דיווח על-פי חוק

דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ © האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים 2022 הדוח מונגש לציבור הרחב וניתן להשתמש בו בשפת המקור. בכל שימוש או ציטוט ממנו יש לאזכר את המקור כדלקמן: דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ 2022(). ירושלים: האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. https://doi.org/10.52873/SciReport.2022 עריכה: ד"ר ירדן ניב עריכת לשון: יהודית (דיתיק) ידלין סיוע בהבאה לדפוס: שי שילה ומיה פופר עיצוב ועריכה גרפית: סטודיו נעם תמרי אינפוגרפיקה: אביטל מנור דפוס: רותם פרסום והפקות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים כיכר אלברט איינשטיין, ת״ד 4040, ירושלים 9104001 טלפון: 02-5676222 דואר אלקטרוני:, [email protected] www.academy.ac.il 4|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תוכןהעניינים פתח דבר מדעי החברה 108 6 תקציר 110 תמונת מצב 8 117 הכשרת סטודנטים לתארים מתקדמים 121 תשתיות מחקר מבוא 18 מקומו הציבורי של המחקר במדעי החברה 123 19 אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין 126 המלצות 20 כתיבת הדוח הנוכחי 21 התפתחויות מרכזיות ונושאים נוספים המדעים המדויקים 128 תמונת מצב 130 תמונת מצב 24 135 בריחת מוחות לתעשיית ההיי-טק 26 ההון האנושי 138 זמן הקמת מעבדות לחוקרים חדשים 38 מימון ותקצוב 144 שמרנות בגיוס אנשי סגל 48 תשתיות המחקר 146 המלצות 49 התפוקה המחקרית 58 מסקנות עיקריות מדעי החיים והרפואה 148 בין־לאומיות 150 תמונת מצב 60 עלות עריכת מחקרים במדעי 62 מחקר בין־לאומי ומימונו 156 החיים והרפואה 67 סגל וסטודנטים זרים 160 מחקר בידי רופאים 74 המלצות 164 המלצות תשתיות מחקר 76 המחקר במכללות האקדמיות 166 78 תשתיות מחקר בישראל 168 תמונת מצב 82 תשתיות מחקר בחו"ל חשיבותו של המחקר במכללות 86 המלצות 175 וההזדמנויות הטמונות בו 176 אתגרים עיקריים מדעי הרוח 88 178 המלצות 91 תמונת מצב עיקרי דיווחי האוניברסיטאות 180 97 תקצוב מדעי הרוח ומימונם 102 מיומנויות מחקר 182 רשימת האיורים 103 תשתיות מחקר 106 המלצות 5| פתחדבר 6|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המחקר המדעי מבוסס העובדות והנתונים האמפיריים, אשר נשען מטיבו על מחשבה לוגית ורציונלית, הוא ממקורות עוצמתה של האנושות ושל שגשוגה. גם בישראל למחקר המדעי חלק נכבד בצמיחתה הכלכלית של המדינה, בביסוס דמותה הרוחנית, בחיזוק חוסנה הביטחוני ובמעמדה בקרב אומות העולם. חשיבותו של המדע על תחומיו השונים, הכוללים את מדעי הטבע והמדעים המדויקים כמו גם את מדעי הרוח והחברה, מתחוורת ביתר שאת בתקופות משבר כמו מגפת הקורונה ומשבר האקלים. לאלה מציע המדע לא רק מענים בדמותם של חיסונים או של פיתוחים לאנרגייה מתחדשת ולצמצום פליטה מזיקה, אלא גם כלֵי חשיבה לבחינת ההשפעות, האתגרים וההזדמנויות שטמונים במשברים אלה בראייה מוסרית, היסטורית ועוד. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים היא הגוף הבכיר בקהילה המדעית בישראל, ועם תפקידיה, כפי שנקבעו בחוק, אפשר למנות ייעוץ לממשלה בסוגיות בעלות חשיבות לאומית בתחום המחקר והתכנון המדעי. במסגרת זאת האקדמיה נדרשת להגיש לממשלה ולכנסת אחת לשלוש שנים דוח ובו סקירה על מצב המדע והמחקר בישראל. האקדמיה פועלת בכובד ראש למען מלאכה זו, והדוחות מבטאים את תרומתו רבת ההשפעה של הייעוץ המדעי לתהליכי קבלת ההחלטות במדינה, לטובת הציבור כולו. אני מתכבד להביא לעיונכם את הדוח לשנת תשפ"ג2022/ – הרביעי במספר – על מצב המדע בישראל, שהוא חלק ממחויבותה זו של האקדמיה ומאמונתה בערכו של המדע למדינת ישראל. ברצוני להודות לחברי ועדת דוח מצב המדע ותת-ועדותיה על עבודתם המסורה בהכנת דוח מקיף זה. בראש הוועדה עומד זה כתשע שנים, בחריצות ובכישרון גדול, חבר האקדמיה פרופ' רשף טנא, ולו מגיע צרור תודות מיוחד. ברצוני להודות מקרב לב גם לד"ר ירדן ניב, מרכז הוועדה, על עבודתו המסורה, אשר בלעדיה הדוח לא היה קורם עור וגידים. תודתנו נתונה לכל הגופים ובעלי התפקידים שסייעו למאמץ ושיתפו עימו פעולה, ובכללם למועצה להשכלה גבוהה ולוועדה לתכנון ולתקצוב, לאוניברסיטאות וללשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועוד רבים נוספים. אני קורא למקבלי ההחלטות במדינה בכלל ובמערכת ההשכלה הגבוהה בפרט ללמוד את מסקנות הדוח ואת המלצותיו ולפעול על פיהן, כל אחד ואחת בתחומי אחריותו, כדי להאדיר את המדע בישראל ואת השפעתו המקומית והבין-לאומית. שגשוגו הוא שגשוג כולנו. פרופ' דוד הראל נשיא האקדמיה רבדחתפ|7 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ תקציר 8|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ב תיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תש"ע 2010() נקבע שעל האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת-שנתי על מצב המדע בישראל. הדוח הנוכחי הוא לשנת תשפ"ג2022/. הדוח סוקר את מצב המדע במדינה, בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הוא מדגיש את המחקר הבסיסי, ומצביע על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הוא כולל גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל. המדע הבסיסי הוא אבן הראשה שעליה נשענת הכלכלה המתקדמת בארץ, ותרומתו לביטחון המדינה ולחוסן החברתי שלה לא יסולא בפז. על הכנת דוח זה שקדה, כשנתיים, ועדה מיוחדת, ותחתיה שש תת-ועדות, לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. עשרים ושלושה חברי ועדות אלה הם מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. במסגרת פעילותן נפגשו ועדות אלה עם עשרות בעלי תפקידים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר המדעי בישראל, ובכללם בעלי תפקידים במועצה להשכלה גבוהה והוועדה לתכנון ולתקצוב, במוסדות ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה, בקרנות מחקר מרכזיות ובקרנות פילנתרופיות. לפגישות אלה נלוו קבלת דיווחים כתובים וסיורי שטח, לפי הצורך, ואיסוף נתונים מגוונים, רב-שנתיים והשוואתיים על מצב המדע בישראל. מסקנותיהן של ועדות אלה מובאות בפרקי דוח זה, שכל אחד מהם דן בשניים–שלושה נושאים בעלי חשיבות רבה לקידום המחקר בתחום הנדון וכולל המלצות לחיזוקו, אף שברור שהנושאים הנדונים אינם היחידים שהם בעלי חשיבות. להלן מוצגים עיקרי פרקי הדוח, על מסקנותיהם ועל המלצותיהם. ניתן למצוא דיון מעמיק ורשימת המלצות מפורטת בפרקים הייעודיים. ריצקת|9 תמונתמצב הישגיהמדעהישראלי המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו, בעיקר הודות להון האנושי הקיים במוסדות המחקר בארץ. אולם ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה, דבר המעיד על הפוטנציאל שעוד טמון ביכולתה של ישראל, כמדינה קטנה יחסית, לעמוד לצד המדינות המובילות את המדע העולמי. ההשקעההלאומיתבמחקרבסיסי על אף הגידול הריאלי במימון המוקצה בישראל למו"פ אקדמי, ישראל מפגרת אחר מרבית מדינות הOECD- בשיעור גידול זה. יתרה מזאת, בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת. לפיכך נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזו צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים. ההוןהאנושיבישראל אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות הOECD-, ומספר בוגריה של מערכת ההשכלה הגבוהה בה גדל במידה ניכרת לאורך השנים. עם זאת רק כמחצית מבוגרי התואר השלישי בישראל משתלבים לבסוף בסגל האקדמי, דבר המעיד על פוטנציאל הגדילה של המחקר המדעי במדינה, הן האקדמי והן התעשייתי, בהתחשב במימוש הפוטנציאל הטמון בבוגרים אלה. מצבתחומיהמדעהשונים המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים האחרונות. לעומתם, מדעי הרוח והחברה נמצאים בצמיחה מתונה ביותר, ואף בירידה. מצב זה מחייב מציאת איזון עדין שמחד מחזק את הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה, כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי הנדרש למשק, ומאידך משמר את המחקר במדעי הרוח והחברה ומטפחו. 10|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ בין-לאומיות המדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריה עם עמיתיהם בעולם הם מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. מחקרבין-לאומיומימונו היקף שיתוף הפעולה הבין-לאומי של חוקרים ישראלים הוא גדול, אך עדיין קטן מזה של מדינות ייחוס בעלות מצוינות מדעית בולטת. יש להקים ולתקצב תוכניות דו-לאומיות חדשות עם מדינות המאופיינות במצוינות מדעית מובהקת ‹ אגב הרחבתן של הקרנות הקיימות ונקיטת צעדים למיצוי הפוטנציאל הטמון בהן. סגלוסטודנטיםזרים לשיעור גבוה של סגל ושל סטודנטים זרים השפעה חיובית עצומה על איכות המחקר וההוראה האקדמיים. למרבה הצער, בישראל שיעור אנשי הסגל והסטודנטים הזרים זעום, והיא מתקשה בגיוס עמיתי בתר-דוקטורט זרים מצטיינים. יש להגדיל את מספר החוקרים, עמיתי הבתר-דוקטורט והסטודנטים הזרים בישראל, ללא התפשרות ‹ על מצוינותם. על כלל הגופים הרלוונטיים לנושא במערכת ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה ובקרנות הפילנתרופיות להירתם למען מטרה זו. ריצקת|11 תשתיותמחקר תשתיות מחקר חדישות הן אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך, ועל כן יש לוודא כי הצורך בהן יבוא לידי ביטוי בתהליכי התקצוב והתכנון של המחקר המדעי במדינה ויישען על מנגנונים מסודרים לתמיכה בצורכי החוקרים. תשתיותמחקרבישראל ישראל מספקת מימון נרחב יחסית להקמת תשתיות מחקר אישיות לחוקרים חדשים, אך המימון עבור חוקרים ותיקים לוקה בחסר. כמו כן בישראל, שלא כנהוג במדינות שונות בעולם, אין מנגנון סדור האמון על בדיקת הצורך בתשתיות מחקר לאומיות ועל גיבוש אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח בנושא. יש להגדיל במידה ניכרת את תמיכת המדינה בתשתיות מחקר, הן עבור תשתיות מחקר אישיות ‹ לחוקרים ותיקים והן עבור תשתיות מוסדיות ולאומיות, אגב הרחבת הגישה והניצול של תשתיות מחקר קיימות. תשתיותמחקרבחו"ל ישראל דה פקטו היא מדינת אי קטנה, ואין ביכולתה להחזיק תשתיות מחקר מתקדמות גדולות במיוחד. לפיכך הצלחתם של מדעניה כרוכה במידה רבה ביכולתה של ישראל ליצור עבורם גישה לתשתיות מחקר מתקדמות בחו"ל. יש לחתור להצטרפות ישראל למיזמי מחקר גדולים בחו"ל לפי אמות מידה של מצוינות מדעית. לשם ‹ כך יש להקים מנגנון לבחינת הצטרפותה של ישראל לתשתיות מחקר בחו"ל ולתמיכה בהצטרפות זו. כחלק מזה, יש לפעול להרחבת מעורבות ישראל בפורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר ).ESFRI( יש להקים מאגר לאומי לתשתיות מחקר ולארגונים בין-לאומיים שישראל חברה בהם. ‹ 12|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהרוח למדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה. תקצובמדעיהרוחומימונם אופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו אינם מאפשרים תמיכה נאותה במחקר בתחום ואף מובילים ליצירת תמריצים שמעודדים התפתחות שאינה תמיד הולמת את המחקר בתחום. יש לגבש מדיניות תקצוב שתבטיח מסה קריטית של חוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הרוח השונים ‹ בלא תלות במספר הסטודנטים בתחום. יש להתאים את אופן תקצוב מדעי הרוח, בעיקר במודל התקצוב של ות"ת, לאופיו המחקרי של ‹ תחום זה. יש להגדיל במידה ניכרת את המימון הניתן לתהליכי הפקת פרסומים במדעי הרוח. ‹ מיומנויותמחקר שליטה בשפות היא בליבו של המחקר במדעי הרוח, אך לפקולטות למדעי הרוח יש יכולת מוגבלת לתמוך בהקנייתן בשל מיעוט סטודנטים ומורים לשפות עתיקות. כמו כן מדעי הרוח הדיגיטליים והמיומנויות הטכנולוגיות והחישוביות שהם דורשים, נחוצים ביותר לעתיד המחקר בתחום. יש לגבש מתווה לאומי למסגרות ללימודי שפות מחקר. ‹ יש לחזק את התמיכה במסגרות הכשרה אוניברסיטאיות לחוקרים עתידיים במדעי הרוח הדיגיטליים. ‹ תשתיותמחקר אף שתשתיות המחקר העיקריות הנדרשות למדעי הרוח הן תשתיות מידע הכוללות אפשרות לאיסופו, לשימורו ולהנגשתו, המימון המוענק להקמתן ולהפעלתן מוגבל. יתרה מזאת, ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים יצרו הזדמנויות חדשות בנוגע לתשתיות אלה, אך מימושן דורש משאבים כספיים, טכנולוגיים וכוח אדם מיומן שאינם זמינים בהיקף מספיק. יש להקים מסגרת מיוחדת למימון מיזמי מחקר תשתיתיים במדעי הרוח שעיקרם איסוף מידע, ‹ אחסונו והנגשתו. יש להגדיל את התמיכה בדיגיטציה של חומרים במדעי הרוח אגב הרחבת נגישותן של תשתיות ‹ סריקה ודיגיטציה של חומרים מסוגים שונים והקמת מאגר לאומי דיגיטלי data-repository() שיאפשר את אחסנתם ואת הנגשתם. ריצקת|13 מדעיהחברה מדעי החברה חווים בשנים האחרונות תמורות נרחבות בשיטות ובמוקדי המחקר בתחום אגב התרחקות מזיקתם הקלאסית למדעי הרוח והתקרבות לדרכי העבודה ולגישה המדעית המאפיינות את מדעי הטבע. כמו כן לחלק נכבד מהמחקר בתחום בישראל רלוונטיות רבה לשאלות המעסיקות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות במדינה. הכשרתסטודנטיםלתאריםמתקדמים כיום הכשרה מיטבית של המצטיינים שבתלמידי המחקר דורשת מהם להקדיש את מרב זמנם ומאמציהם ללימוד ולמחקר, בדומה לנהוג במדעי הטבע. אולם מעטפת ההכשרה והמימון לתלמידי המחקר בתחום צרה מכדי לאפשר הכשרה מספקת. יש לבסס שיתופי פעולה בין מוסדות המחקר בארץ לצורך הכשרת תלמידי מחקר במדעי החברה ‹ והגדלת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים המוצעים בתחומים אלה. יש להקים מסגרות מימון לתלמידי מחקר במדעי החברה ולהרחיב את אלה הקיימות, הן ברמה ‹ הלאומית והן ברמה המוסדית, אגב הגדלת סכום כל מלגה. תשתיותמחקר התמיכה בתשתיות מחקר במדעי החברה לוקה בחסר, ונדרשת גישה למשאבים רבים מאלה שמדעי החברה נזקקו להם בעבר, בין היתר בשל שינויים מתודולוגיים והתפתחויות טכנולוגיות שהובילו לדרישה לתשתיות מחקר חדשות כמו גישה לנתוני עתק (וכלים לעיבודם) ולמכשירי דימות. יש לערוך בחינה לאומית של ההתאמות הנדרשות בתמיכה הציבורית בתשתיות מחקר במדעי החברה ‹ בשל השינויים המתודולוגיים שעובר התחום. יש להרחיב את נגישותם של מאגרי מידע מנהליים של גופי ציבור לחוקרים. ‹ מקומוהציבורישלהמחקרבמדעיהחברה בשנים האחרונות ישנה תחושה כללית שחלה התרחקות מסוימת בין המחקר במדעי החברה לבין הציבור ומקבלי ההחלטות. התרחקות כזו מצמצמת את התרומה ההדדית שיכולה לצמוח מקשר הדוק ופורה ביניהם. לכן, חשוב לחזק את הקשר בין מדעי החברה לזירות העשייה המקבילות להם. יש להמליץ לחוקרים במדעי החברה ליצור ממשק הדוק יותר עם החברה הישראלית ועם מקבלי ‹ ההחלטות במדינה ולהמליץ להם לכתוב סיכום מקביל ומקוצר בעברית של מחקריהם. יש לעודד את עובדי המגזר הציבורי והחברה האזרחית להמשיך ללימודים מתקדמים גם שלא ‹ למטרת קריירה אקדמית. 14|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המדעיםהמדויקים המדעים המדויקים בישראל נמצאים בצמיחה מתמדת בשנים האחרונות, בעיקר בשל שגשוגה של תעשיית ההיי טק וביקושה הרב לכוח אדם מיומן בתחום.- בריחתמוחותלתעשייתההיי-טק המערכת האקדמית נמצאת בתחרות עם תעשיית ההיי-טק על כוח אדם ומתקשה לגייס אנשי סגל ותלמידי מחקר ולשמר את אלה הקיימים. בעקבות זאת היקף המחקר הבסיסי בתחומים אלה נפגע וכך גם יכולתה של המערכת האקדמית להכשיר בוגרים חדשים למשק. דרכים יצירתיות שאינן תלויות רק בשיפור תנאי שכר יכולות לסייע בהתמודדות עם קושי זה. יש להגביר את הגמישות הניתנת לאנשי סגל בשיתוף פעולה עם התעשייה אגב הגדלת היקף השעות ‹ המותר לנושא והגמשת כללי הקניין הרוחני. יש להגדיל את שיעור המימון הניתן לתלמידי המחקר, בייחוד בתחומים נבחרים, אגב הענקת מימון ‹ לכל אלה כבר בתחילת לימודי התואר השני. זמןהקמתמעבדותלחוקריםחדשים תהליכי הקמת המעבדות לחוקרים חדשים באוניברסיטאות נוטים להתארך במידה רבה מסיבות שונות, ובהן תכנון וניהול פרויקט לא יעילים, קושי להעמיד שטח זמין למעבדה החדשה, עול רגולטורי וקשיי רכש. התארכות זו פוגעת במידה ניכרת ביכולתם של החוקרים החדשים לבצע מחקרים פורצי דרך ותחרותיים בקנה מידה בין לאומי.- יש לקבוע את קיצור הזמן של הקמת המעבדות כיעד ולבצע מעקב שוטף בנושא הן במוסדות ‹ המחקר והן בות"ת, אגב יצירת תמריצים בעניין. יש לשפר את טיפול מוסדות המחקר בנושא זה, למשל להתחיל בתהליכי התכנון וההקמה של ‹ המעבדות לחוקרים חדשים מוקדם ככל הניתן ובטרם תחילת עבודתם בפועל במוסד והעמדת מעבדה זמנית לרשות החוקרים החדשים. שמרנותבגיוסאנשיסגל תהליכי הגיוס במוסדות האקדמיים בישראל שמרניים מאוד, ומוסדות רבים מעדיפים להימנע מהסיכון בגיוס אנשי סגל שטרם זכו לפריחה מחקרית מקיפה, ובכך מחמיצים הזדמנות לקלוט אנשי סגל שמתגלים בדיעבד כחוקרים מצטיינים, וכל זאת בשל הנוהג להעניק קביעות כמעט לכל איש סגל בכיר. שמרנות זו מקשה גם את ההתמודדות עם המחסור באנשי הסגל הבכיר במדעים המדויקים וההנדסה בארץ. יש לגלותפחותשמרנותבגיוסחברי סגלחדשים ולתתהזדמנות גםלחוקריםמצטיינים אשרפריחתם ‹ עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית בשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות. ריצקת|15 מדעיהחייםוהרפואה לאורך שנותיה של ישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה שזכה להכרה ולהישגים בין-לאומיים רבים. תחום זה הוא מהתחומים הגדולים ביותר במחקר במדינה מבחינת המימון וכוח האדם המוקצים לו, ולעיתים הוא אף שווה לאלה המוקצים לכל המדעים המדויקים גם יחד, ואף עולה עליהם. עלותעריכתמחקריםבמדעיהחייםוהרפואה המחקר במדעי החיים והרפואה נוטה להיות חריג בעלותו הגבוהה בשל צרכיו בציוד מדעי מתקדם, בכוח אדם ובחומרים מתכלים רבים, וכן בשל עלותו הגבוהה של המחקר בבעלי חיים. עם זאת בשנים האחרונות ניכר גידול בעלות תשומות המחקר בתחום, שללא התאמה במימון המוקצה לו, שוחק את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי. יש לפתח מדד לעלות תשומות המחקר ולבחון את היקפו ואת אופן מימונו של המחקר במדעי החיים ‹ והרפואה, אגב התאמתו לעלייה בעלויות תשומות המחקר בתחום. יש לבחון דרכים להורדת עלות תשומות המחקר בישראל, בין היתר בבדיקת התנהלות השוק, ‹ הרגולציה בתחום זה ושיתופי פעולה אפשריים בין מוסדות המחקר בישראל. מחקרבידירופאים רופאים-חוקרים הם רופאים שנוסף על עבודתם הקלינית הם עורכים מחקר מדעי (בסיסי או יישומי). לשילוב בין העבודה הקלינית למחקר מדעי יש פוטנציאל תרומה רב למחקר מדעי ולאיכות הטיפול הרפואי במדינה, והוא אף נושא רווחים כלכליים. חרף זאת הנושא נמצא בתת-מיצוי בשל חסמים רבים המקשים פעילותם של רופאים חוקרים.- יש להקצות מימון נרחב לרופאים-חוקרים בראשית דרכם כדי לתמוך בביסוסה ובפיתוחה של ‹ פעילותם המחקרית. יש להנהיג תמריצים לבתי החולים, לקופות החולים ולמחלקותיהם לעידוד פעילות מחקרית בקרב ‹ רופאים. יש ליצור תקנים ייעודיים לרופאים-חוקרים שיבטיחו לרופאים נבחרים הקצאת זמן שמור למחקר ‹ באופן סדור וארוך טווח. 16|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המחקרבמכללותהאקדמיות מספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות יועדו ביסודן לאפשר את הרחבת הנגישות ללימודים גבוהים, בעיקר לרמת תואר ראשון, לעומת האוניברסיטאות שיועדו לשאת את דגל המצוינות המחקרית ולהכשיר את חוקרי העתיד. אולם בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות המחקרית במכללות, בייחוד המחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי מצטיין בהן, ומספר גדל והולך של בוגריהן משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. בשל מגמות אלה יש לבחון את מקומו של המחקר במכללות, שלו תרומה אפשרית רבה לאיכות ההוראה במוסדות אלה ותרומה רחבה בהרבה למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. טיפוח המחקר היישומי במכללות יכול לסייע להן לענות על צורכי התעשייה בידע עדכני ושימושי, שיאפשר לה להשיג יתרון יחסי וטכנולוגי ברמה בין-לאומית אגב יצירת תשואה כלכלית ברורה למשק באופן שאינו שם אותן בתפקיד דומה לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן. כחלק מזה יש להתמודד עם האתגרים העיקריים המקשים את שגשוג הפעילות המחקרית במכללות, ובראשם המשאבים המועטים שעומדים לרוב לרשותן למטרה זו. התמודדות עם אתגרים אלה אינה נחלתן של המכללות או של מערכת ההשכלה הגבוהה, ובראשן מל"ג-ות"ת, לבדן; היא צריכה לקבל מענה מגופים נוספים העשויים להירתם לקידום נושא זה, הן במשרדי הממשלה והן בתעשייה. יש לחזק את רשויות המחקר במכללות. ‹ יש להרחיב את נגישותן של תשתיות מחקר לחוקרים במכללות. ‹ יש להקים מסלול ייעודי, תחרותי ומבוסס מצוינות לחוקרים נבחרים במכללות. ‹ ריצקת|17 מבוא בתיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת תש"ע 2010() נקבע שעל האקדמיה להגיש לממשלה ולכנסת דוח תלת-שנתי על מצב המדע בישראל. על דוח זה לסקור את "מצב המדע והמחקר בישראל בהשוואה למצב המדע והמחקר בעולם". כחלק ממילוי חובה זו הגישה האקדמיה עד כה שלושה דוחות על מצב המדע בישראל בשנים ,2013 2016 ו2019-. נוסף על מילוי חובה זו ולאחר הגשת דוח מצב המדע בישראל, נהגה האקדמיה להקים ועדה למעקב אחר יישום המלצות הדוח ולהכנת התשתית לכתיבת הדוח הבא. שלוש ועדות מסוג זה הגישו את מסקנותיהן בשנים ,2015 2018 ו.2021- הדוחות התלת-שנתיים שהאקדמיה מכינה סוקרים את מצב המדע במדינה, בדגש על המחקר הבסיסי, ומצביעים על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הדוחות כוללים גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל בשל היותם אבני יסוד בבנייתה של המדינה, בצמיחתה הכלכלית, בחוסנה הביטחוני ובמעמדה של ישראל בקרב האומות. הוועדות הממונות על הכנת דוחות מצב המדע וכן ועדות המעקב מורכבות מבכירי החוקרים בישראל ממגוון תחומי המדע. במסגרת פעולתן עומדות הוועדות בקשר עם מגוון הגופים בישראל העוסקים בנושא. בגיבוש מסקנותיהן שוקלות הוועדות גם את מצב המדע בישראל לעומת זה שבמדינות שבהן עצימות מדעית גבוהה וגודל אוכלוסייה דומה לישראל, כמו שווייץ, שוודיה ודנמרק. היות ששגשוגו של המחקר הבסיסי מסתמך על מצוינותם המדעית של החוקרים עצמם, שואף דוח מצב המדע להביא לידי ביטוי את צורכיהם ואת מצוקותיהם כפי שהם עולים מהשטח, מלמטה למעלה bottom-up(), ואת הצורך לאזן בינם ובין מדיניות לאומית הנקבעת מלמעלה למטה top-down(), שלעיתים היא הכרחית ליצירת תשתית מחקרית מתקדמת ולרתימת המדע להתמודדות עם אתגרים לאומיים ועולמיים. זהו הדוח הרביעי על מצב המדע בישראל שהאקדמיה מגישה. 18|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אבניהיסודלמחקרמדעימצטיין מבוא המחקר המדעי נשען על שלוש אבני יסוד: הון אנושי, תשתיות מחקר ומימון ותקצוב (ראו להלן איור 1). שלוש אלה הן התשומות של המחקר המדעי המאפשרות את צמיחתם של פירות המחקר. מידת זמינותן ואיכותן של תשומות אלה קובעת במידה רבה את היקף תפוקתו של המחקר המדעי ואת איכותה. קיום המחקר המדעי תלוי בראש ובראשונה בהון האנושי העוסק במחקר: החוקרים הבכירים, עמיתי הבתר-דוקטורט, תלמידי המחקר ואף הסטודנטים לתואר ראשון שחלקם משמשים עוזרי מחקר, והם המועמדים האפשריים להמשך לימודים מתקדמים ולהיות עתודת החוקרים. קיום המחקר המדעי נשען גם על זמינותן של תשתיותמחקר.מלבדהתשתיותהפיזיותהבסיסיות תשתיות מחקר ביותר,כמומבניםוציודמשרדיבסיסי,המחקרזקוק לתשתיות ייעודיות המשתנות בין תחומי המחקר. בחלק מתחומי המחקר התשתיות הנדרשות הן המחקר ציוד מדעי, קל וכבד כאחד, כמו מיקרוסקופים, המדעי הון מאיצים, מכשירי דימות ומערכות מחשוב וענן אנושי מתקדמות. בתחומי מדע אחרים התשתיות הן מידע מימון ונתונים וכן המעטפת שמאפשרת את אצירתם, את ותקצוב נגישותם ואת השימוש בהם, כמו ארכיונים, מאגרי מידע, בסיסי נתונים וכדומה. איור .אבניהיסודלמחקרמדעימצטיין.1 לבסוף למחקר המדעי נחוץ גם מימון ותקצוב התומכים בפיתוח ההון האנושי ותשתיות המחקר ומאפשרים אותם. המימון נחוץ לצורך מימון החוקרים ותלמידי המחקר ולצורך הכשרת חוקרי העתיד. הוא נחוץ גם לשם רכישתן או הקמתן של תשתיות המחקר וכן לצורך תחזוקתן השוטפת. יעילות המחקר המדעי תלויה ביכולתו להפיק תפוקה דומה בהיקפה או באיכותה אך באמצעות תשומות מצומצמות יותר. למשל, מחסור באחת מאבני היסוד של המחקר המדעי יכול להיות מפוצה באבני יסוד אחרות. לדוגמה, מחסור בתשתיות מחקר מהמתקדמות בעולם יכול לפגוע באיכות התפוקה המדעית, אך הון אנושי איכותי במיוחד יכול לפצות, חלקית, על מחסור זה. לאורך השנים התבסס שגשוגה המדעי של ישראל במידה רבה על איכות ההון האנושי שלה, שפיצה בדרכים יצירתיות על מחסור במימון למחקר בסיסי ובתשתיות מחקר, ובהן תשתיות מחקר גדולות בחו"ל שחשיבותן הולכת וגדלה, אך נגישותן למדענים ישראלים פחותה ומוגבלת יותר. בליבו של דוח מצב המדע עומדת סקירת מצב המחקר הבסיסי בישראל על פי שלוש אבני היסוד וכן של התפוקה המדעית שהם מאפשרים. אובמ|19 כתיבתהדוחהנוכחי בפברואר 2021 מינתה נשיאת האקדמיה דאז פרופ' נילי כהן את הוועדה לכתיבת דוח מצב המדע בישראל לשנת תשפ"ג2022/ ובהמשך – שש תת-,ועדות לבחינת נושאים או תחומים ממוקדים. חבריהוועדהותת-ועדותיה ועדת דוח מצב המדע יו"ר: פרופ' רשף טנא, מכון ויצמן למדע פרופ' שמעון אולמן, מכון ויצמן למדע פרופ' דניאל זייפמן, מכון ויצמן למדע אקס אופיסיו כיו"ר פורום תל"מ)-( פרופ' מיכל פלדמן, אוניברסיטת תל אביב פרופ' ליאת איילון, אוניברסיטת בר-אילן פרופ' אלי קשת, האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' ישראל ברטל, האוניברסיטה מנהל דוח מצב המדע: ד"ר ירדן ניב העברית בירושלים תת־הוועדה תת־הוועדה תת־הוועדה לבין־לאומיות לתשתיות מחקר למדעי הרוח יו"ר: פרופ' דניאל זייפמן יו"ר: פרופ' רשף טנא יו"ר: פרופ' ישראל ברטל מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' ישראל ברטל פרופ' ישראל ברטל פרופ' מיכל בירן האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' מרים פאוסט פרופ' בני גייגר פרופ' יוסי בן-ארצי אוניברסיטת בר-אילן מכון ויצמן למדע אוניברסיטת חיפה פרופ' מיכל פלדמן פרופ' משה דויטש פרופ' יונתן בן-דב אוניברסיטת תל אביב אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב פרופ' מוטי שגב פרופ' גונן שרון הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל המכללה האקדמית תל-חי תת־הוועדה תת־הוועדה תת־הוועדה למדעי החברה למדעים המדויקים למדעי החיים והרפואה יו"ר: פרופ' ליאת איילון יו"ר: פרופ' מיכל פלדמן יו"ר: פרופ' אלי קשת אוניברסיטת בר-אילן אוניברסיטת תל אביב האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' איל בנבנישתי פרופ' נעם ניסן פרופ' ינון בן-נריה אוניברסיטת קיימברידג' האוניברסיטה העברית בירושלים האוניברסיטה העברית בירושלים פרופ' תמר הרמן פרופ' יעקב קליין פרופ' מאיה שולדינר האוניברסיטה הפתוחה מכון ויצמן למדע מכון ויצמן למדע פרופ' ישי יפה פרופ' מוטי שגב האוניברסיטה העברית בירושלים הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל פרופ' נח לוין-אפשטיין אוניברסיטת תל אביב 20|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ עבודתהוועדהותת-ועדותיה ועדת דוח מצב המדע נפגשה עם בעלי תפקידים שונים במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל כדי ללמוד על התפתחויות מרכזיות בתחום, וכן קיבלה, בדומה לדוחות קודמים, דיווחים כתובים מכל מבוא האוניברסיטאות בישראל על התפתחויות מרכזיות בתחומן בשלוש השנים האחרונות (ראו את פרק עיקרי דיווחי האוניברסיטאות"). עיקר הכנת הדוח הוטלה על תת-"ועדות ייעודיות שהוקדשו, כל אחת, לבחינה של תחום או של נושא מסוים. תת-ועדות אלה פעלו בדרכים שונות לבחינת מצב המדע בתחום אחריותן. עם דרכים אלה ניתן למנות מפגשים נרחבים עם דקני הפקולטות בתחומן, קבלת דיווחים ונתונים כתובים מהפקולטות, עריכת סיורים ומפגש עם בעלי תפקידים שונים במועצה להשכלה גבוהה (להלן: מל"ג), בוועדה לתכנון ולתקצוב (להלן: ות"ת), במוסדות ההשכלה הגבוהה, במשרדי הממשלה, בקרנות מחקר מרכזיות ובקרנות פילנתרופיות. כל תת-ועדה התמקדה בשניים–שלושה נושאים שהיא זיהתה אותם כבעלי חשיבות רבה לקידום המחקר בתחום בדיקתה, וגיבשה המלצות לחיזוקם. התמקדות זו אינה מניחה כי אלה הנושאים היחידים החשובים לקידום המדע בישראל, אך הייתה כפופה לאילוצים המעשיים שבהכנת דוח זה, שממילא קצרה יריעתו מלהכיל את עושרה ואת מורכבותה של העשייה המדעית בישראל. לפעילות זו התלווה מאמץ לריכוז נתונים מגוונים, רב-שנתיים והשוואתיים על מצב המדע בישראל כדי לשקף תמונה מקיפה ומרוכזת ככל הניתן. הנתונים שמרוכזים בדוח זה מתבססים על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מאגרי המידע של הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (להלן: הOECD-) וגופים נוספים כמו הקרן הלאומית למדע והאוניברסיטאות. התפתחויותמרכזיותונושאיםנוספים דוח מצב המדע אינו נכתב בחלל ריק, וחלק מהמלצותיו הבשילו כבר במהלך גיבושן לכדי מעשים, בין בשל פעילות הכנת הדוח ובין באופן בלתי תלוי. מטעמים מובנים, ובראשם פרק הזמן שבין גיבוש המלצות הדוח לסיום הפקתו, הדוח אינו יכול לכסות בהכרח את ההתפתחויות העדכניות ביותר בנוגע לחלק מהמלצותיו שהחלו להתממש. עניין זה אין בו כדי לגרוע מחשיבות ההמלצות המוצגות בדוח: יש בהן כדי לתת רוח גבית לפעולות התואמות אותן וכן כדי להדגיש את העקרונות להמשך קידומן של המלצות אלה. כמו כן במהלך שלוש השנים האחרונות, מאז פרסום דוח מצב המדע הקודם בשלהי 2019, החלו התפתחויות בתחומי המדע והמחקר בישראל שהיקף השפעתן חורג מגבולותיהם של פרקים מסוימים בדוח. אלה ראויים לאזכור מיוחד. בראש ובראשונה, שלוש השנים האחרונות מאז דוח מצב המדע הקודם היו בצילה של מגפת הקורונה אובמ|21 שפרצה בשלהי 2019 ואותותיה עדיין ניכרים, גם אם במידת הולכת ופוחתת, גם בשלהי 2022. בטווח הקצר, למגפה זו היו השלכות נרחבות על פעילות המדע ומערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ובעולם. כפי שעולה גם מדיווחי האוניברסיטאות, המגפה ומגבלות התנועה שחלו בעקבותיה שיבשו את סדרי ההוראה וההכשרה האקדמיים הרגילים במוסדות ההשכלה הגבוהה ודרשו התאמות מיידיות ומאמצים מיוחדים. נוסף על זה, פעילות המחקר נפגעה ועוכבה עם סגירתן הזמנית של מעבדות מחקר ותשתיות מחקר מרכזיות, או צמצום בפעילותן. ניידות החוקרים הצטמצמה גם היא והקשתה על יציאתם של חוקרים ועמיתי בתר-דוקטורט להשתלמויות ולכינוסים בחו"ל ועל הגעתם של אחרים לישראל. עם זאת השפעותיו ארוכות הטווח של משבר זה עדיין רחוקות מלהיות ידועות, והן מציבות בפני המדע וההשכלה הגבוהה בישראל הן הזדמנויות והן סיכונים שמצריכים את תשומת ליבם של מקבלי ההחלטות ושל ראשי מערכת ההשכלה הגבוהה במדינה דווקא עם שכיכתה של המגפה. דוח מצב המדע הנוכחי מתפרסם גם בנקודת מעבר חשובה בין התוכנית הרב-שנתית של ות"ת לשנים תשע"ז–תשפ"ב לזו החדשה שצפויה לפעול משנת תשפ"ג ועד תשפ"ח. בהיותה של ות"ת גורם המימון המרכזי למערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר הבסיסי בישראל, לתחילתה של התוכנית הרב-שנתית החדשה ולמרכיביה השפעה נרחבת. התוכנית צפויה להתמקד בכמה נושאי דגל ולהקצות משאבים מיוחדים לקידומם: 1( הגדלת המימון לתשתיות מחקר מוסדיות ובין-)מוסדיות; 2() חיזוק ההון האנושי למחקר באמצעות קידום המעמד של חוקרים-עמיתים באוניברסיטאות כמקובל במוסדות מחקר מובילים בעולם; 3() הקצאת מימון מיוחד לתחומי האקלים והקיימות ועידוד מחקר והוראה בהם, בייחוד בנושאי אנרגייה והתמודדות עם שינויי האקלים, מזון, חקלאות, שימור המגוון הביולוגי ושימוש במשאבי טבע, מדעי הים והמים, תחבורה וערים חכמות וחברה וקיימות; 4() תמיכה בהקמת פארקי מדע סמוכי קמפוס לחיזוק קשרי אקדמיה–תעשייה ולקידום יזמות, חדשנות ומסחור ידע; 5() הרחבת הכשרת ההון האנושי הדרוש לענף ההיי-טק1. כמו כן בדצמבר 2021 הצטרפה ישראל רשמית לתוכנית המו"פ האירופית Europe Horizon, שהיא כיום תוכנית המו"פ הגדולה בעולם לשיתוף פעולה מדעי ותעשייתי בתקציב כולל של כ95.5- מיליארד אירו, והיא עתידה להתפרס עד שנת 2.2027 בכך ישראל ממשיכה את השתתפותה בתוכניות המו"פ האירופי כפי שעשתה בתוכניותיה הקודמות ובזו המסתיימת – 2020 Horizon. הצטרפות זו מבטיחה הקצאת מימון רב למחקר המדעי בישראל בשנים הקרובות וכן את מעמדה הבין-לאומי החשוב של ישראל בקהילה המדעית. בשנים החולפות קודמו ומקודמים גם כמה תחומי מדע לפי החלטת פורום תל"מ (תשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), שהוקם לצורך איגום משאבים ותיאום בין הגופים הלאומיים שתקציביהם כוללים הקמת תשתיות מחקר גדולות ושימוש בהן. הגוף הוולונטרי בראשות נציג האקדמיה הלאומית למדעים כולל את ות"ת, את רשות החדשנות, את משרד המדע והטכנולוגיה ואת מפא"ת (המנהל למחקר ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב-שנתית לשנים תשפ"ג-תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי 1 למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק" 8( ביוני .)2022 ראו הודעת משרד החוץ; משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה; משרד האוצר; רשות החדשנות וות"ת, "נחתם רשמית הסכם הצטרפותה 2 של ישראל לתוכנית המו"פ האירופית Europe "Horizon 16( בדצמבר .)2021 22|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון) ונלווה אליהם אגף התקציבים במשרד האוצר. הנושאים שהפורום מקדמם הנמצאים בשלבי בחינה ויישום שונים הם מדע וטכנולוגיה קוונטית3, בינה מלאכותית ומדעי הנתונים4, לוויינות זעירה5 וביו-קונוורג'נס ).Bio-Convergence( מבוא מלבד זאת ראוי לציין את דוחות האקדמיה הלאומית למדעים משלוש השנים האחרונות, המתמקדים בנושאי מדיניות מדע שונים. בשנת 2020 פרסמה האקדמיה דוח בנוגע למצב לימודי השואה באוניברסיטאות ובמכללות בישראל שהובע בו חשש מנסיגת ישראל ממעמדה המוביל בחקר התחום וכן דוח בנוגע לצורך בהקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית CryoEM() מתקדמת. בשנת 2021 פרסמה האקדמיה דוח בנוגע לחשיבותה של הוראת מדעי הנתונים בכל תחומי הידע באוניברסיטאות, ובשנת דוח בנוגע להערכת מצב תחום מדעי הים בישראל ודרכים לקידומו.2022 מלבד התפתחויות אלה ראוי לציין שני נושאים נוספים הניצבים לפתחם של המדע והמחקר הבסיסי בישראל שהעיסוק בהם התרחב בשנים האחרונות, והוא צפוי להוסיף ולהתרחב בעתיד, אך הם אינם נידונים במפורש או במסודר בפרקי דוח זה. ראשית יש לציין את העיסוק המדעי הגובר במשבר האקלים ובקיימות המביא לפריחתן של יוזמות רבות לקידומו. עם יוזמות אלה ניתן למנות את קידום הנושא בתוכנית הרב-שנתית הבאה של ות"ת6, את הקמתם של מרכזי מחקר ותוכניות לימוד ייעודיות בנושאים אלה באוניברסיטאות7 וכן את ועדת ההיגוי של האקדמיה הלאומית למדעים להתמודדות עם משבר האקלים. ניתן לשער שעיסוק זה יקבל בולטות רבה בשנים הקרובות, הן בעיקר המחקר בתחום והן במימון המוקצה לו, הן בישראל והן בעולם. שנית יש לציין את חשיבות שילובן של קבוצות אוכלוסייה שונות במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל. גיוון וייצוג הולם אינם רק יעד לצדק חברתי, אלא גם בבחינת תרומה פוטנציאלית אדירה להרחבת מספר החוקרים והחוקרות בישראל ושיפור איכות המחקר המדעי. יש קריאות רבות המדגישות את תרומתם של גיוון ושל פלורליזם לאיכות המדע ולהפריה ההדדית שהם יוצרים. אלה הם מן המניעים החזקים ביותר להגדלת מספר הסטודנטים והסגל הבין-לאומי בישראל, אך הם נכונים גם לשילובן של קבוצות אוכלוסייה שונות בישראל פנימה. אף שלאורך השנים חל שיפור מסוים בנושא זה, לכל הפחות בנוגע לחלק מקבוצות האוכלוסייה בישראל, הוא עודנו ניצב לפתחה של מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר במדינה. להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "הצורך והאפשרות להקמת תשתית למו"פ בתחום מדע וטכנולוגיות קוונטים" (מרס 3 .)2019 להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "בינה מלאכותית ומדע הנתונים" (מרץ .)2021 4 להרחבה ראו דוח ועדת הבדיקה של פורום תל"מ, "הקמת מרכז תשתיות לאומי למו"פ בתחום הלוויינות הזעירה" (נובמבר .)2019 5 ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב-שנתית לשנים תשפ"ג-תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי 6 למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק" 8( ביוני .)2022 להרחבה ראו את פרק "עיקרי דיווחי האוניברסיטאות." 7 אובמ|23 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג 2022 תמונתמצב 24|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מצב המדע בישראל משתקף על בסיס נתונים ממקורות שונים בנוגע לשלוש אבני היסוד של המחקר המדעי – ההון האנושי, מימון ותקצוב ותשתיות המחקר – וכן של תפוקתהמחקרהמדעיבישראל.תמונתמצב הכוללתהשוואהבין-לאומיתהכרחיתלהבנת מעמדה של ישראל בזירה זו. במקרים רבים ההשוואהנעשיתבהדגשתמצבהשלישראל לעומת מדינות הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה. מלבדהתמונההבין-לאומית,השוואהמקומית של מצב המדע בישראל בחלוקה לתחומי המדע השונים מאפשרת בחינה מעמיקה ויסודית יותר. בצמ תנומת|25 בפרק זה מוצגת תמונה כללית של מצב המדע בישראל על בסיס נתונים ממקורות שונים בנוגע לשלוש אבני היסוד של המחקר המדעי – ההון האנושי, מימון ותקצוב ותשתיות המחקר – וכן של תפוקת המחקר המדעי בישראל. ככל שניתן, תמונת המצב כוללת השוואה בין-לאומית, ההכרחית להבנת מעמדה של ישראל בזירה זו. במקרים רבים ההשוואה נעשית בהדגשת מצבה של ישראל לעומת מדינות הדומות לה בגודלן הדמוגרפי והפיזי ושהן בעלות עצימות מדעית גבוהה כמו שווייץ, דנמרק, נורווגיה ושוודיה. כנקודת ייחוס, ההשוואה לרוב היא גם לכמה מעצמות (ארצות הברית, הממלכה המאוחדת וסין) ולממוצע מדינות הOECD- מלבד התמונה הבין-.לאומית, מוצגת בפרק זה גם השוואה מקומית של מצב המדע בישראל בחלוקה לתחומי המדע השונים. נתונים מפורטים על תת-תחומי המדע זמינים ביתר פרקי הדוח. המידע המוצג בפרק זה ובדוח כולו שואף להישען על הנתונים העדכניים ביותר הזמינים. ההוןהאנושי רמתההשכלה תמונה כללית ביותר של ההון האנושי בישראל בכל הקשור למחקר מדעי יכולה להתקבל מרמת ההשכלה של האוכלוסייה. תמונה זו מראה את עתודות ההון האנושי של ישראל בהקשר זה, ובמובן רחב יותר, היא עשויה להעיד על יחסה של האוכלוסייה בישראל להשכלה גבוהה ולמדע ועל נגישותם של לימודים גבוהים לציבור הרחב. כפי שעולה מאיור 2 כ39%-, מבני 25 עד 64 בישראל היו בעלי השכלה אקדמית (ברמת תואר ראשון ומעלה). רמת ההשכלה הגבוהה ביותר שאליה הגיעו כ24%- מבני קבוצת גיל זו היא רמת תואר ראשון, כ13%- הגיעו לרמת תואר שני וכ1%- – לרמת תואר שלישי. כפי שניתן לראות באיור זה, ישראל ממוקמת במקום גבוה יחסית (וגבוה מממוצע מדינות הOECD-) בכל הנוגע לבני קבוצת גיל זו שהגיעו לרמת השכלה של תואר ראשון. עם זאת מיקומה של ישראל נמוך וקרוב יותר לממוצע מדינות הOECD- בכל הנוגע לרמות השכלה גבוהות יותר של תואר שני ושלישי. למעשה, שיעור בעלי התואר השלישי בישראל נמוך מזה שבמדינות המאופיינות במצוינות מדעית בולטת כמו ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, גרמניה ושווייץ. אנשיהסגלהאקדמי אנשי הסגל האקדמי הבכיר במוסדות ההשכלה הגבוהה, בעיקר באוניברסיטאות, אך גם במכללות, הם מרבית החוקרים העוסקים במחקר בסיסי בישראל. הצטיינותו של המחקר הישראלי תלויה בראש ובראשונה במצוינותם המחקרית של חוקרים אלה. ככל שמספרם יהיה רב יותר, כך יוכל המחקר המדעי בישראל להיות ענף יותר. 26|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תוארראשון תוארשני תוארשלישי 5.4% 28.9% 30.0% ליטא לוקסמבורג סלובניה תמונתמצב 3.0% 24.9% 29.3% ניוזילנד פולין שווייץ 2.3% 23.2% 29.0% אירלנד סלובקיה לוקסמבורג 2.0% 21.2% 28.1% אוסטרליה פורטוגל ארצותהברית 1.9% 20.6% הממלכההמאוחדת 26.4% אסטוניה שוודיה 1.7% 19.0% 25.2% יוון בלגייה גרמניה 1.6% 19.0% 25.1% ארצותהברית צ'כיה הממלכההמאוחדת 1.6% 18.6% 24.3% ישראל לטבייה אוסטרליה 1.5% 17.9% בלגייה 24.2% שווייץ אירלנד 1.4% 17.6% 24.0% שווייץ סלובניה נורווגיה 1.4% 16.3% 23.6% הולנד ספרד דנמרק 1.3% איסלנד 16.1% 21.8% הולנד פינלנד 1.3% 16.0% נורווגיה 21.1% איסלנד ממוצעה־OECD 1.2% 15.7% 20.9% דנמרק שוודיה איסלנד 1.2% 15.6% 19.6% ברזיל פינלנד ישראל 1.1% שוודיה 14.7% 19.4% דנמרק ניוזילנד 1.1% 14.6% 18.9% ממוצעה־OECD ליטא אוסטרייה 1.1% 14.3% מקסיקו אירלנד הולנד 18.0% 1.0% גרמניה 14.2% 17.5% צרפת ממוצעה־OECD 0.9% פינלנד 14.1% 17.5% איטליה פורטוגל 0.9% 13.7% לטבייה 16.0% צרפת סלובקיה 0.9% 13.6% טורקייה אוסטרייה ספרד 15.7% 0.9% לוקסמבורג 13.6% 15.1% הונגריה בלגייה 0.8% קוסטהריקה 13.3% 14.9% נורווגיה צ'כיה 0.8% 13.3% אסטוניה 14.1% הממלכההמאוחדת אסטוניה 0.8% 13.2% הונגריה 14.0% ישראל יוון 0.8% צרפת 12.4% 11.6% ארצותהברית ליטא 0.7% ספרד 11.3% 11.1% גרמניה פולין 0.6% 8.8% סלובניה 9.1% אוסטרליה איטליה פורטוגל 0.6% 8.0% 8.8% יוון הונגריה 0.5% פולין 5.6% 7.5% ניוזילנד טורקייה 0.3% צ'כיה 5.3% 6.6% אינדונזיה לטבייה 0.3% איטליה 2.8% 5.2% קוסטהריקה ברזיל אינדונזיה 0.1% 1.8% 5.0% מקסיקו קוסטהריקה 0.1% אוסטרייה 1.7% 4.9% טורקייה מקסיקו 0.0% 0.8% 3.7% סלובקיה ברזיל אינדונזיה איור2 רמתההשכלההגבוההבמדינותהOECD-..)2021( מקור:GlanceatEducationOECD מדידת מספר אנשי הסגל יכולה להיעשות בשתי דרכים: דרך אחת סופרת את מספר העוסקים במחקר (ללא קשר להיקף המשרה שלהם), דרך הקרויה "ספירת ראשים"; הדרך השנייה סופרת את מספר התקנים המוקצים למחקר, כלומר היא סופרת משרות שלמות. טבעי הדבר שהמספרים שיתקבלו באמצעות ספירת ראשים יהיו גדולים מאלה שמתקבלים בספירת משרות שלמות. כפי שניתן לראות באיור 3, בשנת 2021 היו בישראל 11,510 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות (כולל אנשי הסגל הקליני בפקולטות לרפואה), שהם כ9,648- משרות שלמות. כמו כן ניתן לראות כי מספר אנשי הסגל הבכיר גדל במידה ניכרת בעשרים השנים האחרונות: בשנת 2002 היה מספרם 8,531 (כ6,444- במשרות שלמות) – עלייה של כ35%- (ועלייה של כ במשרות שלמות).50%- בצמ תנומת|27 12,000 11,000 10,000 9,000 8,000 7,000 6,000 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 ספירתראשים משרותשלמות איור3.מספראנשיהסגלהבכירבאוניברסיטאותובמכללותבישראללפיספירתראשיםולפימשרותשלמות.)2021–2002( הנתוניםכולליםאתאנשיהסגלהקליניבפקולטותלרפואה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 3,000 רפואה מדעיהחברהומשפטים 2,500 מדעיהרוח מדעיהטבע 2,000 1,500 הנדסהואדריכלות 1,000 מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב 500 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 איור4.מספראנשיהסגלהבכירבאוניברסיטאותובמכללותבישראללפיתחומים.)2021–2015( הנתוניםכולליםאתאנשיהסגלהקליניבפקולטותלרפואה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 28|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מאיור 4 ניתן ללמוד על חלוקתם של אנשי הסגל הבכיר בישראל לפי תחומי המחקר. בשנת 2021 היו בישראל 2,856 אנשי סגל בכיר ברפואה (כ25%- מכלל אנשי הסגל,) 2,705 במדעי החברה ומשפטים תמונתמצב (כ,)23%- 2,362 במדעי הרוח (כ,)20%- 2,193 במדעי הטבע (כ,)19%- 1,318 בהנדסה ואדריכלות כ11%-( ו907-) במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (כ8.)8%- מספר אנשי הסגל הבכיר בכל התחומים גדל מאז שנת 2015. כפי שאפשר לראות באיור 5, הגידול הרב ביותר היה במספרם של אנשי הסגל ברפואה (גידול של כ24%-), ולאחר מכן במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (גידול של כ19%- במדעי הטבע גדל מספר אנשי הסגל בכ10%-). בהנדסה ואדריכלות בכ7%-,, במדעי הרוח בכ5%- ובמדעי החברה בכ3%-. 24.4% 18.6% 9.8% 6.6% 5.4% 2.7% מדעיהחברה מדעיהרוח הנדסהואדריכלות מדעיהטבע מתמטיקה, רפואה ומשפטים סטטיסטיקהומדעי המחשב איור5.שיעורהשינויבמספראנשיהסגלהבכירבאוניברסיטאותובמכללותבישראללפיתחומים.)2021–2015( הנתוניםכולליםאתאנשיהסגלהקליניבפקולטותלרפואה.מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה את מספרם של אנשי הסגל הבכיר יש לבחון גם ביחס למספר הסטודנטים. יחס סטודנטים–סגל גבוה מגדיל את עומס ההוראה המוטל על אנשי הסגל הבכיר, ומכאן פוגע בזמנם המוקצה למחקר9. יתרה מזאת, יחס סטודנטים–סגל גבוה, בעיקר כשמדובר בסטודנטים לתארים מתקדמים, פוגע ביכולתם של אנשי הסגל להיות קשובים לתלמידי המחקר ולהנחותם הנחיה נאותה. כפי שניתן לראות באיור 6, בשנת תשפ"א 2020/21( היו באוניברסיטאות (ללא האוניברסיטה הפתוחה)) 9.8 סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל בכיר במדעי הרוח, 23.6 סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל בכיר במדעי החברה, 16.7 סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל בכיר במדעים המדויקים ו4.1- סטודנטים לתואר ראשון על כל איש סגל במדעי החיים והרפואה. יחס זה נמוך יותר כשמדובר בסטודנטים לתארים מתקדמים. היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שני לאנשי סגל בכיר היה 5.2 במדעי הרוח, 11.8 במדעי החברה, מספרים אלה אינם תואמים את הנתונים המוצגים באיור 3 מפני שלפי השיטה של ספירת ראשים איש סגל שיש לו תקן בשני תחומים 8 שונים נספר בשניהם. לכן המספרים המוצגים כאן נסכמים למספר גדול יותר, אך אין סתירה בין הנתונים. בדומה לזה, שיעורם של אנשי הסגל בתחומים השונים אינו נסכם ל100%-. יש לציין כי לא כל עומס ההוראה מוטל על אנשי הסגל הבכיר; חלק ממנו (בשיעור המשתנה בין תחומים ובין מוסדות) מוטל על 9 מרצים מן החוץ ועל אנשי הסגל הזוטר. בצמ תנומת|29 2.9 במדעים המדויקים ו1.5- במדעי החיים והרפואה. כמו כן היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שלישי לאנשי סגל בכיר היה 2 במדעי הרוח, 1.6 במדעי החברה, 1.5 במדעים המדויקים ו1.8- במדעי החיים והרפואה. ככלל, ניתן לראות כי היחס סטודנטים-סגל נמצא במגמת ירידה ברורה במדעי הרוח כשמדובר בסטודנטים לתואר ראשון ושני, ובעלייה עקיבה במדעים המדויקים, כשמדובר בסטודנטים לתואר ראשון. אולם יש הבדלים ביחס זה בין תת-תחומים שונים, כפי שניתן ללמוד מהנתונים המוצגים בפרקי התחומים. מדעיהחייםוהרפואה מדעי החברה מדעי הרוח המדעים המדויקים 25 20 15 10 5 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תוארשני תוארראשון תוארשלישי איור6.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותלפיתחומים.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה הגיל הממוצע של אנשי הסגל הבכיר עולה בהדרגה. כפי שעולה מאיור 7, הסגל הבכיר במדעי הרוח וברפואה הוא המבוגר ביותר. כ68%- מאנשי הסגל במדעי הרוח בשנת 2021 היו מעל גיל 50, וכך גם כ69%- מאנשי הסגל ברפואה. ביתר התחומים חלקם של אנשי הסגל מעל גיל 50 הוא בין כ54%- לכ61%-. עם זאת ניתן לראות ירידה מסוימת בשיעורה של קבוצת הגיל המבוגרת ביותר (אנשי הסגל מעל גיל 60) בכל התחומים. בד בבד ניתן לראות ירידה בכל התחומים גם בשיעורה של הקבוצה הצעירה ביותר (אנשי הסגל עד גיל 39). במילים אחרות, חלקה של קבוצת הגיל שבין 40 ל59- גדל. עלייה בגיל הממוצע של אנשי הסגל וכן, ובעיקר, ירידה בשיעורם של אנשי הסגל מתחת לגיל 39 יכולות לנבוע מסיבות שונות, ובהן התארכות מסלולי ההכשרה האקדמית, כמו משך לימודי הדוקטורט והשתלמויות הבתר-דוקטורט. משך מסלול ההכשרה הכולל מצטרף כמובן לגיל המבוגר, יחסית לזה שבעולם, שבו מתחילים מרבית הצעירים בישראל בלימודים אקדמיים. לכניסתם של אנשי סגל חדשים בגיל מבוגר יחסית יכולות להיות השלכות שונות על מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר בישראל, למשל פגיעה בתמריץ להשתלב במסלול האקדמי וכן לקיצור שנות הפעילות של אנשי הסגל. 30|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 100% תמונתמצב 80% 60% 40% 20% 0 מדעיהטבע מתמטיקה, הנדסה מדעיהרוח מדעיהחברה רפואה סטטיסטיקה ואדריכלות ומשפטים ומדעיהמחשב 60+ 59-50 49-40 עד39 איור7.התפלגותגילאנשיהסגלהבכירבאוניברסיטאותובמכללותבישראללפיתחומים.)2021–2015( מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה עמיתיבתר-דוקטורט עמיתי בתר-דוקטורט הם חוקרים שהשלימו את לימודי הדוקטורט שלהם ומשתלמים בפעילות מחקר במוסד מחקר (לעיתים גם בתעשייה), לרוב במוסד אחר מזה שבו סיימו את לימודיהם. מסלול זה מאפשר לחוקר להמשיך בתהליך הכשרתו המחקרית בליווי חוקר ותיק טרם השתלבותו במשרה בתקן באקדמיה. מסלולים אלה הפכו נפוצים יותר ויותר, ואורכם יכול לנוע בין כשנה לכחמש שנים, לפי תחום המחקר. בישראל מיוחסת חשיבות רבה להשתלמות בתר-דוקטורט בעת גיוסם של אנשי סגל חדשים. בתחומים רבים מצופה מחוקרים שסיימו את לימודי הדוקטורט שלהם במוסד בארץ לערוך מחקר בתר-דוקטורט בחו"ל כאמצעי לרכישת מיומנויות חדשות ולהשתלבות בקהילה המדעית הבין-לאומית. לעמיתי בתר-דוקטורט יש חשיבות רבה גם בפעילות מעבדות המחקר של החוקרים הוותיקים, בהיותם של עמיתי הבתר-דוקטורט שותפים מקצועיים שביכולתם להעשיר את פעילות המעבדה ואת מחקריה, וכן לסייע בהנחיית תלמידי מחקר. בהקשר זה יש חשיבות מיוחדת גם להגעתם לישראל של עמיתי בתר- דוקטורט מחו"ל, שיכולים לתרום לחוקר המארח ולחברי מעבדתו גישות מדעיות שונות וחדשות שאותן למדו בהכשרתם בחו"ל. על חשיבותם זו בין היתר לבין-לאומיות המחקר בישראל, ראו בפרק "בין-לאומיות". מבחינה לאומית ובין-לאומית המעקב אחר עמיתי בתר-דוקטורט לוקה בחסר. בישראל יש נתונים סדירים מהשנים האחרונות בלבד, ואין נתונים בין-לאומיים סדורים המאפשרים השוואת מצבה של ישראל לזה של מדינות אחרות. כפי שניתן לראות באיור 8 מספר עמיתי הבתר-,דוקטורט המצויים בצמ תנומת|31 בישראל גדל במתינות בשנים האחרונות מ2,845- חוקרים בשנת 2017 ל3,107- בשנת 2020. קצת פחות ממחציתם ישראלים, וקצת יותר ממחציתם – זרים. כפי שרואים באיור 9 מרבית עמיתי הבתר-,דוקטורט בישראל הם מתחומי המדעים המדויקים או ממדעי החיים והרפואה, בהיקפים דומים יחסית: בשנת 2020 כ1,239- חוקרים השתלמו בבתר-דוקטורט במדעים המדויקים וכ1,225- במדעי החיים והרפואה. מספרם של עמיתי הבתר-דוקטורט במדעי הרוח והחברה קטן יותר אך נמצא במגמת עלייה מתונה: מספר עמיתי הבתר-דוקטורט במדעי הרוח גדל מכ286- בשנת 2017 לכ385- בשנת 2020. עלייה דומה ניכרה במדעי החברה – מכ202- עמיתי בתר-דוקטורט בשנת 2017 לכ259- בשנת 2020. 3,107 3,054 3,018 2,845 1,462 1,476 1,418 )47.1%( )48.9%( )46.4%( 1,391 )48.9%( 1,645 1,636 1,454 1,542 )52.9%( )53.6%( )51.1%( )51.1%( 2020 2019 2018 2017 ישראלים זרים איור8 מספרעמיתיהבתר-.דוקטורטבישראלבחלוקהלחוקריםישראליםוזרים.)2020–2017( מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 32|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 1,268 1,239 1,237 תמונתמצב 1,204 1,225 1,115 385 348 285 259 232 202 2020 2019 2018 2017 המדעיםהמדויקים מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח מדעיהחברה איור9 מספרעמיתיהבתר-.דוקטורטבישראללפיתחומים.)2020–2017( מספרהחוקריםבכלתחוםמשוערעלבסיסשיעורחוקריהבתר-דוקטורטבכלתחוםמסךהחוקריםבכלהתחומיםבאותההשנה.מקור:הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה סטודנטיםובוגרים סטודנטים הם נדבך מרכזי במערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר. תלמידי המחקר (סטודנטים לתואר שני וביתר שאת לתואר שלישי) הם העתודה המחקרית של ישראל, וחלקם יהוו את שדרת החוקרים בשנים שתבואנה. כמו כן בתחומים רבים תלמידי המחקר משתלבים בפעילות המחקרית של אנשי הסגל ומסייעים לקידומה. מקרב הסטודנטים לתואר ראשון יוצאים המעטים שממשיכים ללימודים מתקדמים, ואחרים נושאים את הכשרתם המדעית ליתר זירות התעסוקה במגזר הציבורי, הפרטי או השלישי, שבו הם משתמשים לעיתים בכישורים אלה לצורכי מחקר יישומי, תעשייתי וכדומה. נוסף על זה, מספר הסטודנטים בכל רמות התואר משפיע על עומס ההוראה וההנחיה המוטל על אנשי הסגל, ומכאן על פניותם למחקר ולהנחיה ברמה גבוהה. בשל התמקדותו של דוח מצב המדע במחקר הבסיסי, תמונת המצב בנוגע לסטודנטים במערכת ההשכלה הגבוהה מתמקדת בתלמידי המחקר. במקומות מסוימים, ובעיקר בפרקי התחומים, יוצגו נתונים נוספים גם על סטודנטים לתואר ראשון. מספר בוגרי המוסדות להשכלה גבוהה גדל לאורך השנים כמעט בעקיבות. כפי שניתן לראות באיור 10, מספר מקבלי התואר הראשון גדל משנת תשס"ז 2006/07( מ39,261-) בוגרים ל50,395- בוגרים בשנת תש"ף 2019/20( גידול של כ28%-), מספר מקבלי התואר השני גדל מ13,351-. בתשס"ז ל24,022- בתש"ף, גידול של כ80%- מספר מקבלי התואר השלישי גדל מ1,288-. בתשס"ז ל1,811- בתש"ף, גידול של כ41%-. בשנת תש"ף נראה קיטון קל במספר בוגרי התואר הראשון והשני, אך נתון יחיד זה אינו יכול להעיד על מגמה. בצמ תנומת|33 תוארראשון מבחינת התחומים, כפי שנראה באיור 11, מספר מקבלי התאריםהרבביותרלתוארראשוןושניהואבמדעיהחברה: 51,078 51,298 51,184 50,861 50,813 50,395 49,735 בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעי החברה 21,311 48,492 47,553 54,000 44,847 42,934 סטודנטים (כ42%- מסך מקבלי התואר הראשון) ו11,944- 40,583 39,261 39,349 48,000 קיבלו תואר שני (כ50%- מסך מקבלי התואר השני). 42,000 36,000 התחום הבא אחריהם שבו מספר מקבלי התואר הראשון 30,000 והשני הוא הגדול ביותר הוא מדעי הרוח: בשנת תש"ף 24,000 קיבלו תואר ראשון במדעי הרוח 12,749 סטודנטים (כ- 18,000 25%מסךמקבליהתוארהראשון)ו6,698-קיבלותוארשני 12,000 6,000 כ28%-( מסך מקבלי התואר השני10.) מספר מקבלי 0 התארים במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה קטן 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 יותר. בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעים המדויקים 11,292 סטודנטים (כ22%- מסך מקבלי התואר הראשון) תוארשני ו2,057- קיבלו תואר שני (כ9%- מסך מקבלי התואר השני). כמו כן בשנת תש"ף קיבלו תואר ראשון במדעי 25,664 25,261 24,022 23,443 22,611 21,751 28,000 החיים והרפואה 5,043 סטודנטים (כ10%- מסך מקבלי 21,242 20,768 19,451 24,000 17,613 התואר הראשון) ו3,323- קיבלו תואר שני (כ14%- מסך 15,649 13,860 20,000 13,649 13,351 מקבלי התואר השני). בראייה רב-שנתית ניתן לראות 16,000 כי מספר מקבלי התואר הראשון בתחומי מדעי החברה 12,000 הולך וקטֵן זה כעשור. קיטון ניכר גם בקרב מספר מקבלי 8,000 4,000 התואר הראשון במדעי הרוח, אך רק מהשנים האחרונות. 0 מספר מקבלי התואר הראשון במדעי החיים והרפואה יציב 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 יחסית בשנים האחרונות. לעומתם, מספר מקבלי התואר הראשון במדעים המדויקים גדֵל במתינות. מספר מקבלי תוארשלישי התואר השני בכל ארבעת התחומים נמצא במגמת גדילה 1,811 לאורך השנים האחרונות, והנתון הבולט ביותר הוא במדעי 1,642 2,000 1,617 1,618 1,586 1,570 1,570 1,534 1,536 1,541 1,546 1,437 החברה והרוח (להוציא ירידה בשנת תש"ף שטרם ניתן 1,373 1,288 1,600 להכריע אם היא מבטאת שינוי מגמה או תנודה רגעית). 1,200 800 לעומת המצב בלימודי התואר הראשון והשני תמונת בוגרי 400 התוארהשלישימעידהעלבכורתםשלהמדעיםהמדויקים 0 ושל מדעי החיים והרפואה. מספר מקבלי התואר השלישי 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 בשני תחומים אלה הוא הגדול ביותר: בשנת תש"ף קיבלו איור10.מספרמקבליהתאריםמהמוסדות להשכלההגבוההבישראללפיתואר, 10 חלק ניכר מבוגרי מדעי הרוח הם בוגרי חינוך והכשרה להוראה חרף תשס"ז–תש"ף2019/20–2006/07(). ירידה בפועל ביתר תחומי מדעי הרוח הקלאסיים. להרחבה בעניין זה ראו את פרק "מדעי הרוח". מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 34|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תואר שלישי בתחומי מדעי החיים והרפואה 571 סטודנטים (כ32%- מסך מקבלי התואר השלישי,) בתחומי המדעים המדויקים 538 סטודנטים (כ30%-), בתחומי מדעי הרוח 376 סטודנטים (כ21%-) תמונתמצב ובתחומי מדעי החברה – 326 סטודנטים (כ18%-). כלומר, מרבית מקבלי התואר הראשון והשני הם בתחומי מדעי החברה והרוח, ואילו מרביתם של מקבלי התואר השלישי הם במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה. תואר ראשון תוארשני תואר שלישי 25,000 12,500 600 20,000 10,000 500 15,000 7,500 400 10,000 5,000 300 5,000 2,500 200 0 0 100 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 מדעיהחברה מדעיהרוח המדעיםהמדויקים מדעיהחייםוהרפואה איור11.מספרמקבליהתאריםמהמוסדותלהשכלההגבוההבישראללפיתחוםולפיתואר,תש"ע–תש"ף.)2019/20–2009/10( מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה מדעי החברה המדעים המדויקים מדעיהחייםוהרפואה מדעי הרוח 53.7% 51.9% 50.8% 48.9% 46.2% 45.3% 45.1% 43.5% 42.4% 41.1% 42.1% 40.7% 41.5% 39.8% 32.5% 31.8% 31.6% 29.4% 26.3% 25.6% 21.6% 21.4% 21.1% 20.8% 18.6% 17.8% 18.3% 18.3% 17.6% 17.2% 17.6% 17.4% 16.4% 17.0% 16.6% 16.8% 16.1% 15.5% 15.8% 14.8% 14.5% 13.4% 13.2% 13.0% 11.9% 8.8% 8.6% 8.6% 9.3% 9.3% 8.3% 7.8% צרפת קנדה שוודיה ישראל שווייץ הממלכההמאוחדת גרמניה ניוזילנד ארצותהברית דנמרק פינלנד הולנד הולנד דנמרק שוודיה גרמניה שווייץ פינלנד ניוזילנד הממלכההמאוחדת ישראל צרפת ארצותהברית קנדה קנדה ניוזילנד הממלכההמאוחדת ארצותהברית ישראל הולנד צרפת פינלנד שווייץ גרמניה דנמרק שוודיה ארצותהברית ישראל הממלכההמאוחדת פינלנד ניוזילנד צרפת קנדה הולנד שווייץ דנמרק גרמניה שוודיה OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ איור12.שיעורבוגריהתוארהשלישיבמדינותOECDנבחרותלפיתחומים.)2020( כדילחסוךבהצגתהמידעמוצגותמדינותנבחרותבלבד.מקור:GlanceatEducationOECD בראייה בין-לאומית איור 12 מציג את שיעור בוגרי התואר השלישי בשנת 2020 בכל אחד מארבעת התחומים לעומת מדינות OECD נבחרות. כפי שנראה באיור זה, מקרב בוגרי התואר השלישי בישראל בשנת 2020 כ49%-, היו בתחומי המדעים המדויקים, כ16%- בתחומי מדעי החיים והרפואה, כ18%- בצמ תנומת|35 בתחומי מדעי החברה, והיתר (כ17%- – במדעי הרוח11.) שיעור בוגרי התואר השלישי בישראל בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החברה ומדעי הרוח היה גבוה יחסית למדינות הOECD- הנבחרות, ואילו שיעור בוגרי התואר השלישי במדעי החיים והרפואה היה נמוך מזה שברובן. אף שבוגרי התואר השלישי הם העתודה המחקרית של ישראל, נראה שרק כמחצית מהם משתלבים לבסוף בסגל האקדמי (הבכיר או כמרצים מן החוץ). כפי שנראה באיור 13 רק כ52%-, ממי שקיבלו תואר שלישי בישראל בשנת 2000 השתלבו לבסוף בסגל האקדמי. בדומה לזה, רק כ41%- ממקבלי התואר השלישי בשנת 2016 השתלבו בסגל האקדמי, אף שעדיין פתוחה לפניהם האפשרות לעשות כן. כמו כן ניתן לראות ששיעורם של בוגרי התואר השלישי שהשתלבו בתוך חמש שנים בסגל האקדמי עלה בכ5- נקודות האחוז: כ36%- ממקבלי התואר השלישי בשנת 2000 השתלבו בתוך חמש שנים בסגל האקדמי לעומת כ41%- ממקבלי התואר השלישי בשנת 2016. יתרה מזאת, באיור 14 ניתן לראות ששיעור הולך וקטן מקרב בוגרי התואר השלישי שמצטרפים לסגל האקדמי משתלבים מייד בתחילת דרכם בתקני סגל בכיר לעומת המשתלבים במשרות של מורים מן החוץ. כ67%- ממקבלי התואר השלישי בשנת 2000 שהשתלבו בסגל האקדמי נכנסו (כמשרה ראשונה) לתקן סגל בכיר, ולעומת זאת בשנת 2016 רק כ35%- מבוגרי התואר השלישי עשו כן. ככלל, נתונים אלה עשויים להעיד על הזדמנויות להרחבת היקף המחקר הבסיסי בישראל שמוחמצות בשל שיעורי ההשתלבות הנמוכים של בוגרי תואר שלישי במערכת האקדמית, וכן בשל שיעורי ההשתלבות הגבוהים במשרות של מורים מן החוץ המועסקים בתפקידי הוראה בלבד ופעילותם המחקרית מצומצמת מאוד (וכך גם התמיכה שהם זוכים לה מצד גופי המחקר). כמו כן הם עשויים להעיד על המורכבות ההולכת וגדלה של הצטרפות לסגל הבכיר שבעבר הייתה משרתם האקדמית הראשונה של רבים יותר מקרב מקבלי התואר השלישי. 11 סיווג התחומים נעשה על בסיס התקן הבין-לאומי לנושא זה ISCED-F-2013() שאינו חופף חפיפה מלאה את החלוקה המקובלת לארבעת תחומי המדע כפי שהם מוצגים בדוח זה ולפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. ההבדלים העיקריים הם סיווג לימודי הסטטיסטיקה ולימודי הביולוגיה תחת המדעים המדויקים וההנדסה, וכן בסיווג לימודי עבודה סוציאלית תחת מקצועות הבריאות והרפואה. לכן התמונה המוצגת כאן היא במידה מסוימת תמונת חסר של מדעי החיים והרפואה וכן תמונה עודפת של המדעים המדויקים. 36|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 60% 50% תמונתמצב 40% 30% 20% 10% 0% 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 נכנסוסךהכול נכנסובתוך5שנים איור13.שיעורבוגריהתוארהשלישישנכנסולסגלהאקדמי(כסגלבכיראוכמרציםמןהחוץ)לפישנתקבלתהתוארהשלישי ).2016–2000( מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 מוריםמןהחוץ סגלבכיר איור14.התפלגותכניסתםשלבעליתוארשלישילסגלהאקדמילפישנתקבלתהתוארוסוגהמשרה.)2016–2000( סיווגאנשיהסגללפיסוגהמשרהמתבססעלהמשרההראשונהשבההםהופיעוכחלקמהסגלהאקדמי,וייתכןמעברביןשתיהקבוצות,למשלאנשי סגלשמופיעיםכמוריםמןהחוץאךנקלטולאחרמכןכסגלבכיר.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה בצמ תנומת|37 מימוןותקצוב ההוצאההלאומיתלמחקרופיתוח ההוצאה הלאומית למחקר ופיתוח (מו"פ) היא הנתון המרכזי המעיד על היקף המימון והתקצוב של המחקר במדינה. נהוג למדוד את עצימות המו"פ Intensity( R&D) של מדינות באמצעות שיעור ההוצאה הלאומית שלהן למו"פ כאחוז מהתמ"ג. נתון זה כולל את כל ההוצאות הלאומיות למו"פ, כולל זה המתבצע במגזר הפרטי והביטחוני12. בחינת ההוצאה הלאומית למו"פ לפי שיעורה בתמ"ג מאפשרת השוואה של ישראל למדינות השונות ממנה בגודלן הפיזי או הכלכלי. 6% ישראל 5% 4% שוודיה ארצותהברית שווייץ 3% ממוצע ה־OECD סין 2% הממלכההמאוחדת 1% 0% 1980 1990 2000 2010 2020 איור15 עצימותהמו"פבמדינותהOECD-..)2020–1981( מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD כפי שעולה מאיור 15, למן שנות האלפיים עצימות המו"פ של ישראל היא הגבוהה ביותר בקרב מדינות הOECD- והגיעה לשיאה בשנת 2020 כאשר ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל הייתה כ5.4%-, מהתמ"ג. כמו כן ניתן ללמוד מאיור זה כי במרבית המדינות, ובכללן ישראל, עצימות המו"פ גברה בשנים האחרונות, גם אם בחלק מהן בקצב איטי. 12 הנתונים על הוצאה לאומית למו"פ בישראל אינם כוללים מו"פ ביטחוני. 38|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אולם יש להתייחס לנתונים המעודדים על עצימות המו"פ של ישראל בעירבון מוגבל כאשר בוחנים את השקעתה במחקר אקדמי. כפי שניתן לראות באיור 16 כ90%-, מההוצאה הלאומית למו"פ בישראל תמונתמצב בשנת 2020 הוקדשו למו"פ תעשייתי, ורק כ8%- למו"פ אקדמי. אף שבמרבית המדינות עיקר ההוצאה הלאומית למו"פ מוקדשת למו"פ תעשייתי, יחס גבוה זה של השקעה במו"פ תעשייתי לעומת מו"פ אקדמי ייחודי לישראל. כפי שמוצג באיור 17, שיעור ההשקעה במו"פ בישראל שמבוצע במגזר העסקי הלך וגדל לאורך השנים (בשנת 1991 הוא היה כ56%-), ואילו השיעור המושקע במו"פ האקדמי הולך וקטן (בשנת 1991 הוא היה כ27%-). 100% 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% ישראל טייוואן קוריאה יפן סין הונגריה ארצותהברית בלגייה סלובניה שוודיה אירלנד אוסטרייה איסלנד פינלנד גרמניה הולנד צרפת טורקייה פולין איטליה דנמרק צ'כיה רומניה פורטוגל רוסיה ספרד אסטוניה נורווגיה סלובקיה קולומבייה קנדה לוקסמבורג ליטא יוון צ'ילה לטבייה מקסיקו OECDממוצעה־ עסקי השכלהגבוהה ממשלתי מלכ"ריםפרטיים איור16 השקעהלאומיתבמו"פלפימגזרמבצעבמדינותהOECD-..)2020( מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD לפי נתונים אלה, אומדן מדויק יותר של המימון והתקצוב המופנים למחקר הבסיסי מתקבל מבחינת ההשקעה במו"פ אקדמי, שהוא המו"פ שמגזר ההשכלה הגבוהה מבצע. באיור 18 ניתן לראות כי למן אמצע שנות האלפיים יש ירידה מתמשכת בהשקעה הלאומית במו"פ אקדמי בישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר שהביא לירידת מעמדה מאחת המדינות המובילות במדד זה. בשנת 2003 היה שיעור זה בשיאו – 0.68% – וירד בהדרגה עד ל0.42%- בשנת 2020 שיעור זה מתקרב לממוצע במדינות הOECD-. שהיה בשנת 2020 .0.43% בצמ תנומת|39 100% 75% 50% 25% 0% 1990 1995 2000 2005 2010 2015 2020 עסקי השכלהגבוהה ממשלתי מלכ"ריםפרטיים איור17.שיעורהשקעהלאומיתבמו"פבישראללפימגזרמבצע.)2020–1991( מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD 1.00% שווייץ שוודיה 0.75% 0.50% ממוצעה־OECD ישראל הממלכה המאוחדת ארה״ב 0.25% סין 0.00% 1980 1990 2000 2010 2020 איור18 השקעהלאומיתבמו"פאקדמיבמדינותהOECD-.כאחוזמהתמ"ג.)2020–1981( מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD 40|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ שינוי בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי כאחוז מהתמ"ג יכול לנבוע משינוי בשיעור ההוצאה הלאומית למו"פ או משינוי בתמ"ג. לכן יש לבחון את ירידתה של ישראל במדד זה גם במספרים מוחלטים. איור תמונתמצב 19 מציג את ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי במחירים קבועים (במחירי 2015). כפי שנראה באיור זה, ההוצאה הלאומית במו"פ אקדמי בישראל הייתה בשנת 2020 כ1.4- מיליארד דולר. הוצאה זו מבטאת עלייה הדרגתית בהיקף ההוצאה הלאומית למו"פ בישראל משנות התשעים וירידה הדרגתית מאז שנת 2015. מגמה דומה נראית גם במדינות אחרות בעולם, למשל סינגפור, אך היא אינה נחלתן של מדינות שונות שהיקפי ההשקעה שלהן במו"פ אקדמי גדלו במידה ניכרת לאורך השנים, למשל מדינות כמו שווייץ, שוודיה ודנמרק. 10,000 8,000 6,000 שווייץ 4,000 שוודיה דנמרק סינגפור 2,000 פינלנד ישראל ניוזילנד 0 1980 1990 2000 2010 2020 איור19 ההשקעההלאומיתבמו"פאקדמי(מיליונידולר)במדינותהOECD-.במחיריםקבועים.)2020–1981( הערכיםהםבמחירי2015 מדינותשבהןההשקעהב2020-.עולהעל10מיליארדדולראינןמוצגות(מדינותאלהכוללותאתארצותהברית,סין,גרמניה, יפן,צרפת,הממלכההמאוחדתוקנדה).מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD היקף ההשקעה של מדינה במו"פ אקדמי נגזר בין היתר מכוחה הכלכלי. אולם איור 19 אינו מבטא את ההבדלים בכוחן הכלכלי של המדינות, ולכן יש להיזהר מלהסיק ממנו מסקנות השוואתיות. איור 20 יכול לסייע להשלים תמונה זו בהשוואת שיעור השינוי בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי בטווח של 15 שנים13. בחישוב זה השקעתה של כל מדינה בשנת 2019 מושווה להשקעתה בשנת 2004. שיעור שינוי זה מאפשר השוואה נכונה יותר למדינות אחרות. כפי שנראה באיור זה, היקף ההשקעה של ישראל במו"פ אקדמי אכן עלה ב15- השנים האחרונות, בשיעור של כ26%-. עם זאת זהו משיעורי הגידול 13 בחינת טווח זמן של 15 שנה נועדה לסייע בבחינת מגמה ארוכת טווח בסינון תנודות ברמה השנתית. בצמ תנומת|41 הנמוכים ביותר בקרב מדינות הOECD-. בטווח זמן זה ניתן לראות את צמיחתן המדעית של מדינות כמו סין (גידול של כ427%-) ומדינות מזרח אירופה שונות (למשל: פולין – 380%, צ'כיה – 275% ורוסיה – 179%). במעצמות מדעיות כמו ארצות הברית והממלכה המאוחדת, שיעור הגידול נמוך יותר, אך עדיין גבוה מזה שבישראל 36%( ו34%- בהתאמה.) 427% 380% 275% 255% 251% 179% 161% 134% 129% 122% 109% 110% 107% 107% 105% 99% 90% 88% 85% 68% 68% 69% 67% 60% 53% 47% 45% 42% 43% 36% 33% 34% 34% 35% 30% 27% 29% 26% 26% 3% -4% איטליה יפן ישראל הולנד פינלנד יוון ספרד קנדה הממלכההמאוחדת הונגריה צרפת ארצותהברית שוודיה ליטא אוסטרייה ארגנטינה אירלנד מקסיקו בלגייה קולומבייה גרמניה סלובניה טייוואן טורקייה אוסטרליה דנמרק נורווגיה סינגפור שווייץ רומניה אסטוניה דרוםאפריקה פורטוגל קוריאה רוסיה לטבייה סלובקיה צ'כיה פולין סין OECDממוצעה־ איור20 שיעורהשינויבהוצאההלאומיתלמו"פבמדינותהOECD-.ב15-השניםהאחרונות.)2019–2004( מקור:IndicatorsTechnologyandScienceMainOECD תקציבהוועדהלתכנוןולתקצוב תמונה ממוקדת יותר של אופי מימון המחקר המדעי בישראל מתקבלת מבחינת תקציבם של שני הגופים העיקריים האחראים למימון המחקר המדעי: הוועדה לתכנון ולתקצוב (ות"ת), ודרכה – הקרן הלאומית למדע. בשנת תשפ"ב 2021/22( היה תקציב ות"ת כ12.5-) מיליארד שקלים. תקציב זה מוקדש לא רק למחקר אלא גם להוראה במערכת ההשכלה הגבוהה. עיקרו של התקציב (כ70%- בתשפ"ב) הוקדש להשתתפות ישירה של ות"ת במימון מוסדות ההשכלה הגבוהה. שיעור המימון שמוענק לכל מוסד נקבע על פי מודל התקצוב של ות"ת, המשקלל את תפוקות מוסדות ההשכלה הגבוהה במונחי מחקר (לאוניברסיטאות בלבד) והוראה. מלבד זה, תקציב ות"ת כולל הקצאה לתוכניות ייעודיות, כמו תוכניות לעידוד תחומי מחקר או הוראה מסוימים או להנגשת ההשכלה הגבוהה לקבוצות אוכלוסייה שונות. כ14%- 1.8( מיליארד שקלים) מהתקציב בתשפ"ב הוקדשו להקצבות למחקר, שכוללות את תקצוב הקרן הלאומית למדע ותמיכה בתשתיות מחקר וכן בקרנות ובמיזמים נוספים14. 14 לפירוט נוסף ראו את חוברות התקציב באתר ות"ת. 42|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הקרןהלאומיתלמדע הקרן הלאומית למדע היא בפועל הגוף המרכזי האחראי למימון המחקר הבסיסי בישראל. תקציבה נשען תמונתמצב על מימון ות"ת, ובחלקו גם על מקורות אחרים, כתרומות וקרנות שמורות. מענקי הקרן מוקצים על בסיס של מצוינות מדעית בתהליך של שיפוט עמיתים, כמקובל בעולם המדעי. הקרן מפעילה תוכניות מענקים שונות. מרבית תוכניות אלה הן תוכניות ליבה שלרוב פתוחות למחקרים בכל תחומי המדע וממומנות מתקציבה השוטף של הקרן שמקורו בות"ת. כמו כן מפעילה הקרן כמה תוכניות ייעודיות המתמקדות מראש בקידום מחקרים בתחומים מסוימים או בקבוצות אוכלוסייה מסוימות. לכל אחת מתוכניות אלו תקציב ייעודי, ברוב המקרים תקציב תוספתי מות"ת או ממקורות נוספים מלבד תקציבה השוטף של הקרן. ערוץ המימון המרכזי של הקרן הוא תוכנית המענקים האישיים הניתנים לחוקר יחיד או לכל היותר לקבוצה של עד ארבעה חוקרים לתקופה של שנה עד חמש שנים. כפי שניתן לראות באיור 21 תקציב הקרן (בניכוי הוצאות תפעול) היה בשנת תשפ"א כ702.5-, מיליון שקלים, יותר מכפול מתקציבה לפני כ15- שנה. 702.5 700 600 500 400 300 265.7 200 2006/07 2007/08 2008/09 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2020/21 איור21 תקציבהקרןהלאומיתלמדע(בניכויהוצאותתפעול)במחיריםשוטפים(מיליוניש"ח.). מקור:הקרןהלאומיתלמדע תקציב הקרן הלאומית למדע אינו מוקצה במידה שווה לכל תחומי המדע. בחינת התפלגות המימון של תוכנית המענקים האישיים מספקת תמונה כללית בנושא זה, אך יש לזכור כי תמונה זו אינה שלמה משום שהיא אינה כוללת את המימון שמוקצה במסגרת תוכניות אחרות. איור 22 מציג את שיעור המימון השנתי למענקים אישיים חדשים בכל שנה וכן את חלוקתו של מימון זה לפי תחומים. המימון השנתי למענקים חדשים שהחלו בשנת 2021 היה כ140- מיליון ש"ח, יותר מפי שניים מהסכום שהוענק בשנת 2010 – כ60- מיליון ש"ח (במחירים שוטפים). באופן עקיב שיעור המימון למענקים בתחומי בצמ תנומת|43 המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה גבוה במידה ניכרת מזה המוקצה למענקים בתחומי מדעי הרוח והחברה. אולם חלקם של המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה קטן בהדרגה בעשר השנים האחרונות מכ40%- לכל אחד מהם, לכ35%-. בהתאמה, חלקם של מדעי הרוח והחברה גדל: חלקם של מדעי הרוח גדל מכ7%- לכ10%- וזה של מדעי החברה – מכ10%-, ל.19%- 150 120 35.7% 35.9% 35.0% 90 מיליוניש"ח 38.3% 40.2% 38.7% 10.6% 38.0% 9.9% 10.5% 9.2% 38.0% 32.8% 10.7% 10.4% 7.3% 37.1% 60 9.0% 9.4% 40.4% 40.4% 8.5% 7.0% 7.6% 35.2% 35.0% 30 36.1% 37.2% 34.9% 38.4% 34.9% 38.4% 44.4% 42.3% 40.8% 39.4% 10.6% 11.7% 12.1% 13.3% 14.6% 16.3% 15.4% 14.5% 15.7% 18.3% 19.0% 18.7% 0 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 40.4% 40.4% 37.1% 32.8% 38.0% 38.0% 38.3% 40.2% 38.7% 35.0% 35.9% 35.7% מדעיהחברה מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח המדעיםהמדויקים איור22.שיעורהמימוןהשנתילמענקיםמאושריםחדשיםבתוכניתהמענקיםהאישייםשלהקרןהלאומיתלמדעלפיתחומים ).2021–2010( מקור:הקרןהלאומיתלמדע חלק מההבדלים בשיעור המוקצה לכל אחד מתחומי המדע נעוץ בשיעור המענקים הניתנים למחקרים בתחומים שונים. כפי שניתן לראות באיור 23, שיעור המענק השנתי הממוצע בשנים 2021-2010 עבור מחקרים במדעי החיים והרפואה היה כ267.5- אלף ש"ח, עבור מחקרים במדעים המדויקים – כ234.3- אלף ש"ח, עבור מחקרים במדעי החברה – כ156.8- אלף ש"ח, ועבור מחקרים במדעי הרוח – כ128.6- אלף ש"ח. אולם יש שונות גם בתוך תחומים אלה. למשל: יש מחקרים במדעי הרוח שמימונם השנתי רב מזה של מחקרים בתחומי מדעי החברה והמדעים המדויקים. ההבדלים בשיעור המענקים נובע בין היתר מהבדלים באופי המחקר המדעי בתחומים השונים: המימון הנדרש למחקרים גבוה בעיקר במדעים המדויקים ובמדעי החיים והרפואה, למשל בשל הצורך בגיוס כוח אדם רב יותר (תלמידי מחקר, טכנאים וכדומה) ובשל העלות הגבוהה של הקמת תשתיות מחקר, של תחזוקתן ושל השימוש בהן. גם בתוך תחומים אלה קיימת שונות רבה בין מחקרים בעלי אופי ניסויי למחקרים תאורטיים יותר. 44|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 300 תמונתמצב 200 אלפיש"ח 100 128.6 156.8 234.3 267.5 0 מדעיהחייםוהרפואה המדעיםהמדויקים מדעיהחברה מדעיהרוח איור23.המימוןהשנתיהממוצעלמענק(אלפיש"ח)בתוכניתהמענקיםהאישייםשלהקרןהלאומיתלמדע.)2021–2010( מוצגותגםסטיותתקן.מקור:הקרןהלאומיתלמדע בתחומי מדע שונים יש ביקוש שונה למענקי מחקר, כפי שהדבר מתבטא במספר ההגשות השנתיות לקרן הלאומית למדע. הבדלים אלה יכולים לנבוע מהבדלים בעלויות המחקר בתחומים שונים, ממספר אנשי הסגל בתחום בישראל, מדרכי העבודה בתחומים שונים וכן מתמריצים מוסדיים. כפי שנראה באיור 24, מספר הבקשות שהוגשו לתוכנית המענקים האישיים של הקרן במחזור 2021 בתחומי המדעים המדויקים, מדעי החיים והרפואה ומדעי החברה היה בכל אחד מהתחומים כ600- לעומת כ280-, הגשות ממדעי הרוח. בכל אחד מארבעה תחומים אלה נראה בעשרים השנים האחרונות גידול במספר הבקשות למענקים האישיים, אולם גידול זה בולט במיוחד במדעי החברה, שבהם מספר המענקים שילש את עצמו. במדעים המדויקים, במדעי החיים והרפואה ובמדעי הרוח הגידול במספר ההגשות לתוכנית המענקים האישיים לווה בגידול תואם במספר ההצעות הזוכות, וכך בפועל שיעור הזכייה בתחומים אלה נשאר דומה יחסית לאורך השנים (סביב ה40%-38%- במדעים המדויקים, 34%-30% במדעי החיים והרפואה ו38%-33%- במדעי הרוח). אולם במדעי החברה, התחום שבו ניכר הגידול הרב ביותר במספר ההגשות, לא גדל מספר ההצעות הזוכות בהתאמה, דבר שהוביל לירידה מסוימת בשיעורי ההצלחה בתחום זה (שיעורי ההצלחה לפני 2015 היו לרוב כ29%-27%- ולאחר מכן ירדו לכ25%-23%-). כמו כן מהנתונים באיור 24 עולה ששיעורי ההצלחה של הגשות במדעים המדויקים ובמדעי הרוח הם הגבוהים ביותר, לאחריהם מענקים בתחומי מדעי החיים והרפואה, ולבסוף – במדעי החברה. הפער בין שיעור ההצלחה של מדעי החברה לזה של מדעי הרוח והמדעים המדויקים הוא כ10- נקודות האחוז ואף יותר. הבדלים אלה ניכרים לאורך כל עשרים השנים האחרונות. בצמ תנומת|45 מדעי הרוח מספרהגשות שיעורזכייה 60% 600 40% 400 20% 200 0% 0 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 הגשות זוכות הגשות שנדחו מדעי החברה מספרהגשות שיעורזכייה 600 60% 400 40% 200 20% 0 0% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 הגשות זוכות הגשות שנדחו המדעים המדויקים מספרהגשות שיעורזכייה 60% 600 40% 400 20% 200 0% 0 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 הגשות זוכות הגשות שנדחו מדעי החיים והרפואה מספרהגשות שיעורזכייה 600 60% 400 40% 200 20% 0 0% 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 הגשות זוכות הגשות שנדחו איור24.מספרההגשות,הזכיותושיעורההצלחהבתוכניתהמענקיםהאישייםשלהקרןהלאומיתלמדע.)2021–2003( מקור:הקרןהלאומיתלמדע 46|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ בחינת מספר ההגשות והזכיות מאפשרת בדיקה של ההיצע והביקוש של המימון הניתן במסגרת תוכנית המענקים האישיים של הקרן. התמונה שעולה מאיור 24 מעידה בבירור שהביקוש עולה בהרבה על תמונתמצב ההיצע. את הפער הזה ניתן לראות גם בעניין המימון, למשל באמצעות בחינת הפער שבין סכום המימון שביקשו החוקרים הזוכים לבין המימון שניתן בפועל. כלומר, הצעות מחקר מצטיינות שנמצאו ראויות למימון כחלק מתהליך השיפוט המדעי של הקרן קיבלו לבסוף סכום קטן מזה שביקשו בשל מגבלות התקציב של הקרן. כפי שנראה באיור 25, פער זה כמעט הוכפל לאורך עשר השנים האחרונות, ובשנת 2021 (עבור מענקים חדשים במחזור ההגשה של שנה זו) היה כ60- מיליון ש"ח. הפער יכול להעיד על פוטנציאל הצמיחה של הקרן שצמצומו יכול להוביל לתמיכה רחבה יותר במחקר מדעי מצטיין. 200 150 60.6 49.5 44.7 32.7 37.0 43.1 25.4 25.1 26.6 100 35.8 50 89.0 92.7 101.8 116.3 126.6 127.0 124.7 131.3 134.6 140.1 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 40.4% 40.4% 37.1% 32.8% 38.0% 38.0% 38.3% 40.2% 38.7% 35.0% 35.9% 35.7% סכוםשאושר סכוםשצומצם איור25.הפערהשנתיביןסךהמימון(מיליוניש"ח)שביקשוהזוכיםהחדשיםבמענקיהמחקרהאישייםשלהקרןהלאומיתלמדע למימוןשאושרבפועל2021–2012(). מקור:הקרןהלאומיתלמדע בצמ תנומת|47 תשתיותהמחקר תשתיות מחקר הן נדבך הכרחי למחקר מדעי בתחומים רבים. אולם לעומת נדבכים אחרים של המחקר המדעי, כשמדובר בנדבך זה קשה יותר לספק תמונת מצב כמותית ומסודרת. קושי זה טמון ביכולת לרכז את המידע בנוגע לתשתיות המחקר בישראל שהן באחריותם של גופים רבים, כמו מוסדות ההשכלה הגבוהה (לעיתים אף ברמת החוקר היחיד), מכוני מחקר ממשלתיים, ארגונים בין-לאומיים (שישראל משתתפת בהם) ועוד. על זה יש להוסיף את הקושי לחבר את המידע על תשתיות המחקר השונות באופן בעל משמעות. עם הניסיונות לרכז מידע על תשתיות המחקר בישראל ניתן למנות לדוגמה את 15 וכן את מאגר המידע המיפוי המקיף שערך מוסד שמואל נאמן לתשתיות המחקר בישראל בשנת 2010 שהוקם בקרן הלאומית למדע לפני שנים ספורות, המרכז מידע על תשתיות מחקר שונות במוסדות המחקר בארץ. אולם האתגר לרכז את המידע על תשתיות המחקר בישראל אינו רק הצורך להעריך את מצב המדע בישראל אלא הוא גם חלק מהקושי להנגיש את תשתיות המחקר לחוקרים אגב הגדלת היקף השימוש בתשתיות הקיימות. נושאים אלה נידונים ביתר הרחבה בפרק "תשתיות מחקר". 15 ראו את דוח מוסד שמואל נאמן, "מיפוי תשתיות מחקר בישראל: מיפוי תשתיות מחקר קיימות בישראל ותשתיות מחקר בינלאומיות הפתוחות לחוקרים מישראל" .)2010( 48|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ התפוקההמחקרית תמונתמצב ניתן למדוד את התפוקה המחקרית או את פירות המחקר של ישראל בדרכים שונות, כאשר המדדים המקובלים והזמינים ביותר לצורך זה הם מדידת היקף הפרסומים של חוקרים ישראלים ומספר הציטוטים שפרסומים של חוקרים ישראלים זוכים להם. אולם האתגר העיקרי בשיקוף תפוקות המחקר של ישראל הוא בחינה של איכותן ולא רק של כמותן. לכן מוצגים בפרק זה גם נתונים אחרים שביכולתם להעיד במידת-מה על איכות המחקר בישראל, למשל בראי זכייה של חוקרים ישראלים בפרסים בין-לאומיים יוקרתיים או במענקי מחקרים תחרותיים ובין-לאומיים. כל אחד מנתונים אלה לבדו עשוי לספק תמונה חלקית, ואולי שנויה במחלוקת, של תפוקות המחקר בישראל, ואילו הצגתם יחד מאפשרת תמונה שלמה יותר. פרסומיםוציטוטים את תוצאותיו של המחקר המדעי נהוג לפרסם בפרסומים מתאימים המופצים לקהילה המדעית ולעיתים גם לציבור הרחב16. פרסומים אלה כוללים בין היתר מאמרים בכתבי עת מדעיים וספרים. לכן מעקב אחר מספר הפרסומים של מדינה משמש מדד מקובל להיקף הפעילות המחקרית בה וגם מאפשר להשוותה למדינות אחרות17. מספר הפרסומים הישראליים גדל בשני העשורים האחרונים בכ98%- – מכ12,400- פרסומים בשנת 2000 לכ24,700- פרסומים בשנת 2020 (ראו איור 27). כמו כן, כפי שנראה באיור 26, שיעורם של פרסומים ישראליים היה כ0.71%- מכלל פרסומי העולם בשנים 2020-2016, דבר המציב את ישראל במקום ה36- במדינות העולם. היות שמספר הפרסומים במדינה מושפע במידה רבה ממספר החוקרים הפועלים בה, ראוי לבחון נתון זה גם בהתחשב בגודל אוכלוסייתה של ישראל. באיור זה אכן ניתן לראות שבבדיקת מספר הפרסומים למיליון נפש, מקומה של ישראל טוב יותר, והיא מדורגת במקום ה17-, אחרי מדינות כמו שווייץ, דנמרק, נורווגיה, שוודיה, אוסטרליה והממלכה המאוחדת. 16 כל הנתונים בתת-פרק זה מבוססים על דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר 2021 אלא אם צוין אחרת. יובהר כי פרשנות הנתונים המוצגת כאן היא פרשנותו של דוח מצב המדע.), 17 מעקב אחר מספר הפרסומים המדעיים במדינה הוא עניין מורכב מבחינה מתודולוגית וכולל גם הטיות הנובעות מהיקף הכיסוי של מאגרי המידע שבהם משתמשים. להרחבה בנושא זה ראו דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר 2021). בנוגע לקשיים שנושא זה מעלה במדידת תפוקות המחקר במדעי הרוח ראו בפרק "מדעי הרוח". בצמ תנומת|49 מספרפרסומיםלמיליוןנפש מספרפרסומיםבערכיםמוחלטים 0 10,000 20,000 30,000 0 1,000,000 2,000,000 3,000,000 שווייץ ארצותהברית 21.49% 1.54% דנמרק 0.93% סין 19.10% נורווגיה 0.77% הממלכההמאוחדת 6.74% שוודיה 1.37% גרמניה 5.80% 3.33% אוסטרליה הודו 5.56% 0.72% סינגפור יפן 4.15% 0.68% פינלנד איטליה 3.91% 1.98% הולנד 3.83% צרפת 0.53% ניוזילנד 3.53% קנדה 0.50% אירלנד 3.33% אוסטרליה 6.74% הממלכההמאוחדת רוסיה 3.23% 0.86% אוסטרייה ספרד 3.09% 1.10% בלגייה דרוםקוריאה 2.71% 0.71% הונגקונג 3.53% קנדה ברזיל 2.59% 0.86% פורטוגל הולנד 1.98% ישראל 0.71% איראן 1.88% צ'כיה 0.80% פולין 1.58% 5.80% גרמניה שווייץ 1.54% 3.09% ספרד 1.51% טורקייה 21.49% ארצותהברית 1.37% שוודיה 3.91% איטליה 1.18% טייוואן 0.64% יוון 1.10% בלגייה 3.83% צרפת 1.08% מלזיה 2.71% דרוםקוריאה אינדונזיה 1.02% 1.18% טייוואן דנמרק 0.93% 1.58% פולין פורטוגל 0.86% 1.08% מלזיה 4.15% יפן אוסטרייה 0.86% 0.51% רומניה מקסיקו 0.83% 0.81% ערבהסעודית דרוםאפריקה 0.82% 1.88% איראן 0.81% ערבהסעודית 3.23% רוסיה 0.80% צ'כיה 1.51% טורקייה 0.77% נורווגיה 0.82% דרוםאפריקה 0.72% מצרים 19.10% סין 0.72% סינגפור 2.59% ברזיל 0.71% הונגקונג 0.57% תאילנד ישראל 0.71% 0.72% מצרים פינלנד 0.68% 0.83% מקסיקו פקיסטן 0.66% 5.56% הודו יוון 0.64% 1.02% אינדונזיה 0.66% פקיסטן תאילנד 0.57% איור26.דירוגמדינותלפימספרפרסומיםושיעורםמסךפרסומיהעולםבערכיםמוחלטיםולפימספרפרסומיםלמיליוןנפש ).2020–2016( מוצגותרקמדינותשחלקןמסךהפרסומיםהעולמיגדולמ0.5%-.מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוח בישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוניScopus 50|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אולם חרף הגידול במספר הפרסומים הישראליים לאורך עשרים השנים האחרונות ניתן לראות ירידה בשיעורם מסך פרסומי העולם. בשנת 2000 היה שיעורם של הפרסומים הישראליים מסך פרסומי תמונתמצב העולם כ0.95%-, ובשנת 2020 הוא ירד לכ0.77%-. דירוגה של ישראל גם לפי מספר הפרסומים בשנים 2020-2016 (איור 26 מבטא ירידה במעמדה (למקום ה36-)): בשנת 2000 דורגה ישראל במקום ה21- במדד זה, בשנת 2005 במקום ה22-, ובשנת 2010 – במקום ה26-. גם בבחינת מספר הפרסומים למיליון נפש ירדה ישראל מדירוגה במקום ה13- בשנים 2010-2008 ומהמקום ה16- בשנים 2018-2016 עד למקום ה17- בשנים 2020-2016. את הקיטון בחלקה של ישראל בפעילות המחקר הכלל-עולמית ניתן לייחס במידה מסוימת לצמיחה המדעית שהתרחשה בעשורים האחרונים במדינות שונות והובילה לכניסתם של שחקנים נוספים רבים לזירת המחקר המדעי. אולם זהו הסבר חלקי. איור 27 מציג את מספר הפרסומים בישראל לעומת מדינות המאופיינות במצוינות מדעית ושגודל האוכלוסייה בהן דומה לזה של ישראל. כפי שנראה באיור זה, אומנם מספר הפרסומים המדעיים בישראל גדל בעשרים השנים האחרונות, אך שיעור הגידול נמוך בהרבה מזה שבמדינות האחרות. לעומת מספר הפרסומים של ישראל, שגדל בכ98%-, מספר הפרסומים של שוודיה גדל בכ136%- של פינלנד בכ138%-, של בלגייה בכ175%-, של שווייץ בכ184%-,, של דנמרק בכ215%- של נורווגיה בכ297%-, ושל סינגפור – בכ.317%- שווייץ184% 50,000 שוודיה136% 40,000 בלגייה175% דנמרק215% 30,000 נורווגיה 297% סינגפור317% ישראל98% פינלנד138% 20,000 10,000 0 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 איור27 מספרהפרסומיםהמדעייםושיעורגידולםבישראלובמדינותבנות-.השוואה.)2020–2000( מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוניScopus כפי שנראה באיור 28, חלק הארי של הפרסומים הישראליים בשנת 2020 הוא בתחומי מדעי החיים והרפואה, ובראש ובראשונה ברפואה – כ30%-. התפלגות הפרסומים הישראליים לפי תחומים דומה לרוב להתפלגות העולמית. אולם בתחומי מדעי החיים והרפואה ניכרת בולטות של ישראל בשיעור גבוה בצמ תנומת|51 יותר של פרסומים (לדוגמה, כ30%- מהפרסומים בישראל הם בתחום הרפואה לעומת כ26%- בעולם,) וכך גם בפסיכולוגיה (כ6%- בישראל לעומת כ2%- בעולם), במדעי המוח (כ5%- בישראל לעומת כ2%- בעולם) ובמדעי הרוח (כ7%- בישראל לעומת כ2%- בעולם). לעומת זאת שיעור הפרסומים בעולם בהנדסה כפול מזה שבישראל (כ11%- בישראל לעומת כ21%- בעולם), וכך גם במדעי הסביבה (כ4%- בישראל לעומת כ בעולם).8%- 0 2,000 4,000 6,000 8,000 רפואה 30% מדעיהחברה 13% ביוכימיה,גנטיקהוביולוגיהמולקולרית 13% פיזיקהואסטרונומיה 13% מדעיהמחשב 12% הנדסה 11% מתמטיקה 9.6% מדעהחומרים 7.5% מדעיהרוחוהאומנויות 7.3% כימיה 6.9% מדעיהביולוגיהוהחקלאות 6.0% מדעיהמוחוהעצב 4.6% מדעהסביבה 4.2% מדעיכדוה"אוכוכביהלכת 4.0% אימונולוגיהומיקרו-ביולוגיה 3.6% הנדסהכימית 3.6% עסקים,ניהולוחשבונאות 2.0% פרמקולוגיה,טוקסיקולוגיהורוקחות 1.9% סיעוד 1.6% אנרגייה 1.5% מדעיההחלטה 1.5% כלכלה,אקונומטריקהופיננסים 1.4% מקצועותהבריאות 1.3% וטרינריה 0.6% רפואתשיניים 0.4% מדעיהחברה מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח המדעיםהמדויקים איור28.התפלגותהפרסומיםהמדעייםבישראללפיתחומימחקר.)2020( מאמריכוללהיותמסווגליותרמתחוםאחד.מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומים מדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוניScopus כאמור, מספר הפרסומים מעיד בעיקר על היקף המחקר המדעי במדינה ולא על איכותו. נתונים על מספר הציטוטים הממוצע לפרסום משקפים במידה מסוימת את ההשפעה המדעית של פרסומי המדינה, ומכאן מעידים במידה מסוימת על איכות המחקר המדעי שנערך בה. אולם מדד זה אינו חף ממגבלות מפני שמספר הציטוטים הממוצע לפרסום נוטה להיות מושפע מתחום המחקר (ומנוהגי הציטוט המקובלים בו), מדרך הפרסום (ובייחוד פרסום בגישה פתוחה – access open) ומהיקף שיתוף הפעולה במחקר שהוביל לפרסום. כפי שנראה באיור 29, מספר הציטוטים הממוצע לפרסום ישראלי בשנים 2020–2016 היה כעשרה 52|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ציטוטים לפרסום. נתון זה מבטא גידול של כ25%- לעומת התקופה 2015–2011, שבה מספר הציטוטים הממוצע לפרסום היה כשמונה ציטוטים לפרסום. גידול זה מעמיד את ישראל במקום גבוה יחסית לזה תמונתמצב של מדינות בנות-השוואה אחרות, אשר גם בהן חל גידול במספר הציטוטים הממוצע לפרסום, אך לרוב בשיעור דומה לזה של ישראל או בשיעור נמוך יותר. מספר הציטוטים הממוצע לפרסום בסינגפור עלה בכ42%- בשוודיה ובפינלנד בכ26%-, כל אחת, בנורווגיה בכ22%- בדנמרק בכ21%-, בשווייץ בכ18%-, ובבלגייה – בכ.8%- סינגפור42% 13 שווייץ18% 12 דנמרק21% 11 שוודיה26% פינלנד 26% 10 נורווגיה22% ישראל25% בלגייה8% 9 8 7 2011-15 2012-16 2013-17 2014-18 2015-19 2016-20 איור29 מספרהציטוטיםהממוצעלפרסוםבישראלובמדינותבנות-.השוואה.)2020–2011( מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוני–InCites Clarivate/EssentialScienceIndicators מדד נפוץ להשפעה של פרסומים מדעיים הוא מדד הפרסומים המובילים לפי תחום Cited( Highly Papers) של המאגר Science of Web מדד זה מזהה את הפרסומים הבולטים (כ1%-. מכלל הפרסומים) במספר הציטוטים שלהם לפי תחומים ובהתחשב בשנת פרסומם. כפי שנראה באיור 30 כ1.2%-, מפרסומי ישראל בשנים 2020-2010 היו פרסומים מובילים מבחינת מספר ציטוטיהם, דבר הממקם את ישראל במקום ה11- במדד זה ביחס למדינות אחרות. ניתן לראות כי מדינות בנות-השוואה לישראל מדורגות גבוה ממנה, ובראשן שווייץ עם כ1.7%- דנמרק עם כ1.6%-, בלגייה עם כ1.5%-, ושוודיה עם כ1.4%- עם זאת ישראל מדורגת גבוה יותר ממעצמות מדעיות כמו גרמניה (כ1.1%-. צרפת (כ1.1%-),), ארצות הברית (כ1.0%- וסין (כ0.9%-)). כמו כן מצבה של ישראל משתפר – בשנת 2010 נכללו בקרב הפרסומים המצוטטים ביותר כ1.0%- מפרסומיה לעומת כ1.3%- בשנת 2019. כמו כן כפי שניתן לראות באיור 31, חלק ניכר מהפרסומים המצוטטים ביותר בישראל בשנים 2020-2010 הם מתחומי מדעי החיים והרפואה, ובראש ובראשונה כ29%- מהם ברפואה קלינית. בצמ תנומת|53 1.7% 1.6% 1.6% 1.6% 1.5% 1.4% 1.4% 1.3% 1.2% 1.2% 1.2% 1.1% 1.1% 1.0% 1.0% 0.9% 0.9% 0.9% 0.7% 0.7% 0.7% 0.6% 0.6% 0.6% 0.6% 0.6% 0.5% 0.4% 0.4% 0.4% שווייץ דנמרק הולנד סקוטלנד בלגייה שוודיה אוסטרייה אוסטרליה סינגפור קנדה ישראל גרמניה צרפת ארצותהברית איטליה ספרד סין פורטוגל צ'כיה מלזיה דרוםקוריאה איראן טייוואן יפן מקסיקו פולין ברזיל טורקייה הודו רוסיה איור30.שיעורהפרסומיםהמצוטטיםביותרמסךפרסומיהמדינהלפימדינות.)2020–2010( מוצגותרק30המדינותשבהןהשיעורהגבוהביותר.מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל: פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוניPapersCitedHighlyשלמאגרScienceofWeb 0 200 400 600 800 רפואהקלינית 29.0% 12.7% פיזיקה ביולוגיהמולקולריתוגנטיקה 6.9% כימיה 5.8% מדעיהצמחוהחי 5.0% ביולוגיהוביוכימיה 4.9% 3.6% מדעיהמוחוהעצבומדעיההתנהגות 3.4% מדעהחלל 3.1% מדעיהחברה,כללי 3.1% אימונולוגיה פסיכיאטרייה/פסיכולוגיה 3.1% 2.8% הנדסה 2.8% מדעהחומרים 2.7% סביבה/אקולוגיה 2.1% מדעיכדוה"א 2.1% פרמקולוגיהוטוקסיקולוגיה 1.8% מיקרוביולוגיה 1.7% מתמטיקה 1.3% מדעיהחקלאות 1.2% מדעיהמחשב 0.7% כלכלהועסקים מדעיהחברה מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח המדעיםהמדויקים איור31.מספרהפרסומיםהישראלייםהמצוטטיםביותרלפיתחומיםושיעורםמסךהפרסומיםהישראלייםבכלתחום ).2020–2010( מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021),עלבסיסנתוניHighly PapersCitedשלמאגרScienceofWeb 54|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הישגיםבראיפרסיםבין-לאומיים פרסים בין-לאומיים יוקרתיים הניתנים לחוקרים ישראלים הם ביטוי נוסף להישגיו של המדע בישראל תמונתמצב ולמצוינותו. לאורך השנים זכו חוקרים ישראלים להישגים מרשימים בזכייה בפרסים שונים. מאז פרסום דוח מצב המדע הקודם, בשנים זכו עוד חוקרים ישראלים למעמד בכיר זה.2022–2020 פרס אבל Abel(): מוענק מטעם מלך נורווגיה לחוקרים שהשפעתם על תחום המתמטיקה ותרומתם לו הן יוצאות דופן. בשנת 2020 זכה פרופ' הלל פורסטנברג מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס זה, ועימו פרופ' גרגורי מרגוליס Margulis() מאוניברסיטת ייל, על תרומתם לשימוש בשיטות מהסתברות עד לדינמיקה בתורת הקבוצות, תורת המספרים וקומבינטוריקה. פרס וולף Wolf(): מוענק בידי נשיא מדינת ישראל מטעם קרן וולף למדענים ולאומנים מרחבי העולם על הישגיהם יוצאי הדופן בתחומי המדע והאומנות. בשנת 2020 זכה פרופ' רפי ביסטריצר מאוניברסיטת תל אביב בפרס וולף בפיזיקה, ועימו פרופ' פבלו ג'רילו-הררו Jarillo-Herrero() מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס MIT() ופרופ' אלן ה' מקדונלד MacDonald() מאוניברסיטת טקסס באוסטין, על עבודתם החלוצית בתאוריה ובניסוי של גרפן דו-שכבתי מסובב. כמו כן בשנת 2021 זכו פרופ' לסלי לייזרוביץ ופרופ' מאיר להב, שניהם ממכון ויצמן למדע, בפרס וולף בכימיה על עבודתם המשותפת בביסוס ההשפעות ההדדיות של המבנה התלת-ממדי של מולקולות על המבנים ועל הקיראליות של גבישים אורגניים. פרס קאוולי Kavli(): מוענק מטעם מלך נורווגיה למדענים שהביאו לפריצות דרך באסטרופיזיקה, במדע הננו ובמדעי המוח. בשנת 2022 זכה פרופ' יעקב סגיב ממכון ויצמן למדע בפרס קאוולי במדע הננו, ועימו פרופ' ג'ורג' מ' ויטסידס Whitesides() מאוניברסיטת הרווארד, פרופ' דייוויד ל' אלארה Allara() מאוניברסיטת המדינה של פנסילבניה ופרופ' ראלף פ' נוזו Nuzzo( מאוניברסיטת אילינוי שבאורבנה-) שמפיין, על עבודתם החלוצית בתחום ההתארגנות העצמית של חד-שכבות מולקולריות על גבי משטחים מוצקים. פרס שאו Shaw(): מוענק בגין הישגים בולטים באסטרונומיה, במדעי החיים והרפואה ובמתמטיקה. בשנת 2020 זכה פרופ' דוד קשדן מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס שאו במתמטיקה, ועימו פרופ' אלכסנדר בילינסון Beilinson() מאוניברסיטת שיקגו, על תרומתם לתורת ההצגות ולתחומים נוספים במתמטיקה. כמו כן בשנת 2022 זכו פרופ' נוגה אלון מאוניברסיטת תל אביב ופרופ' אהוד הרושובסקי מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס זה על תרומתם למתמטיקה דיסקרטית ולתורת המודלים, אשר השפיעה גם על גאומטרייה אלגברית, על טופולוגיה ועל מדעי המחשב. מדליית הכבוד של המכון למהנדסי חשמל ואלקטרוניקה IEEE(): מוענקת עבור תרומה יוצאת דופן למדע ולטכנולוגיה בתחומים שבהם עוסק המכון. בשנת 2021 זכה פרופ' יעקב זיו מהטכניון – מכון טכנולוגי לישראל בפרס זה על תרומותיו לתורת המידע ולטכנולוגיית דחיסת נתונים וכן עבור מנהיגות מחקרית יוצאת דופן. בצמ תנומת|55 פרס הארווי Harvey(): מוענק מטעם הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל למדענים מכל רחבי העולם עבור מצוינות ופריצות דרך במדע ובטכנולוגיה. בשנת 2019 זכה פרופ' רפאל משולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים בפרס זה על תרומתו לגילוי המערכת האנדוקנבינואידית ועל חקר השלכותיה על בריאות האדם. פרסים אלה מכירים בפעילותם המדעית ארוכת השנים של חוקרים ישראלים ובמצוינותה, ואתגרה העיקרי של ישראל טמון בהבטחת סביבה מדעית ותמיכה מתאימה שיאפשרו לחוקריה גם היום להגיע לכדי פריצות דרך מדעיות יוצאות דופן שתוכלנה לזכותם בעתיד בהכרה בין לאומית שכזו.- הישגיםבראיזכייהבמענקיםבין-לאומיים מענקים נוגעים בראש ובראשונה להיבטים תקציביים ומימוניים של המחקר המדעי. אולם בחינת הצלחתם של ישראלים בתוכניות מענקים בין-לאומיות יוקרתיות יכולה להעיד אף על מצוינות המחקר הנערך בישראל. גולת הכותרת של מענקים כאלה היא מענקי מועצת המחקר האירופית ERC( – Council Research European) שעליהם מתחרים מדענים מכל מדינות האיחוד האירופי ומדינות נלוות (כדוגמת ישראל ושווייץ). מענקים יוקרתיים אלה מקנים מימון חסר תקדים של עד 2.5 מיליון אירו למשך חמש שנים לחוקר יחיד ונחלקים לשלוש קטגוריות עיקריות עם שיעור מימון מרבי משתנה: תוכנית עבור חוקרים צעירים grants( starting), תוכנית עבור חוקרים באמצע הדרך grants( consolidator) וחוקרים ותיקים grants( advanced). כפי שעולה מאיור 32, ישראל זוכה להצלחה רבה במענקי מועצת המחקר האירופית, המתבטאת בשיעור המענקים שבהם זוכים חוקרים ישראלים מסך המענקים שחילקה המועצה. הצלחה זו בולטת במיוחד בתחום מדעי החיים, שבו ישראל זכתה ב7%- 275( מענקים) מכלל המענקים בתחום לאורך כל שנות התוכנית, דבר שממקם אותה במקום השישי מתוך כל המדינות המשתתפות, לאחר גרמניה, הממלכה המאוחדת, צרפת, שווייץ והולנד. גם בתחום המדעים המדויקים וההנדסה זוכה ישראל להצלחה רבה עם שיעור של כ6%- 301( מענקים) מסך כל המענקים, דבר הממקם אותה במקום השמיני בכלל המדינות. לעומת זאת הצלחתה של ישראל בתחום מדעי הרוח והחברה קטנה יותר: שיעור מענקיה בתחום זה הוא כ2%- 62( מענקים) מכלל המענקים, והיא ממוקמת במקום האחד-עשר. נתונים אלה מציבים את ישראל כמדינה מובילה באירופה מבחינת המצוינות המדעית של חוקריה, קל וחומר בשים לב לקוטנה (הכלכלי ובגודל אוכלוסייתה) לעומת מדינות מובילות אחרות כדוגמת הממלכה המאוחדת, גרמניה וצרפת. 56|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעי החברה והרוח 26.5%)674( תמונתמצב 13.0%)330( 11.5%)294( 8.1%)205( 7.5%)192( 5.7%)145( 4.6%)116( 2.7%)69( 2.7%)69( 2.6%)67( 2.4%)61( 2.4%)62( 2.2%)55( 1.9%)48( 1.6%)42( 1.2%)31( 0.7%)17( 0.4%)9( 0.4%)10( 0.4%)10( 0.5%)13( 0.2%)4( 0.2%)5( 0.3%)7( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.1%)2( 0.1%)3( 0.1%)3( קרואטיה סרבייה סלובניה איסלנד בולגריה לוקסמבורג אסטוניה קפריסין רומניה יוון צ'כיה טורקייה פולין הונגריה פורטוגל פינלנד אירלנד שוודיה דנמרק ישראל אוסטרייה שווייץ נורווגיה בלגייה ספרד צרפת איטליה גרמניה הולנד הממלכההמאוחדת המדעים הפיזיקליים והנדסה 16.7%)869( 16.9%)883( 14.4%)750( 7.7%)402( 7.5%)394( 6.1%)318( 5.8%)301( 5.8%)303( 3.4%)175( 3.2%)169( 2.8%)144( 2.1%)111( 1.7%)91( 1.0%)50( 1.0%)54( 0.7%)34( 0.5%)26( 0.5%)26( 0.6%)29( 0.6%)29( 0.2%)11( 0.3%)14( 0.3%)18( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.0%)2( 0.1%)3( 0.1%)4( 0.1%)6( לטבייה סרבייה אוקראינה קרואטיה רומניה אסטוניה קפריסין לוקסמבורג סלובניה טורקייה צ'כיה פולין יוון הונגריה פורטוגל נורווגיה אירלנד פינלנד דנמרק אוסטרייה בלגייה שוודיה ישראל ספרד איטליה שווייץ הולנד צרפת גרמניה הממלכההמאוחדת מדעיהחיים 18.8%)716( 16.5%)627( 11.9%)455( 8.3%)317( 7.6%)289( 7.2%)275( 4.9%)186( 4.9%)187( 3.5%)132( 3.5%)133( 3.3%)126( 2.2%)84( 1.7%)65( 1.5%)57( 1.0%)39( 0.9%)33( 0.6%)21( 0.6%)21( 0.4%)15( 0.1%)2( 0.1%)2( 0.1%)3( 0.1%)4( 0.1%)4( 0.3%)11( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.0%)1( 0.1%)2( ליטא לוקסמבורג סלובקיה קפריסין קרואטיה טורקייה סלובניה אסטוניה איסלנד פולין צ'כיה יוון הונגריה אירלנד נורווגיה פורטוגל פינלנד דנמרק אוסטרייה בלגייה איטליה שוודיה ספרד ישראל הולנד שווייץ צרפת הממלכההמאוחדת גרמניה איור32.מספרהזכיותבתוכניתהמענקיםשלמועצתהמחקרהאירופיתERC()ושיעורןלפימדינותותחומים.)2021–2007( מקור:מועצתהמחקרהאירופית בצמ תנומת|57 מסקנות עיקריות המדע הישראלי רושם הישגים נכבדים המעידים על מצוינותו הן בדמות פרסים יוקרתיים שבהם ‹ זוכים חוקריו, הן בדמות זכייה במענקי מחקר יוקרתיים ותחרותיים בקנה מידה עולמי והן בהשפעה המדעית של פרסומיו כפי שהיא באה לידי ביטוי במספר הציטוטים שלהם. ישראל נוטה להישגים פחותים מאלה של מדינות ייחוס כמו שווייץ, סינגפור, דנמרק, שוודיה ‹ ונורווגיה – שבהן אוכלוסייה הדומה בגודלה לזו של ישראל, לכל הפחות בהיקף התפוקה המחקרית ובהשפעתה (הבאה לידי ביטוי בציטוטים) – דבר המעיד על הפוטנציאל שטמון ביכולתה של ישראל, כמדינה קטנה יחסית, לעמוד בין המדינות המובילות את המדע העולמי. על אף הגידול הריאלי במימון המוקצה בישראל למו"פ אקדמי, ישראל מפגרת אחר מרבית מדינות ‹ הOECD- בשיעור גידול זה. יתרה מזאת, בעשרים השנים האחרונות חלה ירידה ניכרת בהוצאה הלאומית למו"פ אקדמי של ישראל כאחוז מהתמ"ג, דבר המתבטא במעברה של ישראל ממדינה מובילה במדד זה למדינה ממוצעת. על רקע התחרות ההולכת וגדלה בפעילות המדעית בעולם, על אחת כמה וכמה כשמדינות שעד ‹ כה לא פעלו בזירה זו החלו בפעילות מדעית ענפה, וכן על רקע הגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בישראל והגידול בביקוש לתקציבי ולמענקי מחקר, נדרשת הגדלה ניכרת של ההשקעה הלאומית במחקר בסיסי כדי לאפשר לישראל לשמור על מעמד מוביל ותחרותי במדע העולמי ואף לשפרו. השקעה כזו צריכה להתמקד בהגדלת התקציבים המופנים למענקי מחקר ובהרחבת תשתיות המחקר המתקדמות הזמינות לחוקרים ישראלים. אוכלוסיית ישראל משכילה יחסית למדינות הOECD-, ומספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בה ‹ גדל במידה ניכרת לאורך השנים. עם זאת רק כמחצית מבוגרי התואר השלישי בישראל משתלבים לבסוף בסגל האקדמי, דבר המעיד על פוטנציאל הגדילה של המחקר המדעי במדינה, הן האקדמי והן התעשייתי, בהתחשב במימוש הפוטנציאל הטמון בבוגרים אלה. המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה נמצאים בצמיחה ניכרת בשנים האחרונות – בעיקר ‹ בתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב, אך גם באחרים – כפי שהדבר בא לידי ביטוי בגידול במספר אנשי הסגל הבכיר בתחומים אלה, וכן במספר בוגרי תחומים אלה בכל רמות התואר. לעומתם, ניכרת צמיחה מתונה ביותר, ואף ירידה, במדעי הרוח והחברה. אלה מחייבים מציאת איזון עדין בין חיזוק הסגל האקדמי בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה כדי לקדם את המצוינות המדעית של ישראל בתחומים אלה בד בבד עם הכשרת כוח אדם איכותי למשק לבין שימור המחקר במדעי הרוח והחברה וטיפוחו. 58|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תמונתמצב בצמ תנומת|59 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ בין־לאומיות 60|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. שיתופי פעולה אלה מאפשרים למדע לחקור תופעות גלובליות ולרתום משאבים וידע משותף לחקר תופעות מורכבות באמצעות ציוד יקר שאינו בהישג ידה של מדינה אחת בפני עצמה או בידם של חוקרים ספורים. גם ברמת המדענים עצמם שיתוף פעולה עם עמיתיםממדינותאחרותמעשיראתהחשיבה ואת כיווני המחקר אלה של אלה ותורם רבות למצוינותם המדעית. השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריהעםעמיתיהםבעולםהםמרכיבמרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. תוימואל־ןיב|61 ה מדע הוא מיזם אנושי החוצה תקופות וגבולות, והיום יותר מתמיד הוא נעשה בשיתוף פעולה בין חוקרים ממדינות שונות. שיתופי פעולה אלה מאפשרים למדע לחקור תופעות גלובליות ולרתום משאבים וידע משותף לחקר תופעות מורכבות באמצעות ציוד יקר שאינו בהישג ידה של מדינה אחת בפני עצמה או בידם של חוקרים ספורים. גם ברמת המדענים עצמם שיתוף פעולה עם עמיתים ממדינות אחרות מעשיר את החשיבה ואת כיווני המחקר אלה של אלה ותורם רבות למצוינותם המדעית18. השתתפותה של ישראל במאמץ המדעי העולמי ושיתופי הפעולה של חוקריה עם עמיתיהם בעולם הם מרכיב מרכזי בהשתייכותה לקהילת העמים ובמעמדה בה. בין-לאומיות במדע נוגעת לכל שלושת המרכיבים ההכרחיים למחקר מדעי מצטיין: מימון ותקצוב המחקר המדעי; ההון האנושי, הכולל את החוקרים ואת תלמידי המחקר; תשתיות המחקר הזמינות להם. לכל אלה כמובן השפעות על פירות המחקר כפי שהם מתבטאים למשל בפרסומים משותפים וברישום פטנטים. פרק זה מתמקד בשאלות הכרוכות במימון ובתקצוב מחקר בין-לאומי בישראל וכן בבין-לאומיותו של ההון האנושי העוסק במחקר מדעי. המרכיב השלישי, התשתיות הבין-לאומיות, יידון בפרק העוסק בתשתיות מחקר. המסקנות בפרק זה עולות מישיבות שנערכו בהשתתפות הגופים ובעלי התפקידים העוסקים בנושא זה, למשל מל"ג-ות"ת, מוסדות ההשכלה הגבוהה, קרנות המחקר הרלוונטיות והקרנות הפילנתרופיות העוסקות בנושא. מחקרבין־לאומיומימונו כ52.8%- מכלל הפרסומים המדעיים של חוקרים ישראלים בשנת 2020 נכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים מחו"ל. כפי שעולה מאיור 33 נתון זה מבטא עלייה של כ23%-, בשיתופי הפעולה הבין-לאומיים שחוקרים ישראלים צד להם משנת 2010 אולם היקף זה של שיתוף פעולה בין-.לאומי הוא קטן יחסית למדינות שגודלן כגודלה של ישראל והמאופיינות במצוינות מדעית, כמו שווייץ, בלגייה, סינגפור, דנמרק, שוודיה, נורווגיה ופינלנד. במדינות אלה היה שיעור שיתופי הפעולה בשנת 2020 גבוה מ65%-. כפי שנראה באיור 34, אשר לפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו בשיתוף פעולה עם חוקרים מחו"ל בשנים 2020-2018 כ25%-, מהם היו עם חוקרים מארצות הברית; 10% עם חוקרים מגרמניה; 8.4% עם חוקרים מהממלכה המאוחדת; 4.8% עם חוקרים מסין. כפי שניתן להעריך מדיווח מוסד שמואל נאמן בנושא, במצטבר, יותר מ60%- מהפרסומים שנכתבו במשותף עם חוקרים מחו"ל היו עם חוקרים ממדינות אירופה19. 18 מחקרים רבים כבר הדגישו נקודה זו בבחינתם את השפעתם ואת מצוינותם של מחקרים שנעשו בשיתוף פעולה בין-לאומי לעומת כאלה שלא. ראו למשל: GuerreroBote,V.P.,Olmeda-Gómez,C.anddeMoya-Anegón,F.(2013).Quantifyingthebenefitsofinternationalscientific collaboration.JournaloftheAmericanSocietyforInformationScienceandTechnology,64:2,392-404. Kwiek,M.(2021).Whatlarge-scalepublicationandcitationdatatellusaboutinternationalresearchcollaborationinEurope: changingnationalpatternsinglobalcontexts.StudiesinHigherEducation,46:12,2629-2649. 19 דוח מוסד שמואל נאמן שהוזמן לבקשת המולמו"פ, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל: פרסומים מדעיים" (דצמבר .)2021 62|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 75% שווייץ 71.3 בלגייה 70.5 לאומיותבין- 69.1 70% סינגפור דנמרק 68.3 שוודיה 67.7 פינלנד 65.5 נורווגיה 65% 65.0 60% 55% ישראל 52.8 50% 45% 42.8 40% 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 איור33 שיעורהפרסומיםשלחוקריםישראליםשנכתבובמשותףעםחוקריםממדינותאחרותלעומתמדינותבנות-.השוואה ).2020–2010( מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר)2021 אומנם אין לחייב חוקרים ישראלים לשתף פעולה עם חוקרים מחו"ל, אולם יש לעודד שיתופי פעולה כאלה, כאשר הם נכונים, וליצור לשם כך תמריצים וכן מסגרות שיתמכו בהם ויקלו אותם. למימון מיוחד של שיתופי פעולה בין-לאומיים יש חשיבות מיוחדת בהקשר זה: ראשית, לשיתוף הפעולה עצמו, למשל לנסיעות החוקרים או תלמידי מחקר שלהם למדינתם של עמיתיהם ולשימוש בציוד או בתשתיות במדינות אחרות; שנית, מימון כזה יכול לעודד יצירת שותפויות כאלה או לחזקן, כפי שנעשה למשל לצורך עידוד מחקרים רב-תחומיים (שבהם ניתן מימון מיוחד למחקרים המשלבים חוקרים מתחומי מדע שונים). בישראל יש כמה אפיקים למימון שיתוף פעולה בין-לאומי במחקר מדעי ולתמיכה בו: אפיק מרכזי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, התוכנית שהסתיימה לפני כשנה – 2020 Horizon – וזו החדשה – Europe Horizon. אחד ממסלולי תוכנית זו הוא מסלול המענקים של המועצה האירופית למחקר ERC(), שלפיוניתניםמענקיםלחוקריםיחידיםבסכומיםגדוליםבמיוחד.כפישצויןבפרק"תמונתמצב"(איור,)32 תוימואל־ןיב|63 ישראל זוכה להצלחה רבה יחסית בתוכנית זו. אולם הצלחה זו אינה מעידה על שיתופי הפעולה הבין- לאומיים של המדע הישראלי, מפני שמענקים אלה אינם מחייבים שיתוף פעולה עם חוקרים אחרים, אם מהארץ ואם מחו"ל; מסלול אחר של התוכנית הוא מענקי המאגדים, ושלא כמו במסלול הקודם, במסלול זה ישראל מפגינה חולשה יחסית. במסגרת מענקי המאגדים נתמכים שיתופי פעולה בין חוקרים רבים ממדינות שונות בקהילה האירופית (ובמדינות נלוות כמו ישראל). כפי שנראה באיור 35, מספר ההגשות למענקי מאגדים של חוקרים ישראלים קטן במידה ניכרת מזה של מדינות בנות-השוואה כמו דנמרק, אוסטרייה, נורווגיה ושווייץ. כמו כן שיעור ההמרה מהגשה לזכייה (שיעור הצלחה) נמוך יחסית בישראל כ15%-– לעומת כ20%- במדינות האחרות. כבר בדוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע תש"ף2019/ נידון חוסר הניצול המיטבי של אפיק מימון זה בידי חוקרים ישראלים. בשל הרצון לעודד הגשות למסלול זה ולתמוך בשיפור ההגשות עצמן הקצתה ות"ת, בשיתוף המִנהלת הישראלית למו"פ האירופי ISERD(), מימון מיוחד לאוניברסיטאות. המימון נועד לסייע לרשויות המחקר של האוניברסיטאות לתמוך במידה המיטבית בחוקרים המעוניינים להשתלב במענקי מאגדים, לסייע לחוקרים לאתר שותפים בחו"ל ועוד. עם זאת כפי שהודגש בדוח ועדת המעקב, ראוי לפעול גם להרחבת השתתפותם של חוקרים מהמכללות במענקים אלה. מענקי המאגדים מאופיינים לרוב במרכיב חשוב של מחקר יישומי התואם את אופי המחקר במכללות. כמו כן המימון המוענק לכל חוקר במענקי המאגדים דל יחסית למענקים אחרים הזמינים לחוקרים באוניברסיטאות, ולכן התמריץ שלהם להשתתף בהם הוא חלש. לעומת זאת מימון זה רב יחסית לאפיקי המימון הזמינים לחוקרים במכללות, ולכן הוא עשוי להיות להם תמריץ חזק יותר להשתתף במענקים אלה. לבסוף, קידום שיתופי הפעולה הבין-לאומיים של חוקרים במכללות יכול לתרום גם לחיזוק איכותו של המחקר במכללות. 0 5,000 10,000 15,000 25% ארצותהברית גרמניה 10% הממלכההמאוחדת 8.4% 7.0% איטליה צרפת 6.0% 5.3% קנדה ספרד 4.9% סין 4.8% הולנד 4.3% שווייץ 3.8% איור34.דירוגעשרהמדינותהמובילותבשיתוףפעולהעםישראלבפרסומיםמדעיים.)2020–2018( האחוזיםמצייניםאתשיעורהמאמריםהמשותפיםעםהמדינהמכללהפרסומיםהישראלייםשנכתבובמשותףעםחוקריםמחו"לבתקופהשנבדקה. מקור:דוחמוסדשמואלנאמןשהוזמןלבקשתהמולמו"פ,"תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים"(דצמבר2021).רשימהמורחבתשל30 המדינותהמובילותניתןלמצואבמקורזה. 64|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 21% 21% 20% 19% לאומיותבין- 11,699 10,026 15% 7,982 6,435 4,776 2,224 2,099 1,574 1,372 702 ישראל דנמרק אוסטרייה נורווגיה שווייץ שיעורהצלחה מספרמענקים מספרהגשות איור35.ההצלחהשלישראלבתוכניתהמאגדיםשל2020Horizonלעומתמדינותבנות-השוואה. הנתוניםמעודכניםלפברואר2022.מקור:המִנהלתהישראליתלמו"פהאירופי)ISERD( אפיק נוסף למימון שיתופי פעולה בין-לאומיים הוא קרנות ותוכניות דו-לאומיות. שתי קרנות המחקר הדו-לאומיות העיקריות בישראל הן קרן גרמניה-ישראל למחקר ופיתוח מדעי (להלן: GIF), שהוקמה בשנת 1986 והקרן הדו־לאומית למדע ארצות-,הברית-ישראל (להלן: BSF), שהוקמה בשנת 1972. קרן קטנה יותר היא הקרן הדו-לאומית למחקר ולפיתוח חקלאיים של ארצות הברית וישראל (להלן: BARD), שהוקמה בשנת 1977 ושמתמקדת בתמיכה במחקרים בתחום החקלאות. נוסף על מימון מענקי מחקר, קרנות אלה מקדמות את שיתופי הפעולה המדעיים בין שתי המדינות בתמיכתן בקיום סדנאות משותפות או בחילופי סטודנטים וחוקרים. מלבד זאת קיימות עוד תוכניות הפועלות באמצעות גופים שונים, חלקן תומכות במחקרים בתחומי מדע מסוימים בלבד. למשל, במסגרת הקרן הלאומית למדע פעלו, ויש שעודן פועלות, תוכניות לתמיכה במענקי מחקר משותפים עם סין, עם יפן ועם סינגפור, אך תוכניות אלה לרוב מוגבלות בזמן. כמו כן הקרן הלאומית למדע מאפשרת, במסגרת תוכנית המענקים האישיים, בקשת מימון תוספתי של עד 38,000 ש"ח לכל תקופת המענק עבור פיתוח שיתופי פעולה בין-לאומיים. האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, באמצעות קשריה עם אקדמיות זרות, תומכת בקיום כינוסים, סדנאות ובחילופי חוקרים20. משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה תומך גם הוא בשיתופי פעולה בין-לאומיים באמצעות יצירת הסכמים עם מקביליו במדינות אחרות ומימון מחקרים משותפים, קיום כינוסים דו-לאומיים וביקורי משלחות הדדיים. אלה מתמקדים לעיתים בתחומי מחקר מסוימים 20 להרחבה בנושא זה ראו הדוחות השנתיים של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. תוימואל־ןיב|65 לפי העניין המשותף של שתי המדינות. המשרד תומך בשיתופי פעולה בין-לאומיים גם באמצעות ייצוג ישראל בארגוני מדע בין-לאומיים שונים21. בשל חשיבות הנושא ותרומתו למצוינות המחקר בישראל המליצו דוחות מצב המדע זה מכבר על הרחבת שיתופי הפעולה הדו-לאומיים של ישראל – הן הרחבת פעילות הקרנות הקיימות והן יצירת קרנות או תוכניות מימון – עם מדינות נוספות בעלות מצוינות מדעית22. קרנות הBSF- והGIF- פועלות על בסיס קרנות שמורות שלא עודכנו זה שנים. עם הגדלת המימון הנדרש למחקרים מדעיים וכן עם שחיקת התשואות של הקרנות השמורות קָטנה יכולתן של קרנות אלה לתמוך במחקרים בתחומים רבים ובמימון גדול מספיק. יודגש כי הגדלת תקציב הליבה של כל אחת מקרנות אלה תלויה לא רק בהקצאת מימון נוסף מצידה של ישראל אלא גם בהסכמת הדרג המדיני הבכיר בשתי המדינות (גרמניה-ישראל או ארצות-הברית-ישראל) ובהקצאת מימון תואם גם מצידה של המדינה השנייה. בשל מגבלה זו חתמה הBSF- בשנת 2012 על שיתוף פעולה עם הקרן הלאומית למדע של ארצות הברית NSF(), בתמיכת מימון תוספתי ייעודי של ות"ת. מהלך זה אפשר את הגדלת המימון המוקצה במסגרת הקרן ללא הגדלת תקציב הליבה שלה, ובתוך כך ללא הקצאת מימון תואם מצד ממשלת ארצות הברית. תוכנית הNSF-BSF-, הפועלת בד בבד עם תוכנית הליבה המסורתית של הקרן, מוגבלת לתחומי דעת מסוימים (כולם בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה). בימים אלה הקרן בוחנת את הרחבתה של תוכנית זו וכן הקמת תוכניות דומות עם קרנות אמריקאיות נוספות, למשל בתחומי מדעי הרוח והחברה או בתחומי מדעי החיים והרפואה. כמו כן היא פועלת לביסוס שיתוף פעולה עם משרד האנרגייה האמריקאי DOE(), בין היתר לצורך יצירת נגישות ומימון של מחקרים במעבדות הלאומיות שהמשרד מפעיל. הGIF- מתאוששת בשנים האחרונות ממשבר תקציבי שנבע בחלקו ממשבר פוליטי-מדיני בהתנהלות הקרן23. אולם בשנתיים שחלפו חל שיפור ניכר בפעילות הקרן, וממשלות גרמניה וישראל הסכימו על תוספת משותפת של שישה מיליון אירו לתקציב הקרן כדי לגשר על הפער שבין הריביות הנמוכות לבין מה שדרוש לתפעולה השוטף. כמו כן הקרן בוחנת דרכים נוספות להרחבת ביסוסה הכלכלי אגב בחינת שינויים באפיקי השקעה ובגיוס מימון ממקורות נוספים. כדי להתמודד עם השחיקה בסכומי המענקים שנתנה הקרן הוחלפה תוכנית המימון המרכזית בתוכנית NEXUS. המטרה היא שתוכנית זו תתמוך בכל שנה בכ13-10- מענקים בלבד בסכומים גדולים מבעבר: עד 800 אלף אירו בסך הכול, לשני הצדדים, לתקופה של עד ארבע שנים (לעומת 240 אלף אירו לשלוש שנים שניתנו בתוכנית הקודמת). כדי לאזן את האפשרות לשיעור דחייה גבוה הונהגה דרישה להגשת הצעה מקדימה קצרה pre-proposal(). התוכנית שמה דגש על פרויקטי מחקר בעלי ממשקים בין תחומי דעת שונים, כאשר בכל מחזור נושאי המיקוד מתחלפים לפי החלטת מועצת הנגידים של הקרן: נושא אחד ממדעי הרוח והחברה והשני ממדעי הטבע. המהלך של צמצום מספר המענקים המחולקים בכל מחזור והגדלת סכומם הוא חשוב, 21 להרחבה ראו באתר משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה את המדינות שעימן יש לו הסכמי שיתוף פעולה וכן רשימת הארגונים הבין- לאומיים שבהם הוא משתתף. 22 ראו למשל את ההתייחסות לנושא בדוחות מצב המדע בישראל לשנים 2016 ו2019- וכן את דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע .2019 23 להרחבה בנושא זה ראו דוח מצב המדע לשנת 2019 ודוח ועדת המעקב לדוח זה. 66|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ כי כך תוכל הקרן לתמוך בשיתופי פעולה במחקרים עמוקים. אולם צמצום התחומים הנתמכים בכל מחזור אינו מקדם מימון מבוסס מצוינות מפני שהוא מצמצם את מספר החוקרים היכולים להגיש בקשה לתוכנית (ומכאן את התחרות על כל מענק). לאומיותבין- בנוגע להרחבת שיתופי הפעולה הדו-לאומיים עם מדינות נוספות המליץ דוח מצב המדע לשנת 2019 על הקמתן של תוכניות עם מדינות בעלות מצוינות מדעית בולטת כמו שווייץ, הממלכה המאוחדת, קנדה, קוריאה, יפן ואוסטרליה. בדומה לזה גיבשה ות"ת סדר עדיפויות לקידום שיתופי פעולה דו-לאומיים לפי שני קריטריונים: 1() היקף קשרי המחקר הקיימים של ישראל עם אותה מדינה, מפני שתמיכה בשיתופי פעולה כאלה צריכה להישען על רשת קשרים ושיתופי פעולה קיימים; 2() המצוינות המדעית של המדינה. לפי החלטת ות"ת משנת 2019, עשרים המדינות הניצבות בראש סדר העדיפויות לקידום קשרים דו-לאומיים הן ארצות הברית, הממלכה המאוחדת, שווייץ, הולנד, גרמניה, צרפת, אוסטרליה, קנדה, איטליה, דנמרק, ספרד, בלגייה, שוודיה, סין, אוסטרייה, סינגפור, אירלנד, רוסיה, יפן ופינלנד24. יש מקום לבחון כיצד ניתן להרחיב את האפיקים למימון שיתופי פעולה במחקרים בין חוקרים ישראלים לחוקרים מחו"ל ולתמיכה בהם, ובייחוד במסגרות דו-לאומיות. עם זאת הקמת קרנות דו-לאומיות ייעודיות כמו הGIF- והBSF- אינה פתרון אפשרי מבחינתן של מדינות רבות, וריבוי קרנות דו-לאומיות הוא מצב לא רצוי. לחלופין ניתן ליצור תוכניות והסכמי שיתוף פעולה המרוכזים בגוף אחד כמו הקרן הלאומית למדע. מלבד היבט ארגוני זה, חשוב מאוד ששיתופי הפעולה הבין-לאומיים יישענו על דרישות וצרכים מהשטח (בגישת bottom–up ככל שהתוכניות הדו-).לאומיות רבות יותר, כך גדלה יכולתם של החוקרים הישראלים לבחון את שותפיהם ממדינות שונות בחו"ל. ייתכן שכדאי לבחון דרכים לקביעת חלוקה תקציבית גמישה לשיתופי הפעולה עם מדינות שונות כדי שחלוקה זו תהלום את דרישת החוקרים לשיתופי הפעולה עם אותה המדינה. סגלוסטודנטיםזרים אנשיסגלזרים כפי ששיתוף פעולה בין-לאומי בין חוקרים יכול לתרום לקידום המצוינות המדעית בארץ, כך גם הגעתם של אנשי סגל זרים לישראל, לשהות קצרה או קבועה, ואף יש בזה כדי להעצים יתרונותיו של קידום זה פי כמה: הגעתם של חוקרים מצטיינים לישראל יכולה להעלות את איכות המחקר המדעי בארץ, לחזק שיתופי פעולה אפשריים עם חוקרים נוספים בחו"ל ולהעשיר את הכשרתם של תלמידי מחקר. לעיתים חוקרים אלה הם בעלי גישות מדעיות מגוונות שאינן בהכרח רווחות בארץ, בעלי ידע ומיומנות בשיטות מדעיות חדישות ובעלי רשת של קשרים מדעיים עם חוקרים מכל העולם. לא במקרה מוסדות 24 ראו החלטת ות"ת, "מדיניות ות"ת בנושא קשרי מחקר בינלאומיים בילטרליים" 14( באוגוסט .)2019 תוימואל־ןיב|67 המחקר המובילים בעולם, וכך גם המדינות המובילות במחקר מדעי, מכילים שיעור ניכר של חוקרים זרים, למשל ארצות הברית, הממלכה המאוחדת ושווייץ. בישראל מספר אנשי הסגל הזרים ושיעורם מתוך כלל אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות נמוך מאוד. בשנת 2022 היה שיעורם פחות מ3%-. אולם מספרם גדל בהדרגה בשנים האחרונות, בין היתר בשל החשיבות שהאוניברסיטאות רואות בנושא. חלק מאנשי הסגל הזרים שנקלטו בארץ לאורך השנים הם עולים חדשים, שלהם תמריצים שונים (תרבותיים ולאומיים) להגעה לישראל וגם מעטפת קליטה פשוטה ורחבה יחסית שניתנת למשל מטעם משרד הקליטה, הסוכנות היהודית וגופים דומים25. אף שאין לזלזל בתרומתם של חוקרים עולים חדשים למדע בישראל, האתגרים הגדולים טמונים בהבאת סגל זר שאין לו קשר רגשי כזה לישראל. קושי ראשון בהבאת חוקרים זרים מצטיינים לישראל טמון במוטיבציה של החוקרים. ישראל היא מדינה מנותקת יחסית מבחינה גאוגרפית ורחוקה ממרכזי הפעילות המדעית העולמיים וממדינות המקור של החוקרים הזרים, קל וחומר מארצות הברית. התדמית החדשותית שלה עשויה להרתיע גם היא. מנגד, יש יתרונות בישראל שהמוטיבציה של חוקרים זרים להשתלב במחקר בה יכולה להישען עליהם, למשל: בולטותה בתחומי מחקר מסוימים, ובייחוד בתחומים שבהם יש בישראל מצוינות מחקרית בקנה מידה עולמי וקהילת חוקרים ענפה, כמו גם בתחומים שבהם יתרונה של ישראל הוא ייחודי בשל נגישותם או זמינותם של חומרי מחקר (למשל בארכאולוגיה או במדע הדתות). כשהדבר נוגע להגעת החוקרים לשהות ממושכת וקבועה, לבעיות המוטיבציה הראשוניות מצטרפים קשיים הנוגעים לעריכת מחקר מדעי בארץ, כמו הבדלי השכר בין חוקרים בישראל לחוקרים ממדינות אחרות, מחסור במימון מחקר או בתשתיות מחקר, זמני הקמה ממושכים של מעבדות וכדומה. יש קשיים גם בהבאתן של משפחות החוקרים ובקליטתן בארץ, משלבי האישורים המנהלתיים ועד מציאת עבודה לבני ולבנות הזוג, מציאת מסגרות חינוכיות לילדים ויכולתם לנהל חיי יום יום ולתקשר עם הסביבה באנגלית.- בשל קשיים אלה בהבאת חוקרים זרים לשהות קבועה וממושכת, אפשר להביאם לשהות קצרה בת כמה חודשים, העשויה להיות קלה יותר ועם זאת לשאת עימה יתרונות רבים להעשרת המחקר המדעי בארץ. זו יכולה להיות גם מקפצה עתידית להבאת החוקרים האורחים האלה למשרה קבועה (לאחר שכבר התנסו בחיים בישראל). כיום יש כמה מסגרות המאפשרות הגעת חוקרים זרים לשהות מחקרית קצרה בישראל, למשל במסגרת שבתון באוניברסיטאות או במכוני מחקר מטעמן, וכן במסגרות כמו המכון ללימודים מתקדמים. בשל קשיים אלה יש להקדיש מאמצים רבים יותר להבאת תלמידי מחקר ועמיתי בתר דוקטורט זרים לישראל, כפי שיידון להלן.- 25 על הבדלי התמריצים להגעה לישראל ראו את מחקרו של מוסד שמואל נאמן בנושא, "חוקרים בכירים, ישראלים או זרים, שנקלטו באוניברסיטאות בישראל" (מאי .)2020 68|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ עמיתיבתר-דוקטורטותלמידימחקרזרים עמיתי בתר-דוקטורט ותלמידי מחקר נמצאים בליבת פעילות המחקר האקדמית, בעיקר בתחומי מדעי הטבע הניסויִיִים, אך מספרם גדל והולך גם בתחומי המדע האחרים. התפוקה המחקרית של אנשי הסגל לאומיותבין- נשענת במידה רבה על מספר תלמידי המחקר ועמיתי הבתר-דוקטורט במעבדתם, ועל איכותם. כחלק מזה הגעתם של תלמידי דוקטורט ועמיתי בתר-דוקטורט מחו"ל יכולים להגדיל את צוותי המחקר בארץ וכן ליצור סביבת מחקר מגוונת ועשירה. לימודיהם או השתלמותם בישראל יכולים גם להגדיל את ההסתברות להישארותם בארץ כחוקרים מן המניין. לחלופין, עם חזרתם לחו"ל והשתקעותם במוסדות מחקר שונים, הם יכולים לשמש שגרירים למצוינות המדע הישראלי ולהעמיק את רשת הקשרים של חוקרים ישראלים עם חוקרים בחו"ל. לפיכך הגדלת מספרם של תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט היא צעד חשוב בקידום הבין-לאומיות של המדע בישראל. 24% ארצותאחרות הודו 46% איטליה 3% 4% צרפת 5% ארצותהברית 6% גרמניה 12% סין איור36 ארץהמוצאשלעמיתיהבתר-.דוקטורטהזריםבישראל.)2020( מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה בשנת 2020 היו בישראל 1,645 עמיתי בתר-דוקטורט זרים, ושיעורם היה כ53%- מסך עמיתי הבתר- דוקטורט באותה שנה. כפי שנראה באיור 8 בפרק "תמונת מצב", נתון זה מלמד על גידול במספר עמיתי הבתר-דוקטורט הזרים שהגיעו לישראל לעומת שנת 2017, אז היה מספרם 1,454. אולם שיעורם מסך עמיתי הבתר-דוקטורט נשאר דומה לערך (בשנת 2017 הוא היה כ51%- עמיתי הבתר-).דוקטורט הזרים בשנת 2020 הגיעו מ70- מדינות שונות. כפי שנראה באיור 36 כ46%-, מעמיתי הבתר-דוקטורט הזרים בישראל בשנת 2020 הגיעו מהודו, כ12%- מסין, כ6%- מגרמניה, כ5%- מארצות הברית, כ4%- מצרפת, כ3%- מאיטליה, והיתר ממגוון ארצות אחרות. כפי שנראה באיור 37 שיעור גבוה של עמיתי בתר-, דוקטורט זרים מאפיין את המדעים המדויקים ואת מדעי החיים. לדוגמה, בשנת 2020 כ78%-, מעמיתי הבתר-דוקטורט במדעים הפיזיקליים היו זרים, ובתחומי המתמטיקה ומדעי המחשב – כ70%-. לעומת זאת בתחומי מדעי החברה והרוח היה שיעורם של עמיתי הבתר-דוקטורט הזרים נמוך מאוד: בתחומי תוימואל־ןיב|69 מדעי הרוח כ30%-20%- ובתחומי מדעי החברה, כולל משפטים – כ16%-15%- (במנהל עסקים לא דווח כלל על עמיתי בתר-דוקטורט זרים בשנת 26.)2020 הבדלים אלה עשויים לנבוע, לפחות חלקם, ממסלולי הקריירה האקדמית ההופכיים בתחומים אלה: בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים נהוג ללמוד את לימודי הדוקטורט בישראל ולהשתלמות בתר-דוקטורט לנסוע לחו"ל, ואילו בתחומי מדעי הרוח והחברה שכיח יותר המסלול ההפוך. לעומת שיעורם הגבוה יחסית של עמיתי הבתר-דוקטורט הזרים בישראל, שיעורם של הסטודנטים הזרים בישראל נמוך מאוד, גם יחסית לעולם27. כפי שנראה באיור 38, בשנת 2019 רק 2.9% מהסטודנטים לתואר ראשון בישראל היו זרים, רק 5% מהסטודנטים לתואר שני היו זרים, ורק 8.1% מהסטודנטים לתואר שלישי היו זרים. מצב זה חריג במיוחד כשמדובר בסטודנטים לתואר שלישי, כאשר במרבית מדינות הOECD- שיעורם של הסטודנטים הזרים לתואר זה הוא יותר מ20%-, ולעיתים אף הרבה יותר מזה. מדעיםפיזיקליים 78% מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב 70% הנדסהואדריכלות 60% מדעיםביולוגיים 55% מקצועותעזררפואיים 43% חקלאות 42% רפואה 41% שפות,ספרויותולימודיםרגיונליים 31% אומנות,אומנויותואומנותשימושית 23% מדעיהרוחהכלליים 21% מדעיהחברה 17% משפטים 16% 4% חינוךוהכשרהלהוראה עסקיםומדעיהניהול 0% מדעיהחברה מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח המדעיםהמדויקים איור37 שיעורעמיתיהבתר-.דוקטורטהזריםמסךעמיתיהבתר־דוקטורטבישראללפיתחומים.)2020( מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה בשל נתונים אלה נעשות בשנים האחרונות פעולות שונות לעידוד הגעתם של תלמידי דוקטורט ועמיתי בתר-דוקטורט זרים לישראל ולקידום הבין-לאומיות של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל ככלל. פעילות ות"ת בנושא מתמקדת בשני צירים: ציר ראשון כולל תמיכה כספית ייעודית שות"ת נותנת לכל המוסדות המתוקצבים לפי היקף הפעילות הבין-לאומית המתקיימת בהם. מטרת תמיכה זו היא לאפשר לכל מוסד לפתח אסטרטגיה בין-לאומית המותאמת למאפייניו של המוסד ולחזונו, וניכרת 26 להרחבה ראו את פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "בעלי תואר שלישי שעסקו במחקר בתר-דוקטורט באוניברסיטאות בישראל ב2020-" (יולי .)2021 27 סטודנטים זרים בהקשר זה הם סטודנטים שאינם אזרחי המדינה שבה הם רשומים ללימודים או סטודנטים שעזבו את מדינת המקור שלהם (שבה רכשו את השכלתם הקודמת) לצורכי לימודים. בפועל ייתכנו הבדלים מסוימים באופן הדיווח של מדינות שונות על סטודנטים העומדים בהגדרה זו. עם זאת ניתן להעריך כי להבדלים אלה השפעה מועטה על מקומה הנמוך יחסית של ישראל בשיעור הסטודנטים הזרים. להרחבה ראו:218-219 pp. Paris, Publishing, OECD2021.GlanceaatEducation(2021). .OECD 70|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ שביעות רצון רבה בקרב המוסדות מן התועלת של תקציב ייעודי זה28; ציר שני מתמקד בתמיכת ות"ת בתוכניות מלגות, ובכללן תוכנית "דוקטורט סנדוויץ'" לסטודנטים לדוקטורט מחו"ל וכן כמה תוכניות למלגות לעמיתי בתר-דוקטורט, כפי שיפורט בהמשך. תמיכה בניידות סטודנטים וסגל קיימת לאומיותבין- גם בתוכנית Erasmus+ של האיחוד האירופי, בהשתתפות המועצה להשכלה גבוהה. מימון תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט נעשה גם במוסדות עצמם, כל מוסד לפי יכולותיו ובאמצעים משלו, ובהם הקצאת תקציב פנימי ייעודי לנושא וגיוס תרומות. מוסדות ההשכלה הגבוהה פועלים להגברת הפעילות הבין- לאומית שלהם ושל אנשיהם גם באמצעות הקמת מכוני מחקר ותוכניות לימוד והכשרה מיוחדות עם מוסדות מקבילים בחו"ל. מימון נוסף מגיע ממענקי המחקר של החוקרים השונים המגייסים למעבדותיהם תלמידי דוקטורט ועמיתי בתר דוקטורט.- בישראל פועלות כמה תוכניות ייעודיות למימון הגעתם של עמיתי בתר-דוקטורט מחו"ל. באקדמיה הלאומית למדעים יוסדה בשנת 2018 לצורך זה תוכנית בנושא זה שהורחבה משנת תשפ"ב באמצעות תמיכת ות"ת, והיא תומכת בעמיתי בתר-דוקטורט בכל תחומי המדע. שתי תוכניות נוספות שות"ת תומכת בהן הן תוכנית פולברייט, המתמקדת בהבאת חוקרי בתר-דוקטורט מארצות הברית, וכן תוכנית בשיתוף קרן צוקרמן, המתמקדת בחוקרים מארצות הברית ומקנדה בתחומי המדעים המדויקים וההנדסה STEM( בלבד. כמו כן פועלת תוכנית מטעם קרן עזריאלי, המתמקדת בהבאת חוקרי בתר-)דוקטורט מקנדה וממדינות באירופה. קרן BARD מפעילה גם היא תוכנית לעמיתי בתר-דוקטורט מארצות הברית בתחומי הפעילות של הקרן, שהם בעיקרם תחומי החקלאות, המזון והתזונה, הקיימות והאקלים. מלבד תוכניות אלה, הגעתם של חוקרי בתר-דוקטורט יכולה להישען על תוכנית מארי קירי Skłodowska( Marie MSCA – Actions Curie) של האיחוד האירופי לחילופי חוקרים. תוכנית זו אינה ייחודית לישראל, וכפי שכבר הודגש בדוח מצב המדע הקודם 2019( אך מספר קטן של עמיתי בתר-),דוקטורט מגיעים במסגרתה לארץ. יש תמימות דעים בקרב האוניברסיטאות והתוכניות למלגות לעמיתי בתר-דוקטורט זרים באשר לקיומם של קשיים בעניין כמותם ואיכותם של המועמדים לתוכניות אלה, כלומר קושי לגייס מספיק מועמדים וקושי לגייס מועמדים מצטיינים. מסיבות מגוונות ישראל אינה מן הבחירות הראשונות של עמיתי בתר- דוקטורט מצטיינים המחפשים מקום להשתלמות בתר-דוקטורט. אותן סיבות נכונות במידה רבה גם לחוקרים בכירים זרים שאינם מעוניינים להשתלב במשרה בישראל, כפי שנידון לעיל, וכן לסטודנטים לדוקטורט. חלק מסיבות אלה אינן ניתנות לשינוי, כמו המצב הגֵאופוליטי בישראל והמרחק בין ישראל למדינות המוצא של החוקרים ושל הסטודנטים הזרים. אולם יש סיבות אחרות ורבות שבנוגע אליהן ניתן לנקוט צעדים מעשיים שישפרו את האטרקטיביות של ישראל כיעד ללימודים ולמחקר. התשובה למרבית סיבות אלה אינה כלכלית טהורה. קושי מרכזי בהגעתם של סטודנטים ועמיתי בתר-דוקטורט זרים לישראל הוא תרבותי וכולל בין היתר מחסומי שפה. הרחבת היצע תוכניות הלימודים והקורסים באנגלית אפוא מקילה את השתלבותם (אם 28 להרחבה ראו "התכנית לפיתוח בינלאומיות במוסדות להשכלה גבוהה המתוקצבים ע"י ות"ת" (אפריל .)2018 תוימואל־ןיב|71 כסטודנטים ואם כמרצים). קשיי התרבות והשפה נחווים גם בהתמצאות באוניברסיטאות עצמן, בנוהליהן, במערכות המחשב שלהן וכדומה, שאינם מותאמים במלואם לסטודנטים ולסגל זר, למשל בתרגום נהלים ומערכות מחשוב לאנגלית. אולם ניכר כי האוניברסיטאות פועלות לשיפור היבט זה, בין היתר באמצעות המשרדים הבין-לאומיים שלהן, הנותנים מענה ותמיכה לחוקרים ולסטודנטים מחו"ל. גם חלק מתוכניות המלגות החיצוניות, כמו מלגות צוקרמן ועזריאלי, מספקות מעטפת תמיכה המסייעת לקליטת עמיתי הבתר-דוקטורט ומשפחותיהם בישראל. תוארראשון תוארשני תוארשלישי 77.7% 87.2% 23.9% לוקסמבורג לוקסמבורג לוקסמבורג 56.3% 56.4% אוסטרייה אוסטרליה שווייץ 18.4% 49.9% 36.5% ניוזילנד ניוזילנד ניוזילנד 18.1% 35.8% 41.1% אוסטרליה הממלכההמאוחדת הממלכההמאוחדת 17.3% 29.2% 37.9% הממלכההמאוחדת שווייץ צרפת 15.2% 23.2% 37.6% קנדה לטבייה איסלנד 12.9% 23.1% 37.2% צ'כיה אירלנד דנמרק 12.1% 22.9% 35.7% הונגריה אוסטרייה 9.6% אוסטרליה 20.1% 35.5% שווייץ דנמרק אוסטרייה 9.6% לטבייה 8.4% 19.9% 35.0% הונגריה שוודיה 18.7% 34.0% סלובקיה בלגייה קנדה 8.0% 18.5% 33.3% אירלנד קנדה אירלנד 7.7% 17.2% 31.4% אסטוניה צ'כיה פורטוגל 7.4% 16.5% 24.8% בלגייה אסטוניה ארצותהברית 7.2% 23.7% צרפת גרמניה פינלנד 7.1% 16.4% 12.8% 23.3% גרמניה צרפת בלגייה 6.6% פורטוגל ארצותהברית הונגריה 6.1% 12.6% 23.2% 12.4% 21.6% סלובניה ליטא נורווגיה 5.9% דנמרק פורטוגל אסטוניה 12.4% 21.5% 5.7% 12.1% 20.2% רוסיה שוודיה צ'כיה 5.6% פינלנד פינלנד יפן 11.3% 20.2% 5.5% איסלנד ספרד סלובניה 4.9% 10.8% 19.0% ארצותהברית סלובקיה 10.7% 18.2% ספרד 4.5% ליטא איסלנד צ'ילה 3.7% 10.6% 18.0% יוון 9.9% 15.6% קוריאה איטליה 3.7% פולין יפן קוריאה 9.7% 14.2% 3.4% יפן סלובניה גרמניה 3.1% 8.4% 12.2% שוודיה נורווגיה לטבייה 7.3% 10.6% 3.0% ישראל רוסיה סלובקיה 2.9% 6.7% 10.3% קוריאה טורקייה ליטא 6.1% 10.1% 2.9% נורווגיה פולין רוסיה 2.5% 5.0% 8.6% טורקייה ישראל ישראל 8.1% 2.3% 5.0% איטליה איטליה מקסיקו 3.6% 7.8% 2.1% ספרד צ'ילה טורקייה 1.5% 2.5% 6.4% מקסיקו מקסיקו יוון 1.9% 3.6% 0.6% צ'ילה יוון קולומבייה 0.5% 1.9% 2.9% קולומבייה ברזיל פולין 0.9% 2.8% 0.2% ברזיל קולומבייה ברזיל 0.2% 0.7% 2.3% איור38 שיעורהסטודנטיםהזריםמסךהסטודנטיםבמדינותהOECD-.לפיתואר.)2019( מקור:2021GlanceatEducation 72|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ קושי נוסף ניכר בהתייחסות של כל הגורמים המעורבים בנושא והוא הרגולציה הממשלתית, המערימה קשיים רבים בפני הגעתם של סטודנטים וחוקרים זרים לישראל. במקרים רבים הקרנות הרלוונטיות וכן האוניברסיטאות מדווחות על יחס חשדני ואף עוין מצד משרדי הממשלה הרלוונטיים הרואים לאומיותבין- בסטודנטים ובסגל הזר מסתנני עבודה אפשריים. מוקד הקושי בעניין זה נובע ממדיניות ההגירה של ישראל, שאינה מתירה לבני ולבנות זוג של סטודנטים ועמיתי בתר-דוקטורט לעבוד בישראל. בעיה דומה הייתה בעבר לאנשי סגל זרים, אולם עניין זה הוסדר לפני שנים מעטות ומטופל באמצעות פנייה רשמית ופרטנית מטעם האוניברסיטה למשרד הפנים. חלק מבעיה זו נובע מהעובדה שלא כפי הנהוג בעולם, הסטודנטים לדוקטורט ועמיתי הבתר-דוקטורט לרוב אינם מועסקים רשמית באוניברסיטאות אלא מקבלים מלגה בלבד, והעובדה שעמיתי הבתר-דוקטורט עצמם אינם שוהים בארץ באשרת עבודה, יוצרת קושי בירוקרטי להעניק לבני ולבנות הזוג אשרת עבודה. הניסיונות לפתור בעיה זו נתקלים גם בחשש שהפתרון יכלול מעבר למודל העסקה רשמי של עמיתי הבתר-דוקטורט, דבר שייקר את עלותם במידה ניכרת. עם זאת ניכר כי חלה התקדמות חשובה בהקשר זה עם אימוץ החלטת ממשלה מיוני 2022 שאמורה להקל קבלת אשרות עבודה לבני ולבנות זוג של סטודנטים לדוקטורט ושל עמיתי בתר-דוקטורט זרים29. לבסוף, ניתן לנקוט צעדים רבים להעלאת קרנו של המדע בישראל ולחשיפתו לקהל המועמדים האפשריים ללימודים מתקדמים ולהשתלמויות בתר-דוקטורט. ניכר שהגורמים המעורבים בנושא, ובייחוד המועצה להשכלה גבוהה, המוסדות להשכלה גבוהה וכן הקרנות הפילנתרופיות, מסכימים כי עליהם לחבור יחדיו להקמת פלטפורמה דיגיטלית שתקדם את המודעות למצוינות המחקר בישראל ותציג את אפשרויות הלימודים המתקדמים והמחקר במדינה לסטודנטים זרים. פלטפורמה כזו תוכל לרכז הזדמנויות נקודתיות להשתלמויות בתר-דוקטורט וללימודים מתקדמים מטעם אנשי סגל במוסדות בארץ וכן להציג את סיפורי ההצלחה של המדע הישראלי, ובייחוד של סטודנטים ועמיתי בתר-דוקטורט זרים ששהו במדינה והשתלבו לאחר מכן במשרות יוקרתיות במוסדות מחקר בעולם. פלטפורמה כזו דומה במידה רבה לאתר שהקימה המועצה להשכלה גבוהה והמוזן גם ממידע ממוסדות ההשכלה הגבוהה – Israel in Study – שפונה בעיקר לקהל סטודנטים לתואר ראשון. חרף קשיים אלה יש להדגיש שיש תחומים שבהם ישראל יכולה להיות מוקד משיכה מרכזי לעמיתי בתר-דוקטורט ואף לתלמידי מחקר מצטיינים. מדובר, כאמור למעלה, בתחומים שבהם יש לישראל מצוינות מחקרית בולטת בקנה מידה עולמי או כאלה שבהם יש לישראל יתרון מובנה וייחודי בשל נגישותם או זמינותם של חומרי מחקר (למשל בארכאולוגיה או במדע הדתות). מלבד זאת יש חשיבות מיוחדת לקידום הבין-לאומיות של תחומים אלה כדי לשמור על בכורתה של ישראל בהם. 29 ראו את החלטת הממשלה מס' 1653, "הסדרת העסקתם של בני/בנות זוג של חוקרים זרים ומרצים זרים במוסדות להשכלה גבוהה ותיקון החלטת ממשלה" 19( ביוני .)2022 תוימואל־ןיב|73 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 מחקרבין-לאומיומימונו להקים ולתקצב תוכניות דו-לאומיות חדשות עם מדינות המאופיינות במצוינות מדעית בולטת, 1 תחת קורת גג אחת בקרן הלאומית למדע. להמשיך בתמיכה התקציבית הייעודית של ות"ת ושל איסרד בקידום השתתפות חוקרים ישראלים 2 במענקי המאגדים של תוכנית המו"פ האירופית, וכן להרחיב תמיכה זו למכללות. להגדיל במידה ניכרת את תקציב הליבה של קרן הBSF- ולהרחיב את תוכנית המענקים המרכזית 3 והמסורתית שלה. בהיעדר אפשרות מדינית או תקציבית לעשות כן, יש לפעול להרחבת שיתופי הפעולה של הקרן במשותף עם קרנות מחקר וגופי מימון אחרים בארצות הברית, ובראשם ה(NEH)- Humanities the for Endowment ,National (NSF) Foundation Science National, (NIH) Health of Institutes National וה(DOE)- Energy of Department, אגב הבטחת מעמד שווה לחוקר הישראלי ולחוקר האמריקאי (מעמד כזה הוא תנאי הכרחי לקידומו ולמימונו של שיתוף פעולה מבוסס מצוינות). להגדיל במידה ניכרת את תקציבה של קרן הGIF-, שבמתכונתה הנוכחית אינה מסוגלת עוד לממן 4 שיתופי פעולה במחקרים מבוססי מצוינות בין שתי המדינות בהיקף גדול ובכל תחומי המדע, כפי שהיה בחזונה המקורי. בטווח הזמן המיידי יש לפתוח את תוכנית המענקים המרכזית של הקרן לכל תחומי המדע, על בסיס תהליכי סינון מוקדמים שיישענו על קריטריונים של מצוינות ולא על בסיס בחירת תחומים מצומצמים בלבד שיזכו למימון. סגלוסטודנטיםזרים להרחיב את התוכניות המאפשרות הגעת חוקרים בכירים זרים לישראל לשהויות קצרות (בנות 5 כמה שבועות לפחות) ולתקצב תוכניות אלה בהתאם. יש להעדיף תוכניות שבהן מתקיים ממשק נרחב של החוקרים המתארחים עם חוקרים ועם תלמידי מחקר ישראלים. למטרה זו ניתן להרחיב את התוכניות הקיימות במוסדות המחקר התומכות בהבאת חוקרים זרים לשבתונים בארץ, לאמץ מסגרות ברוח זו של המכון ללימודים מתקדמים, להשתמש בתקני הוראה ומחקר מתחלפים וכן להקים תוכנית לאומית תחרותית ויוקרתית שתביא לישראל את בכירי החוקרים בעולם לשהויות קצרות. 74|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ לאומיותבין- על משרדי הממשלה הרלוונטיים להירתם הירתמות מלאה לקידום הבין-לאומיות במחקר בישראל 6 בתוך כדי הסרת חסמים המקשים הגעת חוקרים ותלמידי מחקר זרים לישראל ובשיתוף פעולה הדוק עם המועצה להשכלה גבוהה ועם מוסדות המחקר בנושא זה. יש להדגיש שהקשיים שמערימים חלק ממשרדי הממשלה בעניין זה מחבלים במאמצים הכבירים המושקעים בנושא ופוגעים בתדמיתה של ישראל בקרב הקהילה המדעית בעולם. להמשיך את תמיכתה התקציבית הייעודית של ות"ת בקידום הבין-לאומיות במערכת ההשכלה 7 הגבוהה, הזוכה למשוב חיובי מצד מוסדות המחקר. לאגם משאבים ברמה הלאומית להבאת עמיתי בתר-דוקטורט זרים מצטיינים לישראל, בהובלת 8 מל"ג-ות"ת ובשיתוף פעולה עם כלל מוסדות המחקר ועם הקרנות הפילנתרופיות הרלוונטיות. איגום משאבים כזה צריך לבוא לידי ביטוי בכל ההיבטים הקשורים להגעת עמיתי בתר-דוקטורט זרים לישראל, כמו שיווק והפצת הזדמנויות המחקר בישראל (והקמת פלטפורמה או אתר מתאים שיציגו סיפורי הצלחה של עמיתי בתר-דוקטורט זרים שהשתלמו בישראל), התאקלמות עמיתי הבתר-דוקטורט בארץ והתמודדות עם קשיים מערכתיים בנושא. להקדיש מאמצים מיוחדים להבאת עמיתי בתר-דוקטורט ותלמידי מחקר בתחומים שבהם יש 9 לישראל מצוינות מחקרית בולטת או יתרון מובנה. 10 לקיים ולממן כינוסים וסדנאות בין-לאומיים בהשתתפות תלמידי מחקר מצטיינים מהעולם כדי לחשוף אותם באופן בלתי אמצעי לחיים ולמחקר בישראל, מתוך הנחה כי חשיפה קצרה כזו תוכל לבסס הזדמנויות להגעתם לישראל בשלב מאוחר יותר כעמיתי בתר-דוקטורט. 11 להגביל את דרישת המימון התואם matching( הנדרש עבור עמיתי בתר-)דוקטורט במדעי הרוח והחברה ל25%- לכל היותר, בשל זמינותם הנמוכה יותר של מענקי מחקר עבור חוקרים בתחומים אלה לעומת חוקרים במדעי הטבע. תוימואל־ןיב|75 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ תשתיות מחקר 76|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המחקר המדעי נשען על תשתיות שונות. הן יכולות להיות פיזיות או וירטואליות, מרוכזות או מבוזרות והן שונות זו מזו גם בגודלן ובמספר החוקרים המשתמשים בהן. תשתיות גדולות ומתקדמות במיוחד פועלות לרוב בשיתוף פעולה בין-לאומי של מדינות רבות. סוג התשתיות הנחוץ למחקר משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, נגישותן של תשתיותחדישותהניצבותבחזיתהטכנולוגיה שבתחומןהיאאבןיסודביכולתםשלחוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך. רקחמתויתשת|77 ה מחקר המדעי נשען על תשתיות שונות. יש תשתיות שהן כלליות ביותר ואינן ייחודיות למחקר, למשל חדרי עבודה ומשרדים, מחשוב וחיבור לאינטרנט, ולעומתן יש תשתיות שעיקר ייעודן (או לכל הפחות, אחד מייעודיהן העיקריים) הוא מחקר מדעי. תשתיות אלה כוללות ציוד או פלטפורמות המעניקים שירותים שונים לחוקרים. התשתיות יכולות להיות פיזיות (למשל מכשור וציוד מסוגים שונים, אוספים וארכיונים) או וירטואליות (למשל מאגרי מידע). הן יכולות להיות ממוקדות במקום מסוים או מבוזרות. סוג התשתיות הנחוץ למחקר משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, נגישותן של תשתיות חדישות הניצבות בחזית הטכנולוגיה שבתחומן היא אבן יסוד ביכולתם של חוקרים לקיים מחקר תחרותי ופורץ דרך. תשתיות מחקר שונות זו מזו בגודלן ובמספר החוקרים המשתמשים בהן. יש תשתיות מחקר המיועדות לשימוש אישי של חוקר אחד או של מעבדה אחת. אלה לרוב תשתיות קטנות יחסית שעלות הקמתן, תחזוקתן והפעלתן היא בהישג ידו של חוקר אחד. לעומתן, יש תשתיות מרכזיות המשרתות כמה חוקרים, מעבדות וקבוצות מחקר. לרוב, הקמתן ותפעולן של תשתיות אלה עולים על המשאבים העומדים לרשותו של חוקר אחד. נוסף על זה, לעיתים היקף השימוש בתשתיות כאלה בידי חוקר אחד הוא קטן ואינו מצדיק את הקמתן לצורך אישי אלא רק לצורך של קהילה מדעית גדולה יותר. תשתיות מרכזיות יכולות לפעול ברמה מחלקתית, מוסדית, בין-מוסדית (לאומית) וכן בין לאומית.- פרק זה בוחן כמה סוגיות עקרוניות הנוגעות לתשתיות המחקר בארץ ובחו"ל העומדות לרשות חוקרים ישראלים ולמנגנונים התומכים בנגישותן של תשתיות אלה. בפרקים אחרים בדוח זה העוסקים בתחומי המדע השונים ניתן למצוא דיונים ממוקדים יותר בתשתיות מחקר בראייה תחומית. תשתיותמחקרבישראל כדי שתשתיות מחקר מתקדמות תעמודנה לרשות החוקרים בישראל, יש לוודא כי הצורך בהן יבוא לידי ביטוי בתהליכי התקצוב והתכנון של המחקר המדעי במדינה ויישען על מנגנונים מסודרים לתמיכה בצורכי החוקרים. היות שלעיתים הזמן הדרוש להקמתה של תשתית מחקר מסוימת ממושך מאוד, יש חשיבות מיוחדת לזיהוי הצורך בהקמתה במהירות יחסית ומוקדם ככל האפשר. בישראל ניתן להבחין בין מנגנונים המספקים מענה לתשתיות מחקר אישיות ברמת החוקר היחיד לבין כמה מנגנונים התומכים בהקמתן ובהפעלתן של תשתיות מחקר ברמות גבוהות יותר, מוסדיות או לאומיות. תשתיותמחקראישיות תשתיות מחקר אישיות מקבלות תמיכה בעיקר מהקרן הלאומית למדע ומהאוניברסיטאות. אולם קיים פער ניכר בין התמיכה בחוקרים חדשים לתמיכה בוותיקים. חוקרים חדשים מקבלים תמיכה מקיפה 78|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ יחסית, מאת מוסדות המחקר עצמם, במסגרת תהליך הקליטה, וגם מתוכנית המענקים לציוד לחברי סגל חדשים של הקרן הלאומית למדע. בתוכנית זו בקשת הציוד מצטרפת לבקשה למענק מחקר אישי תשתיותמחקר של הקרן ומאפשרת רכישת ציוד להקמת מעבדת מחקר לחוקרים חדשים באוניברסיטאות בתוך שלוש שנים ממועד הצטרפותם למערכת האקדמית. התוכנית מעניקה מימון מרבי של 1.1 מיליון ש"ח, והמוסד שאליו משתייך החוקר מתחייב להשתתף במימון רכישת הציוד בסכום השווה לפחות להקצבת הקרן. הקרן מעניקה מימון מסוג זה לכמה עשרות חוקרים מדי שנה. חשוב להבהיר כי התוכנית להקמת מעבדה לחוקרים חדשים אינה מספקת מענה ארוך טווח. לרוב, כעבור כמה שנים הציוד מתיישן, והטכנולוגיה המדעית מתפתחת ודורשת שדרוג לציוד מתקדם יותר. נוסף על זה, כיווני המחקר של חוקרים רבים משתנים לאורך הקריירה שלהם, והדבר מצריך התאמה של הציוד ושל המעבדה העומדים לרשותם למחקריהם החדשים. בניגוד למענה המקיף יחסית שניתן לחוקרים חדשים, עד לאחרונה לא הייתה תוכנית תמיכה סדורה ברכש ציוד לחוקרים ותיקים. דוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע בישראל לשנת 2018 הצביע על בעיה זו, ובהמשך אותה השנה החליטה ות"ת על הקמת תוכנית מענקים מיוחדת למטרה זו30. התוכנית לציוד מדעי לחוקרים באמצע הדרך החלה לפעול במסגרת הקרן הלאומית למדע במחזור ההגשות של שנת 2020. התוכנית פתוחה לחוקרים שהצטרפו לראשונה לאוניברסיטאות בישראל כחברי סגל מן המניין ב22-10- השנים האחרונות. אף שכבר החלה פעילותה המבורכת של תוכנית הקרן הלאומית למדע לתמיכה ברכש ציוד מדעי לחוקרים ותיקים, עדיין ניכרת מצוקה בנושא זה, ומעידים עליה החוקרים ודקני הפקולטות בתחומי מדעי הטבע. תוכנית הקרן מספקת מענה למספר מצומצם של חוקרים בכל שנה, כאשר כל אוניברסיטה רשאית להגיש עד ארבע בקשות במחזור. הבקשות עוברות שיפוט מדעי מבוסס מצוינות, כמקובל בקרן הלאומית למדע. מספר הבקשות המאושרות קטן יחסית – 21 בקשות במחזור 2020 ו11- במחזורי 2021 ו2022-. על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, היו בישראל בשנת 2021 יותר מ2,000- אנשי סגל בכיר בטווח הגילים 59-50 בתחומי מדעי הטבע (במובנם הרחב, כולל תחומי ההנדסה ורפואה). גם אם כמחצית מחוקרים אלה הם מהמכללות האקדמיות (שאינם זכאים להשתתף בתוכנית הקרן), וגם אם חלק מהם אינם נדרשים למימון ציוד חדש, ניתן להעריך בזהירות כי עדיין מדובר במאות חוקרים הנמצאים בתוך תחום הזכאות. כמו כן סביר להניח שיש חוקרים מחוץ לטווח גילים זה שעדיין זכאים להגיש בקשה לתוכנית של הקרן. לפי נתונים אלו ברור כי התמיכה שניתנת במסגרת תוכנית הקרן היא טיפה בים, במיוחד כשהיא מגיעה לאחר שנים של היעדר תמיכה מסודרת בנושא זה. כוונת ות"ת להמשיך ולתמוך בתוכנית זו ולהרחיבה במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה (תשפ"ג–תשפ"ח) היא צעד מבורך31. בעיית התמיכה ברכש ציוד לחוקרים ותיקים סבוכה אף יותר מהמתואר לעיל. כפי שדיווחה הקרן הלאומית למדע, למרות הצורך הנרחב העולה מן הדיון לעיל, לא כל האוניברסיטאות ממצות את 30 ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב שנתית לשדרוג תשתיות המחקר" 13( באוגוסט .)2018 31 ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב-שנתית לשנים תשפ"ג-תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק" 8( ביוני .)2022 רקחמתויתשת|79 מלוא מכסת ההגשה שלהן לתוכנית הייעודית של הקרן, מסיבות שדורשות בדיקה. אפשרות סבירה היא שהדבר נובע מחוסר איזון בהשקעה של האוניברסיטאות בחוקרים ותיקים לעומת צעירים. כמו כן שלא כנהוג במדינות אחרות בעולם, ובראשן ארצות הברית, בישראל נדידה של חוקרים מאוניברסיטה אחת לאחרת היא נדירה, ולכן התחרות בין האוניברסיטאות על גיוסם ושימורם של חוקרים ותיקים קטנה. לעומת זאת קיימת תחרות עזה בין האוניברסיטאות בגיוס חוקרים צעירים, לכל הפחות בתחומים מסוימים, ולכן הן מעדיפות להשקיע משאבים רבים בקליטת חוקרים חדשים ופחות בחוקרים הוותיקים. תשתיותמחקרמוסדיותולאומיות יש כמה מנגנונים התומכים בהקמה ובתפעול של תשתיות מחקר ברמה המוסדית והלאומית. מלבד מימון המוקצה מטעם האוניברסיטאות, תשתיות מוסדיות זוכות לתמיכה ולתקצוב מות"ת באמצעות קולות קוראים ושיפוט בוועדת תשתיות ייעודית. ועדה זו הוקמה לפי החלטת ות"ת משנת 32,2018 והצורך בהקמת מנגנון מסוג זה נזכר כבר בדוח ועדת המעקב לדוח מצב המדע משנת 2015. מסלול תמיכה זה כולל מענקי ציוד מחקר מוסדי לאוניברסיטאות המחקר שמטרתו לסייע ברכישה ובשדרוג של תשתיות המשרתות ציבור רחב של משתמשים במוסד והפתוחות גם למשתמשים חיצוניים. תוכנית זו פועלת למן שנת תש"ף, והיא מחליפה תוכנית בעלת מטרה דומה שהופעלה בקרן הלאומית למדע עד שנת תשע"ט. שיפוט הבקשות לתמיכה ברכש ובשדרוג של ציוד מחקר מוסדי נעשה על בסיס תחרות. סכום המענק המרבי הוא 3.6 מיליון ש"ח, וההשתתפות הנדרשת מהמוסדות היא 25% לפחות מעלות הציוד הנרכש. לכל אוניברסיטה יש מכסה של שלוש בקשות למחזור. בד בבד פועל מסלול תמיכה לגיוס כוח אדם מקצועי להפעלה ולניהול של תשתיות המחקר המוסדיות. ברמה הלאומית יש מנגנונים נוספים התומכים בתכנון תשתיות מחקר ובהקצאת משאבים להקמתן ולהפעלתן. מנגנונים אלה מאופיינים לעיתים קרובות בתכנון מרכזי מלמעלה (בשיטת top–down). הם לרוב תומכים בתשתיות מחקר גדולות ומורכבות, בארץ או בעולם, וכן בכאלה שהצורך בהן נובע מתפיסה אסטרטגית רחבה ומצרכים לאומיים נוספים על אלה המדעיים, למשל כלכליים וביטחוניים. הגוף הבולט בהקשר זה הוא פורום תל"מ (הפורום לתשתיות לאומיות למחקר ולפיתוח), שהוא פורום התנדבותי שהוקם ביוזמת האקדמיה הלאומית למדעים כדי לקדם שיתופי פעולה ולאגם משאבים מקרב גופים שונים במדינה העוסקים במחקר ופיתוח, ובראשם ות"ת, רשות החדשנות, מערכת הביטחון ומשרד המדע והטכנולוגיה (משתתפים בפורום גם נציגי משרד האוצר). כמו כן המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (מולמו"פ) פועלת במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומייעצת לממשלה בנושא של מחקר ופיתוח מדעי. יש לציין שבישראל, שלא כנהוג במדינות שונות בעולם, אין מנגנון סדור האמון על בדיקת הצורך בתשתיות מחקר ועל גיבוש אסטרטגיה מקיפה וארוכת טווח בנושא. בשנים 2013 ו2016- הגישה ועדה מייעצת של ות"ת, בראשות פרופ' הורן, המלצה על מפת דרכים אסטרטגית לתשתיות מרכזיות ברמה 32 ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב שנתית לשדרוג תשתיות המחקר" 13( באוגוסט .)2018 80|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הלאומית33. אולם לפי דוח מבקר המדינה ממאי 2021, פעלה ות"ת להקמת 4 מתוך 11 תשתיות המחקר המרכזיות שעליהן המליצה ועדת הורן. כפישצוין בדוח זה, בפועל לא גובשה תוכנית אסטרטגיתמעודכנת תשתיותמחקר לתשתיות מחקר מרכזיות בישראל ולא מופו צורכי מוסדות המחקר בנושא34. יצוין שגיבוש מפות דרכים לתשתיות מחקר הוא לעיתים תהליך מוגבל מבחינת יכולתו לחזות מראש את ההתפתחויות המחקריות והטכנולוגיות, ומכאן את תשתיות המחקר שיידרשו בטווח הבינוני והארוך. לכן יש חשיבות לביסוסם של מנגנונים גמישים שיאפשרו הקצאת משאבים לצורך הקמת תשתיות מחקר ותפעולן על בסיס הדרישות המשתנות המגיעות מהשטח (בשיטת bottom–up). עריכת כינוסים של קבוצות חוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ למשל יכולה לסייע לבטא את הצורך של קהילה מדעית מגובשת בתשתית מסוימת, כפי שנעשה למשל באקדמיה הלאומית למדעים בנוגע למאיץ ה"שרף" (יום עיון בנושא "מקורות קרינה מייננת ומאיצים חדשים בישראל ושימושיהם", מאי 2019) ובנוגע להצטרפות ישראל למצפה הכוכבים האירופי בצ'ילה (יום עיון בנושא "תשתיות גדולות באסטרופיזיקה: מיזם הצטרפות ישראל ל)ESO(- Observatory Southern European" (מרס 2022). ככלל, ועדת התשתיות הייעודית של ות"ת ותמיכתה בתשתיות מוסדיות היא מנגנון יעיל לבירור צורכי קהילת המדענים בישראל ולתמיכה בהקמת תשתיות ברמה המוסדית. אולם ייתכן שמספר התשתיות שבהן ביכולתה לתמוך בשנה וכן סכום המימון שהיא מעניקה לכל תשתית אינם גבוהים דיים. כמו כן כיום אין עומדים לרשות ועדה זו כלים סדורים לתמיכה בתשתיות מחקר לצורכי הקהילה האקדמית שחורגים מרמת המוסד היחיד. למעשה, אין היום מנגנון סדור כלשהו שתומך בהקמת תשתיות שהיקף השימוש בהן או עלות הקמתן והפעלתן חורגים משימושו ומיכולותיו של מוסד יחיד. מדובר בתשתיות שהן בין רמת התשתיות המוסדיות הנתמכות על ידי ות"ת לבין תשתיות לאומיות וגדולות במיוחד שעשויות לשמש גם את התעשייה ואת המגזר הביטחוני והנתמכות לרוב על ידי פורום תל"מ. המחסור במנגנון לתשתיות בהיקף כזה בא לידי ביטוי למשל בקושי להקים בישראל מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית CryoEM( מתקדמת, חרף תמימות דעים באשר לנחיצותו35.) הבעיה הטמונה בתשתיות בין-מוסדיות ולאומיות כאלה אינה מתמצה בהשגת המימון הנדרש להקמתן. היבט נוסף שלה הוא הצורך להכשיר ולממן כוח אדם טכני-מקצועי שיוכל להפעיל תשתיות אלה. יש להוסיף שכל מסגרות התמיכה בתשתיות מחקר שצוינו לעיל לרוב אינן מותאמות לתשתיות במדעי הרוח והחברה. עלותן של תשתיות המחקר בתחומים אלה לרוב נמוכה מבתחומים אחרים, ודירוגן בסדר עדיפויות בכל מוסד ומוסד עלול להיות נמוך גם הוא. לעיתים תשתיות אלו אינן פיזיות כתשתיות במדעי הטבע. לעיתים הן גם אינן מסווגות על ידי הגופים הרלוונטיים בתור תשתיות מחקר. הן כוללות לעיתים הקמת מאגרי מידע והנגשתם לחוקרים, או עריכת סקרי אורך, דבר שדורש תחזוקה שוטפת ועבודת איסוף מתמדת שאינה זוכה בהכרח למענה במסגרת מענקי המחקר קצרי הטווח של קרנות המחקר השונות36. 33 ראו את פרסומי ות"ת, "מפת הדרכים לתשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה – 2013" (פברואר 2014), "דו"ח הוועדה המייעצת לות"ת בנושא תשתיות מחקר מרכזיות לאקדמיה – מפת הדרכים 2016" (אפריל .)2016 34 ראו את דוח מבקר המדינה, "תשתיות מחקר מרכזיות באקדמיה" (דוח שנתי 71ג, מאי .)2021 35 להרחבה ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "דוח הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית CryoEM() מתקדמת" (יוני .)2020 36 להרחבה בנושא זה ראו את הדיון בתשתיות מחקר בפרק "מדעי הרוח" ופרק "מדעי החברה." רקחמתויתשת|81 על אתגרים אלה של תמיכה בתשתיות מחקר חדשות יש להוסיף את אתגר הנגישות והניצול של תשתיות המחקר הקיימות. לעיתים יש לחוקרים גישה מוגבלת לתשתיות מוסדיות במוסדות אחרים. חלק מבעיית נגישות זו הוא כספי – התשלום הגבוה לעיתים עבור עלות השימוש בתשתית ל"משתמשי חוץ" – אך חלק אחר הוא מנהלתי, למשל קשיים שמציב המוסד המארח. בעיה זו כנראה חריפה יותר מבחינתם של חוקרים במכללות, שם זמינות התשתיות הפנים-מוסדיות פחותה, תקציב השימוש בתשתיות חיצוניות קטן יותר, ואפשר למנות עוד קשיים מנהלתיים שמעמידים בפניהם המוסדות המארחים. לעיתים מתווסף לאלה גם המרחק הגאוגרפי (בעיקר למכללות בפריפריה). בעיית נגישות זו אינה חדשה, ואחד מניסיונות הפתרון הוא הוספת אפשרות לקבל תקציב נוסף על המענק האישי של הקרן הלאומית למדע עבור שימוש בציוד מוסדי קיים37. כוונת ות"ת להרחיב במידה ניכרת את המימון המוקצה לתשתיות מחקר במסגרת התוכנית הרב-שנתית הבאה היא צעד מבורך שביכולתו לתרום להתמודדות עם רבים מהאתגרים שצוינו לעיל ולעמידה בהם38. יצוין בהקשר זה שדוח מצב המדע משנת 2019 דן באריכות בחשיבותן של תשתיות מחקר במתכונת של מעבדות לאומיות, והמלצותיו טרם יושמו. מעבדות לאומיות הן מתקני מחקר ייחודיים, חוץ־ אוניברסיטאיים, שמתנהל בהם מחקר משותף לחוקרי האקדמיה, לחוקרי התעשייה ולחוקרי המתקן עצמו. הדוח המליץ להכיר במעבדות קיימות ספציפיות כמעבדות לאומיות, כגון מאיץ ה"שרף" במרכז למחקר גרעיני שורק והמעבדה המרכזית של רשות העתיקות בירושלים, ולטפחן כמוקדים מחקריים. תשתיותמחקרבחו"ל מדינת ישראל היא מדינה קטנה, ובפועל היא בבחינת אי טכנולוגי-אינטלקטואלי, ולכן חוקריה נדרשים לא אחת להשתמש בתשתיות מחקר בחו"ל שאינן קיימות בישראל, בין תשתיות לאומיות של מדינה אחרת ובין תשתיות שהן פרי של שיתוף פעולה בין-לאומי. נגישותן של תשתיות מחקר בחו"ל הכרחית למצוינותם המדעית של חוקרים ישראלים מתחומים שונים, משום שהיא מאפשרת להם שימוש בתשתיות מחקר הנמצאות בחזית הטכנולוגיה המדעית. חלק מתשתיות המחקר בחו"ל הן תשתיות ענק, כאלה שאין ביכולתה של ישראל להקים ולהפעיל בעצמה, ולעיתים גם אין ביכולתן של מדינות אחרות לעשות זאת לבדן. דוגמאות בולטות לכך הם מאיץ החלקיקים CERN שבשווייץ וכן מקור הסינכרוטרון האירופי ESRF שבצרפת – שניהם פירות של שיתוף פעולה של מדינות רבות (ובהן גם ישראל). כמו כן יש תשתיות שהיקף הפעילות המחקרית בהן בישראל אינו ממצה את פוטנציאל השימוש בהן ולכן אינו מצדיק את הקמתן. יודגש כי תשתיות מחקר בחו"ל אינן טובות רק למכשור מדעי מתקדם, אלא גם כתשתיות מידע, בעיקר במדעי הרוח והחברה, אך גם בתחומים אחרים. יש חומרים ארכיוניים ואחרים 37 להרחבה על בעיה זו ראו בפרק "המחקר במכללות האקדמיות." 38 ראו החלטת ות"ת, "התכנית הרב-שנתית לשנים תשפ"ג–תשפ"ח – הצעות לקידום נושאי דגל בתחומים של: תשתיות מחקר, הון אנושי למחקר, קיימות ואקלים, פארקי מדע סמוכי קמפוס, והון אנושי להייטק" 8( ביוני .)2022 82|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הזמינים רק במדינות אחרות. קיימים גם מאגרי מידע דיגיטליים הנשענים על בסיס שיתוף פעולה בין-לאומי. לעיתים חשיבותן של תשתיות מסוג זה אינה רק בגישתן למאגרי המידע עצמם אלא גם תשתיותמחקר בשיתוף פעולה שיאפשר הכללת נתונים מישראל במאגרי מידע אלה. נוסף על חיוניותן של תשתיות המחקר בחו"ל לעבודתם של חלק מהחוקרים בישראל, השימוש בהן מסייע גם ליצירת שיתופי פעולה בין-לאומיים הן ברמת המדינות והן ברמת החוקרים. השימוש בתשתיות מחקר בחו"ל יכול להיעשות לעיתים ישירות, בידי החוקרים עצמם, כאשר הן מאפשרות זאת, אולם יש תשתיות, בעיקר כאלה שהן לאומיות במדינות אחרות, שהשימוש בהן פתוח לחוקרי אותה המדינה בלבד, וחוקרים ישראלים יכולים להשתמש בהן רק בעקיפין באמצעות ביסוס שיתוף פעולה עם חוקר מקומי. מלבד זאת, לעיתים החוקרים נדרשים לשלם עבור השימוש בתשתיות, ועל זה יש להוסיף כמובן עלויות, למשל בגין נסיעה ולינה. במקרים אחרים השימוש בתשתיות המחקר דורש תשלום דמי חבר קבועים. חברות או השתתפות כזו בתשתית נעשית לרוב ברמה הלאומית או ברמה של מוסדות המחקר. כדי להבטיח נגישות מרבית של תשתיות מחקר בחו"ל לחוקרים הישראלים, יש לוודא שפתוחה בפניהם האפשרות המנהלתית להגיש בקשות לשימוש בתשתיות שונות בחו"ל, וכי מוקצים לכך אפיקי מימון מתאימים שיכולים לכסות את עלות השימוש בתשתית (אם קיימת) ואת העלויות הנלוות. במקרים שבהם השימוש בתשתיות המחקר אינו פתוח למדענים מכל העולם, חוקרים ישראלים צריכים לפעול בשיתוף פעולה עם חוקר מקומי. לחלופין, ישראל יכולה לבסס שיתוף פעולה ברמה המדינית עם מדינות שונות כדי שאלה תאפשרנה לחוקרים ישראלים שימוש בתשתיות המחקר שלהן. יש לבחון כיצד ניתן לרתום לעניין זה את שיתופי הפעולה המדעיים של ישראל עם מדינות שונות, כפי שהם באים לידי ביטוי בתוכניות ובקרנות דו-לאומיות, הקיימות והחדשות שתוקמנה. על ישראל לבחון גם את הדרישה להצטרף לתשתיות מחקר שונות על בסיס חברות מוסדית או לאומית, שתהיה כרוכה בתשלום דמי חבר או בדרך השתתפות אחרת במימון הקמת התשתית או הפעלתה. חרף חשיבותו הרבה של הנושא אין כיום גוף אחד בישראל המרכז את החברות או את ההשתתפות של ישראל בתשתיות מחקר או בארגונים מדעיים בין-לאומיים. עם הגופים הפועלים בנושא ניתן למנות את ות"ת, את משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, את רשות החדשנות, את האקדמיה הלאומית למדעים, ולעיתים גם את האוניברסיטאות עצמן. בשל היעדר גוף כזה אין מנגנון סדור לבחינת הצרכים שעולים מהשטח בנוגע להצטרפות ישראל לתשתיות מחקר שונות או לקביעת סדר עדיפויות לתמיכה בכך. לרוב גם נדרש איתור מימון מיוחד לצורך הצטרפות ישראל לתשתית חדשה, ואין תקציב המיועד למטרה זו כפי שיש למשל עבור מימון תשתיות מחקר מוסדיות חדשות (ראו לעיל). יתרה מזאת, חרף חשיבות הנושא אין כיום רשימה מסודרת של תשתיות מחקר בחו"ל שישראל חברה בהן ושהן פתוחות בפני חוקרים ישראלים. היעדר רשימה כזו עשוי להקשות את מיצוי הפוטנציאל הטמון בשימוש בהן, כאשר אפשרויות השימוש בהן אינו ידוע לכלל החוקרים. כמו כן לא ברור עד כמה התשתיות שישראל חברה בהן אכן מנוצלות באופן מיטבי. רקחמתויתשת|83 בשנים האחרונות נעשו מאמצים להרחיב את גישתם של חוקרים ישראלים לתשתיות מחקר בחו"ל. עם מאמצים אלה ניתן למנות את קידום הצטרפותה של ישראל למצפה הכוכבים האירופי בצ'ילה ESO() ובחינת שיתוף פעולה בין הקרן הדו-לאומית ארצות-הברית–ישראל לבין משרד האנרגייה האמריקאי DOE(). מאמצים אלה טרם הגיעו לסיומם. פורוםהאסטרטגיההאירופיתלתשתיותמחקר)ESFRI( פורום האסטרטגיה האירופית לתשתיות מחקר ESFRI() הוא התאגדות התנדבותית של מדינות בקהילה האירופית והוא משמש מסגרת ממליצת מדיניות מדעית בנושא של תשתיות מחקר. אף שהפורום אינו אמון על חלוקת כספים או משאבים, מנגנון הבחינה והשיפוט שלו את תשתיות המחקר ומתן ההכרה שלו בהן מספקים מעין תעודת הכשר לאיכותה המדעית של התשתית, לטיב תפקודה מבחינות שונות ולקיימותה, דבר המקל מאוד גיוס מימון מהקהילה האירופית וממקורות אחרים. המלצות הפורום מרוכזות אחת לכמה שנים לכדי מפת דרכים לתשתיות מחקר באירופה. מפת הדרכים כוללת ניתוח של מצב תשתיות המחקר הקיימות והערכות מעודכנות לתשתיות שנבחנו בפורום39. ניתוח זה יכול לשמש גם קריאת כיוון להתפתחויות בשטחי מחקר שונים והתשתיות שנדרשות להן. ישראל יכולה לבחון מסקנות אלה ולראות כיצד הן משתלבות במצב המחקר בישראל, תורמות לו או רלוונטיות לו. ההתאגדויות שהפורום תומך בהן מתבססות לרוב מהשטח (מלמטה למעלה) באמצעות קהילת חוקרים בין-לאומית שמתגבשת ופועלת להשגת מימון למיזם משותף. בדרך כלל ההתארגנויות מתחילות מכמה מדענים שיוצרים גרעין שסובבים אותו חוקרים נוספים. קבלת התמיכה של הפורום דורשת הגשת בקשה רשמית. קולות קוראים מפורסמים אחת לכמה שנים (כרגע שלוש). ההצעות עוברות תהליך שיפוט, ועל בסיסו מתקבלת ההחלטה באיזו תשתית לתמוך. הפורום מסווג את תשתיות המחקר לפי שתי דרגות: דרגת הProjects- הכוללת התארגנויות בשלבי התבססות והקמה שטרם הגיעו לבשלות יישומית. הפורום מלווה את התקדמותן של התארגנויות אלה, מעריך אותן ובוחן אם הן התפתחו מספיק כדי להיכלל בדרגה הבאה: Landmarks. דרגה זו כוללת תשתיות מחקר שהגיעו לידי בשלות. לאחרונה נוסף עוד שלב: שיפוט Landmarks אחת לכמה שנים, דבר שיש לו השפעה על קיימות התשתית ומימונה הן ברמה הלאומית במדינות החברות בו והן ברמה הכלל אירופית.- חברות של ישראל או של חוקרים ישראלים בתשתיות שESFRI- מכיר בהן פותחת בפניהם את הגישה לתשתיות אלה, מסייעת להם לבסס שיתופי פעולה מחקריים ואף עשויה לעודד חוקרים זרים לקיים פעילות מחקרית בישראל. יתרה מזאת, הובלה של פרויקט בESFRI- בידי חוקרים ישראלים עשויה לסייע להקמת תשתיות מחקר בישראל ולגיוס משאבים בין-לאומיים לצורך זה. אפשרות זו יכולה כמובן להעצים את אפשרויות שיתוף הפעולה הניצבות בפני חוקרים ישראלים ואת הגעתם של חוקרים זרים לישראל לצורך מחקרם. כיום ישראל מעורבת במסגרת פורום זה ב14- תשתיות מחקר בתחומי מדעי 39 מפת הדרכים האחרונה פורסמה בשנת 2021, ראו 2021 Roadmap .ESFRI 84|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הרוח, החברה, מדעי החיים והמדעים המדויקים40. המימון להשתתפותה בכל תשתית מגיע ממקורות שונים, בתלות בתשתית המחקר ובגופים המביעים בה עניין. עם גופים אלה ניתן למנות גופים בולטים תשתיותמחקר בנוף המחקר המדעי בישראל כמו ות"ת או משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, אך גם גופים כמו המוסד לביטוח לאומי (המעורב בפרויקט SHARE Europe, in Retirement and Ageing Health, of Survey). למרות הפוטנציאל שטמון בהשתתפות ישראל בפרויקטים כחלק מESFRI-, ושלא כבמדינות אחרות בעולם, אין בישראל גוף מרכזי שאמון על הנושא לבד מנציג אחד ויחיד בארגון שאותו ממנה האקדמיה הלאומית למדעים והעושה את תפקידו זה נוסף על עיסוקו הסדיר כחוקר. גם אין ערוצי תמיכה מסודרים בקבוצות של חוקרים ישראלים המעוניינות להתארגן ולהצטרף לפרויקט (או להוביל פרויקט) או תמיכה בהתארגנויות שכבר זכו להכרה של ESFRI. עבור התארגנויות רבות המימון הנדרש הוא מזערי במונחים לאומיים, אך הוא אינו בהישג ידם של חוקרים יחידים (כמה עשרות אלפי אירו בשנה). עבור כמה התארגנויות מיוחדות, כמו הטלסקופ האירופי בצ'ילה, התקציב הנדרש גדול מאוד. חוקרים או התארגנויות המעוניינים בכך נדרשים לחפש מימון במקומות שונים ובאופן שלא תמיד מאפשר תמיכה רציפה ששומרת על המשכיות הפעילות ועל רמתה. בשל הפוטנציאל הטמון בהשתתפות ישראל בהתארגנויות של ESFRI יש מקום לבחון כיצד ניתן לספק תמיכה מנהלתית ותקציבית מקיפה יותר לקבוצות ישראליות שמעוניינות להקים התארגנויות של ESFRI ולהשתתף בהן או לכאלה שכבר משתתפות בהן. למרות היתרון בגוף ביצועי אחד שירכז תמיכה כזו, חשוב שהצורך לתמיכה בהתארגנות זו או אחרת ינבע מהשטח. 40 להרחבה ראו את ריכוז התשתיות שבהן ישראל מעורבת בESFRI- באתר הפורום. רקחמתויתשת|85 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 תשתיותמחקרבישראל להגדיל את התמיכה במימון ציוד לחוקרים ותיקים אגב הרחבת התוכנית הייעודית של הקרן 1 הלאומית למדע לנושא זה ובחינת מדיניות המכסות הנהוגה בה, ובייחוד בדיקת הסיבות להיעדר מיצויָן בחלק מהאוניברסיטאות. יש לבחון גם את הרחבת הזכאות לתוכנית זו לחוקרים שלהם יתרת פעילות מחקרית בת כעשר שנים, ללא תלות בשנת קליטתם, שכן בחלק מהאוניברסיטאות חוקרים ממשיכים בעבודתם המחקרית גם שנים לא מעטות אחרי גיל הפרישה הרשמי. מומלץ גם לעודד אוניברסיטאות להקדיש משאבים רבים יותר לתמיכה במימון ציוד לחוקרים ותיקים. להגדיל במידה ניכרת את תקציב ועדת התשתיות של ות"ת כדי שתוכל לתמוך בתשתיות רבות 2 יותר בכל שנה, וכשיידרש – אף בסכומים גדולים יותר. להקים מנגנון לתמיכה בהקמה ובהפעלה של תשתיות מחקר בין-מוסדיות, למשל לאפשר במסגרת 3 ועדת התשתיות של ות"ת הגשה משותפת של כמה אוניברסיטאות לצורך תמיכה בתשתית בין- מוסדית בעלות גבוהה יחסית. בדרך זו ועדת התשתיות של ות"ת תוכל לשמש מנגנון סדור גם לתמיכה בתשתיות בין-מוסדיות/לאומיות בסדר גודל קטן ובינוני, תאפשר מנגנון של קביעת סדרי עדיפויות מרוכז לתמיכה בתשתיות כאלה ותחסוך את הצורך לאתר נקודתית מקור מימון מיוחד לכל תשתית בין מוסדית חדשה.- לפעול להרחבת הגישה לתשתיות מחקר מוסדיות לחוקרים חיצוניים אגב סבסוד עלות השימוש 4 בתשתיות אלה והקלת הקשיים המנהלתיים בשימוש בהן. 86|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תשתיותמחקר תשתיותמחקרבחו"ל להקים מנגנון לבחינת הצטרפותה של ישראל לתשתיות מחקר בחו"ל ולתמיכה בהצטרפותה זו. 5 מנגנון זה יכול לקום במסגרת ועדת התשתיות של ות"ת או במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, והוא יוכל לקבל בקשות מקבוצות של חוקרים מכמה מוסדות בארץ. לפעול להרחבת הגישה לתשתיות מחקר במדינות אחרות באמצעות תוכניות וקרנות דו-לאומיות, 6 הן באמצעות הרחבת התוכניות והקרנות הקיימות והן בהקמתן של תוכניות וקרנות חדשות. להקים מאגר לאומי לתשתיות מחקר ולארגונים בין-לאומיים שישראל חברה בהם. מאגר כזה צריך 7 לכלול מידע על התשתית או על הארגון, סיווגו לתחומים, פרטי איש, או אנשי, הקשר בישראל ובחו"ל ופירוט השירותים שהתשתית או הארגונים מעמידים לרשות חוקרים מישראל. לרכז את האחריות לקשר של ישראל עם ESFRI בגוף אחד, שיוקצו לו משאבים, הן תקציביים 8 והן מנהלתיים, לתמיכה בחברות של ישראל בהתארגנויות שונות במסגרת פורום זה. גוף זה יפעיל מנגנון סדור לקביעת סדרי עדיפויות להחלטה על הצטרפות להתארגנויות חדשות ולמימונן (או לאיגום משאבים להצטרפות להתארגנויות שעלותן גבוהה במיוחד), כמובן בהיוועצות בגורמי המחקר והמדע הרלוונטיים. בדומה לנהוג במדינות רבות אחרות המעורבות בESFRI-, ייתכן שהגוף המתאים ביותר למטרה זו הוא משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, שכבר כיום אחראי לתמיכה במרבית הפרויקטים שישראל מעורבת בהם בESFRI- (בעיקר אלה שדורשים מימון נמוך יחסית). נדרש כמובן עיבוי של המערך הקיים במשרד זה כדי לאפשר תמיכה נאותה כמצוין לעיל. כינוסים ייעודיים יכולים לשמש מנוף חשוב לגיבוש קהילה מדעית שחבריה מעוניינים להשתתף בהתארגנות אירופית זו או אחרת. רקחמתויתשת|87 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ מדעי הרוח 88|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהרוחעוסקיםבחקרהאדם–תולדותיו, תרבותווהגותו.בטווחהבינוניוהארוךלמדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. תרומתם וחשיבותם אינן מתבטאות רק במונחים כלכליים. הם גם משביחים את חייו של האדם ואת חוסנה של החברה ומשיאים תרומהשאיןשנייהלהבעיצובהדעת,התרבות ועולם הערכים שלהם ובהעשרתם. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה. שגשוגם של מדעי הרוח כרוך בסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית שבה הם פועלים. חורהיעדמ|89 מ דעי הרוח עוסקים בחקר האדם – תולדותיו, תרבותו והגותו. הם כוללים קשת רחבה של תחומי דעת, ובכללם היסטוריה, פילוסופיה, ספרות, חקר האומנות לגווניה, בלשנות, ארכֵאולוגיה ולימודי דתות. בדומה ליתר תחומי המדע, מדעי הרוח תורמים לקידום הרווחה האנושית, אך בשונה מהם, תרומתם קשה לזיהוי בטווח הקצר. אולם בטווח הבינוני והארוך למדעי הרוח השפעה חברתית וכלכלית עצומה. תרומתם וחשיבותם אינן מתבטאות רק במונחים כלכליים. הם גם משביחים את חייו של האדם ואת חוסנה של החברה ומשיאים תרומה שאין שנייה לה בעיצוב הדעת, התרבות ועולם הערכים שלהם ובהעשרתם. עם זאת זה כמה עשורים שמדעי הרוח בארץ ובעולם נתונים במשבר מתמשך המתבטא בירידת קרנם בקרב הציבור הרחב וכן בצמצום הפעילות בתחומים אלה במוסדות ההשכלה הגבוהה, למשל בסגירה ובאיחוד של מחלקות ובקיטון במספר הסטודנטים. נושא זה נידון בהרחבה בפרסומים ובדוחות רבים41. במדינות שונות נערכו בחינות לאומיות מקיפות של מצב מדעי הרוח שהביאו להגדלת המימון הציבורי והתרומות המופנים לתחום במוסדות ההשכלה הגבוהה ובכלל42. שגשוגם של מדעי הרוח כרוך בסביבה החברתית, התרבותית והפוליטית שבה הם פועלים. דוח מצב המדע, כולל פרק זה העוסק במדעי הרוח, מתמקד במצב המחקר בישראל. פרק זה כמעט שאינו עוסק בהיבטים הכרוכים בהוראת מדעי הרוח חרף היותה חלק בלתי נפרד מפעילות הפקולטות למדעי הרוח וחוקריהן. באמצעות פגישות עם בעלי תפקידים שונים הנוגעים למחקר במדעי הרוח, ובראשם דקני הפקולטות באוניברסיטאות בתחומים אלה, נבחנו לעומק שלושה נושאים חשובים שהתמודדות עימם יכולה לסייע לקדם במידה ניכרת את עתיד המחקר במדעי הרוח בישראל: אופן תקצובם של מדעי הרוח, חשיבותן של תשתיות דיגיטציה במדעי הרוח וכן הצורך לשמר מסגרות הכשרה למיומנויות מחקר במדעי הרוח, בייחוד לימודי שפות. נושאים אלה אינם ממצים בהכרח את הבעיות הניצבות לפתחו של המחקר במדעי הרוח בישראל. כמו כן פרק זה מתמקד בתחומי מדעי הרוח הקלאסיים, אף שבפועל, ובין היתר בסטטיסטיקה הרשמית כפי שתוצג להלן, מדעי הרוח מוגדרים הגדרה רחבה יותר וכוללים תחומים כמו חינוך, אומנויות שימושיות, עיצוב וכדומה. 41 ראו לדוגמה את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" 2007(), דוח המועצה להשכלה גבוהה ומכון ון-ליר, "מצב מדעי הרוח בישראל" 2016(), וספרה של מרתה נוסבאום 2017(), לא למטרות רווח: מדוע הדמוקרטיה זקוקה למדעי הרוח (הוצאת הקיבוץ המאוחד, מכון מופ"ת ומכללת סמינר הקיבוצים). 42 ראו למשל את פעילותה הענפה של האקדמיה האמריקאית לאומנויות ולמדעים בנושא זה, ובייחוד את פרסומה: .)2017("YearCollegesandUniversities-TheStateoftheHumanitiesinFour" 90|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תמונתמצב מדעיהרוח אנשיסגלועמיתיבתר-דוקטורט כפי שנראה באיור 4 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2021 היו בישראל 2,362 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בתחומי מדעי הרוח, שהם כ21%- מכלל אנשי הסגל הבכיר בישראל. מספר זה משקף גידול מתון במספר אנשי הסגל במדעי הרוח משנת 2015, שבה היו 2,240 אנשי סגל (גידול נטו של 122 אנשי סגל במהלך שש השנים האחרונות). אולם בשל הגידול במספר אנשי הסגל בתחומים אחרים, בעיקר במדעי החיים והרפואה ובמדעים המדויקים, שיעורם של אנשי הסגל במדעי הרוח מכלל אנשי הסגל ירד בכנקודת האחוז מאז שנת 2015. כמו כן איור 9 בפרק "תמונת מצב" מראה שבשנת 2020 היו בישראל כ385- עמיתי בתר-דוקטורט בתחומי מדעי הרוח (כ12%- מסך עמיתי הבתר-דוקטורט), דבר המשקף עלייה של כ35%- ממספרם בשנת 2017 (כ285- עמיתים, כ10%- מסך העמיתים בשנה זו). סטודנטיםובוגרים מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף 2019/20() בתחומי מדעי הרוח: תואר ראשון – 12,749 סטודנטים (כ25%- מסך מקבלי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני – 6,698 (כ28%- מסך מקבלי התואר השני) ותואר שלישי – 376 (כ21%- מסך מקבלי התואר השלישי). כפי שניתן לראות באיור 39, חלק הארי של בוגרי התואר הראשון והשני במדעי הרוח הם מחינוך והכשרה להוראה. בשנת תש"ף 2019/20() קיבלו תואר ראשון בחינוך והכשרה להוראה 8,924 סטודנטים (כ70%- מכלל מקבלי התואר הראשון בתחומי מדעי הרוח,) 1,649 – במדעי הרוח הכלליים43, 1,558 – בתחומי האומנות, אומנויות ואומנות שימושית ו618- – בתחומי שפות, ספרויות ולימודים רגיונליים. כמו כן בשנה זו קיבלו 4,646 סטודנטים תואר שני בחינוך והכשרה להוראה (כ70%- מסך מקבלי התואר השני בתחומי מדעי הרוח), 1,308 – במדעי הרוח הכלליים, 377 – בשפות, בספרויות ובלימודים רגיונליים ו367- – בתחומי האומנות, אומנויות ואומנות שימושית. לעומת זאת בתואר שלישי שיעורם של בוגרי חינוך והכשרה להוראה היה נמוך בהרבה מזה שביתר תת-תחומי מדעי הרוח (כ23%- בלבד מסך מקבלי התואר השלישי בתחומי מדעי הרוח): בשנת תש"ף קיבלו תואר שלישי במדעי הרוח הכלליים 177 סטודנטים, 86 – בחינוך והכשרה להוראה, 84 – בשפות, בספרויות ובלימודים רגיונליים ו29- – בתחומי האומנות, אומנויות ואומנות שימושית. כפי שנראה באיור 11 בפרק "תמונת מצב", מספר בוגרי התואר הראשון והשני במדעי הרוח ושיעורם מסך הבוגרים לתואר גדל בעשר השנים האחרונות מאז שנת תש"ע 2009/10(), אז קיבלו תואר ראשון במדעי הרוח הכלליים מסווגים תחומים כמו היסטוריה, פילוסופיה, מדע הדתות וארכאולוגיה.43 חורהיעדמ|91 בתחום 9,876 סטודנטים (כ23%- מסך מקבלי התואר ראשון), ותואר שני – 2,909 סטודנטים (כ19%- מסך מקבלי התואר שני). מספר זה קטן במידה מסוימת מאז 2017/18. עם זאת כפי שניתן לראות באיור 39, מקורו של גידול זה הוא בעיקר בגידול במספר בוגרי התואר הראשון והשני בחינוך והכשרה להוראה. הגידול במספר הבוגרים בחינוך והכשרה להוראה מפצה על יציבות יחסית ואף על הקיטון במספר הבוגרים ביתר תת-תחומי מדעי הרוח בתואר הראשון. בתואר שני ניתן לראות גידול מסוים, אך קטן בהרבה מזה שבחינוך והכשרה להוראה, גם במספר הבוגרים בתת-תחומי מדעי הרוח האחרים. אשר לתואר השלישי לא ניתן להבחין במגמה ברורה בו לאורך השנים האחרונות במספר הבוגרים. יש לציין שבהתחשב בגידול ההדרגתי במספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל (ראו איור 10 בפרק "תמונת מצב"), יציבות יחסית במספר בוגרי מדעי הרוח מעידה בפועל על ירידת שיעורם בקרב סך הבוגרים. תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 160 5,000 8,000 120 3,750 6,000 80 2,500 4,000 40 1,250 2,000 0 0 0 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 שפות,ספרויותולימודיםרגיונליים מדעיהרוחהכלליים חינוךוהכשרהלהוראה אומנות,אומנויות ואומנותשימושית איור39 מספרמקבליהתאריםבמדעיהרוחמהמוסדותלהשכלההגבוההלפיתת-.תחומיםולפיתואר,תש"ע–תש"ף–2009/10( ).2019/20 מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה בחינה של מספר הסטודנטים לפי מקצועות הלימוד במדעי הרוח מאפשרת הבנה מדויקת יותר של הקיטון במספר הסטודנטים והבוגרים בתחום. אף שנתונים אלה מעידים על מספר הסטודנטים בפועל, הם צפויים להתבטא בסופו של דבר גם במספר הבוגרים. כפי שניתן לראות באיור 40, יש קיטון של עשרות אחוזים במספר הסטודנטים הפעילים במדעי הרוח ברוב המקצועות בשנים תשע"א-תש"ף 2020/21-2010/11(). יש מקצועות ספורים שבהם יש גידול במספר הסטודנטים או שהקיטון בהם אינו ניכר. בתואר ראשון באומנויות ובעיצוב ניתן לראות קיטון קל ביותר, ובחינוך והכשרה להוראה ניתן לראות צמיחה של יותר מ142%-. כמו כן יש מקצועות שבהם חרף הקיטון במספר הסטודנטים בתואר ראשון ניתן לראות גידול מסוים במספר תלמידי המחקר (לתואר שני או שלישי), לדוגמה בלשנות ושפות, לימודים רגיונליים ולימודי תרבות וגם ארכאולוגיה. בהשוואה בין-לאומית ניתן לראות באיור 41 כי שיעור בוגרי התואר הראשון והשני בחינוך בישראל גבוה במיוחד מזה שבמדינות OECD נבחרות וכן מהשיעור הממוצע במדינות הOECD-, דבר שעשוי להעיד אולי 92|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תוארראשון תוארשני תוארשלישי -0.4%)3,428( מדעיהרוח 183.5%)360( עיצוב 0.0%)0( 142.3%)8,467( 2.1%)4,822( חינוך והכשרה להוראה 11.3%)731( -29.7%)246( 27.2%)206( ארכאולוגיה 56.5%)97( -2.6%)4,613( 24.2%)1,016( אומנויות 11.5%)194( -18.3%)1,894( -4.0%)908( לימודים רגיונליים ולימודי תרבות 26.0%)494( -31.7%)490( -22.4%)236( בלשנות ושפות 30.8%)85( -44.4%)356( -7.1%)1,265( יהדות 3.5%)299( -29.5%)1,806( -10.9%)766( ספרות -9.1%)298( -21.2%)880( -22.1%)438( פילוסופיה ומדע הדתות -7.2%)269( -40.1%)1,502( -12.7%)955( היסטוריה -10.7%)375( -28.2%)4,526( -44.3%)141( אחר -3.2%)30( איור40.שיעורהשינויבמספרהסטודנטיםבמקצועותמדעיהרוח,תשע"א–תש"ף.)2020/21–2010/11( המקצועותקובצולפינושאיםמתוךרשימהמפורטת.מספרהסטודנטיםבכלמקצועבשנתתש"ףמופיעבסוגריים(מספרהסטודנטיםהמדויקבכל מקצועעשוילכלולאי-דיוקיםקליםבשלאפשרותשלספירהכפולהשלסטודנטיםהלומדיםשנימקצועותמאותומקבץ,אךהסבירותלכךנמוכה ורלוונטיתרקלסטודנטיםלתוארראשון).מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה על עודף בוגרים בתחום זה. לעומת זאת שיעור בוגרי התואר הראשון ביתר תת-תחומי מדעי הרוח מסך בוגרי התואר הראשון נמוך יחסית למדינות OECD נבחרות וכן יחסית לממוצע בכלל מדינות הOECD-. כמו כן שיעור הבוגרים במדעי הרוח (להוציא חינוך) בקרב בוגרי התואר השני גבוה במקצת מהממוצע במדינות הOECD- וגבוה בהרבה בקרב בוגרי התואר השלישי44. 44 בשל הבדלים מסוימים בדרך סיווג תחומי הלימוד בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לOECD- ייתכנו הבדלים מסוימים בין הנתונים שבאיור 41 לאלה שבאיור .39 חורהיעדמ|93 תוארראשון תוארשני תוארשלישי חינוך 23.1% 18.0% 17.8% 16.6% 15.4% 15.0% 14.8% 14.8% 12.0% 11.2% 11.3% 10.8% 10.0% 9.8% 9.1% 8.8% 8.3% 8.0% 8.0% 7.8% 7.3% 7.1% 6.9% 6.8% 5.8% 5.2% 4.5% 4.2% 4.2% 3.7% 3.3% 3.2% 3.0% 2.1% 1.5% 1.5% 1.5% 0.9% 0.0% דנמרק קנדה הולנד גרמניה צרפת פינלנד ניוזילנד הממלכההמאוחדת שווייץ ארצותהברית ישראל שוודיה גרמניה שווייץ ניוזילנד הולנד דנמרק קנדה ארצותהברית פינלנד הממלכההמאוחדת צרפת ישראל צרפת הממלכההמאוחדת ארצותהברית פינלנד דנמרק קנדה שווייץ הולנד ניוזילנד גרמניה שוודיה ישראל OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ אומנויות ומדעי הרוח 18.5% 15.6% 15.6% 15.2% 14.0% 13.4% 13.4% 11.7% 11.5% 11.4% 10.8% 10.4% 10.2% 9.6% 9.5% 9.6% 9.3% 9.1% 9.0% 9.0% 8.8% 8.6% 8.1% 8.1% 7.7% 7.8% 7.3% 7.2% 7.1% 6.8% 6.8% 6.4% 6.3% 5.4% 5.5% 5.2% 5.3% 4.5% 4.0% שוודיה ארצותהברית קנדה צרפת ניוזילנד ישראל הולנד שווייץ הממלכההמאוחדת דנמרק פינלנד גרמניה גרמניה שווייץ שוודיה ישראל הולנד פינלנד ניוזילנד דנמרק קנדה ארצותהברית צרפת הממלכההמאוחדת גרמניה שווייץ ניוזילנד הולנד דנמרק קנדה ארצותהברית פינלנד הממלכההמאוחדת צרפת ישראל OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ איור41 שיעורבוגרימדעיהרוחלפיתת-.תחומיםולפיתוארבמדינותOECDנבחרות.)2020( מקור:GlanceatEducationOECD יחססטודנטים–סגל כפי שנראה באיור 42, בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21(), על כל איש סגל בכיר במדעי הרוח היו בין כ8- לכ13- סטודנטים לתואר ראשון, לפי תחום. יחס זה נמוך יחסית לזה הקיים במדעים המדויקים ובמדעי החברה, אך גבוה מזה הקיים במדעי החיים והרפואה. כמו כן על כל איש סגל בכיר במדעי הרוח היו כ4- סטודנטים לתואר שני, להוציא את תחום החינוך, שבו היו כ13.1- סטודנטים לתואר שני על כל איש סגל בכיר. מלבד בתחום החינוך, יחס זה נמוך מזה הקיים במדעי החברה, אך גבוה מזה שבמדעים המדויקים. גם כשמדובר בסטודנטים לתואר השלישי היחס בין אנשי הסגל הבכיר למספר הסטודנטים בכל תחומי מדעי הרוח, להוציא חינוך, היה דומה יחסית – כ1.9-1.1- סטודנטים לכל איש 94|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ סגל, לעומת כ3.2- בחינוך. בכל תחומי מדעי הרוח, להוציא חינוך, היחס בין מספר אנשי סגל לסטודנטים לתואר שלישי דומה יחסית לזה הקיים בתחומי המדעים האחרים. עם זאת יחס זה בתחום החינוך הוא מדעיהרוח הגבוה ביותר, ושני לו רק היחס הקיים במדעים הביולוגיים ובחקלאות (שני תת-תחומים במדעי החיים והרפואה). באיור 43 ניתן לראות כי היחס בין מספר הסטודנטים לאנשי הסגל הבכיר במדעי הרוח נמצא בירידה ברוב התחומים וברוב רמות הלימוד. הירידה החדה ביותר ניכרת ביחס שבין מספר אנשי הסגל הבכיר בתחומי מדעי הרוח הכלליים למספר הסטודנטים לתואר ראשון. לפי הנתונים לעיל ניתן כנראה לייחס את הירידה ביחס שבין מספר אנשי הסגל לסטודנטים בתחומי מדעי הרוח לקיטון במספרם של הסטודנטים בתחומים אלה. תוארראשון תוארשני תוארשלישי 13.1 13.1 10.4 9.1 8.7 4 3.7 3.4 3.2 1.9 1.8 1.1 אומנות,אומנויות שפות,ספרויות מדעיהרוחהכלליים חינוךוהכשרהלהוראה ואומנותשימושית ולימודיםרגיונליים איור42.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהרוחלפיתואר,תשפ"א.)2020/21( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה שפות, ספרויות מדעי הרוח הכלליים חינוך והכשרה להוראה אומנות, אומנויות ולימודים רגיונליים ואומנות שימושית 20 15 10 5 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תוארשלישי תוארשני תוארראשון איור43.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהרוחלפיתואר.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה חורהיעדמ|95 מימוןותקצוב אפיק המימון המרכזי למחקר בסיסי בישראל בכלל ולמדעי הרוח בפרט הוא דרך הקרן הלאומית למדע. כפי שנראה באיור 22 בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה של שנת 2021 אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ14.8- מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של שלוש-ארבע שנים) לחוקרים במדעי הרוח. סכום זה הוא כ11%- מהתקציב השנתי למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת 2021, והוא מבטא גידול הדרגתי בחלקם של מדעי הרוח במסלול המענקים האישיים לעומת שנת 2010 שבה הוא היה כ8%-,. סכום המענק השנתי הממוצע לחוקרים במדעי הרוח במסגרת מסלול זה היה כ148- אלף ש"ח במחזור 2021, דבר המבטא עלייה גדולה משנת 2010, אז היה סכום המענק השנתי הממוצע למענקים חדשים כ112- אלף ש"ח. כפי שעולה מאיור 24 בפרק "תמונת מצב", הביקוש למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי הרוח גדל גם הוא במידה ניכרת בעשרים השנים האחרונות. לגידול זה ייתכנו סיבות אחדות, ובהן שינויים שחלו באופי המחקר במדעי הרוח שבחלקו דורש כיום משאבים רבים יותר מבעבר, וכן בשל מדיניות האוניברסיטאות המציבה את גיוס מענקי המחקר כדרישה מרכזית לקידומם האקדמי של חוקרים. בשנת 2003 הוגשו 123 בקשות למסלול המענקים האישיים לעומת 276 בשנת 2021. עם זאת עדיין מספר ההגשות במדעי הרוח במסלול זה הוא הקטן שבתחומי המדע, וכנראה נובע בחלקו מאופי המחקר בתחום זה שמאז ומתמיד נזקק למשאבים מעטים יחסית. אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלה היא מענקי מועצת המחקר האירופית ERC(). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור 32 בפרק "תמונת מצב", מתחילת תוכנית זו, בשנת 2007, ועד שנת 2021 זכו 62 חוקרים ישראלים מתחומי מדעי הרוח והחברה במענקים במסגרתה, שהם כ2%- מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית, דבר המציב את ישראל במקום ה11- בשיעור הצלחתה יחסית למדינות אחרות. זוהי הצלחה קטנה יחסית להצלחתה של ישראל בתחומי מדעי הטבע (חלקם של החוקרים הישראלים בתוכנית זו בתחומי המדעים המדויקים היה כ6%- במקום השמיני, ובתחומי מדעי החיים – כ7%-,, במקום השישי). ההסבר לממצאים אלה עדיין אינו מספק, והוא דורש בדיקה נפרדת. 96|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תקצובמדעיהרוחומימונם מדעיהרוח אופן התקצוב של מדעי הרוח בישראל ושיעורו זוכים לביקורת נוקבת זה שנים רבות45. גם בעולם קיים שיח ער בנוגע להערכת תפוקות המחקר במדעי הרוח והשלכותיה על אופן תקצוב התחום46. למותר לציין שתקצוב נאות הוא תנאי הכרחי להבטחת היקף המחקר במדעי הרוח בישראל ואיכותו. יתרה מזאת, אופן תקצוב מדעי הרוח יכול להשפיע, במכוון או שלא במכוון, גם על המחקר בתחום באמצעות יצירת תמריצים המעודדים פעילות זו או אחרת. התפתחויות של השנים האחרונות החלו לתת מענה לחלק מנושאי הביקורת שנשמעה נגד אופן תקצוב מדעי הרוח, אולם לא לכולם. ליבת הביקורת היא שאופן תקצוב מדעי הרוח מתעלם מההבדלים שבין דרכי המחקר בתחום זה לבין אלה הנהוגות במדעים האחרים ובעיקר במדעי הטבע. כמו כן המבקרים התריעו על העיוותים שנוצרים בעקבות זאת בתהליכי הקידום האקדמי של חוקרים בתחומי מדעי הרוח. קרוב ל70%- מהמימון הציבורי שמוזרם למערכת ההשכלה הגבוהה באמצעות ות"ת ניתן כהשתתפות תקציבית ישירה למוסדות ההשכלה הגבוהה הנתמכים. בשנת תשפ"ב היה שיעורו של מימון זה כ8.7- מיליארד ש"ח47. כל מוסד עצמאי במידה רבה להשתמש במימון זה לפי חזונו, לפי האסטרטגיה שלו ולפי צרכיו. אופן חלוקת תקציב ההשתתפות הישירה בין המוסדות השונים נקבע על בסיס מודל תקצוב ייעודי המשקלל את פעילות ההוראה והמחקר בכל מוסד. אף שמודל התקצוב של ות"ת אינו מורה למוסדות ההשכלה הגבוהה כיצד להקצות את המימון שניתן להם, הוא יוצר הלכה למעשה, ולעיתים גם בכוונת תחילה, תמריצים המעודדים פעולות מסוימות מצד המוסדות, למשל בנוגע לגיוס אנשי סגל, למספר הסטודנטים, לאופן הקצאת התקציבים הפנים-מוסדית ולהערכת חוקרים וקידומם48. כפי שיוסבר להלן, תמריצים אלה אינם עולים בקנה אחד עם טיפוח מחקר מדעי מצטיין במדעי הרוח. הערכה של תפוקות המחקר של אנשי הסגל משמשת את ות"ת לצורך הקצאת התקציב לאוניברסיטאות (המכללות האקדמיות אינן זוכות למימון במסגרת מרכיב זה). מרכיב המחקר משקלל את זכייתם של אנשי סגל במענקים מקרנות מחקר תחרותיות ולא תחרותיות, את מספר הפרסומים המדעיים שלהם וכן את מספר מסיימי התארים המתקדמים49. בשל מרכזיותה של ההשתתפות הישירה של ות"ת בתקציב האוניברסיטאות, אופן הגדרת תפוקות המחקר ואופן מדידתן במודל התקצוב דוחקים בהנהלות האוניברסיטאות להקפיד שיהיה בפעילויותיהן כדי למקסם את חלקן במודל התקצוב. בעקיפין החוקרים 45 ראו לדוגמה את דוחות האקדמיה הלאומית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" 2007(), "דוח מצב המדע בישראל תש"ף" (דצמבר 2019 וכן דוח ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג־ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט-)חובב מכתב למליאת המועצה להשכלה גבוהה,( 17 באוגוסט 2016 מסמך מס', ).3929 46 ראו למשל את אוסף המאמרים שהוקדש לנושא זה: Ochsner,M.,Hug,S.E.,&Daniel,H.-D.(Eds.).(2016).ResearchAssessmentintheHumanities:TowardsCriteriaandProcedures. SpringerInternationalPublishing. 47 ראו בפרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי .)2021 48 להרחבה על העקרונות המנחים של מודל התקצוב ראו בפרסום ות"ת, "מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר .)2012 49 להרחבה ראו את פרסומי ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי 2021), "מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר .)2012 חורהיעדמ|97 עצמם נדחקים לפעול לשיפור תפוקות המחקר שלהם, כפי שהן מוגדרות ונמדדות במודל התקצוב. בדרך זו מודל התקצוב של ות"ת משפיע בעקיפין גם על תהליכי הקידום של החוקרים באוניברסיטאות ועל המחקר שלהם, למשל העדפת תחומי מחקר, בחירת שיטות עבודה או דרכי פרסום מסוימות. בעקבות זאת הגדרת תפוקות המחקר ומדידתן על ידי ות"ת באופן אחיד לכל תחומי המדע מתעלמות מהמאפיינים הייחודיים של המחקר במדעי הרוח ומובילות ליצירת תמריצים לאוניברסיטאות ולחוקרים המעודדים התפתחות שאינה תמיד הולמת את המחקר בתחום. ההתייחסות לתפוקות המחקר במודל התקצוב של ות"ת אינה מותאמת לאופי המחקר במדעי הרוח, בכמה רבדים: ראשית, מדידת הפרסומים במדעי הרוח לוקה בחסר מסיבות טכניות ומהותיות כאחד. שיעורו של מרכיב זה של תגמול בגין פרסומים מדעיים הוא 34% ממרכיב תפוקות המחקר במודל התקצוב של ות"ת50. מההיבט הטכני, הערכה כמותית של מספר הפרסומים המדעיים של חוקרים בישראל מחייבת תמונה מהימנה ותקפה שלהם. כפי שהדגישו דוחות קודמים בנושא, למערכת ההשכלה הגבוהה בישראל יש תמונה חלקית בלבד של היקף הפרסומים במדעי הרוח בשל כמה מאפיינים המייחדים את מדעי הרוח מתחומי מחקר אחרים51. לעומת תחומים אחרים, במדעי הרוח מקובל לפרסם ספרים ומאמרים בספרי אסופה (קובצי מאמרים), ולעיתים גם בשפות שאינן אנגלית (בעברית, אך גם בשפות נוספות, לפי תחומי המחקר). לרוב, מאגרי המידע הבין-לאומיים של פרסומים מדעיים כוללים כיסוי זעיר במיוחד של פרסומים מסוגים אלה. לפיכך נוצרת תמונה חסרה של תפוקות המחקר במדעי הרוח. התפתחויות של השנים האחרונות מאפשרות שיפור ניכר בהתמודדות עם בעיה זו. שיפורים טכנולוגיים הגדילו את הכיסוי של מאגרי המידע הבין-לאומיים וכך גם תחילת הפעלתה של מערכת הCRIS- System) Information Research Current( על ידי ות"ת ועל ידי האוניברסיטאות (בליוויו של מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי – מחב"א). מערכת זו מאפשרת ניטור מקיף יותר של פרסומים מסוגים שונים (כולל ספרים ומאמרים בספרי אסופה) ובשפות שונות והוספה ידנית של פרסומים חסרים על ידי החוקרים ועל ידי מוסדות המחקר. מערכת זו נמצאת בשלבי הטמעה באוניברסיטאות וצפויה להחליף את המידע המתקבל באמצעות מכון סאלד בנוגע לתפוקות המחקר בישראל כפי שאלה משתקללות במודל התקצוב של ות"ת. לצורך הטמעתה ולתחילת השימוש בה לצורכי קביעת תקציב ות"ת יש להקפיד שתכסה את מלוא מגוון הפרסומים בתחומי מדעי הרוח. מבחינה מהותית מדידת היקף הפרסומים במדעי הרוח צריכה להלום את אופי הפעילות בתחום זה, שלא תמיד דומה לזה הנהוג בתחומי המחקר האחרים. במקרים רבים משך הזמן הדרוש למחקר במדעי הרוח ארוך מזה שבתחומים אחרים, ועל כן מספר הפרסומים של חוקרים בתחום זה קטן יותר. על זה ניתן להוסיף את אופי העבודה היחידני המקובל במדעי הרוח, המאט את קצב הפרסום של חוקרים בתחום לעומת העבודה המשותפת שמאפיינת את המחקר במדעי הטבע. כמו כן במדעי הרוח תוצרי המחקר החשובים ביותר הם פרסום ספרים, עריכת קובצי מאמרים מחקריים והקמה והנגשה של מאגרי מידע 50 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי .)2021 51 ראו למשל את דוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" 2007(), וכן את מסקנות ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג-ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט-חובב (מכתב למליאת המועצה להשכלה גבוהה, 17 באוגוסט 2016 מסמך מס', 3929). 98|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ או חומר ארכיוני (שלהם ערך רב העולה על ערכו של מחקר יחיד, כפי שיידון בהמשך פרק זה) ולאו דווקא פרסום מאמרים. לא רק שיש חשיבות לכלול תוצרים אלה במדידת תפוקות המחקר במדעי הרוח, מדעיהרוח אלא שחשוב אף לשקללם באופן שונה, לפי מידת תרומתו המדעית של כל סוג תוצר ולפי הזמן הדרוש להכנתו. יתר על כן, כפי שנמסר לוועדת דוח מצב המדע על ידי ות"ת, מודל התקצוב של ות"ת אינו עורך הבחנה איכותית בין פרסומים מדעיים אלא סופרם בלבד, דבר שמעודד ריבוי פרסומים שאינם בהכרח איכותיים. ועדת סמילנסקי, שמונתה מטעם ות"ת לבחינת מרכיב הפרסומים במדעי הרוח במודל התקצוב, נדרשה לסוגיות עקרוניות אלה והמליצה בין היתר על תיקון העיוות הכרוך בהיעדר מדידת פרסום ספרים ועל שינוי שקלול מרכיב הפרסומים במודל שייתן משקל נכבד לאיכות הפרסום וכן ייתן משקל שונה לסוגי פרסומים שונים (למשל, שמשקלו של פרסום ספר יהיה שווה ערך לפרסום חמישה מאמרים52.) המלצות ועדה זו טרם יושמו, אך בפברואר 2021 מינתה ות"ת ועדת היגוי לבחינה רחבה של מרכיב הפרסומים במודל התקצוב בראשותו של פרופ' שמעון ינקלביץ53.' יתר על כן, אין די בהישענותו של תקצוב מדעי הרוח על מדידה תקפה של תפוקות המחקר בתחום, אלא עליו גם לתמוך בעצם עיבוד תוצאות המחקר לכדי תוצר סופי, בעיקר תוצרים שעלותם גבוהה יחסית כמו ספרים או קובצי מאמרים. תהליכי הניתוח, העריכה, ההפקה, הדיגיטציה וההנגשה לקהילת החוקרים של תוצרים כאלה הם חלק מהותי מתהליך המחקר עצמו, והם לרוב תובעניים מאוד מבחינת הזמן והמימון הנדרשים להם מצד החוקרים, אולם לרוב הם זוכים לתמיכה מועטה בלבד מצד האוניברסיטאות וקרנות המחקר השונות. המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע, אפיק המימון המרכזי למחקר במדעי הרוח בישראל, אינם מאפשרים שימוש בכספי המענק לצרכים אלה. לקרן תוכנית מענקים ייעודית לתמיכה בפרסום ספרים, התומכת בעד 50% מעלות ההוצאה לאור. מאז תחילת פעילותה בשנת 2008 היא תמכה בפרסום 309 ספרים (כ20- בשנה), כאשר שיעור התמיכה הוא כמה עשרות אלפי שקלים למענק54. התמיכה הניתנת במסגרת תוכנית זו מספקת מענה טוב לזוכי מענקים אלה, אולם מספר המענקים עצמו קטן מכדי לתמוך בחוקרי מדעי הרוח שזקוקים לסיוע זה. כפי שצוין לעיל, בשנת 2021 היו בישראל 2,362 אנשי סגל בכיר במדעי הרוח, וגם אם רק שיעור קטן מהם זקוק לתמיכה בפרסום ספרים, קל לראות כי תוכנית המענקים של הקרן אינה יכולה לספק מענה נרחב מספיק. בהיעדר תמיכה כזו נפגעת תפוקת המחקר של חוקרים במדעי הרוח, ולדבר כאמור השלכות על תקצובם ועל תהליך קידומם האקדמי. מיותר לציין שהתמיכה בפרסום תוצרי מחקר במדעי הרוח בהקשר זה צריכה להיות רק עבור פרסום בהוצאות לאור מדעיות הנשענות על שיפוט עמיתים מחמיר. שנית, התגמול במודל התקצוב בגין זכייה במענקי מחקר מקרנות תחרותיות (ששיעורו הוא 36.5% ממרכיב המחקר במודל) מתעלם מאופי המחקר במדעי הרוח, שלרוב נזקק למימון קטן יחסית לזה שנזקקים לו תחומים אחרים. משקלו הרב של סעיף זה במודל התקצוב מעודד את האוניברסיטאות, 52 ראו את פרסום ות"ת, "דוח מסכם: הוועדה לפרסומים במדעי הרוח" (מאי ).2015 53 ראו החלטת ות"ת, "מינוי ועדת היגוי לבחינת רכיב הפרסומים במודל התקצוב של ות"ת" 17( בפברואר .)2021 54 להרחבה ראו את רשימת הספרים שפורסמו בתמיכת תוכנית זו באתר הקרן. חורהיעדמ|99 ובעקיפין את החוקרים עצמם, לגייס מענקי מחקר גם כאשר הם אינם הכרחיים לביצוע מחקרם. יתרה מזאת, ברמת המקרו, היות שמודל התקצוב מקצה את המימון בגין זכייה במענקי מחקר על בסיס החלק היחסי של כל אוניברסיטה מסך המענקים שגייסו חוקריה באותה השנה, ללא תלות בתחום, נוצר תמריץ לאוניברסיטאות לטפח תחומי מחקר עתירי משאבים על חשבון תחומים המצריכים משאבי מימון פחותים כמו מדעי הרוח. דרך חלוקה זו פועלת גם לרעת אוניברסיטאות בעלות נפח פעילות רב יחסית במדעי הרוח לעומת אוניברסיטאות בעלות נפח פעילות רב (ואף בלעדי) במדעי הטבע. מלבד זאת יש להדגיש שזכייה במענקי מחקר אינה ביטוי ישיר לתפוקה מחקרית אלא דווקא לתשומה. אומנם הזכייה בקרנות מחקר תחרותיות יכולה להיות עדות חיצונית למצוינות המצטברת של חוקרים, למעמדם הבין-לאומי וליכולתם לבנות תוכנית מחקר מוערכת, כפי שניכר גם בהצטיינותם של חוקרים רבים במדעי הרוח בישראל, הזוכים למענקי מחקר של קרנות מסוגים שונים, אולם היא אינה תחליף לליבת הפעילות המדעית כפי שהיא באה לידי ביטוי בפרסומים מדעיים. לכן העובדה שניתן לשני מרכיבים אלה משקל דומה (פרסום וזכייה במענקי מחקר) אינה משקפת את עיקרי הפעילות המדעית במדעי הרוח ואולי גם בתחומים אחרים. עם זאת יש להדגיש כי אין פירוש הדבר שהמחקר במדעי הרוח אינו נדרש למימון או שיש לצמצמו. להפך, בשנים האחרונות מגמות שונות מעצימות את הצורך של מחקר במדעי הרוח במימון. תחומים שונים במדעי הרוח מאמצים את דרכי העבודה הנהוגות במדעי הטבע ועוברים לעבודה בצוותי מחקר ולפרסום של מחברים שותפים רבים. יתרה מזאת, כניסתם של מדעי הרוח הדיגיטליים מביאה לצורך בשימוש בכלים טכנולוגיים מתקדמים ובכוח אדם מקצועי נלווה, שעלותם גבוהה בהרבה מעלותם של מחקרים בתחומים אלה בעבר. שלישית, מודל התקצוב של ות"ת כולל תגמול בגין העברת ידע (בהיקף של 12.5% ממרכיב המחקר במודל) הנשען על גיוס מענקי מחקר ממקורות שאינם ברשימת הקרנות התחרותיות הנכללות בסעיף המוזכר לעיל. לרוב מדובר במענקי מחקר המגיעים מהמגזר הציבורי (מהמדענים הראשיים שבמשרדי הממשלה או מיחידות מחקר אחרות), מהמגזר הפרטי (בעיקר מהתעשייה), ולעיתים גם מהמגזר השלישי. אולם סעיף זה מתייחס להעברת ידע הרלוונטי בעיקר לתחומי המדעים היישומיים וההנדסה ופחות למדעי הרוח. במדעי הרוח יש חשיבות רבה להעברת ידע מחקרי נרחב לחברה הכללית, בייחוד בשל העובדה שעיקר מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל היא ציבורית וממומנת בידי אזרחי המדינה. הידע המחקרי המופק במדעי הרוח הוא בעל משמעות רבה הן מבחינת ההשכלה הכללית של החברה והן מבחינת זהותה. ידע זה מונגש לציבור הרחב בדרכים שונות, ובהן במסגרות חוץ-אקדמיות שונות בתחומי מדעי הרוח ובפרסום ספרי עיון לקהל הרחב. חשוב להתאים את סעיף העברת הידע במודל התקצוב שיהלום את אופן העברת הידע במדעי הרוח גם כדי לעודד חוקרים בתחום לפעול להעברת ידע. אף שהעברת ידע אינה חלק הארי של הפעילות המדעית, מודל התקצוב מכיר, בצדק, בחשיבותה ובחלקה היחסי בתוך מכלול זה. כיום היעדר התגמול על פעילות העברת ידע ההולמת את תחומי מדעי הרוח יוצר לעיתים תמריץ שלילי המניא את האוניברסיטאות ואת החוקרים מלהשתתף בפעילות זו. חלקו השני של מודל התקצוב של ות"ת כולל הקצאה תקציבית על בסיס היבטים הקשורים להוראה, 100|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ובהם מספר הסטודנטים, תמהיל הסטודנטים ברמות תואר שונות וסיום לימודים לתואר בפרק זמן תקני (מקדם הניצולת55.) בשל קיטון מתמשך במספר הסטודנטים במדעי הרוח, כפי שהוצג לעיל מדעיהרוח (שאינו ייחודי לישראל), קטן המימון המוקצה במסגרת מודל התקצוב בגין מרכיב ההוראה במדעי הרוח. בעקבות זאת צומצם במוסדות שונים מספר אנשי הסגל בחוגי מדעי הרוח, ונסגרו או אוחדו חוגים העוסקים בתחומי מחקר שאינם מושכים מספר רב של סטודנטים. במילים אחרות, לקיטון במספר הסטודנטים במדעי הרוח יש השפעה על הפעילות המחקרית המתאפשרת בתחום. לפיכך יוזמות והמלצות רבות התמקדו בשנים האחרונות בדרכים להעלאת קרנם של מדעי הרוח ולהגדלת מספר הסטודנטים בתחום זה. המלצות בנושא זה עמדו גם במרכז סדר היום של ועדות ההיגוי השונות שהוקמו במל"ג-ות"ת לקידום מדעי הרוח, ובכללן זו האחרונה שבראשות פרופ' חביבה פדיה56. יוזמות אלה שאפו להגדיל את מספר הסטודנטים בתחום בשל החשיבות שהן ייחסו ללימודי מדעי הרוח כחלק מההשכלה של הציבור בישראל, אך גם בשל הקשר ההדוק בין מספר זה לבין מספר אנשי הסגל, תקציב הפקולטות למדעי הרוח והמימון למחקר בתחום. היבטי מחקר והוראה שזורים זה בזה ומפרים זה את זה, אך טיפוח מחקר מצטיין ופורץ דרך במדעי הרוח צריך להיעשות בלא תלות בהיקף ההוראה בתחום זה. הבטחת עתידם של מדעי הרוח מחייבת מימון יציב ותמיכה בפעילות מחקרית ענפה ומגוונת גם בהיעדר ביקוש רב ללימודים אקדמיים בתחום. לצורך זה יש להתוות מדיניות שתבטיח מסה קריטית של חוקרים במדעי הרוח, על תחומיהם השונים, הן ברמה הלאומית והן ברמה המוסדית, שיוכלו להבטיח יחד מצוינות מחקרית בתחומם. לישראל יש פוטנציאל רב ויתרון יחסי בולט בתחומים שונים במדעי הרוח שבהם היא ממובילות המחקר המדעי בעולם ואבן שואבת למיטב החוקרים, למשל תחומי הדתות, ההיסטוריה והארכאולוגיה. בחלק מתחומים אלה ישראל עודנה מוקד מחקר מרכזי, אך באחרים היא החלה לאבד מיוקרתה לאורך השנים בשל היעדר טיפוח המחקר בתחומים אלה. כמו כן מיותר לציין שהמימון הנדרש לרוב ליצירת איי מצוינות כאלה במדעי הרוח קטן לאין שיעור מזה הנדרש בתחומי מדע עתירי משאבים. 55 להרחבה ראו את פרסומי ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי 2021), "מודל התקצוב של מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (פברואר .)2012 56 ראו למשל את מסקנות ועדת ההיגוי העליונה של מל"ג-ות"ת לקידום מדעי הרוח בראשות פרופ' רפפורט-חובב (מכתב למליאת המועצה להשכלה גבוהה, 17 באוגוסט 2016 מסמך מס', 3929), המלצת ועדת פרופ' יוסי שיין לתוכנית "שאר רוח" (מכתב למליאת המועצה להשכלה גבוהה, 20 ביוני 2018 מסמך מס', 9823א') וכן את החלטת ות"ת לאמץ את מסקנות הוועדה בראשות פרופ' חביבה פדיה בנושא זה, "'תכנית המאה' לקידום מדעי הרוח בתכנית הרב שנתית תשע"ז-תשפ"ב" 18( במרץ 2021). על אלה ניתן להוסיף את דוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "עתידם של מדעי הרוח באוניברסיטאות המחקר בישראל" 2007(), ואת המלצות האקדמיה הצעירה, "הצעות להגדלת מספר הסטודנטים בפקולטות למדעי הרוח" (יוני ).2020 חורהיעדמ|101 מיומנויותמחקר לעריכת מחקר מדעי נחוצה הקניית מיומנויות שונות המשתנות בין תחומי המחקר. הכשרת דור ההמשך של החוקרים כרוכה אפוא בהנחלת מיומנויות וכלי מחקר מתאימים. ככל שהשליטה במיומנויות הרלוונטיות תהיה טובה יותר, כך תגדל האפשרות של החוקרים לקיים פעילות מחקרית מצטיינת. אשר למדעי הרוח, ניתן להצביע בעיקר על שתי קבוצות של מיומנויות הדורשות תשומת לב מיוחדת. יש לשמר ולפתח את היכולת ללמדן למען הבטחת עתיד המחקר במדעי הרוח בישראל ואת איכותו. קבוצה ראשונה של מיומנויות מחקר חשובות היא שליטה בשפות, שהייתה ועודנה ליבו של המחקר במדעי הרוח. חוקרים במדעי הרוח נדרשים לשליטה ברמה גבוהה בשפות שונות, חלקן שפות שעיקר העניין בהן הוא מחקרי בלבד, למשל שפות נכחדות שאינן מדוברות בחיי היום-יום. היעדר שליטה בשפות מסוימות מגביל את כיווני המחקר האפשריים של החוקרים. דוגמה להשפעה זו ניתן לראות בדוח האקדמיה הלאומית למדעים על מצב המחקר וההוראה בתחום לימודי השואה, שהראה שחוקרים צעירים בתחום זה החלו להתמקד בחקר זיכרון השואה והנצחתה ולא בנושאי הליבה של חקר השואה על הקשריה ההיסטוריים והרעיוניים. הדוח ציין שלפחות אחת הסיבות לשינוי זה היא הצורך בשליטה טובה מאוד בשפות זרות לשם עריכת מחקרים היסטוריים וארכיוניים בנושאי הליבה של השואה57. חרף חשיבות נושא זה לפקולטות למדעי הרוח יש יכולת מוגבלת לפתוח קורסי שפה למעט סטודנטים. בעיה זו חריפה במיוחד בפקולטות קטנות יחסית ובנוגע לשפות עתיקות, שמלכתחילה הדרישה בציבור ללימודן קטנה במיוחד. בנוגע לרכישת שפות עתיקות קיים קושי נוסף – מספרם הקטן של המורים לשפות אלה. הפתרון לבעיה זו משלב הקצאת תקנים ייעודיים למורי שפות, בייחוד שפות עתיקות, ויצירת שיתופי פעולה בין האוניברסיטאות לפתיחת קורסים מתאימים באוניברסיטה אחת לסטודנטים מאוניברסיטאות אחרות, ואף פתיחת קורסים משותפים. על אלה ניתן להוסיף שיתופי פעולה אפשריים עם מוסדות בחו"ל. קבוצה שנייה של מיומנויות מחקר היא בתחומי מדעי הרוח הדיגיטליים. מדעי הרוח הדיגיטליים הם ענף במדעי הרוח שנשען על התנופה בפיתוחים הטכנולוגיים במדעי הטבע ובמדעי המחשב בעיקר ובניסיון לרתום את הכלים החישוביים שפותחו בתחומים אלה לצורכי מדעי הרוח. הכלים החישוביים העומדים היום לרשות החוקרים מאפשרים בחינת שאלות מחקר ותיקות מזוויות חדשות ואף מכוננים שאלות מחקר חדשות. מדעי הרוח הדיגיטליים משנים גם את אופי המחקר בתחום ודורשים, בין היתר, שיתופי פעולה עם חוקרים נוספים, לרוב מתחומי מדע אחרים, וכן מימון ותשתיות מחקר שעד כה לא נדרשו להם במדעי הרוח. לא פחות מזה, התפתחותם מצריכה התאמות בהכשרה של החוקרים (והחוקרים לעתיד) ובסל הכלים הנדרשים להם: מיומנויות טכניות ומתמטיות, שלא היו נחלתם של מדעי הרוח בעבר, הופכות רווחות ונדרשות יותר ויותר. הכרה בחשיבות מיומנויות אלה באה לידי 57 ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "מצב תחום לימודי השואה באוניברסיטאות המחקר ובמכללות בישראל" .)2020( 102|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ביטוי בדוח האקדמיה הלאומית למדעים שבו הומלץ להרחיב את הוראת מדעי הנתונים לכל תחומי הידע באוניברסיטאות, כולל במדעי הרוח, וכן במסקנות ועדת ההיגוי שהקימה ות"ת לקידום תחום מדעיהרוח מדעי הנתונים58. על אלה ניתן להוסיף את הקמתם של מרכזים ותוכניות לימוד ייעודיות במדעי הרוח הדיגיטליים באוניברסיטאות השונות, וכן תקציב ייעודי שהוקדש לנושא זה במסגרת "תוכנית המאה" לקידום מדעי הרוח שמקודמת על ידי ות"ת למן שנת 59.2021 תשתיותמחקר תשתיות המחקר העיקריות הנדרשות למדעי הרוח הן תשתיות מידע הכוללות אפשרות לאיסופו, לשימורו ולהנגשתו. מראשיתם הייתה הגישה למקורות ולאוספים ספרותיים, ארכאולוגיים, ויזואליים ושמיעתיים אבן היסוד למחקר במרבית תחומי מדעי הרוח. מאגרי מקורות כאלה היו נגישים לחוקרים באמצעות גופים שונים (כגון ספריות וארכיונים), ובמקרים רבים גם החוקרים עצמם שקדו על איסוף מקורות ראשוניים וכינוסם כקורפוס מחקרי. ההתפתחויות הטכנולוגיות בעשורים האחרונים יצרו הזדמנויות חדשות בנוגע לתשתיות אלה, ובהן כלים מתקדמים לאיסוף ולשימור של מקורות ראשוניים, למפתוח ולאחזור מתקדם שלהם, להנגשתם באופן דיגיטלי לקהל רחב ולניתוחם בשיטות סטטיסטיות ובכלים מתקדמים. למאגרי מידע בהקשר זה יש ערך סגולי העולה על ערכו של מחקר יחיד. הם לרוב מזמנים מגוון רחב של הזדמנויות מחקריות שונות, ולעיתים יש להם גם ערך ציבורי רב, כפי שיעידו למשל תהליכי הדיגיטציה וההנגשה של פרויקט המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית, של פרויקט השו"ת, של ארכיון יד ושם ושל ארכיונים ומאגרים רבים נוספים. יתרה מזאת, בכתבי עת מדעיים רבים מתבססת בשנים האחרונות דרישה שכל המידע שעליו נשען הפרסום בכתב העת, ובייחוד המקורות הראשוניים, יהיה נגיש לקהל הקוראים גם הוא. דיגיטציה והנגשה של מאגרי המידע בתחומי מדעי הרוח משרתות קהלי יעד שונים, ומכאן גם מגדירות את המשאבים הדרושים לצורך זה. בקווים גסים ניתן להבחין בין שני מקרים: מקרה ראשון הוא של יצירת מאגרי מידע ודיגיטציה של מאגרים קיימים המשמשים את קהל החוקרים ואף את הציבור הרחב, כמו ארכיונים. אלה נאספים ומונגשים ללא כוונה מחקרית מוגדרת מראש; מקרה שני הוא של מקורות הנאספים, מתועדים, נשמרים ומעובדים לטובת מענה על שאלות מחקר ממוקדות, לרוב בידי חוקרים. במידה מסוימת המקרה הראשון מחייב איסוף והנגשה נרחבים יותר, מפני שלא ניתן להגדיר מראש מהם פרטי המידע שחשוב לשמור ולהנגיש, לעומת איסוף והנגשה של מידע למטרת מחקר מסוים. כמו כן השימוש במאגרי מידע למטרות מחקר, אם במקרה הראשון ואם בשני, כולל שלבים נוספים 58 ראו את דוח האקדמיה הלאומית למדעים, "הוראת מדעי הנתונים בכל תחום ידע באוניברסיטה" (ינואר 2021), ואת דוח ות"ת, "דוח ועדת ההיגוי המייעצת לות"ת לנושא מדעי הנתונים" (דצמבר .)2020 59 ראו את החלטת ות"ת, "'תכנית המאה' לקידום מדעי הרוח בתכנית הרב שנתית תשע"ז-תשפ"ב" 13( במרס .)2021 חורהיעדמ|103 של עיבוד וניתוח המתאימים לחוקרים בלבד, לעיתים גם באמצעות כלים מתקדמים המשמשים קהל חוקרים קטן עוד יותר. איסוף, שימור והנגשה מתקדמים של מקורות ראשוניים דורשים תשתיות טכנולוגיות מגוונות. דיגיטציה וסריקה מתקדמות שלהם באיכות גבוהה דורשות ציוד מתאים המתחדש ומתעדכן בתדירות גבוהה. שמירת המידע דורשת שטחי אחסון דיגיטליים בנפחים הולכים וגדלים וכן מערכות מידע מתקדמות המאפשרות אחזור יעיל של חומר זה. הנגשה חכמה ומתקדמת של מקורות אלה משלבת גם כלים טכנולוגיים כמו המרת תמונה לטקסט OCR(), יצירת שכבות גאוגרפיות GIS(), זיהוי פנים בתצלומים ועוד. חוקרים ישראלים הגיעו להישגים חלוציים בתחומים של טכנולוגיות צילום מתקדמות ובתחום של עיבוד שפה טבעית – השפה העברית ולשון בכלל. הדיגיטציה דורשת גם כלים חישוביים ליצירת קישור בין מילות מפתח או בין מסמכים שונים. כל אלה פותחים את הפתח לשילוב בינה מלאכותית במחקרים במדעי הרוח. יש להוסיף סוגיות של פרטיות, אבטחת מידע וזכויות יוצרים, שלהן השלכות הן מנהלתיות והן טכנולוגיות על הגישה למאגרי המידע השונים. מלבד האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים, יצירה של מאגרי מידע, דיגיטציה של חומרים והנגשתם דורשות לא אחת כוח אדם מיומן רב, כבר משלבי האיסוף, הסינון ורישום החומר, נוסף על כוח אדם טכני שיוכל להפעיל את ההיבטים הטכנולוגיים של התהליך. במקרים רבים נדרש גם כוח אדם ייחודי לתהליכי השימור הפיזי של החומרים הראשוניים, אם לקראת דיגיטציה ואם לצורך אצירתם הפיזית. מומחי השימור עוברים לרוב הכשרה ייחודית ומתמחים בסוג מסוים של חומרים ראשוניים. מעדויות שנאספו במסגרת הכנת דוח זה עולה כי תחום השימור בארץ נתון במצוקה קשה של כוח אדם וחוסר מסלולי הכשרה מתאימים – נושא המחייב בחינה מעמיקה. מלבד המימון הציבורי הרב שנדרש לתמיכה במיזמי איסוף, שימור, דיגיטציה והנגשה של ארכיונים ומאגרי מידע נרחבים במיוחד, נדרשים תמיכה ומימון מיוחד לתהליכים דומים (בקנה מידה קטן יותר) בפעילותם המדעית של חוקרים יחידים. לרוב העלויות הגבוהות והציוד הנדרש לכך חורגים מיכולת התחזוקה והמימון של חוקרים יחידים. כמו כן התמיכה והמימון הנדרשים לצורך איסוף והנגשה של מאגרי מקורות שונים הם ארוכי טווח וחורגים לרוב ממסגרות המענקים הקיימות כעת למענקי מחקר קצרי טווח. 104|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהרוח חורהיעדמ|105 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 תקצובמדעיהרוחומימונם להתאים את סעיף הפרסומים במודל התקצוב של ות"ת לתִגמול בגין מגוון תוצרי המחקר במדעי 1 הרוח אגב שקלול מתאים של סוגי תוצרים אלה והבחנה איכותית ביניהם. בשקלול סוגי הפרסומים ובבחינת איכותם יש להביא בחשבון קריטריונים המתאימים לדרכי המחקר במדעי הרוח. להגדיל במידה ניכרת את המימון הניתן לתהליכי הפקת פרסומים מדעיים במדעי הרוח, ובעיקר 2 לפרסומים של ספרים, למשל באמצעות הרחבת התוכנית הייעודית של הקרן הלאומית למדע לפרסום ספרים או בשינוי נוהלי תוכנית המענקים האישיים של הקרן כדי שיאפשרו שימוש בחלק מתקציב המחקר למטרה זו. על כל תמיכה מסוג זה להיות מותנה בפרסום בבמה מדעית מובילה ובתהליך שיפוט עמיתים כמקובל בעולם האקדמי. להתאים את סעיף הזכייה בקרנות התחרותיות במודל התקצוב של ות"ת למקומם של מענקי 3 המחקר בפעילות המדעית במדעי הרוח, למשל בהקטנת חלקו במרכיב המחקר, לפחות עבור מדעי הרוח, או בהתמקדות בזכייה עצמה ולא בשיעורה, בלי לגרוע מחשיבותו של מימון מענקי מחקר במדעי הרוח, כאשר אלה נדרשים לעריכת מחקרים מקוריים, מצטיינים ופורצי דרך. להרחיב את סעיף העברת הידע במודל התקצוב של ות"ת שיהיה בו כדי לשקף גם את דרכי 4 העברת הידע המקובלות במדעי הרוח, למשל אגב נתינת תגמול על פרסום ספרי עיון פופולריים למחצה, העברת הרצאות וקורסים לציבור הרחב ועוד. פעולות אלה כמובן אינן באות להחליף את ליבת העשייה המחקרית בתחום. לגבש מדיניות תקצוב שתבטיח מסה קריטית של חוקרים מצטיינים בתחומי מדעי הרוח השונים 5 בלא תלות במספר הסטודנטים בתחום. 106|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהרוח מיומנויותמחקר לגבש מתווה לאומי למסגרות ללימודי שפות מחקר כדי להבטיח את יכולתם של מדעי הרוח 6 בישראל להמשיך ולהכשיר תלמידי מחקר וחוקרים במגוון השפות הנדרשות למחקר. על מתווה כזה להתגבש בשיתוף הרשויות הלאומיות המתאימות, ובראשן מל"ג-ות"ת, וכן הפקולטות למדעי הרוח, אגב ביסוס שיתוף פעולה בין מוסדות ההשכלה הגבוהה והקצאת מימון מתאים לנושא. לחזק את התמיכה במסגרות הכשרה אוניברסיטאיות לחוקרים עתידיים במדעי הרוח הדיגיטליים. 7 תשתיותמחקר להכיר בהקמת מאגרי מידע כתוצר מחקרי לכל דבר ועניין, הן בתהליכי התקצוב והמימון של מדעי 8 הרוח ברמה הלאומית ובאוניברסיטאות עצמן והן בתהליכי הקידום האקדמי של החוקרים בתחום, אגב הגדרת קריטריונים שיאפשרו להעריך את איכותם של מאגרים כאלו. להקים מסגרת מיוחדת למימון מיזמי מחקר תשתיתיים במדעי הרוח שעיקרם איסוף מידע, אחסונו 9 והנגשתו, אם בידי חוקרים יחידים, אם בידי קבוצת חוקרים ואם בשיתוף פעולה בין חוקרים וגופים נוספים כמו ספריות וארכיונים. מסגרת כזו, שיכולה להיות בחסות הקרן הלאומית למדע, צריכה להישען על שיפוט עמיתים, שיבטיח את רמתן המדעית של התשתיות הנתמכות, אך מימונן יהיה לטווח ארוך וייעשה על בסיס אבני דרך מוגדרות מראש ולפי שיפוט עמיתים נוסף לאורך שלבי התקדמות המיזם, ללא צורך בהגשת בקשה חדשה לחלוטין ואגב שמירה על המימון המובטח. 10 להקים או להרחיב את נגישותן של תשתיות סריקה ודיגיטציה של חומרים מסוגים שונים לשימוש של חוקרים ממדעי הרוח ולהקצות צוות טכני מתאים להפעלת תשתיות אלה בהשתת עלויות שימוש סבירות על החוקרים. כחלק מזה, יש לבחון דרכים לניצול מושכל של תשתיות סריקה ודיגיטציה קיימות, בין היתר בגופים חוץ-אקדמיים, כמו הספרייה הלאומית ויד ושם. 11 להקים מאגר לאומי דיגיטלי data-repository() שיספק פלטפורמת אחסון וכלי ניהול וקטלוג לאוספים שיפקידו חוקרים ולהקפיד שהחומר המופקד במאגר זה יהיה נגיש לכול. 12 להקצות מימון מיוחד למחקרים ולחוקרים העוסקים בתהליכי דיגיטציה שונים במדעי הרוח ולבחון הקמת תוכניות לימוד מתאימות, כולל הכשרה לסטודנטים לתארים מתקדמים. חורהיעדמ|107 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ מדעי החברה 108|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, של התנהגות היחידים המרכיבים אותה ושל הקשר שבינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. לעיתים קרובות המחקר במדעי החברהנטועבהקשרחברתינתון,וחלקנכבד מהמחקר בתחום הנעשה בישראל עוסק בשאלות על החברה הישראלית ובשאלות המעסיקותאתהציבורואתמקבליההחלטות במדינה. המחקר במדעי החברה אף מזין קשת רחבה של תחומי עיסוק מקצועיים כמו משפט, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, במרבית ועיתונאות. סוציאלית עבודה האוניברסיטאות תחומי מדעי החברה (כולל משפטים ומנהל עסקים) הם הגדולים ביותר. הרבחה יעדמ|109 מ דעי החברה עוסקים בחקירת היבטים שונים של החברה האנושית, של התנהגות היחידים המרכיבים אותה ושל הקשר שבינם לבין המסגרות החברתיות והסביבות שבהן הם חיים. לעיתים קרובות המחקר במדעי החברה נטוע בהקשר חברתי נתון, וחלק נכבד מהמחקר בתחום הנעשה בישראל עוסק בשאלות על החברה הישראלית ובשאלות המעסיקות את הציבור ואת מקבלי ההחלטות במדינה. המחקר במדעי החברה אף מזין קשת רחבה של תחומי עיסוק מקצועיים כמו משפט, פסיכולוגיה, כלכלה, מנהל עסקים, עבודה סוציאלית ועיתונאות. במרבית האוניברסיטאות תחומי מדעי החברה (כולל משפטים ומנהל עסקים) הם הגדולים ביותר, לכל הפחות במספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני. בחינת מצבם של מדעי החברה בישראל נעשתה על סמך נתונים כלליים על המחקר ועל ההשכלה הגבוהה במדינה וכללה פגישה עם דקני הפקולטות למדעי החברה וקבלת נתונים ודוחות סדורים מטעמם. המגמות שעולות בפרק זה מצביעות על צמצום מסוים במדעי החברה ביחס לתחומי המדע האחרים בכל הנוגע לשיעור הבוגרים ואנשי הסגל בתחום זה מסך הבוגרים ואנשי הסגל. הפרק מצביע על שלוש סוגיות עיקריות שההתמודדות עימן חשובה לשימורה ולפיתוחה של המצוינות המחקרית במדעי החברה: הכשרתם של תלמידי מחקר, פיתוח תשתיות מחקר וקשריהם של מדעי החברה עם מקבלי ההחלטות ועם הציבור. חלק מסוגיות אלה קשור לשינויים שעוברים מדעי החברה בעשורים האחרונים, ובעיקר לנטייה השיטתית של חלק מתחומי מדעי החברה, שצמחו כולם ממדעי הרוח, לאימוץ גישות, דרכי עבודה והדגשי מחקר ממדעי הטבע. תמונתמצב אנשיסגלועמיתיבתר-דוקטורט כפי שנראה באיור 4 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2021 היו בישראל 2,705 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בתחומי מדעי החברה, ששיעורם הוא כ24%- מכלל אנשי הסגל60. מספר זה משקף גידול מתון מאוד במספר אנשי הסגל במדעי החברה משנת 2015, שבה היו 2,635 אנשי סגל (גידול נטו של 70 אנשי סגל במהלך שש השנים האחרונות). אולם לעומת הגידול במספר אנשי הסגל בתחומים אחרים, בעיקר במדעי החיים והרפואה ובמדעים המדויקים, שיעורם של אנשי הסגל במדעי החברה 60 אף שעיקר המחקר במדעי החברה וההכשרה של חוקרים (באמצעות לימודים מתקדמים) נעשים באוניברסיטאות, יש לציין שמדעי החברה, ובייחוד משפטים ומנהל עסקים, נלמדים לא רק באוניברסיטאות אלא גם במכללות אקדמיות רבות. לכן במכללות האקדמיות יש מספר רב יחסית של אנשי סגל בכיר בתחומים אלה, המגיע לכמחצית מאנשי הסגל במדעי החברה בישראל. אף שעיקר פעילותם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מתמקדת בהוראה, לחלקם יש פעילות מחקרית ענפה. פרק זה דן במצב המחקר במדעי החברה בישראל ככלל, אך מצב המחקר במדעי החברה במכללות האקדמיות דורש בחינה ממוקדת יותר, בין היתר בשל האתגרים המיוחדים שניצבים בפני החוקרים במוסדות אלה לעומת עמיתיהם באוניברסיטאות. בנושא זה ראו את פרק "המחקר במכללות האקדמיות". 110|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מכלל אנשי הסגל נמצא בירידה, מכ25%- בשנת 2015 לכ24%- בשנת 2021. איור 9 בפרק "תמונת מצב" מראה שבניגוד למגמה המאפיינת את מספר אנשי הסגל, בשנת 2020 היו בישראל כ259- עמיתי מדעיהחברה בתר-דוקטורט בתחומי מדעי החברה (כ8%- מסך עמיתי הבתר-דוקטורט), והדבר משקף גידול של כ28%- ממספרם בשנת 2017 (כ202- עמיתים, כ7%- מסך העמיתים בשנה זו). סטודנטיםובוגרים מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף 2019/20() בתחומי מדעי החברה: תואר ראשון – 21,311 כ42%-( מכלל בוגרי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני – 11,944 (כ50%- מסך הבוגרים לתואר שני) ותואר שלישי – 326 (כ18%- מסך הבוגרים לתואר שלישי). ניתן לראות ששיעורם של בוגרי התואר השלישי במדעי החברה נמוך כמעט במחצית משיעורם בקרב בוגרי התואר הראשון והשני. ניתן להסביר זאת במידה מסוימת בעובדה שבמדעי החברה מספר קטן יחסית של בוגרים ממשיך ללימודים מתקדמים, ואילו במדעי הטבע מספר גדול יחסית של בוגרים ממשיך ללימודים כאלה (להמחשה, בשנת תש"ף היו כ65- בוגרי תואר ראשון במדעי החברה על כל בוגר תואר שלישי, לעומת כ21- במדעים המדויקים וכ8- במדעי החיים והרפואה). הסבר נוסף הוא שבתחומים רבים במדעי החברה מסלול ההכשרה המקובל כולל לימודי תואר שלישי בחו"ל, בעיקר בארצות הברית ובממלכה המאוחדת. כפי שניתן לראות באיור 44, מרבית בוגרי התואר הראשון והשלישי במדעי החברה לאורך השנים הם מתחומי הליבה (כלכלה, מדע המדינה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה, תקשורת וכדומה). בשנת תש"ף היו בתואר הראשון 12,291 בוגרים בתחומי הליבה, 5,968 בוגרי מנהל עסקים ו3,052- בוגרי משפטים, ובתואר השלישי היו 240 בוגרים בתחומי הליבה, 55 במנהל עסקים ו31- במשפטים. בקרב בוגרי התואר השני מספר הבוגרים הרב ביותר הוא דווקא במנהל עסקים – 6,338 לעומת 4,436 בתחומי הליבה של מדעי החברה ו1,170- במשפטים – בגלל הפופולריות של לימודי הMBA-. מספר בוגרי התואר הראשון במדעי החברה קטֵן בשנים האחרונות – קיטון של כ16%- ממספרם בשיא בשנת תשע"ד 2013/14(), שבה הוא היה 25,428, לעומת שנת תש"ף 2019/20(). קיטון זה ניכר בכל שלושת תת-התחומים של מדעי החברה, אך בולט בעיקר בתחומי הליבה של מדעי החברה ופחות במנהל עסקים ובמשפטים. יצוין שמגמה זו אינה בהכרח שלילית, וייתכן שהיא נובעת מיצירת איזון חדש בין תחומי הלימוד השונים לפי דרישות שוק התעסוקה והזדמנויות ההכשרה החלופיות שניצבות היום לפני צעירים בישראל. לעומת קיטון זה במספר בוגרי התואר הראשון, בקרב בוגרי התואר השני ניתן לראות מגמת גידול, בתחומי הליבה וכן במנהל עסקים, אך קיטון מסוים במספר בוגרי משפטים. בקרב בוגרי התואר השלישי ניתן לראות גידול מתון בשלושת תת-התחומים. הרבחה יעדמ|111 תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 15,000 6,000 250 12,500 5,000 200 10,000 4,000 150 7,500 3,000 100 5,000 2,000 50 2,500 1,000 0 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 משפטים מדעיהחברה(ללאעסקיםומדעיהניהול) עסקיםומדעיהניהול איור44 מספרמקבליהתאריםבמדעיהחברהמהמוסדותלהשכלההגבוההלפיתת-.תחומיםולפיתואר,תש"ע–תש"ף ).2019/20–2009/10( מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה בחינה של מספר הסטודנטים במקצועות הלימוד במדעי החברה מאפשרת הבנה מדויקת יותר של הקיטון במספר הסטודנטים והבוגרים בתחום. כפי שניתן לראות באיור 45, יש קיטון במספר הסטודנטים במרבית המקצועות, לפחות בלימודי התואר הראשון והשני. אף שנתונים אלה מעידים על מספר הסטודנטים בפועל, הם צפויים להתבטא בסופו של דבר גם במספר הבוגרים. אולם קיטון זה אינו אחיד. הוא בולט במיוחד במקצועות כמו כלכלה, סוציולוגיה ואנתרופולוגיה ותקשורת. בהשוואה בין-לאומית, שיכולה לסייע להעריך אם יש בישראל עודף או מחסור בהכשרה של בוגרי מדעי החברה, ניתן לראות באיור 46 כי שיעור בוגרי מדעי החברה בכל רמות התואר בתחומי הליבה (מסך הבוגרים לתואר) גבוה בישראל מזה שבמדינות OECD נבחרות, וכך גם שיעורם של בוגרי התואר השני במנהל עסקים ובמשפטים. לעומת זאת שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשלישי במנהל ובמשפטים נמוך מזה שבמרבית המדינות61. 61 בשל הבדלים מסוימים בדרך סיווג תחומי הלימוד בין הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לOECD- ייתכנו הבדלים מסוימים בין הנתונים שבאיור 46 לאלה שבאיור .44 112|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ תוארראשון תוארשני תוארשלישי -41.2%)5,851( מדעיהחברה -46.3%)426( כלכלה -19.8%)73( -37.1%)1,840( סוציולוגיה -19.3%)540( ואנתרופולוגיה 6.4%)167( -23.0%)1,303( משפטים -13.4%)2,328( 1.9%)218( -32.8%)7,357( רב-תחומי ואחר -15.6%)659( 53.0%)127( -5.6%)6,702( מדע המדינה, -0.4%)2,951( מדיניות ציבורית ויחסים בין-לאומיים 12.8%)387( -8.7%)20,682( מנהל עסקים 16.1%)11,811( וחשבונאות 11.7%)182( 6.7%)9,711( פסיכולוגיה ומדעי -0.2%)1,825( הקוגניציה 16.0%)514( -18.5%)855( גאוגרפיה ולימודי 10.5%)745( סביבה 31.3%)172141( -20.8%)4,224( תקשורת -7.6%)268( 89.8%)93( 24.0%)4,315( עבודה סוציאלית 55.5%)2,952( 12.0%)270( 144.8%)2,663( קרימינולוגיה 69.1%)509( -9.3%)39( 197.8%)405( פכ״מ 0.0%)0( 0.0%)0( איור45.שיעורהשינויבמספרהסטודנטיםבמקצועותמדעיהחברה,תשע"א–תש"ף.)2020/21–2010/11( המקצועותקובצולפינושאיםמתוךרשימהמפורטת.מספרהסטודנטיםבכלמקצועבשנתתש"ףמופיעבסוגריים(אפשרשבמספרהסטודנטים המצויןכאןבכלמקצועיהיואי-דיוקיםקליםבשלאפשרותשלספירהכפולהשלסטודנטיםהלומדיםשנימקצועותמאותומקבץ,אךהסבירותלכך נמוכהורלוונטיתרקלסטודנטיםלתוארראשון).מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה הרבחה יעדמ|113 תוארראשון תוארשני תוארשלישי מדעי החברה 20.2% 19.4% 17.7% 17.5% 17.3% 17.0% 17.0% 17.1% 16.4% 14.8% 14.1% 13.1% 13.3% 13.1% 12.4% 11.9% 11.2% 10.9% 10.6% 10.7% 10.4% 10.4% 10.1% 10.2% 10.0% 9.9% 9.6% 9.8% 9.3% 9.3% 8.8% 8.0% 7.5% 7.2% 6.6% 6.1% 5.6% 5.6% 5.3% גרמניה שוודיה שווייץ הולנד דנמרק פינלנד צרפת ניוזילנד ארצותהברית ישראל הממלכההמאוחדת קנדה ארצותהברית גרמניה צרפת שווייץ שוודיה קנדה פינלנד ניוזילנד ישראל דנמרק הממלכההמאוחדת הולנד פינלנד שווייץ גרמניה דנמרק צרפת ניוזילנד הולנד קנדה שוודיה הממלכההמאוחדת ארצותהברית ישראל OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ עסקים, מנהל ומשפטים 33.1% 32.1% 31.7% 31.1% 30.8% 29.5% 28.9% 29.0% 28.7% 28.7% 27.9% 27.2% 26.9% 26.8% 23.2% 23.2% 22.9% 22.3% 22.0% 20.6% 20.2% 19.6% 19.2% 16.9% 15.5% 12.5% 9.1% 8.9% 8.4% 8.4% 7.8% 7.3% 6.9% 6.4% 5.5% 5.0% 4.3% 3.1% 0.0% דנמרק שוודיה קנדה ישראל ארצותהברית הממלכההמאוחדת פינלנד צרפת הולנד שווייץ גרמניה ניוזילנד שוודיה פינלנד גרמניה ארצותהברית דנמרק קנדה הממלכההמאוחדת שווייץ הולנד ניוזילנד צרפת ישראל שוודיה ישראל ארצותהברית הממלכההמאוחדת פינלנד קנדה דנמרק ניוזילנד הולנד שווייץ גרמניה צרפת OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ איור46 שיעורבוגרימדעיהחברהלפיתת-.תחומיםולפיתוארבמדינותOECDנבחרות.)2020( מקור:GlanceatEducationOECD יחססטודנטים–סגל היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני למספר אנשי הסגל בתחומי מדעי החברה הוא מהגבוהים שבתחומי המדע (בכלל). כפי שנראה באיור 47, בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21(), על כל איש סגל בכיר בתחומי הליבה של מדעי החברה היו 24.5 סטודנטים לתואר ראשון ו8.3- סטודנטים לתואר שני; על כל איש סגל בכיר במשפטים היו 19.8 סטודנטים לתואר ראשון ו9.3- סטודנטים לתואר שני; על כל איש סגל בכיר במנהל עסקים היו 23.1 סטודנטים לתואר ראשון ו25.9- סטודנטים לתואר שני. ייתכן שניתן להסביר יחס גבוה זה בהישענות רבה בתחומים אלה על סגל של מרצים מן החוץ, 114|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ בייחוד במשפטים ובמנהל עסקים, שבהם נהוג שחלק ניכר מההוראה נתון בידי אנשים מעולם המעשה הרלוונטי. אצל סטודנטים לתואר שלישי היחס במדעי החברה אינו שונה מהותית מזה שבתחומי מדע מדעיהחברה אחרים, ושיעורו 1.8 בתחומי הליבה של מדעי החברה, 1.3 במשפטים ו1.1- במנהל עסקים. באיור 48 ניתן לראות כי היחס בין מספר הסטודנטים לאנשי הסגל במדעי החברה אינו ייחודי לשנת הלימודים תשפ"א, ובמשפטים ובמנהל עסקים הוא הולך וקטֵן במידה מסוימת בשנים האחרונות. במקצועות הליבה של מדעי החברה היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון לאנשי הסגל ירד בשנים 2019-2015, ומאז הוא נמצא בעלייה. מנגד, לא ניכר שינוי ביחס זה בקרב סטודנטים לתואר שני ושלישי במקצועות הליבה. תוארראשון תוארשני תוארשלישי 25.9 24.5 23.1 19.8 9.3 8.3 1.8 1.3 1.1 מדעיהחברה עסקיםומדעיהניהול משפטים איור47.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהחברהלפיתואר,תשפ"א.)2020/21( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה מדעי החברה עסקים ומדעי הניהול משפטים 30 20 10 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תוארשלישי תוארשני תוארראשון איור48.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהחברהלפיתואר.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה הרבחה יעדמ|115 מימוןותקצוב אפיק המימון העיקרי במחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעי החברה בפרט הוא דרך הקרן הלאומית למדע. כפי שנראה באיור 22 בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה של שנת 2021 אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ26.3- מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של שלוש–ארבע שנים) – לחוקרים במדעי החברה. שיעורו של סכום זה הוא כ19%- מהתקציב השנתי למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת 2021, והוא מבטא גידול הדרגתי בחלקם של מדעי החברה במסלול המענקים האישיים לעומת שנת 2010 שבה הוא היה כ11%-,. סכום המענק השנתי הממוצע לחוקרים במדעי החברה במסלול זה היה כ182- אלף ש"ח במחזור 2021, דבר המבטא עלייה גדולה משנת 2010 אז היה סכום המענק השנתי הממוצע למענקים חדשים כ119.5-, אלף ש"ח. כפי שעולה מאיור 24 בפרק "תמונת מצב", הביקוש למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי החברה עלה גם הוא במידה ניכרת בעשרים השנים האחרונות. אפשר לתלות עלייה זו בסיבות שונות, כמו למשל שינויים שחלו באופי המחקר במדעי החברה, שדורש כיום משאבים רבים מבעבר, וכן במדיניות האוניברסיטאות המציבה גיוס מענקי מחקר כדרישה מרכזית לקידום האקדמי של חוקרים. בשנת 2003 הוגשו 158 בקשות למסלול המענקים האישיים, ולעומת זאת בשנת 2021 הוגשו 625 בקשות. אף שמספר המענקים הזוכים בכל שנה במדעי החברה גדל בהדרגה, ואולי בשל הגידול החד במספר ההגשות, שיעור הזכייה נמצא דווקא בירידה והיה בשנת 2021 כ23%-, שיעור נמוך מזה שביתר תחומי המדע (שבהם שיעור הזכייה הוא יותר מ30%-). לאורך השנים היה שיעור הזכייה במדעי החברה נמוך מזה שבתחומי המדע האחרים. אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלו היא מענקי מועצת המחקר האירופית ERC(). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור 32 בפרק "תמונת מצב", מתחילת תוכנית זו, בשנת 2007, ועד שנת 2021 זכו למענקים במסגרתה 62 חוקרים ישראלים מתחומי מדעי הרוח והחברה. שיעורם הוא כ2%- מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית. מספר זה מציב את ישראל במקום ה11- בשיעור הצלחתה יחסית למדינות אחרות. זוהי הצלחה פחותה מהצלחתה של ישראל בתחומי מדעי הטבע (חלקם של החוקרים הישראלים בתוכנית זו בתחומי המדעים המדויקים היה כ6%- במקום השמיני, ובתחומי מדעי החיים היה כ7%-,, במקום השישי). עדיין אין הסבר מספק לממצאים אלה, ולשם כך נדרשת בדיקה נפרדת. 116|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ הכשרתסטודנטיםלתאריםמתקדמים מדעיהחברה סטודנטים לתארים מתקדמים הם נדבך חשוב במחקר מדעי החברה בהווה ובעתיד. חלקם הוא עתודת החוקרים בתחום, ואחרים עשויים להשתלב לאחר גמר לימודיהם בתפקידי מפתח במגזר הציבורי, הפרטי והשלישי. לכן יש חשיבות רבה להכשרה איכותית שלהם. השינויים בטכנולוגיה, במתודולוגיה ובהצטברות הידע בתחומי מדעי החברה, כמו גם התחרות הבין-לאומית הגוברת, מחייבים הכשרה עמוקה יותר של תלמידי המחקר ובקשת רחבה יותר של נושאים. בעבר יכלו תלמידי מחקר להתקדם בעבודתם המחקרית כשהם מבלים אך חלק מזמנם באוניברסיטה ואת יתר הזמן מקדישים לעבודה למחייתם. כיום הכשרה מיטבית עבור המצטיינים שבתלמידי המחקר דורשת שיקדישו את מרב זמנם ומאמציהם ללימוד ולמחקר באוניברסיטה, והדבר מחייב תמיכה תקציבית מתאימה בפעילות זו, בדומה לנהוג במדעי הטבע. אולם יש לציין שיש תחומים במדעי החברה שבהם יש לקשר עם עולם המעשה והפעילות ערך מוסף חשוב, למשל בתחומים כמו משפטים ועבודה סוציאלית נושא זה נידון ביתר הרחבה בתת-(הפרק העוסק במקומם של מדעי החברה בשיח הציבורי). ככל ששיטות העבודה שמדעי החברה מאמצים דומות יותר לאלה של מדעי הטבע, כך מתכונת העבודה היחידנית שאפיינה אותם (במסורת מדעי הרוח) נזנחת לטובת עבודה במתכונת של מעבדה. במתכונת זו החוקר עומד בראש קבוצה המורכבת מחוקרים צעירים (תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט) שלהם חלק פעיל ומרוכז בעבודת המחקר. במתכונת זו החוקר הראשי זוכה לסיוע איכותי במחקר, להעשרתו, ולרוב הדבר מאפשר הגדלה של היקף הפעילות המחקרית ותפוקתה. לכן יכולתו של חוקר לגייס ולממן תלמידי מחקר מצטיינים חשובה לפעילותו המחקרית. אולם יש לציין שלמגמה זו גם השלכות שליליות על הכשרת תלמידי המחקר שבשיטה זו עדיין תלויים במידת-מה במנחיהם ומגיעים לעצמאות אינטלקטואלית בשלבים מאוחרים מאלה שבעבר, לעיתים רק במהלך השתלמות בתר-דוקטורט או אחריה. במדינות רבות הכשרתם של תלמידי מחקר במדעי החברה נעשית בבתי ספר ללימודים מתקדמים schools( graduate) הפועלים באוניברסיטאות. בתי ספר אלה נותנים מענה הן להיבטי ההכשרה והן להיבטי המימון של תלמידי המחקר. הם מספקים לרוב קורסים ייעודיים הכוללים הכשרה מתודולוגית מתקדמת ומקנים מיומנויות להשתלבות בקריירה אקדמית (כמו היערכות להצגה בכינוסים, כתיבת הצעות מחקר וכתיבה ופרסום של מאמרים). לרוב, בתי הספר מספקים לתלמידי המחקר גם תמיכה כספית (במלגות שכר לימוד, מלגות מחיה ובמשרות הוראה ומחקר) שמאפשרת להם להשקיע את מרב זמנם במחקר ובלימודים. מסגרות אלה מאפשרות גם את היווצרותן של קבוצות תלמידי מחקר המכירים זה את זה, לומדים יחד ותומכים זה בזה, דבר שתורם רבות להתקדמותם המקצועית. חרף יוזמות שונות בעבר בתי ספר ללימודים מתקדמים אינם נפוצים בישראל. מעטפת ההכשרה והמימון שמספקות האוניברסיטאות והפקולטות למדעי החברה לתלמידי המחקר צרה מכדי לאפשר הרבחה יעדמ|117 הכשרה מספקת. מדיווחי הפקולטות למדעי החברה עולה כי במרבית הפקולטות והמחלקות אין מסלולי הכשרה סדורים לתלמידי תואר שלישי, וגם אם קיימים, הם בדרך כלל מוגבלים יחסית בהיקף ההכשרה והקורסים שהם מציעים. במרבית המקרים ניתנים קורס או שניים המתמקדים במיומנויות מחקר כלליות. במקרים ספורים מוצעים גם קורסי מתודולוגיה מתקדמים. אחד הקשיים הניצבים בפני המחלקות השונות והפקולטות למדעי החברה בהגדלת היצע הקורסים המתקדמים נעוץ במספרם הקטן יחסית של תלמידי המחקר בכל יחידה אקדמית, שלרוב אינו מצדיק פתיחת קורס ייעודי. 57,314 50,476 48,183 46,052 45,663 39,983 52.7% 52.1% 48.3% 48.0% 45.9% 30,488 42.5% 26,814 21,220 21,178 16,071 28.4% 27.8% 26.6% 15,113 14,581 21.6% 18.9% 7,554 11.2% 8.2% 6.7% פסיכולוגיה מדעהמדינה כלכלה גאוגרפיה סוציולוגיה תקשורת עבודהסוציאלית ואנתרופולוגיה מלגהשנתיתממוצעת דוקטורט תוארשני איור49.שיעורתלמידיהמחקרבמדעיהחברהשקיבלומלגהבשנתהלימודיםתשפ"א,לפיתחומים,וכןסכוםהמלגההשנתית הממוצעתלתלמיד. מקור:נתוניהפקולטותלמדעיהחברהשלאוניברסיטתבן-גוריוןבנגב,אוניברסיטתבר-אילן,האוניברסיטההעבריתבירושלים,אוניברסיטתתלאביב ואוניברסיטתאריאלבשומרון על רקע זה העשרת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים יכולה להישען על שיתופי פעולה. אולם ניכר כי אף שלרוב אין מניעה מנהלתית לשיתופי פעולה בין יחידות במוסד עצמו ואף בין מוסדות, למשל בפיתוח קורסי הכשרה משותפים או ברישום תלמידי מחקר ממוסד אחד לקורסים במוסד אחר, בפועל אפשרויות אלה כמעט שאינן מנוצלות. כיום קיימים שיתופי פעולה בין-מוסדיים בהוראה בזעיר אנפין בתחומים ובתארים ממוקדים ובין מוסדות מסוימים בלבד (למשל התוכנית הבין-אוניברסיטאית ללימודי אפריקה של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב והאוניברסיטה הפתוחה, או תוכנית לימודים בכלכלה ששותפות לה האוניברסיטה העברית בירושלים ואוניברסיטת תל אביב). ניתן להתבסס על דרך פעילותן של תוכניות אלה לצורך יצירת תוכניות נוספות עבור תלמידי מחקר ולהסתייע בהתאמות להוראה מרחוק, כפי שנעשה בתקופת מגפת הקורונה, כדי להתגבר על קושי אפשרי העומד בפני שיתופי פעולה בין- 118|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מוסדיים שמקורו כנראה בריחוק גאוגרפי. עם זאת יש להיזהר מיצירת שיתופי פעולה הדוקים מדי שיובילו ליצירת קרטל או מונופול על הכשרת תלמידי דוקטורט בתחומים מסוימים. מדעיהחברה אפשרות אחרת להענקת הכשרה מתקדמת לתלמידי מחקר היא קורסי הכשרה ייעודיים וקצרים בחו"ל או השתלמות ממושכת יותר במוסד מקביל בחו"ל. חשיבותה של ניידות סטודנטים, כדרך להעשיר את הכשרתם ולנצל את יתרונותיהם של מוסדות מחקר שונים, באה לידי ביטוי גם בהסכם בולוניה של האיחוד האירופי. בפועל חלק מהפקולטות ומהמחלקות מעמידות לרשות תלמידי המחקר מימון מיוחד לצורך השתלמות בחו"ל, ותוכניות מוסדיות של חילופי סטודנטים הן אפיק מימון נוסף. אולם לא ברור עד כמה אפיקים אלה נפוצים ועד כמה תמיכתם מספקת. 74,425 66,394 49,703 39,257 39,259 35,659 33,320 32,331 30,040 29,317 24,885 40.0% 21,566 15,848 31.2% 14,000 25.9% 22.4% 20.8% 20.3% 20.1% 14.7% 12.2% 12.0% 13.9% 10.4% 7.4% 4.5% מדעהמדינה תקשורת סוציולוגיה גאוגרפיה כלכלה פסיכולוגיה עבודהסוציאלית ואנתרופולוגיה שכרשנתיממוצע דוקטורט תוארשני איור50.שיעורתלמידיהמחקרבמדעיהחברהבשנתהלימודיםתשפ"אשהועסקובהוראה,לפיתחומים,והשכרהשנתיהממוצע לתלמיד. מקור:נתוניהפקולטותלמדעיהחברהשלאוניברסיטתבן-גוריוןבנגב,אוניברסיטתבר-אילן,האוניברסיטההעבריתבירושלים,אוניברסיטתתלאביב ואוניברסיטתאריאלבשומרון כמו כן חוקרים, מחלקות ופקולטות למדעי החברה חסרים בדרך כלל את המשאבים המאפשרים מימון הולם לתלמידי המחקר שיאפשר להם להקדיש את מרב זמנם ללימודיהם ולמחקר. כפי שעולה מדיווחי הפקולטות, חלקן אף מתקשות בהעמדת תשתיות בסיסיות מתאימות לרשות תלמידי המחקר, כמו חדרי עבודה, עמדות מחשב ותוכנות מחקר. מדיווחי הפקולטות עולה שכ45%- מתלמידי הדוקטורט זוכים הרבחה יעדמ|119 למלגה, שסכומה הממוצע הוא כ49- אלף ש"ח בשנה (כ4,000- ש"ח בחודש), וכ20%- מהם זוכים גם למשרות הוראה בשכר שנתי מצטבר של כ45.5- אלף ש"ח (כ3,800- ש"ח בחודש62.) המימון שניתן לתלמידי תואר שני אף פחוּת – רק כ20%- מהם זוכים למלגה בהיקף שנתי ממוצע של כ17- אלף ש"ח (כ1,400- ש"ח בחודש), ורק כ8%- מהם מועסקים בהוראה בהיקף שכר שנתי של כ28.5- אלף ש"ח (כ2,300- ש"ח בחודש). כפי שניתן לראות באיור 49 ובאיור 50, נתונים אלה אינם אחידים בין המחלקות השונות בפקולטות למדעי החברה. ניתן לראות למשל שאף שבמרבית התחומים כמחצית מתלמידי הדוקטורט זוכים למלגה, יש תחומים, כמו כלכלה וגאוגרפיה, שבהם שיעורים אלה נמוכים בהרבה (מתחת ל30%-). גם מידת המימון עצמו משתנה, וזה הניתן בפסיכולוגיה הוא הרב ביותר, בהפרש של כ20-10- אלף ש"ח בשנה בממוצע. העסקת תלמידי מחקר כעוזרי מחקר (בשכר) אינה רווחת. אף שאין בידינו נתונים על מספר הסטודנטים שזוכים למימון מכמה מקורות (גם ממלגות וגם משכר הוראה/מחקר), הסבירות שסטודנטים יזכו למימון מצטבר רב נמוכה יחסית. גם סכומי מלגות המצטיינים היוקרתיות (כמו מלגות הנשיא – בכל מוסד בפני עצמו) אינם גדולים – כ8,000- ש"ח בחודש לכל היותר. בעת בחינת סכומים אלה ומידת התאמתם לצורכי המחיה של תלמידי הדוקטורט יש להביא בחשבון את העובדה שתלמידי הדוקטורט בישראל הם לרוב מבוגרים יחסית לעמיתיהם בעולם, וחלקם כבר הורים לילדים. מלגותחיצוניות קרנותמחקר 47.2% 4.6% תקציבמוסדי 48.2% איור51 מקורותהמימוןשלהפקולטותלמדעיהחברהלמלגותלתלמידימחקרבשנתהלימודיםתשפ"א.. התקציבהמוסדיכוללתקציבשוטףותרומות.מקור:נתוניהפקולטותלמדעיהחברהשלאוניברסיטתבן-גוריוןבנגב,אוניברסיטתבר-אילן, האוניברסיטההעבריתבירושליםואוניברסיטתאריאלבשומרון למרבית הפקולטות אין מסלול מימון מסודר לתלמידי מחקר, ומסלולים כאלה מתקיימים לרוב ברמה המחלקתית ורק במספר קטן של מחלקות, אלה שביכולתן לממן זאת. מפילוח מקורות המימון למלגות תלמידי מחקר (איור 51 עולה כי מרביתו מגיע מתקציב מוסדי (כ49%-) בשנת הלימודים תשפ"א) וממענקי מחקר של החוקרים (כ47%-). רק חלק קטן ממימון זה מגיע ממלגות חיצוניות שונות כמו 62 נתונים אלה אינם כוללים מלגות חיצוניות שאינן מועברות דרך המוסדות. 120|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מלגות ות"ת ואחרות (כ5%-). בהקשר זה יצוין כי מימון תלמידי מחקר באמצעות מענקים מקרנות מחקר מציב קשיים שונים: ראשית, לעיתים מימון זה אינו יציב והוא תלוי ביכולתו של החוקר לשמר מדעיהחברה רצף זכייה במענקי מחקר; שנית, הוא מוטה לתחומים תובעניים יחסית במשאבים, ולכן מתאים פחות לחוקרים ולתלמידי מחקר במדעי החברה שעבודתם דומה יותר לעבודה דלת המשאבים של מדעי הרוח. במידה רבה זוהי מתכונת שהולמת יותר תחומי מחקר שבהם נהוגה עבודה במעבדה או בקבוצת מחקר; שלישית, היות שזהו האפיק המרכזי למימון תלמידי מחקר, נוצר תמריץ לחוקרים רבים בתחום להגיש בקשות למענקי מחקר בעיקר לצורך זה חרף היעדר צורך מהותי במימון למחקרם. בכך מנהג זה פוגע באופן הקצאת הכספים למחקר בסיסי לפי צורך אמיתי; רביעית, מימון תלמידי מחקר בדרך זו מעניק את המלגות בגין מצוינותו של החוקר (שזכה במענק) ולא בגין מצוינותו של התלמיד. תשתיותמחקר מחקר מדעי נשען על תשתיות שונות שאופיין משתנה בין תחומי המדע השונים. ככלל, עולה מהפקולטות למדעי החברה מצוקה בנוגע ליכולתן להעמיד לרשות חוקריהן תשתיות מחקר מתאימות. במקרים רבים מוקצים משאבים מועטים לתמיכה בתשתיות מחקר לחוקרים ותיקים, וחוקרים חדשים זוכים לתמיכה במסגרת סל הקליטה. בחלוקה גסה ניתן להצביע על ארבעה סוגים של תשתיות מחקר, שכל אחת מהן חשובה בדרכה ומציבה אתגרים אחרים. סוג ראשון של תשתיות הוא תשתיות פיזיות בסיסיות. פקולטות רבות מדווחות על מחסור בתשתיות כאלה, כמו חדרים לחוקרים, לתלמידי מחקר או למעבדות, שבמקרים קיצוניים כופה שיתוף חדרים בין אנשי סגל בכיר. חלק מהפקולטות מדווחות על תשתיות תקשורת (אינטרנט) חלשות ולא יציבות. עם זאת חלק מהפקולטות מדווחות על תהליכי התרחבות פיזית עם הקמת מבנים חדשים או קומות חדשות לבניינים קיימים שאמורים להקל מצוקות אלה. ניתן להעריך שככל שמגמת ההידמות של דרך העבודה במדעי החברה למחקר במדעי הטבע תתחזק, מחסור זה יחריף בשל הצורך בשטח פיזי רב יותר לכל חוקר. אם בעבר נזקקו חוקרים למשרד בלבד, כעת יש חוקרים הנזקקים גם לשטחי מחקר ולציוד. סוג שני של תשתיות מחקר הוא תוכנות מחשב למחקר, כמו תוכנות לניתוחים סטטיסטיים להפעלת ניסויים או להפצת שאלונים. יש פקולטות שבהן רישיון לתוכנות אלה נרכש במרוכז, אך בפקולטות ובמחלקות רבות אין לכך מימון מסודר, והרכישה בפועל צריכה להיעשות מתקציבי המחקר של כל חוקר וחוקר. האתגר העולה מהיעדר רכישה מוסדית מרוכזת של רישיונות לתוכנות אלה אינו נכון רק לחוקרים אלא גם לתלמידי מחקר, שלרוב אין עומד לרשותם תקציב מחקר שמאפשר רכישת תוכנות אלה. סוג שלישי של תשתיות מחקר, המייחד במידה רבה את המחקר במדעי החברה מיתר תחומי המדע, הוא תשתיות מידע. תשתיות מידע אלה חורגות מן הגישה המסורתית שנדרשה ונדרשת לכתבי עת מדעיים (שכיום זמינים במתכונת מקוונת), המסופקת לרוב בספריות מוסדות המחקר, ובנוגע אליה ניכרת הרבחה יעדמ|121 שביעות רצון גבוהה יחסית מצד החוקרים. תשתיות המידע הנוספות הנדרשות למחקר במדעי החברה הן כל מה שנחוץ לאיסוף, לשמירה, לגישה למידע ולנתונים ולעיבודם, כאשר לעיתים המידע נאסף בידי החוקרים עצמם ולעיתים הם נעזרים במאגרי מידע קיימים. ההתפתחויות הטכנולוגיות של העשורים האחרונים העצימו את חשיבותן של תשתיות המידע ביצירתן הזדמנויות לאיסוף מידע שלא היה זמין עד כה ולגישה אליו ובהיקפים גדולים מבעבר (נתוני עתק – data Big). בהקשר זה חשוב להזכיר את נגישותם של מאגרי מידע מסחריים (למשל כאלה הכוללים נתונים כלכליים ופיננסיים), שהם כלי בסיסי למחקר בתחומים רבים אך עשויים להיות יקרים במיוחד, עד כדי מאות אלפי דולרים בשנה. סוג אחד של מאגרי מידע שלו חשיבות מיוחדת במחקרים במדעי החברה הוא מאגרי מידע מנהליים של משרדי הממשלה ומוסדות מדינה אחרים. לדוגמה, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (אך גם כאלה של גופי ציבור אחרים כמו הביטוח הלאומי, קופות החולים ועוד) יכולים לשמש כר פורה למחקרים רבים על החברה הישראלית. מחקרים אלה יכולים להיות בעלי חשיבות מדעית עולמית אך גם להעשיר את פעילותם של הגופים הציבוריים המחזיקים במידע זה ואת קבלת ההחלטות במדינה. במקרים רבים הגישה למאגרים מסוג זה מצומצמת בשל מכשולים מנהלתיים, למשל כאלה הנוגעים לפרטיות ולאבטחת מידע, או בשל שיתוף פעולה מוגבל מצד המוסד הממשלתי המחזיק במידע. לדוגמה, האפשרות לערוך מחקר על הנתונים הגולמיים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה קיימת רק בחדרי מחקר ייעודיים, שפריסתם המוגבלת בארץ עשויה להקשות את השימוש בהם. מאגרי מידע נוספים בעלי פוטנציאל שלא יסולא בפז לקידום המחקר במדעי החברה ולהבנת החיים החברתיים ככלל, הם מאגרי המידע העצומים המוחזקים על ידי גופים עסקיים כדוגמת ענקיות הטכנולוגיה. גישתם של חוקרים למאגרים אלה מוגבלת ביותר, ואם היא קיימת, מוטלות עליה לרוב מגבלות דרקוניות מצד אותם הגופים (למשל בנוגע לאופי השימוש והפרסום של ממצאי המחקר). הדיון באחריות המוסרית, החברתית והמשפטית של גופים אלה להנגיש את מאגריהם לטובת הציבור עודנו בחיתוליו. מלבד החשיבות בהרחבת נגישותם של מאגרי מידע שונים לחוקרים במדעי החברה עולה גם חשיבותה של תמיכה באיסוף נתונים ובהקמת מאגרי מידע חדשים בידי החוקרים עצמם. לרוב ערכם של מאגרים חדשים אלה חורג מתרומתו של מחקר יחיד, למשל מאגרים של נתונים רב-שנתיים. סוג רביעי של תשתיות מחקר הוא ציוד ומכשור ייעודי למחקר, כמו מכשירי דימות ותשתיות מחשוב מתקדמות (ענן ומחשבי-על). תשתיות מחקר מסוג זה מאפיינות את העבודה במתכונת של מעבדות, והצורך בהן הולך ורווח בתחומי מדעי החברה, המתקרבים בשיטותיהם לאלה של מדעי הטבע, בעיקר בפסיכולוגיה, אך לא רק בהם. עלותן של תשתיות אלה גבוהה מאוד יחסית לעלותן של התשתיות המסורתיות שלהן נזקקו חוקרים במדעי החברה. נוסף על עלותה הגבוהה של הקמת התשתית, במקרים רבים הפעלתה ותחזוקתה מצריכות איש טכני מקצועי. אומנם פקולטות רבות מדווחות על קיומו של ציוד מחקרי מגוון, אך יש אחרות המדווחות על קושי לממן את רכישתו ואת תחזוקתו של ציוד זה וכן מדווחות על היעדר תקנים ייעודיים לצוות טכני. המימון האפשרי להקמה ולהפעלה של תשתיות מחקר 122|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ במדעי החברה אינו רק מתקציבי האוניברסיטאות והפקולטות עצמן אלא גם ממקורות חיצוניים. ות"ת תומכת בהקמת תשתיות מחקר מוסדיות יקרות באמצעות ועדת תשתיות ייעודית, והקרן הלאומית למדע מדעיהחברה תומכת בהקמת תשתיות מחקר אישיות באמצעות מענקי ציוד מדעי לחברי סגל חדש ומענקי ציוד מדעי לחברי סגל באמצע הדרך עם זאת השימוש באפיקים אלה אינו שכיח כמו בתחומי מדעי הטבע.63. התקדמותן ושיפורן של תשתיות המחקר המשמשות את חוקרי מדעי החברה בארץ ובעולם מעלות את רף הבסיס שבו מחקרים בתחום נדרשים לעמוד. מחקרים נדרשים להתבסס על נתונים באיכות גבוהה יותר ובהיקפים גדולים יותר, וגם על ציוד מתקדם יותר. מסיבה זו יכולתם של החוקרים בישראל לקיים מחקר תחרותי בקנה מידה עולמי תלויה בזמינותן של תשתיות מחקר משופרות המשתוות לאלה הזמינות בעולם. תשתיות כאלה דורשות משאבים רבים מאלה שמדעי החברה נזקקו להם בעבר, והדבר דורש התאמות במסגרות המימון וכוח האדם התומכות במחקר בתחום באוניברסיטאות, בפקולטות ובקרנות המחקר. מקומוהציבורישלהמחקר במדעיהחברה מדעי החברה חוקרים שאלות המעסיקות תדיר את הציבור הרחב וכן את מקבלי ההחלטות במדינה. במדעי החברה בוחנים לא אחת נושאים ייחודיים לחברה הישראלית או כאלה שהם רלוונטיים לה במיוחד. לכן הממצאים והתובנות של המחקר במדעי החברה יכולים לתרום רבות לתהליכי קבלת ההחלטות בישראל ולדיון הציבורי בנושאים שעל סדר היום של החברה הישראלית. ואכן, ניתן לראות כי לחוקרים רבים יש פעילות ציבורית ענפה, אם בייעוץ למקבלי החלטות ולחברות בוועדות ציבוריות ואם בשיח עם הציבור הרחב במתכונות שונות (הרצאות, ראיונות, טורי דעה ועוד). גם ברמת המוסדות האקדמיים עצמם מתקיים קשר בין החוקרים למקבלי ההחלטות ולאנשי המקצוע ברשויות השלטון, למשל במסגרת תוכניות לימוד ייעודיות (לרוב לתואר שני) או במסגרת מכוני מחקר או קליניקות. יתרה מזאת, גם מדעי החברה עצמם נתרמים מקשר הדוק עם החברה הישראלית ומהמתרחש בה. קרבה של חוקרים במדעי החברה לשדה ולתופעות שאותם הם חוקרים יכולה להעשיר את פעילותם המדעית. בהקשר זה יש להדגיש גם את תרומתן החשובה של המכללות האקדמיות לנושא. כמחצית מאנשי הסגל הבכיר במדעי החברה מלמדים וחוקרים במכללות האקדמיות, ולהם תרומה חשובה בהנגשה של מדעי החברה והמחקר האקדמי בכלל לציבור הרחב, במיוחד בפריפריה הארצית והחברתית של המדינה. לאנשי סגל אלה תרומה חשובה גם ביצירת ממשק בין עולם המחקר לעולם המעשה בתחומים אלה, בין היתר בשל אופיים היישומי של ההוראה ושל המחקר במכללות האקדמיות. 63 עוד על אפיקים אלה לתמיכה בתשתיות מחקר ראו בפרק "תשתיות מחקר." הרבחה יעדמ|123 עם זאת יש תחושה כללית שחלה התרחקות מסוימת בין המחקר במדעי החברה לבין הציבור ומקבלי ההחלטות, הן בארץ והן במדינות אחרות. התרחקות כזו מצמצמת את התרומה ההדדית שיכולה לצמוח מקשר הדוק ופורה בין מדעי החברה לזירה הציבורית. להתרחקות הדדית זו הסברים שונים ותהליכים שונים שמובילים אליה. חלק מהסיבות להתרחקות מדעי החברה מהזירה הציבורית קשורות לאופי הפעילות המחקרית בתחום זה. במדעי החברה קיים מתח פנימי בין היותם מיזם מדעי בעל אופי אוניברסלי לבין אופיים הפרטיקולרי של הנושאים שרלוונטיים למקבלי ההחלטות ולציבור בישראל. אופיו האוניברסלי של מחקר מדעי מעודד חוקרים לעסוק בשאלות בעלות רלוונטיות לקהל בין־לאומי ושבדיקתן עשויה להוביל לחידוש מחקרי. אך טבעי הוא ששאלות אלה לא תמיד זהות לשאלות שבלב סדר היום של החברה הישראלית, בין השאר בגלל האופי התאורטי של המחקר. כבכל ענף מדעי, גם במדעי החברה החוקרים הישראלים נוטים לפרסם את מחקריהם בכתבי עת מדעיים בחו"ל, באנגלית, וקידומם המקצועי וכן סיכוייהם לזכות במימון מקרנות המחקר תלויים במידה רבה בהצלחתם בפרסומים כאלה המשקפים את הערכת תרומתם לפעילות המדעית העולמית בתחומם. במובן מסוים, יוצא מכלל זה הוא המחקר במשפטים שכולל פרסום מחקרי ער גם בעברית (כזה שכפוף לתהליכי שיפוט העמיתים, כמקובל בעולם המדעי), וניכרת בו תרומה נרחבת של המחקר האקדמי לזירה המקצועית המתאימה, כפי שבא לידי ביטוי למשל באזכור של פרסומים אקדמיים בפסקי דין. תהליכים שונים העוברים על החברה הישראלית גורמים גם הם להתרחקות בין המחקר במדעי החברה לציבור הישראלי ולמקבלי ההחלטות. עם תהליכים אלה ניתן למנות ערעור על מקומו הרחב של המדע בחברה וכרסום אפשרי באמון הציבור במדע. תהליכים אחרים כוללים ספקנות בנוגע לחשיבותם ולתרומתם האפשרית של מדעי החברה לקבלת החלטות במדינה, לכלכלה ולאיכות החיים בכלל, לעומת תחומי המדעים המדויקים, הזוכים לפופולריות רבה בשנים האחרונות, בין היתר בשל שגשוגה של תעשיית ההיי-טק הישראלית. מכיוון שבמדעי החברה יש חשיבות רבה להשפעתו של המחקר על תהליכי קבלת החלטות ולתרומתו לחברה, חשוב למצוא דרכים להבאת תוצאות המחקרים הרלוונטיים לידיעת הגופים האמונים על ההתמודדות עם הבעיות הניצבות בפני החברה הישראלית. יש מקום להרחבת הממשק בין מדעי החברה לציבור ולמקבלי ההחלטות במדינה, מתוך ההכרה בתרומה ההדדית שממשק כזה יכול להשיא לשני הצדדים. כפי שחשוב לחזק קשרי אקדמיה-תעשייה בכל הקשור למדעי הטבע, כן חשוב לחזק את הקשר בין מדעי החברה לזירות העשייה המקבילות להם. 124|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהחברה הרבחה יעדמ|125 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 הכשרתסטודנטיםלתאריםמתקדמים לבסס שיתופי פעולה בין מוסדות המחקר בארץ לצורך הכשרת תלמידי מחקר במדעי החברה 1 והגדלת מגוון קורסי ההכשרה המתקדמים המוצעים בתחומים אלה. למטרה זו ניתן להקל את זמינותהמידעבנוגעלקורסיםמתקדמיםהמתקיימיםבמוסדותאחריםולהקלאתהתהליךהמנהלתי הדרוש לצורך רישום סטודנט ממוסד אחד לקורסים במוסד אחר. מלבד זאת ניתן לפתוח קורסי הכשרה משותפים לשני מוסדות או יותר. להקים מסגרות מימון לתלמידי מחקר במדעי החברה ולהרחיב את אלה הקיימות, הן ברמה 2 הלאומית והן ברמה המוסדית, אגב הגדלת סכום כל מלגה. בהתחשב במגבלות תקציביות, יש לאזן בין מימון מספר רב יחסית של תלמידי מחקר במלגות בסכומים קטנים (דבר שחשוב לשם הבטחת מסה קריטית של תלמידי מחקר במחלקות) לבין מימון מספר קטן של תלמידי מחקר במלגות בסכומים גדולים (שיאפשר להם להקדיש חלק נכבד יותר מזמנם למחקר ללא צורך בהשלמת הכנסה ממקורות אחרים). תשתיותמחקר לשפר את התשתיות הבסיסיות הניתנות לאנשי סגל ולתלמידי מחקר בפקולטות למדעי החברה. 3 כחלק ממאמץ זה על האוניברסיטאות ועל הפקולטות למדעי החברה לגבש תקן של תשתיות בסיסיות, כולל שטחי עבודה, תשתיות תקשורת ותוכנות מחקר ייעודיות הנדרשות לכל איש סגל ולכל תלמיד מחקר בתחומי מדעי החברה השונים ולדאוג לספקן. להרחיב את נגישותם של מאגרי מידע מנהליים של גופי ציבור לחוקרים אגב הבטחת חופש אקדמי 4 מלא לחוקרים (במגבלות של אבטחת מידע ופרטיות נדרשות.) לערוך בחינה לאומית של ההתאמות הנדרשות בתמיכה הציבורית בתשתיות מחקר במדעי החברה 5 בשל השינויים המתודולוגיים שעובר התחום ובהשוואה לנעשה בעולם. כפי שנזכר לעיל, שינויים אלה נובעים מתנועה של חלק מתחומי מדעי החברה לעבר מדעי הטבע (דבר שמשנה את אופן העבודה המחקרית בתחום ויוצר ביקוש לציוד מדעי מתקדם) וכן מהתפתחויות טכנולוגיות בתחום מאגרי המידע ונתוני העתק (דבר שמחייב יצירת גישה לנתונים אלה ולכלי מחשוב שיאפשרו 126|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהחברה לאסוף ולנתח אותם). יש לאמוד ביתר דיוק את היקפם של שינויים אלה ואת השפעתם על צורכי המחקר במדעי החברה, למשל בנוגע לדרכי המימון של מחקר ותשתיות בתחום, להקצאת תקנים לצוותים טכניים ועוד. כחלק מבחינה זו יש לתת את הדעת להשפעתם של תמריצים מערכתיים שונים (למשל לגיוס מענקי מחקר) על הפעילות המחקרית במדעי החברה. מקומוהציבורישלהמחקרבמדעיהחברה להמליץ לחוקרים במדעי החברה ליצור ממשק הדוק יותר עם החברה הישראלית ועם מקבלי 6 ההחלטות במדינה. יש מקום לראות במעורבות ובהשפעה על החברה הישראלית אפיק נוסף שבו חוקרים במדעי החברה יכולים לתרום, לצד מצוינות במחקר ובהוראה. גישה כזו קיימת במדינות אחרות ובמוסדות אקדמיים מהמובילים בעולם. להמליץ על כתיבה מקבילה, מקוצרת, בעברית של תוצאות מחקרים במדעי החברה, נוסף על 7 הפרסום המדעי המרכזי. על חומר כזה להיות מונגש לקורא המשכיל ולהיות מכוון לשימוש אפשרי בידי מקבלי ההחלטות במדינה. לעודד את עובדי המגזר הציבורי והחברה האזרחית להמשיך ללימודים מתקדמים שלא למטרת 8 קריירה אקדמית. עובדים אלה, המגיעים מעולמות העשייה הנחקרים במדעי החברה, יכולים לפתח בדרך זו את כישוריהם (ברוח מגמות הלמידה לאורך החיים – learning lifelong), להעשיר את הסביבה שבה הם פועלים, להשביח את ההון האנושי במגזרים אלה ואף להפרות את מחקרם של מנחיהם האקדמיים. לצורך זה כדאי לבחון כיצד המגזר הציבורי יכול להרחיב את האפשרות של עובדיו להמשיך ללימודים מתקדמים, וכן כיצד מוסדות המחקר יכולים לסייע לעובדים אלה לקיים לימודי מחקר ברמה גבוהה בתוך כדי עבודתם. הרבחה יעדמ|127 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ המדעים המדויקים 128|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המדעים המדויקים נפרסים על פני קשת רחבה של תחומי מדע, ובהם מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה ותחומי ההנדסההשונים.המדעיםהמדויקים,ובייחוד תחומי ההנדסה, זוכים לפופולריות הולכת וגדלה, בין היתר בשל צמיחתה של תעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות. מספר הבוגרים לתואר ראשון בתחומים אלה וחלקם מסך הבוגריםגדליםבקביעות.גםבתוארהשלישי בוגרי תחומים אלה הם נתח נכבד מסך הבוגרים לתואר זה. חשיבותם של תחומים אלה מתבהרת בזכות הזנתם ברעיונות וכן בבוגרים מיומנים את תעשיית ההיי-טק, שהיא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. םיקיודמה םיעדמה|129 ה מדעים המדויקים נפרסים על פני קשת רחבה של תחומי מדע, ובהם מתמטיקה, מדעי המחשב, פיזיקה, כימיה ותחומי ההנדסה השונים, אך לא מדעי החיים והרפואה. המדעים המדויקים, ובייחוד תחומי ההנדסה, זוכים לפופולריות הולכת וגדלה, בין היתר בשל צמיחתה של תעשיית ההיי-טק בשנים האחרונות. מספר הבוגרים לתואר ראשון בתחומים אלה וחלקם מסך הבוגרים גדלים בקביעות. גם בתואר השלישי בוגרי תחומים אלה הם נתח נכבד מסך הבוגרים לתואר זה. חשיבותם של תחומים אלה מתבהרת בזכות הזנתם ברעיונות וכן בבוגרים מיומנים את תעשיית ההיי-טק, שהיא מנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. בחינת מצבם של המדעים המדויקים בישראל נעשתה על סמך נתונים כלליים על המחקר ועל ההשכלה הגבוהה במדינה וכללה פגישות עם דקני הפקולטות בתחומי המדעים המדויקים. הפרק מצביע על שלוש סוגיות עיקריות שההתמודדות עימן חשובה לשם שימורה ופיתוחה של המצוינות המחקרית במדעים המדויקים: בריחת מוחות מהאקדמיה לתעשיית ההיי-טק, הזמן הממושך הנדרש להקמת מעבדות לחוקרים חדשים ושמרנות המוסדות האקדמיים בעת גיוס אנשי סגל חדשים. נושאים אלה נבחנו לעומק בישיבות נלוות עם גורמי עניין אגב איסוף מידע משלים. תמונתמצב אנשיסגלועמיתיבתר-דוקטורט כפי שנראה באיור 4 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2021 היו בישראל 2,193 אנשי סגל במדעי הטבע כ19%-( מכלל אנשי הסגל64,) 1,318 אנשי סגל בהנדסה ואדריכלות (כ11%- ו907-) אנשי סגל במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (כ8%-). יחדיו מספרם של אנשי הסגל בתחומים אלה תופס נתח נכבד מסך אנשי הסגל בישראל65. בכל אחד משלושה תת-תחומים אלה ניתן לראות מגמת גידול במספר אנשי הסגל ביחס לשנת 2015: גידול של 196 אנשי סגל במדעי הטבע (גידול של כ10%-), 82 בהנדסה ואדריכלות (גידול של כ7%- ו142-) במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (גידול של כ19%-). עם זאת שיעורם של אנשי הסגל הבכיר בתחומי המדעים המדויקים מסך אנשי הסגל הבכיר נשאר בתקופה זו כמעט ללא שינוי. כמו כן, כפי שנראה באיור 9 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2020 היו בישראל כ1,239- עמיתי בתר-דוקטורט בתחומי המדעים המדויקים (כ40%- מסך עמיתי הבתר-דוקטורט באותה השנה), דבר המשקף עלייה של כ11%- ממספרם בשנת 2017 עמיתים).1,115( לפי דיווח הנתונים מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אנשי הסגל במדעי הטבע כוללים גם את אנשי הסגל במדעי החיים.64 65 אנשי סגל בתקן בשניים מתחומים אלה ייספרו בכל אחד מהם. לכן סכימה של מספרים אלה (או של האחוזים) אינה מדויקת ויכולה לספק הערכה כללית בלבד. 130|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ סטודנטיםובוגרים המדעיםהמדויקים מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף 2019/20() בתחומי המדעים המדויקים: תואר ראשון – 11,292 סטודנטים (כ22%- מכלל בוגרי תואר זה באותה השנה), תואר שני – 2,057 (כ9%- מסך הבוגרים לתואר זה) ותואר שלישי – 538 (כ30%- מסך הבוגרים לתואר זה). כפי שניתן לראות באיור ,52 מרבית בוגרי התארים במדעים המדויקים הם בתחומי ההנדסה והאדריכלות. מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת הלימודים תש"ף בתחומים אלה: תואר ראשון – 6,984 סטודנטים, תואר שני – 1,255 ותואר שלישי – 214. מספרים אלה משקפים גידול ניכר במספר בוגרי תחומים אלה בעשור האחרון. ביחס לשנת הלימודים תש"ע 2009/10( חל גידול של כ37%-) במספר בוגרי התואר הראשון בהנדסה ואדריכלות, גידול של כ48%- במספר בוגרי התואר השני וגידול של כ62%- במספר בוגרי התואר השלישי. מספר הסטודנטים שקיבלו תואר במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בשנת הלימודים תש"ף: תואר ראשון – 3,652 סטודנטים, תואר שני – 477 ותואר שלישי – 106. מספר הבוגרים לתואר ראשון בתחומים אלה גדל במידה ניכרת בעשור האחרון – בשנת הלימודים תש"ע היה מספרם 1,919 גידול של כ90%-() – אבל אשר לבוגרי התואר השני והשלישי לא ניכרה בו מגמת גידול ברורה. לעומת תחומים אלה מספר בוגרי התואר הראשון והשני במדעים הפיזיקליים (כימיה, פיזיקה וכדומה) קטן בהרבה. מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף בתחומים אלה: תואר ראשון – 656 סטודנטים ותואר שני – 325. דווקא בתואר השלישי מספרם של בוגרי תחומים אלה גדול מאוד, אפילו לעומת תחומים אחרים, והגיע בתש"ף ל218-. מספר הבוגרים במדעים הפיזיקליים בתואר הראשון והשני נשאר לאורך השנים יציב יחסית, ואילו במספר בוגרי התואר השלישי חלו תנודות. לפיכך ובשל הגידול במספר בוגרי ההשכלה הגבוהה בישראל בעשור האחרון, חלקם היחסי של בוגרי המדעים הפיזיקליים קטֵן בכל רמות התואר. תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 8,000 1,250 240 6,000 1,000 200 4,000 750 160 2,000 500 120 0 250 80 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 המדעיםהפיזיקליים מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב הנדסהואדריכלות איור52 מספרמקבליהתאריםבמדעיםהמדויקיםמהמוסדותלהשכלההגבוההלפיתת-.תחומיםולפיתואר,תש"ע–תש"ף ).2019/20–2009/10( מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה םיקיודמה םיעדמה|131 בהשוואה בין-לאומית, כפי שניתן לראות באיור 53, שיעור בוגרי ההנדסה בישראל בתואר הראשון גבוה יחסית ודומה לממוצע במדינות הOECD-, אך נמוך מאוד בתואר השני והשלישי. שיעור בוגרי התואר הראשון והשלישי במקצועות טכנולוגיות המידע והתקשורת ICT() גבוה יחסית למדינות הנבחרות, אך נמוך מאוד בתואר השני. ביתר תחומי מדעי הטבע שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשני מסך הבוגרים לתואר נמוך יחסית למדינות הנבחרות, אך גבוה מאוד כשמדובר בבוגרי התואר השלישי66. תוארראשון תוארשני תוארשלישי הנדסה, ייצורובנייה 27.2% 26.2% 24.8% 24.0% 20.3% 19.1% 16.4% 16.7% 16.5% 16.3% 15.5% 15.6% 15.4% 14.5% 14.7% 14.1% 14.4% 14.2% 13.3% 13.5% 13.1% 12.9% 12.2% 12.4% 12.1% 11.6% 11.4% 11.5% 10.2% 9.1% 9.3% 8.7% 8.8% 8.4% 8.8% 7.9% 7.3% 6.3% 5.3% ישראל הולנד גרמניה שווייץ צרפת הממלכההמאוחדת פינלנד ארצותהברית ניוזילנד קנדה דנמרק שוודיה ישראל ארצותהברית הולנד הממלכההמאוחדת דנמרק פינלנד שווייץ קנדה צרפת ניוזילנד גרמניה שוודיה צרפת ארצותהברית הולנד הממלכההמאוחדת קנדה ניוזילנד שוודיה דנמרק ישראל פינלנד שווייץ גרמניה OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ מדעי הטבע, מתמטיקה וסטטיסטיקה 34.0% 33.4% 29.8% 28.9% 27.8% 26.8% 23.2% 23.2% 22.2% 19.8% 18.5% 17.9% 16.7% 12.1% 12.0% 11.2% 10.6% 10.1% 9.7% 9.1% 8.5% 8.1% 8.1% 8.3% 8.1% 6.7% 6.0% 5.3% 5.2% 5.4% 4.6% 4.9% 4.9% 4.6% 4.2% 4.4% 3.8% 4.0% 3.4% דנמרק פינלנד הולנד שוודיה ארצותהברית ניוזילנד הממלכההמאוחדת קנדה גרמניה שווייץ ישראל צרפת שוודיה ארצותהברית ישראל הממלכההמאוחדת פינלנד ניוזילנד קנדה דנמרק צרפת שווייץ הולנד גרמניה שוודיה פינלנד ישראל שווייץ דנמרק גרמניה הולנד ניוזילנד צרפת ארצותהברית הממלכההמאוחדת קנדה OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ טכנולוגיות מידע ותקשורת 7.7% 7.6% 7.4% 7.5% 7.1% 6.4% 6.3% 5.3% 5.6% 4.9% 5.1% 5.1% 5.1% 4.5% 4.6% 4.7% 3.9% 3.9% 4.0% 4.0% 4.1% 4.3% 4.0% 3.5% 3.8% 3.8% 3.7% 3.5% 3.5% 3.7% 3.3% 3.3% 3.2% 2.3% 2.1% 1.9% 1.8% 0.0% 1.3% דנמרק הולנד שווייץ ארצותהברית גרמניה שוודיה קנדה ניוזילנד ישראל הממלכההמאוחדת צרפת פינלנד ישראל שווייץ שוודיה הולנד הממלכההמאוחדת קנדה צרפת גרמניה ארצותהברית ניוזילנד דנמרק פינלנד שווייץ הולנד צרפת דנמרק הממלכההמאוחדת קנדה ארצותהברית גרמניה שוודיה ניוזילנד פינלנד ישראל OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ איור53 שיעורבוגריהמדעיםהמדויקיםלפיתת-.תחומיםולפיתוארבמדינותOECDנבחרות.)2020( הנתוניםעלבוגרימדעיהטבעכולליםגםאתבוגרימדעיהחיים.מקור:GlanceatEducationOECD 66 בשל הבדלים באופן סיווג התחומים בOECD- ובנתונים המקומיים המוצגים כאן בהתבסס על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש כמה שינויים מן הנתונים שבאיור 52 כמו כן יש לשים לב שבשל דרכי הסיווג האלה בוגרי מדעי החיים נספרים במסגרת מדעי הטבע,. דבר שעשוי לשקף תמונת יתר של תחום זה. 132|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ יחססטודנטים–סגל המדעיםהמדויקים היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון למספר אנשי הסגל הבכיר בתחומי ההנדסה והאדריכלות ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב, הוא מהגבוהים שבתחומי המדע, וקרוב רק ליחס הקיים בתחומי מדעי החברה. כפי שנראה באיור 54, בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21() על כל איש סגל בכיר בהנדסה ואדריכלות היו כ25.2- סטודנטים לתואר ראשון, ועל כל איש סגל בכיר בתחומי המתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב היו כ19.1- סטודנטים לתואר ראשון. לעומת זאת אצל סטודנטים לתואר ראשון במדעים הפיזיקליים יחס זה הוא מן הנמוכים יחסית לתחומי המדע האחרים, ושיעורו היה 4.2 סטודנטים לכל איש סגל בכיר, ככל הנראה בשל המיעוט היחסי במספר הסטודנטים (כפי שלמשל משתקף ממספר הבוגרים של תחומים אלה). היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שני לאנשי הסגל הבכיר בשלושה תת-תחומים אלה נמוך יחסית לתחומי המדע האחרים, ושיעורו בתשפ"א היה 1.3 במדעים הפיזיקליים, 4 בהנדסה ואדריכלות ו3.3- במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. היחס בין מספר הסטודנטים לתואר שלישי לאנשי הסגל הבכיר בתחומים אלה אינו חריג בהשוואה לתחומים אחרים: בשנת תשפ"א היו 1.7 סטודנטים לתואר שלישי על כל איש סגל בכיר במדעים הפיזיקליים, 1.6 סטודנטים לתואר שלישי על כל איש סגל בכיר בהנדסה ואדריכלות ו1.2- סטודנטים לתואר שלישי על כל איש סגל בכיר במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב. באיור 55 ניתן לראות כי היחס בין מספר הסטודנטים לאנשי הסגל בתחומי המדעים המדויקים לרוב אינו ייחודי לשנת הלימודים תשפ"א. חריג בולט בהקשר זה הוא היחס בין הסטודנטים לתואר הראשון לאנשי הסגל הבכיר בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב, שנמצא במגמת עלייה ברורה משנת 2015, אז היה שיעורו 15.2 (עלייה של כ25%-). תוארראשון תוארשני תוארשלישי 25.2 19.1 4.2 4 3.3 1.7 1.6 1.3 1.2 המדעיםהפיזיקליים הנדסהואדריכלות מתמטיקה,סטטיסטיקה ומדעיהמחשב איור54.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומיהמדעיםהמדויקיםלפיתואר,תשפ"א.)2020/21( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה םיקיודמה םיעדמה|133 הנתונים על מספר אנשי הסגל, על מספר הסטודנטים והבוגרים ועל היחס שבין שתי קבוצות אלה חשובים מאוד לשם מעקב אחר מצב המחקר וההוראה במדעים המדויקים. לנתונים אלה רלוונטיות מיוחדת גם לקשר שבין מערכת ההשכלה הגבוהה והמחקר לבין תעשיית ההיי-טק בישראל, כפי שיידון בהמשך פרק זה. בשל חשיבות זו יש מקום לאסוף נתונים ברזולוציה גבוהה יותר ולדווח עליהם אגב הבחנה בין תת-תחומים במנעד רחב יותר. לדוגמה, התחום של הנדסה ואדריכלות כולל בתוכו מגוון גדול של תת-תחומים שונים, מתת-תחומים מסורתיים (כמו הנדסת מכונות והנדסה אזרחית) ועד תת-תחומים חדשים (כמו הנדסת מחשבים), וייתכנו הבדלים ניכרים ביניהם מבחינת מספר אנשי הסגל והסטודנטים. לכן מיצוע שלהם עשוי ליצור תמונה שאינה מדויקת די הצורך. המדעים הפיזיקליים מתמטיקה, סטטיסטיקה הנדסה ואדריכלות ומדעי המחשב 25 20 15 10 5 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תוארראשון תוארשלישי תוארשני איור55.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומיהמדעיםהמדויקיםלפיתואר.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה מימוןותקצוב אפיק המימון המרכזי למחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעים המדויקים בפרט הוא דרך הקרן הלאומית למדע. כפי שנראה באיור 22 בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה של שנת 2021 אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של קרוב ל50- מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של שלוש–ארבע שנים) לחוקרים במדעים המדויקים. שיעורו של סכום זה הוא כ36%- מהתקציב השנתי למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת 2021. בשנת 2010 היה חלקם של המדעים המדויקים במסלול המענקים האישיים כ40%-, והוא קטן בהדרגה לאורך השנים. המענק השנתי הממוצע לחוקרים במדעים המדויקים במסלול זה, מאז שנת 2010, היה 234.31 אלף ש"ח. כפי שעולה מאיור 24 בפרק "תמונת מצב", הדרישה למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעים המדויקים כמעט הוכפלה בעשרים השנים האחרונות. בשנת 2003 הוגשו 310 בקשות למסלול המענקים האישיים לעומת 607 בשנת 2021. בד בבד חלה ירידה מסוימת בשיעור הזכייה במענקים במסלול זה, שבשנת 2021 היה כ.34%- 134|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי בישראל הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת המדעיםהמדויקים שלו היא מענקי מועצת המחקר האירופית ERC(). מענקים אלה חריגים בסכומים הגדולים העומדים לרשות החוקרים (כמה מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שעולה מאיור 32 בפרק "תמונת מצב", מאז החלתה של תוכנית זו, בשנת 2007, ועד שנת 2021 זכו במענקים במסגרתה 301 חוקרים ישראלים מתחומי המדעים המדויקים. שיעור המענקים הוא כ6%- מכלל המענקים שניתנו בתחומים אלה במסגרת התוכנית. שיעור זה מציב את ישראל במקום השמיני בנפח הצלחתה היחסית בתוכנית. בהתחשב בגודלה של ישראל ביחס למדינות מרכזיות באירופה, נתון זה הוא עדות למצוינותם המחקרית של חוקריה בתחומים אלה. בריחתמוחותלתעשייתההיי-טק תעשיית ההיי-טק בישראל חווה צמיחה ניכרת בשנים האחרונות. הדבר בא לידי ביטוי למשל בגידול בהשקעות בחברות היי-טק ישראליות ובגידול חלקה של תעשייה זו בתמ"ג. תעשייה זו מצטיירת כמנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי. עם גדילתה עולה בה הביקוש לכוח אדם מיומן שמקורו העיקרי הוא בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בתחומי המדעים המדויקים, ובייחוד במדעי המחשב ובתחומים נלווים. בראייה אסטרטגית, השקעה בהון האנושי לתעשיית ההיי-טק הכרחית לצורך שימור מעמדה התחרותי של ישראל בשוק ההיי-טק העולמי בשל ירידתה של ישראל ממקומה במדדי חדשנות שונים67. כבר בשנת 2017 אימצה ממשלת ישראל תוכנית לאומית להגדלת כוח האדם המיומן להיי-טק, בין היתר באמצעות הגדלת מספר בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה במקצועות המתאימים68. בהמשך להחלטה זו פרסמה ות"ת, בשנת 2018, המלצות מקיפות בנוגע להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק. כחלק מזה היא קבעה יעדים לאומיים להגדלת מספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומים אלה והקצתה תקציבים ייעודיים לתמיכה במאמצים אלה69. בשנת 2020 השיקה ות"ת תוכנית המשך לחיזוק מקצועות ההיי-טק, בהתמקדה בהגדלת מספר הסטודנטים לתארים מתקדמים ועמיתי הבתר- דוקטורט במקצועות אלה70. על רקע מאמצים אלה אכן ניתן לראות גידול ניכר במספר בוגרי התואר הראשון בתחומי ההיי-טק (ראו איור 52). אולם עדיין קיימות משוכות שעל מערכת ההשכלה הגבוהה לעוברן, בטווח המיידי והארוך, כדי שתתאפשר הכשרת בוגרים מיומנים מספיקים בתחומים אלה. כפי שעולה מדוח ות"ת משנת 2018 וכן מדוח מבקר המדינה משנת 2021 בנושא, המשוכה העיקרית העומדת בפני הגדלת מספר בוגרי האוניברסיטאות במקצועות ההיי-טק היא מחסור בסגל אקדמי בכיר, בייחוד במדעי המחשב, וכן בסגל עוזרי ההוראה. נוסף על זה, בראייה ארוכת טווח, יצירת עתודה מספקת של סגל אקדמי בכיר 67 להרחבה ראו את הדוח השנתי של רשות החדשנות, "מצב ההיי-טק "2022 .)2022( 68 ראו את החלטת הממשלה מס' 2292 "תכנית לאומית להגדלת כוח אדם מיומן לתעשיית ההיי-,טק" 15( בינואר .)2017 69 ראו את דוח ות"ת, "דוח הוועדה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק האקדמיים" (אוגוסט .)2018 70 ראו את החלטת ות"ת, "תוכנית המשך לחיזוק תחומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה" 20( במאי .)2020 םיקיודמה םיעדמה|135 מחייבת הגדלה של מספר בוגרי התארים המתקדמים בתחומים הרלוונטיים. מחסור זה נובע במידה רבה מעליית קרנה של תעשיית ההיי-טק, בין היתר בשל תנאי ההעסקה הטובים הניתנים לעובדיה, כאפשרות תעסוקה חלופית למערכת ההשכלה הגבוהה. בעלי תואר שלישי רבים בתחומים הרלוונטיים בוחרים להשתלב בתעשייה זו במקום במשרות מחקר והוראה במוסדות ההשכלה הגבוהה. כמו כן בוגרי תואר ראשון נוטים לא להמשיך ללימודים מתקדמים בשל הפער שבין השכר והמלגות הניתנות במסגרת הלימודים לבין השכר שאותו יקבלו בתעשיית ההיי-טק. בדומה לזה, גם אלה שממשיכים ללימודים מתקדמים מעדיפים לעיתים קרובות להימנע מלעבוד כעוזרי הוראה בשל השכר הנמוך יחסית בעבודה זו71. טענות דומות בדבר הקושי של המערכת האקדמית להתחרות עם "בריחת מוחות" לתעשיית ההיי-טק עולות מהפקולטות בתחומי המדעים המדויקים. לפיהן, בעיה זו מתרחבת ואינה נוגעת עוד רק לתחומי ההיי-טק הצרים: הקושי לגייס סטודנטים לתארים מתקדמים ואנשי סגל קיים גם בתחומים מסורתיים יותר, כמו הנדסה אזרחית72. ראוי להדגיש כי מטרתם של מוסדות ההשכלה הגבוהה אינה להכשיר כוח אדם רק למשק אלא גם לעריכת מחקר בסיסי, שחלקו מזין ברעיונות ובהמצאות את התעשייה ותורם לשגשוגה הכלכלי. לפיכך הבטחת עתודה של אנשי סגל בכיר מצטיינים שיוכלו להמשיך ולערוך מחקר בסיסי ברמה עולמית היא קריטית להצלחתה של ישראל בתחומי ההיי-טק בראייה אסטרטגית. לכן יש לפעול להגדלת מספר בוגרי מערכת ההשכלה אגב יצירת איזון בין עומס ההוראה שמוטל על אנשי הסגל הבכיר לבין זמנם הפנוי למחקר. הגידול במספר הסטודנטים ביחס לאנשי הסגל הבכיר, כפי שנזכר קודם לכן באיור 55, מסמן מגמה שלילית בעניין זה. בעת גיבוש פתרונות לבעיית בריחת המוחות מהאקדמיה לתעשיית ההיי-טק יש צורך להבחין בין הפתרונות המיועדים לאנשי הסגל לאלה המיועדים לתלמידי המחקר. אנשיסגל אחד הפתרונות העיקריים שמוצעים בעניין אנשי הסגל נוגע לשכרם. הנחת המוצא של פתרון זה היא שהגדלת השכר לאנשי הסגל הבכיר בתחומי ההיי-טק תאפשר תחרות הוגנת יותר (גם אם לא שווה) עם תנאי ההעסקה שניתנים בתעשיית ההיי-טק. לפי דוח מבקר המדינה, למן שנת 2013 אפשרו נוהלי המל"ג לאוניברסיטאות להעסיק חברי סגל אקדמי בכיר בתחומים נבחרים בחוזים אישיים שתנאי השכר בהם טובים מתנאי ההעסקה הרגילים. אולם נכון לשנת 2019 לפחות, לא ננקטה אפשרות זו73,, כנראה בשל התנגדות הסגל האקדמי לדיפרנציאציה גדולה יותר בשכר אנשי הסגל (יצוין בהקשר זה שכבר 71 ראו את דוח מבקר המדינה, "פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק" (מרץ 2021), ואת דוח ות"ת, "דוח הוועדה להגדלת מספר הסטודנטים במקצועות ההיי-טק האקדמיים" (אוגוסט .)2018 72 להרחבה על הביקוש למהנדסים במשק ראו את דוח מרכז המחקר והמידע של הכנסת, "לימודי הנדסה במערכת ההשכלה הגבוהה והביקוש למהנדסים במשק" (ינואר .)2021 73 ראו את דוח מבקר המדינה, "פעולות המדינה להגדלת מספר העובדים בתעשיית ההיי-טק" (מרץ .)2021 136|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ כיום קיימת דיפרנציאליות בשכר אנשי הסגל הנובעת מתוספות מחקר שאנשי סגל זוכים להן על בסיס המדעיםהמדויקים זכייה במענקי מחקר ומגורמים נוספים74.) אולם חלק מהאטרקטיביות של תעשיית ההיי-טק לעומת זו של מוסדות ההשכלה הגבוהה אינה נובעת רק מפערי שכר או מתנאי העסקה. עבודה בתעשיית ההיי-טק מספקת היום אתגרים אינטלקטואליים מגוונים והזדמנויות רבות לעריכת מחקרים. בתחומים מסוימים חברות היי-טק נמצאות בחזית המחקר. נוסף על זה, משאבי המחקר (תקציב, מחשוב מתקדם, גישה לנתוני עתק ועוד), העומדים במיוחד לרשותן של ענקיות הטכנולוגיה כמו גוגל, אמזון, מטא ומיקרוסופט, הם אדירים, ואין להם אח ורע, אף לא במוסדות ההשכלה הגבוהה הטובים בעולם. הגישה למשאבים אלה והרצון להיות מעורבים ביישומו של המחקר הבסיסי ובתרגומו למוצרים ולשירותים מובילים חוקרים רבים להשתלב בתעשייה ולא במוסדות המחקר, או לכל הפחות לשאוף לשלב עבודה בשני מגזרים אלה. אף שקיימת אפשרות מסוימת לאנשי סגל בכיר להיות מעורבים בפעילות יזמית ועסקית, היא לרוב מוגבלת יחסית, ויש שונות רבה בין האוניברסיטאות השונות בנוגע להיקפה ולאופייה של המעורבות המותרת. בשל הכתוב מעלה מוצע לבחון צעדים יצירתיים להתמודדות עם בעיית בריחת המוחות מהאקדמיה לתעשיית ההיי-טק, לפחות בכל הנוגע לאנשי הסגל. צעדים כאלה יכולים להתמקד בהגדלת הגמישות הניתנת לאנשי הסגל בשיתוף פעולה עם התעשייה באופן שתתאפשר להם מעורבות רבה יותר במחקר יישומי ובייעוץ לתעשייה אגב שמירה על היות פעילותם באקדמיה עיקר. מלבד הגדלה אפשרית של היקף השעות המוקצה לעבודה מחוץ למוסד, יש לבחון גמישות בנוהלי המוסדות בנושאי קניין רוחני. צעדים כאלה יכולים לתת מענה לסקרנות האינטלקטואלית של אנשי הסגל המעוניינים להיות מעורבים בפעילות מחקרית בתעשייה, שהופכת למרכזית יותר ויותר בתחומים מסוימים. צעדים כאלה אף יוכלו לגשר על פערי השכר בין האקדמיה להיי-טק באמצעות התגמול הנוסף שיזכו לו אנשי הסגל הרלוונטיים מייעוצם לחברות בתעשייה. עבור חוקרים צעירים יש לחפש מנגנונים יצירתיים שיאפשרו את גיוסם מלכתחילה לאקדמיה ולא לתעשייה. בד בבד עם הגברת הגמישות בשיתוף הפעולה עם התעשייה ניתן לשקול אמצעים נוספים היוצרים ערך מוסף, כלכלי ושאינו כלכלי. לדוגמה: סיוע בדיור לאנשי סגל חדשים, כפי שניתן למשל במכון ויצמן למדע וכן במוסדות אחרים בעולם (למשל באוניברסיטת סטנפורד), מספק ערך כלכלי אך גם ערך נוסף בדמות הגדלת הזיקה למוסד, יצירת קהילה מקומית של אנשי סגל ועוד. סטודנטיםלתאריםמתקדמים הסטודנטים לתארים המתקדמים חשובים כעתודה של הסגל המחקרי אבל גם לצורכי הוראה והכשרה של סטודנטים לתואר ראשון (בהיותם עוזרי הוראה/מתרגלים). תוכנית ההמשך של ות"ת לחיזוק 74 להרחבה ראו את דוח אגף שכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, "דין וחשבון על הוצאות השכר של הגופים הציבוריים לשנת "2019 (מאי .)2021 םיקיודמה םיעדמה|137 מקצועות ההיי-טק אמורה לספק לאוניברסיטאות מימון נוסף לצורך תמיכה בהם75. אולם יעדי השימוש במימון זה ניתנים לשיקול דעתו של המוסד, ולא ברור כמה ממנו משמש בסופו של דבר למלגות (היות שהתוכנית החלה בשנת הלימודים תשפ"א, עדיין אין נתונים זמינים על הצלחתה או על השימוש בפועל במימון שהיא מספקת). בפועל, כיום לא כל תלמידי המחקר במדעים המדויקים זוכים למלגה. הדבר תלוי במידה רבה בתקציב המוסד והפקולטה ובזמינות תקציבי המחקר של המנחים. כמו כן בחלק מהתחומים ומהפקולטות גם אין מובטחת מלגה כבר בתחילת לימודי התואר השני, בעיקר במקומות שבהם הסטודנטים מתחילים את לימודי התואר השני ללא מנחה ומאתרים אחד רק בהמשך לימודיהם, לקראת כתיבת התזה. היבט זה כשלעצמו הוא בבחינת מכשול העומד בפני בוגרי תואר ראשון המעוניינים להמשיך ללימודים מתקדמים. כמו כן לרוב ההשתכרות של תלמידי מחקר ממלגות וממשרות כעוזרי הוראה היא נמוכה יחסית – רק כמה אלפי ש"ח לחודש, סכום הקטן במידה ניכרת מסכום השתכרותם האפשרית במגזר הפרטי. שיעור השתכרות זה מושפע מגורמים שונים, ובכללם התקציב הזמין למוסד, לפקולטה ולמנחים של תלמידי המחקרים, נוהלי המוסד בנוגע לשכר עוזרי הוראה וכן הגבלת סכום המלגה המרבי לפי נוהלי מיסוי. אף שלא ניתן להשוות את המלגות ואת השכר של תלמידי המחקר לאלה שבמגזר הפרטי, הצבת רף מינימלי גבוה יותר להשתכרות תלמידי מחקר יכולה לגשר על פערי ההשתכרות האפשריים. שינוי בשיעור ההשתכרות של תלמידי המחקר יכול לחולל שינוי ניכר בעניין זה היות שהוא יאפשר לתלמידי המחקר לפרנס את משפחתם טוב יותר ויקל עליהם לספוג את אובדן ההכנסה הפוטנציאלי בגין לימודיהם. יודגש שבכל אימוץ של צעד זה או אחר לפתרון מצבם של הסטודנטים לתארים המתקדמים בתחומי ההיי-טק יש להקפיד לא לפגוע בעקיפין פגיעה ארוכת טווח ביתר תחומי המדעים המדויקים ומדעי הטבע על תחומיהם השונים. עידוד תחומים מסוימים מתחומי המדעים המדויקים עשוי להוביל בטווח הארוך לצמצום במספר הסטודנטים בתחומים אחרים, ומכאן גם בעתודת אנשי הסגל והחוקרים בתחומים אחרים ומסורתיים יותר. מסה קריטית של כוח אדם מיומן ושל חוקרים בתחומים כאלה חשובה גם היא למחקר המדעי במדינה ולמשק בכללו. לכן ניתן להגדיר תחומים הדורשים קידום מיוחד באמצעות בחינת תחומים שבהם קיים מחסור יחסי באנשי סגל בכיר ובסגל עוזרי הוראה (למשל באמצעות נתוני יחס סגל–סטודנטים) ולעדכן רשימת תחומים זו מעת לעת. זמןהקמתמעבדותלחוקריםחדשים במדעים המדויקים, וקל וחומר במדעי החיים, חלק ניכר מהפעילות המחקרית היא ניסויית באופייה. לעריכתה נדרשים מעבדות או תשתיות מיוחדות, ציוד מתאים וחומרים מתכלים שונים. לרוב, חוקרים בתחומים אלה העוסקים בפעילות ניסויית זקוקים למעבדה ולציוד אישי שיעמדו לרשותם בכל עת. במילים אחרות, העמדת מעבדה אישית המצוידת במכשור הרלוונטי היא תנאי קריטי לפעילות המחקרית 75 ראו את החלטת ות"ת, "תוכנית המשך לחיזוק תחומי ההייטק במוסדות להשכלה גבוהה" 20( במאי .)2020 138|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ של מרבית החוקרים הניסיונאים. לזמינותה ולאיכותה של המעבדה האישית יש השפעה ישירה על היקף המדעיםהמדויקים פעילותו המחקרית של החוקר, על תפוקות המחקר שלו ועל יכולתו לקיים מחקר מדעי פורץ דרך ותחרותי. היות שהמעבדות האישיות מותאמות לצורכי המחקר הממוקדים של כל חוקר וחוקר, בעת קליטה של חוקרים חדשים מוסדות המחקר נדרשים לרוב להקים מעבדה אישית במיוחד עבורם. זהו תהליך מורכב בעל היבטים שונים, ובהם מציאת שטח מתאים להקמת המעבדה, תכנונה, בינויה ורכש של ציוד מתאים והתקנתו. לפיכך פרק הזמן הנדרש למוסד לצורך העמדת המעבדה או התשתית האישית לחוקריו החדשים מכריע את מידת יכולתם להתחיל בפעילות מחקרית ענפה במוסד החדש. ככל שפרק זמן זה ארוך יותר, תפוקותיהם של החוקרים החדשים יורדות ורצף עבודתם המחקרית נפגע. חוקרים שבטרם קליטתם היו בחזית המחקר בתחומם, בין היתר בזכות מחקריהם בדוקטורט ובבתר-דוקטורט, עשויים להתחיל לפגר אחר עמיתיהם בעולם ולאבד חלק מיוקרתם המקצועית. בשנים האחרונות נשמעות טענות שהזמן הממוצע הנדרש להקמת מעבדות לחוקרים חדשים הוא ארוך מדי, והדבר פוגע ביכולתו של המדע בישראל להצטיין בהשוואה לעולם. מסקר האקדמיה הצעירה משנת 2019 עולה שאף שמרבית החוקרים החדשים סבורים שתשתיות המחקר שהועמדו לרשותם תאמו את צורכיהם, רק שליש מהם קיבלו את מעבדתם בזמן, והיתר דיווחו על פגיעה ניכרת בפעילותם המחקרית בשל העיכוב במסירתה76. כדי ללמוד סוגיה זו לעומק, נאספו נתונים בנוגע לזמנים ולתהליכים של הקמת המעבדות לחוקרים שנקלטו באוניברסיטאות בישראל בשש השנים האחרונות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הנתונים נאספו באמצעות שאלון דיגיטלי שהופץ לחוקרים הרלוונטיים בסיוע האוניברסיטאות. בסך הכול השיבו על שאלון זה 281 חוקרים משמונה אוניברסיטאות, מרביתם מתחומי מדעי החיים כ,31%-( 88 וההנדסה (כ,27%-) 77.)75 כ83%- 234() מהמשיבים ציינו שכחלק מקליטתם נדרשה הקמת מעבדה לשימושם האישי. יתר המשיבים 47() לא נזקקו לזה מפני שעיקר מחקרם נערך בתשתית מחקר גדולה בארץ או בחו"ל (כ,1%- 4 או מפני שמחקרם תאורטי (כ,14%-) 38; אלה היו בעיקר מתחומי מדעי המחשב או המתמטיקה) או מסיבה אחרת (כ,2%- 5). אף על פי כן חלק ניכר מהמשיבים כ,59%-( 137) ציינו שזמינותן (או היעדר זמינותן) של תשתיות מחקר ברמות שונות (אישיות, מוסדיות, לאומיות או בין-לאומיות) לא השפיעה הרבה על בחירת תחומי המחקר שלהם או על כיווניו. אולם יש תחומים שבהם ניכרת השפעה רבה יותר של מידת הזמינות של תשתיות המחקר, ובעיקרם כימיה ומדעי החומרים, מדעי המחשב והנדסה. מתוך כל המשיבים שלצורך מחקרם נדרשה הקמת מעבדה אישית, כ68%- 158() מהם כבר קיבלו אותה לשימושם המלא. יש לציין שבחלק מהמוסדות ומהמחלקות מעמידים לרשות החוקר מעבדה זמנית או מאפשרים לו להתארח במעבדה של חוקר ותיק עד להשלמת הקמת המעבדה החדשה. חוקרים 76 ראו את דוח האקדמיה הצעירה הישראלית, "סקר חוקרות וחוקרים בראשית דרכם האקדמית בישראל 2019" (מאי .)2021 77 לניתוח מקיף של נתוני שאלון ראו בנספח הדיגיטלי לדוח זה. םיקיודמה םיעדמה|139 ציינו נוהג זה לטובה: אף שבמרבית המקרים המעבדה הזמנית אינה מאפשרת היקף פעילות דומה לזה שבמעבדה קבועה, היה בה כדי לצמצם את הפגיעה במחקר. כ2%- 3() מהחוקרים שכבר קיבלו את מעבדתם דיווחו שקיבלו אותה לפני המועד שהובטח להם, כ28%- 43() מהמשיבים קיבלו את מעבדתם בדיוק במועד שהובטח להם או סמוך לו, וכ37%- 58() קיבלו את המעבדה לאחר המועד שהובטח להם. משך האיחור היה בין חודשיים ל48- חודשים, כאשר האיחור הממוצע היה כ13- חודשים. לכ34%- 54() מהמשיבים לא הובטח מראש מועד למסירת המעבדה. אף שהנתון של אי-הבטחה מראש אינו יכול ללמד אם המעבדות נמסרו בפרק זמן סביר, היעדר תיאום לוחות זמנים מראש עם הנקלטים עשוי לפגוע ביכולתם להיערך כראוי לפעילותם המחקרית ולגיוס חברי מעבדה. מרבית החוקרים (כ,68%- 108) דיווחו שקיבלו את מעבדתם לשימוש מלא עד שנה וחצי מתחילת עבודתם במוסד. כ20%- 31() מהחוקרים קיבלו את מעבדתם רק לאחר יותר משנתיים מקליטתם. כפי שנראה באיור 56, פרק הזמן הממוצע למסירת מעבדה לשימוש מלא מרגע תחילת העבודה של החוקר במוסד היה כ17.1- חודשים. נוסף על אלה, ניתן לראות כי יש הבדלים בין תחומי המדע השונים: במדעי החיים פרק הזמן הממוצע עד למסירת המעבדה היה 15.9 חודשים לעומת 19.2 חודשים בתחומי ההנדסה. ניתן לראות שפרקי זמן אלה גדולים כמעט פי שניים מממוצע הערכת החוקרים באשר לזמן הסביר הנדרש להקמת מעבדה הדומה לזו שלהם. גם אם הערכות המשיבים אינן מדויקות, מסיבות שונות, למשל בשל ניסיון מצומצם בתהליכי הקמת מעבדות בעבר, הפער הגדול בין הזמן הסביר בעיניהם לזמן שבו המעבדה ניתנה בפועל עשוי להוביל לפערי ציפיות ולחוסר שביעות רצון. 19.2 17.5 17.1 16.8 16.6 15.9 11.4 9.7 8.6 8.1 7.8 7.6 מדעיהחיים רפואה כימיהומדעיהחומרים פיזיקה הנדסה כלהתחומים זמןסביר זמןבפועל איור56.פרקהזמןהממוצע(בחודשים)לקבלתמעבדהאישיתלשימושמלאמרגעהקליטהבמוסדוממוצעהערכתהחוקרים לפרקהזמןהסביר(בחודשים)להקמתמעבדההדומהלזושנדרשולה,לפיתחומים. בשלמיעוטהמשיביםהרלוונטייםמתחומיםאלהאיןמוצגיםנתוניםייעודייםעלחוקריםממתמטיקה,ממדעיכדורהארץוממדעיהמחשב,אךהמידע עלחוקריםאלהכלולבדיווחעלכלהתחומיםיחדיו.מקור:שאלוןזמןהקמתמעבדותלחברי/ותסגלחדשים 140|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מרבית החוקרים, כ76%- 177(), דיווחו שמונה עבורם איש קשר ייעודי מטעם המוסד שריכז את כל המדעיםהמדויקים הקשור להקמת המעבדה; מרבית החוקרים, כ70%- 163(), ציינו שמונה עבורם חבר סגל בכיר ממחלקתם כדי שיסייע להם בתהליכי הקליטה (מנטור); כמחצית מהחוקרים (כ,50%- 118) ציינו שהיה להם ברור מי בעל התפקיד הרלוונטי במוסד שאפשר לפנות אליו בכל בעיה או עניין שהתעוררו בתהליך הקמת המעבדה. ככלל, חוקרים ציינו שהעמדת גורם מקצועי מלווה לתהליך הקמת המעבדה תורמת מאוד לתהליך, בין היתר היא מסייעת בתיאום בין כל בעלי התפקידים המעורבים ובפינוי זמנו של החוקר לעיסוק במחקר. לגורם מקצועי מלווה יש חשיבות רבה גם מפני שלמרבית החוקרים החדשים זו הפעם הראשונה שבה הם מקימים מעבדה, ואין בידיהם ידע או ניסיון רב בנושא זה. 19.5 14.3 בטרםתחילתהעבודה עםתחילתהעבודה במוסד במוסדואחריה איור57.הזמןהממוצע(בחודשים)מרגעתחילתהעבודהבפועלבמוסדועדלקבלתהמעבדהלשימושמלא,לפימועדתחילת תהליךהתכנוןוההקמהשלהמעבדה. מקור:שאלוןזמןהקמתמעבדותלחברי/ותסגלחדשים לרוב, חוקרים חדשים אינם מתחילים את עבודתם במוסד הקולט מייד עם חתימתם על חוזה ההעסקה אלא רק כעבור כמה חודשים. פרק הזמן שבין חתימת חוזה ההעסקה לתחילת העבודה בפועל הוא אידיאלי להתחלת תכנון המעבדה והקמתה, ויש בזה כדי למזער את הפגיעה בעבודת החוקר. אולם רק כ45%- 106() מהחוקרים דיווחו שתהליך תכנון מעבדתם והקמתה התחיל בטרם תחילת עבודתם בפועל במוסד. אצל מרביתם (כ,82%- 87) התחיל תהליך זה עד תשעה חודשים לפני תחילת עבודתם במוסד. כפי שניתן לראות באיור 57, מעבדות שתהליך תכנונן התחיל בטרם קליטתו בפועל של החוקר נמסרו (מתחילת העבודה בפועל במוסד) בזמן ממוצע קצר מזה שבו נמסרו מעבדות שתהליך תכנונן והקמתן התחיל רק לאחר תחילת העבודה בפועל של החוקר במוסד – ממוצע של כ14.3- חודשים לעומת ממוצע של כ19.5- חודשים. כפי שנראה באיור 58 כ46%-, 108() מהחוקרים דיווחו שנתקלו בבעיות או בעיכובים בשל רגולציה, למשל: קושי או עיכוב בהשגת אישורים ובעמידה בתקנים מסוימים בעת הקמת המעבדה או ברכש םיקיודמה םיעדמה|141 ציוד; כ44%- 103( ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים שנבעו מהיעדר שטח פנוי להקמת המעבדה,) בין היתר בשל הצורך לפנות שטח ייעודי; כ37%- 86() ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים שנבעו מתהליכי רכש של ציוד רלוונטי, בין היתר בנוגע להיבטים של הוצאת מכרזים, הזמנות מחו"ל וזמני משלוח משלוחים; רק כ21%- 48() ציינו שנתקלו בקשיים או בעיכובים בשל מגבלות מימון להקמת המעבדה ולרכישת ציוד; כ40%- 93() ציינו שנתקלו בבעיות או בעיכובים אחרים, למשל עיכובים בגלל הקורונה, אך גם עיכובים ובעיות רבים שנבעו מתהליכי בינוי איטיים ולא מקצועיים דיים, כולל היעדר עמידה של הקבלנים בלוחות הזמנים; משיבים רבים הלינו על בעיות בניהול הפרויקט, על תיאום לקוי בין היחידות השונות במוסד בנוגע לפרויקט או על שיתוף פעולה חלקי ביניהן. יש לזכור שבדרך כלל החוקרים החדשים אינם מכירים היטב את המוסד ואת נהליו ואינם מרושתים או בעלי כוח השפעה על בעלי התפקידים השונים במוסד. לכן לעיתים קרובות הם מצויים בעמדת נחיתות מול גורמים שונים במוסד הרלוונטיים לתהליך ההקמה. בעיות אלה מתעצמות כשמדובר בחוקרים מחו"ל שאינם שולטים בעברית או שאינם מכירים את התרבות המקומית. יש לציין שהקדשת זמן רב לפתרון בעיות אלה מובילה לבזבוז זמן יקר מצידו של החוקר. לבסוף, רק מיעוט קטן – כ8%- 19() – ציינו שלא נתקלו בקשיים, בבעיות או בעיכובים מיוחדים. 108 103 )46.2%( )44.0%( 93 )39.7%( 86 )36.8%( 48 )20.5%( 19 )8.1%( ללאקשיים,בעיותאו מימון רכש אחר שטחזמין רגולציה עיכוביםמיוחדים איור58 הקשיים,הבעיותוהעיכוביםהעיקרייםבתהליךהקמתהמעבדהכפישצוינובידיהחוקרים.. מקור:שאלוןזמןהקמתמעבדותלחברי/ותסגלחדשים כפי שנראה באיור 59 כ77%-, 181() מהחוקרים דיווחו שמשך הזמן שנדרש להקמת מעבדתם מנע מהם לערוך מחקרים או שחל עיכוב בעריכתם. כ62%- 144() ציינו שנמנע מהם לגייס צוות למעבדה, או שחל עיכוב בגיוסו, כולל צוות טכני, תלמידי מחקר ועמיתי בתר-דוקטורט. כ30%- 69() ציינו שנמנע 142|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מהם להגיש בקשות שלהם לקרנות מחקר, או שחל עיכוב בהגשה, בין היתר בשל היעדר יכולת להציג המדעיםהמדויקים ממצאים ראשוניים, או שחל עיכוב בפרסום מאמרים. כ11%- 25() ציינו כי נפגעו באופן אחר, בין היתר נגרמה להם עוגמת נפש, נפגעה יכולתם להתחרות עם עמיתיהם בעולם וכן ליצור קשרים עם שותפים למחקרים מחו"ל. פגיעות אלה במצטבר משפיעות בעקיפין גם על תהליכי הקביעות והקידום של החוקרים, היבט שלא בהכרח מובא בחשבון בעת שיפוט התקדמותם של החוקרים. רק מיעוט – כ14%- ) – ציינו שעבודתם לא נפגעה כלל.33( 181 )77.4%( 144 )61.7%( 69 )29.5%( 33 25 )14.1%( )10.7%( פגיעהבביצועמחקרים פגיעהבגיוסצוותמעבדה פגיעהבהגשהלקרנותמחקר פגיעהאחרת העבודההמחקריתלאנפגעה איור59 האופןשבונפגעהפעילותםהמחקריתשלהחוקריםממשךהזמןשנדרשלהקמתמעבדתם.. מקור:שאלוןזמןהקמתמעבדותלחברי/ותסגלחדשים על ממצאים אלה יש להוסיף את התגובות הכתובות שהעבירו חלק גדול מהחוקרים שהשיבו על השאלון. מפאת שמירה על פרטיותם, לא ניתן לשלבן בדיווח ציבורי זה. אולם חשוב לציין שתגובות אלה, שהיו לעיתים ארוכות מאוד, תיארו תחושות קשות ביותר של החוקרים והציגו תמונה עגומה בהרבה מזו שמשתקפת בנתונים היבשים שהוצגו לעיל. אכן, יש חוקרים שדיווחו על תהליכי הקמת מעבדה יעילים ומהירים, אך נראה שהם חריגים יחסית ואינם מעידים על הכלל. הממצאים לעיל מעידים על זמני הקמה ארוכים יחסית של מעבדות חדשות שניתנים בחלקם לקיצור באמצעות התייעלות ושיפור התיאום בין הנקלטים למוסד ובין יחידות המוסד עצמו. ככלל, תהליך הקמת המעבדות ומשכו פוגעים במידה ניכרת בפעילותם המדעית של החוקרים החדשים ואף יוצרים קושי רגשי לא מבוטל. התמודדות עם נושא זה מצריכה מציאת פתרונות שימזערו את הנזק הנגרם לפעילות המדעית של החוקרים עד לקבלתם מעבדה מוכנה לשימוש מלא, אגב שקידה על קיצור זמני הקמתן של המעבדות. םיקיודמה םיעדמה|143 שמרנותבגיוסאנשיסגל יש כיום מחסור באנשי סגל בתחומי המדעים המדויקים. דקנים רבים, בעיקר בתחומי המדע המשיקים לתעשיית ההיי-טק (כפי שנידון לעיל), אך גם אחרים, ציינו קושי למלא את התקנים לאנשי סגל שעומדים לרשותם. על מחסור זה מעיד גם היחס הגבוה בין מספר אנשי הסגל הבכיר למספר הסטודנטים לתואר ראשון בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב וכן בהנדסה ואדריכלות. יחס זה אף נמצא בעלייה בתחומי המתמטיקה, הסטטיסטיקה ומדעי המחשב (ראו איור 54 לעיל). יצוין כי לאוניברסיטאות תמריץ תקציבי להגדלת מספר אנשי הסגל הבכיר ולהקטנת יחס סגל–סטודנטים במסגרת היעדים המוצגים במודל התקצוב של ות"ת78. שני קשיים עיקריים מוצגים בנוגע להגדלת מספר אנשי הסגל בישראל: קושי אחד ורב שנים הוא תופעת בריחת המוחות לחו"ל79; קושי שני, שנידון קודם לכן, הוא התחרות הגדולה בין האקדמיה לתעשיית ההיי-טק. אולם קיים גם קושי שלישי, שאינו זוכה לתשומת לב רבה מצד הציבור ומקבלי ההחלטות, והוא תהליכי הגיוס של המוסדות האקדמיים עצמם. יש במוסדות מחקר בחו"ל חוקרים ישראלים רבים שהיו יכולים להיקלט בארץ80. חלק מחוקרים אלה בחרו לעבור לחו"ל או להישאר שם בגדר התופעה הכללית של בריחת מוחות. אולם אחרים עשו זאת בהיעדר אפשרות אחרת, כלומר מפני שהם לא קיבלו הצעה למשרה בארץ. בהתחשב בביקוש הגבוה והלא מסופק לאנשי סגל, לפחות בתחומי המדעים המדויקים, לא ניתן להסביר את היעדר גיוסם של חוקרים אלה בהיעדר תקנים. אפשרות אחרת וסבירה היא שתהליכי הגיוס בארץ שמרניים מאוד בשל נוהגי ההעסקה של הסגל הבכיר. אנשי סגל בכיר חדשים נקלטים במסלול לקביעות, אך הם זוכים לה בפועל רק כמה שנים לאחר קליטתם ולפי הערכת הישגיהם המחקריים. אולם מסיבות תרבותיות, היסטוריות ומוסדיות, כמעט כל אנשי הסגל הבכיר בארץ זוכים לבסוף לקביעות, שלא כמו במדינות אחרות, ובראשן ארצות הברית, שבה שיעורי אנשי הסגל הזוכים לקביעות נמוכים יותר. בעיקרון, התקופה עד לקבלת הקביעות אמורה לאפשר למוסדות האקדמיים להעריך את מצוינותם של הנקלטים ולשקול את הענקת הקביעות על בסיס הערכה זו. בפועל אין אפשרות כזאת בשל הענקה כמעט גורפת של קביעות. לפיכך מוסדות רבים בארץ מעדיפים להימנע מהסיכון בגיוס אנשי סגל שהישגיהם המחקריים בראשית דרכם אינם טובים במיוחד, ובכך נדחים מועמדים שטרם זכו לפריחה מחקרית מקיפה, שלעיתים, מסיבות שונות, הם זוכים להצלחה מאוחרת ומתגלים כמבטיחים ביותר. השמרנות בתהליכי הגיוס אפוא מונעת לקיחת סיכון מראש בגיוסם, ובכך מוחמצת ההזדמנות לקלוט אנשי סגל שמתגלים בדיעבד כחוקרים מצטיינים. 78 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי .)2021 79 ראו את סקירת מרכז המחקר והמידע של הכנסת בנושא זה, "אקדמאים ישראלים בחו"ל ופעולות להשבתם לישראל" (יוני .)2020 80 ראו למשל את מחקרו של דן בן-דוד בנוגע לאנשי סגל ישראלים באוניברסיטאות המובילות בארצות הברית, "עזיבת הארץ המובטחת: מבט על אתגר ההגירה מישראל" (מאי .)2019 144|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ למוסדות האקדמיים עצמאות בגיוס אנשי סגל בכיר, ולעיתים קרובות גם בתוכם יש עצמאות כמעט המדעיםהמדויקים מוחלטת ליחידות האקדמיות השונות. זו הסיבה שקשה מאוד לשנות את נוהגי הגיוס של הסגל הבכיר בארץ, אף שלעיתים הקושי אינו נובע ממדיניות מכוונת או מוצהרת. יש מקום להנכיח נושא זה בשיח על גיוס אנשי סגל חדשים ולגלות פחות שמרנות בגיוסם תוך נתינת הזדמנות גם לחוקרים מצטיינים אשר פריחתם המשמעותית עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית ובשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות. במסגרת זו יש להתחשב במורכבות הנושא, בייחוד בכל הנוגע למרכיבים האלה: עלות הקליטה: לקליטת אנשי סגל חדשים יש עלות, הנובעת למשל מסל הקליטה הניתן להם, ‹ מעלויות הקמת המעבדה עבורם וכדומה. יש תחומים שבהם עלות זו גבוהה מאוד (בעיקר כאשר נדרשת הקמת מעבדה יקרה). במקרה כזה הסיכון של המוסד גבוה יותר, שהרי אפשר שהנקלט לא יעמוד ברף המצוינות המחקרית המצופה ולא יקבל קביעות. תעסוקה חלופית: אם חוקר חדש לא יקבל קביעות לאחר כמה שנים של עבודה במוסד, יכול ‹ שיתקשה למצוא תעסוקה חלופית: האפשרות של חוקר כזה למצוא עבודה במוסד אקדמי אחר, בארץ ובחו"ל, עשויה להיות מוגבלת, והוא עשוי להתקשות למצוא עבודה אף מחוץ לעולם האקדמי (דבר שעשוי לדרוש הסבה מקצועית מסוימת – תהליך מורכב ממילא לכל מי שרוצה או נאלץ להסב את מקצועו – בין היתר בשל העובדה שחוקרים אלה כבר יהיו בסביבות שנות הארבעים לחייהם). במובן הזה, שינוי בנוהגי הקליטה והקביעות עשוי להעמיד את הנקלטים עצמם בסיכון גבוה יותר. בהקשר הזה ניתן להדגיש את העובדה שהקביעות היא חלק מהתנאים המיוחדים שמאפיינים את העבודה במוסד אקדמי לעומת עבודה במגזר הפרטי, ופגיעה בה עשויה לפגוע גם באטרקטיביות של העבודה באקדמיה. עם זאת יש תחומים שבהם חוקרים שלא יזכו לקביעות עשויים למצוא עבודה ראויה בקלות יחסית, למשל בתחומי מדעי המחשב. אורך השתלמות הבתר-דוקטורט: קבלתם של אנשי סגל חדשים נעשית במידה רבה על בסיס ‹ הישגיהם במהלך השתלמות הבתר-דוקטורט שלהם. אולם יש תחומים שבהם נהוגה השתלמות קצרה יחסית (שנה-שנתיים), וזה פרק זמן קצר מאוד לשפוט לפיו את מידת מצוינותו של חוקר. םיקיודמה םיעדמה|145 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 בריחתמוחותלתעשייתההיי-טק להגביר את הגמישות הניתנת לאנשי סגל בשיתוף פעולה עם התעשייה אגב הגדלת היקף השעות 1 המותר לנושא והגמשת כללי קניין רוחני. להעניק מימון לכל תלמידי המחקר בתחומים נבחרים כבר בתחילת לימודי התואר השני. 2 להגדיל את שיעור המימון הניתן לתלמידי המחקר בתחומים נבחרים, בין היתר באמצעות הגדלת 3 סכום המלגות, השכר והיקף משרתם כעוזרי הוראה. זמןהקמתמעבדותלחוקריםחדשים להתחיל בתהליכי התכנון וההקמה של המעבדות לחוקרים חדשים מוקדם ככל הניתן ובטרם 4 תחילת עבודתם בפועל במוסד. להעמיד לרשות החוקרים החדשים מעבדה זמנית או להסדיר מוסדית (ולא על בסיס טובות 5 והיכרות אישית) את התארחותם במעבדה של חוקר ותיק עד לקבלת המעבדה הקבועה. עם זאת אין להפוך בשום אופן הסדר זמני זה להסדר קבוע. למנות מנהל פרויקט ייעודי להקמת המעבדה, בעל ניסיון בתחום, שיוכל ללוות את החוקר הנקלט 6 בתהליך הקמת המעבדה ולסייע לו בקבלת החלטות רלוונטיות, בתיאום בין בעלי התפקידים והספקים השונים ובפיקוח על קצב ההתקדמות של הקמת המעבדה ועל איכות הביצוע. להביא בחשבון את זמן הקמת המעבדה בתהליכי הקביעות והקידום של החוקרים במוסד. 7 להציב כיעד את קיצור הזמן של הקמת המעבדות ולבצע מעקב שוטף בנושא, הן ברמת מוסדות 8 המחקר עצמם והן ברמת מערכת ההשכלה הגבוהה כולה. יש לבחון תמריצים למוסדות ולפקולטות לקיצור זמני הקמת המעבדות, למשל באמצעות פרסום נתונים שנתיים בנושא המשווים בין מוסדות המחקר או באמצעות תגמול תקציבי להקמת מעבדה בפרק זמן שיוגדר כתקני. 146|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המדעיםהמדויקים שמרנותבגיוסאנשיסגל יש לגלות שמרנות פחותה בגיוס חברי סגל חדשים ולתת הזדמנות גם לחוקרים מצטיינים אשר 9 פריחתם עדיין לפניהם, אגב העברה הדרגתית ובשימת לב רבה של הנקודה המכרעת לשיפוט מצוינותם משלב הקליטה לשלב הענקת הקביעות, בהתחשב בעלות הקליטה, באפשרות הנקלטים למצוא עבודה חלופית ובאורך השתלמות הבתר-דוקטורט שלהם. םיקיודמה םיעדמה|147 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ מדעיהחיים והרפואה 148|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעי החיים והרפואה הם ענף במדעי הטבע העוסק בחקר החיים. המחקר במדעי החיים והרפואה רובו ככולו ניסיוני, לרוב עתיר משאבים ונדרש לציוד ולתשתיות מיוחדים ויקרים. במקרים רבים, מדעי החיים והרפואה שווים לכל יתר תחומי מדעי הטבע גם יחד ואףעוליםעליהם.לאורךשנותיהשלישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה. מחקר זה זכה להכרה ולהישגים בין-לאומיים רבים וכן הוביל לפריצות דרך יישומיות המשפרות את איכות חייהם של אנשים ברחבי העולם. האופרהוםייחה יעדמ|149 מ דעיהחייםוהרפואההםענףבמדעיהטבעהעוסקבחקרהחיים,ומקובללהבחינם מיתרמדעיהטבע,המכוניםכאןובמקומותאחרים"המדעיםהמדויקים".הבחנתם של מדעי החיים והרפואה מיתר מדעי הטבע נובעת מהמאפיינים המיוחדים של המחקר הנערך בתחום זה, שהוא לרוב עתיר משאבים ונדרש לציוד ולתשתיות מיוחדים ויקרים. כפי שנראה להלן, במקרים רבים, לפחות במונחי מימון וכוח אדם המוקצה להם, מדעי החיים והרפואה שווים לכל המדעים המדויקים גם יחד ואף עולים עליהם. אף שחלק מאתגריהם של המדעים המדויקים הם גם נחלתם של מדעי החיים והרפואה, כל אחד משני ענפי מדע אלה ניצב גם בפני אתגרים משלו, ועל כן יש חשיבות מיוחדת לדיון נפרד בהם. בהקשר זה ראוי לציין שלעומת המדעים המדויקים, שבהם יש ענפי מחקר תאורטיים, במדעי החיים והרפואה רובו ככולו של המחקר הוא ניסיוני. לאורך שנותיה של ישראל התקיים בה מחקר ענף בתחומי מדעי החיים והרפואה. מחקר זה זכה להכרה ולהישגים בין-לאומיים רבים וכן הוביל לפריצות דרך יישומיות המשפרות את איכות חייהם של אנשים ברחבי העולם. להמחשה, בעשור החולף כ38%- מהפטנטים המשותפים לחוקרים ישראלים באקדמיה ובתעשייה במשרד הפטנטים האמריקאי USPTO( היו בתחומי מדעי החיים והרפואה81.) כדי לעמוד על האתגרים הניצבים בפני המשך שגשוגו התקיימו ישיבות עם דקני הפקולטות בתחומי מדעי החיים והרפואה ועם גופי הציבור העיקריים המממנים מחקרים בתחום. פרק זה מצביע על שני נושאים בולטים העומדים בפני המשך טיפוח המחקר המדעי בתחום בישראל: העלויות ההולכות וגובהות של המחקר בתחומים אלה ששוחקות את יכולתם של חוקרים ישראלים לקיים מחקר פורץ דרך ותחרותי, ומיצוי הפוטנציאל הטמון במחקר מדעי הנעשה בידי רופאים. תמונתמצב אנשיסגלועמיתיבתר-דוקטורט כפי שנראה באיור 4 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2021 היו בישראל 2,856 אנשי סגל בכיר באוניברסיטאות ובמכללות האקדמיות בתחומי הרפואה (כולל סגל קליני), ששיעורם הוא כ25%- מכלל אנשי הסגל הבכיר באותה השנה. מספר זה משקף גידול ניכר – כ24%- – במספר אנשי הסגל הבכיר בתחום מאז שנת 2015, שבה היו 2,296 אנשי סגל בכיר (גידול ב560- אנשי סגל בשש השנים האחרונות). בשל גידול זה שיעורם של אנשי הסגל הבכיר ברפואה מסך אנשי הסגל בישראל נמצא בעלייה (עלייה של כ3- נקודות האחוז לעומת שנת 2015 שבה היה שיעורם כ22%-,). נתונים אלה אינם כוללים את אנשי הסגל הבכיר בתחומי מדעי החיים שמסיבות טכניות מסווגים כחלק מאנשי הסגל במדעי הטבע (ראו 81 ראו את פרסום מוסד שמואל נאמן, "תפוקות מחקר ופיתוח בישראל 2020-2000 שת"פ אקדמיה-:תעשיה" (דצמבר .)2021 150|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ את פרק "המדעים המדויקים"). ניתן להעריך שיחדיו שיעורם של אנשי הסגל במדעי החיים והרפואה מדעיהחייםוהרפואה מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל שווה לשיעורם של אנשי הסגל הבכיר במדעים המדויקים כולם, ואף גבוה ממנו. מכאן ששיעורם של אנשי הסגל בתחום זה הוא הגבוה ביותר בכל ארבעת תחומי המדע. בדומה לאנשי הסגל הבכיר, גם מספרם של עמיתי הבתר-דוקטורט מתחומי מדעי החיים והרפואה הוא מהגדולים שבתחומי המדע האחרים, ודומה רק לזה של המדעים המדויקים כולם. כפי שנראה באיור 9 בפרק "תמונת מצב", בשנת 2020 היו בישראל כ1,225- עמיתי בתר-דוקטורט בתחומי מדעי החיים והרפואה (ששיעורם הוא כ40%- מסך עמיתי הבתר-דוקטורט באותה השנה), אולם מספר זה נשאר יציב יחסית בשנים האחרונות (כ1,237- בשנת 2017 וכ1,204- בשנת 2019). סטודנטיםובוגרים מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף 2019/20() בתחומי מדעי החיים והרפואה: תואר ראשון – 5,043 סטודנטים (כ10%- מכלל בוגרי התואר הראשון באותה השנה), תואר שני – 3,323 (כ14%- מסך הבוגרים לתואר שני82) ותואר שלישי – 571 (כ32%- מסך הבוגרים לתואר שלישי). כפי שבולט מנתונים אלה, שיעורם של בוגרי מדעי החיים והרפואה מקרב בוגרי התואר השלישי גבוה משיעורם בקרב בוגרי התואר הראשון והשני. במילים אחרות, שיעורם של בוגרי התואר הראשון והשני במדעי החיים והרפואה הנוטים להמשיך ללימודים מתקדמים גבוה מזה של בוגרי תחומי המדע האחרים. תואר ראשון תואר שני תואר שלישי 5,000 1,750 500 4,000 1,500 400 300 3,000 1,250 200 2,000 1,000 750 100 1,000 0 0 500 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 רפואה מקצועותעזררפואיים המדעיםהביולוגייםוחקלאות איור60 מספרמקבליהתאריםבמדעיהחייםוהרפואהמהמוסדותלהשכלההגבוההלפיתת-.תחומיםולפיתואר,תש"ע–תש"ף ).2019/20–2009/10( בוגריMDמסווגיםכבוגריתוארשניברפואה.זמינותהנתוניםעלבוגריתוארשלישיברפואהמוגבלת.מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזית לסטטיסטיקה 82 לפי סיווג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בוגרי MD נחשבים לבוגרי תואר שני. האופרהוםייחה יעדמ|151 כפי שנראה באיור 60, מרבית בוגרי התואר הראשון והשני במדעי החיים והרפואה הם ממקצועות העזר הרפואיים: מספר הסטודנטים שקיבלו תואר בשנת תש"ף בתת-תחום זה: תואר ראשון – 2,947 סטודנטים ותואר שני – 1,463. מספרם של בוגרי המדעים הביולוגיים וחקלאות הוא השני בגודלו בתואר ראשון ושני: בשנת תש"ף היה מספרם 1,456 בתואר ראשון ו1,028- בתואר שני. אולם מספר הבוגרים של תת-תחום זה הוא הגדול ביותר בקרב בוגרי התואר השלישי, ובתש"ף הוא היה 507 בוגרים. מספרם של בוגרי הרפואה קטן יותר – 640 בתואר ראשון ו832- בתואר שני (כולל בוגרי MD). על בוגרי תואר שלישי יש נתונים חלקיים בלבד מן השנים האחרונות. כמו כן ניתן לראות שמתחילת העשור הקודם חל גידול ניכר במספר בוגרי התואר הראשון והשני במקצועות העזר הרפואיים, שהתייצב בשנים האחרונות עלייה של כ50%-( בין 2009 ל2019- בבוגרי התואר הראשון וכ170%- בבוגרי התואר השני). ניתן לראות גידול מתון יותר במספר בוגרי התואר השני והשלישי במדעים הביולוגיים והחקלאות (עלייה של כ38%- בין 2009 ל2019- בבוגרי התואר השני וכ42%- בבוגרי התואר השלישי). אחד ההסברים האפשריים לגידול זה הוא היעדר אפשרויות תעסוקה מתאימות לבוגרי תואר ראשון במדעי החיים, דבר המוביל רבים מהם ללימודים מתקדמים83. תוארראשון תוארשני תוארשלישי בריאות ורווחה 34.0% 34.1% 30.0% 29.4% 28.6% 26.9% 27.0% 26.4% 23.7% 21.8% 20.5% 19.6% 18.9% 19.1% 17.6% 17.3% 16.8% 15.5% 15.4% 14.9% 14.7% 14.4% 13.9% 14.2% 13.8% 13.6% 12.4% 12.0% 12.1% 11.7% 10.5% 10.2% 9.9% 9.5% 9.5% 9.3% 9.2% 8.4% 5.3% קנדה ארצותהברית צרפת ניוזילנד ישראל הממלכההמאוחדת פינלנד שווייץ גרמניה שוודיה הולנד דנמרק גרמניה שווייץ ניוזילנד הולנד הממלכההמאוחדת דנמרק פינלנד צרפת ישראל קנדה שוודיה ארצותהברית גרמניה ישראל קנדה צרפת הממלכההמאוחדת ארצותהברית הולנד שווייץ ניוזילנד פינלנד שוודיה דנמרק OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ חקלאות, ייעור, דייג ווטרינריה 7.1% 6.6% 4.5% 4.0% 3.1% 3.2% 2.5% 2.6% 2.4% 2.2% 1.8% 1.4% 1.5% 1.6% 1.4% 1.4% 1.4% 1.6% 1.6% 1.5% 1.7% 1.1% 1.2% 1.2% 1.0% 1.1% 1.1% 1.2% 1.3% 0.8% 0.6% 0.7% 0.7% 0.6% 0.7% 0.8% 0.5% 0.4% 0.5% הממלכההמאוחדת צרפת ארצותהברית ישראל שוודיה קנדה שווייץ גרמניה ניוזילנד פינלנד דנמרק הולנד ישראל הממלכההמאוחדת ארצותהברית שוודיה צרפת ניוזילנד הולנד דנמרק קנדה שווייץ גרמניה פינלנד ישראל צרפת קנדה שוודיה דנמרק הממלכההמאוחדת הולנד ארצותהברית ניוזילנד שווייץ גרמניה פינלנד OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ OECDממוצעה־ איור61 שיעורבוגרימדעיהחייםוהרפואהלפיתת-.תחומיםולפיתוארבמדינותOECDנבחרות.)2020( מקור:GlanceatEducationOECD 83 להרחבה ראו למשל את דוח רשות החדשנות, "תמונת מצב: חדשנות בישראל "2021 .)2021( 152|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ בהשוואה בין-לאומית, כפי שנראה באיור 61, שיעור בוגרי התואר הראשון והשני בתחומי החקלאות מדעיהחייםוהרפואה והווטרינריה וכן בוגרי התואר הראשון בתחומי הרפואה והרווחה היה נמוך מאוד ביחס למדינות OECD נבחרות84. שיעור בוגרי התואר השלישי בתחומי החקלאות והווטרינריה וכן שיעור בוגרי התואר השני והשלישי בתחומי הרפואה והרווחה היה קרוב יותר לממוצע במדינות הOECD-, ועדיין נמוך מזה של מדינות נבחרות אחרות. נתונים אלה מעידים במידה רבה על מיעוט הבוגרים בתחומים אלה, בכל רמות התואר, והדבר עלול להוביל לפגיעה לא רק במחקר הבסיסי בישראל אלא גם באיכות השירותים הרפואיים הניתנים במדינה ובתעשייה הביו-רפואית. יחססטודנטים–סגל היחס בין מספר הסטודנטים לתואר ראשון ושני לאנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה הוא מהנמוכים בכל תחומי המדע אך מהגבוהים בתחומים אלה בקרב סטודנטים לתואר שלישי – ייתכן שבשל חלקם היחסי הקטן של הסטודנטים בתחום זה בתואר הראשון והשני מכלל הסטודנטים וחלקם היחסי הגדול בקרב הסטודנטים לתואר שלישי, כפי שנידון לעיל. כפי שנראה באיור 62, על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים הביולוגיים היו 4.6 סטודנטים לתואר ראשון, 1.8 סטודנטים לתואר שני ו2.4- סטודנטים לתואר שלישי. על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות בתחום החקלאות היו 8.6 סטודנטים לתואר ראשון, 4.2 סטודנטים לתואר שני ו2.4- סטודנטים לתואר שלישי. על כל איש סגל בכיר באוניברסיטאות במקצועות העזר הרפואיים היו 14.3 סטודנטים לתואר ראשון, 6.1 סטודנטים לתואר שני ו0.8- סטודנטים לתואר שלישי. כמו כן על כל איש סגל ברפואה היו כסטודנט אחד לתואר ראשון וכ1.7- סטודנטים לתואר שלישי (כולל MD). באיור 63 ניתן לראות שהיחס בין מספר הסטודנטים למספר חברי הסגל הבכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה נשאר ללא שינוי יחסית מאז 2015, לבד מזה של הסטודנטים לתואר הראשון והשני במקצועות העזר הרפואיים, שבהם ניתן לראות קיטון מסוים מאז שנת 2015, שהתייצב יחסית בשנים האחרונות. 84 בשל הבדלים בדרך הסיווג של תחומי המדע והלימוד השונים בנתוני הOECD- והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, יש הבדלים גם בין הנתונים הבין-לאומיים לבין הנתונים הלאומיים, למשל: בוגרי ביולוגיה מסווגים בOECD- כחלק מבוגרי מדעי הטבע (ועל כן אינם מופיעים באיור זה אלא במסגרת בוגרי מדעי הטבע בפרק המדעים המדויקים); בוגרי עבודה סוציאלית מסווגים בOECD- כבוגרי חלק ממקצועות הרפואה והרווחה. האופרהוםייחה יעדמ|153 תוארראשון תוארשני תוארשלישי 14.3 8.6 6.1 4.6 4.2 2.4 2.4 1.8 1.7 1 0.8 המדעיםהביולוגיים רפואה מקצועותעזררפואיים חקלאות איור62.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהחייםוהרפואהלפיתואר,תשפ"א.)2020/21( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.סטודנטיםלMD-מסווגיםבאיורזהכסטודנטיםלתוארשלישיברפואה.מקור:הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה רפואה המדעים הביולוגיים חקלאות מקצועות עזר רפואיים 20 15 10 5 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 תוארראשון תוארשני תוארשלישי איור63.יחססטודנטים–סגלבכירבאוניברסיטאותבתחומימדעיהחייםוהרפואהלפיתואר.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהאוניברסיטההפתוחה.סטודנטיםלMD-מסווגיםבאיורזהכסטודנטיםלתוארשלישיברפואה.מקור:הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה 154|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מימוןותקצוב מדעיהחייםוהרפואה אפיק המימון העיקרי למחקר בסיסי בישראל בכלל ובמדעי החיים והרפואה בפרט הוא דרך הקרן הלאומית למדע. כפי שנראה באיור 22 בפרק "תמונת מצב", במסלול המענקים האישיים של הקרן במחזור ההגשה של שנת 2021 אושרו מענקים חדשים בסכום כולל של כ49- מיליון ש"ח לשנה (לרוב לפרק זמן של שלוש–ארבע שנים) לחוקרים במדעי החיים והרפואה. שיעורו של סכום זה הוא כ35%- מהתקציב השנתי למענקים חדשים במסלול זה שאושרו בשנת 2021. סכום זה דומה לסכום שהוקצה למענקים אישיים חדשים בשנה זו בכל יתר מדעי הטבע גם יחד. חלקם של מדעי החיים והרפואה במסלול המענקים האישיים קטן בהדרגה לאורך השנים מאז שנת 2010 אז היה שיעורו כ39%-,, בין היתר בשל הגידול בחלקם של תחומי המדע האחרים ובעיקר מדעי החברה. שיעור המענק השנתי הממוצע לחוקרים במדעי החיים והרפואה במסלול זה היה כ277.3- אלף ש"ח במחזור 2021. כפי שנראה באיור 24 בפרק "תמונת מצב", הדרישה למענקי מחקר בקרב חוקרים במדעי החיים והרפואה עלתה בעשרים השנים האחרונות בהדרגה מ390- הגשות במחזור 2003 ל590- הגשות במחזור 2021. אולם אין ניכרת ירידה בשיעור הזכייה בתחום זה, שהיה לאורך עשרים השנים האחרונות מעט יותר מ30%-. מלבד תוכנית המענקים האישיים הקרן הלאומית למדע תומכת במחקרים במדעי החיים והרפואה גם באמצעות תוכניות ייעודיות, לרוב מוגבלות בזמן, וכך בפועל המימון המוקצה לתחום זה גדול מזה המוקצה בתוכנית המענקים האישיים בלבד, ולכן הוא גדול גם מסך המימון המוקצה לתחומי המדע האחרים. עם תוכניות אלה ניתן למנות את התוכנית "רפואה מותאמת אישית" (רמ"א), שתומכת במספר קטן של מענקים בכל שנה, אך בהיקף מימון גדול (עד 7 מיליון ש"ח למחקרים עתירי מידע רפואי ועד 2 מיליון ש"ח למחקרים ממוקדים יותר, לרוב לקבוצה של שלושה-ארבעה חוקרים), את התוכנית המשותפת קנדה-ישראל וכן את התוכנית לתמיכה במחקר של רופאים חוקרים בבתי החולים. חלק מתוכניות אלה שפעלו בשנים האחרונות צפויות להסתיים בקרוב ועתידות להיות מוחלפות בתוכנית חדשה ונרחבת יותר. דיון נרחב יותר על מימון מחקרים בתחומי מדעי החיים והרפואה מובא להלן. אפיק מימון נוסף למחקר בסיסי הוא תוכנית המו"פ של האיחוד האירופי, כשגולת הכותרת שלה היא מענקי מועצת המחקר האירופית ERC(). מענקים אלה חריגים בסכומי המענק הגדולים שהם מעמידים לרשות החוקרים (מיליוני שקלים) וביוקרה שבזכייתם. כפי שנראה באיור 32 בפרק "תמונת מצב", מתחילת תוכנית זו, בשנת 2007, ועד שנת 2021 זכו 275 חוקרים ישראלים מתחומי מדעי החיים והרפואה למענקים במסגרתה. שיעורם הוא כ7%- מכלל המענקים שניתנו במסגרת התוכנית, דבר המציב את ישראל במקום השישי בשיעור הצלחתה היחסית בתוכנית, אחרי גרמניה, הממלכה המאוחדת, צרפת, שווייץ והולנד. בהתחשב בגודלה של ישראל ביחס למדינות אירופה האחרות, נתון זה הוא עדות להצלחה מיוחדת של חוקרים ישראלים במדעי החיים והרפואה בתוכנית זו, ומכאן עדות לאיכותו הגבוהה של המחקר הישראלי בתחום שעומד גם בקריטריונים בין-לאומיים מחמירים. האופרהוםייחה יעדמ|155 עלותעריכתמחקריםבמדעי החייםוהרפואה המחקר במדעי החיים והרפואה הוא לרוב עתיר משאבים. מלבד הציוד המדעי המתקדם והיקר שאינו נופל בעלותו מזו של הנדרש לתחומי מדע אחרים, המחקר במדעי החיים נדרש לעיתים קרובות לכוח אדם רב יחסית ומשתמש במידה רבה בחומרים מתכלים, הכוללים חומרים ממוצא ביולוגי כגון חומרי גדילה לתאים, אנזימים ייעודיים וכימיקלים נדירים. על אלה יש להוסיף את המחקר בבעלי חיים, המייחד ענפי מחקר בתחום זה, שעלותו גבוהה ביותר. גם שעות שימוש במכשירים ייעודיים, כגון מיקרוסקופי אלקטרונים, מכונות לקריאה של רצפי דנ״א וספקטרומטרי מאסות, הן יקרות ביותר ולא רק בשל עלות המכשירים אלא גם בשל עלויות כוח האדם המקצועי המתפעל אותם. לפיכך לא מפתיע ששיעורי מענקי המחקר במדעי החיים והרפואה הם בדרך כלל גבוהים בממוצע מאלה שבתחומים אחרים (ראו בפרט איור 23 בפרק "תמונת מצב"). כדי לאפשר לחוקרים במדעי החיים והרפואה בישראל להמשיך ולקיים מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי, יש להתאים את המימון המוקצה לתחום זה לעלות עריכת המחקרים בו. בשנים האחרונות גוברות הטענות מצד גורמים שונים, ובכללם הפקולטות, אגפי הרכש במוסדות המחקר והחוקרים עצמם, על העלות ההולכת וגובהת של תשומות המחקר במדעי החיים והרפואה. ללא התאמה במימון המוקצה למחקר בתחום, עלות גבוהה זו שוחקת את יכולתו של המדע הישראלי לערוך מחקר פורץ דרך ותחרותי בקנה מידה עולמי. אמידת הערך הריאלי של המימון המוקצה למחקרים במדעי החיים והרפואה, ובייחוד של שיעור המענקים בתחום, מצריכה בדיקה מעמיקה, מפני שכיום אין בישראל מדד העוקב אחר עלותן של התשומות הנדרשות למחקר מדעי, בדומה למשל למדד יוקר המחיה או למדד תשומות הבנייה. לכן ניתן רק לשער מה הוא "יוקר המחקר" ולהעריכו אך בעקיפין. לגידולהמיוחסלעלותתשומותהמחקרבמדעיהחייםוהרפואהככלהנראהכמהסיבות:ראשית,התפתחויות טכנולוגיות של השנים האחרונות העמידו מכשור מדעי מתקדם ויקר יותר שהשימוש בו הופך לנקודת מוצא הכרחית לכל העוסקים במחקר בתחום85; שנית, עלייה בשכר במשק עשויה להגדיל את עלות העסקה של צוות מעבדות המחקר (מנהלי המעבדה, שהם לרוב בעלי תואר שלישי המועסקים בעבודה זו במשרה מלאה, וכן עוזרי המחקר, שהם לרוב סטודנטים לתואר ראשון או תלמידי מחקר המקבלים את הכשרתם המחקרית במעבדה, לרוב במשרה מלאה ובמימון מלא מתקציב המוסד והחוקרים86;) שלישית, עליית מחירם של החומרים המתכלים המשמשים למחקר עשויה להגביה את עלות תשומות המחקר. 85 ראו לדוגמה את המקרה של הפיתוח בתחום מיקרוסקופיית האלקטרונים הקריוגנית CryoEM(). להרחבה ראו את דוח האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "דוח הוועדה לבחינת הקמת מרכז לאומי למיקרוסקופיית אלקטרונים קריוגנית CryoEM( מתקדמת") (יוני ).2020 86 שכר המינימום בישראל עלה בכ23%- משנת 2012 (מ4,300- ש"ח בחודש ל5,300- ש"ח בשנת 2022). בדומה לזה, השכר הממוצע במשק (ברוטו, במחירים קבועים) עלה גם הוא בכ27%- מאז 2012, ראו את פרסום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, "השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר של עובדים ישראלים בשנת 2021" (מרץ ).2022 156|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ ניתן ללמוד על הגידול האפשרי בעלות תשומות המחקר במדעי החיים והרפואה באמצעות מדד מחיר מדעיהחייםוהרפואה המחקר והפיתוח הביו-רפואי BRDPI( – Index Price Development and Research Biomedical) של המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית NIH( – Health of Institutes National). מטרתו של מדד זה היא לאמוד את השינוי הנדרש בתקציב מכונים אלה כדי לשמור על כוח הקנייה שלהם. כפי שנראה באיור 64 עלות תשומות המחקר הביו-,רפואי בארצות הברית עלתה בעשר השנים האחרונות בכ2.5%-1%- בשנה, והיא צפויה להמשיך ולעלות במידה דומה גם בשנים הקרובות. על פי זה ניתן לחשב ולראות שמענק מחקר שסכומו 100 אלף דולר בשנת 2012 צריך להיות בשנת 2021 כ121- אלף דולר כדי להיות מותאם לעלייה בעלות תשומות המחקר בתחום. היות שנתונים אלה מתייחסים למצב בארצות הברית, הם אינם בהכרח משקפים את המצב בישראל. אולם ניתן לשער שגם אם מידת עלייתן של תשומות המחקר בישראל לא הייתה דומה לזו שבארצות הברית, מגמת העלייה הכללית כן דומה. כמו כן מדד זה יכול לשמש מקור לפיתוח מדד דומה בישראל. שיעורשינוי אלפי שנתי דולרים 3.5% 160 3.0% 140 2.5% 120 2.0% 100 80 1.5% 60 1.0% 40 0.5% 20 0.0% 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 *2021 **2022 **2023 **2024 **2025 **2026 **2027 המחשהלשיעורהתקציב(נומינלי)הנדרשלשימור שיעורשינוישנתי כוחקנייהלפישנתבסיס2012 איור64 מדדמחירהמחקרוהפיתוחהביו-.רפואיBRDPI( בארצותהברית.) *הערכהראשונית;**תחזית.מקור:משרדהתקציבשלהמכוניםהלאומייםלבריאותשלארצותהברית מעקב אחר היקף המימון הניתן מטעם הקרן הלאומית למדע למחקרים בתחום מדעי החיים והרפואה יכול לספק עדות נוספת, אם כי ראשונית בלבד, לעלייה אפשרית בתשומות המחקר בתחום. כפי שנראה באיור 65, סכום המענק הממוצע (בערך נומינלי) בתוכנית המענקים האישיים של הקרן עבור מחקרים בתחומי מדעי החיים והרפואה נותר כמעט ללא שינוי מאז שנת 2013 שבה הוא היה כ274.6-, אלף ש"ח לשנה, ועד לשנת 2021 שבה הוא היה כ277.3-, אלף ש"ח (כשבשיא, בשנת 2017 הוא היה כ284.4-, אלף האופרהוםייחה יעדמ|157 ש"ח). בהנחה סבירה שעלות תשומות המחקר עלתה בעשור החולף, יציבותו היחסית של סכום המענק הממוצע מעידה בפועל על ירידה בערכו הריאלי. לשם השוואה, סכום המענק הממוצע של המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית עלה (נומינלית) בשנים 2021-2012 בכ87.37.6%- עדות נוספת לכך שייתכן שסכום המענקים אינו מספיק לתשומות המחקר בתחום עולה מבחינת סכום המענק שאותו ביקשו החוקרים לעומת זה שאושר בפועל (תוכנית הקרן אינה מגבילה את סכום המענק שחוקרים רשאים לבקש). כפי שניתן לראות, לאורך כל מחזורי התוכנית מאז 2012, סכום המענק הממוצע שאותו ביקשו החוקרים גדול מהסכום הממוצע שאושר, אולם פער זה הלך וגדל עם השנים, בעיקר בשל הגידול בסכום המימון שנתבקש משנת 2012 ועד לשנת 2018 (סכום המענק הממוצע שנתבקש עלה מכ319.7- אלף ש"ח ל405.8- אלף ש"ח88.) 500 450 400 350 300 250 200 150 100 50 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 מבוקש מאושר איור65.סכוםהמענקהשנתיהממוצע(אלפיש"ח)למחקרבמדעיהחייםוהרפואהבתוכניתהמענקיםהאישייםשלהקרן הלאומיתלמדע,לפימחזוריהגשה2021–2012(). באיורמופיעגםסכוםהמענקהממוצעכפישביקשוהחוקריםהזוכיםבכלמחזורוכןסכוםהמענקהמזעריוהמרבישאושרו(בסֹוגֵר-טָעּות).הסכומים במחיריםשוטפים.מקור:עיבודלנתוניהקרןהלאומיתלמדע נתונים אלה מצביעים על צורך לערוך בחינה מעמיקה של עלות תשומות המחקר בתחומי מדעי החיים והרפואה ושל היקפו ואופיו של המימון המוקצה לתחום ולכל מענק מחקר בו. אם אכן חלו עליות ניכרות במחיר תשומות המחקר, יש לבצע באלה התאמות ולהגדיל את שיעור מענקי המחקר. תוכניות ייעודיות 87 ראו את פרסום המכונים הלאומיים לבריאות של ארצות הברית, Book" Data ."NIH 88 להרחבה ראו את הדיון בנוגע לפער שבין הביקוש למענקי הקרן הלאומית למדע להיצע הניתן בפועל בפרק "תמונת מצב." 158|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המאפשרות מימון רב יותר לכל מחקר, כמו תוכנית הרפואה המותאמת אישית של הקרן הלאומית למדע מדעיהחייםוהרפואה שצוינה לעיל או כל תוכנית דומה שתוקם בעתיד, עשויות לספק מענה מסוים לבעיה זו. אולם תוכניות ייעודיות אלה, המכוונות למספר קטן יחסית של חוקרים בתחומים מוגדרים מאוד, אינן פוטרות מהצורך לבחון התאמות גם בתוכניות מענקים אחרות – בעיקר בתוכניות הבסיסיות, בקרן הלאומית למדע ובגופי מימון אחרים – כדי לשמור על הערך הריאלי של מענקי המחקר בתחום. מלבד בחינת הצורך בהגדלת המימון המוקצה למחקרים במדעי החיים והרפואה יש מקום לבחון גם את האפשרות להוריד את עלות תשומות המחקר עצמן. ישראל ידועה כמדינה יקרה יחסית למדינות מפותחות אחרות. לדוגמה, היא ממוקמת במדינות שבהן רמת המחירים הגבוהה ביותר ביחס למדינות ה89.OECD- סביר להניח שגם תשומות המחקר בישראל יקרות מאלה שבמדינות אחרות, ולכן חוקרים ישראלים זקוקים למימון רב יותר כדי לערוך מחקר בסדר גודל דומה לזה של עמיתיהם במדינות אחרות. רמת המחירים הגבוהה בישראל יכולה לנבוע בחלקה מהיותה של ישראל מדינת אי בפועל, המנותקת ממרכזי הייצור וההפצה של מוצרים רבים, עובדה המעלה את עלויות השילוח, ההספקה וגם השירות של מוצרים לצרכן הישראלי. היא יכולה לנבוע גם ממבנה השוק המקומי שאפשר שיש בו רמה נמוכה של תחרות או מרגולציה מקומית. אם מגזר הציוד המדעי מצומצם מבחינת מספר החברות הפועלות בו, ואם לחלקן גם יש זיכיונות ייבוא בלעדיים של חברות בחו"ל, ניתן לצפות לעלייה במחירי הציוד המדעי לטובת שולי רווח גדולים יותר לחברות אלה. רגולציה מקומית יכולה להשפיע על מחירי הציוד המדעי בדרכים שונות, למשל באופן מיסוי ציוד זה. לדוגמה, מוסדות רפואיים פטורים ממיסים שונים על ייבוא כוהל ורכישתו, אך לא מוסדות מחקר90. נתינת פטור או הקלה ממיסים שונים לייבוא ולרכישה של כוהל או של ציוד מדעי אחר יכולה לסייע להוריד את עלויותיו של ציוד זה. הורדת עלות תשומות המחקר יכולה להיעשות לא רק באמצעות פיקוח והסדרה של מגזר הציוד המדעי או בשינויים רגולטוריים אחרים. שיתוף פעולה בין מוסדות המחקר עצמם לריכוז כוח קנייה ולצמצום עלויות לוגיסטיות יכול גם הוא לתרום למטרה זו. שיתוף פעולה ממוקד יותר ברוח זו, בנוגע לתשתיות מידע וטכנולוגיה בלבד, מתקיים זה מכבר בין האוניברסיטאות באמצעות מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי (מחב"א). דברים אלה הם רק תחילתו של דיון בנושא זה, והם דורשים בחינה מעמיקה יותר לאפיון הבעיות שעולות מהם ולמציאת דרכים לפתרונן. התמודדות עימן חשובה לא רק לשם חיזוק המחקר במדעי החיים והרפואה בישראל אלא גם להבטחת ניצול יעיל של כספי הציבור הרבים המוקדשים למחקר מדעי. 89 להרחבה ראו את מדד רמת המחירים באתר ה.OECD- 90 ראו את נוהל רשות המיסים בישראל, "נוהל פטור מותנה." האופרהוםייחה יעדמ|159 מחקרבידירופאים רופאים-חוקרים הם רופאים שנוסף על עבודתם הקלינית הם עורכים מחקר מדעי (בסיסי או יישומי). לשילוב בין העבודה הקלינית למחקר מדעי יש פוטנציאל תרומה רב – לשתי זירות אלה ואף מחוץ להן. בפעילות של רופאים-חוקרים יש כדי לשפר את איכות הטיפול הרפואי, מפני שבדרך זו הרופאים יכולים לעמוד בחזית הפיתוחים המדעיים והטכנולוגיים ולהשתמש בהם לטובת טיפול רפואי. יתרה מזאת, רופאים שמנוסים במחקר רפואי יכולים להסביר היטב לעמיתיהם חידושים ברפואה המסתמכים על מחקר בסיסי וקליני, ובכך לעשותם נגישים יותר לשאר הצוות המטפל. רופאים-חוקרים שעוסקים בהכשרת סטודנטים לרפואה יכולים גם לשפר את איכות הכשרתם, מפני שהוראת הרפואה המודרנית דורשת הרבה יותר מהקניית פרקטיקה אבחנתית וטיפולית. סטודנטים לרפואה ורופאים מתמחים וצעירים רוצים ונדרשים להבין את הרקע המדעי שבבסיס האבחון והטיפול ולהבין כיצד מגבשים בעזרת כלים מדעיים חלופות טיפוליות. לרופא החוקר יש יכולת טובה יותר להתמודד עם שאלות המתלמדים ולהקנות להם כלים ביקורתיים לבחינת האבחון והטיפול. לפעילותם של רופאים-חוקרים תרומה חשובה גם למחקר המדעי. פעילות מחקרית בידי רופאים מרחיבה את היקף המחקר במדינה. העבודה הקלינית מעשירה את המחקר המדעי מפני שלרוב המחקר הרפואי מתנהל בידי חוקרים שאינם עוסקים בעבודה קלינית. לכן המחקר המדעי מתקיים לעיתים קרובות במנותק מהפעילות הקלינית ומהבעיות שעימן היא מתמודדת. נוסף על זה, שילוב של פעילות קלינית ומדעית יכול להקל את תהליכי התרגום של הידע המדעי לפיתוחים רפואיים שונים, למשל לפיתוח תרופות או טכנולוגיות אחרות. מלבד שיפור איכות הטיפול הרפואי, תהליכים אלה יכולים להשיא תרומה גם לתחומים אחרים, למשל כלכליים, בכך שהם מזינים את התעשייה הרלוונטית בישראל. לפי בדיקת מוסד שמואל נאמן, מגזר בתי החולים אחראי לכ2%- מההגשות השנתיות לרישום פטנטים של גופים מישראל (כ80%-70%- מיתר ההגשות מישראל הן של חברות פרטיות או ציבוריות, וכ20%-10%- – של האוניברסיטאות91.) חרף התרומה הרבה של רופאים-חוקרים למחקר המדעי ולאיכות הרפואה בישראל, רופאים בישראל המעוניינים לעסוק במחקר בד בבד עם עבודתם הקלינית ניצבים בפני אתגרים מגוונים, היוצרים תנאים המקשים עליהם לערוך מחקר מדעי ופוגעים במוטיבציה לעריכתו. מסיבה זו, וכפי שנידון בהרחבה כבר בדוח האקדמיה הלאומית למדעים משנת 2009 התחום נמצא בתת-,מיצוי92. קשה לאמוד את מספר הרופאים בישראל העוסקים במחקר, משום שאלה אינם בהכרח בעלי תואר, תקן או שיוך מוסדי ייחודי. אומדן חלקי יכול להתקבל בדרכים עקיפות, למשל על בסיס מענקי המחקר 91 ראו את דוח מוסד שמואל נאמן, "תפוקות מו"פ בישראל 2000-2019: חקר הפעילות ההמצאתית של פעילות מקומית וזרה ברשות הפטנטים הישראלית" (מרץ .)2021 92 ראו את האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל" .)2009( 160|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ שנותנת הקרן הלאומית למדע. בשנים 2021-2018 העניקה הקרן מימון ל87- חוקרים שהשתייכו למוסד מדעיהחייםוהרפואה רפואי93. נתון זה משקף בהכרח הערכת חסר, משום שהוא אינו כולל חוקרים המשויכים למוסדות רפואיים שהגישו בקשות למענק אך לא זכו לו בשנים אלה, וכן רופאים המחזיקים בתקן גם באחת מהאוניברסיטאות והגישו את בקשתם לקרן באמצעות האוניברסיטה ולא באמצעות המוסד הרפואי שאליו הם שייכים. אומדן אחר יכול להתבסס על בוגרי מסלול MD-PhD, שנוסף על לימודי רפואה הוא כולל גם מסלול הכשרה מחקרי (לתואר PhD). לפי בדיקת מוסד שמואל נאמן, בשנים 2019-2000 סיימו מסלול זה 228 סטודנטים: מראשית שנות האלפיים גדל מספר הבוגרים השנתי בהדרגה עד לשיא של 24 בוגרים בשנת 2010, אך בשנים האחרונות מספר הבוגרים נמצא במגמת קיטון והתייצבות סביב מספר בוגרים קטן בכל שנה 9( בשנת 2018 ו6- בשנת 94.)2017 אולם גם אומדן זה חלקי בלבד, מפני שלימודי PhD אינם תנאי הכרחי לעריכת מחקר רפואי, ומפני שלא כל בוגרי מסלול זה אכן משתלבים לבסוף בפעילות מחקרית. כאמור, יש אתגרים שונים הניצבים בפניהם של רופאים-חוקרים. אלה מקשים את קידום פעילותם המחקרית בד בבד עם עבודתם הקלינית העמוסה ממילא. ניתן לחלק אתגרים אלה לכאלה הנוגעים למוטיבציה ולהכשרה של רופאים-חוקרים, להיבטים מנהלתיים ולסוגיות מימון ותקצוב. התנאים ההכרחיים הראשוניים לפעילות של רופאים-חוקרים הם רצון של רופאים לעסוק בפעילות מחקרית בד בבד עם פעילותם הקלינית (מוטיבציה) וקיומם של כישורים מתאימים ומיומנויות מחקריות מתאימות (הכשרה). שני אלה צריכים לקבל מענה כבר בשלבים מוקדמים של הכשרת סטודנטים לרפואה. יש לחשוף את הסטודנטים לאפשרות זו אגב העלאת יוקרתה, למשל באמצעות תוכניות לימוד ייעודיות או באופן רחב יותר, בהעלאת יוקרתם של רופאים-חוקרים באמצעות פרסום הישגיהם, הענקת פרסים לרופאים-חוקרים מצטיינים ועוד. כמו כן עריכת מחקרים מדעיים ברמה גבוהה מחייבת כישורים מתקדמים בשיטות מחקר, בשיטות לניתוח סטטיסטי, בהכרת הספרות המדעית הרלוונטית וכן בכישורים נלווים כמו כתיבת הצעות מחקר והגשתן לקרנות. כישורים אלה אינם מוקנים ברמה מספקת בלימודי הרפואה95. מסלול לימודים המשלב הכשרה רפואית עם הכשרה מחקרית (תוכניות MD-PhD) הוא אמצעי הכשרה מרכזי לרופאים-חוקרים (אף שיש רופאים-חוקרים בעלי תואר MD בלבד). מסלול זה מאריך את משך לימודי הרפואה בכשלוש שנים (לכעשר שנים סך הכול) ומצריך תמיכה כספית בסטודנטים כדי שיוכלו להקדיש את זמנם למחקר וללימודים96. אולם נראה שהאתגר העיקרי בהכשרתם של רופאים-חוקרים נעוץ דווקא בשלבים מתקדמים יותר, בליווי ובהכשרה מתקדמת בהיותם בראשית דרכם, כפי שנעשה למשל באמצעות תוכניות ייעודיות בבתי החולים, כמו "אופק" של המרכז הרפואי האוניברסיטאי הדסה 93 בהתבסס על מאגר המידע שהוקם בקרן הלאומית למדע, בכל תוכניות המענקים, ועל בסיס המוסד שדרכו הוגשה הבקשה למענק. 94 ראו את פרסום מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול המשולב רופא-חוקר MD/PhD באוניברסיטאות בישראל" (יוני .)2020 95 בעיה זו הודגשה כבר בדוח האקדמיה הלאומית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל" 2009(), ובדוח מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול המשולב רופא-חוקר MD/PhD באוניברסיטאות בישראל" (יוני .)2020 96 סטודנטים במסלולים אלה זוכים לרוב למלגות מחיה מבתי הספר לרפואה. תמיכה נוספת ניתנת באמצעות מלגות פולקס של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. האופרהוםייחה יעדמ|161 ו"תלפיות" של המרכז הרפואי שיבא, המעניקות לרופאים-חוקרים בראשית דרכם מעטפת ליווי וחונכות (נוסף על סיוע ראשוני בהקמת מעבדה ובהקצאת זמן שמור למחקר). מנקודת מבט מנהלתית, הקושי הגדול ביותר העומד בפני פעילותם של רופאים-חוקרים הוא הבטחת זמן שמור למחקר time( protected) המְפַנה לרופאים זמן ייעודי לפעילות מחקר ומשחררת אותם מחלק מחובותיהם הקליניות97. לזמן השמור חשיבות מיוחדת מבחינתם של רופאים מתמחים שלעיתים קרובות עומס עבודתם הקלינית רב מזה של רופאים ותיקים. הזמן השמור מושפע מאוד גם ממדיניותם של הנהלות בתי החולים וראשי המחלקות שלעיתים אינם רואים בעין יפה הקצאת זמן ייעודי למחקר בשל העומס הקליני במחלקות ובשל העובדה שתקצובן והערכתן נעשים על בסיס הפעילות הקלינית בהן בלבד98. כיום יש מסגרות שונות שתומכות בהקצאת זמן שמור למחקר, למשל בתוכניות ייעודיות של בתי החולים לרופאים-חוקרים (כמו "אופק" של הדסה ו"תלפיות" של שיבא) או במענקי מחקר כמו אלה שב-התוכנית הייעודית לרופאים-חוקרים של הקרן הלאומית למדע, שמספקים מימון לזמן שמור מלבד המענק למימון המחקר עצמו. אולם לרוב המענה שנותנות מסגרות אלה אינו ארוך טווח והן מוגבלות לזמן התוכנית או המענק בלבד. בהיעדר אופק מסודר להמשך הפעילות המחקרית רופאים רבים נמנעים מלכתחילה מלפנות לנתיב זה. לכן פתרון מערכתי לנושא חייב לכלול הקצאת זמן שמור קבוע או ארוך טווח, למשל באמצעות תקנים ייעודיים. מובן שצעד מסוג זה מחייב הגדלה של מספר תקני הרופאים ואיושם במחלקות הרלוונטיות שהעומס הקליני בהן ממילא רב מאוד (וחלקן נמצאות בתת תקינה).- מלבד הקצאת זמן שמור, לרשות הרופאים-חוקרים צריכות לעמוד תשתיות מחקר מתאימות, הן מעבדות אישיות והן מוסדיות. תשתיות אלה כמובן דורשות תחזוקה שוטפת והעסקת כוח אדם מקצועי נלווה. כיום אפיקי המימון להקמת מעבדה חדשה לרופאים-חוקרים צעירים מוגבלים מאוד, וגם עבור תשתיות מוסדיות המימון מוגבל. כל האתגרים שתוארו לעיל מתכנסים לבסוף למחסור במימון ובתקצוב של מחקר שנערך בידי רופאים. להיבטים רבים שצוינו לעיל משמעויות תקציביות: מלגות ללימודי PhD, תקציב להקמת מעבדות אישיות ותשתיות מוסדיות, והקריטי ביותר – מימון הזמן השמור למחקר (שכולל ברמתו הבסיסית ביותר את שכר הרופא, וברמה המערכתית – גם תוספת תקנים קליניים). חלק מבעיות אלה אפשר לפתור באמצעות תוכנית המקודמת בימים אלה על ידי הקרן הלאומית למדע, שעתידה להרחיב את מסגרות התמיכה הקיימות היום בקרן המוקדשות לנושא זה. אולם חשוב להדגיש שטיפוח של רופאים-חוקרים והתמודדות עם האתגרים שצוינו לעיל אינם יכולים להתמצות בהקצאת מימון למענקי מחקר או להקמת תשתיות מחקר לרופאים-חוקרים. נוסף על הקצאת מימון שכזה יש ליישב את הקשיים המנהלתיים השונים הקשורים לפעילות של רופאים-חוקרים במערכת הבריאות ולהבטיח תמיכה בהם לאורך כל שנות פעילותם המחקרית. 97 נקודה זו הודגשה ביתר שאת בדוחות שונים: בדוחות האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, "דוח ועדת ההיגוי להערכת מצב המחקר הביו-רפואי בישראל" 2009() ו"דוח מצב המדע בישראל תש"ף" (דצמבר 2019), ובדוח מוסד שמואל נאמן, "בוגרי תארים במסלול המשולב רופא-חוקר MD/PhD באוניברסיטאות בישראל" (יוני ).2020 98 יש חשיבות רבה לטענות רבות בנוגע למחסור ברופאים בישראל וליחס הנמוך יחסית של רופאים ל1,000- תושבים בישראל לעומת מדינות OECD אחרות. להרחבה ראו 2021 Glance, a at Health .OECD: 162|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהחייםוהרפואה האופרהוםייחה יעדמ|163 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 עלותעריכתמחקריםבמדעיהחייםוהרפואה לפתח מדד לעלות תשומות המחקר. מדד כזה יאפשר מעקב אחר העלויות המשתנות של תשומות 1 המחקר בישראל, וייתכן אף בהשוואה לעולם, וביצוע התאמות בהיקפו ובאופן מימונו של המחקר המדעי. לבחון את היקפו ואת אופן מימונו של המחקר במדעי החיים והרפואה ולהתאימם לעלייה בעלויות 2 תשומות המחקר בתחום. לבחון דרכים להורדת עלות תשומות המחקר בישראל, בין היתר אגב בדיקת התנהלות השוק, 3 הרגולציה בתחום זה ושיתופי פעולה אפשריים בין מוסדות המחקר בישראל. מחקרבידירופאים להקצות מימון נרחב לרופאים-חוקרים בראשית דרכם כדי להבטיח זמן שמור למחקר, מימון 4 להקמת מעבדה ומימון נאות לביסוסה ולפיתוחה של פעילותם המחקרית. מימון כזה יכול וצריך להיות מוקצה הן מצד הגופים האחראים להקצאת כספי מחקר והן מצד מערכת הבריאות, בתי החולים וקופות החולים עצמם. להנהיג תמריצים לבתי החולים, לקופות החולים ולמחלקותיהם לעידוד פעילות מחקרית בקרב 5 רופאים, למשל באמצעות תגמול בגין תפוקות מחקר, בדומה לנעשה במערכת ההשכלה הגבוהה. ליצור תקנים ייעודיים לרופאים-חוקרים שיבטיחו לרופאים נבחרים הקצאת זמן שמור למחקר 6 באופן סדור וארוך טווח. תקנים אלה יכולים להתחדש אחת לכמה שנים לפי תוצאות בחינתה של הפעילות המחקרית של הרופאים או להיות מוגבלים לרופאים בתחילת דרכם למספר שנים גדול יחסית כדי לאפשר להם להתבסס כחוקרים. יש לדאוג לצמצם ככל הניתן פגיעה בתנאי העסקתם של רופאים בתקנים כאלה או בקידומם בדרג המנהלי-קליני. 164|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מדעיהחייםוהרפואה האופרהוםייחה יעדמ|165 דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג2022/ המחקר במכללות האקדמיות 166|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ מספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות הרחיבו מאוד את נגישותה של ההשכלה הגבוהה, בייחוד בפריפריה הגאוגרפית, החברתית והכלכלית של ישראל. בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילותהמחקריתבמכללות,ובייחודהמחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי בהן מצטיין. במכללות נפתחו מסלולים ללימודי תואר שני, ומספר גדל והולך של בוגריהן משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. חיזוק המחקר במכללות נושא הזדמנויות רחבות למערכת ההשכלה הגבוהה, למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. תוימדקאה תוללכמב רקחמה|167 מ ספרן של המכללות האקדמיות וכן חלקן במערכת ההשכלה הגבוהה בישראל גדלו במידה ניכרת למן שנות התשעים של המאה הקודמת. המכללות הרחיבו מאוד את נגישותה של ההשכלה הגבוהה, בייחוד בפריפריה הגאוגרפית, החברתית והכלכלית של ישראל. לעומת האוניברסיטאות, שיועדו לשאת את דגל המצוינות המחקרית ולהיות אפיק לימודים למספר קטן יחסית של סטודנטים שעיקר עניינם במחקר, והם יהיו העתודה ללימודים מתקדמים ולחוקרי העתיד, המכללות יועדו ביסודן לסטודנטים שמעוניינים לרכוש ידע מקצועי ברמה גבוהה, בעיקר לרמת תואר ראשון בלבד, כדי שיוכלו להשתלב לאחר מכן בשוק העבודה הכללי במקצועות שדורשים מיומנויות אקדמיות99. אולם בנקוף השנים התרחבה מאוד הפעילות המחקרית במכללות, ובייחוד המחקר היישומי, אך גם המחקר הבסיסי בהן מצטיין. יתר על כן, בחלק מהמכללות נפתחו מסלולים ללימודי תואר שני (ללא תזה, ובמידה הולכת וגדלה – גם עם תזה), ומספר גדל והולך של בוגרי המכללות משתלב בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות. בשל מגמות אלה יש לבחון את מקומו של המחקר במכללות, על חשיבותו לאיכות ההוראה במוסדות אלה ועל ההזדמנויות הרחבות יותר שהוא מציע למערכת ההשכלה הגבוהה, למדע, לביטחון ולכלכלה במדינה. פרק זה רחוק מלהציע דיון מקיף בעניין, אך הוא בוחן בקצרה את ההזדמנויות, האתגרים והמחסומים הניצבים בפני קידום המחקר במכללות, בייחוד המחקר היישומי, ומגבש המלצות ראשוניות לחיזוקו. הפרק מבטא קריאה לשיח מעמיק יותר על מקומו של המחקר במכללות בהשתתפות כלל בעלי העניין הרלוונטיים. תמונתמצב נכון לשנת 2022 יש בישראל 20 מכללות מתוקצבות, 9 מכללות חוץ-תקציביות ו22- מכללות אקדמיות לחינוך100. כמו כן שתי מכללות אקדמיות הוכרו בעשור האחרון כאוניברסיטאות: אוניברסיטת אריאל בשומרון 2012( ואוניברסיטת רייכמן (לשעבר, המרכז הבינתחומי הרצליה,) 2021). על זה ניתן להוסיף את מכללת תל-חי, שעתידה, לפי החלטת המל"ג, לקבל גם היא מעמד של אוניברסיטה101. 99 להרחבה ראו את דוח שוחט, "דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל" (יולי .)2007 100 להרחבה ראו את רשימת מוסדות ההשכלה הגבוהה בישראל באתר המועצה להשכלה גבוהה. 101 ראו את החלטת המל"ג, "דו"ח הוועדה לנושא הקמת אוניברסיטה בגליל" 28( בספטמבר .)2022 168|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אנשיסגל המחקרבמכללות כפי שנראה באיור 66, בשנת 2021 היו 3,221 אנשי סגל בכיר במכללות האקדמיות, המבטאים כ2,895- משרות שלמות. כפי שניתן לראות באיור זה, מרביתם הם אנשי סגל בדרגת מרצה (לפי ספירת ראשים: 1,172 כ36%-,) ומרצה בכיר 1,369( כ43%-,), ורק מיעוטם הם בדרגות האקדמיות הגבוהות ביותר של פרופסור-חבר 450( כ14%-,) ופרופסור מן המניין 230( כ7%-,). כמו כן בעשרים השנים האחרונות ניכר גידול ברור של כ97%- (לפי ספירת ראשים) במספר אנשי הסגל הבכיר במכללות, לעומת מספרם בשנת 2002, שהיה אז 1,634. כפי שניתן לראות באיור 67, שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל עלה בהדרגה לאורך השנים מכ19%- בשנת 2022 ועד כ28%- בשנת 2021. אולם ניתן לראות ירידה מסוימת בשיעורם משנת 2013 אז הוא הגיע לשיא של כ32%-,. ברמה הלאומית חלק ניכר מאנשי הסגל בדרגות האקדמיות הנמוכות נמצאים במכללות האקדמיות: כ43%- מאנשי הסגל בדרגת מרצה וכ33%- מאנשי הסגל בדרגת מרצה בכיר. לעומת זאת עיקר אנשי הסגל בדרגות הגבוהות נמצאים באוניברסיטאות, כאשר רק כ18%- מאנשי הסגל בדרגת פרופסור-חבר נמצאים במכללות האקדמיות, ורק כ11%- מאנשי הסגל בדרגת פרופסור מן המניין. מכיוון שהקריטריונים לקידום אנשי הסגל במכללות אינם שונים מהותית מאלה של אנשי הסגל באוניברסיטאות, ובולטת בהם מצוינות מחקרית, חלקם של אנשי הסגל מהמכללות בדרגות האקדמיות הגבוהות מעיד במידה מסוימת על היקף המחקר הקטן יחסית בתחומן, הנובע מייעודן, שמתמקד בהוראה, וכן מהקושי ומהאתגרים הייחודיים הניצבים בפני חוקרים במכללות, כפי שיידון בהמשך. עם זאת ראוי לציין שבמכללות קיימים מסלולי קידום שאינם מסתמכים על פעילות מחקרית (פרסומים מדעיים) אלא על קריטריונים המעידים על מצוינות בפעילות מקצועית רלוונטית (לדוגמה, במחלקות ובמגמות לעיצוב ואומנויות). ספירת ראשים משרות שלמות 3,000 2,500 2,000 1,500 1,000 500 0 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 מרצה מרצהבכיר פרופ-'חבר פרופ'מןהמניין סךהכול איור66.מספראנשיהסגלהבכירבמכללותהאקדמיותלפידרגה,בשיטתספירתראשיםובשיטתמשרותשלמות.)2021–2002( הנתוניםאינםכולליםאתהמכללותהאקדמיותלחינוך.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה תוימדקאה תוללכמב רקחמה|169 ספירת ראשים משרות שלמות 50% 40% 30% 20% 10% 0% 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 2002 2004 2006 2008 2010 2012 2014 2016 2018 2020 2021 מרצה מרצהבכיר פרופ-'חבר פרופ'מןהמניין סךהכול איור67.שיעורםשלאנשיהסגלהבכירבמכללותמסךאנשיהסגלהבכירבישראל,לפידרגה,בשיטתספירתראשיםובשיטת משרותשלמות2021–2002(). הנתוניםאינםכולליםאתהמכללותהאקדמיותלחינוך.מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה כפי שנראה באיור 68, מרבית אנשי הסגל הבכיר במכללות הם מתחומי מדעי החברה ומשפטים 1,376( בשנת 2021). יתר אנשי הסגל הם ממדעי הרוח 918(), מתחומי המדעים המדויקים 483( בהנדסה ואדריכלות, 323 במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב ו182- במדעי הטבע) ורפואה 102.)299( אולם מאז שנת 2015 ניתן לראות גידול במספר אנשי הסגל בתחומי המדעים המדויקים והרפואה: מספר אנשי הסגל במדעי הטבע גדל בכ42%- (תוספת של 54 אנשי סגל נטו), ברפואה בכ41%- 87(), במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב בכ23%- 60( בהנדסה ואדריכלות בכ11%-), 46(). לעומת זאת רואים גידול מתון יותר במדעי החברה ומשפטים (כ,3%- 34 אנשי סגל) ובמדעי הרוח (כ,16%- 129 אנשי סגל). כמו כן, כפי שנראה באיור 69, חלקם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר במערכת ההשכלה הגבוהה הוא הרב ביותר במדעי החברה ומשפטים (בשנת 2021 – כ51%-), ובמידה קטנה יותר, אך לא מבוטלת, במדעי החברה (כ39%- הנדסה ואדריכלות (כ37%-),) ומתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (כ36%-). לעומת זאת ברפואה ובמדעי הטבע שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר נמוך מאוד: כ10%- וכ8%- בהתאמה. נתונים אלה מעידים על מרכזיותן היחסית של המכללות בתחומי מדעי החברה והרוח, אך גם משקפים מגמה מסוימת של גידול והתבססות ביתר תחומי המדע. 102 לפי שיטת ספירת ראשים. איש סגל בתקן כפול ושמשויך ליותר ממחלקה אחת / חוג אחד, עשוי להיחשב בשני תחומים בד בבד, ועל כן ייתכנו הבדלים קלים בין סך אנשי הסגל במכללות כפי שעולה מנתון זה לבין הנתונים לעיל שאינם כוללים חלוקה תחומית. 170|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 1,400 מדעיהחברהומשפטים המחקרבמכללות 1,200 1,000 מדעיהרוח 800 600 הנדסהואדריכלות 400 מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב רפואה 200 מדעיהטבע 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 איור68.מספראנשיהסגלהבכירבמכללותהאקדמיותלפיתחומים.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהמכללותהאקדמיותלחינוך.מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה 55% מדעיהחברהומשפטים 45% מדעיהרוח הנדסהואדריכלות 35% מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב 25% 15% רפואה מדעיהטבע 5% 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 איור69.שיעוראנשיהסגלהבכירבמכללותהאקדמיותמסךאנשיהסגלהבכירבישראללפיתחומים.)2021–2015( הנתוניםאינםכולליםאתהמכללותהאקדמיותלחינוך.מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה תוימדקאה תוללכמב רקחמה|171 סטודנטיםובוגרים כפי שעולה מאיור 70, חלק ניכר מבוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה לתואר ראשון ושני הם בוגרי המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך. בשנת תש"ף 2019/20() היה שיעורם של בוגרי המכללות לתואר ראשון במדעי הרוח כ78%- מסך בוגרי התואר הראשון בתחום זה באותה השנה (בעיקר בשל חלקן הרב של המכללות האקדמיות לחינוך בהכשרת בוגרים בתחומי החינוך וההוראה), כ57%- מסך הבוגרים במדעי החברה, כ42%- מסך הבוגרים במדעים המדויקים וכ33%- מסך הבוגרים במדעי החיים והרפואה. חלקן זה של המכללות קטן יותר בקרב בוגרי התואר השני, אך עדיין גדול יחסית לבוגרי מדעי הרוח (כ61%- ומדעי החברה (כ37%-)), ושולי יחסית לבוגרי המדעים המדויקים כ12%-( ומדעי החיים והרפואה (כ10%-)). כמו כן ניתן לראות שבכל ארבעת התחומים חלקם של בוגרי המכללות, הן לתואר ראשון והן לתואר שני, הוא במגמת גדילה מאז שנת תש"ע 2009/10(). בחלק מהמקרים מדובר בגידול דרסטי יחסית, למשל בקרב בוגרי מדעי הרוח (גידול של כ14- נקודות האחוז לתואר הראשון וכ38- נקודות האחוז לתואר השני), או בוגרי התואר השני במדעי החברה (עלייה של כ12- נקודות האחוז), ובחלק אחר – גידול מתון בלבד. נתונים אלה מעידים על חשיבותן ההולכת וגדלה של המכללות האקדמיות במערכת ההשכלה הגבוהה וגם על כניסתן ההדרגתית לתחום שבעבר היה שמור לאוניברסיטאות בלבד – לימודים מתקדמים לתואר שני. תוארראשון תוארשני 80% 60% 40% 20% 0% 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 2009/10 2010/11 2011/12 2012/13 2013/14 2014/15 2015/16 2016/17 2017/18 2018/19 2019/20 מדעיהרוח מדעיהחברה המדעיםהמדויקים מדעיהחייםוהרפואה איור70.שיעורבוגריהמכללותהאקדמיותוהמכללותהאקדמיותלחינוךמסךבוגרימערכתההשכלההגבוההלפיתחוםולפי תואר,תש"ע–תש"ף2019/20–2009/10(). מקור:עיבודלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה כפי שנראה באיור 71 כ19%-, מהסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בשנת הלימודים תשפ"א 2020/21() היו בוגרי תואר ראשון ממכללה. שיעור זה גבוה במיוחד בקרב סטודנטים לתואר שלישי במשפטים, שכ38%- מהם היו בוגרי תואר ראשון ממכללה, ונמוך יחסית בקרב סטודנטים לתואר שלישי 172|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ בתחומי ההנדסה והאדריכלות: כ10%- בלבד. נתון זה מעיד ביתר שאת שהמכללות האקדמיות אינן עוד המחקרבמכללות מכשירות רק כוח אדם מקצועי לשוק העבודה, ושחלק מבוגריהן משתלב לאחר מכן בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות, וייתכן שאף במשרות מחקר והוראה. 38% 24% 23% 20% 19% 17% 10% סךהכול משפטים מדעיהרוח רפואהומקצועות מדעיהחברה מדעיהטבע, הנדסה עזררפואיים מתמטיקה ואדריכלות וחקלאות איור71.שיעורהסטודנטיםלתוארשלישיבאוניברסיטאותבשנתתשפ"א2020/21()שהםבוגריתוארראשוןממכללה,לפי תחומים. מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה מימוןותקצוב תקציב ות"ת למכללות המתוקצבות היה בשנת הלימודים תשפ"ב כ1.8- מיליארד ש"ח, במסגרת המימון הישיר שניתן על ידי ות"ת למוסדות ההשכלה הגבוהה המתוקצבים. מימון זה, הנקבע לפי מודל התקצוב של ות"ת, ניתן רק בגין פעילות ההוראה במכללות, לעומת האוניברסיטאות הזוכות למימון גם בגין פעילותן המחקרית, כאשר סך ההשתתפות הישירה של ות"ת בתקציב האוניברסיטאות בגין מרכיב ההוראה ומרכיב המחקר בתשפ"ב היה כ6.7- מיליארד ש"ח103. מלבד מימון ות"ת, מגיע למוסדות ההשכלה הגבוהה מימון גם מגיוס ומזכייה במענקי מחקר שונים. בישראל יש כמה קרנות תחרותיות התומכות במחקר בסיסי לפי קריטריונים של מצוינות מדעית. בכל הקרנות האלה מספר ההגשות והזכיות של חוקרים מהמכללות קטן. בקרן הלאומית למדע יש זכיות ספורות של חוקרים מהמכללות בתוכנית המענקים האישיים בכל מחזור הגשה (בשנים 2021-2012 היו 103 ראו את פרסום ות"ת, "תקציב ות"ת למערכת ההשכלה הגבוהה לשנת הלימודים תשפ"ב" (יולי .)2021 תוימדקאה תוללכמב רקחמה|173 לפחות שתי זכיות, ולכל היותר – 13 בכל מחזור). זכיות אלה מבטאות כ2%- מסך הזכיות בכל מחזור. חלקם של חוקרים ממדעי החברה בזכיות אלה הוא הגדול ביותר. עם זאת כפי שנראה באיור 72, לאורך השנים חל גידול במספר ההגשות של חוקרים מהמכללות לתוכנית זו: בשנת 2012 הוגשו 41 בקשות למענקים לעומת 88 בשנת 2021. גם במקרה זה חלקם של מדעי החברה הוא הגדול ביותר הן במספר ההגשות בכל שנה והן בגידול בין מחזור למחזור: בשנת 2012 הוגשו 13 בקשות למענקים של חוקרים במדעי החברה מהמכללות, ובשנת 2021 הוגשו כבר 49 בקשות. חלקם של חוקרים מהאוניברסיטאות בתוכנית המענקים של מועצת המחקר האירופית ERC( היה כ98%-) מהזכיות של חוקרים ישראלים, כאשר רק 13 חוקרים מחוץ לאוניברסיטאות זכו במענק לאורך כל שנות התוכנית. גם במענקי המאגדים של תוכנית 2020 Horizon היה חלקם של החוקרים מהאוניברסיטאות כמעט מוחלט – יותר מ95%- בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה וכ88%- בתחומי מדעי הרוח והחברה – ומספר החוקרים הזוכים מחוץ לאוניברסיטאות היה אפוא לא גדול בכל תחום104. גם בקרנות הדו-לאומיות של ישראל עם ארצות הברית BSF() ועם גרמניה GIF() היה חלקם של חוקרי המכללות קטן ביותר – זכיות ספורות ששיעורן אחוזים ספורים מכלל המענקים של קרנות אלה. 90 80 70 60 50 40 30 20 10 0 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 סךהכול מדעיהחברה המדעיםהמדויקים מדעיהחייםוהרפואה מדעיהרוח איור72 מספרההגשותשלחוקריםממכללותלתוכניתהמענקיםהאישייםשלהקרןהלאומיתלמדעלפיתחומים.. מקור:הקרןהלאומיתלמדע 104 סך הזכיות הישראליות לפי תחומים: מדעי הטבע – 210, הנדסה וטכנולוגיה – 126, מדעי הרפואה והבריאות – 94, מדעי החקלאות – 30, מדעי החברה – 126, מדעי הרוח – .19 174|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ אף שנתונים אלה מעידים שעיקר המחקר הבסיסי המצטיין עודנו נערך באוניברסיטאות, הם גם מראים המחקרבמכללות שיש במכללות חוקרים העורכים מחקר בסיסי מצטיין העומד בסטנדרטים גבוהים ובין-לאומיים. הם מעידים בייחוד על היקפו ומצוינותו של המחקר בתחומי מדעי החברה הנערך במכללות ועל הדרישה ההולכת וגדלה של חוקרי המכללות בתחום זה למענקי מחקר. עם זאת ייתכן שנתונים אלה ישתנו בהדרגה בשל התבססותן הרחבה יותר של המכללות בתחומי המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה, כפי שעולה למשל מגידול במספר אנשי הסגל בתחומים אלה (ראו לעיל איור 68). מלבד זאת יש להדגיש שאופי המחקר הנערך במכללות הוא ברובו יישומי, ועל כן קיימים עבורן אפיקי מימון נוספים, ובהם מענקי מחקר מגופים התומכים בסוג מחקר זה, כמו המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ורשות החדשנות, וכן כספים הניתנים על בסיס שיתופי פעולה עם התעשייה. חשיבותושלהמחקרבמכללות וההזדמנויותהטמונותבו קיומו של מחקר במכללות, הן בסיסי והן יישומי, הוא עובדה מוגמרת שלא ניתן להתכחש לה. על היקפו ניתן להתרשם ממאגר שהוקם לאחרונה בשיתוף פעולה בין המכללות השונות. מאגר זה מרכז מידע על הפעילות המחקרית המתקיימת בתחומן, ובכלל זה על פרסומים, על מרכזי מחקר ועל מענקים www.ric.org.il( באתר כ13,000-). פרסומים מדעיים שעברו ביקורת עמיתים, נכון לכתיבת שורות אלו. פעילות מחקרית זו מוּנעת במידה רבה מהסקרנות ומהמוטיבציה של אנשי הסגל במכללות המעוניינים לשלב פעילות מחקרית ענפה עם פעילות ההוראה שלהם ומחזונן של חלק מהמכללות הרואות בשילוב מחקר והוראה יעד ראשון במעלה. בתחומים מסוימים מספר התקנים הקטן לאנשי סגל חדשים באוניברסיטאות, ועימו מספר גדול של בוגרי תואר שלישי, מביאים אנשי סגל חדשים ומצטיינים למכללות. אלה אינם מוכנים בהכרח לוותר על שאיפותיהם המחקריות, וחשוב מאוד לטפחם. טיפוחם טומן בחובו הזדמנויות הן לשיפור איכות ההוראה במכללות עצמן והן למשק כולו. יש לציין במיוחד תחומים מסוימים, בעיקר כאלה שהם בעלי אוריינטציה יישומית גבוהה, שבהם קיים במכללות מחקר ענף שאינו קיים באוניברסיטאות או שקיים בהן במידה מועטה, למשל בתחום הפלסטיקה, הנדסה אופטית והנדסת טריבולוגיה. הוראה אקדמית ברמה גבוהה כרוכה במידה רבה בעשייה מחקרית ענפה ומתמשכת המאפשרת לאנשי הסגל להקנות לסטודנטים ידע וכישורים עדכניים העומדים בחזית המדע. פעילות מחקרית של אנשי הסגל במכללות חשובה גם כדי לתת לבוגריהן ידע וכישורים מתקדמים דיים שיאפשרו לאלה מהם שחפצים בכך להשתלב בעתיד בלימודים מתקדמים באוניברסיטאות, כפי שבוחרים חלק מבוגרי המכללות תוימדקאה תוללכמב רקחמה|175 (ראו לעיל איור 71). תרומתה של הפעילות המחקרית להיבטי הוראה מועילה גם אם רק חלק קטן מאנשי הסגל במכללות עוסק במחקר פעיל, כאפקט אדווה effect( ripple). נוסף על זה, יכולתן של המכללות לגייס אנשי סגל מצוינים, שירעננו וישביחו את ההוראה בהן, תלויה במידה רבה גם ביכולתן לספק להם סביבה אינטלקטואלית פורה וכן לספק את מבוקשם של חלקם לעסוק במחקר. נוסף על זה, מרכיב המחקר היישומי באוניברסיטאות קטן יחסית לייעודן כמרכזי מצוינות של מחקר בסיסי, ועל כן הוא אינו מסוגל לענות במלואם על צורכי התעשייה ומערכת הביטחון בישראל. טיפוח המחקר היישומי במכללות יכול לסייע להן לענות על צורכי התעשייה בידע עדכני ושימושי, שיאפשר לה להשיג יתרון יחסי וטכנולוגי ברמה בין-לאומית אגב יצירת תשואה כלכלית ברורה למשק באופן שאינו שם אותן בתפקיד דומה לזה של האוניברסיטאות או בתחרות עימן. אתגריםעיקריים יש כמה אתגרים עיקריים הניצבים בפני המכללות וחוקריהן בכל הקשור לקיום פעילות מחקרית ענפה. אתגרים אלה נובעים ברובם מייעודן המקורי של המכללות והוא הוראה אקדמית, והדגש על המחקר המדעי הוא משני בלבד. על כן המשאבים שהועמדו, ושעומדים, לרשות המכללות וחוקריהן לצורך תמיכה במחקר הם מעטים. לרשות חוקרים במכללות עומדות תשתיות מחקר מוגבלות. היסטורית נקבע כי תשתיות מחקר גדולות תיבנינה באוניברסיטאות בלבד, ומדיניות זו נשמרת עד היום. חלק מתשתיות המחקר הנדרשות לחוקרים במכללות הן תשתיות בסיסיות העומדות לרוב לרשות חוקרים באוניברסיטאות ברמת המעבדה האישית, או הציוד המחלקתי או המוסדי. אולם למכללות עצמן, בהיעדר תקציב מתאים, אין בדרך כלל די משאבים להקימן ולהפעילן. תשתיות אחרות הן מתקדמות וגדולות, והקמתן, הפעלתן ותחזוקתן מתאפשרות באוניברסיטאות בלבד. התמודדות עם אתגר זה מחייבת הקצאת משאבים להקמה ולהפעלה של תשתיות מחקר בסיסיות במכללות, או במרכזי מחקר אזוריים המשותפים לכמה מכללות, בעיקר בפריפריה הגאוגרפית. כמו כן היא מצריכה הרחבה של הגישה הקיימת של חוקרים במכללות לתשתיות באוניברסיטאות ויצירת הסדרי שיתוף פעולה בין המכללות לאוניברסיטאות והקצאת מימון מתאים מצד קרנות המחקר למענקים של חוקרים מהמכללות לכיסוי עלות השימוש בתשתיות כאלה. אפיקי המימון העומדים לרשות חוקרים במכללות, בעיקר אלה העורכים מחקר יישומי, מעטים יחסית למימון הרב המוקצה, בעיקר באמצעות ות"ת והקרן הלאומית למדע, למחקר בסיסי, מחקר המתרכז באוניברסיטאות. מימון למחקר יישומי ניתן לרוב מצד גופי ממשל שונים בעלי זיקה מתאימה, כמו רשות החדשנות והמדענים הראשיים במשרדי הממשלה105, וכן באמצעות שיתוף פעולה עם המגזר הפרטי. 105 להרחבה על פעילות רשות החדשנות ראו את נספח א בדוח הרשות, "דו"ח שנתי: מצב ההיי-טק "2022 .)2022( 176|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ יצירת אפיקי מימון חדשים והרחבת אלה הקיימים, בתמיכת הגופים הרלוונטיים הן במערכת ההשכלה המחקרבמכללות הגבוהה והן מצד גורמי תעשייה וממשל (כמו המדענים הראשיים, מפא"ת ורשות החדשנות), הכרחית להרחבת הזדמנויות המחקר במכללות. על זה יש להוסיף את חשיבותן הרבה של רשויות המחקר לריכוז המידע על אפיקי המימון השונים הזמינים לחוקרים במכללות, לליווי תהליך הגשת הבקשות למענקים ולניהולם בפועל. לעומת האוניברסיטאות, שבהן רשויות המחקר גדולות ועתירות ניסיון, במכללות רבות רשויות המחקר הן בראשית דרכן, ויכולת התמיכה שלהן בחוקרים עדיין קטנה יחסית. כפי שנידון למשל בנוגע למענקי המאגדים של תוכנית המו"פ האירופית, למכללות פוטנציאל רב בהשתתפות במענקים אלה, אך השתתפות זו דורשת מיומנות והיכרות עמוקה עם הבירוקרטיה של המו"פ האירופי, ולפיכך קיים פוטנציאל לא מנוצל של השתתפות חוקרים מהמכללות במענקים אלה106. בשל ייעודן המרכזי של המכללות כמוסדות הוראה, חובות ההוראה של אנשי הסגל במכללות לרוב גדולות מאלה של עמיתיהם באוניברסיטאות. עומס ההוראה מקשה על רבים מהם להקדיש זמן מספיק לטיפוח מחקרם. אף שכיום עומדים לרשות המכללות כלים מנהלתיים לצמצום שעות ההוראה של חוקרים מצטיינים, הן לעיתים נמנעות משימוש באפשרות זו בשל מגבלות משאבים המונעות מהן השלמת שעות ההוראה האלה בידי מרצה חלופי. על כל אלה יש להוסיף את התפקיד של סטודנטים לתארים מתקדמים, שהם נדבך מרכזי בפעילות המחקר בתחומים רבים, בייחוד במדעי הטבע על גוֹניהם השונים. בשל המספר הקטן של תוכניות הלימוד לתואר שני במכללות ובשל ההיעדר המוחלט של לימודים לתואר שלישי, חוקרים במכללות מתקשים לגייס עוזרי מחקר, קל וחומר לטווחי זמן ארוכים. בהיעדר תקצוב מתאים, גם יכולתם של חוקרים במכללות לממן את עוזרי המחקר האלה מוגבלת. על אלה נוספים קשיים שמערימות לעיתים האוניברסיטאות, המקשות על בוגרי המכללות להשתלב בלימודים מתקדמים או מקשות הנחיה משותפת לסטודנטים לתואר שלישי בידי איש סגל מהאוניברסיטה עם איש סגל ממכללה. ההתמודדות עם אתגרים אלה אינה באה להפוך את המכללות לכדי אוניברסיטאות בפועל, אלא לחזקן כמוקדי מחקר יישומי, להדגיש את ייחודיותן ולהעצים את כוחן הן בהוראה והן בקשריהן עם התעשייה, ובכך להעצים את תרומתן לחברה ולמשק בישראל. לפיכך, וכפי שהודגש לעיל, התמודדות עם אתגרים אלה אינה נחלתן של המכללות או של מערכת ההשכלה הגבוהה, ובראשן מל"ג-ות"ת, לבדן; היא צריכה לקבל מענה מגופים נוספים הן במשרדי הממשלה והן בתעשייה. 106 להרחבה ראו בפרק "בין־לאומיות." תוימדקאה תוללכמב רקחמה|177 המלצות דוח מצב המדע בישראל תשפ"ג/2202 לחזק את רשויות המחקר במכללות כדי שאלה תוכלנה לרכז מידע על אפיקי מימון, לסייע 1 לחוקרים בהגשת בקשות לקרנות מחקר וללוות את תפעול המענקים אגב הקצאת מימון מתאים מתוך המכללות עצמן ומחוץ להן. להרחיב את נגישותן של תשתיות מחקר לחוקרים במכללות. עבור תשתיות מחקר בסיסיות, בעיקר 2 למכללות מרוחקות, יש לדאוג להקצאת מימון מתאים להקמתן ולהפעלתן, אם במקום מרכזי אחד או באופן מבוזר בכמה מכללות שונות, כשהגישה לחוקרים ממוסדות אחרים מובטחת. עבור תשתיות מחקר גדולות באוניברסיטאות יש להבטיח את הגישה לחוקרים מהמכללות אגב הסרת קשיים מנהלתיים והרחבת המימון לשימוש בהן. להקים מסלול ייעודי, תחרותי ומבוסס מצוינות לחוקרים נבחרים במכללות, שעומס ההוראה בו 3 יהיה קטן יותר ושיכלול תקציב ייעודי לתמיכה בהקמת מעבדה בסיסית ובנסיעות מחקריות, וכן יעמיד לרשותם תקציבי מחקר ראשוניים להתנעת פעילותם המחקרית כנקודת פתיחה לגיוס כספים ממקורות חיצוניים. במסגרת מסלול זה או בנפרד ממנו ניתן להקצות מימון ייעודי לקשרי מדע בחו"ל כמו גם תמיכה בשבתונים למספר מוגבל של חוקרים מצטיינים מהמכללות במוסדות מחקר בארץ או בחו"ל. 178|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ המחקרבמכללות תוימדקאה תוללכמב רקחמה|179 עיקרידיווחי האוניברסיטאות ב דומה לדוח מצב המדע הקודם, גם לצורכי הכנת דוח מצב המדע הנוכחי התבקשו האוניברסיטאותלמסורדיווחסדורעלהתפתחויותשחלומאזפרסוםהדוחהקודם.התפתחויות אלה נגעו למנעד הרחב של פעילות האוניברסיטאות: הוראה, מחקר, הקמתן של תשתיות חדשות, קשרים בין-לאומיים, קשרי אקדמיה־תעשייה, שיתופי פעולה בין-מוסדיים וקשרי אקדמיה־ ציבור. על אלה נוספו דיווחי האוניברסיטאות על האתגרים והקשיים העיקריים העומדים בפניהן וכן דיווח על השפעות מגפת הקורונה שפשתה במהלך תקופת הדיווח, והשפעתה ניכרה בין היתר בהוראה ובמחקר באוניברסיטאות. דיווחיהן המלאים של האוניברסיטאות זמינים בנספח דיגיטלי לדוח זה. האוניברסיטאות ציינו בדיווחיהן את שאיפתן למצוינות במחקר ובהוראה ברמה בין-לאומית. כמו כן רבות מהאוניברסיטאות מדווחות כי בשנים האחרונות הן נמצאות בתנופת בנייה, הרחבה ושיפור של תשתיות מחקר ומתודולוגיות הוראה, גיוס אנשי סגל חדשים והקמת מכוני מחקר ובתי ספר רב-תחומיים. בשנים האחרונות מדווחות האוניברסיטאות בעיקר על חניכת מרכזים ובתי ספר חדשים בתחומי הקוונטום, ננוטכנולוגיה, אקלים וקיימות, מדע הנתונים ובינה מלאכותית. לצד זאת האוניברסיטאות מדווחות על שני קשיים עיקריים שעימם הן מתמודדות: ראשית, הן מדווחות על קושי בגיוס חברי סגל מצטיינים וסטודנטים לתארים מתקדמים, בעיקר בתחומי ההנדסה ומדעי המחשב. להערכתן, הקושי בגיוס נובע מתחרות על היצע הסגל והסטודנטים, שככל הנראה אינו גדול דיו מלכתחילה, עם התעשייה ועם אוניברסיטאות בחו"ל; שנית, מלבד התקציב שהושקע בבנייה ובהתרחבות ארגונית, מדווחות האוניברסיטאות על מחסור במשאבים לרכישת ציוד ומכשור מדעי מתקדם, והדבר משפיע על יכולתן לתמוך במחקר מדעי מצטיין של חוקריהן וכן על גיוס סגל חדש. 180|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ נוספה על הקשיים הללו מגפת הקורונה, שהתפרצה בעולם בשלהי שנת 2019 והחלה להתפשט בישראל בפברואר 2020. המגפה גזרה על מדינות העולם ועל ישראל סגרים בהיקף נרחב, מגבלות התקהלות ואיסורי תנועה בין-לאומית, והאוניברסיטאות נדרשו להתאים עצמן למציאות שיצרה המגפה ולנסות ולשמור על רצף ההוראה והמחקר ועל איכותם. האוניברסיטאות ציינו לטובה את היערכותן המהירה ללימודים ולבחינות מרחוק, שאפשרה לדבריהן את המשך ההוראה האקדמית והקפדה על איכותה, וכן האיצה את שילובם של כלים טכנולוגיים לשיפור ההוראה. אוניברסיטאות רבות ציינו כי הקימו מערכי תמיכה וליווי כלכלי ונפשי עבור קהל הסטודנטים. עם זאת הן מדווחות כי בשל מגבלות התנועה המקומית והבין-לאומית חלו עיכובים ניכרים במחקרם של סטודנטים לתארים מתקדמים ושל אנשי סגל; בוטלו כינוסים ונסיעות אקדמיים; פחתה הגעת סטודנטים וסגל בין-לאומי לארץ ונפגעה יציאתם של עמיתי בתר-דוקטורט ואנשי סגל לחו"ל. עוד ניכר מדיווחי האוניברסיטאות כי על אף החזרה לשגרה התהוו בעת המגפה אתגרים והזדמנויות בעלי השלכות ארוכות טווח, שהיקפם אינו ברור לגמרי בשלב זה. נוסף על כל האמור לעיל, הצביעו האוניברסיטאות על פיתוח קשרים בין-לאומיים כיעד אסטרטגי לקידום מצוינותן האקדמית. הן דיווחו כי לצורך זה הן משקיעות מאמצים בפיתוח שותפויות מחקר עם אוניברסיטאות מחו"ל, בהגדלת מספר הסטודנטים הישראלים היוצאים להשתלמויות במוסדות אקדמיים בחו"ל ובהגדלת שיעור אנשי הסגל והסטודנטים הבין-לאומיים. עוד ציינו האוניברסיטאות כי למימוש חזונן הן שואפות גם לחזק את קשריהן עם הציבור, עם התעשייה ועם גופי מחקר, במערכת ההשכלה הגבוהה ומחוצה לה. רבות מהאוניברסיטאות דיווחו כי הן משקיעות בשיתופי פעולה בין- מוסדיים, שעיקרם עם אוניברסיטאות ועם מכללות בארץ ובחוץ לארץ, עם מרכזים רפואיים ועם מכוני מחקר. נוסף על אלה דיווחו האוניברסיטאות כי הן משקיעות גם בקשרים עם התעשייה כגשר להנגשת טכנולוגיות וידע בסיסי לתעשייה וכבסיס לשיתוף פעולה סביב צרכים ואתגרים משותפים. לבסוף הצהירו האוניברסיטאות על חשיבות פיתוח קשריהן עם הציבור, הן בעידוד מעורבות חברתית וקידום שוויון וייצוג הולם במסגרת האקדמית והנגשתה לקבוצות אוכלוסייה נוספות והן במחויבות להנגשתן ולהפצתן של התגליות המדעיות לקהל הרחב. תואטיסרבינואה יחוויד ירקיע|181 רשימתהאיורים מבוא 19 איור 1 אבני היסוד למחקר מדעי מצטיין.. תמונת מצב 27 איור 2 רמת ההשכלה הגבוהה במדינות הOECD-. .)2021( איור 3. מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי ספירת ראשים ולפי משרות שלמות 28 .)2021–2002( 28 איור 4. מספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים .)2021–2015( איור 5. שיעור השינוי במספר אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים .)2021–2015( 29 30 איור 6. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות לפי תחומים .)2021–2015( 31 איור 7. התפלגות גיל אנשי הסגל הבכיר באוניברסיטאות ובמכללות בישראל לפי תחומים .)2021–2015( 32 איור 8 מספר עמיתי בתר-.דוקטורט בישראל בחלוקה לחוקרים ישראלים וזרים .)2020–2017( 33 איור 9 מספר עמיתי הבתר-.דוקטורט בישראל לפי תחומים .)2020–2017( איור 10. מספר מקבלי התארים מהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל לפי תואר, תשס"ז–תש"ף 34 .)2019/20–2006/07( איור 11. מספר מקבלי התארים מהמוסדות להשכלה הגבוהה בישראל לפי תחום ולפי תואר, תש"ע–תש"ף 35 .)2019/20–2009/10( 35 איור 12. שיעור בוגרי התואר השלישי במדינות OECD נבחרות לפי תחומים .)2020( איור 13. שיעור בוגרי התואר השלישי שנכנסו לסגל האקדמי (כסגל בכיר או כמרצים מן החוץ) לפי שנת קבלת 37 התואר השלישי .)2016–2000( איור 14. התפלגות כניסתם של בעלי תואר שלישי לסגל האקדמי לפי שנת קבלת התואר וסוג המשרה 37 .)2016–2000( 38 איור 15 עצימות המו"פ במדינות הOECD-. .)2020–1981( 39 איור 16 השקעה לאומית במו"פ לפי מגזר מבצע במדינות הOECD-. .)2020( 40 איור 17. שיעור השקעה לאומית במו"פ בישראל לפי מגזר מבצע .)2020–1991( 40 איור 18 השקעה לאומית במו"פ אקדמי במדינות הOECD-. כאחוז מהתמ"ג .)2020–1981( 41 איור 19 ההשקעה הלאומית במו"פ אקדמי (מיליוני דולר) במדינות הOECD-. במחירים קבועים .)2020–1981( 42 איור 20 שיעור הגידול בהוצאה הלאומית למו"פ במדינות הOECD-. ב15- השנים האחרונות .)2019–2004( 43 איור 21 תקציב הקרן הלאומית למדע (בניכוי הוצאות תפעול) במחירים שוטפים (מיליוני ש"ח.). איור 22. שיעור המימון השנתי למענקים מאושרים חדשים בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע 44 לפי תחומים .)2021–2010( איור 23. המימון השנתי הממוצע למענק (אלפי ש"ח) בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע 45 .)2021–2010( איור 24. מספר ההגשות, הזכיות ושיעור ההצלחה בתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע 46 .)2021–2003( איור 25. הפער השנתי בין סך המימון (מיליוני ש"ח) שביקשו הזוכים החדשים במענקי המחקר האישיים של 47 הקרן הלאומית למדע למימון שאושר בפועל .)2021–2012( איור 26. דירוג מדינות לפי מספר פרסומים ושיעורם מסך פרסומי העולם בערכים מוחלטים ולפי מספר פרסומים 50 למיליון נפש .)2020–2016( 51 איור 27 מספר הפרסומים המדעיים ושיעור גידולם בישראל ובמדינות בנות-.השוואה .)2020–2000( 182|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 52 איור 28. התפלגות הפרסומים המדעיים בישראל לפי תחומי מחקר .)2020( 53 איור 29 מספר הציטוטים הממוצע לפרסום בישראל ובמדינות בנות-.השוואה .)2020–2011( 54 איור 30. שיעור הפרסומים המצוטטים ביותר מסך פרסומי המדינה לפי מדינות .)2020–2010( איור 31. מספר הפרסומים הישראליים המצוטטים ביותר לפי תחומים ושיעורם מסך הפרסומים הישראליים בכל 54 תחום .)2020–2010( איור 32. מספר הזכיות בתוכנית המענקים של מועצת המחקר האירופית ERC() ושיעורן לפי מדינות ותחומים 57 .)2021–2007( בין־לאומיות איור 33. שיעור הפרסומים של חוקרים ישראלים שנכתבו במשותף עם חוקרים ממדינות אחרות לעומת מדינות 63 בנות-השוואה .)2020–2010( 64 איור 34. דירוג עשר המדינות המובילות בשיתוף פעולה עם ישראל בפרסומים מדעיים .)2020–2018( 65 איור 35. ההצלחה של ישראל בתוכנית המאגדים של 2020 Horizon לעומת מדינות בנות-השוואה. 69 איור 36 ארץ המוצא של עמיתי הבתר-.דוקטורט הזרים בישראל .)2020( 70 איור 37 שיעור עמיתי הבתר-.דוקטורט הזרים מסך עמיתי הבתר-דוקטורט בישראל לפי תחומים .)2020( 72 איור 38 שיעור הסטודנטים הזרים מסך הסטודנטים במדינות הOECD-. לפי תואר .)2019( מדעי הרוח איור 39 מספר מקבלי התארים במדעי הרוח מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת-.תחומים ולפי תואר, 92 תש"ע–תש"ף .)2019/20–2009/10( 93 איור 40. שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי הרוח, תשע"א–תש"ף .)2020/21–2010/11( 94 איור 41 שיעור בוגרי מדעי הרוח לפי תת-.תחומים ולפי תואר במדינות OECD נבחרות .)2020( 95 איור 42. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר, תשפ"א .)2020/21( 95 איור 43. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי הרוח לפי תואר .)2021–2015( מדעי החברה איור 44 מספר מקבלי התארים במדעי החברה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת-.תחומים ולפי תואר, 112 תש"ע–תש"ף .)2019/20–2009/10( 113 איור 45. שיעור השינוי במספר הסטודנטים במקצועות מדעי החברה, תשע"א–תש"ף .)2020/21–2010/11( 114 איור 46 שיעור בוגרי מדעי החברה לפי תת-.תחומים ולפי תואר במדינות OECD נבחרות .)2020( 115 איור 47. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר, תשפ"א .)2020/21( 115 איור 48. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החברה לפי תואר .)2021–2015( איור 49. שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה שקיבלו מלגה בשנת הלימודים תשפ"א, לפי תחומים, וכן סכום 118 המלגה השנתית הממוצעת לתלמיד. איור 50. שיעור תלמידי המחקר במדעי החברה בשנת הלימודים תשפ"א שהועסקו בהוראה, לפי תחומים, 119 והשכר השנתי הממוצע לתלמיד. 120 איור 51 מקורות המימון של הפקולטות למדעי החברה למלגות לתלמידי מחקר בשנת הלימודים תשפ"א.. 183| המדעים המדויקים איור 52 מספר מקבלי התארים במדעים המדויקים מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת-.תחומים ולפי תואר, 131 תש"ע–תש"ף .)2019/20–2009/10( 132 איור 53 שיעור בוגרי המדעים המדויקים לפי תת-.תחומים ולפי תואר במדינות OECD נבחרות .)2020( 133 איור 54. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר, תשפ"א .)2020/21( 134 איור 55. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי המדעים המדויקים לפי תואר .)2021–2015( איור 56. פרק הזמן הממוצע (בחודשים) לקבלת מעבדה אישית לשימוש מלא מרגע הקליטה במוסד וממוצע 140 הערכת החוקרים לפרק הזמן הסביר (בחודשים) להקמת מעבדה הדומה לזו שנדרשו לה, לפי תחומים. איור 57. הזמן הממוצע (בחודשים) מרגע תחילת העבודה בפועל במוסד ועד לקבלת המעבדה לשימוש מלא, 141 לפי מועד תחילת תהליך התכנון וההקמה של המעבדה. 142 איור 58 הקשיים, הבעיות והעיכובים העיקריים בתהליך הקמת המעבדה כפי שצוינו בידי החוקרים.. 143 איור 59 האופן שבו נפגעה פעילותם המחקרית של החוקרים ממשך הזמן שנדרש להקמת מעבדתם.. מדעי החיים והרפואה איור 60 מספר מקבלי התארים במדעי החיים והרפואה מהמוסדות להשכלה הגבוהה לפי תת-.תחומים ולפי תואר, 151 תש"ע–תש"ף .)2019/20–2009/10( 152 איור 61 שיעור בוגרי מדעי החיים והרפואה לפי תת-.תחומים ולפי תואר במדינות OECD נבחרות .)2020( איור 62. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר, תשפ"א .)2020/21( 154 154 איור 63. יחס סטודנטים–סגל בכיר באוניברסיטאות בתחומי מדעי החיים והרפואה לפי תואר .)2021–2015( 157 איור 64 מדד מחיר המחקר והפיתוח הביו-.רפואי BRDPI( בארצות הברית.) איור 65. סכום המענק השנתי הממוצע (אלפי ש"ח) למחקר במדעי החיים והרפואה בתוכנית המענקים האישיים 158 של הקרן הלאומית למדע, לפי מחזורי הגשה .)2021–2012( המחקר במכללות האקדמיות איור 66. מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי דרגה, בשיטת ספירת ראשים ובשיטת משרות 169 שלמות .)2021–2002( איור 67. שיעורם של אנשי הסגל הבכיר במכללות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל, לפי דרגה, בשיטת ספירת 170 ראשים ובשיטת משרות שלמות .)2021–2002( 171 איור 68. מספר אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות לפי תחומים .)2021–2015( איור 69. שיעור אנשי הסגל הבכיר במכללות האקדמיות מסך אנשי הסגל הבכיר בישראל לפי תחומים 171 .)2021–2015( איור 70. שיעור בוגרי המכללות האקדמיות והמכללות האקדמיות לחינוך מסך בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה 172 לפי תחום ולפי תואר, תש"ע–תש"ף .)2019/20–2009/10( איור 71. שיעור הסטודנטים לתואר שלישי באוניברסיטאות בשנת תשפ"א 2020/21() שהם בוגרי תואר ראשון 173 ממכללה, לפי תחומים. איור 72. מספר ההגשות של חוקרים ממכללות לתוכנית המענקים האישיים של הקרן הלאומית למדע לפי 174 תחומים. 184|דוחמצבהמדעבישראלתשפ"ג2022/ 185| בתיקון לחוק האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנתתש”ע2010()נקבעשעלהאקדמיהלהגישלממשלה ולכנסת דוח תלת-שנתי על מצב המדע בישראל. הדוחות התלת-שנתייםשהאקדמיהמכינהסוקריםאתמצבהמדע במדינה, בכל שטחי המדע: מדעי הרוח, מדעי החברה, המדעים המדויקים ומדעי החיים והרפואה. הדגש בדוחות אלה הוא על המחקר הבסיסי, והם מצביעים על הישגים, על פערים ועל אתגרים. הדוחות כוללים גם המלצות לטיפול בפערים ולעמידה באתגרים לצורך ביסוסם וקידומם של המדע והמחקר בישראל בשל היותם אבני יסוד בבנייתה של המדינה, בצמיחתה הכלכלית, בחוסנה הביטחוני ובמעמדה של ישראל בקרב האומות. האקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים רחובז'בוטינסקי43,כיכראלברטאיינשטיין ת"ד4040ירושלים9104001 טל'02-5676222 www.academy.ac.il למהדורההדיגיטלית שלהדוח