נוסח מהגורם המוסמך
טיוטת תקנות
שם התקנות המוצעות
תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ"ד-2023
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
התאגיד לפיקוח וטרינרי (להלן: התאגיד) הוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א-1991. התאגיד פועל כ"משק כספים סגור", ופעילותו ממומנת מהכנסות מאגרות ותשלומים בלבד בעד פיקוח וטרינרי מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: חוק המזון), פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן: פקודת מחלות בעלי חיים), וחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957 (להלן: חוק לפיקוח על יצוא), מבלי להישען על תמיכות מתקציב המדינה. לפי לשון חוק המזון ותכליתו, האגרות בעד פיקוח וטרינרי משקפות קשר ישיר בין העלות הריאלית (העלות בפועל) של הפיקוח הווטרינרי לתשלום שהמפעלים יידרשו לשלם בעדו.
לקראת היערכות התאגיד לתחילת פעילותו, בוצעו הערכות תקציביות באשר למקורות המימון הצפויים ובאשר להוצאות הצפויות. הערכות אלה משקפות פער משמעותי בין ההוצאות שלהן מחויב התאגיד לפי החוק לבין ההכנסות הצפויות לו, בהתאם לסכום האגרה הבסיסי שנקבע בחוק המזון. פער זה נוצר עקב חלוף הזמן ושינוי הנסיבות מאז חקיקת חוק המזון ועד למועד יישום הרפורמה. בין השאר, במהלך תקופה זו נחתם הסכם קיבוצי חדש, במסגרתו הועלה שכר הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות בכ־30%.
אשר על כן, ביום ט"ו באב התשפ"ג (2 באוגוסט 2023) נחקק חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, אשר, בין היתר, תיקן את חוק המזון באופן שסכום האגרה הבסיסי הקבוע בסעיף 213(א) לחוק המזון (להלן: סכום האגרה הבסיסי) עודכן, ונקבע כי על תשלומי אגרות לתאגיד לפי חוק המזון, פקודת מחלות בעלי חיים וחוק לפיקוח על יצוא (להלן: חוקי הפיקוח) יתווסף מס ערך מוסף. כמו כן נקבע בחוקי הפיקוח כי שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע "אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח כאמור בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים", כן נקבע כי האגרות צריכות להיקבע בזיקה לסכום האגרה הבסיסי.
שעה שמדובר באגרות המשתלמות לתאגיד מכוח מספר חוקים, מוצע לקבוע בקובץ תקנות אחד אגרות מכוח חוקי הפיקוח. כן מוצע לקבוע שיעור אגרה שונה מסכום האגרה הבסיסי עבור תפקידי פיקוח שונים, ואת שיעור התוספת שיש לשלם עבור עבודת פיקוח המבוצעת בשעות לילה, בשבתון שבת וחג ובשעות נוספות ביום או בלילה.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מטעם משרד החקלאות ופיתוח הכפר ומשרד הבריאות:
טיוטת תקנות מחלות בעלי חיים (אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל), התשפ"ד-2023
___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ 2023)
(חמ 5947-3)
____________________ __________________
ח"כ אבי דיכטר אוריאל בוסו
שר החקלאות ופיתוח הכפר שר הבריאות
דברי הסבר
כללי
התאגיד לפיקוח וטרינרי (להלן: התאגיד) הוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינרים, התשנ"א- 1991 (להלן: חוק הרופאים הווטרינריים). התאגיד פועל כ"משק כספים סגור", ופעילותו ממומנת מהכנסות מאגרות ותשלומים בלבד בעד פיקוח וטרינרי מכוח חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן: חוק המזון), פקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה-1985 (להלן: פקודת מחלות בעלי חיים), וחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז-1957 (להלן: חוק לפיקוח על יצוא), מבלי להישען על תמיכות מתקציב המדינה. לפי לשון חוק המזון ותכליתו, האגרות בעד פיקוח וטרינרי משקפות קשר ישיר בין העלות הריאלית (העלות בפועל) של הפיקוח הווטרינרי לתשלום שהמפעלים יידרשו לשלם בעדו.
לקראת היערכות התאגיד לתחילת פעילותו, בוצעו הערכות תקציביות באשר למקורות המימון הצפויים ובאשר להוצאות הצפויות. הערכות אלה משקפות פער משמעותי בין ההוצאות שלהן מחויב התאגיד לפי החוק לבין ההכנסות הצפויות לו, בהתאם לסכום האגרה הבסיסי שנקבע בחוק המזון. פער זה נוצר עקב חלוף הזמן ושינוי הנסיבות מאז חקיקת חוק המזון ועד למועד יישום הרפורמה. בין השאר, במהלך תקופה זו נחתם הסכם קיבוצי חדש, במסגרתו הועלה שכר הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות בכ־30%.
אשר על כן, ביום ט"ו באב התשפ"ג (2 באוגוסט 2023) נחקק חוק התאגיד לפיקוח וטרינרי (תיקוני חקיקה), התשפ"ג-2023, אשר, בין היתר, תיקן את חוק המזון באופן שסכום האגרה הבסיסי הקבוע בסעיף 213(א) לחוק המזון (להלן: סכום האגרה הבסיסי) עודכן, ונקבע כי על תשלומי אגרות לתאגיד לפי חוק המזון, פקודת מחלות בעלי חיים וחוק לפיקוח על יצוא (להלן: חוקי הפיקוח) יתווסף מס ערך מוסף. כמו כן נקבע בחוקי הפיקוח כי שר הבריאות ושר החקלאות ופיתוח הכפר, לפי העניין, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, רשאים לקבוע "אגרות בעד פיקוח וטרינרי במפעל, ויכול שיקבע אגרות שונות בעד פיקוח כאמור בשעות העבודה הרגילות ובעד פיקוח כאמור בשעות החורגות משעות העבודה הרגילות ובשעות לילה או אגרות שונות בעד תפקידי פיקוח שונים", כן נקבע כי האגרות צריכות להיקבע בזיקה לסכום האגרה הבסיסי.
שעה שמדובר באגרות המשתלמות לתאגיד מכוח מספר חוקים, מוצע לקבוע בקובץ תקנות אחד אגרות מכוח חוקי הפיקוח. כן מוצע לקבוע שיעור אגרה שונה מסכום האגרה הבסיסי עבור תפקידי פיקוח שונים, ואת שיעור התוספת שיש לשלם עבור עבודת פיקוח המבוצעת בשעות לילה, בשבתון שבת וחג ובשעות נוספות ביום או בלילה.
לתקנה 1
מוצע להגדיר מונחים בהם נעשה שימוש בתקנות המוצעות. ההגדרות המוצעות מבוססות על הגדרות דומות בחוקים המסמיכים.
להגדרת "מפעל" - מוצע לקבוע בקובץ תקנות אחד אגרות בעד פיקוח וטרינרי המתבצע על-ידי עובדי התאגיד מכוח חוק המזון, פקודת מחלות בעלי חיים וחוק לפיקוח על יצוא. בהתאם, מוצע להגדיר כ- "מפעל" כל מפעל שמתבצע בו פיקוח וטרינרי כאמור ובכלל זה, מפעל בשר הטעון רישיון לפי חוק המזון, בית שחיטה לעופות, בית מטבחיים, תחנת מיון לדגים, מפעל שעיקר הפעילות בו היא טיפול בבשר גולמי, מפעל המייצא תוצרת מן החי ותחנות מיון ביצים.
לתקנה 2 ולתוספת
בהתאם להמלצת התאגיד לפיקוח וטרינרי, המפורטת במסמך מתודולוגיה מעודכן המפורסם באתר התאגיד, מוצע לקבוע בתקנות אגרות משני סוגים. אגרה חודשית – בהתאם להיקף הפיקוח ותפקידי הפיקוח שנקבעו על-ידי הרגולטור לפי החוקים המסמיכים; ואגרה שעתית – בגין פיקוח וטרינרי שהתבצע על-ידי עובדי התאגיד בשעות שמעבר לשעות העבודה הרגילות ובכלל זה, פיקוח בשעות לילה, שבת, חג, שבתון או בשעות נוספות.
עוד מוצע לקבוע כי האגרה תקבע בשיעור מסכום האגרה הבסיסי ולא כסכום מוחלט. באופן זה, לא יידרש לפעול לתיקון התקנות כאשר סכום האגרה הבסיסי הקבוע בחוק המזון, ושבזיקה לו נקבע גובה האגרה למפעל, מתעדכן בהתאם למנגנון הקבוע בחוק המזון.
כאמור בחלק הכללי, האגרות בעד פיקוח וטרינרי משקפות את העלות הריאלית (העלות בפועל) של הפיקוח הווטרינרי במפעלים. לפיכך מוצע לקבוע שיעור אגרה שונה ביחס לכל אחד מגורמי הפיקוח ותפקידי הפיקוח המפורטים בטורים א' עד ה' לתוספת. שיעור האגרה המוצע הוא בהתאם להמלצת התאגיד ובהתאם לעלויות הפיקוח הווטרינרי כיום. בהקשר זה יוער כי תפקיד הפיקוח המוגדר בטור ד' בתוספת הוא תפקיד חדש, שטרם הוסמכו לגביו רופאים וטרינריים. שיעור האגרה ביחס לתפקיד פיקוח זה נקבע בהתאם לעלות המשוערת.
לעניין סעיף (2)(ו) בטבלה שבתוספת יובהר כי יום שבתון הוא יום שנקבע ככזה בחקיקה, כגון יום העצמאות ויום הבחירות לכנסת.
לתקנה 3
כאמור בחלק הכללי, בהתאם לחוק הרופאים הווטרינריים, התאגיד לפיקוח וטרינרי מתנהל כמשק כספים סגור ונסמך על תשלומי אגרות למימון תשומות הפיקוח ופירעון התחייבויותיו. משכך, אי תשלום אגרות פיקוח עלול לייצר לתאגיד גירעונות. לפיכך, מוצע לקבוע כי אגרות ישולמו לתאגיד תוך שבועיים מתום החודש בעדו הן משולמות. על חוב לתאגיד ייתוספו עליה הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961.
כמו כן מוצע לקבוע כי התאגיד יהיה רשאי להפסיק את הפיקוח הווטרינרי המתבצע על-ידי עובדיו במפעל שאינו משלם את האגרה. בהקשר זה יוער כי התאגיד רשאי יהיה להפסיק את הפיקוח בכלל או באופן חלקי, למשל הפסקת פיקוח בשעות שאינן שעות רגילות.
הוראות דומות עוגנו בתקנות המועצה לענף הלול (הסדרת ייצור, מיון ושיווק), התשכ"ח-1968 לעניין פיקוח וטרינרי בבתי שחיטה לעופות. בהקשר זה יובהר כי עד להקמת התאגיד הווטרינרי, פיקוח וטרינרי בבתי שחיטה לעופות לפי תקנות מחלות בעלי חיים (בתי שחיטה לעופות), התש"ך-1960 ותקנות פיקוח על ייצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי (מוצרי עוף), התשל"ז-1976, בוצע על-ידי עובדי המועצה לענף הלול.
לתקנה 4
כיוון שהאגרה משולמת ביחס לכל חודש קלנדרי, מוצע לקבוע כי יכנסו לתוקף החל מה-1 בחודש העוקב לפרסומן.
לתקנה 5
ממועד תחילת פעילות התאגיד ועד מועד פרסום טיוטת תקנות אלה להערות הציבור, נוצר פער משמעותי בין ההוצאות שלהן מחויב התאגיד לפי החוק לבין הכנסותיו, דבר שהכניס את התאגיד לגרעון תקציבי. הפער נוצר עקב חלוף הזמן ושינוי הנסיבות מאז חקיקת חוק המזון ועד למועד יישום הרפורמה. בנסיבות העניין, ולנוכח העובדה כי התאגיד ממומן רק מאגרות ותשלומים ואין לו מקורות תקציב אחרים, ובהתחשב באמור בסעיף 32מח(ד) לחוק הרופאים הקובע כי סכומי האגרות יבחנו אחת לשלוש שנים ויעודכנו לפי הצורך "בשים לב לתוכנית העבודה של התאגיד ולהוצאותיו בשלוש השנים האחרונות ומתוך מטרה של ייצברו בתאגיד, לאורך זמן, גירעונות או עודפים שהתאגיד לא עושה בהם שימוש למילוי תפקידו", מוצע לקבוע הוראת שעה לפיה במהלך חמש שנים ממועד כניסת התקנות לתוקף שיעור האגרה החודשית המוצע יגדל בכ-2.85%. תוספת זו לאגרה תממן הפסד צבור אליו נקלע התאגיד, ותאפשר לתאגיד לקבל מימון ביניים להסדרת תזרים המזומנים שלו. שיעור האגרה בתקופה האמורה יהיה כמפורט בטבלה שבתקנה.
יוער כי לפי בדיקות גורמי המקצוע בתאגיד, התוספת לשיעור האגרה עשויה לייקר את הבשר בסכום שאינו עולה על אגורה אחת לק"ג בשר, כך שלא צפויה הכבדה על הצרכנים.
בתוקף סמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה - 1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים) ולפי סעיף 15(ב) לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז - 1957 (להלן – חוק לפיקוח על יצוא), ובתוקף סמכות שר הבריאות לפי סעיף 15(ב) לחוק לפיקוח על יצוא כפי שהוחל בסעיף 25א(א)(1) שבו, לפי סעיף 214 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – חוק המזון), באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובהסכמתו לפי סעיף 23(א1)(1) לפקודת מחלות בעלי החיים ולפי 214(ב) לחוק המזון ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה: בתוקף סמכות שר החקלאות ופיתוח הכפר לפי סעיף 23(א1) לפקודת מחלות בעלי חיים [נוסח חדש], התשמ"ה - 1985 (להלן – פקודת מחלות בעלי חיים) ולפי סעיף 15(ב) לחוק לפיקוח על יצוא של בעלי חיים ושל תוצרת מן החי, התשי"ז - 1957 (להלן – חוק לפיקוח על יצוא), ובתוקף סמכות שר הבריאות לפי סעיף 15(ב) לחוק לפיקוח על יצוא כפי שהוחל בסעיף 25א(א)(1) שבו, לפי סעיף 214 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו-2015 (להלן – חוק המזון), באישור שר האוצר לפי סעיף 30 לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 ובהסכמתו לפי סעיף 23(א1)(1) לפקודת מחלות בעלי החיים ולפי 214(ב) לחוק המזון ובאישור ועדת הבריאות של הכנסת, אנו מתקינים תקנות אלה:
הגדרות בתקנות אלה - בתקנות אלה -
"גורם פיקוח" - רופא וטרינר מפקח או פקח וטרינרי; "גורם פיקוח" - רופא וטרינר מפקח או פקח וטרינרי;
"חוק הרופאים הווטרינריים" - חוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א-1991; "חוק הרופאים הווטרינריים" - חוק הרופאים הווטרינריים, התשנ"א-1991;
"מפעל" – כל אחד מאלה: "מפעל" – כל אחד מאלה:
מפעל בשר ומפעל גולמי לבשר כהגדרתם בסעיף 177 לחוק המזון ;
מפעל שמבוצעת בו פעילות כאמור בפסקה (1) להגדרה "פעילות טיפול בתוצרת חקלאית" בחוק המזון;
מפעל המייצא תוצרת מן החי לפי סעיף 4 לחוק לפיקוח על יצוא;
"מפעל לשחיטת בשר" – כהגדרתו בסעיף 177 לחוק המזון; "מפעל לשחיטת בשר" – כהגדרתו בסעיף 177 לחוק המזון;
"פיקוח וטרינרי" – פיקוח המבוצע בידי גורם פיקוח; "פיקוח וטרינרי" – פיקוח המבוצע בידי גורם פיקוח;
"פקח וטרינרי", "רופא וטרינר מפקח" - כהגדרתם בסעיף 32א לחוק הרופאים הווטרינריים; "פקח וטרינרי", "רופא וטרינר מפקח" - כהגדרתם בסעיף 32א לחוק הרופאים הווטרינריים;
"התאגיד" - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים; "התאגיד" - התאגיד לפיקוח וטרינרי שהוקם לפי פרק ו'1 לחוק הרופאים הווטרינריים;
"סכום האגרה הבסיסי" – כהגדרתו בסעיף 213 לחוק המזון. "סכום האגרה הבסיסי" – כהגדרתו בסעיף 213 לחוק המזון.
אגרה בעד פיקוח וטרינרי בעד פיקוח וטרינרי במפעל לפי חוק המזון, חוק לפיקוח על יצוא או פקודת מחלות בעלי חיים, לפי העניין, ישלם בעל המפעל לתאגיד, מידי חודש, אגרה בשיעור המפורט להלן מסכום האגרה הבסיסי: בעד פיקוח וטרינרי במפעל לפי חוק המזון, חוק לפיקוח על יצוא או פקודת מחלות בעלי חיים, לפי העניין, ישלם בעל המפעל לתאגיד, מידי חודש, אגרה בשיעור המפורט להלן מסכום האגרה הבסיסי:
אגרה חודשית לפי היקף הפיקוח ותפקידי הפיקוח שנקבעו לפי החוקים האמורים, כמפורט בפרט 1 בטבלה שבתוספת;
אגרה שעתית לפי שעות העבודה בהן בוצע הפיקוח שלא בשעות העבודה הרגילות, כמפורט בפרטים 2(א) עד (ו) בטבלה שבתוספת.
מועד תשלום האגרה ופיגור בתשלום אגרה לפי תקנות אלה תשולם לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה. אגרה לפי תקנות אלה תשולם לא יאוחר מתום 14 ימים לאחר תום החודש שבעדו משולמת האגרה.
לא שולמה האגרה במועד- לא שולמה האגרה במועד-
ייתוספו עליה הפרשי ריבית והצמדה לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א- 1961 ממועד התשלום כאמור תקנת משנה (א) עד לתשלום בפועל;
רשאי התאגיד להפסיק את הצבתם של גורמי הפיקוח במפעל, מבלי שיהיה בכך כדי לפגוע בסמכויותיו לגביית חוב האגרה לפי כל דין.
תחילה תחילתן של תקנות אלה באחד בחודש שלאחר פרסומן (להלן- יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה באחד בחודש שלאחר פרסומן (להלן- יום התחילה).
הוראת שעה על אף האמור בתקנות אלה, בתקופה של 5 שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו בתוספת במקום פרט (1) בא: על אף האמור בתקנות אלה, בתקופה של 5 שנים מיום תחילתן של תקנות אלה, יראו כאילו בתוספת במקום פרט (1) בא:
תוספת
(תקנה 2) תוספת
(תקנה 2)
בתוספת זו - בתוספת זו -
"חג" - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות; "חג" - שני ימי ראש השנה, יום הכיפורים, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות;
"יום חג" ו- "יום שבת" - מהשעה 16:00 של ערב אותו יום עד שעה 06:00 למחרת אותו יום; "יום חג" ו- "יום שבת" - מהשעה 16:00 של ערב אותו יום עד שעה 06:00 למחרת אותו יום;
"שעות לילה" - שעות עבודה הכוללות שתי שעות עבודה ברצף לפחות בין השעות 22:00 ל- 06:00; "שעות לילה" - שעות עבודה הכוללות שתי שעות עבודה ברצף לפחות בין השעות 22:00 ל- 06:00;
"שעת עבודה נוספת" - שעת עבודה שאינה בתחום שעות העבודה הרגילות; "שעת עבודה נוספת" - שעת עבודה שאינה בתחום שעות העבודה הרגילות;
"שעות העבודה הרגילות" – עד חמישה ימי עבודה בשבוע, ובכפוף למפורט להלן: "שעות העבודה הרגילות" – עד חמישה ימי עבודה בשבוע, ובכפוף למפורט להלן:
8.5 שעות עבודה בימים א' עד ד', שלא בשעות לילה; 8.5 שעות עבודה בימים א' עד ד', שלא בשעות לילה;
8 שעות עבודה ביום ה', שלא בשעות לילה; 8 שעות עבודה ביום ה', שלא בשעות לילה;
7 שעות עבודה בשעות לילה, למעט ביום שישי. 7 שעות עבודה בשעות לילה, למעט ביום שישי.