דיווח על-פי חוק

29 בינואר 2024 העלאת גיל הפרישה לנשים - דוח מסכם לכנסת בחוק ההתייעלות הכלכלית לשנים 2022-2021 נקבע מתווה מדורג להעלאת גיל הפרישה לנשים מגיל 62 לגיל 65. כמו כן נקבע שהחל משנת 2024 יגיש הביטוח הלאומי לוועדת הכספים של הכנסת, לוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי של הכנסת ולוועדת העבודה והרווחה של הכנסת, דוח מסכם על הנושאים הבאים: השינוי בתחולת העוני בקרב נשים שנולדו בשנים 1960 עד 1969; פעולות ליידוע נשים בדבר זכאותן למענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לפי סעיף 269א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 ,ולדמי אבטלה לפי סעיף 171(א)(1ב) ו–(1ג) לחוק האמור, ובכלל זה פניות יזומות של המוסד לביטוח לאומי לנשים; ההשפעה של העלאת גיל הפרישה על מצבן של נשים וזכאותן לגמלאות שמשלם המוסד לביטוח לאומי. דוח זה הינו הראשון בסדרת הדיווחים על העלאת גיל הפרישה לנשים. עוני בקרב נשים שנולדו בשנים 1960 עד 1969 בין השנים 2021 ו-2022 תחולת העוני לפי הכנסה כלכלית של נשים שנולדו בשנים 1969-1960 ירדה בנקודת אחוז אחת (לוח 1.1). מגמה דומה לכלל האוכלוסייה אשר בה הייתה ירידה של 1.5 נקודות האחוז, עם ההתאוששות הכלכלית של המשק והחזרה לעבודה לאחר משבר הקורונה. תחולת העוני לפי הכנסה כלכלית של נשים שנולדו בשנים 1969-1960 בשנת 2022 נמוכה מכלל האוכלוסייה 20.1% ו-30.6% בהתאמה. לוח 1.1 : תחולת עוני נשים ילידות 1969-1960 לפי הכנסה כלכלית ונטו שנים 2022-2021 תחולת העוני לפי הכנסה נטו של נשים שנולדו בשנים 1969-1960 בין השנים 2021 ו-2022 עלתה ב- 0.7 נקודת האחוז כאשר בכלל אוכלוסייה הייתה יציבות. תחולת העוני לפי הכנסה נטו של נשים שנולדו בשנים 1969-1960 בשנת 2022 נמוכה מכלל האוכלוסייה 12% ו-20.9% בהתאמה. חישוב תחולת העוני בקרב נשים שנולדו בשנים 1969-1960 כלל את התוספות לגמלאות אשר ניתנו בשנת 2022 לנשים ילידות 1960 כגון תוספת לגמלת הבטחת הכנסה ומענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה לנשים שאין להם הכנסות מעבודה. לוח 1.2 : תחולת עוני נשים ילידות 1969-1960 לפי הכנסה כלכלית ונטו בשנים 2022-2021, לפי שנת לידה בחלוקת הנשים לפי גילאים בלוח 1.2 ותרשים 1.1 ניתן לראות שתחולת העוני לפי הכנסה כלכלית עולה עם הגיל שמשמעותה פחות הכנסות משוק העבודה ככול שהגיל עולה. כמו כן, עוצמת השיפור בעוני לפי הכנסה כלכלית יורדת עם הגיל עד שבנשים ילדות 1960 חלה עלייה בתחולת לפי הכנסה כלכלית בין שנת 2021 לשנת 2022 מ-24.2% ל-24.5% בשונה מילידות שאר השנים. בתחולת העוני לפי הכנסה נטו (לוח 1.2 ותרשים 1.2) חל שיפור בתחולת העוני בכל קבוצות הגיל בין השנים 2021 ל-2022, אך אין מגמת עלייה רציפה בעוני ככל שהגיל עולה. החל מילידות שנת 1960 עד ילידות שנת 1965 ישנה עלייה בתחולת העוני לפי הכנסה נטו. בילידות שנת 1960 העלייה בתחולת העוני לפי הכנסה נטו עלתה פחות ב-0.7 נקודות האחוז מאשר אצל ילדות השנים 1961-1963 שבהן תחולת העוני לפי הכנסה נטו עלתה ביותר מנקודת אחוז אחת. ייתכן שהבדל זה נובע מכך שנשים ילידות 1960 הגיעו לגיל 62 בשנת 2022 ולא עבדו, היו זכאיות למענק במידה ועמדו בתנאי הזכאות. תרשים 1.1 : תחולת עוני נשים ילידות 1960-1969 לפי הכנסה כלכלית בשנים 2022-2021, לפי שנת לידה תרשים 1.2 : תחולת עוני נשים ילידות 1960-1969 לפי הכנסה נטו בשנים 2022-2021, לפי שנת לידה לסיכום, תחולת לפי הכנסה כלכלית ונטו של נשים ילידות 1969-1960 נמוכה מכלל האוכלוסייה בישראל. בין שנת 2021 לשנת 2022 תחולת העוני לפי הכנסה נטו עלתה אך פחות בנשים ילידות 1960 לעומת נשים ילידות 1963-1961 יתכן שההבדל נובע מהרחבת תמיכת המדינה באותן הנשים למשל המענק השלמת הכנסה ודמי אבטלה. פעולות יידוע לעניין מענק מעבר בשל העלאת גיל הפרישה לנשים, אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי עודכן ומציג בשקיפות את כל המידע אודות תנאי הזכאות למענק המעבר ודרכי הגשת הבקשה. להלן הקישור וצילום מסך אליו מוביל הקישור: https://www.btl.gov.il/benefits/old_age/MankMavrATR/Pages/default.aspx בנוסף, מדי חודש נשלחים (כ-1,700) מסרונים ייעודיים עבור אוכלוסיית הנשים הפוטנציאלית למענק המעבר בהתאם לתנאי הזכאות. במסרון מצורף קישור ישירות למילוי הטופס. המסרון נשלח לנשים אשר פרטי הטלפון הנייד שלהן מעודכנים במערכות הביטוח הלאומי ונתנו הסכמתן לקבלת מסרונים. להלן הקישור וצילום מסך אליו מוביל הקישור: https://ps.btl.gov.il/#/login כמו כן, כל אישה בהגיעה לגיל 62, מתווסף עבורה באתר האישי שלה קישור להגשת תביעה למענק מעבר. ההשפעה על מצבן של הנשים על מנת לבחון את מצבן של נשים בעקבות העלאת גיל הפרישה השווינו את מצבן של ילידות 1960 ערב גיל הפרישה הישן (61 ו-11 חודשים) למצבן ערב גיל הפרישה החדש (62 ו-3 חודשים). לשם השוואה בדקנו את מצבן של ילידות 1959 שגיל הפרישה עבורן לא נדחה, באותם גילאים. הניתוח כלל את נתוני הנשים שהיו תושבות ישראל בשתי נקודות הזמן. נתוני השכר והקצבאות נכונים ל-21.1.2024 ויכולים להשתנות ולהתעדכן. בחודשים שנבדקו (מדצמבר 2020, ערב גיל הפרישה הקודם של המבוגרת ביותר בקבוצות שנבדקו, ועד מרץ 2023, ערב גיל הפרישה החדש של הצעירות ביותר) התרחשו אירועים רבים נוספים מלבד העלאת גיל הפרישה לנשים שלהם עשויה להיות השפעה על הנתונים. לדוגמה: הקורונה וההתאוששות ממנה, שינויי חוק נלווים (העלאת סכום הדיסריגארד בקצבת אזרח ותיק וכד'), המלחמה באוקראינה שהובילה לעלייה (בין היתר של נשים מבוגרות) ועוד. אירועים אלו, לצד העלאת גיל הפרישה ולצד דברים נוספים אחרים ייתכן והשפיעו על מצבן של נשים אלו לפיכך חשוב להתייחס לנתונים בזהירות הנדרשת. תעסוקה שיעור העובדות בקרב ילידות 1960 ערב גיל הפרישה הישן עמד על 61% לעומת 59% ערב גיל הפרישה החדש. כלומר ירידה של 2 נקודות האחוז. בקרב ילידות 1959 ניתן לראות ירידה דומה (מ-58% ל-56%) – כלומר שיעור התעסוקה לא השתנה משמעותית בתקופה בה דחו את גיל הפרישה אצל נשים שגיל הפרישה שלהן עלה (ילידות 1960) בהשוואה לאלו שגיל הפרישה שלהן לא הועלה (לוח 3.1). עם זאת, מעניין לראות מה קרה לשכר החודשי הממוצע שלהן: בעוד שבקרב ילידות 1960 השכר הממוצע ערב גיל הפרישה הישן נמוך מהשכר הממוצע ערב גיל הפרישה החדש, אצל ילידות 1959 הכיוון הפוך - השכר ירד לאחר הפרישה: כלומר שיעור התעסוקה לא השתנה באופן משמעותי בין 2 נקודות הזמן אך שכרן הממוצע של העובדות ילידות 1959 קטן לאחר הפרישה. ייתכן והדבר נובע מהקטנת היקף תעסוקה (למשל, בגין מצב בריאותי), עקב קבלת קצבת אזרח ותיק שאפשרה להפחית בשכר ועוד. ההכנסה החציונית של שתי הקבוצות ירדה אך בעוד בקרב ילידות 1960 היא ירדה ב-52 ש"ח (מ-8,457 ל-8,405) בקרב ילידות 1959 הירידה הייתה משמעותית יותר (מ-8,244 ל-7,905 ירידה של 339 ש"ח). קצבאות שיעור מקבלות קצבת נכות כללית ערב גיל הפרישה הישן (בגיל 61 ו-11 חודשים) גבוה ב-2 נקודות האחוז בקרב ילידות 1960 לעומת ילידות 1959 ונותר ללא שינוי בין ערב גיל פרישה ישן לחדש (ילידות 1959 לא יכולות לקבל קצבת נכות כללית לאחר גיל 62 שהוא גיל הפרישה שלהן ולכן בלוח לא מוצג נתון) (לוח 3.1). שיעור מקבלות הבטחת הכנסה (כולל מקבלות השלמת הכנסה לקצבאות אזרח ותיק ו/או שאירים) ערב גיל פרישה ישן בקרב ילידות 1959 היה 8% ובהגיען לגיל 62 ו-3 חודשים, כלומר לאחר הגיען לגיל פרישה, שיעורן עולה ל-9%. חשוב לציין שמבחן ההכנסות וסכומי הקצבה (שמשפיעים על הזכאות לקצבה) שונים טרם גיל פרישה ולאחריה ולכן ייתכן שההסבר לעלייה בקרב ילידות 1959 נובע לפחות בחלקו מהגעתן לגיל הפרישה (לוח 3.1). בקרב ילידות 1960 אין הבדל בשיעור המקבלות גמלה לפי חוק הבטחת הכנסה ערב גיל פרישה ישן לעומת חדש. כאמור, סכום הגמלה ופרמטרים נוספים במבחן ההכנסות גבוהים יותר לאחר גיל הפרישה. עקב דחיית גיל הפרישה סכום הקצבה נמוך יותר ולכן נקבעה תוספת חודשית של 780 ₪ (נכון לשנת 2024) לנשים אלה עד הגיען לגיל פרישה. 1,713 נשים ילידות 1960 קיבלו תוספת חודשית של 721 ש"ח לחודש בממוצע (717 לחודש בשנת 2022 ו-755 ש"ח לחודש בשנת 2023) למשך 3.8 חודשים בממוצע כל אחת. סך הכול שולמו כ-4.7 מיליוני ש"ח לילידות 1960 עבור תוספת למקבלות גמלה להבטחת הכנסה בגין העלאת גיל פרישה. כמו כן, בעקבות דחיית גיל הפרישה לנשים ניתן מענק מעבר המשולם לילידות 1966-1960 שאינן עובדות בגיל 62 אם מתקיימים בהם התנאים האלה: צברו תקופת אכשרה לקצבת אזרח ותיק; אינן מקבלות קצבה מהביטוח הלאומי (נכות כללית, הבטחת הכנסה, דמי אבטלה או דמי מזונות); הכנסותיהן מפנסיה ומקצבאות אינן עולות על 73.5% מהשכר הממוצע (בשנת 2024 9,214 ש"ח); הכנסותיהן מהון בשנת המס הקודמת היו לכל היותר 60 אלף ש"ח. סכום המענק עד 4,000 ש"ח לחודש והוא משולם עד לארבעה חודשים בהגיען לגיל 62 בהתאם לסטאטוס התעסוקתי. גובה המענק המלא תלוי בשנת הלידה של האישה וממנו מופחתים הכנסות מפנסיה ומקצבאות – סכום המענק המלא לילידות 1960 הוא 4,000 ש"ח. עד סוף 2023 שולם מענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה לכ-4,000 נשים שונות מהן 2,654 ילידות 1960. סכום המענקים לילידות 1960 עמד על כ-32.5 מיליוני ש"ח. כל אישה קיבלה מענק במשך 3.6 חודשים בממוצע ובסכום כולל של 12,258 ₪ בממוצע (3,447 ₪ לחודש ממוצע). 58% מהנשים קיבלו מענק מלא עבור ארבעה חודשים, דהיינו 16,000 ש"ח. לוח 3.1: שיעור עובדות, שכר ממוצע, מקבלות קצבת נכות כללית והבטחת הכנסה לפי שנתון, ילידות 1959-1960. לוח 3.2 מציג את הנשים בכל שנתון על פי הסטטוס התעסוקתי שלהן ערב גיל פרישה ישן לעומת חדש ואת סך ההכנסה הממוצעת שלהן ערב גיל פרישה חדש: כולל הכנסה מעבודה, מקצבאות הבטחת הכנסה, אזרח ותיק, דמי אבטלה, מזונות, נכות כללית, שאירים ומענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה. ניתן לראות כי בשני השנתונים מרבית הנשים לא שינו את הסטטוס התעסוקתי שלהן (עובדת או לא עובדות, ב-2 נקודות הזמן): 93% בקרב ילידות 1959 ו-96% בקרב ילידות 1960. בקרב מי שלא עבדו ערב גיל פרישה ישן וממשיכות לא לעבוד ערב גיל פרישה חדש ילידות 1959 הגדילו את הכנסתן בין 2 נקודות הזמן (כלומר לפני ואחרי הגיען לגיל פרישה) ב-47% לעומת שינוי של 33% בקרב ילידות 1960. ככל הנראה הדבר נובע מקבלת קצבאות אזרח ותיק בקרב ילידות 1959 ומענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה בקרב ילידות 1960, זאת לצד עדכון קצבאות בין השנים. בקרב מי שעבדו ערב גיל פרישה ישן והמשיכו לעבוד ערב גיל פרישה חדש ניתן לראות עלייה בהכנסה, עלייה בשיעור מעט גבוה יותר בקרב ילידות 1959 (ייתכן בשל קבלת קצבאות אזרח ותיק לצד המשך עבודה). בקרב מי ששינו את הסטטוס התעסוקתי שלהן בין ערב גיל פרישה ישן לחדש ניתן לראות באופן טבעי שהשינוי משמעותי יותר: הכנסתן הממוצעת של מי שעבדו ערב גיל פרישה ישן ולא עבדו ערב גיל פרישה חדש ירדה ב-69% לילידות 1959 וב-75% לילידות 1960. כלומר הכנסתן של מי שהפסיקו לעבוד לפני גיל הפרישה (ילידות 1960) נפגעה יותר משל מי שהפסיקו לעבוד אחר גיל הפרישה (ילידות 1959). ייתכן והפער נובע מקבלת קצבת אזרח ותיק המתמתן בשל קבלת קצבאות אחרות כמו דמי אבטלה או מענק בגין דחיית גיל פרישה. בקרב מי שהתחילו לעבוד ניתן לראות שהכנסתן הכוללת של מי התחילו לעבוד בקרב ילידות 1960 עוד לפני הגיען לגיל הפרישה עלתה בכ-300% בעוד שההכנסה הכוללת של ילידות 1959 שהחלו לעבוד לאחר הגיען לגיל הפרישה עלתה בכ-150%. ייתכן והסיבה לכך היא סכום ההכנסה מעבודה שמאפשר קבלת קצבאות אזרח ותיק ושאירים או לחילופין האפשרות לעבוד בהיקף מופחת לצד קבלת קצבאות אזרח ותיק. לוח 3.2: הכנסה כוללת לפי סטטוס תעסוקתי ערב גיל פרישה ישן וחדש של ילידות 1959-1960 * הכנסה הכוללת שכר מעבודה, קצבת נכות כללית, קצבת הבטחת הכנסה, תוספת השלמת הכנסה לקצבאות אזרח ותיק ו/או שאירים, קצבת אזרח ותיק, קצבת שאירים, דמי אבטלה, מזונות ומענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה. הממוצע כולל את מי שאין להן הכנסות כלל מהרשימה מעלה. סיכום מהנתונים עולה כי מרבית ילידות 1960 מועסקות ערב גיל הפרישה (59%) ובמשך 4 חודשי הדחייה של גיל הפרישה שיעור המועסקות פחת ב-2 נקודות אחוז, בדומה לזה של ילידות 1959 שפרשו בגיל מוקדם יותר (לוח 3.1). הסטטוס התעסוקתי של ילידות 1960 לא השתנה באופן משמעותי בעקבות העלאת גיל הפרישה בארבעה חודשים - מרבית הנשים נשארו באותו סטטוס תעסוקתי, בדומה לילדות 1959 באותם גילאים (לוח 3.2). בעוד שבקרב ילידות 1960 השכר הממוצע ערב גיל הפרישה הישן נמוך מהשכר הממוצע ערב גיל הפרישה החדש, אצל ילידות 1959 הכיוון הפוך, שכרן בגיל 62 ו-3 חודשים (לאחר גיל הפרישה) נוטה להיות נמוך משכרן בגיל 61 ו-11 חודשים (קודם גיל הפרישה), ייתכן שעקב הפחתת היקף העבודה במקביל לקבלת קצבת אזרח ותיק. עם זאת, כאשר מסתכלים גם על הכנסות מקצבאות (קצבת אזרח ותיק, דמי אבטלה, מענק מעבר בשל דחיית גיל פרישה ועוד), ניתן לראות שסך ההכנסות משכר ומקצבאות של ילידות 1960 בגיל 62 ו-3 חודשים (ערב גיל פרישה) עלה ב-1% במהלך 4 חודשי דחיית גיל הפרישה בעוד זה של ילידות 1959 עלה ב-6% בין ערב גיל הפרישה ועד לאחר הגיען לגיל פרישה. מכיוון שנתוני ההכנסות מפנסיה שבידי הביטוח הלאומי חלקיים הם לא נכנסו לחישוב אך סביר כי סך הכנסתן של מי שפרשו גבוה מהמצוין כאן בשל הכנסות מפנסיה שנוספו ומנגד, הכנסתן של מי שהמשיכו לעבוד, צפויה לגדול אחרי גיל פרישה בשיעור גדול יותר שכן הכנסתן הממוצעת מעבודה גבוהה יותר ולכך גם השלכות על סכום הפנסיה. גיל הפרישה לנשים נדחה בשלוש שנים (מ-62 ל-65) באופן הדרגתי שמתפרש על 11 שנים. הדוח הנוכחי מתייחס להשפעות דחיית גיל הפרישה לנשים על השנתון הראשון שגיל הפרישה נדחה לו, ב-4 חודשים בלבד. אין באמור בדו"ח בכדי להסיק על יתרת הנשים שגיל הפרישה צפוי להידחות עבורן שכן ההשפעות של דחיית גיל הפרישה יכולות להשתנות עם ההשלכות בכיוונים מנוגדים ככל שגיל הפרישה נדחה בזמן רב יותר. נספח – הגדרות עוני מדידת העוני בישראל ובמרבית מדינות המערב מבוססת על הגישה יחסית, שלפיה עוני הוא תופעה של מצוקה יחסית, שיש להעריכה בזיקה לרמת החיים המאפיינת את החברה. החישוב מתייחס למדידה אובייקטיבית על סמך ההכנסה בכסף, כאשר ההכנסה המייצגת היא ההכנסה נטו שהיא ההכנסה מכל המקורות בניכוי מיסים ישירים. קו העוני לנפש תקנית בישראל מוגדר כרמה השווה ל-50% מן הכנסה נטו החציונית לנפש תקנית. משפחה בישראל משויכת לאוכלוסיית העוני כאשר ההכנסה נטו המחולקת למספר הנפשות התקניות שבה, נמוכה מקו העוני לנפש תקנית. קו העוני לשנת 2022 לנפש תקנית הוא 3,076 ₪ . המונח "לנפש תקנית" מבטא את התאמת קו העוני לגודל המשפחה. ההנחה היא כי לגודל המשפחה יש יתרונות מבחינת הצריכה: משפחה הגדלה בנפש נוספת אין צרכיה גדלים בשיעור דומה, אלא בשיעור קטן יותר, כך שתוספת ההכנסה הנחוצה למשפחה כדי לשמור על רמת חיים קבועה פוחתת עם גידול מספר הנפשות במשפחה. החישובים נערכים במקביל גם להכנסה הכלכלית – שהיא ההכנסה מהשווקים, זו שאינה כוללת את התערבות הממשלה באופן ישיר: ההכנסה משוק העבודה, מפנסיה מעבודה ומהון. הפערים בין העוני לפי הכנסה זו לבין העוני לפי ההכנסה נטו משמשים כאינדיקציה להשפעה הישירה של המדיניות החברתית בתחום התמיכה הכספית. תחולת עוני – שיעור העוני המבטא את שיעור המשפחות/הנפשות או כל יחידה אחרת שחיים במשפחות שהכנסתן נופלת מקו העוני. תחולת עוני לפי הכנסה כלכלית תחולת עוני לפי הכנסה כלכלית תחולת עוני לפי הכנסה כלכלית תחולת עוני לפי הכנסה נטו תחולת עוני לפי הכנסה נטו תחולת עוני לפי הכנסה נטו 2021 2022 שינוי בנקודות האחוז מ-2021 ל-2022 2021 2022 שינוי בנקודות האחוז מ-2021 ל-2022 21.0% 20.1% -1.0 11.3% 12.0% 0.7 שנת לידה הכנסה כלכלית הכנסה כלכלית הכנסה כלכלית הכנסה נטו הכנסה נטו הכנסה נטו שנת לידה 2021 2022 שינוי בנקודות האחוז מ-2021 ל-2022 2021 2022 שינוי בנקודות האחוז מ-2021 ל-2022 1960 24.2% 24.5% 0.3 12.5% 13.2% 0.7 1961 22.8% 22.7% -0.1 11.9% 13.1% 1.2 1962 22.0% 21.6% -0.4 11.4% 12.9% 1.5 1963 21.3% 20.7% -0.6 11.1% 12.1% 1.0 1964 20.8% 19.7% -1.1 10.9% 11.6% 0.7 1965 20.4% 19.1% -1.3 10.8% 11.4% 0.6 1966 20.2% 18.8% -1.5 10.8% 11.2% 0.4 1967 19.9% 18.1% -1.8 11.2% 11.3% 0.2 1968 19.8% 18.2% -1.6 11.1% 11.6% 0.5 1969 19.5% 17.8% -1.7 11.2% 11.5% 0.4 ילידות 1959 ילידות 1959 ילידות 1960 ילידות 1960 ערב גיל פרישה (61 ו-11 חודשים) גיל פרישה (62 ו-3 חודשים) ערב גיל פרישה ישן (61 ו-11 חודשים) ערב גיל פרישה חדש (62 ו-3 חודשים) שיעור עובדות 58% 56% 61% 59% שכר ממוצע 11,431 ₪ 11,300 ₪ 11,607 ש"ח 11,745 ₪ שיעור מקבלות קצבת נכות 11% - 13% 13% שיעור מקבלות הבטחת הכנסה 8% 9% 8% 8% סטטוס תעסוקתי בשתי נקודת הזמן נשים ילידות 1959 נשים ילידות 1959 נשים ילידות 1959 נשים ילידות 1959 נשים ילידות 1960 נשים ילידות 1960 נשים ילידות 1960 נשים ילידות 1960 סטטוס תעסוקתי בשתי נקודת הזמן שיעור הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) שיעור הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) הכנסה כוללת ממוצעת* (₪) סטטוס תעסוקתי בשתי נקודת הזמן שיעור ערב גיל פרישה (61 ו-11 ח') גיל פרישה (62 ו-3 ח') % שינוי בהכנסה שיעור ערב גיל פרישה ישן (61 ו-11 ח') ערב גיל פרישה חדש (62 ו-3 ח') % שינוי בהכנסה עובדות 53% 12,015 12,633 5% 58% 12,098 12,292 2% לא עובדות 40% 1,663 2,448 47% 38% 1,507 2,004 33% עבדו והפסיקו 5% 9,524 2,977 69%- 3% 9,446 2,321 75%- החלו לעבוד 3% 2,760 6,920 151% 1% 1,309 5,275 303% סה"כ 40,042 7,559 7,981 6% 41,570 7,873 7,985 1%