חומר רקע
בס"ד
נייר עמדה נוסף
טיוטת תקנות הכשרות המשפטית והאפוטרופסות )
קבלות
החלטות נתמכות) התשפ"ג 2023
פיליפ מרכוס, שופט בית המשפטלענייני משפחה, ירושלים
(בדימוס(
לאורהערותיושבראשהועדהבדיוןביום
ז'שבטהתשפ"ד7
ינואר
2024, בדבר הגדרת מ
י שימנה תומך החלט
ות,
והאמור בהערות
הח"משהוגשולועד
הביוםשלנכן,מתכבדהח"מלהרחיבמעטעל
נושא זה.
כזכור, הח"מ ציין:
אין בתקנות המוצעות התייחסות למצב המצריך מינוי תומך.
לכןיש להוסיף הגדרה המצביעה על המצבשל האדם שמוצע למנות
לו
תומך, המפרט את המוגבלויות ביכולתו לפעול ללא תומך,
כגון:
קושי
פיזי, כגון בתנועה,לקבל מידע
קושי, בגלל מוגבלות שיכלת, בקליטת מידע
קושי בשילוב ועיבוד מידע ממקורות שונים
קושי בבחירה בין חלופות
קושי בהבנתסיכויים וסיכונים של החלטה מסויימת
קושי בביטוי ברור של ההחלטה
קושי בביצוע ההחלטה.
כלאלה, במצב שאין במוגבלויות אלו למנוע לחלוטין קבלת
ההחלטה
התואמת את המצב, כי אחרת יש צורך המינוי אפוטרופוס.
הח"מ הוסיף:
1
כמו כן, הגדרת מצבו של המבקש בזמן מתןצו המינוי, על פי
האמור לעיל ,
יס
ייע למי שחושב לבקש ביטול הצו או שינויו, לאור
שינו
יים במצב האדם הנתמך.
מתכבד הח"מ
לצטט מתוך המאמר שלו עם דר' אלעזר פרל:
הלכתי
שפורסםבאסיאק"א-
אפוטרופסות–מדריךרפואי-משפטי-
ק"ב) כרך כ"ו, א-ב
2016
ניסן תשע"ו ,103-145
ניתן לתאר בצורה משפטית ובאופן סכמאטי את השלבים בהחלטה
הרציונלית. הבסיס לאמור כאן הוא ההנחה שהחלטה נוצרת אחרי
פעולותהמוכרותמעולםהמעשה:עיבודחומרגלםבתהליכיםפנימיים
והפקת תוצר.
לענייננו, חומר הגלם מורכב מנתונים אשר האדם קולט באמצעות
החושיםשלו,ואלהמעובדיםעלידימיזוגםעםדבריםשנמצאיםבתוך
נפשו (mind)
של האדם מכבר, והפעלת המנגנונים שבאדם כדי להפיק
החלטה.
האמור כאן מוצע ככלי עזר לשופט שבמסגרת ההליך בפניו יש
לקבוע במה נפגם, אם נפגם, תהליך קבלת ההחלטות. התועלת היא
לדעתנו שכאשר רופא מכין חוות דעתו, הוא יוכל להצביע, לא בהכרך
על דיאגנוזה מבחינת מתן שם למחלה או ליקוי, אלא על ההשפעה
הפרקטית במקרה המסויים של הליקוי
על יכולת לקבל החלטות בכל
תחוםותחום.עלידיכךיוכלהשופטלהתאיםאתההחלטה,אםלמנות
אפוטרופוסומהיהיוהתחומיםשלגביהםנחוצהמעורבותאפוטרופוס.
ואלה השלבים:
1.קבלת
נתונים
חדשים
2.
קליטתם
בזכרון
3.שליפתם מהזכרון
של
נתונים שכברנמצאים
בו
4.
שילובם ושקלולם
של כל
הנתונים
5.קבלת ההחלטה ובצועה
ונפרט:
1.
קבלת נתונים חדשים
קבלת הנתונים נעשית באמצאות החושים.
יכולתו של אדם, אשר החושים שלו או אחד מהם נפגעים, לקבל
נתונים יתכן שהיא נפגעת; לדוגמה, אדם עיוור לא יוכל לקבל נתונים
ישירות מהכתב.
2.
קליטתם בזכרון
על מנת שנתונים חדשים ישמשו את האדם לקבלת החלטה, הם
צריכיםלהקלט,לפחותזמנית.לצורךסכמהזו,אנומניחיםשעוברזמן
2
מקבלת הנתונים החדשים ועד להפקת ההחלטה, כך שנתונים אלה
נמצאים בזכרון.
לאור זאת, אדם אשר
סובל מליקוי, מסוג פגיעה בזכרון לטווח
הקצר, כגון בסוגים מסויימים של דמנציה או בגלל פגיעה אורגנית,
תקשה עליו משימת קליטת החומר החדש.
3.
שליפתם מהזכרון של נתונים שכברנמצאים בו
לאדם מאגר של ידע, אשר נצבר מרגע לידתו. ידע זה יכול שבא
מתוך דבריםשלמד האדםמפיאחרים, או מתוךאמונותיו הדתיות או
עמדותיו הפוליטיות, ומקורות רבים אחרים. קבלת החלטה מצריכה
שילוב הנתונים החדשים, שבגללם נדרשת ההחלטה, עם המידע
הרלוונטי הקיים.
במחלותמסויימות,המידעהקייםאינותקין,ומבוססעלמחשבות
והתרשמויות שאין להן אחיזה במציאות. לדוגמה, אדם הסובל
מפראנויהיודע,עלסמךהמידעשישלו,שהוארדוף;אךמידעזהאינו
נכון, כך שהחלטה המבוססת עליו לא תהיהתקינה.
אדםבעללקותשכלית,אוהסובלמדמנציה,י
תקשהבשליפתמידע
רלוונטי, או בשליפה בכלל, ובדרך זו תפגם יכולתו לקבל החלטה
מתאימה לנסיבות.
אדם שהוא נתון להשפעות מאחרים עלול לחשוב כאמת מידע
שיקרישנמסרלועלידימישישלוענייןלנצלאתמישאמורלקבלאת
ההחלטה.
4.
שילובם ושקלולם של כל הנתונים.
חלק זה של התהליך מחייב מתן משקל ראוי לכל אחד מפרטי
הנתונים, אלה החדשים ואלה הקיימים כבר.
נהוג להתייחס לשלב זה
במושגים של "שיפוט"או "
שיקול דעת."
האדםנדרשלבחוןאחדלאחדהפריטיםשקיימים,ולקבועאםהם
רלוונטייםלמשימההעומדתבפניווגםאיזהמשקללתתלכלפריט.על
ידי כך עליו להגיע למסקנה מתוך שקלול כל החומר הרלוונטי, ותוך
התעלמות מכל חומר אחר.
במקרים רבים השאלה העומדת להכרעה רפואית ושיפוטית היא:
האםהאדםמסוגללבצעהפעולותהתלויותבשיקולדעתכאמור.אולם
ישלהדגישכיהיותההחלטה"מוזרה"או"בלתיהגיונית"בעיניהבוחן
או בית המשפט אינו שולל את המסקנה שההחלטה נתקבלה מתוך
שיקול דעת
סביר
, מנקודת מבטו של האדם שעניינו נידון.
השיפוט עלול להיות לקוי במקרים של פגם פסיכיאטרי, אצל אדם
שסובל מפגם התפתחותי, או אצל מי שסובל מדמנציה, מסוג מחלת
אלצהיימר או מסוג אחר.
5.
קבלת ההחלטה ובצועה
ההחלטה באה לידי ביטוי מתוך דבריו או מעשיו של האדם שקיבל
אותה.
כאן, השאלה העומדת לבדיקה היא האם הביטוי הוא קוהרנטי,
כלומר, האם מקבל ההחלטה מסוגל לפעול בעצמו או לתת הוראות
לאחרים שמשקפות את ההחלטה.
אדם אשר מחמת מחלה או מצב אורגני אינו מסוגל לתקשר, או
שהוראותיו מבולבלות ואינן ניתנות להבנה, החלטותיו אינן כשירות
לבצוע. אם המעשים שעושה אדם מצביעים לעיתים על החלטה
מסויימת ולעיתים על היפוכה, כגון במצב של השפעת סמים או
אלכוהול, גם כאן ניתן להסיק שההחלטה פגומה.
3
[יש להעיר כי ההלכות בדבר חרש, שוטה וקטן, שאינם כשירים
לפעולות בעלות משמעות משפטית ואחרות, נובעות כנראה גם מהעדר
יכולתושלביתהדיןלקבלהסבראמיןמאתהאדםהנידוןבדברהמידע
עליו התבססה ההחלטהאו בדברתהליך השילוב והשקלול].
אנחנו ממליצים על שימוש בסכמה זאת על ידי מי שמתבקש ליתן
חוות דעת לבית המשפט בשאלת הזדקקותו של אדם למינוי
אפוטרופוס. הרופא או מומחהמתאים אחריתן, כמובן, דיאגנוזה,אך
בכך לא די. יש לציין איזה שלב או שלבים בקבלת ההחלטות נפגעו על
ידיהמצבהרפואיאוהפסיכולוגי
שאובחן,וגםעדכמה,כלומר,באיזה
סוגים של החלטות, משפיעים המחלהאו המצב הפסיכולוגי.
שם, עמ'[ 138-140
]
לאור האמור, מציע הח"מ שהועדה תשקול הכללת הגדרות
מתאימותלתקנות.
פיל
יפ מרכוס, שופט בדימוס
054-4455703
[email protected]
יא'
שבט התשפ"ד-
21
נואר 2024
4