלמספר התחלותהבנייה3,וההתייקרותשלהחזקתמלאידירותלאמכורותככלשהריביתבמשקעולה. יתרעלכן,הקושישלהיזמיםמתגברבגללירידהשלתזריםהמזומניםעםהתמעטותהעסקאות, ומפנישמכירתדירותבפרויקטיםחדשיםהכרחיתלתחילתקבלתושלליוויבנקאי. תגובתהמחיריםלעלייהשלסביבתהריביתבמשקהייתהלכאורהאיטית,אולםלשוקהדיור, המאופייןבאינרציהגבוהה,נדרשזמןכדילהסתגללשינויים.אמנםריביתבנקישראל(המשפיעה עלעלותהאשראיליזמים)החלהלעלותעודבאפריל,אךקצבהעלייההיהמדוד;במחציתהשנייה של השנה הוא הואץ, אף מעבר לציפיות המוקדמות4. הריביות על המשכנתאות התחילו לעלות מוקדם יותר, בפברואר-מרץ 2022, בגלל עלייתן של התשואות על האג"ח של הבנקים, וקצב העלייההתגברבמשךהשנה;במצטברעלוהריביותבמסלוליםהשוניםביןינוארלדצמברב0.92- עד3.31נקודותאחוז5.גורמיםייחודייםיכלולעכבאתתגובתמחיריהדירותהחדשותלעליית סביבתהריביתוצמצוםהעסקאות.ראשית,בתחילתיולי2022נכנסלתוקףחוקהמצמצםאת שיעור ההצמדה של מחירי הדירות החדשות למדד מחירי התשומות בבנייה למגורים ל40%- בלבדממחירהדירה.סבירלהניחשיזמיםאשרצפוהמשךשלעלייתמחיריהתשומותהעלואת מחיריהדירותכדילפצותאתעצמם.אמנםלאניתןלבודדאתהשפעתועלמדדמחיריהדירות החדשות,אךבחינתהשינויהחודשיבמדדמעלהכידווקאבחודשיוליהואעלהעלייהחריגהשל 4.2%,וזאתלעומתעלייהשל1.8%בלבדבמדדמחיריהדירותהכללי.שנית,צמצוםשלמכירת דירות חדשות ככל הנראה הניע יזמים להציע לרוכשים תחילה הטבות שלא מתבטאות במחיר הדירה – הסדר תשלומים נוח, הלוואה בתנאים נוחים, תשלום שכר הדירה לתקופה מסוימת, ביטולהצמדתיתרתהתשלום,הנחותממחירוניהשדרוגיםוכד'–ורקמאוחריותרלהציעהנחות כספיות,דברשהשתקףבמדדיםהאחרונים. בהסתכלות היסטורית, האפיזודה האחרונה שבה הריבית במשק עלתה עלייה חדה יחסית, אךבקצבהדרגתייותר,הייתהבשנים2011–2009:ריביתבנקישראלעלתהביןספטמבר2009 לאוגוסט 2011 מ0.5%- ל3.3%-; הריבית הריאלית המשוקללת על המשכנתאות עלתה באותה תקופהמכ1%-לסביבהשל3%.בשניםאלההמשיךמדדמחיריהדירותלעלות,ורקביןאוגוסט לדצמבר 2011 נרשמו ירידות מחירים. אולם סביר להניח כי ירידת המדד במחצית השנייה של 2011נבעהבעיקרמהמחאההחברתית,שפרצהבקיץוגרמהלקיפאוןבשוקהדיור.המשךעליית 2 חלקןשלהעסקאותבדירותחדשותבסךהעסקאותמשתנהמשנהלשנה;הואגדלבשניםהאחרונותבזכותהתר�ח בותהתחלותהבנייהוהגיעל39.9%-,בממוצע,בשנים2021–2019;בשנת2022הואירדל35.7%-.שיטותהחישוב של שני המדדים – מדד מחירי הדירות החדשות ומדד המחירים הכללי – שונה; בראשון כל העסקאות מיוצגות במידהשווה,ואילוהשנימשקללכלעסקהלפיחלקהבמלאיהדירותהקיים. 3 על פי הערכות הלמ"ס, מלאי הדירות החדשות שנותרו למכירה הסתכם בסוף שנת 2022 בכ53.5- אלף; נתון זה משקףעלייהשלמלאיהדירותהלאמכורותבכ5.9-אלףמאזסוף.2021 תחזיתהריביתשלחטיבתהמחקרעודכנהכלפימעלהבמהלךהשנה.להרחבהראודוחותהמדיניותהמוניטרית 4 שלבנקישראל. המסלולים העיקריים של הריבית על המשכנתאות כוללים ריבית קבועה צמודת מדד, ריבית קבועה לא צמודה, 5 ריביתמשתנהצמודתמדדוריביתמשתנהלאצמודה;נוסףעלאלהקיימיםמסלוליריביתצמודימט"ח,אךשיעור המשכנתאותהניטלותבהםזניח. 179 בנקישראל,דיןוחשבון2022 המחיריםלמרותעלייתהריביתהיהאזתולדהשלמחסורחמורבדירות,במיוחדבאזוריהביקוש, ומחסורזההצטמצםמאודבשנת2019עקבגידולשלמספרהתחלותהבנייה6. מחקרחדש,שבנויבצורהשלמטה-אנליזהשל31מחקריםעל45מדינות7מראהכיהשפעת המדיניות המוניטרית על מחירי הדירות חלשה יחסית. התגובה הממוצעת של מחירי הדירות לעליית הריבית המוניטרית בנקודת אחוז אחת מגיעה למקסימום לאחר שנתיים, ומסתכמת בירידהשלכ0.7%-בלבד.משמעשהעלאתהריביתהמוניטריתב4-נקודותאחוזצפויהלהוריד אתמחיריהדירותבכ2.8%-בלבד.נוסףעלכך,תגובתמחיריהדירותלשינוייםבריביתגםאינה מיידית;רבעוןאחדלאחרהעלאתהריביתהשפעתהאינהמורגשתכלל.גםבחו"לעלייתמחירי הדירותנמשכתלמרותעלייתסביבתהריביותשם;רקבמדינותבודדותנרשמהברבעוןהשלישי של2022ירידהשלמחיריהדירותהנומינליים(דנמרק,ניוזילנד,שוודיה,קנדה,גרמניה,איטליה ופינלנד) או יציבות מחירים (ארה"ב, נורווגיה), אך בחלקן הגדול של מדינות הOECD- קצב עלייתהמחיריםהואט. ג.צדהביקוש אוכלוסייתהמדינהצמחהבשנת2022בקצבגבוהיחסית,משוםשנוסףעלקצבהגידולהטבעי, הביקושלשכירותגדל הגבוהממילא,גדלזרםהעלייהבמידהניכרת.לפיאומדןהלמ"ס,הגיעוארצהבשנת2022כ73- השנה.גידולוהשתקף אלףעולים,לעומתכ33.2-אלףבלבדבשנת8.2019ביןהיתרקלטהישראלכ58-אלףעוליםמרוסיה בעלייתשכרהדירה,אך ומאוקראינה,שעזבואתבתיהםהןבגללהמלחמהוהןבגללהמצבהפוליטיוהכלכליברוסיה. זוהייתהנמוכההרבה הביקוש לשכירות גדל גם בהשפעת כמה גורמים נוספים: 1) שיעור גבוה של דירות חדשות יותרמעלייתמחירי שנמכרות "על הנייר9" מאלץ את הרוכשים להמשיך לגור בשכירות במשך כמה שנים. 2) חלק הדירות. ממשקיהביתבחרולהמשיךלגורבשכירותולאלרכושדירה;זאתבגללמחיריהדירותהגבוהים, עלרקעפגיעהבחסכונותהציבורבשלהפסדיםמהשקעהבנכסיםפיננסיים,שהקטינואתהיכולת להגיעלרמתההוןהעצמיהנדרשתלרכישתדירה,ועלייתהריביתעלהמשכנתאות,שמגדילהאת ההחזר החודשי של המשכנתה. ו3-) התרחבות של הבנייה בפרויקטים של התחדשות עירונית, בעיקרבאזוריהביקוש,שלרובכרוכיםבהריסהשלבנייןקייםובנייתו-מחדש(במסגרתהתוכניות פינוי-בינויותמ"א38/2 עלפיהערכותהלמ"ס,כ9-).אלףדירותנהרסובשלושהשניםהאחרונות במסגרת תוכניות התחדשות עירונית והמתגוררים בהן יצאו לשוק השכירות. גידול הביקוש לשכירות השתקף בעליית שכר הדירה, אך זו הייתה נמוכה הרבה יותר מעליית מחירי הדירות לוחח1-'(). עלרקעעלייתםהמהירהשלמחיריהדירותעלההביקושלדירותבמחירמופחת;בשנת2022 נרשם שיא במספר משקי הבית שהוציאו אישורי זכאות להשתתפות בהגרלות – כ112- אלף, לעומת ממוצע שנתי של כ41- אלף בשנים 2021–2016. (לא חל שינוי כלשהו בתנאי הזכאות.) מספרמשקיהביתשנרשמולכלאחתמארבעההגרלותאשרנערכובשנת2022היהגדולהרבה יותרממספרהדירותהמוגרלות10. 6 לפרטים ראו י' יכין וי' גמרסני 2021(), "ניתוח שוק הדיור בישראל: קשרי הטווח הארוך והדינמיקה של הטווח הקצר"ופרקשוקהדיורבדוחבנקישראל.2021 7 ראוHouseSwayPolicyMonetaryDoes"When(2021).HavranekT.andBajzikJ.D.,Ehrenbergerova, Prices?AMeta-Analysis",CEPR. בעקבות התפשטות נגיף הקורונה ננקטו בישראל מחודש מרץ 2020 הגבלות על תנועות ההגירה הבין-לאומיות, 8 וכתוצאהמכךירדבמידהניכרתמספרהעוליםשהגיעולישראלבשנים2020ו2021-–19.7ו25.5-אלף,בהתאמה. 9 דירהשנמכרה"עלהנייר"מוגדרתכדירהחדשהשמועדמסירתהמרוחקממועדרכישתהבלמעלהמשנתיים.יותר מ60%-מהדירותשבנייתןהחלהבשנת2022נמכרו"עלהנייר",לעומתכשלישבממוצעבשנים.2019–2010 10 במהלךהשנהנערכו,כאמור,ארבעהגרלותשלדירהבהנחה–במרץ,יולי,אוקטוברוסוףדצמבר–והוגרלובהן כ10- כ6.3-, כ3.3-,וכ6.5-אלףיחידותדיורביןכ120- כ113-, כ57-,וכ90-אלףמשקיביתמשתתפים,בהתאמה. 180 פרקח':שוקהדיור ד.צדההיצע 1.הפעילותבענףהבנייהלמגורים ההשקעהבבנייהלמגוריםהמשיכההשנהלהתרחבבקצבמהיר–16.6%,לעומת13.7%אשתקד ההשקעהבבנייה למגוריםהמשיכההשנה –והתרחבותההתבטאהברמהגבוההשלהתחלותהבנייהובעלייהמסוימתשלסיומיהבנייה,אף להתרחבבקצבמהיר, שהפערביןההתחלותלסיומיםנותרגבוה(איורח4-').הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהמסבירה שהתבטאברמהגבוהה פערזהבהתארכותמשךזמןהבנייה11;עלפינתוניהלמ"ס,משךזמןהבנייההממוצעשלבניין שלהתחלותהבנייה הגיעבשנת2022ל27-חודשים,ומשךזמןהבנייההמשוקלללפימספרהדירותבבנייןהגיעל33.1- ובעלייהמסוימתשל חודשים,אךמספריחידותהדיורשבנייתןהסתיימהאינותואםאתמספריחידותהדיורשהוחל סיומיהבנייה. בבנייתן לפני שלוש שנים12 (לוח ח1-'). ניתוח אקונומטרי מראה שהפער בין המספר החזוי של סיומי הבנייה לבין מספרם בפועל, תוצאת התארכותה של הבנייה, נפתח במחצית השנייה של 2020 והתרחב ב2021-, ולכן נוצר מחסור בדירות שבנייתן הסתיימה, המוערך בחמשת אלפים. ייתכןשהפערנוצרבשלמשברהקורונהוהמלחמהבאוקראינה,שעיכבואתתהליךהבנייה,בעיקר בגללשיבושיםבשרשראותהאספקהשלחומריבנייה.(דיוןבמגבלותההיצעמובאבהמשךסעיף זה.)גידולהיקפיהבנייהלמגוריםלאבאעלחשבוןהבנייהשלאלמגורים,שגםהיקפההמשיך להתרחבבשנת2022(איורח5-' וההשקעהבהגדלהב9.3%-),. איורח '- 4 איורח '- 5 התחלותוגמרבייהוהיתרים , קצבשתי , שטחבייהפעילהלמגוריםולאלמגורים , אלפימ "ר, תויםמקוריים , רבעוןראשוןשל2009 רבעוןראשון2014 עדרבעוןרביעי2022 עדרבעוןרביעי2022 35,000 90,000 30,000 80,000 25,000 70,000 20,000 60,000 15,000 50,000 10,000 40,000 5,000 30,000 0 מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- 14 15 16 17 18 19 20 21 22 14 15 16 17 18 19 20 21 22 14 15 16 17 18 19 20 21 22 14 15 16 17 18 19 20 21 22 היתריבייה התחלותבייה גמרבייה למגורים סךהכלשלאלמגורים המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה עיבודיבקישראל . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . 11 ראו הסברים בהודעה לעיתונות "התחלות וגמר בנייה בתקופה יולי 2021 – יוני 2022 מ20/09/2022-" באתר הלמ"ס. 12 משךזמןהבנייההממוצעמדווחעלידיהלמ"סעלסמךנתוניהפרויקטיםשבנייתםהסתיימה,ולאכוללפרויקטים שבנייתם התארכה. ישנה אינדיקציה לגידול, לאחרונה, של מספר הבקשות לחידוש היתר בנייה שפקע 3 שנים לאחרהנפקתו. 181 בנקישראל,דיןוחשבון2022 התוכניתהאסטרטגיתלדיורשלהמועצההלאומיתלכלכלהלשנים2040–2017העריכהאת צורכי הדיור של המשק בכ52- אלף דירות בשנים 2020–2017 ובכ55-, אלף בשנים 2025–2021, ואלהצפוייםלהמשיךולגדולעד13.2040מסמךמעקב,שפורסםב14,2021-קבעכיהביקושהשנתי הארציליחידותדיורהיהגבוהבכארבעתאלפיםמזהשנקבעבתוכניתהאסטרטגית,אךנראה שמספר התחלות הבנייה בשנים אלה תאם את צורכי הביקוש המתוקנים. לעומת זאת, סיומי הבנייההיורחוקיםמלעמודבצורכיהדיור. גידול המלאי התכנוני בשנים האחרונות ושיווק קרקעות מסיבי בשנתיים האחרונות (לוח ח1-')אפשרוליזמיםלהגדילאתמספרהתחלותהבנייהבמידהניכרתבשנים2022–2021.רמת היתריהבנייהשהוצאונסקהלשיאהיסטוריבשנת2021,ובשנת2022אףעלתהמעברלכך.ניתוח אקונומטרי מראה קשר חזק בין מספר התחלות הבנייה לבין מספר ההיתרים שניתנו באותו רבעון וברבעון הקודם, תוצאה העולה בקנה אחד עם מגבלת הזמן למימוש היתר בנייה15. על פיאותוניתוח,מספרהתחלותהבנייהבמחציתהשנייהשל2022היהנמוךמהצפוילפיהמודל האקונומטרי ביותר משמונת אלפים יחידות דיור. ייתכן כי עקב ירידה חדה של מכירת דירות ייתכןשעקבירידהחדה שלמכירתדירותחדשות חדשות(לוחח1-')חלקמהיזמיםדחואתהתחלותהבנייהגםבפרויקטיםשכברקיבלוהיתר.כדי חלקמהיזמיםדחואת לקבלליוויבנקאילביצועפרויקטחייבהיזםלמכורשיעורמסויםשלדירותטרםהעברתכספי התחלותהבנייה. הבנק; שיעור זה אינו אחיד ואינו קבוע, ובתקופה של אי-ודאות ומפנה אפשרי במחזור עסקים בנקים נוטים לדרוש שיעור גבוה יותר של דירות מכורות. זאת, ככל הנראה, הסיבה לגידול של שיעורהדירותהנמכרותבמכירהמוקדמת"עלהנייר":בשנת2022,בממוצע,עמדשיעורזהעל 66% בהשוואהל55%-,אשתקד. מבחינתהמגבלותלהרחבתפעילותהענף(איורח6-'),ירידתהביקושלדירותעדייןלאבאה לידי ביטוי בהערכות של חברות הבנייה, למרות הירידה של העסקאות בדירות חדשות. באשר לכוחהאדם–החמירהמעטמגבלתהמחסורבעובדיםמקצועייםבעבודותרטובותהכוללותאת בנייתו של שלד המבנה ואת הכנת תשתית למערכות של בניין, דבר שיכול להסביר את העיכוב בהתחלותהבנייה.חומרתמגבלתהמחסורבציודוחומריגלם,שהגיעהלשיאבמחציתהראשונה של2022,בגללמשברהקורונהופרוץהמלחמהבאוקראינה,פחתהבמידהניכרתבמחציתהשנייה שלהשנה.בהתאםלכךהואטהעלייתמדדמחיריהתשומותבבנייהלמגורים:בשנת2022עלה חומרתןשלמגבלות המחסורבציודוחומרי המדד בכ4.8%- המשך לעלייה של כ5.6%-, בשנת 2021; לאחר עלייה ממושכת הפסיק המדד גלם,המחסורבקרקע לעלותהחלמספטמבר16. זמינהוהעיכוביםבקבלת חומרתמגבלתהמחסורבקרקעזמינהלבנייהפחתהבשנת2022,ככלהנראהעקבשיווקמוגבר אישורים/היתריםפחתה בשנתייםהקודמות,וכןפחתהחומרתמגבלתהעיכוביםבקבלתהיתרים/אישורים.רשותמקרקעי השנה. ישראל(רמ"י)שיווקהבפועל,עלפידיווחה,קרקעותלבנייתכ63-אלףיחידותדיורבשנת2021 וכ80-אלףיחידותדיורבשנת2022(כוללדיורלהשכרה,דיורמוגן,מעונותסטודנטים,חדרים בבתימלוןוכד'),באמצעותמכרזיםפומבייםובפטורממכרז.כמוכןנמשכתהעלייהשלמספר יחידותהדיורהמאושרותבוועדותהתכנוןובוותמ"ל,שלבשקודםלשיווקהקרקעות(לוחח1-'). באשר לפן הביורוקרטי – שני שינויים נועדו לייעל ולקצר את הליכי התכנון והרישוי ולצמצם 13 ע'רז-דרורונ'קוסט,"התוכניתהאסטרטגיתלדיורלשנים2040—2017",המועצההלאומיתלכלכלה,מאי.2017 14 נ' בריל, ד' שוורץ וא' זופניק, "התוכנית האסטרטגית לדיור לשנים 2040—2017, מעקב", המועצה הלאומית לכלכלה,יוני.2021 15 היתרבנייהניתןלשלוששניםובתנאישהיזםמתחילאתהבנייהלאיאוחרמשנהמיוםהנפקתו,אחרתישלהתחיל אתתהליךהבקשהלהיתרמחדש. 16 עםזאתבינואר2023עלההמדדב1.2%-עקבעליותחדותשלמחיריהחומריםוהמוצריםבהובלתמחיריהבטון המובא,הטיט,המוצריםהמוגמריםמעץומחומריםאחרים,המלט,המעליותוהבלוקיםמבטון,איטונגוגבס. 182 פרקח':שוקהדיור את משך "ייצור" הדירות. ראשית, מינהל התכנון ביטל הקלות בנייה, כולל של תוספת יחידות דיור(המכונה"הקלתשבס"),הוספתשטחיבנייהותוספתקומות17(כיתהליךאישורההקלות מאריךאתהזמןעדלקבלתההיתר);שנית,המועצההארציתלתכנוןולבנייהאישרהרפורמה, שבמסגרתה יאוחדו שני שלבים – אישור התוכנית בוועדת התכנון וקבלת היתר הבנייה – דבר שאמור לקצר במידה ניכרת את משך הזמן שבין הגשת התוכנית לתחילת הבנייה18. הרפורמה תיושםבשלבהראשוןרקבפרויקטיםשלהתחדשותעירונית,אךלאחרניסוישלשנהוחצייהיה ניתןלהרחיבהלשארהפרויקטים. איורח '- 6 מגבלותעלהרחבתהפעילותשלעףהבייה : שיעורהחברותשדיווחועלהגבלה חמורה , אחוזים , ממוצעיםחצי-שתיים , המחציתהראשוהשל2015 עדהמחציתהשייהשל2022 50 40 30 20 10 0 מחסורבעובדיםמקצועייםבעבודותרטובות מחסורבעובדיםמקצועייםבעבודותלא-רטובות מחסורבעובדיםבלתימקצועיים מחסורבציודובחומריגלם ביקושמוך עיכוביםבקבלתאישורים / היתרים מחסורבקרקעזמיהלבייה המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 2.התחדשותעירונית לפרויקטיםשל היקףהתחלותהבנייהבמסגרתתוכניותממשלתיותלהתחדשותעירונית(פינוי-בינויותמ"א)38 התחדשותעירוניתיתרון הלךוגדלעםהשנים(איורח7-').חלקןבסךהתחלותהבנייההגיעבשנת2022ל17.7%-,ועשוי ניכרליזםבתקופות להמשיךלגדולבשניםהבאות.לפרויקטיםשלהתחדשותעירוניתיתרוןניכרליזםבתקופותשבהן שבהןהריביתבמשק הריביתבמשקעולה/גבוהה,מפנישהיזםאינונזקקלהיקפיאשראיגדולים,כיאיןלוצורךלרכוש עולה/גבוהה,מפנישהוא אתהקרקע,ועלויותהבנייהותשלומיםלבעליהזכויותחליםבתקופהשבההואכבריכוללמכור אינונזקקלהיקפי דירות תוספתיות. התרחבות ההתחדשות העירונית מבורכת, מפני שהיא מגדילה את ניצולת אשראיגדוליםלרכישת הקרקע,הנמצאתבמחסורבאזוריהביקוש,וגםמשפרתאתאיכותוובטיחותושלמלאיהדיור קרקע. הקיים. עם זאת, המשך התרחבות התוכנית מלווה בתופעות לוואי רצויות פחות. ראשית, הן 17 זאת במסגרת תיקון 134 לחוק התכנון והבנייה; תיקון הסעיפים 147 א) ו151-( מצמצם את סמכותה של הוועדה המקומית לאשר הקלות, למעט נושאים מוגדרים ומפורטים בתקנות, שאינם מהווים סטייה ניכרת מהתוכנית. השינוייחולעלכלהתוכניותשיוחלטעלהפקדתןהחלמ1/1/2023-.לגביהתוכניותהמאושרותוהמופקדותואלה שהוחלטעלהפקדתןלפניהתאריךהקובעיהיהניתןלבקשמכוחןהקלהלפיהתקנותהישנותלמשךשנתיים(עד 1/1/2025)עםאופציהלהארכהבעדשנתייםנוספות,עלפיהחלטתושלשרהפנים. 18 מדוברעלאיחודשלכמההליכיםהמנוהליםבוועדותהתכנוןהמקומיות:בחינתהתוכנית,דיוןבהתנגדויותודיון בבקשהלהיתר,ואישורהתוכניתיהיהלמעשהגםהיתרבנייה.הרפורמהדורשתאישורשלשרהפנים. 183 בנקישראל,דיןוחשבון2022 יוצרותביקושנוסףבשוקהשכירותמצדהמתגורריםבדירותהישנות,שחייביםלמצואקורתגג אחרתלכמהשנים.העובדהשהפרויקטיםשלהתחדשותעירוניתמרוכזיםבעיקרבאזוריהביקוש מביאהלעלייתמחיריהשכירותבאזוריםאלה.שנית,ריבויהפרויקטיםשלהתחדשותעירונית מביאלעומסעלהגורמיםהמאשריםולהתארכותמשךההליךשלמתןהיתריבנייה;עלפידוח הרשותלהתחדשותעירונית,תהליךהוצאתהיתר,שארךבתחילתהעשורהקודםכשנהבממוצע, הלךוהתארך,והגיעבשנת2021לשלוששניםבפרויקטיםשלהריסהובנייה-מחדשואףלארבע שניםבפרויקטיםשלחיזוקועיבוי19.בשנת2022אושרבוועדותהתכנוןהמחוזיותובוותמ"לשיא של 77 אלף יחידות דיור בהתחדשות עירונית, אך כדי לקדם את בנייתן נדרשים פתרונות דיור זמנילמשקיהביתשיוצאיםמהדירותהמיועדותלהריסה,השקעהבחידושובשיפורהתשתיות ותגבורועדותהתכנוןהמקומיות,שתחוםפעילותןכוללמתןהיתריבנייה. איורח '- 7 היתריםוהתחלותבייהבהתחדשותעירוית 2014, עד2022 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 - 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 היתרים , הריסהובייהמחדש תמ"א)38/2 ופיויביוי ( היתרים , חיזוקועיבוי תמ"א)38/1 ( התחלותבייה , הריסהובייהמחדש תמ"א)38/2 ופיוי-ביוי ( התחלותבייה , חיזוקועיבוי , תמ"א38/1 ( המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . 3.מכירתדירותחדשותמולהתחלותבנייה ניתוח מכירות של דירות חדשות אל מול התחלות הבנייה של דירות למכירה בלבד20 מעלה כי בשנת 2021 מספר הדירות החדשות שנמכרו היה גבוה במידה ניכרת ממספר הדירות למכירה שהחלהבנייתן(איורח8-');הדברהתאפשרכיליזמיםהיהמלאידירותלמכירה,שבנייתןהחלה בשניםקודמות.לעומתזאת,בשנת2022כמותהדירותהחדשותשנמכרוהייתהקטנהממספר התחלותהבנייה,ומלאיהדירותהחדשותשנותרולמכירהגדל.סיבהאפשריתלשיעורהגבוהשל 19 ניכרת הטרוגניות גדולה בין הערים השונות: לרוב בערי הפריפריה משך הזמן להוצאת היתר בנייה קצר יותר מאשרבעריהמרכז;משךהזמןהקצרביותר,1.7שנים,נרשםבקרייתאתא,ומשךהזמןהארוךביותר,6.2שנים –ברעננהובקרייתאונו. 20 נתוניהתחלותהבנייההמדווחיםעלידיהלמ"סכולליםאתכליחידותהדיורשהוחלבבנייתן,וחלקןאינןמיועדות למכירה (לוח ח'--1). אלה כוללות בנייה עצמית, בנייה במסגרת קבוצות רכישה, בנייה להשכרה וכן חלק מהד�י רותהנבנותבמסגרתהתחדשותעירונית,שהןתמורהלבעליהזכויותבבניין. לפיכךפוטנציאלהמכירהשלדירות חדשותקטןמסךהתחלותהבנייה. 184 פרקח':שוקהדיור דירות חדשות שנמכרו "על הנייר" בשנת 2022 היא שבידי היזמים לא היו מלאים משמעותיים שלדירותבשלביבנייהמתקדמיםלמכירה;מסיבהזו,ככלהנראה,גםלאנמכרו,כמעט,דירות למסירהמיידית.בשניםשבהןמספרהדירותהחדשותשנמכרוהיהנמוךממספרהדירותשעמדו למכירהמחיריהדירותנטולעלותבמידהמתונהיותר,ואףלרדת,ואילובתקופותשבהןמספר הדירותהחדשותשנמכרוהיהדומהלזהשלהדירותשעמדולמכירהאוגבוהממנומחיריהדירות נטולעלותבקצבגבוהיותר. איורח '- 8 התחלותבייהביכוידירותשלאלמכירהשהחלהבייתן , מכירתדירותחדשות , שיעורעלייתמחיריהדירותושיעורהדירותהחדשותשמכרולמסירהמיידית % ו" עלהייר "2004, עד2022 70,000 70 60 60,000 50 50,000 40 40,000 30 30,000 20 20,000 10 10,000 0 36.304 36 35.8953 39.9 44.4 43.8 0 -10 התחלותבייהלמכירה , צירימין שיויבמחיריהדירות , בממוצעבמשךהשה , צירשמאל שיעורהדירותשמכרולמסירהמיידית , צירשמאל שיעורהדירותשמכרו " עלהייר ," צירשמאל מכירתדירותחדשות , צירימין המקור : הלשכההמרכזיםלסטטיסטיקה , רשותהמסיםועיבודיבקישראל . בשנת2022התחלות ניתוח של מכירת הדירות החדשות ברמה הכלל-ארצית אינו מספק מידע מלא בשל השוני הבנייהשלדירות ביןאזוריםברמותהביקוש.בדיקהדומהברמתהמחוזות(איורח9-')מגלהשבשנת2021מספר למכירהבאזוריהביקוש הדירותהחדשותשנמכרוהיהגבוהממספרהדירותשבנייתןהחלהבאותהשנהבכלהמחוזות, היוגבוהותביחס כךשגםשיעורהמכירות"עלהנייר"עלה.בשנת2022התחלותהבנייהשלדירותלמכירהבאזורי למכירות. הביקוש – מחוזות המרכז, תל אביב וירושלים – היו גבוהות ביחס למכירות, כך שנותרו בהם דירותחדשותרבותלמכירה. 185 בנקישראל,דיןוחשבון2022 איורח '- 9 התחלותבייהביכוידירותשלאלמכירהשהחלהבייתן , מכירתדירותחדשות ושיעורהמכירות " עלהייר ," לפימחוזות 2018, עד2022 % 18,000 80 16,000 70 14,000 60 12,000 50 10,000 40 8,000 30 6,000 20 4,000 10 2,000 0 0 2018 2019 2020 2021 2022 2018 2019 2020 2021 2022 2018 2019 2020 2021 2022 2018 2019 2020 2021 2022 2018 2019 2020 2021 2022 2018 2019 2020 2021 2022 ירושלים הצפון חיפה המרכז תלאביב הדרום התחלותבייהלמכירה , צירימין מכירה " עלהייר )" עםתקופהמעלשתייםעדלמסירה ,( צירשמאל מכירתדירותחדשות , צירימין המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 4.שיווקהקרקעות הגאותבשוקהדיורבשנת2021השתקפהגםבתוצאותמכרזיהמקרקעיןשלרמ"י.מכרזיםאלה בשנת2022פחתו אופיינובעברבשיעוריהצלחהנמוכיםיחסית,כ60%-,אךבשנים2022–2021מרביתהקרקעות שיעוריההצלחהבמכרזי שפורסמושווקובהצלחה21.לוחח2-'מרכזנתוניםעלמכרזיהמקרקעיןלבנייתדירותלמגורים מקרקעיןשלרמ"יוירדו בבנייה רוויה 6( יח"ד ומעלה), וממנו עולה ששיעורי ההצלחה בשנת 2021 היו גבוהים מאוד הן מחיריהקרקעות. במכרזיםהרגיליםוהןבמכרזיםשלדיורבמחירמופחת,אךבשנת2022פחתושיעוריההצלחה. הביקושהגבוהמאודלקרקעותבשנת2021מוסבר,ככלהנראה,במיעוטהשיווקיםב2020-,בשל התפרצותמשברהקורונה,והצטננותהביקושב2022-נובעתמשיווקמסיביבשנתייםהאחרונות וירידהשלמספרהעסקאותבדירותחדשות. המספרהממוצעשלהצעותהמחירבמכרזיםהרגיליםעמדבשנת2022עלכ11.3-,לעומת13.9 בשנת2021.בשנת2022היהסכוםהזכייה,בממוצע,גבוהפי1.3מסכוםהשומהשלהקרקע,ורק ב54%-מהמתחמיםההצעההזוכההייתהגבוההמהשומה.זאתלעומתשנת2021,שבהיחסים אלהעמדועלכ2.4- ו78%-,,בהתאמה.עלייתהריביתמייקרתאתהאשראילרכישתהקרקעות ומגדילהאתהוצאותהמימוןשלהיזמים,ולכןמשפיעה,ככלהנראה,עלנכונותםלהציעמחירים גבוהיםבמכרזיהמקרקעיןשלרמ"י.נוסףעלכך,בתגובהלגידולשיעורהמינוףבהלוואותלרכישת הקרקעותהחלמשלהישנת2020,עלרקעהריביתהנמוכהששררהאזוהעלייההמהירהשלמחירי הדירות,פנההפיקוחעלהבנקיםלמערכתהבנקאותבדרישהלהתאיםאתההפרשההקבוצתית להפסדיאשראיבענףהבינויוהנדל"ן(במחציתהשנייהשל2021)ובדרישהלהקצאתהוןנוספת בגיןמימוןקרקעותבמינוףגבוה(במרץ22.)2022עםזאת,ישסיבהנוספתלירידתהיחסשלסכום הזכייהלשומהבשנת2022:בסוף2021הוחלטברמ"ילמנועמִיַזמיםכוחמונופוליסטיבפרויקטים 21 שיעוריההצלחהמחושביםמתוךהמכרזיםשכברנדונוולאמהמכרזיםשתאריךהסגירהשלהםעדייןלאהגיע. 22 להרחבהבנושאזהראותיבהא8-'במערכתהבנקאותבישראל,סקירהשנתית2021 בנקישראל., 186 פרקח':שוקהדיור גדולים" שבהם משווקים כמה מתחמים בו-"זמנית, ואף לחלק את הקרקע המשווקת למספר גדול יותר של מתחמים; אמנם כל יזם רשאי להגיש הצעות לכל המתחמים שבמכרז, אך אינו יכול לזכות ביותר ממתחם אחד. כתוצאה מכך, בשנת 2022 סכום הזכייה אינו בהכרח ההצעה הגבוההביותרשניתנהלמתחם,דברשמסייעבצינוןמחיריהקרקעות. לוחח2-' סיכוםמכרזימקרקעיןשלרשותמקרקעיישראל,2021ו2022- שה סוגמכרז מספר מספרדירות מספרדירות שיעורהצלחה דירות במכרזים במכרזיםעם מאלהש)דו ו( שפורסמו שדוו זוכה 2021 מכרזפומבירגיל 29,073 17,311 16,680 96.4% 2021 דיורבמחירמופחת 5,860 5,860 5,603 95.6% 2021 מחירמטרה 26,345 19,507 18,763 96.2% 2022 מכרזפומבירגיל 17,305 8,921 7,547 84.6% 2022 מחירמטרה 46,036 15,616 11,923 76.4% הערותללוח: (מכרזפומבירגילכוללמכרזיזוםומכרזלמגרשבלתימסוים.1 2 מכרזיםש(דוו-מכרזיםשבהםפתחוהמעטפות;בוסףישמכרזיםשפורסמו,אךלאהגיעועדייןליוםסגירתם,למשל, במכרזימחירמטרהבשת2022תתקייםסגירתהמכרזובחירתהזוכהבמחציתהראשוהשל2023עבור30,420יח"ד. המקור:רשותמקרקעיישראל)רמ"י(ועיבודיבקישראל. חלקב'–דיורברהשגה23 בעקבותנסיקתמחיריהדירות,שהחלהבשנת2008,וממצאידוחמבקרהמדינה2015()שעסק במשברהדיורומתחביקורתחריפהבשלהעדרדיורברהשגהבישראל,הציגההממשלהבשנת 2015תוכניתרחבתהיקףשלדיורבמחירמסובסד,"מחירלמשתכןבמתכונתהחדשה",שיועדה למשקיביתשאיןבבעלותםדירה24.התוכניתהתייחסהלשיטתשיווקהקרקעות;שלאכמובשיווק רגיל,המתנהללרובבאמצעותמכרזיםפומביים,והזוכהבקרקעהואהמרבהבמחיר,במכרזים של"מחירלמשתכן"היזמיםהתחרועלהמחירהסופישלהמ"רהדירתיהנמוךביותר,והזוכה רכשאתהקרקעמהמדינהבמחירמסובסד.התוכניתהופסקהבשנת2020,אךתוצאותההגרלות לאבוטלו,ומכירתהדירותשהוגרלובמסגרתהתוכנית"מחירלמשתכן"נמשכתעדהיום.בסוף 2020הוחלפה"מחירלמשתכן"בתוכניתדומה,"דיורבמחירמופחת",שבהההנחותלרוכשים מצומצמותיותר.האחרונההוחלפהבספטמבר2021בתוכנית"מחירמטרה2.1",שבההיזמים מתחרים על מחיר הקרקע, מחיר מ"ר דירתי נקבע על ידי המדינה, והדירות אמורות להימכר 23 על פי התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, תשכ"ה1965- "דיור בהישג יד" מוגדר כאחד מאלה: 1() השכרה במחירמופחת;2( השכרהלטווחארוך.אנוכולליםבסעיףזהגםתוכניותדיורלמכירהבסבסודממשלתי.) 24 לפרטיםולהתקדמותהתוכניתראודוחותבנקישראללשנים2016עד.2019 187 בנקישראל,דיןוחשבון2022 בהנחהשל20%(אךשללאיותרמ300-אלףש"ח)ממחירזה25.למרותהשינוייםבתוכניותדבר אחדלאהשתנה:בגללהביקושהגדוללדירותבמחירמסובסדהזכותלרכושדירהנקבעתבהגרלה ביןהזכאים.נכוןלתחילתפברואר2023 כ102.9-,אלףמשקיביתזכובזכותלרכושדירהבמחיר מסובסד וכ73- אלף כבר מימשו זכות זו, אך ישנם עוד כ261.3- אלף משקי בית בעלי תעודת זכאותלהשתתףבהגרלות. תיבהח1-'השפעתהתוכנית"מחירלמשתכן"עלשוקהדיור בניתוח זה אנו בוחנים את השפעת התוכנית "מחיר למשתכן" על מחירי הדירות שנמכרו במסגרת התוכנית ובשוק החופשי; זאת באמצעות רגרסיה הדונית, הנאמדת בשיטתה של הלמ"ס1 עם כמה שינויים. הניתוח מבוסס על נתוני העסקאותבדירותמכרטסתמחיריהנדל"ן(כרמ"ן),אךשלאכמוהלמ"סאנומוסיפיםמזההשלהעסקאותבמסגרת התוכנית"מחירלמשתכן"(בצורהשלמשתנהדמי),הלקוחמקובציהעסקאותשלרשותהמסים2;הדברמאפשרלנו לאמוד את השפעת התוכנית על מחירי הדירות באופן ישיר. תקופת האמידה היא מינואר 2015 עד ספטמבר 3,2022 ורשימת היישובים מונה 915 יישובים יהודיים ומעורבים, ומהם רק ב103- יישובים נמכרו דירות במסגרת התוכנית "מחירלמשתכן";סךהעסקאותבתמיכהממשלתיתבקובציהעסקאותהוא57.3אלף.להסברמלאשלהאמידהראו רגרסיה )בנספחהמתודולוגישבסוףהפרק.1( לוח 1 מציג את מקדמי הרגרסיה 1() האומדים את השפעת הדירות שנמכרו במסגרת התוכנית על מחירי הדירות בכל מחוז. מחירי הדירות אשר נמכרו במסגרת התוכנית "מחיר למשתכן" היו נמוכים, בממוצע, בכ26%- עד כ40%- ממחירידירותדומותשנמכרובשוקהחופשי,וההנחותהגדולותביותרהתקבלובמרכזהארץ.מבחינהכספית,אומדני ההנחה הממוצעת הגלומה במחירי הדירות של ארבעה חדרים שנמכרו בתמיכה ממשלתית בשנת 2022 נעים בין 308 אלףש"חבלבדבמחוזהצפוןלכ1.2-מיליוןש"חבמחוזתלאביב. עלבסיסהמקדמיםשבלוח1חישבנואתתרומתההמצטברתשלהתוכניתלירידהפוטנציאליתשלהמחיריםבשוק הדיור בתקופה 2022–2015. לשם כך הכפלנו את ההנחה הממוצעת שהתקבלה ברמת המחוז במשקל של העסקאות במסגרתהתוכניתבסךהעסקאותבדירותביישובבתקופההנדונה.משקלןהמצטברשלהעסקאותבדירותהמוזלות בסךהעסקאותבתקופההנדונההואבממוצע6.7%.במרביתהיישוביםשבהםפעלההתוכניתתרומתההפוטנציאלית הסתכמהבהפחתהשל1%עד5%בלבדברמתהמחיריםלעומתעלייהכוללתשלמחיריהדירותבאותהתקופהבכ47%-; ב8-יישוביםבלבד,חלקםקטנים,הסתכמהתרומהזוביותרמ4.10%- להרחבה לגבי שיטת האמידה של הלמ"ס ראו "מתודולוגיה לחישוב מדד מחירי דירות ומחירים ממוצעים רבעוניים ושנתיים," 1 D7%95%D7%%-D7%93%D7%93%D7%9E%/2022/Pages/madad/publications/he/il.gov.cbs.www//:https .14/5/2020 למ"ס, -D7%95%D7%A6%D7%A2%D7%99%D7%9D%D7%9E%D7%9E%-D7%97%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D%9E D7%A1%D7%A4%D7%98%D7%-D7%94%D7%93%D7%99%D7%A8%D7%95%D7%AA%-D7%A9%D7%95%D7%A7%D7%9E% aspx.D7%91%D7%A8-2022%%9E 2 אינדיקציהלמכירהבמסגרתהתוכנית"מחירלמשתכן"מופיעהבקובציהעסקאותרקהחלמאוגוסט2018,אףשהמכירותהחלוברבעוןהשני של2016 כךשאנומפסידיםמידעעלכ13-,אלףעסקאות. 3 השיקוליםמאחוריבחירתהתקופההם:1()שנת2015היאהבסיסלחישובים,כיזאתהשנהשבההוכרזההתוכנית"מחירלמשתכן"אךעדיין לא נמכרו דירות בתמיכה ממשלתית; 2() החישובים כוללים את העסקאות של השנים 2021 ו2022- למרות הפסקתה הרשמית של התוכנית ב ,כיעסקאותעלהדירותשהוגרלובמסגרתהממשיכותלהיחתם.2020- 4 היישוביםהם:ביתינאי,ביתדגן,מבשרתציון,מדרשתבןגוריון,שהם,גדרה,יבנהוביתאל. 25 להרחבהראופרקשוקהדיורבדוחבנקישראללשנת.2021 188 פרקח':שוקהדיור לוח1 אומדיההחההממוצעתהגלומהבתוכית"מחירלמשתכן",עלפימחוז,שים2015עד2022 מחוז ירושלים הצפון חיפה המרכז תלאביב הדרום יו"ש -0.373*** -0.255*** -0.387*** מקדם -0.321*** -0.262*** -0.296*** -0.404*** מס'תצפיות 56,720 69,360 110,744 184,269 123,051 123,397 20,886 0.660 0.816 0.782 0.792 0.726 0.839 0.813 AdjR2 החהממוצעתמחושבתלדירהבת4 חדריםבשת2022,באלפי₪ 841 308 456 929 1,185 362 683 הערהללוח: ***מסמלמובהקותסטטיסטיתברמהשל.1% למרות השפעה פוטנציאלית ממתנת של התוכנית על המחירים בשוק הדיור, כשבוחנים את שינוי מחירי הדירות בפועלבתקופהזומתבררשבכלהיישוביםאשרנמכרובהםדירותבמסגרתהתוכניתעלוהמחיריםבשיעורמצטברשל 8%עד90%.נתוניםאלהמראיםשדירותאשרנמכרובשוקהחופשי,חדשותומידשנייה,התייקרובמידהשביטלהאת ההשפעההממתנתשלהתוכנית"מחירלמשתכן"עלשוקהדיור.לכןבדקנו,בשלבהשני,איךהתפתחומחיריהדירות בשוקהחופשיבשנותהפעילותשלהתוכניתואתהקשרביןהתפתחויותאלהלביןעוצמתהתוכניתברמהשליישובים בודדים (כלומר את שיעור העסקאותשל "מחיר למשתכן" מתוך סך העסקאות בדירות באותו יישוב); זאת על בסיס אותהמשוואהשאמדנובשלבהראשון,אךללאהתצפיותשלהעסקאותבמסגרתהתוכנית.לאחרמכןאמדנורגרסיה מרחבית,שבחנהאתהקשרביןשיעורההתייקרותשלהדירותשנמכרובשוקהחופשילביןשיעורהעסקאותבמסגרת התוכנית "מחיר למשתכן" באותו יישוב. (ראו הסבר לרגרסיה 2() בנספח המתודולוגי שבסוף הפרק.) על פי תוצאות האמידה(לוח2)ישקשרחיובימובהקביןשינוימחיריהדירותשנמכרובשוקהחופשילביןשיעורהעסקאותשנמכרו בתוכנית "מחיר למשתכן" ביישוב. משמע שביישובים אשר בהם היקף המכירות של לוח2 הדירות שבתמיכה ממשלתית היה גבוה, הקשרביןשיוישלמחיריהדירותבשוקהחופשילביןשיעור מחירי הדירות שנמכרו בשוק החופשי עלו העסקאותשל"מחירלמשתכן"ביישוב בקצב גבוה יותר מאשר ביישובים האחרים. קבוע 32.73*** עלייהבתנקודתהאחוזשלמשקלהעסקאות השפעתמשקל"מחירלמשתכן" 0.45*** שבמסגרת התוכנית "מחיר למשתכן" בסך טסטLR 33.71*** העסקאות ביישוב תואמת התייקרות בת הערותללוח: 0.45נקודותהאחוזשלהדירותשנמכרובשוק 1.***מסמלמובהקותסטטיסטיתברמהשל.1% החופשי5. 2.טסטLRמראהמובהקותשלהשפעתהשכותביןהיישובים. ניתןלטעוןשבקשרזהכרוכהבעייתאנדוגניות,הנובעתמקיומושלגורםשאינומופיעבמשוואה2()אשרמשפיעהןעלהשינויבמחיריהדירות 5 בשוקהחופשיוהןעלשיעורהעסקאותבדירותשל"מחירלמשתכן".ואולםהסבירותלכךנמוכה,מפניששיווקהקרקעותבתוכניתלאכוון לאזורים מסוימים אלא רק שינה את שיטת המכרז, והקרקעות ששווקו הן אלה שהיו זמינות באותה עת. כדי לאמוד את ההטעיה הנובעת מאנדוגניות אמדנו את הרגרסיה המרחבית 2( בשיטה דו-)שלבית, תוך שימוש בשני משתני עזר חלופיים: השינוי במחירי הדירות ביישוב חמש שנים לפני שנת העסקה או מספר הדירות שהוגרלו ביישוב שנתיים לפני שנת העסקה. בחירה של משתנה העזר הראשון מתבססת על הממצאששינוייהמחיריםבחתךהרוחבשלהיישוביםלאחרהפעלתהתוכניתאינםמתואמיםעםשינוייהמחיריםבשניםקודמות,אףשרמות המחירים מתואמות. שימוש במשתני העזר מאפשר לחזות את שיעור העסקאות בדירות של "מחיר למשתכן" באמצאות רגרסיות פרוביט בנתוני פנל ברמת העסקה הבודדת, תוך פיקוח על ההשפעות הקבועות של השנה ועל תצפיות חוזרות של היישובים כאפקט מקרי random( effect).כלאחדממשתניהעזרמראההשפעהמובהקתברמתמובהקותשל1%ברגרסייתפרוביט.בשלבהשנינעשהשימושבמשקלהחזוי (במקוםהמשקלבפועל)כמשתנהמסבירברגרסיהמרחבית2().באמידהזואנומקבליםגמישויותשל0.33ו0.35-(עםמשתניהעזרהראשון והשני,בהתאמה),נמוכותבמקצתמ0.45-,הגמישותהמדווחתבלוח2,אךעדייןמובהקותסטטיסטיתברמהשל.1% 189 בנקישראל,דיןוחשבון2022 את התוצאה הזאת יכולה להסביר ההנחה שהתוכנית "מחיר למשתכן" הגדילה את הביקושים באזורים שבהם הוצעה, ואולי אף בכלל שוק הדיור, אך הביקוש של קבוצות הרוכשים שלא היו זכאיות להירשם להגרלות לא ירד. התוכנית,שיועדהלרוכשידירהראשונה,למעשהצמצמהאתהיצעהדירותהחדשותלשארקבוצותהרוכשים–משפרי דיור ומשקיעים – והם נאלצו לפנות לרוב לשוק של יד שנייה, מפני שרק מיעוט משיווקי הקרקעות של רמ"י יועדו לשוקהחופשי,ולפרויקטיםהנבניםעלקרקעותפרטיות,דברשתרםלעלייתמחיריהם.גםחלקמרוכשידירהראשונה שהחליטולאלהשתתףבהגרלות,אוהשתתפוולאזכו,נאלצולרכושדירותבשוקהחופשי.יזמיםשזכובמכרזי"מחיר למשתכן",שבהםהיודירותלמכירהבשוקהחופשי,ייעדולשוקזהבעיקרדירותמיוחדותויקרות. חלופה לרכישת דירה היא שכירת דירה, וכדי לאפשר למשקי בית יציבות במקום המגורים גםאםאיןביכולתםלרכושדירה,מתחדדהצורךבשכירותמוסדיתארוכתטווח.במשךהשנים נוצרה תשתית רגולטורית, שנועדה לתמרץ ולהסדיר את שוק הדיור המוסדי להשכרה ארוכת טווח, הכוללת כלים בתחומי הקצאת הקרקעות ושיווקן על ידי רמ"י, הענקת זכויות תכנוניות (במסגרת חוק הוותמ"ל) ומתן הטבות מס במספר מסלולים מקבילים – פחת מואץ, פטור או אףשבמשךהשניםנוצרה שיעור מופחת של מס הכנסה, הקלות במע"מ, מסי רכישה ושבח – הפונים לשחקנים השונים, תשתיתרגולטורית, כולליזמים,קרנותריט26וקופותגמל27.מאזשנת2017מדווחתהלמ"סעלנתוניהתחלותהבנייה שנועדהלתמרץולהסדיר להשכרהארוכתטווח.עלפינתוניםאלההוחלעדכהבבנייתןשלכ15.8-אלףדירותלהשכרה, אתשוקהדיורהמוסדי במצטבר28(לוחח1-'). להשכרהארוכתטווח, המלאישלדירותכאלה בשנת2013הוחלטלהקיםחברהממשלתיתייעודיתלקידוםדיורלהשכרה(החלטותממשלה עדייןנמוךביחסלצורכי 770(דר31/ ו796-))–"דירהלהשכיר".החברהשותפהלשיווקהקרקעותבייעודלהשכרהארוכת המשק. טווחיחדעםרמ"י,והיאמציעהדירותלהשכרהל10-שנים,חלקןבשכרדירהמפוקחלזכאים.על פיהמידעבאתרשלהאכלסההחברהעדכה12פרויקטיםובהם2,562אלףדירות,ו5-פרויקטים נוספים של 831 דירות אמורים להתאכלס בקרוב. נוסף על אלה, 32 פרויקטים של כ8.9- אלף דירותנמצאיםבשלביהקמהשונים. המספר הקטן יחסית של פרויקטים להשכרה שאוכלסו עד כה, למרות כוונות הממשלה לשווקקרקעלבנייתעשרתאלפיםיח"דבשנהותקופהארוכהיחסיתשעברהמאזהיווסדהשל "דירהלהשכיר",מוסברבמיעוטמכרזיהמקרקעיןלבנייהלהשכרהשנערכובפועלעדלשנתיים האחרונות.אךגםבשנים2022–2021מדוברעלשיווקיקרקעלפחותמששתאלפיםיח"דבשנה. שנת2021הייתההשנההמוצלחתבשיווקיםאלה:מכרזיםלבניית5,610יח"דנסגרובהצלחה (שיעורהצלחהשל95%),וברובםסכוםהזכייההיהגבוהמהשומהשלאותםמקרקעין.לעומת זאת בשנת 2022 נסגרו בהצלחה מכרזים לבניית 2,235 יח"ד בלבד (שיעור הצלחה של כ70%-), ובכולםסכום הזכייההיה נמוך מהשומה;מכרזיםל2,614-יח"דמתוךאלהשפורסמוב2022- 26 בשנת2005הוגדרבפקודתמסהכנסהמכשירהשקעההמכונה"קרןלהשקעותבמקרקעין"Estate(Real–REIT Trustt Investment) – גוף פיננסי שתכליתו השקעה בנאמנות בנדל"ן מניב. קרן ריט יכולה לרכוש מרכזים מס�ח ריים,בניינימשרדיםובניינידירותלמגוריםבמטרהלהשכירםלטווחארוך.היאנסחרתבבורסה,ולכןמאפשרת לציבורהרחבלרכושבהמניות.תיקוןפקודתמסההכנסה(מס'222 התשע"ו2016-),קובעתמריצימסלקרנותריט המתמקדותבהשקעהבמיזמיםלהשכרהלמגוריםלתקופהשל שנהלפחות.15 27 להרחבה ראו מ' רבינוביץ ונ' זיו, "השכרה ארוכת טווח בישראל. תמונת מצב והערכת המדיניות הממשלתית", מחקרופיתוחמדיניותדיורחברתי,אוניברסיטתתלאביב,יוני.2021 28 מספרזהזניחבהשוואהלמספרמשקיהביתהגריםבשכירות–כ884-אלףבשנת.2021 190 פרקח':שוקהדיור אמוריםלהיסגרבמהלךשנת29.2023היענותנמוכהיותרבשנת2022והצעותמחירנמוכותיחסית הןבעיקרתוצאהשלעלייתהריביתבמשק(הןלטווחיםהקצריםוהןלטווחיםהארוכים),שפוגעת בכדאיותהכלכליתשלהפרויקטיםשלבנייהלהשכרהארוכתטווח. נוסף על "דירה להשכיר", הפועלת מטעם הממשלה, ישנן בישראל שתי קרנות ריט פרטיות הפועלותבתחוםהנדל"ןהמניבלמגורים,"מגוריט"ו"ריטאזוריםליוונג30,"אךמספרהדירות שהןמשכירותעדייןקטן.עלפיהדוחותהכספייםלרבעוןהשלישישל2022לשתיהקרנותיחד 1,370דירותמושכרות,1,777דירותבשלביייזום,הקמהושיפוץועוד1,434דירותבשלבהתכנון. מעברלכך,חברותיזמיותבונותדירותלהשכרהארוכתטווחתוךניצולהטבותשלהחוקלעידוד השקעותהון31;מספרהדירותהמאושרותלבנייהבמסלולזהעלהבשניםהאחרונות(איורח10-'); בסךהכולאושרובשנים2022–2011כ15.6-אלףדירותלבנייהבמסלולזה. איורח '- 10 מספרהבקשותשאושרולבייהלהשכרהארוכת- טווחבמסגרתהחוקלעידוד השקעותהוןומספרהדירותהמאושרות , 2011 עד2022 140 3,500 120 3,000 100 2,500 80 2,000 60 1,500 40 1,000 20 500 0 - 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 מספרהדירותשאושרו , צירשמאל מספרהבקשותשאושרו , צירימין המקור : הרשותלהשקעות , משרדהכלכלהוהתעשייה . 29 בפועלמנייןזהכוללגםיח"דהמיועדותלמכירהבפרויקטיםשבהםהוחלטלאפשרמכירהשלחלקמהדירותכדי לשפראתכדאיותהפרויקט,בעיקרבעריפריפריה. 30 ישנהקרןריטנוספת,המעומדתלרישוםבבורסה,"אאורהריט".חברהנוספת,ItRent,שהתחילהלרכושדירות להשכרהארוכתטווח,אינהרשומהבבורסה. 31 ההטבות כוללות מס חברות מופחת בשיעור מרבי של 11%, לעומת 23% מס חברות רגיל, ופחת מואץ של 20% לשנה. בנובמבר 2021 הוארך משך ההשכרה הנדרש המזכה בהטבות המס מחמש שנים בממוצע מתוך שבע שנים ממועדסיוםהבנייהל15-שניםבממוצעמתוך18שניםממועדסיוםהבנייה,אךניתנההזדמנותליזםלמכוראת הפרויקטל"משכירממשיך"שייכנסלנעליושלהיזםבתוםחמששנותהשכרה;במקרהזה"משכירממשיך"ישלם מסרכישהמופחתשל בלבד.0.5% 191 בנקישראל,דיןוחשבון2022 ספחמתודולוג י: הסבראקוומטרי ל יתוחבתיבהח'- 1 =1,…7 1 log = + +++ בשלבהראשוןשלהיתוח אמדו רגרסיותלחישובמדדהדויש תיברמתהיישובעלפימשוואה)1 :(   כאשר אידקס d מתייחס למחוז ואידקסים i j, , k ו-t מתייחסים לעסקה, ל יישוב, ל מאפייי הדירה  ול שתעסקה,ב התאמה,וכן: – שוויהעסקה; X – מאפייי הדירה, כולל ה מדד ה חברתי-כלכלי של האזור הסטטיסטי1 , גיל ה ביין, סוג ה דירה )כולל זיהוילדירותלאסטדרטיות כגון גן,גג,דופלקס,קוטג'(,דירהידשייה,דירהחדשהשרכשה"עלהייר" ש לאבמסגרתהתוכית"מחירלמשתכן",שטח ה דירהומספר ה חדרים; M –משתהדמי , המזההעסקהבדירהשבתהבמסגרתהתוכ ית"מחירלמשתכן"; FE – השפעות קבועות שהן איטראקציות בין וקטור הש ים)2022,…,2015( לבין ווקטור הי י שובים  , ,, השייכיםלמחוז; – הפרמטריםלאמידהבשיטתהראות המקסימלית; טעותאקראית. כדי ללמוד על ההתפלגות המרחבית של השפעת התוכית או אומדים רגרסיות ברמת היישוב בפלים פרדיםלכלאחדמשבעתהמחוזות,תוךשקלול שלהעסקאותלפיהגודלשלאוכלוסייתהיישוב.רזולוציה מרחבית גבוההשלהיתוחכופהתדירותמוכה )שתית(של המדדים,ולכןההשפעותהקבועותברגרסיות המחוזיות מוגדרות כאיטראקציה ביןהשה ליישוב.התצפיות החריגות ופו בהתאם לשיטה שלהלמ"ס: אומפיםעסקאותששווי י ןמוךמ- 45% וגבוהמפי2.2 מהשוויהממוצעשלהעסקאותבאותויישובב- 18 החודשיםשקדמולמועדהעסקה.)בלמ"סמש תמשיםבממוצעשלשלושהחודשיםבשלרזולוציהמרחבית מוכה.( − j ה שיוי ה שתי במו)חיהפרשיהלוג(שלה מחיר ההדוי ביישוב הגזרממודל)1(הוא : בשלב השי חישבו את השיוי במדד מחירי הדירות רק על סמך התצפיות של עסקאות שחתמו בשוק החופשי ; לשם כך אמד ו את הרגרסיה)1 ( שית, הפעם ללא תצפיות של מכירת דירות במסגרת התוכית "מחירלמשתכן"וללאהרכיב . מדד ה חברתי- כלכלי של האזור הסטטיסטי איו ידוע החישוב עשה על פי ממוצע המדד החברתי- כלכלי של 1 אם ה ה אזור ים ה סטטיסטיים בסביבה שבה מצא הכסאועלפי ה ממוצעביישוב. 192 פרקח':שוקהדיור כדי לבחון את הקשר בין שיעור העסקאות ב דירות שבו ב מסגרת התוכית "מחיר למשתכן" מסך העסקאות בדירות לבין ה שיוי ב מחירי הדירות שמכרו בשוק החופשי בשים אלה אמד ו רגרסיה)2 ( המתחשבת,ביןהיתר, בהשפעת השכותביןהי י שובים dependence)spatial :( ∆=++ ∆+   ∆ כאשר – ה שיוי במחיר ה הדוי של הדירות שמכרו בשוק החופשי )חדשות ו מ יד שייה( ביישוב j בשים  2018 – 2022 ; – שיעור ה עסקאותבדירותשבובמסגרתהתוכית "מחיר למשתכן"מסךהעסקאות שעשו ביי שוב j  במהלך השים2018 – 2022 ; – מקדמי קשר ה שכ ות) (spatial weights של הי ישובjעם כל אחד מהי י שובים שבמדגם , המהווים α,, את ה שורהj במטריצתשכותW ) (195x195 המחושבתעלבסיסמערכתGIS ;  –הפר מטריםה אמדים; – טעותאקראית. עקב הטרוגיותגדולהשלהיישוביםעלפיגודלם,שקללואתהתצפיותברגרסיהלפי המספר המצטברשל ים 2018 – 2022 . העסקאותבכליישובבש 193