דיווח על-פי חוק

המועצההלאומית למחקרופיתוחאזרחי National Council for Civilian R&D המועצההלאומית המועצההלאומית למחקרופיתוחאזרחי למחקרופיתוחאזרחי המולמו"פ)( (המולמו"פ) תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל דוחשנתי דוחשנתי תשפ"ג2022/ תשפ"ג2022/ המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 2 דוחשנתי|תשפ"ג/ המועצההלאומית למחקרופיתוחאזרחי המולמו"פ)( תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל דוחשנתי 3 תשפ"ג2022/ המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 4 יו"ר המולמו"פ: פרופ' פרץ לביא יועצי המולמו"פ: ד"ר גורי זילכה, ד"ר ניל נמיר, דבי קאופמן, דב רוסו, רן בנימין רפרנטית המולמו"פ: רחלי הדר כתיבת הדוח: דבי קאופמן, ד"ר גורי זילכה וראשי ויועצי ועדות המולמו"פ עיצוב גרפי: לימור תל-צור אתרהאינטרנט:https://www.gov.il/he/departments/units/molmop דוחשנתי|תשפ"ג/ דברהיו"ר מדינתישראלהכירהבחשיבותהמחקרהמדעיוהפיתוחהטכנולוגילעוצמתההכלכליתומעמדההבינלאומימידעםהקמתה.ב18- לאפריל, 1949 הוקמה ביזמתו של ראש הממשלה דאז, דויד בן גוריון, המועצה המדעית לישראל שמטרתה היתה "לתכנן עבודות מחקריסודיושימושיבישראלולתאםאותןעםתכניותהפיתוחשלהמדינה".המועצהמנתה12חבריםויושבראש,נציגימוסדות ומדענים.בשנת1959המועצההמדעיתהוחלפה(בהחלטתממשלה),במועצההלאומיתלמחקרמדעיופיתוחטכני.בנאוםשנשאה ראשהממשלהדאז,גב'גולדהמאיר,בהתכנסותהראשונהשלהמועצה,היאהצהירהשהיאתשמש:"רשותעליונהלתיאום,הכוונה, ייעוץופיקוחשלהמחקרהמדעיוהפיתוחהטכניבמדינה".ויתרהמזאת,כאילושחזתהאתחוקהמועצההלאומיתלמחקרופיתוח אזרחי (מולמו"פ) משנת 2002, היא המשיכה והבהירה שמטרת המועצה היא לתאם בין הגופים השונים המבצעים מחקר ופיתוח בישראלכדילמנועבזבוזיםוכפילויות.חוקהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי,שאושרעלידיהכנסתבשנת2002,אשרהחליף את החלטת הממשלה מ1959-, לא רק הרחיב והבהיר את מטרות המועצה: "לייעץ לממשלה בתכנון, ארגון והסדרה של המחקר והפיתוחוהתקציביםלפיתוחו,להמליץלממשלהעלקוויםלמדיניותלאומיתכוללת,אסטרטגיהשנתיתורב-שנתית,תחומיעדיפויות לאומיים, קדימויות לאומיות, תשתיות למחקר ולפיתוח, פרוייקטים בתחום המדע והטכנולוגיה וגם לייעץ לממשלה ולוועדת שרים, ולפורוםהמדעניםהראשיים,בענייניםהקשוריםלמחקרולפיתוחממשלתיכוללמוסדותמחקרממשלתייםואמותמידהמקצועיים שלהמדעניםהראשייםולכלנושאאחרבתחוםהמחקרוהפיתוח",אלאאףקבעכיצדלבחוראתחבריהמועצהוכיצדלמנותם.חמש שניםמאוחריותר,ב2007- החוקעודכןבכדילהבטיחאתעצמאותההתקציביתשלהמועצה., קיבלתיאתהמינוישליו"רהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי,מידיושלהנשיאראובןריבליןב27-לאוקטובר2020,אךעקב חוסרהיציבותהפוליטית,מינוייםשל13חברימליאתהמולמו"פניתןעלידיהנשיאיצחקהרצוגרקב19-לספטמבר,.2021 הליךבחירתםשלחבריהמליאהנעשהעלפיהוראותהחוק,ומינוייםאושרעלידיהממשלה:פרופ'יוסיקוסט-אוניברסיטתבןגוריון, 5 פרופ'קרןאברהם–אוניברסיטתתלאביב,פרופ'אביצדוק–אוניברסיטתבר-אילן,פרופ'אבישרודר–הטכניון,פרופ'ליאתאיילון - אוניברסיטתבר-אילן,פרופ'אמר'דןפלד–אוניברסיטתחיפה,פרופ'מינהטייכר–פרופ'אמר'בר-אילן,מראריקקליינשטיין,מר אהרוןאהרון,גב'מיכלצדוק,גב'עדיסופרתאני,מרעימדיונס, ד"ראיתיגבריאלי–המכוןהגיאולוגילישראל,פרופ'דנישטיינברג– מכוןוולקני,מראיתןאשל. כאמור,ליבתעבודתהמולמו"פהינהגיבושמדיניותמו"פלאומיתאזרחיתוהעברתהמלצותיהלממשלהבאמצעותועדתשריםלמדע וטכנולוגיה. פעילות זאת מלווה בעריכת סקרים ומחקרים חלקם בשיתוף הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה, וכן עם מכוני מחקר מוביליםבמשק.כמוכןהמולמו"פמסתייעתבוועדותמקצועיותלמיקודהנושאיםולקביעתסדריעדיפויות. בשנת2022הוקמועלידיהמולמו"פששועדותייעודיותלנושאיםבעליחשיבותלאומיתבתחומימחקרופיתוח.אלועסקובמצוינות המחקר המדעי, בנוהלי השקעה בתשתיות הלאומיות למחקר ופיתוח, חינוך מדעי בגיל צעיר, יחסי האקדמיה-משק, מו"פ סביבתי בעידןשלשינוייםאקולוגיים,ותיעדוףנושאימו"פלשניםהקרובות.ראשיהוועדות,כולםמומחיםמוביליםבתחומם,וחבריהוועדות, כמאהבמספר,תרמומכשרונם,ניסיונםוזמנםבהתנדבותללאכלתמורהכספית.כפישניתןלהתרשםמהדו"ח,כלהוועדותפעלו בצורהנמרצתוניתןלצפותלהמלצותבנושאיםהשוניםבמהלך2023.הוועדההיחידהשסיימהאתפעילותהוהגישהאתהמלצותיה לוועדתהשריםלמדעוטכנולוגיה,היתההוועדהלתיעדוףנושאימו"פבחשיבותלאומית.הוועדההוקמהעלפיבקשתהממשלהכפי שבאהלידיביטויבחוקההסדרים2020,ואנישמחשהמולמו"פ,בפעילותנמרצת,עמדהבמשימה.זההמקוםלהודותלכלהעוסקים במלאכה,משרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהעלאגפיוהשונים:משרדהמנכ"ל,יועץמשפטי,כ"א,דוברותוראשיהמחלקותכמו גםהמדעןהראשי,פרופ'אבידומבעלשיתוףהפעולההפורהוהתמיכה,וכןלחבריהמליאה,ראשיוחבריהוועדות,ויועציהמולמו"פ, תרומתכםלקידוםהמחקרוהפיתוחהיאתרומהלחוסנההכלכליוהחברתישלהמדינה. תודהמיוחדתלשריהמדע,מריזהרשיוגב'אוריתפרקש-הכהןולמנכ"ליתהיוצאתהילהחדד-חמלמיקואיחוליהצלחהלשרהנכנס מראופיראקוניסולמנכ"לגדיאריאלי. פרופ'(אמריטוס)פרץלביא, יו"רהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תוכןעניינים תקציר8............................................................................................................................................................................... פרק1-מבנהופעילותהמולמו"פ11............................................................................................... פרק2-מצבהמו"פשלישראל16................................................................................................... פרק3-ועדותהמולמו"פ-דוחו"תהתקדמות22............................................................. 3.1ועדתתחומיהעדיפותלהשקעותממשלתיותבמו"פלשנים2023-202824.............................. 3.2הוועדהלמצוינותמדעית28........................................................................................................................ 6 3.3ועדתקשריאקדמיה-משק 31................................................................................................................. 3.4ועדתתשתיותהמו"פשלישראל36....................................................................................................... 3.5ועדתסביבה41.................................................................................................................................................. 3.6ועדתחינוךמדעיטכנולוגי46..................................................................................................................... ניספחים 49...................................................................................................................................................................... דוחשנתי|תשפ"ג/ רשימתאיורים,גרפיםוטבלאות איורים איור1- מבנההמולמו”פ13............................................................................................................................... גרפים גרף1- ההוצאההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי,במחירי2015בשנים2021–199617............ גרף2- הוצאהלאומיתלמחקרופיתוח–השוואהבין-לאומית,202017.......................................... גרף3– התפלגותהמימוןשלמו“פאזרחי%( ביןהמגזרהעסקי(מקומיוחו“ל)) והממשלתי2018-202018............................................................................................................... גרף4– התפלגותמקורותהמימוןלהוצאההלאומיתלמו”פ%()עבור2019אוהשנה 7 האחרונהעבורהישנתוניםבהשוואהבינלאומית18.................................................................. גרף5– שינויבמספרהפרסומיםהמדעייםבישראלובמדינותייחוסבשנים2000-202019.......... גרף6– השינויבמספרהציטוטיםלמאמרמדעיבישראלובמדינותייחוסבשנים2020-201120...... גרף7– חברותהזנקפעילותלפימספרהחברותשנפתחוונסגרוב2011-2019-23.................. גרף8– מימוןהמו”פעלידימשרדיממשלה,לפייעדים,כאחוזמסךהוצאותהממשלה למו”פאזרחי,2010-202042.......................................................................................................... טבלאות טבלה1–ועדותהמולמו”פ............................................................................................................................22 טבלה2-דוגמאותלתיעדוףתחומימו“פבמדינותייחוס25..................................................................... המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תקציר מדינתישראלהכירהבחשיבותהמחקרהמדעיוהפיתוחהטכנולוגילעוצמתההכלכליתומעמדההבינלאומימידעםהקמתה.ב18- לאפריל,1949הוקמהביזמתושלראשהממשלהדאז,דוידבןגוריון,המועצההמדעיתלישראלשמטרתההיתה:“לתכנןעבודות מחקר יסודי ושימושי בישראל ולתאם אותן עם תוכניות הפיתוח של המדינה”. בשנת 1959 המועצה המדעית הוחלפה במועצה הלאומיתלמחקרמדעיופיתוחטכני,ובשנת2002חוקהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי(מולמו”פ)הוגדרמחדשואושרעל ידיהכנסת.בכך,החליףאתהחלטתהממשלהמ1959-וכןהבהיראתמטרותהמועצה:“לייעץלממשלהבתכנון,ארגוןוהסדרהשל המחקרוהפיתוחוהתקציביםלפיתוחו,להמליץלממשלהעלקוויםלמדיניותלאומיתכוללת,אסטרטגיהשנתיתורב-שנתית,תחומי עדיפויותלאומיים,קדימויותלאומיות,תשתיותלמחקרולפיתוח,פרויקטיםבתחוםהמדעוהטכנולוגיהוגםלייעץלממשלהולוועדת שרים, ולפורום המדענים הראשיים, בעניינים הקשורים למחקר ולפיתוח ממשלתי כולל מוסדות מחקר ממשלתיים ואמות מידה מקצועייםשלהמדעניםהראשייםולכלנושאאחרבתחוםהמחקרוהפיתוח”,וכןקבעכיצדלבחורולמנותאתחבריהמועצה. מדי שנה בוחנת המולמו”פ את מצב המו”פ האזרחי בישראל, באמצעות דוחות ונתונים שהיא אוספת בכדי לזהות שינויים ברמה הלאומיתשלמצבהמו”פבישראלביחסלמצבבעולם,ולבחוןשינוייםומגמותעלמנתלשמורעלעוצמתההטכנולוגיתשלמדינת ישראלכדילקדמה.עלבסיסבחינהזו,יו”רהמולמו”פיוזםהקמת ועדותייעודיותלנושאיםבחשיבותלאומית.כלועדה,בהתאם לתחומה,מנתחתאתהנתוניםשבאחריותה,עורכתמיפויובוחנתבאמצעותמומחיםאתהמצבעלמנתלהציגבפניהמליאההמלצות מדיניותבתחומימו”פ.לאחראישורהמליאה,ההצעותמוצגותבפניועדתשריםלעניינימדעוטכנולוגיהלצורךקבלתאישורהממשלה. לכלועדהממונהע”ייו”רהמולמו”פ,יו”רשהואחוקרבכירבעלמוניטיןוחבריהנחשביםמומחיםבתחוםבוהיאעוסקת. 8 בישראל מספר גופים העוסקים במחקרי מו”פ אזרחי: באקדמיה, בבתי בחולים, במכוני במחקר ממשלתיים, בתעשייה, בחברות בינלאומיותועוד.מימוןמחקריםאלומגיעממספרמקורות:משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה-אמוןעלההשקעהבמחקרמדעי במדינתישראלבתחומיעדיפותלאומיתומהווהחוליהמקשרתביןמחקראקדמיופיתוחתעשייתיטכנולוגי,וכןקובעסדריעדיפויות מדעיים,לעיבויתשתיותאנושיותופיזיות,לביסוסקשריהמדעהבין-לאומייםולמינוףיתרונותיההיחסייםשלישראל.רשותהחדשנות, המדעניםהראשיים,מערכתהביטחון–מפא”ת,מגזרעסקיישראליובינלאומי(ביןהשאר:תעשייה,גורמיםעסקייםשאינםתעשייה כמולמשלקרנותהוןסיכון)ועוד.המחקרהבסיסיהמבוצעבעיקרבאקדמיה,מונעעלידיסקרנותושלהחוקרוהרצוןלהביןטוביותר אתחוקיהטבע.סה”כהיקףהמחקרבאוניברסיטאותמוערךבכ2.5-מיליארדדולרבשנה,ואילוהמחקרהיישומימונעעלידיהרצון לפתחטכנולוגיותלתועלתהחברהאוהסביבה.מרביתומתבצעבתעשייה,אםכי,גםבאקדמיההוקמוחברותלמחקריםיישומיים. תפקידהמדינהבמימוןמחקרימו”פשונהמנדבךלנדבך.בעודשעיקרהמימוןלמחקרהבסיסיולתשתיותהמחקרמגיעמהמדינה, במחקרהתעשייתיחלקהשלהמדינהקטןביותרומרביתומגיעממקורותעסקיים-פרטיים(הנפקות,השקעותישירות,קרנותהון סיכון,אנג’לים,אשראיבנקאיועוד.) ההוצאה הלאומית למו”פ אזרחי בישראל לשנת 2021 הסתכמה ב77.4- מיליארד ₪ (במחירי 2015) והיוותה 5.4% מהתמ”ג, אחוז ההשקעהבמו”פאזרחיהגבוהביותרבמדינותהOECD- אלאש90%-.אחוזמהמו”פבישראלמבוצעע”יהמגזרהעסקי,כאשר54% מהםממומןע”יגופיםזרים,רובםככולםחברותרבלאומיות.הממשלהבישראלמממנתרק8.9%מהמו”פ,ומבצעתרק1.2%מסך המו”פבישראל.מגזרההשכלההגבוההמבצערק7.7%מהמו”פבישראל,כאשר75%ממנוממומןע”יהממשלה,כ15%-עלידי גופיםזריםורק6.3%עלידיהמגזרהעסקי,נתוןשמעידעלשיתוףפעולהנמוךביןהאקדמיהלתעשייה. ישנםסימניםברוריםשלהאטהאשרמעורריםדאגהלגבימעמדההמדעיוהכלכלישלישראל.עלפיסקרי המולמו”פאשרבחנואת מצבחברותטכנולוגיותהעילית,חברותההזנק,ומדדימצוינותהמשקפיםאתמצבהמדעבישראל,נמצאוסימניםמדאיגיםהכוללים ירידהבשיעורהפרסומיםהמדעייםשלחוקריהאוניברסיטאות,וירידהבמספרהציטוטיםשלמאמריהחוקריםמישראל.במהלךשני דוחשנתי|תשפ"ג/ העשוריםהאחרוניםפחתשיעורהפרסומיםהמדעייםמישראלמכללפרסומיהעולםמ0.95%-בשנת2000ל0.77%-בשנת.2020 הירידה בולטת במיוחד בהשוואה לפרסומים מדעיים של מדינות הים התיכון. חלקה של ישראל פחת מ40.4%- ל20.6%-. כמו כן נמצאהירידהבמספרחברותההזנקשקמובשניםהאחרונות.ללארפורמותרחבותבמערכתהממשלתיתובהיקףהתקצוב,וללא שיפורניכרבטיבההשכלההגבוההובתשתיותהמחקר,ישראלעלולהלאבדאתמעמדההמובילבתחומיהחדשנות. ועדותהמולמו"פ בעקבותהנתוניםהמדאיגים,עלמנתלבחוןלעומקאתמצבהמו"פבישראל,הקימההמולמו"פבסוףשנת2021ששועדותייעודיות לבחינתנושאיםקריטייםלפעילותהמו"פבישראל,מתוכןאחת-הוועדהלגיבושתחומיעדיפותלאומית,סיימהאתפעילותהבמהלך שנת2022והמלצותיהאומצועלידיועדתשריםלעניינימדעוטכנולוגיהכדלקמן: • נדרשתתמיכהממשלתיתבתחומים:ביוקונברג'נס,פודטק,היםכמשאבלאומי,אנרגיותמתחדשותואגירתאנרגיותוחלל. • ישצורךבהקמתועדתמומחיםבלתיתלויהשתזההאתהנושאיםהספציפייםהראוייםלתמיכהבכלאחדמהתחומיםשנבחרו אשרתנחהאתהגורמיםהמממנים. • ישצורךבהמשךתמיכהממשלתיתב:טכנולוגיותקוואנטיםוIA--מדעהנתונים. הוועדותהאחרותומטרותיהן,שפעלובמהלך2022ושממשיכותאתפעילותןב2023- הן:, ועדתקידוםהמחקרהמדעיבישראל • גיבושהמלצותלהעלאתרמתהמצוינותהמדעיתבמדינתישראלוהגדרתמדדיםלפידיסציפלינהלמצוינותהמחקרמדעיברמה 9 האישית,המוסדיתוהלאומית. • יצירתבסיסנתוניםלמדדימצוינות,שבהשוואהבינלאומיתבמוסדותהמחקרשלישראל. • בחינתמצברמתהמחקרוהמצוינותהמדעיתשלמדינתישראלבשניםהאחרונותובעיקרהאםקיימתירידהברמה. • אפיוןחסמיםלמצוינותמחקריתברמההלאומית. • גיבושהמלצותלסדריעדיפויותביןהתחומיםהמדעייםעלמנתלנצלמוקדימצוינות,בהשוואהבינלאומית. • גיבושמתודולוגיותלגביחלוקתהמימוןהציבורילשלושתמגזריהמחקר(אקדמי,ממשלתיועסקי.) • גיבושהמלצותבנוגעלנוהליחקיקהבהקשרשלהמו”פהממשלתיוהציבורי. ועדתיחסימשקאקדמיה • הידוקקשריאקדמיה-משקבתחומימדיניותציבוריתהמתבססתעלנתונים. • בחינתמדיניותקנייןרוחניבנתוניםומודליםלהעברתידעמהאקדמיהלמשק,ופיתוחמנגנוניםלעידודהעברתידעושיתוףחוקרים מהאקדמיהבגיבושמדיניותלאומית,גםבתחומיםשאיןבהםאפשרותלמסחורהידעהמחקרי. • בחינתפעילותהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלה–עבודהשהסתיימה.ממצאים:ישצורךבחיזוקהתהליךשלמינוימדענים ראשייםובהתארגנותכוללתשלמערךהמדעניםהראשייםבתחומיםהמשרתיםאתהציבורברמההאזרחית. • פיתוחהוןאנושיאקדמילצרכיהמשק-גיבושאסטרטגיהברמההלאומיתלקידוםמדיניותלימודלאורךהחייםLLL()והצורך במודליםחדשיםללימודמתמשךהמושתתיםעלשיתוףביןהאקדמיהוהמשק. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל ועדתהליכיהשקעהבתשתיותמחקרופיתוחבישראל • להעריךאתמקומו,פעולתווחשיבותושלתל"םבמימוןהשקעותבתשתיותמחקר. • לבדוקנהליהשקעהבתשתיותהמו"פבמרכזיהמו"פהממשלתיים. • לבדוקעידודשתופיפעולהביןמרכזימו"פתעשייתייםוממשלתייםעםהמערכתהאקדמיתועיגונםבתוךהמערכתהאקדמית. ועדתבחינתהמו"פהסביבתיבעידןשלשינוייםגלובליים • אימוץוהטמעתמודליםמתגמליםשיתמרצוחוקריסביבהלחקורנושאיםיישומייםבישראלולהנחילאתהידעלקהילההמדעית והמקצועיתולציבור. • יצירתמסגרות,תקציבימחקרייעודייםותמריציםמחקרייםומבנייםלקידוםמחקרמולטי-דיסציפלינריבתחומיהסביבה. • הכרה של ות"ת בקרנות בתחומי הסביבה של המדען הראשי של הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, כקרנותתחרותיותשוותערךלקרןהמדעןהראשיבמשרדהבריאותובמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה. • בחינתמתןמעמדסטטוטורילמשרדלהגנתהסביבהבמכוניהמחקרבישראלואסדרתניטורהמגווןהביולוגיככלילקבלתהחלטות. • עידודהשימושבתקציבירשותהחדשנותשמקצהסכומיםאשרעשוייםלהיותמנופיםמשמעותייםלקידוםמו"פטכנולוגיהניתן למסחורבתחומיהסביבה,תוךידיעהכיכוחותהשוקיפעלובצורהטובהבתחוםהזה. • הבטחתתקניםותקציביםלמחקרהשלכותסביבהובריאותשלפיתוחובכללזהפיתוחטכנולוגי. 10 ועדתקידוםהחינוךהמדעיטכנולוגי • בחינתמדיניותלאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעיטכנולוגיהפורמליוהבלתיפורמליבכללהגילאים. • בחינתהכלים,אמצעיםותחומיםאשרנדרשלהקיםו/אולקדםולחזקבחינוךהמדעיטכנולוגישלישראל. • בחינתסדריעדיפויותבחינוךמדעיטכנולוגי. • בחינתהיערכותמערכתהחינוךלאתגריהמחרבהתאםלמתרחשבעולם. • בחינתהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעיטכנולוגי(הלומדיםוהמלמדים)בישראלואתהכישוריםהנדרשים למתןמענהלצרכיהמו"פהעתידייםשלהמדינה. דוחשנתי|תשפ"ג/ פרק1 מבנהופעילותהמולמו"פ מליאתהמולמו"פ המועצההלאומיתלמחקרולפיתוח(המולמו"פ)מייעצתלממשלהבכלהקשורלמחקרולפיתוחהאזרחיבישראל.המועצההוקמה עפ"יחוק(חוקהמועצההלאומיתלמחקרולפיתוחאזרחי,התשס"ג2002–1),והיאמהווהגוףמרכזיבמסגרתמשרדהחדשנותמדע והטכנולוגיה.המועצהמשמשתכזרועהחשיבההאסטרטגיתשלמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהותפקידהלבחוןולבדוקאת מערכותהמחקרוהפיתוחהקיימותבישראל,למפותאתצרכיהןואתנקודותהחוזקוהחולשהשלהן.המועצה,מפיקהדו"חותועורכת סקריםעלמצבהמדעוהמחקרבישראל,כפישיפורטבהמשך,ככלילהשגתהיעדיםהלאומיים,וכןממליצהלממשלה,באמצעות ועדת השרים למדע וטכנולוגיה, על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח.במועצה חברים 15 אנשי אקדמיה ומחקר, תעשייה ומדיניות2 ופועלות בה תתי-,ועדות לאומיות לנושאי מו"פ ממוקדים. יו"ר המולמו"פ הוא פרופ' פרץ לביא. למועצה יועצים חיצוניים בתחומיםשוניםאשרחלקםמרכזיםאתעבודתהוועדותהלאומיות,וחלקםעוסקיםבבנייתתוכניותעבודה,תקציב,סקרים,מחקרים, ועבודהשוטפת.עבודתםמתבצעתאלמול:משרדהמדעוהטכנולוגיה,ועדתהמדעשלהכנסת,ועדתשריםלמדעוטכנולוגיהוגופים נוספיםכמוOECD הלמ"סועוד., איור1:מבנההמולמו"פ 11 ועדתשריםלמדע וטכנולוגיהבראשות שרהחדשנותוהמדע יו"רהמולמו"פ מליאה ועדותלאומיות יועצים מינהלה סקרים(למ"סוגופימחקרמובילים בהתאםלמכרזיםהשונים) .1https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_002.htmלהלןחוקהמולמו”פ,(להלןגםנספח)1 2.בדבריהיו”רמצויניםחברימליאתהמולמו”פ המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל מינויהמועצההלאומיתלמחקר ופיתוחאזרחיוהרכבה נשיאהמדינהימנהאת המועצהתהיהבת15 מדעןבעלנסיוןומוניטין חבריהמועצהעלפי חבריםאשראינםנושאים במחקרופיתוחבמערכת המלצתהממשלה בתפקידניהוליפעיל הביטחוןשישתתףבדיונים בתחוםהמחקרוהפיתוח כמשקיף להלןהרכבה • יו"רהמועצה-מדעןבעלמוניטיןונסיוןבניהולמערכותמחקרופיתוחשאינועובדמדינה. • חברהאקדמיההלאומיתלמדעים. • ארבעהמדעניםבעלינסיוןומוניטיןבמחקרופיתוחממוסדמוכרלהשכלהגבוהה,העוסקיםבמחקרובהם חבראחדלפחותמהאקדמיה. • ארבעהמומחיםאנשיהתעשיהעתירתהידעבעלינסיוןומונטיןבמחקרופיתוחכמוגםניהולמחקרופיתוח. • ארבעהמדעניםבעלינסיוןומוניטיןבתחוםהמדיניותוקביעתסדריהעדיפותוהצרכיםשלהמחקרוהפיתוח הדרושיםלביצועתפקידיהממשלה,לרבותמדעניםשהםעובדימוסדותמחקרממשלתיים. • כלכלןבעלנסיוןומוניטיןבתחוםכלכלתהמחקרוהפיתוח. 12 תפקידיהמועצהומעמדה מתוךחוקהמולמו"פ(התשס"ג)2002- 1 1 . תקופתכהונתהיו"רוחבריהמועצההיאל4-שנים(נספח2),נשיאהמדינהרשאילהאריכהבשנתיים נוספות. 2 2 . לייעץלממשלהבנושאי:תכנון,ארגוןוהסדרהשלהמחקרוהפיתוחהאזרחיובנושאתקציביםלפיתוחו. 3 3 . להמליץלממשלהעלקוויםלמדיניותלאומיתכוללת,שנתיתורבשנתית,בתחוםהמחקרוהפיתוחהאזרחי. 4 4 . להמליץלממשלהבכלהנוגעלתחומיעדיפותלאומייםבנושאהמחקרוהפיתוחהאזרחי. 5 5 . להמליץלממשלהעלהקמתתשתיותלמחקרולפיתוח,ועלביצועפרויקטיםבתחוםהמדעוהטכנולוגיה. 6 6 . לייעץלממשלה,וכןלוועדתהשריםלעניינימדעוטכנולוגיהולפורוםהמדעניםהראשייםשלמשרדי הממשלהאולגופיםאחריםהממלאיםתפקידדומה,בנושאיםהקשוריםלמחקרולפיתוחהממשלתי,לרבות בנושאהקמתמוסדותמחקרממשלתייםוהחזקתם,וכןלהמליץעלאמותמידהמקצועיותלמינויהמדענים הראשייםבמשרדיהממשלהולמינויראשימוסדותמחקרממשלתיים. 7 7 . לייעץלממשלה,לפיבקשתה,בכלנושאאחרהקשורלתחוםהמחקרוהפיתוח. 8 8 . לשםביצועתפקידיהלפיחוקזהרשאיתהמועצהלאסוףמידע,ולשםכךלדרושמכלגוףמבוקר, כמשמעותובסעיף9לחוקמבקרהמדינה,שקבעהשר,מידעאודיווח,בכתבאובעלפה,בענייןהנוגע למחקרופיתוחאזרחישהואבתחוםתפקידו. 9 9 . תקציבהמועצהואיתלות(תיקוןלחוקהמועצהאושרב)2007--תקציבהמועצהייקבעבתחוםפעולהנפרד שייוחדלפעילותהמועצה,במסגרתסעיףהתקציבשעליוממונההשר,בחוקהתקציבהשנתי. דוחשנתי|תשפ"ג/ מדי שנה בוחנת המולמו”פ את מצב המו”פ האזרחי בישראל, באמצעות דוחות ונתונים שהיא אוספת, בין השאר בשיתוף פעולה עםהלמ"סבהתאםלתקנתלמ"ס(נספח3).מעקבזהנועדלזהותשינוייםברמההלאומיתשלמצבהמו”פבישראלביחסלמצב בעולם ולבחון שינויים ומגמות על מנת לשמור על עוצמתה הטכנולוגית של מדינת ישראל ולקדמה. על בסיס בחינה זו מתקבלת החלטהע"ייו"רהמולמו"פעלהקמתועדותייעודיותלנושאיםבחשיבותלאומית.כלועדה,בהתאםלתחומה,מנתחתאתהנתונים שבאחריותה,עורכתמיפויובוחנתבאמצעותמומחיםאתהמצבעלמנתלהציגבפניהמליאההמלצותמדיניותבתחומימו"פ.לאחר אישורהמליאה,ההצעותמוצגותבפניועדתשריםלעניינימדעוטכנולוגיהלצורךקבלתאישורהממשלה.לכלועדהממונהע"ייו"ר המולמו"פ,יו"רשהואחוקרבכירבעלמוניטיןוחבריהנחשביםמומחיםבתחוםבוהיאעוסקת. דוחותהמליאה המולמו”פ מחויבת בביצוע סקרים וקיום דוחות, על מנת כאמור, לנתח את פעילות המו”פ של ישראל. זאת היא עושה באמצעות תקציביםייעודייםובעזרתשיתופיפעולה.להלןרשימתהדוחותוהסקריםששמשואתוועדותהמולמו"פב.2022 1. שת"פצמודללשכההמרכזיתלסטטיסטיקה תקנת הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס3), מאפשרת למולמו"פ תקצוב ישיר של דוחות למ"ס באחריות ובפיקוח המולמו"פ.התוכניות,חלקןרבשנתיות,כוללותסקריםומחקריםאשראינםמתוקצביםישירותבלמ"סבנושאימדיניותלאומית למו"פאשרעומדיםבסטנדרטיםשלהOECD-בוחברהמדינתישראל. פירוטתוכניותהעבודה 13 • הדמוגרפיהשלחברותהזנק–עבודהזו,בביצועהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,הינהעבודהעלבסיסרבשנתישמטרתהלשפוך אורעלאורחהחייםודפוסיההתנהגותשלחברותהזנק.מטרתהפרויקטלמפותאתחברותההזנקומרכזיהמו"פהבינלאומיים הפועליםבמשקהישראלי,לפיתחומיפעילותמפורטים.מטרתהפרויקט:ליצוראוכלוסייהשלמהשלחברותההזנקהפעילות במשקהישראליותחזוקתהבבסיסמערכתמרשםהעסקיםבלמ"ס.ליצורמדדיםעלהפעילותהכלכליתשלחברותהזנקעל בסיס נתונים מנהליים לפי תחומי פעילות (תרופות, מכשור רפואי, תוכנה וכדומה), וכן פדיון, משרות ושכר, השקעות, פתיחות וסגירותשלעסקיםועודולבנותמתודולוגיהלמדדיםקצריטווח(חודשיים)לקבוצתחברותההזנק. • סקר מסחור ידע – עבודה זו, בביצוע ה-למ"ס, הינה עבודת המשך הסוקרת את פעילות החברות לשיווק ולמסחור ידע ליד האוניברסיטאות,המכללותהאקדמיות,בתיהחוליםומכונימחקרממשלתיים,ציבורייםופרטייםלאורךזמן. • סקרמו"פבאוניברסיטאות-עבודהזו,בביצועהלמ"ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתפעילותהמחקריתשלהאוניברסיטאות הממומנתמתקציבימחקרבעלימימוןמיוחדלאורךזמן. • מאזןטכנולוגישלישראל-עבודהזו,בביצועהלמ"ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתהמאזןהטכנולוגישלישראלבמסגרת הסקרעליבואוייצואשירותיםבישראללאורךזמן. • בתר-דוקטורנטים-עבודהזו,בביצועהלמ"ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתמספרהבתר-דוקטורנטיםבאוניברסיטאותואת אפיוניהםהדמוגרפיות.נתוניםאלהדרושיםלהשלמתהנתוניםעלכחאדםמחקריבישראללאורךזמן. • שהותממושכתבחולשלמקבליתארים-המשךמעקבאחרמקבליתאריםישראלייםהנמצאיםבחו"ל. • סקרגלובליזציהשלהמו"פ-בדיקתמאפייניםגלובלייםוהשוואתייםשלהמו"פבישראל. 3.נספח3(תקנתהלמ"ס) המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • סקרכוחאדםמדעי-טכנולוגי-בחברתהידעישהכרחבפיתוחמיומנויותמדעיותוטכנולוגיות.ארגוןהOECD-שםדגשעלפיתוח נתוניםהשוואתייםבנוגעלהכשרתכוחאדםמיומן.סקרזהמתוכנןלהשתלבבנתוניםההשוואתייםשלהארגון. • סקרמו"פבבתיחוליםומו"פממשלתי-הרחבהומיקודהמחקרופיתוחהנעשהבבתיהחוליםובמכוניהמחקרכגוןהמכוןהוולקני.מטרת המחקריםוהסקריםבנושאהיאלהניחתשתיתידעלצורךגיבושהמלצותלממשלהבנושאכיווניהפיתוחהרצוייםבמכוניהמחקר. • סקרחדשנות-הסקרנמצאבתכנוןובשיתוףגופיממשלנוספיםלצורךפיתוחאינדיקטוריםומדידתםבהתאםלהנחיותולדיונים המתקיימיםבנושאזהבארגוןהOECD-(פורוםNESTIוSky-Blue).נתוניםאלויופיעובפרסומיOECD.בנוסף,עוסקהדוח בבחינתהקלותמס(כלימשמעותישנמצאבידיהממשלהלעידודמו"פוחדשנות).בOECD-נאסףמידעעלתמריציםבאמצעות מערכתהמסזהשניםרבות,ואילובישראלאיןניתוחמדדיםממוקדיםלבחינתהיקףואפיוןהקלותהמסבגיןמחקרופיתוח. עבודותודוחותהמולמו"פבשיתוףהלמ"סמתבצעיםבהתאםלתקנתהלמ"סומסייעים בבנייתמערךנתונים,המחויביםמהצטרפותישראללארגוןהOECD-ולצורךבניתמאגר נתוניםלאומיהמתעדכןמדישנה. 2. עבודותבנושאמדיניותמדע 14 • מדדים של מדע וטכנולולגיה – עבודה זו הינה המשך מיזם משותף של מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון והמולמו"פ. במסגרת העבודהנעשהניתוחמדדיםמוביליםעלמדעוטכנולוגיהבישראלוהשוואתםעםמדינותנבחרותבOECD-לאורךזמן. • פרסומיםמדעיים-עבודהזוהינההמשךמיזםמשותףשלמוסדשמואלנאמןשלידהטכניון והמולמו”פבמסגרתהמתעדכןמאגר נתוניםלאומיאודותפרסומיההמדעייםשלישראל,תוךניתוחהמגמותהעיקריותשלפעילותזוובהשוואהעםמדינותנבחרות בOECD-ומחוצהלו,לאורךזמן. • פטנטים-עבודהזוהינההמשךמיזםמשותףשלמוסדשמואלנאמןשלידהטכניוןוהמולמו"פ,במסגרתהמתעדכניםנתוניהמאגר הלאומיבמספרהפטנטיםשלישראלתוךניתוחהמגמותהעיקריותשלפעילותובהשוואהעםהמצבבמדינותנבחרותבOECD- ומחוצהלו,לאורךזמן. • הכשרתכוחאדםטכנולוגי-גיבושמדיניותהמו"פהלאומיתמחייבתהערכותלטווחארוךבאיסוףוניתוחנתוניםע"ימכונימחקר אובייקטיבייםומקצועייםהמסוגליםלהפיקעלבסיסמתמשךדוחותוניתוחיםמקיפיםתוךבחינתנושאכ"אנדרשוקיים. 3. דוחותבמסגרתועדותהמולמו”פ עבודת המולמו"פ מתבצעת הן ברמת המקרו והן בחלוקה לנושאים רוחביים ע"י ועדות לאומיות, כאמור המסתייעות בסקרים ובמחקרים,לצורךגיבושהמלצותיהםכדלקמן: • קשריאקדמיה-משק–עבודהעבורקבוצתלימודלאורךהחיים:“מיפויהשחקניםוהצרכיםשלהכשרותפוסטאקדמיותבתחומי המדעים״. • ועדתתשתיות-סקרתשתיותמחקר,שהואסקרהמשךלסקרשנעשהבנושאתשתיותהמחקרשלישראלבשיתוףעםות"ת. הוועדההלאומיתלתשתיותמחקראמורהלהמליץלמליאתהמולמו"פעלמפתדרכיםהמתייחסתלצרכיםלטווחבינוניוארוך בהקמת תשתיות מחקר בישראל ובשיתופי פעולה בינ"ל בנושא תשתיות מחקר. התשתיות הלאומיות למחקר ופיתוח אמורות דוחשנתי|תשפ"ג/ לשרתאתכלהמשתמשיםהאזרחייםהעוסקיםבמו"פאזרחיוהן:אוניברסיטאותמחקר,מכללותאקדמיות,מכללותמקצועיות, מכוני מחקר ממשלתיים, בתי חולים, מכוני מחקר פרטיים, התעשייה. המלצות הוועדה הובאו לדיון בוועדת שרים לענייני מדע בדצמבר2019 בהתאםלהחלטהדאז,יהיהצורךבמחקריהמשךלפיצרכיועדתאקדמיה-.תעשיה-משק. • ועדת חינוך מדעי – שני מחקרים: מיפוי מצב הוראת המדעים במערכת החינוך בישראל והשני שילוב לימודים פורמאלים וא- פורמאלייםבחינוךהמדעיוהטכנולוגי. • ועדת סביבה - מחקר בנושא בחינת תחומי פעילות המחקר והפיתוח: “תשתיות וכוח אדם בתחום הסביבה והגנתה בתעשייה ובאקדמיה.” גופיהמו"פבישראל בישראל מספר גופים עוסקים במחקרי מו"פ אזרחי: באקדמיה, בבתי בחולים, במכוני במחקר בממשלתיים, בתעשייה, מרכזי המו”פשלהחברותהבינלאומיותועוד.מימוןמחקריםאלומגיעממספרמקורות:ות”ת,ממשלה(בתוכהמשרדהחדשנות,המדע והטכנולוגיה,רשותהחדשנותומדעניםראשייםבמשרדיממשלהנוספים),מערכתהביטחון–מפא”ת,מגזרעסקיישראליובינלאומי (ביןהשאר:תעשייה,גורמיםעסקייםשאינםתעשייהכמולמשלקרנותהוןסיכון)ועוד.להלןסקירהעלהגופיםהעיקרייםהמממנים מו"פבישראל. • ות"ת(ועדהלתכנוןותקצוב)-קובעתתוכניותרבשנתיותתוךשילובביןחתירהלמצוינותלביןתחומיעדיפותלאומיים.בשיקולי ות"ת היא נוטה לתעדף מצוינות מדעית. כיום הפוקוס של ות"ת הוא במדע הנתונים, רפואה מותאמת אישית מדע וטכנולוגיות קוואנטים. המתודולוגיה לקביעת סדרי העדיפות מתבססת על תקשורת ישירה עם ראשי האוניברסיטאות ("קברניטי המדע,)" שאלוניםאשרמופציםלמשרדיהממשלה,מיפויהמצבבישראלובהתאםנעשיתחלוקתהתקציב. 15 • משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה-אמוןעלההשקעהבמחקרמדעיבמדינתישראלבתחומיעדיפותלאומיתומהווהחוליה מקשרת בין מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי. המשרד פועל לשיפור תשתיות הידע והמחקר במדינה כדי למקסם את התועלת מהידעהצָבּוראצלהחוקריםבמוסדותהמחקרבארץלמעןמחקרבעלפוטנציאליישוםריאלי.משרדהמדעוהטכנולוגיההואגורם מרכזיבעיצובובהובלתמדיניותהמחקרוהפיתוחבישראל.עםהפניםלמצוינותולמיצובישראלכמדינתמדעוטכנולוגיהפועל המשרדלקביעתסדריעדיפויותמדעיים,לעיבויתשתיותאנושיותופיזיות,לביסוסקשריהמדעהבין-לאומייםולמינוףהיתרונות היחסייםשלישראל.נוסףלכך,פועלהמשרדלקירובהמדעלקהילהולחיזוקמגזריםבעלינוכחותנמוכהבתחוםהמדע,ולביסוס המדעגםבפריפריה. • תל"מ (תעשיות לאומיות למחקר ופיתוח) - בפורום תל"מ משתפים פעולה באופן וולונטרי בעלי התפקידים הבאים: יו"ר ות"ת במועצהלהשכלהגבוהה,מנכ"למשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה,ראשמפא"תבמשרדהביטחון,סגןראשאגףהתקציבים במשרד האוצר ונציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (יו"ר). התוכנית קיימת 25 שנה ומאשרת בממוצע תוכנית אחת לשנה. הגופים בפורום תומכים בכל תוכנית ל5- שנים (כאשר האוצר תומך בד"כ ב15%-). לאחר מכן הפעילות צריכה למצוא מקורותמימוןאלטרנטיביים.התחומיםבהםעסקובשניםהאחרונותבעיקרהיו:חלל,מדעהקוואנטיםובינהמלאכותית.תהליך אימוץהנושאיםבתל"ממורכבמשלושהשלבים:הצעהע"יאחדהגופיםהחבריםבפורום;החלטהעלהקמתועדתבדיקה-כאשר ישענייןממספרגופיםבפורוםלמרותשאיןלהםקריטריוניםמשותפיםודיוןבפורוםתל"מעלאיךלפעולבתחום,והיקףהמימון. • רשותהחדשנות-רשותהחדשנותאמונהעלצמיחהכלכלית,ופועלתבשלושהערוציםעיקריים:תמיכהשוטפתהכוללתבחינת חדשנותבישראל,יכולתפעילותממוקדתבהיבטיםעסקייםותשואהעודפתלמשקותמיכהרוחביתבמאגדיםובתשתיות.כלזאת בהתאםלמדיניותולאסטרטגיה,ערוץשנועדלשמריכולותולאתרתמרוריאזהרהשעלוליםלפגועבתעשייתההייטקהישראלית. • מדעניםראשיים-המדעניםהראשייםשלישראלאחראיםעלייזום,פיקוחותפעולפרויקטיםציבורייםבעליזיקהמדעיתותפעול הפעילות המחקרית במשרדי הממשלה בהם הם פועלים. בנוסף, הם אחראים על תכנון המחקר ארוך הטווח הנגזר מפעילות הממשלה,בתאוםעםהמולמו"פ.בסיכומושלתהליךהםאלושמתוויםאתהמחקרבתחומיהמשרדשבוהםפועלים. • במסגרתחלקממשרדיהממשלהפועליםמכונימחקרממשלתייםהמבצעיםפעילותמחקריתיישומית. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל פרק2 המו"פבישראל–תמונתמצב ישנםסוגיםשוניםשלמחקרופיתוחהנעשיםבישראל,להםמאפייניםשונים,דרישותתקציביותשונותותרומהשונהלחוסנההכלכלי והמדעי של מדינת ישראל. המחקר הבסיסי, המבוצע בעיקר באקדמיה, מונע על ידי סקרנותו של החוקר והרצון להבין טוב יותר את חוקי הטבע. מחקר זה מהווה נדבך הכרחי, אם כי לא מספיק, לפיתוח מו"פ יישומי. המחקר הבסיסי מתבצע בישראל בעיקר באוניברסיטאותוהואנמדדבעיקרבתשומותכוחאדם,חוקריםועובדימחקראחרים,ותקציבימחקרחיצוניים.סה"כהיקףהמחקר באוניברסיטאותמוערךבכ2.5-מיליארדדולרבשנה. לעומת המחקר הבסיסי המניעים למחקר היישומי הם הרצון לפתח טכנולוגיות לתועלת החברה או הסביבה. כל האוניברסיטאות בישראל הקימו חברות יישום למחקר הבסיסי. מטרת החברות היא לזהות מחקרים עם פוטנציאל יישומי ולאפשר לחוקרי המוסד למסחראתממצאיהם.היקףהתקציביםוההכנסותבחברותהיישוםבאוניברסיטאותעומדעלסכומיםקטניםיחסיתלמו"פהלאומי. החלקהארישלהמחקרהיישומימתבצעבתעשייה,אשרגםמממנתאתמרביתתקציבהמו"פבמדינתישראל:כ80%-.ההוצאה למו"פבתעשייהגדלהבצורהמרשימהבעשורהאחרוןאךהיאמתרכזתבעיקרבתחומיהתוכנהוהתקשורתICT( והביוטכנולוגיה.) תפקידהמדינהבמימוןמחקרימו”פ תפקידהמדינהבמימוןמחקרימו"פשונהמנדבךלנדבך.בעודשעיקרהמימוןלמחקרהבסיסיולתשתיותהמחקרמגיעמהמדינה, 16 מפאתכשלשוקומתוךצורךלהתניעפעילויותמו”פ,במחקרהתעשייתיחלקהשלהמדינהקטןביותר.הסיבהלכךנובעתמישימות המחקרים בתעשייה וזמינות פרויקטים של מו”פ שניתן למצוא להם מימון חיצוני ממקורות עסקיים - פרטיים (הנפקות, השקעות ישירות, קרנות הון סיכון, אנג’לים, אשראי בנקאי ועוד). עיקר התקציב למחקר באוניברסיטאות, המגיע מהמדינה באמצעות ות”ת, מממן בעיקר את משכורות הסגל האקדמי הבכיר, כאשר המימון לשאר הוצאות החוקרים מגיע באופן תחרותי מקרנות כמו הקרן הלאומיתלמדע,וקרנותבינלאומיותודולאומיות(הקרןהאירופית,דו-לאומיתארה”ב–ישראל,דו-לאומיותאחרות,בארד,בירד)ועוד. ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל בשנת 2021 הסתכמה ב77.4- מיליארד ₪ (במחירי 2015, להלן גרף 1) והיוותה 5.4% מהתמ"ג,אחוזההשקעהבמו"פאזרחיהגבוהביותרבמדינותהOECD-(להלןגרפים2ו3- אלאש90%-).אחוזמהמו"פבישראל מבוצעע"יהמגזרהעסקי,כאשר54%מהםממומןע"יגופיםזרים,רובםככולםחברותרבלאומיות.הממשלהבישראלמממנתרק 8.9%מהמו"פ,ומבצעתרק1.2%מסךהמו"פבישראל.מגזרההשכלההגבוההמבצערק7.7%מהמו"פבישראל,כאשר75%ממנו ממומןע"יהממשלה,כ15%-עלידיגופיםזריםורק6.3%עלידיהמגזרהעסקי,נתוןשמעידעלשיתוףפעולהנמוךביןהאקדמיה לתעשייה(גרף.)3 כךשאםמסכמיםאתנתוניהמו"פהאזרחיהישראלי(ממשלה+עסקים+השכלהגבוהה),הואנשעןכמעטבאופןמוחלטעלהמגזר העיסקיועלמימוןחברותרבלאומיות.מצבזהעלוללהעיבבעתידעלהצמיחההישראליתבמקרהשליציאתמשקיעיםזריםמישראל. סוגיהמשמעותיתנוספתהיאששיעורהתמיכההממשלתיתבמו"פהישראלייורדבאופןמונוטונימזהעשור.כפישניתןלראותבגרף 4השקעתהממשלהבמו"פאזרחיהיאמהנמוכותביותרבמדינותה.OECD- ישראלמובילהאתמדינותהOECD-בהשקעותמו”פכאחוזמהתמ”ג-5.4%.אלא שהשקעתהמו”פהממשלתיעומדתעל8.9%בלבדמסךכלההשקעה,או1.2%מהתמ”ג. כ90%-מהמו”פהישראליממומןע”יהמגזרהעסקי,בעיקרמחו”למחברותרבלאומיות! דוחשנתי|תשפ"ג/ גרף1.ההוצאההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי,במחירי2015בשנים2021-1996(מקורלמ"ס) 80 75 70 65 60 55 50 45 מיליארדיש"ח 40 35 30 25 20 15 10 5 0 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 * *נתוניםארעיים 17 גרף2 הוצאהלאומיתלמחקרופיתוח–השוואהבין-.לאומית,2020(מקורלמ"ס) 2,300.0 6.0 5.0 1,800.0 4.0 1,300.0 3.0 אחוזמהתמ אחוזמהתמ"ג 800.0 2.0 "ג 300.0 1.0 ‐200.0 0.0 ישראל הדרומית שוודיה בלגיה ארצותהברית יפן גרמניה צרפת יוון אירלנד קוראה OECDממוצע במונחיכוחהקנייהשלהתמ"ג.* "ג. מו" פ כאחוז מהתמ "ג מו" *במונחיכוחהקנייהשלהתמ פ לנפש המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל גרף3.התפלגותהמימוןשלמו”פאזרחי%()ביןהמגזרהעיסקי(מקומיוחו”ל)והממשלתילשנים2018-2020 מקור:הלמ”ס)( 60.0 2018 2019 2020 50.0 40.0 30.0 20.0 10.0 - עסקי ממשלתי חו"ל 18 גרף 4.התפלגותמקורותהמימוןלהוצאההלאומיתלמו"פ%()עבור2019אוהשנההאחרונהעבורהישנתוניםבהשוואה בינלאומית(מקורות:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהו)OECD- דוחשנתי|תשפ"ג/ סימניהאטהבמו"פבישראל איןעורריןעלכךשלהשקעותבמו"פישנהתרומהאדירהלחוסנההכלכלישלהמדינה.בשנת2022יצואהשירותיםאשרכוללבתוכו אתענפיהטכנולוגיהעברבמחציתהראשונהשלהשנהאתיצואהסחורותוהגיעל51%-.אלאשישנםסימניםברוריםשלהאטה אשר מעוררים דאגה לגבי מעמדה המדעי והכלכלי של ישראל. המולמו"פ, במסגרת תפקידה, בחנה במהלך שנת 2022 את מצב המדעוהמו"פהאזרחיבישראלבאמצעותסקריםוכליניתוחאחרים.ביןהשארנבחנומצבחברותטכנולוגיותהעילית,חברותההזנק, ומדדימצוינותהמשקפיםאתמצבהמדעבישראל,מדדיםאלומקובליםבהשוואותבינלאומיותומהותייםלביסוסמעמדההמדעי שלישראל.(ראופרקועדתמצוינותמדעית),נמצאכיקיימתירידהבשיעורהפרסומיםהמדעייםשלחוקריהאוניברסיטאות,וירידה במספר הציטוטים של מאמרי החוקרים מישראל, ובמספרם של החוקרים המצוטטים ביותר (גרפים 5-6). במהלך שני העשורים האחרונים פחת שיעור הפרסומים המדעיים מישראל מכלל פרסומי העולם מ0.95%- בשנת 2000 ל0.77%- בשנת 2020. הירידה בולטתבמיוחדבהשוואהלפרסומיםמדעייםשלמדינותהיםהתיכון.חלקהשלישראלפחתמ40.4%-ל.20.6%- ישנםסימניםברוריםשלהאטהאשרמעורריםדאגהלגבימעמדההמדעיוהכלכלי שלישראל.קיימתירידהבשיעורהפרסומיםהמדעייםשלחוקריהאוניברסיטאות, ירידהבמספרהציטוטיםשלמאמריהחוקריםמישראל,ובמספרםשלהחוקרים המצוטטיםביותר 19 גרף5.שינויבמספרהפרסומיםהמדעייםבישראלובמדינותייחוסבשנים2000-2020 שוויץ שוודיה בלגיה דנמרק נורבגיה סינגפור ישראל פינלנד המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל גרף6.השינויבמספרהציטוטיםלמאמרמדעיבישראלובמדינותייחוסבשנים2011-2020 (מקור-Clarivate/IndicatorsScience)Essential 14.0 Singapore סינגפור 13.0 Switzerland שוויץ 12.0 Denmark דנמרק Sweden 11.0 שוודיה Finland פינלנד Norway 10.0 נורבגיה Israel ישראל בלגיה Belgium 9.0 8.0 7.0 6.0 2011-2015 2012-2016 2013-2017 2014-2018 2015-2019 2016-2020 20 בדירוג החוקרים לפי נתוני ציטוטים מצטברים בשנים 1996-2020 ישראל ירדה מהמקום ה15- ב1996-, למקום ה19- ב.2020- ובהשוואהלפיתחומימחקרנמצאהירידהבולטתבדירוגשלישראלבתחומיםשלטכנולוגיותמידעותקשורת(מהמקוםה13-למקום ה18-ב2020- וכןבמדעיהסביבה(מהמקוםה21-),למקוםה.)28- במקביללנסיגתישראלבמיקומהבדרוג,ב15-השניםהאחרונותמדינותמזרחאירופה(אסטוניה,פולין,צ'כיה,הונגריהועוד)ומדינות המזרחהרחוק(סינגפור,הונגקונג,טאיוואןועוד)מציגותשיפורמתמידומהירבכלהתחומיםהקשוריםבמצוינותבמדע.הןמצליחות לבנות מערכת חינוך טובה יותר, לפתח מערכת ממשלתית-בירוקרטית מצומצמת ויעילה וליצור אקלים כלכלי נוח. לעומתן קצב ההתפתחותשלישראלבתחוםטכנולוגיותהעיליתנפגעובעשורהאחרוןחלההתדרדרותביכולתהשלההשכלההגבוההבישראל לספקכוחאדםאיכותיבהיקפיםהדרושיםלענפיההיי-טק.כפישניתןלראותבגרף7ישנהגםירידהבמספרההקמותשלחברות ההזנק (סטרט-אפ). ללא רפורמות רחבות במערכת הממשלתית ובהיקף התקצוב, וללא שיפור ניכר בטיב ההשכלה הגבוהה ובתשתיותהמחקר,ישראלעלולהלאבדאתמעמדההמובילבתחוםהחדשנות.ישנהחשיבותרבהלמציאתדרכיםלעצירתהמגמות השליליותשנזכרולעיל,כדילשמורעלמעמדהשלישראלכNation"-."Startup דוחשנתי|תשפ"ג/ גרף7 חברותהזנקפעילותלפימספרהחברותשנפתחוונסגרוב2011-2019-.(נתוניהלמ"ס) 6,000 1,200 סגירות פתיחות חברותפעילות חברותפעילות 5,000 900 4,000 3,000 600 2,000 300 1,000 21 0 0 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 גםבנושאהחינוךהמדעיבגילאיםצעיריםישנהנסיגה,נושאהנמצאבטיפולועדתהמולמו”פלחינוךמדעי.בדיקהראשוניתמעלה כי יש בישראל מחסור חמור במורים למדעים, וקיים חשש לירידה בלימודי הפיזיקה והמתמטיקה שנחשבים מקצועות בסיסיים משמעותייםבהכשרתכחאדםאיכותילתעשייתההייטק.זאתועוד,ישחשיבותבחיזוקנושאהחינוךהלאפורמאליבתחומיהמדעים כנהוגבמדינותשונותבעולם,לשםהקנייתתשוקהלתחוםבקרבילדיםכברבגילצעיר,דברשגםהואכמעטואינוקייםבישראל. בעקבותהנתוניםהמדאיגים,עלמנתלבחוןלעומקאתמצבהמו”פבישראל,הקימההמולמו”פבסוףשנת2021ששועדותייעודיות לבחינת נושאים קריטים לפעילות המו”פ בישראל, בכדי להגיש המלצות לממשלה כיצד ניתן לשפר את פעילות המו”פ בישראל. בפרקהבאתינתןסקירהעלפעילותהוועדותבשנת.2022 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל פרק3 ועדותהמולמו”פ ליבתעבודתהמולמו”פהינהגיבושמדיניותמו”פלאומיתאזרחיתוהעברתהמלצותיהלממשלהבאמצעותועדתשריםלעניינימדע וטכנולוגיה. פעילות זאת מלווה בעריכת סקרים ומחקרים חלקם בשיתוף הלישכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן עם מכוני מחקר מוביליםבמשק.לצורךפעילותההמולמו”פמסתייעתבוועדותמקצועיותלמיקודהנושאיםולקביעתסדריעדיפויות.טבלה1מציגה אתועדותהמולמו”פשהוקמוופעלוב.2022- טבלה1:ועדותהמולמו”פ מלבדהוועדהלגיבושתחומיעדיפותלאומיתשהגישהאתהמלצותיה,שארהוועדותטרםהגישוהמלצות.מטרותהוועדות, כפישמצוינותבטבלהובפרקיהוועדותאינןמהוותהמלצהאוממצאיםבדוחזה. ועדה מטרות 22 3.1 הוועדהסיימהאתפעילותהבשנת2022וקבעהכי: גיבושתחומיעדיפות • נדרשתתמיכהממשלתיתבתחומים:ביוקונברג’נס,פודטק,היםכמשאבלאומי, לאומית אנרגיותמתחדשותואגירתאנרגיותוחלל. יו”ר:פרופ’פרץלביא • ישצורךבהקמתועדתמומחיםבלתיתלויהשתזההאתהנושאיםהספציפיים (הוועדהסיימהאת הראוייםלתמיכהבכלאחדמהתחומיםשנבחרואשרתנחהאתהגורמים עילותה) המממנים. • ישצורךבהמשךתמיכהממשלתיתב:טכנולוגיותקוואנטיםוAI--מדעהנתונים. 3.2 • מטרהעיקרית:גיבושהמלצותלהעלאתרמתהמצוינותהמדעיתבמדינתישראל והגדרתמדדיםלפידיסציפלינהלמצוינותהמחקרמדעיברמההאישית,המוסדית קידוםהמחקרהמדעי והלאומית. בישראל • יצירתבסיסנתוניםלמדדימצוינות,שבהשוואהבינלאומיתבמוסדותהמחקרשל יו”ר:פרופ’מינהטייכר ישראל. • לבחון האםבשניםהאחרונותקיימתירידהברמתהמחקרוהמצוינותהמדעיתשל מדינתישראל. • לאפייןחסמיםלמצוינותמחקריתברמההלאומית. • לגבושהמלצותלסדריעדיפויותביןהתחומיםהמדעייםעלמנתלנצלמוקדימצוינות, בהשוואהבינלאומית. • לגבשמתודולוגיהלגביחלוקתהמימוןהציבורילשלושתמגזריהמחקר(אקדמי, ממשלתיועסקי.) • לגבשהמלצותבנוגעלנוהליחקיקהותקינהבהקשרלמו”פהממשלתיוהציבורי. דוחשנתי|תשפ"ג/ 3.3 • הידוקקשריאקדמיה-משקבתחומימדיניותציבוריתהמתבססתעלנתונים. • בחינתמדיניותקנייןרוחניבנתוניםומודליםלהעברתידעמהאקדמיהלמשקופיתוח יחסיאקדמיה-משק מנגנוניםלעידודהעברתידעושיתוףחוקריםמהאקדמיהבגיבושמדיניותלאומית,גם יו”ר:פרופ’ארנוןבנטור בתחומיםשאיןבהםאפשרותלמסחורהידעהמחקרי. (שלושקבוצותעבודה פעילות) • בחינתפעילותהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלה–עבודהשהסתיימה.ממצאים:יש צורךבחיזוקהתהליךשלמינוימדעניםראשייםובהתארגנותכוללתשלמערךהמדענים הראשייםבתחומיםהמשרתיםאתהציבורברמההאזרחית. • פיתוחהוןאנושיאקדמילצרכיהמשק-גיבושאסטרטגיהברמההלאומיתלקידוםמדיניות לימודלאורךהחייםLLL()והצורךבמודליםחדשיםללימודמתמשךהמושתתיםעל שיתוףביןהאקדמיהוהמשק. 3.4 • להעריךאתמקומו,פעולתווחשיבותושלתל”םבמימוןהשקעותבתשתיותמחקר. • לבדוקנהליהשקעהבתשתיותהמו”פבמרכזיהמו”פהממשלתיים. הליכיהשקעהבתשתיות מחקרופיתוחבישראל • לבדוקעידודשתופיפעולהביןמרכזימו”פתעשייתייםוממשלתייםעםהמערכת יו”ר:פרופ’ישעיהוטלמון האקדמיתועיגונםבתוךהמערכתהאקדמית. 3.5 • אימוץוהטמעתמודליםמתגמליםשיתמרצוחוקריסביבהלחקורנושאיםיישומיים בישראלולהנחילאתהידעלקהילההמדעיתוהמקצועיתולציבור. בחינתהמו”פהסביבתי 23 • יצירתמסגרות,תקציבימחקרייעודייםותמריציםמחקרייםומבנייםלקידוםמחקר בעידןשלשינוייםגלובליים מולטי-דיסציפלינריבתחומיהסביבה. יו”ר:פרופ’תמרדיין • הכרהשלות"תבקרנותבתחומיהסביבהשלהמדעןהראשישלהגנתהסביבה,רשות הטבעוהגניםוהקרןהקיימתלישראל,כקרנותתחרותיותשוותערךלקרןהמדעןהראשי במשרדהבריאותובמשרדהמדע. • בחינתמתןמעמדסטטוטורילמשרדלהגנתהסביבהבמכוניהמחקרבישראל ואסדרתניטורהמגווןהביולוגיככלילקבלתהחלטות. • עידודהשימושבתקציבירשותהחדשנותשמקצהסכומיםאשרעשוייםלהיותמנופים משמעותייםלקידוםמו"פטכנולוגיהניתןלמיסחורבתחומיהסביבה,תוךידיעהכיכוחות השוקיפעלובצורהטובהבתחוםהזה. • הבטחתתקניםותקציביםלמחקרהשלכותסביבהובריאותשלפיתוחובכללזה פיתוחטכנולוגי. 3.6 • בחינתמדיניותלאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעיטכנולוגיהפורמאלי והבלתיפורמאליבכללהגילאים. קידוםהחינוךהמדעי • בחינתהכלים,אמצעיםותחומיםאשרנדרשלהקיםו/אולקדםולחזקבחינוךהמדעי טכנולוגי טכנולוגישלישראל. יו”ר:ד”ראריאלהיימן ארבעקבוצותעבודה)( • בחינתסדריעדיפויותבחינוךמדעיטכנולוגי. • בחינתהיערכותמערכתהחינוךלאתגריהמחרבהתאםלמתרחשבעולם. • בחינתהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעיטכנולוגי(הלומדים והמלמדים)בישראלואתהכישוריםהנדרשיםלמתןמענהלצרכיהמו”פהעתידיים שלהמדינה. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.1 תחומיהעדיפותלמו”פהישראליהאזרחילשנת2022 רקע–הוועדהלגיבושתחומיעדיפותלאומיתלמו”פאזרחי בצלהאיומיםהגלובלייםוהתחרותהטכנולוגיתוהמדעיתבעולם,כפישהתפרסםבדוחותהמולמו”פ4,כמוגםהמצבהגיאופוליטי,בשנת 2022בחרההמולמופ,לאחרשנהשלפעילותאינטנסיבית,במסגרתהוועדה5לגיבושתחומיעדיפותלאומיתלמו”פאזרחי,ב5-תחומי מו”פמרכזיים:ביוקונברג’נס,היםכמשאבלאומי,פודטק,אנרגיותמתחדשותואגירתאנרגיהותעשייהאזרחיתבחלל. התחומיםהוצגובפניממשלתישראלבמסגרתועדתשריםלעניינימדעוהומלץלתמוךבהםבשניםהקרובות.תחומיםאלונבחרו מתוך רשימה של 14 תחומי מו”פ6 אשר נחשבים מובילים בישראל. השיקולים לבחירת חמשת התחומים היו רבים ומגוונים וכללו: בחינתתחומיעדיפותבעולםובהשוואותבינלאומית,התחרותגלובלית,מעמדהשלישראלבתחומיםאלווהיכולתלהובילתשואה משמעותיתלישראלב5-שניםהקרובות,מצבתכ”אלתחומיםאלוויכולותמדעיות.בנוסף,התחומיםשנבחרוהיובעדיפותלאומית במדינותהייחוס,אשרהחליטולהובילהשקעותמשמעותיותבהם.החלטותחבריהוועדהנבעוממטרהאחתוהיא:שמירתמעמדה שלישראלבתחומיהמו”פתוךיצירתאימפקטגלובלי. מדועעלממשלתישראללתתעדיפותלתחומימו”פ? ההשקעה בתחומי מו”פ, בעדיפות לאומית, במסגרת הממשלה, נחשבת משמעותית בעולם המערבי. בשנים האחרונות, מדינות העולםוארגוניםבינ”לנוטיםלבחורתחומיעדיפותבהםיתמקדוכדילהוביללצמיחה. סקירותשנעשובמסגרתהוועדהלגיבושתחומיעדיפותלאומיתבמולמו”פמעידותכימדינותבעולםאשרמובילותבתמ”גלנפש, בדגש על מדינות קטנות – בוחרות תחומי עדיפות לאומיים ומשקיעות תקציבים ייעודיים לקידום תחומי העדיפות באמצעות מתודולוגיתמובנותוהתייעצותסדורהבמסגרתועדהשכוללתנציגיממשלה,אקדמיהומגזרעסקי.מכנהמשותףמרכזיבתהליכי היישוםוהמימוששלבחירתתחומיעדיפותהואקידוםשיתופיפעולהביןדיסציפלינותוביןהמגזרהעסקיוהאקדמיה,תוךמתןדגש 24 עלמחקריישומי.תהליכיהבחירהבעולםשלתחומיהמו”פנועדולמצבאתהמדינותהבוחרותכמובילותבעולםבתחומיםנבחרים. טבלהמס’2(להלן)מתארתמדינותבהןנעשהתהליךבחירתתחומיעדיפותלאומיתלמו”פ. המדינותבטבלהנבדלוזומזובקריטריוניםלבחירתתחומיעדיפות,אולםבכולןנמצאוקריטריוניםמשותפיםכמו:פוטנציאלכלכלי משמעותי,חוזקהמשמעותיתלמדינהוכמובןאתגרלאומיאוגלובלי.מכנהמשותףנוסףלמדינותאלוהואהמיקודבמשיכתחוקרים וחברותמובילותברמההעולמיתבתחומיהעדיפותהנבחרים(משמעמושכותהשקעותבינ”ללמדינה),כמוגםמיקודבמסחורהיידע ע”ייצירתתשתיותמחקרוקידוםשיתופיפעולהביןגופיהמחקרוהתעשייה. תחומי העדיפות, שנבחרו במדינות הייחוס, היו לרוב נושאים רב תחומיים הנוגעים במדע ובטכנולוגיה כמו רפואה חכמה, קיימות וטכנולוגיותירוקות-בדגשעלבינהמלאכותיתAI().תחומיםבולטיםאחריםשזכולתמיכהבוועדותהשונותומצדהמדינותהם:ייצור מתקדםוהנדסה,טכנולוגיותמידעותקשורת. הליךבחירתתחומיהמו”פ מספררבשלגופיםעוסקיםבמחקרבישראל(כמתוארבפרק.)1בחוקההסדרים2021-2022,המועצההלאומיתלמחקרופיתוח מולמו”פ), בהיותה הגוף הממלכתי המתכלל בנושאי מו”פ לאומיים, התבקשה לגבש תחומי עדיפות לאומית טכנולוגיים-(מדעיים לממשלהלחמשהשניםהבאות.לצורךכךהוקמהבמסגרתהמועצהועדהייעודיתאשרמנתה17חברים(נספח4),מהם7חברי מליאתהמולמו”פ,נציגיהתעשיההמסורתיתותעשייתטכנולוגיותהעילית,מערכתהביטחון,רשותהחדשנותומשרדיממשלה. https://www.gov.il/he/departments/general/most_reports_2021.4 5.להלןנספח4(חבריהוועדה) 6.להלןנספח514(תחומיהמו"פשהיומועמדיםלבחינה.) דוחשנתי|תשפ"ג/ טבלה2:דוגמאותלתיעדוףתחומימו”פבמדינותייחוס מקור:TASC–מתוךסקירהבינ”לשלתהליכיבחירתעדיפותלאומית פרמטר/ סינגפור אירלנד בריטניה הולנד שוויץ גרמניה דנמרק מדינה תוכנית תוכנית תוכנית תוכנית תוכנית תוכנית תוכנית 2012 2014 2011-2015 2012 2014 2013-2017 2012 מספר 6 11(14 8 16 מתעדכנים 12 5תחומים תחומים ורטיקלים טכנולוגיות באופן בתוכנית ו3-תחומי עלו7- מתמשך Research רוחב) נושאים ו5-בתוכנית +INNO אופןבחירת בחירה בחירה התייעצות התייעצות התייעצות התייעצות בשתי תחומי באמצעות באמצעות מקצועית רחבה רחבהעם מקצועית התוכניות– עדיפות ועדה ועדה בהובלת עםציבור הציבור התייעצות בהובלת בראשות מקצועית משרד ובעלי ובעלי עםבעלי הממשלה רה”מ,יעוץ בשיתוף ממשלתי עניין עניין ענייןרבים מוועדות נציגיציבור, בהובלת מחקר משרד בהשתתפות ותעשיה ממשלתי חוקרים אשר מובילים קיבלאת ההחלטה הסופית 25 תקופת 5שנים 5שנים בחירה 7שנים בחירת בחירה Research היישום ב2012-– נושאים ב2014-– -INNO+5 יישוםעד חדשיםמדי יישוםעד שניםחד היום 2-3שנים היום פעמית מידת גבוהה בינונית- בינונית נמוכה נמוכה בינונית בינונית- החשיבות גבוהה נמוכה שלתחומי עדיפות בתקצוב מדע וטכנולוגיה רזולוציה נושאים נושאים 8 נושאים נושאים נושאים Research שלתחומי רוחביים– רוחביים טכנולוגיות רוחביים ממוקדים רוחביים** +-INNO העדיפות פריטהלתת רוחביות עלבסיס גבוהה, הנבחרים נושאים 7נושאים אגרגציה ממוקדת בחלק ממוקדים של מהתחומים אתגרים במגוון תחומי החיים המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל שלביבחירתהתחומים • בחינתהליכיםלתיעדוףנושאימו”פבחשיבותלאומיתבמדינותייחוס. • סקירתההליכיםלבחירתנושאימו”פבגופיםהמממניםבישראל:רשותהחדשנות,ות”ת,תל”ם,מדעניםראשייםובחינתשיטות העבודהשלמשרדהמודיעיןלזיהויטכנולוגיותמפציעות. • איסוףמידעעלנושאימו”פבחשיבותלאומיתובחינתהקריטריוניםלדירוגהנושאים. • הצגת14נושאימו”פודירוגםעלפיקריטריונים(נספח6 מוסכמיםביןכלחבריהוועדה.) • בחירתםודירוגםהסופישלנושאימו”פבחשיבותלאומיתעלידיועדהמצומצמתאשרלאכללהנציגיםשלגופיםבעליעניין. התחומים שנבחרו • ביוקונברג’נסConvergence()Bio-תחוםהמתבססעלטכנולוגיותחדשניות,המשלבותביןתחומיהביולוגיהלאחדאויותר תחומים כמו שיטות הנדסיות, אלקטרוניקה, בינה מלאכותית,ביולוגיה חישובית,פיזיקה, ננו-טכנולוגיה,מדע חומריםוהנדסה גנטית מתקדמת, וזאת לצורך מתן מענה לאתגרים בתחום הרפואה, וגם בתחומים אחרים כגון חקלאות, מזון, אנרגיה ובטחון. ההתפתחותהמואצתבתחומיםאלומאפשרתקפיצתמדרגהמשמעותיתתוךחיבורכלהתחומיםתחתמטריהאחת.זאתועוד, בשניםהאחרונותמתרחשתמהפכהבתחוםהרפואהוהבריאותבעולםשבבסיסהשניגורמים:המשברעולמיבמערכותהבריאות ובתעשיית הביו-פארמה, המונע מגידול חד בהוצאה על בריאות ובעלויות פיתוח תרופות חדשות, וכן פריצות דרך טכנולוגיות בתחומיההנדסה,הביולוגיהוהרפואה.מהפכהזומצמיחהתעשייהרב-תחומיתחדשה,המתבססתעלחיבורביןטכנולוגיותשונות מתחומיהביולוגיהוההנדסה.תחוםהביו-קונברג’נסהמשלבשיטותודיסציפלינותמתחומיהביולוגיהעםתחומיההנדסהונחשב 26 לגלהטכנולוגיהבאשלהמאהה.21- • פודטק-הביקושהעולמילחלבון,בשניםהאחרונותרקעולה.אלאשתעשייתהחלבוןמןהחייוצרתנזקיםסביבתייםוגובהמחירכבד כתוצאהמייצורלאיעיל,מפליטותגזיחממה,מזיהוםמקורותמיםומניצולשטחיםנרחביםשמוביליםלהשמדתמקורותטבעיים. זאתועוד,הגידולבאוכלוסייההעולמית,שע”פתחזיותצפוילעמודעל10מיליארדאישב2050-עלוללהוביללהכפלהבביקוש לחלבון,ומכאןהצורךהבהולליצירתמקורותחלופייםובריקיימאלמזוןולחלבוןבפרט.ישראל,אשרנחשבתמובילהטכנולוגית בתחומיםרביםנכנסהגםלעולמותהמזון,אוכפישהואמכונהפודטק,והפכהגםבנישהזומובילהעולמית.יחדעםזאת,עלמנת להבטיחאתהמובילותהישראלית,נדרשתהתייחסותלמכלולהתחומיםוליצירתאקוסיסטםיציבבתחוםהחלבוןהאלטרנטיבי שיהווהמוקדמשיכהלמומחיםומשקיעיםמרחביהעולם.תחוםהחלבוןהאלטרנטיבימתייחסלמוצרימזון,שפותחובטכנולוגיה המספקתאלטרנטיבהלחלבוןמןהחי.התפתחותהטכנולוגיהמאפשרתלייצרמגווןרחביותרשלחלבוניםאלטרנטיביים,הדומים יותרבמרקמם,טעמםונראותםלחלבוןמןהחי. • היםכמשאבלאומיוחקלאותימית-שלושהנושאיםמרכזייםלתחום:פינויתשתיותלים–אייםמלאכותיים,חקלאותימיתוכלכלה כחולה. בישראל נחקרים נושאים אלו בעיקר במרכז למחקרי מדיניות ואסטרטגיה ימית שממוקם בחיפה אשר הציג המלצות לקדם את התחום בישראל. כדי להפוך תחום זה משמעותי לישראל יש צורך במספר צעדים: גיבוש מדינות ואסטרטגיה רבתי לישראל,גיבושמדיניותהחוץשלישראלבמזרחהיםהתיכוןוביםהאדום,היערכותומוכנותמדינתישראללאירועחירוםאזרחיים בים, היערכות להשפעות שינויי האקלים על המרחב הימים של ישראל, פיתוח וניצול משאבי אנרגיה המצויים בלב ים ושמירה עלהסביבה,קידוםוהסדרהשלחוקומשפטימי,פיתוחתשתיתאנושיתלהתמודדותישראלעםהאתגריםבמרחבהימי,תחום הספנותוהנמליםבישראל,העתקתתשתיותמהיםאלהיבשה,וביסוסמעמדהשלמדינתישראלכמדינתהזנקבתחוםהימי. • אנרגיות מתחדשות ואגירת אנרגיה - למשק האנרגיה בישראל אתגרים רבים הכוללים את נושאי הפחתת פליטות הפחמן הדו חמצני, הגברת השימוש באנרגיות מתחדשות ופיתוח טכנולוגיות אגירה. אחד הדברים הבולטים בישראל בתחום האנרגיה הוא השימושבנפטובדלקיםמזהמיםבסקטוריםהתחבורהוהחשמלשתופסיםיותרמ90%-מסוגיהאנרגיהשלישראל,ולפיכךנדרש מיקודבאיזוריםאלובכלהנוגעלבחינתהפחתתפליטות.זאתועודישראלנחשבתאיאנרגטי.כמעטואינהמחוברתלשכנותיה, דוחשנתי|תשפ"ג/ היא קטנה וצפופה דבר שגם מגביל בשימוש באנרגיה סולרית בגלל הצורך בשטחים נרחבים. יחד עם זאת, ישראל מתנהלת בסביבתחדשנותכאשרישבהצורךברציפותתפקודית.בנוסף,היכולתלשלבולהטמיעאתמקורותהאנרגיההמתחדשתברשת החשמל,בהיקףנרחב,תלויהבמידהרבה,באפשרויותהאגירהומכאןחשיבותה.לכן,פיתוחמואץשלטכנולוגיותאגירתאנרגיה, והוספת יכולת אגירה בהיקפים משמעותיים לצד הגדלת שיעור השימוש באנרגיה מתחדשת הינם גורמים קריטיים בחשיבותם להתפתחותמשקהאנרגיההעתידי. • חלל–לישראלנכסיםאזרחייםמשמעותייםבתחוםהחלל,שבשניםהאחרונותתופסתאוצהכלכליתבתחוםהאזרחי.חלליכול להיותמנוףליישומיםרביםאחריםבמדעוטכנולוגיה,שכןמדוברבעולםתוכןרבתחומישנמצאבטלטלה.זאתועוד,תחוםהחלל כקטר, מושך אליו חינוך, אקדמיה ותעשייה. בזכות יכולות מו”פ ישראליות בתחום, מדובר בבסיס נרחב להתקדמות טכנולוגית לישראל.זאתועוד,כיוםישראלאוחזתבפחותמאחוזמתעשייתהחללהעולמית.יחדעםזאת,הפוטנציאלשלישראלבתחוםהוא עצוםוהתחוםצפוילגדולמבחינתמשרות,כניסתחברותרבלאומיותויכולותמדעיות. סיכום לאחר כשנה של פגישות דיונים ולימוד נושאי המו”פ בהם משקיעות מדינות העולם, ומתוך ראייה מתכללת ורוחבית, בחרה ועדת המולמו”פ כאמור, בחמישה נושאים אותם מצאה אסטרטגיים ומהותיים במסגרת התחרות הגלובלית והמשך קידום טכנולוגיות העיליתשלישראללטובתעתידההכלכליושמירתהמצוינותהישראליתבחמששניםהקרובות.הנושאיםשנבחרובכללותם,נושקים אחדלשניבצורהכזואואחרת,וכמעטכולםנחשביםרבתחומיים.כפישדווחבדוחזה,במסגרתהסקירההבינלאומית,השקעות מדינהבתחומימו”פמעניקות,בסופושלדבר,תשואהעודפתוהחזרהשקעותלמדינותשנוהגותכך.זאתועוד,השקעותהמו”פחיזקו אתמצבהתעסוקה,אתאיכותהחייםוהניבוצמיחהעודפתבמדינותשקבעולעצמןסדריעדיפותלאומיתבמו”פ.מדינתישראלאשר נשענתעלהמשאבהאנושיוהידעשצברהבתחומיטכנולוגיההעילית,עלולהלאבדאתיתרונההיחסיבתחומיהטכנולוגיההמובילים 27 אםתוותרעלהשקעותאלו.ללאהשקעהבמו”פהמדינהעלולהלסגתלאחורבמדדיהצמיחהוהחדשנותשלה. המלצותהמולמו”פשאומצו עלידיועדתשריםלמדעוטכנולוגיה 1 1 . עלממשלתישראללתמוךולהשקיעבחמשתהתחומים:ביוקונברג’נס,פודטק,היםכמשאבלאומי,אנרגיות מתחדשותואגירתאנרגיותוחלל. 2 2 . להקיםועדתמומחיםבלתיתלויהשתזההאתהנושאיםהספציפייםהראוייםלתמיכהבכלאחדמהתחומים שנבחרואשרתנחהאתהגורמיםהמממניםכךשהתמיכהתהיהמושכלתואחראית. 3 3 . על ממשלת ישראל להמשיך לתמוך בשני תחומים אשר אושרו בעבר וזכו לתמיכתה והם: טכנולוגיות קוואנטיםוAI--מדעהנתונים. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.2מצוינותמדעיתבישראל רקע-הוועדהלמצוינותמדעית מדעוטכנולוגיהנשעניםעלמחקרבסיסיומחקרתשתיתי-ייעודי,המתקיימיםבאוניברסיטאותהמחקר,במעבדותהלאומיות(מכוני המחקר),במספרמכללותאקדמיותועלמו”פיישומיבמעבדותהלאומיותובתעשייה.מכלולפעולותמחקראלהמחוללפריצותדרך בפיתוחטכנולוגיותחדשניות.מדינתישראלחייבתלהישעןבראשובראשונהעלעוצמתההרוחנית,התרבותית,החינוכית,המדעית והטכנולוגית.אתהעוצמההזאתתשאבמתשתיתמדעיתוטכנולוגיתערכית,עדכניתומבוססת.קיומהוקידומהשלמערכתהמדע והטכנולוגיהעדלרמההגבוההביותריקבעואתערכיהואתדמותהותדמיתהשלמדינתישראל,ויעצבואתדמותהחברהבהואת עתידהכלכלה,הבריאותוהביטחון. אם כי הישגי המחקר הבסיסי בארץ מצויים בחזית המדע העולמי, ומדינת ישראל מדורגת במקום גבוה בסולם הפוריות המדעית בעולם, על כלל פרסומיה המדעיים, מסתמן שקיימת נסיגה מסוימת בכמות ובאיכות הפרסומים המדעיים בישראל, זאת בניגוד להתקדמותהמדעיתבמדינותבסדרגודלשלישראלאשרמציגותגידוליחסיבהשוואהלישראל(חשובלהדגיש,שמדוברבנסיגה יחסיתשלישראלולאבנסיגהאבסולוטית).כמוכןחלההאטהבקצבההתפתחותשלישראלבתחוםטכנולוגיותהעיליתוביכולתה שלההשכלההגבוההבישראל,לספקכוחאדםאיכותילענפיההיי-טק.יתכן,שמערכתהחינוךוהמערכתהבירוקרטיתשלישראל אינן מעמידות תשתיות שמאפשרות לה לשמור על ההובלה בתחום ההיי-טק. בין השאלות הנשאלות במסגרת הוועדה7 למצוינות מדעית–הכצעקתה?האםמערכתההשכלההגבוההשלישראלזקוקהלרפורמותנרחבותמצדהממשלה?אילומגמותצריךלעצור אולעודדבמערכתההשכלההתיכוניתוהגבוהה?ואלותקציביםיש להקצותלתשתיותמדעיותולקליטתמדעניםחוזרים? מטרותהוועדה המטרההעיקריתשלהוועדההיאגיבושהמלצותלהעלאתרמתהמצוינותהמדעיתבמדינתישראל.מטרהזומתורגמתלמשימות 28 הבאות: • הגדרתמדדיםלמצוינותשלמחקרמדעיברמהאישית,מוסדיתולאומית.מדדיםלפידיסציפלינה. • יצירתבסיסנתוניםלמדדימצוינות,שבהשוואהבינלאומיתשיאפשרוהשוואהביןהמוסדותבארץובחו”ל. • לאששאולסתוראתהמסתמןבשניםהאחרונותכירידהברמתהמחקרוהמצוינותהמדעיתשלמדינתישראל. • אפיוןהחסמיםלמצוינותמחקריתברמהלאומיתוחיפושדרכיםלהסרתם. • גיבושהמלצותלסדריעדיפויותביןהתחומיםהמדעייםעלמנתלנצלמוקדימצוינות,בהשוואהבינלאומית. • גיבושמתודולוגיהלגביחלוקתהמימוןהציבורילשלושתמגזריהמחקר(אקדמי,ממשלתיועסקי.) • גיבושהמלצותבנוגעלנוהליחקיקהותקינהבהקשרלמו”פהממשלתיוהציבורי. מטרותהוועדהימומשוביןהיתר,ע”יגיבושהמתודולוגיהלקביעתהכלים,האמצעיםוהתחומיםשבהםצריךלהקיםו/אולחזקאת המו”פ בישראל, מתוך ראיית צרכי הפיתוח העתידי ואפשרויות היישום של הידע המדעי באותם תחומים, וגיבוש המלצות לסדרי עדיפויותביןהתחומים.בנוסף,גיבושמתודולוגיהלגביהמימוןוהתקציבשלהמו”פהממשלתיהראוילמגזריהמו”פ(אקדמי,ממשלתי ועסקי)ולתחומיהמו”פהשוניםבמתווהרבשנתי,בהדגשעלסדריעדיפויותוחיזוקמוקדיהמצוינותבמו”פבישראל.כמוכן,הכנתנייר עמדהביחסלניהולולתקציבשלהמו”פהממשלתי,וכןבנוגעלנוהליחקיקהותקינהבהקשרלמו”פהממשלתיוהציבורי. 7. נספח7(חבריועדתמצוינותמדעית) דוחשנתי|תשפ"ג/ במסגרתפעילותהוועדהלמצוינותמדעיתנדונוב2022-הנושאיםהבאים8 • מהיתפוקהמדעיתלפידיסציפלינה–מאפייניהשלתפוקהמדעית(להבדילממצוינותמחקרית.) • מהימצוינותמחקריתבאוניברסיטאות– מחקריםשלמצוינותמחקריתבאוניברסיטאות. • מצוינותמחקריתבמכוניהמחקרהממשלתייםובבתיהחולים. • קריטריוניםכמותייםשלתפוקהושלמצוינות. • פרסומים–כיצדישלנרמלפרסומיםלפיהדיסציפלינה,הבמה,מספרהציטוטים,וכו.’ • איסוףמידע–לאחרגיבושהקריטריוניםלתפוקהמדעיתולמצוינותמדעית,ניסחההוועדהמכרזלאיסוףמידעלפיהקריטריונים המפורטיםשהוועדההגדירה.לאחרקבלתמידעזהתוכלהוועדהלדוןבשאלה:האםהמצוינותהמדעיתשלישראלאכןנמצאת בנסיגה,באופןאבסולוטיובאופןיחסי. קריטריוניםלתפוקהמדעיתולמצוינותמחקרית מתוך29סוגיהמידעהדרושיםלניתוחמצבהמצוינותהמדעיתשלישראל,הוועדהמצאה9חתכיםספציפייםשלמידעחלקי,אשר אינםבהכרחזהיםלנתוניםההשוואתייםהבינלאומייםשנאספועלידיות”ת,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהומוסדשמואלנאמן. בהתאם לכך הוועדה ניסחה מכרז לאיסוף מידע בהתאם לקריטריונים מוסכמים כדלקמן, שייבחן את הנתונים החל משנת 2011 ובהשוואהבינלאומית.לאחרקבלתהמידעתשתמשהוועדהבכליםסטטיסטייםכדילנתחו,להסיקממנומסקנותולנסחהמלצות. • תפוקהמדעית:מאמריםמנורמליםלפידיסציפלינהולפיאימפקטפקטורלנפש,מאמריםמנורמליםלפיאימפקט פקטורלמספר התושביםולפידיסציפלינהלנפש,ספריםבעבריתלנפש,ספריםבאנגליתלנפש,מספרציטוטיםלנפש,מספרתזותלתוארשני 29 לנפש,מספרתזותלתוארשלישילנפש,מספרתזותלתוארשני,מספרתזותלתוארשלישי,מספרמאגרימידעוהיקףמאגרי המידע. • הערכה מהקהילה: מספר מענקי מחקר, היקף מענקי מחקר, השתתפות במאגדים בינלאומיים, הרצאות בבמות יוקרתיות, השתתפותבוועדותהערכהבינלאומיות,פרסיםיוקרתיים,שיעורסטודנטיםזרים. • מו”פבתעשייה:מספרפטנטיםלנפש,מספרפטנטיםשמוסחרולנפש,מספרחברותהזנק,מספרחברותששרדו6שנים,מספר מרכזימחקרשלחברותבינלאומיות,היקףהשקעותשלחברותבינלאומיותפרטיות,השקעותשלחברותפרטיות. • השקעותמדינה:השקעותמדינהכחלקמהתל”ג,השקעותמדינהבהשכלהגבוהה,מספרחוקריםלנפש,תשתיותמדעיותפיסיות. נושאיםשנדונובאופןראשוניבמסגרתהוועדה • כיצדניתןלעודדמצוינות?בהתייחסלדיסציפלינה. • האםישראלכיוםמצטיינתיותראופחותמאשרלפני20שנה?10שנים? • כיצדניתןלעודדמחקרקליניבבתיחולים? • החשיבותשלקשריחוץמדעייםלמדינתישראלובמיוחדדיוןעלהקרןהדו-לאומיתישראל-ארה”ב. • כיצדניתןלנרמלמצוינותבמדעיהרוחוכיצדניתןלמצבאתמדעיהרוחכבעליחשיבותלמשקולמדינה? • מיקומםשלמכוניהמחקרהממשלתייםבעידודמצוינות. 8. נספח8(רשימתישיבותהוועדהוחומריםשהופצולחבריהוועדה) המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • דירוגים בינלאומיים – הטיות בדירוגים והשואות בין הדירוגים השונים. הוגשה בקשה למולמו”פ לפרסם מכרז שיבדוק את כל הדירוגיםהקיימיםוישווהביניהם. • בחינתמצבורמתהמחקרבישראלכתגובהלהלךהרוחהציבוריכפישהוצגבתקשורת.9 פעילותמתוכננתלשנת:2023 • לאחרקבלתהמידעמהסקר,בהתאםלקריטריוניםשהוגדרוע”יחבריהוועדה,הוועדהתבחראתהכליםהסטטיסטייםהמתאימים לעיבודו. • שימושבכליםסטטיסטייםכדילהסיקאילוקריטריוניםנגזריםמקריטריוניםאחרים. • כיצדלתכללמצוינותבהתחשבבדיסציפלינותהשונות. • קיוםדיוןספציפיבדיסציפלינותמדעיותספציפיות(כגוןמדעיהרוח,פרמהומחקררפואי.) • עידודמצוינותלפיצרכיהחברה. • ניסוחמסקנותוהמלצות(לשימושבמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה,משרדהאוצר,וות”ת.) • עידודמצוינותבמחקרבתעשייההקלאסית. • הוועדה ניסחה מכרז נוסף לאיסוף מידע, במטרה לקבל השוואות בין המודלים השונים הנהוגים כיום בעולם לבדיקת מצוינות מדעית.עםקבלתהתוצאותיתקייםדיוןויוגשוהמלצות. 30 9.נספח9(האםרמתהמחקרוהאקדמיהבישראלבנסיגה)? דוחשנתי|תשפ"ג/ 3.3 יחסימשק-אקדמיה רקע–ועדתאקדמיהמשק הצלחה וקידומה של מדינה מודרנית מחייבים פעילות מערכתית בכלל תחומי החיים: הכלכלי, החברתי והסביבתי. מידת התיאום ושיתוףהפעולהביניהםתשיגאתיעדיהמדינהבכלתחומיהחייםהציבוריים.באופןמסורתיההתמקדותבתרומהשלהאקדמיההייתה בנושאיםהכלכליים-עסקיים,כאשרתחתהכותרותהמקובלותכגון"העברתטכנולוגיה"ו"יישוםידע"הושםדגש,במערכתהאקדמית ובחברותהיישוםשלהמוסדותהאקדמיים,בעיקרבמסחורידעמתוךנקודתמבטשלהקשרעםהתעשייהוהסקטורהעסקי.ברוח זו,ועדתאקדמיה-משקבמולמו"פ,הוגדרהבעברכוועדהל"קשריאקדמיה-תעשייה"ובמסגרתהקודמופעילויותמגוונותשהיולהן השפעותחיוביותעלמדיניותלאומית,כוללזושלות"תבתחוםמסחורידעופיתוחמדדיםמגווניםכבסיסלקידומה.בעידןהנוכחי, הצורך בראייה רחבה המחייבת אינטראקציה חזקה בין כלכלה-חברה-סביבה, מחייב גישה חדשה בחשיבה על תרומת האקדמיה לחברה,שתבואלידיביטויבכללמגזריפעילויותהמדינה,לארקבצדהעסקי-תעשייתי.לפיכך,בשנת2021הוקמההוועדה10ל"קשרי אקדמיה-משק"בהובלתושלפרופ'ארנוןבנטור,כאשרהייעודשלההורחבלעומתועדותקודמותשעסקובקשריםביןהאקדמיה למגזר העסקי. מכאן שמיקוד הוועדה הוא בקידום מדיניות ופיתוח מנגנונים להעברת ושיתוף ידע בין האקדמיה וכלל המשק, תוך דגשעלהתחומיםשבבסיסםרווחתושרותהציבור.תחומיםאלהכולליםתשתיותפיזיות,תשתיותחברתיות,חינוך,סביבה,בריאות הציבורועוד. משברהקורונהכזרזלראייהמחודשתשלקשריאקדמיה-משק משברהקורונהוהצורךלגייסבדחיפותאתהאקדמיהבתחוםבריאותהציבורלגיבושמדיניותלאומיתוצעדיםעלרקעמשברלאומי, המחישאתהחשיבותלקידוםגישהמערכתיתולאומיתבנושאיםלא-עסקייםאלה.דיוןציבורישנערךבמסגרתעמותתבשערומוסד שמואלנאמן,בעקבותמשברהקורונה,הצביעעלנקודותמרכזיותשמחייבותהיערכותוחשיבהמחדשלגבימשמעותהמיליםקשרי 31 אקדמיה-משקכדלקמן:11 • חיזוקהממשקביןאקדמיהוקובעימדיניות:בממשקשביןהאקדמיהלקובעיהמדיניותומקבליההחלטותישצורךלבנותמערך מובנהשיאפשרעבודהמסודרת,ולאיתבססעלאילתוריםוהתנדבויות.גוףכזהאמוריאפשרלקבלהחלטותמבוססותנתונים .)evidenceinformedpolicy( • מינוףהמחקרוהיידעהאקדמילהתמודדותעםמשברים:במצבימשבראיןמקוםלאינטואיציה,כיאינטואיציהמבוססתעלהתנסויות קודמות.במקרהשלאירועחריגדוגמתמגפתהקורונה,שאיןלגביוניסיוןקודם,צריךלהסתמךעלהבנותשהצטברובמחקרים ארוכיטווחשעלבסיסםניתןלהקיםמנגנוניפעולהולקדםמודליםאמיניםלגיבושהערכותמצבודרכיתגובה. • עידודהמודעותלכךשיידע,אשרנצברבעולםהאקדמי,ניתןוצריךלשמשאתהציבור:ידערלוונטילנושאימדיניותציבוריתאמנם קייםבמוסדותהאקדמייםכפועליוצאשלפעילותמחקריתמתמשכתוגםייעוץלגופיםציבורייםועסקיים,אךיחדעםזאת,אין מספיקמודעותלחשיבותהיידעהזהולצורךבעידודיישומובמערכיהפעילותהשוניםשלהמדינה.איןגםהכרהבתוךהמערכת האקדמיתבצורךלהקנותלומעמדוייעודכפישניתןלהעברתידעומסחורובממשקשביןהאקדמיהלמגזרהעסקי. • חיזוק מנגנוני המדענים הראשיים במשרדי הממשלה: חלק ממשימות אלו היו אמורות להיות מבוצעות ע"י המדענים הראשיים במשרדיהממשלהאךבפועל,במקריםרבים,הדבראינובאלידיביטויואיננומתקיים.ישצורךבחשיבהעלחיזוקמנגנוניםאלה באמצעותגיוסאנשימקצועאקדמאייםברמהגבוההלרוחבכלהתפקידיםבמשרדיהממשלה. 10. נספח10–חבריועדתאקדמיהמשק https://www.neaman.org.il/Academia-in-the-pandemia-period.11 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל הוועדהלקשריאקדמיה-משקמתבססתעלשלושקבוצותעבודה,תוךיצירתסינרגיהביניהן א.קבוצתהעברהושיתוףידעאקדמיה-משקאשרמתמקדתב: • הידוקקשריאקדמיה-משקבתחומימדיניותציבוריתהמתבססתעלנתונים-policiesbased.evidence • מדיניותקנייןרוחניבנתוניםומודליםלהעברתידעמהאקדמיהלמשק. • פיתוחמנגנוניםלעידודותימרוץהעברתידעושיתוףחוקריםמהאקדמיהבגיבושמדיניותלאומית,גםבתחומיםשאיןבהםאפשרות למסחורהידעהמחקרי. • מרכיבגנרימרכזיבכלהפעילויותשתוארולעילהואקידוםדרכיפעולהלשיתוףידעהמבוססעלמחקראקדמיבפעילויותהמשק. עיקרהדגשהואבתחומירווחתהציבור,בשונהמהתחומיםהעסקייםאשרבהםכברקיימתפעילותענפהומסודרת,כוללמודלים מתאימיםומדדיםלכימותהפעילויותוההצלחה.מןהראוילהדגיששתחוםהעברתידעממחקראקדמילטובתהציבורהואחדש גםבקנהמדהבינלאומיוהמחקריםבנושאיםאלההםראשוניים.שיתוףידעביןאקדמיהלמשקקיבלתנופהבשניםהאחרונותעל רקעהמהלךשלהאו"םשהגדיריעדיפיתוחברקיימאבעולםעדלשנת2030Goals(Development,12)SDG-Sustainable והצורךלמנףאתהמדעואתהפעילותבאקדמיהלמטרותאלה.בתחוםהעסקיהדברמוצאביטויכיוםבהכרההולכתוגוברתשל חברותבצורךלמעורבותבפעילותלמעןכללבעליהעניין(לארקבעלימניות),מהלכיםהמוגדריםתחתהכותרתשל,13IMPACT והםמהוויםחלקממהשמכונההמשימההשלישיתשלהמערכתהאוניברסיטאית,mission(third.)university • במסגרתפעילותהקבוצהבכיווניםאלה,המובלתע"יפרופ'דניפלד,נערכומפגשיםעםבעליענייןוקובעימדיניותובהםמדענים ראשיים,מנהליםשלחברותוארגוניםהפעיליםבתחומיםשלרווחתהציבורבנושאיםכגוןתחבורה,סביבהובריאות.המטרההיא לגבשתובנותשיאפשרופיתוחשלמודליםלשיתופיפעולהבתחומיםאלהוכןגםמדדיםכמותייםשיוכלולשמשכבסיסלצעדי 32 מדיניות. • בעקבותהדיוניםשהתקיימובהשתתפותאנשיממשלהאחראיםעלמדיניותבתחוםרווחתהציבור,וחבריסגלאקדמיהמתמחים בנושאיםאלה,התבררשישפערגדולביןהפוטנציאלוהידעשקייםבאקדמיהלביןהמינוףשלובפעילותהממשלתית.זהאתגר מרכזישעומדבפניפעילותזושלהקבוצה,לפתחאתהמודלים,דרכיהפעולהוצעדיהמדיניותלגשרעלפניפערכזה,בדומהלמה שנעשהבעברונעשהכיוםבתחומיהעברתידעלתעשייהולסקטורהעסקי.פיתוחכליםאלהנועדלשרתולקדםאתהיעדיםשל הפעילויותהאחרותבוועדה,שנסקרולעיל,בתחומיהמדעניםהראשייםוההוןהאנושיכדילאפשרבישראלהטמעתידעאקדמי בצורהמושכלת.בעקבותכךהתגבשמהלךממוקדבשיתוףעםות"תלבחוןאתהדרכיםלעודדאתהמוסדותהאקדמייםוחברי הסגללמעורבותפעילהבנושאיםשלמדיניותלאומיתתוךמתןהכרהעבורםבמנגנוניםשונים,מהלך שימשךבשנת.2023 • ממצאיקבוצת“פעילותהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלה”,אשרטרםהוגשועוסקיםבעיקרב:הקמתמנגנוניתמיכהוייעוץ של האקדמיה לקידום מדיניות וקבלת החלטות ברמה לאומית, גם כתשתית לתמיכה בעתות משבר - המדענים הראשיים הם המוקדבממשקזהוכןהערכהכוללתשלדרכיהפעולהשלהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלהמתוךכוונהלמצואאיזוןבין תפקידםשמשמשכעוגןלחשיבהארוכתטווחלביןמשימותייעודיותשלצרכיהמשרד. • התחום הראשון אשר בו הגישה הוועדה תובנות כבסיס לגיבוש המלצות למליאת המולמו"פ הוא פעילות המדענים הראשיים במשרדיהממשלה.אתהקבוצההובילהמדעןהראשישלמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה,פרופ'אבידומב14.בסיסהחשיבה בקבוצהזונסבסביבהמדעניםהראשייםשמהוויםאתעמודהשדרהלהעברתהידעמהאקדמיהלמשק,בעיקרבתחומירווחת הציבורכגוןבריאות,חינוך,רווחה,תשתיותלאומיותדוגמתתחבורה,אנרגיה,בינויוסביבה. https://sdgs.un.org/goals.12 Impact:ReshapingCapitalismtoDriveRealChange,SirRonaldCohen,2021.13 דוחשנתי|תשפ"ג/ • הקמת מערך המדענים הראשיים למשרדי הממשלה הייתה פרי הכרה של חשיבות המדע והטכנולוגיה בפעילות הממשלה ובתהליךקבלתההחלטותוגיבושהאסטרטגיהשלהכברבשנת1966,במינוישלהפרופ'אפריםקצירלמדעןראשישלמערכת הביטחון15 בהמשך הוגדרו בדוח קציר לשכות המדען הראשי במשרדי הממשלה הבאים: משרד החקלאות, משרד הפיתוח,. משרדהמסחרוהתעשייהומשרדהבריאותובנוסףבחינתהאפשרותלמנותמדעניםראשייםבמשרדיםאחרים:משרדהדואר, משרדהתחבורהומשרדהשיכון.למרותזאתבפועלנושאהחדשנותהמדעיתוהטכנולוגיתבאלידיביטויבולטרקבשניתחומים שלפעילותהממשלה,התעשייתי-עסקי(באמצעותרשותהחדשנות-המדעןהראשישלמשרדהכלכלה)והביטחוני(באמצעות מפא"ת).אלההניבותוצאותמרשימותבכלכלההישראליתובמערכתהביטחון.בשארהתחומיםהאזרחייםהמשרתיםאתהציבור (ביניהםתשתיותפיזיות,חברתיות,חינוכיות,סביבתיותובריאותהציבור),המדעניםהראשייםמפוצליםולעיתיםנתפסיםכמסייעים למימושמטרותקצרותטווחבלבדשלהמשרדים.בכךלאמתאפשרברביםמהתחומיםהאזרחייםקידוםוהטמעהשלחדשנות מדעית לקידום מטרות הממשלה. כדי לממש את הפוטנציאל של המדע לקידום מטרות משרדי הממשלה ולקבלת החלטות מבוססות מדע ונתונים יש להגדיר מחדש את פעילותם ומעמדם של המדענים הראשיים של משרדי הממשלה. לצורך גיבוש התובנותנלמדוגםהדוחותשלועדותקודמותבנושאזהשהוקמוע"יהממשלה,תוךניתוחהחסמיםליישוםהמלצותיהן.במקביל נערכומפגשיםעםמדעניםראשייםבמדינותמובילותדוגמתבריטניהואירלנדמהםנלמדודרכיפעולהוהשפעה. תובנותהפעילותבשנימישורים16 • ישצורךבחיזוקהתהליךשלמינוימדעניםראשיים-שיהיובעלימעמדמדעיבכיר,אבל,תוךהגדרתהפרופילשלהם,לארקבהיבט המדעי,אלאגםביכולותלמנהיגותוהובלתמהלכים,כוללגםכישוריתקשורתוהשפעהעלקובעימדיניות. • ישצורךבהתארגנותכוללתשלמערךהמדעניםהראשייםבתחומיםהמשרתיםאתהציבור(לאהעסקייםוהביטחוניים)-ישצורך בגורםשייתכללאתפעילותהמדעניםהראשיםכךשאלויפעלובמערכתאחתתוךהגדרתיעדיםמשותפים,כירביםמהאתגרים 33 הםחוצידיסציפלינותכמולמשלתחבורה-אנרגיה-סביבה.מהלךזהיאפשרבסיסלקידוםתוכניותמקצועיותמשותפותואיגום משאבים,בניגודלמצבהקייםבואיןשיתוףפעולהוכלמשרדעובדבנפרד.התארגנותכזודורשתיצירתמעמדשלמדעןראשי לממשלה ולא רק לכל משרד בנפרד. למטרה זו יש לפתח מודל מתאים שיפעל בשיתוף עם גורמים אחרים האמורים לפעול בתחוםהמדעיהכולל,כדוגמתהאקדמיההלאומיתלמדעים,ות"תורשותהחדשנות.כדישמתובנותאלהניתןיהיהלפתחהמלצות שהןברותביצועהתגבשהההבנהשישלדוןבהןבשיתוףעםגורמיהממשל. ב.קבוצתפיתוחהוןאנושיאקדמילצרכיהמשקפועלתלמטרותהבאות: • גיבושאסטרטגיהברמההלאומיתלקידוםמדיניותלימודלאורךהחיים17)LLL(מתוךהבנהשמחציתממחזורחייידעמקצועי הואפחותמ10-שנים.כדילשמראתאיכותההוןהאנושי,עםדגשעלהנושאהאקדמי,עלפניקריירתחייםהמקצועיתהנמשכת לאורךעשרותרבותשלשנים,ישצורךבמודליםחדשיםללימודמתמשך,אשריהיומושתתיםעלשיתוףביןהאקדמיהוהמשק. נושאזההפךחשובבעולםבשניםהאחרונותולפיכךהוועדהמצאהשישראלחייבתלפתחמנגנוןשכזהלשםשימוראיכותההון האנושיוכןהתחדשותוהמתמדתע"יהעברתידעשעםהקדמהמתחדשבקצבגבוה.מדינותמתקדמותברחביהעולם,כדוגמת סינגפורבאסיה,צרפתבאירופהוקנדהבצפוןאמריקהרואותבכךיעדלאומיהנמצאבסדרעדיפותגבוהשלהובלהשלמשרדים ממשלתיים,בדרךכללשיתוףביןמשרדהחינוךומשרדהכלכלה/תעסוקה. • גיבוש מודלים עבור התנסות בתעשייה ובמשק בזמן הלימודים האקדמיים, מתוך הבנה שנדרשים מודלים חינוכיים חדשים שיאפשרושת"פביןהאקדמיהלמשקוכןיקנוכישוריםחיוניים,כישוריחייםועבודה,לבוגריהמערכתהאקדמית. 14 פרופ'אבידומבשמשמשמדעןראשיבמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהלאלקחחלקבגיבושהמלצותהוועדהמתוךחששלניגודעניינים.. https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/db3f2d54-cd8e-e511-80d0-00155d0acb9e/2_db3f2d54-cd8e-e511-80d0-.15 00155d0acb9e_11_9828.pdf 16 כאמורתובנותאלוטרםהוגשולממשלה.. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל במסגרתקבוצהזו,אותהמובילפרופ'ארנוןבנטור,נבחניםשניהנושאיםהבאים: א.לימודלאורךהחיים)LLL(–נושאאשרצוברתאוצהעלרקעהסביבההמשתנהבישראלובעולם,המתאפיינתבדינמיותרבה שלשינוייםטכנולוגיים,מלוויםבשינוייםחברתייםוכלכלייםהמשפיעיםעלשוקהעבודהבדרכיםשלאהכרנובעבר.אלהבאיםלידי ביטוי בין השאר בדעיכה של מקומות תעסוקה מחד, וצמיחתם של מקומות חדשים מאידך, ובצורך בהתחדשות בעיסוקים קיימים כדילהבטיחפריוןגבוההמאפשרהישרדותוצמיחה.כדילהתמודדעםסביבהמשתנהזו,למזערסיכוניםולמנףהזדמנויות,ישצורך בהתחדשותמתמשכתשלההוןהאנושי,בכללהעיסוקים,אךבמיוחדבעיסוקיםשמהוויםאתהכחהמניעבסקטורהעסקיוהציבורי, שהם בדרך כלל מאפיינים את בוגרי האקדמיה. על רקע זה עולה הצורך בחברה שבה הלימוד איננו מסתיים עם קבלת הכשרה פורמאליתקצובהבזמן(בגרות,תואראקדמיראשון,שניאושלישי),אלאישצורךבהמשךלימודיםוהרחבתידעומיומנויותעלפניכל מחזורהחייםהמקצועי.חשיבותהצורךהולכתוגדלהעלרקעההתיישנותמהירהשלהידע.עלרקעזהבחנההקבוצהאתהנעשה בארץוקיימהסקרבינלאומיוראיונותעםמוביליםשלנושאזהבחו"ל.במדינותמובילות,דוגמתסינגפור,דרוםקוריאה,צרפת,הולנד וקנדה, קיימים כיום מערכים לאומיים מסודרים, המעוגנים בחוקים ובתקנות, שמטרתם להבטיח תשתית נאותה של מערך לימוד לאורך החיים, הן בהקשר של פיתוח ועדכון כישורי תעסוקה והן בהקשר של קידום אישי של האזרחים. לפיכך, התגבשה התובנה שישלפעולגםבארץלפיתוחאקו-סיסטםללימודלאורךהחיים,שמןהראוישישרתאתכלבעליהעניין:האזרחיםעצמם,המעסיקים בסקטוריםהעסקיוהציבוריוכמובןאתהמדינהבאופןכללי. במציאותהנוכחיתקיימתפעילותענפהבמשקבתחומיםמגווניםשללימודלאורךהחיים,כאשרבסקרשנערךבמהלך2022ע"י המולמו"פ עולה התובנה שאתגר הלימוד לאורך החיים איננו בהכרח ביצירת פעילויות חדשות או הקמת גופים חדשים שיעסקו בנושאיםאלה,אלאהצורךהואבמינוףפעילויותקיימותושילובןבמערךלאומישיאפשרסינרגיותביןכלהשחקניםהפעילים.מערך זהאמורלהתוותמדיניותלטווחהארוךולקדםתשתיותמשותפותללימודלאורךהחיים,שישמשובוזמניתאתהמטרותהשונות, בטווחהקצרוהארוך. 34 קידוםפעילויותאלועשוילהתאפשרבהווהבאמצעותמסגרותקיימותובהן:משרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה,ות"ת/מל"ג,רשות החדשנות,משרדהחינוךוזרועהעבודהבמשרדהכלכלה,תוךשיתוףעםהתעשייהוארגוניםציבוריים(התאחדותהתעשיינים,לשכת המהנדסים וכד'), ובתמיכה תקציבית של הממשלה והסקטור העסקי. לשם כך יש צורך בגיבוש גורם מתכלל כמקובל במדינות המערב, שיפעל מתוך משרד החינוך ומשרד הכלכלה/תעסוקה. גם בנושא זה, כדי שהתובנות יגובשו לכלל המלצות ברות ביצוע, התגבשהההבנהשישלדוןבהןבשיתוףעםגורמיממשל,במסגרתהממשלהשנבחרהבשנת2022ולקייםהתייעצותעםהגורמים המתאימיםטרםגיבושההמלצותהפרטניות. ב.שת"פאקדמיה-משקבפיתוחמודליםשלהתנסויותבמהלךהלימודים-הקנייתכישוריהמאהה21-,אוכפישנהוגלכנותכישורים חיוניים, כישורי עוצמה skills( power) וכישורי עבודה נחשבת אתגר משמעותי/קריטי בחינוך, ובעיקר בחינוך האקדמי. על רקע התובנה שאיכות ההון האנושי לקידום המשק ולקידום העצמי אינה יכולה להתבסס רק על ידע, שמתיישן במהירות, אלא גם על כישוריםומיומנויותשמקניםאתהיכולתלעשותשימושבידעלטובתהכלכלהוהחברהישצורךבהקנייתם.איןמדוברבכישוריםרכים אלאבכישוריםמיוחדים,שישהסכמהעלחשיבותם: • עבודתצוות,שיתוףפעולהושותפות,תקשורתביןאישית. • למידהעצמית/למידהלאורךהחיים. • פתרוןבעיותמורכבות/חשיבהביקורתית. • יזמות/חדשנות/יצירתיות. https://www.neaman.org.il/Files/Life%20Long%20Learning_20200629133235.057.pdf.17 דוחשנתי|תשפ"ג/ • גמישותמחשבתיתורגשית/כושרהסתגלותמהיר/חוסןנפשי. • מודעותביןתרבותית/כשירותגלובאליתוהכלתהשונה. • לקיחתאחריותוקבלתהחלטות/מודעותאתית/מוסרית. אחתהדרכיםהיעילותביותרלפתחולהקנותכישוריםאלהבמלואםאובחלקם,במסגרתהמערכתהחינוכיתהאקדמית,היאלשלב התנסויותכחלקמתוכניתהלימודים,וזאתע"יפיתוחמודליםשלשיתופיפעולהמובניםביןהאקדמיהוהמשק,לרבותגורמיםעסקיים וציבוריים. למטרה זו מן הראוי למנף את המצב הייחודי בישראל שבו רבים מהסטודנטים עובדים בתחומם המקצועי כבר במהלך הלימודים.ישהרואיםבכךחיסרוןהמסיטאותםמהתקדמותבלימודים,אךמנגדישהמוצאיםבכךפוטנציאללמנףמצבזהולכוונו לפעילות מובנית, שתקנה כישורים ומיומנויות כחלק ממהלך הלימודים. במסגרת פעילות זו, אשר מובלת ע"י איתי לבנון, נערכים דיוניםעםבעליהענייןשמהותןפיתוחמודליםייחודייםלשת"פאקדמיה-משק.בטווחהקצרמוכוונתהקבוצהלגבשמספרפיילוטים לבחינתמודליםכאלה,מתוךמטרה להשיגמספריעדים,תוךהתמודדותעםמספראתגרים: • הכרהשלמוסדותלימודבהכשרהזוע"יהענקתנקודותזכות. • הענקתנקודותזכותלסטודנטיםכאשרהםמתוגמליםכספיתבאותהפעילות. • מחויבותהתעשייהלהקצותמנטוריםמטעמהבמסגרתההתנסות. • הכרהבחשיבותהאקדמיתשלההתנסותבתעשייהבכלהקשורלהקנייתכישוריםומיומנויותחיוניותכייעודוערךלגיטימיהעומד בפניעצמו. סיכום 35 כלהתחומיםהללופועליםבסינרגיהאךבו-זמניתהםמחייביםמיקודוהעמקה,דברשבאלידיביטויבדרךפעולתהוועדהוביצירת קשריהגומליןביןהקבוצות.פעילותהקבוצותהתבססהעלדיוניםעםמוביליםובעליענייןמהאקדמיה,הסקטורהעסקיוהציבוריוכן עםמומחיםמחו"ל,מתוךמגמהללמודמדרכיפעולהחדשותוחדשניותהמקודמותבמדינותמובילותשישראלרוצהלהדמותאליהן. במקביל,נאספונתוניםונערכוסקרים,כדילבססאתהדיוניםוההמלצותברוחהpolicy-basedevidence.סדרהנושאיםנבחר בהתאםלתוצריהתחומים.ראשוניםמופיעיםהתחומיםבהםגובשותובנותאשרהוגשולמליאתהמולמופ,ולאחרמכןהנושאיםשהם בשלבילימודוגיבושתובנות.חשובלהדגישכיממצאיהוועדהאינםסופייםוטרםהוגשולהצגהמולמליאתהמולמו"פ. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.4תשתיותמחקרלאומיות רקע–הוועדהלבחינתהליכיהשקעהבתשתיותמחקרופיתוחבישראל מחקרופיתוחאזרחיבישראלמתבצעע"ימספררבשלגורמים:מוסדותאקדמיים,שעוסקיםבעיקרבמחקרבסיסי,מכונימחקר ממשלתיים,בהםמתבצעותפעילויותמו"פיישומישהוגדרוכמשימותלאומיותבנושאיםרביםומגוונים,בתיחוליםהמקיימיםפעילות מחקריתעצמאית,יוזמותמו"פתעשייתישמקבלותסיועתקציביממשלתי,אךהןעצמאיותבפעילותם,ומו"פשלחברותרב-לאומיות המקיימותמרכזיםבישראל. תשתיותמחקרחיוניותלמחקרופיתוח,הןברמהשלהחוקרהבודדוהןברמההמוסדית,ביןאםמדוברבאוניברסיטהאובמכוןמחקר ממשלתיאותעשייתי.עםהזמןהתשתיותבכלהרמותהופכותליקרותיותרויותרומיושנות.עלותהקמתןוהפעלתןחורגתפעמים רבותמהיכולותשלחוקרבודד,אוניברסיטהאחת,מכוןמחקראחדאומפעלבודדלהקיםאותן. בישראל, החלוקה לתמיכה בתשתיות נעשית ע"י מספר גופים: באוניברסיטאות - על ידי ות"ת, המו"פ התעשייתי - על ידי רשות החדשנות,ואילוהמו"פהממשלתי(חקלאות,בריאות,איכותסביבהוכו)'-עלידימשרדיהממשלההשונים.יחדעםזאת,התגבשה במדינתישראלפרקטיקהשלאיגוםמשאביםע"יהגורמיםהשוניםבהתבססעלהמלצותפורוםתל"מ(תשתיותלאומיותלמחקר) כדילחסוךמשאבים. בפורוםתל"ממשתפיםפעולהבאופןוולונטריבעליהתפקידיםהבאיםאונציגיהם:יו"רות"ת,ראשמפא"תבמשרדהביטחון,סגןראש אגףהתקציביםבמשרדהאוצר,נשיאהאקדמיההלאומיתלמדעים,המדעןהראשיבמשרדהכלכלהוהתעשייהויו"ררשותהחדשנות ומנכ"למשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה.שתיהמטרותשנקבעולפורוםהן:התייעצותותאוםביןהגופיםהמרכיביםאתהפורום בנושאימו"פ,איגוםמשאביםמתקציביהגופיםהמרכיבים(אונוספיםעלפיהעניין)וקביעתאחריותביצועלגביתשתיותמו"פלאומיות. פורוםתל"מבוחןמקצועיתאתההצעותוהדרכיםלהקמתתשתיותלאומיות,וממליץעלאיגוםהמשאביםמתוךתקציביגופיהפורום וגופיםמעונייניםנוספים,ועלהגורמיםשיהיואחראיםעלהביצועוהבקרהשלהקמתהתשתיות.עבודתהמטהשלהפורום,הביצוע 36 ובקרתהפרויקטיםוהתוכניות,מתבססתעלסמכותםואחריותםשלות"תוהמשרדיםהממשלתייםהחבריםבפורום. החלטותבדברתשתיותמחקרנעשותבדרךכללבגופיםהשוניםבצורהעצמאיתוללאכלתיאוםמראשעםהגופיםהאחרים,אך בפועלתקצובתשתיותמחקרגדולותבמיוחדנעשהבעיקרבאמצעותפורוםתל"ם,שכאמור,הואגוףוולונטרישמתכונתהפעולה שלוהיאפרויקטאליתונקבעתאד-הוק. הוועדה18 לתשתיות מו"פ, בהובלת פרופ' אישי טלמון הוקמה במטרה לבדוק את מכלול ההיבטים הקשורים להקמת ״מעבדות לאומיות״ עתידיות בישראל. המטרותהספציפיות של ועדת התשתיות כפישנקבעובכתבהמינוילחבריהוועדה,הן: • להעריךאתמקומווחשיבותושלתל”םבמימוןהשקעותבתשתיותמחקר,כדילדוןבאפשרותמיסודפעילתושלארגוןוולונטריזה, וקביעתאופןפעולתו,תוךהכרהמפורשתבחופשהאקדמיובעצמאותות”תבכללובקביעתתיעדוףבתכניתהרבשנתיתבפרט. • לבדוק נהלי השקעה בתשתיות המו”פ במרכזי המו”פ הממשלתיים, ולדון בשאלה האם יש מקום לקביעת נהלים וקריטריונים ברורים להשקעה כדי לאפשר איגום משאבים ולהימנע מכפילויות. תשתיות המו”פ במרכזי המו”פ הממשלתיים הם בתחומי המחקר הבאים: מחקר גיאולוגי, מחקר גיאופיסי, מחקר סיסמולוגי, חקר ימים ואגמים, חקלאות ימית, הנדסה חקלאית, מחקר בתחומיחברהוקהילהחינוך,תחבורה,תקשורת,אנרגיהומשאביטבע,מחקררפואי,חקרבעלי-חיים,איכותהסביבה,חקרגידולי שדה,מטעיםוצמחיםקרקעומים. • לבדוקעידודשתופיפעולהביןמרכזימו”פתעשייתייםוממשלתייםעםהמערכתהאקדמיתועיגונםבתוךהמערכתהאקדמית. 18.נספח11(חבריהוועדה) דוחשנתי|תשפ"ג/ תשתיותהמו״פהקיימות ציודמחקרתשתיתי(מ"ת)-infrastructure(research)ניתןלהגדירכציודמחקרמשוכללויקרהמיועדלשמשיותרמחוקראחד אוחוקריםבודדים.מדוברבדרךכללבציודהמשמשכעשראועשרותקבוצותמחקר,ועלותומאותאלפיעדעשרותמיליונידולרים. ציודכזהמופעלע״יכחאדםייעודיהכוללמדעניםברמתPh.D.וטכנאים.השימושבציודיכוללהתבצעע״יהמשתמשים,חוקרים ראשייםוסטודנטים,שעברוהכשרהמתאימה,אוע״יצוותהמעבדהעבורחוקריםהצריכיםלהשתמשבציודלצורךמחקריהם.מקובל להבחיןביןצמ״תמוסדי,המשרתמוסדגדולאחד,וצמ״תלאומי,האמורלענות את כל צרכיהמחקרוהפתוח(מו״פ) שלהמדינה. בעולםקיימיםגםמרכזיצמ״תבינלאומיים,המשרתיםיותרממדינהאחת. תשתיותהמו״פבישראלהכוללותצמ״תמצויותבאקדמיה,במרכזיםממשלתיים,במרכזיםרפואייםובתעשייה.אתהתעשייה,ניתן לחלקלשתיקטגוריותנפרדותבגללאופייןהשונה:התעשיההאזרחיתוהתעשייההביטחונית.מעבדותהתשתיתבאקדמיהמשמשת למחקרבסיסיולמחקריישומי.הןמתפתחותבהתאםלהתפתחותשטחיפעילותחבריהסגלבמוסד,פעילותהתורמתגםלפיתוח מתודולוגיותהקשורותלציודבמרכזימחקראלה,ולהצלחתם.כמובןשהציודהתשתיתיוהידעלהפעלתוהמיטביתהנמצאיםבאקדמיה צריכיםלעמוד,בתשלום,גםלרשותהגופיםבקטגוריותהאחרות,מבלילפגועבפעילותהמחקרבאקדמיה.הגופיםהאחריםמבצעים לרובמחקרישומי,קליני,אובקרתתהליכיייצורואיכותהמוצר,דברהמשפיעעלאופיהציודהדרושועלדרכיהפעלתו,וכןעללוחות זמניםקשיחיםושיקוליםכלכלייםהקשוריםבמו״פ. נוסףלקטגוריותשהוזכרולמעלה,קיימיםמרכזיתשתיתהקוראיםלעצמם״מעבדהלאומית״,למרותשלהגדרהזואין,ככלהידוע לנו, בסיס חוקי, ולא ברורה המשמעות המעשית של תווית זו. משום כך, לא ברורה איזו תמיכה מתמשכת יכולה לקבל מעבדה כזו מהמדינה. שתי דוגמות בולטות למעבדות ״לאומיות״ הם המרכז לאופטו-אלקטרוניקה, המנוהל ע״י ״המרכז למחקר גרעיני שורק״(ממ״גשורק),ומאיץה״שרף״,מאיץניטרוניםהממוקםבצמודלקמפוסממ״ג.ראוילצייןשבארץפועלתגם״מעבדהלאומית 37 לפיסיקה״,שלהפעילותמוגבלת,ואינהמוכרתברבים.גם״המרכזהישראליהלאומילרפואהמותאמתאישית״במכוןויצמןלמדע משתמשבתואר״לאומי״. ראוי להדגיש את התשתיות הייחודיות למרכזי רפואה. בנוסף לתשתיות מחקר ביולוגי ורפואי שבאוניברסיטאות. אלה תשתיות המשמשות לדיאגנוסטיקה דוגמאת דימות רפואי, ולטיפולים כגון הקרנות, הפרדת תאים וגידול רקמות. למרות שתשתיות אלה מיועדותבעיקרלצרכיםרפואיים-קליניים,חלקןהגדוליכוללשמשגםלמחקררפואיבסיסיויישומי. בעיותמרכזיותבהקמתתשתיותמו"פבנוסףלהשקעהראשונית • בעייתגיוסכוחהאדםהמפעילאתהמעבדות,והפעלתןבטווחהארוך-תשתיותמחקרזקוקותלכוחאדםמיומן,חלקובעלתואר דוקטור בתחום, ולסגל טכני בעל יכולות מתאימות לתחזוקה השוטפת של הציוד. צוות זה יאפשר המשכיות פעילות המרכז התשתיתילאורךשנים,כשהואמשמראתהידעהארגונישלהמערכת.ללאצוותכזההשימושבתשתיתהואפחותמאופטימלי. עלמרכזיהמחקרלהתחרותעםגופיםאחריםעלכוח-אדםמעולה,ולשמרובתוךהארגוןע״ייצירתסביבתעבודהמתאימהותנאי עבודהראויים. • מחסורבמשאביםוביכולתמימוןפרויקטיםלפרקזמןארוך-פרויקטיםלאומיים,הכולליםתשתיותמחקר,ממומניםבדרךכלל לתקופהקצובה,למשל,חמששניםבמקרהשלפרויקטיםהממומניםע״יתל״מ.לאחרתקופהזומתקשיםמרכזיהתשתיתלאזן אתתקציביהם.אתגרגדולהעומדבפניכלמעבדתתשתיתוהואחידושהציוד.הטכנולוגיההמודרניתמתאפיינתבפיתוחמהיר, שהופךציודחדשנילמיושןבתוךשניםספורות.אמנםקצבההתיישנותשונהמתחוםלתחום,אבלבכלהתחומיםמדוברבשנים בודדותעדעשור. • חידושהציודבמרכזיתשתיתכאלהדורשמשאביםגדולים-במרכזיםתעשייתייםעלותהציודאמורהלהיותכלולהבעלותהשימוש וחישוביפחת.במרכזיםאקדמייםמקובלבדרךכלללאלכלולאתעלותההשקעהבציודבעלותהשימוש,דברהמהווהסבסוד של המשתמשים האקדמיים ע״י המוסדות. האוניברסיטאות בדרך כלל שואפות שמרכזי תשתית כאלה יכסו רק את ההוצאות השוטפותשלהפעלתתשתיותהמחקר,כוללהוצאותתחזוקה,וללאכיסויכלההוצאותעלכח-אדם,המכוסותע״יתקנימשרות. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • הקמתתשתיותיקרותללאאבחוןבצורךבתשתיותנדרשותאחרות-תשתיותרבותמוקמותבגללהשפעהשלאדםאחדאוקבוצת אנשיםהמעונייניםבטכנולוגיהאובכווןמחקרמסוים.ככלשלאותוגורםהשפעהגדולהיותר,כןגדולהסיכוישהתשתיתהמוצעת תוקם.לעיתיםאיןבכךכלרע,ואולילהפך.אבללעיתיםהדברעלוללגרוםלהקמתתשתיתיקרה,בשעהשישאחרותשחשוב יותר להקימן. לעיתים מרכזי מו״פ הכוללים תשתיות מחקר מוקמים בגלל סיבות פוליטיות, ביחוד בהקשר למיקומם במדינה. תשתיותמחקריקרותבמיוחדמוקמותבגללצרכיבטחוןהמדינה.במקרהזהשיקוליכלכליות,נחיצותלמשתמשיםרבים,כולל אלהשמחוץלמערכתהביטחון,נחשביםשוליים. • ניהוללקוישלמעבדותואייכולתלמקסםאתהשימושבמעבדות-מעבדותלאומיותובינלאומיותרבותבעולםפועלות24שעות ביממה,7ימיםבשבוע,כדילנצלאתהמשאביםהיקריםעדתום.במרכזיםכאלה,ביחודבאלההמשתמשיםבסינכרוטרוןאובמאיץ ניוטרונים,איןזהמעשילהפעילאולהפסיקאתהקרן,פרטלצרכיתחזוקה.למעשהגםבמיקרוסקופיםשלאלקטרוניםמשוכללים, תותח האלקטרונים מופעל ללא הפסקה. בהרבה מרכזי תשתית אחרים, ניצול משאבים חלקי בלבד, אם משום שלמעשה אין מספיקדרישהלניצוליכולותהמכשיר,אומשוםשרובהמשתמשיםמעדיפיםלבצעאתעבודתם״בשעותהעבודההמקובלות״. לעיתיםפרושהדברבזבוזניכרשלמשאביקר,ולכךמצטרפתלעיתיםיצירתעומסרבעלהמכשירבחלקקטןשלהיממהושל השבוע.ניצולבחסרשלמעבדהנובעגםמכךשמשתמשיםשהיויכוליםלהשתמשבמעבדהמסוימת,לאמודעיםלשירותיםשהיא מציעה. מעבדותלאומיותומכונימחקרלאומיים בישראלאיןהגדרהמשפטיתשל״מעבדהלאומית״או״מכוןמחקרלאומי״,״מרכזתשתיותלאומי״וכיוב׳.קיימיםמספרמרכזימחקר ו/אותשתיותגדולים,שחלקםקשוריםלמערכתהביטחוןולוועדהלאנרגיהאטומית,וחלקםפועליםבאוניברסיטאות,אךאיןלגופים אלהמעמדרשמיהתואם״מעבדהלאומית״במובןהמקובלבארצותהבריתובארצותאירופה.ישראל,עםמספרתושביםהמתקרב 38 לעשרהמיליון,כבראינה״מדינהקטנה״,אךבניגודלארצותאירופאיותבסדרגודלדומה(למשלדנמרק,5.8מיליוןתושבים,)2020( שוויץ8.6מיליון2020(),שחלקניכרמפעילותןהמדעיתמתבססעלשיתופיפעולהקרוביםבמרחבהאירופאי,מדינתישראל,מבחינה מדעיתוכלכלית,היא״אי״בתוךהאזורבוהיאשוכנת,ואיןהיאנהניתמשת״פבתחומיםאלהעםשכנותיה.לעובדהזוהשלכותעל הצורךבהקמתמעבדותמרכזיותגדולותהנועדותלשרתמספרגדולשלמשתמשיםמהאקדמיהומהתעשייה. למעבדות הלאומיות ולמכוני המחקר הלאומיים במודל האמריקאי והאירופאי יש מבנה תקציבי דואלי שכולל תמיכה ממשלתית קבועההמבטיחהאתהמשכיותפעילותגופיםאלהללאתלותבלעדיתבגיוסכספיםממשתמשיםתעשייתיים,ותקציביםייעודיים שהםבמהותםתלוייפרויקט.בסיסתקציבזהמאפשרלמעבדהאולמכוןלשמורעלחיוניותורלוונטיותלאורךזמן,ולהתאיםעצמם להתפתחות הידע והצרכים בסביבה דינמית. ללא בסיס תקציב שכזה, מכון המחקר עלול לדעוך. מעבדות ומכוני מחקר לאומיים במודלזהמתבססיםבדרךכללעלמאגרמשתמשיםפוטנציאלייםגדולמאד,הכוללחברותתעשייתיות,גופיםממשלתייםמעבר למממניםהקבועים,והאקדמיה.חוזקהשלמערכתכזוגםבגודלהוהגיווןשבתוכה,שנגזריםמגודלאוכלוסייתהמשתמשיםומגוון הצרכיםהרחבשלהם.מודלזהמאפשרהתאמהמיטביתלצרכיםעלידיהקמתרשתמרכזימחקרהממוקדיםבתחומיםשונים,עם דגשיםשוניםשלאופיהפעילות,למשל:מחקרבסיסילעומתמחקריישומי,לעיתיםעדלמסחורמוצר. ראוי לציין את מרכזי המחקר הבינלאומיים המאפשרים נגישות למדעני מדינות חברות בארגונים המפעילים מרכזי תשתיות ענק אלה.שתיהדוגמותהבולטותלכךהןהאיגודהאירופילמחקרגרעיניCERN()אשרמפעילאתהמעבדההגדולהבעולםלפיסיקה שלחלקיקיםאלמנטרייםבז׳נבה,שווייץ,והמתקןהאירופילקרינתסינכרוטרוןESRF()שבגרנובל,צרפת.ישראל,כמושארהמדינות החברותבגופיםאלה,משלמתדמיהשתתפותשנתיים,התלוייםבתל״גשלהמדינההחברה.בישראלהתשלוםנעשהע״יהוועדה לתכנון ולתקצוב (ות״ת) של המועצה הלאומית להשכלה גבוהה (מל״ג), והוא כלול בבסיס התקציב השנתי של הות״ת. מדענים מישראל יכולים להגיש הצעות לביצוע מחקרים במרכזים אלה; הצעות המחקר נסקרות ע״י ועדות, ומאושרות לפי חוזקן המדעי. הביצועהואללאדמישימושלחוקר.מודלפעולהזהעובדיפהכברהרבהשנים.הצלחתותלויהבקיומהשלקהילהמדעיתגדולה מספיקהמעוניינתבשירותיושלמרכזהמחקרויכולהלהעסיקו. מהסיבותשהוזכרומעלה,ובהנחהשמרכזיתשתיותומחקרבישראלישרתואתקהילייתהמחקרהישראליתבאקדמיהובתעשייה המקומיתבאופןכמעטבלעדי,ישצורךלבדוקהיטבהאםקהילהמקומיתזוגדולהומגוונתדיהעלמנתלצקתתוכןמספיקלפעילותה דוחשנתי|תשפ"ג/ של״מעבדהלאומית״שתצדיקהקצאתמשאביםשיבטיחואתהתקיימותהבטווחהארוך,ואתיכולהלתתמענהלצרכיםשלהחוקרים בתחום.בחינהכזאת,מןהראוישתבחןגםאתזמינותןשלתשתיותקיימותמחוץלישראל,בעיקרבאירופה. התנאיםלהקמתמעבדותלאומיותעתידיות שאלותמרכזיותשישלהתייחסאליהבהקמתמכוניומעבדותמחקרהן:קיימותםבטווחהארוךשלגופיםאלה,ויכולתםלתתמענה לצרכיםשלהחוקריםבתחום(כלומר,הצפילשיתוףהפעולהבתפעולובשימושעםהאקדמיהועםהתעשייה.) נושאמקומןומעמדןשלמעבדותלאומיותנידוןבהרחבהבוועדת״מצבהמדעבישראל״שלהאקדמיההישראליתלמדעים, בראשותפרופ׳רשףטנא.ֹועדהזאתמפרסמתדו״חמפורטכלשלוששנים.הדוחהאחרוןפורסםבשנת2019ובימיםאלה עוסקת הוועדה בחיבור דו״ח 2022. בדיוניה בשנים האחרונות, הוועדה הדגישה את חשיבות המעבדות הלאומיות כחלק מתרבות המחקר הבסיסי והשימושי, תוך התייחסות מיוחדת לשתי תשתיות – מרכז הפוטוניקה ומאיץ ה״שרף״ (נספחים ,12 13 בהתאמה). תשתיות מחקר גדולות אלה קשורות למערכת הביטחון ולוועדה לאנרגיה אטומית, ופועלות כמתקנים מסווגיםעםגישהמוגבלתלכללהמשתמשים,מצבהמציגאתגרנוסףבפניפעולתםכ״מעבדהלאומית״,ומןהראוישיבחן ביןהשיקוליםלהפיכתםלמעבדותלאומיות,עלכלהמשתמעמכך. ראוילהוסיףכיהנושאשלמעבדותמחקרהפועלותכתשתיתלאומיתנבחןבעברע״יועדהשלות״ת,בראשותפרופ׳דוד הורן.הוועדההגישהלות״תדו״חשל״מפתדרכים״לפיתוחתשתיותכאלהבשנת2013,ודו״חמעודכןהוגשבשנת2016- מבלילהתייחסמפורשותלמעמדהמעבדותהאלהכ״מעבדותלאומיות״.הדו״חכללהערכתעלותהקמתכלמעבדהכזו,וגם 39 הערכתהוצאותהתפעולשלה,אךלאהציעמנגנוןמימוןלטווחארוך. כאמור,לדעתהוועדהבראשותפרופ׳רשףטנא,ה״שרף״,ומרכזהפוטוניקהמתאימיםלהגדרהשלמעבדותלאומיות,גםללא הגדרהפורמאליתכזו.מתקניםאלההוקמובהשקעתמשאביםגדוליםמאוד(כמיליארד₪עבורמאיץהנויטרונים"שרף)" כיוזמה של מערכת הבטחון. הואיל ובשני המקרים הנ״ל הגוף היוזם מנצל רק ניצול חלקי את התשתיות היקרות, קיימת אפשרות (ואף צורך) להפיק תועלת רבה יותר מההשקעה באמצעות גישה למשתמשים נוספים מהאקדמיה, ומהתעשייה האזרחית.שימושמשמעותיבמתקןמחייבקהילהפעילהונרחבתסביבהתשתיתהקיימת.ללאקהילהכזו,מתקניםיקרים ימצאובשימושחלקי,ועלוליםלהיתקלבקשיימימון,תפעולשוטף,ואחזקתכחאדםמיומןלאורךזמן. ועדתטנאגםסקרהאתמעבדתהמחקרשלרשותהעתיקותהמעסיקהכ70-חוקריםבעליתוארדוקטור,העוסקיםבמחקר ארכיאולוגירחבהיקף,מחקרשהואייחודילמדינתישראל.למעבדתהמחקרתשתיתגדולה,הכוללתשימושבטכנולוגיותשל מדעיהטבעוהחומרים,ומעסיקהחוקריםהמפרסמיםכ200-מאמריםבשנה.המלצתהוועדההייתההגדרתה״כמרכזלאומי למדעיהארכיאולוגיהוהשימור״בחסותרשותהעתיקות.הקמתהמעבדההלאומיתאמורהלהביאלייעולתהליכיהעבודה תוךמניעתכפילויותשלמעבדות,איגוםמשאבים("שמירתהקיים"מבחינתידעמהאקדמיה,בסיסינתוניםויכולות),ויצירת מרכזאחדשיענהלצרכיםשלמספרגדולומגווןשלמוסדות,הןבתחוםהמחקרהמדעיוהןבתחוםאפיוןחומריםלצרכי השימורשלמונומנטיםוחפציםונתינתשירותמחקריםנלווים.המחקרברשותהעתיקותהואבעלערךלאומירבוברור.ואולם, פעילותה של רשות העתיקות אינה מוגדרת כפעילות מחקר ופיתוח, ולפיכך אינה בתחום העיסוק של המועצה הלאומית למו"פשמטעמהפועלתהועדההנוכחית.אילכך,המשךדו"חזהאינומתייחסלמעבדתהמחקרשלרשותהעתיקות,ואנו ממליציםשתמצאהמסגרתהמתאימהלדיוןבתשתיתההולמתלתחוםחשובזה. לפיכך, המיקוד בוועדת המולמו"פ הוא בשיקולים הכלליים הראויים לצורך בחינת הקמת מעבדה כזאת בעתיד, ובעיקר – בשאלתעתידםשלשניהגופיםשכברקיימים:מאיץ״השרף״ומרכזהפוטוניקה.הדיוןבשניהגופיםהאלהכרוךביןהיתר בהתייחסותלבעיותשכברנוצרובזמןהקמתםובמהלךפעילותםעדעתה:מימוןשוטף,כחאדםמיומן,בחירתהציודהמתאים ביותר,חידושהציודהקייםועדכונו,וכו'.התייחסותזועלולהלהיותמורכבתיותרמשבדיוןמבעודמועדבתשתיתעתידית. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 1 1. חיוניותהמעבדה/תשתיתלמחקרבישראל. 2 2. היעדרפתרוןחלופינגישבחו״ל. 3 3. קיוםמחויבותלאומיתלהבטחתבסיסתקציבימשמעותילאורךעשורים. 4 4. קיומהשלקהילתמשתמשיםגדולהמספיקאשרישלהצורךבשירותיהמעבדה. באשר לצורך הגנרי במחויבות לבסיס תקציבי, ממשלתי, ארוך טווח, ניתן ללמוד מהתנהלות המעבדות הלאומיות בארה"ב, שכולן נתמכות באופן רציף ע"י המדינה על זרועותיה השונות, כך גם מכוני פראונהופר בגרמניה וIMEC- בבלגיה. יתרה מזאת: מכוני פראונהופר,למשל,מועסקיםבחלקגדולמזמנםע"יחברותשל10,000עובדיםויותר.מספרןשלחברותכאלהבגרמניהגדול,אבל בישראלמספרןקטןוהסיכוילשימושבתשתיותמחקרבישראלמצדחברותגדולותמארצותאחרותקטן.אילכך,בבחינתהקמתה של תשתית יקרה עתידית יש לצאת מנקודת הנחה לפיה התמיכה התקציבית הממשלתית בתשתית תידרש לאורך כל תקופת פעילותה,ולארקלזמןמוגבללאחרהקמתה.הכרחזהמציבמחסוםמשמעותיבפניהקמתןשלתשתיותבמימוןממשלתי,שבדרך כללניתןבארץלתקופותקצובותקצרותיחסית. בהתייחסלצורךהגנריהשני-קהילתהמשתמשיםהפוטנציאליים,עליהלהיותגדולהדיהכדישמשאביהתשתיתימצאובתחרות: יותרביקושלגישהלמשאביהתשתיתולשעותשימושבהמאשרביכולתהלספק.באשרלשתיהתשתיותהגדולות,"שרף"ומרכז הפוטוניקה, בהן עוסק מסמך זה, נעשה כעת ניסיון ליצור או להרחיב בדיעבד קהילת מחקר סביב תשתית שהוקמה, מלכתחילה, לצורך אחר, בטחוני בעיקרו. הצלחת תהליך כזה מותנית, קרוב לוודאי, בהגדלת המודעות לתשתיות בקרב קהילת החוקרים, וכן התאמתןשלהתשתיותלצרכים,והיאתוכללהיבחן,הלכהלמעשה,רקעל-פניזמןניכר.הניסיוןהמצטברבשנותפעילותושלמרכז הפוטוניקה עד עתה מצביע על פער מהותי בין הצהרותיהם של חוקרים באקדמיה לגבי רצונם להשתמש בתשתיות המרכז, לבין 40 היקף השימוש בפועל. כך, בעוד שמספר גדול יחסית, של חוקרים הביעו תמיכה ועניין בהקמת התשתיות הספציפיות של גידול שכבותמוליכיםלמחצה,למשל,השימושבפועלשלחוקריהאקדמיהבתשתיותאלהנותרקטן(להלןנספח12-מרכזהפוטוניקה.) כדוגמה נוספת לפער זה, ניתן להביא את מעורבותה של אוניברסיטת בן-גוריון בפעילות המרכז. אל אף רצונה של האוניברסיטה להיותשותפהלמרכז,פעילותםשלחוקריהאוניברסיטהבמרכזנותרהמעטה.אילכך,מציעיםחבריהוועדהלשנותאתהאופןבו תבחןמידתהענייןהפוטנציאליתשלחוקריהאקדמיהבתשתיותאפשריותעתידיות:בחינהכזותסתמךעלמיפויהלכהלמעשהשל תשתיות מחקר בחו"ל בהן השתמשו חוקרי האקדמיה הישראלית בפועל בעשור האחרון, ולא על הצהרות החוקרים לגבי שימוש עתידי.אתהמידעהנדרשניתןיהיהלהשיגבאמצעותות"ת,רשויותהמחקרהמוסדיות,אובאמצעותסקרחוקריםייעודילנושא.הנחת המוצאהינהכיכשתשתיתכלשהיחיוניתלמחקרושלחברהסגל,קרובלוודאישכברמצויבידוהמנגנוןלהשתמשבשירותיה,כך אואחרת.אםתשתיתמסוימתמצויהבשימושאינטנסיביעל-ידיחוקריםישראלים,ניתןיהיהלדוןבתועלתשעשויהלצמוחמהקמת תשתיתדומהבארץ,על-פניהמצבהקיים.מןהסתם,מידעזהרלבנטירקלגביאותםצרכיםעבורםניתןלמצואפתרוןחלופיבחו״ל. לסיכום,הוועדהסבורהשהקמת"מעבדותלאומיות"במדינתישראלתיבחןבזהירותראויה,תוךבחינתארבעת״התנאיםהראשונים״ שנידונולעיל(חשיבות-חלופות-תקציב-ביקוש)חשובלהדגישכיאיןמדוברבממצאיםסופייםהמלצותבמסגרתועדהזוטרםהוצגו בפנימליאתהמולמו"פ. דוחשנתי|תשפ"ג/ 3.5 מו”פסביבתילאורהשינוייםהגלובליים רקע–ועדתהסביבה נכון לשנת 2022 שיעור המו"פ הסביבתי, הכולל השקעות ממשלה באנרגיה, שמירה על הסביבה וחקר האדמה, מסה"כ המימון הממשלתילמו"פעומדבעשורהאחרוןעלפחותמ3%-כשתחוםהסביבהרק0.9%וכמעטשלאהשתנהלאורךהשניםהאחרונות. בעודשבעולםממשלותמבינותאתהצורךבהשקעותמשמעותיותבמו"פסביבתילפיתוחחדשנותוטכנולוגיהמתוךמטרהלשפר אתהסביבהלטובתהציבורוהמשק,בישראלהשקעותאלוכמעטואינןמתקיימות.ישראלמדשדשתמאחורוהדברניכרבתוצאות הדירוגיםהבינ"לבתחומיהסביבהבהםהיאמדורגתבמקוםנמוך.כךלמשלבאינדקסהסביבההעולמיEPI19,שנחשבמקובלבעולם בדירוגיסביבהוקיימותישראלממוקמתרקבמקוםה57-הרחקאחרימדינותכמו:דנמרק,צרפת,פינלנד,בריטניהומלטהשמובילות אתהאינדקס.נתוןמשמעותינוסףבוישראלנשרכתמאחורוהוא:חיוניותהמערכתהאקולוגיתהכוללתפיתוחתשתיותמים,מארג אקולוגיועוד.בנתוןזהישראלממוקמתבמקוםה98-.נתוניםאלוהביאואתהמולמו"פלהקיםאתועדתהסביבהמתוךמטרהלבחון אתמצבהמו"פהסביבתיבישראלעלרבדיוהשונים:גופימחקר,חוקרים,הוראהוהכשרתדורהעתידשלהחוקריםבתחום,השקעות מו"פוכד'לצורךהמלצותמדיניותבמסגרתהממשלה. מחקר ופיתוח בעולמות הסביבה נחשבים רב תחומיים. מדובר בתחום עתיר ידע החולש על עולמות תוכן שונים ומגוונים אשר ממוסגרים תחת כותרת הקיימות המאגדים בתוכם נושאים כמו אקלים, פסולת, אנרגיה, סביבה, מגוון ביולוגי, מזון, בניה, תשתיות ועוד.כלענף/תחוםשכזהדורשהתמחותמחקרוחשיבהמערכתית. למעשה,אתגריהסביבהכיוםכהרביםשממשלותרבותבעולם(כמוגםאמנותבינלאומיות)הבינושישחשיבותקריטיתלשימתדגש עלנושאיהסביבההשונים.המשמעותהיא,ביןהשאר,בחינתחדשנות(ובכללזהחדשנותבשימור,ניהולוניצולבר-קיימאשלמשאבי טבע)ופיתוחטכנולוגי. חלק ניכר מפתרונות הטיפול בסביבה, בעידן הנוכחי, דורש רתימת טכנולוגיות חדשניות כמו: בינה מלאכותית, עיבוד נתוני עתק, 41 רובוטיקה, וננוטכנולוגיות ועוד. כך למשל תחומי מחזור פסולת, אנרגיות מתחדשות ותשתיות סביבתיות חכמות לטובת הציבור מחייבותמו"פשללאהשקעותמדינהספקאםיגיעולמרחבהציבורי.בהבעתישצורךבמחקרתומךשימורההוןהטבעישלהמדינה, דהיינו–משאביהטבע.ולכןמדינותרבותהבינוכיישצורךבהתערבותהמדינהובמתןעדיפותלמחקריםבעליאופיסביבתי. ישראלאשרנודעתבאופיהיזמיוביכולתהטכנולוגיותשלהמזניחהאתהפןהטכנולוגיסביבתי,סוגיהשעלולהבסופושלדברלפגוע בה ובסביבתה. בדו"ח שבוצע במיוחד עבור המולמו"פ, "מדדים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות בישראל: תשתית נתונים השוואתית מדדימפתח"202120,אשרמציגאתהתפלגותהוצאותהמו"פהאזרחישלמשרדיהממשלהבישראללפייעדיםבשנים2010-2020 ללאמו"פביטחוני),ניכרכיההוצאהלמו"פסביבתינדחקתלשוליים.( בעשור האחרון, בעוד שתחום הסביבה הפך נושא מרכזי בעולם, בישראל ההשקעה במו"פ הסביבתי בתחומי האנרגיה, האדמה והסביבהכמעטולאהשתנתהוהיאנותרהכאמורבשיעורשלפחותמ3%-מסה"כהמימוןהממשלתילמו"פאזרחי,כפישניתןלראות באיור1 שיעורנמוךממדינותהעולם., הצורך במדיניות מו"פ סביבתי בישראל הינו הכרח, הן ברמת הצורך בשינוי סביבתי והן ברמת הדרישה העולמית מצד ארגונים בינלאומייםדוגמתהבנקהעולמיוהOECD-אשרמהדקיםאתהצורךברגולציהסביבתיתוהקפדהעלמדיניותסביבה,כךשהרגולציה תהיהאפקטיבית. בה בעת, חשוב מאד לזכור כי אתגרי הסביבה בישראל גדולים במיוחד: ישראל היא מדינה קטנה עם אוכלוסייה צפופה הגדלה במהירותוהמקיימתאורחחייםמערבימבחינתרמתחייםוכנגזרתפיתוחאינטנסיבי,צריכתמשאביםגבוההוייצורהפסולתבהרב. יש בישראל תעשיות מזהמות וכאלו הנשענות על ניצול משאבי טבע שיש לנהל באורח מושכל. ישראל היא מדינת ספר מדברית עםהשלכותעלזמינותהמיםואיכותהאוויר.זאתועוד,ישראלממוקמתבאזורהמושפעמשינוייאקליםהמציביםאתגריםחדשים ומורכביםבהיבטיםמגוונים.לישראלמשאביקרקעמוגבליםלפיתוחחקלאות,לשימורהמגווןהביולוגיולרווחתהאדם.עלכןהמו"פ הסביבתיויישומוהמושכלהואלארקמנוףכלכליאלאכורחמציאותלקיוםולאיכותהחייםבמדינתישראל. https://epi.yale.edu/epi-results/2022/component/epi.19 https://www.neaman.org.il/Files/Report_Key%20figures%20%202021_20220322120805.816.pdf.20 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל גרף8 מימוןהמו"פעלידימשרדיממשלה,לפייעדים,כאחוזמסךהוצאותהממשלהלמו"פאזרחי,:2010-2020 מקור:עיבודשלמוסדשמואלנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה)2021( 42 במהלךשנת2022הונחהבכנסתהצעתחוקאקלים21,התשפ"ג2022,שמטרתהלהביאלמניעהולצמצוםשלפליטתגזיחממה ונזקימשברהאקליםבישראל.יוזמתהחוקהיאפועליוצאשליישוםמחויבותהשלמדינתישראללנקיטתצעדיםלהתמודדותעם משבר האקלים, על ידי קביעת יעדים להפחתת פליטות גזי חממה והכנת תוכניות לאומיות להשגתם ולנקיטת פעולות היערכות להשפעותהנובעותמשינויהאקלים.מעברלכךישחשיבותלחוקשכזהלשםהגנהעלבניאדם,בריאותםורווחתם,קידוםפיתוחבר קיימאשלהחברהוהסביבהבישראל,לרבותמשאביהטבע,המערכותהאקולוגיותוהמגווןהביולוגי,למעןהציבורוהדורותהבאים. עמידהויכולתלצייתלחוקתלויה,ביןהשאר,במו"פסביבתיופיתוחטכנולוגיותמתאימותלסביבה.גםסיכומיCOP15שלהאמנה לשימורהמגווןהביולוגי22,שנחתמולאחרונהבמונטריאולמציביםיעדיםשאפתנייםלישראלולעולםבכלהנוגעלשימור,שיקוםוניצול בר-קיימאשלמשאביהטבע. https://www.nevo.co.il/law_html/law04/24_lst_621121.htm.21 https://www.gov.il/he/departments/news/cop-15.22 23.נספח14-חבריועדתסביבהופירוטפעילותה דוחשנתי|תשפ"ג/ עלבסיסמטרותאלוהוקמהבמולמו"פ23ועדתהסביבה,מתוךמטרהלקדםאתהמו"פהסביבתיבישראלתוךהבנתהחסמיםוהצעת פתרונותושיפוריםלמצבהנתון.במסגרתפעילותהוועדהנסקרותחומיסביבהשלישראלבהםנחוצה פעילותמחקריתמשמעותית, תוךהקפדהעלייצוגהולםשלנציגיםממוסדותשוניםותחומימומחיותשונים.ביןהשארנבדקוהפרמטריםהבאים: • המבנההמוסדיבישראלאשרמעניקמענהלתחומימו"פסביבתי. • השקעתמו"פבתחומיהסביבהברמתכמותואיכותהתוצרהמדעי. • פערימומחיותוהכשרהביןגופיהידעהשונים. רוחב היריעה בתחומי המו"פ הסביבתי, הוביל את הוועדה להקים קבוצות עבודה בתחומים שונים החולשים על המו"פ הסביבתי בישראל, תוך הבנת אפיון צורכי ואתגרי המשרד להגנת הסביבה ומדיניות הסביבה של המשרד ומיפוי השחקנים בתחומי המו"פ הסביבתישלישראל. אתגריהסביבהשלישראלבמסגרתמדיניותממשלתית • מחסורבמדעניסביבה–הוועדהממתינהלאישורתקציבלהכנתדו"חמפורטלמיפוימדעניהסביבההפעיליםבישראל,תחומי ההתמחותהספציפייםוהדמוגרפיהשלהם.דו"חכזהייתןתמונהברורהעלהמצבועלהחסמיםהקיימיםברזולוציהגבוהה.הוצג דו"חבוועדההמראהכילמרותהמלצותשלועדתבחינהבינלאומיתשלהמועצהלהשכלהגבוההלפנילמעלהמעשור,המלצות שהתבססועלהירידהבתחוםאבסולוטיתוכןביחסלמדינותאחרות,לאהייתההשקעתתקניםבתחומימחקרהמגווןהביולוגי באוניברסיטאותהמחקרשלישראל.פרטלדו"חזההוצגובוועדהנקודותאנקדוטליותכגוןהיעלמותכמעטמוחלטתשלתחום האקוטוקסיקולוגיהאךכאןעדייןנחוצהכאמורבחינהברזולוציהגבוהה. 43 • עידודמחקרסביבתיעםהשלכותמקומיות–דיוניהוועדהעדכההעלובברורכיקייםמחסורבמדעניסביבההנכוניםלהיענות לצורךלחקורסוגיותמקומיותוזאתמשוםשפרסומןשלעבודותכאלואינומתגמלבקידוםמדעיואינומתגמלכלכלית.עלמנת לרתוםמדעניםלתחומיהסביבהישצורךבמציאתמודלאשריאפשרתימרוץמדעניםלערוךמחקריםבתחומיהפיתוחהטכנולוגי ו/אולייצורידעמדעיהנחוץלחקרולניהולמשאביהטבעוהסביבהבישראל.הוועדההעלתהכליםואמצעיםשוניםלעידודמחקר בתחוםהסביבהבמענהלאתגריםמקומיים: • מתןתגמולראויבהליכיקידוםמדעיהןבאוניברסיטאותוהןבמכוניהמחקר-מומלץלהעלותלתשומתלבםשלהמוסדותלהשכלה גבוהה וכן ועדת הקידום של החוקרים במכוני המחקר את הצורך להתייחס באופן חיובי ומתמרץ למחקרים ודו"חות העוסקים במו"פסביבתימקומיבהליכיקידוםאקדמי. • התייחסותקרנותמחקר–הוצגכיבארה"בה24NSF-(הקרןהלאומיתלמדעשלארה"ב)דורשתמןהחוקריםלהציגהיכןהמחקר שלהםנוגעבחברהישירות(מעברלערךהמדעישלמחקרםשעשוילהיותעםחשיבותחברתיתגדולה),והמענהעלשאלהזו מהווה חלק ממרקם השיקולים למתן מענקים. מדענים מקבלים תוספת ניקוד על פיתוח תוכניות לימודים בבתי ספר, הכשרת כוחהוראה,פיתוחתערוכותבתחומםבמוזיאוניטבעומדע,סיועלעמותותהעוסקותבנושאיםחברתייםוסביבתייםועוד.לפיכך ממליצההוועדהבסוגיהזולבחוןמודליםמתמרציםבכדילעודדמחקרהתורםלמעורבותסביבתיתמקומית. • עידודהנגשתהידעהמדעילציבורהחוקריםולציבורהרחב–אחתההצעותשעלתהבוועדההיאהקצאתתקציבימחקר(למשל, כ5%-מתקציבימענקימחקרהסביבהבישראל)לפעולותשיאפשרוהנגשתהידעברמותשונות. • הכרהבמענקיהמחקרהסביבתייםכמענקיםתחרותיים-מענקיהמחקרשלהמדעניםהראשייםשלהגנתהסביבה,קק"לורשות הטבעוהגניםאינםמוכריםבוות"תכמענקיםתחרותיים.זאתלמשלבניגודלמענקיהמחקרשלהמדעןהראשישלמשרדהבריאות. מצבזהיוצרהטיהמובניתבמערכתההשכלההגבוההנגדמחקריםבתחוםהסביבה–הןמטעמיםכלכלייםשלהמוסדות,והן /https://www.nsf.org.24 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל משוםשהטעםהכלכלימעניקיוקרהמוסדיתבקידוםאנשיהסגל.הומלץלהכירבקרנותבתחוםהסביבהשלהמדעןהראשישל הגנתהסביבה,רשותהטבעוהגניםוהקרןהקיימתלישראלכקרנותתחרותיותשוותערךלקרןהמדעןהראשיבתחומיהבריאות. • קידום מחקרים מולטי דיסציפלינאריים למחקר הסביבה - בעוד שקידום המחקר ברמה הדיסציפלינארית חשוב מאד, יש צורך בייצור מסגרות, תקציבי מחקר ייעודיים ותמריצים מחקריים ומבניים לקידום מחקרים בראייה מולטי דיסציפלינארית, כמו גם הצורךבייצורתמריציםמבניים/תקציבייםלחיזוקשת"פביןמכוניהמחקרלאוניברסיטאותהמחקרבכדילחזקאתהקשרביןמדע למעשהולחזקאתכללהתחום. • בחינתשינויתוקפםשלמשךמענקיהמחקרלהקמתמרכזיידעשלמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיההעומדעל3שניםבלבד –מגבלתזמןקצרהלהקמתמרכזיהידעשלמשרדהמדעעםמענקמוגבלל3-שניםבלבדאינהמאפשרתמינוףמשמעותישל הנושאיםשבהםעוסקיםמרכזיהידע.דוגמאותשהוצגוהיוהקמתהמרכזלשינוייאקליםוהקמתהמרכזלחקראסונותשהוקמו אך תקצובם נעצר לאחר שנים ספורות25. יש צורך להעמיק בסוגיה זו בדיאלוג עם המדען הראשי של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. • העדר מכון מחקר בתחום הסביבה בישראל שייתן מענה לצורכי המשרד להגנת הסביבה - מצב זה מקשה על המשרד להגנת הסביבה לקבל מענה מדעי לנושאים שבתחום עיסוקו. עם זאת חשוב להדגיש כי בישראל אין אמנם מכון מחקר ייעודי לתחום הסביבה,אךקיימיםשנימכונימחקררלוונטיים–מכוןוולקניוהמכוןהגיאולוגיוכןחברהממשלתית–חקרימיםואגמים,העוסקים בפועלבהיבטיםשוניםשלתחוםהסביבה.עלכןמומלץלבחוןאתההיתכנותשלהקנייתמעמדסטטוטורילמשרדלהגנתהסביבה בפעילותגופיםאלו. • חסרבישראלמרכזידעמתעדכןעםניטורשיהווהבסיסלקבלתהחלטות-נושאזהבכלהנוגעלמגווןהביולוגיעלהגםבדו"חמבקר המדינה,שהתפרסםב2022-תחתהכותרת:"מניעתנזקימיניםפולשיםושמירהעלהמגווןהביולוגי26".קייםבארץניטורבנושאים 44 שוניםובאופןספציפיחלקהארישלניטורהמגווןהביולוגיבמערכותיבשתיותואקווטיותנעשהכיוםעלידיהמארגוהמרכזהלאומי לאקולוגיהאקווטיתבמוזיאוןהטבעע"ששטיינהרדטכתשתיתמחקרלאומיתבתחוםהמגווןהביולוגי.בנוסףהמוזיאוןהקיםאת המרכזהישראלילמדעאזרחי,אףהואכלימקובלבעולםלניטורובעיקרניטורמיניםפולשיםבסיועהציבור(ראוהמלצותדו"ח מבקרהמדינה)אךנחוצההשלמהואסדרהשלהפעילויותהללו. • ניטורסביבתיוזמינותמאגריהמידע–מיפויהניטורוחוסריםבניטורלאנעשהעדיין.הוצגכיקייםקושיבנגישותלנתוניםבישראל בתחוםהסביבהוכןבריאותוסביבה.נושאזהעדייןטעוןבדיקה. • תקציבירשותהחדשנות,שמקצהסכומיםאשרעשוייםלהיותמנופיםמשמעותייםלקידוםמו"פטכנולוגיהניתןלמיסחורבתחומי הסביבה,תוךידיעהכיכוחותהשוקיפעלובצורהטובהבתחוםהזה-רשותהחדשנותמשקיעהסכומיםמשמעותייםמאדבפיתוח מו"פסביבתיטכנולוגיתחתהכותרתאקלים-טק.משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיהמשקיעתקציביםגדוליםבתפרשביןמחקר אקדמיעםפוטנציאליישוםלביןהמשימותשלרשותהחדשנות.במקבילרשותהחדשנותעמלהעלהסרתחסמיםרגולטוריים משלבים מוקדמים של הפיתוח, אלא שחלק מן החסמים הרגולטוריים משקפים אתגרי סביבה אמיתיים. אין הקצאת תקציבים מקביליםלבחוןאתההשלכותהסביבתיותשלפיתוחיםטכנולוגייםשוניםוזהלאבמנדטשלרשותהחדשנות.מכאןשישצורך בטיפולכדלקמן:הבטחתתקצובוביצועמחקרלבחינתההשלכותהסביבתיותוההיבטיםהתכנונייםהקשוריםבסביבה,בריאות וחברה של פיתוח טכנולוגיות (ובכלל פיתוח) למחקר יישומי. חשוב להדגיש שמכיוון שהאוניברסיטאות ברובן המכריע וכן מכוני המחקרהםגופיםציבוריים,עםאחריותכלפיבריאותהציבורוהסביבה,קריטילהבטיחשהמחקרהסביבתי(שהואמוצרציבורי)לא יוותרלאחור אחרקצבהמחקרמוטההפיתוחלסוגיו,בכדילהבטיחשהפיתוחהטכנולוגיאכןמתאיםליישוםבישראלושההיבטים הסביבתייםהקשוריםברווחתובבריאותהאדםנחקריםבאורחהראוי.מדיניותהאיחודהאירופימודעתלכךומקדמתהיבטיםשל בטיחותבריאותהסביבהובריאותהציבורבקדימותגבוההEHS(מדיניותסביבה,בריאותובטיחות.27) www.iccic.org.il.25 https://www.mevaker.gov.il/)X)1(S)vfy0s532wb5bevaixuidvrx4((/sites/DigitalLibrary/Pages/Reports/7456-20.aspx?AspxA.26 utoDetectCookieSupport=1 דוחשנתי|תשפ"ג/ מסקנות בהשוואתהמצבבישראללמדינותשונותבעולםניכרכי,הןבתחוםההשקעההלאומיתבתחוםהסביבהוהןבתחוםהצלחתהקצאתו הספציפית,ישראלנדרשתלהעלותהילוךבכדילהתאיםעצמהלאתגריהמאהה21-ברמההנדרשתבתחומיסביבהכדלקמן: 1 1. אימוץוהטמעתמודליםמתגמליםשיתמרצואתחוקריהסביבהלחקורנושאיםיישומייםבישראלכךשיונחלידעלקהילההמדעית והמקצועיתולציבור. 2 2. יצירתמסגרות,תקציבימחקרייעודייםותמריציםמחקרייםומבנייםלקידוםמחקרמולטי-דיסציפלינריבתחומיהסביבה. 3 3. הכרה של ות"ת בקרנות בתחומי הסביבה של המדען הראשי של הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל, כקרנותתחרותיותשוותערךלקרןהמדעןהראשיבמשרדהבריאותובמשרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה. 4 4. בחינת מתן מעמד סטטוטורי למשרד להגנת הסביבה במכוני המחקר בישראל והסדרת ניטור המגוון הביולוגי ככלי לקבלת החלטות. 5 5. עידודהשימושבתקציבירשותהחדשנותשמקצהסכומיםאשרעשוייםלהיותמנופיםמשמעותייםלקידוםמו"פטכנולוגיהניתן למסחורבתחומיהסביבה. 6 6. הבטחתתקניםותקציביםלמחקרהשלכותסביבהובריאותשלפיתוחובכללזהפיתוחטכנולוגי. • נדגישכימסקנותאלוטרםהוצגובפנימליאתנמולמו”פ.מדוברבמסקנותחלקיותשישעודלדוןעליהן. נושאיםמשמעותייםנוספיםלהמשךדיוניםבמסגרתהוועדהעםתחילתשנת2023 • בחינהמעמיקהשלתחומיפעילותמו"פסביבתיממוקדתבשלושתהנושאיםבעדיפותהגבוההביותר–תשתיותוכוחאדםבתחום 45 הסביבהוהגנתהבתעשייהובאקדמיהבמסגרתעבודהשהוזמנהלצורךזה. • קידוםסקרמדעניסביבהבישראל(ראולעיל.) • קיום דיונים בנושאים: בריאות וסביבה, בחינת מערכות מזון והשלכותיהן הסביבתיות, טכנולוגיות/סביבתיות חקלאות ים פתוח במקביללפיתוחהכלכליועוד. https://drive.google.com/file/d/1K7x7iYfsxbHVZ-7Sitsj5ekXO0DbcpOw/view .27 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.6 חינוךלמדעים רקע–הוועדהלקידוםהחינוךהמדעי-טכנולוגי הוועדה28לקידוםהחינוךהמדעיבמולמו"פנועדהלבחוןאתמצבהחינוךהמדעי-טכנולוגי-הנדסיבישראלבגילהצעיר.אתהוועדה מובילד"ראריאלהיימןוהיאעוסקתבנושאיםביןמשרדיים,בראיהלאומיתרחבה.ההבדלביןועדהזו,לביןהגופיםהשוניםשעוסקים בחינוךהמדעיבישראלהואבכךשהיאנמנעתמלעסוקאולהתערבבפעילותםשלגופיהחינוךהמדעיהממשלתייםבישראלהכוללים את משרד החינוך ומשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה. במסגרת הוועדה נבחנו מדינות אשר ניתן ללמוד מהן חינוך לSTEM- דוגמת:איטליה,פינלנד,סינגפור,אסטוניה וגרמניה,אשרמטמיעותתוכניותופרויקטיםהמקשריםביןחינוךפורמאלימדעי,לחינוך בלתיפורמאלי.מדינותאלומטמיעותפרויקטיםאשרמעודדיםלמידהשלתכניםמדעייםבאופןמעשיוכתוצאהמפעילותןהןנחשבות מתקדמותביתרשאתבתחומיהמדעוהטכנולוגיה,ובתוךכךמציגותשיפוריםכלכלייםמשמעותייםלמדינתן.במהלך2022פעלו במסגרתהוועדהארבעקבוצותעבודהבנושאיםהבאים: א. שילובביןהחינוךהפורמאלי,בלתיפורמאליתוךהדגשתהפדגוגיה,הידעוהמיומנויותבהובלת,פרופ'עמימויאל. ב. טיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים,בהובלתד"רליאתבןדוד. ג. כלכלתהחינוךהמדעיוחשיבותושלהחינוךהמדעילחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל,בהובלתפרופ'חייםטייטלבאום. ד. הוראתהמדעיםבביתהספרהיסודיבהובלתפרופ'טליטל. מטרותהוועדה(במסגרתארבעהקבוצות) • לבחוןמדיניותלאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעיטכנולוגיהפורמאליוהבלתיפורמאליבכללהגילאים. 46 • לזהותאמצעיםותחומיםנדרשיםלחיזוקהחינוךהמדעיטכנולוגישלישראל. • לבחוןסדריעדיפויותבחינוךהמדעי-טכנולוגי. • לבחוןאתהיערכותמערכתהחינוךלאתגריהמחרבהתאםלמתרחשבעולם. • לבחוןאתהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעיטכנולוגי(הלומדיםוהמלמדים)בישראלואתהכישוריםהנדרשים למתןמענהלצרכיהמו”פהעתידייםשלהמדינה. 1 . קבוצתשילובביןהחינוךהפורמאלי,לבלתי-פורמאליתוךהדגשתהפדגוגיה,הידעוהמיומנויות-מיקודקבוצהזו,הואבשילובשבין החינוךהפורמאלילביןהבלתי-פורמאליבתחומיהמדעוהטכנולוגיה,ברבדיםשלפדגוגיה,ידעומיומנות.במסגרתזועלההצורך להגדיר ולחדד מושגים עיקריים, ולבסס טרמינולוגיה מוסכמת ומתאימה למערכת החינוך וכן התבצעה סקירה של התוכניות המשלבותביןחינוךפורמאלילחינוךבלתי-פורמאלימוכווןMETS.הקבוצהגיבשההמלצותלהטמעהבמערכתהחינוךבישראל המבוססתעלממצאימחקר.בהשוואתישראללעולם,בעידןהנוכחימדינותרבותפועלותבתחוםהMETS-באמצעותיוזמות מקומיותולאומיות.בולטתבנוףזההיאהתוכניתשלמשרדהחינוךהאמריקאילעידודוהנגשתSTEMבאופןרחבומקיף,עם תקציבשל120מיליארדדולרושילובשלכללבעליהענייןוהגורמיםהרלבנטיים(פילנתרופיה,ממשלה,תעשייהועוד).לעומת זאת בישראל היקף הפעילות הוא קטן-בינוני בלבד. אחת הדוגמאות לפעילויות שכאלו בישראל היא Ecosystems ,STEM שהחלה לפעול בארה"ב בשנת2015 בתמיכהפילנטרופיתיהודית החלה יישום של אב-,טיפוס בעיר באר שבע, וכיום פעילה גם בבית שאן, עמק המעיינות, קריית מלאכי ועוד. פעילות נוספת היא עמותת אופנים שהוקמה בשנת 2004 במטרה לצמצם פעריםולקדםאתשוויוןההזדמנויותבחינוךלילדיםביישוביהפריפריהבישראל,באמצעותהפעלתתוכניותהעשרהלילדים,וכן אתTOP15שקמהע״יארגוןשיתופיםבשנת2013במטרהלקדםמצוינותבחינוךהמדעי-טכנולוגיובהחבריםכ100-ארגונים מוביליםמכללהמגזריםבחברההישראלית–הציבורי,החברתי,הפילנתרופיוהעסקילהובלתיוזמהמשותפת. 28.נספח15–רשימתחבריהוועדה דוחשנתי|תשפ"ג/ מסקנותראשוניות נכוןלשנת2022מדינתישראלחסרהיוזמהלאומיתסדורההמתווהחינוךפורמאליובלתיפורמאלילSTEM-מסיבותשונות.העיקרית שבהן היא קיצוצי תקציב בעשוריםהאחרונים לחינוך המדעי יסודי שפגעו ביצירת מערכות מוסדרות ותשתיות לחינוך למדעים וכן בהכשרתמדריכיםומוריםלמדעים–דבראשרמתחיללתתאותותיובמצבהחינוךהמדעיבישראלודורשחשיבהמחודשתעלמצב החינוך. • קבוצתטיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים-קבוצהזו,שמהלהלמטרהלהתוותסטנדרטוחזוןבנושאאיכותההוראהבמדעים .2 לאחרבחינתהמצבבשטחולאורהפעריםביןהחזוןלמציאותבחינוךהמדעי,המתמטיוהטכנולוגי.זאתועוד,הקבוצהשמהלה מטרהלקבועסטנדרטיםבהוראתהמדעיםהכולליםאתאיכותההוראהביסודי,בחט"בובחט"ע,לרבותהכשרתהמורים,תשתיות ההוראה ומרחב העבודה המקצועי: אוטונומיה, זכות בחירה, תנאי שכר, קהילה מקצועית לומדת, תהליכי פיתוח מקצועי: ידע דיסציפלינרי,יכולתפדגוגית,מגווןדרכיהוראה,מנהיגות,תשתיותוסביבותעבודהמקצועיות(מעבדות,ציוד,אמצעיםועזריהוראה) בכלאלונמצאובעיותמטרידותשמאפילותעלמעמדהמוריםלמדעיםורצונםלהמשיךלעסוקבמקצועותההוראהלמדעים. מסקנותראשוניות חסר בישראל גורם מתכלל לנתונים המצטברים בתחומי המדע במערכת החינוך - הנתונים לגבי מורים, תשתיות, פיתוח מקצועי, הכשרה,הוראהועודמפוזריםומסובכים.חמורמכך–ישקושילקבלאתהנתוניםהקיימיםמהגורמיםהשונים,ובכללזההמכללות השונותומשרדהחינוך.כשכברמקבליםנתונים,קייםפערוחוסרדיוקביןנתוניהגורמיםהשונים.מצבזהמקשהבניתוחמצבהחינוך בישראלוקבלתתמונהמהימנהכמוגםהיכולתלהסיקמסקנותתקפות. במכללותלהכשרתמוריםסףתנאיהקבלהנמוךמאודועדייןישבעייתרישוםללימודיהוראה–גםעליוישגמישות.כמותהנרשמים 47 דלה,והולכתויורדת.כתוצאהמכךחלקמהמכללותאינןפותחותחוגיםלהכשרתמורימדעיםבאופןתדיר. קייםמחסורבמוריםלמדעיםושחיקתמוריםהקיימים-בתחומיהמדעיםמוריםעובדיםבקצהגבולהיכולתמבחינתהיקפימשרה. מוריםאינםיכוליםלקבלתפקידיםבתוךביתספראובמטהבהדרכה.במקריםרביםברחביהארץ,בחט"בוביסודי,כפועליוצאשל המחסורבמורים-כלללאמלמדיםמדעיםבבתיהספר. בעייתתנאיהסףבלימודיהוראהבחטיבההעליונה-הוסרההדרישהלתוארשניבחטיבההעליונה(בגללהמחסורהחמור,אפשרות להסבתאקדמיים).יחדעםזאתמחציתמהמוריםבעליתוארשני(פערחיובילטובהביחסלעולם.) איהשתלבותבמערכתהחינוךלאחרסיוםהלימודים-כ30%-מבוגריהמכללותהמסיימיםאתהכשרתם,כלללאמשתלביםבמערכת החינוךואינםמשמשיםמוריםלמרותשלמדוהוראה. מחסור בתשתיות פיזיות - חלק ניכר מבתי הספר מדווחים על דלות או היעדר מוחלט של תשתיות פיזיות – מחסור חמור בציוד, במעבדותובתקניםללבורנטים.מצבזהמקשהמאדעלהוראתהמקצועבאופןמספק. חוסר במוטיבציה להשתלם בתשתיות התמיכה בהוראת מדעים - מערכי התמיכה למורים (מרכזי מורים, אתרים, פורומים) אינם מנוצליםדיבשלחוסרבתגמולוחוסרבמוטיבציה.שיעורלאגבוהמתוךהמוריםמנצלאתתשתיותהתמיכה. • קבוצת כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל - מטרתה העיקרית של .3 הקבוצה, היא בחינת הערך הכלכלי של ההשקעה בחינוך מדעי. הקבוצה בוחנת את המרכיב המרכזי בשאלת הערך הכלכלי שלהחינוךהמדעיוהשפעתועלשוקהתעסוקה.מלבדמפגשיםוסקריםשמובילההקבוצה,בכוונתהלהובילמחקרעומקבדבר תרומתםשלבוגרימדעיםלכללענפיהמשק.גיבוששאלותהמחקרמתוכנןלהתבצעבשיתוףפעולהעםזרועהעבודהבמשרד הכלכלה,התאחדותהתעשיינים,וגורמיםנוספים. • בשנת2022נבחנוהמתודולוגיותלבחינתהנושאכמוגםסוגיהסקריםשיתבצעותוךבחינהמעמיקהשלרבדיהמשקהשונים. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • קבוצת הוראת המדעים בבית הספר היסודי - לימודי מדעים בשלב הלימודים בביה"ס היסודי נחשבים קריטיים להמשך בחירת .4 מקצועותהמדעבקרבתלמידיםבשלבחטיבתהבינייםוהחטיבההעליונה(מןהסתםגםההשכלההגבוהה).בחירהמוגברתשל תלמידים במקצועות כמו פיזיקה, מתימטיקה, ביולוגיה או כימיה, בחטיבה העליונה, היא תוצאה ישירה של חשיפת התלמידים למדעיםבכללותחומימדיםספציפייםבפרטבביה"סהיסודיובחט"ב. מסקנותראשוניות בעיות מדידה חיצונית של לימודי המדעים והפיכת המדעים למקצוע משני - תהליך ה"אישכול" עם מקצוע המתמטיקה (הסתיים בשנתהלימודיםתשפ"ג)בשילובעםהפסקתהמדידההחיצוניתבמקצועהביאואתמנהליביתהספרלהקצותמינימוםשלשעות למדעים,(בעיקרעלחשבוןשעותלמקצועהמתמטיקה).ישלצייןכימראשמקצועמדעוטכנולוגיהמ"אושכל":מדעים+טכנולוגיה. (בעודשבעברלימדוביסודי5-4שעות,בתוספתשלשעתחקרבכיתותג'–ו'נכוןל2022-,עלאףשהושקעומשאביםרביםבפיתוח המקצועישלהמוריםלחקר,פעילויותמתוקשבותוכו'-איןשעותליישוםבכיתה).המקצועהפךלמינימליוכברלאנחשבכמקצוע ליבה.הואהפךלמקצועמשני. נסיגהבהדרכתצוותיהוראהבמקצועמדעוטכנולוגיה–בשלתוכניתגפ"ן,חלהירידההןבמספרשעותההדרכהוהןבהיקפיכוחהאדם בהדרכהמטעםמשרדהחינוך.כוחהאדםבהדרכהכיוםהינוכ10%–מןהמדריכיםבשטחבעבר.העדיפותאצלמנהליבתיספרהיסודיים להזמיןהדרכתצוותהוראהלמקצועותמתמטיקה,שפהאואנגלית.וזאתמשוםשאלומקצועותליבהבהםביתהספרנמדדחיצונית. מנהלים מוותרים על הדרכה במדעים. יתרה מכך, במקרים קיצוניים בהם מנהלים מזמינים הדרכה במדעים, הנהלת המחוז מבקשת שיבחרובמקצועותאחריםלטובתקידוםהישגיםבמקצועותשנמדדיםחיצונית.הדרכתמוריםאיכותיתפירושהייעוץלמורהמבחינה מקצועיתורבתחומית.נוסףלעילתקניההדרכהעברומהמזכירותהפדגוגיתלמחוזות,כאשרכלמחוזקובעאתהיקףהמדריכיםוהשעות. נסיגהבמשאביםוירידהבתקצובתשתיותוהצטיידותבתיספר.ירידהבתקנילבורנטיםבבתיהספר-בשניםהאחרונותהופסקהתקצוב 48 ליוזמותוהצטיידותבתיספריסודייםבציודמדעי.איןהגדרהלמעבדותבביתהספרהיסודי,איןתקןלבורנטיםלביתהספרהיסודי. חדרימדעיםבבתיהספרנלקחולטובתצרכיםאחריםולאמתאפשרלבצעניסויים/למידההתנסותית,דברקריטימאודללמידת המקצוע.בעיהנוספתהיאקיצוציהתקציב:לאורךהשניםמרכזיהמוריםהארצייםלמדעיםתחתקיצוץחד.התקציבירדמ45-מש"ח ב2000-ל16-מש"חב2010-,ובתחילתשנת2022הכוונתלהקצות5מש"ח. בעייתכוחהאדם,הדרכתצוותהוראהופיתוחמקצועי-קיימתמצוקהשלכ"אבהוראהבביתהספרהיסודי.בפרטהמצוקהחריפה במקצוע המדעים לבית הספר היסודי. מספר המורים בעלי הכשרה למדעים בבית הספר היסודי קטן מדי. אין תמריצים לעידוד הכשרה מורים למדעים שהם כבר מורים בפועל, והעדיפות היא למתמטיקה ושפה. על מנת לגשר על הפער, יש בתי ספר, בהם לוקחיםמורותשאינןלמדעיםובתהליךהכשרהפנימיביתספריהופכיםלמוריםלמדעים.סלההדרכהמאודמוגבלבמקצועהמדעים לבתיהספר.בשנהבהמתקייםמבחןהערכהחיצוני(מיצ"ב)ישנהאמנםתוספתבמידתמהשלשעותההדרכהאבלתוספתזובטלה בשישיםמהגםשלפימנהלותבתיספר,איכותההדרכהירודה,ואינהמסייעתלפתח,להפרותולקדםאתהעשייהשלהמוריםבתחום המדעים.בכלשנהישנונוהלבוממלאיםטופסחריגהשלמורהלמדעיםשאינומוכשרבתחוםהדעתלמשרדהחינוך. בעייתההכשרהבמכללותוירידהבמספרהסטודנטיםלהוראהבבתיהספרהיסודי–הלימודיםבמכללותהםבמסגרתדוחוגית(מדעים ודמוקרטיה).איןחוגיחידלמדעיםכבעבר.רמתההכשרהירדהובכדילקדםאתהחינוךלמדעיםהצורךהואבאנשיםאיכותיים.מורה איכותיפירושוכסף,תוספותשכרוכמובןהצהרתמדיניות.לאקיימותתוכניותלכניסהועידודמוריםאיכותיים,כמובתוכניותהסבת אקדמאיםלמדעיםבשלבהחינוךהיסודי.בנוסף,באופןעקבי,מעטמאודבוחריםובוחרותבהכשרהעםהתמחותבתחוםהמדעים לבית הספר היסודי. גיוס מועמדים ומיעוט הסטודנטים/יות הוא הבעיה העיקרית במכללות. לפי ראשי המכללות, מורגשת נסיגה בכמותהסטודנטים/יותעםהשנים. סיכום פעילותועדתהחינוךלמדעים,הבעיותבישראלדורשותטיפוליסודיושורשיבחינוך,הגדלתהתקציביםוטיפולמקיףבתשתיותבתי הספרלחינוךלמדעים.ללאזאתישראללאתצליחלהישארבראשהטבלההכלכליתבעולםולהובילהצלחותכפישרשמהלעצמה בשניהעשוריםהאחרונים.הצורךבהכשרתמוריםלמדעיםושילובחינוךבלתיפורמאליעםחינוךפורמאלילמדעיםהואקריטיכבר בשלבהחינוךהיסודי.חשובלהדגישכיהמסקנותבדוחזהטרםהוצגובפנימליאתהמולמו"פוכימדוברבמסקנותראשוניות. דוחשנתי|תשפ"ג/ ניספחים 49 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל נספח1–חוקהמועצההלאומיתלמחקרולפיתוחאזרחיהתשס”ג–2002 חוקשמטרתוהקמתמועצהבת15חבריםשתעמידלרשותהממשלהייעוץמקצועיבלתיתלויבתחומיהתכנון,הארגון,ההסדרה והתקצובשלהמחקרוהפיתוחהאזרחיאשרהמדינהמשתתפתבמימונובמישריןאובעקיפין. המחקרוהפיתוחהאזרחימתבצעכיוםבוזמניתבמגזרהאקדמי,במגזרהתעשייתיובמגזרהממשלתי.מכאןהצורךבמועצהבעלת “ראייתעל”אשרתקבעמדיניותכוללתוסדריעדיפויותלאומייםמתוךהגברתהיעילותוהתאוםביןהמגזרים.המועצההיאגוףמייעץ בלבדולאמבצע,ופעילותהתהיהבסיועמנהלישלהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים.חבריהמועצהימונועלידינשיאהמדינה לפיהמלצתהממשלהותקופתכהונתםתהיהארבעשנים.פעילותהשלהמועצהמבוססתעלהפעלתשיקולדעתמקצועי.לפיכך, החוקקובעכייושב-ראשהמועצהיהיהמדעןבעלמוניטיןוניסיוןבניהולמערכותמחקרופיתוחשאינועובדמדינה.שארחבריהמועצה יהיוחבראקדמיה,ארבעהמדעניםממוסדמוכרלהשכלהגבוהההעוסקבמחקר,ארבעהמומחיםמתחוםהתעשייהעתירתהידע, ארבעה מדענים בעלי ניסיון בתחום המדיניות וקביעת סדרי העדיפויות והצרכים של המחקר והפיתוח הדרושים לביצוע תפקידי הממשלה,וכןכלכלןמתחוםכלכלתהמחקרוהפיתוח. לשםביצועתפקידההמועצהרשאיתלדרושמכלגוףמבוקרלהעבירלידיהמידעבענייןהנוגעלמחקרופיתוחאזרחיבתחוםתפקידו. עםזה,חובתמסירתהמידעכפופהלהגבלותעלמסירתמידעהקבועותבכלדין.כמוכןהתיקוןמסמיךאתהשרהממונהלקבוע בתקנותסייגיםעלמסירתמידעמכוחהחוק,וזאתמטעמיסודיותמסחריתומקצועית. כמוכןנקבעבחוקשאיןבומשוםפגיעהבסעיף15שלחוקהמל”גהמבטיחאתעצמאותםשלהמוסדותהאקדמיים. נספח2-חברימליאתהמולמו”פ •פרופ’פרץלביא–יו”ר 50 • פרופ’יוסיקוסט •פרופ’קרןאברהם • פרופ’אביצדוק • פרופ’אבישרודר • פרופ’ליאתאיילון • פרופ’דןפלד •פרופ’מינהטייכר •פרופ’אמר’בר-אילן •אריקקליינשטיין •אהרוןאהרון •מיכלצור •עדיסופרתאני •עימדיונס •ד”ראיתיגבריאלי • פרופ’דנישטיינברג •איתןאשל דוחשנתי|תשפ"ג/ נספח3-תקנתלמ”ס תקנתהלמ”סהועברהלתקצובישירשלהלשכה,והיאנמצאתבאחריותופיקוחהמולמו”פ.תוכניותהעבודהנעשיםבמשותףעם הלמ”ס.התוכניותכוללותסקריםומחקריםאשראינםמתוקצביםישירותבלמ”ס.הסקריםוהמחקריםכולליםנושאיםבמדיניותמו”פ לאומיתועומדיםבסטנדרטיםשלהOECD-בוחברהמדינתישראל.תוכניתהעבודהכוללתפרויקטיםהמשכייםהמחייביםעדכון נתוניםושיפורםעלבסיסרבשנתיוכןפרויקטיםחדשים. נספח4-חבריועדתגיבושתחומימו”פאזרחיבמולמו”פ • פרופ’פרץלביא–יו”ר* • פרופ’יוסיקוסט,חברמליאתהמולמו”פ* • אהרוןאהרון,חברמליאתהמולמו”פ* • מיכלצור,חברתמליאתהמולמו”פ* • אריקקלינשטיין,חברמליאתהמולמו”פ* • פרופ’אביצדוק,חברמליאתהמולמו”פ* • פרופ’קרןאברהם,חברתמליאתהמולמו”פ* • פרופ’ראםסרי,ס’נשיאלמחקרויו”רועדתהמשניםלמחקר,אונ’עברית* 51 • ד”ראיריתעידן,סמנכ”ליתפיתוחרפא”ל(לשעבר*) • ד”רגלעדפורטונה,ראשהמרכזלמצוינותתעשייתיתמוסדשמואלנאמן(בעברסמנכ”לבכירברפאל,טבעוכימיקליםלישראל*) •ד”ראביבזאבי,רשותהחדשנות •צחישנרק,רשותהחדשנות •נדבכהן,מפא”ת •רונןניר,קרנותהוןסיכון •פרופ’אבידומב,מדעןראשי,משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה •יובלאדמון,ס’ראשהמועצההלאומיתלכלכלה •ד”רשמואלאברמזון,ס’הכלכלניתהראשיתמשרדהאוצר • פרופ’ישעיהוטלמון,יו”רועדתהמולמו”פלתשתיותמחקרלאומיות* •ד”רגוריזילכהיועץהוועדה •מרכזתויועצתהוועדהדביקאופמן *שימשוגםחבריהוועדההמצומצמת המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל נספח5–תחומיהעדיפותשהוצגובפניועדתגיבושתחומיעדיפותלאומיתלמו”פ נושא שםהמציג 1*ביו–קונברג’נס פרופ’רבקהכרמי 2 מגזרפיתוחהתרופות פרופ’נירלונדון 3*פודטק נירגולדשטיין 4 פוטוניקה חייםרוסוודןוילנסקי 5*חלל אוריאורון 6 היםכמשאבלאומילישראל** פרופ’שאולחורב 7*טיפוחחדשנותבמשקהאנרגיההמודרני ד”רגדעוןפרידמן 8 עריםחכמות פרופ’פנינהפלאוט 9 כטב”ם–כליטיסבלתימאוישים אלוןאונגר 10 EdTech ד”ראביורשבסקי 11 תעשייתהשבבים אילןשפילינגר 12 אגרוטק“חקלאותחכמה” פרופ’יורםקפולניק 13 אתגריהטיפולבפסולתוהכלכלההמעגליתבעולםובישראל פרופ’אופירהאילון 52 14 רובוטיקהכמנועצמיחה,טכנולוגיכלכליוחברתיבמציאותחדשה פרופ’צבישילר *תחומיםשנבחרוכעדיפותלאומית נספח6-קריטריוניםלבחירתתחומיעדיפות האםישנופוטנציאללצמיחהכלכלית,שיפורבתעסוקהוברווחה? האםישלישראליתרוןיחסיבתחום? האםישבתחוםאתגרלאומיייחודילישראל? האםתהייהתרומהלשיתוףביןהאקדמיה,לתעשייה,ולרשויות? האםיהיותוצאותליישוםמיידי? האםישנוצורךבתמיכהממשלתיתומההיקפה? האםישלתחוםחשיבותמדעית? האםהתחוםרחבמספיק? האםישבישראלכחאדםחיונילתחוםבמידהמספקת? האם ישנן השלכות רוחביות לפיתוח התחום על החברה והכלכלה לרבות השפעה על ענפי המשקהאחריםלשיפורהפריון? דוחשנתי|תשפ"ג/ נספח7-חבריועדתמצוינותמדעית שם שיוךמוסדי פרופ’מינהטייכר אוניברסיטתבר-אילן,המחלקהלמתמטיקהוהמרכזלחקרהמוח יו”רהוועדה פרופ’בניבנטל אוניברסיטתחיפה,המחלקהלכלכלהוסטטיסטיקה,ראשתחוםכלכלהבמכוןטאוב פרופ’שמגרבן-אליהו אוניברסיטתתל-אביב,המחלקהלפסיכולוגיה,חברות”ת פרופ’מיכלבר-אשרסיגל אוניברסיטתבן-גוריוןבנגב,הפקולטהלמדעיהרוח,המחלקהלמחשבתישראל, חברתהוועדהמנהלשלהאקדמיההצעירה פרופ’עידודגן אוניברסיטתבר-אילן,המחלקהלמדעיהמחשב,ראשהמרכזלמדעיהנתונים פרופ’אריאלדיאמנט אוניברסיטתחיפה,החוגלביולוגיהימית,לשעברמנהלמדעישלהמרכזהלאומילחקלאותימית פרופ’תלמההנדלר אוניברסיטתתל-אביב,המרכזלתפקודיהמוח,בי”חאיכילוב פרופ’איתןנווה הטכניון–מכוןטכנולוגילישראל,הפקולטהלהנדסתתעשיהוניהול פרופ’ברטהסיוון האוניברסיטההעברית,הפקולטהלחקלאות,סגןרקטורהאוניברסיטה ד”ראברהםכהן מרכזהוועדה נספח8-רשימתישיבותועדתמצוינותמדעית 53 1 1 . ישיבהראשונההתקיימהבזום 18.3.21(בהשתתפותיו”רהמולמו”פפרופפרץלביא) 2 2 . ישיבהשנייההתקיימהבמשרדהמדעבתל-אביבבתאריך29.04.2021 3 3 . ישיבהשלישיתהתקיימהבזוםבתאריך17.06.20 4 4 . ישיבהרביעיתהתקיימהבזוםבתאריך10.08.2021 5 5 . ישיבהחמישיתהתקיימהבזוםבתאריך26.10.2021 6 6 . ישיבה שישית התקיימה בזום בתאריך 21.11.2021 (בהשתתפות ח”כ ד”ר זאב בנימין בגין, לשעבר שר המדע ולשעבר ראש המכוןהגיאולוגי) 7 7 . ישיבהשביעיתהתקיימהבזוםבתאריך07.12.2021 8 8 . ישיבהשמיניתהתקיימהבזוםבתאריך10.01.2022(בהשתתפותפרופ’אביישראלי,המדעןהראשישלמשרדהבריאות) 9 9 . ישיבהתשיעיתהתקיימהבזוםבתאריך10.03.2022(בהשתתפותד”רדפנהגץ,אלהברזניורינתקלייןממוסדנאמן) 10 1 0 ישיבהעשיריתהתקיימהבזוםבתאריך20.03.2022(בהשתתפותד”ראנטוןפוסטמנכ”לה)BSF- 11 1 1 ישיבהאחתעשרההתקיימהבזוםבתאריך21.12.2022 חומריםשהופצולחבריועדתמצוינותמדעית 1 . ללא שיפור המחקר – ישראל עלולה לאבד את מעמדה כמדינת סטארט-“אפ”. כתבה בmarker“- The” מאת ליאור דטל מתאריך21.02.2022 2 2 . דו”חשלמרכזהמחקרבכנסתמגלהמדועהאקדמיהבדעיכה.כתבהב“כלכליסט”מאתשחראילןמתאריך12.01.2022 3 3 . מערכתההשכלההגבוההבישראל–נתוניםותקצוב.כתבנתנאלקופראק,מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,6.01.2022 4 4 . תפוקותמחקרופיתוחבישראל–פרסומיםמדעיים,דו”חסופי.פורסםע”ימוסדשמואל נאמןבדצמבר2021 5 5 . August 2021 data-update for “Updated science-wide author databases of standardized citation https://www.haaretz.co.il/news/education/2022-11-27/ty-article/.premium/00000184-b5a7-dd96-ad8c-ffaf5ef80000.29 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל indicators”.PublishedbyElsevierBV:19October2021 6 6 . יחסיאקדמיה-פריפריה:עברהווהעתיד,מאתד”רכרמיתפדן.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןבמאי2021 7 7 . DanishHEnotattoplevelinEuropeanddataweak–StudybyJanPetterMyklebust.UniversityWorld News,GlobalEdition,27March2021 8 8 . מדדיםלמדע,לטכנולוגיהולחדשנותבישראל:תשתיתנתוניםהשוואתית.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןבדצמבר2020 9 9 . מחקררפואיבישראל–עלהממשלהלהתעוררלפניהמשברהבא.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןבנובמבר2020 10 1 0 בוגריתאריםבמסלולהמשולברופא-חוקרMD/PhDבאוניברסיטאותבישראל.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןביוני2020 11 1 1 תפוקותמחקרופיתוחבישראל:פרסומיםמדעיים.דו”חסופי.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןבדצמבר2018 12 1 2 הערכותמצוינותהאוניברסיטאותבישראל–גישות,סוגיותוהישגים,מאתפרופ’אורי קירש.פורסםע”ימוסדשמואלנאמןביולי2011 1 3. “האוצר: רמת המחקר וההוראה באקדמיה הישראלית ירודה – וממשיכה להתדרדר”. כתבה בעיתון “הארץ” מאת אור קשתי מתאריך27.11.2022 נספח9-האםרמתהמחקרוהאקדמיהבישראלבנסיגה? במהלךשנת2022נשמעהביקורתציבוריתבאמצעותהתקשורת,ומצדמשרדהאוצרעלהדרדרותרמתהמחקרוההוראהבאקדמיה הישראלית29.הוחלטעלידיהוועדהלנושאהמצוינותשהיאתביעאתדעתהבנושארקלאחרגמראיסוףנתוניםמסיביורחב,והשוואה רבשנתיתאבסולוטיתוהשוואהביןלאומיתיחסית. להלןמספרתגובותשלחבריהוועדהלביקורתהציבורית: בוגרי מערכת ההשכלה הגבוהה בארץ הם המדענים והמהנדסים שמובילים את תעשיית ההי-טק. הם אלו שמובילים את ההי טק 54 והתעשיותהביטחוניותשלישראל,שכידועהןמהמתקדמותבעולםוהקנולנואתהכינוימדינתהסטארט-אפ.בזכותבוגריםאלה, שרמתםגבוההביותר,הגיעהישראללמעמדההמובילבעולם,עובדההסותרתבעלילאתהטענותעלרמהירודהשלמחקרוהוראה באקדמיההישראלית. ההשקעהשלממשלתישראלבמו”פהישראליהיאביןהנמוכותבעולם.בעודששיעורהמו”פהממשלתיעומדעל5.4%מהתל”ג,רק 8.9%ממנומגיעמהממשלה.כלהשארהואמימוןחברותרבלאומיותופרטיות.זאתועודשיעורההשקעהשלישראלבמחקרמדעי בסיסיהואמהנמוכיםביןהמדינותהמפותחות,בהשוואהלמדינותרבותהמעבירותתקציביעתקלמחקרבסיסי. תקציבי הפעילות של אוניברסיטאות מובילות בעולם שונה בסדר גודל מזה של אוניברסיטאות בישראל. תקציב התפעול של אוניברסיטתMITהוא3.7מיליארדדולר;התקציבהשנתישלאוניברסיטתהרווארדהוא5.8מיליארדדולר;התקציבהכוללשלכל האוניברסיטאותבישראלהוא:4.5מיליארדדולר.דהיינו,תקציבשנתישקטןמתקציבהשלאוניברסיטהמובילהאחתבארה”ב. הגידולהשנתישלעלותהמחקרגדולמהגידולהשנתיבתקציבההשכלההגבוההבישראל. אמנם,ישראלויתרה(ובצדק)עלהשקעות בפיתוחתרופות,אבלגםהעלויותהתשתיתיותשלמוקדיהמצוינותבישראלכוללחקרהמוח,אנרגיה,חומריםמתקדמיםוהיקףכח האדםהדרושלמוקדימצוינותאחרים(כמומתמטיקהומדעיהמחשב,חישובקוונטיומדעיהחיים)גדלותבקצביותרמהירמאשר הגידולהשנתיבתקציבשלות”ת. המחקרבישראלבתפוקהואיכותגבוהומוערךבכלהעולם.החוקריםהישראליםיעיליםבניצולהתקציבהמועטיחסיתשעומדלרשותם. למשללפימס’המאמרים(שזוהתפוקההמרכזיתשלמחקר)יחסיתלהשקעהבמחקר,ישראליעילהפי10מגרמניה(חשובלהדגיש: זואמירהשמתייחסתלמספרהמאמריםואיןבידינועדייןנתוניםעדכניים,אבלגםבחתכיםאחריםאנוסבוריםשהתוצאהתהיהדומה.) בניתוחדירוגהשלישראלבפרסומיםמדעייםודרוגיהאוניברסיטאותלאניתןלקבועאתאיכותהמדעבישראלשכןהדרוגיםמתבססים על קריטריונים שתלויים באופן מוחלט במקורות תקציביים ובפועל הם מעידים על היקף התקציב של האוניברסיטה ולא על מהות אקדמית.זאתועודחלקםנועדולמשוךחוקריםבעלימעמדכמוזוכיפרסנובלואיןבהםבכדילקבועאיכותאקדמית. התפוקהוהאיכותשלהמחקרבישראלבכללותןאינןבמגמתירידה.אםנצפתהירידהבקריטריוןספציפיהיאמוגבלתומקומית(ולא מעידהעלירידהבהיקףאובאיכותהמחקרבישראלאלאעלכךשישמדינותשהחליטורקלאחרונהלהצטרףלמרוץלמדע(כמו המדינותהמזרחהמתעורר)אולהשקיעתקציביענקבמחקר.אפשרלראותכברעכשיושהתפוקההאבסולוטיתשלישראללאירדה דוחשנתי|תשפ"ג/ אלאשהחלקהיחסישלהבתפוקההעולמיתירדבגללהשחקניםהחדשיםובגללשיטותמדידהמשתנות. האוניברסיטאותהישראליותהןמקורגאווהבינלאומיהמצריךזהירותמרובהלפניהפעלתכלרפורמה:עודלפניקוםהמדינההכירו המייסדיםבחשיבותןשלאוניברסיטאותלעםהספרוראוחיוניותבהקמתןשלמוסדותלהשכלהגבוהה.עודלפניקוםהמדינהייסדו אתהאוניברסיטההעברית,מכוןוויצמןוהטכניון.מדינתישראלעדהיוםניהניתמהחזוןהזהוחובתהלאלהרוסאתהאוניברסיטאות. אוניברסיטאותהמחקרשלישראלהןתשתיתבעלתחשיבותעליונה לחברהמתקדמת,ניתןלהשוותאוניברסיטהלכבישמס’1– הכרחילצמיחתהמשקאבללארווחיבאופןמידי. שימורהידע:לאוניברסיטאותשלושהתפקידיםמרכזיים:הוראה,מחקרושימורהידעהאנושי.שימורהידעחייבלכסותאתכלתחומי הידע – ממדעי הטבע ועד למדעי הרוח, ממדעי החברה ועד להנדסה וכו’. לא ניתן לשמר ידע ללא השתתפותם של מומחים מכל התחומים היודעים היכן למצוא את הידע, כיצד לנתח נתונים, כיצד לפרש ידע וכיצד להסיק ממנו מסקנות. לכן צריך לדאוג שכל רפורמהשתוצעלאתגרום,בסופושלדבר,להיעלמותשלתחומיידע. חוזיםאישייםבאקדמיה:הנהגתחוזיםאישייםבאקדמיה,שכרדיפרנציאליוהענקתגמוללמצוינותע”יהעסקהבחוזיםאישייםלא הוכחהכיעילה.כברהיוםהשכרבאקדמיהדיפרנציאלילמדיוקיימיםפעריםגדוליםביןהמצטייניםלאלהשאינם(ות”תמאפשרת תוספת גמולים בשיעור של עד 90%). הטמעת חוזים אישיים באקדמיה זו רפורמה מהותית, שגם אם היא ברת בצוע, לא ברורות תוצאותיהוסבירשהיאתשפיעעלאיכותההוראהוהמחקרבהשכלההגבוההובהכשרהשלכוחאדםאיכותילמגזרהציבורי. החוקרים הישראלים חדורי שליחות לקדום המדע: על מקבלי ההחלטות באוצר להפנים שמרבית החוקרים חדורי שליחות מדעית ומסתפקים בשכר מועט אבל הם זקוקים לתקציבי מחקר גדולים בהרבה מאלה הנהוגים כיום. זאת, על-מנת שיוכלו להתמודד בהצלחהמולחוקריהמכוניםוהאוניברסיטאותהמובילותבעולם. נספח10-חבריועדתאקדמיה-משק 55 שם שיוךמוסדי פרופ’ארנוןבנטור מוסדשמואלנאמן–טכניון יו”רהוועדהוקבוצתעבודה יו"רהוועדה לימודלאורךהחיים* פרופ’דןפלד* אונ’חיפה יו”רקבוצתעבודה– אקדמיה–משק** פרופ’אבידומב** משרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה יו”רקבוצתעבודה– מדעניםראשיים*** איתילבנון*** משרדהחדשנות יו”רקבוצתעבודה– התנסותבתעשייה**** ד”רנעמיבק מל”גות”ת ** ד”ראביבזאבי משרדהחדשנות *** ספיראיפרגן רכזתעשייהומו”פמשרדהאוצר * יובלאדמון אסטרטגיהמועצהלאומיתלכלכלה * שמואלאברמזון משרדהאוצר * פרופ’רפיביאר לשעברמנהלרמב”םודיקןלרפואהטכניון ** פרופ’יורםקפולניק מנכ”לקרןBARDולשעברנשיא מכוןוולקני * פרופ’ניבהאלקין-קורן אוניברסיטתתלאביב ** פרופ’אבישרודר טכניון * פרופ’רוזהאזהרי מכללתעזריאלי **** המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל פרופ’שאוללך האוניברסיטההעברית ** אלוןברנע מכללתאפקה ** אהרוןאהרון לשעברמנכ”לרשותהחדשנות * ד”ריהושעדגני תעשיין * ד”ראיריתאידן קרןסופטבנק * דרורבןדוד מטריקס * ד”רתומרסיימון מיקרוסופט ** חייםרוסו תעשיין * יעקבמיכלין תעשיין * ד”רגיליפורטונה מוסדנאמן ** אלכספלג אינטל * ד”ראיציקגולדווסר חברתמסחוראוניברסיטהעברית ** עו”דקרןפרימור חברתמסחוראוניברסיטתת”א ** ד”רעופרשפירא חברתמסחורמכוןוייצמן ** ריקיכדורי(משקיפה) למ”ס * 56 דליתכהןלרנר (משקיפה) למ”ס * מרכזהוועדה-ד”רנילנמיר נספח11-חבריהוועדהלבחינתהליכיהשקעהבתשתיותמחקרופיתוחבישראל שם שיוךמוסדי פרופ’אישיטלמון-יו"רהוועדה הטכניון פרופ’יובלגרעיני הטכניון פרופ’קרןאברהם אוניברסיטתתלאביב פרופ’בניגייגר מכוןויצמן פרופ’אביצדוק אוניברסיטתבר-אילן ד”רנעמיבק ות”ת ספיראיפרגן אג”ת ד”רענתלוקסנבורג משרדהבריאות ד”רעינתמגל משרדהכלכלה פרופ’דנישטיינברג מכוןוולקני איתןאש מרכזהוועדה–ד”רנילנמיר דוחשנתי|תשפ"ג/ נספח12-מרכזהפוטוניקה המרכזהישראלילפוטוניקה30מתקדמתהוקםעל-ידיפורוםתל”מבשנת2014.היוזמהלהקמתהמרכזהייתהשלמפא”ת,לאחר שספקבחו”לשלסיביםאופטייםהודיעבאופןחד-צדדיעלהפסקתפיתוחשהושקעובומאותאלפידולריםלאורךשנתיים.פורום תל”מהקיםועדהבראשותחייםרוסו,ובההיוחברים,לצדנציגימפא”ת,גםאנשיתעשיה,אקדמיהוממשלה.הועדהביצעהסקר צרכים מקיף בקרב האקדמיה והתעשיות הרלוונטיות. משרד הביטחון היה דומיננטי ביוזמה להקים את המרכז וכן בהגדרת חלק מהתשתיות הספציפיות. במכרז להפעלתו ולהקמתו של המרכז זכו במשותף המרכז למחקר גרעיני (ממ”ג) שורק ואוניברסיטת בן-גוריון.הקמתהתשתיותארכהחמששנים.המרכזהחללפעולבשנת.2020המרכזכוללשתיתשתיותייצורמורכבותוייחודיות בתחומיהפוטוניקה:תשתיתלייצורסיביםאופטיים,ותשתיתלגידולשכבותחומריםמוליכיםלמחצהוייצורהתקניםעלבסיסן.עלות הקמתושלהמרכזהייתה200מיליון.₪140מיליון₪הגיעומחבריפורוםתל”מ,בחלוקהכמעטשווהביןשלושתהשותפים:ות”ת, הרשותלחדשנותומפא”ת(חלקהשלמפא”תהיהמעטגדוליותרמהאחרים).שארהסכוםהגיעברובומ-ממ”ג.המרכזהוקםבצמוד לממ”גשורק,מחוץלגדר.הואמופעלעל-ידי״איזוראד״,חברתהיישוםוהמסחורשלממ”ג.אוניברסיטתבן-גוריוןכמעטואינהלוקחת חלקבפעילותהמרכז.האוניברסיטהשוכנעהלהצעהלהפעלתהמרכזע”יחברסגלספציפיבתחוםהאלקטרו-אופטיקה.בפועל, האוניברסיטה מתקשה לעודד את חברי הסגל שלה לבצע מחקר במרכז הפוטוניקה, אפילו במסגרת מימון מוסדי, למעט חריגים מעטים.עלויותהתפעולשלמרכזהפוטוניקהמוערכותבכ20-מיליון₪לשנה.חלקגדולמהעלויותהללוהןהוצאותקבועות,וכרוכות בהפעלהמתמדתשלמכשורשלאניתןלהפסיקאתפעולתו.כחהאדםבמרכזמשויךבחלקולממ”גשורק,ומקצתועובדיםבתקן השייךלמרכזעצמו.מרכזהפוטוניקהיכול,באישורמנכ”לממ”ג,לרתוםכחאדםמתוךממ”גלטובתפרויקטיםספציפיים.ישאוזן קשבתלכך.בשנתייםהאחרונותעומדבראשהמרכזד״רירוןמגל. מטרות.להרחיבאתגבולותהפוטוניקהבפתרונותחדשנייםליישומיםבשוק.למרכזתקציבשלמאותאלפי₪בלבדלשנהלמימון עצמי של מחקרים שונים ומגוונים כאשר רוב המימון צריך להגיע מבחוץ. אחת המטרות בהקמת המרכז הייתה לאפשר ללקוחות 57 נגישותוקירבהלייצור.הנחתהמוצאהייתהכיקרבהכזותהיהחשובהללקוחות.היכולותשהמרכזמציעאינןיחידותבמינןבעולם: הלקוחותיכוליםלהגיעליכולותדומות,לפחותתיאורטית,גםבמקומותאחרים.בפועל,למפא”תקושיגדוללהגיעלסיביםמתאימים בחו”ל,וזמניהתגובהוהאספקהשליצרניםמחו”לארוכיםובעייתיים. סטאטוסהפעילות.הרובהמוחלטשלמימוןמכלוליהייצור,20מיליון₪לשנה,מגיעממפא”תומהוועדהלאנרגיהאטומיתבאמצעות ממ”ג. החלק של הרשות לחדשנות במימון הפעילות קטן, וחלקה של אוניברסיטת בן-גוריון זניח. מבחינה טכנולוגית, המרכז הוא הצלחה.הביצועיםשלהסיביםהפסיבייםלהספקגבוההםמהטוביםבעולם.הביצועיםשלהסיביםהאקטיבייםלהספקגבוהקרובים להגעהלדרישותמשרדהביטחון.גםגידולהשכבותהואבאיכותגבוהה. חוזקות.ביצועיםמצויניםמבחינהטכנולוגית,הןשלהסיביםוהןשלהשכבות.פוטנציאלגבוהלמסחוריכולותהסיבים.ייצורהסיבים, מעצםהגדרתו,כוללכמותשלמספרק”מבכלניסיון.עקבכך,אשכולהסיביםנותןמענהלמחקרופיתוחוגםלייצורבכמויותקטנות. אתגרים.המרכזמתקשהמאודלהחזיקעצמוכלכלית,והאופקלכךאינוברור.נכוןלשנת2022המרכזמתאיםיותרלתפקדכמכון מחקרופיתוחמאשרכמרכזשירותמסחרי.תקופתהקורונההקשתהעלהמרכזלשווקעצמובחו”ל,ובנוסףלקוחותפוטנציאליים סבלומהאטהבפעילותם.לסיכוםעתידהמחויבותשלממ”גלהמשיךמימוןפעילותושלהמרכזאינוברורבשעהזו. שאלותפתוחות • האםהציפייהלעצמאותכלכליתשלמרכזהפוטוניקההיאריאלית?האםנכוןלדרושזאתממנו? • האםנכוןלהמשיךאתפעילותהמרכזסביבהתשתיותהנוכחותכפישהוגדרו?לחילופין,האםכדאילבצעהסבהמסוימתעל-מנת לקבלהתאמהרבהיותרלצרכיהתעשיה? • האםתשתיותמסוימותשלגידולהשכבותיוקפאו? • באיזומידהמפא"תמעוניינתלהמשיךולתמוךבמרכזהפוטוניקה?באיזהאופן? https://www.mod.gov.il/Defence-and-Security/articles/Pages/22.9.19.aspx .30 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • האםהוועדהלאנרגיהאטומיתמתכוונתלהמשיךלפרוסחסותולתמוךבמרכז? • האםממ"ג/איזוראדהםהגוףהמתאיםביותרלהפעילאותו? המלצות-טרםהוצגובפנימליאתהמולמו”פ • המשךפעילותושלמרכזהפוטוניקהלאורךזמן,בסבסודחלקימתמידבבסיסהתקציבמצדמפא"ת,הרשותלחדשנות,ו-ות"ת, על-פימפתחוחלוקהשיקבעו,בדומהלמודלהנהוגבפועלבמכוני"פראונהופר".המרכזיידרשלהשיגאתיתרתתקציבומלקוחות חיצוניים של תעשייה אזרחית. התקציב הבסיסי יאפשר למרכז הפוטוניקה היקף מסוים של פיתוח עצמי, כלומר, מו"פ פנימי שמטרתו לקדם יכולות שיהיו אטרקטיביות ללקוחות פוטנציאליים עתידיים, והשקעה פנימית בתשתיות וביכולות. השקעה זו תאפשרלמרכזעדכוןמתמידשליכולותיולמולצרכיםמשתנים,ותצמצםאתהחששלהתנוונותו,כפישקרהבעברל"מעבדות לאומיות"אומכונימחקרממשלתייםאחרים. • מעבר לבסיס התקציב האמור לעיל, משרד הביטחון יממן את הפעילויות המשרתות את צרכיו, הרשות לחדשנות תממן מחקר יישומיבעלפוטנציאללתעשייההאזרחית,והקרןהלאומיתלמדעמחקריםבאוניברסיטאות,שיבוצעובמרכזהפוטוניקה,על-בסיס תחרותי.מימוןמחקריםאלויכוללהיעשותעל-ידיהגדלתהתקציבהקייםבקרןהלאומיתלמדעלהנגשתציודתשתיתימרכזי. • ניתוקהדרגתישלהקשרביןממ"גוהועדהלאנרגיהאטומיתלביןמרכזהפוטוניקה,והפיכתולחברהממשלתיתנפרדת.הסיבה העיקריתלכךהיאהזיקההמעטהביןתחומיהענייןשלהועדהלאנרגיהאטומיתלביןתחומיפעילותושלהמרכז. • ניתוקהקשרביןהמרכזלביןאוניברסיטתבן-גוריון. • תשתיותמרכזהפוטוניקה,בדגשעלאשכולגידולהשכבות,יעברושינויעל-מנתלהתאימןטוביותרלצרכיהתעשייההאזרחית 58 כפישהםמזוהיםכעת.השינוייצריךקרובלוודאיהשקעהחד-פעמיתנוספת.השקעותחד-פעמיותנוספותיישקלובעתידהרחוק יותר,לפיהצורך. נספח13-מאיץה”שרף31” הגדרה.ה”שרף”הואמאיץחלקיקיםבממ”גשורק.המאיץהוקםהחלמסוףשנותה90-’בעלותכוללתשלכמיליארד₪.שלבראשון פעלעדלשנת2019.המתקןמצויכעתבהרחבהלשלבב’,כשהפעילותצפויהלהתחדשבשנת.2024 מטרות. המאיץ נועד לשמש כמקור ניטרונים ליישומי הוועדה לאנרגיה אטומית, ולהחליף את כור המחקר בממ”ג שעתיד לצאת משימוש בשנים הקרובות. בנוסף ליישומים של הוועדה, ה”שרף” משמש גם כמקור לרדיו-איזוטופים למטרות מחקר ולרפואה גרעינית, וככלי ייחודי למחקר בסיסי בתחומים רבים של פיזיקה, כימיה, מדע החומרים, מדעי החיים, ואפילו ארכיאולוגיה. בשונה ממרכזהפוטוניקה,לדוגמה,איןכוונהאודרישהכימאיץה”שרף”יישאאתעצמוכלכליתבשלבכלשהוא. סטאטוס. על-פי ההצגה בפנינו ביוני 2021, בניין השלב השני של “שרף” אמור היה להימסר בפברואר 2022. עלויות התפעול של שרף” מוערכות ב6-9-“ מיליון ₪ לשנה. עלות “זמן קרן על המטרה” מוערכת ב2,000- דולר לשעה. עד להשבתתו הזמנית בשנת 2019 מחקרים מדעיים שבוצע בשלב א’ של “שרף” הובילו ליותר מ200-, פרסומים בעיתונים, כנסים ותזות לתארים שני ושלישי, במצטבר. בשנת 2021 התקיים יום עיון יחודי ביוזמה והובלה של פרופ’ רשף טנא ממכון ויצמן ופרופ’ גיא רון מהמחלקה לפיזיקה באוניברסיטההעברית,במטרהליצורקהילתמחקרסביבהמאיץ.כ80-חוקרים,מחציתםמחוץלישראל,סיפקומכתביתמיכהוכוונה להשתמשבמתקן. חוזקות. מתקןייחודי לצרכיהוועדה לאנרגיהאטומית. שימוש של הקהילההמדעית בו יאפשר גישהנוחה לקרןניטרונים, הכשרת סטודנטים בארץ, קידום המחקר בתחומים רבים, ויתרונות נלווים לתעשייה ולרפואה. ״השרף״ עשוי להיות תחליף זול ונגיש יותר בהשוואהלביצועמחקריםדומיםבתשתיותמקבילותבחו”ל.המתקןחיונילשיקומוולעתידושלהמחקרהמדעיהניסיוניבנושאשל https://www.gov.il/he/departments/publications/drushim/job_mmg7 .31 דוחשנתי|תשפ"ג/ פיזיקהגרעיניתבאקדמיההישראלית. אתגרים.ניצולהמתקןהיקרעל-ידיהגוףהיוזם,במקרהזההוועדהלאנרגיהאטומית,אינומלא,אךניתןלנצלובאופןאינטנסיבייותר. מתןגישהלמחקריתעשייהואקדמיהיחייבהיערכותמתאימהבהיבטיסודיות,אולםהדברניתןלפתרון.כברבשלבא’שלהשרף בוצעובתשתיותמחקריםבלתי-מסווגיםלצד מחקריםמסווגים.מנכ”לממ”גטועןכיהואמצפהממשתמשיםחיצונייםפוטנציאליים לכיסוי עלויות של זמן הקרן בלבד, והוא אינו מצפה מהתעשייה או הקהילה האקדמית לשאת בהוצאות המצטברות עד עתה של הקמתהתשתיתאולהפוךאותהלרווחית.הקהילההמדעיתהרלוונטיתלמתקןמתגבשתרקכעת,והייתהקיימתבאופןחלקיבלבד במשךשנותפעילותוהקודמותשלהמתקן.הנתוניםלגביהיענותותמיכהמצדהקהילההאקדמיתנראיםמבטיחים,ואולםמבחנם העיקרייהיהבקיומהשלפעילותנרחבתלאורךזמן.פעילותזועדייןטעונההוכחה. דילמות • האםלהגדיראתה"שרף"כמעבדהלאומית?ועדתהיגוימצומצמתמקרבהחוקריםשהביעוענייןבנושאאמורההייתהלנסחפנייה ברוחזולות"תבשנת2021.לצדזאת,דו"חמצבהמדעאינומפרטכיצדתמומןהמעבדההלאומית.לעתעתה,איןבישראלהגדרה מהימעבדהלאומית,כיצדהיאמופעלת,וכיצדהיאממומנת. • האםלממןבאופןיעודימחקריםאקדמייםב"שרף"?על-ידיאיזהגורם?באיזומתכונת? • האםניתןלהנגישאתהמתקןלמגזרהרפואיולתעשייה?עדכמהגדוליהיההביקושלשירותיומצדמגזריםאלה,הלכהלמעשה? ממצאיביניים–טרםהוצגובפנימליאתהמולמו”פ • זיהויהמדעניםהישראלייםהמשתמשיםבמעבדותניטרוניםבחו״ל,כדילהעריךאתהצרכיםשלקבוצתחוקריםזו,מעברלמכתבי 59 התמיכהשהוזכרולמעלה.המיפויעשוילהתבססעלבקשותלמימוןשהוגשולקרןהלאומיתלמדעיםועל-סמךפניהלמוסדות. • הנהגת "קול קורא" יעודי במימון ות"ת והמוסדות להשכלה גבוהה למימון מחקר אקדמי ב"שרף". הקול-קורא ישמש, בין היתר, כמקרהבוחןלהערכתרמתההיענותבפועל,ולהערכתהיקפםורמתם שלהמחקריםשיבוצעו.מימוןזהיכוללהיעשותעל-ידי הגדלתהתקציבהקייםבקרןהלאומיתלמדעיםלהנגשתציודתשתיתימרכזי. • בהתאםללקחיושלהקולהקוראהראשון,ניתןיהיהלשקוללמסדאותולמתכונתשנתיתקבועה,ולמנותאנשיסגלטכניקבועים לטובתהנושאכפישהוצע. נספח14-חבריועדתסביבה שם שיוךמוסדי פרופ’תמרדיין מוזיאוןהטבע,אוניברסיטתתלאביב יו"רהוועדה פרופ’נגהקרונפלד-שור מדעניתראשיתהגנתהסביבהוזואולוגיה,אוניברסיטתתלאביב פרופ’ערןפייטלסון מדיניותציבוריתוסביבה,האוניברסיטההעברית פרופ’איתיגבריאלי המכוןהגיאולוגיוחברמליאתהמולמו”פ פרופ’אליפיינרמן ראשמכוןוולקניוכלכלהחקלאית,האוניברסיטההעברית פרופ’דורוןלביא כלכלןסביבהודיקןהפקולטהלמדעיהחברהבתלחי פרופ’נדבדוידוביץ’ בריאותהציבור,אוניברסיטתבן-גוריון ד”רנעמיבק מל”ג/ות”ת המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל גביאפל נציגתהמל”ג/ות”ת חנןברנד רשותהחדשנות ד”רחגיתאולנובסקי יועצתחיצונית מרכזהוועדה–רןבנימין הוועדההתחילהאתפעילותהבינואר2022 במהלךדיוניהוועדההוצגוהנושאיםהבאים:. •אופןפעולתהמולמו”פ–פרופ’פרץלביא,יו”רהמולמו”פ •צורכיואתגריהמשרדלהגנתהסביבה–פרופ’נגהקרונפלד-שור,מדעניתראשיתהגנתהסביבה •מדיניותהסביבהשלמשרדהמדע–פרופ’אבידומב,מדעןראשימדע •מדיניותהסביבהשלרשותהחדשנות–נציגרשותהחדשנות • מחקרהסביבהשלמכוןוולקני–פרופ’עבדגרה,בעברמ”ממנהלהמכון(איןכיוםמנהל) •מחקרהסביבהשלהמכוןהגיאולוגי–פרופ’זהרגבירצמן,מנהלהמכון •מחקרהסביבהשלחקרימיםואגמים–אלוןזס”ק,מנכ”לחיא”ל •מודלNSFלעידודחוקריםלהתנהלותתורמתלחברהולסביבה–ד”רבטסיווןהולימןהקרןהלאומיתלמדעבארה”ב 60 •פעילותהקרןלבריאותוסביבה–ד”ררותאוסטרין(מנהלתהקרןבשנותפעילותה),ד”רתמרברמן,פרופ’איתמרגרוטו • דו”חקצרעלמחקרהמגווןהביולוגיבאוניברסיטאותהמחקרשלישראל–פרופ’שימאירי,ביתהספרלזואולוגיהומוזיאוןהטבע ע”ששטיינהרדט,אוניברסיטתתלאביב • כיווני הEHS- באיחוד האירופי ובארה”ב – ד”ר רונית ג’וסטו-חנני, החוג למדיניות ציבורית ומוזיאון הטבע ע”ש שטיינהרדט, אוניברסיטתתלאביב •רשימתמחקריםעםהיבטימדיניותסביבהשהוצגובמסגרתהוועדה נספח15-רשימתחבריועדתחינוך-מדעי קבוצותעבודה יו”רקבוצתהעבודה קבוצתשילוביותביןהחינוךהפורמאלילא-פורמאליתוךהדגשתהפדגוגיה, פרופ’עמימויאל הידעוהמיומנויות* קבוצתטיפוחושיפוראיכותההוראהוהמורים** ד”רליאתבןדוד קבוצתחשיבותושלהחינוךהמדעילחוסןהלאומיוהכלכלישלמדינתישראל, השקעתמשאבים(כלכלייםואחרים)בחינוך,וגיוסהמגזרהעסקיוהציבורי פרופ’חייםטייטלבאום לתמיכהבחינוך*** קבוצתהוראתהמדעיםבביתהספרהיסודי(פעולהבטווחהקצר,והארוך****) פרופ’טליטל דוחשנתי|תשפ"ג/ שם שיוךמוסדי ד"ראריאלהיימן-יו"רהוועדה המכוןלמחקריביטחוןלאומי שייח’מוהנאפארס** סמנכ”לומנהלהמינהללחינוךטכנולוגי,משרדהחינוך רינתשפרן*** ראשהאגףלמדעוקהילה,משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה פרופ’חייםטייטלבאום*** ת”ת/מל”ג-לשעבררקטוראונ’בראילן מוחמדח’לאילה*** משרדהאוצר–רפרנטחינוך פרופ’טליטל**** דיקןהפקולטהלחינוךמדעוטכנולוגיה,טכניון פרופ’איילתברעםצברי* חברתסגלבכיר,הפקולטהלחינוךמדעוטכנולוגיה,טכניון פרופ’רוןמילוא**** דיקןלענייניחינוך,מכוןויצמן,ראשוועדתהמקצועשלמדעוטכנולוגיה(יסודי+חט”ב) במשרדהחינוך ד”ראליאייזנברג* מוסדנאמן פרופ’עמימויאל* נשיאמכללתאפקה אריהמימון****,** ראשמנהלהחינוך–עירייתאשדוד ד”ררנאסובח**** ראשמנהלהחינוך–עירייתשפרעם מנהלתתוכניותהמוריםבMindcet-,מט”ח.יו”רועדתחינוךבמועצהלקידוםנשים ד”ררחלקנול** במדעוטכנולוגיה.מורהומדריכהארציתלפיזיקה,עוסקתבקידוםפיזיקהלבנות 61 ד”רעופרמוקדי** מט”ח,לשעברמפמ”רמדעוטכנולוגיהבמשרדהחינוך מירבשגב** מנהלתביתספרבןגוריון,ראשוןלציון מיכלטביביאןמזרחי** לשעברסמנכ”לאסטרטגיהבמשרדהחינוך ד”רליאתבןדוד** מנכ”ליתמכוןדוידסון עידומזורסקי**** מנכ”לFIRST אביורשבסקי*** מנכ”לMindcet,מט”ח מיההלוי****,* מנהלתמוזיאוןהמדעע”שבלומפילד הרבמנחםבומבך* מנהלמיזםנצח ד”רספאאבורביעה מנהלתתחוםחברהערבית-ידהנדיב אליהורוביץ*** מנכ”לקרןטראמפ שחרבראור סמנכ”לאינפינידט,לשעברמנכ”לווסטרןדיגיטל רואישפר*** מפקדתכניתתלפיות-מפא”ת,משרדהביטחון דוביאוסטר מפא”ת-משרדהביטחון מרכזהוועדה-דברוסו משתתפיםברשימהשאינםמסומניםבכוכביותהשתתפובישיבותהוועדהכאורחיםבהתנדבותמלאה https://www.gov.il/he/departments/units/molmop