חקיקת משנה - פניית הגורם המומסך
טיוטת תקנות
שם התקנות המוצעות
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם), התשפ"ד-2023.
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ד-2003 (להלן – התקנות), הותקנו מכוחו של חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית), והן קובעות את שיעורי הריביות השונים ודרך חישובן. לשם הגשמת תכלית חוק פסיקת ריבית, כפי שתוקן במסגרת חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 (להלן – החוק), ובהתאם להמלצות הוועדה לבחינת מנגנוני הריביות בחוק פסיקת ריבית, מוצעים מספר שינויים בתקנות. במסגרת השינויים מוצע לקבוע מנגנונים חדשים לחישוב הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, כך ששיעורי הריבית השקלית והריבית הצמודה ייקבעו בהתחשב בעלויות גיוס ההון הנהוגות בקשר לעניינים הנוגעים לחוק, ושיעורי דמי הפיגורים ייקבעו כך שהתמריץ לתשלום החוב יגבר בהתחשב בסביבת הריבית במשק.
מוצע כי התקנות יכנסו לתוקף ביום תחילתו של תיקון מס' 9 לחוק.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
טיוטת תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת השיעורים במונחים שנתיים של ריבית שקלית, ריבית צמודה ודמי פיגורים, דרך חישובם ואופן פרסומם), התשפ"ד-2023
___ ב________ התשפ"ד
(___ ב________ 2023)
(חמ ____3220_-3)
בצלאל סמוטריץ'
שר האוצר
דברי הסבר
כללי הריבית במשק הישראלי והעולמי היא בעלת תפקיד מרכזי בהסדרת מגוון מערכות היחסים הכלכליות במשק, ובעלת השפעה נרחבת על הכלכלה והחברה. הריבית משקפת את מחיר הכסף ומשמשת, בין היתר, לשם היוון תזרימי מזומנים ותמחור עסקאות פיננסיות.
חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – חוק פסיקת ריבית), מסדיר את המסגרת בעבור מנגנוני הריבית וההצמדה שיחולו על סכומים שנפסקו בפסקי דין של רשויות שיפוטיות. היקף תחולתו של החוק, אשר חל בתחילה רק על פסקי דין, התרחב מאוד וכיום חל על מגוון רחב של סוגי חובות, וכן מוחל על ידי השוק כברירת מחדל במגוון התקשרויות וחיובים. כך, אומץ מנגנון הריבית שבחוק במסגרת כ-100 חוקים ביחס לחיובים הקבועים בדין, וכן מאומץ וולונטרית במסגרת התקשרויות וחוזים פרטיים, כמעין מנגנון ברירת מחדל במשק. מנגנון הריבית ושיעורה משמשים גם לחישוב הריביות בחובות רבים הנגבים בהוצאה לפועל. השימוש הנרחב בחוק מעיד על מרכזיותו עבור המשק הישראלי ועל ההשפעה שיש לחוק על מיליוני חייבים, נושים וחברות ומשרדי הממשלה השונים.
מנגנוני הריבית, כפי שקבועים בתקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 (להלן – התקנות) שהותקנו מכוח החוק, מסדירים את שיעורי הריבית ודרך חישובה. מנגנונים אלו עודכנו לאחרונה בשנת 2003 ומשכך נדרשה בחינה מחודשת שלהם. לפיכך, מונתה על ידי שר האוצר ושרת המשפטים (דאז), בשנת 2018, הוועדה הבין משרדית לבחינת הריביות לפי חוק פסיקת ריבית (להלן – הוועדה). על הוועדה הוטל לבחון את מנגנוני חישוב הריבית בחוק ולוודא, בראי השינויים שחלו במשק בשני העשורים האחרונים, את התאמתם למאפייני המשק. בנוסף, נתבקשה הוועדה להמליץ על המנגנונים הראויים לחישוב הריבית שבחוק, לקדם מדיניות חקיקה ממשלתית בנושא ומתן המלצות ליישומן. בין מסקנות הוועדה הוצע לעדכן את מנגנוני חישוב הריבית בכדי להבטיח, כי הריביות יממשו את תכליות החוק, כל זאת תוך שמירה על האיזון בין האינטרסים של הנושים והחייבים. דו"ח הועדה הסופי פורסם ביום כ"א מרחשוון התשפ"ב (27 באוקטובר 2021) ונגיש לציבור באתר החשב הכללי.
ביום כ"ט בחשוון התשפ"ד (13 בנובמבר 2023) חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 (להלן – התיקון לחוק) עבר בכנסת בקריאה שניה ושלישית. התיקון לחוק מביא לידי ביטוי את מסקנות הועדה, ביניהן הותרת שתי החלופות לחישוב ריבית הבסיס, ריבית שקלית וריבית צמודה המתווספת להפרשי הצמדה למדד המחירים לצרכן, תוך קביעת הריבית השקלית כריבית ברירת מחדל; שינוי מנגנון ריבית הפיגורים, בשל התכליות השונות של מנגנון הריבית והמנגנון התמריצי לתשלום החוב, כך שיופרדו השניים ויבנה מנגנון נפרד מהריבית שייקרא "דמי פיגורים"; זקיפת דמי הפיגורים לחוב אחת לרבעון, במקום ברמה יום-יומית; ביטול החלת מנגנון "ריבית דריבית" על דמי הפיגורים; וביטול ריבית מטבע החוץ הקבועה כיום בחוק.
כעת מוצע לקבוע בתקנות מנגנון חדש לחישוב הריבית השקלית, הריבית הצמודה, ודמי הפיגורים, באופן כזה ששיעורם של הריבית השקלית והריבית הצמודה ייקבעו בהתחשב בעלויות גיוס ההון הנהוגות בקשר לעניינים הנוגעים לחוק, והשיעורים של דמי הפיגורים ייקבעו כך שהתמריץ לתשלום החוב יגבר בהתחשב בסביבת הריבית במשק וזאת בהתאם להוראות סעיף 5ג(ב) לחוק.
תקנה 1 מוצע לשנות את סעיף ההגדרות שבתקנות הקיימות לצורך יישום מסקנות הוועדה והסיכומים בין החשב הכללי לבנק ישראל. כך לדוגמא, מוצע למחוק את ההגדרה לאג"ח סחירות, מק"מ, וההגדרות הנגזרות מהן דוגמת תשואה צמודה יומית משוקללת וכדומה, כיוון שהן מתייחסות לאופן חישוב הריבית השקלית או הצמודה בטרם התיקון, באמצעות חישוב המבוסס על ריביות אג"ח או תשואת מק"מ. בנוסף, מוצע למחוק את ההגדרה לריבית ליבור, שכן בתיקון לחוק בוטל השימוש בריבית מט"ח. חלף הגדרות אלה, מוצע להוסיף הגדרות של רכיבים לפיהם יבוצע החישוב החדש של הריבית השקלית והריבית הצמודה, כפי שיפורט בהמשך.
תקנה 2 מוצע לקבוע מנגנון חדש לחישוב שיעור הריבית השקלית, המשקף את עלויות המימון של נושים, כדי שהריבית תפצה את הנושה על חלוף הזמן ותעמיד את הנושה במצב בו היה אלמלא החוב והצורך לייצר מימון אלטרנטיבי. זאת, חלף המנגנון המעוגן בתקנות הקיימות כיום, המתבסס על תשואת מק"מים בתוספת מרווח קבוע של 2% על פיו מחושבת הריבית השקלית כיום. לאחר בדיקה וניתוח של הוועדה, נמצא כי בהתחשב בעובדה שאין נתונים המייצגים את התפלגות אוכלוסיית הנושים בערכאות משפטיות, יש להתבסס על אוכלוסיית הזוכים בהוצאה לפועל, נוכח העובדה כי כיום מתנהלים בהוצאה לפועל יותר מ- 1.5 מיליון תיקים המשוערכים על פי הריביות מכוח החוק. השימוש הנרחב בריביות מכוח החוק, מאפשר לבחון ולהיעזר בנתוני רשות האכיפה והגבייה לשם אפיון הצדדים בתיק והתנהלותו. כמו כן, הנתונים האמורים מתעדכנים על בסיס יומי, נחקרים, נלמדים ומפורסמים לציבור. בהתאם להערכת הוועדה, כ-25% מאוכלוסיית נושים זו מתממנים באמצעות הנפקת אגרות חוב בשוק ההון וכ-75% מהנושים מתממנים באמצעות המערכת הבנקאית. הוועדה המליצה כי בהתאם למשקולות האמורות, המייצגות את אופן המימון בקרב אוכלוסיית הנושים האמורה, תחושב הריבית השיקלית, כך שהמשקולות המייצגות את אוכלוסיית הנושים תוכפלנה בעלות המימון בהתאם לסוג ההתממנות (הנפקת אג"ח או הלוואה מהמערכת הבנקאית). לעניין עלויות המימון בשוק ההון, שמשקלן רבע משיעור הריבית השקלית, מוצע להשתמש בממוצע היומי של כלל תשואת אג"ח קונצנרית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת, לשניים עשר חודשים האחרונים, של חברות שהדירוג שלהן באחת מהחברות המדורגות הוא בדירוג הקובע.
בהתאם לכך מוצע לקבוע בסעיף ההגדרות כי "דירוג קובע" הוא דירוג באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת; "החברה המדרגת" היא חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לנירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "דירוג אשראי" הוא דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014;
עוד מוצע כי על מנת למנוע רעשי רקע שלא משקפים את סיכון האשראי של הנושים, נכון להשתמש לטובת החישוב בממוצע יומי של תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בעלת מח"מ של שנה. שימוש בממוצע התשואה היומית למשך שניים עשר החודשים האחרונים ובדירוג הקובע כמתואר לעיל משקף, מחד, את עלויות המימון בשוק ההון, ומאידך אינו מייצר תנודות הנובעות מהשפעות שאינן משקפות את סיכון האשראי של הנושים.
לעניין עלויות המימון באמצעות המערכת הבנקאית, שמשקלן שלושה רבעים משיעור הריבית השקלית, מוצע להשתמש בסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן של האשראי במערכת הבנקאית לתקופה של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, לגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית.
בהתאם לכך מוצע לקבוע בסעיף ההגדרות כי ריבית העוגן על אשראי במערכת הבנקאית לחודש מסוים היא ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; שיעור ההוספה על ריבית העוגן לאשראי במערכת הבנקאית לחודש מסוים הוא ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל;
ריבית העוגן על אשראי במערכת הבנקאית לחודש מסוים בתוספת ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן של האשראי במערכת הבנקאית לתקופה של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון היא ריבית שמשקפת את עלות המימון של הנושים במערכת הבנקאית ומאידך אינה מייצרת תנודות הנובעות מהשפעות שאינן משקפות את סיכון האשראי של הנושים.
שלושת החודשים להם יחושב הממוצע על שיעור ההוספה על ריבית העוגן לאשראי במערכת הבנקאית הם שלושת החודשים לגביהם קיימים נתוני ריבית ביום האחרון שלפני תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית וזאת מפני שנתונים אלו מחושבים על ידי בנק ישראל עד לסוף החודש העוקב לחודש לגביו נערך חישוב הריבית.
תקנה 3 מוצע לקבוע מנגנון חדש לחישוב שיעור הריבית הצמודה. על פי התיאוריה הכלכלית, ריבית צמודה היא למעשה הריבית השקלית בניכוי ציפיות האינפלציה משוק ההון. הוועדה מצאה כי ציפיות האינפלציה לשנה בממוצע שנתי אחורה, המחושבות כיום על ידי בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט שלו, משקפות בצורה סבירה את ציפיות האינפלציה בשוק.
בהתאם לכך מוצע לקבוע בסעיף ההגדרות כי ציפיות אינפלציה משוק ההון לחודש מסוים יהיו ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל.
תקנה 4 מוצע לקבוע מנגנון לקביעת דמי הפיגורים שהוגדרו בתיקון לחוק .
על פי המנגנון המוצע שיעור דמי הפיגורים יהיה השיעור הנמוך מבין השיעורים הבאים: (א) שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית; (ב) שיעור של 6%. המנגנון החדש קובע, חלף שיעור גבוה וקבוע של 6.5%. המנגנון המוצע של דמי פיגורים משקף את תנאי השוק מפני שדמי הפיגורים תלויים בריבית הבסיס.
תקנה 5 מוצע לקבוע שעל החשב הכללי תוטל חובה לפרסם, נוסף לשיעורי ריבית הבסיס (השקלית והצמודה), גם את ממוצע תשואת האג"ח הקונצרנית הסחירה, ממוצע הריבית מאשראי במערכת הבנקאית, וממוצע שנתי של ציפיות האינפלציה לשנה הקרובה, לכל רבעון. לצד האמור, על החשב הכללי תוטל חובה לפרסם את שיעור דמי הפיגורים. בנוסף, מוצע לקבוע כי חישוב הריבית לרבעון יעשה עד 5 ימי עסקים שלאחר תחילת הרבעון חלף 10 ימים כיום.
תקנה 6 מוצע לבטל את תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 שהתקנות המוצעות כאן באות להחליפן.
תקנה 7 מוצע כי תחילת התקנות תהא במקביל לתחילת תיקון מס' 9 לחוק פסיקת ריבית. בהתאם לכך, במידה ויום תחילת התיקון יידחה בהתאם למנגנון שנקבע בחקיקה, יידחה גם יום התחילה של התקנות.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 5ג לחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ"א-1961 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות בתקנות אלה - בתקנות אלה - בתקנות אלה - בתקנות אלה - בתקנות אלה - בתקנות אלה -
"אג"ח קונצרנית סחירה" – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה ואשר סחירה בבורסה לניירות ערך בישראל; "אג"ח קונצרנית סחירה" – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה ואשר סחירה בבורסה לניירות ערך בישראל; "אג"ח קונצרנית סחירה" – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה ואשר סחירה בבורסה לניירות ערך בישראל; "אג"ח קונצרנית סחירה" – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה ואשר סחירה בבורסה לניירות ערך בישראל; "אג"ח קונצרנית סחירה" – איגרת חוב המונפקת על ידי חברה ואשר סחירה בבורסה לניירות ערך בישראל;
"איגרת חוב" ו-"חברה" – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "איגרת חוב" ו-"חברה" – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "איגרת חוב" ו-"חברה" – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "איגרת חוב" ו-"חברה" – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט-1999; "איגרת חוב" ו-"חברה" – כהגדרתן בחוק החברות, התשנ"ט-1999;
"דירוג אשראי" – דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "דירוג אשראי" – דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "דירוג אשראי" – דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "דירוג אשראי" – דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "דירוג אשראי" – דירוג, כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014;
"הדירוג הקובע" – דירוג אשראי באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת; "הדירוג הקובע" – דירוג אשראי באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת; "הדירוג הקובע" – דירוג אשראי באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת; "הדירוג הקובע" – דירוג אשראי באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת; "הדירוג הקובע" – דירוג אשראי באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם הדירוג של חברה מדרגת;
"חברה מדרגת" – כל חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לניירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "חברה מדרגת" – כל חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לניירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "חברה מדרגת" – כל חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לניירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "חברה מדרגת" – כל חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לניירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014; "חברה מדרגת" – כל חברה שנרשמה כחברת דירוג על ידי הרשות לניירות ערך, כאמור בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014;
"יום עסקים" – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 , וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק; "יום עסקים" – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 , וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק; "יום עסקים" – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 , וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק; "יום עסקים" – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 , וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק; "יום עסקים" – יום מימי השבוע, למעט כל אלה: יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948 , וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
"מועד החישוב" – המועד שבו מחושב שיעור הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין; "מועד החישוב" – המועד שבו מחושב שיעור הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין; "מועד החישוב" – המועד שבו מחושב שיעור הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין; "מועד החישוב" – המועד שבו מחושב שיעור הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין; "מועד החישוב" – המועד שבו מחושב שיעור הריבית השקלית או הריבית הצמודה, לפי העניין;
"מח"מ" – משך חיים ממוצע של אגרת חוב; "מח"מ" – משך חיים ממוצע של אגרת חוב; "מח"מ" – משך חיים ממוצע של אגרת חוב; "מח"מ" – משך חיים ממוצע של אגרת חוב; "מח"מ" – משך חיים ממוצע של אגרת חוב;
"ציפיות אינפלציה משוק ההון" לחודש מסוים – ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל; "ציפיות אינפלציה משוק ההון" לחודש מסוים – ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל; "ציפיות אינפלציה משוק ההון" לחודש מסוים – ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל; "ציפיות אינפלציה משוק ההון" לחודש מסוים – ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל; "ציפיות אינפלציה משוק ההון" לחודש מסוים – ציפיות האינפלציה לשנה באותו החודש כפי שמחשב בנק ישראל ומפורסמות באתר האינטרנט של בנק ישראל;
"ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעורי ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל;
"שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל; "שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית" לחודש מסוים – ממוצע שיעור ההוספה על ריבית העוגן על אשראי לזמן קצוב בריבית משתנה שקלית (לא צמודה) שניתן במהלך אותו החודש על ידי כלל התאגידים הבנקאים, למעט הלוואות לדיור, כפי שמחשב בנק ישראל;
"רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר של כל שנה; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר של כל שנה; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר של כל שנה; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר של כל שנה; "רבעון" – תקופה של שלושה חודשים המתחילה ביום 1 בינואר, 1 באפריל, 1 ביולי ו-1 באוקטובר של כל שנה;
"תשואת אג"ח קונצרנית סחירה" ליום מסוים – הממוצע באותו יום של כלל תשואת אג"ח קונצרנית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת של חברות שדירוג האשראי שלהן באחת מהחברות המדרגות הוא בדירוג הקובע. "תשואת אג"ח קונצרנית סחירה" ליום מסוים – הממוצע באותו יום של כלל תשואת אג"ח קונצרנית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת של חברות שדירוג האשראי שלהן באחת מהחברות המדרגות הוא בדירוג הקובע. "תשואת אג"ח קונצרנית סחירה" ליום מסוים – הממוצע באותו יום של כלל תשואת אג"ח קונצרנית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת של חברות שדירוג האשראי שלהן באחת מהחברות המדרגות הוא בדירוג הקובע. "תשואת אג"ח קונצרנית סחירה" ליום מסוים – הממוצע באותו יום של כלל תשואת אג"ח קונצרנית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת של חברות שדירוג האשראי שלהן באחת מהחברות המדרגות הוא בדירוג הקובע. "תשואת אג"ח קונצרנית סחירה" ליום מסוים – הממוצע באותו יום של כלל תשואת אג"ח קונצרנית סחירה למשך חיים ממוצע (מח"מ) של שנה אחת של חברות שדירוג האשראי שלהן באחת מהחברות המדרגות הוא בדירוג הקובע.
שיעור הריבית השקלית שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0: שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0: שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0: שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0: שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0: שיעור הריבית השקלית, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(1)לחוק, יחושב, לכל רבעון, בהתאם להוראות אלה, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
שיעור הריבית השקלית במונחים שנתיים לפי סעיף 5ג(א)(1) לחוק יחושב בהתאם לנוסחה שלהלן:
A*25% + B*75%;
בנוסחה זו –
A =ממוצע תשואת אג"ח קונצרנית סחירה בשניים עשר החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו חל מועד חישוב הריבית השקלית;
B =הסכום של ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית ושל ממוצע של שיעור ההוספה על ריבית העוגן על האשראי במערכת הבנקאית של שלושת החודשים שקדמו ליום תחילתו של הרבעון שבו מחושבת הריבית השקלית, שלגביהם ידועים נתוני ריבית על האשראי במערכת הבנקאית;
השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. השיעור המתקבל מהחישוב כאמור בפסקה (1) יעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר.
שיעור הריבית הצמודה שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר. שיעור הריבית הצמודה, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(2) לחוק יהיה, לכל רבעון, ההפרש שבין שיעור הריבית המפורט בפסקה (1) להלן לבין ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון המפורט בפסקה (2) להלן, ובלבד ששיעור זה לא יפחת מ-0:
(1) שיעור הריבית השקלית לרבעון שבעבורו מחושבת הריבית הצמודה;
(2) ממוצע ציפיות האינפלציה משוק ההון, בשנים עשר החודשים שקדמו ליום תחילת הרבעון שבו מחושבת הריבית הצמודה, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר.
שיעור דמי הפיגורים השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן: השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן: השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן: השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן: השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן: השיעור של דמי הפיגורים, במונחים שנתיים, לפי סעיף 5ג(א)(3) לחוק יהיה, לכל רבעון, השיעור הנמוך מבין השיעורים שלהלן:
שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%. שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%. שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%. שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%. שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%. שיעור של 2% בתוספת חצי משיעור הריבית השקלית כאמור בתקנה 2, כשהוא מעוגל לעשירית האחוז הקרובה ביותר;
שיעור של 6%.
פרסום שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון. החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון. החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון. החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון. החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון. החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיכו לכך יפרסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד האוצר, את שיעורי הריבית השקלית, הריבית הצמודה ודמי הפיגורים, וכן את ערך A ואת ערך B שבתקנה 2(1) ואת ממוצע
ציפיות האינפלציה משוק ההון כאמור בתקנה 3(2) ; פרסום כאמור ייעשה לכל רבעון; הפרסום באינטרנט יהיה בתוך 5 ימי עסקים מתום כל רבעון.
ביטול תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות. תקנות פסיקת ריבית והצמדה (קביעת שיעור הריבית ודרך חישובה), התשס"ג-2003 - בטלות.
תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 . תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 . תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 . תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 . תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 . תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק פסיקת ריבית והצמדה (תיקון מס' 9), התשפ"ד-2023 .