חקיקת משנה - פניית הגורם המומסך

בנקישראל דין וחשבון 2023 אדרב'התשפ"ד-מרץ2024 © זכויותהיוצריםבפרסוםזהשמורותלבנקישראל. הרוציםלצטטרשאיםלעשותכן,בתנאישיציינואתהמקור. סדרועיצוב:יחידתההוצאהלאור,בנקישראל נדפסבישראל בדפוסאיילוןבע״מ,ירושלים ISSN1565-3250 מס'קטלוגי103042 www.boi.org.il ירושלים,י"חבאדרב'התשפ"ד 28במרץ2024 לכבוד הממשלהּוועדתהכספיםשלהכנסת הריני מתכבד להגיש בזה את הדין וחשבון של בנק ישראל לשנת 2023, לפי סעיף 54 לחוק בנק ישראל,התש"ע2010–. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר בעקבות מתקפת הטרור הרצחנית מרצועת עזה,נתנהאתאותותיהגםבכלכלתישראל,ויצרההבחנהחדהביןההתפתחויותבמשקובמדיניות הכלכליתבשלושתהרביעיםהראשוניםשלהשנהלאלוברביעהאחרוןשלה. המשקהישראלינכנסלמלחמהעםתנאיבסיסכלכלייםטובים,דוגמתיחסנמוךשלהחובהציבורי לתוצר ויתרות מט"ח גבוהות. עד לפרוץ המלחמה, ולאחר הפעלת כלי המדיניות להתמודדות עם האינפלציה, התאפיין המשק בתהליך של "נחיתה רכה": הוא היה בסביבת תעסוקה מלאה, וצמח בקצב נמוך במקצת מהקצב ארוך-הטווח, לצד התכנסות של האינפלציה ליעד. זאת לאחר כשנתיים של צמיחה מהירה והאצה של האינפלציה, שהתרחשו, בין היתר, על רקע התאוששות המשקמהקורונהוזעזועיהיצעעולמיים.בחלקזהשלהשנהגדלולאטהצריכה–שהושפעהמעליית הריבית במשק – והיצוא – שהושפע מהתמתנות הביקוש העולמי; לעומתם גדלה ההשקעה מהר יחסית, ועמה גם מלאי ההון במגזר העסקי. יצוא שירותי ההיי-טק הוסיף לגדול אך גיוסי ההון של המגזר פחתו. בתקופה שקדמה למלחמה הושפעו המשק והחברה הישראלית גם מהתפתחויות הקשורות לתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט. השפעות אלו הורגשו בשווקים הפיננסיים, שם הן התבטאו בעיקר בהיחלשות השקל ובביצועי חסר של שוק ההון ביחס למדינות אחרות, וכן פורסמואזהרותמאתגופיםבינלאומייםוחברותדירוגאשראימפניסיכוניםארוכיטווחשעלולים לעלותמתוךתהליכיםאלו. פגיעתה של המלחמה בכלכלה ניכרה במישורים רבים. הפגיעה הייתה חמורה במיוחד בתחילת המלחמה, ובחלק מהתחומים – בהם תעסוקת העובדים הישראלים – ניכרה התאוששות כבר בהמשך הרביע האחרון של השנה. ברביע זה התוצר התכווץ, הצריכה הפרטית, ובייחוד ההשקעה, ירדוירידהחדה,והיצואירדבקצבמתוןיותר.הפגיעהבענפיהבנייהוהחקלאות,שסבלוממחסור חמור בעובדים לא-ישראלים, וכן בענף התיירות, הייתה חמורה במיוחד. בתחילת המלחמה נרשם פיחותחדשלהשקל,אולםבהמשךהואיוסףמעברלרמתוערבהמלחמה.בסיכומהשלהשנהצמח התוצרב2%-בלבד;משמעשהתוצרלנפשלאגדלכלל.העודףבחשבוןהשוטףגדלהשנה,בעקבות עלייתוהחדהברביעהאחרון,שבוהיבואירדמאד. האינפלציה–שהגיעהבשיאהלרמהשל5.4%בתחילת2023–ירדהבהדרגהבמהלךהשנה,ושיעורה השנתי הסתכם ב3%-, הגבול העליון של יעד האינפלציה. האינפלציה השנה הייתה רוחבית: היא הקיפה מוצרים ושירותים רבים, בהובלת אלה הבלתי סחירים. לירידת האינפלציה עד המלחמה תרמו המדיניות המוניטרית המרסנת, וכן ירידת האינפלציה בעולם והמדיניות הפיסקלית הא- מחזורית שננקטה בישראל בתקופה זו. מנגד, הפיחות של השקל עיכב את התכנסות האינפלציה ליעדה. עדלפרוץהמלחמההתמקדההמדיניותהמוניטרית,בדומהלזושלבנקיםמרכזייםרבים,במאמצים לרסן את האינפלציה ולהשיבה לתחום היעד. בהתאם לכך העלה בנק ישראל את הריבית מתחילת השנהב1.5-נקודותאחוז,לרמהשל4.75%בסוףחודשמאי–המשךלהעלאתההחדהבמהלךשנת 2022.בחודשיםהבאיםהותירהבנקאתהריביתברמהזו,שהייתהמרסנתדיהכדילתמוךבהמשך התכנסותהשלהאינפלציהליעד. עם פרוץ המלחמה התמקדה הוועדה המוניטרית בייצוב השווקים ובשמירת היציבות הפיננסית. לשםכךהפעילהבנקבמהירותמספרכלים–בהםתוכניתלמכירתמט"חבהיקףשלעד30מיליארדי דולרים, עסקות החלף של עד 15 מיליארדי דולרים, וכן עסקות ריפו מול גופים מוסדיים וקרנות נאמנות.בתחילתינואר2024החליטההוועדההמוניטריתלהורידאתהריביתב0.25-נקודתאחוז; זאת לנוכח התבססותה של היציבות בשווקים הפיננסיים, המשך ירידת האינפלציה והשפעות המלחמהעלהפעילות. תהליך העלאת ריבית בנק ישראל ייקר, כמצופה, את עלויות המימון במשק, ובהתאם לכך התמתן השנהקצבהגידולשלהאשראיהעסקי–אףכיהואנותרגבוהעדהמלחמה.יתרתהאשראילעסקים הקטניםהחלהלהצטמצםברביעהשלישיולעסקיםהזעירים–כברברביעהשני.גםקצבגידולושל האשראי למשקי הבית התמתן בהשפעת עלייתה של הריבית: קצב גידולו של האשראי לדיור היה נמוך במידה ניכרת מאשר בשנים קודמות, והאשראי שלא לדיור הצטמצם. לצד אלו עלה החיסכון שלמשקיהביתוכספיםהוסטומעו"שלפיקדונותומק"מ.לאחרפרוץהמלחמהנקטוהממשלהובנק ישראל מספר צעדים להקלה בתנאי האשראי לעסקים ולמשקי בית. צעדי בנק ישראל בהקשר זה כללומתווהשאומץעלידיהמערכתהבנקאיתלהקלהשלנטלהאשראיוהעמלות,תוכניתמוניטרית ממוקדתלהקלתתנאיהאשראילעסקיםקטניםוזעירים,עסקותריפולנותניאשראיחוץ-בנקאיים מפוקחים, צעדים שנקט הפיקוח על הבנקים לשם סיוע ללקוחות המערכת הבנקאית שנפגעו בגלל המלחמהועוד. המדיניותהפיסקליתשננקטהבשנת2023והמסגרותהפיסקליותשקבעההממשלהסייעולייצבאת הסביבה המקרו-כלכלית. לפני המלחמה הדבר נעשה באמצעות מדיניות א-מחזורית, שנתנה מענה בעיקר להתייקרויות עבר, בלי להגדיל ביקושים בתקופה של לחצים אינפלציוניים. בזמן המלחמה הממשלההפעילהמדיניותמרחיבה,שכללהגידולניכרבהוצאותהלחימה,תוכניותתמיכהבמשקי הבית מאזורי העימות וסיוע לעובדים ועסקים בכל הארץ כתלות במידת הפגיעה בהם. הגירעון בתקציבהמדינההאמירהשנהל4.1-אחוזיתוצר,לעומתעודףקטןב2022-,בעיקרכתוצאהמדעיכת תקבולי המסים החריגים שנגבו בשנתיים האחרונות על רקע התאוששות המשק ממשבר הקורונה והגאותבשוקהנדל"ן,ובשלההוצאותהגבוהותוהאטתהפעילותבתקופתהמלחמה.יחסהחובהציבורי לתוצרעלהמ60.5-אשתקדל61.9-אחוזיתוצרהשנה.היחסהנמוךשלחובלתוצרבישראלהואנכס אסטרטגי ורמתו של יחס זה ערב המלחמה הקלה על התמודדות המשק עם ההשלכות הפיסקליות המידיותשלהמלחמהוהמחישהפעםנוספתאתחשיבותולעמידותהמשקלזעזועים. האטת הביקוש לדירות, על רקע עליית הריבית, לצד היקף הבנייה הגבוה, הביאה לגידול של מלאי הדירותהחדשותהלא-מכורותולירידתמחיריהדירות.עםפרוץהמלחמהירדמספרהעסקאותירידה חדה, אך הוא התאושש במהרה. עם זאת טרם נפתרה בעיית המחסור הקשה בעובדים בענף הבנייה, בעיקרכתוצאהמהאיסורעלהעסקתעובדיםפלסטיניםמאזתחילתהמלחמהלצדמשךהזמןהנדרש להבאתעובדיםזריםשיוכלולהחליףאותם. בהסתכלות קדימה המשק ניצב בפני אתגרים משמעותיים הנובעים מהמלחמה, נוסף על אתגרים מבניים, הנוגעים לבעיות יסוד שלו, הקיימות מזה זמן. על מנת לקבוע באופן מושכל את גובה תקציב הביטחון יש להקים בהקדם ועדה בהשתתפות גורמים ביטחוניים ואזרחיים שתמפה את צורכי הביטחון של ישראל בשנים הקרובות ותגבש תוכנית תקציבית רב-שנתית הולמת שתביא בחשבון את כלל ההשלכות על המשק. חשוב שאם יוחלט על הגדלה נוספת של תקציב זה מעבר למה שכבר סוכם, היא תלווה בהתאמות פיסקליות אשר לכל הפחות ימנעו עלייה של יחס החוב הציבורי לתוצר לאורך זמן. אתגרי היסוד של המשק מתבטאים בפריון עבודה נמוך ובמיומנויות בסיס נמוכות של הקבוצות החלשותבאוכלוסייהלעומתהמקובלבמדינותהמפותחות,וכןבשיעורעוניגבוהבהרבהמזההשורר בהן. שיעורי התעסוקה של נשים ערביות וגברים חרדים נמוכים במיוחד והיעדר לימודי ליבה בבתי ספר במגזר החרדי מונע מגברים חרדים ידע הנחוץ להשתלבות בשוק העבודה. נדרש שדרוג של ממש של היקף התשתיות במשק ושל איכותן, בייחוד תשתיות תחבורה להסעת המונים. הגידול המהיר של אוכלוסיית המדינה מעצים את האתגרים הנוגעים להיקף התשתיות וכן לאספקת שירותים ציבוריים ובראשם חינוך איכותי. בנק ישראל הגיש לממשלה בשנים האחרונות מספר דוחות ובהם המלצות מפורטות להתמודדות עם אתגרים אלה. יישומן יסייע להעלות את פריון העבודה ואת רמת החיים במשק לאורך זמן ולכלל חלקי האוכלוסייה. העלות של יישום המלצות אלה מחדדת עוד יותר את הצורךבקביעתסדריעדיפויותמתאימיםבתקציבהמדינה. לסיכום, הכלכלה הישראלית ידעה להתאושש מלא מעט תקופות קשות בעבר ולחזור לשגשג במהרה. היאמושתתתעליסודותכלכלייםחסוניםובריאיםשנבנולאורךשנים,המאפשריםאיתנותויציבות. יישום מדיניות כלכלית אחראית, תוך התמודדות עם אתגרי השעה, בד בבד עם טיפול באתגרי היסוד שלהמשקועידודמנועיהצמיחהשלויסייעולהשגתצמיחהבתקיימא. פרופ'אמירירון נגידבנקישראל בכתיבתהדו"חהשתתפו:מיטלגראםרוזן,יובלמזר,גיאסגל,יהודהפורת,עדיפינקלשטיין,אסנתפלדלוי, נטליה פרסמן, ארי קוטאי, תמר רמות-ניסקה, חגי אטקס, אליעזר בורנשטיין, ספי בכר, טלי בנק קולסקי, ליאורגאלו,אלעדדה-מלאך,דאריןוייסמן,מיכלזילברברג,איתמרכספי,טניהסוחוי,רןשהרבני,לילךשמע זלטוקרילובוקוביברוידא. תודות לעדי ברנדר, איל ארגוב, סיגל ריבון, ויוסי סעדון על העריכה; לכלכלנים בחטיבת המחקר על הסיוע ביצירתהתשתיתהמחקריתובניתוחיםהכלכליים;לנגידהבנקוצוותו,לכלכלניםבחטיבותהשווקים,המידע והסטטיסטיקה, הפיקוח על הבנקים והדוברות על הערות מועילות בדיונים; ולסטודנטים בחטיבת המחקר עלהתמיכההמחקריתהאיכותית. תודות לאילנה לוי, רותי זקוביץ', עמי הולצמן, מאיר דוביצקי, יהודה פאש, וסימה ניסים על עריכת הלשון, התרגוםוהעיצוב;לסיגלצור,אבישגאביטלוהצוותהאדמיניסטרטיבישלחטיבתהמחקרעלתכנוןותיאום מערךהעבודה. תוכןהעניינים המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה פרקא' 1.תנאיהרקעשלהמשק 2........................................................................... 2 עיקריההתפתחויותהכלכליותעדהמלחמה3............................................... 3 השפעותיההכלכליותשלהמלחמה15........................................................... 4.האתגריםהעומדיםבפניהמשקלאחרהמלחמה 23....................................... הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה פרקב' 1 ההתפתחויותהעיקריות28........................................................................... 2 תנאיהרקע29............................................................................................. 3 המקורותוהשימושיםבמשק30.................................................................... 4 השימושים32............................................................................................. 5 המקורות–היבואוהתוצר38....................................................................... 6 החיסכוןהפרטיוהחשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים43................................ תיבהב1-' הסחרהישראלי-:פלסטיניבהשפעת"חרבותברזל"46....................... תיבהב2-' הסרתחסמייבואככלילהפחתתמחיריהמזוןבישראל47................: האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית פרקג' יעדיהמדיניותהמוניטרית 54......................................................................... 1 האינפלציה54............................................................................................. תיבהג1-':ההשפעהשלזעזועיםגיאופוליטייםעלהאינפלציה בשנים64.....................................................................................2022–1995 תיבהג2-':הקשבשלמשקיהביתבישראללאינפלציהוהשפעתו עלציפיותיהם71........................................................................................... 2.המדיניותהמוניטרית 75............................................................................ 3.בסיסהכסףומצרפיהכסף 79..................................................................... התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי פרקד' 1 מבואוההתפתחויותהעיקריות82................................................................. 2 התפתחותהאשראיהעסקי84...................................................................... 3.התפתחותהאשראילמשקיהבית93............................................................ 4 תוכניותהממשלהובנקישראללתמיכהבפעילותהאשראי99.......................... תיבהד1-' שינוימעמדןשלהתחייבויותחוזיותבזמןמלחמת"חרבותברזל102..": תיבהד2-':הטרוגניותבשינויבנטלהחובשלמשקיהבית בעקבותעלייתריביתבנקישראל104................................................................ ז שוקהעבודה פרקה' 1 עיקריההתפתחויותבשוקהעבודה112........................................................... 2.היצעהעבודה114........................................................................................ תיבהה1-' תעסוקתעובדיםלאישראליםלאורמלחמת"חרבותברזל":117......... 3.הביקושלעבודה,המשרותהפנויותוהמועסקיםבענפיהמשק 122.................... 4 האבטלה,היעדרויותמסיבותכלכליותוחל"ת124............................................ תיבהה2-':ההשפעותקצרותהטווחשלמלחמתחרבותברזלעלתעסוקת האוכלוסייההערביתבישראל129..................................................................... 5.שכרועלותהעבודה 134............................................................................... המגזרהציבוריומימונו פרקו' 1 עיקריההתפתחויות138................................................................................ 2 גירעוןהממשלה144...................................................................................... 3 ההוצאותהציבוריות146............................................................................... 4 הכנסותהממשלההרחבה149........................................................................ 5 החובהציבורי151......................................................................................... 6 בחינהמחדששלהיעדיםהפיסקליים152........................................................ תיבהו1-' התפתחותגודלתקציבהביטחוןוחלופותלעתיד156...........................: תיבהו2-' ישראלוהמאבקהבין-:לאומיבמשברהאקלים–הערכתמצב162......... סוגיותברווחה פרקז' חלק1 מלחמת"חרבותברזל"ופינויהיישוביםבעקבותיה168............................: חלק2:תמיכהממשלתיתבמגוריםבפריפריהוביישוביםהצמודיםלגבול אולגדר 170................................................................................................... חלק3 מאפייניםכלכליים-:חברתייםשלתושביהנגבהמערביוגבוללבנון172....... חלק4:מאפייניההגירהליישוביהנגבהמערביוליישוביגבוללבנון בשנים180.....................................................................................2022–2017 סיכום,מסקנותוהמלצותמדיניות185.............................................................. שוקהדיור פרקח' 1 עיקרההתפתחויות188.................................................................................. 2 העסקאות189.............................................................................................. 3 המחירים191............................................................................................... 4 הביקושלדירות192...................................................................................... 5 היצעהדירות193.......................................................................................... תיבהח1-' מאפייניהתעסוקהשלהישראליםהמועסקיםבענףהבנייה198...........: תיבהח2-' הטמעתחדשנותבענףהבנייה203....................................................: ח רשימתהלוחות המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה פרקא' ההתפתחויותהעיקריות,2019עד6.................................................2023 לוחא1-' האירועיםהבטחונייםהמרכזייםבישראל16............................................. לוחא2-' ריכוזפעולותבנקישראלבמלחמת"חרבותברזל22................................." לוחא3-' הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה פרקב' מדדיםנבחריםלפעילותהמשק,2007עד202329...................................... לוחב1-' התפתחותהמקורותוהשימושים,2007עד202330.................................... לוחב2-' הביקושהמקומי:תנאיהרקעומדדיםעיקרייםלהתפתחותו, לוחב.3-' 2007עד32.....................................................................................2023 השינויבתוצרשלענפיהמשקבמחיריבסיס,2007עד202340.................... לוחב4-' היצעהתוצרהכוללוהעסקי,2007עד202342........................................... לוחב5-' החיסכון,ההשקעהוהחשבוןהשוטף,2007עד45...............................2023 לוחב6-' האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית פרקג' האינדיקטוריםהעיקרייםלהתפתחותהאינפלציהוהמדיניותהמוניטרית, לוחג.1-' 2019עד55.....................................................................................2023 השפעתהשינוישלריביתבנקישראלעלשערהדולר60............................... לוחג2-' שיעוריהשינויבמצרפיהכסף,2019עד202380......................................... לוחג3-' התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי פרקד' התפלגותהחובשלהמגזרהפרטיהלאפיסי,2021עד83...................2023 לוחד1-' שוקהעבודה פרקה' אינדיקטוריםעיקרייםלשוקהעבודה113................................................... לוחה1-' המועסקיםותשומתהעבודהלפיענפים123................................................. לוחה2-' פגיעהבתעסוקהבתקופתמלחמתחרבותברזלבענפים לוחה.3-' ובמשלחיידנבחרים126........................................................................... שיעורהשינויבשכרובמשרותהשכיר136.................................................... לוחה4-' ט המגזרהציבוריומימונו פרקו' תאריכימפתחבתהליךחקיקתתקציבהמדינהותיקוניו139......................... לוחו1-' הרכיביםהעיקרייםבהכסותהממשלההרחבהובהוצאותיה, לוחו2-' 2017עד142.....................................................................................2023 השינוייםשחלובתקציבהמדינהבעקבותהמלחמה149................................ לוחו3-' רכיביהגידולבחובהציבוריברוטו,2018עד2023151.................................. לוחו4-' הכלליםהפיסקלייםהחדשיםשלהאיחודהאירופי154................................ לוחו5-' סוגיותברווחה פרקז' מאפייניהיישוביםאליהםמתייחסהניתוחבנגבהמערבי, לוחז.1-' בגבוללבנוןובשארהארץ,2022176........................................................... מאפייניםדמוגרפייםנבחריםשלהאוכלוסייה,177..............................2022 לוחז2-' ההשכלה,התעסוקהוההכנסותמעבודה179................................................ לוחז3-' תשומותותפוקותשלמערכתהחינוךהעברית,2022/2021179...................... לוחז4-' מאפייניהמהגריםמיישבויהנגבהמערביוגבוללבנוןואליהם, לוחז.5-' בהשוואהלאוכלוסייההמקומית181.......................................................... שוקהדיור פרקח' שוקהדיור:תויםבחרים,2018עד188............................................2023 לוחח1-' מספרהעסקאותבדירותוהשינויבמחיריהן,עלפימחוז, לוחח.2-' תקופותנבחרות189.................................................................................. מדדיםלפגיעתהמלחמהבפעילותענףהבנייה196........................................ לוחח3-' סיכוםשיווקיהקרקעותשלרמ"ילבנייתדירותמגוריםבמכרזיםעם4 לוחח4-' יח"דלפחות:סה"כיח"דשנדונוושנסגרובהצלחהושיעוריההצלחה202....... י פרקא' המשקוהמדיניותהכלכלית בשנתמשברחברתיומלחמה ההתפתחויותהכלכליותבישראלהושפעוהשנהבאופןניכרמשניאירועיםמקומייםמשמעותיים:תהליכיהחקיקה • שהובילה הממשלה לגבי מערכת המשפט, אשר הביאו למחאות ציבוריות, ומלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר. בשנת2023הסביבההעולמיתהייתהיציבהיחסית,והתאפיינהבירידהבשיעורהאינפלציה,צמיחהמתונה,התייצבות • שלשעריהריביתועלייהחדהבמחיריהמניות. התוצר צמח ב2023- כולה ב2.0%-, צמיחה אפסית לנפש, תוך ירידה בקצב הגידול של מרבית השימושים. עד פרוץ • המלחמה פער התוצר החיובי הלך והצטמצם, תוך צמיחה נמוכה מהקצב ארוך-הטווח של המשק, מצב שמכונה נחיתהרכה".ברבעוןהאחרוןירדהתוצרב ,בהשפעתהמלחמה.5.6%-" עד פרוץ המלחמה שוק העבודה המשיך והתאפיין בתעסוקה מלאה וקצב מואץ של עליית השכר הנומינלי, רמת • אבטלהנמוכהושיעורגבוהשלמשרותפנויות,שהתמתןבמהלךהשנה. קצב האינפלציה השנתי התמתן במהלך 2023 בהשפעת המדיניות המוניטרית המרסנת, מ5.4%-, בתחילת השנה • ל3%-בסופה,בגבולהעליוןשליעדהאינפלציה.תהליךהעלאתהשלריביתבנקישראל,שהחלבאפריל2022,נמשך במחצית הראשונה של 2023 ובמהלכה היא הועלתה ב1.5-, נקודות אחוז, לרמה של 4.75%, תוך עלייה בריבית הריאלית. עליית הריבית לפני המלחמה פעלה לייקור עלויות המימון, והביאה לריסון של הביקושים ולגידול החיסכון הפרטי. • קצבהגידולשלהאשראיהעסקיהתמתןתוךירידהבאשראילעסקיםהזעירים,והאשראיהצרכניירד. נמשכהההאטהבשוקהדירות,תוךירידהבמחיריהן.עלייתשכרהדירההואצהעדאמצעהשנה,ואזהחלהלהתמתן. • מפרוץ המלחמה סבלו חברות בנייה רבות ממחסור בכוח אדם, עקב איסור העסקת עובדים פלסטינים, והענף פעל בתפוקהחלקית. עד המלחמה המדיניות הפיסקלית הייתה שמרנית, ובגירעון השנתי המצטבר נרשמה עלייה מדודה, בעיקר בשל • דעיכתההכנסותהחריגותשנרשמובשניםהקודמות.בתקציבהדו-שנתיהמקורילשנים2023ו2024-,שאושרבסוף מאי,לאנכללוכמעטרפורמותחשובותלתמיכהבצמיחהבת-קיימאשלהמשק. התוספתהתקציביתשנדרשהבגיןהמלחמהבשנים2024–2023כברהגיעהל100-מיליארדיש"ח.עםפרוץהמלחמה • עלתהפרמיית הסיכוןשלישראלעלייהחדה,וזוהתמתנהמעטלאחרמכן.השקלפוחת בחדותבתחילתהמלחמה, אךבהמשךיוסףביחסלרמתוערבהמלחמה. מיד עם פרוץ המלחמה הכריז בנק ישראל על תוכניות למכירה של מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארד דולרים, על • עסקותהחלףבהיקףשלעד15מיליארדדולרים,וכןעלתוכניותריפוכדילספקנזילותלשוקהמקומי.הממשלהובנק ישראלנקטומספרצעדימדיניותבתחוםהאשראי,הממוקדיםבעסקיםהקטניםובמשקיהביתשנפגעומהמלחמה. השלכותיהשלהמלחמהצפויותלהימשךגםבטווחהבינוני.בשלאופייןארוךהטווחשלעלויותההתעצמותוהשיקום • חשוב ללוות אותן בהתאמות תקציביות בסדר גודל דומה – כדי למנוע עלייה של יחס החוב לתוצר לאורך זמן ואת הנזקיםהכרוכיםבה. 1 בנקישראל,דיןוחשבון2023 המלחמה שפרצה בשבעה באוקטובר חילקה את השנה לשתי תקופות – עד פרוץ המלחמה ותקופתהמלחמה–השונותזומזומהותיתגםמבחינתההתפתחויותהכלכליות.לפיכךפרקזה דןבהתפתחויותבכלתקופהבנפרד. החלקהראשוןשלהפרקמתאראתתנאיהרקעשלהמשק;החלקהשניסוקראתההתפתחויות הכלכליותהעיקריותב2023-עדהמלחמה,כוללאפיוןהמדיניותהמוניטריתוהפיסקלית;החלק השלישי דן בהשפעותיה הכלכליות של המלחמה, והחלק הרביעי עוסק באתגרים שהמשק צפוי להתמודדאיתםבטווחהבינוניבעקבותהמלחמה. 1.תנאיהרקעשלהמשק א.תמונתהמצבשלהמשקערב2023 בשנת 2023 ישראל חוותה שני אירועים משמעותיים – החקיקה שהובילה הממשלה מתחילת השנהלגבימערכתהמשפט,אשרלוותהבמחאההמוניתומשברחברתיעמוק,ומלחמת"חרבות ברזל", שפרצה בשבעה באוקטובר באירוע הטרור הקשה ביותר בהיסטוריה של המדינה. תנאי הרקעשלהמשק,שהיהיציבואיתןערבהשנה,היוו"כריותביטחון"חשובות,שתמכובהתמודדות שלהמשקעםאירועיםאלה. ערב שנת 2023 שררו במשק הישראלי תעסוקה מלאה, אינפלציה גבוהה מהיעד, רמת תוצר בפתחשנת2023תנאי גבוההמהמגמהארוכתהטווח,יחסחוב-תוצרשירדלרמתולפניהקורונה,עםצפילתוואייורד, המשקהישראליהיו טובים:רמתהפעילות ועודףבתקציבהממשלה(לוחא1-' העודףבחשבוןהשוטףהתייצבעלכ3.5-).אחוזיתוצר,ויתרות הייתהגבוהה,שוק המט"חעמדועלכ40-אחוזיתוצר.השקלהיהמיוסףבפרספקטיבהארוכתטווח,אףשהואנחלש העבודההיההדוק, מעטבשנת2022.איתנותווחוסנושלהמשקבאולידיביטויגםביציבותשלהמערכתהפיננסית האינפלציההייתהאמנם כולה, ובפרט של המערכת הבנקאית. חוסן זה אפשר לבנק ישראל לרכך את פגיעתה הפיננסית גבוההמהיעד,אךנמוכה שלהמלחמהבאזרחים. בהשוואהבין-לאומית, תמונהזושלהמשקהייתהתוצאהשלהתאוששותמהירהממשברהקורונה:קצבהצמיחה והמערכתהפיננסית בשנים2021ו2022-היהמהירהרבהיותרמהקצבארוךהטווחשלהמשק,כוללגידולמהירשל איתנה. פריון העבודה, וכך פער התוצר (הפער בין התוצר למגמתו ארוכת הטווח, שהיא אומד לתוצר הפוטנציאלי)הפךחיובי,אחרישהיהשלילימאודבעתמגיפתהקורונה. התפתחות זו לוותה בהתאוששות מהירה של הביקושים, לצד מגבלות היצע כהפרעות בשרשראותהאספקהבעולם,ובהמשךגםבגללמלחמתרוסיה-אוקראינה.מגבלותאלו,עלרקע המדיניותהמוניטריתוהפיסקליתהמרחיבותמאוד,שננקטובזמןהקורונהבארץובעולם,הובילו לעלייהחדהשלשיעוריהאינפלציהאלמעלליעדהאינפלציה.במהלך2022החלובנקיםמרכזיים וממשלות,גםבישראל,לנקוטמדיניותפחותמרחיבה,מחששלאינפלציהגבוההודביקה. ב.ההתפתחויותהגלובליותהעיקריותב2023- לאחרחששלהתמתנותמשמעותיתבפעילותותקופהממושכתשלהפחתותבתחזיותהצמיחה, הועלובתחילת2023תחזיותהצמיחהבעולם.זאתלנוכחירידהבחששממשבראנרגיהבאירופה, פתיחהמחודשתשלסיןלאחרהסרתמגבלותהקורונהונתוניפעילותטוביםמהצפויבארה"ב. סביבתהאינפלציהנותרהגבוהה,אךבמדינותרבותנרשמהבהמגמתהתמתנות;זאתבהשפעת 2 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה המדיניותהמוניטרית,שהפכהליותרמרסנת,וגםבהשפעתהקלהבשרשראותהאספקהוירידה שלמחיריהתובלהבעולם.עםזאת,במדדיהליבההמגמההייתהמעורבת. התפתחויותאלוהציבואתגרבפניקובעיהמדיניותהמוניטריתלגביתהליךבלימתהאינפלציה ב"נחיתהרכה"–האטההדרגתיתשלקצבהצמיחהלכיווןמגמתו,שחרורמדודשלשוקהעבודה ההדוקוהתמתנותשלקצבהאינפלציההגבוהלכיווןהיעד.בפועלבמרביתהמשקיםקצבהצמיחה הוסיףלהיותמתון,והעלאותהריביתנמשכו,אךהקצבשלהןהתמתן. ככל שהחודשים חלפו סביבת האינפלציה המשיכה להתמתן, אף שבמרבית המשקים היא שנת2023אופיינהבעולם נותרהגבוההמיעדיהאינפלציה,בפרטבמדדיהליבה;הצמיחההתמתנהביחסלשנההקודמת ב"נחיתהרכה":סביבת בעיקרבשלהריסוןהמוניטרי,וההסתברותל"נחיתהרכה"הלכהוגדלה. האינפלציההתמתנה במקביללצמיחהמתונה, לקראתסוף2023גברוההערכותשהעלאותהריביתקרובותלמיצוי.חלקמהבנקיםהמרכזיים אךטובהמהצפוי. אף הדגישו באמצעות הכוונה-לעתיד guidance( forward) כי הריבית צפויה להישאר ברמה גבוההלאורךזמן,והנגידיםשלהFed-והECB-ציינושייתכןהידוקנוסףבמידתהצורך.למרות המדיניותהזהירהתמחרוהשווקיםבסוףהשנהמספרהפחתותריביתלשנת2024. 2.עיקריההתפתחויותהכלכליותעדהמלחמה א.הליכיהחקיקה בתחילת שנת 2023 הציגה הממשלה החדשה תוכנית מקיפה של שינויי חקיקה לגבי מערכת 2023נפתחהבשינויי המשפט.תהליךזההציתמחאהציבוריתרחבתהיקףומתמשכת.התקדמותתוכניתהשינויים חקיקהשיזמההממשלה לגביהמערכתהמשפטית, בחקיקההביאהלמספרנקודותרתיחהבמהלךהשנה,אשרלוובתגובותשלהשווקיםהפיננסיים שלוובמשברחברתי במועדיהתרחשותן. עמוק. הספרותהכלכליתמצביעהעלסיכוניםבטווחיםהבינוניוהארוךכתוצאהמשינוייםמבניים הנתפסיםכפוגעיםבאיכותהמוסדות,בעצמאותם,ובהישענותםעלשלטוןהחוק1.שינוייםכאלה עלולים להרתיע משקיעים מקומיים וזרים ולייקר את החוב. הפנמת ההשפעות הצפויות של שינוייםאלובשווקיםמעלהאתהסיכוניםגםבטווחהקצר. גופים בין-לאומיים, בהם קרן המטבע הבין-לאומית2 והOECD-, הזהירו מההשלכות חברתהדירוגמודי'ס הפוטנציאליות השליליות של תוכנית שינויי החקיקה. בתחילת 2023 חברות דירוג האשראי הורידהבאפריל2023את תחזיתדירוגהאשראישל הגדולות הביעו חשש מפגיעה במשק בשל תהליכים אלה והצביעו על עלייה בסיכון להורדת ישראלבשלחששמפגיעה דירוגהאשראי,אםהשינוייםהמתוכנניםבמערכתהמשפטיפגעובבלמיםובאיזוניםהקיימים3. במוסדותהשלטוניים באפריל חברת Moody's אף הורידה את תחזית דירוג האשראי של מדינת ישראל מ"חיובית" ובאיכותם,שתלווה בירידהשלההשקעות BeazerandBlake(2018).),"Theconditionalnatureofpoliticalrisk:Howhomeinstitutionsinfluence 1 הזרותובהתייקרות the location of foreign direct investment", AJPS; Carlin et al., (2009.)) "Public trust, the law, and החוב,ועלרקעסיכונים financial investment", JFE; L. Guiso (2010).), "A trust-driven financial crisis. Implications for the גאו-פוליטיים. future of financial markets", EIEF; C. Agustin , (2023).) "The Value of Trust"; Stix (2013).), "Why do people save in cash? Distrust, memories of banking crises, weak institutions, and dollarization", JoBF; M. Del Angel and G. Richardson (2022).), "Independent Regulators and Financial Stability", NBER,WP29938;OECDEconomicSurveys:Israel2023. ראו גם"ניירעמדהשלאגףהכלכלניתהראשיתאודותההשלכותשלהרפורמההמשפטית",אפריל.2023 https://www.imf.org/en/News/Articles/2023/05/10/israel-staff-concluding-statement-of-the- 2 .2023-article-iv-mission https://www.reuters.com/business/finance/sp-sees-israeli-judicial-reforms-downside-risk-credit- 3 /rating-2023-01-12 3 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ל"יציבה".לצדזאתהדגישוחברותהדירוגהשונותוגופיםבין-לאומייםאתכושרהעמידותהגבוה שלהמשקואתאיתנותהמערכתהפיננסיתהמקומית(ראותנאיהרקעלעיל),ואכןהמרווחים, היקףקוויהאשראיוהיקףהחובותהבעייתייםלאהשתנומהותית.נוסףעלכך,כריותהביטחון שאגרומשקיהביתוהתאגידיםבעקבותמענקיהתמיכהבתקופתהקורונההגבירואתעמידותם בפניזעזועיםפוטנציאליים. תהליך השינויים בחקיקה והאווירה בישראל בעקבותיו התבטאו בתקופה הנדונה בעיקר בשווקים הפיננסיים, אשר הושפעו מהתפתחות התהליך. לאורך השנה, ועל רקע נקודות ציון תהליךהחקיקה לגבימערכתהמשפט בתהליך,פוחתהשקלבשיעורניכר,ושוקההוןהישראלי,וגםחברותישראליותהנסחרותבחו"ל, והאווירהבישראל הציגוביצועיחסרביחסלמדינותאחרות.כמוכןהצביעונתוניההשקעותשלקרנותההון-סיכוןעל בעקבותיוהתבטאו ביצועיחסרבגיוסיההוןלחברותההזנק.כנגדזאת,בתקופותשבהןתהליכיהחקיקהלאקודמו בתקופההנדונהבעיקר עוצמתהזעזועים הפיננסייםפחתה. ניתוחשלהתפתחותשערהחליפיןהעידעלפיחותיתרשל בשווקיםהפיננסיים: השקל בשיעור של כ10%- עד 15%, שפעל לעיכוב התכנסותה של האינפלציה ליעד, מה שהיווה ערךהשקלפוחתושוק חלקממכלולהשיקוליםשלהמדיניותהמוניטרית.(להרחבהראופרקג'.) ההוןהישראליהציג לנוכחתהליכיםאלועלהחשששהתמשכותםתבואלידיביטויגםבעלייהשלפרמייתהסיכון ביצועיחסר. של המדינה, פגיעה ביצוא וירידה של ההשקעות המקומיות ושל הביקוש לצריכה פרטית. טווח הפגיעה האפשרי מהשפעות אלו הוערך בירידה שבין 0.8 ל2.8- אחוזי תוצר, בממוצע, לכל שנה בשלושהשניםהבאות.(להרחבהראותחזיתמקרו-כלכליתשלחטיבתהמחקר,אפריל.)2023 ב.ההתפתחויותהריאליותעדהמלחמה קצבצמיחתושל התוצרבשלושת הרבעונים הראשוניםשלהשנההיהאיטימזהששררבשנים עדהמלחמההתוצר צמחלאטיותרמאשר האחרונות (הקו הכחול המקווקו באיור א1-'), וכן התמתן קצב ההתרחבות של השימושים: בשניםהאחרונות, הצריכההפרטיתלנפשירדהקמעה,היצואגדלאךבמעט,וההשקעהבמשק,שבשניםהאחרונות תוךהתמתנותבקצב צמחהבקצבגבוהבמיוחד,הייתההרכיבהיחידבשימושיםשאינםבמגזרהציבורישגדל–הודות ההתרחבותשל להשקעהבבנייה.גםזאתבקצבנמוךמאשרבשניםהאחרונות.עלההתמתנותשלקצבהצמיחה השימושים. מעידים גם קצבי הצמיחה הרבעוניים (כל רבעון לעומת קודמו, במונחים שנתיים), שבכל אחד משלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנההיונמוכיםמ2.5%-(איורב בפרקב').2-' עדהמלחמההתעסוקההמלאההקשתהעלהרחבתהתוצרבתגובהלהתרחבותהביקושים. שוקהעבודהההדוק וסביבתהתעסוקה כתוצאהמכךהורגשולחצימחיריםולחצישכר,שהתבטאובהאצהשלקצבעלייתהשכר.מגמות המלאההגבילואת אלוהתמתנובהדרגהעלרקעהמדיניותהמוניטריתהמרסנתשנקטבנקישראל:עליותהריבית, התרחבותתשומת שהחלובאפריל2022,נתנואתאותותיהןבצמצוםהביקושים. העבודהואתתרומתה ההיצעהמצרפיבמשקהמשיךלגדולב2023- אךבהרכבשונהמאשרב2022-,.סביבתהתעסוקה לצמיחה. המלאההגבילהאתהתרחבותתשומתהעבודהוהפחיתהאתתרומתהשלהאחרונהלהתרחבות הפעילות.מלאיההוןהפיזיהמשיךלגדול,בקצבגבוהאףיותרמאשרבשניםהאחרונות–בזכות שיעורי השקעה מסיביים בשנה הקודמת. כהשלכה מכך, פריון העבודה (התוצר הריאלי לשעת עבודה)במגזרהעסקיהמשיךלגדולבקצבמהיר,יחסיתלזהשאפייןאותובשניםהאחרונות,אך קצבהגידולשלהפריוןהכוללTFP()הלךוהואט. העודףבחשבוןהשוטףהסתכםבשלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנהב3.6-אחוזיתוצר, בדומהלמשקלובשנההקודמת,תוצאתיציבותשלמשקלההשקעההגולמיתוהחיסכוןהלאומי בתוצרתוךעלייתהחיסכוןהפרטיוירידהבחיסכוןהציבורי.היציבותבחשבוןהשוטףחרףהפיחות הריאליהעודףב2023-שיקפהאתהירידההחדהבביקושליצואהישראליכתוצאהמהתמתנות הביקושיםהעולמייםודשדושבהיקפיהסחר. 4 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה איורא '- 1 הסטייהממגמתהתוצרבישראלובממוצעשלמדיותה- OECD % 2015 - 2023 4 2 0 -2 -4 -6 -8 רווחברסמך ממוצעאריטמטימדיותה- OECD ישראל ישראלללאהשפעתהמלחמה המקור : ארגוןמדיותה- OECD ,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . ההאטההבולטתבקצביהצמיחהשלהשימושיםנתמכהבמספרגורמיםעיקריים: 1 1 . הירידהבביקושיםהעולמייםוהאטתהפעילותבעולםעלרקעההידוקהמוניטרי,שנועד למתןאתשיעוריהאינפלציההגבוהים,מיתנואתהביקושהעולמיליצואהישראלי.(הקו המקווקובאיורא1-' שמייצגאתהממוצעבמדינותהOECD-, מראההתפתחותמקרו-, כלכליתדומהבממוצעבמדינותאלה.) 2 2 . המדיניות המוניטרית המרסנת בישראל תרמה להתמתנות הצריכה הפרטית ולהאטת המדיניותהמוניטרית הגידולשלההשקעות.עלייתהריביתצמצמהבאופןישיראתההכנסההפנויהלצריכה המרסנתמיתנהאת פרטית במשקי הבית, ומיתנה את הגידול של האשראי הצרכני. האשראי העסקי גדל הביקושיםואתהצריכה הפרטית.עדהמלחמה ב5.6%-,כמחציתמקצבגידולובשנים2021עד2022,אךעדייןגבוההיסטורית.(להרחבה התמתןהגידולבאשראי ראו פרק ד'.) לירידה בצריכה הפרטית לנפש תרם גם שיעורה הקטן של העלייה בתיק הצרכניוהעסקי. הנכסיםשל הציבור (כולל התייצבות ואף ירידה קלהשל ערך הדירות), בין היתר בגלל ביצועיחסרשלהשווקיםהפיננסייםבישראל. 3 3 . פיחותהשקלייקראתהיבואואתהצריכהשלמוצריםבניקיימא. מגמתהדעיכהבצריכההפרטית,בפרטשלהשירותים,מאזמשברהקורונהאינהייחודיתלישראל; היאאפיינהמדינותמפותחותנוספות,שגםהןהושפעומהגורמיםהאמורים. כתוצאה מהמשך ההתהדקות בשוק העבודה היה שוק זה הדוק בסוף הרבעון השלישי של 2023 אף יותר מאשר לפני משבר הקורונה, שיעורי ההשתתפות והתעסוקה היו גבוהים מעט יותר, ושיעור האבטלה נמוך יותר מאשר אז. הביקוש לעובדים חדשים, כפי שמתבטא בשיעור המשרות הפנויות, נשאר גבוה ב2023-, אף כי הוא ירד ביחס לרמתו החריגה בשנת 2022, והביקוש שהצטבר נספג בגידול איטי יחסית של מספר משרות השכיר. אינדיקציה נוספת למיצוי פוטנציאל הייצור של המשק הייתה גידול שיעורן של המשרות החלקיות4. כתוצאהמכלאלו,וגםמעלייתקצבהאינפלציה(הרחבהבפרקג'),קצבהגידולשלהשכרהנומינלי למשרתשכירבמגזרהעסקיהואץמסביבהשל4%לשנהבתחילתהשנהלסביבהשל6%בסופה, והשכרלשעתעבודהעלהאףיותר.אולםבגללעלייתהמחירים,השכרהריאליגדלבמעטפחות מ2%-,קצבהתואםאתקצבהגידולארוךהטווחשלהתוצרלעובד. A. Brender & L. Gallo (2009). “The Effect of Changes in Wages, GDP and Workers' Demographic 4 CharacteristicsonWorkingHours”,IsraelEconomicReview,7(1),143–176. 5 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוח א1-' ההתפתחויותהעיקריות,2019עד2023 ה)תויםהרבעוייםבלוחמחושביםעלפיהשיוייםבמהלךהש ה( 2023 2023 2019 2020 2021 2022 2023 )ממוצע )רבעון(4 רבעון(1-3 האוכלוסייה)ממוצעשתי,במיליו ים( 9.0 9.2 9.3 9.5 9.6 - - התוצרהומילי)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 1,435 1,423 1,578 1,756 - - 1,868 התוצרלפש)באלפיש"ח,במחיריםשוטפים( 157.4 153.8 168.9 184.7 191.5 - - התוצרהמקומיהגולמי)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים1( 3.8 -1.5 9.3 6.5 2.0 0.6 -5.6 התוצרלפש)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים1( 1.8 -3.1 7.5 4.3 -0.3 -0.1 -6.0 הצריכההפרטית)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים1( 4.0 -7.4 11.5 7.4 -0.7 -0.1 -7.5 השקעהבכסיםקבועים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים1( 3.6 -2.6 12.2 9.6 -3.0 0.2 -24.0 הצריכההציבורית)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים2,1( 2.8 2.5 4.6 1.0 7.6 1.4 17.1 יצואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים3,1( 4.2 0.6 12.2 9.7 0.0 0.6 -5.2 יבואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיויהריאלי,באחוזים4,1( 3.5 -7.0 18.7 12.4 -7.2 2.3 1.2 החשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים)העודף,במיליארדידולרים( 15.0 22.7 21.4 19.8 25.3 5.0 1.1 הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה)כאחוזמהתוצר5( 4.4 11.4 5.2 1.6 6.7 1.5 4.1 החובהציבוריברוטו)כאחוזמהתוצר,סוףשה( 59.2 70.9 67.8 60.5 61.9 59.3 61.9 המועסקיםהישראלים,גילאי+15)ממוצעשתי,שיעורהשיוי -1.3 1.1 5.8 3.3 0.9 -0.7 ביחסלתקופה הקודמת(1.6 השכרהומילילמשרתשכיר)ממוצעשתי,שיעורהשיוי, 6.5 2.5 2.8 6.2 1.4 4.9 באחוזים(2.9 שיעורהאבטלה,גילאי+15)ממוצעשתי,באחוזים( 3.8 4.4 5.0 3.8 3.4 3.5 3.2 שיעורהמשרותהפויות)ממוצעשתי,באחוזים( 3.5 2.4 4.5 4.8 3.8 3.9 3.5 האיפלציה)דצמברלעומתדצמבראשתקד,באחוזים( 0.6 -0.7 2.8 5.3 3.0 4.5 3.4 ריביתבקישראל)ממוצעשתי,באחוזים( 0.3 0.1 0.1 1.2 4.25 4.4 4.8 ריביתבקישראל)תוןלסוףהתקופה,באחוזים( 0.25 0.25 0.10 0.10 4.75 4.50 4.75 הריביתהריאליתלשה)ממוצעשתי,באחוזים( -0.8 0.1 -1.9 -1.4 1.6 1.6 1.1 הריביתהריאליתלשה)תוןשתיאחרון,באחוזים( -0.7 -0.2 -2.4 1.0 1.1 1.6 1.1 התשואההומיליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצע 0.8 1.2 2.6 3.9 3.8 1.1 ש תי,באחוזים( 1.6 התשואההריאליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצעשתי, -0.5 -0.8 0.1 1.2 1.1 1.7 באחוזים(0.0 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי)ממוצעשתי,שיעורהשיוי, -3.6 -4.9 -0.8 9.6 8.9 10.7 באחוזים6( -2.5 שערהחליפיןשלהשקלמולהדולר)ממוצעשתי( 3.6 3.4 3.2 3.4 3.7 3.6 3.8 מדדת"א1257 21.3 -3.0 31.1 -11.8 4.1 -1.0 4.1 הסחרהעולמי)שיעורהשיוי,באחוזים( 1.2 -7.8 10.9 5.2 0.4 - - 1התוים הרבעוייםהםממוצעשיעוריהשיויבמוחיםרבעויים. 2ללאיבואבטחוי. 3ללאיהלומיםוחברותהזק. 4ללאיבואביטחוי,אויות,מטוסיםויהלומים. 5הממשלההרחבהמורכבתמהממשלהעצמה,מהמוסדלביטוחלאומיומוסדותלאומיים,הרשויותהמקומיות,המלכ״ריםשעיקרהכסתםמהממשלה. פעילותהמדדתבהתאםלהגדרותהחשבואותהלאומית,שהןשוותמאלוהמשמשותאתהממשלההמרכזית. בשוהמהתוןהשתי,התויםהרבעויםהםעבורהממשלההמרכזית.הםתויםמצטברים,רבעון1-3מייצגאתאוקטובר22עדספטמבר23ורבעון4 מתייחסלשהבכללותה 6ביחסלתקופההמקבילהאשתקד,-) משמעותופיחות.( 7שיעורהשיויהומילי-היוםהאחרוןבדצמברלעומתהיוםהאחרוןבדצמבראשתקד. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,קרןהמטבעהבין-לאומיתועיבודיבקישראל. 6 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה היצואגדלבשלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנהבקצבאיטי,אףשיצואשירותיההיי-טק (ללאחברותהזנק)גדלבמהירות.יצואהסחורותירד,בעיקרבשלהירידהבביקושהעולמי. מגזר ההיי-טק הוביל בשנים האחרונות את גידול התוצר והתעסוקה, והתרומה העיקרית לצמיחההגיעהמענףהשירותיםולאמהתעשייה5.ביןהשנים2017ו2022-מגזרזההיהאחראי ל32%-מהצמיחהשלהתוצרהמשקי,משקלובתוצרעלהמ14%-ל17%-ומספרהמועסקיםבענף שירותי ההיי-טקגדלמ200-אלףלכמעט300אלף.צמיחהמהירהזו התבטאהגםבהתעצמות המחסור בעובדים המתאימים למקצועות הטכנולוגיים במגזר, שבאה לידי ביטוי בשיעור גבוה שלמשרותפנויותובעלייתשכרחדהבשנת.2022 בשנת2023 עודטרםהמלחמה,הואטקצבהצמיחההמהירשאפייןאתמגזרההיי-,טקבשנים האחרונות בכל העולם וביתר שאת בישראל. בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מספר המועסקים, מספר השכירים וסך תשומות העבודה במגזר לא גדלו, ושיעור המשרות הפנויות מסך המועסקים בענף ירד אל מתחת לשיעורן ערב הקורונה. סך היצוא של ההיי-טק (סחורות ושירותים)שמרעלהרמההגבוההשאליההגיעבשניםהאחרונות,אךלאהמשיךלגדול,והפדיון (במחיריםקבועים)בענףנעעדהמלחמהסביברמתובסוף2022,ואזירד.לצדזאת,השכרהנומינלי למשרתשכירבמגזרעלהכמעטב7%-,קצבמואץבהשוואהלשנההקודמתואינדיקציהשלפיה ההתפתחותבמגזרההיי-טקהשנהמעידהגםעלמחסורבעובדיםמתאימים,ולארקעלמשבר בביקושים. (לריכוזההתפתחויותבענףראואיורא.)2-' להתמתנות קצב התרחבותו של מגזר ההיי-טק בשלושת הרבעונים הראשונים של השנה מספרסיבות:העיקריתשבהןהיאבלימתהגידולהמהירבמיוחדשלהביקושהעולמילשירותים ולחידושיםטכנולוגיים,שנבעמהרחבתהשימושבדיגיטציהבעתמגיפתהקורונה;נוסףעלכך, ההידוק המוניטרי בעולם לווה בירידה עולמית של ההשקעה בחברות הזנק ובירידה של מדד הנאסד"ק.התפתחויותאלותרמולירידהעולמיתבפעילותובגיוסשלענףההיי-טק,אךבישראל הגיוסיםירדובשיעורחדיותר,וכךהגיוסשלישראלבסךהגיוסיםהגלובלייםחזרלמשקלשאפיין אותולפניהקורונה,כ1.2%-.זאתלאחרמגמתעלייהמתמשכת,שהתחילהעודלפנישנת2019 והגיעהלשיאשל1.7%בשנת2022.עלייתהסיכוןהמיוחסלסביבההעסקיתבישראלהשפיעהגם היאעלהחששותבקרבמשקיעיםבהיי-טק,ובכךתרמהלירידהחדהבשיעורהגיוסשלחברות ההזנקדרךהאפיקשלקרנותהון-סיכון.(ראואיורב7-'בפרקב'.) תוצרחברותההזנקירדבשיעורניכרעודלפניהמלחמה,והיקףהגיוסיםשלחברותההיי-טק תוצרחברותההזנק מקרנותהון-סיכוןבישראלובעולםירדבכ70%-ביחסלהיקפםבשנת2022,וזאתלרמההדומה והיקףהגיוסיםשל חברותההיי-טקירדו לרמותיולפנילמעלהמחמששנים.תת-הביצועשלהענףב2023-בלטגםבשווקים:מחיריהמניות ב בשיעורניכר.2023- שלהחברותהישראליותבמדדהנאסד"ק,שרובןחברותהיי-טק,עלוב2023-רקב0.5%-,לעומת עלייה של כלל המדד ב43%-. זאת לאחר שבשנתיים הקודמות ביצועיהן של מניות החברות הישראליותהיוטוביםיותר. 5 להרחבהנוספתעלהתפתחותמגזרההיי-טקבשניםהאחרונותראודוחבנקישראללשנת2021פרקא.' 7 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איורא '- 2 אינדיטוריםשוניםלהתפתחותמגזרההייטק ) נתוניםחודשיים , ינואר2019 - דצמבר2023 ( 4.0 190 3.5 170 מיליארדידולריםשוטפים 3.0 מדד 150 2.5 , ינואר100=2019 130 2.0 110 1.5 90 1.0 70 0.5 0.0 50 גיוסיההון- ממוצענע3 חודשים ) הצירהימני ( הפדיון ) מחיריםקבועים ( השכרהנומינליהממוצעלמשרתשכיר מספרמשרותהשכיר מספרהמשרותהפנויות סךיצואההייטקללאחברותהזנק ) בדולרים ( המקור : עיבודי בנקישראלעלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהורשותהחדשנות . ג.האינפלציה בשנת2023התמתןשיעורהאינפלציהבישראלבהשפעתהמדיניותהמוניטריתהמרסנתוהמדיניות שיעורהאינפלציה השנתיתבישראלירד הפיסקליתהא-מחזורית,שצמצמואתעודפיהביקוש,ובשלהאטתהפעילותוהאינפלציהבעולם. מ5.4%-בתחילת2023 האינפלציה השנתית ירדה מ5.4%- בינואר – השיעור הגבוה ביותר זה כעשור וחצי – ל3.8%- ל3%-בסופה,בהשפעת בספטמברול3%-בדצמבר(איורא3-'),בגבולהעליוןשליעדהאינפלציה(שהואבין1%ל3%-). המדיניותהמוניטרית הרמההגבוההשלהאינפלציהבתחילת2023הייתההמשךלעלייתהמאז2021–חלקמתופעה המרסנת,המדיניות כלל-עולמית.(להרחבהראוסעיף1בפרקזה.)עםזאת,האינפלציהבישראלהייתהנמוכהמאשר הפיסקליתהשמרנית, בעולם, במידה רבה בזכות העצמאות האנרגטית של ישראל שייצבה באופן יחסי את מחירי והתמתנותהאינפלציה האנרגיההמקומיים.(להרחבהראודוחבנקישראלפרקא'לשנת2022.)ההשפעההנמוכהשל בעולם. מחיריהאנרגיהעלהמחיריםבישראלגםמסבירהמדועהאינפלציהבישראלירדהבשנת2023 בקצבאיטיביחסלאינפלציהבעולם,כאשרמחיריהאנרגיהירדובחדות(איורא).3-' האינפלציה הגבוהה מהיעד במהלך השנה נשארה רוחבית, והקיפה מנעד רחב של סעיפים מהמדד:משקלסעיפיהמדדשעלובקצבגבוהמ3%-עמדעלכ70%-בממוצע,עלאףהתמתנות האינפלציהבמהלךהשנה.(להרחבהראופרקג'). שיעורההגבוהשלהאינפלציהורוחביותההיוושיקוליםחשוביםבקביעתהמדיניות,בעיקר כדי למנועהתבססותשלסביבתאינפלציהגבוההואיבודהעיגוןשלהציפיות.עלייתהאינפלציה גםהגבירהאתהקשבהציבורילה(תיבהג1-'בדוחזה,ותיבהא2-'בדוחבנקישראללשנת2022), ואחדהביטוייםלכךהואהתבססותמתאםביןהתפתחויותהמחיריםבפועללציפיותמשקיהבית לגביהאינפלציהלשנה. 8 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה איורא '- 3 מדדהמחיריםלצרכןומדדהמחיריםללאארגיהומזוןבישראל , ארצותהבריתוגוש האירו 2020 - 2023 % % ללא ארגיהומזון מדד כללי 11 11 9 9 7 7 5 5 3 3 1 1 -1 -1 -3 -3 2020 2021 2022 2023 2020 2021 2022 2023 ישראל גושהאירו ארה "ב יעדהאיפלציהבישראל המקור : בקישראלעיבודיבקישראללתויהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהובלומברג . ד.שערהחליפיןעדהמלחמה בתשעת החודשים הראשונים של 2023 נמשכה מגמת פיחות השקל, שהחלה ב2022- לאחר הפיחותמולהדולר ב2023-נבעברובו שניםרבותשלמגמתייסוף,תוךעלייהבתנודתיותשערהחליפין(איורא4-').הפיחותבשנתיים מגורמיםמקומיים, האחרונות עיכב את התמתנות האינפלציה ואת התכנסותה ליעד, ומודלים שונים חיזקו את בניגודלהשפעה ההערכהבדברפיחותעודףבתחילתהמחציתהשנייהשל2023.ניתוחשערהחליפיןמלמדשהחל הדומיננטיתשל מסוף2022,סביבמועדהבחירות,ובמהלך2023הפיחותנבעברובומהשפעהגוברתשלגורמים התחזקותהדולרבעולם מקומיים.זאתלעומתהפיחותלאורךמרבית2022,שנבעבעיקרמהתחזקותושלהדולרבעולם. ב2022-. (להרחבה ראו פרק ג'.) הדינמיקה של שער החליפין לא הייתה אחידה במהלך 2023, ושינויים משמעותייםהתרחשוסביבמועדיההתקדמותבתוכניתהשלהממשלהבדברשינוייחקיקהלגבי מערכתהמשפטוהתגובותעליה. איורא '- 4 שערהחליפיןשקל-דולר , רמהוסטייתהתקןשלהשיויהיומיבחלוןעשלמחצית שהלאחור 2001 - 2023 5 1 4.8 0.9 4.6 0.8 4.4 0.7 4.2 0.6 4 0.5 3.8 0.4 3.6 0.3 3.4 0.2 3.2 0.1 3 0 סטייתהתקן ) צירשמאל ( רמתשערהחליפיןשקל- דולר ) צירימין ( המקור : בקישראל . פיחותהשקלהתרחשבמקביללרכישותמט"חנטושלתושביישראלולהמשךרכישותהמט"ח של המשקיעים המוסדיים. בניגוד לעבר, המשקיעים המוסדיים גם הקטינו את היקף הגידור המטבעישלהשקעותיהםבחו"ל–ככלהנראהעלסמךהערכהשמגמתהפיחותתימשך. 9 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ה.השווקיםהפיננסיים לעומתעליותניכרותשלמדדיהמניותבעולםמחיריהמניותבישראלעלורקבמעטבשנת2023 ביצועיהחסרשלהמניות איור א5-'(). במקביל ירד משמעותית היקף הנפקתן של המניות, ורק חברה אחת הנפיקה את בישראלבתחילת2023 בלטולאחרשירידת מניותיה לציבור. (להרחבה ראו פרק ד'.) ביצועי החסר של שוקי המניות ב2023- בלטו לאחר מחיריהןב2022-דמתה הירידההדומהשלמחיריהמניותבישראלבהשוואהלעולםבשנת2022. לזובעולם. איורא '- 5 מדדימיותבחריםבעולםובישראל ) מוחיםדולריים 100, = 1.1.2020 (, יואר2020 - דצמבר2023 170 150 130 110 90 70 50 מדדת "א- 125 מדדהיורוסטוקס600 מדדפוטסי100 מדד500S&P המקור : עיבודיבקישראלעלתוי בלומברג . בדומה להתפתחות שער החליפין, הדינמיקה של התפתחות המניות במהלך השנה לא הייתה אחידה; בארבעת החודשים הראשונים של השנה מחירי המניות בישראל ירדו על רקע חוסר הוודאות סביב ההשלכות של שינויי החקיקה והתגובות עליהם, בעוד שבעולם הם עלו. ירידתם של מחירי המניות לוותה בעלייה של פרמיית הסיכון הנדרשת6. מסוף אפריל עד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" עלו מחירי המניות בשיעור דומה לזה של מרבית מדדיהמניותבעולם,אךהפערשנפתחבראשיתהשנהנשמר. ו.שוקהדיור ההתקררותבשוקהדיור,שהחלהבתחילת2022 נמשכהב2023-, (להרחבהראופרקיםד'ו-.ח'.) העלייהשלמחיריהדירותלאחרמשברהקורונהועדתחילת2023הביאהלהסטהשלביקושים לשכירת דירה, ועליית שכר הדירה הואצה עד יוני. מספר עסקות הרכישה ירד בשנת 2023 בכשליש,בעיקרבתלאביבובמרכז,ומחיריהדירותירדוב0.6%-בסיכוםשנתי,לצדירידהשל היקףהמשכנתאותבכרבע.למרותהירידהבביקוש,היצעהדירותהמשיךלגדול,עקבהבשלתן לבנייהשלקרקעותששווקובשנתייםהקודמותומפנישעלייתהריביתבמשקיקרהאתאחזקת הקרקעלאורךהזמןללאפיתוח. פרמיהזונאמדתבאמצעותהיחסביןסךהרווחהנקיבשנההאחרונהלשוויהשוקשלהמניות,בניכויתשואתאג"ח 6 ממשלתיתצמודהלעשרשנים.(להרחבהראודוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהראשונהשל).2023 10 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה ז.המדיניותהפיסקליתלפניהמלחמה בשלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנההמדיניותהפיסקליתהייתהא-מחזורית,כךשהגירעון עדהמלחמההמדיניות הפיסקליתהייתה המבנינותרבעינו:לאהיושינוייםמשמעותייםבמסיםהסטטוטוריים,ואלמלאהמלחמההגירעון שמרנית,והגירעון היה צפוי להסתכם בכשני אחוזי תוצר, ויחס החוב לתוצר היה צפוי לרדת אל מתחת ל60%-. בתקציבגדלבשלדעיכת לאחר גאות בהכנסות המדינה ממסים עם היציאה המהירה ממשבר הקורונה, הערוץ המרכזי תקבוליהמסיםהחריגים שהביאלגידולהגירעוןהשנההיהירידהשלהכנסותהמדינהממסים,ששיקפהבעיקרדעיכהשל שנגבובעתהיציאה ההכנסות החריגות ממסי נדל"ן וממסים על פעילות מגזר ההיי-טק, כך שהגירעון המבני נשאר מהקורונה.אלמלא דומהלזהשל .(להרחבהראופרקו'.)מדיניותניטרליתזוסייעהלייצבאתהאינפלציה.2022 המלחמההגירעוןהיה רכיב חשוב במדיניות הזהירה של הממשלה הוא הסכם השכר שנחתם במגזר הציבורי צפוילהסתכםבכשני בשנת 2023 לאחר שבע שנים7 - "הסכם המסגרת". למרות השחיקה החדה של השכר במגזר אחוזיתוצרויחסהחוב הציבורי ביחס למגזר הפרטי, ההסכם כולל עליית שכר נומינלית בהיקף של 16% ועד 3% לתוצרהיהצפוילרדת צבועיםלקבוצותייחודיותבמגזרהציבורי,הנפרסתלאורך5שנים:קצבשנתינומינלישל3% אלמתחתל.60%- בשנה,שהואנמוךמהגידולהצפוישלהשכרבמגזרהעסקי.נוסףעלכך,שלישמהתוספתמיוחס להפחתת שעות העבודה – ערוץ שמגדיל את ההוצאה הציבורית פחות ביחס להעלאת השכר החודשי. מבנה זה של הסכמי השכר אמנם תורם לצמצום הלחצים האינפלציוניים הנובעים מהצדהפיסקלי,וכןמצמצםאתאי-השוויוןבשכר,אךלאורךזמןהואפוגעבכושרהתחרותשל המגזרהציבורימולהמגזרהפרטיעלההוןהאנושי,כלומרביכולתלגייסכוחאדםמובחרלמגזר הציבורי. נקודה נוספת בהקשר זה שייכת לתמהיל השכר: אחוז גבוה מהתוספות המתוכננות בהסכםהןשקליות;לכןהןמבטאותתוספתאחוזיתקטנהיותרלעובדיםבעליהשכרהגבוה8. התקציבהמקורילשנים אמנםהתקציבהמקורילשנים2023ו2024-תרם,כאמור,לייצובהמשק,אךלעומתזאת, ובניגוד 2023ו2024-כמעטלא להמלצתהבנק,הואלאכללרפורמותמקרו-כלכליותהנדרשותלטווחהבינוניוהארוך–עידוד כללרפורמותמקרו- לימודי ליבה, קידום התכנון והתקצוב של תשתיות כגון המטרו, ייעול המגזר הציבורי, קידום כלכליותנדרשות, חלופהלמיסוידלק,מיסויהשפעותחיצוניותשליליות(לדוגמה,החזרתמסהסוכר)ועוד. תומכותצמיחה. ח.המדיניותהמוניטריתלפניהמלחמה בשנתיים האחרונות האתגר המשמעותי של הבנקים המרכזיים בעולם, ובהם בנק ישראל, היה לרסןאתהאינפלציהבלילמתןיתרעלהמידהאתהפעילות–חתירהל"נחיתהרכה".בהתאםלכך העלאותהריביתהחדות הםשינוכיווןועברוממדיניותמוניטריתמרחיבהמאוד,שננקטהבתקופתהקורונה,למדיניות והמתמשכותשלבנק ישראלמ0.1%-במרץ פחותמרחיבה,ובהמשך–למדיניותמרסנת. 2022ל4.75%-בסוף בנקישראלנקטמדיניותמוניטריתנחושהגםבהשוואהבין-לאומית.העלאותהריביתהחדות מאי2023ריסנואת והמתמשכותשלבנקישראלמ0.1%-במרץ2022ל4.75%-בסוףמאי2023ריסנואתהביקושים הביקושיםדרךייקור דרךייקורעלויותמימונןשלהצריכהוהפעילותהעסקית.(להרחבהראופרקב'.)העלאתהריבית העלויותשלמימון גם מצמצמת את הלחצים לפיחות, דרך משיכת תנועות הון למשק, ובכך ממתנת את עליית הצריכהוהפעילות מחיריהםשלהמוצריםהסחירים. העסקית. הסכם המסגרת הקודם נחתם בשנת 2016 עבור השנים 2017–2013. משא ומתן על הסכם נוסף הוקפא בזמן 7 הקורונה. י' מזר, "בחינת מבנה השכר במגזר הציבורי והפרטי והמיון העצמי של העובדים שעברו ביניהם בשנים 1995 עד 8 2005", סדרת מאמרים לדיון בנק ישראל 2009(). י' מזר, "ההבדלים בין המגזר הציבורי והפרטי במיומנויות העובדים המשכילים והתשואה שהמיומנויות משיאות לשכר והקשר בין המשתנים: עדויות מסקר ,"PIAAC סדרתמאמריםלדיוןבנקישראל).2018( 11 בנקישראל,דיןוחשבון2023 סביבת הריבית שעלתה הגדילה את נטל החוב של העסקים ושל משקי הבית. האשראי העסקיאומנםגדלב5.6%-,קצבגבוההיסטורית,אךכמחציתמקצבהגידולבשנים2021-2022, תוך ירידה של האשראי לעסקים הזעירים. האשראי הצרכני אף הוא ירד (להרחבה ראו פרק ד'). ניתוח שנערך בחטיבת המחקר הצביע על גידול של נטל החוב והרעה יחסית בקרב לווים ביישוביםבמעמדחברתי-כלכלינמוךלעומתלוויםביישוביםבמעמדחברתי-כלכליגבוהבשנת 2023. בעלי היכולת ביצעו התאמות והפחיתו הלוואות צמודות לריבית הפריים. (להרחבה ראו תיבהד2-'.)ניתוחאחרהעלה,כיעבורמשקיביתבעלימשכנתהכלעלייהשלנק'אחוזבמשקל מסלול הפריים לוותה בירידה של כ3- נקודות בסיס בצריכה הפרטית. נמצא שעבור משקי בית המשלמים משכנתה, כל עלייה של שקל בהחזר החודשי בעקבות עליות הריבית גרמה לצמצום הצריכהבכ45-אגורותבחודש. כדילבחוןאתתגובתריביתבנקישראללהתפתחויותהשונותנתייחסלתוואיריביתתאורטי העלאותהריבית שנגזרממאפייניהמשק.איורא6-'מציגאתריביתבנקישראלואתטווחהריביותשנגזרותמכללי השנהתאמואתאפיון טיילור פשוטים למשק הישראלי10,9 "כללי טיילור" הם אינדיקטור המצביע על תוואי הריבית המדיניותהמוניטרית בעבר,ואףהקדימו התואםאתהתנהגותהבנקהמרכזיבעבר,ועשוילהראותאםהתוואיתואםאתהמצבהכלכלי. במידתמהביחסאליה. הואיל והמדיניות המוניטרית, ובפרט הריבית, משפיעה בפיגור על הביקושים, ודרכם על האינפלציה,חלקמהעלייהבאינפלציה,שהגיעהבתחילת2023לשיעורהשיאשלהעשורומחצית העשורהאחרונים,מיוחסלעיתויהשינויבמדיניות. לפיאיורא6-'תהליךהעלאתריביתבנקישראלבתגובהעלעלייתהאינפלציההחלמאוחר מעטביחסלתגובותהמדיניותהמוניטריתבעבר,וביחסלעולהמ"כלליטיילור",אבללאחרמכן תאםואףהקדיםאתהנגזרמהכלליםהאמורים.במחציתהשנייהשל2023רמתהריביתבפועל תאמהאתטווחהריביתהנגזרתמהכללים.בסיכוםהתהליך,המדיניותשננקטהתרמהלתהליך ההתכנסותשלהאינפלציהליעדהבמהלך2023ללאפגיעהחדהבפעילות,כלומרסייעהל"נחיתה הרכה". השוואה בין-לאומית של תוצאות העלאות הריבית בידי הבנקים המרכזיים, כפי שהן מתבטאותבריביותבניכוישיעוריהאינפלציהבפועל,מראהכיהריביתבישראלהגיבהלעליית האינפלציהמהריחסיתלעולם(איורא).7-' הכללים המתוארים הם כללי טיילור, שבהם ריבית הבנק המרכזי מגיבה לפער האינפלציה – הפער בין סביבת 9 האינפלציה למרכז היעד, לפער התוצר, ולריבית הטבעית. בחלק מהכללים הריבית הצפויה מגיבה גם לפער שער החליפיןהריאלי.בכלהכלליםהריביתמגיבהבהדרגה,כךשהכלליםכולליםגורםהחלקתריבית.להרחבהראו: D.ElkayamandG.Segal(2018).EstimatedNaturalRateofInterestinanOpenEconomy:TheCaseof Israel.DiscussionPaper2018.05,BankofIsrael. A. Ilek and G. Segal (2022). A simple theory-based estimate of the real natural rate of interest in open economies.DiscussionPaper2022.06,BankofIsrael. 10 איורדומהמופיעתדירבדוחותהמדיניותהמוניטריתשלהFed- ראו:, https://www.federalreserve.gov/monetarypolicy/publications/mpr_default.htm תיבה:EnvironmentCurrenttheinRulesPolicyMonetary לניתוחדומהראו: https://www.stlouisfed.org/from-the-president/speeches-and-presentations/2022/getting-into-the- zone-louisville 12 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה איורא '- 6 ריביתבקישראלוטווחהריביותשגזרותמכלליטיילורשויםלמשקהישראלי מרץ 2018 -דצמבר2023 % 6 5 4 3 2 1 0 -1 -2 טווחהריביותעלפיהכללים ריביתבקישראל המקור : בקישראל . איורא '- 7 ריביתהבקהמרכזיביכויהאיפלציה , ביחסלמועדחריגתהאיפלציהמיעדה % 2.0 2 1.8 1.6 1.2 0 -2 -4 -6 -8 פלציהיכויהאיקהמרכזיבריביתהב -10 0 2 4 6 8 10 12 14 16 18 20 22 24 26 28 30 32 חודשמאזחצתההאיפלציהאתגבולהיעדהעליון ארה "ב גושהאירו בריטיה ישראל המקור : בקישראלועיבודיבקישראלעלתויהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . אינדיקטורמקובללמידתההרחבהאוהריסוןשלהמדיניותהמוניטריתבהשפעתה על הפעילות ועל המחירים במשק stance( monetary) הוא הפער בין הריבית הריאלית בפועל)לריביתהטבעית11.((להרחבהראופרקא'בדוחבנקישראללשנת2019).הואיל והריביתהטבעיתאינהנצפית,ישלאמודאותה. 11 ראולדוגמה: K.Holston,T.LaubachandJ.C.Williams(2017)."MeasuringtheNaturalRateofInterest: International Trends and Determinants", Journal of International Economics, 108, Supple- ment1,S59–S75. 13 בנקישראל,דיןוחשבון2023 הריביתהטבעית הריבית(הריאלית)הטבעיתהיאריביתתיאורטית(לאנצפית)המתיישבתעםשיווי משקל של יציבות מחירים ופעילות ברמה הפוטנציאלית של התוצר במשק1. אף שהריביתהטבעיתאינהנצפית,היאמשמשתאינדיקטורחשובלקובעיהמדיניות המוניטרית:כשהריביתהמוניטריתהריאלית(ריביתהבנקהמרכזיבניכויהציפיות לאינפלציה)נמוכהמהריביתהטבעיתמשמעשהמדיניותתומכתבביקושיםופועלת להרחבת הפעילות (פער התוצר) ולעליית האינפלציה, ולהפך. משום כך, כאשר הריביתהטבעיתעולה,נדרשתגםריביתמוניטריתגבוההיותרכדילמנועהאצה באינפלציה,ולהפך. במשקפתוחתנאינוסףלשיווימשקלכזההואששערהחליפיןהריאלייהיהברמההתואמתאתהגורמים 1 הבסיסיים(פונדמנטליים)להתפתחותו. איורא '- 8 הריביתהריאליתלשנה * ואומדןהריביתהטבעיתבישראל מרץ2006 - דצמבר2023 הריסוןהמוניטרי % 6 שננקטתרםל"נחיתה רכה"ולהתכנסותשל 4 האינפלציהליעדה 2 במהלך2023. 0 -2 -4 אומדןהריביתהטבעיתמבוססריביתהפורוורד הריביתהריאליתשלבנקישראל *ריביתבנקישראלבניכויהציפיות לאינפלציהלשנהמשוקההון . המקור : בנקישראל . איור א8-' מציג את הריבית הריאלית של בנק ישראל (ריבית בנק ישראל בניכוי הציפיות לאינפלציה)ואומדןלריביתהטבעיתבישראל12.פערהריביותמראהשתהליךההעלאההמואץ שלהריביתהמוניטרית,שהחלבאפריל2022(איורא6-'),אחריצמצוםתוכניותההרחבהשננקטו במשבר הקורונה, ביטא מפנה במדיניות המוניטרית – הפיכתה בהדרגה למרסנת כבר בתחילת .זאתלצדמגמתעלייהשלהריביתהטבעיתכפישהיאנאמדתעלבסיסריביתהפורוורד.2023 12 אומדן הריבית הטבעית מבוסס על ריבית הפורוורד הריאלית הממוצעת בין 3 ל10- שנים, ראו לדוגמה: (2010) Ilek A. and Beenstock M. ו(2009)- Clarida בפרט, ריבית הפורוורד מוכפלת במקדם נאמד קטן מ,1-. קירוב להפחתת פרמייה ממוצעת בהתאם ל(2018)- Segal and. Elkayam. אומדנים נוספים לריבית הטבעית מעידיםאףהםעלהמעברההדרגתיממדיניותמרחיבהביציאהממשברהקורונהלמדיניותמרסנתב2023-. M. Beenstock and A. Ilek (2010). "Wicksell's Classical Dichotomy: Is the Natural Rate of Interest IndependentoftheMoneyRateofInterest",JournalofMacroeconomics32(1),366–377;R.H.Clarida (2009)."Reflections on MonetaryPolicyintheOpen Economy"In: NBER InternationalSeminaron Macroeconomics2008,J.FrankelandC.Pissarides(eds.),NationalBureauofEconomicResearch,pp. 121–141;D.ElkayamandG.Segal(2018)."EstimatedNaturalRateofInterestinanOpenEconomy: TheCaseofIsrael",BankofIsrael,ResearchDepartment,DiscussionPaper2018.05. 14 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה 3.השפעותיההכלכליותשלהמלחמה א.הסביבההמקרו-כלכלית מלחמת"חרבותברזל"נפתחהבשבעהבאוקטוברבמתקפתפתערצחניתעליישוביםובסיסים בנגבהמערבי.בעקבותיהיצאצה"ללמלחמההכוללתתמרוןצבאינרחבברצועתעזה.בגבוללבנון החלהלמחרתלחימהבעצימותנמוכהיותר.יישוביקוויהגבולבדרוםובצפוןפונו.(להרחבהעל פינויהאוכלוסיותבדרוםובצפוןואפיונןראופרקז'.) המלחמהפגעההןבהיצעהעבודהוהןבביקושים.הפגיעהבהיצעהתבטאהבהיעדרותעובדים בשלגיוסנרחב,השבתהשלמערכתהחינוךבשבועותהראשונים,שהקשתהעלהגעהפיזיתלעבודה, פינויתושביםבקוויהעימות,היעדרותעובדיםבשלהנחיותפיקודהעורףוצמצוםכוחהעבודה הלא-ישראלי.חלקמהפגיעהמוגבללטווחהבינוני/קצר,וצפוילדעוךבמהירהעםסיוםהמלחמה; אולםחלקעלוללהימשךגםלאחרהמלחמהבהתאםלהתפתחותה:השפעותעלתפיסתהביטחון ויכולתההרתעהשלהמדינה,חששלחזורלהתגוררבאזוריהגבול,סבירותגבוההלהגדלתתקציב הביטחון, פגיעה בהיצע העובדים הלא-ישראלים, פגיעה מתמשכת בענף התיירות, השלכות על פרמייתהסיכוןועלדירוגהאשראישלישראל,השלכותחברתיות,חלוקתהנטל,ועוד. חלקזהסוקראתההתפתחויותואתההשלכותהכלכליותקצרותהטווחשלהמלחמה,והחלק הבאדןבהשלכותלטווחהבינוני-ארוךומציגחלקמהאתגריםהעומדיםבפניהמשקלטווחזה. אירועים ביטחוניים קודמים מהשנים האחרונות הסתכמו בפגיעה מקרו-כלכלית מוגבלת המלחמההקשה שלעדכחצינק'אחוזתוצר,וההתאוששותמהםהייתהמהירה.אולםהמלחמההנוכחיתקשה והארוכהפגעההןבהיצע העבודהוהןבביקושים, וארוכהיותר.ברבעוןהרביעישל2023 כשהמלחמהבעיצומה,התכווץהתוצרב5.6%-,(במונחים והתוצרהתכווץב5.6%- רבעוניים), בהובלת התכווצות חדה של ההשקעה – שירדה בשיעור חסר תקדים – והצריכה ברבעוןהרביעישל2023, הפרטית. כנגד זאת, בנקודת הכניסה למלחמה המשק היה חסון יותר מאשר בעת האירועים תוךירידהחדהבהשקעה הביטחונייםהקודמים:יחסהחובלתוצרהיהנמוךיחסיתבהשוואהבין-לאומית,ובתוואייורד; ובצריכההפרטית. הגירעון הציבורי היה נמוך, אף כי חלק מתקבולי המסים היה בעל אופי זמני; שיעור החיסכון הלאומי היה גבוה; שיעור האבטלה היה נמוך, והמשק היה בתעסוקה מלאה; מלאי יתרות המט"חשלישראלהיהבשיאשל40אחוזיתוצר,והעודףבחשבוןהשוטףהיהגבוהויציב.שלא כמובמלחמתיוםכיפור,אירועביטחוניבר-השוואה,המשקהישראלינמצאהיוםבמקוםאחר מכל הבחינות – משק מודרני, מפותח ופתוח. התמ"ג הריאלי כמעט הוכפל לעומת רמתו בזמן מלחמתלבנוןהשנייה,וגםהתוצרלנפשצמחמאוד.מאפייניםאלומעניקיםלמשקכריותביטחון להתמודדותארוכהויקרהיותר(לוחא).2-' השפעתמלחמת"חרבותברזל"עלשוקהעבודהועלשוקהדיורהיאחריפה,בניגודלהשפעה החלשהוקצרתהמועדשלהאירועיםהביטחונייםבעברהקרוב(הרחבהבפרקיםה'ו-ח'),בעיקר באזוריהעימות.זאתבגללרמתהאינטנסיביותשלהובפרטבחודשהראשון,התמשכותהופינוי התושבים בקווי העימות. הפגיעה החדה ביותר הייתה במחוזות הדרום והצפון, אך הורגשה, במידהפחותה,בכלהארץ. 15 בנקישראל,דיןוחשבון2023 4.2לירהלדולר 4.2לירהלדולר ההחליפיןבש (%)ההאחרו (1971-1974) (1971-1974) ויבשערשיעורהשי 107 208 -2.7 -6.4 -7.1 10.2 6.2 - 1.35-1.6 -4.1 9.3 9.3 1.3 0.5 - - - - הטווחהריאלית רמתהריביתקצרת ליתומיה 3.75-4 9.3 7.4 3.7 3.9 1.2 - - - - רמתהריביתקצרתהטווח (%)פלציההאי שיעור 102 191 -1.9 2.5 3.4 5.3 2.4 13 40 0 (%)שלהתוצר -0.4 8.6 2.4 2.8 1.3 5.7 2.3 4.1 4.4 2 קצבהצמיחה האבטלה שיעור 10.7 (%) 2.7 5.1 4.5 8.8 9.0 7.3 3.8 5.3 3 ייםהמרכזייםבישראלהאירועיםהבטחו2-'לוחא (%)בתוצר הציבורית ההוצאה משקל 32 76 73 64 44 46 43 41 39 - יתהביטחו בתוצר 6.7 7.3 6.6 6.1 4.3 16 27 23 20 - משקלהצריכה יםלמועדפרסוםהדוח.יהגירעוןוהחובשעדכתוחבד,2024וארכלכליתשלחטיבתהמחקרמחודשי-*מבוססעלהתחזיתהמקרו -12.9 -22.6 -4.3 -5.9 -1.3 (%) 0.6 3.1 2.9 3.9 - השוטףבתוצר העודףבחשבון (%)הממשלההרחבה הגירעוןשל 5.9 1.2 5.2 3.0 0.7 1.8 16 8 - - ~140 (%) ~90 260 77 90 85 71 60 - יחסהחובלתוצר 67*2024-ישראלל בדקתהש קתחזיתב 1972 1974 1981 1983 2000 2003 2005 2007 2022 קישראל.המקור:דוחותסטטיסטייםועיבודיב ה"וןהראשו"מלחמתלב ייה"תיפאדההש"האי ייה"וןהש"מלחמתלב יואחריהמלחמההתקופהלפ "חרבותברזל" "מלחמתיוםהכיפורים" 16 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה בתחילתהמלחמההצטמצםמשמעותיתהיצעהעובדים,בעיקרבשלסגירתמערכתהחינוך בשבועותהראשוניםשלהלחימה13.איהתעסוקההתרחבהמשמעותיתבשלגיוסמילואיםנרחב ופינוי תושבי הנגב המערבי (עד 7 ק"מ מרצועת עזה) ויישובים במרחק של עד 3.5 ק"מ מגבול לבנון.למעלהממחציתהעלותהמשקיתהישירהכתוצאהמהיעדרותהעובדיםבחודשהראשון ללחימהנבעהמסגירהשלמערכתהחינוך:העלותנובעתמהיעדרותהורים,ובמידהפחותהגם מעבודה מהבית תוך כדי השגחה על הילדים, ביעילות מופחתת. העלות היומית הגבוהה מאוד שלהשבתתמערכתהחינוךמחייבתהיערכותלהפעלתהבמהירותבזמןמשבריםעתידיים,כולל העדפהשלמיגוןמבניהחינוךבמסגרתמאמץהמיגוןשלהממשלה. עםפרוץהמלחמהפוחתהשקלמשמעותית,כתוצאהממכירתשקליםעלידימשקיעיםזרים בנקישראלהגיבמיידעם ותושביחוץ.(להרחבהראופרקג'ודוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל2023.)ביוםשני, פרוץהמלחמה,ובתמיכת התשעה באוקטובר, כבר לפני פתיחת יום המסחר הראשון שלאחר פרוץ המלחמה, הכריז בנק פעולותיוהתמתןהפיחות שלהשקל,והשווקים ישראלעלתוכניתלמכירתמט"חבהיקףשלעד30מיליארדידולריםכדילמתןאתהתנודותבשער התייצבו,אךהתנודתיות החליפין,ועלתוכניתSWAPבהיקףשלעד15מיליארדדולר. במסגרתהתוכניתמכרהבנקמט"ח בשוקיהמט"חנותרה בהיקףשל8.2מיליארדידולריםבאוקטובר,ובהיקףשלכ340-מיליונידולריםבנובמבר.הבנק גבוהה. הכריזגםעלתוכניתשלהלוואותריפולגופיםמוסדייםוקרנותנאמנותכנגדאג"חממשלתיות וקונצרניותכדילספקנזילותשקליתולמתןאתהתנודותבשווקים.היקףההלוואותשנלקחובפועל היהמצומצםועמד באוקטוברעלכ100- מיליוני דולרים.בעקבותפעולותאלו התמתן הפיחות שלהשקל,והשווקיםהתייצבו,אךהתנודתיותבשוקיהמט"חנותרהגבוהה(איורא4-').פרמיית הסיכוןשלישראל,הנמדדתעלידיהמרווחיםשלהחובהדולריו/אוהביטוחעליונותרהברמה גבוההמאודיחסיתלעבר.בסוף השקלהיהמיוסףביחסלרמתוערבהמלחמה.2023 בימיםהראשוניםשלהמלחמהנרשמוירידותחדותשלמחיריהנכסיםהפיננסיים–מניות, עםפרוץהמלחמהנרשמו אג"ח תאגידיות ואג"ח ממשלתיות – וירידה בנזילות בשוקי הנכסים. בנק ישראל פעל מייד ירידותחדותבמחירי להבטחתהמשכיותהשירותהבנקאי,רציפותמערכותהתשלומיםויציבותן.(להרחבהראותיבה הנכסיםהפיננסיים– מניות,אג"חתאגידיות 1בדוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל2023.)במהלךשלושתהשבועותהראשוניםשל ואג"חממשלתיות– המלחמהירדמדדת"א125בחדות(ב13.5%- אולםמסוףאוקטובר,עםהתקדמותהמלחמה,), וירידהבנזילותהנכסים. ולאחרשירדוההערכותכיתתנהלמלחמהבמקבילגםבצפון,שינומדדיהמניותכיוון,ואףהגיעו השקלפוחתמשמעותית, לרמהגבוההמרמתםערבהמלחמה(איורא5-'),זאתכאשרבעולם עלומחיריהמניותבשיעור ופרמייתהסיכוןשל ניכר.בסיכוםשנת2023עלומחיריהמניותבישראלבשיעורמתוןשלכ4%-(לוחא1-'),נמוךבהרבה המשקעלתהבחדות. ממדדיהמניותבמרביתהמדינותהמפותחות.מגמתהמחיריםבשוקאיגרותהחובהייתהדומה. בענף הנדל"ן קטעה המלחמה את ההתאוששות הקלה שהחלה ברבעון השלישי, ומספר העסקאותירדלרמהנמוכהביותר,בדומהלרמתןבסגרהראשוןשלמשברהקורונה.(להרחבה עלהתפתחותענףהנדל"ןהשנהראופרקח'.)בעקבותהמלחמהנמנעהכניסתםשלכ100-אלף עובדיםפלסטיניםבענףהבנייה,שהםכשלישמכוחהעבודהבענף.דומהשחלקמהבעיותבמגבלת ההיצע של העובדים בשל החלטות הממשלה לא תיפתרנה בקרוב ומצריכות מחשבה-מחדש על המדיניותארוכתהטווחשלהעסקתהעובדיםהפלסטינים.בשבועותהראשוניםלמלחמהנסגרו אתרי הבנייה בעקבות ההנחיות של פיקוד העורף ושל הרשויות המקומיות, ולקראת סוף 2023 כ28%- מאתרי הבנייה למגורים (משוקלל במספר יחידות הדיור בכל אתר) עדיין היו סגורים. הוצאות המימון הגבוהות לצד הירידה בהכנסותיהן של חברות הבנייה העלו את הסיכון בענף. (להרחבהראודוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל.)2023 13 ניתוח מיוחד של חטיבת המחקר: העלות הכלכלית של היעדרות מעבודה במהלך מלחמת "חברות ברזל," .9.11.2023 17 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לצד הזעזוע הגדול בהיצע העבודה השפיעה המלחמה גם על הביקושים. ירידת הביקושים התבטאה בירידה חדה מאוד של הצריכה הפרטית – כפי שהשתקף באומדן השימוש בכרטיסי אשראי–ובעלייהחדהשלשיעורהאבטלההרחבה14,שהגיעהבחודשאוקטוברלכמעט10%. פגיעהייחודיתנוספתשלהמלחמההייתהבערבייישראל(תיבהה2-').האבטלההרחבהבקרבם האבטלההרחבהבקרב נסקה בחודש אוקטובר למעל 15%, ושיעור התעסוקה האפקטיבי (המועסקים בפועל לא כולל ערבייישראלנסקה בחודשאוקטובראלמעל הנעדרים) בקרב הגברים הערבים נפגע הרבה יותר מאשר בקרב הגברים היהודים. זאת לא רק 15%,ושיעורהתעסוקה משוםשערביםרביםמועסקיםבענףהבנייה,אלאגםבשלירידהבביקושלתוצרענפיהשירותים בפועלבקרבהגברים –ענפיםשבהםייצוגהערביםגבוהיחסית.לפיאינדיקציותהמובאותבתיבההאמורההפגיעה הערביםנפגעמשמעותית בתעסוקהמוסברתגםבחששמאינטראקציהביןיהודיםלערבים.עםזאת,פעריהתעסוקהבין בהשוואהלגברים העובדיםמהחברההערביתליהודיםהצטמצמומהר,וחזרוכמעטלקדמותםלקראתסוףהשנה. היהודים. גידול האבטלה הרחבה ביטא את מגבלת הביקוש, שחלחלה במהירות למשק, בעיקר לענפי הפנאי,והתבטאבאבטלהשלעובדיםשנשלחולחל"תויכלולקבלדמיאבטלה,תוצאהשלהגמשת התנאיםלכךבדומהלמדיניותשהונהגהבמשברהקורונה15. התיירות, ובפרט תיירות החוץ, נפגעה משמעותית: מרבית חברות התעופה הבין-לאומיות הפסיקואתטיסותיהןלארץוממנהלמשךמספרחודשים,בשלעלייהחדהשלעלויותהביטוח בגללהמלחמהובשלירידהחדהבביקושיםלטיסותלארץוגםממנה.חלקמהפגיעהבענףהמלונות קוזזהעלידיהלנתתושביםמפוניםבמלונותתיירותבמימוןהמדינה,אךאלולאצורכיםשירותי תיירות כמו תיירים. הענף צפוי להמשיך ולהיפגע משמעותית ולאורך זמן כשהתושבים יחזרו למקומותמגוריהם,שכןניסיוןהעברמלמדעלהתאוששותאיטיתשלהתיירותבשוךמשברים ביטחוניים,ומהעודשהמלחמההנוכחיתחמורהמהאירועיםהביטחונייםבעבר. ענףהחקלאות,שחלקגדולממנומרוכזבאזוריהעימות,ספגמהלומתהיצעניכרתגםבגלל עזיבהזמניתשלמעלרבבתעובדיםזרים–יותרמשלישהעובדיםהזריםבחקלאות.(להרחבה ראו תיבה ה1-'.) ענף התעשייה התמודד עם סגירת מפעלים בשל מחסור בידיים עובדות ובשל סיכוןביטחוניבאזוריהעימות. משקי הבית והעסקים הקטנים הושפעו מהמלחמה כלכלית במידה הרבה ביותר. האשראי שלמשקיהבית,שירדבקצבמתוןעודלפניהמלחמה-0.9%(),ירדביתרשאתבאוקטוברלאחר שפרצה, וקפא עד סוף השנה. בגלל הפגיעה בהכנסות של העסקים הקטנים ושל חלק ממשקי הבית יזם הפיקוח על הבנקים בתחילת המלחמה מתווה, שאומץ על ידי המערכת הבנקאית, לדחייתהלוואותל3-חודשיםללאריביתועמלותלתושביםהמתגורריםבמרחקשלעד30ק"מ מרצועתעזה,למפונים,למשפחותההרוגיםולמשרתיהמילואים.דחייהדומה,תוךתשלוםריבית בשיעורהמקורישלההלוואה,אךללאעמלות,ניתנהלהלוואותשלשארהתושביםהמעוניינים בכך. מתווה זה הוארך בסוף השנה בשלושה חודשים נוספים. עד סוף 2023 נדחו תשלומים של יותרמ300-אלףהלוואות,כ30%-מהןבמסגרתהמתווהלנפגעיםהישירים.(להרחבהראודוח היציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל.)2023 על רקע הפגיעה הקשה בפעילות הכלכלית והעלייה החדה של הוצאות הממשלה עלו מדדי סיכון שונים, בהם פער התשואות בין אג"ח ממשלתית ישראלית לאג"ח ממשלתית של ארה"ב ומחיר הCDS- (איור א9-'). שתיים מחברות הדירוג המובילות הכניסו את דירוג האשראי של ישראלל"מעקבשלילי",וחברתהדירוגS&Pהורידהאתתחזיתהדירוגשלה.לנוכחאי-הוודאות הגוברת לגבי התמשכות המלחמה – המועד והאופן של סיומה והסיכון להתרחבותה – הורידה 14 מובטליםומועסקיםשנעדרוממקוםעבודתםמסיבותכלכליות. 15 להרחבתהדיוןבשוקהעבודהראופרקה'וכןסקירותשפרסמומשרדהעבודהוהמוסדלביטוחהלאומי. 18 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה חברתהדירוגמודי'סבפברואר2024אתדירוגהאשראישלישראלואתתחזיתהדירוג.זאתגם בתחילת2024הורידה חברתמודי'סאתדירוג בשל השפעת המלחמה על פניּות הממשלה והכנסת לעסוק בסוגיות ליבה כלכליות וחברתיות, האשראישלישראל. והשינויבמצבהפיסקלי.כנגדזאתהדגישהמודי'סבהודעתהכימסגרתהמדיניותהמקרו-כלכלית והמוניטריתשלישראלאיתנה. איורא '- 9 פעריהתשואותהדולריותל- 10 שיםביןישראללארה "ב, ופרמייתהסיכוןלפיCDS של5שים % קודותבסיס דצמבר2019 - דצמבר2023 180 1.8 160 1.6 140 1.4 120 1.2 100 1 80 0.8 60 0.6 40 0.4 20 0.2 0 0 תקופתהמלחמה הפערביןהתשואותשלאג " חממשלתיתישראליתלאג " חממשלתיתשלארה "ב המקור CDS : בקישראלועיבודיבקישראלעלתויבלומברג . הורדתדירוגמאשררתחששלסיכוניאשראי;מרווחיהאשראיופרמייתהסיכוןשלישראל עלו עוד לפני הורדת הדירוג. לאורך זמן, הורדת דירוג האשראי עלולה לפגוע בהשקעות במשק בשלירידהשלהחזקתגופיםזריםבאג"חשלממשלתישראל,בשלתקנותרגולטריותעלגופים פיננסייםבין-לאומיים,המגבילותאתהיקףהחזקתםבאג"חשלמדינותאוחברותהמצויותמתחת לרמת דירוג מסוימת. במקרה כזה פער התשואות לפדיון בין האג"ח הממשלתיות המקומיות לאג"חהזרותצפוילגדול,גיוסההוןשלהממשלהושלמוסדותוחברותמקומייםצפוילהתייקר, ותיתכןאףהפחתהבהשקעותהישירותשלתושביחוץבמשק. ואולם,לאחרהזעזועהראשוני,אינדיקציהלהתייצבותהייתהייסוףהשקלועלייהשלשערי המניות; בדצמבר 2023 השער הנומינלי האפקטיבי היה נמוך ב1.8%- מרמתו בספטמבר, שער החליפיןשלהשקלמולהדולרהיהנמוךב3.9%- ומחיריהמניותהיונמוכיםב1.1%-,(מדדת"א 125 בלבד,לאחרשירדוכברבאוקטוברב7.6%-),ירידהכמעטכפולהמאלהשלמדדיםבעולם איורא5-'().ההוצאהבכרטיסיאשראי,אינדיקטורלצריכההפרטית,התאוששה,וחזרהלמגמה שאפיינהאותהלפניהמלחמה(איורא10-'),והתנועהבתחבורההציבוריתחזרהלקדמותה.שוק העבודהגילהאיתנות,ושיעורהאבטלההרחבהירדלסביבהשלכ5%-(איורא10-'),ללאפגיעה משמעותיתבשיעוריההשתתפות. 19 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ב.המדיניותהפיסקליתוצעדיהממשלה בעקבותהמלחמההפכה בעקבותמתקפתהטרורבשבעהבאוקטוברהחליטההממשלהעליציאהלמלחמהכוללתבעזה, מדיניותהממשלה כוללגיוסרחבהיקףשלמילואים.במקביל,עלרקעהלחימהבאזוריהגבולבעוטףעזהובצפון, למרחיבהמאוד. החליטההממשלה,לראשונהמאזקוםהמדינה,לפנותעשרותאלפיתושביםמביתםמשיקולים ביטחוניים.פינויהאוכלוסייהוהפגיעההחמורהבתושביהעוטףוהצפוןחייבואתהממשלהלקדם מתוויסיוע,שייתנומענהלנפגעיםולמפונים.מעניםאלוהתעכבובחלקםמסיבותשונות,חלקן אובייקטיביות, בהתחשבבאירועהחריג.במקבילהתארגנוקבוצותשונותשלהחברההאזרחית כדילספקמענהחלופיבמגווןתחומים. לצדהטיפולבנפגעיםהישיריםממתקפתהטרורובמפוניםנחשפואזוריםרביםבארץלמתקפות טילים וירי רקטות בשבועות הראשונים של המלחמה. אלו הגבילו את הפעילות האזרחית ואת פתיחתמקומותהעבודה,בפרטמקומותשאיןבהםמיגוןמתאים.כמענהלכלאלהגיבשההממשלה מתוויםשלהקלותלאוכלוסיותשנפגעו.ההקלותהתייחסובתחילהלנפגעיםהישירים,ובהמשך– גםלעסקיםולאוכלוסיותשנפגעובאופןעקיףמהמלחמהבכלרחביהארץ.ההחלטותהללועיצבו בחודשיםשלאחרמכןאתהעלותהכלכליתהאזרחיתשלהמלחמהואתצעדיהשלהממשלה. כריותהביטחוןהפיסקליותשנצברוערבהמלחמהתומכותבעמידותהפיסקליתבמהלכה,אך הגידולהצפוישלהגירעון המלחמההשפיעהבאופןניכרעלתקציבהממשלה,עלצורכיהמימוןשלהועלתגובתהשווקים. המבניוהחששממשברים נוספיםבהמשךחייבואת (לפירוטעלתקציבהממשלה,ראופרקו'.)הגדלתגיוסהחובברבעוןהראשוןללחימההתבטאה הממשלהלבצעהתאמות בעלייה מתונה בלבד של התשואות על אג"ח ממשלתיות חדשות בעת ההנפקה של אג"ח בשוק תקציביות. המקומי.עםזאת,התגובההמתונהשלהתשואותנתמכהבמידהרבהבירידתתשואותבשווקים הגלובליים,ופעריהתשואות(השליליים)ביןאג"חממשלתיותשלישראללאלהשלארה"בנמחקו עדסוףהשנה.לעומתזאת,עלותהגיוסבחו"לעלתהמאוד.לצדזאת,הגידולהצפוישלהגירעון המבני והאפשרות להתממשות משברים נוספים בהמשך חייבו את הממשלה לבצע התאמות תקציביותכדילשמראתהאחריותוהאמינותשלהמדיניותהפיסקליתבעיניהשווקיםוהציבור, אךאלהבוצעורקבחלקן. העלות התקציבית הישירה של המלחמה יכולה להיות ממומנת בשילוב של דרכים שונות – העלאתמסים,הפחתתהוצאותאחרותו/אוהגדלהזמניתשלהחוב.לכלצורתמימוןישהשלכות 20 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה כלכליות: מימון באמצעות מיסוי, ובפרט מיסוי ישיר, יושת במיוחד על האוכלוסייה העובדת, ועלול לפגוע בתמריצים לעבודה; מימון באמצעות הפחתת תשלומי העברה יושת בעיקר על העשירוניםהנמוכיםשלמשקיהבית;מימוןבאמצעותהגדלתהגירעוןיעביראתהנטללציבור בשניםהבאותויפגעבעמידותהמשק;ומימוןבאמצעותהפחתתהצריכההאזרחיתיפגעבשירותי הממשלה, ועלול לצמצם תוכניות שתומכות במחוללי צמיחה עתידיים – כלומר לפגוע בצמיחה וברמתהחייםשלכללהאזרחים.משוםכךנדרשתזהירותבהרחבתההוצאות–בפרטשלאלו המתמשכות – הקצאתן כך שהן יתמכו בצמיחה בת-קיימא, תוך בחירה מושכלת של הצעדים הננקטיםלמימונןתוךאיזוןביןהמקורותהשונים. כדי להתמודד עם תוספת ההוצאות שנדרשה ב2023- אישרה הממשלה, בתקציב המעודכן לאותהשנה, תוספתתקציביתשלכ26-מיליארדש"חמהםכ12-מיליארדש"חלמימוןההוצאה האזרחית הנוספתשל הממשלהבגין המלחמה16. במסגרתזאת הרכיב הגדול ביותר היהכ3.5- מיליארד ש"ח לנושאים הקשורים בפינוי אוכלוסייה, ביניהם תשלום למלונות שבהם שוכנו המפונים, מתן שירותי בריאות וחינוך במלונות, מענקי אכלוס, וכן הארכת שיפוי שכרם של מפונים לבעלי עסקים. הוצאות משמעותיות נוספות היו סיוע לחברות היי-טק (כ1.5- מיליארד ש"ח),תוספתלתקציבהמשרדלביטחוןלאומי,למשללתגבורהמשטרה(כ1.5-מיליארדש"ח), ולמשרדהבריאות(כמיליארדש"ח). מלבדהגדלתהתקציבנקטההממשלהמספרצעדיםנוספיםלשםהקלהעלהמגזרהעסקיועל משקיהבית.במהלךחודשאוקטוברפרסםמשרדהאוצרצעדימדיניותשנועדולסייעלפעילות הכלכליתבמשקבכללולמגזרהעסקיבפרט.המהירשבהםהיהדחייתתשלומימע"מ,שהביאה לדחיית הכנסות בסך כ3.5- מיליארד ש"ח לסוף השנה. כן השתמשה הממשלה בקרן מס רכוש כדילממןסיועישירועקיףלעסקיםבהיקףשלכ5-מיליארדש"חעדסוףהשנה.מיליארדש"ח הוצאומתקציבהמוסדלביטוחלאומיעקבגידולםשלתשלומידמיהאבטלה. כחלקמהסיועיישמההממשלהמודלפיצוייםלמעסיקיםשהפדיוןשלהםירדביותרמ25%-, הממשלהיישמהמודל תעסוקתידומהלזה גם בגין תשלומי שכר ששולמו בפועל. ערוץ זה היה אמור להוות תמריץ למעסיקים לשימור שפותחבמשברהקורונה, העובדים,אךנראהשמבנההמענקיםבשילובעםההקלותבתנאיהזכאותלדמיאבטלהביציאה עםהקלותשליציאה לחל"ת לא היוו תמריץ חזק די הצורך. (הרחבה על מודל החל"ת ראו בפרק ה', ועל מדיניות לחל"ת,והוסיפהפיצוי הממשלהוצעדיה– בפרקו'.) מיידילמעסיקים שפדיונםירדביותר ג.המדיניותהמוניטריתוצעדיבנקישראל מ25%-. בנק ישראל הפעיל כלים מיוחדים בתגובה למלחמה. לוח א3-' מפרט את פעולות הבנק בזמן המלחמה ברבעון הרביעי של 2023. על רקע המלחמה והשלכותיה המהירות על השווקים התמקדה הוועדה המוניטרית בשמירת היציבות בשווקים, בדגש על שוק המט"ח, כדי למנוע פגיעהביציבותהפיננסית,שעלולהלהוביללפגיעהמתמשכתבמשק17.ערבהמלחמההאינפלציה השנתיתהתמתנה,אךנותרהמעלליעד,בשיעורשל3.8%אחוזים.עלרקעזהציינוחבריהוועדה המוניטריתבהודעותהמדיניותהמוניטריתביוליובספטמבר,לפניפרוץהמלחמה,כי"...(הוועדה) 16 לתקציבנוספוכ29-מיליארדיש"ח,וכנגדזאתבוצעוהפחתותשלכ3-מיליארדיש"חבסעיפיםאחרים. 17 https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/bernanke20130510a.htm https://www.brookings.edu/articles/should-monetary-policy-take-into-account-risks-to-financial- /stability https://www.elibrary.imf.org/display/book/9781484325940/ch006.xml 21 בנקישראל,דיןוחשבון2023 רואה היתכנות לא מבוטלת להמשך העלאה של הריבית בהחלטותיה הבאות, ככל שסביבת מפרוץהמלחמההתמקד בנקישראלבייצוב האינפלציהלאתמשיךלהתמתןבהתאםלמצופה". השווקיםהפיננסיים, עםפרוץהמלחמה(ביוםשבת)עלתהפרמייתהסיכוןבחדות,ושערהחליפיןשלהשקלמול בפרטשוקהמט"ח, הדולרנסקבמסחרהמוקדםבחו"ל.צעדיהבנק התמקדובייצובשלהשווקיםהפיננסיים,בפרט ובהפחתתאי-הוודאות, של שוק המט"ח, ובהפחתת אי-הוודאות, תוך שימוש בכלי מדיניות שונים (לוח א3-'), ותרמו תוךשימושבכלימדיניות לרגיעהבשווקים,תוךהמשךתנודתיותגבוההבהם.כעבורזמןהשקלאףיוסףבהשוואהלרמתו שונים.לפיכך,ועם ערבהמלחמה. הירידהבאי-הוודאות סביבהתרחבותהלחימה, ניכרהרגיעהבשווקים. לוחא'- 3 ריכוזפעולותבנקישראלבמלחמת"חרבותברזל": מדיניותמוניטרית בנקאות,אשראיותשלומים יעוץכלכלילממשלה  תוכניתמכירתמט"חעד30  מתווהמוסכםלדחיית  פרסוםועדכוןתחזית מיליארד דולר ,ומכירה תשלומיםוביטול/דחיית מקרו- כלכליתלפעילות בפועלשל8.5 מיליארד. עמלות. המשקלנוכחהמלחמה. עסקאותהחלףעד15 תוכניתלהקלתתנאי ניתוחיםוהערכותכלכליות    מיליארד דולר . אשראילעסק יםקטנים שלהפעילותהכלכלית בהיקףשלעד10 מיליארד בענפיםשוניםבמשק.  הפעלתמנגנוןעסקותריפו ש"ח. לגופיםמוסדייםוקרנות עבודהרציפהמולמשרדי  נאמנותכנג דאג"חממשלה. הקלותבדיווחיאשראי. הממשלההרלוונטיים  לקידוםתוכניות סיוע  הפחתתריביתבנקישראל  הקלותבהגבלהעלחשבון והתמודדותעםצורכי ב- 0.25 נק'אחוזבינואר בנק. המלחמה. 2024 . הנחיהשא פשרהמעבר  לשירותיבנקאותמר חוק ומסניפיםשלבנקים אחרים. טיפולבשימושלרעה  בכרטיסיאשראישלנפגעי המצבהביטחוני. כדילהקלעלתנאיהאשראילעסקיםקטניםוזעיריםשנפגעומהמלחמההכריזבנקישראל בנקישראלהציגתוכניות בנובמבר על תוכנית מוניטרית בהיקף של 10 מיליארד ש"ח אשר הסתיימה בסוף ינואר 2024. הקלתאשראילמשקי התוכניתהציעהלבנקיםהלוואותבריביתמסובסדתבתמורהלמתןהלוואותשהריביתהממוצעת הביתולעסקים. עליהןלאתעלהעלריביתהפריים.עדסוףינואר2024ניתנוהלוואותבהיקףשל6.3מיליארדש"ח, 45%מהםבדרוםובצפון,ושיעורהירידההממוצעבפדיוןשלהלוויםהיהגבוהבמקצתמ50%-. מפרוץ המלחמה, הציפיות לאינפלציה לטווח של שנה מהמקורות השונים נותרו ללא שינוי ניכרבהשוואהלרמתןערבהמלחמה,בתוךיעדהאינפלציה,בחלקוהעליון.במקבילירדהתוואי הצפוישלהריבית.מדדהמחיריםלאוקטובראמנםהפתיעמעטכלפימעלה0.1(נק'אחוז),אך מדדינובמברודצמברהפתיעוכלפימטה0.4(נק'אחוזבמצטבר)ביחסלציפיותולתחזיותלגביהם. התפתחות זו עולה בקנה אחד עם ממצאים אמפיריים שהתקבלו לגבי המשק הישראלי, אשר סביבתהאינפלציהירדה בתחילתהמלחמה. 22 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה לפיהםעימותצבאימשפיעעלהמשקהשפעהדיפלציוניתבטווחהקצר,בגללירידהדומיננטית לאחרהתבססות היציבותבשווקים שלהביקושיםלצדירידהמובהקתבפעילותבשלפגיעהמצדההיצע.(להרחבהראותיבהג.)2-' הפיננסייםוירידתה על רקע התבססות היציבות בשווקים הפיננסיים, התרבות האינדיקטורים להתמתנות של שלסביבתהאינפלציה סביבת האינפלציה לטווח היעד, הפגיעה המשמעותית בפעילות ובתעסוקה והמפנה הצפוי דאז הורידההוועדה במדיניות הריבית בעולם – בפרט בארה"ב ובגוש האירו, שאותתו על הורדות ריבית צפויות – המוניטריתאתריבית החליטה הוועדה המוניטרית בהחלטת המדיניות של 1.1.2024 להוריד את ריבית בנק ישראל בנקישראלב1.1.2024- ל4.5%-.זוהייתההפחתתהריביתהראשונהמאזתחילתהשלמגיפתהקורונהבמארס2020. ב0.25-נק'אחוז, ל4.5%-. 4.האתגריםהעומדיםבפניהמשקלאחרהמלחמה בעקבותהמלחמההמשקהישראליניצבבפניאתגריםמשמעותייםועלויותמתמשכות.מלחמת "חרבות ברזל" היא אירוע בטחוני בסדר גודל שונה מסבבי לחימה קודמים בשני העשורים האחרונים גם בצד הכלכלי. בנוסף, היא שונה מאוד ממשבר מגיפת הקורונה במספר מישורים משמעותיים. המלחמהבעזההיאמשברייחודילישראל,ולכןהשווקיםהגלובלייםפחותסובלנייםלעלייה בחוב של ישראל מאשר בתקופת הקורונה, שבה כל המדינות נקטו מדיניות פיסקלית מרחיבה מאוד. הדבר בא לידי ביטוי, למשל, בהתייחסות חברות דירוג האשראי להתפתחויות בישראל. זאת ועוד, ההתאוששות מהקורונה הייתה מהירה מאוד, וכמעט ללא השלכות שליליות לטווח הבינוני-ארוך, בין היתר בזכות גידול חד של הביקוש העולמי לשירותים טכנולוגיים, ענף שבו ישראל נהנית מיתרון יחסי. לעומת זאת למשבר הנוכחי צפויות להיות השלכות מהותיות גם לטווחהבינוני-ארוך,מהשהופךאתההתאוששותלמאתגרתיותר,בפרטעלרקעהשסעהחברתי בישראלבתקופהשקדמהלמלחמהוהשלכותיועלהיכולתלנהלמדיניותבראייהארוכתטווח. ההשלכותהמתמשכות,בעיקרעלצדההיצע,כוללות: 1 1 . שינוי בתפיסת הביטחון. זה יביא, ככל הנראה, לגידול משמעותי, פרמננטי, של תקציב שינויתפיסתהביטחון הביטחוןוהתקציביםהנלוויםאליו.במסגרתסיכומיהתקציבל2024-כברניתנהלמערכת והגדלתתקציבהביטחון הביטחון הרשאה להתחייב בסדר גודל שנתי של 10 מיליארד ש"ח למשך 8 שנים עבור הנדרשעלוליםלפגוע בפוטנציאלהצמיחהשל התעצמות, כצעד ביניים עד אשר ועדה מקצועית תגבש את הגודל הרצוי של תקציב המשק. הביטחוןבטווחהבינוני. חשוב לבחון את היקף ההגדלה של תקציב הביטחון באופן קבוע גם מול משמעויותיה האזרחיותוהכלכליות–הזמניותוהקבועות.תוספתהוצאהביטחוניתתחייבאתהגדלת מקורותההכנסהשלהממשלהאופגיעהבהוצאההאזרחיתבישראל,שהיאמלכתחילה נמוכהמאודבהשוואהבין-לאומית.שניהדבריםעלוליםלהעיבעלפוטנציאלהצמיחהשל המשק.כך,למשל,עצירהשלמיזמיתשתיותציבורייםאזרחייםכרוכהבפגיעהארוכת טווחבפריון;קיצוץתוכניתהחומששלהמגזרהערבי,שמטרותיהלהגדילאתהאינטגרציה של המגזר במשק הישראלי, יפגע בחינוך ובתשתיות ביישובי החברה הערבית, ובכך גם בהגדלתההכנסההלאומיתלאורךזמן;הארכהשלתקופתהשירותהסדירמעכבתאת היציאה של המשוחררים לשוק העבודה, והגדלת מספר ימי המילואים פוגעת גם היא בהיצעהעבודהבמגזרהעסקי18. 18 בפברואר2024הוגשלכנסתחוקמילואיםלקריאהראשונה.החוקמגדילמשמעותיתאתהמכסההשנתיתשלימי המילואיםלמשרתיהמילואים,ומעלהאתהגילשממנוניתןפטורמשירותמילואים. 23 בנקישראל,דיןוחשבון2023 עלאלהנוספתעלייהאפשריתבפרמייתהסיכוןשלהמשק,וכתוצאהמכך–התייקרות הגידולהצפוישלנטל המימוןשלהממשלהוהמגזרהעסקי,אםגידולןשלהוצאותהביטחוןלאילווהבצעדים הביטחוןמחייבהתאמות פיסקלייםמקזזים.אלהמהוותסיכוןמשמעותינוסףלצמיחה,כיסבירשהןיביאולירידה ושינוייםבמדיניות בהשקעההעסקית,וכפועליוצא–להחלשתהתוואישלהתפתחותפריוןהעבודהוהתוצר. הממשלה. כנגד זאת ההשקעה הגדולה של מערכת הביטחון והתעשיות הביטחוניות בפיתוח שיפורים טכנולוגיים בשדה הקרב עשויה לאפשר הרחבה של היצוא הביטחוני על רקע המתחיםהגיאו-פוליטייםבעולם.השקעהכזאתיכולה,כפישראינובעבר,להביאלפיתוח טכנולוגיותשבצדןגםתועלתאזרחיתבטווחהבינוני ארוך.- 2 2 . מציאתתחליפיםהולמיםלעובדיםהפלסטינים19.אלומהוויםכיוםכשלישמהמועסקים בענףהבנייה,הזקוקלפתרוןתחליפיהולם.הגדלתמספרהעובדיםהזריםעשויהלספק צמצוםהעסקתעובדים למשקגמישותבהיצעהעבודהבענפיהבנייהוהחקלאות,ולהוותגורםמייצבבתקופות פלסטיניםבענףהבנייה שלמתיחותביטחונית.עםזאתהנוכחותשלעובדיםזריםמצריכהמשאביםמקומיים ובענףהחקלאותמחייב לפתרונותדיורובריאותלעובדיםהללו,ועלולהליצורגםקשייםחברתיים.נושאזהצריך מציאתפתרוןתחליפי הולם. להיבחןגםבראייהביטחוניתוגיאו-פוליטיתאזורית,שכןלפתרוןשייבחרתהיההשלכה משמעותיתגםעלהכלכלההפלסטינית. 3 3 . הצורךלאפשראתחזרתהתושביםבאזוריהעימותלבתיהםולשקםאתהבתיםוהתשתיות שנפגעו, תוך שדרוג השירותים בהתאם למדיניות שקבעה הממשלה. ככל שתהליך זה יוקדם,כךתגדלהפניּותשלהתושבים,וייקלעליהםיותרלהשתלבבצורהטובהבמקומות העבודהשבהםהועסקולפניהמלחמה. 4 . אחתהתובנותשהתחדדובעקבותהמלחמההיאהעלייהבצורכיכוחהאדםשלהצבא. עליהזותכבידמאודאתהנטלשיפולעלאלההמשרתים,כפישמומחש,למשל,עלידי הגידולהניכרבמספרימיהמילואיםשאנשיהמילואיםצפוייםלשרתמדישנהובהצעה להאריך את משך שירות החובה. הארכת השירות הצבאי של הפרט, בין בחובה ובין במילואים,פוגעתבתפוקתוהמשקיתהאזרחיתופגיעהזומתעצמתבמידהגוברתוהולכת ככלשמשךהשירותשלומתארך.יתרעלכן,שירותמילואיםממושךפוגעגםבתעסוקת בנות\בניהזוגשלהמשרתים(ראופרקה',סעיף4א).לפיכך,ככלשהגדלתנטלהשירות תתחלקעלפנימספרמשרתיםגדוליותר,מביןהמיועדיםלשירותביטחון(מלש"בים), כךתפחתהפגיעההכלכליתבכלאחדמהםוכןהפגיעההמצרפיתבמשק.הרחבתמעגל המשרתיםבצבא,בכללזהמקרבהאוכלוסייההחרדית–במסגרתמתווהמוסכםלגבי אופי התהליך - תאפשר אפוא לענות על צורכי הביטחון הגדלים תוך מיתון הפגיעה במשרתיםובמשק20. עלאלוישלהוסיףאתהאתגריםוהרפורמותשנדרשובמשקעודלפניהמלחמהלשםהתמודדות עם בעיות יסוד ארוכות-טווח. אתגרים אלו, התלויים זה בזה, הוצפו בעבר על ידי בנק ישראל, וכןעלידימוסדותכלכלייםאחריםוארגוניםבין לאומיים:- 1 1 . פריוןעבודהנמוךמהממוצעבמדינותהמפותחות,בפרטבענפיםהלא-סחירים. 2 2 . רמתמיומנויותבסיסיותנמוכהשלעובדיםואי-שוויוןגבוהביןבעליהמיומנויותהשונות. 3 3 . שיעוריתעסוקהנמוכיםבמיוחדשלנשיםערביותוגבריםחרדים. 19 נושאזהמנותחבהרחבהבתיבהה1-'בדוחזה. 20 סוגיית הגיוס מעוררת כידוע גם שאלות חברתיות ומשפטיות בדבר השוויון בנטל במדינה של כלל האוכלוסיות, אולםהדיוןהנ"לבפרקזהמתמקדבהיבטיםהמשקיים-כלכלייםבלבדשלצרכיהבטחון. 24 פרקא':המשקוהמדיניותהכלכליתבשנתמשברחברתיומלחמה 4 4 . מחסורבידעבסיסיהנדרשלשםהשתלבותבשוקהעבודהבשלהעדרלימודיליבהבבית הספרבקרבגבריםחרדים. 5 5 . צורךבשדרוגוהרחבהשלהתשתיותהפיזיותבמשק,בייחודשלתשתיותתחבורהלהסעת המונים. 6 6 . שיעורעוניכפולמהממוצעבמדינותה.OECD- 7 7 . גידול האוכלוסייה בקצב הגבוה ביותר מבין מדינות הOECD- (כ2%- לשנה, לעומת 0.6%בממוצעבאותןמדינות)מאתגרעודיותראתהמדיניותהפיסקלית.לצדתרומתו לצמיחה העתידית, גידול האוכלוסייה מוליך לצרכים גבוהים במיוחד בתחום החינוך, הבריאות והרווחה, ביקוש רב לדיור, עומס על התשתיות הפיזיות וצפיפות אוכלוסייה גבוהה,שיילכוויגדלובשניםהקרובות,בפרטבאזוריביקוש. כמענה לאתגרים אלה הגיש בנק ישראל לממשלת ישראל בשנת 2019 דוח מקיף ומפורט, ובו המלצותקונקרטיותבדברמהלכיםשעלהממשלהלנקוטכדילשפראתפריוןהעבודהואתרמת החיים בישראל בטווח הארוך21. בעקבותיו הוגשו דוחות נוספים בשנים 2021 ו22.2023- עלות יישוםההמלצותהיאכ3-אחוזיתוצרבשנה,והתשואההצפויהשלמהלכיםאלובמונחיצמיחה היאגבוההמאוד–מעל20אחוזיתוצרבטווחהבינוני-ארוך.הניתוחבדוחמראהשניתןלממן אתהצעדיםהמוצעיםרקחלקיתבאמצעותהגדלתהגירעוןהמבניבלישיחסהחובלתוצריעלה לרמות גבוהות. לכן יישום תוכנית כזאת מחייב החלטות פיסקליות לא פשוטות לגבי צמצום הוצאות אחרות של הממשלה, כאלו שאינן תומכות בצמיחה ארוכת טווח, ו/או העלאת נטל המסכדילממןאתההשקעה.צעדיםאלויפגעובהכנסההפנויהשלהציבורבטווחהקצר,אולם יאפשרוצמיחהבתקיימאורמתחייםגבוההיותרבשניםהבאות. דומה שהאתגרים למשק הישראלי לא פחתו מאז פרסום הדוח ב2019-, אלא אף התחדדו. הנטל הביטחוני הכבד, שצפוי להיות מושת על הציבור, ידרוש כנראה משאבים ציבוריים לא מבוטלים,והעלייהבסיכוניםהגיאו-פוליטייםשלישראל,כפישהםנתפסיםבעולם,מגדילהאת עלויותהמימון. לנוכחאתגריםאלהעלהממשלהלוודאשהתקציביםבשניםהקרובותיהיומוכווניםלצרכים החשובים ביותר הניצבים בפני המשק. יתר על כן, חשוב לצמצם תקציבים אשר עלולים לפגוע בתמריצים של שילוב אוכלוסיות חדשות בשוק העבודה ובמטרות ארוכות טווח נוספות. ככל שתקציביהממשלהישקפוכלליםאלו,כךהםיסייעולמשקבטווחהבינוני-ארוךוגםיפַנומקורות לשםמזעורהעלייהבנטלהמסים,בגירעוןובחוב.יתרעלכן,השווקיםבארץובעולםוגםהגופים הכלכליים והפיננסיים הבין-לאומיים, הבוחנים את ישראל, יגיבו על תקציב אחראי, המותאם ליעדיםהמקרו-כלכליים,בסובלנותרבהיותרמאשרעלתקציבלאיעיל,המכילסעיפיםשאינם תומכיצמיחה.עלהממשלהלנצלאתהתנאיםהכלכלייםהטוביםששררועםפרוץהמלחמהכדי לייצבאתהמשקולהובילאותו,בהתאוששותממנה,לצמיחהרחבהובת-קיימא. 21 "דוחמיוחדשלחטיבתהמחקר:העלאתרמתהחייםבאמצעותהגדלתפריוןהעבודה".)2019( 22 "תוכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק: ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלה ומסגרת פיסקאליתלמימונם"2021( "ציריפעולהאסטרטגייםמומלציםלממשלה");.)2023( 25 בנקישראל,דיןוחשבון2023 26 פרקב' הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה מלחמת "חרבות ברזל" פגעה בפעילות הכלכלית דרך ערוצים רבים. היא צמצמה את • היצעהעבודהבמשק,גרמהפגיעהחמורהבענפיהבנייה,החקלאותוהתיירות,והביאה לצמצום הביקושים לצריכה ולהשקעה. בהתאם לכך התוצר התכווץ ברביע הרביעי ב5.6%-20.7%(במונחיםשנתיים)וכךהצמיחהב2023-הסתכמהב בלבד.2%- עדתחילתהמלחמההמשקהיהבסביבתתעסוקהמלאה,סביבהשהגבילהאתצמיחתו • לקצבנמוךבמקצתמהממוצעארוךהטווח,לאחרגידולמהירשלהתוצרבשנים–2021 .2022 בנק ישראל העלה את הריבית לנוכח האינפלציה הגבוהה מהיעד ועל רקע סביבת • התעסוקה המלאה, וזו ריסנה, כמצופה, את הביקוש לצריכה פרטית, בעיקר משום שהעלתה את מחיר האשראי, ובמיוחד את תשלומי הריבית לבעלי משכנתאות בריבית משתנה. בזכות רמת הפעילות הגבוהה ושוק העבודה ההדוק עד המלחמה, ולמרות עליית • הריבית,גדלוההשקעותומלאיההוןבמשק. העודף בחשבון השוטף נותר יציב בשלושת הרבעונים שלפני המלחמה. הפיחות בשקל • תרם ככל הנראה לירידת הביקוש ליבוא מוצרי צריכה והשקעה, ולרווחיות היצוא ולגידולו.מנגד,ההכנסותמיצואשירותיההובלהפחתוב4-מיליארדדולרבשלירידת מחיריההובלההימיתוזהקיזזאתהשפעתהפיחותעלהחשבוןהשוטף. מפרוץ המלחמה היבוא ירד ירידה חדה, כתוצאה מירידת הביקושים במשק. הירידה • ביצוא הייתה מתונה יותר, ונבעה בעיקר מירידת התיירות. כך העודף בחשבון השוטף גדלמאודברביעהרביעי. 27 בנקישראל,דיןוחשבון2023 1.ההתפתחויותהעיקריות התוצר צמח בשנת 2023 ב2.0%- השנה התחלקה לשני חלקים – לפני מלחמת "חרבות ברזל". התוצרצמחבשנת2023 ואחרישפרצהב1.7.10.23-לפניהמלחמההמשקצמחבשיעורנמוךמעטמןהממוצעהרב-שנתי ב2.0%-.לפניהמלחמה הואצמחב3.8%-, של ישראל: התוצר בשלושת הרביעים הראשונים של השנה היה גבוה ב3.8%- ביחס לתקופה ובמהלכההצמיחה המקבילהאשתקד(לוחב1-'),בזכותצמיחהגבוההבסוף2022,אךבמהלךהרביעיםהראשונים הייתהשלילית. שלהשנהקצבהצמיחהלאעלהבאףרביעעל3.0%(במונחיםשנתיים).שוקהעבודההיההדוק, מהשהתבטאבהאצתעלייתושלהשכר,וגידולהשלההשקעההיהמהירמזהשלהתוצר.שינויי החקיקהשהממשלהקידמהעוררומחאהציבוריתרחבה,ולוו בהמשךפיחותהשקל,גםבמונחים ריאליים, ובביצועי חסר בשווקים הפיננסיים. האינפלציה, שעמדה בתחילת השנה על 5.4%, התמתנה במשך השנה, אך לשם כך נדרש בנק ישראל להעלות את הריבית עד 4.75%. לעומת זאת,בעתהמלחמההצמיחה–במיוחדבמגזרהעסקי–הייתהשלילית,האבטלההרחבהעלתה ל8.5%-,הביקושיםלצריכהפרטיתולהשקעהקטנובחדות,היצואירד,בעיקרבתחוםהתיירות, ורק הצריכה הציבורית עלתה מאוד, בשל עלויות המלחמה. במהלך הרבעון ניכרה התאוששות בחלקמתחומיהפעילות. ההיצע המצרפי במשק המשיך לגדול עד המלחמה. שיעורי ההשתתפות והתעסוקה בגילי ההיצעהמצרפיבמשק העבודה העיקריים עלו ב2023- לפני המלחמה, ל81.5%-, ו79.0%-, בהתאמה (לעומת 80.4% המשיךלגדולעד ו77.7%- ב2019- ו81.2%- ו78.6%- ב2022-). שיעור האבטלה בגילי העבודה העיקריים ירד המלחמה.מדדישוק ל3.1%-,ושיעורהניצולתשלגורמיהייצורבתעשייהנעסביב84%(דומהלשיעורהבשנת2022 העבודההגיעולרמה גבוהה,ומלאיההוןגדל וגבוהבמקצתמאשרלפניהקורונה)–מצבשהעידעלסביבתתעסוקהמלאה.מלאיההוןבמגזר בקצבמהיר. העסקיהמשיךלגדול,וזאתבקצבגבוהאףיותרמאשרבשניםהאחרונות.גידולו,בזכותהביקושים הגדליםוהניצולתהגבוההשלגורמיהייצורהקיימים,שימשלהרחבתכושרהייצורשלהמשק. הביקוש המצרפי עלה ב2023- לפני המלחמה בקצב איטי יותר מאשר בשנתיים הקודמות. קצבגידולושלהביקוש הגורמיםהעיקרייםשהאטואותוהיועלייתהריביתוהחולשהשלהסחרהעולמי.בפרט,הצריכה המצרפיב2023-,לפני הפרטית גדלה בקצב איטי מאוד, והייתה הרכיב העיקרי שמיתן את צמיחת התוצר, והצריכה המלחמה,היהאיטי יותרמאשרבשנתיים לנפש אף קטנה. האטת הביקושים האמורה, ועמה המשך ההתרחבות של ההיצע, צמצמו את הקודמות. עודפיהביקושבמשקבאופןמדוד,אךמספיקכדילתמוךבהאטהשלקצבהאינפלציה(פרקג'). מפרוץהמלחמההפעילותהכלכליתנפגעהפגיעהחמורה.בשבועותהראשוניםכללהפעילות הפעילותהכלכליתנפגעה במשק צומצמה. המלחמה פגעה באופן ישיר בענפי החקלאות (בעוטף עזה ובצפון בגלל פינוי מאזפרוץהמלחמה תושבים),הבנייה(בגללסגירתאתריבנייהבידירשויותמקומיות)ובתיירות.כמןכן,המלחמה פגיעהחמורה.היצע פגעה מאוד בהיצע העבודה במשק במספר דרכים: סגירה מלאה או חלקית של מערכת החינוך העבודהבמשקירד, באוקטוברחייבההוריםרביםלהישארבביתעםילדיהם,עובדיםפלסטיניםלאנכנסולישראל, וענפיהבנייה,התיירות חלקמהעובדיםהזריםעזבוזמניתבשלחששותמהמצבהביטחוניוגיוסמילואיםנרחבוממושך והחקלאותנפגעומאוד. צמצםאתכוחהעבודההזמיןלמגזרהעסקי. התקופהשלפניהמלחמההנדונהבפרקזההיאשלושתהרבעוניםהראשוניםשל2023.הצמיחהבתקופהזוהיא 1 ביחסלתקופההמקבילהאשתקד.תקופתהמלחמההנדונהבפרקהיאהרביעהאחרוןשל.2023 28 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה לוחב1-' מדדיםבחריםלפעילותהמשק,2007עד2023 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( שלושתהרביעים 2007עד הראשויםשל 2019 2020 2021 2022 2023 1 2022 3 2023 התוצרהמקומיהגולמי 3.9 3.8 -1.5 9.3 6.5 2.0 3.8 התוצרלפש 2.0 1.8 -3.2 7.6 4.4 -0.1 1.5 השימושיםהמקומיים 4.2 4.1 -2.7 10.7 7.4 -0.1 2.2 שיעורהאבטלה)גילים64-25 רמה(, 5.0 3.4 3.8 4.6 3.3 3.0 3.1 שיעורהאבטלההרחבה)גילים64-25 רמה(, 5.9 3.4 13.2 7.5 3.6 4.4 3.4 השכרהריאלילמשרתשכיר 1.3 2.0 7.5 0.7 -1.5 2.0 1.2 העודףבחשבוןהשוטף)באחוזיתוצר( 3.3 3.4 4.9 4.0 3.9 5.0 3.9 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי2 -2.2 -2.5 -3.1 -3.9 -0.8 9.4 8.9 1ממוצע15השיםהאחרו ות. 2עלייהפירושהפיחות. 3הרמהבתקופהזואושיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים,לפיהעיין. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 2.תנאיהרקע האירוע המשמעותי ביותר לסביבה המקרו-כלכלית ב2023- היה פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" האירועהמשמעותי בשבעה באוקטובר, כשארגון החמאס פלש לישראל במתקפת טרור רצחנית, ובעטיה הכריזה ביותרלסביבההמקרו- ישראל על מלחמת "חרבות ברזל". באותה עת פתח ארגון חיזבאללה בירי על ישראל מהצפון. כלכליתב2023-היה פרוץמלחמת"חרבות אירועיםאלוהביאולפינויממושךשלתושביעוטףעזהויישוביגבולהצפון,לסגירתבתיהספר ברזל". במרכזובדרוםבמהלךמרביתחודשאוקטובר,לגיוסםשלמאותאלפיחיילימילואים,לביטול מרביתהטיסותלישראלוממנהולשיבושיםנוספיםבפעילותהכלכלית. מ2022-עדפרוץ תנאיהרקעשהשפיעועלהמשקעדפרוץהמלחמההצביעועלמשקשהיהבתהליךשל"נחיתה המלחמההיההמשק רכה". בסוף שנת 2022 המשק כבר היה בסביבת תעסוקה מלאה, לאחר צמיחה מהירה בשנים בתהליךשל"נחיתה 2022–2021.ביקושיםגבוהיםוסביבתתעסוקהמלאההמגבילה,בדרךכלל,אתקצבהצמיחה, רכה".האינפלציהעלתה, צפויים להוביל לעליית האינפלציה. האינפלציה בעולם ובישראל החלה לעלות ב2021-. לפיכך ועלכןהעלהבנקישראל העלהבנקישראלאתשיעורהריביתהמוניטריתבקצבמהיר,מ0.1%-בתחילת2022עד4.75% אתהריביתכדילרסןאת באוגוסט2023 מהשהעלהאתהריביתהריאליתמ1.7%-,בתחילת2022עד2.3%במאי2023. הביקושים,ודרכם–את העלאותהריביתנועדהלרסןאתהביקושיםואתהאינפלציה. האינפלציה. על כך נוספו מספר זעזועים עולמיים שהגבילו את קצב הצמיחה בעולם ובישראל, ובהם בעיותבשרשראותהאספקהב2020-ו2021-וזעזועיםבמחיריסחורותבעקבותהפלישההרוסית הסחרהעולמיגדל לאוקראינה ב2022- גידול הסחר העולמי ב2023-. היה נמוך ביחס למרבית השנים הקודמות, ב2023-בקצבאיטי. והסחרבסחורותאףהתכווץ2024(JanuaryWEOIMF).הצמיחהבמדינותהמפותחותהואטה ב2022- ועוד יותר ב2023-, האינפלציה עלתה לרמה גבוהה ב2022-., והחלה לרדת בקצב איטי ב2023- שיעוריהריביתעלומאודב.2022-. לצדתנאיהרקעהכלכלייםליווהאתהמשקהישראלימתחילת2023ועדפרוץהמלחמהמשבר מתחילת2023ועדפרוץ פוליטיוחברתיחמור.בתחילת2023פעלההממשלהלהנהגתשינוייחקיקהמשמעותייםבמערכת המלחמהשררמשבר פוליטיוחברתיחמור המשפט.אלההביאולהתנגדותציבוריתרחבה,אשרנמשכהעדתחילתהמלחמה.תהליכיםאלו בעקבותשינוייהחקיקה התבטאובהתחזקותמגמתהפיחותהנומינליוהריאלי,שהחלהבאמצע2022,ובביצועיחסרבשוקי המשפטייםשקידמה ההון.הםהתבטאוגםבהבעתדאגהבחברותדירוגהאשראיובארגוניםהכלכלייםהבין-לאומיים, הממשלה. והביאולירידתהסנטימנטהעסקי,במיוחדבמגזרההיי-טק. 29 בנקישראל,דיןוחשבון2023 3.המקורותוהשימושיםבמשק לפניהמלחמהצמח בצד המקורות – התוצר צמח מתחילת 2023 ועד המלחמה ב3.8%-, שיעור שביטא התכנסות התוצרב3.8%-והפעילות איטית לרמת התוצר הפוטנציאלי לנוכח סביבת התעסוקה המלאה והריסון המוניטרי, אך הכלכליתהייתהמוטת רמתו עד המלחמה הייתה גבוהה מהרמה הנגזרת ממגמתו ארוכת הטווח (לוח ב2-'). הפעילות תוצר. הכלכלית הייתה מוטת תוצר, כך שחלק היבוא במקורות של המשק ירד, אולי בהשפעת פיחות השקל,שייקראתהיבוא. בצדהשימושים–רקההשקעה,המהווהכ20%-מהשימושים,גדלהבקצבמהיר.היאתרמה רקההשקעה,ששיעורה בתקופהזומחציתמגידולםשלהשימושים(איורב1-'),ובזאתפעלהלהישארותהתוצרמעלמגמתו בשימושיםכ20%-,גדלה איורב2-'().לכךתרםגםהיצוא,שאמנםצמחבאותהתקופהבקצבאיטי,כחלקממגמתההאטה מהר. בעולם, אך רמתו הייתה עדיין גבוהה. הצריכה הפרטית והצריכה הציבורית גדלו בקצב איטי, ועלרקעצמיחתןהמצטברתהאיטיתבשניםהקודמותמיתנואתרמתהתוצרביחסלמגמתה. לוחב2-' התפתחותהמקורותוהשימושים,2007עד2023 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( שלושתהרביעים 2007עד הראשויםשל 2019 2020 2021 2022 2023 1 2022 2 2023 התוצרהמקומיהגולמי 3.9 3.8 -1.5 9.3 6.5 2.0 3.8 היבואללאאיותומטוסיםויהלומיםוללאהיבואהביטחוי 5.4 3.5 -7.0 18.7 12.4 -7.2 -4.1 השימושיםבמקורותהמשק 4.2 3.8 -2.9 11.6 7.6 0.1 2.0 השימושיםהמקומיים 4.1 4.1 -2.7 10.7 7.4 -0.1 2.2 מזה:הצריכההפרטית 4.0 4.0 -7.4 11.5 7.4 -0.8 1.7 ההשקעהבכסיםקבועים)למעטאיותומטוסים( 4.5 4.1 -1.9 14.1 10.7 -3.1 5.4 ההשקעהבמלאיללאיהלומיםוחברותהזק)אחוזיתוצר( 0.4 0.2 0.0 0.0 0.2 0.1 0.1 התוצרשלחברותההזק 5.8 30.7 12.1 33.1 22.3 -23.3 -14.6 הצריכההציבוריתלמעטהיבואהביטחוי 2.9 2.8 2.5 4.6 1.0 7.2 2.2 היצואללאיהלומיםוחברותהזק 5.9 4.2 0.6 12.2 9.7 0.3 2.1 1ממוצע15השיםהאחרוות. 2הרמהבתקופהזואושיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים,לפיהע יין. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. לאחרפרוץהמלחמההתחוללהתפניתבהתפתחויות2.מרביתהשימושיםקטנובחדותרבה ברביעהאחרוןשל2023, ברביעהרביעי.לעומתזאתהצריכההציבוריתצמחהברביעזהב17.7%-,והחליפהחלקניכרמיתר שבופרצההמלחמה,ירד השימושים.חלקמהחלפהזונבעממעברשלגורמיייצורוביקושיםמהמגזרהפרטיאליה,ובהם התוצרב5.6%-,ומרבית השימושיםקטנובחדות; תשלוםשכרלחייליהמילואיםותשלוםעבורהמלונותלמפונים,וחלקנבעמהגדלתביקושיםשל רקהצריכההציבורית הממשלה,ביניהםלציודצבאיואזרחימייצורמקומי.כתוצאהמאלהירדהתוצרהעסקיברביע עלתה,וזאתבמהירות. הרביעי בשיעור חד של 9.8%, ואילו התוצר הכללי ירד בשיעור מתון יותר של 5.6% עקב גידול של בתוצרהשירותיםהציבוריים.11.2% השיעוריםבפסקהזוהםשיעורישינוירבעונייםבמונחיםרבעוניים.זאתשלאכמוביתרהפרק,שבושיעורישינוי 2 מוצגיםבמונחיםשנתיים. 30 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה איורב '- 1 השיו יים בשימושים של מקורות המשק בשים2019-2023 וב שת2023 עדל מלחמה1 בסוגריים : התפלגות השימושים בשת2022 %)מהשימושים ( 6.0 5.1 סה"כ 5.0 1.7 4.0 2.6 0.5 3.0 סה"כ 0.5 1.5 2.0 0.4 0.4 סה"כ 0.7 1.0 1.4 1.3 1.0 0.0 -0.6 -0.3 -1.0 ממוצע2019 - 2022 2023 לפיהמלחמה * 2023 סה"כ יצואלמעטחברותהזקויהלומים )24% ( צריכהציבוריתלמעטיבואביטחוי )16% ( צריכהפרטית )39% ( השקעהבכסיםקבועיםלמעטאיותומטוסים )20% ( 1 1% מהשימושיםבשת2023 שווהלכ- 20.5 מיליארדש "ח. * ביחסלתקופההמקבילהאשתקד . המקור : הלמ "ס ועיבודיבקישראל . איורב '- 2 שיעורהסטיהשלרמתהתמ " גממגמתטרוםמשברהקורוה )ב- (% והתרומההחשבואית שלהשימושיםהעיקרייםוהיבוא1 , 2019 - 2023 ) שתי2020-2019 , רבעוי2023-2021 ,מוכהעותיות 0, =רמהלפימגמתטרוםהמשבר ( 12.5% השקעהבכסיםקבועים , ללאאויותומטוסים שים : רביעים : 10.0% 2023-2021 2019 ו- 7.5% יבוא , ללאיבואביטחוי , 2020 אויותומטוסים 5.0% ויהלומים צריכהפרטית 2.5% 0.0% יצואסחורותושירותים , ללאחברותהזק -2.5% ויהלומים -5.0% צריכהציבורית , ללאיבואביטחוי -7.5% הפרשיםסטטיסטים * -10.0% -12.5% התוצר -15.0% -17.5% 1 כאשר היבואמוךמהמגמה , התרומהלתוצרהיאחיובית . * התאמותלרכיביםלאכלוליםולחיבורשלתויםמוכיעותיותעםעותיותשוה . המקור :הלמ" סועיבודיבקישראל . 31 בנקישראל,דיןוחשבון2023 4.השימושים א.הצריכההפרטית הצריכההפרטיתגדלהב2023-לפניהמלחמהב1.7%-בלבד(ירידהשל0.5%לנפש),והפערבין הצריכההפרטיתגדלה רמתהלזושהייתהצפויהלפיצמיחתהארוכתהטווח–צמיחהדומהלזושלהתוצר(לוחב2-') לפניהמלחמהב1.7%- הלךוגדל(איורב3-'– לוחב3-',).צמיחהאיטיתזו,יחדעםהפיחותהריאלישלהשקל,התבטאו בלבד,בעיקרבגללקצב בירידהשליבואמוצריהצריכההחלמאמצע2022.הפיחותככלהנראההשפיעבמידהרבהעל הצמיחההאיטישל צריכתהשירותים. ירידת הצריכה של מוצרים בני קיימא ובני קיימא למחצה, שכן מרביתם מיובאים. שלא כמו הירידה בצריכת מוצרים, שבאה לאחר עלייה מהירה קודם לכן, צריכת השירותים ירדה מאוד בתקופתהקורונה,והתאוששהרקחלקית.צריכתשירותיתחבורה(במיוחדטיסותלחו"ל),שירותי אמנות, בידור ופנאי ושירותי הסעדה ואירוח המשיכה להיות נמוכה משמעותית מהמצופה לפי צמיחתהארוכתהטווח. לוחב3-' הביקושהמקומי:תאיהרקעומדדיםעיקרייםלהתפתחותו,2007עד2023 שיעוריהשי)ויהשתייםבאחוזים( שלושתהרביעים 2007עד הראשויםשל 2019 2020 2021 2022 2023 1 2022 2 2023 הצריכההפרטית 3.6 4.0 -7.4 11.5 7.4 -0.8 1.7 מזה:הצריכהלמעטביקיימא 3.4 4.0 -8.0 10.7 7.2 -0.2 1.8 מזה:צריכתביקיימאלמחצה 5.8 4.4 -3.7 30.1 2.4 -12.4 -9.2 צריכתשירותים 3.2 4.3 -23.1 16.3 15.9 -0.5 4.3 צריכתבי-קיימה 5.8 4.3 -0.5 19.2 9.2 -6.8 -1.4 ההכסההפרטיתהגולמיתהפויהמכלהמקורות 4.1 5.0 5.6 3.9 4.3 5.8 8.6 האשראילמשקיהבית 7.4 5.2 4.4 8.4 14.9 5.5 6.4 מזה:האשראילמשקיהביתשלאלדיור 5.8 2.3 -1.9 3.3 12.1 0.8 2.0 הריביתהריאליתלשה)אג"חממשלתיות,רמה( -0.3 -0.8 0.1 -1.9 -1.4 1.6 1.6 ערךתיקהכסיםשלהציבור 6.4 6.6 5.7 15.6 5.2 2.7 2.0 החיסכוןהפרטי 5.6 7.4 30.5 -6.2 -0.2 16.9 21.5 המדדלאמוןהצרכים 4.0 -0.4 -14.0 12.1 -4.7 -2.8 -2.6 ההשקעהבכסיםקבועים)למעטאיותומטוסים( 5.0 4.1 -1.9 14.1 10.7 -3.1 5.4 האשראילמגזרהעסקי 4.0 3.6 2.2 7.7 14.8 8.8 הריביתהריאליתל10-שים)אג"חממשלתיות,רמה( 1.1 0.0 -0.5 -0.8 0.1 1.2 1.1 מדדמהליהרכש)רמה( 50.0 51.3 48.5 52.6 51.1 49.1 49.2 הצריכההציבוריתלמעטהיבואהביטחוי 3.2 2.8 2.5 4.6 1.0 7.2 2.3 סךהמסים)רמה(3 30.6 30.0 29.5 32.2 32.6 29.8 הגירעוןהכוללבתקציבהממשלההרחבה)רמה(3 4.4 4.5 11.4 5.3 1.8 6.7 1ממוצע15השיםהאחרו ות. 2הרמהבתקופהזואושיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים,לפיהעיין. 3באחוזי תוצר. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,סקרמהליהרכששלארגוןמהליהרכשובקהפועלים,ועיבודיב קישראל. 32 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה איורב '- 3 מיליארדי אחוזי הצריכההפרטיתהריאליתלפירכיביםעיקריים ,* מגמתהושיעורהצריכההפרטיתמתוךהתוצר 2015, - 2023 ש"ח תוצר )מיליארדיש " חבמחיריםקבועיםשל2015 ,אחוזיתוצרריאלי ( 55.0% 1,000 877 877 54.5% 900 842 807 31 31 774 32 54.0% 800 88 89 24 83 19 18 81 53.5% 700 48 69 53 46 15 15 66 15 63 41 51 68 65 12 39 53.0% 600 38 55 40 35 33 280 267 268 52.5% 500 235 257 248 202 240 228 217 52.0% 400 51.5% 300 386 387 51.0% 200 371 381 358 352 330 339 319 308 50.5% 100 50.0% 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2023 לפי המלחמה † צריכהשוטפתללאשירותים צריכתשירותים *בי קיימה כוללריהוט , תכשיטיםושעוים , ציודחשמליואחרוכלירכב ; ביקיימה למחצה צריכהשוטפתללאשירותים כוללהלבשהוהעלה ; כוללדיור , דלק , חשמלומים , צריכתביקיימהלמחצה מזון , משקעותוטבק ; צריכתשירותים כוללתחבורה , מסעדותובתימלון , חיוך , בריאות , צריכתביקיימה אומות , בידורופאי , תקשורת , שירותירווחהוסעד ; אחר כוללצריכתישראליםבחו" ל אחר פחותצריכתזריםבישראלבתוספתהוצאהלצריכהשלמלכ " ריםפרטיים . הצריכההפרטיתהצפויהלפימגמתטרוםהמשבר † במוחיםשתיים . המקור : הלמ " סועיבודיבקישראל צריכהפרטיתכאחוזמהתוצר ) צירימין ( איורב '- 4 הצמיחהבצריכההפרטיתהריאליתלפש : הערךבפועל , הערךהחזוי , ותרומתהמשתיםהמסבירים לערךהחזוי ) במוחיםשתיים )2015( עד2023 ו- 2023 לפיהמלחמה (* 10.0 8.0 6.0 4.0 2.0 0.0 -2.0 -4.0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2023 לפי המלחמה † התמורהלעבודה מסיםישירים הכסיםהפיסייםטו ערךהדירות הסחרהעולמי כיסתתיירים תשלומיהעברה הצריכהבפועל ערךחזוי * בשת2020 הצריכההפרטית הריאליתלפשירדהב- 9.5% . †ביחסלתקופההמקבילהאשתקד . המקור : ברק א')2017 (ועיבודיבקישראל . מספרגורמיםמסביריםאתגידולה האיטישלהצריכההפרטית.הראשוןהואירידהריאלית הירידההריאלית בערךתיקהנכסיםשלהציבור(נטו)ב3.2%-ב2023-לפניהמלחמה,ככלהנראהבהשפעתתהליכי בתיקהנכסיםנטושל החקיקה שהממשלה קידמה באותה תקופה. שימוש במודל של ברק 3)2017( לכימות הגורמים הציבורהייתההגורם העיקרילירידתהצריכה המשפיעים על הצריכה הפרטית בישראל מצביע על ירידה צפויה של כ1.6%- בצריכה הפרטית הפרטית. ב2023-לפניהמלחמה.עלפיהמודלירידתערךתיקהנכסיםהיאהגורםהעיקרילירידתהצריכה, בעודשהתמורהלעבודהותשלומיההעברההגדילואותה(איורב4-').ניתןלראותבאיורשהמודל מסבירהיטבאתהשינוייםבצריכההפרטיתלפנימשברהקורונהוב2023-.כיווןשהואמאבחן שינוייםהקשוריםלגורמיםארוכיהטווחבכלכלה,הוא(כמומרביתהמודלים)אינויכוללהסביר אתהשינוייםהחדיםבתקופתמשברהקורונה. א'ברק2017()."פונקצייתהצריכההפרטיתבישראל",בנקישראל,סדרתמאמריםלדיון2017.04 3 33 בנקישראל,דיןוחשבון2023 גורםשנילשיעורההאיטישלצמיחתהצריכההפרטיתהואעלייתשיעורהריביתבמשק.אחוז עלייתהריביתבמשק העלתהאתהריביות גבוהמאודמההלוואותבישראל,ובכללןהמשכנתאות,הואבריביתמשתנה;לכןעליותהריבית עלהמשכנתאות,וכך השפיעהכמעטמיידעלההכנסההפנויה לצריכהשלמשקיהבית.- הקטינהאתההכנסה מבדיקה שנערכה על בסיס נתונים ממאגר נתוני האשראי עולה כי סך החזרי המשכנתאות הפנויהלצריכה. (קרן+ריבית)שלמשקיהביתעלהבשלושתהרביעיםהראשוניםשל2023ב16%-ביחסלרביעים המקביליםב4;2022-זוהיעלייהשקליתשלכ4.3-מיליארדש"ח,שהםכ0.7%-מהצריכההפרטית, וכ13%- מהפער בין הצריכה הפרטית למגמתה ב2023-. עליית התשלומים האלה מקטינה את ההכנסההפנויה-לצריכהשלמשקיהבית(ראופרקד'בדוחזה).מעברלהשפעהישירהזוגרמה עלייתהריביתלחלקממשקיהביתלהקדיםולפדותהלוואות,ולחלקמהם(שכמובןלאנצפה)– לדחותצריכהכלשהיולאלקחתהלוואהבסביבתהריביתהנוכחית(לפירוטראותיבת"השינוי בנטל החוב של משקי הבית בעקבות עליית ריבית בנק ישראל" בפרק ד' של דוח זה). האשראי למשקיהביתשלאלדיורעלהב2023-לפניהמלחמהב2%-בלבד(לעומתגידולממוצעשל4.6% לשנהבשנים2019–2014).אותהעלייתריביתגםתמרצהחלקממשקיהביתלהגדילאתחסכונם מעברלצמצוםהאשראי. החולשה בצריכה הפרטית של שירותים משותפת למרבית מדינות הOECD- איור ב5-'.א החולשהבצריכה מציגאתהצריכההפרטיתשלשירותיםביחסלמגמתהבישראלובמדינותהOECD-האחרות5. הפרטיתשלשירותים משותפתלמרביתמדינות ברביעהשלישישל2023היאהייתהעדייןמתחתלמגמתהבכלהמדינותהאמורות,בדומהלמצב ה.OECD- בישראל.לשםהשוואה,איורב5-'במציגאתצריכתהמוצריםבאותןמדינות.ניתןלראותשצריכת המוצריםחזרהלמגמתהמיידעםהיציאהממשברהקורונהוחזרהלרדתרקב2022-,עםעליות האינפלציהושיעוריהריביתבמדינותהמפותחות.כךהתפתחהגםצריכתהמוצריםבישראל. לאחר פרוץ המלחמה ירדה הצריכה הפרטית ב7.6%- ברביע, בעיקר בגין רכיב השירותים. ברביעהאחרוןשל2023, הירידההחדהמוסברת,מצדהביקוש,בהימנעותוחששמיציאהובילוי,ומצדההיצע–מסגירת שבופרצההמלחמה, ספקי השירותים על פי הנחיות ההתגוננות ובגלל גיוס המילואים והיעדרות מעבודה מסיבות ירדההצריכההפרטית ב.7.6%- נוספות. ב.הצריכההציבורית מתחילת 2023 ועד המלחמה הצריכה הציבורית (ללא יבוא ביטחוני) התרחבה בקצב איטי של ברביעהאחרוןשל2023, 2.2%, והשפעתה על הפעילות הכלכלית הייתה מעט מרסנת. בעת המלחמה התרחבה הצריכה שבופרצההמלחמה, הציבורית מאוד, ב17.7%- ברביע הרביעי של השנה, מה שהביא את שיעור גידולה בשנת 2023 צמחההצריכההציבורית כולהל7.2%-.גידולזהשלהפעילותכללרכיביםרבים,שעיקרםגידולחדשלהוצאותהלחימה, ב17.7%-,שילובשל החלפתפעילותאחרת ובפרטשלתשלומיהשכרהביטחונילחייליהמילואיםהרביםשגויסו,גידולבקנייתציודביטחוני והגדלתביקושים. ואזרחי מספקים מקומיים ותשלומים לשם טיפול במפונים ותחילת הוצאות השיקום של חבל "תקומה". חלק מצריכה זו הייתה החלפה של פעילות אחרת, שצומצמה, כגון העברת חיילי המילואיםמעבודהאזרחיתלשירותצבאיותשלוםשכרםבידיהממשלה6.חלקאחרממנההוא 4 עלייה זו לא נבעה מגידול במשכנתאות החדשות, משום שבאותו זמן הכמות והסכום של משכנתאות החדשות ירדו. נתון השירותים בהשוואות אלו מתייחס לצריכת שירותים + צריכת דיור, מפני שלא נמצא במערכות הOECD- 5 נתוןנפרדלשירותיםללאדיור.צריכתהדיורבישראללפניהמלחמהחזרהבקירובלמגמתה,ולכןנתונישירותים שכולליםגםאותהעלוליםלהיותמוטיםמעטכלפימעלהביחסלישראל. גםהתמיכותבדיורמהממשלהלאזרחיםהרביםשפונומאזוריהלחימהנועדולהחליףפעילותכלכליתאחרת,אבל 6 הםלאמשולמיםבתמורהלשירותיםשהםמספקיםלממשלה.לכןהןנכללובהוצאותהממשלה,אבללאבצריכה הציבורית. 34 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה הגדלת ביקושים מקומיים, כגון רכישות מספקים מקומיים והוצאות שיקום לאזורים שנפגעו. לדיוןבמגמותהצריכההציבוריתותקציבהביטחוןעלפניזמן,ראותיבהו1-'(בפרקו'בדוחזה.) איורב '- 5. א צריכהפרטיתשל שירותים ) כוללצריכהשוטפתשלדיור (2,1 )רבעוי 1, Q 2018 3- Q 2023 ( 110% 105% 100% 95% 90% 85% 80% 75% Q1-2018 Q3-2018 Q1-2019 Q3-2019 Q1-2020 Q3-2020 Q1-2021 Q3-2021 Q1-2022 Q3-2022 Q1-2023 Q3-2023 צרפת גרמיה ישראל ארה ממוצעשל22 "ב מדיות 1כאחוזממגמתםב- 2019 - 2014 2לכלמדיהחושבהמגמהפרדתלפיצריכתהשירותים / מוצריםשלהבשים2014 עד2019 .האיורכוללתויםל- 22 מדיותה- OECD המתקדמותאשרלהםהיותויםמתאימיםבמאגריהארגון . תויישראללקחוגםהם ממערכותה- OECD כדילאפשרהשוואה . הממוצעהואללאישראל . בדקומגמותבטווחיםשלכמהשים . וספות והתוצאותהיודומות . המקור :ה- OECD ועיבודיבקישראל איורב '- 5.ב צריכהפרטיתשל מוצרים ) כולל מוצריםלצריכהשוטפת , בי-קיימהובי קיימהלמחצה (2,1 )רבעוי 1, Q 2018 3- Q 2023 ( 110% 105% 100% 95% 90% 85% 80% 75% Q1-2018 Q3-2018 Q1-2019 Q3-2019 Q1-2020 Q3-2020 Q1-2021 Q3-2021 Q1-2022 Q3-2022 Q1-2023 Q3-2023 צרפת גרמיה ישראל ארה ממוצעשל22 "ב מדיות ג.ההשקעה ההשקעהבנכסיםקבועים(ללאאו"מ)גדלהמתחילת2023עדהמלחמהב5.4%-.קצבהצמיחה ההשקעהגדלהמתחילת שלהאמנםהיהאיטימאשרבשנתייםהאחרונות,אךהיאהובילהאתהביקושיםבמשקבאותה 2023עדהמלחמה תקופה. סביבת התעסוקה המלאה תרמה ככל הנראה לביקוש להשקעות בענפי המשק (שגדלו ב5.4%-והובילהאת הביקושיםבמשק.מלאי ב4.6%- עדהמלחמה(איורב6-')),מפנירצונןשלהחברותלהגדילאתכושרהייצור,כשלאניתן ההוןבמגזרהעסקיגדל לעשותזאתבאמצעותמיצויגורמיהייצורהקיימים.עםזאת,עלייתהריביתבמשקמעלהאת בקצבמהיר. התשואההאלטרנטיביתעלההוןומייקרתאתהאשראילחברות,התייקרותשבאהלידיביטוי 35 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בהתמתנות קצב גידולו של האשראי במגזר העסקי. (לוח ב3-' לפירוט ראו פרק ד' בדוח זה).; מלאיההוןבמגזרהעסקיגדלב6.0%-,מהריותרמאשרבשניםהאחרונות. גידולההשקעההובלעלידיההשקעהבבנייה,הןלמגורים7.3%()והןשלאלמגורים10.2%(), ההשקעהבבנייההובילה בעוד שההשקעה במכונות וציוד ירדה וההשקעה במוצרי קניין רוחני (לדוגמה פטנטים) עלתה. אתגידולההשקעה,בעוד מבנים שלא למגורים (לדוגמה, מפעלים ובנייני משרדים), מכונות וציוד וקניין רוחני הם נכסי שההשקעהבמכונות הון,שיכוליםלהיותגורמיייצורמשלימיםאותחליפייםלפיהעניין.לשינויזהבהרכבההשקעה וציודמיובאירדה. תרם,ככלהנראה,הפיחותהריאלישלהשקלב2023-.כך,לאחרעלייהמתמשכתשלשיעורהיבוא בהשקעהבמכונותוציודבשנים2022–2020,שבהןהשקליוסף,השתנההרכבהמכונותוהציוד ב2023- לפני המלחמה, עם הפיחות הריאלי: ההשקעה במכונות וציוד מיובא ירדה ב11.8%-,, ואילוההשקעהבמכונותוציודמייצורמקומיעלתהב9.7%-. ההשקעה בבנייה שלא למגורים מתחלקת בין תשתיות (בענפים שונים), תעשייה ומסחר ושירותים (כולל שירותים ממשלתיים וכאלה של רשויות מקומיות). בשנים האחרונות –2015( 2022 שיעור ההשקעה בבניית תשתיות היה כ38%-) מההשקעה בבנייה שלא למגורים. ב2023- לפני המלחמה ההשקעה בבניית תשתיות גדלה בקצב איטי, כך שהיא היוותה 32% מההשקעה בבנייהשלאלמגורים. ההשקעהירדהבזמן בתקופתהמלחמהההשקעה(ללאאו"מ)ירדהבשיעורקיצונישל24.4%ברביע7,וההשקעה המלחמהבשיעורקיצוני בענפי המשק (ללא או"מ) ירדה ב12.3%-. הקשיים בפעילות ענף הבנייה התבטאו בירידתן של של24.4%ברביע,בעיקר ההשקעה בבנייה למגורים ב53.2%- ושל ההשקעה בבנייה שלא למגורים ב29.1%-. ההשקעה בגללירידתההשקעה במכונותוציודירדהב5.2%-. בבנייה. איורב '- 6 קודות אחוז הגידולבהשקעה בכסיםהקבועים ) ללאאיותומטוסים (: סךהגידולותרומת הרכיבים 2014-2023 , 14 12 10 8 6 4 2 0 -2 -4 -6 שארהתעשייה שארעפיהמשק עףהרכיביםהאלקטרוים תחוםהארגיה כליתחבורה מביםלמגורים קייןרוחי סךהגידולבהשקעהבכסיםקבועים המקור : הלמ "ס ועיבודיבקישראל . תוצרחברותההזנקירדב2023-לפניהמלחמהב14.6%-,לראשונהמאז2017.ירידהזונבעה תוצרחברותההזנקירד ב2023-לפניהמלחמה; מירידתההשקעהבחברותהזנק,שהייתהחלקממגמהעולמיתשלהיחלשותהשקעותאלוב2023- ב14.6%-,לראשונהמאז .2017 הנתונים בפסקה זאת הם שיעורי השינוי הרבעוניים במונחים רבעוניים. זאת שלא כמו ביתר הפרק, שבו שיעורי 7 השינוימוצגיםבמונחיםשנתיים. 36 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה איור ב7-'(). עם זאת, הירידה בישראל הייתה חדה יותר מאשר בעולם, וחלקה של השקעה זו בהשקעההעולמיתבהוןסיכוןחזרלרמתוב2019-.אחדהגורמיםהאפשרייםלהיחלשותהחדה יותרבישראלהואהשפעתתהליכיהחקיקהשהממשלהקידמהבתחילת2023עלהרצוןלהשקיע בישראל,אךלאניתןלבודדאתהשפעותשינוייהחקיקה,אולדעתכמהזמןהירידהבהשקעות בחברותההזנקתימשך.בזמןהמלחמהתוצרחברותההזנקירדבשיעוררבעונישל25.3%–בין השאר,בשלמספרעובדיהיי טקבכלל,ובחברותההזנקבפרט,שגויסולמילואיםבמלחמה.- איורב '- 7 ההשקעהבהוןסיכוןבעולםוההשקעהבישראלכאחוזמההשקעהבעולם 2023-2015 )מיליארדידולר ( 2.0% $1Tn $867B 1.7 $900B 1.6 1.6% $800B 1.2 $700B 1.5 1.2 1.1 1.2% $600B 1.0 0.9 $500B $570B 0.8 0.8% $400B $447B $410B $403B $374B $300B $271B 0.4% $200B $251B $250B $100B 0.0% $0M 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 ההשקעההעולמיתבהוןסיכון ) צירשמאל ישראלכאחוזמהעולם ( ) צירימין ( המקור : רשותהחדשותעלבסיסתויPitchbook ועיבודיבקישראל . ד.היצוא היצואגדללפניהמלחמה איורב '- 8 ב2023-לפניהמלחמההיצואשלישראל הסחרהעולמי , היבואלמדיות ב2.1%-.גידולוהואט ללאיהלומיםוהזנק)גדלב2.1%-(.הסחר ה- OECD והיצואמישראל מדד כמותי בגללחולשתהסחר 2012 - 2023 ( העולמיהחלשמיתןאתצמיחתהיצוא. )2012 = 100 העולמיוירידתמחירי 160 לפי הערכת קרן המטבע הבין-לאומית ההובלההימית. הסחרהעולמיגדלבשנת2023כולהרק 150 ב0.4%-, והסחר העולמי בסחורות אף 140 הצטמצם ב0.3%- (איור ב8-'). האטה זו פגעה ב2023- לפני המלחמה ביצוא 130 הסחורות של ישראל, וגם האיצה את 120 ירידת מחירי ההובלה הימית לרמתם לפני הקורונה, מה שפגע ביצוא שירותי 110 ההובלההימית.(איורב).9-' 100 הפיחות הריאלי של השקל הגדיל את רווחיות היצוא. יצואני הסחורות הפיחותהריאלישל הרוויחו רק מחלק מן הפיחות, משום היצואמישראל ) ללאיהלומיםוחברותהזק ( השקלהגדילאתרווחיות הסחרהעולמי שחלקניכרמיצואהסחורותשלישראל היבואלמדיותה- OECD היצוא,במיוחדביצוא תלוי ביבוא חומרי גלם מחו"ל, ואלה ההיי טק.- המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה , ה- OECD ,ה- התייקרו בגלל הפיחות. יצוא שירותי IMF ועיבודיבקישראל . 37 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ההיי-טק,ענףשאינומצריךחומריגלםומצריךהוןפיזימועטיחסית,נהנהמרוברובושלהפיחות. לכן,כמובשניםהאחרונות,יצואשירותיההיי-טקנשאר,ב2023-לפניהמלחמה,אחדהענפים שהובילואתצמיחתהתוצר. איורב '- 9 יצואשירותים 2016 - 2023 )רבעוי , מיליוידולרים , מוכהעותיות ( 24,000 22,000 20,000 יצואשירותיהובלה ותחבורה 18,000 16,000 יצוא חברותהזק 14,000 12,000 יצוא שירותיהייטק יצואשירותיתיירות 10,000 ) ללאחברותהזק ( 8,000 6,000 4,000 2,000 יצואשירותיםעסקייםאחרים-ללאהייטקוחברותהזק - I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV I II III IV 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 המקור : הלמ "ס ועיבודיבקישראל יצואהסחורות(ללאיהלומים)ירדב2023-לפניהמלחמהב0.6%-.יצואהתיירותגדלבאותה תקופהב63.9%-,והיה,בממוצע,רק13%מתחתלרמתולפנימשברהקורונה. בתקופת המלחמה ירד היצוא בשיעור רבעוני של 5.4% – שיעור הירידה הקטן ביותר מבין במלחמההיצואירד רכיבי התוצר העיקריים. כשליש מירידה זו נבע מירידה של 62.5% בתיירות. יצוא שירותי ב ברביע.5.4%- ההיי-טקירדמעט. 5.המקורות–היבואוהתוצר א.היבוא היבואירדב2023-לפניהמלחמהב4.1%-.ירידהזוהיאתוצאהשלכמהגורמים:בראשובראשונה, היבואירדב2023-לפני המלחמהב4.1%-בגלל הפיחותהריאליהמתמשךשלהשקל,שהחלבאמצע2022,העלהאתמחיריהמוצריםוהשירותים הפיחותבשקל,חולשת המיובאים(כוללמכונותוציודלהשקעהוחומריגלםלתעשייה)והורידאתהביקושלהם(איור הסחרהעולמיועליית ב10-' זאתלאחרעליותחדותשלהביקושליבואב2021-).ובמחציתהראשונהשל2022,לאחר הריבית. משברהקורונה.שנית,איטיותהשלהצמיחהבסחרהעולמימיתנהאתהביקושליצואהסחורות של ישראל, ולכן תרמה לירידה ביבוא חומרי הגלם של ענפי הסחורות. לבסוף, עליית הריבית וירידתהערךהריאלישלתיקהנכסיםמיתנו,כאמור,אתהצריכההפרטית,וכך–אתהביקוש ירידתהיבואב2023- למוצריצריכה,כולללמוצריםמיובאים. לפניהמלחמההייתה ירידתהיבואב2023-לפניהמלחמההייתהממוקדתביבואהסחורות.יבואהשירותיםהמשיך ממוקדתביבוא לגדול באותה תקופה, אך קצב גידולו הואט משמעותית החל מהרביע השלישי של 2022 (שבו הסחורות. החלועליותהריביתוהפיחותהריאלישלהשקל).בפרט,יבואהתיירות(כלומריציאותישראלים 38 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה שיעור איורב '- 10 שיוי הריביתושיויישע " חריאלי , סחרעולמי , תאיהסחרוכמויותומחיריםשלהיבוא 5.0 21% והיצוא2023-2021 4.5 18% 4.0 15% 12% 3.5 3.0 9% 2.5 6% 2.0 3% 1.5 0% 2021 2022 2023 לפי המלחמה *2023 1.0 -3% 0.5 -6% - -9% יצוא : למעטחברותהזקויהלומים ) מחיר יצוא ( : למעטחברותהזקויהלומים ) כמות ( יבוא : ללאיבואביטחוי , איותומטוסיםויהלומים ) מחיר ( יבוא : ללאיבואביטחוי , אויותומטוסיםויהלומים ) כמות ( שע" חריאליאפקטיבי תאיהסחר מדדהסחרהעולמי ריביתבקישראל ) צירימין השיוי(* מולהתקופההמקבילהאשתקד . המקור : הלמ " סועיבודיבקישראל לחו"ל)גדללפניהמלחמהב29.0%- והיהגבוהבממוצעב12.2%-,מרמתולפניהקורונה.ירידת מחיריההובלההורידהאתעלותהיבואומיתנהאתעלייתמחירו. במלחמההיבואירד בעתהמלחמהירדהיבואבשיעורחדשל14.1%ברביע,ירידהשהקיפההןאתיבואהסחורות ב14.1%-,ירידהשל והן את יבוא השירותים (תיירות ושירותים אחרים). עיקר הירידות גם ביבוא וגם ביצוא היו השירותיםוהסחורות, בשירותים, מה שמאותת כי הירידות לא נבעו ממגבלות היצע במסחר הבין-לאומי כגון צמצום בעקבותירידת משמעותיבהובלההימיתאלישראלוממנה,אלאמירידהשלהביקושיםבמשק.ירידותאלונבעו הביקושיםבמשק. בעיקרןמירידותבצריכההפרטיתובהשקעהשמקורןביבוא. ב.פגיעתמלחמת"חרבותברזל"בענפיהמשק המלחמה פגעה במשק בדרכים שונות, שרבות מהן אינן פשוטות לכימות, אך ישנם כמה ענפים שבהםניתןלזהותולמדודפגיעהייחודיתוקשה. הפעילותבענףהבנייה הפעילותבענףהבנייהנפגעהקשות,בעיקרבשלהיעדרותהעובדיםהפלסטינים,שלאהועסקו קטנהמאודבעיקר בתקופה זו, וסגירת אתרי בנייה בידי הרשויות המקומיות. ירידת הפעילות בענף, שהיווה ערב בשלהיעדרותהעובדים המלחמהכ6%-מתוצרהמשק(לוחב4-' בכ50%-),גרעהברביעהרביעיכ3%-מהתוצר0.75%( הפלסטיניםוגרעהכ3%- מהתוצר השנתי). הענף צורך חומרי גלם ומוצרי ביניים מענפים רבים בישראל, כך שפעילותו מהתוצרברביעהרביעי. הנמוכה עלולה לפגוע בפעילות של ענפים אלה. מחישוב לפי לוח תשומה-תפוקה לשנת 2014 (העדכנייםביותרשחושבובישראל)עולהשהמכפילשלתוצרהענףהוא1.8.משמעותהדברהיא שההשפעההעקיפהשלירידתתוצרוב50%-למשךרביעתתבטא,ככלהנראה,בירידהשלהתוצר הכוללהרבעוניב2.4%-נוספים0.6%(תוצרשנתי).השפעהעקיפהזולאתהיהבהכרחמיידית; היאיכולהלבואלידיביטויכעבורזמן,עםחלחולהביקושיםהנמוכיםשלענףהבנייהלשארענפי המשק.אםרמתהפעילותהנמוכהשלהענףתימשך,שוקהדיורעלוללהיפגעלתקופהארוכה. ענףהתיירות–הן ענףהתיירותספגפגיעהקשהמהמלחמה,אשרפרצהרקשלוששניםאחריפגיעתהקורונה, התיירותהנכנסתוהן שהתאוששות הענף ממנה טרם הסתיימה. בעת המלחמה מרבית חברות התעופה הזרות ביטלו היוצאת–נפגעמאוד חלקמטיסותיהןלישראלוממנהאואתכולן,ומספרכניסותהתייריםירדב80%-.ביטוליטיסות בעטיהשלהמלחמה. אלונבעוהןמחששותחברותהתעופהלטוסלישראלבזמןמלחמהוהןמירידהבביקושלכרטיסי 39 בנקישראל,דיןוחשבון2023 טיסהעקבחששותתייריםלהגיעלישראלבזמןמלחמה8.גםהתיירותהיוצאתירדהמאודבזמן המלחמה,וישראליםרביםאףחזרובתקופהזוארצה–חלקניכרמהםכדילשרתבמילואים. יציאות ישראלים לחו"ל פחתו בזמן המלחמה ב60%- עד 70%, מה שהשתקף בפעילות של ענף שירותיהתחבורה,אבלכנראההגדילאתסךהפעילותהכלכליתבישראל. גם ענף החקלאות נפגע קשות. הפעילות באזור עוטף עזה הייתה מוגבלת מאוד בשבועות גםענףהחקלאותנפגע הראשוניםשלהמלחמה,הפעילותבחלקמאזוריהצפוןמוגבלתגםהיא,עובדיםפלסטיניםאינם קשותבשלהמלחמה. מועסקים בענף מתחילת המלחמה, ומספר העובדים הזרים בענף הצטמצם בכ25%- בתחילת המלחמה,ואזהתאוששבהדרגה. בבחינתהתוצרמצדהענפיםבזמןהמלחמהחשובלשיםלבגםלעלייתהתוצרשלהשירותים הגדלתהצריכה הציבוריים,שקיזזהחלקמירידותהתוצראשרנבעומהפגיעותהענפיות.לדוגמה,חלקמהפעילות הציבורית–לדוגמה המקומית הקשורה לתיירות הוחלפה בצריכה ציבורית. בפרט, שירותי המלונות נרכשו בהיקף שיכוןהמפוניםבמלונות נרחב על ידי הממשלה לשם שיכון של מפוני העוטף וגבול הצפון (בין בדרך של צריכה ציבורית –קיזזהחלקמפגיעתה ישירה ובין באמצעות תשלומי העברה למפונים). מחד גיסא, נראה שהתשלום הציבורי נמוך שלהמלחמהבמשק. מהמחירהרגילשלהלינהבאותםמלונות,אבלמאידךהמלונותבתפוסהמלאהלתקופהארוכה, כך שההון בענף מנוצל במידה רבה, במקום להיות מובטל בשל ירידת התיירות. מספר הלינות במלונותהתיירותברביעהרביעיהיהגבוהב3%-מאשרבקודמולמרותקריסתהתיירות,ו60%- מהלינותבתקופההיושלמפוניםבעקבותהמלחמה.עםזאת,לינתהמפוניםבמלונותהיאזמנית. ניסיון העבר מלמד שהתאוששות התיירות לאחר עימותים ביטחוניים היא איטית, ולכן לאחר חזרתהמפוניםלבתיהם,אוהמעברשלהםלדיורחלופי,הפגיעהבענףהמלונותצפויהלגדול. לוחב4-' השיויבתוצרשלעפיהמשקבמחיריבסיס,2007עד2023 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים,מחיריםקבועים( שלושתהרביעים המשקלבסך 2007עד הראשויםשל 2018 2019 2020 2021 2022 2023 התוצר1(2022) 2 2022 3 2023 סךהכול 3.8 4.0 3.6 -1.0 8.9 6.1 2.6 3.4 שירותיהמגזרהציבורי 16.9 2.1 2.6 1.8 -2.5 4.8 3.0 5.8 2.2 המגזרהעסקי 72.3 4.4 4.5 4.2 -1.2 11.1 7.3 1.9 3.7 התעשייה,הכרייהוהחציבה 11.7 2.3 8.9 3.6 9.0 3.5 5.3 0.3 1.0 המסחר,שירותיהאירוחוהאוכל 11.6 5.7 2.5 2.4 -8.0 14.4 8.9 2.6 5.6 השירותיםהעסקיים 18.1 4.3 0.1 5.1 -0.8 10.3 5.3 0.5 2.2 הבייה 6.3 2.0 5.4 3.4 -5.8 9.7 9.3 -5.3 4.9 התחבורהוהאחסה 3.8 4.8 2.9 0.2 -20.0 20.2 12.9 -2.2 1.4 המידעוהתקשורת 12.9 9.9 8.0 10.9 9.2 13.4 8.3 10.3 10.4 החקלאות 1.3 2.1 -3.8 0.6 -3.9 8.0 2.7 -6.0 -7.3 החשמלוהמים 1.7 3.1 5.9 6.7 0.3 4.9 -1.7 1.1 -1.1 החיוך,הבריאותוהאומות 6.1 2.8 7.9 2.2 -7.3 14.2 10.3 3.4 7.2 1וסףלתוצרהשירותיםהציבורייםותוצרהמגזרהעסקישמופיעיםבלוח,סךהתוצרכוללגםאתתוצרשירותיהדיור.המשקלמחושבעלתוים במחיריםשוטפים. 2ממוצע15השיםהאחרו ות. 3שיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. לפי שהרבני 2014() מספר התיירים יורד בתקופות טרור, ומשקל המגיעים למטרת עסקים ומשקל התיירים 8 היהודיםעולה.ראו:רןשהרבני,2014()."השפעתהטרור,התדמיתומשתניםכלכלייםעלביקוריתייריםמסוגים שוניםבישראל",בנקישראל,סדרתמאמריםלדיון2014.05 40 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה ג.הפריוןוההתפתחויותהמקרו-כלכליותבשוקהעבודהלפניהמלחמה שוקהעבודההוסיףוהתהדקב2023-לפניהמלחמה:שיעורהאבטלההיהנמוך,שיעורהתעסוקה שוקהעבודההיהלפני היהגבוה,ושיעורההשתתפותהמשיךלעלות.מכלהבחינותהללושוקהעבודההיההדוקיותר המלחמהבתעסוקה מלאה,והשכרהריאלי מאשרלפנימשברהקורונה(לפירוטראופרקה'בדוחזה).מצבזה,דהיינותעסוקהמלאהשל עלה. גורמיהייצור,הואאחדהביטוייםלמשקיעיל,שבורקשיעורקטןמאודמהאנשיםהמעוניינים לעבודאינםיכוליםלמצואעבודה.לצדזאת,ההידוקמקשהעלהתרחבותמהירהשלהפעילות הכלכלית,שכןהיצעהעבודהוההוןהזמיניםולאמנוצליםקטן.באותומצבגםסבירשהעובדים המתווספיםלכוחהעבודההםבעלימיומנויותנמוכותופריוןנמוךמאלהשלהעובדיםהקיימים, שכן רוב רובם של הפרטים שהייתה להם זיקה חזקה יותר לשוק העבודה כבר משתתפים בו. מצבזהיכוללייצרלחציםלעליותשכר.ואכן,השכרהריאליעלהב1.2%-ב2023-עדהמלחמה. אךעםזאתשיעורהתמורהלעבודהבתוצרהמשיךלרדת,כךשככלהנראהאיןעדייןלחצישכר משמעותיים. בשנים2022–2020הייתהעלייהשלהתשואהלהוןהגולמי,וכןעלייהעקביתומהירהשלמלאי מלאיההוןגדלבקצב מהירבשניםהאחרונות ההוןהגולמי,שהגדילהאתמלאיההוןלעובדבקצבמהיר.כךהגיעוהתשואהושניהמלאים,ועמם וכךגםהתשואהעלההון שיעורהתמורהלהוןבתוצר,לרמותשיאשלאנראומאז1995(לוחב-נ9-).העליותבתשואהלהון הגולמי. ובשיעורהתמורהלהוןנבעוממשברהקורונה,שהקטיןמאודאתתשומתהעבודהובמיוחדאת תעסוקתעובדיםבעלימיומנויותנמוכות.9 קצבהצמיחהשלהתוצרהפוטנציאליהואץבשנתייםהאחרונות,בעיקרהודותלעלייהבקצב הגידולשלמלאיההוןוגידולשיעורההשתתפות.קצבזהאינומשקףבהכרחאתקצבהצמיחה ארוך הטווח של ישראל, שהיה נמוך יותר בעשור הקודם, וצפוי להיות נמוך יותר גם בעשורים הבאים. צמיחתהתוצרהואטהב2023-לפניהמלחמהלעומתהשנתייםהקודמות.זאתבעקבותההגעה צמיחתהתוצרהואטה ב2023-לפניהמלחמה לסביבת תעסוקה מלאה, אשר הוליכה, בשל עליית האינפלציה, לתגובת המדיניות המוניטרית לעומתהשנתיים שנועדהלרסןאתעודףהביקושוהאינפלציה.לעומתזאתהואץקצבגידולושלמלאיההוןהעסקי, הקודמות,בעקבות ובכללזהשלמלאינכסיהקנייןהרוחני,שגדלבמהירות(לוחב5-').כתוצאהמכלההתפתחויות התעסוקההמלאה. האלהגדלפריוןהעבודהבמגזרהעסקיב1.9%-,אךהפריוןהכוללבמגזרהעסקינותרללאשינוי והתשואהעלההוןהגולמיקטנה. איור ב11-' מציג את פער התוצר לפי גישת פונקציית הייצור. ניתן לראות גם בו את האטת הצמיחהואתצמצוםפערהתוצרעםהמשךשוקהעבודהההדוק,ואתהפריוןהיורדעםהכניסה שלבעלימיומנויותנמוכותיחסיתוהמשךההשקעהבהון,שהואלפחותבחלקומשליםלעבודה, וכךתרומתוהשוליתפוחתת. לפי ההשערה שמיומנויות עובדים והון הם גורמי יצור משלימים Complementarity( Capital-Skill), הון הוא 9 תחליפי במידה רבה יותר לעובדים בעלי מיומנויות נמוכות מאשר בעלי מיומנויות גבוהות. בעקבות זאת, זעזוע שלילי להיצע העובדים בעלי מיומנויות נמוכות יכול להגדיל את התשואה על ההון כתחליף, ואילו ירידה בהיצע העובדיםבעלימיומנויותגבוהותעלולהלהורידאתהתשואהעלההוןכיווןשהםגורמיייצורמשלימים. 41 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוחב5-' היצעהתוצרהכוללוהעסקי,2007עד20231 שיעוריהשי)ויהש תייםבאחוזים( שלושתהרביעים 2007עד הראשויםשל 2019 2020 2021 2022 2023 2 2022 3 2023 התוצרהמקומיהגולמי 3.9 3.8 -1.5 9.3 6.5 2.0 3.8 מזה:התוצרבמגזרהעסקי 4.4 4.3 -1.8 11.4 7.7 1.2 4.2 התוצרבשירותיםהציבוריים 2.4 1.8 -2.5 4.8 3.0 5.8 2.2 מלאיההוןסה"כ 3.6 4.0 3.9 3.4 3.9 4.5 4.5 מזה:מלאיההוןבמגזרהעסקי 4.2 5.0 5.1 4.3 4.9 6.0 5.5 כוחהעבודה 2.0 1.4 -0.8 1.8 4.5 2.9 3.6 סךשעותהעבודה 2.3 0.7 -8.5 7.0 7.1 2.2 2.8 סךשעותהעבודהבמגזרהעסקי 2.2 0.7 -10.2 7.1 9.1 0.0 2.3 הפריון)תוצרריאלילשעתעבודה( 1.5 3.0 8.3 1.7 -0.9 0.4 הפריוןבמגזרהעסקי)תוצרריאלילשעתעבודה( 2.0 3.4 10.0 3.7 -1.6 1.9 הפריוןהכולל 1.1 1.9 3.8 2.8 0.0 -0.3 הפריוןהכוללבמגזרהעסקי 1.4 2.1 4.4 4.5 -0.5 0.0 התוצרלשעתעבודה)ומילי( 3.5 5.4 9.3 3.8 4.2 4.7 6.4 התוצרלשעתעבודהבמגזרהעסקי 3.7 6.2 10.3 6.4 3.8 6.3 6.6 התמורהלשעתעבודה)ומילית( 3.3 4.3 7.6 1.1 3.3 3.3 4.8 התמורהלשעתעבודהבמגזרהעסקי 3.4 4.7 9.0 2.4 2.3 3.6 4.5 שיעורהתמורהלעבודה,סה"כ -0.3 -1.0 -1.6 -2.6 -0.7 -1.4 -1.5 שיעורהתמורהלעבודהבמגזרהעסקי -0.3 -1.4 -1.1 -3.7 -1.3 -2.5 -2.0 שיעורהתמורהלעבודה,סה"כ)רמה( 54.3 55.6 54.7 53.3 52.8 52.1 52.0 שיעורהתמורהלעבודהבמגזרהעסקי)רמה( 58.3 60.1 59.4 57.2 56.3 54.9 55.2 התוצרהפוטציאלי4 3.9 3.9 3.9 4.1 4.4 4.4 4.4 פערהתוצר5,4 0.1 1.1 -4.7 0.6 2.6 0.1 2.0 1תו יהפריוןוהתוצרלשעתעבודההםבמחיריבסיסבעודשהתוצרהמקומיהגולמיהואבמחירישוק. 2ממוצע15השיםהאחרוות. 3הרמהבתקופהזואושיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים,לפיהע יין. 4אומדן.התוצרהפוטציאלישווהלתוצרשמתקבלבשיווימשקלהיפותטישבורמתהיצולתשלכלגורמיהייצורדומהלממוצעארוךהטווח ואיהמייצרתלחצימחיריםושכר.פערהתוצרמשקףאתהמידהשבההתוצרבפועלסוטהמהתוצרהפוטציאלי.השיוישחלמשהלשה בפערהתוצראיוזההלהפרשביןהצמיחהבפועללביןהצמיחההפוטציאלית,מפישישפעריםביןהתויםהרבעוייםוהשתייםשל החשבו אותהלאומית. 5שינוישליליבפערהתוצרמתקבלכאשרהתוצרבפועלנמוךמהתוצרהפוטנציאלי. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבנקישראל. 42 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה איורב '- 11 פערהתוצרורכיביו * רבעוי 2021, - 2023 4.0 2.0 0.0 -2.0 -4.0 -6.0 תרומתפערהפריוןהכולל תרומתפעריצולתההון תרומתפערתשומתהעבודה פערהתוצר * סטייה ) באחוזים ( שלהתוצרבפועלמהתוצרהפוטציאלי ) מבוססעלגישתפוקצייתייצור (. המקור : בקישראל ד.התמורותהמקרו-כלכליותבשוקהעבודהבתקופתמלחמת"חרבותברזל" עם תחילת המלחמה הצטמצם כוח העבודה בשיעור ניכר, וכך ירד מייד היצע העבודה במשק. כוחהעבודההצטמצם הירידהנבעהמארבעהגורמיםעיקריים–הוריםשנשארובביתכדילהשגיחעלהילדיםבעקבות בתחילתהמלחמה סגירתמערכתהחינוךברובהארץלאורךמרביתאוקטובר2023,פינויעוטףעזהוחלקמיישובי בשיעורניכר,בעקבות סגירתבתיספר,פינוי גבולהצפון,צמצוםהתעסוקהשלפלסטיניםושלעובדיםזריםוגיוסהמילואיםהנרחב.הגורם עוטףעזהוהצפון, הראשון, והגדול ביותר הסתיים באוקטובר עם היתמעטות שיגורי הרקטות לעורף, שאיפשרה איסורכניסתעובדים לתלמידיםלחזורלמסגרותהלימוד.לאכןהגורםהשני:מפוניהעוטףויישוביהצפוןלאהורשו פלסטינים,יציאהחלקית לחזורלבתיהםעדסוף2023.לכןחלקניכרמהםלאיכלולהשתתףבשוקהעבודהבתקופהזו, שלהעובדיםהזריםוגיוס מה שפגע משמעותית בענף החקלאות. החזרה לחו"ל של חלק ניכר מהעובדים הזרים פגעה גם מאותאלפימועסקים היאבפעילותענףהחקלאות.איסורהכניסהשלהעובדיםהפלסטיניםנותרבתוקףלאורךהרביע למילואים. הרביעי של 2023 – מה שהוריד את היצע העבודה בענף הבנייה, וכך היה ערוץ הפגיעה העיקרי בפעילותהענף.לבסוף–מאותאלפימועסקיםגויסולמילואים,ומרביתםלאשוחררו,נכוןלסוף 2023.הםאמנםנחשביםבסטטיסטיקההרשמיתלמועסקים,אבלעדייןחסריםבכוחהעבודה האזרחיובפעילותםהרגילה.חייליםאלומהוויםכ5%-מהמועסקיםבגיליהעבודההעיקריים. .החיסכוןהפרטיוהחשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים.6 א.החיסכוןהפרטי בשניםהאחרונותגדלשיעורהחיסכוןהפרטיבישראלבהכנסותהמשק.שיעורזהגדלבתקופת החיסכוןהפרטישבועלה הקורונהל34.7%-–לעומת25%בממוצעלפניכן–בעיקרעקבצמצוםאפשרויותהצריכה.עם ב לפניהמלחמה.2023- שוךהקורונההחיסכוןהתמתן,אךנשארברמהגבוההיחסית.במהלך2023עלהשיעורהחיסכון ל32.5%-והצריכההפרטיתצמחהעדהמלחמהבקצבאיטי.עלייתהתשואותבמשקהייתה,ככל עלייתהריביתהעלתה הנראה,גורםמרכזילהעדפתהחיסכוןעלצריכה. אתהתשואהעל עליית הריבית מעלה את התשואה על החיסכון, וכך מגדילה את התמריץ לחסוך ומקטינה החיסכון,ובכךתמרצה אתהתמריץלצרוךבהווה.אותהעלייהגםמעלהאתמחירהאשראי,מהשמגבילרכישותבעזרת חיסכון. 43 בנקישראל,דיןוחשבון2023 אשראי ומתמרץ פרטים להפנות חלק גדל מהכנסתם הפנויה לצמצום האשראי הצרכני הקיים שלהם(אולפחותלהאטתהגדלתו)ולהחזרתחובות.חשובלשיםלבשתשלומיםחודשייםלהחזר חובותאינםנחשביםלצריכהאלאלהקטנתההכנסההפנויהשלהפרט.מהצדהשני,פירעוןחוב נחשב לחיסכון. סיבות נוספות לעליית החיסכון יכולות להיות: גידול אי-הוודאות הכלכלית או הפוליטית, חיסכון ריקרדיאני10, ושינוי בהעדפת הזמן של הציבור או בציפיותיו להוצאות עתידיות גדולות. בזמן המלחמה היה גם רכיב חיסכון שנבע מירידת האפשרות והרצון לבצע צריכהפרטיתכסדרה. החיסכון הציבורי ירד השנה, והיה שלילי, בשל גידול הגירעון הממשלתי השוטף (כמפורט בפרקו'),כךשהחיסכוןהכוללשלהמשקבשנת2023דמהלזהשלקודמתה. ב.החשבוןהשוטף לפניהמלחמההעודף בחשבוןהשוטףהיה ב2023-לפניהמלחמההעודףבחשבוןהשוטףהיה13.4מיליארדדולרים18(מיליארדבחישוב דומהלשניםהקודמות, שנתי),דומהלשניםהאחרונות.יציבותזונבעהמכמהגורמים:ראשית,יבואחומריהאנרגיהפחת עקבירידתמחיריהדלק, ב3- מיליארד דולרים לעומת התקופה המקבילה ב2022-, במידה רבה בגלל הירידה של מחירי יצואההיי-טקוהפיחות בשקל. הדלקים;שנית,יצואשירותיההיי-טקהמשיך,כאמור,לגדול;ושלישית,הפיחותבשקלכנראה תרםלירידתהיבוא. לעומת זאת, כמה גורמים מיתנו את העלייה בעודף: ההרעה בתנאי הסחר, ובפרט הירידה הרעהבתנאיהסחר, שלמחיריההובלההימית,הפחיתואתיצואשירותיההובלהשלישראל.מאזןשירותיההובלה ירידהשלמחיריההובלה הימיים,ירד,כאמור,ב2023-לפניהמלחמהב4.6-מיליארדדולרים,לרמהגבוההבמקצתמרמתו הימיתועלייהביציאות שלישראליםלחו"ל לפניהקורונה.בסךהכולבמשךהשנים2023–2020תרםהענףלעודףבחשבוןהשוטףכ10-מיליארד מיתנואתעלייתהעודף דולרים.ב2023-גםמאזןהתיירותהורידאתהחשבוןהשוטף,ב0.2-מיליארדדולרים,בגללגידול בחשבוןהשוטף. חדשליבואשירותיהתיירות(יציאותישראליםלחו"ל)ב לפניהמלחמה.2023- העודףבחשבוןהשוטףברביעהרביעיהיהכ12.0-מיליארדדולרים,כךשהעודףב2023-כולה במלחמההעודףבחשבון הסתכםב25.3-מיליארדדולרים,גבוהב25%-מאשרבשנים2022–2020.גידולחדזהביטאאת השוטףהיהגבוה.העודף הירידההתלולהשלהיבואלעומתקיפאוןהיצואבשנת2023. השנתיהיהגבוהב30%- מאשרבשניםהקודמות. 10 חיסכוןשנועדלתשלוםמסיםעתידיים,שהממשלהתידרשלהטילכדילהחזירחובותשהיאצוברתבהווה. 44 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה לוחב6-' החיסכון,ההשקעהוהחשבוןהשוטף,2007עד2023 באחוזיםמהכ סותהמשקמכלהמקורות() שלושתהרביעים 2007עד הראשויםשל2023 2019 2020 2021 2022 2023 1 2022 2 החיסכוןהלאומיהגולמי 26.2 26.7 28.8 29.1 30.6 30.3 30.3 מזה:הציבורי 0.7 0.3 -5.9 -0.6 3.1 -1.3 1.0 הפרטי 25.5 26.4 34.7 29.7 27.5 31.6 30.0 ההשקעההגולמית 22.9 23.3 24.0 25.2 26.7 25.3 26.9 מזה:בעפיהמשק 15.8 16.0 16.2 16.7 17.0 17.2 17.4 מזה:השקעותהממשלההרחבה3 6.1 5.8 6.9 5.7 5.7 5.9 בדיור 6.4 6.5 6.1 6.6 7.3 6.5 7.5 במלאי 0.8 0.8 1.7 1.8 2.4 1.7 2.0 החשבוןהשוטףטו 3.3 3.4 4.8 3.9 3.9 5.0 3.5 מזה:מאזןהסחורותוהשירותים 1.8 1.8 4.1 3.6 2.9 3.7 2.9 חשבוןההכסותטו -1.2 -0.5 -0.9 -1.5 -0.9 -0.6 -1.1 ההעברותהשוטפותטו 2.4 1.8 1.5 1.7 1.6 1.6 תאיהסחר4 0.8 4.0 2.7 1.3 -0.9 -4.1 -4.6 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי5,4 -2.2 -2.5 -3.1 -3.9 -0.9 9.4 8.9 1ממוצע15השיםהאחרוות. 2הרמהבתקופהזואושיעורהשיוימולהתקופההמקבילהאשתקדבמוחיםשתיים,לפיהע יין. 3כוללמעקיהשקעה. 4שיעוריהשיויהשתיבאחוזים. 5עלייהפירושהפיחות. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. איורב '- 12 השיויבעודףבחשבוןהשוטףותרומתרכיביםמרכזייםלשיוי 2018 - 2023 ו- 2023 לפיהמלחמה ) † מיליארדידולרארה "ב( 15.0 יבואדלקים יבוא מכויותוסעים 10.0 יצואשירותיהייטק 5.0 מכירתחברותהזק 0.0 תיירותטו -5.0 הכסותראשוית ומשיות -10.0 עודףיצואאחר * שירותי תחבורה אחרים -15.0 2018 2019 2020 2021 2022 2023 לפי 2023 הגידולבעודףבחשבון המלחמה השוטף ) 3.0% ( ) 3.4% ( ) 4.9% ( ) 3.9% ( ) 3.9% ( ) 3.5% ( ) 5.0% ( שה ) העודף בחשבון השוטףכאחוזמהתוצר ( † השיוי בשת2023 לפיהמלחמההואביחסלרביעים3-1 שלשת2022 . *עודףיצואהסחורותוהשירותים ללארכיבים שפורטובפרד . המקור : הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה ) מאזןתשלומיםוסחרחוץ ( ועיבודי בקישראל . 45 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תיבהב1-' הסחרהישראלי-:פלסטיניבהשפעת"חרבותברזל" היצוא הישראלי למשקים הפלסטיניים ביהודה ושומרון ובעזה, שהגיע בשנת 2022 לכ7- מיליארד דולרים • המהווים4.2%מהיצואהישראלי,התכווץבכ35%-ברביעהאחרוןשל בגללמלחמת"חרבותברזל".2023 הסחר הישראלי-פלסטיני שונה במאפייניו מהסחר של ישראל עם משקים אחרים: ראשית, הוא מתנהל בתוך איחוד מכסיםומטבע(דהפקטו)ובתובלהיבשתיתלמרחקגאוגרפיקצר.שנית,הכלכלותהפלסטיניותביהודהושומרוןובעזה הןעניותבהשוואהלשותפותהסחרהעיקריותשלישראל.עקבהקרבההגאוגרפיתואיחודהמכסיםוהמטבעסחרזה גדולבהיקפו,אךרובומוצריםמסורתיים.זאתשלאכמוהיצואהישראלילשארהעולם,המתמקדבמוצריםושירותים מתקדמים,אשרמבטאיםאתהיתרוןהיחסישלישראלבשוקהעולמי. היצואהמדווחלפלסטיניםעיקרומוצריאנרגיה,מזוןומשקאות,פלסטיקומוצריםמהחיוהצומח.היבואהישראלי המדווחמהמשקיםהפלסטינייםכוללמוצריםשלתעשיותהמזון,הפלסטיקוהעץומחצביםהמשמשיםאתענףהבינוי הישראלי.רובהיצואהישראלי85%()הואליהודהושומרון,ומיעוטולעזה,הענייה,שמייבאתממצרים(ללאתנאיהמכס הישראליים).כמעטכלהיבואמהמשקיםהפלסטינייםהואמיהודהושומרון(הלמ"סהפלסטינית1.) היקף היצוא הישראלי למשקים הפלסטיניים התרחב בשנים 2022–2020 והגיע ב2022- לכ7- מיליארד דולרים, שהם כ4.2%- מסך יצוא הסחורות והשירותים של ישראל. היצוא למשקים הפלסטיניים ירד מעט במהלך 2023, והתכווץבכ35%-ברביעהאחרוןשלהבגללההשפעותשלמלחמת"חרבותברזל"(איור1) נזכירכיברביעהראשוןשל האינתיפאדההשנייה )התכווץהיצואלמשקיםהפלסטינייםבשיעורדומה,והשפלביצואזהנמשךשלוששנים.2000/4( הערך המוסף הישיר של החברות שמכרולפלסטיניםמוצריםושירותים איור1 סחרישראלי-פלסטיימדווח , בשנת2022נאמדבכ6.6-מיליארדש"ח מיליוידולריםבמחיריםשוטפים 2018-23, לשנה 0.3( אחוז תוצר). הערך המוסף סחורותושירותים סחורות יצואישראלילפלסטיים : הכולל את שרשראות הערך במשק 2,000 סחורותושירותים סחורות יבואישראלימהפלסטיים : הישראלי מוערך בכ11.5- מיליארד ש"ח 0.7( אחוז תוצר), והתמורה 1,500 הכוללתלעבודההנובעתממנונאמדת בכ5.3- מיליארד ש"ח2.התכווצות ידולריםמיליו 1,000 היצואהישראלילמשקיםהפלסטיניים בהיקףשלכ30%-במשךמספרשנים, 500 כפישאירעבשנים2003–2001,עלולה לצמצםאתהתוצרהישראלי,בשיעור 0 שעד כ0.2- אחוז תוצר בשנה, בעיקר 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 1 2 3 4 בתחומי התעשייה המסורתית, ככל 2018 2019 2020 2021 2022 2023 שלאיימצאושווקיםחליפיים. המקור : הלמ "ס נתוניהסחרמבוססיםבעיקרעלחשבוניותמע"מייעודיותלסחרביןעוסקיםישראליםלפלסטינים,ואינםכולליםנתוניםעלסחרביןפרטים 1 מצדאחדלביןפרטיםאועוסקיםמהצדהשני,וסחרשאינומדווחלמע"מ,בניגודלחוק.עלכןלאנכללותבניתוחרכישותשלאזרחיישראל הערביםותושבימזרחירושליםבכלכלההפלסטינית–בעיקררכישותשלמוצריצריכה,שירותיתיירות,בריאותוחינוך. 2 הערךהמוסףהישירוהעקיףשלהיצואבשנת2022נאמדבעזרתלוחותתשומהתפוקה(לשנת2014)מפורטים143(מקבצים)ונתוניםמפורטים עלהיצואהישראלילפלסטיניםשהתקבלומהלמ"סלאחרסינוןיצואמחדשלפלסטיניםשלסחורותשיובאומחו"ל. 46 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה תיבהב2-':הסרתחסמייבואככלילהפחתתמחיריהמזוןבישראל היחס בין מחירי המזון בישראל למדד הכללי של המחירים לצרכן נותר כמעט ללא שינוי בעשור האחרון. • המדדהמקבילבארה"בנטהלרדת–לפחותעדמשברהקורונה–ואילובאירופההואנטהלעלות,ואףנסק עקבמלחמתרוסיה-אוקראינה. הממשלה פועלת בעשור האחרון להוזיל את מחירי המזון באמצעות הסרת חסמים ליבוא, ואכן ניכרת עליה • בשיעור היבוא מסך צריכת המזון בישראל. בהשוואה בין-לאומית שיעור יבוא המזון לישראל אינו נמוך בהתחשבבמאפייניה. למרות הגידול ביבוא, אין עדיין סימנים מובהקים שמעידים כי הסרת החסמים הביאה לירידה של מחירי • המזון,ובפרטשלהתוצרתהמקומית. חשובשהממשלהתמשיךלפעוללהסרתהחסמיםהרביםשנותרוליבוא,כדילהעציםאתהשפעתוהתחרותית • עלמחיריהמוצריםהמקומיים,וכדילהגדילאתהתחרותביןהיבואנים. א.מחיריהמזוןוהיבוא מאז המחאה החברתית מ2011-, שהעלתה בצורה ניכרת את נושא יוקר המחיה לסדר היום הציבורי בישראל, ננקטו בישראל צעדים להורדת מחירי המזון באמצעות עידוד התחרות בשיווק הקמעונאי והגמשת היבוא. אף על פי כן לא ירדוהמחיריםהיחסייםשלהמזוןבישראלבעשורהאחרון(איור1).המדדהמקבילבארה"בנטהלרדת–לפחותעד משברהקורונה–ואילובאירופההואנטהלעלותיותרמאשרבישראל(ואףנסקעקבמלחמתרוסיה אוקראינה).- איור1 :מדדמחיריהמזוןמורמלבמדדהכלליבישראל , בארה " בובאירופה )19 EA ( 1.20 הרפורמהבייבואהמזון 2023 1.15 1.10 רפורמתהקורפלקס 2016 חוקהמזון2014 1.05 ורמלבמדדהכללימדדמחיריהמזוןמ 1.00 0.95 0.90 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 אירופה ישראל ארה "ב 1. המדד כולל מזון , ללא ארוחות מחוץ לבית , וללא משקאות , וכולל פירות וירקות . משקאות לא אלכוהוליים הושמטו מכיוון שבישראל ובמדיות אירופה הוטל מס על משקאות עם סוכר . בישראל המס בוטל במארס 2023 . 2.הבסיס שת 2014 . המקור : ישראל – הלמ "ס, ארה ב–"BLS , ומדיותאירופה )EA19 ( Eurostat– ועיבודיבקישראל . 47 בנקישראל,דיןוחשבון2023 יבוא מזון יכול לשמש כלי מרכזי להוזלת מחירי המזון ולהגדלת מגוון המוצרים, בעיקר במדינות שאוכלוסייתן קטנהיחסית.זאתמשוםשישיתרונותבייצורמזוןבכמויותגדולותבמפעליםבין-לאומיים,ואלוגםמאפשריםלהרחיב אתמגווןהמוצריםהזמיניםלצרכניםהמקומיים.שיעורושליבואהמזוןהתעשייתי1לישראל,העומדעלכ24%-,אינו נמוך בהשוואה בין-לאומית, גם אם מביאים בחשבון את גודל האוכלוסייה (איור 2). זאת למרות ריחוקה הגיאוגרפי שלישראלמהשווקיםהעיקריים.התמונהכמעטלאמשתנהגםבבדיקהבאמצעותרגרסיהשהביאהבחשבון,נוסףעל גודלהאוכלוסייה,גםאתהתמ"גלנפשבדולריםשוטפים3,2. איור2 :שיעורייבואהמזוןמהצריכה והאוכלוסייהבישראלובמדיותה- OECD , 2020 0.45 צ'כיה 0.40 מלטה שיעוריבואמזון סלובקיה 0.35 קפריסין סיגפור בריטיה 0.30 לטביה ליטא 0.25 , ישראל סלוביה משקאותוטבקמהצריכה אוסטריה אסטויה שבדיה הולד 0.20 דמרק ספרד אירלד קוריאה רומיה 0.15 פולין קרואטיה סרביה צרפת פילד ורבגיה 0.10 אוסטרליה מקסיקו יוון איטליה פורטוגל פרו ארה "ב הוגריה 0.05 תורכיה 0.00 13 14 15 16 17 18 19 20 אוכלוסייה ) לוגריתםטבעי ( 1 .שיעורהיבואשלמזון , משקאות וטבקמסךהצריכהשלהם . בחרההגדרההכוללתגםמשקאות אלכוהולייםוטבקמשוםשרקלגבימדיותמעטות ישםתויםללאמשקאות אלכוהולייםוטבק . 2 . השההאחרוהשלגביהישתויםהיאבדרךכללשת2020 . בישראל – שת2022 . 3 .בישראלההגדרהאיהכוללתטבק . –ה- המקור : ישראל – הלמ " סושארהמדיות OECD . השיעורהגבוהשליבואמזוןלישראל,למרותמכשוליםבולטיםליבואעשוילהעידשהמחיריםהסיטונייםבחו"ל נמוכיםמאלהשלהתעשייההמקומית.אילומחיריהתעשייההמקומיתהיונמוכיםבהשוואהלחו"ל,התמריץלהגדיל אתהיבואהיהנמוךיותר,במיוחדמשוםשהיבואכרוךבעלויותנוספות,הקשורותלהובלהולתהליכיהסחרביןמדינות. המכשולים ליבוא אמורים למצוא ביטוי במחיר שהיבואנים דורשים מהקמעונאים. ישנם שני סוגים של מכשולים: מכשולים מכסיים הבאים לידי ביטוי בשיעור מכס גבוה על יבוא – שעדיין קיימים על מקצת מהמזון התעשייתי4; להגדרהמפורטתשלמזוןתעשייתיראולוח.1 1 2 נמצאקשראמפיריחיוביביןהתמ"גלנפשלמגווןמוצריהמזוןבצריכה,ראולדוגמה, Funke,Michael,andRalfRuhwedel."Productvarietyandeconomicgrowth:EmpiricalevidencefortheOECDcountries."IMF Staffpapers48.2(2001):225-242.Sauré,Philip."Boundedloveofvarietyandpatternsoftrade."OpenEconomiesReview23 (2012):645-674. 3 משוואתהרגרסיה הליניאריתשנאמדההיא: Shareoffoodimportsoutoftotalfoodconsumption=constant-0.0383∙log(pop)+0.0198∙log(gdppercapitaatcurrentprice) רגרסייתTobitעבורמשתנהרציףבין0ל1-כמעטלאשינתהאתהתוצאות.ההשפעהשלהתוצרלנפשנמצאהחיוביתאולםלאמובהקת. קיימיםמכסיםגםעליבואמקצתמהסחורותהחקלאיות. 4 48 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה ומכשוליםלא-מכסיים–לדוגמהתקנימזוןשוניםביןמדינות.הגמשתהיבוא,המתבטאתבהסרתחלקמהמכשולים האמורים,אמורהלהוזילאתהמחיריםבדבבדעםצמצוםאוהתייעלותשלהתעשייההמקומית5. הגידולשלשיעורהיבואבצריכהבשניםהאחרונות(איור3)תומךבטענהשמחיריהמזוןהסיטונייםשללפחותחלק מהמוצריםנמוכיםיותרבחו"ל.הרקעלתחילתגידולושלהיבואהיה"רפורמתהקורנפלקס",שנחקקהב2016-והביאה להגמשהמיידיתשלהגבלותלא-מכסיותעלהיבואשלמזוןיבש6.בעקבותהרפורמה,שיעורהיבואשלמזוןתעשייתי ומשקאותלא-אלכוהולייםבצריכה–שבשנים2015–1996נותרכמעטללאשינוי,כ14%-–החללעלותב2016-והגיע ב2022-לכ7.23%- איור3 :שיעורהיבואשלמזוןמעובדמההוצאהעלצריכתמזוןוהמחיריםהסיטויים שלמזוןלצריכהמקומיתמייצורמקומיומיבוא ) המחיריםמורמליםבמדדהמחיריםלצרכן ( 0.24 1.30 1.25 0.22 1.20 0.20 1.15 1.10 0.18 1.05 0.16 1.00 0.95 0.14 0.90 0.12 0.85 0.10 0.80 שיעוריבוא מזוןמעובדומשקאותלאאלכוהוליים מהצריכה ) עמודות , צירימי ( מדדמחירי תפוקהתעשיתיתליעדיםמקומיים- מזוןמורמלבמדדהמחירים לצרכן ) צירשמאלי ( מדדמחיר ליבואמוצרי צריכה- מזוןמורמלבמדדהמחירים לצרכן ) בשקלים )( צירשמאלי ( 1.הבסיס למדדי המחיר הוא יואר 1996 . 2. מדד מחיר ליבוא מוצרי צריכה – מזון מבוסס על " מדד פישר "FisherPrice Index) ( הדולרי , ולכן הומר לשקלים . הוסחה היא ממוצע של " מדד לספיר " ו" מדד פאש " לחישוב עליית המחירים . המדדים אים כוללים משקאות ופירות וירקות טריים . 3. חשוב להתייחס בזהירות לגידול בפער בין מחירי התוצרת המקומית והייבוא , העולה מאיור 3, מכיוון שתמהיל מוצרי המזון המיובאים שוה מתמהיל המוצרים המיוצרים בישראל , וייתכן שחלק מהפער בעליית המחירים בין שי המדדים ובע מתמהיל שוה . המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בק ישראל . איור3מציגגםאתמדדהמחיריםהסיטונייםשלהמזוןהתעשייתיליעדיםמקומייםואתהמדדהמקביללמוצרי מזוןתעשייתימיבוא,שניהםמנורמליםבמדדהמחיריםלצרכן.נמצאשבתקופה2015–2006עלייתמחיריהמזוןמיבוא הייתהמתונהיחסיתלעלייתהמחיריםשלהתוצרתהמקומית(בעיקרבגללעלייהחדהשלהמחיריםהמקומייםבשנים 2008–2006 אבלשיעורהיבואכמעטלאהשתנה.ב2016-),שיעורהיבואהחלכאמורלגדול–ככלהנראהבזכות"רפורמת הקורנפלקס"–ובמקבילירדמחירוהיחסיעד.2022 אתהגמשתהיבואניתןלבחוןגםבענפימזוןספציפיים.לוח1מציגהןאתשיעורהיבואמהצריכהבענפיהמזוןוהןאת הגידולשליבואהמזוןבענפיםהשוניםבשניםהאחרונות. 5 בתוכנית החשיפה של ענפי ההלבשה וההנעלה והרהיטים צומצם הייצור המקומי בד בבד עם הוזלת המחיר. ברפורמת "שמיים פתוחים" הסרתחסמיהכניסהלמתחריםמחו"לדווקאלוותהבגידולהפעילותשלחברותהתעופההישראליות,תוךירידהבמחירים.ראובנקישראל, רפורמת"שמייםפתוחים"והשפעתהעלענפיהתיירותועלהצרכןהישראלי,לקטניתוחימדיניותוסוגיותמחקריות,אוקטובר.2021 6 "רפורמת הקורנפלקס" כללה מוצרי מזון תעשייתיים כגון דגני בוקר, ביסקוויטים, קרקרים, חטיפים, פסטות, אורז, שוקולדים, ממרחים, קטשופומוצריםנוספים. שיעורהיבואכוללמשקאותלאאלכוהולייםהיה.24% 7 49 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוח1:ההוצאהעלמוצרימזוןתעשייתייםומשקאותושיעורהיבואשנת2022 סךכלהייצור הגידולבשיעור שיעורהיבוא תת-הענף המקומיוהיבוא היבוא2022-2014 )%( (מיליוני)₪ (נקודותאחוז) מוצרימזון תעשייתיים–סךהכל 106,968 24 8 ייצורמזוןמוכן 1,339 0 0 ייצורדברימאפה 16,098 7 3 ייצורמוצריחלב 12,881 7 5 ייצורמשקאותקלים;מיםמינרליים וסוגיםאחריםשלמיםבבקבוקים 6,827 13 5 טחינתתבואתדגניםוגריסתה 2,366 15 -2 עיבודבשרושימורו 28,752 15 8 ייצוריינות 2,298 19 3 עיבודפירותוירקותושימורם 7,399 26 8 ייצורבירהומינישכר,עלבסיסלתת 2,206 27 3 ייצורשומניםושמניםמןהחיומןהצומח 4,012 30 13 ייצורמוצרימזוןאחרים,לנמ"א 11,080 48 9 ייצורמקרוני,אטריות,קוסקוס ומזונות עמילנייםדומים 734 57 12 עיבודדגים,סרטניםורכיכותושימורם 4,762 74 17 175 ייצורקקאו,שוקולדוממתקים 3,152 24 זיקוקוערבובשלאלכוהול 2,578 85 -5 1שיעורהיבואבשנת2021היה65%.ייתכןשחלקמהגידולשלשיעורהיבואבשנת2022נבעממשברבמפעלהממתקיםשלשטראוס. המקור:הלמ"ס,ההוצאהלצריכהפרטית2022–2014לוח4 ועיבודיבנקישראל., הלוחמצביעעלשונותרבהביןהענפיםבשיעורהיבוא.בענפיםבהםישמכשוליםליבוא,שנובעיםמקשייםהתלויים במאפייניהמוצר,כגוןאורךחייםקצר,צורךבקירוראוהקפאהשיעורהיבואנמוך.כךבדברימאפה,ובמידתמהגם במוצרי חלב ובבשר מעובד. על אלה נוספים קשיים ייחודיים לישראל התלויים במאפייני הכשרות8. בענפים אחרים, כגוןעיבודירקותופירותושימורם,המכשוליםמגביליםפחותושיעורהיבואגבוהיותר.הלוחמראהגםששיעורהגידול שלהיבואבשנים2014עד2022היהגבוהיותרבענפיםשבהםשיעורהיבואהיהגדוליחסיתכברב.2014- ב.המדיניותבתחוםיבואהמזון בשניםהאחרונותננקטובישראלצעדיםלהפחתתיוקרהמזוןבאמצעותעידודהתחרותבשיווקהקמעונאי(חוקהמזון, 2014 והגמשתהיבוא("רפורמתהקורנפלקס,")2016).בינואר2023,נכנסהלתוקףגםהרפורמהביבואהמזון,שמטרתה להכניסשינוייםבשנימישורים: 1 1 . אימוץ חלקי של התקינה הנהוגה באירופה: ההבדלים בין ישראל לאירופה בתקינת המזון מציבים מכשול ממשיליבואמזון.ישראלהיאמדינהקטנה,ולכןייצורמזוןבחו"להעומדבתקינההישראליתהייחודיתדורש תשומתהעבודההנדרשתכדישמוצריוכרככשראינהאחידהלכלהמזונות. 8 50 פרקב':הפעילותהמצרפית:התוצרוהתעסוקה התאמות, בעוד שהמפעלים בחו"ל מותאמים לעבודה על פי התקנים האירופיים או על פי אלו של השווקים הגדוליםהאחריםבעולם.לאחרונה,במסגרתהרפורמה,בוטלותקניםישראלייםייחודיים,אולםעדייןנותרו רביםכאלה. 2 2 . יבואעלסמךהצהרהשלמקצתמהמזוןהרגיש–מסלול"יבואןנאות":לפניהרפורמה,מזון שהוגדרכ"רגיל" יובא על סמך הצהרה, ללא צורך בבדיקה של כל משלוח, ואילו יבוא של מזון שהוגדר כ"רגיש", כלומר, כזה שטיפוללא תקין בועלול לגרום סיכון בריאותי, חייב בדיקת מעבדהשל כל משלוח. הרפורמה מאפשרת את החלתמסלוליבואהמזוןה"רגיל"עלחלקמהמזוןה"רגיש",וזאתליבואניםשהוגדרוכ"יבואןנאות9." למרות ההתקדמות בהסרת החסמים מיבוא המזון, והשפעתה על מחירי היבוא עצמו, עדיין אין סימנים מובהקים שיעידוכיהיאהביאהלירידהבולטתשלהמחיריםלצרכן.עםזאת,הממשלהמקדמתצעדיםנוספיםלהסרתחסמים מעל היבוא. בפרט, מקודם תהליך של הסתמכות על תקנים אירופיים במזון. כיום, יבואן שמעוניין לייבא מוצר מזון כלשהולישראלנדרשלהתאיםאתהמוצרלתקןהישראלי–פעולהשעלותהאינהזניחה,והייתהנחסכתאילוהתקן הישראליהיהתואםלתקןהאירופי10.במסגרתהרפורמה"מהשטובלאירופהטובלישראל",שנמצאתבשלביחקיקה, מוצעלהסתמךעלהתקןהאירופיבמזוןועלהצהרהשלהיבואןשהמוצרמשווקכדיןבאירופה. אימוץהתקינההאירופיתיסייעגםלהגדילאתמספרהיבואניםואתמגווןהמוצריםהמיובאים,ובכךלהגביראת התחרותביןהיבואניםעצמם.כיוםהחסמיםהניצביםבפנייבואניםפוטנציאלייםהםגבוהיםכינדרשתהשקעהגבוהה שלהיצרניםבהתאמהשלמוצרבין-לאומילתקןהישראלי.לכןכמעטרקיבואניםשפועליםבהיקפיםגדוליםיכולים להתקשרעםמפעלבין-לאומיש"יתרגם"אתהמוצרלתקןהישראלי.אםיאומצוהתקניםהאירופייםבמלואם,ייחסכו ליבואניםעלויותאלו,וגםיגדלהאיוםהתחרותיעלהיבואנים–מצדיבואניםפוטנציאלייםאחרים,שיוכלולהיכנס לענף. הקטנת חסמי הכניסה יכולה אף לעודד כניסה של חברות קמעונאיות מחו"ל שיש להן יתרונות לגודל, ויכולות לייבאבמחיריםזוליםהןמותגיםבין לאומייםוהןאתהמותגיםשלהן,ובכךלהוזילאתהמחירלצרכן.- חשובלצייןשהקלהשלמגבלותהיבואוהגברתהתחרותבתחוםזהאינןפתרוןמלא,וודאילאמיידיליוקרהיחסי שלהמזוןבישראל.ראשית,קיימיםגםגורמיםמקומייםכגוןמיסויגבוהיותרעלמזון11,ודרישותכשרות,שמייקרים את המחיר הסיטוני בישראל בהשוואה לחו"ל; שנית, בין היבואן לצרכן נמצא גם המקטע הקמעונאי, וככל שהוא מאופייןבמבנהלאתחרותיו/אובחוסריעילות,איןביטחוןשירידתהמחיריםהסיטונייםתגיעברובהלצרכנים.סוגיה זומחייבתטיפולנפרדמצדהרגולטוריםהרלוונטייםוהממשלה.שיקוליםנוספיםהמנחיםאתפתיחתהמשקליבוא מזוןהםשמירהעלבריאותהציבורושימורביטחוןתזונתילמקריחירום. 9 "יבואןנאות"נדרשלקייםתוכניתבקרתאיכותובטיחותעבורכלמוצרשייבאלפיהתקינההאירופית.מוצריהמזוןהרגישיםש"יבואןנאות" יוכל לייבא במסלול מזון יבוא רגיל (הצהרה) הם: מוצרי חלב מפוסטר, דבש ומוצריו, מוצרים המכילים ג'לטין ו/או קולגן, מים מינרליים, שימורי מזון בעלי חמיצות נמוכה, מוצרי מזון המוגדרים רגישים רק משום שהם טעונים הובלה או אחסנה בטמפרטורה נמוכה מ8- מעלות ועוד.לאייכללובמסלולההצהרההבאים:מזוןלתינוקות,בשרומוצריו,דגיםומוצרידגים,ביציםומוצריביצים,מוצריםמחלבלאמפוסטר, משקאותמשכרים,תוספיתזונהועוד. 10 גםמפעליםבמקומותאחריםבעולםמכיריםאתהתקניםהאירופייםותקניםבין-לאומייםאחריםלמזון,ואילוהתקניםהישראלייםפחות מוכרים. 11 במדינות בהן המיסוי על מזון גבוה יותר, למשל כאשר המע"מ על מזון הוא בשיעור הסטנדרטי – כמו בישראל – ולא בשיעור מופחת, מצד אחדמחיריהמזוןיהיוגבוהיםומצדשניתקבוליהמסעשוייםלהחליףמסיםאחרים.משוםכךהשפעתהמסעלההכנסההפנויהשלהצרכן אינהברורה. 51 פרקג' האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית מדד המחירים לצרכן עלה בשנת 2023 ב3%- – הגבול העליון של יעד האינפלציה. האינפלציה • בשנהזוהקיפהמוצריםושירותיםרבים,בהובלתהמוצריםוהשירותיםהבלתיסחירים. בחודשינואר2023הגיעההאינפלציההשנתיתלשיאשל5.4%,ומאזירדהבהדרגה.האינפלציה • התמתנה בעקבות המדיניות המוניטרית המצמצמת בישראל, ירידת האינפלציה בעולם והנורמליזציהבשרשראותהאספקה,ובתמיכתהמדיניותהפיסקלית. היחלשות השקל ביחס למטבעות המרכזיים בעולם פעלה לעליית האינפלציה. היחלשותו עד • ספטמבר הייתה מתואמת עם מועדי ההתפתחויות בתהליכי החקיקה לגבי מערכת המשפט, שהממשלהקידמה. אנומוצאיםעדויותכימאזשהאינפלציההשנתיתחרגהמהגבולהעליוןשלהיעד,החללהתבסס • בישראל קשר בין שינויי המחירים בפועל לבין ציפיות משקי הבית לאינפלציה בשנה הקרובה, התפתחותשעלולהלתרוםלהשתרשותהאינפלציה. במהלךהשנההעלהבנקישראלאתהריביתב1.5-נק'אחוז,עדלרמהשל4.75%במאי–המשך • לעלייהשל3.25נק'אחוזבשנת2022.החששלהשתרשותהאינפלציההיהגורםמרכזישהניעאת הוועדההמוניטריתלהמשיךולהעלותאתהריביתהשנה. קצבהעלאותהריביתהואטבמהלךהשנה,לנוכחהגעתהריביתלרמהמרסנת,ובעקבותסימנים • להתמתנות סביבת האינפלציה. אחרי ההעלאה במאי הותירה הוועדה את הריבית ללא שינוי וברמהמרסנתדיה,כדילתמוךבהמשךהתכנסותהשלהאינפלציהליעד. מלחמת"חרבותברזל",שפרצהבשבעהבאוקטובר,פגעהמשמעותיתבפעילותהכלכלית,הגבירה • אתהסיכוניםהפיננסייםוהביאהבתחילתהלפיחותחדשלהשקל.לצדהתפתחויותאלההאטה האינפלציהברבעוןהאחרוןשלהשנה,והציפיותלאינפלציהלטווחיםשמעלשנהועדשלוששנים ירדו. עם פרוץ המלחמה התמקדה הוועדה המוניטרית בייצוב השווקים ובשמירה על היציבות • הפיננסית. עוד לפני פתיחת המסחר במטבע חוץ ביום המסחר הראשון שאחרי פרוץ המלחמה, הכריז בנק ישראל על תוכנית התערבות בשוק המט"ח באמצעות מכירה של עד 30 מיליארדי דולריםובאמצעותמנגנוניSWAPבהיקףשלעד15מיליארדידולרים.לאחרשהיציבותבשווקים התבססה,והאינפלציההשנתיתהמשיכהלרדת,הפחיתההוועדהאתהריביתבחודשינואר2024 ב0.25-נק'אחוזלרמהשל.4.5% כדילמתןאתהפגיעהבמשקיהביתובעסקיםשנפגעובמידהרבהמהמלחמההובילבנקישראל • מתווה סיוע רוחבילמשקי בית ועסקים קטנים וזעירים,וזה אומץ בידי המערכת הבנקאית. בהמשךהציעהבנקמקורותמוניטרייםמוזליםכנגדמתןאשראיבריביתנמוכהלעסקיםקטנים וזעיריםשנפגעומהמלחמה. 53 בנקישראל,דיןוחשבון2023 יעדיהמדיניותהמוניטרית לפיחוקבנקישראל,התש"ע2010- לבנקישראלשלושמטרות:,1()לשמורעליציבותהמחירים, וזאתכמטרהמרכזית.הממשלהקבעהכייציבותמחיריםפירושהשיעוראינפלציהשנתיבתחום שבין 1% ל3%-. עוד נקבע כי כאשר האינפלציה סוטה מתחום היעד על הבנק לנקוט מדיניות שלהערכתותחזיראותהאליובתוךתקופהשלאתעלהעלשנתיים.2()לתמוךבמטרותאחרותשל הממשלה–במיוחדצמיחה,תעסוקהוצמצוםפעריםחברתיים–בתנאישהדברלאיפגעביציבות המחירים לאורך זמן. ו3(-) לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה. החל מאוקטובר המדיניותהמוניטריתנקבעתבידיהוועדההמוניטרית.2011 התפיסה שלבנק המרכזי יש מספר מטרות, ובראשן שמירה על יציבות המחירים, נקראת בספרות "משטר גמיש של יעד אינפלציה" targeting( inflation flexible). במשטר זה, כשהאינפלציהסוטהמתחוםהיעדקובעיהמדיניותפועליםלהשבתהאליו,אךמתאפשרתגמישות מסוימת: הם יכולים לאפשר סטייה זמנית מהיעד כדי להשיג את מטרותיו האחרות של הבנק תוךשמירהעליציבותהמחיריםבטווחיםהבינוניוהארוך.לרשותהבנקעומדמגווןכליםלהשגת מטרותיו,והואנהנהמעצמאותבהפעלתם. חלקוהראשוןשלפרקזהמנתחאתהשינוייםשחלוהשנהבסביבתהאינפלציהבתקופהשלפני מלחמת"חרבותברזל",אשרפרצהבשבעהבאוקטובר,ואתההשלכותהמשמעותיותשלהמלחמה. בחלקוהשנישלהפרקמתוארתהמדיניותהמוניטריתשננקטההשנהבתגובהלשינוייםבסביבת האינפלציהובפעילות,בהתייחסותנפרדתלצעדיםשננקטולפניהמלחמהואחרישפרצה.לבסוף, בחלקוהשלישישלהפרק,מתוארתההתפתחותשלמצרפיהכסףבמהלךהשנה. 1.האינפלציה בשנת2023הסתכמההאינפלציההשנתיתב3%-,הגבולהעליוןשליעדהאינפלציה.האינפלציה האינפלציהבשנת2023 הקיפה מוצרים ושירותים רבים והובלה על ידי ביקושים חזקים למוצרים ולשירותים בלתי הייתה3%,והקיפה סחירים.האינפלציההשנתיתהגיעהלשיאבחודשינואר–5.4%,השיעורהגבוהביותרמאזהמשבר מוצריםושירותיםרבים, הפיננסישפרץב2008-,ומאזהיאירדהבהדרגה,בהובלתמחיריהמוצריםוהשירותיםהסחירים. בהובלתהבלתיסחירים. גורםמרכזילהתמתנותהאינפלציההיההמדיניותהמוניטריתהמרסנת,שתרמהלהאטתגידולו שלהביקושהמקומיונתמכהעלידיהמדיניותהפיסקלית.לצדאלותרמולהתמתנותהאינפלציה גורמיםגלובליים,שהעיקרייםביניהםהיוירידהשלהאינפלציהבעולם,ובפרטשלמחיריהמזון והאנרגיה,לצדהנורמליזציהבשרשראותהאספקה.כנגדזאתפעלולעלייתהמחיריםהיחלשות השקל,עלרקעההתפתחויותהפוליטיותהמקומיות,והאצהבעלייתשכרהדירה(עדיוני). השפעתהשלמלחמת"חרבותברזל",שפרצהבשבעהבאוקטובר,עלהמשקהתבטאהבפגיעה מלחמת"חרבות משמעותית בפעילות, בעליית הסיכונים הפיננסיים, ובתחילתה – גם בפיחות חד של השקל. ברזל"הביאהלפגיעה התפתחויות אלו לוו בירידה חדה של האינפלציה הרבעונית ברבעון האחרון (לוח ג1.)1-' על פי משמעותיתבפעילות ולעלייהבסיכונים. הציפיות משוק ההון לטווח שמעל שנה ועד שלוש שנים העריך השוק בסוף 2023 כי השפעת המלחמה והשלכותיה בטווחי זמן אלה על האינפלציה תהיה ממתנת. הירידה של הציפיות לאינפלציהלוותהבירידהמשמעותיתשלתוואיהריביתהמוניטריתהצפוי. הציפיותלאינפלציהלשנהברבעוןהאחרוןהתאפיינובתנודתיות,וביחסלרבעוןהקודםנותרובעינן.להרחבהראו 1 סעיףא5'להלן:הכוחותהמרכזייםלהתפתחותהאינפלציהבישראל–מלחמת"חרבותברזל"והאינפלציה. 54 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית לוחג1-' האידיקטוריםהעיקרייםלהתפתחותהאיפלציהוהמדייותהמויטרית,2019עד2023 2023 2019 2020 2021 2022 2023 Q1 Q2 Q3 Q4 א.האיפלציה)אחוזים( 1 האי.פלציהבפועל1 0.6 -0.7 2.8 5.3 3.0 1.2 1.0 0.7 0.1 2 האי.פלציההרבעויתביכויעותיות2 4.0 3.1 3.1 1.5 3 הציפיותמשוקההוןלאי.פלציהלשה3 1.1 0.0 1.9 3.1 2.8 2.8 3.0 2.7 2.6 4 הציפיותמשוקההוןלאי.פלציהל10-שים3 1.6 1.6 2.0 2.3 3.0 2.9 2.9 3.0 3.0 5 תחזיותהחזאיםלאי.פלציהלשה3 1.2 0.5 1.2 2.8 2.8 2.9 3.0 2.8 2.5 ב.שיעוריהתשואה)אחוזים3( 1 הריביתהמוצהרתשלב.קישראל 0.25 0.14 0.10 1.25 4.50 3.93 4.59 4.75 4.75 2 התשואההריאליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותלש.ה4 -0.8 0.1 -1.9 -1.4 1.6 1.3 1.5 1.9 1.4 3 התשואהה.ומיליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותל10-שים5 1.6 0.8 1.2 2.6 3.9 3.6 3.8 3.9 4.3 4 התשואההריאליתלפדיוןעלאג"חממשלתיותל10-.שים5 0.0 -0.5 -0.8 0.1 1.2 0.9 1.1 1.2 1.7 ג.שיעורהשיויבשערהחליפין)אחוזים6( 1 ה.ומיליהאפקטיבי -8.0 -4.8 -8.4 4.0 4.3 5.1 -0.5 2.6 -2.9 2.מולהדולר -7.4 -6.6 -3.6 10.2 6.4 4.9 0.7 4.8 -3.9 3.מולהאירו -9.6 2.3 -10.4 3.2 9.6 6.2 1.8 3.4 -1.9 ד.מחיריהכסים)אחוזים( 1 התשואהה.ומיליתהכוללתעלמיות)מדדהמיותהכללי7( 17.8 -0.4 30.9 -15.5 4.9 -5.4 4.8 4.7 1.1 2 שיעורהשי.ויבמחיריהדירות8 4.2 4.0 13.1 14.7 -0.6 -0.2 -1.3 -0.5 1.4 1מדדהמחיריםלצרכןבמשךהתקופה. 2במוחיםשתיים,כפישמחושבבלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. 3ממוצעתקופתי. 4עלפיעקוםהתשואות,ממוצעתקופתי. 5שיעורהתשואהברוטועלפיעקוםהתשואות,ממוצעתקופתי. 6הממוצעבחודשהאחרוןמולהממוצעבחודשהאחרוןבתקופההקודמת. 7היוםהאחרוןבתקופהמולהיוםהאחרוןבתקופההקודמת. 8החודשהאחרוןבתקופהמולהחודשהאחרוןבתקופההקודמת. המקור:בקישראל,תויהבורסהליירותערךוהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. א.הכוחותהמרכזייםשהשפיעועלהתפתחותהאינפלציהבישראל 1.ההתפתחויותהגלובליות האינפלציהבעולם האינפלציהבעולםהתמתנההשנהביחסלשיאיםשנרשמובשנת2022,והכלכלההעולמיתהמשיכה התמתנההשנה להתאושש – תהליך שקיבל את הכינוי "נחיתה רכה" Landing( Soft). עם זאת, האינפלציה משמעותית,והכלכלה במרבית המדינות נותרה גבוהה מיעדי הבנקים המרכזיים (איור ג1-'). עם הגורמים לירידת העולמיתהמשיכה האינפלציה בעולם במחצית הראשונה של השנה נמנות ירידות של מחירי האנרגיה ושל מחירי להתאושש.תהליךזה מוצריהמזון–ביןהיתרבזכותהיחלשותןשלמגבלותבצדההיצע,שנבעומהשלכותשלמלחמת קיבלאתהכינוי"נחיתה רוסיהאוקראינה,ונורמליזציהבשרשראותהאספקה. רכה".האינפלציה האינפלציה ללא מזון ואנרגיה, המשמשת אינדיקטור מרכזי לאינפלציית הליבה, התמתנה במרביתהמדינותבעולם בעולםאףהיא,אךפחותמאשרהמדדהכללי(איורג1-').אחדהמנועיםהמרכזייםשלאינפלציית נותרהגבוהה. הליבה בעולם היה לחצי ביקוש על רקע שוק עבודה הדוק. בין הכוחות שפעלו לצמצום לחצי 55 בנקישראל,דיןוחשבון2023 הביקוש היו מדיניות מוניטרית מרסנת, שנקטו הבנקים המרכזיים כדי לגדוע את התהליכים האינפלציוניים,כמוגםהתפוגגותהשפעתהשלהמדיניותהפיסקליתהמרחיבהשננקטהבמדינות רבות בעקבות משבר הקורונה. הציפיות לאינפלציה בעולם, לטווחים ארוכים, נותרו מעוגנות ופעלוגםהןככוחמייצב. בשנתיים האחרונות נותרה האינפלציה בישראל מתונה יותר באופן עקבי מאשר במרבית האינפלציהבישראל מדינות הOECD-. האינפלציה העולמית מחלחלת לאינפלציה המקומית דרך כמה ערוצים: הייתהבשנתיים האחרונותמתונה המנגנוןהראשוןפועלישירותדרךהתייקרותהמוצריםהסחיריםהסופייםבמונחימט"ח.המנגנון באופןעקביביחס השניפועלדרךהתייקרותהתשומותהמיובאותבמונחימט"ח,המניעהאתהפירמותהמקומיות לרמתהבמרביתמדינות להעלותמחירים. הOECD-. איורג '- 1 האיפלציהבישראלובמדיותה- OECD דצמבר2020 -דצמבר 2023 ב22%. א%. איפלציה כוללת איפלציהללאמזוןוללאארגיה 22 20 20 18 18 16 16 14 14 12 12 10 10 -202468 -202468 4.6 3.7 2.4 3.0 80% ממדיותה- OECD 50% ממדיותה- ישראל OECD חציוןה- OECD המקור : עיבודיבקישראלעלתויה- OECD . איורג '- 2 האיפלציה השתית והתרומות של הרכיב הסחיר והבלתי סחיר שיוי מצטבר במדד המחירים לצרכן ב- 12 החודשיםהאחרוים % יואר2009 - דצמבר2023 6 5 4 3 2 1 0 -1 -2 תרומתהסחירים תרומתהבלתיסחירים המדדהכללי יעדהאיפלציה המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 56 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית אשרלמנגנוןהראשון,איורג2-'מראהכיהירידהשלהאינפלציהבישראלבמחציתהראשונה במחציתהראשונה שלהשנההירידה שלהשנההובלהעלידיהתמתנותהעלייהשלמחיריהמוצריםהסחירים.הירידהנבעהמההוזלה, באינפלציההובלהעל בדולרים,שלהמוצריםהמיובאים(ביניהםהנפט),שקוזזהחלקיתעלידיפיחותהשקלמולהדולר. ידיהמוצריםהסחירים, התפוגגותהתרומההחיוביתשלמחיריהאנרגיההיוותהכוחמשמעותילירידתהאינפלציהבחו"ל, וביניהםהנפט,וקוזזה אךהשפעתהבישראלהייתהקטנהיותר,בזכותעצמאותאנרגטיתגדולהיותרמאשרבמדינות חלקיתעלידיפיחות אחרות2.מחיריהאנרגיהעלובישראלפחותגםבגללהתערבותמוסדית–הפחתהזמניתשלמס השקל. הבלועלהדלקוהפחם. המנגנוןהשנישלהשפעתהאינפלציהבחו"לפועלדרךשינוייםבמחיריהתשומותהמיובאות. מלבד הנפט, שהוא רכיב תשומה משמעותי, ירד גם מדד הסחורות ללא אנרגיה, וזאת בכ7%- (ממוצעדצמבר2023מולממוצעדצמבר2022),מהשתרםלהוזלהשלהתשומותהמיובאותלאורך כלהשנה.השיבושיםבשרשראותהאספקה,שפעלולהתייקרותהתשומות(והמוצריםהסופיים) בשניםהקודמות,התמתנומשמעותית,ואלהחזרולרמתןהשגרתית3. 2.שערהחליפין התמתנותקצבעלייתםשלמחיריהמוצריםהסחיריםבתשעתהחודשיםהראשוניםשלשנת2023 השקלפוחתהשנהב8%- הייתהאיטיתמזושלהמחיריםבחו"ל,בגללהיחלשותמשמעותיתשלהשקל.במהלךתקופהזו במונחישערחליפין הנומינליהאפקטיבי, פוחתהשקלבמונחיםשלשערהחליפיןהנומינליהאפקטיביב8%-(ממוצעחודשספטמבר2023 ולכןהתמתנותקצב לעומתממוצעחודשדצמבר2022 מולהדולרבכ11%-), ומולהאירובכ12%-,.לפיניתוחשנערך עלייתםשלמחירי בבנק ישראל התמסורת משער השקל-אירו לאינפלציה נמוכה במידה רבה מזו של שער השקל- המוצריםהסחירים דולר4.לכןכדילבחוןאתהשפעתשערהחליפיןעלהאינפלציהבישראלישלהתמקדבהתפתחות הייתהאיטיתיחסית. שערהדולר. נקודת מוצא מקובלת לניתוח התפתחות שער החליפין היא משוואת שקילות פער הריביות הבלתי מכוסה UIP(), שלפיה שער החליפין מגיב על הפער שבין ריבית חו"ל לריבית המקומית היחלשותהשקלבשנת – התפתחותה בפועל וזו הצפויה – ושינויים בפרמיות: שינויים בפער שבין המדינות בפרמיות 2023הייתהחריגהביחס הסיכוןאובפרמיותאחרות,למשלכתוצאהשלחיכוכיםבשווקיםהפיננסיים.ניתוחהתפתחותו למטבעותמרכזיים של שער החליפין השנה עד למלחמה מלמד כי היחלשות השקל אינה מוסברת בהתפתחות פער בעולם,ושיקפהבעיקר הריביות של הבנקים המרכזיים בין ישראל לארה"ב. השינוי בריבית בנק ישראל, מעבר לשינוי גורמיםמקומיים. שהיה צפוי בשנת 2022 היה דווקא גבוה במקצת מן ההתפתחות המקבילה בארה"ב5., מכאן שהיחלשותהשקלנבעהמהתפתחותןשלהפרמיותאומהציפיותלתוואיפעריהריביותבעתיד. בשנת2022היחלשותהשקלמולהדולרהייתהדומהלהיחלשותשלמטבעותמרכזייםבעולם מולו,כפישהשתקףבשעריהחליפיןהצולביםשלהדולר.לעומתזאתהיחלשותושלהשקלב2023- הייתה חריגה ביחס להיחלשות המטבעות המרכזיים, ושיקפה בעיקר גורמים מקומיים ולא 2 עליות מחירי האנרגיה בעולם נרשמו בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. בישראל, חלק ניכר ממחירי האנרגיה נקבעבהסכמיםארוכיטווחביןיצרניותהחשמללספקיותהגז.להרחבהראופרקיםא'ו-ג'בדוחבנקישראללשנת .2022 3 להרחבהראופרקג'בדוחבנקישראללשנת.2022 אוריאנזל,עדןענביםואריקוטאי,"התמסורתמשערהחליפיןלמחירים",לקטניתוחימחקרומדיניות,דצמבר 4 2023 בנקישראל., שינויים צפויים בפערי הריביות כבר אמורים להיות מגולמים בשער החליפין. השינוי הלא צפוי בריבית בארה"ב 5 במהלךהשנה–כ0.65-נק'האחוזלפיהחוזיםהעתידייםfutures(fundsFederal)–היהנמוךבמקצתמהשינוי המקביל בישראל, כ0.8- נק' האחוז לפי ריביות הפורוורד בשוק התלבור. מכאן שהשינויים בריביות הקצרות עשוייםלעלותבקנהאחדעםהתחזקותהשקליותרמאשרעםהיחלשותו. 57 בנקישראל,דיןוחשבון2023 גלובליים–רקרבעמהחלשותהשקלמוסברתעלידיהתחזקותהדולרבעולם6.בחינתהתפתחות הגורםהמקומיבמשךהשנהמעלהכישינוייםמשמעותייםבשערהחליפיןהתרחשוסביבמועדי ההתפתחויותבתהליכיהחקיקהבענייןמערכתהמשפט,שקידמההממשלה7. ההשפעות הגלובליות באות לידי ביטוי במתאם בין מדדי המניות בארה"ב לשערי החליפין שלמטבעותשוניםבעולםמולהדולר.מתאםזהמתקיים,בעוצמותשונות,במדינותרבות,וגם בישראל. (להרחבה ראו פרק ג' בדוח בנק ישראל לשנת 2022.) המנגנון המרכזי שמוביל לקשר הסטטיסטי נוצר מחשיפה משמעותית של הגופים המוסדיים בישראל ושל משקיעים נוספים לנכסים זרים, ומבחירתם לגדר שיעור גדול מההשקעה נגד תנודות בשער החליפין. כתוצאה מאסטרטגייתהשקעהזועליותוירידותבשוקהמניותהעולמימניעותמשקיעיםלבצעהתאמות בתיקיהנכסיםשלהם.פוזיצייתהגידורשלהםמאלצתאותםלבצעגםעסקותהחלף,כדילהתאים אתהגידורבתיק.כלאלהפועליםלייסוףהשקלכאשרמדדיהמניותבארה"בעולים,ולהפך. בשנת2022המתאם(השלילי)ביןשוקהמניותבארה"בלשערהחליפיןהיהגבוהמאוד-0.94(). אולם במהלך 2023 ועד תחילת המלחמה הקשר התרופף, וסטיות חדות מהקשר הסטטיסטי התרחשו סביב מועדים הקשורים להתקדמות תהליכי החקיקה בעניין מערכת המשפט. כך, ב2023-נחלשהקשרבין לדוגמה,ניכרופיחותחדלאחראישורהחוקלביטולעילתהסבירותוייסוףלאחרהצגתמתווה שוקהמניותבארה"ב הנשיא8. לביןשערהחליפין.הסבר הסבר מרכזי להתרופפות הזמנית של המתאם, עד המלחמה, הוא שהתהליכים הפוליטיים מרכזיהואעלייתהסיכון ב2023-הביאולהתגברותאי-הוודאותלגביהמוסדותבישראלולהערכהשהסיכוניםארוכיהטווח הכרוךבהשקעהבמשק. הכרוכיםבהשקעהבמשקעלו.כתוצאהמכךמשקיעיםמקומייםבחרולהגדילאתשיעורהשקעתם בחו"לולהקטיןאתשיעורהחשיפההמגודר9.פרשנותזועולהבקנהאחדעםאינדיקציותרבות לעלייה בפרמיית הסיכון של מדינת ישראל במהלך המחצית הראשונה של השנה, שהשתקפה במידה מסויימת, גם בשוק ביטוחי האג"ח CDS(), ועם הערכות בדבר סיכונים משמעותיים ליציבותהכלכליתוהחברתיתשלישראל,שבאולידיביטויבשללפרסומיםשלסוכנויותהדירוג, בתי השקעות, קרן המטבע וה10.OECD- הביקוש למט"ח הובל לאורך השנה על ידי הגופים המוסדיים, שקצב רכישתם התגבר ביחס לשנה הקודמת, ובמידה פחותה על ידי משקי הבית. במהלךהשנה,התנודותבשערהחליפיןהיומתואמותבמידהרבהעםהמרותהמט"חשלהגופים הפיננסייםהזרים,ובפרטהפיחותבתחילתהמלחמהוהייסוףבסוףהשנה11. אומדן השינוי בשער כתוצאה מהשפעה גלובלית מחושב לפי ממוצע משוקלל של השינויים ב12- המטבעות 6 הסחיריםביותרמולהדולר,המהוויםכ98%-מסךהסחרמולהדולר.אומדןההשפעההמקומיתהואההפרשבין השינויבשערהיציגלהשפעההגלובלית. ראו הרצאת נגיד בנק ישראל, פרופ' אמיר ירון, בכנס השנתי של "מכון אהרן למדיניות כלכלית" באוניברסיטת 7 רייכמןבהרצליה,קישור:/https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/63908. 8 ראוגםהרצאתנגידבנקישראל,פרופ'אמירירון,בכנסהשנתישל"מכוןאהרןלמדיניותכלכלית"באוניברסיטת רייכמן בהרצליה, קישור: https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/63908/. ממצאים דומים נמצאו ב-"ההשלכות הכלכליות של יוזמות החקיקה של הקואליציה" איתי אטר, צחי רז, יניי שפיצר, עילי גבאי, ודולבקולקה-גלבר,דוחמחקרשלהמכוןהישראלילדמוקרטיה,אוגוסט2023. 9 בתקופתמשברהקורונהשיעורהחשיפהלמט"חעלהושיעורהגידורהלךוירד,מגמהשהתעצמההשנה.להרחבה בנושאמגמותבתיקההשקעותשלהגופיםהמוסדיים,ובפרטשיעורהחשיפהלמט"חושיעורהגידור,ראותיבה2 בדוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל.2023 10 להרחבהראודוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהראשונהשל.2023 11 מאמרשל הרקוביץ ופרידמן2022() מציג עדות,שלפיה הגופים הפיננסייםהזריםהם גורם דומיננטי בהתפתחות שער השקל-דולר (צבי הרקוביץ, ועמית פרידמן, 2022() "השפעת הפעולות בשוק מטבע חוץ של המגזרים השונים ובנקישראלעלשערהחליפין",בתוך:מדיניותמוניטריתבתקופתיציבותמחירים,בנקישראל). 58 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית ניתוחשנערךבבנק ניתוחיםשנערכובבנקישראלבהתבססעלהקשרהסטטיסטיביןשערהחליפיןלשוקהמניות, ישראלמלמדשהפיחות כפישהיהעדשנת2022,מלמדיםשהפיחותאשרחלמחודשינוארעדחודשספטמבר2023סטה מתחילתהשנהועד מהקשריםההיסטורייםבשיעורשלכ15%-10%-(איורג12.)3-'עלפיאמידהעדכניתשלהתמסורת המלחמה,שסטה משערהחליפיןלמחיריםפיחותשלהשקלמולהדולרב1%-תורםלאינפלציהכ0.25-נק'האחוז13. מהקשריםההיסטוריים, מאמידהזועולהכיהפיחותמעברלזהשהיהצפויעלפיהקשריםההיסטורייםעדהמלחמהתרם נאמדבשיעורשלכ10%- לאינפלציההשנתיתכ3-נק'אחוזועיכבאתחזרתהאינפלציהליעדה14. 15%-,ותרםלאינפלציה השנתיתכ3-נק'אחוז. איורג '- 3 מדדהאסד "ק, שערהחליפיןשקל- דולרושערהחליפיןהאמד מרגרסיהשלשערהחליפיןעלמדדהאסד "ק יואר2020 - ספטמבר2023 20000 4.0 16000 3.8 12000 3.6 8000 3.4 4000 3.2 0 3.0 שערהחליפיןהחזוי שערהחליפיןבפועל מדדהאסד "ק) צירימין ( המקור : בקישראלועיבודיבקישראלעלתויבלומברג . כנגדההתפתחויותהמקומיותשגרמוללחציפיחות,אחדהכוחותהמרכזייםשתרמולייסוף המדיניותהמוניטרית השקלהואהמדיניותהמוניטריתהמרסנתשנקטבנקישראל,ובראשההעלאתהריביתבנקודת המרסנתשנקטבנק ישראלהשנהפעלהנגד אחוזוחציבמחציתהראשונהשל2023.(להרחבהראוסעיףהמדיניותהמוניטרית.)שוקהמט"ח לחציהפיחות.אומדןשל הואצופהפניעתיד;לכןכדילקבלאומדןלהשפעתהריביתעלשערהחליפיןאמדנואתההשפעה השפעתהריביתעלשער של שינוי לא צפוי בריבית בנק ישראל על שער החליפין שקל-דולר בחלונות צרים סביב מועדי החליפיןמלמדשלולא החלטותהריבית(לוחג15.)2-'עלפיאמידהזועלייהשלהריביתבנקודתאחוז,כאשריתרהמשתנים העלהבנקישראלאת הכלכליים קבועים, ובפרט עליית ריבית שמצמצמת את פער הריביות בהתאם לשיעור עלייתה, הריביתהשנהבנקודת אחוזוחצי,השקלהיה β0 = log(St), כאשר St הוא שער החליפין של השקל-דולר, NDXt 12 המודל הנאמד: ε + β1log(NDXt) + נחלשעודבכ.3%–2%- הוא מדד הנאסד"ק, והמדגם הנאמד הוא מינואר 2020 עד דצמבר 2022 מקדמי האמידה הם:. -0.2 = β1 ו3.1- =β0. הפיחות העודף מוגדר כשינוי בין שיעור השינוי בפועל 9%() לבין שיעור השינוי החזוי -4%(). במבחן עמידות, שבו הוספנו פיקוח על תשואת אג"ח של ארה"ב לעשר שנים התקבלה תוצאה דומה. המתאם בין שער החליפין למדד הנאסד"ק בשנים 2022–2019 עמד על -0.93. לעומת זאת המתאם עם תשואת אג"ח של ממשלת ארה"בלעשרשניםעמדעלכ בלבד.0.25- 13 ראו: אורי אנזל, עדן ענבים וארי קוטאי "התמסורת משער החליפין למחירים", לקט ניתוחי מחקר ומדיניות, דצמבר2023 בנקישראל., 14 הערכותשמרניותמעטיותרשלהתמסורת,בין0.1ל0.2-,מביאותלאומדןנמוךמעטיותרשלהתרומהלאינפלציה השנתית–1.0-3.0נק'האחוז. 15 המודל הנאמד: ut +α+β1∆it = )log(St∆, כאשר )log(St הוא השינוי של לוג שער השקל-דולר בין רבע שעה טרם ההחלטה לשעה או יום אחריה (השער הרשמי.) it∆ הוא השינוי הלא צפוי בריבית המוניטרית או בתוואי הריבית לשלושת החודשים הקרובים על בסיס הנתונים היומיים משוק התלבור ובהתאם לשיטה המתוארת ב-CaseTheEconomies:OpenSmallinGuidanceForwardofEffectthe"Measuring2023.A.,Kutai, 75–142pp.21(1),ReviewEconomicIsraelIsrael."of.המדגםמבוססעלהחלטותהריביתשביןינואר2008 לנובמבר.2023 59 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תורמתלייסוףמיידישל2.1%–1.5%.המשמעותהיאשלולאהעלהבנקישראלאתהריביתהשנה בנקודתאחוזוחצי,השקלהיהנחלשעודבכ,16.3.2%–2.3%-17 לוח-ג2-' השפעתהשי:וישלריביתבקישראלעלשערהדולר יואר2008-ובמבר2023 חלוןשעתי חלוןיומי חלוןשעתי חלוןיומי [1] [2] [3] [4] -0.017*** -0.015** שיוילאצפויבריבית [0.004] [0.007] -0.021*** -0.016** שיויבתוואיהריביתל- [0.004] [0.008] -3חודשים מספרתצפיות 151 145 151 145 0.192 0.054 0.229 0.049 AdjustedR2 ***p<0.01***p<0.05;p<0.1;,בסוגריים:סטיותתקן.(white) המקור:עיבודיבקישראל.לפירוטעלהמודלהאמדראוהערתשוליים.15 3.הביקושהמקומי הביקוש המקומי החזק היה רכיב משמעותי בעליית האינפלציה בשנים האחרונות. בעקבות העלייההמתונהשל הצריכההפרטיתהשנה, התאוששות המשק ממשבר הקורונה, בתמיכת המדיניות המוניטרית והפיסקלית המרחיבה יחדעםהתמתנות שננקטה במהלך המשבר, נרשמו בישראל ביקושים חזקים, שפעלו לעליית האינפלציה, בדומה האינפלציה,מרמזות למצבבעולם.העלייההמתונהבצריכההפרטיתהשנהועדהמלחמה,1.7%,המבטאתירידהשל עלהתמתנותשללחצי 0.5% בצריכה לנפש, יחד עם התמתנות האינפלציה, מרמזות על התמתנות של לחצי הביקוש, הביקוש,הנובעתבין הנובעתביןהיתרמהתייקרותעלויותהמימוןבשלעלייתהריבית,שהביאהלירידהשלההכנסה היתרמהתייקרותעלויות הפנויה.(להרחבהראופרקב'ותיבהד2-'.) המימון. איורג4-'מציגפירוקשלהאינפלציההשנתיתבאמצעותמודלהDSGE-שלחטיבתהמחקר לתרומותלאינפלציהלפיהזעזועיםשהתרחשומאזשהאינפלציההתחילהלעלותבשנת18.2021 ניכר כי תרומתו של הביקוש המקומי התמתנה במשך השנה. לעומת זאת הצטמצמה השפעתם השליליתשלזעזועיההיצעשאפיינואתהמשקבשנת19.2022 16 הממצאים עמידים להוספת פיקוח על שינוי מדד המניות האמריקאי 500( S&P) ולקיצור המדגם – משנת 2014 ואילך. 17 שוק ההון צפה בסוף שנת 2022 כי בנק ישראל יעלה משמעותית את הריבית בשנת 2023, אולם הוא צפה עלייה מתונהמזושהתרחשהבפועל,כ0.7-נק'האחוז.זאתאומרתשכמחציתמהשפעתהמדיניותהייתהמגולמתבשער השקל-דולרבסוף2022. 18 להרחבהבנושאמתודולוגייתהפירוקראותיבהג2-'בדוחבנקישראללשנת.2022 19 להרחבהבנושאזעזועיההיצעראופרקג'בדוחבנקישראללשנת2022 הניתוחבאיורג4-'.מציגבכחולאתתרומת המדיניות המוניטרית, הנגזרת מהפער בין ריבית בנק ישראל לכלל הריבית ("כלל טיילור"), שנקבע לפי התאמה היסטורית של הריבית במשק הישראלי למשתנים שונים. התרומות החיוביות במהלך 2023 נובעות במידה רבה מהעובדהשהשפעתהמדיניותהמרחיבה,אשרננקטהבעבר,פועלתבחלקהבפיגור.להרחבהראופרקא'.הניתוח מציגבאפוראתתרומתהזעזועיםשהתרחשולפנישנת2021והובילולסטייהממרכזיעדהאינפלציה).2%( 60 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית ביקוש מקומי יכול להשפיע על איורג '- 4 המחיריםבשניערוציםעיקריים:ראשית, פירוקהאינפלציהלפימודלDSGE % תדירותרבעונית 2023-2021, הביקושהחזקמאפשרלפירמותלהעלות 8 7 אתהמחיריםמעברלגידולעלויותהייצור 6 שלהן, דבר שיגדיל את רווחיותן. שנית, 5 עלייה בביקוש המצרפי מגדילה את 4 3 הביקושלתשומתעבודה,וגידולזהיוצר 2 לחץ להעלאת שכר העובדים; עלייה של 1 0 השכרמייקרתאתעלויותגורמיהייצור -1 של הפירמה ולכן מביאה להעלאת -2 המחיריםלצרכנים. -3 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 Q1 Q2 Q3 Q4 בשנת 2023, עד המלחמה עלות 2021 2022 2023 העבודה ליחידת תוצר (שיעור התמורה היצעמקומי שאריתמכללטיילור לעבודה) המשיכה לרדת בדומה לשנים גלובלי ביקושמקומי יעדוטרוםתקופה אינפלציהשנתית האחרונות. (להרחבה ראו פרק ב'). המקור : עיבודיבנקישראלבעזרתמודלה- DSGE של בהנחותמקובלותירידהכזאתמתואמת חטיבתהמחקר )Argovetal.2012 .( עם ירידה בעלות השולית הריאלית ליצרניםהמקומיים.משמעשהלחציםאשרמקורםבשוקהעבודה–שבושוררתתעסוקהמלאה – לא התגברו, על אף שהשכר הריאלי עלה במתינות, לאחר שנשחק בשנת 2022. (להרחבה ראו פרקה').זואינדיקציהשלאהייתהעלייהבלחציםהאינפלציונייםמכיווןשכרהעובדים. עם עליית האינפלציה במדינות רבות בעולם לאחר היציאה ממשבר הקורונה עלה בבנקים מרכזייםובגופיםבין-לאומייםחששלהיווצרות"ספירלתשכר-אינפלציה"–עלייהמשמעותית שלהאינפלציהבגללהיזוןחוזרגבוהביןעליותשכרלאינפלציה20.בישראל,לעתעתה,מסתמן כיסיכוןזהלאהתממש.מחקרשפורסםלאחרונהמצאשהשפעתהשכרעלהמחיריםבישראל לאחר המשבר הייתה מתונה, משתי סיבות עיקריות21: ראשית, עליות השכר התמקדו בענפים שהמוצריםוהשירותיםשלהםאינםמיועדיםברובםלשוקהמקומי;שנית,עלפיהסכםהשכר בין הסתדרות העובדים הכללית למשרד האוצר נדחו חלק מעליות השכר במגזר הציבורי, מה שסייעלהקלהשללחציהשכרבמשק. ניתוחשנערךבבנקישראלאמדאתהקשרביןהשכרלאינפלציהבישראלומצאאףהואכי מסתמנתהתחזקות שלהקשריםביןהשכר אין אינדיקציה לספירלת שכר-אינפלציה בישראל בשנים 2022–2006. אולם נמצא בניתוח כי למחיריםמאזמשבר מסתמנת התחזקות של הקשרים בין השכר למחירים מאז משבר הקורונה. תוצאה זו מצביעה הקורונה.הדברמצביע על גידול הסיכון ללחצים אינפלציוניים מכיוון שוק העבודה. לפי ממצאי הניתוח, לאחר משבר עלגידולהסיכוןללחצים הקורונה עליית שכר מביאה בממוצע לעליית מחירים גבוהה יותר ביחס לשנים 2019–2006, אינפלציונייםמכיווןשוק תקופהשהתאפיינהביציבותיחסיתשלהמחירים,ובמהלכהנאמדקשרנמוךביןהשכרלמחירים. העבודה. גורםשתרםמשמעותיתלביקושהמקומיבשניםשלפנישנת2023,ובפרטבתקופתהקורונה, היההמדיניותהמוניטריתוהפיסקליתהמרחיבה.השנה,עדלמלחמה,המדיניותהפיסקליתהייתה לאמרחיבה,ובכךסייעהלמדיניותהמוניטריתהמרסנתלייצבאתהסביבההמקרו-כלכליתולמתן אתהלחציםהאינפלציוניים.התקציבהמקורישחוקקבחודשמאי2023היהתקציבא-מחזורי: Bank for International Settlements (2022), "Inflation: a Look Under the Hood", Annual Economic 20 Report,Ch.2,June2022(pp.41-73). Abir, Andrew, Eyal Argov, and Itamar Caspi. "Labour Market Tightness and Inflation in the 21 AftermathofCovid-19:theCaseofIsrael".BISWorkingpaper,2023. 61 בנקישראל,דיןוחשבון2023 כזהשלאהרחיבאתהוצאותהממשלהבמידהניכרתביחסלתוצר,אךגםלאקיצץבהן.באותה עדלמלחמה,המדיניות הפיסקליתהייתהלא העת,הגירעוןהצפויבשנים2023ו2024-עמדעל0.9אחוזתוצרבלבד.להרחבהראופרקו'. מרחיבה,ובכךסייעה 4.הציפיותלאינפלציה למדיניותהמוניטרית הציפיות לאינפלציה הן רכיב מרכזי בעיצוב הדינמיקה האינפלציונית: ציפייה לעליות מחירים המרסנתלמתןאת בעתיד מעלה את האינפלציה כבר בהווה22. לכן השפעה על ציפיות הציבור היא ערוץ חשוב של הלחציםהאינפלציוניים. המדיניות. אחדהאלמנטיםהמרכזייםהמשפיעיםעלאפקטיביותהמדיניותהמוניטריתהואהאופןשבו ככלשהפרטיםבמשק הפרטיםבמשקמגבשיםאתציפיותיהם–אםהםלומדיםרקמהעבראוצופיםפניעתיד.כאשר מגבשיםאתציפיותיהם הפרטיםצופיםפניעתידניתןלהקטיןאתהעלותהכלכליתשלריסוןהאינפלציהעלידימחויבות עלסמךהאינפלציה בעברבלבד,קשהיותר שלהמדיניותהמוניטריתלתוואיריבית–ביןהיתר,באמצעותתקשורתמהבנקהמרכזישתפעל למגראתהאינפלציה. לעיגוןהציפיותביעדיציבותהמחיריםובכךתתרוםלהחזרתהאינפלציהליעדהבמהירותרבה יותר.כנגדזאת,כאשרהפרטיםמגבשיםאתציפיותיהםעלסמךהאינפלציהבעברבלבד,קשה יותרלמגראתהאינפלציה,כיריסונהפועלרקדרךההשפעההישירהשלהמדיניותעלהפעילות הריאלית(פערהתוצר),השפעההפועלתבפיגור,ודרךשערהחליפין. יכולתו של הבנק המרכזי להשפיע על ציפיות הציבור תלויה גם במידת הקשב attention(), כלומר המודעות, תשומת הלב וההפנמה של הפרטים לגבי האינפלציה והמדיניות המוניטרית. בספרותהכלכליתהאמפיריתנמצאכיישנםבמשקגורמיםשמתאפייניםתמידבקשבגבוהלשיעור האינפלציהולמדיניותהמוניטרית(למשלהשווקיםהפיננסייםוהחזאיםהמקצועיים),וגורמים שלעתיםהקשבשלהםלאלהנמוך.במדינותבעלותהיסטוריהארוכהשלאינפלציהנמוכהויציבה חברותומשקיביתמתאפייניםבקשבנמוךלאינפלציה2023(al.,et23)Candia,ולאתמידיודעים מהםשיעוריהאינפלציההשנתית,יעדהאינפלציהושיעורריביתהבנקהמרכזי. אחד ההסברים המרכזיים לקשב הנמוך הוא הצלחת המדיניות המוניטרית בשמירה על ישנןעדויותלעלייה אינפלציהנמוכהויציבה,אשרבזכותההעלותשלמעקבאחרהאינפלציה,שהיאממילאנמוכה בקשבשלמשקיהבית בישראללאינפלציהמאז ויציבהיחסית,עולהעלהתועלתמהמידע.לעומתזאת,כשהאינפלציהעולהמעלסףמסוים,הקשב שהיאחצתהאתהגבול הציבוריעולה24.תיבהג2-'מצביעהעלעלייהבקשבשלמשקיהביתבישראלמאזשהאינפלציה העליוןשלהיעד. חצתה את הגבול העליון של היעד. כאשר פרטים אינם קשובים לאינפלציה הם אינם מביאים אותה בחשבון בקבלת החלטות כלכליות. אם במשק קשובים לאינפלציה, ואם היא ממשיכה לעלות,יתכןשיחצהסףהאינפלציהשממנוואילךהיאמובאתבחשבוןבהחלטותכלכליות.במצב כזהייתכןשעליותמחירים,גםאםזמניותבמהותן,יובילולהיזוןחוזרולהשתרשותתהליכים אינפלציוניים, ואלה יקשו על החזרה לסביבה של יציבות מחירים. להרחבה ראו סעיף מאפייני האינפלציהבישראלבפרקזה. התפתחותהציפיותלאינפלציהבשנההנסקרתבקרבהגורמיםשמתאפייניםבקשבגבוהבכל עת(שוקההון,החזאיםוהבנקים),הצביעהעלהמשךהעיגוןשלהציפיות.זאתעלאףהתארכותה 22 הדיון התיאורטי בהשפעת הציפיות על הדינמיקה האינפלציונית מבוסס בחלקו על פרק 2 בדוח של קרן המטבע מאוקטובר2023.הדוחבחןאתהקשרהסיבתיביןהציפיותלאינפלציהבפועל,ומצאשעלייהבציפיותלאינפלציה לשנהבנקודתאחוזמעלהאתהאינפלציהב0.8-נק'האחוזבממוצעבמדינותמפותחותוב0.4-נק'האחוזבמדינות מתפתחות Dynamics", Inflation in Expectations of Role "The (2023). Fund Monetary International WorldEconomicOutlook,Ch.2,October2023(pp.55–58). Candia, Bernardo, Olivier Coibion and Yuriy Gorodnichenko (2023). "The Macroeconomic 23 ExpectationsofFirms"HandbookofEconomicExpectations.AcademicPress,pp.321–353. 24 קשב נמוך למדיניות המוניטרית פוגע באפקטיביות של חלק מהכלים המוניטריים. בפרט, כלי ה"הכוונה לעתיד" דורש מידה מסוימת של קשב. לעומת זאת, כאשר הקשב נמוך שינוי הריבית ללא שינוי בציפיות משפיע ביתר עוצמהעלהריביתהריאלית.בפרט,פרטיםמגיביםלשינוייהריביתהנומינליתבמשק,ולאלריאלית. 62 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית של התקופה שבה האינפלציה בישראל סטתה מתחום היעד. הציפיות לאינפלציה לשנה משוק הציפיותמשוקההון לטווחיםשמעלשנה ההוןעלובסוףהרבעוןהראשוןלרמהשלכ3.2%–3%-,אךבהמשךהשנהועדתחילתהמלחמה נותרולאורךהשנהבתוך הןהתמתנולרמהשל2.8%–2.7% בסביבתהחלקהעליוןשלתחוםיעדהאינפלציה(איורג5-',). תחוםהיעד,והעידוכי הציפיות לשנה בעוד שנה והציפיות פורוורד לטווחים הארוכים יותר נותרו לאורך השנה בתוך הציבורראהאתהסטייה תחוםהיעד,והעידוכיהציבורראהאתהסטייהמהיעדכזמנית(איורג6-').הישארותןשלהציפיות מהיעדכזמנית. בסביבתתחוםהיעדאףעלפישהאינפלציהבפועלחרגהממנוהיוותהכוחמייצבלאינפלציה. איורג '- 5 איורג '- 6 ציפיותהאיפלציהלשה , מקורות % הציפיות פורוורד לאיפלציה % שוים 4.0 יואר2013 - דצמבר2023 4.0 יואר2013 - דצמבר2023 3.0 3.0 2.0 2.0 1.0 1.0 0.0 -1.0 0.0 1-2 שים ממוצעתחזיותהחזאיםלאיפלציה 2-3 שים ציפיותהאיפלציהמהבקים 3-5 שים ציפיותהאיפלציהמשוקההון 5-10 שים טווחיעדהאיפלציה טווחיעדהאיפלציה המקור : בקישראל המקור:בקישראל. . 5.מלחמת"חרבותברזל"והאינפלציה מלחמת"חרבותברזל"התבטאהבפגיעהמשמעותיתבפעילות–פגיעהמצדההיצעשנבעהבעיקר מהיעדרות עובדים: גיוס מילואים, פינויים מאזורים שנפגעו ומאזורים בסיכון, פעילות חלקית של מערכת החינוך בתחילת המלחמה, שאילצה הורים רבים להישאר בבית, ומחסור בעובדים לא-ישראלים. (להרחבה פרק ב'). במקביל נפגעה הפעילות, ובפרט הצריכה הפרטית, גם מצד הביקוש. הירידה בביקוש נבעה מעלייה של אי-הוודאות (הכלכלית והביטחונית), ומסנטימנט שלילישלהצרכנים. לפניתחילתהמלחמה,ההתפתחויותבמשק,בדומהלמשקיםרביםבעולם,הצביעועל"נחיתה רכה",כלומרעלהתכנסותשלהאינפלציהליעדללאפגיעהחמורהבפעילות.לעתעתה,מוקדם לקבועמהיהיוהשפעותהמלחמהבטווחהבינוני,אךעלפיהציפיותהנגזרותמשוקההון,צפויה לפניהמלחמה,הצביעו ההתפתחויותבמשק על להיות לה השפעה ממתנת על האינפלציה. הציפיות לשנה רשמו תנודתיות גבוהה מאז השבעה התכנסותשלהאינפלציה באוקטובר, ונותרו בסוף השנה ללא שינוי ניכר ביחס לרמתן לפני המלחמה. לעומתן הציפיות ליעדללאפגיעהחמורה לאינפלציה לשנה בעוד שנה ובעוד שנתיים ירדו ב70- ו30- נקודות בסיס, בהתאמה. התפתחות בפעילות.עלפיהציפיות הציפיותמעלשנהמתיישבתעםפרשנותשלירידהבביקושים,בעודשהתפתחותהציפיותלטווח הנגזרותמשוקההון, קצר(שנה)תואמתאתהתפתחותשערהחליפיןבמהלךהתקופה–פיחותחדבתחילתהלחימה צפויהלהיותלמלחמה ובהמשךייסוףאלמעברלרמתוטרםהמלחמה–והתמסורתממנולמחיריםהמקומיים.הירידה השפעהממתנתעל בציפיותלאינפלציההתרחשהבמקביללשינויחדבציפיותלריבית–הפחתהשלכ125-נקודות האינפלציה. בסיסבתוךשנהלעומתציפייהלעלייהקלהלפניהמלחמה. 63 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לעתעתהההתפתחותהצפויהשלהאינפלציהלפיהשווקיםהפיננסייםחורגתמההתפתחות ההיסטוריתהאופייניתשמתרחשתלאחרזעזועיםגיאופוליטיים,בישראלובעולם.בעבר,בתגובה לזעזועגיאופוליטירמתהמחיריםבישראללכלהפחותלאירדה,והשקלפוחת.באירועיםקודמים בעבר,בתגובהלזעזוע ריביתבנקישראלהושארהבהתחלהללאשינוי,אואףהורדה,אךבהמשךהיאהועלתהאלמעבר גיאופוליטי,רמת לרמתהההתחלתית.להרחבהראותיבהג1-'. המחיריםבישראללפחות לאירדה.לעתעתה ניתוח של תרומת הזעזועים שהתרחשו ברבעון האחרון של השנה לפי מודל הDSGE- של ההתפתחותהצפויהשל חטיבת המחקר, בדומה למסגרת הניתוח שהוצעה באיור ג4-', לשם קבלת אומדן להשפעתה האינפלציהלפיהשווקים של המלחמה, מצביע על זעזוע ביקוש שלילי, שפעל לירידת מחירים, וזעזוע היצע שלילי, שפעל חורגתמההתפתחות לעלייתם.מבחינהכמותיתהפגיעהבביקושהייתהדומהלזעזועההיצע,אךדומיננטיתמעטיותר, ההיסטוריתהאופיינית. ולכן,לעתעתה,השפעתהמלחמהעלהמחיריםקטנהמאוד. תיבהג1-'–ההשפעהשלזעזועיםגיאופוליטייםעלהאינפלציה בשנים2022–1995 • התיבה בוחנת כיצד השפיעו זעזועים גיאופוליטיים שהתרחשו בישראל בשנים –1995 2022 על האינפלציה, שערהחליפיןוהריביתהמוניטרית. • הממצאיםמראיםשלזעזועיםאלוהייתההשפעהזמניתבלבדעלרמתהמחירים,במקביללעלייהקלהוזמנית שלהריביתהמוניטריתופיחותזמנישלהשקל. 1.הקדמה תיבה זו דנה בהשלכות הצפויות של מלחמת "חרבות ברזל" שפרצה בשבעה באוקטובר על משתנים מקרו-כלכליים מרכזיים,ובראשםהאינפלציה.מספרכוחותעלוליםלתרוםלעלייהבאינפלציה:הפגיעהבהיצעכתוצאהמגיוסמילואים והיעדרותעובדים;הגידולשלההוצאההביטחוניתושלעלויותהשיקום;לחץלפיחותהשקל;וכןבעיותבשרשראות האספקה.לעומתזאת,פועליםברקעגםכוחותהעשוייםלתרוםלירידתהאינפלציה:אי-הוודאותהנלוויתלמלחמה והפגיעה בהכנסות חלקים מהציבור תורמות לירידה בביקוש המצרפי. בהינתן השפעות מנוגדות אלה לא ברור אם המלחמהתביאבסופושלדברלעליהשלהאינפלציהאולירידתה. כרקעלבחינתההשפעהשלהמלחמה,אנובוחניםבתיבהזואתההשפעהשלזעזועיםגיאופוליטייםעלהאינפלציה ועלמשתניםמקרו-כלכלייםמרכזייםבישראלבשנים2022–1995.הניתוחעושהשימושבמדדשפותחאצלCaldara (2022)Iacovielloand(להלןCI ונועדלכמתסיכוניםגיאופוליטייםעלפניזמן:),Index"RiskGeopolitical" GPR().המדדמתייחסלכלאיום,התממשות,אוהחמרהשלאירועיםשלילייםהקשוריםלטרור,מלחמהאומתחים אחרים. הוא נבנה על בסיס ניתוח טקסטואלי של ידיעות בתקשורת ומחושב על פי שיעור הכתבות בעיתונות בשפה האנגלית שעוסקות בנושאים ביטחוניים מתוך סך הכתבות1. המדד חושב על ידי CI עבור מדינות רבות, ואנו עושים שימושבמדדשחושבעלידםעבורישראל.עיתויתחילתושלהמדגםנבחרעלבסיסשנישיקולים:ראשית,האירועים הגיאופוליטייםשקדמול1995-התרחשועלרקעשלאינפלציהגבוההיחסית;שנית,מבנההכלכלההשתנהמאזבאופן משמעותי. הכתבותשנכללותהןאלושמופיעותבהןמיליםהקשורותלמלחמה,טרוראוגרעין,בצמידותלמיליםהמציינותאיוםאופעולהכלשהי. 1 64 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית איור1 מדדהסיכוןהגיאופוליטי )GPR ( ההיסטוריעבורישראל 2024-1948 מלחמת מלחמת 5 יום ששת מלחמת הימים הכיפורים חרבות 4 ברזל מבצע מלחמת מלחמת לבנון קדש 3 המפרץ הראשונה מבצע מלחמת מלחמת חומת לבנון 2 העצמאות מגן השנייה 1 0 1948 1958 1968 1978 1988 1998 2008 2018 המקור https://www.matteoiacoviello.com/gpr_country.htm: הערות : נתוניםחודשיים . הצירהאנכימודדאתשיעורהכתבותשעוסקותבנושאיםגיאופוליטייםבהקשר הישראלימתוךסךהכתבותשמפורסמותעלידיהעיתוניםבשפההאנגליתשבמדגםשלCI בכלחודש . במדד זה , שכוללפרספקטיבהארוכתטווח , נעשהשימושבכתבותמשלושהעיתוניםבלבד . הנתוןהעדכניביותרהוא עבורפברואר2024 . איור1מציגאתמדדGPRההיסטוריעבורישראל.כפישניתןלראות,העלייהבחודשאוקטובר2023משמעותית ומאפילהעלהאירועיםשהתרחשובישראללאחרמלחמתהמפרץהראשונהב2.1991-המדדגבוהבמידהניכרת–הגבוה ביותרמאזמלחמתיוםהכיפורים–והואנותרגבוההיסטוריתגםבחודשפברואר2024. 2.הבדיקההאמפיריתותוצאותיה כדי לאמוד את ההשפעה הדינמית של זעזוע גיאופוליטי מקומי על משתני המקרו של ישראל, נשתמש בשיטת local 3.projectionsהמשתניםהמוסבריםברגרסיהכולליםאתהמדדהכללישלהמחיריםלצרכןוהמדדללאאנרגיהומזון, שער החליפין שקל-דולר וריבית בנק ישראל4. משתני הבקרה כוללים את הפיגורים העצמיים של המשתנה המוסבר, פיגורים של מדד GPR ופיגורים של יתר המשתנים שמופיעים בכל אחת מהרגרסיות. איור 2 מציג את מדד הGPR- ויתרהמשתניםהמקרו כלכלייםבתקופתהמדגם.- תוצאותהאמידהמובאותבאיור3ובופונקציותהתגובההדינמיתשלהמשתניםהמאקרוכלכלייםבתגובהלזעזוע בטחוניהחלמזמן0ועדלאופקשלשנתיים24(חודשים).הקובכלאיורמציגאתβh,והשטחיםהמוצלליםמציגיםרווח ברסמךשל5.68% בדיעבד ניתן לומר שאירועים כדוגמת מלחמת המפרץ, ספטמבר השחור והמשט לעזה הם למעשה – positives false מצבים של סיכון 2 גיאופוליטיצפוישלאהתממש. בגישה זו (ראו (2005( Jordà) אומדים סדרת רגרסיות של משתנה מוסבר מסוים עבור סדרת אופקים h() לאחר זמןtעל משתנה הזעזוע 3 הגיאופוליטיבזמןtועלמשתניבקרה,לרבותהמשתנההמוסברבפיגור.במקרהשלנו,אמדנואתסדרתהרגרסיותהבאהעבורערכיםשונים  Δ=++   + של:h   כאשרΔhYt+h=Yt+h-Yt-1הואהפערביןהמשתנההמוסברבזמןt+hובנקודתהבסיס1-t הGPR,הואהמדדלאירועיםגיאופוליטייםבישראל, וX-הואוקטורשלמשתניבקרהשכוללביןהיתרפיגוריםשלYוGPR-.עבורמשתנהמסבירY סטהאומדניםלβh-,עבורערכיםשוניםשלh מניבאתהאומדןלפונקצייתהתגובהשלהמשתנההמוסברלזעזועגיאופוליטילאורךזמן. 4 לשםנוחותהפרשנות,מדדיהמחיריםושערהחליפיןהומרוללוגריתםוהוכפלוב (כדילהציגאתהנתוניםבאחוזים).100- סטיותהתקןמחושבותבשיטתNewey-West(עםאופקפיגוריםשתואםאתאופקהמשתנההמוסבר)שעמידהבפנינוכחותמתאםסדרתי 5 והטרוסקדסטיות. 65 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור2 מדד הסיכוןהגיאופוליטי )GPR (לצדמשתניהמקרובישראל 2022-1995 המקור : בנקישראל . הערות : נתוניםחודשיים . האינפלציהמחושבתבמונחיםשנתיים ) חודשנוכחילעומתחודשמקביל אשתקד (. הקוויםהכתומיםהמאונכיםבכלאיורמסמניםאתהרבעוןשבוהחלושלושתהאירועים הגיאופוליטייםהגדוליםביותרבתקופתהמדגם : מבצע " חומתמגן )2002" ( ; מלחמתלבנוןהשנייה )2006 ( ; ומבצע " צוקאיתן )2014" .( נתחיל מתיאור התגובה של מדד המחירים לצרכן (פאנלים א' ו-ב' באיור 3). האמידה נערכה עבור שני מדדים – המדדהכללישלהמחיריםלצרכןוהמדדללאאנרגיהומזון("מדדהליבה").המסקנותשעולותמשניהאיוריםדומות: לאירועיםהגיאופוליטייםשנכללובמדגםהייתההשפעהקטנהמאודעלהמחירים.בששתהחודשיםהראשוניםשלאחר הזעזוע,התגובהשלרמתהמחיריםלזעזועחלשהושלילית.לאחרמכןהמגמהמתהפכת,וכעבורשנהרמתהמחירים עולהאלמעברלרמהבנקודתהמוצאעדלשיאשלכ0.2-נק'אחוזביחסלנקודתהמוצא.לאחרשנתייםהאפקטדועך, ורמתהמחיריםיורדתאלמתחתלרמתהמוצא7,6. בפאנליםג'וד'מוצגתהתגובהשלריביתבנקישראלושערהחליפיןשקל-דולר.תגובתריביתבנקישראלגםהיא מזערית–הריביתאינהמשתנה,בממוצע,בחודשיםהראשונים;ולאחרכ8-חודשיםהיאמתחילהלעלותונותרתגבוהה מרמתהההתחלתיתבכ15-נקודותבסיסעדלשובהלאותהרמהאחריכשנתיים8.שערהחליפיןשקל-דולרנותרללא שינוימהותיבחודשייםהראשוניםשלאחרהזעזוע,ולאחרמכןהשקלמתאפייןבפיחותשמגיעבשיאולאחוזאחדכעבור כשנה.לאחרכשנהוחציהפיחותמתמתן,כךשבסוףהשנתייםשערהחליפיןחוזרפחותאויותרלרמתוההתחלתית. בנייר עבודה חדש אומדים (2022) al. et Caldara את ההשפעה של זעזועים גיאופוליטיים על האינפלציה ועל משתני מקרו נוספים על 6 בסיסמדגםשל44מדינותבשנים2021-1900.המחקרמוצאכיבתגובהלזעזועיםגיאופוליטייםהאינפלציהעולהמשמעותיתבשלושהשנים הראשונות,ובהמשךדועכתבהדרגה. תוצאותדומותהתקבלוגםעבורמדדהמחיריםללארכיבהדיור,אשרשיקףשינוייםבשערהחליפיןבעקבותהפעלתמנגנוןההצמדהשלשכר 7 הדירהלדולרעדשנת.2008 8 בהקשרזהחשובלהדגיששהתפתחותהמחיריםשתוארהלעילמתקבלתבמקביללתוואיריביתגבוהיותר.ללאהתגובההמרסנתשלהריבית סבירשתגובתהשלרמתהמחיריםהייתהחזקהיותר. 66 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית איור3 ההשפעההמצטברתשלזעזועגיאופוליטיעלמשתניהמקרוהעיקריים 2022-1995 א)( מדדהמחיריםלצרכןהכללי )ב( מדדהמחיריםלצרכןללא אנרגיהומזון )ג(ריביתבנקישראל )ד(שערחליפין שקל-דולר המקור : בנקישראלועיבודיבנקישראלעלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . הערות : תרשיםזהמציגאתהשינויהמצטברבתגובהלזעזועגיאופוליטישלארבעהמשתניםמקרו כלכליים : לוגריתםשלמדדהמחיריםלצרכןמוכפלב- 100 ;לוגריתםשלמדדהמחיריםלצרכןללאמזוןואנרגיהמוכפלב- 100 ;שערהחליפיןשקל-דולר ; וריביתבנקישראל . כלהנתוניםהםבתדירותחודשית . מדגםהנתוניםהואמשנת 1995 עדשנת2022 . משתניהבקרהכולליםפיגורים1-4 שלרמתהמחיריםלצרכן , מדדהסיכוןהגיאופוליטי )GPR (,שערהחליפיןוהריבית . האזורהמוצללמייצגרווחסמךשל68% . סיכום ניתוח ההשפעה של זעזועים גיאופוליטיים על המשק הישראלי בשנים 2022–1995 העלה שהשפעתם על האינפלציה הייתה זמנית ולא גדולה. עם זאת, הסקת מסקנות מהבדיקה האמפירית המוצגת לגבי המלחמה הנוכחית מחייבת זהירות, שכן האירוע הנוכחי הוא הגדול והמתמיד ביותר מאז מלחמת יום הכיפורים. זאת ועוד, הממצאים הושפעו מהתגובההממוצעתשלהמדיניותהמוניטריתוהפיסקליתלאירועיםהגיאופוליטיים;תגובותמדיניותשונותמההתנהגות ההיסטורית – למשל מדיניות מוניטרית ופיסקלית מרחיבה יותר מאשר בעבר, שמתאפשרת בזכות חוסנו של המשק בכניסה למלחמה הנוכחית – עשויות כמובן להוביל להתפתחות שונה של האינפלציה ושל יתר המשתנים. נכון לעת כתיבתןשלשורותאלו,התפתחותציפיותהאינפלציהבשוקההוןובקרבהחזאיםהפיננסייםמתחילתהמלחמה,ועמן הערכותהריביתהצפויה,מראותשהמלחמהלאצפויהלהביאללחציאינפלציה. מקורות Caldara,D.&M.Iacoviello(2022)."MeasuringGeopoliticalRisk",AmericanEconomic Review,112(4):1194-1225. Caldara,D., S.Conlisk, M.Iacoviello &M.Penn(2022)."DoGeopoliticalRisksRaiseorLower Inflation?",FederalReserveBoardofGovernors. Jordà,Ò.(2005)."EstimationandInferenceofImpulseResponsesbyLocalProjections",American EconomicReview,95(1),161-182. 67 בנקישראל,דיןוחשבון2023 6 מחיריהדיור25. סעיףהדיור,המודדאתעלויותשירותיהדיור(שכרדירה),מהווהכרבעממדדהמחיריםלצרכן, הקצבהשנתישלעליית ועל כן להתפתחויות בו השפעה גדולה על האינפלציה הכוללת. בחודש מאי 2023 הקצב השנתי מחירשירותיהדיורהגיע במאילשיא7.5%(),מאז של עליית מחיר שירותי הדיור הגיע לשיא 7.5%(), לאחר שגם בשנת 2022 הם עלו בקצב מואץ מאיועדהמלחמההקצב 6.3%(). מאז מאי ועד המלחמה קצב עלייתו של סעיף הדיור התמתן וחזר לסביבה בה שהה התמתן. בתחילתשנת.2022 ניתוחשנערךבבנקישראלמראה,כיעלייתהריביתבמשקתרמהתרומהמשמעותיתלעליית שכר הדירה (שירותי הדיור בבעלות) עד המלחמה26. במסגרת מנגנון התמסורת הסטנדרטי של המדיניות המוניטרית העלאת ריבית מביאה לצמצום הביקוש המצרפי, ובהמשך זה ממתן את שיעור עליית המחירים במשק. עם זאת, עבור שכר הדירה קיים מנגנון תמסורת נוסף, הפועל בכיוון ההפוך: הידוק מוניטרי מביא לייקור המשכנתאות, דבר המקשה על רכישת דירות; על כן חלק מהביקוש לרכישת דירות מוסט אל שוק השכירות, וכתוצאה מכך שכר הדירה עולה בטווחהקצר27.בטווחהבינוני,ההשפעההסטנדרטיתשלהעלאתהריביתעלשכרהדירההופכת לדומיננטית ופועלת להתמתנותו. העובדה שהשנה ירידות המחירים התמקדו בעיקר באזורי הביקושבמרכזהארץ,ולוובעלייהשלמלאיהדירותהחדשותהלאמכורות(להרחבהראופרק ח'), תומכת בהשערה בדבר ירידת הביקוש לרכישת דירות. בהתאם לממצאי הניתוח, עליית הריביתהשנהתרמהלעלייהמצטברתשלכ2%-בשכרהדירהעדסוףחודשספטמבר,כמחצית מקצב העלייה השנתי של שכר הדירה באותה העת. גורם נוסף שפעל לעליית שכר הדירה הוא גידולהעלייהלישראלמאזפרוץמלחמתרוסיה אוקראינה.- מאזתחילתמלחמת"חרבותברזל"נרשמוירידותשלמחירשירותיהדיור,0.4%בכלאחד מאזתחילתמלחמת מהחודשיםאוקטוברונובמבר,מהשהביאלירידהמשמעותיתשלקצבהעלייההשנתי3.9%(). "חרבותברזל"נרשמו רכיב שירותי הדיור בבעלות הדיירים, הנאמד באמצעות חוזי שכירות חדשים ומתחדשים, ירד ירידותשלמחיר יותר,0.7%במדדחודשנובמבר.הירידה,ככלהנראה,נבעהמסנטימנטשלילישלמשקיהבית שירותיהדיורבכלאחד בעקבותהמלחמה,ירידה(זמנית)בביקוששלאנשיםשגויסולמילואיםושלסטודנטיםשדחואת מהחודשיםאוקטובר ונובמבר,מהשהביא מעברהדירהעקבהדחייהבפתיחתשנתהלימודיםבאוניברסיטאות,וייתכןשבחלקמהערים– לירידהמשמעותיתשל גםמגידולהיצעהדירותעקבהסטהשלדירותמהשכרהלטווחקצרלתייריםאלשוקהשכירות קצבהעלייההשנתי. למגורים. אינדיקציה לעלייה של החיכוכים בשוק השכירות בזמן המלחמה התקבלה ממספר המודעותהמקוונות.עםפרוץהמלחמהירדמספרהמודעותבמרביתהאזוריםבארץ,אךבהמשך הייתהעלייה,ומספרןחזרלרמההאופייניתלפניהמלחמה.בחודשדצמברסעיףהדיורבבעלות שבלעלות,אךבהסתכלותשנתיתקצבהעלייה,המשיךלהתמתןוהגיעל בלבד.3.1%- 25 סעיףזהסוקראתהתפתחותעלויותשירותיהדיור(שכרדירה)שבמדדהמחיריםלצרכן.לניתוחהתפתחותמחירי הדירותראופרקח'בדוחזה. 26 רכיבשירותיהדיורבבעלותמהווהכ70%-מסעיףהדיורוזוקףאתשכרהדירהשבעלידירותהיומקבליםבשוק השכירותבהתבססעלחוזישכירותחדשיםומתחדשים. 27 ישנן עדויות שהידוק מוניטרי בארה"ב מעלה את שכר הדירה ומוביל לאפקט התחלופה בין דיור בבעלות לדיור בשכירות ראוInfla�: and Rents, Housing Policy, "Monetary 2019. B., J. Duarte, A., D. Dias, 673-687 pp. 34(5), Econometrics Applied of Journal Dynamics", tion. ממצאים על אפקט התחלופה בין שוק השכירות והדיור בבעלות לאחר הידוק מוניטרי נמצאו גם עבור איטליה, גרמניה ושווייץ: Koeniger, W., Lennartz, B., Ramelet, M. A., 2022. "On the Transmission of Monetary Policy to the 145(3)ReviewEconomicEuropeanMarket,"Housing.מנגד,מאמראחרמצאשהידוקמוניטרימורידאת שכר הדירה בארה"ב: FRBSF Inflation?" Rent Tame Policy Monetary "Can 2023. M., Pepper, Z., Liu, EconomicLetter,2023-04. 68 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית ב.מאפייניהאינפלציהבישראל כשהאינפלציה בישראל החלה לעלות, בשנת 2021, עלייתה התבטאה בעיקר במחירי המוצרים בשנת2023האינפלציה כברהקיפהמוצרים הסחירים (איור ג2-' ונבעה בעיקר מהתפתחויות גלובליות28.) במהלך 2021 ו2022- האינפלציה ושירותיםרבים,והובלה בישראלניכרהיותרויותרבסעיפיהמוצריםוהשירותיםהבלתיסחירים.בשנת2023האינפלציה עלידיביקושיםחזקים כברהקיפהמוצריםושירותיםרביםוהובלהעלידיביקושיםחזקיםלמוצריםושירותיםבלתי למוצריםושירותיםבלתי סחירים. משקל סעיפי המדד שעלו בקצב גבוה מהגבול העליון של היעד היה בממוצע כ70%-, סחירים. עלייהמשמעותיתבהשוואהלתחילתשנת2022–36%(איורג7-').התפתחותזובלטהיותרבמדד הבלתיסחירים:משקלהסעיפיםשקצבהתייקרותםהיהגבוהמתחוםהיעדעמדבממוצעעל.80% איורג '- 7 איורג '- 8 התפלגות משקל סעיפי המדד רוחביות האיפלציה לפי טווחי שיעורי השיוי השתיים יואר2010 - דצמבר2023 6% 80% יואר 2010 - דצמבר2023 100% 9% 4% 70% 80% 17% 60% 2% 60% 41% 40% 0% 50% 15% 20% 18% -2% 40% 0% 01/2010 07/2011 01/2013 07/2014 01/2016 07/2017 01/2019 07/2020 01/2022 07/2023 01/2010 07/2011 01/2013 07/2014 01/2016 07/2017 01/2019 07/2020 01/2022 07/2023 מתחתל- 1% 1% - 3% 3% - 5% רוחביותהאיפלציה 5% - 7% מעלל- 7% איפלציהשתית ) צירימין ( המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל . אינפלציהרוחביתנוטהלהיותקשהיותרלייצוב,שכןהיאנוטהלהיתפסכמקיפהומתמשכת, ולהביאלעליותשכרולהיזוןחוזרלמחירים.כדילאמודאתמידתרוחביותהשלהאינפלציהואת השתנותהעלפניזמן,בחנואתההתפתחותהמשותפתשלסעיפיהמדדהראשיים38()באמצעות ניתוחגורמיםראשייםAnalysis(ComponentPrincipal)לפימדגםשלחלוןנעבן24תצפיות חודשיות.האינדיקטורלרוחביותשבוהתמקדנוהואשיעורההסברשלשניהגורמיםהראשיים הראשונים–הגורמיםשמסביריםאתמרבהשונותהמשותפתשלסעיפיהמדד(להלן:"רוחביות האינפלציה"). הניתוחמלמדשבשנת2016התחילהמגמתירידהברוחביותהאינפלציה,ושיעורההסברשל במהלך2023האינפלציה נותרהרוחביתמאוד. שני הגורמים הראשונים התמתןמ65%-לפחותמ50%- (איורג8-'). בסוף המחצית השנייהשל 2020 המועדבוהאינפלציההתחילהלעלות,רוחביותהאינפלציההגיעהלשפלשלכ45%-,בלבד. יחדעםהעלייהבסביבתאינפלציה,הרוחביותשבהועלתה,ובמחציתהשנייהשל2022היאהגיעה ל70%-בממוצע.במהלך האינפלציהנותרהרוחביתמאוד.2023 28 להרחבהראופרקג'בדוחבנקישראללשנת.2021 69 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ככלשהאינפלציהעולהוהופכתלרוחביתמתגברהחשששהיאתחלחלגםלסעיפיםשבבסיסם בתחילתשנת2023 התגלוסימניםשלפיהם מתאפייניםבקצבעליותמחירים"דביק"–בעלהתמדהגבוההותנודתיותנמוכה29.ניתוחסעיפי האינפלציהבישראל מדדהמחיריםלצרכןמראהשבתחילתשנת2023התגלוסימניםשלפיהםהאינפלציהאכןהייתה "דביקה". דביקה".כלאחדמ38-"תת-סעיפיהמדדנבדקבשניהממדיםשלהדביקות(התמדהותנודתיות30.) כדילסווגאתהסעיפיםבדקנואתמאפייניהםההיסטורייםבשנים2019–2010.מצאנושבינואר 2023 מרבית המחירים שקצב עלייתם היה גבוה מתחום היעד התרכזו ברכיבים שמתאפיינים ב"דביקות",מהשמתבטאבהתרכזותןשלהבועותהאדומותבאיורג9-'בפאההימניתהתחתונה, סביבהשמייצגתסעיפים"דביקים". איורג '- 9 מידת " הדביקות " שלקצבהעלייהשלסעיפימדדהמחיריםלצרכןבישראלבינואר2023 "רועש " " דביק " באדום : סעיפיםשקצבעלייתםבינואר2023 היה גבוהמ- 3.0% ,בכחול : סעיפיםשקצבעלייתםהיה קטןמ- 3.0% גודלכלבועהמשקףאת משקלהסעיףבמדד . האיוראינוכוללשניסעיפיםשהםבעליתנודתיות חריגה - ירקותטרייםופירותטריים . המקור : עיבודיבנקישראלעלנתוני הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . העובדהשסעיפיםאשרקצבעלייתםהיהגבוהמתחוםהיעדהתאפיינובדביקותגבוההיכולה הסימניםשלפיהם להסבירמדועהחליטההוועדההמוניטריתלהמשיךלהעלותאתהריביתהשנה.הסברנוסףלכך האינפלציה"דביקה" הואהערכהשהימשכותהתקופהשבההאינפלציהגבוההוסוטהמהיעד,אואףהאצהנוספתבה, יכוליםלהסבירמדוע הוועדההמוניטרית יביאולקיבועציפיותשלהעסקיםומשקיהביתלאינפלציהגבוהה,ובהמשך,משקיהביתועסקים המשיכהלהעלות עשוייםגםלשקללאותןבהחלטותיהם.עסקיםעשוייםלשקללאתהציפיותבתמחורמוצריהם אתהריביתהשנה. ושירותיהם,עובדיםישקללואותןבדרישותהשכרשלהם,ומשכירידירותישקללואותןבשכר הסברנוסףהואחשש הדירהשהםמבקשים31.החשששלקובעיהמדיניותהמוניטריתהואממצבבועליותמחירים, מקיבועציפיותגבוהות לאינפלציה. 29 הסבר אפשרי להבדלים הנצפים במידת ה"דביקות" הוא הטרוגניות בין-ענפית בקשרים שבין שכר לאינפלציה – בעוצמת ההיזון החוזר. הסבר נוסף הוא שהטרוגניות במידת הקשיחות של המחירים משפיעה גם על מידת הדביקותשלקצבשינויהמחירים.התוצאותמצביעותעלהלימהמסוימתביןמידתהדביקותלמידתהקשיחות, כפישעולהמההשוואהלממצאיםאצלריבוןוסייג,"קביעתהמחיריםבישראל:בחינהאמפיריתבאמצעותנתוני מיקרו",סקרבנקישראל,89.2017 30 מידת ההתמדה מחושבת כסכום של שני מקדמים אוטורגרסיביים – הפיגור הראשון וה12- של שיעור השינוי השנתיבכלסעיףyt().כלומרסכוםהמקדמיםρ2 + ρ1במשוואהלהלן:εt +yt-12 ρ2 +yt-1 ρ1 + α =yt.המקדם הראשוןמייצגאתההתמדהביחסלשיעורהשנתישלהחודשהחולף,והמקדםהשני–ביחסלשיעורהשינויהשנתי לפני שנה – ההתמדה ארוכת הטווח. התנודתיות מחושבת כסטיית התקן של השארית εt(). המדגם הוא לתקופה .2019–2010 31 בחינהשלשיעורחוזישכרהדירההצמודיםלמדדהמחירים,שאותואומדתהלמ"ס,מראהכילעתעתהשיעורם שלאלהזניח,כ1.2%-מתוךמלאיהחוזיםבספטמבר2023 בהשוואהל0.55%-,לפניהאצתהאינפלציה. 70 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית גם אם זמניות במהותן, מובילות להיזון חוזר ולעליות מחירים נוספות32. כתוצאה מכך עלות מיגור האינפלציה, במונחי פגיעה בפעילות, תהיה גבוהה יותר. לכן חשוב למגר את האינפלציה לפנישהיאמתקבעת. בתיבהג2-'אנומציגיםעדויותשלפיהןמאזשהאינפלציהבישראלחרגהמתחוםהיעדעלה הקשבשלמשקיהביתלאינפלציה,מהשמעלהחששכיהדבריתבטאבהפנמתהאינפלציההגבוהה בציפיותובהתגברותערוץההיזוןהחוזרשלהאינפלציה. תיבהג2-':הקשבשלמשקיהביתבישראללאינפלציה והשפעתועלציפיותיהם1 • אחת ההשלכות של אינפלציה גבוהה וממושכת היא עלייה של הקשב לשינויי מחירים, ולכן מתן משקל גדול יותרלאינפלציהבקבלתהחלטות. • אנומוצאיםעדויותמסוימותאשרלפיהןמאזשהאינפלציההשנתיתחרגהמהגבולהעליוןשלהיעד,עלההקשב שלמשקיהביתלאינפלציה,והחללהתבססקשרביןשינוייהמחיריםבמהלךהחודשלביןציפיותמשקיהבית לאינפלציה. 1.מבוא אחתההשלכותשלאינפלציהגבוההוממושכתהיאעלייהשלהקשבAttention(),כלומרעלייהשלהמודעותותשומת הלבשלמשקיביתופירמותלשינוייהמחיריםבכלכלהושלהפנמתם2.המונח"קשבלאינפלציה"במובןהכלכלימתייחס למצבשבוהפרטיםבמשקעוקביםמקרובאחרמידעעלהאינפלציהועלהאינפלציההצפויה.ניתןלהניחשככלשתקופת האינפלציה הגבוהה מתארכת עולה ההסתברות לעלייה בקשב של משקי הבית לאינפלציה3. עוד ניתן להניח שכאשר הקשב חוצה סף מסוים, האינפלציה תובא בחשבון בקבלת החלטות, וכתוצאה מכך עליות מחירים, גם אם זמניות במהותן,יובילולהתמדתםשלתהליכיםאינפלציוניים. תיבה זו בודקת אם הקשב של הציבור בישראל לאינפלציה גבר בשנתיים האחרונות, שבהן האינפלציה השנתית חרגה כלפי מעלה מתחום היעד4. בפרט, אנו בודקים אם יש קשר בין שינוי המחירים החודשי ופרסומו לציבור לבין ציפיותמשקיהביתלשנה. 2.סקירתספרותומוטיבציה בספרותהכלכליתהאמפיריתנמצאכיבמדינותבעלותהיסטוריהארוכהשלאינפלציהנמוכהויציבהעסקיםומשקי בית מתאפיינים בקשב נמוך inattention() לשיעור האינפלציה ולמדיניות המוניטרית 2023( al., et Candia). בפרט 1 תודהלנוריתדובריןואיילתמזרחי,מהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעלהסיועוהכנתהנתוניםהפרטנייםשלסקראמוןהצרכנים. 2 להרחבהראו)2023(al.etWeber(2024),al.et.Blinder ראונאוםיו"רהפדג'רוםפאוולמכנסג'קסוןהול2022–לינק: 3 https://www.federalreserve.gov/newsevents/speech/powell20220826a.htm 4 MelnickandKutai,Gorodnichenko,2023()מוצאיםעדותלקשבאצלפירמותבישראלבשנים2018–2001–לפניגלהאינפלציההאחרון. הםמוצאיםשפירמותמעדכנותאתציפיותיהןלאינפלציהבעקבותהפתעותבמדדהמחירים. 32 לדיוןתיאורטיראותיבהא2-'בפרקא'שלדוחבנקישראללשנת.2022 71 בנקישראל,דיןוחשבון2023 נמצאכיבמקריםרביםהםאינםיודעיםמהםשיעוריהאינפלציההשנתית,יעדהאינפלציהושיעורהריביתשלהבנק המרכזי.אחדההסבריםהמרכזייםלקשבהנמוךהואהצלחתהמדיניותהמוניטריתבשמירהעלאינפלציהנמוכהויציבה, שמייתרתאתהמעקבאחריה.לפימודליםתיאורטייםשלקשברציונלי2003(,Sims,Wiederholt,andMackowiak 2009 ו2010-, Sims,), כאשר האינפלציה נמוכה, יהיה זה אופטימלי לא להקדיש תשומת לב לשינויי מחירים במשק, בשלהעלויותהכרוכותבמעקבאחרהמידע,באיסופוובניטורולעומתהתועלתהקטנהבכך.לעומתזאתכשהאינפלציה עולהמעלסףמסוים,משתלםלעקובאחריה. במצבשבומשקיהביתמגליםרמהגבוההשלקשבלאינפלציה,הדינמיקהשלהתפתחותהמחיריםעשויהלהשתנות בשלל דרכים. לדוגמה, עלולה להתפתח רגישות של דרישות השכר שמציבים העובדים ושל משכירי הדירות לשינויי המחירים. בין היתר, יכול להתרחב השימוש במנגנוני הצמדה להגנה מהאינפלציה, כלומר מנגנונים לעדכון מחירים בהתאםלאינפלציהבתקופההקודמת.התפתחויותכאלהעלולותלהביאלהשתרשותהאינפלציה5. מספרמאמריםמצאועדויותלקשרביןשיעורהאינפלציה איור 1 למידת הקשב לאינפלציה. (2023) al. et Weber מדווחים איפלציה בפועל ופופולריות של כי בסקר משקי הבית CES() של הבנק המרכזי האירופי החיפושים ECB( שנערךבינוארהשנה,כ60%-),ממשקיהביתדיווחו יואר2012 - ספטמבר2023 5 ) מדד1 שהם עוקבים אחרי האינפלציה יותר מאשר בעבר; נמצאו עדויותשלפיהןעלייתהאינפלציהבשניםהאחרונותהובילה 4 = לעלייה בקשב6. (2023) al. et Korenok נוקטים במאמרם דצמבר2011 גישהאחרתובודקיםאתהמתאםביןרמתהאינפלציהלבין 3 מדדלפופולריותשלחיפושיםבאינטרנטTrend(Google)– הפופולריותהיחסיתעלפניזמן,שלהמונח"אינפלציה"ושל 2 ציוצים ברשת החברתית X (לשעבר טוויטר). הם מוצאים ( שבמרביתהמדינותקייםשיעורסףלאינפלציה,שמעליויש 1 קשרחיוביביןהאינפלציהלחיפושיםבאינטרנט,ומתחתיו GoogleTrend הקשרלאקייםאוחלשיותר.במיליםאחרות:הםמוצאים 0 תימוכיןלהשערהשמשקיביתאינםמגליםקשבלאינפלציה -2 0 2 4 6 כשהיאנמוכה,ומגליםקשבלאחרשהיאחוצהסףמסוים. איפלציה במרביתהמדינותהסףנעבין2%ל.4%- איפלציהמתחתל- 3% איפלציהמעלל- 3% בהתאם לממצאים של (2023) al. et Korenok בחנו המקור GoogleTrends: , הלשכההמרכזית לסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . את הקשר בישראל בין האינפלציה השנתית לפופולריות החיפושים באינטרנט Trend( Google), וקיבלנו ממצאים דומים: כשהאינפלציה נמוכה מ3%-, הגבול העליון של יעד האינפלציה, הקשר בין המדדים חלש או אפסי (איור 1), ואילוכשהאינפלציהסוטהמסביבתהגבולהעליון,הקשרחיוביוחזק7. 5 להרחבהראותיבהא2-'בדוחבנקישראללשנת.2022 6 הםמשלביםסדרהשלניסוייםבאמצעותסקריםRCT(),עלפנימדינותוזמן,בהםחלקמהפרטיםמקבליםמידעציבוריזמיןלגביהאינפלציה ומזהיםעדויותלקשבגבוהיותר,שמתבטאבעדכוןקטןבציפיותכאשרהאינפלציהגבוההיותר.מסקנותדומותהתקבלוב-CrucesCavallo, (2019).TangandBracha-ו(2023)Pfäuti (2017),Perez-Trugliaand קיבלנו תוצאה דומה ביחס לקשב למדיניות המוניטרית: קשר בין חיפוש באינטרנט של המונח "ריבית בנק ישראל" לשיעור האינפלציה 7 כשהאינפלציהחוצהאתהרףשל3% כנגדזאת,ובהתאםלצפוי,לאנמצאמתאםביחסלמונחיםכלכלייםאחריםכמו"אבטלה"ו"צמיחה.". בדיקהזההלשנים2008עד2019,מצביעהעלתוצאותדומות–קשרחיוביוחלשכשהאינפלציהנמוכהוקשרחזקכשהאינפלציהחוצהאת רףה3%-. 72 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית 3.התפתחותהמחיריםעלפניהחודשוציפיותמשקיהביתלשנה בסעיףזהאנובודקיםאםהעלייהשלהקשבלאינפלציהבישראלהגיעהאלהרמהשבההתבססקשרביןהתפתחויות המחיריםבמשךהחודש(שינויהמדדהחודשי),אוביןפרסומימדדהמחיריםלצרכן,לביןציפיותמשקיהביתלאינפלציה לשנה.כדילהשיבעלשאלהזואנומשתמשיםבנתוניפרטשל"סקראמוןהצרכנים",שעורכתהלמ"ס,לתקופהשמינואר 2012 עד ספטמבר 2023. מדגם הסקר הוא תושבי ישראל אשר נדגמו על ידי הלמ"ס כדי לייצג את כלל האוכלוסייה מעלגיל8.21 הסקרמוזגעםנתוניםממרשםהאוכלוסיןוהסקרהחברתיכדילקבלתמונהרחבהיותרשלהמשיבים לו.המיקודשלנובסקראמוןהצרכניםהואבשאלההכמותיתעלהציפיותלאינפלציה9. סקראמוןהצרכניםהואסקרחודשי,והמענהעליונמשךלאורךכלהחודש.לכןתשובותיהםשלהמשיביםבימים שונים לאורך החודש מבוססות על מידע שונה: פרטים שענו על הסקר במועד מאוחר גישתם למידע על התפתחות המחירים באותו החודש – כפי שהם חווים אותם – ועל מדד החודש הקודם רבה מזו של פרטים שענו בשלב מוקדם יותר.אםהקשבשלהפרטיםלשינוייהמחיריםנמוך,לאצפוייםהבדליםמשמעותייםביןפרטיםשענובימיםהראשונים שלהחודשלאלהשענובימיםהאחרוניםשלו.לעומתזאתאםהקשבגבוהנצפהלמצואהבדליםביןקבוצותמשיבים בהלימהלהתפתחויותהמחיריםבתקופהשבהניתנוהתשובותולמידעהחדששהיהגלוםבמדדהמחיריםשלהחודש החולף;זאתמפנישקבוצתהמשיביםבחלקוהמאוחרשלהחודשנהנתהמגישהלמידעשלאהיהידועלקבוצההראשונה. לצורךהניתוחאנומפרקיםאתשינוימדדהמחיריםלצרכןבפועלבכלחודשלשנירכיבים.הרכיבשבאמצעותואנו מתאריםאתתוספתהמידעהפוטנציאליתשעומדתלרשותהמשיביםבחלקהמאוחרשלהחודשהואהפערביןהמדד הרשמילאותוהחודש,כפישיפורסםב15-בחודשהעוקב,לביןהתחזיותלגביו,שהיוידועותבאמצעהחודשהנוכחי10. רכיבזההואאומדןלשינוייהמחיריםשחלובחלקוהשנישלהחודש11ולאהיוידועיםלמשיביםבתחילתו12.נוסףעלכך, לשםזיהויהשפעתמדדהחודשהחולףאנחנומשתמשיםבפערביןשינויהמדדשפורסםלחודשהחולףלממוצעתחזיות החזאים לפני פרסום המדד. אם הפרטים במשק קשובים לשינויי המחירים, הרכיבים המתארים את תוספת המידע הפוטנציאלית צפויים להשפיע על ציפיותיהם של המשיבים בקבוצה המאוחרת ולא על אלו של הקבוצה המוקדמת. 1, =+, +, + ,∙ אנואומדיםאתהמשוואההבאה: +, ∙++X⃗+, πe הןציפיותהאינפלציהלשנהשלפרטiבחודשt13. 15 Ti,t הואמשתנהדמילזמינותהמידעעלהמדדהחולף,כלומר i,t לשייכות לקבוצה שענתה במחצית השנייה של החודש. c Ti,tהוא משתנה רציף בין 0 ל1- שמשקף את שיעור המידע, שינויהמחיריםבמחציתהשנייה,שזמיןלו:מישענהבמחציתהראשונהשלהחודשמקבלערך0,וככלשהפרטעונה 8 aspxסקר-.אמון-צרכניםhttps://www.cbs.gov.il/he/Surveys/Pages/ 9 המשיביםנשאליםכיצדישתנוהמחיריםבמשך12החודשיםהקרובים(יעלו/יירדו,לאישתנו/לאידוע/מסרב).אםנשאלעונהיעלואויירדו, הואמתבקשלתתערךמספרי.שיעורהמשיביםשענותשובהמספריתבטווח"סביר"-מעל-1ומתחתל15%--עלהמ71%-בסוףהמחצית הראשונהשלשנת2021כשהאינפלציההשנתיתהייתהקרובהלמרכזתחוםהיעד,ל82%-בסוףשנת2022כשהאינפלציההשנתיתעלתהמעל ל5%-. 10 תחזית החזאים למדד המחירים של אותו חודש קלנדרי שדווחו לבנק ישראל זמן קצר לאחר ה15- של אותו החודש, מועד פרסומו של מדד החודש החולף. הנחת הזיהוי היא שהשינוי במדד שלא השתקף בתחזיות החזאים באמצע החודש מבטא מידע שלא היה זמין למי שענה במחציתהראשונהשלהחודש. 11 למעשה,השינויהלאצפויכוללגםרכיבשלהפתעתמדדשתתגלהלציבוררקבמועדפרסוםהמדד,ב15-בחודשהבא,ולכןלאצפוילהשפיע עלאףאחתמקבוצות. 12 שימושבפערביןתחזיותלפרסוםבפועלכאומדןלאינפורמציהמקובלבספרות.לדוגמה(2005)al.et.Gürkaynak 13 הציפיות לאחר השמטת תצפיות חריגות (מעל 70% או מתחת ל-70%-), וקיטום התצפיות בחמשת האחוזונים העליונים והתחתונים בכל חודשwinsorizing().תוצאותהניתוחללאקיטום,קיטוםשל10%או1%דומות. 73 בנקישראל,דיןוחשבון2023 במועד מאוחר יותר במחצית השנייה הערך עולה, בצורה לינארית, עד לערך 1 לפרט שעונה בסוף החודש. LastCPIt וPriceSecondt- הם האומדנים לשינוי הלא צפוי במדד החודש החולף ולהתפתחות המחירים במחצית השנייה של החודש,בהתאמה.הרגרסיותכוללותפיקוחעלהשפעהקבועהfixed-effect()לחודש,)γt(Xi, הואוקטורשלמשתנים מפקחים (המין, המצב המשפחתי, ההשכלה, הדת והגיל.) εi,t הוא הטעות המקרית. כדי לבדוק אם הקשרים תלויים בשיעורהאינפלציה,אנואומדיםאתמשוואה1כאשרמאפשריםהשפעותשונותבתקופותשבהןהאינפלציההשנתית מעלל3%- hight) ומתחתל3%-(Lowt)(. התוצאותשקיבלנומלמדותשכאשר לוח1-תוצאות האינפלציה השנתית גבוהה מ3%-, (3) (2) (1) עלייה בלתי צפויה של מדד החודש Tc∙PriceSecond∙high 5.474** 5.729*** הנוכחי, שאנו מניחים כי היא משקפת (2.208) (2.209) השפעתשי)ויימחירים-איפלציהגבוהה( Tc∙PriceSecond∙low 0.186 0.226 עליית מחירים במחציתו השנייה של (0.830) (0.832) השפעתשי)ויימחירים-איפלציהמוכה( החודש,מביאהלעלייהחיוביתומובהקת T15∙LastCPI∙high 1.019 1.402 סטטיסטית של הציפיות לשנה. עליית (1.280) (1.279) )השפעתפרסוםהמדד-איפלציהגבוהה( T15∙LastCPI∙low 0.016 0.022 מחירים חודשית בשיעור של 0.1 נק' (0.594) (0.593) )השפעתפרסוםהמדד-איפלציהמוכה( האחוזמביאהלעלייהשלכחצינק'אחוז Tc -0.237 -0.503* בציפיות לשנה, כלומר משקפת ציפייה (0.163) (0.269) שיעורהמידעהזמיןעלהמחירים() T15 לעליותנוספותבחודשיםהבאים(עמודה -0.022 0.191 (0.093) (0.152) זמי)ותלמידעעלמדדהחודשהחולף( 1).לעומתזאת,ההשפעהשלפרסוםמדד 0.430 0.886 שיעורמידעגיש-איפלציהגבוהה-high∙Tc החודשהחולףאינהמובהקת.התוצאות (0.491) (0.752) נותרות דומות כאשר נערכת בחינה 0.013 -0.424 -זמיותמידעעלמדדהחודשהחולף-high∙T15 (0.285) (0.433) איפלציהגבוהה נפרדתשלשתיההשפעות(עמודות2ו).3- 33,371 33,371 33,371 מספרתצפיות בסיכום,התוצאותמראותשבישראל 0.196 0.196 0.196 Adj.R2 פרטים קשובים לאינפלציה כאשר זו + + + Controls&TimeFE Robuststandarderrorsinparentheses***p<0.01,**p<0.05,*p<0.1 סוטה מהגבול העליון של היעד, בדומה לממצאים בעולם. אנו מוצאים כי בשנתייםהאחרונותהתקופהשבההאינפלציהסטתהמתחוםהיעד,התפתחויותהמחיריםבמשךהחודשהשפיעועל ציפיותהאינפלציהשלמשקיהבית:עלייהבמחיריםהביאהלעלייהבציפיות,ולהפך.במצבשבוהאינפלציהנמוכהלא נמצאקשרכזה.הימשכותםשלתהליכיםאלהיכולהלגרוםששיעורהאינפלציהבפועליובאבחשבוןבהחלטותכלכליות, מצבשבעטיועליותמחירים,גםאםזמניותבמהותן,עלולותלהביאלהיזוןחוזרולהאצהשלהתהליכיםהאינפלציוניים. מקורות Bracha,Anat,andJennyTang)2019(."InflationLevelsand(In)Attention",FederalReserveBankof BostonWorkingPaper2019–14. Candia,Bernardo,OlivierCoibionandYuriyGorodnichenko(2023)."TheMacroeconomic ExpectationsofFirms"HandbookofEconomicExpectations.AcademicPress,pp.321–353. Cavallo, Alberto, Guillermo Cruces and Ricardo Perez-Truglia (2017). "Inflation Expectations, Learning, and Supermarket Prices: Evidence from Survey Experiments"AmericanEconomicJournal: Macroeconomics,9(3):1–35. 74 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית Gorodnichenko,Yuriy,AriKutai,andRafiMelnick(2023)."InformationandtheFormationofInflation Expectations by Firms: Evidence from a Survey of Israeli Firms". No. w31507. NationalBureauof EconomicResearch. Gürkaynak,RefetS.,etal.(2005)."TheSensitivityofLong-TermInterestRatestoEconomicNews: Evidence and Implications for Macroeconomic Models",TheAmericanEconomicReview, 95, no. 1, 425–436. Korenok,Oleg,DavidMunroandJiayiChen(2023)."InflationandAttentionThresholds",Reviewof EconomicsandStatistics(2023):1-28. Mackowiak,BartoszandMirkoWiederholt(2009)."OptimalStickyPricesunderRationalInattention", AmericanEconomicReview99(3):769–803. → Pfauti,Oliver(2023)."Inflation–WhoCares?MonetaryPolicyinTimesofLowAttention",Manuscript. Sims,ChristopherA.(2003)."ImplicationsofRationalInattention"'JournalofMonetaryEconomics, 50(3):665-690. Sims,ChristopherA.(2010)."RationalInattentionandMonetaryEconomics"inHandbookofMonetary Economics,ed.byB.M.FriedmanandM.Woodford,Amsterdam:Elsevier,vol.3. Weber,M.,B.Candia,T.Ropele,R.Lluberas,S.Frache,B.H.Meyer,S.Kumar,Y.Gorodnichenko, D.Georgarakos,O.CoibionandG.Kenny(2023)."TellMeSomethingIDon'tAlreadyKnow:Learning inLowandHigh-InflationSettings",(No.w31485).NationalBureauofEconomicResearch. 2.המדיניותהמוניטרית א.צעדיהמדיניותעדתחילתהמלחמה במהלךשנת2023המשיכההמדיניותהמוניטריתלהתמודדעםאינפלציהמעלתחוםהיעדעלרקע רמתפעילותאיתנהשלהמשקושוקעבודההדוק,בדומהלמרביתהבנקיםהמרכזייםבעולם.כדי לרסן את האינפלציה העלתה הוועדה המוניטרית את הריבית מינואר עד מאי בארבע פעימות: שתיפעימותשל0.5נק'האחוזושתיפעימותנוספותשל0.25נק'האחוז,מרמהשל3.25%בסוף שנת2022עדלרמהשל4.75%במאי2023.מאזחודשמאיועדסוףהשנההושארההריביתללא שינוי.העלאותהריביתהשנה,בישראלובעולם,היוהמשךישירשלתהליךהריסוןהמוניטריבשנת 2022,ובמהלכהריביתבנקישראלהועלתהמשיעורשל0.1%בחודשאפריל2022ועדל3.25%- בדצמבר. זאת בהמשך לצעדים שננקטו בישראל בשנת 2021, שבה הופסקו התוכנית לרכישות אג"חוהשימושבשארהכליםהמיוחדיםשהופעלובמהלךמשברהקורונה.תהליךהעלאתהריבית קצבהעלאותהריבית בישראלהחלמוקדםיותרביחסלמועדחריגתהאינפלציהמיעדהבהשוואהלתחילתובמדינות הואטבשנת2023, אחרות(ראואיורא בפרקא').7-' עלרקערמתהריבית קצב העלאות הריבית הואט בשנת 2023 על רקע רמת הריבית הגבוהה והתבססותה ברמה הגבוההוהתבססותה מרסנתדיהוהתרבותהסימניםלהתמתנותקצבהאינפלציה.בפרט,קצבעלייתושלמדדהבלתי ברמהמרסנתדיהיחד סחיריםלשישהחודשים,מנוכהעונתיות,ירדבהתמדהמאזסוף2022.הואילוהשפעתהצמצום עםהתרבותהסימנים המוניטרימתבטאתבפיגור,העריכההוועדהשהשפעתתהליךההידוקהמוניטרינמשכה,במיוחד להתמתנותקצב לאורהעלייהשלהריביתהריאלית.כנגדזאת,התרבותהאינדיקציותכיהאינפלציהנתמכתבגורמי האינפלציה. 75 בנקישראל,דיןוחשבון2023 ביקוש מקומיים חזקים, כי היא מסתמנת כ"דביקה" ורוחבית, היחלשותו של השקל, שפעלה לעלייתהמחיריםהמקומיים,והחששלהתערערותהיציבותבשווקיםהפיננסייםכתוצאהמעלייה משמעותיתבפרמייתהסיכוןשלהמדינהמסביריםמדועבחרההוועדההמוניטריתלהותיראת הריביתברמהגבוהה33.יתירהמזאת,בהחלטותהריביתבחודשיםיוליוספטמברציינההוועדה כיהיארואההיתכנותלאמבוטלתלהמשךההעלאהשלהריביתבהחלטותיההבאות.במקביל ועד המלחמה נמשכה הפעילות הריאלית ברמה גבוהה, והתוצר צמח בקצב נאה; אלה הצביעו על"נחיתהרכה"– התכנסותשל האינפלציהליעדללאפגיעהחמורהבפעילות–בדומהלמצב הערכתהמצבבמהלך במדינותרבותבעולם.שוקהעבודההיהבסביבתתעסוקהמלאה,והשכרהריאליעלה.נוסףעל השנההייתהשמגמת כךפעלההמדיניותהתקציביתשלהממשלהבהלימהלמדיניותהמוניטריתהמצמצמת,ובפרט, הפיחותבשקלמעכבת הסכמיהשכרשנחתמובמגזרהציבוריעלובקנהאחדעםריסוןהאינפלציהוהחזרתהלתחוםהיעד. אתהתכנסותהאינפלציה הערכת המצב במהלך השנה הייתה שמגמת הפיחות בשקל, וההאצה בסעיף הדיור במדד לתחוםהיעד.תפיסת המחירים לצרכן מעכבות את התכנסות האינפלציה לתחום היעד. לאורך השנה, עד המלחמה, הוועדההמוניטרית עלוהתשואותהדולריותשלאג"חממשלתישראללעומתאלהשלארה"ב,ושוקההוןהישראלי הייתהכיהפיחותשיקף אופייןבביצועיחסרלעומתשוקיההוןבחו"ל.כמוכן,תחזיתדירוגהאשראישלמודי'סהופחתה, עלייהבפרמייתהסיכון, ופרסומיםבדבראי-הוודאותוהסיכוניםבישראלהופצומצדסוכנויותדירוגאחרות,קרןהמטבע עלרקעהתקדמות והOECD-.אלה,לצדאינדיקציותנוספות,חיזקואתתפיסתהוועדההמוניטריתכיפיחותהשקל בשינוייחקיקה משמעותייםהנוגעים שיקף עלייה בפרמיית הסיכון של ישראל. זאת על רקע האפשרות לשינויי חקיקה משמעותיים למערכתהמשפט. הנוגעיםלמערכתהמשפט,אשרעלוליםלהשפיעעלהכלכלה. ב.צעדיהמדיניותלאחרתחילתהמלחמה עם פרוץ המלחמה התמקדה מדיניות הוועדה המוניטרית בייצוב השווקים והפחתת האי- עםפרוץהמלחמה וודאות,כדילמנועחוסריציבותפיננסית,שעלוללפגועבפעילותהכלכליתולגרוםלעלייהחדה התמקדההוועדה המוניטריתבייצוב שלהאינפלציה.זאתלצדהקלותממוקדותבתנאיהאשראילמשקיביתועסקיםשנפגעובאופן השווקיםובהפחתת חמורמהמשבר.הוועדההמוניטריתבחרהלהפעילשילובשלכליםמוניטרייםכדילהתמודדעם האי-וודאות,לצד האתגריםשמציבההמלחמה. הקלותממוקדותבתנאי מיידעםתחילתהמלחמהנרשםפיחותחדבשקל.לצורךייצובהשווקיםהכריזבנקישראל, האשראילמשקיבית עודלפנישעותהמסחרהעיקריותבבוקרושלה9-באוקטובר,יוםהמסחרהראשוןבמט"חלאחר ועסקיםשנפגעובאופן תחילת המלחמה, על תוכנית למכירת מט"ח בהיקף של עד 30 מיליארדי דולרים מתוך יתרות חמורמהמשבר. המט"ח,שעמדועלכ200-מיליארדידולרים.במסגרתהתוכניתהצהירהבנקכייפעלבשוקככל שיידרש כדי למתן את התנודות בשער השקל ולספק את הנזילות הנדרשת להמשך הפעילות הסדירהשלהשווקיםהפיננסיים.נוסףעלכךהודיעהבנקעלאספקתנזילותלשוק,באמצעות מנגנוניעסקותSWAPבשוקהמט"חבסכוםשלעד15מיליארדידולרים,בהתאםלצורך.לפירוט צעדיבנקישראלראופרקא'בדוחזה. בסוף אוקטובר, על רקע פעילות בנק ישראל בשוק המט"ח – מכירת מט"ח ועסקות החלף בהיקףנרחבשלכ8.2-ו0.4-מיליארדידולרים,בהתאמה– וההערכהדאזשלאתיפתחנהחזיתות משמעותיותנוספותבמלחמה,התייצבשערהחליפיןשלהשקל,ובהמשךהתחזקהשקלאלמעבר לרמתו לפני המלחמה. בנובמבר מכר בנק ישראל מט"ח בהיקף מצומצם יותר של 338 מיליוני דולרים,ובדצמברלאמכרמט"ח,ויחסהיתרותלתוצרהמקומיעמדבסוףהשנהעל39.5%.נוסף 33 להרחבה לגבי החשש מעלייה בפרמיית הסיכון, ראו ניתוח ההשלכות הכלכליות האפשריות שפורסם במסגרת תחזיתחטיבתהמחקרבחודשאפריל.התרחישבחןאתההשפעהבמידהשתהליכיהחקיקהבענייןמערכתהמשפט אשרקידמההממשלהילוובעלייתפרמייתהסיכוןשלהמדינה,בפגיעהביצוא,ובירידהשלההשקעותהמקומיות ושלהביקושלצריכהפרטית. 76 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית עלהצעדיםשננקטובשוקהמט"חהפעילבנקישראלתוכניתשלעסקותריפולאג"חממשלתיות וקונצרניות, שמטרתן אספקת נזילות שקלית לגופים מוסדיים ולקרנות נאמנות34. צעדים אלו סייעולייצובהשווקיםהפיננסיים,מעברלייצובשוקהמט"ח. לאחרתחילתהמלחמהעמדובפניהוועדההמוניטריתשיקוליםהתומכיםבהפחתתהריבית ושיקוליםהתומכיםבהותרתהריביתבעינה.פגיעתהמלחמהבפעילותהכלכלית,החששמקריסת עסקים והצורך באספקת אשראי זמין בריבית נמוכה כדי לסייע לעסקים ולמשקי הבית היו שיקוליםהתומכיםבהורדתהריבית.כנגדזאתעמדוהשיקולשלשמירהעלהיציבותבשווקים, ובפרטבשוקהמט"ח,וכןחששמהאצהנוספתבאינפלציה,בשלהפיחותהניכרבתחילתהמלחמה, שתרםלעלייהנוספתשלהמחירים.יתרעלכן,משברפיננסי–אילוהתפתח–היהעלוללפגוע באופן משמעותי ומתמשך בפעילות הכלכלית. אלה היוו שיקולים שתמכו בהותרת הריבית בעינה.נוסףעלכך,ככלשמגבלותההיצעשנבעומהמלחמהנעשוכובלות,לאהיהמקום,באותו שלב,לעודדאתהביקושיםבאמצעותהפחתתהריבית.לכןהחליטההוועדהלתתמשקלמכריע לשיקולים היציבותיים בתחילת המלחמהולפעול בכלי מדיניות אחרים כדילתת מענה נקודתי לצורכיהאשראי. תגובתהשווקים מספראינדיקטוריםהצביעועלעלייהבאי-הוודאותוהרעהבסיכוניםליציבותהפיננסיתלאחר הפיננסייםלמלחמה השבעהבאוקטובר:ירידותשעריםחדותבמדדיהמניות,פיחותניכרשלהשקלועלייהשלסטיית הייתהעוצמתיתגם התקןהגלומהבאופציותמט"ח.נוסףעלכךעלותשואותהאג"חהממשלתיותהארוכותומרווחי בהשוואהלאירועים איגרות החוב הקונצרניות במקביל להתגברות של תנודתיות המחירים ומרווחי הקנייה-מכירה ביטחונייםקודמיםבשני בשוקיהאג"ח,וכןנרשמהעלייהחדהבמספראינדיקטוריםלסיכוןהמדינה:מחירה-CDSשל העשוריםהאחרונים. מדינתישראללעשרשניםעלהבכ60-נקודותבסיס(ממוצעאוקטוברלעומתממוצעספטמבר), ופערהתשואותהדולריותביןאג"חשלממשלותישראלוארה"בלעשרשניםעלהבכחצינק'האחוז. תגובת השווקים הפיננסיים למלחמה הייתה עוצמתית גם בהשוואה לאירועים ביטחוניים קודמים בשני העשורים איורג '- 10 תגובת שער החליפין הומילי האפקטיבי האחרונים (איור ג10-'). בעוד בהשוואהלאירועיםביטחוייםקודמים שהאינדיקטורים לסיכון מדד , יוםתחילתהעימות 100= המדינה נותרו גבוהים, מרבית האינדיקטורים מהשווקים 106 105 הפיננסיים שבו לרמתם לפני 104 המלחמה. להרחבה ראו דוח 103 102 היציבות הפיננסית למחצית 101 השנייהשל.2023 100 99 כאמור, החליטה הוועדה 98 97 המוניטריתבאוקטוברובנובמבר 96 לאלהורידאתהריביתבמטרה 95 לשמור על היציבות ולהחזיר -30 -20 -10 0 10 20 30 40 50 60 70 80 90 את הוודאות לשווקים, ואולם ימים לפי / אחרי תחילת המבצע במקביל הוחלט על הפעלת לבוןהשייה )2006 ( עופרתיצוקה )2008-9 ( צוקאיתן )2014 ( שומרחומות )2021 ( כלים מוניטריים ממוקדים כדי חרבותברזל )2023 ( להתמודדעםהאתגרים.הוועדה המוניטרית החליטה לסייע המקור : עיבודיבק ישראל . 34 באוקטוברבוצעועסקותריפובהיקףשל95מיליונישקלים.בחודשיםנובמברודצמברלאבוצעועסקאות. 77 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לעסקיםקטניםוזעיריםשנפגעוכתוצאהמהמלחמה,ולאפשרלהםלקבלאשראיבתנאיריבית משופרים,עלאף הסיכוןהגלום במתן אשראילעסקיםאלו באותההעת35.צעדזה התווסףעל מתווהרוחבי,אשרקידםהפיקוחעלהבנקיםשבבנקישראל,לדחייתהחזריהלוואותשלמשקי בית לבנקים ולחברות כרטיסי האשראי ועל צעדי הממשלה כדוגמת הפעלת קרנות להלוואות בערבותהמדינה.להרחבהבנושאהצעדיםשננקטובשוקהאשראיוהשפעתםראופרקא'ופרק ד'בדוחזהודוחהמדיניותהמוניטריתלמחציתהשנייהשלשנת.2023 במבטלעתידהצהירה הוועדההמוניטרית במבטלעתידהצהירההוועדהבחודשנובמברכיככלשהיציבותבשווקיםהפיננסייםתתבסס, בנובמברכיאם וסביבת האינפלציה תוסיף להתמתן אל עבר טווח היעד, תוכל המדיניות המוניטרית להתמקד היציבותבשווקים יותר בתמיכה בפעילות הכלכלית. הצהרה זו תאמה את הירידה של תוואי הריבית הצפוי מאז הפיננסייםתתבסס, תחילתהמלחמה.ביחסלציפיותלפניהמלחמהירדוהציפיותלגביתוואיהריביתירידהחדה– וסביבתהאינפלציה נצפתההפחתתריביתשל125נקודותבסיסבמהלךהשנההקרובה.חלקמהירידההצפויהשל תוסיףלהתמתן,תוכל הריביתאינוקשור,כנראה,להשפעותהמלחמה,ונבעמהתפתחויותגלובליות,כפישעולהמירידת המדיניותלהתמקד הריביות הצפויות של הבנקים המרכזיים בעולם. אולם אנו מעריכים כי ההשפעות המקומיות יותרבתמיכהבפעילות מסבירות את חלק הארי של הירידה הצפויה בריבית36. בחודש ינואר 2024, על רקע ההשלכות הכלכלית.בחודשינואר הכלכליותהמשמעותיותשלהמלחמהעלהפעילותוהמשךהירידהשלקצבהאינפלציהלתחום 2024הורידההוועדהאת היעד,הורידההוועדהאתהריביתבשיעורשל0.25נק'האחוז,לרמהשל.4.5% הריביתלרמהשל.4.5% ג.מידתהריסוןהמוניטרי כפישתוארלעילהעלתההוועדההמוניטריתאתריביתבנקישראלהשנהבשיעורניכר,מ3.25%- בתחילתה ל4.75%- בסופה, המשך להעלאות הריבית ב2022-. כדי לבחון את מידת הריסון המוניטרישנגזרמצעדיהמדיניותניתןלהסתכלעלשיפועעקוםהתשואותהריאליות(פורוורד) בטווח הקצר-בינוני; ככל שהשיפוע שלילי יותר המדיניות מרסנת יותר37. התשואות הריאליות לטווחים אלה משפיעות על החלטות הצריכה וההשקעה של הציבור, וגם מושפעות מצעדי המדיניותהמוניטרית,הןבאופןישיר,דרךההשפעהעלהתשואותהנומינליות,והןבאופןעקיף, דרךההשפעהעלציפיותהציבורלאינפלציה.עםזאתישלסייגולצייןשהעקוםמושפעמפרמיית סיכון,שוודאיעלתהבטווחהקצרבשלהמלחמה. איור ג-11-'א' מראה כי עד המלחמה עקומי התשואות הנומינליות והריאליות עלו בחצי סביבתהריביתלפני נק' אחוז עד נק' אחוז ביחס לעקומים של סוף 38.2022 הציפיות לאינפלציה, שמשתקפות בפער המלחמה,בסוףספטמבר בין העקום הנומינלי לריאלי, לא השתנו משמעותית, ועמדו על כ2.5%- בטווח של שנה עד עשר 2023,הייתהמרסנת יותרמאשרבסוףשנת שנים39. השיפוע השלילי של עקום התשואות הריאלי הפך, עד המלחמה, לתלול יותר במידה .2022 ניכרת,לאחרשהיהמתוןבסוףשנת2022.משמעשסביבתהריביתבסוףספטמבר2023הייתה מרסנתיותרמאשרבסוףשנת2022,בהלימהלהתמתנותהביקושיםוהאינפלציה.אומדןנוסף 35 להרחבהראו:https://www.boi.org.il/publications/pressreleases/06-11-23/ 36 בסוףחודשספטמבר2023עמדהריביתהFed-הצפויהלחודשדצמבר2024לפיהחוזיםהעתידייםעל4.8%,ולכן שיקפה ירידת ריבית של כ60- נקודות בסיס. בסוף נובמבר הייתה ציפייה לירידה גדולה יותר של כ100- נקודות בסיס.משמעשביןספטמברלנובמברהתעדכנוהציפיותוביטאוירידהשלכ40-נקודותבסיס–כשלישמהירידה בישראל. 37 בהתאם למסגרת המודל הניאו-קיינסיאני מידת ההרחבה נקבעת כפער בין הריבית לריבית הטבעית – הריבית שהייתה מתקבלת במצב ההיפותטי שבו המחירים והשכר גמישים לחלוטין. (ראו פרק א'.) אומדן מקובל לריבית הטבעיתהיאהריביתהריאליתבטווחהבינוני ארוך.- נצייןכיהריביותהנומינליותוהריאליותכוללותפרמייתסיכוןעיתית.38 39 שיטתהחישובשלעקומיהתשואותשנוקטבנקישראלמפורטתבמאמרםשלאנהברודסקיונדבשטיינברג.)2011( "שדרוגהמודללאמידתעקוםהתשואותהמיושםבבנקישראל",ניירותתקופתיים2011.01,בנקישראל. 78 פרקג':האינפלציהוהמדיניותהמוניטרית לריביתהטבעיתמצביעעלממצאיםדומים–עלייהמשמעותיתבריסוןהמוניטרימאזסוףשנת עדהמלחמה.(להרחבהראופרקא'.)2022 איורג '- 11 עקומי התשואות הריאליות והומיליות ב. לאחר פרוץ המלחמה % א. עדהמלחמה % 5.0 5.0 4.5 4.5 4.0 4.0 3.5 3.5 3.0 3.0 2.5 2.5 2.0 2.0 1.5 1.5 1.0 1.0 0.5 0.5 טווח לפידיון ) שים ( טווח לפידיון ) שים ( המקור : בקישראל . איורג-11-'ב'מראהכימאזתחילתהמלחמהירדועקומיהתשואותבטווחהקצר,והתשואה לאחרפרוץהמלחמה סביבתהריביתנהייתה הריאליתלשנהירדהבכנקודתאחוז(דצמברלעומתספטמבר).שיפועהעקוםהפךחיובימעט; פחותמרסנת,אואף משמעשסביבתהריביתלאחרפרוץהמלחמהפחותמרסנתאואףמרחיבה.בהסתכלותעלפני מרחיבה. זמןהתשואותהריאליותבשוקההוןעלולרמהחיוביתבתחילת2022,במקביללמגמתהעלייה שלהתשואותבארה"ב.העלאותהריביתבישראלובארה"בבשנת2023הביאולהמשךהעלייה של התשואות הריאליות ולעלייה של עלות האשראי במשק. להרחבה בנושא תרומת המדיניות המוניטריתהמרסנתלהאטהשלגידולהאשראילמשקיהביתולעסקיםראופרקד'. 3.בסיסהכסףומצרפיהכסף הריבית היא מחיר הכסף – העלות האלטרנטיבית של החזקת נזילות – ולכן שינויים בה, נוסף על שינויים בפעילות, משפיעים על הביקוש לנזילות. כאשר הריבית הנומינלית משמשת כלי מדיניות,הבנקקובעהיצעכסףגמישלחלוטיןבריביתשהואמצהירעליה,ובסיסהכסף–דהיינו סךהשטרותוהמעותשבמחזורופיקדונותהעו"ששלהבנקיםהמסחרייםבבנקישראל40–נקבע על פי הביקוש שיש לנזילות בריבית של הבנק המרכזי. בסיס הכסף מושפע הן מזרמים שאינם בשליטת בנקישראל, כגון חשבונות הממשלה, והן מזרמיםשהם בשליטתו, כגון רכישתמט"ח ואג"חוהנפקתמק"ם.הבנקסופגנזילותאומזריםאותהכדילספקאתהביקושלבסיסהכסף בהתאםלשיעורריביתבנקישראל41. 40 הבנקיםמחויביםלהפקידבפיקדונותעו"שבבנקישראלכחלקמחובתהנזילותשלהם. 41 הוא מתאים את בסיס הכסף לריבית בהתחשב בסך ההזרמות האחרות, וזאת באמצעות פיקדונות נושאי ריבית שהואמציעלבנקיםבמכרז,והםאינםנכלליםבבסיסהכסף,ובאמצעותהנפקתמק"ם. 79 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בסיסהכסףנותרבסוףשנת2023ללאשינוימשמעותיביחסליתרהבסוףשנת2022–עלייה קלהשלכ60-מיליוןש"ח.קצבהגידולביןחודשדצמבר2023לדצמבר2022היה1.6%(לוחג3-'), נמוךמאודביחסלעשורהאחרון,אךזאתלאחרגידולמשמעותיבשנים2020ו2021-. כמותהכסף,המצרףM1,היאהמזומןשבידיהציבורופיקדונותהעו"ששלהציבורבבנקים. לנוכחהמשךהעלאתה המצרףM1ירדב2023-בכ15%-,המשךלירידהמהשנההקודמת10%(),לאחרשעלהבעקביות שלריביתבנקישראל בשניםהקודמות(לוחג3-' הירידהבM1-).היאתוצאתהצטמצמותפיקדונותהעו"ששלהציבור, המשיכופיקדונותהעו"ש בעודשהמזומןהוסיףלצמוחבקצבגבוהבמקצתמזהששררלפנימשברהקורונה.במקביללירידה שלהציבורלהצטמצם השנה,ובמקבילהתרחבו בפיקדונותהעו"שהתרחבוהפיקדונותהנושאיםריביתלטווחשלעדשנהבשיעורמשמעותישל הפיקדונותהנושאים 17%,לנוכחהמשךהעלאתהשלריביתבנקישראל.התפתחותפיקדונותהעו"שברבעוןהאחרון ריביתלטווחשלעדשנה. מצביעהעלהאטהבקצבהצמצום–אוליעלרקעהמלחמה,שהביאהלעלייהבצורכיהנזילות. לוחג3-' שיעוריהשיויבמצרפיהכסף,2019עד2023 0 1 2 1+2=3 4 5 6 3+4+5+6=7 +M1פח"ק+ בסיס המזומן פז"ק3עד3 פיקדוותעד הכסף1 שבידיהציבור עו"ש 2M1 חודשים פז"ק3עדשה פח"ק4 שהבשקלים הממוצעבדצמברלעומתהממוצעבדצמבראשתקד 2019 2.9 1.8 5.8 5.1 -4.0 33.2 7.0 6.3 2020 25.8 23.3 30.7 29.4 24.7 12.2 25.9 26.0 2021 12.6 6.9 25.2 22.0 -3.6 12.6 23.8 17.5 2022 3.0 6.0 -12.9 -10.0 34.6 85.0 -7.9 4.9 2023 1.6 8.8 -19.8 -14.6 24.9 17.3 -15.5 -3.1 הממוצעהרבעוילעומתהממוצעברבעוןהקודם 2023 Q1 -3.1 0.4 -13.5 -11.1 3.5 16.0 -14.4 -5.5 Q2 0.4 3.1 -7.3 -5.3 5.8 4.6 -6.8 -1.9 Q3 0.4 2.1 -6.2 -4.5 7.4 3.3 -0.7 0.0 Q4 2.8 2.7 -0.1 0.6 6.0 -0.3 1.0 1.6 1סךהשטרותוהמעותשבמחזורופיקדוותהעו"ששלהבקיםהמסחרייםבב קישראל. 2M1-המזומןופיקדוותהעו"ש. 3פיקדוןלזמןקצוב. 4פיקדוןחוזרקרדיטורי–פיקדוןיומיזיל. המקור:תויבקישראלוהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. 80 פרקד' התפתחותמקורותהמימון שלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי עליית ריבית בנק ישראל הביאה לגידול עלויות המימון במשק. כתוצאה מכך נרשמה • התמתנות בקצב הגידול של האשראי העסקי ושל האשראי למשקי הבית, שהתעצמה ברבעוןהרביעישלהשנהעלרקעפרוץמלחמת"חרבותברזל". בהתפתחות החוב העסקי לבנקים ניכר הבדל בין העסקים הגדולים לקטנים במהלך • השנה:גידולהאשראילעסקיםהגדוליםאמנםהתמתן,אךנותרגבוה,ואילוהאשראי לעסקיםהקטניםוהזעיריםלאגדל,ואףהצטמצם. התמתנות הגידול של האשראי הבנקאי לעסקים הגדולים לוותה בהתמתנות מסוימת • שלהיקפיהגיוסיםבשוקההון,אךאלונותרוברמהגבוההביחסלעבר. ענף הבינוי והנדל"ן המשיך להוביל את צמיחת תיק האשראי הבנקאי ואת הגיוסים • בשוקההון. עלרקעירידהבמכירתהדירות,צורכיהמימוןשלחברותהבינויגדלו. היקף הנפקת המניות ירד השנה בשיעור ניכר. כמו כן, לאחר מספר שנים שבהן בלט • היקף ההנפקות החדשות IPOs(), בשנת 2023 רק חברה אחת הנפיקה את מניותיה לציבור. במקביל נמשך צמצום הגיוסים של חברות ההיי-טק מקרנות הון-סיכון בישראלובעולם,מגמהשנצפתהגםבשווקיםהמוביליםבעולם. האשראילדיורגדלהשנהבשיעורמתון,לצדירידהשלמספרהעסקאותלרכישתדירה, • והאשראיהצרכניהצטמצםלאחרעלייהמתמשכתמתחילתשנת2021.הירידהבאשראי הצרכניהתבטאהבעיקרבצמצוםשלהאשראימהמוסדיים,בפרטשלהאשראיהחדש, ובעלייהבפדיונותשלהלוואותקיימותעלרקעעלייתהריבית. כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית של מלחמת "חרבות ברזל" במגזר העסקי ובמשקי • הבית ולתמוך בהיצע האשראי נקטו הממשלה ובנק ישראל מספר צעדים לעידוד מתן אשראיולהקלהבתנאיהאשראי. 81 בנקישראל,דיןוחשבון2023 1.מבואוההתפתחויותהעיקריות פרקזהעוסקבניתוחהשינוייםבמקורותהמימוןשלמשקיהביתוהעסקים(המגזרהפרטיהלא- פיננסי) בישראל. המימון משמש את משקי הבית ואת המגזר העסקי לצריכה והשקעה, ומכאן חשיבותוהרבהלפעילותהכלכלית.הפרקמתאראתהשינוייםהמרכזייםשחלובחובשלהמגזר הפרטי בשנת 2023 על רקע העלאות ריבית בנק ישראל, חוסר הוודאות סביב תהליך החקיקה המשפטיתומלחמת"חרבותברזל"שפרצהברבעוןהרביעישלהשנה. בשנת2023הוסיףבנקישראללהעלותאתהריביתהמוניטרית,מ3.25%-בסוף2022ל4.75%- בחודשיוני1,ושיעורזהנותרבעינועדסוףהשנה2.העלאותהריביתהמוניטריתאפיינואתמרבית המדינותהמפותחותבעולם(הרחבהבפרקג'),מצבשהביאלהידוקהתנאיםהפיננסייםבישראל ובעולם. לאחר ירידות של מחירי הנכסים הפיננסיים בעולם בשנת 2022 על רקע עליית הריביות והחששותהגיאו-פוליטייםכתוצאהממלחמתרוסיה-אוקראינה,בשנת2023היהתיקוןונרשמו עליותמחירים,וזאתעלאףהמשךההידוקהמוניטרי.שוקהמניותהישראליהציגביצועיחסר בהשוואה לעולם, על רקע חוסר הוודאות סביב השלכות החקיקה המשפטית ופרוץ מלחמת "חרבותברזל"בחודשאוקטובר.בשנת2023כולהעלומחיריהמניותבישראלבשיעורשלכ4%-, לעומתעליותדו-ספרתיותשלמרביתמדדיהמניותהמרכזייםבעולם.בשוקהאג"חהקונצרניות המקומי נרשמו בסיכום שנתי עליות שערים גבוהות יחסית לעבר, גבוהות אף מאלה של מדדי המניות.בהשוואהלעולםנרשמוגםבשוקזהביצועיחסר. עלייתריביתבנקישראלתורגמהלגידולעלויותהחובוהשפיעהעלמקורותהמימוןבמשק: יתרת האשראי לעסקים הקטנים והזעירים הצטמצמה, וקצב הגידול של האשראי לעסקים הגדוליםהתמתן,אךנותרגבוה.צמצוםהיצעהאשראילעסקיםהקטניםבאלידיביטויבסקר המגמותבעסקים:זההצביעעלעלייהבקושישלהעסקיםהקטניםלגייסאשראיבנקאיוחוץ- בנקאי.לעומתםהעסקיםהגדוליםלאדיווחועלעלייהבקושיזהבסיכוםהשנה.ייתכןשההבדל בהתפתחות החוב בין העסקים הגדולים לקטנים נובע גם מהבדל במידת יציבותו של הביקוש לאשראי,תוצאתשוניבאופיהשלהפעילות:עסקיםגדוליםמנהליםלרובפרויקטיםארוכיטווח, ועלכןפעילותםרגישהפחותלשינוייםבמחירים,במספרהעובדיםוכדומה,מהשכנראהמקטין אתהגמישותבהיקפיהמימוןשלהם. עליית הריבית במשק, שהעלתה את עלות האשראי לחברות, לוותה בהאטה של גידול ההשקעהבמשקבהשוואהלשניםהקודמות(כפישמתוארבפרקב').עלייתהריביתגםהפחיתה אתהביקושלצריכהוהגדילהאתהביקושלחיסכון,מהשתרםלגידולהאיטימאודשלהצריכה הפרטיתולהמעטהבמימוןצריכהבאשראי.תמריץזהלהגדלתהחיסכון,יחדעםהמשךהגידול שלההכנסההפנויה,מסביריםאתהמשךגידולושלהחיסכוןהפרטי. בגלל התייקרות האשראי ועליית נטל ההחזר היה קצב גידולו של האשראי לדיור נמוך במיוחדבהשוואהלשניםקודמות,וכןירדמספרהעסקאותלרכישתדירה.ירידהזו,לצדעלייה במלאיהדירותשבבנייהוירידהשלמחיריהדירות(הרחבהבפרקח'),תומכתבהערכהשירידת מספרהעסקאותנובעתמהאטהבביקושלדירות.במקביללהתמתנותהגידולשלהאשראילדיור הצטמצם האשראי שלא לדיור: מלבד הימנעות מנטילת חוב נוסף לשם צריכה כלשהי, חלק ממשקיהביתגםהקטינוחובקייםבאמצעותפירעוןמוקדם(מלאאוחלקי)שלחובותשנלקחו בעבר.(להרחבהראותיבהד2-'.) לאחרשבשנת2022 החלמחודשאפריל,עלתההריביתבחדותמ0.1%-,ל.3.25%- 1 בחודשינואר2024הורידבנקישראלאתהריביתל.4.5%- 2 82 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בתחילת הרבעון הרביעי של השנה, העצימה את המגמות שתוארו לעיל: נרשם קצב גידול נמוך באשראי לעסקים הבינוניים, כפי שהיה ברבעון השלישי, האשראי לעסקים הגדולים הצטמצם, לאחר התמתנות הדרגתית בקצב גידולו לאורך השנה, והעמיקההירידהבאשראילעסקיםהקטניםוהזעירים.כמוכן,במקביללעלייתהמרווחיםעל רקעהמלחמה,נצפתהירידהמשמעותיתבהנפקותהאג"ח,בעיקרבדירוגיםהנמוכיםיותר.גם מגמותההתמתנותבאשראילמשקיהביתהתעצמו–הןבאשראילדיורוהןבאשראישלאלדיור. כדילצמצםאתהפגיעההכלכליתשלהמלחמהבמגזרהעסקיובמשקיהביתנקטוהממשלהובנק ישראלמספרצעדיםלעידודמתןאשראיולהקלהבתנאיהאשראי3.עלרקעצעדיםאלה,עסקים ומשקי בית דחו תשלומים של פירעון הלוואות, ועסקים (בעיקר קטנים וזעירים) פנו, נוסף על תמיכהבנקאית,לקבלתאשראימקרנותבערבותהמדינה.דרךמתוויהסיועהשוניםניתןלעסקים קטניםוזעיריםאשראיבגובהשלכעשרהמיליארדשקליםעדסוףחודשפברואר2024–כ9% מהאשראי שניתן להם בחודשים נובמבר 2023 - פברואר 2024. כתוצאה מתוכניות אלו, אשר עודדוהעמדתאשראיבריביתנמוכה,ירדהגםהריביתעלהאשראילעסקיםהקטניםוהזעירים. לוח1 התפלגותהחובשלהמגזרהפרטיהלאפי:סי,2021עד2023 יתרותלסוףתקופה,מיליארדי₪,מחיריםשוטפים יתרהלסופיתקופה יתרהלסופירביע 2021 2022 2023 31/03/2023 30/06/2023 30/09/2023 31/12/2023 החובשלהמגזרהפרטיהלא-פיסי(1+2) 1,794 2,016 2,103 2,052 2,084 2,104 2,103 1.החובשלהמגזרהעסקי 1102 1240 1310 1271 1298 1310 1310 אשראימהבקים 573 658 721 690 702 709 721 אג"חסחירבישראל 235 263 278 265 273 278 278 אג"חלאסחירוהלוואותלאבקאיות 112 119 121 118 122 122 121 אשראיחוץבקאימקומי 348 383 400 383 396 400 400 אשראימחו"ל 181 199 189 199 201 201 189 2.החובשלמשקיהבית 692 775 793 781 786 794 793 אשראילדיור 477 543 568 549 556 563 568 אשראישלאלדיור 215 233 226 231 230 231 226 השיויבמהלךהרביע השיויבמהלךהתקופה החובשלהמגזרהפרטיהלא-פיסי(1+2) 12.9 12.3 4.3 1.8 1.6 0.9 0.0 1.החובשלהמגזרהעסקי 12.7 12.5 5.6 2.5 2.1 0.9 0.0 אשראימהבקים 17.5 14.8 9.5 4.8 1.7 1.1 1.7 אג"חסחירבישראל 10.8 11.9 5.8 4.8 1.7 1.1 1.7 אג"חלאסחירוהלוואותלאבקאיות 0.3 6.2 1.7 0.6 3.2 1.8 0.1 אשראיחוץבקאימקומי 7.2 10.0 4.5 0.1 3.3 1.2 -0.1 אשראימחו"ל 9.2 10.0 -5.2 -0.4 1.2 -0.1 -5.9 2.החובשלמשקיהבית 13.3 12.0 2.3 0.7 0.7 1.0 0.0 אשראילדיור 14.5 13.7 4.6 1.2 1.2 1.3 0.8 אשראישלאלדיור 10.8 8.3 -3.0 -0.6 -0.5 0.2 -2.2 להרחבהראוסעיף.4 3 83 בנקישראל,דיןוחשבון2023 2.התפתחותהאשראיהעסקי בשנת2023הגיעהיתרתהחובשלהמגזרהעסקיל1.3-טריליוןשקלים,ויחסהחובהעסקילתוצר עמדעל70.2% כמובשנההקודמתונמוךבהשוואהבין-,לאומית4.קצבהגידולשלהאשראיהעסקי בשנת 2023 היה 5.6% – כמחצית מקצב גידולו בשנים 2022–2021 אך עדיין גבוה היסטורית5., ההתמתנותבקצבהגידולנצפתההןבאשראיהבנקאי(המהווהכ55%-מסךהאשראיהעסקי),והן באשראיהלאבנקאי6(איורד1-'א'),אךנמשכההמגמהשלפיההאשראיהבנקאיגדלמהריותר מאשרהאשראיהלאבנקאי.בחלוקהלרבעונים(איורד1-'ב')ניתןלהיווכחכיברבעוןהרביעישל השנהההתמתנותהעמיקהבאשראיהלאבנקאי,ככלהנראהעלרקעהמלחמה. איור1 :הגידולביתרתהאשראיהעסקי , הבקאיוהחוץ- בקאי ) באחוזים ( איור א1: הגידולהשתי , 2023-2010 20% חובבקאי חובחוץ-בקאי 15% 10% 5% 0% -5% המקור : דיווחיםלבקישראל , הבורסהלי " עועיבודיבקישראל . איור ב1: הגידולהרבעוי , 2023-2021 8% חובבקאי חובחוץ-בקאי 7% 6% 5% 4% 3% 2% 1% 0% -1% -2% -3% המקור : דיווחיםלבקישראל , הבורסהלי " עועיבודיבקישראל . 4 להרחבהבנושאיחסהחובהעסקילתוצרבהשוואהבין-לאומיתראותיבהד1-'בדוחבנקישראללשנת.2021 כיווןשכ25%-מהחובהעסקיצמודיםלמדדהמחיריםלצרכן,וכ21%-נקוביםבמט"ח(בעיקרבדולרים),למעלה 5 משלישמעלייתיתרתושיקףאתעלייתמדדהמחיריםלצרכןואתפיחותהשקלבמהלךשנת.2023 המורכבמאג"חסחירות,מאג"חלאסחירות,מההלוואותהלאבנקאיותומהאשראימחו"ל. 6 84 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי א.האשראיהבנקאיהעסקי האשראיהבנקאיהעסקיגדלבשנת2023בכ9.5%-,שיעורגבוהבהשוואההיסטורית,אךנמוך משמעותיתמגידולובשנים2022–202116%(בממוצע).קצבהגידולשלהאשראיהיהגבוהיותר דווקאבמהלךההעלאותשלריביתבנקישראל,שבאולידיביטויבהעלאתהריביתעלהאשראי הבנקאיהעסקי,במחציתהראשונהשלהשנה–ולאבמחציתההשנייה,שבהשיעורהריביתעל האשראיהבנקאיעלהבקצבמתוןיותרעבורהעסקיםהבינונייםוהגדולים,ואףירדעבורהעסקים הקטניםוהזעירים.זאתאוליכתוצאהמדומיננטיותשלהביקושבמחציתהראשונהשלהשנה. בהתפתחותהאשראיהבנקאיניכרהבדלביןהעסקיםהגדוליםלקטנים(איורד2-'):האשראי בהתפתחותהחובהעסקי הבנקאילעסקיםהגדוליםגדלבשנת2023בכ14%-,כמחציתמשיעורגידולואשתקד,אךדומה לבנקיםניכרהבדל לממוצע של שיעורי הגידול בשנים הקודמות. ביתר העסקים נראתה תמונה שונה: בעסקים ביןהעסקיםהגדולים הבינוניים שיעורי הגידול היו מתונים – כ4%-, כשליש משיעור הגידול בשנת 2022 – בעסקים לקטניםבמהלךהשנה: גידולהאשראילעסקים הקטניםלאחלשינוי,ובעסקיםהזעיריםיתרתהאשראיאףירדה(ב3.5%-).ייתכןשהבדלזהבין הגדוליםאמנםהתמתן, העסקיםהגדוליםלקטניםנובעמהבדלבמידתיציבותושלהביקושלאשראי,תוצאתשוני באופיה אךנותרגבוה,ואילו שלהפעילות:עסקיםגדוליםמנהליםלרובפרויקטיםארוכיטווח,ועלכןפחותגמישיםלשינויים האשראילעסקים במחירים,במספרהעובדיםוכדומה,מהשכנראהמונעמהם גמישותבהיקפיהמימוןשלהם. הקטניםוהזעיריםלא מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה בתחילת הרבעון הרביעי של השנה, העצימה את המגמות גדל,ואףהצטמצם. שתוארולעיל.בחלוקהלרבעונים(איורד2-'ב')ניתןלהיווכחכיברבעוןהרביעי,שבתחילתופרצה המלחמה, קצב הגידול של האשראי לעסקים הבינוניים היה נמוך, כפי שהיה ברבעון השלישי, לאחרהתמתנותהדרגתיתלאורךהשנה.ביתרהעסקיםאופייןהרבעוןהרביעיבצמצוםהאשראי: בעסקיםהגדוליםצמצוםזההגיעלאחרירידההדרגתיתשלקצבהגידולהרבעונילאורךהשנה7; בעסקים הקטנים החלה הירידה כבר ברבעון השלישי והתעצמה ברביעי, ובעסקים הזעירים הצמצוםהיההמשךישירלמגמהששררהלאורךרובהשנה. במטרהלהגדילאתהיצעהאשראילעסקיםולאפשרלהםלהתמודדעםקשייתזריםוצורכי הוןחוזרהעמידההמדינה,החלמחודשנובמבר, ערבויותלהלוואותלמגזרהעסקיבאמצעותקרן בערבותהמדינה8.כמוכןהציעבנקישראללבנקיםהלוואותמוניטריותבריביתנמוכה,בתנאי שאלויועברוכאשראילעסקיםהזעיריםוהקטנים.באמצעותמתוויהסיועהשוניםניתןלעסקים קטנים וזעירים, נכון לסוף פברואר 2024 אשראי בהיקף של כעשרה מיליארד שקלים – כ9%-, מהאשראישניתןלהםבחודשיםנובמבר-2023פברואר2024. הירידהבקצבגידולושלהאשראיבהשוואהלשניםקודמותהקיפהאתמרביתהענפים9.ענף ענףהבינויוהנדל"ן,אשר הבינויוהנדל"ן,אשריתרתומהווהכ40%-מסךיתרתהאשראיהעסקיהבנקאי,אמנםהמשיך יתרתומהווהכ40%- להובילאתהתרחבותתיקהאשראי,אךקצבגידולוהיהנמוךיותרמאשרבשניםהקודמות10. מסךיתרתהאשראי העסקיהבנקאי,אמנם זאת על רקע המשך פעילות בהיקף גבוה, בעיקר בפרויקטים קיימים, שההשקעה ברבים מהם המשיךלהובילאת החלה לפני עליית הריבית, והאטת הרכישות, שחייבה את חברות הבינוי להשתמש במימון התרחבותתיקהאשראי, אךקצבגידולוהיה 7 באוקטובר, החודש הראשון למלחמת "חרבות ברזל", גדל האשראי משמעותית, אך בחודש שאחריו הוא קטן נמוךיותרמאשרבשנים כמעט באותו ההיקף. ככל הנראה לא מדובר בניצול מיידי של קווי האשראי, אלא בעיקר בהעברת ביטחונות הקודמות. (הנחשבתכאשראילציבור)בגללהפסדמהפעילותבנגזרים.גםבתחילתמשברהקורונההגדילוהעסקיםהגדולים משמעותיתאתיתרותהחובשלהם,אךשלאכמובמשברהנוכחיעשוזאת,ככלהנראה,באמצעותניצולמיידישל קוויאשראי.(להרחבהראהפרקד'בדוחבנקישראללשנת .)בחודשדצמברנרשמהעלייהמתונהבאשראי.2020 8 להרחבהעלתוכניותהממשלהובנקישראללתמיכהבפעילותהאשראיראוסעיף.4 רקבענפיםאספקתחשמל,גז,קיטורומיזוגאווירואספקתמים,שירותיביוב,טיפולבאשפהובפסולתושירותי 9 טיהורהגידולבשנת2023היהגבוהיותר. 10 לתיאוראפיקיהאשראישלענףהבינויוהנדל"ןראואיוריםב8-'ו-ב9-'במבטסטטיסטי.2023 85 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בנקאי ובאג"ח12,11. עם הענפים שהגידול של יתרת חובם הואט משמעותית בשנת 2023 נמנה ענףהשירותיםהפיננסיים13,הכולל,ביןהיתר,אתגופיהאשראיהמוסדרים–גופיםהמספקים אשראיחוץ-בנקאילעסקיםקטניםולמשקיבית.זאתלאחרשבשנת2022יתרתהאשראיבענף גדלה ביותר מ30%-. התמתנות זו משתקפת בירידת קצב הגידול של יתרת האשראי שהעמידו גופיהאשראיהמוסדריםבשנהזו,כפישיתוארבהמשך. איור א2: יתרתהאשראיהעסקיהבקאי , לפיגודלעסק , תויםחודשיים ,מיליארדיש ח,"2023-2021 450 160 400 140 350 300 120 250 200 100 150 100 80 50 0 60 עסקיםזעירים עסקיםקטים עסקיםביויים עסקיםגדולים ) צירימין ( המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . איור ב2: הגידולהרבעויביתרתהאשראיהעסקיהבקאי , לפיגודלעסק , באחוזים 2023, 6.0% עסקיםזעירים עסקיםקטים 4.0% עסקיםביויים עסקיםגדולים 2.0% 0.0% -2.0% -4.0% -6.0% רבעוןראשון רבעוןשי רבעוןשלישי רבעוןרביעי המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . העלאות ריבית בנק ישראל עד חודש יוני באו לידי ביטוי בהעלאת הריבית על האשראי העלאותריביתבנק ישראלעדחודשיוני והפיקדונותהבנקאייםלכללהעסקים,ללאתלותבגודלם,ובכלהענפים–עדותלתמסורתחזקה באולידיביטויבהעלאת מריבית בנק ישראל. איור ד3-' מתאר את גידולו של שיעור הריבית על האשראי והפיקדונות הריביתעלהאשראי הבנקאייםבתקופהשלפניהמלחמה(ינוארעדספטמבר,איורד3-'א')לעומתהתקופההכוללת והפיקדונותהבנקאיים אתהמלחמה(ינוארעדדצמבר,איורד3-'ב14.)'ניתןלראותכיעבורהעסקיםהבינונייםוהגדולים לכללהעסקים,ללא תלותבגודלם,ובכל 11 האשראיהבנקאילענףהבינוימורכבמשנימקורותעיקריים–חובותוערבויותחוקהמכר,שהבנקמעמידלרוכשי הענפים–עדות הדירות.אםחברתבנייהמוכרתפחותדירות,היאזקוקהליותראשראיכדילהתקדםבבנייה,אךכנגדזאתהיא לתמסורתחזקהמריבית זקוקהלפחותערבויותחוץ מאזניות.- בנקישראל. היקףפעילותהבנייהבענףלפיהחשבונאותהלאומיתגדלבמהלךהשנה.12 13 אשריתרתומהווהכ15%-מיתרתהאשראיהעסקיהבנקאי. 14 הריביות המתוארות באיור ד3-' הן הריביות על האשראי ועל הפיקדונות הבנקאיים במגזר הלא-צמוד בריבית משתנה,שהםכ70%-מןהאשראיהעסקיוכ40%-מןהפיקדונותלמגזרהעסקי. 86 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי עלתההריביתברבעוןהרביעישלהשנה,ואילועבורהעסקיםהקטניםוהזעיריםהיאירדה–ככל הנראהבזכותתוכניותהסיוע,אשרעודדוהעמדתאשראיבריביתנמוכהלעסקיםאלו. איור3 הגידולבשיעורהריביתעלהאשראיוהפיקדו:ותהבקאיםלמגזרהעסקי)בקודותאחוז( איור א3: יואר- ספטמבר2023 1.8 השיויבריביתבקישראל 1.6 1.4 1.2 1 0.8 0.6 0.4 0.2 0 עסקיםגדולים עסקיםביויים עסקיםקטים עסקיםזעירים אשראי פיקדוות איור ב3: יואר- דצמבר2023 )כוללתקופתהמלחמה ( 2 1.8 השיויבריביתבקישראל 1.6 1.4 1.2 1 0.8 0.6 0.4 0.2 0 עסקיםגדולים עסקיםביויים עסקיםקטים עסקיםזעירים אשראי פיקדוות איור ג3: יואר- דצמבר2022 4 השיויבריביתבקישראל 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 0 עסקיםגדולים עסקיםביויים עסקיםקטים עסקיםזעירים אשראי פיקדוות *עבורהאשראיוהפקדוותהבקאייםהחדשיםבמגזרהלאצמודבריביתמשתה המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . בסיכוםשנת2023עלתההריביתעלהאשראי לעסקיםהקטניםוהזעיריםפחותמאשרריבית בנק ישראל, ואילו לעסקים הבינוניים והגדולים (הרוב המכריע של האשראי) היא עלתה יותר. במקבילעלתההריביתעלהפיקדונותשלהמגזרהעסקיבשיעורדומהלשיעורהעלייהשלריבית בנקישראל–לכלהעסקים.זאתלאחרשבשנת2022התמסורתמריביתבנקישראלאלריבית 87 בנקישראל,דיןוחשבון2023 הפיקדונותהייתהחלקית15,(שלאכמוהתמסורתהחזקהיותראלריביתהאשראי)(איורד3-'ג.)' ייתכןכיהשינויבתמסורתמשקףמגמותבנזילותהבנקים,שהמשיכהלרדתבמהלךשנת2023 מ23%-( בסוף 2022 ל16%- ברבעון השלישי של שנת 16.)2023 אף ששיעור הנזילות של הבנקים עדיין גבוה בפרספקטיבה היסטורית, ייתכן שהמשך התהליך המהיר של הצטמצמותו היה בין הגורמיםלהתחזקותהתמסורתאלריביתהפיקדונותבמהלךהשנה17. ב.האשראיהעסקיהחוץ-בנקאי האשראי העסקי החוץ-בנקאי מגויס באמצעות הנפקת אג"ח, שהן ערוץ גיוס החוב המרכזי, והלוואות(מגופיםמוסדיים,מגופיםחוץ-בנקאיים–נותניהאשראיהמוסדריםוחברותכרטיסי האשראי–ומתושביחוץ).גםבאשראיזהנרשמההשנההתמתנות,בהשפעתעלייתמחירו. 1.איגרותהחוב מרווחיהאג"חשלהמגזרהעסקי(ללאפיננסים),שעלובשנת2022,נותרובסיכוםשנת2023פחות לאורךהשנהנרשמה אויותרבעינם18(איורד4-'א'),בעודשבעולםנרשמוירידותמרווחים(איורד4-'ב19').לאורךהשנה ירידהמתונהשל נרשמהירידהמתונהשלהמרווחים,להוציאשתי אפיזודות–הצגתשינוייהחקיקהלגבימערכת המרווחים-להוציאאת המשפט(בפברוארובמרץ)ופרוץמלחמת"חרבותברזל"(באוקטובר).הירידההגדולהביותרשל עלייתםבעתהצגתשינויי החקיקהלגבימערכת המרווחיםהייתהבענףהנדל"ןוהבינוי0.4(נקודתאחוז20,)שיתרתהאג"חשלהחברותבומהווה המשפט(בפברואר כ58%-מזושלהמגזרהעסקיהלאפיננסי.יחדעםזאת,כשמפצליםאתהאג"חשלענףהנדל"ן ובמרץ)ועםפרוץ והבינוי לכאלה של חברות הבנייה וכאלה של חברות הנדל"ן, נוכחים לדעת כי המרווחים בענף מלחמת"חרבותברזל" הבנייה, שרמת הסיכון בו עלתה במהלך התקופה (כפי שמפורט בפרק ח'), גדלו במקצת בשנת (באוקטובר). 2023,בעיקרבחודשייםהראשוניםלמלחמה.השפעתהמלחמהלעלייתמרווחיהאג"חשלהמגזר העסקי(ללאפיננסים)התבטאהבעיקרבחודשהראשוןלמלחמה,וביתרשאתבאג"חבדירוגים הנמוכים.עליותאלהנבעוביןהיתרמפדיונותגבוהיםמקרנותהנאמנותהמתמחותבאג"חחברות. מחודשנובמברשבוהמרווחיםוירדו – לרמהנמוכהאףמזוששררהברובהענפיםערבהמלחמה. במקביל להמשך הגידול (שהתמתן) באשראי הבנקאי, גייסו העסקים הגדולים חוב בהיקף בחודשיםאוקטובר נמוך מעט21 מאשר בשנים 2022–2021, אך גבוה מהממוצע השנתי בשנים הקודמות. בחלוקה ונובמבר,במקביללעליית לענפים (איור ד5-'א') ניתן לראות ירידה של כ8%- בהנפקות ענף הנדל"ן והבינוי (שהן למעלה המרווחיםעלרקע ממחציתמההנפקותשלהמגזרהעסקיהלאפיננסי ),ירידהשהקיפהאתשניחלקיושלהענף.22 המלחמה,נצפתהירידה משמעותיתשלההנפקות, בחודשים אוקטובר ונובמבר, במקביל לעליית המרווחים על רקע המלחמה, נצפתה ירידה בעיקרבדירוגיםהנמוכים משמעותיתשלההנפקות,בעיקר בדירוגיםהנמוכיםמ-AA–התפתחותהמאותתתעלמגבלה מ.-AA מסוימתבהיצעהאשראי,ואוליעלקושישלהחברותהפחותאמידותבמשקבגיוסו.התפתחותזו 15 בעוד שהתמסורת מהריבית המוניטרית לריביות על האשראי הבנקאי הייתה חזקה בתקופה זו. להרחבה ראו תיבהד2-'בדוחבנקישראללשנת.2022 16 הנמדד על פי היחס בין כמות המזומן ופיקדונות הבנקים בבנק ישראל לבין סך הנכסים של כלל המערכת הב�נ קאית. 17 להרחבהראותיבהד2-'בדוחבנקישראללשנת.2022 18 ירדובממוצעבכ0.2-נקודתאחוז. 19 איור ד ב' משווה בין מרווחי תל בונד שקלי לבין מרווחי אג"ח חברות אמריקאיות בדירוג השקעה לתקופה-4-' לפירעוןשל7–5שנים. 20 זאתבמקביללעלייהבולטתבמיוחדשלמדדמניותהנדל"ןוהבינויבהשוואהליתרהענפיםבשנת.2023 21 בכ.2%- 22 השיעורשלענףהנדל"ןוהבינויבסךההנפקותדומהלשיעורובשניםקודמות.)58%( 88 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איור4 מרווחממוצעביןאג"חחברותלביןאג"חממשלתי)באחוזים,ממוצעחודשי,:(2022-2023 איור א4: לפיעפים ) ממוצעמשוקלללפישווישוק ( 4 3.5 3 2.5 2 1.5 1 0.5 סגזרעסקי-ללאבקיםוביטוח מסחרושירותים תעשייה טכולוגיה ביויודל "ן 0 המקור : דיווחי הבורסהליירותערך ועיבודיבקישראל . איור ב4: מרווחיאג " חחברותבישראלובארה "ב) בריביתקבועה ( 2.5 2 1.5 1 0.5 ארה "ב ישראל 0 01-22 02-22 03-22 04-22 05-22 06-22 07-22 08-22 09-22 10-22 11-22 12-22 01-23 02-23 03-23 04-23 05-23 06-23 07-23 08-23 09-23 10-23 11-23 12-23 המקור : דיווחי הבורסהליירותערך , הבורסההאמריקאית ועיבודיבקישראל . תואמתתופעהמוכרת:בתקופתמשברגוברתשנאתהסיכון,והאשראימוקצהלעסקיםשסיכונם נמוך(חברותציבוריותבעלותדירוגגבוה)ופחותלעסקיםקטניםולחברותציבוריותבדירוגנמוך. בחודשדצמברהתאוששוההנפקות,והחברותחזרולהנפיקבהיקףגבוהמשמעותיתמןהממוצע החודשילפני המלחמה. בחינהשל ההנפקות נטו (ההנפקות בניכוי פדיונות הקרן)מעלה תמונה שלילית יותר (איור ד5-'ב'): סך ההנפקות נטו של החברות הלא-פיננסיות בשנת 2023 היה רק כשלישמןהממוצעשלשלושהשניםהקודמות,והירידההקיפהאתכלהענפים,פרטלענףהנפט והגז.הגיוסנטובענףההשקעותוההחזקות,בענףהמסחרוהשירותיםובענףהתעשייההיהאף שלילי.ירידהזושלהיקףהגיוסנטועלרקעעלייתהריביתנמנית,ככלהנראה,עםהגורמיםלאי התרחבותהמרווחיםהשנה,אףשלנוכחהאירועיםהיינומצפיםלהתרחבותם. 89 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור5 היקףה:פקותאג"חשלהמגזרהעסקי,ללאחברותפיסיות,לפיעפים, מיליארדיש"ח,)(2023-2015 איור א5: הפקותברוטו 35 השקעות מסחרושירותים דל "ןוביוי תעשייהוגז 30 25 20 15 10 5 0 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 המקור : דיווחי הבורסהליירותערך ועיבודיבקישראל . איור ב5: הפקותטו ) ההפקותביכויפדיוותהקרן ( 20 השקעות מסחרושירותים דל "ןוביוי תעשייהוגז 15 10 5 0 -5 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 המקור : דיווחי הבורסהליירותערך ועיבודיבקישראל . 2 ההלוואותהחוץ-.בנקאיות במקביללהתמתנותבהנפקותובהלוואותהבנקאיותהתמתן(נכוןלנובמבר)גםקצבהגידולשל ההלוואותהחוץ-בנקאיותמהמלוויםהמקומיים23.לאחרשלוששניםשלגידולמשמעותיבהיקפי האשראישמספקיםנותניהאשראיהמוסדרים(כ130%-מסוף2019)גדלהיתרתהאשראיבשלושת הרבעוניםהראשוניםשל2023בשיעורמתוןיחסית,והגיעהלכ20-מיליארדישקלים(עדייןשיעור זניח של 1.5% מסך האשראי העסקי24.) יתרת האשראי מחו"ל, המורכבת מהלוואות מתושבי חוץומאג"חשהונפקובחו"ל,ומהווהכ16%-מסךהאשראילמגזרהעסקי,ירדההשנה(בניכוי השינויבשערהחליפין). 23 פרט להלוואות מחברות כרטיסי האשראי, שמשקלן בסך האשראי למגזר העסקי הוא כחצי אחוז בלבד, אשר שיעורגידולןדמהלאלהשנרשמובשניםקודמות–.27% 24 זאתעלרקעירידותבגיוסיהאשראישלענףהפיננסיםבכללותו–הןשלהגיוסיםדרךהבנקיםוהןשלאלהדרך הנפקותהאג"ח. 90 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי 3.נזילותהחברותהציבוריות חברותיכולותלממןאתהשקעותיהןבאמצעותגיוסאשראי/הוןאובאמצעותהנזילותשבידיהן. בחינה של היחס השוטף25 בחברות הציבוריות מראה שרכיב זה עבור החברה החציונית היה בשיאוברבעוןהשלישישלשנת2021,מאזירדבהדרגה,וברבעוניםהשניוהשלישישל2023אף הגיע לרמה נמוכה היסטורית (איור ד6-'). לשם השוואה: ברבעון השלישי של שנת 2020 היחס השוטף היה נמוךמ1-ב20%-מן החברות הציבוריותהלא פיננסיות,ואילו ברבעוןהשלישישל שנת 2023 שיעור זה הגיע ל28%-. משמע שהחברות הציבוריות במשק אינן נהנות מנזילות כמו בעבר, ועל כן הן רגישות יותר לשינויים בעלויות מימון האשראי. ניתוח ענפי מראה שבמרבית הענפים היחס השוטף בשנת 2023 היה נמוך בהשוואה היסטורית, כולל בחברות מענף הנדל"ן והבינוי,שחלקןבאשראיהבנקאיהעסקידומיננטי,והןנמנותעםהעסקיםהגדוליםוהבינוניים. במקביללירידהשלהיחסהשוטף,התקצרהמח"םהממוצעשלהחובהבנקאיהעסקי.נתוןזה מעלהאפשרותשהעסקיםמצמצמיםאתהאשראיהמשמשלהשקעותוממשיכיםלקחתאשראי קצריותר,המשמשבעיקרלפעילותהשוטפת(הוןחוזר).השערהזומתיישבתעםהעובדהשלא חל שינוי מהותי ביחס המינוף החציוני של החברות הציבוריות (התחייבויות/נכסים) מתחילת העלאותהריביתועדהרבעוןהשלישישלשנת2023. איור6 :היחסביןכסיםשוטפיםלהתחייבויותשוטפות , ) חציוןמסךהחברותהציבוריותהלא-פיסיות , תויםרבעויים , 2023-2012 ( 1.50 1.45 1.40 1.35 1.30 1.25 1.20 1.15 1.10 מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- מרץ- ספט- 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 המקור : דוחותכספייםשלהחברותהציבוריותועיבודיבקישראל . ג.גיוסיההון היקףההנפקותשלהמניותירדבשנת2023בכ60%-ביחסלהיקפןהממוצעבשנים2022–2020, שהיו שנים בולטות במיוחד בהיקף ההנפקות ובסנטימנט החיובי של השוק26. היקף ההנפקות ב2023-היהדומהלהיקפןהממוצעבשנים2019–2010.בשנת2023כולהרקחברהחדשהאחת הנפיקה את מניותיה לציבור, ירידה חדה לאחר שבשנים 2022–2017 מספר ההנפקות החדשות IPOs()היהבממוצע28,בשווישל מיליארדישקליםלשנה.4.2 25 היחסביןהנכסיםהשוטפים(מזומניםושווימזומנים)להתחייבויותהשוטפות. 26 ראותיבהד1-'בדוחבנקישראללשנת.2022 91 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור7:גיוסיההון איור א7: היקףגיוסיההוןבישראללפישלביהשקעה , תוים שתיים , מיליארדי דולר )2023- 2014 ( 40 שלבההוןהראשוי (Seed) 35 שלבהצמיחה Growth)(Revenue שלבהמו (R&D) "פ 30 שלבהכסותראשויות Revenues) (Initial 25 20 15 10 5 0 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מקור : תויחברת IVC ,עיבודיבקישראל . איור ב7: היקף גיוסיההוןבישראללפישלביהשקעה , תויםרבעויים , מיליארדי דולר ), רבעון ראשון2020 - רבעון רביעי2023 ( 12 שלבההוןהראשוי (Seed) 10 שלבהצמיחה Growth)(Revenue שלבהמו (R&D) "פ 8 שלבהכסותראשויות Revenues) (Initial 6 4 2 0 מקור: תויחברת IVC ,עיבודיבקישראל. איור ג7: השיויהשתישלגיוסיההוןבישראל , בארה " ב ובעולם ) באחוזים 2023-2016 , ( 120% בישראל בארה "ב בעולםללאארה "ב 100% 80% 60% 40% 20% 0% -20% -40% -60% -80% 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 מקור : תודהלרשותהחדשות , שמסרה לואתתויההשוואה ביןישראל לעולם , המבוססים עלתויPitchbook. 92 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי עםהעלייהשלרמתהריביותוהתמתנותהפעילות,ולאחרשיאיםברמותהגיוסשלמקורות עםהעלייהשלרמת מימון בשנת 2021, נרשמה החל מהמחצית הראשונה של 2022 ירידה משמעותית של רמת הריביותוהתמתנות ההשקעותבחברותהיי-טקבישראלובעולם,27והירידהבישראלהייתהבשיעורגבוהיותרמאשר הפעילות,ולאחרשיאים ברמותהגיוסשלמקורות בעולם(איורד7-'ג28.)'איורד7-'מציגאתהיקףהגיוסיםשלחברותההיי-טקמקרנותהון-סיכון מימוןבשנת2021, בישראלובעולם.קרנותאלוהןגורםעיקריבמימוןענףההיי-טקבישראל29.היקףהגיוסיםפחת נרשמההחלמהמחצית בשנת2023בכ70%-ביחסלהיקפםבשנת2022,ורמתודמתהדומהלזוששררהלפנייותרמחמש הראשונהשל2022 שנים,וזאתבכלשלביההשקעה(איורד7-'א').הירידהבאהלידיביטויהןבמספרהגיוסיםוהן ירידהמשמעותיתשל בהיקפם. בחלוקה לרביעים (איור ד7-'ב') ניתן להיווכח כי הירידה בהיקף הגיוסים החלה עוד רמתההשקעותבחברות ברבעוןהראשוןשל2022ונמשכהעדלרבעוןהרביעישל ,שבונרשםהיקףנמוךבמיוחד.2023 היי-טקבישראלובעולם, בהתייחס לתקופת המלחמה ערך מכון SNPI Institute( Policy Nation Start-Up) ניתוח והירידהבישראלהייתה המבוסס על 600 בקשות גיוס הון, שהוגשו לאחת מקרנות החירום הפרטיות אשר הוקמו כדי בשיעורגבוהיותרמאשר לסייעלחברותישראליותבמלחמה31,30.מהניתוחעולהכיגםחברותהזנקותיקות(שקמולפני בעולם. 2017) וכאלו שלפני המלחמה גייסו סכומים משמעותיים דיווחו על קשיים בגיוס הון. חברות צעירותשמעסיקותעד10עובדיםוגייסופחותמ5-מיליוןדולריםדיווחולארקעלקשייםאלא גםעלהפסקתתהליכיהשקעה,הןעלידימשקיעיםזריםוהןעלידימקומיים.למעלהמ20%- מהחברותדיווחועלפגיעהבפעילותןעקבגיוסעובדיםלמילואים,ושיעורדומהדיווחעלפגיעה בפעילותהשוטפתבישראל.חברותרבותמעידותכיהפסקתהטיסותשלהחברותהזרותלישראל עםתחילתהמלחמההקשתהעלתפקודןהשוטף. 3.התפתחותהאשראילמשקיהבית יתרתהחובשלמשקיהביתהגיעהבשנת2023(נכוןלנובמבר)לרמהשל793מיליארדישקלים, כךשיחסחובמשקיהביתלתוצרהגיעל-42.5%(ירידהביחסל44%-בשנההקודמת).חובמשקי הביתגדלבמהלך2023ב18.1-מיליארדישקלים,שהם2.3%מיתרתהחוב32,שיעורגידולנמוך במיוחדהןבהשוואהלשניםהקודמות33והןבהשוואהלמגזרהעסקי.הגידולהיהבאשראילדיור בלבד,בעודשהאשראישלאלדיורהצטמצם(איורד8-'א').בחלוקהלרבעונים(איורד8-'ב')ניתן לראותכיהתמתנותקצבהגידולשלהאשראילדיורוהצטמצמותהאשראישלאלדיורהתגברו ברבעוןהרביעישלהשנה,אשרבוהתנהלההמלחמה. 27 להרחבה ראו פרק א' בדוח בנק ישראל לשנת 2022 וגם א' דה מלאך, מ' הרן-,רוזן, י' פרידמן ות' רמות-ניסקה 2022( הערכתההשלכותשלהירידותבשווקיההוןעליציבותמגזרההיי-),טקהישראלי,בנקישראל. 28 תודהלרשותהחדשנות,שמסרהלנואתנתוניההשוואהביןישראללעולם,המבוססיםעלנתוני.Pitchbook 29 לדיוןנוסףבענףההיי-טקראופרקב.' /https://snpi.org/he/insight/the-war-impact-on-israeli-startups-he-pdf 30 31 הדוח מתייחס לחברות שהגישו לקרן בקשה. אמנם מדובר במאות חברות, אך הן אינן מייצגות בהכרח את כלל חברות ההזנק הישראליות. סביר, לדוגמה, שחברות הזנק שלא נזקקו למימון בתקופה זו או/ו כאלה שנזקקו למימוןוקיבלואותוממשקיעיםקיימיםשלהן לאהגישובקשהלקרן. 32 כשליש 32%() מהחוב של משקי הבית צמוד למדד המחירים לצרכן, כך שלמעלה ממחצית מעליית יתרתו נבעה מעלייתמדדהמחיריםלצרכןבמהלך.2023 33 שיעור הגידול הממוצע של החוב בשנים 2022–2010 היה 7.2% (ובניכוי השנים 2021-2022 שהיו שנים בולטות במיוחד–.)6.2% 93 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור8:הגידולביתרתהאשראילמשקיבית,לדיורושלאלדיור איור א8: הגידולהשתי 2023-2010 20% לאלדיור לדיור 15% 10% 5% 0% -5% 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 המקור : דיווחיםלבקישראלועיבודיבקישראל . איור ב8: הגידולהרבעוי ) רבעון ראשון2021 - רבעוןרביעי2023 ( 5% לאלדיור לדיור 4% 3% 2% 1% 0% -1% -2% -3% 21/Q1 21/Q2 21/Q3 21/Q4 22/Q1 22/Q2 22/Q3 22/Q4 23/Q1 23/Q2 23/Q3 23/Q4 המקור : דיווחיםלבקישראלועיבודיבקישראל . התמתנותקצבהגידול הרקעלהתמתנותבאשראילמשקיהביתהיהעלייתריביות.בשנת2023כולהעלוהריביות שלהאשראילדיור הבנקאיותעלהאשראישלאלדיורב1.1-נקודותאחוז(איורד9-').עלייתןשלהריביותעלהאשראי והצטמצמותהאשראי לדיורהייתהמתונהיותר:הןעלובממוצעב0.3-נקודתאחוז,והעלייההגבוההביותר(ב0.6-נקודת שלאלדיורהתגברו אחוז)הייתהבמסלולהלא-צמודבריביתמשתנה,עלרקעהמשךהעלאתהשלריביתבנקישראל. ברבעוןהרביעישלהשנה, שבופרצההמלחמה. איור9 : ריביתעלהאשראיהבקאי למשקיבית ) אחוזים ( 12 אשראישלאלדיור אשראילדיור 10 8 6 4 2 0 הריביותהמוצגותבאיורהן : עלהאשראישלאלדיור – הריביתעלהאשראיהלא-צמודבריביתמשתה , המהווהכ- 95% מהאשראי שלאלדיור ; עלהאשראילדיור – הריביתהמשוקללתהומילית ) שקלולשלהריביותעלכלסוגיהאשראים ( בהיתןשיעור איפלציהשל2% . המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . 94 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי א.האשראישלאלדיור האשראי הצרכני למשקי הבית מתקבל מהבנקים 71%(), מהגופים המוסדיים 11%(), מחברות כרטיסיהאשראי16%()ומהממשלה2%().בהשוואהלעלייתהחובלדיורבשנת2023,האשראי שלאלדיור("החובהצרכני")הצטמצם.הצטמצמותוהחלהעודבתחילתהשנה,והתעצמהברבעון הרביעי(איורד10-'),לאחרעלייהמתמשכתשלאשראיזהמתחילת2021.מלבדהימנעותמנטילת חובנוסףלשםצריכהכלשהי,חלקממשקיהביתגםהקטינוחובותקיימיםעלידיפירעון(מלא אוחלקי)שלהם34.(להרחבהראותיבהד2-' הירידהבביצועיהאשראיהבנקאישלאלדיור36,35.) – אשר התעצמה ברבעון הרביעי של השנה על רקע המלחמה, שבעטיה ירדה הצריכה – לוותה בירידה של מספר העסקאות בשיעור של 10%. גובה ההלוואה הממוצעת והתקופה לפירעון לא השתנומהותית. איור10 :יתרתהאשראישלמשקיהביתשלאלדיור , מיליארדי ש "ח, יואר2019 - דצמבר2023 6 240 230 4 220 2 210 200 0 190 -2 180 170 -4 160 שיויחודשיביתרתהאשראי ) צירימין ( יתרתהאשראי -6 150 01-19 03-19 05-19 07-19 09-19 11-19 01-20 03-20 05-20 07-20 09-20 11-20 01-21 03-21 05-21 07-21 09-21 11-21 01-22 03-22 05-22 07-22 09-22 11-22 01-23 03-23 05-23 07-23 09-23 11-23 המקור : דיווחיםלבקישראלועיבודיבקישראל . בחינהלפינותניהאשראי(איורד3711-')מראהשכמעטכלהירידהבאשראיהצרכנילמשקי הירידהבאשראיהצרכני הבית נבעה מן הירידה ביתרת האשראי הצרכני מהגופים המוסדיים: זו הצטמצמה מאוגוסט למשקיהביתנבעה כמעטכולהמןהירידה 2022ב38.32%-באשראיהבנקאיובאשראימחברותכרטיסיהאשראינרשמובתקופהזודווקא ביתרתהאשראיהצרכני עליות של כ1%- אחוזים וכ18%- בהתאמה (גידול של כמיליארד וכשישה מיליארד שקלים,, מהגופיםהמוסדיים: בהתאמה).הבדלזהביןהיקףהאשראיהבנקאילהיקףהאשראיהניטלמחברותכרטיסיהאשראי זוהצטמצמהמאוגוסט ניכרבעיקרבחודשיהמלחמה(אוקטוברעדדצמבר2023)שבהםלאחלשינויבאשראימחברות 2022ב.32%- כרטיסיהאשראי,בעודשהאשראיהבנקאיהצטמצם(ב2.5%-). 34 95%מאשראיזהאינוצמוד,ולכןכמעטאינומושפעמהשינויבאינפלציה. 35 ההצטמצמות הייתה בהלוואות שלא לדיור, המהוות כ82%- מאשראי זה, בעוד שבהלוואות לכל מטרה בביטחון דירתמגורים,אשרהריביתעליהןנמוכהיותר,נמשכהמגמתהעלייהבשיעוריםדומיםלאלושלהשניםהקודמות. במקביללירידהבביצועיםנרשמהעלייהבפירעונותלאורךהשנה.36 37 הגרףאינוכוללאתהאשראיהמוכווןמהממשלה,המהווהכשניאחוזיםמהאשראישאינולדיור. 38 ההלוואותמהמוסדייםירדורקבאשראיהצרכניולאבהלוואותלדיור,שגדלובשנהזובשיעורשל.6% 95 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור11 :יתרת אשראישלאלדיור , לפימלווים , מיליארדי ש "ח 170 40 מוסדיים חברותכרטיסיאשראי בקים ) צירימין ( 165 35 160 30 155 25 150 20 145 140 15 המקור : דיווחיםלבקישראלועיבודיבקישראל . הירידההאמורהבהלוואותהצרכניותמהמוסדיים39נבעהברובהמירידהבביקושיםלאשראיחדש ומפדיונותשלהלוואותקיימותעלרקעעלייתריביתבנקישראל.סבירכיההלוואותהצרכניות מהמוסדיים,בזכותהיקפןהמשמעותיועלותןהזולהיחסית,משמשותגםכהלוואותמשלימות לרכישתנדל"ן40,השערההמתיישבתעםהצטמצמותהלוואותאלובמקביללהתמתנותבנטילת משכנתאותחדשות.(ראוהסעיףעלחובמשקיהביתלדיור.) הירידהבאשראישלאלדיורמהמוסדייםנצפתהמהרבעוןהשלישישל2022בהלוואותמקופות הגמלומקרנותההשתלמות34%()ומחברותהביטוח38%( המהוותיחדכ86%-),מסךההלוואות שלאלדיורמהמוסדיים.בהלוואותכנגדקרנותהפנסיהנמשכהבתקופהזומגמתהעלייההגבוהה 41.)37%( האשראי מהמוסדיים למשקי הבית מאופיין בדרך כלל בהלוואות גדולות, שנלקחות כנגדבטוחות(למשלקרןהפנסיהשלהעמית)ובריביותנמוכותיחסית–לרובבריביתשלפריים פלוס אחוז מסוים42. לכן, הן זולות יותר מההלוואות מחברות כרטיסי האשראי ומההלוואות לכלמטרהאשרמעמידיםהבנקים. ב.האשראילדיור האשראילדיורעיקרומהבנקים.(חלקזניחמתקבלמהגופיםהמוסדייםומנותניהאשראיהחוץ- בנקאיים.)יתרתהאשראילדיורהמשיכהלגדולבשנת2023בקצבמתון,התפתחות שהחלהעוד ברבעון האחרון של 2022. שיעור העלייה של יתרת המשכנתאות היה כשליש משיעור עלייתה הממוצעבשלושהשניםהקודמות.ההתמתנותלוותהבהמשךעלייהשלהריביתבכלהמסלולים, וזאת,כאמור,עלרקעהמשךהעלאתהשלריביתבנקישראל. 39 המהווה,כאמור,כ11-אחוזיםמהאשראישלאלדיורלמשקיהבית,וכ3-אחוזיםמסךהאשראילמשקיהבית. 40 ראופרקד'בדוחבנקישראללשנת.2021 41 ככלהנראה,עיקרהעלייהנובעמאחתהחברותשביצעהשינוייםטכנולוגייםאשרהנגישואתההלוואותלציבור. 42 ישנן קרנות שמציעות גם הלוואות בריבית קבועה, אך היא לרוב גבוהה יותר מהריבית המשתנה המוצעת באותן קרנות. 96 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי עלייתהריביתבמשקמאפריל2022לוותהבירידהמתמשכתבהיקףהמשכנתאותהחדשות– עלייתהריביתבמשק מאפריל2022לוותה משיאשל12.3מיליארדישקליםבחודשמרץ2022עדל5.6- מיליארדישקלים(מנוכהעונתיות) בירידהמתמשכתשל באפריל2023.היקףהמשכנתאותהתייצבממאי2023,ואףעלהמעט,אךמפרוץהמלחמההוא היקףהמשכנתאות ירדשוב(איורד12-').הירידהשלהיקףהמשכנתאותבשנת2023לוותהגםבירידהמשמעותית החדשות. 43)40%(שלמספרעסקותהמשכנתהביחסלמספרןבשנת.2022 כשבוחניםאתתמהילהמשכנתאותהחדשותניתןלהיווכחכינוטליהמשכנתאותלקחויותר משכנתאותבריביתקבועהופחותבריביתמשתנה,פחותמשכנתאותבמסלוליםהצמודיםויותר משכנתאותבמסלוליםהלאצמודים.ייתכןשהסטהזולריביתהקבועה,קשורה,מעברלשיקולי הצרכןגםלהיבטרגולטורי:במעמדהחיתוםנוטליהמשכנתאותנדרשיםליחסמסויםשלההחזר מהכנסתםPTI(),והגדלתהחלקהקבועעלחשבוןהחלקהמשתנהפעלההשנהלהקטנתו. מהרבעוןהרביעישל2022ועדיוני2023אנועדיםלעלייהשלסךהמיחזורים44ושלהפירעונות המוקדמים.הואילותנאיהריביתבשוקהמשכנתאותפחותטוביםמאשרבשניםהקודמות,סביר כיממחזריהמשכנתהעשוזאתכדילהקלבנטלהתשלומיםהשוטפים.גםהתארכותהתקופה- לפירעון בקרב ממחזרי המשכנתה בבנק שלהם מלמדת שהמיחזור נועד לפריסת התשלומים החודשייםולהקטנתההחזרהחודשי. איור12 :משכתאותחדשותשיתובחודשהשוטף , מיליארדיש ח,"2023-2019 16 14 12 10 8 6 4 2 תוןגולמי ממוצע12 חודשים מוכהעותיות 0 01-19 03-19 05-19 07-19 09-19 11-19 01-20 03-20 05-20 07-20 09-20 11-20 01-21 03-21 05-21 07-21 09-21 11-21 01-22 03-22 05-22 07-22 09-22 11-22 01-23 03-23 05-23 07-23 09-23 11-23 המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . ג.תיקהנכסיםשלהציבור היקףתיקהנכסיםשלהציבור45עלהבשיעורמתוןבשנת462023והגיעלכ5-טריליוןשקלים.בחינת עלרקעהעלאותהריבית התמהילשלתיקהנכסיםמלמדת שמשקלהמזומןוהפיקדונותבתיק,אשרעלהמשמעותיתבשנת במחציתהראשונהשל השנהנמשךעדאמצע 2022 ירדבמקצתב2023-, לכ40%-, היקףהמזומןוהפיקדונותאמנםעלה47.,אךזאתבשיעורנמוך השנההמעברמעו"שאל יותרמשיעורהגידולשלתיקהנכסים,ולכןמשקלובתיקירד.למרותהירידהמשקלזהעדייןגבוה פיקדונותלזמןקצוב, יותרמאשרבשניםשלפני2022.כמוכן,עלרקעהעלאותהריביתבמחציתהראשונהשלהשנה שהחלבשנת.2022 43 הירידההייתהבולטתבמיוחדברבעוןהרביעישלהשנה. 44 עיקרהעלייהשלהמיחזוריםבתקופההמדווחתהיהבמחזוריםבאותוהבנקולאבבנקאחר,ועלכןלאהשפיעה עלביצועיהמשכנתאותשתוארולעיל,אשרכולליםמיחזוריםבבנקאחרהמהווים6%בלבדמהביצועים. 45 הציבורכוללאתמשקיהביתואתהחברותהעסקיות. 46 3.9%במונחיםנומינליים,עדנובמבר. 47 היקףהמזומןעלהבכ8%- היקףפיקדונותהעו"שירדבכ21%-,ואילוהיקףיתרהפיקדונותעלהבכ8%-(עלייהשל כ9.3-מיליארדישקלים,ירידהשלכ103-מילארדישקליםועלייהשלכ21-מיליארדישקלים,בהתאמה.) 97 בנקישראל,דיןוחשבון2023 נמשך עד אמצע השנה המעבר מעו"ש לפיקדונות לזמן קצוב48, שהחל בשנת 2022. במקביל, על רקעאי-הוודאותהמקומית,ירדמשקלןשלהמניותוהאג"חהמקומיותבתיק,בעודשחלקןשל המניותושלאג"חחו"לעלה.בחינתהרכבהנכסיםלפיסוגההצמדהמראהשחלקהתיקהצמוד למט"חעלה,ואילוהחלקהצמודלמדדלאהשתנה. ניתןלבחוןאתהתנהגותהחוסכיםגםבאמצעותהצבירהנטו(סךהכסףשנכנספחותהכסף שיוצא)בגופיםהמוסדייםהשונים.איורד13-'מציגאתשיעוריהצבירהנטולפימוצריהחיסכון השונים –קרנותהנאמנות,קרנותההשתלמותוקופותהגמל,המשמשותכמכשיריחיסכוןלטווח קצר-בינוני49.ניתןלראותשבשנת2023שיעורהצבירותנטובקרנותהנאמנותהיהגבוהמשיעורן בשניםהקודמות(חוץמאשרבשנת2021).הצבירהגדלהבעיקרבקרנותהמתמחותבאג"חומניות בחו"לובקרנותהכספיות.ההשקעהבקרנותהכספיותגדלה–ככלהנראה,מפניעלייתהריבית, חוסר הוודאות המקומית ורצונם של החוסכים להשקיע את כספם ש"חנה" בעו"ש והיה זמין להעברהמיידיתבאפיקחיסכוןנזילו/אוסולידי. איור13 :הצבירותטובאפיקיםהמוסדייםהשוים ,* כאחוזמסךהכסיםבתחילתהשה 2023-2018, 70 12% קרותאמות )18% ( 10% קופותגמל )16% ( 60 קרותהשתלמות )14% ( 8% סךהכלבמיליארדישקלים ) צירימי ( 50 6% 40 4% 30 2% 0% 20 -2% 10 -4% 0 -6% -10 -8% 2018 2019 2020 2021 2022 2023 *בסוגריים מצוין משקל כסי סוג הגוף המוסדי בסך כסי המוסדיים ) ללא חברות הביטוח (. המקור : דיווחיםלבורסהליירותערךועיבודיבקישראל . בשני ימי העסקים הראשונים למלחמה נפדו מקרנות הנאמנות 700 מיליון שקלים – סכום נמוךבהשוואהלמשבריםקודמים–וזאתמאפיקיהמניותוהאג"חהמקומיים.בימיםשאחריכן נצפושובצבירותחיוביות.עוצמתהתגובהומשךהתגובהנמוכיםמשמעותיתבהשוואהלזעזועים גדוליםבעבר,כדוגמתמשברהקורונהומשבר2008.לעומתקרנותהנאמנותשיעורהצבירהבקרנות ההשתלמותהיהנמוךמאשרבעבר,ובקופותהגמלהואהיהאףשלילי50.גםבקופותהגמלוגם בקרנותההשתלמותהירידהבשנת2023נבעהמירידהבהפקדות,ובמידהרבהיותר– מעלייה בפדיונות.ייתכןכיעלייהזובפדיוןהחסכונותנועדהלהחזירחובותשעלותםהתייקרה.אפשרות זועולה בקנהאחדעםממצאיתיבהד2-',אשרלפיהםחלקמהלוויםהצליחולמתןאתההשפעה שלעלייתהריביתעלההחזרהחודשיבהקטינםאתחובםבאמצעותפירעוןמוקדם. 48 ראולוחג3-'בפרקג.' 49 ללאחברותהביטוח. 50 בשקלים הצבירות נטו ירדו בשנת 2023 בהשוואה לשנת 2022 ב7.5- מיליארדי שקלים בקופות הגמל ובכ3- מיליארדישקליםבקרנותההשתלמות. 98 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי 4.תוכניותהממשלהובנקישראללתמיכהבפעילותהאשראי כדי לצמצם את הפגיעה הכלכלית של המלחמה במגזר העסקי ובמשקי הבית ולתמוך בהיצע כדילצמצםאתהפגיעה הכלכליתשלהמלחמה האשראינקטוממשלתישראלובנקישראל51מספרצעדיםלעידודמתןאשראיולהקלהבתנאי במגזרהעסקיובמשקי האשראי הקיימים52 – הקמת קרנות להלוואות בערבות המדינה, הלוואות מוניטריות, עסקות הביתולתמוךבהיצע ריפולגופיהאשראיהחוץ-בנקאיים,הקלותרגולטוריותומתווהלדחייתהחזריהלוואות. האשראינקטוממשלת כמו בתקופת משבר הקורונה העמידה המדינה למגזר העסקי ערבויות להלוואות באמצעות ישראלובנקישראל קרן בערבות המדינה במטרה להגדיל את היצע האשראי לעסקים ולאפשר להם להתמודד עם מספרצעדיםלעידוד קשייתזריםמזומניםועםצורכיהוןחוזר,העלוליםלהיווצרבשלהמלחמה.המסלוליםמיועדים מתןאשראיולהקלה לעסקיםשמחזורהמכירותהשנתישלהםבשנהשקדמהלבקשהאינועולהעלמיליארדשקלים. בתנאיהאשראי. במסגרת "מסלול חרבות ברזל" תיתן המדינה ערבות של עד 1.2 מיליארד ש"ח, שכנגדם יינתנו הלוואותבסךשלעד10מיליארדש"ח–עד8מיליארדשקליםלעסקיםזעירים,קטניםובינוניים ועד2מיליארדיםלעסקיםגדולים53.המסלוליםהחדשיםמיועדיםלעסקיםבכלרחביהארץ,אשר נפגעוכתוצאהמהמלחמהוסובליםמפערתזרימי.ההלוואותניתנותדרךקרנותייעודיות,משבעה בנקיםומשלושהגופיםשאינםבנקים54.תקופתהחזרההלוואהנקבעהלחמששנים,עםאפשרות לדחייהשלתשלומיקרןההלוואהוהריביתלעד12חודשיםלעסקיםזעירים,קטניםובינוניים ועד 3 חודשים לעסקים הגדולים55. נוסף על המסלולים החדשים שנפתחו בעקבות המלחמה56 ניתנובמסגרתהקרןלהלוואותבערבותהמדינהגםהקלותלהלוואותקיימות57. נכוןל29.2.2024-הוגשוכ36-אלףבקשותלהלוואותבהיקףכספישלכ19.1-מיליארדישקלים, מתוכםכ16-מיליארדישקליםבידיעסקיםזעיריםוקטנים,המהוויםכ60%-מהממוצעהחודשי שלביצועיהאשראיבעסקיםאלו.מתוךהבקשותשטופלועדסוףפברואר68%(מהבקשות)78% אושרובהיקףכספישל7.1מיליארדישקלים,ובפועלניתנועדסוףפברוארכ6-מיליארדשקלים. בחלוקהלפימספרהבקשות–מרביתהבקשות98%( הוגשובידיעסקיםקטניםוזעירים,)18% מתוכןמענףהבינוי15%()והנדל"ן3%( איורד14-').מראהשלעסקיםמהענףשנפגעקשות–ענף החקלאות–שיעורהאשראישניתןמתוךזהשטופלהיההגבוהביותר85%(). 51 לצעדיםנוספיםשננקטוראופרקא.' 52 להרחבהנוספתראותיבה1בדוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל.2023 53 המדינהנותנתערבותשל60%מההלוואותלעסקיםהגדוליםו85%-מהןלעסקיםהקטנים. 54 שיעורהריביתהממוצעבהלוואותשיעמידנותןאשראייהיהבמרווחשלאיעלהעל1.5%מעלריביתהפריים.עבור נותני אשראי חוץ-בנקאיים מסוימים ההוראה שונה: שיעורי הריבית הממוצעים בהלוואות שייתנו "גמא ניהול וסליקה"וB2B-יהיובמרווחיםשלאיעלועל3.25%ו מעלריביתהפריים,בהתאמה.4%- 55 עסקיםגדוליםמוגדריםככאלובעלימחזורמעל מיליוןשקליםועדמיליארדשקלים.100 56 בחודשינוארנוסףמסלולשנועדלתתמענהלמשרתימילואיםבעליעסקים,בהיקףשלכמיליארדש"ח.במסלול זה שיעור הריבית הממוצע בהלוואות שיועמדו על ידי נותן אשראי לא יעלה על ריבית הפריים, והמדינה תישא בעלותהריביתשלשנתההחזרהראשונה. 57 עסקיםהמשתייכיםלמעגלהראשון(כפישמוגדרבהערתשוליים66)ועסקיםהמשתייכיםלמעגלהשני(כלומריתר העסקים) ומחזור פעילותם עד 25 מיליון ש"ח רשאים לדחות את תשלומי הקרן והריבית לתקופה של עד שלושה חודשים. עסק שדחה את תשלומי הקרן והריבית לתקופה של 3 חודשים עד לתאריך 31.12.23 יהיה זכאי להגיש בקשהלדחייהנוספתלתקופהשל3חודשים.תקופתהדחייההמקסימליתתהיה6חודשים.(עסקיםהמשתייכים למעגלהשניומחזורפעילותםגבוהמ מיליוןש"חרשאיםלדחותאתתשלומיהקרןבלבד.)25- 99 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור14 :השיעורשלמספר * ההלוואותשאושרובמסגרתקרותבערבותהמדיה , מתוךסך הבקשותשטופלו , אחוזים , פברואר2024 90% 80% 70% 60% 50% 40% 30% 20% 10% 0% פעילותבדל ן)"106 ( עפיםאחרים )4,094 בתימלון ( , שירותי ביוי )1,103 חקלאות ( , ייעורודיג הארחהואוכל )403 ( )196 ( *בסוגרייםמצויןהיקףההלוואותשאושרובמיליוישקלים . המקור : עיבודיבקישראל . נוסףעלקרנותהממשלה,הציעבנקישראללמערכתהבנקאיתהלוואותמוניטריותבריבית משתנה–ריביתבנקישראלפחות1.5נקודותאחוז–כנגדהלוואותשהבנקיםיעניקועדינואר 2024לעסקיםקטניםוזעיריםאשרפדיונםנפגעבגללהמלחמהבשיעורשללפחות58,25%ובתנאי שממוצעהריביתעלההלוואותלאותםעסקיםקטניםוזעיריםלאיעלהעלריביתהפריים.היקף התוכניתהואעד10מיליארדיש"ח. נכוןלסוףינוארנתנוהבנקיםלכ9,030-עסקיםזעיריםוקטניםהעומדיםבקריטריוניםשנקבעו בתוכניתהלוואותבגובהשלכ6.3-מיליארדישקלים59;כ30%-מהאשראילתקופתפירעוןשלבין חצישנהלשנתיים,והיתר–לתקופתפירעוןשמעלשנתיים.בחלוקהלענפים–מרביתהאשראי ניתן לחברות בענף הבינוי והנדל"ן ולענף המסחר 34%( ו25%-, בהתאמה), ולתעשייה 13%(). כ35%-מהיקףהלוואותאלוניתנובמסגרתתוכניתהערבויותשלהממשלה. ככלינוסףומשליםלתוכניתהמוניטריתהציעבנקישראלעסקותריפו60לגופיהאשראיהחוץ- בנקאייםהמפוקחיםעלידיבנקישראל(חברותכרטיסיהאשראי)אועלידירשותשוקההון61. היקףהתוכניתלגופיםאלוהיהעד1מיליארדשקלים62.עסקותריפוהיואמורותלהתבצעגם באפיק זה אך ורק בכפיפות להעמדת אשראי לעסקים קטנים וזעירים מיום 21 בנובמבר 2023 ועדסוףחודשינואר63.2024 58 באחדמהחודשיםאוקטובר,נובמבראודצמבר.2023 59 במקביללאהנפיקוהבנקיםאג"חגםבחודשנובמבר,כפישנהגובחודשיםשלפניו. 60 במסגרתעסקתריפובעלניירערך(לרובאג"ח)מוכראותולצדאחרבעסקה,תוךהתחייבותלחזורולרכושאותו שובבתאריךובמחירהנקבעיםמראש.כךלמעשהמקבלבעלניירהערךמימוןלתקופהקצובה,וניירהערךמשמש כבטוחה. 61 גופיםאשרקיבלומרשותשוקההון,הביטוחוהחיסכוןרשיוןלעסוקבמתןאשראימורחב,כהגדרתובחוקהפיקוח עלשירותיםפיננסיים(שירותיםפיננסייםמוסדרים),תשע"ו.2016- 62 הריביתבמסגרתהעסקהתהיהריביתמשתנה–שיעורהשלריביתבנקישראלפחות נקודותאחוז.1.5 63 גם בתוכנית זו האשראי מכוון לעסקים קטנים וזעירים שפדיונם נפגע בשיעור של לפחות 25%, ובתנאי שממוצע הריבית על האשראי שניתן לא יעלה על ריבית הפריים. התקופות לפירעון במסלולים א' וב' יהיו זהות לאלו בתו נ כנית המוניטרית. במסלול א' בנק ישראל יאפשר שלוש תקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת, ובמסלול ב'-חמשתקופותנוספותשלשישהחודשיםכלאחת,באותםהתנאים.במסגרתעסקותהריפוקיבלבנקישראל מהגופיםבטוחותסחירות–אג"חממשלתיות,מק"םואג"חתאגידיות–עלפיקריטריוניםמסוימים. 100 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי הסיוע למשקי הבית ולעסקים על רקע המלחמה כלל, בין היתר, מתווה לדחיית תשלומי הלוואות64הןמהמערכתהבנקאיתוהןמחברותכרטיסיהאשראי.המתווהחלעלהמשכנתאות, האשראי הצרכני (לרבות יתרת חובה בעו"ש) והעסקי65. נכון לחודש הראשון למלחמה, כשליש מההלוואות שנדחו ממועד כניסת מתווה בנק ישראל לתוקף משתייכות לאוכלוסיית "המעגל הראשון66," שנפגעה ישירות מהמלחמה. מפרוץ המלחמה (עד סוף חודש דצמבר) נדחו החזרים שלכ308-אלףהלוואות,מרביתן(כ70%-)למשקיהבית–30%בהלוואותלדיורו40%-בהלוואות לאלדיור.25%מתשלומיההלוואותהנדחיםהםלעסקיםהזעירים.נכוןלסוףדצמבר2023סך התשלומיםשנדחועמדעלכ5.6-מיליארדיש"ח,מרביתם65%()במגזרהעסקי.מספרהתשלומים וסך התשלומים שנדחו מסוף אוקטובר עלה כמעט פי שלושה, ויתרת ההלוואות שבגינה ניתנה דחייה היא כ102- מיליארדי שקלים, שהם כ6%- מיתרת האשראי לכל המגזרים. בחלוקה לפי מגזרים(איורד15-')ניתןלהיווכחכיהשיעוריםהגבוהיםביותרהםבהלוואותלדיורולעסקים הקטנים והזעירים – סביב 10%. מתווה בנק ישראל עבור המשתייכים למעגל הראשון כלל גם איור15 :שיעורסכומיההלוואותשדחועקבהמצבהמיוחד , מסךיתרתהאשראי ) לפימגזרים , אחוזים , כוןל - 31.12.23 ( 12 10.1 9.9 9.7 10 8 6.1 6 4.9 4 2.1 2 0 עסקיםגדולים משקיבית- לא עסקיםביויים עסקיםזעירים משקיבית- עסקיםקטים לדיור הלוואותלדיור המקור : תויהפיקוחעלהבקיםועיבודיבקישראל . פטור מעמלות בגין פעולות שיבצעו הלקוחות67 לתקופה של 3 חודשים וריבית של 0% על יתרת חובה בחשבון עו"ש של משקי הבית עד סכום של 10,000 שקלים. חלק מהבנקים הרחיבו את המתווהבדרכיםשונות. 64 תיבהד1-'סוקרתאתהרקע,היתרונותוהסיכוניםשל חוקדחייתמועדים,שנועדלצמצםאתהפגיעהבאוכלוסיות שנפגעובמלחמה. 65 לקבוצת הלקוחות במעגל הראשון, כלומר למתגוררים ופועלים בטווח של 30 ק"מ מרצועת עזה וביישובי צפון הארץבטווחשל5ק"ממגבולהצפון,אזרחיםשפונומביתםעלידיגורםמדינתירשמי,שגויסולמילואיםבצו,8 או שהם בעלי קרבה ראשונה לחללי המלחמה או לחטופים או לנעדרים, ההלוואות יידחוללא חיוב בריבית וללא חיובבעמלות.ליתרלקוחותהבנקיםתינתןאפשרותלדחותאתההלוואותלמשך3חודשים,התשלומיםהנדחים יישאוריביתשלאתעלהעלשיעורהריביתבחוזהההלוואה,והתשלומיםיתווספובסוףתקופתההלוואה.הדחייה תבוצע ללא חיוב בעמלות. המתווה שגובש הציג אתתנאי המינימוםלדחיית ההלוואות, וכל בנק רשאי להרחיבו לטובתלקוחותיוולבקשתם. 66 לפירוטעלקבוצתהלקוחותהמשתייכיםלמעגלהראשוןראוהערתשוליים.66 67 למעטפעילותמט"ח,ני"ע,סחרחוץויהלומים. 101 בנקישראל,דיןוחשבון2023 מאזפרוץהמלחמהיושמוגםמספרהקלותרגולטוריות,ביניהן:הקלהבקריטריוניםלקבלת הלוואהלכלמטרהבשיעבודדירה;תקנותשלפיהןצ'קיםשסורבובמהלךחודשאוקטוברבגלל העדרכיסוילאייכללוברשימתהצ'קיםהמביאהלהטלתהגבלהעלחשבונותהצ'קיםשעליהם הם משוכים; והארכת משך הזמן הנדרש לפני דיווח68 על פיגורים בתשלום הלוואות: במקום לדווחעלהפיגורלאחר30ימיםהםידווחורקלאחר 60ימים;זאתכדילאפשרללוויםשהות מספקתלהסדרתהתחייבויותיהםלנותניהאשראי,ולמנועדיווחעלפיגוריםבתשלומיהלוואות שנבעומסיבותטכניותשונות. תיבהד1- –שינוימעמדןשלהתחייבויותחוזיותבזמןמלחמת"חרבותברזל" • תיבה זו סוקרת את הרקע, היתרונות והסיכונים של חוק דחיית מועדים, שנועד לצמצם את הפגיעה באוכלוסיותשנפגעובמלחמהבאפשרולהןלדחותתשלומיםלרשויותולאנשיםפרטיים. • החוק חריג, שכן הוא מבטא התערבות ממשלתית בחוזים שנחתמו בין אנשים ועסקים פרטיים. התערבות כזאתעלולהלפגועבהתנהלותהכלכליתהרציפה,לייקרחוזים,ולדרדראתמצבםהכלכלישלהמסתמכים עלהחוזה. • בחודש ינואר 2024 הוכנס בחוק תיקון מצמצם, המבטא התאמה מאוזנת יותר, בין הצורך להתחשב במצב החריג של שירות מילואים מתמשך, חטופים ושבויים ואלפי מפונים שטרם שבו לביתם, לבין השמירה על אמינותהחוזיםשנחתמיםביןגופיםפרטיים. 1.דחייתמועדיםבחקיקהראשיתבמלחמת"חרבותברזל" מאזתחילתמלחמת"חרבותברזל",בשבעהבאוקטובר2023 אוכלוסיותמסוימותאינןמנהלותשגרתחייםרגילה,, וכתוצאהמכךאינןיכולותלעמודבהתחייבויותיהןהמשפטיותבמועדן.עלרקעזהנחקק"חוקדחייתמועדים(הוראת שעה–חרבותברזל)חוזה,פסקדיןאותשלוםלרשות,התשפ"ד–2023"(להלן:"החוק").החוקמאפשרדחייתתשלומים שנקבעובחוזהאועלפידין,למעטתשלומימזונותוחוזיעבודה.תחילהנחקקהחוקכהוראתשעהלתקופהשלחודש מיום 7.10.23 ובהמשך הוארכה תחולתו באמצעות צווים עד ל-, 31.12.23 החוק הוחל על קבוצה רחבה של זכאים1.. בינואר2024הוארכהתחולתהחוקעדליום2.29.2.2024תוךצמצוםמסויםשלרשימתהזכאיםלבקשדחייתתשלום, והוספתהחרגהשלעסקתתשלומיםשבההנכסאוהשירותכברסופקובמלואםלמשלם3. 1 רשימת הזכאים: מי שבתקופה הקובעת, כולה או חלקה, שירת כחייל, שוטר, סוהר או כבאי; היה נעדר, חטוף או שבוי; מי שהתגורר ערב תחילתה של התקופה הקובעת ביישוב שהתפנה; מי שאושפז בבית חולים לתקופה של שבעה ימים לפחות בשל פציעה שנגרמה לו כתוצאה מפגיעת איבה; עובד או מתנדב בגוף הצלה; בן הזוג של כל אחד מהאמורים; חברה שיש לה חמישה בעלי מניות לכל היותר, אם בעל מניות בה הוא אדם המנוי בקטגוריות לעיל והוא מחזיק 50% מאמצעי השליטה בה לפחות, או שותפות רשומה אשר אדם המנוי בקטגוריות לעיל משתתףבניהולעסקיהושולטב־ לפחותמנכסיה.50% 2 במקרה של מועד לתשלום לרשות (כהגדרתו בחוק), הדחייה נמשכת לחודש מרץ. לגבי חשבונות ארנונה תקופתיים שמועד תשלומם הוא בינוארופברואר2024,הדחיההיאשל31ימים. חוק דחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (חוזה, פסק דין או תשלום לרשות) (תיקון) (דחיית מועדים בתקופה הקובעת השנייה) 3 התשפ"ד2023-.קבוצתהמפוניםהוגבלהלזושהייתהבתחילתהתקופההקובעתהראשונה,הוסרההקטגוריהשלמאושפזים,חייליםהופרדו לקטגוריותחיילבשירותחובה,שירותמילואיםושירותקבע,משרתימשטרתישראל,סוהריםוכבאים.החקיקהממשיכהלחולעלנעדרים חטופיםושבויים,בניהזוגשלכלאחדמהאמורים,חברתמעטיםושותפות. 68 עבורמאגרנתוניאשראי. 102 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי סקרמהיר,שנערךבחודשדצמברבקרבמשרדיםשלרואיחשבון4,מלמדשעיקרהשימושבחוקדחייתחיוביםהיה למעןלקוחותשהםחיילים79%(מהתשובות)ומישהתגוררוביישובשהתפנה31%(מהתשובות).השיעורהגבוהביותר שלשימושבחקיקה70%(מהתשובות)נגעלתשלומיםלרשויות.אמנםהסקרמצומצם,ואינומייצגמבחינהסטטיסטית, אולםהואמספקהצצהראשוניתלשימושיםבחוק. הרקעלחוק:תיעודראשוןשלחוקיםמסוגזהבישראלהואחוקהארכתמועדים,תשי"ז1957-.חוקזהנתןסעד למשרתיםשירותמילואיםממושךלאחרמבצעקדש,והופעלגםבמלחמתששתהימים.במלחמתיוםהכיפוריםנדרשו הארכותזמןליישומו,ולכןהותקנותקנותשעתחירום,ותוקןחוקהארכתמועדים,תשל"ד–1974שנתןמענהלמשרתי המילואים, בהבחנה מכלל האוכלוסייה5. עד למלחמת "חרבות ברזל" אמנם עלתה לדיון ציבורי שאלת הפעלתו של החוק(ביןהיתרבמבצעי"חומתמגן"ו"עופרתיצוקה"ומלחמתלבנוןהשנייה),אךממשלותישראלנטושלאלהפעילו. 2.המורכבותשבהרחבתעילותדחייתחיוביםבמסגרתחקיקהראשית מקובל להוסיף לחוזים סעיף "כוח עליון6," המחייב את הצדדים להראות שההתחייבויות לפי החוזה אינן ניתנות לביצוע,ואיןדרךאחרתלקיימן.בישראל,עלפידיניהחוזים,נהוגלהתייחסל"אירועמסכל7."לעומתזאת,השימוש במנגנוניםשלדחייתחיוביםהואבבחינתיוצאמהכלל,שכןשוקחופשימתאפייןבעסקאותרצוניות,והתפיסההיסודית היאשהתחייבויותישלקיים;הצדדיםלחוזהמייחסיםחשיבותגםלעמידהבהן,ולכןיימנעומפגיעהבאמוןשאחרים נתנו בהם. התערבות המדינה עלולה לפגוע במנגנונים אלה, וכן בנטייה לפעול בצורה אלטרואיסטית בתקופת משבר (2016(FarkashandZamirTeichman,עלרקעזהעולההשאלה,אםועדכמהרצויההתערבותממשלתיתבחוזים באמצעותחוקיםייעודיים.ההמלצהבספרותהיאלשמורעלמוטיבההפתעהבצעדיםכאלה,ככלשהםננקטים,ולאפשר התערבות ממשלתית רק בעת התממשות תרחישי קיצון קשים במיוחד. זאת כדי להימנע מסיכון מוסרי בחתימה על חוזיםתוךהסתמכותמראשעלהסדרדחיותאפשרי(2002(Rosenthaland8.Boltonעםזאת,גםבהתערבותמפתיעה כרוכיםנזקיםפוטנציאליים.למשל,כושרההחזרשלהצדהמסתמךעלהחוזהעלוללהיפגעכתוצאהמאימימושהחיוב כלפיו.כמוכן,עצםהאפשרותלהתערבותממשלתיתלטובתהצדהחייביכולשתגולםותשפיעעלמחיריהחוזים.בחוק האמור,המחוקקביקשלמתןהשפעהזאתבאמצעותהתנייתדחייתהמועדבהגשתבקשהמצדהחייב. 3.גישהחלופית–מתוויםרגולטורייםבשיתוףהמערכתהמפוקחת במלחמת "חרבות ברזל" הפעילה המערכת הבנקאית בהובלת בנק ישראל מתווה להקלה על נטל האשראי והעמלות. מתווה זה כלל דחיית הלוואות רוחבית להקלה על נטל האשראי: יתרות חובה בעו"ש, במשכנתאות, אשראי צרכני ועסקי – למשקי הבית ולעסקים (להלן: "המתווה הבנקאי9.)" במתווה הבנקאי מנגנון דחיית המועדים של תשלומי הריבית ופירעון ההלוואות נקבע במשותף עם המערכת הבנקאית. מתווה דומה יושם בעולם ובישראל בתקופת סגרי 4 הסקרנערךבשיתוףעםלשכתרואיהחשבוןואיגודהבנקים.השלימואתהסקר48משרדים. ביחס לכלל האוכלוסייה – בפסק דין משנת 1979 (כץ נ' נצחוני מזרחי בע"מ) נקט בית המשפט פרשנות מצמצמת של סעיף ה"סיכול" בחוק 5 החוזים,וקבעכיבשלהתנאיםהגיאו-פוליטייםהייחודייםבמדינתישראל(כלומרהמלחמותהתכופותוהאיומיםהמתמשכים)מלחמתיום כיפוראינהאירועמסכלהמצדיקהפרתחוזה. Majeure""Force–God"ofAct".סעיףזהעשוילהתייחסלאירועיםכמגיפה,אסונותטבע,מלחמה,סנקציות,מהומותועוד. 6 7 בישראלנהוגלהתייחסל"אירועמסכל".סעיף18לחוקהחוזים(תרופותבשלהפרתחוזה),תשל"ה-.1970 8 שאלה זו עלתה באשר לאפשרות שנתן הממשל הפדרלי בארצות הברית לדחיית תשלומי חוב על הקרקע בזמן המשבר החקלאי בארצות הבריתבשנת1819 נמצאשההסדריםהיושכיחיםיותרבאזוריהגבול,שבהםהחייביםהיובעליהשפעהפוליטיתגדולהיותר.. במקבילגובשוהופעלגםמתווהללקוחותשלחברותכרטיסיהאשראי,המותאםלדפוסהפעילותשלהלקוחמולחברתאלה. 9 103 בנקישראל,דיןוחשבון2023 הקורונה10 כך שהמתווה הנוכחי התבסס על ניסיון העבר11., זאת, בהתבסס על התפיסה שבאירועים חריגים נדרשים צעדיםרגולטורייםבלתירגילים12.המתווההבנקאיאינוכופהשינויהסכמיםאוהפרתחוזים,אלאממוקדבהקלות וולונטריותשמעניקההמערכתהבנקאיתבכללותה,ומהווהבסיס,שניתןלהוסיףעליובמסגרתמערכתהיחסיםהשוטפת שביןהבנקללקוח.בכךהמתווההואהסדרגמישומותאםלנסיבות. למתווההבנקאיישיתרונותרביםבהשוואהלחוקדחייתמועדים,אולםייתכןכיהסדרכזה,שמתאפשרמולענף עם מספר עסקים קטן, אינו ישים בראייה משקית רחבה. בפועל במעגל הראשון של המתווה הבנקאי נכללו עשרות יישוביםשלאנכללובחוקדחייתמועדים,כקרייתגת,אופקים,אשדודואשקלון.לעומתהמתווה,החוקאמנםחלעל כלחוזה,פסקדיןאוהחלטה,אולםהואמצומצםיותרמבחינתהאזוריםהגאוגרפייםוקבוצתהזכאים,בשלהצורך בהגדרתתנאיםמדויקיםואובייקטיביים. מלחמת"חרבותברזל"מייצגתהתממשותשלתרחישקיצון,שהציבחלקמהאוכלוסיותהנפגעותבפנינטלשמתווה הסיועשלהבנקיםודחייתהתשלומיםלחלקמספקיהתשתיותולרשויותלאנתנולומענה.כדילתתמענהלקשייםאלה חוקקחוקדחייתמועדים,אשראיפשרלאוכלוסיותשנפגעוגםדחייהשלתשלומיםבחוזיםפרטיים.מחדגיסא,החוק סייעלהקלהמידיתשלהנטל;מאידך,הואאיפשרהתערבותממשלתיתבחוזים,ובכךהואמגביראתחוסרהוודאות בחוזיםחדשיםוקיימים,ועלוללהשליךעלפרמייתהסיכוןבעשייתעסקיםבישראל.הגבלהשלהחוקלמענהלתרחיש חירוםקיצוניוהתיקוןהמצמצםשהוכנסבובחודשינואר2024מבטאיםאתהאיזוןהמותאםלאירועמלחמתיחריג, 10 במתווה מתקופת סגרי הקורונה האפשרות לדחות את ההלוואות הייתה כרוכה בחיוב בריבית. במלחמת "חרבות ברזל" לחלק ניכר מקהל היעד(המעגלהראשון)ניתנהאפשרותלדחותאתההלוואותללאחיובבריביתועמלות. 11 דוגמה נוספת היא הוספת הפרקטיקה על ידי הReserve- Federal - לתוכנית ההלוואות (MSLP) Program Lending Street Main; ועוד קודםלכן,במלחמתהעולםהשנייה,במסגרתactproductionDefense .https://www.elibrary.imf.org/view/journals/024/1953/001/article-A003-en.xm 12 https//:www.ecb.europa.eu/home/search/coronavirus/html/index.en.html תיבהד2-–הטרוגניותבשינויבנטלהחובשלמשקיהביתבעקבות עלייתריביתבנקישראל • מאז החל בנק ישראל להעלות את הריבית, באפריל , לווים המתגוררים ביישובים המדורגים במדד כלכלי-2022 חברתיגבוהפרעוחלקיםמהמשכנתהשלהם(ובפרטאתהחלקשבמסלולהפריים)בשכיחותגבוההיותרמאשר בעלימשכנתאותהמתגורריםביישוביםהמדורגיםבמדדכלכלי חברתינמוך.- • באותההתקופהבעליהלוואותצרכניותהמתגורריםביישוביםהמדורגיםבמדדכלכלי-חברתיגבוהנטובשכיחות גבוההיותרלהימנעמנטילתחובחדשולפרועחובותקיימים,בעודשאלוהמתגורריםביישוביםהמדורגיםבמדד כלכלי חברתינמוךנטלוחובנוסף.- 1.רקע תיבהזומנתחתאתנטלהחובשלמשקיהביתואתהשפעתההידוקהמוניטריעלנטלזהובוחנתאתההבדליםבדרכי ההתמודדותשלהלוויםעםההידוקעלפימאפייניהםהדמוגרפייםומאפייניהחובשלהם.התיבהמתמקדתבמשכנתאות 104 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי אשר מערב שירות מילואים מתמשך של אוכלוסייה רחבה, אלפי מפונים שאינם יכולים לשוב לבתיהם,חטופיםושבויים. ובהלוואות צרכניות ומשווה בין מאפייני החוב של משקי הבית לפני תחילת ההידוק המוניטרי (אפריל 2022) לבין מאפייניובספטמבר1.2023 עלייתהריביתהשפיעהבאופןישירעלמשקיביתרביםהנושאיםחובבריביתמשתנה,ובפרטבמסלולהפריים.עם מקורות זאת,חלקמהלוויםהצליחולמתןאתהשפעתהשלעלייתהריביתעלההחזרהחודשיבדרכיםשונות: 1 1 . הקטנתחובקייםעלידיפירעוןמוקדם(מלאאוחלקי.) Patrick,BoltonandHoward,Rosenthal(2002)."PoliticalInterventioninDebt 2 2 . שינויתנאיהאשראי,כךשההחזרהחודשייקטן– למשלעלידיהארכתהתקופה-לפירעוןשלהחוב,ללאשינוי Contracts",JournalofPoliticalEconomy,UniversityofChicagoPress,vol.110(5), גובההקרן2. pages1103-1134. נבהיר,כיצעדיםאלוהקטינואתהשפעתעלייתהריביתעלההחזרהחודשיבטווחהקצר,אךלאניתןלדעתאםהצעדים Teichman,DoronandEyalZamirandYuval,Farkash(2016)."Behavioral יקטינו את נטל החוב הכולל לאורך כל חיי החוב. הדבר תלוי בין היתר בהתפתחות האינפלציה וריבית בנק ישראל EconomicsandContractLaw:TheoreticalInsightsandEmpiricalFindings". לאורךהשניםהבאות. EssaysonContractinHonorofGabrielaShalev(AharonBarak,YehudaAdar&Efi הספרותהכלכליתמוצאתכיהנטייהשלמשקביתלנקוטאתכלאחדמהצעדיםהאמוריםלשםהקטנתנטלהחוב Zemacheds).https://ssrn.com/abstract=2891207 או אי-(הגדלתו) בעת עליית הריבית מתואמת עם מצבו החברתי-כלכלי, מצבו הפיננסי, האוריינות הפיננסית וכוח המיקוחשלומולהמלווה. (2019) al., et Beraja (2017), al., et Maggio ,Di (2014) al., et Kyes מצאו כי ירידה בריבית הנומינלית הניעה משקיביתלבצעמימוןמחדשrefinancing()שלמשכנתאותבריביתקבועה,וכיההשפעההייתהשונהבאזוריםשונים בארה"ב.(2024(al.,etKramerמצאושמשקיביתבעליהכנסהנמוכהלאמיחזרומשכנתאותבתקופתהריביתהנמוכה, בניגודלמגמהבאוכלוסיותמבוססותיותר. 2.קיומושלחובמסוגיםשונים באפריל2022לכ62%-מהאנשיםהרשומיםבמאגרנתוניהאשראי3היהחוב(משכנתה,הלוואהצרכנית,ניצולמסגרת ומשיכתיתרבעו"ש4.)עדספטמבר2023 במקביללעלייתהריבית,ירדשיעורבעליהחובהצרכניבכ3-,נקודותאחוז, ושיעורבעליהמשכנתאותירדבכנקודתאחוז5. בחינת הדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הפרט6 מעלה כי הנטייה ליטול חוב צרכני או לנקוט משיכת יתר פוחתת ככל שהדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה עולה. הבדלים אלו ניכרים הן באפריל 2022 והן בעת התמורות שחלו עדספטמבר2023.לעומתזאתמשקלהלוויםבעלימשכנתהומשקלהאנשיםשאינםבעליחוב(משיכתיתר,הלוואה 1 הניתוחמעודכןלספטמבר2023 שכןהתיבהמתמקדתבהשפעתההידוקהמוניטרי,וברצוננולהימנעמההשפעההפוטנציאליתשלהמלחמה,, שפרצהבאוקטובר2023 עלהממצאים., דרך נוספת היא להחליף חוב בריבית משתנה (פריים) בחוב בריבית קבועה או בריבית המשתנה בתדירות נמוכה יותר (שרמתה בתקופה 2 הנסקרת הייתה נמוכה יותר). כמו כן ניתן להפחית את ההחזר החודשי על ידי לקיחת הלוואות מסוג "בולט" ו"בלון" (שבהן יתרת הקרן מוחזרתבמלואהבתוםהתקופה,והריביתמשולמתלאורךחייההלוואהאובמועדהפירעון,בהתאמה). הניתוחמתבססעלכ5.67-וכ5.96-מיליוןפרטיםשעליהםהיהדיווחבמאגרבאפריל2022ובספטמבר2023,בהתאמה.המאגרכוללאתכל 3 אלהשישלהםכרטיסחיובנדחהו/אומסגרתחשבוןעו"שו/אונמצאיםביתרהשליליתבחשבוןהעו"ש(גםאםאיןלהםמסגרתעו"ש).אדם יכול לבחור להיגרע מהמאגר, ובמקרה זה לא יהיו נתונים על אודותיו, אך הרוב המוחלט של האנשים אינם מבקשים להיגרע מהמאגר, כך ששיעורהכיסויגבוהביותר. 4 כיווןשמרביתהלוויםחשופיםלמסלול הפריים,הניתוחמתמקדבתמורותשחלובהתאםלשיעורהחשיפהלפריים. 5 תמורות אלו אינן מאפיינות תקופה מקבילה שנבחנה. כך בין אפריל 2021לאפריל 2022 משקל אלה שאינם בעל חוב נותר ללא שינוי, ,38% שיעוריהםשלבעליהמשכנתאותבשניהחודשיםהאלההיו26.4%ו26.5%-,שיעוריהםשלבעליהחובהצרכניהיו38.6%ו38.1%-,ושיעורי בעלימשיכתהיתרכ-39.4%וכ40%-–בהתאמה. הדירוג הכלכלי-חברתי של היישוב שבו מתגורר הלווה מקבל ערכים מ1- (נמוך) ל10- (גבוה) לפי דירוג הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. 6 יישוביםקטניםשהותממו(המידעלגביהםנמחקממאגרהנתונים)בגללדרישותסודיותשלמאגרנתוניאשראיהוסרומהניתוח.בגללשונות גבוהה בתוך היישובים המדורגים בדירוג כלכלי-חברתי נמוך, בפרט בירושלים, האיורים המוצגים בתיבה לפי הדירוג הכלכלי-חברתי הם בניכויירושלים. 105 בנקישראל,דיןוחשבון2023 צרכניתאומשכנתה)עולהעםהדירוגהכלכלי-חברתישלמגוריהלווה(איור7.)1ניכרכיהירידהשלשיעורבעליהחוב הצרכניבמהלךהתקופהשבהעלתההריביתגדולהיותרבקרבמשקיביתבדירוגכלכלי-חברתיגבוה(איור1).מגמה כזאתלאנצפתהבתקופותשקדמולהידוקהמוניטרי8. איור1 :התפלגותהאוכלוסייהלפיסוגחובולפידרוגכלכלי-חברתישלמגוריהפרט , אפריל2022 ,אחוזים 50 40 30 20 10 0 ללאחוב משכתה הלוואהצרכית יצולמסגרתומשיכת יתרבעו "ש השיוי ביןאפריל2022 לספטמבר2023 ,קודותאחוז 2 -1 -4 ללאחוב משכתה הלוואהצרכית יצולמסגרתומשיכתיתר בעו"ש דרוגכלכלי-חברתישלמגורי הפרט : 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מקור : מאגרתויאשראי 3 משכנתאות9. סעיף זה בוחן את השינוי בנטל החוב של משקי הבית בעלי המשכנתאות על פי הצעדים שנקטו לשינוי גובה החוב ומאפייניו.הניתוחנסבעלכ1.2-מיליוןבעלימשכנתהשלאנוספולהמסלוליםחדשיםלאחראפריל2022ושנותרובעלי משכנתהבספטמבר.202310אנחנועוקבותאחרילוויםאלוומשוותאתההחזריםואתהיקףחובםביןשתיהתקופות. באיור 2 ניתן לראות שמתחילת ההידוק המוניטרי עלה במידה ניכרת ההחזר החודשי הממוצע בגין משכנתאות אלו וששיעור עלייתו גבוה יותר ככל שהדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה נמוך יותר. העמודות הכחולות מציגות את ההחזריםהחודשייםבפועל,שהושפעו,מחדגיסא,מעלייתהריבית,ומאידך–מהצעדיםשנקטומשקיביתכדילהקטין אתההחזרים(כגוןפירעוןמוקדםאוהארכתהתקופה-לפירעון).העמודותהצהובותמציגותאתשיעורהשינויהממוצע שלההחזרשהיהנדרשלולאביצעוהלוויםשינוייםבתנאיההלוואה,והשינויהיחידשהיהמתרחשהואעלייתריבית הפריים. ניתן לראות שללא שינויים נוספים בגובה החוב ובמאפייניו שיעור העלייה של ההחזר החודשי עבור לווים להרחבהעלסוגיהחובשהלווהנוטללפיהדירוגהכלכלי-חברתישלמגוריוראונספחא.' 7 8 בין אפריל 2021 לאפריל 2022 נמצאה במרבית העשירונים ירידה של כנקודת אחוז אחת וירידה גדולה יותר עבור המתגוררים ביישובים המדורגיםבדירוגבינוני.)7–5( 9 הניתוחמתייחסלמשכנתאותשניתנועלידיהמערכתהבנקאית,הכוללותגםהלוואותשלאלמגוריםבביטחוןדירתמגורים,בניכויתצפיות שחורגותמהאחוזוןה99.5%-בהתפלגותשלגובההחוב(הקרן,היתרההנוכחיתלסילוקוההחזרהחודשי.) 10 אוכלוסייהזונבחרהכדילנטרלאתההשפעהשלמשכנתאותשניטלובהדרגהבמשךהתקופה,ולכןסכוםהקרןשלסךהלוואותהלווהעלה בהןלאורךזמן.הואילולמרביתהאוכלוסייהישמשכנתהאחת,העדרהתייחסותלמשקיביתשהגדילואתהחובעלידינטילתמשכנתהנוספת אינומשפיעבאופןמשמעותיעלהתוצאות. 106 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי המתגוררים ביישובים בדירוג כלכלי-חברתי גבוה היה גדול יותר. הסיבה העיקרית לכך היא חשיפתם הגבוהה יותר לרכיבהפרייםבאפריל11,2022אךניכרכיהםהתמודדובאופןאקטיבי עםסיכוןזהוהפחיתואתהחשיפהכאשרהוא התממש–כשריביתהפרייםעלתה. איור2 : שיעורהשיויבהחזרהחודשיהממוצעביןאפריל2022 לספטמבר2023 ללווי משכתה , לפידירוגכלכלי-חברתישלמגוריהלווה , אחוזים 20 19 19 19 18 18 17 18 16 16 16 16 16 16 14 14 13 14 13 12 11 12 11 10 10 9 8 6 4 2 0 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 אומדןלשיעורהשיויהצפויבגיןהעלאתריביתהפריים שיעורהשיויבפועל מקור : מאגרתויאשראי כעתנתמקדבכ902-אלףלווים,שלפיתנאיהמשכנתהשלהםבאפריל2022לאהיועתידיםלבצעפירעוןשלהמשכנתה (אושלחלקה)לפחותעדספטמבר2023 כ8%-.מלוויםאלוהקטינואתההיקףהכוללשלהמשכנתהביןאפריל2022 לספטמבר2023 ומשקלםבקרבכללהלוויםעולהעםהעלייהבדירוגהכלכלי-,חברתישלמגוריהלווהמ5%-ל12%-. משמע שיותר לווים המתגוררים ביישובים המדורגים בדירוג כלכלי-חברתי גבוה הקדימו לפרוע חלק מהמשכנתאות שלהם.עיקרהחובשנפרעהיהחובבמסלולהפריים. בדקנו על בסיס ממצאים אלו, באמצעות מודל סטטיסטי, אם הסיכוי שלווה יבצע פירעון מוקדם של המשכנתה, ובפרטשלרכיבהפריים,גדוליותרבקרבלוויםהמתגורריםביישוביםשדירוגםהכלכלי-חברתיגבוהיותרוככלשהפרט אמיד יותר (לפי אינדיקציות כגובה המשכנתה וסך ההוצאות בכרטיסי אשראי12). זאת בהינתן המאפיינים הנצפים של הפרט, כגון הגיל ומקום המגורים, וכן מאפייני החוב. לשם כך אמדנו משוואת פרוביט, הקושרת בין ההסתברות להקטיןבמהלךהתקופההנחקרתאתההיקףשלסךהמשכנתה,ובפרטשלהחלקשבמסלולהפריים,לביןהמאפיינים הנצפים של הלווה וההלוואה. ערכנו שתי אמידות נפרדות: באמידה הראשונה המשתנה המוסבר מקבל את הערך 1 אם סך ההלוואות של אותו לווה שבמסלול ריבית הפריים ירד בין אפריל 2022 לספטמבר 2023; באמידה השנייה המשתנההמוסברמקבלאתהערך1רקאםהייתהירידההןבסךההלוואותשלאותואדם(לארקברכיבפריים)והן בסךהלוואותיושבמסלולריביתהפריים.האמידההשנייהמאפשרתלנולהתמקדבלוויםשביצעופירעוןאפקטיבי(סך חובםהצטמצם),להבדילמלוויםשפרעואתרכיבהפרייםאךהגדילובמקומוחובאחר. הנתוניםששימשולאמידההםברמתהלווה(עלכללהמשכנתאותשבבעלותו),ולכללווהסוכמוסכומיהקרןהןבכל מסלולי הפריים (עבור האמידה הראשונה) והן בכלל המסלולים (עבור האמידה השנייה). חושבה התקופה הממוצעת 11 שיעורהחשיפהלפרייםבאפריל2022עלהעםהדירוגכלכלי-חברתישלמגוריהלווהמכ24%-לדירוגים4–3לכ37%-לדירוגים10–8.שיעור החשיפהלפרייםשלהמתגורריםביישוביםהמדורגיםבדירוגכלכליחברתי2–1היהגםהואגדול–כ30%-באפריל.2022 ההוצאותשאינןנושאותריבית.12 107 בנקישראל,דיןוחשבון2023 עדלפירעוןההלוואה13,ופיקחנוגםעלהיתרההנוכחיתלסילוקבתקופתהבסיס.משתנהמסבירנוסף,המשמשמדד לאיתנותהפיננסיתשלהלווה,ההוצאותבכרטיסיאשראי,מחושבכסכוםהוצאותיובכרטיסיאשראיבתקופתהבסיס. ניתןלראותבלוח1כיההסתברותשמשקיביתאמידיםיותרהקטינואתחשיפתםלרכיבהפרייםגדולהיותר:הדבר מתבטאבמקדמיםשלמשתנההדירוגהכלכלי-חברתישלמגוריהלווהובמקדםשלהמשתנההמתייחסלסךההוצאות בכרטיסי אשראי (ללא ריבית). עוד נמצא שככל שיתרת החוב לסילוק ערב תחילת ההידוק המוניטרי הייתה גבוהה יותר,ובהתאםלכךפגיעתושלההידוקהמוניטריבלווהגדולהיותר,כךעולההסיכוישאותולווהיקטיןאתהחשיפה שלולעלייתהריבית. נוסףעלכך,ככלשהתקופהשנותרהלפירעוןארוכהיותרכךקטןהסיכוישהלווהיפרעאתהחוב. לוח1 ההסתברותלפירעוןמוקדםשלחלקמהמשכנתה,: ביןאפריל22לספטמבר23 ירידהביתרת ירידהביתרה פריים הכוללתובפריים 0.025*** דרוגכלכליחברתי-מגוריהלווה ***0.008 )0.002( )0.001( 0.011*** הוצאותבכרטיסיאשראי ***0.017 )0.001( )0.001( 0.443*** לוגיתרהלסילוק ***0.481 )0.005( )0.004( -0.006*** תקופהממוצעתלפירעון -0.003*** (0.00004) )0.00004( -6.767*** חותך -8.314*** )0.07( )0.055( מספרתצפיות 859,464 902,411 הערה: ***p<0.01**p<0.05;*p<0.1; סטיותהתקןבסוגריים מקור:מאגרנתוניאשראי כעת נבחן את ההשפעה של הפירעון על גובה ההחזר. באיור 3 הימני ניתן לראות כי שיעור הפורעים משכנתאות פירעוןמוקדםהחללעלותרקכ10-חודשיםלאחרתחילתהעלאותהריבית,וגםאזהשינויבשיעורהפירעונותהממוצע לאהיהגדול.באיור3השמאליניתןלראותכיהשפעתםשלהפירעונותהמוקדמיםאשרבוצעולאחרתחילתההידוק המוניטריעלההחזריםהחודשייםהייתהחזקהיותרמהשפעתםשלהפירעונותשבוצעולפניכן,וכיאלהשבוצעובין אוקטובר2022ליולי2023הביאולירידתושלההחזרבכ1,400-שקליםבממוצע.ככלשהפירעוןבוצעזמןרביותרטרם סיום העלאות הריבית מדובר באומדן חסר גדול יותרשלהשפעתועל ההחזר. עוד ניתן לראות כי לווים (משקי בית) שביצעופירעונותמוקדמיםבמהלךתקופתההידוקהמוניטרישילמוהחזריםגבוהיםיותרמאשראלהשביצעופירעונות מוקדמיםטרםההידוקהמוניטרי.בשתיהתקופותמישפרעומשכנתאותהםבעליהחזריםגבוהיםמהממוצעשלכלל בעליהמשכנתאות,כלומרבעליאיתנותפיננסיתגבוההיחסית. 13 ממוצעמשוקלללפיהיתרההנוכחיתלסילוקבכלמסלול.חושבעבורסךהמסלוליםובנפרדעבורמסלולהפריים. 108 פרקד':התפתחותמקורותהמימוןשלהמגזרהפרטיהלא-פיננסי איור ב3: ההחזרהחודשיהממוצעשללווימשכתהשביצעופירעוןמוקדםשלחלק איור א3: שיעורהמשכתאותהחודשישפרעומוקדםבאופןחלקיושיעור מהמשכתה , אפריל2021 עדספטמבר2023 ,ש"ח המשכתאותהחודשישסגרומוקדםבאופןמלא , אפריל2021 עדספטמבר2023 ,אחוזים 2,000 6,000 0.6 1,800 5,000 1,600 0.5 1,400 4,000 1,200 0.4 1,000 3,000 0.3 800 2,000 600 0.2 400 1,000 200 0.1 - - 0 0 0.0 לפיהפירעון החלקי המוקדם לאחרהפירעון החלקי המוקדם שיעורלווים שפרעומוקדם באופן חלקי ) ממוצעע3 חודשים ( ירידהממוצעת בגובהההחזר ) ממוצע ע3חודשים )( צירימין ( שיעורלווים שסגרומוקדם באופןמלא ) ממוצע ע3חודשים ( מקור : מאגרתויאשראי מקור : מאגרתויאשראי 4.אשראיצרכני בניגודלמשכנתאות,חובצרכניהואקצרודינמי(בממוצעהואנלקחלכ5.5-שנים,לעומת23שנהבמשכנתהבאפריל 2023). לפיכך חלק ניכר מההתמודדות של בעלי חוב צרכני עם עליית ההחזרים בגין עליית הריבית מתבטא בהחלטה לאלקחתחובחדש(למשללהימנעמנטילתהלוואתרכב).גםלוויםאלו(כמובעליהמשכנתאות)יכוליםלבצעפירעון מוקדם(מלאאוחלקי)שלהחובהקיים. באפריל 2022 היה לכ2.2- מיליון אנשים חוב צרכני, לעומת כ2.1- מיליון בספטמבר 2023 כ18%-. מבעלי החוב באפריל2022החזירואתהחובבמלואובמהלךהתקופההנסקרת(להלן"סוגרים"),וכ16%-מבעליהחובבספטמבר 2023היולוויםשלאהיהלהםחובבאפריל2022("חדשים").באיור4השמאליניתןלראותשמשקלבעליהחובשסגרו את חובם במהלך התקופה אפריל 2022 עד ספטמבר 2023 עולה עם הדירוג הכלכלי-חברתי של מגורי הלווה, ומשקל בעליהחובהחדשיםפוחתעםהעלייהבדירוגזה.מניתוחקבוצתהלוויםשהייתהבעלתחובצרכניהןבאפריל2022והן בספטמבר2023("ממשיכים")אנולמדיםשמשקלהלוויםשהגדילואתחובםבמהלךהתקופהפוחתעםהעלייהבדירוג הכלכלי-חברתישלמגוריהלווה:איור4הימנימציגאתההחזריםהחודשייםשלקבוצתהלוויםשהייתהבעלתחוב צרכניהןבאפריל2022והןבספטמבר2023("ממשיכים").האיורמתייחסלהחזריםבפועלשללוויםאלו,לאחרשהם הושפעוהןמעלייתהריבית(שפעלהלהגדלתההחזריםהחודשייםשללוויםקיימיםוחדשים)והןמהצעדיםשנקטומשקי הבית–נטילתחובנוסףאופירעוןחובקיים.ניתןלראותששיעורהעלייהשלההחזרהחודשיבפועליורדעםהעלייה בדירוגהכלכלי-חברתישלמגוריהלווה,וזאתגםמשוםשלוויםהמתגורריםביישוביםהמדורגיםבדירוגכלכלי-חברתי נמוךלאשינובאופןניכראתהתנהגותם:הםהגדילובממוצעאתחובםבדומהלגידולובתקופותקודמות,מהשגרם להגדלתההחזריםהחודשייםשלהם.לעומתםלוויםהמתגורריםביישוביםבעלידירוגכלכלי-חברתיגבוהלאהגדילו איור א4: שיעורהשיויבהחזרהחודשיהממוצעביןאפריל2022 לספטמבר2023 ללווים איור ב4: משקל לוויםעם חוב צרכי באפריל 2022 שסגרו את חובםעד ספטמבר 2023 עםחובצרכי , לפידירוגכלכלי-חברתישלמגוריהלווה , אחוזים באופן מלא ומשקל לוויםעםחוב צרכי שוספו בספטמבר 2023 , לפידירוגכלכלי-חברתישלמגוריהלווה , אחוזים 20 25 17 18 17 20 16 16 14 15 14 13 12 10 11 10 10 9 10 9 5 8 0 6 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 -5 4 2 -10 0 משקללוויםסוגרים משקללוויםחדשים פערביןמשקללוויםחדשיםלמשקללוויםסוגרים 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מקור : מאגרתויאשראי מקור : מאגרתויאשראי 109 בנקישראל,דיןוחשבון2023 אתהחוב,אואףהקטינואותו(זאתבניגודלתקופותקודמות).תושבייישוביםהמדורגיםבדירוגכלכלי-חברתינמוך האריכואתהתקופההממוצעתלפירעוןשלהחוב,דברשמיתןבמקצתאתההשפעהשלהגדלתהחובעלההחזרים14. בסיכום,ניתןלראותשונותמשמעותיתביןמשקיביתאמידים,שפעלולהקטנתההחזריםהחודשייםשלהםבאמצעות פירעון הלוואות והימנעות מנטילת אשראי נוסף, לבין משקי בית שאינם בעלי אמצעים, שחלקם אף הגדילו את נטל חובםואתההחזריםהחודשייםשהםמשלמיםבגינועודמעברלעלייהבהחזריםשהייתהנובעתרקמעלייתהריבית. מקורות Keys,BenjaminJ.,etal.(2014)"MortgageRates,HouseholdBalanceSheets,andtheReal Economy".No.w20561.NationalBureauofEconomicResearch. DiMaggio,Marco,etal.(2017)"InterestRatePass-Through:MortgageRates,Household Consumption,andVoluntaryDeleveraging",TheAmericanEconomicReview,vol.107,no.11. MartinBeraja,AndreasFuster,ErikHurst,JosephVavra(2019),"RegionalHeterogeneityandthe RefinancingChannelofMonetaryPolicy",TheQuarterlyJournalofEconomics,134,Issue1, ClaireKramer-Mills,AmbikaNair,BeliciaRodriguez&JoelleScally(2024)."TheStateofLow- IncomeAmerica:CreditAccess&Housing". 14 התמונה שלפיה לווים אמידים יותר הקטינו את החוב ולווים אמידים פחות הגדילו אותו לא מתקבלת בהשוואה בין אפריל 2021 לאפריל .2022 נספחא-'התפלגותהאנשיםלפיסוגיהחובוהדירוגהכלכלי-חברתי התפלגותהאוכלוסייהלפיסוגחוב ולפידרוגכלכלי-חברתישלמגוריהפרט , אפריל22 ,אחוזים 100% רקיצולמסגרתומשיכת 11 10 9 10 11 12 יתרבעו "ש 14 13 16 17 90% 9 9 צרכי+ יצולמסגרת 12 14 11 ומשיכתיתרבעו "ש 16 80% 7 8 19 20 19 8 8 רקצרכי 9 70% 10 30 11 9 8 10 9 11 10 6 9 60% משכתה+צרכי+ יצול 5 6 11 6 מסגרתומשיכתיתר 4 5 4 6 10 4 בעו"ש 11 5 10 50% 9 4 11 9 משכתה+צרכי 4 14 4 10 4 5 9 5 40% 8 3 5 6 8 7 משכתה+ יצולמסגרת 2 9 2 30% ומשיכתיתרבעו "ש 3 44 44 רקמשכתה 42 20% 40 38 36 31 31 27 26 10% איןחוב 0% 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 מקור : מאגרתויאשראי 110 פרקה' שוקהעבודה • בתשעתהחודשיםהראשוניםשל2023שוקהעבודההיההדוק,מצבשהתבטאבשיעורי השתתפות ותעסוקה גבוהים, שיעור אבטלה נמוך וביקוש גבוה לעובדים. בהתאם לכך עלההשכרהנומינליבקצבמהיר.בזכותעלייתו,יחדעםהאטתקצבהאינפלציה,השכר הריאליעלההשנה. • מלחמת"חרבותברזל",שפרצהבתחילתהרביעהרביעי,הביאהלירידהניכרתשלתשומת העבודה,הןבשלפגיעהבהיצעהעבודהוהןבשלירידהבביקושלעובדים.במהלךהרבעון הרביעי השפעה זו התמתנה מאוד, להוציא את היעדרותם של כ3.5%- מהעובדים בשל מילואים,שנמשכהלפחותעדסוףהרביע. • עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" הופסקה כמעט כל התעסוקה הפלסטינית בישראל, והצטמצמה תעסוקת העובדים הזרים. אלה יחד היוו עד המלחמה כשליש וכמחצית מהמועסקיםבענפיהבינויוהחקלאות,בהתאמה.הממשלהפעלהלהביאעובדיםזרים לענפים אלו, עד כה בהצלחה חלקית מאוד, ודחתה, עד כה, הצעות לחידוש התעסוקה הפלסטינית. • עם פרוץ המלחמה פחתה תעסוקת הגברים הערבים בכ27%- – לעומת כ11%- בקרב גברים יהודים – אולם עד סוף השנה היא התאוששה בחדות, למספר מועסקים נמוך ב5%- בלבד מאשר לפני המלחמה, לעומת כ2%- בקרב היהודים. לא נמצאו הבדלים משמעותייםבירידתהתעסוקהביןנשיםיהודיותלערביות. 111 בנקישראל,דיןוחשבון2023 1.עיקריההתפתחויותבשוקהעבודה בתשעת החודשים הראשונים של השנה, עד פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", שוק העבודה נשאר הדוק,למרותהאטהבקצבהצמיחה.שיעוריההשתתפותוהתעסוקהעלו,כוחהעבודהוהתעסוקה המשיכולהתרחבבקצבמהיר,ושיעורהאבטלההוסיףלרדת(איורה1-' לוחה1-',).בסוףהרביע השלישי של 2023 היה שוק העבודה הדוק משהיה לפני משבר הקורונה, עם שיעורי השתתפות ותעסוקהגבוהיםיותרושיעוראבטלהנמוךיותר3.5%(). איורה '- 1 שיעוריהתעסוקה , האבטלה ) בהגדרההרגילה ( וההשתתפותבכוחהעבודה % % 2019 עד2023 , גילי15 ומעלה , תויםמוכיעותיות , ממוצע2019 במקווקו 6.5 65 64 6.0 5.5 63 62.7 5.0 62 4.5 61 60.8 4.0 60 3.5 59 3.1 3.0 58 2.5 57 2.0 56 שיעורההשתתפות ) צירשמאל שיעורהתעסוקה ( ) צירשמאל שיעורהאבטלה ( ) צירימין ( המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . למלחמה,שפרצהבתחילתהרביעהרביעישל2023,היוהשלכותניכרותעלשוקהעבודה,הן עדלפרוץהמלחמהשוק מצדהיצעהעבודהוהןמצדהביקושלעובדים.בצדההיצע–אי-הכנסתעובדיםפלסטיניםועזיבת העבודההיההדוק. חלק מהעובדים הזרים, גיוס מילואים בהיקפים חסרי תקדים, השבתת מערכות חינוך למספר השפעתהמלחמה התבטאהבירידהניכרת שבועותופינוייישוביםהיוהגורמיםהעיקרייםלהיעדרותםשלעובדיםממקומותעבודתם.על שלתשומתהעבודה רקעהכליםלעבודהמרחוק,שנרכשובתקופתהקורונה,יכלוחלקמהעובדיםלהמשיךבעבודתם במשק. גםללאהגעהפיזיתלמקוםהעבודה1,אךחלקהארישלהעובדיםהמושפעיםמהמלחמההפחית את תשומת העבודה או לא עבד כלל. ההיעדרויות מסיבות הקשורות להיצע2 פחתו משמעותית בנובמברובדצמבר,עםפתיחתמערכתהחינוךוהירידהבעצימותשיגוריהרקטותלעורף,אולם המחסורבעובדיםלא ישראליםוההיעדרותבגיןמילואיםנותרוגבוהים.- האיוםהביטחוני,גיוסהמילואיםוגורמיםנוספיםהביאוגםלירידהניכרתבפעילותהעסקית, מהשהתבטאבירידתהביקושלעובדיםובעלייהבהיעדרותעובדיםמסיבותכלכליות.(להגדרה ראורשימהבהמשךהפרק.)בשלכךהקלההממשלהאתהתנאיםלקבלתדמיאבטלהבתקופת חל"ת, בדומה למתווה שהוחל בתקופת סגרי הקורונה. פעולה זו אפשרה למעסיקים לצמצם שיעורהמועסקיםבפועלשעבדומרחוקבחודשאוקטוברעלהבמידהניכרת–מכ16%-ל20%-.שיעורזהירד 1 בנובמברובדצמבר. "היעדרויותמסיבותאחרות";ראוהגדרותלמושגיהתעסוקההשוניםבהמשךהפרק. 2 112 פרקה':שוקהעבודה לוחה1-' אידיקטוריםעיקרייםלשוקהעבודה1 שיעוריהשיוימהתקופה רמה2 שיעוריהשיוימהשההקודמת(%) המקבילהבשת2022(%) 2023-I-III 2015-18 2019 2020 2021 2022 2023-I-III 2023-IV האוכלוסייה 9,735 2.0 1.9 1.8 1.7 2.0 2.2 2.0 האוכלוסייהבגילהעבודה 7,028 2.0 2.1 1.9 1.8 2.1 2.5 2.4 כוחהעבודה 4,489 1.9 1.4 -0.8 1.8 4.5 3.6 1.0 שיעורההשתתפותבכוחהעבודה)רמה,(% 63.9 64.0 63.5 61.8 61.8 63.3 63.9 62.5 המועסקים3,4 4,645 2.3 1.5 -2.4 1.4 6.3 3.8 -1.3 ישראלים 4,332 2.4 1.6 -1.3 1.1 5.8 3.7 2.1 המועסקיםבמשרותמלאות 2,865 3.1 0.7 -5.5 6.1 4.9 1.0 4.8 המועסקיםבמשרותחלקיות 1,161 0.8 2.8 -19.2 16.1 14.7 12.1 -26.9 העדריםזמיתמעבודתם 306 2.9 5.7 97.2 -41.2 -12.4 -0.5 113.2 מסיבותכלכליות)רמה,אלפים8( 13.7 13.9 13.2 366.4 118.0 16.6 13.7 217.1 מסיבתמילואים)רמה,אלפים8( 2.2 1.7 1.7 2.2 1.7 1.9 2.2 147.3 מסיבות"אחרות")רמה,אלפים8( 2.8 22.1 20.3 7.0 4.8 2.2 2.8 118.1 המועסקיםבעפיהשירותיםהציבוריים 1,593 2.9 2.0 1.9 1.6 3.4 3.7 4.3 המועסקיםבעפיהמגזרהעסקי3,4 3,051 2.0 1.2 -4.6 1.2 7.9 3.8 -4.2 ישראלים 2,739 2.2 1.4 -3.2 0.8 7.3 3.6 0.9 זרים3 157 -1.8 -5.0 -16.7 -6.8 6.2 8.1 -2.8 פלסטיים3 155 5.7 8.1 -15.5 22.9 21.7 2.1 -93.5 תשומתהעבודההשבועיתבמגזרהעסקי3,4 129,681 2.3 0.7 -10.2 7.1 9.1 2.9 -9.3 ישראלים 102,334 2.7 0.4 -10.7 7.7 8.7 2.4 -5.9 זרים3 7,251 -2.5 -4.8 -16.1 -6.2 6.2 7.8 -3.8 פלסטיים3 6,467 5.0 10.4 -16.4 20.7 23.8 1.5 -92.9 שעותהעבודהבשבועלמועסקישראליבמגזרהעסקי 37 0.5 -1.0 -7.8 6.8 1.4 -1.1 -6.7 שיעורהמשרותהפויותבמגזרהעסקי)רמה,(% 3.9 3.6 3.5 2.4 4.6 4.8 3.9 3.4 השכרהומילילמשרתשכיר4,5 12,358 2.7 2.9 7.0 2.4 2.4 5.7 9.2 השכרהריאלילמשרתשכיר)במחיריממוצע4,5(2023 12,395 2.6 2.0 7.6 0.9 -1.9 1.1 5.6 במגזרהממשלתי5 12,270 1.7 0.8 3.8 -1.1 -3.0 3.5 5.8 במגזרהפרטי5 14,223 3.2 2.3 8.5 1.6 -0.9 -0.2 3.7 שכרהמיימוםהריאלי 5,497 5.1 -0.8 0.6 -1.5 -4.2 -1.1 1.7 עלותהעבודהליחידתתוצרבמגזרהעסקי3,5 1.3 -1.1 -1.3 -3.6 -1.4 -1.8 -4.5 פריוןהעבודהבמגזרהעסקי3,5,6 1.6 4.2 10.0 3.2 -1.9 2.2 שיעורהאבטלההצרה)רמה,7(% 3.5 4.6 3.8 4.4 5.0 3.8 3.5 3.2 שיעורהאבטלההרחבה)רמה,7,8(% 3.8 4.3 4.1 13.9 7.8 4.1 3.8 8.1 (1תו יםמקוריים,למעטבמקומותשבהםצויןאחרת. 2 ממוצעשלושתהרביעיםהראשו(יםשל,2023קובבאלפיםאובאחוזים. (3תויהחשבו אותהלאומית. 4 כוללעובדיםזריםופלסטי(ים. (5תויםמוכיעותיות. 6 התוצרהמקומיהגולמילשעתעבודהבמגזרהעסקי.( 7 האבטלה"הצרה")ההגדרההרשמיתלאבטלה(כוללתאתהבלתימועסקיםשחיפשועבודהבאופןפעילוהיוזמי(יםלעבודה.האבטלההרחבהכוללתבוסףעלאלהגםאתהעדריםזמיתמסיבות כלכליות. 8 ה(תוןל2015-18-הואעבורשת בלבד.2018 המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. אתתשומתהעבודהבאמצעותהוצאתהעובדיםלחל"תולאלפטרם,כדילאפשרחזרהמהירה לתעסוקה כשהמגבלות מוסרות. הממשלה העניקה גם "מענקי המשכיות עסקית", אשר כללו, לראשונה, רכיב של פיצוי בגין שכר ששולם בתקופה שבה פדיון העסק ירד. ואולם התמריצים הגלומיםבמתווהלשימורעובדים,יחדעםההקלהבחל"ת,היומצומצמים. 113 בנקישראל,דיןוחשבון2023 2.היצעהעבודה בתשעתהחודשיםהראשוניםשל2023התרחבכוחהעבודהב3,3.6%-שיעורגבוהמהממוצע כוחהעבודההתרחב ארוך הטווח בעבר. התרחבות כוח העבודה מבטאת גידול מהיר יחסית של האוכלוסייה בתשעתהחודשים בגיל העבודה, בין היתר עקב עלייה לארץ על רקע המלחמה באוקראינה4, לצד עלייה בשיעור הראשוניםשלהשנה ההשתתפות,שחזרלרמתוהממוצעתבשנת2019,לפנימשברהקורונה.שיעוריההשתתפותשל בקצבמהיר. גבריםונשיםיהודיםלא-חרדייםגבוהיםויציבים.לעומתםבולטותעלייהניכרתבהשתתפותם שלגבריםחרדייםהשנה5,עלייהמתונהאךמתמשכתבהשתתפותשלנשיםחרדיותועלייהניכרת בהשתתפותם של נשים וגברים ערבים. למרות העלייה שיעורי ההשתתפות של נשים ערביות וגברים חרדים נמוכים משמעותית מהממוצע בכלל האוכלוסייה 47.4%( ו57.3%-, בהתאמה, בממוצעבתשעתהחודשיםהראשוניםשל 2023,לעומת87.6%בקרביהודיםלאחרדיים),והדרך להשתלבותםהמלאהעדייןארוכה. הגדרותלמושגיםבתעסוקהובתכונותכוחהעבודהבעתהמלחמה הנעדריםמעבודההםמועסקיםשנעדרוזמניתמעבודתםבמשךכלהשבועשקדםלפקידהלסקר.נכללים:מועסקיםשנעדרופחות מחודשוכןמועסקיםשנעדרויותרמחודשועדשנה,אםישלהםזיקהרשמיתלמקוםעבודה,כלומראםבתוםתקופתההיעדרות מובטחתחזרתםלעבודהאצלאותומעסיק. אתהסיבותלהיעדרותחילקנובפרקזהלארבעקבוצות: 1 1 . סיבותשגרתיות:אחתמהקטגוריותהבאות:מחלה,מחלתילדאומחלהשלבןמשפחהאחר,תאונה,חופשתלידהאוחופשה אחרת,חגיםומועדיםאומזגהאוויר.היעדרותמסיבותאלואינהאמורהלהתרחבבתקופתמלחמהאומשברכלכלי. 2 2 . סיבות כלכליות: צמצום בהיקף העבודה, סכסוך עבודה או הפסקה זמנית של העבודה. העובדים שהוצאו לחל"ת כלולים בקטגוריההזו. 3 3 . מילואים 4 4 . סיבותאחרות:סיבותלהיעדרותשלאיועדהלהןקטגוריהייחודיתבסקרכוחהאדם–למשלבמהלךחודשאוקטובר,היעדרות לצורךטיפולבילדיםבעתהשבתתמערכתהחינוך. מובטליםבהגדרההרגילה(הצרה):פרטיםשלאעבדו,אךהיומעונייניםלעבוד,חיפשועבודהבאופןפעילוהיוזמיניםלעבודה. מובטליםבהגדרההרחבה:מובטליםבהגדרההצרהבתוספתהנעדריםמסיבותכלכליות. שיעורהאבטלה:היחסביןמספרהמובטלים(בהגדרההצרהאוהרחבה)לביןמספרהמשתתפיםבכוחהעבודה. מועסקיםבפועל:כללהמועסקיםלמעטהנעדריםמסיבותכלכליות,אחרותאומילואים. 3 ביחס לתשעת החודשים הראשונים של 2022. לאורך כל הפרק שיעורי השינוי המתייחסים לחלק מהשנה הם בהשוואהלתקופההמקבילהב.2022- בשנת 2022 עלו לארץ כ75- אלף עולים, פי שלושה מהממוצע השנתי בעשור הקודם. כ66- אלף מתוכם הגיעו 4 מאירופה והושפעו ככל הנראה מהמלחמה מאוקראינה. כ80%- מהעולים בגילי העבודה, וכ50%- בגילי העבודה העיקריים54–25(). הניתוח להלן מתבסס על הגדרה עצמית של הנסקרים לסקר כוח אדם. פרסום של אגף הכלכלן הראשי במשרד 5 האוצר ("על תעסוקת הגברים החרדים בחודשים ינואר-יולי 2023", ספטמבר 2023) מצביע על עלייה בשיעור הגברים החרדיים על פי הגדרה עצמית בלבד (ללא עלייה מקבילה בשיעור החרדיים על פי ההגדרה המקובלת – לימודיםבישיבהשלאחדמבנימשקהביתאומגוריםבעירחרדית).עלפיהפרסוםחלקניכרמהעלייהשלשיעורי התעסוקהבקרבהגבריםהחרדייםנובעמעלייהזו(כלומרמעובדיםששינואתההגדרההעצמיתשלהםלחרדיים) ולאמשינוימהותיבמצבהתעסוקהשלגבריםחרדיים.יתרהעלייהמיוחסלעלייהבשיעוריהתעסוקהשלקבוצת הגילהמבוגרתביותר,בני+55. 114 פרקה':שוקהעבודה בתחילתהשנה,לפניפרוץהמלחמה,עלהמספרםשלהעובדיםהזרים,המשךלעלייתוב.2022- למרותעלייהזומספרהעובדיםהזריםבספטמבר2023היהעדייןנמוךממספרםלפניהקורונה. גם מספרם של הפלסטינים המועסקים בישראל עלה. ערב המלחמה היוו הזרים והפלסטינים כ7%-מכללהמועסקיםבמשק(לוחה1-'). פרוץמלחמת"חרבותברזל",בתחילתהרביעהרביעי,השפיעמאודעלהיצעהעבודה,הןשל המלחמההביאהלשיעור הישראלים והןשלהלא-ישראלים(זריםופלסטינים).ניתוחההתפתחויותבתעסוקהשלהעובדים גבוהשלהיעדרות מעבודה. הלא-ישראליםמובאבתיבהה1-'.ההשפעהעלהיצעהעבודהשלישראליםהתבטאהגםבירידת שיעורההשתתפותשלהם,אבלבעיקרבהיעדרות,מלאהאוחלקית,ממקומותהעבודה.כ800- אלף עובדים נעדרו מעבודתם באופן מלא )כל השבוע( באוקטובר (איור ה2-' – מתוכם כ140-) אלףבשלמילואיםוכ315-אלףמסיבות"אחרות",ביניהןפינוישלתושביםממקומותמגוריהם6 והצורך של הורים להשגיח על ילדיהם בתקופה שבה מערכות החינוך לא פעלו, או פעלו באופן חלקי. בשתי סיבות אלו להיעדרות אנו רואים אינדיקטור לגורמים שהשפיעו על היצע העבודה שלישראלים.יתרהנעדרים,כ260-אלףעובדיםשנעדרומסיבותכלכליות,משקפיםבעיקראת השפעתהמלחמהעלהביקושלעובדים,ובמידהפחותהאתהשפעתהעלההיצע.יצויןכימספרים אלואינםמבטאיםאתמלואההשפעהעלההיצע,משוםשכאמור,הםכולליםרקאתמישנעדרו מעבודתםלאורךכלהשבוע.עלפיסקרכוחאדםלאוקטובר,כ415-אלףעובדיםנוספיםדיווחו שהפחיתואתהיקףשעותהעבודהשלהםבחודשאוקטוברב10%-אויותר,מסיבותהקשורות למלחמה(איורה7.)3-'נוסףעלכך,ייתכןשחלקמהעובדיםאשרהוצאולחל"תהעדיפולהפחית אתהיצעהעבודהבתקופהזו,והדברעלהבקנהאחדעםהעדפותהמעסיקיםלצמצםאתהפעילות. איורה '- 2 מספר העדריםזמיתמעבודתםבתקופתהמלחמה העדרים אוקטוברעדדצמבר2023 והתקופההמקבילהבשת2022 , ) אלפים ( התוויותמצייותאחוזמסךהמועסקיםבאותההתקופה 800 3.7% סיבותשגרתיות סיבות " אחרות " מילואים 600 8.2% סיבותכלכליות סיבותשקשורותבמלחמה 2.5% 400 3.2% 3.6% 4.0% 200 3.8% 6.5% 6.7% 5.5% 3.0% 0 אוק-דצמ- 22 אוק- 23 וב - 23 דצמ- 23 עדריםזמית הםמועסקיםשלאעבדובמהלךכלהשבועהאחרון . סיבותכלכליותהןצמצוםבהיקףהעבודה , סכסוךעבודהאוהפסקהזמיתשלהעבודה . סיבות " אחרות " הןסיבותלהיעדרותשלאיועדהלהן קטגוריהייחודיתבסקרכוחהאדם . הסיבותשקשורותבמלחמהכוללותאתהסיבותה " אחרות ," מילואיםוהסיבותהכלכליות . האוכלוסייהשכלולהביתוחהיאמועסקיםבגילי18 עד64 שאיםחייליםסדירים . מקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל זוהיככלהנראההערכתחסרלמספרהנעדרים,שכןחלקמהיישוביםשפונולאנדגמובסקרכוחאדםבחודשים 6 אוקטוברונובמבר.2023 ניתן לדווח על מספר סיבות לעבודה מופחתת, בדומה לסיבות להיעדרות שהוזכרו לעיל. התייחסנו אל "סיבות 7 אחרות"כאלכאלההמשקפותגורמיםמצדההיצעול"סיבותכלכליות"כמשקפותגורמיםמצדהביקושלעבודה. מספרהעובדיםשדיווחועלהפחתתשעותהעבודהבגללמילואים,להבדילמהיעדרותמוחלטתמסיבהזו,היהקטן מאוד. 115 בנקישראל,דיןוחשבון2023 מכאן שייתכן כי חלק מהעלייה בהיקף החל"ת מבטא ירידה בהיצע העבודה (עובדים שאינם מעונייניםלעבוד)ולאהצטמצמותשלהביקושלה. איורה '- 3 מספר המועסקיםשעבדובתקופתהמלחמה פחותמכרגיל העובדים פחות אוקטובר עדדצמבר2023 והתקופההמקבילה בשת2022 ) אלפים ( התוויות מצייות אחוזמסךהמועסקים באותה התקופה 800 סיבות שגרתיות מילואיםוסיבות " אחרות " 600 סיבות כלכליות סיבות שקשורות במלחמה 400 20.0% 5.6% 1.5% 200 2.4% 5.1% 4.2% 2.0% 0 אוק-דצמ- 22 אוק- 23 וב - 23 דצמ- 23 עובדים פחותהםמועסקיםשהפחיתואתשעותהעבודהשלהםב- 10% לפחותבהשוואהלשעותהעבודהכרגיל . הפחתתשעותהעבודהבשלמילואיםהייתהזיחה ) רובהמגויסיםעדרומעבודתםבאופןמלא (. תויההשווואהלשת 2022 מושפעים מעותיותומהעובדהכיחגיתשריחלובאוקטובר2022 , בהשוואהלספטמבר2023 . האוכלוסייהשכלולהביתוחהיאמועסקיםבגילי18 עד64 שאיםחייליםסדירים . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל היעדרויות העובדים מסיבות אחרות, שאותן ייחסנו, כאמור, לגורמי היצע, הצטמצמו משמעותיתכברבחודשנובמבר.כנגדזאת,היקףההיעדרויותבגיןמילואיםומסיבותכלכליות נותרגבוה.להיקףהנרחבשלגיוסהמילואיםוהתמשכותוהיוהשלכותניכרות–ישירותועקיפות –עלשוקהעבודהבכללועלהיצעהעבודהבפרט.מצאנועדויותשלפיהןגםבנותהזוגשלמשרתי מילואיםצמצמואתתשומתהעבודהשלהן,וזאתבשיעורגבוהיותרמאשרבנותזוגשלעובדים אחרים.גםמספרהמדווחיםכיעבדופחותשעותמסיבותשאינןכלכליותהצטמצםכברבנובמבר וחזרלרמהשלימישגרה,ואילומספרהמדווחיםכיעבדופחותשעותמסיבותכלכליותאמנם ירד,אךלאחזרלקדמותו. תיבה ה2-' מנתחת השפעה נוספת של המלחמה על היצע העבודה ועל התעסוקה – הקטנת התעסוקהשלערביםישראלים;התיבהמציגהעדויותשלפיהןחלקמההיעדרויותהעודפותשל העובדיםהערבים(בהשוואהלהיעדרויותשלעובדיםיהודים)מוסברבחששמאינטראקציהעם יהודים.אפקטזההיהמשמעותיבחודשאוקטובר,וחלקונמשךבחודשייםשלאחרמכן,אולם עדסוףהשנהתעסוקתהערביםהתאוששהלשיעורנמוךרקבמעטמאשרלפניהמלחמה. 116 פרקה':שוקהעבודה תיבהה1-' תעסוקתעובדיםלאישראליםלאורמלחמת"חרבותברזל": עד מלחמת "חרבות ברזל" הועסקו במשק הישראלי כ310- אלף עובדים לא ישראלים – כמחציתם פלסטינים וכמחציתם זרים1. עם פרוץ המלחמה נאסר על הרוב המוחלט של העובדים הפלסטינים לעבוד בישראל, וחלק מהזרים,בעיקרבענףהחקלאות,עזבואתהמדינה.לכןנפגעהקשותהפעילותבענפיהבינויוהחקלאות,שבהם העובדיםהלאישראליםהיוערבהמלחמהכשלישוכמחצית,בהתאמה,מהמועסקים.בתגובהניסתההממשלה להגדילבמהירותאתמספרהעובדיםהזרים,אךעדסוףפברואר מספרםלאגדלבהיקףמשמעותי.2024 תיבהזומתארתאתהשינוייםקצריהטווחבתעסוקתהעובדיםהלא-ישראליםבזמןהמלחמה,וסוקרתאת השיקוליםהכלכלייםהמרכזייםבמדיניותהעסקתלא-ישראליםבראייהלטווחהזמןשאחריהמלחמה.צמצום התעסוקה הפלסטינית בישראל מפרוץ המלחמה הוא המחזור השלישי של צמצום כזה לתקופה ארוכה בשל אירועיםביטחוניים:התעסוקההפלסטיניתצומצמהבעקבותהפיגועיםבשנים1993–1995ובראשיתהאינתיפאדה השנייה2002–2000( והתעסוקהשלעובדיםזרים,שמוסדהלראשונהבתחילתשנותהתשעים,הורחבהלכ6%-), מהמועסקים במגזר העסקי ב1995- ולכ13%- ב2001-. אולם עקב ההשפעות החברתיות השליליות של העסקת זריםבהיקפיםגדוליםפעלוממשלותישראללצמצוםאתהעסקתםולאסדרתהברובענפיהמשקהחלמ2002-. כנגדזאת,העסקתפלסטיניםבישראלהורחבהבהדרגהמשלהיהאינתיפאדההשנייה2005(),ביןהיתרמשיקולים מדיניים-ביטחוניים.הגדלתהתעסוקההזרהוצמצוםהתעסוקההפלסטיניתבמשקמאוקטובר2023הםאפוא תפניתחדהבמדיניותבהשוואהלשניהעשוריםהאחרונים. התעסוקההפלסטיניתוהזרהערבמלחמת"חרבותברזל"ובראשיתה העסקתעובדיםפלסטיניםמיהודהושומרוןבמשקהישראליהתרחבהבהדרגהבשניהעשוריםהאחרונים,כחלק ממדיניותישראללחיזוקהכלכלההפלסטיניתוכמענהלביקושיםבמשקלעובדיכפייםבשכרנמוך.עדאוקטובר 2023 הועסקו בישראל כ156- אלף פלסטינים, מהם כ34- אלף בלא היתר. רוב מוחלט של עובדים אלו התגוררו ביהודה ושומרון. ערב המלחמה הועסקו בישראל גם מעט עזתים, אך תהליך הסדרת ההעסקה של רובם לא הושלם,ולכןהםלאנכללובאומדניהתעסוקההמוצגיםכאן2. נוסףעלהפלסטיניםהועסקובישראלבינואר-ספטמבר2023כ157-אלףעובדיםזרים.כמחציתמהעובדים הזריםהועסקובענףהסיעוד,והשאר–בעיקרבענפיהבינויוהחקלאות.בעשורהאחרוןהגיעוהעובדיםהזרים בענפי הבנייה והחקלאות בעיקר באמצעות הסכמים בילטרליים שחתמה ישראל עם תאילנד (חקלאות), סין, מולדובה ואוקראינה (בינוי). העובדים הזרים בענף הבינוי אינם מועסקים ישירות על ידי הקבלנים הישראלים (שעבורםמתבצעתהעבודה),אלאבאמצעותתאגידיכוחאדםאוחברותביצועזרותמתורכיהומסין.ההסכמים הבילטרלייםוההעסקהבבינויבאמצעותתאגידיכוחאדםנועדו,ביןהיתר,לשפראתהפיקוחעלתנאיהתעסוקה של העובדים הזרים ולהבטיח להם שכר נאות, וזאת, בין היתר כדי לצמצם את הפגיעה בתעסוקה ובשכר של ישראליםולמנועתופעותשלניצולעובדים3. 1 לאכוללמסתנניםוזריםשנכנסובאשרתתייר. 2 החל מ2014- ניתנו אלפי היתרי כניסה (היתרי סוחר/או לצרכים כלכליים) לישראל לעזתים שלמעשה עבדו בישראל בהעסקה לא פורמלית.במרץ2022החליטההממשלהעלהקצאתכ20-אלףהיתריעבודהבענפיהבנייהוהחקלאות(החלטתממשלה1328).אולם בפועלרקכ3-אלפיעזתיםקיבלוהיתריעבודהכדין,וכ17-אלףנכנסולישראלבאמצעותהיתריכניסהוהועסקובאופןלאפורמלי. הממשלה חייבה העסקת עובדי בנייה באמצעות תאגידי כוח אדם החל מ2005-. עידה 2012() הראה כי המעבר מהעסקה ישירה 3 להעסקהבאמצעותתאגידיכוחאדםלווהבעלייתעלותההעסקההכוללתשלהעובדיםהסיניים,שבעקותיההתרחבההתעסוקהשל ישראלים.נוסףעלכךהראומספרמחקריםכיהמעברלגיוסעובדיםבאמצעותהסכמיםבילטרלייםלווהבירידהשלהתשלומיםעבור ויזתעבודהובשיפורתנאיהעבודה(רשותהאוכלוסיןוההגירה,2023). 117 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוח1 עובדיםלאישראליםבמשקהישראלי,אלפיםואחוזים,2023 סה"כ פלסטיים עובדיםזרים רביעיםבשת2023 I-III IV I-III IV I-III IV סה"כ 156 10 157 147 313 157 %מהמועסקיםבמשק 3.4% 0.2% 3.4% 3.3% 6.7% 3.5% מהם:בביוי 99 6 27 23 125 29 %מהמועסקיםבביוי 28.7% 2.7% 7.0% 9.4% 35.6% 12.1% בחקלאות 10 1 24 22 34 23 %מהמועסקיםבחקלאות 14.4% 1.1% 36.7% 37.5% 51.2% 38.7% בתעשייה 21 1 4 3 25 5 %מהמועסקיםבתעשייה 5.0% 0.3% 0.9% 0.8% 5.8% 1.1% מהם:ללאהיתרעבודה 34 40 38 79 המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה הערה:תויהעובדיםהפלסטייםברביעIVאיםסופייםואיםכולליםאומדןלעובדיםפלסטייםללאהיתר עםפרוץהמלחמההופסקההעסקתםשלעובדיםלא-ישראליםרביםבישראל:כניסתרובהעובדיםמיהודהושומרון וכלהעובדיםמעזהלישראלנאסרהמשיקוליביטחון,ועלכןמספרהעובדיםהפלסטיניםבמשקירדמכ156-אלףבשלושת הרביעיםהראשוניםשל2023לכ10-אלפיםברביעהאחרון.בתחילתהמלחמה,עזבואתהארץכ13-אלףעובדיחקלאות ובנייהזרים,אךחלקםחזרלאחרמכן.הפגיעההייתהחמורהבמיוחדבענףהחקלאות,שרובהמועסקיםבוהםזרים ופלסטינים,ובענףהבינוי,שבוהפלסטיניםהיוכשלישמכלהמועסקיםורובהמועסקיםב"עבודותרטובות".בתגובה פועלתהממשלהלהגדלתהיצעהעבודההאפקטיבי,בעיקרבענפיהבינויוהחקלאות,באמצעותהגדלתמספרהעובדים הזרים בענפים אלו, עידוד תעסוקה של ישראלים ותמיכה בתיעוש ומיכון של ענף הבינוי (תיבה ח4.)2-' ההעסקה של פלסטיניםלאחודשהעדסוףהשנה. הצעדיםהמיידיםשלהממשלהלהגדלתהתעסוקהשלעובדיבינויוחקלאותזריםהיוהחזרתזריםשעבדובישראל בעברוהארכתאשרותהעבודהשפגתוקפןלעובדיםהנמצאיםבישראל.עדסוףשנת2023באולישראל,לענפיהבינוי והחקלאות כ9- אלפי עובדים זרים בלבד, וכך הירידה נטו בתעסוקה של זרים עמדה על 4 אלפי עובדים, בעיקר בענף החקלאות.הממשלהפעלהלהגדלתהתעסוקההזרה,בהיקףגדול,גםבאמצעותחתימהעלהסכמיםבילטרלייםחדשים להבאתעובדיםעםהודו(בינוי)וסרילנקה(בינויוחקלאות),והיאמנהלתמשאומתןעלהסכמיםעםמדינותנוספות, אולםאלותהליכיםשצפוייםלהימשךחודשיםארוכים.הממשלהאישרהגםהבאתכ10-אלפיעובדיבינויוכ5-אלפי עובדיחקלאותללאהסכמיםבילטרליים,אךגםהחלטהזולאבוצעהעדכה5.התוצאההיאשלטווחהזמןהמיידיאין פתרוןרחבהיקףלמחסורבעובדיםבענפיהבינויוהחקלאותמלבדהעובדיםהפלסטינים,שכניסתםאינהמאושרתעל ידיהממשלה. החלטתממשלה1383)4.2.2024( 4 5 החלטות ממשלה: עובדים זרים לחקלאות - מלחמת חרבות ברזל, החלטה מס' 1020; הגדלת מכסות עובדים זרים בענף הבנייה בעקבות מלחמת "חרבות ברזל" ותיקון החלטות ממשלה מס' 1002; "רציפות תפקודית של ענף הבנייה בתקופת מלחמת חרבות ברזל" –" תיקון החלטתממשלהמס'1056. נוסף על כך פעלה הממשלה למימוש ההקצאה של 3,000 אישורים לעובדי תעשייה שהוחלט עליה לפני המלחמה (החלטת הממשלה 860 מיום ).30.7.23 118 פרקה':שוקהעבודה שיקוליםכלכלייםוחברתייםבהעסקתעובדיםזריםופלסטיניםבישראל 1.השפעהעלתעסוקתישראליםחסריהשכלהגבוהה התחלופהביןתעסוקהשללא-ישראליםלישראליםחסריהשכלהגבוהההייתהשיקולמרכזיבצמצוםהתעסוקהשל לא-ישראליםבתחילתהאלף,כאשרשיעורהתעסוקהשלישראליםהיהנמוך67%(בקרבבני65–24ב2002-).שיקול זהאיבדמעטמחשיבותועםהעלייהשלשיעורהתעסוקה(כ79%-ב2023-).התחלופההומחשהבדוחועדתאקשטיין 2007()ועלידיגולדנר2019(),שאףתיעדהאתההשפעההשליליתשלתעסוקהזרהעלהשכרשלישראליםחסריהשכלה על-תיכוניתבשנים.2005–1995 איור1 התפלגותעובדיםבעףהביוילפיאזרחותוהשכלהושיעורהישראליםהמועסקיםבביוי מסךהמועסקיםהישראלים , אחוזים 1995, עד2022 7% 100% 12% 17% 90% 26% 27% 15% 80% 6% 20% 70% 9% 24% 60% 5% 50% 54% 41% 40% 50% 37% 30% 4% 20% 10% 3% 0% 1995 1996 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 ישראלים+ 13 ישראלים1-12 ש"ל ש"ל זרים פלסטיים ש. ישראליםבביוי ) צירימיי ( המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל . התחלופהביןעובדיםלא-ישראליםלישראליםחסריהשכלהגבוההניכרתבענףהבינוי:בשנים1995-1999דשדשה הפעילות בענף הבניה, ומספרם וחלקם בענף של העובדים הישראלים חסרי ההשכלה ירדו, ואילו היקפה וחלקה של התעסוקההלאישראליתבענףגדלו.יתכןשתהליךזהשיקףהעדפהשלהמעסיקיםלשמרדווקאאתהעובדיםהלא- ישראליםשהיוזוליםיותר.מנגד,בשנים2007–2001גדלמספרהישראליםחסריההשכלההגבוההבענף,וכךגםחלקם בתעסוקה.תהליךזהשיקףמדיניותממשלתיתלצמצםאתהתעסוקההלאישראליתבמשק.החלמשנת2007,לוותה ההתרחבות ההדרגתית של התעסוקה הפלסטינית בענף בירידת שיעור הישראלים חסרי ההשכלה הגבוהה שהועסקו בו. מנגד, שיעור הישראלים בעלי ההשכלה הגבוהה המועסקיםבענף גדל בהדרגה בשנים2007–1995 לכ20%- ונשאר ברמהזולאחרמכן.דפוסזהמרמזשעובדיםלא-ישראליםהםתחליפייםלעובדיםישראליםללאהשכלהגבוהה,אך עובדיםלאישראליםועובדיםישראליםללאהשכלהגבוההביחדמשלימיםלעובדיםבעליהשכלהגבוהה6. גםהגידולהמתוןשלתעסוקתערביםישראליםבבינויבדצמבר2023לעומתירידהבתעסוקתםבשארהענפים(תיבהה2-')הואאינדיקציה 6 ראשוניתלתחלופהביןפלסטיניםלערביםישראליםבענףב"חרבותברזל." 119 בנקישראל,דיןוחשבון2023 2.יציבותוגמישותתעסוקתית התלותהרבהשלענפיהבניהוהחקלאותבעובדיםלא-ישראליםחושפתענפיםאלולתנודותבזמינותעובדיםכתוצאה משינויים במצב הביטחוני. אמנם עד "חרבות ברזל" הקפידה מערכת הביטחון על שימור הרציפות של התעסוקה הפלסטיניתגםבעתותמתיחותביטחונית,אולםהפעםהופסקההתעסוקהשלרובהפלסטינים.לעומתזאת,התעסוקה של זרים מושפעת פחות מתנודות מדיניות-ביטחוניות: אמנם אלפי עובדים זרים עזבו את ישראל עם פרוץ "חרבות ברזל",אךרובםהמכריענשארובארץאוחזרובמהירה. הקשיחותבהעסקתעובדיםזריםבאהלידיביטויבקושילהביאמספרמשמעותישלעובדיםזריםבחודשיהמלחמה הראשוניםובהתארכותהבאתםשל25אלףעובדיבינויזריםבעקבותהאינתיפאדההשנייה2000( לכ5-)רביעים.גם סיוםהשהותשלעובדיםזריםשאשרתהעבודהשלהםפקעהדורשלעיתיםאכיפהנמרצת.לעומתזאת,ההעסקהשל עובדים פלסטינים אמנם מאופיינת בתנודתיות בשל אירועים ביטחוניים, אך הגמישות בהעסקתם ניכרת בהשוואה לקשיחות בהעסקה של עובדים המגיעים מחו"ל. הגיוס של עובדים פלסטינים מהיר, והפסקת או השעיית התעסוקה שלהםמותאמתלצרכיםהמשתניםשלהמשק,לרבותבהעסקהעונתית. 3.השפעהעלהכלכלההפלסטינית לתעסוקהבישראלחשיבותקריטיתלכלכלההפלסטיניתביהודהושומרון.התעסוקהבישראלב2022-הניבההכנסות בהיקףשלכ22%-מההכנסההלאומיתGNI( ביהודהושומרון,והיוותהמקורפרנסהלכ20%-)מהמועסקיםהפלסטינים באזור. פגיעה דרסטית בכלכלה הפלסטינית ובתעסוקה של גברים פלסטינים צפויה להרחיב את הניסיונות להעסיק עובדיםפלסטיניםבלאהיתר(שב"חים),שמספרםבשלושתהרביעיםהראשוניםשל2023עמדעלכ34-אלף(לוח1). מניעתכניסתםתדרושאכיפהנמרצת.לפגיעהבכלכלההפלסטיניתביהודהושומרוןעלולותלהיותהשלכותשליליות עלהביטחוןוהפשיעהבתוךישראל. 4.העסקהבניגודלחוק הפעריםביןהשכרהנמוךבמשקיהמוצאשלהעובדיםהלאישראליםלביןהשכרבישראלפותחיםפרצהלדפוסיהעסקה פוגעניים.גבייתתשלומיםעבורהיתריעבודהבישראלאףתרמהבעבר2006()לסיווגהשלישראלכמדינהשמדיניותה נגדסחרבבניאדםנמצאתבמעקבשלמחלקתהמדינההאמריקאית(מ.מ.מ,.2009).גיוסעובדיםבהסכמיםבילטרליים והעסקתעובדיבינויבאמצעותתאגידיכוחאדםבעשורהאחרוןתרמולצמצוםדפוסיםאלו,אךייתכןשערוציהעסקה אלה מגדילים את הקשיחות בהבאת עובדים זרים לישראל. החלטת הממשלה להתיר הבאת כ15- אלף עובדי בנייה וחקלאות באמצעות תאגידי כוח אדם, ולא על פי הסכם בילטרלי, היא צעד חירום בשל המחסור בעובדים, אך היא עלולהלאייןאתההישגיםבתחוםרגישזה. 5.השפעותחברתיותוכלכליותנוספות ההבדלביןההשפעותהחברתיותוהכלכליותשלהעסקתעובדיםזריםלביןהשפעותאלושלהעסקתפלסטיניםנובע בראשובראשונהמהעובדהשעובדיםזריםמתגורריםבישראל,וצורכיהםבתקופתהמגוריםמסופקיםעלידיהמשק הישראלי,ואילוהעובדיםהפלסטיניםבהיתרחוזריםלמשפחותיהםביהודהושומרוןבכליוםאובסופישבוע.עלכן הבאת מספר גדול של עובדים זרים דורשת אספקת שירותי דיור, בריאות7 ושיטור, שהפלסטינים צורכים בכלכלה הפלסטינית.הרחבתאזוריהמגוריםשלהעובדיםהזריםעלולהלהגביראתהמתחיםהחברתייםביןישראליםלזרים ובין אוכלוסיות זרים שונות. כנגד זאת העסקת פלסטינים כרוכה בהפעלה של מערך שערי כניסה מיהודה ושומרון למדינתישראל. מעסיקיעובדיםזריםמחויביםלספקלעובדיםמקומותמגוריםראוייםוביטוחבריאות,שחלקמעלותםמקוזזמןהשכר.צריכתשירותים 7 אלובישראל,גםאםבמימוןפרטי,מגבירהאתהביקושלשירותידיורובריאות. 120 פרקה':שוקהעבודה סיכום מגווןהשיקוליםלהעסקתעובדיםלא-ישראליםמצביעעלהצורךלעודדככלהאפשרתעסוקהשלישראליםתוךשימוש בטכנולוגיה שתגדיל את הפריון והשכר של העובדים הישראלים (תיבה ח2-'). העסקת עובדים ישראלים תצמצם את החשיפהשלהיצעהעבודהבישראללתנודותביטחוניותומדיניות,המשפיעותעלזמינותעובדיםפלסטינים,ותאפשר גמישות בהעסקתם. בהינתן החלטה להעסיק עובדים לא-ישראלים מומלץ לפעול לאורך זמן ליצירת תמהיל עובדים ממספרמשקים,תוךשילובהיתרונותשלעובדיםשונים:העובדיםהפלסטיניםזמיניםלתעסוקהארוכתטווחועונתית בישראל,אךזמינותםמוגבלתבמהלךמשבריםביטחונייםחמוריםכ"חרבותברזל".עלכןישחשיבותלהרחבהמסוימת של התעסוקה הזרה בענפים ספציפיים. אולם הבאת עובדים זרים מחו"ל לתעסוקה בישראל היא מהלך איטי יותר, המבוצעבהדרגה,ועשויותלהיותלוהשפעותשליליותארוכתטווח.ניתןלצמצםחלקיתהשפעותשליליותאלובאמצעות הבאתעובדיםעלפיהסכמיםבילטרליים,הסדריהעסקהכתאגידיכוחאדםואכיפהאפקטיבית. ביבליוגרפיה כהן-גולדנר,שרית2019()."השפעתהעובדיםהזריםעלתעסוקהושכרשלעובדיםישראלים"מכוןאהרוןניירמדיניות 2019.05 עידה,יורם2012()."עובדיםזריםבתחוםהבנייהבישראל–מעברמ"הסדרהכבילה"להעסקהבאמצעותתאגידיכוח אדם."הרבעוןלכלכלה.59:3-4 מ.מ.מ."ישראלבדו"חמחלקתהמדינההאמריקניתבנושאהמאבקבסחרבבני-אדםלשנת"200817(יוני).2009 אגף תכנון מדיניות ואסטרטגי, רשות האוכלוסין וההגירה (אוקטובר 2023). "עובדים זרים בישראל: עשור (וקצת) ליישוםההסכמיםהבילטרלייםלהבאתעובדיםזריםלישראל,בראיהמחקר" וועדתאקשטיין(ספטמבר2007)."דו"חהוועדהלעיצובמדיניותבנושאעובדיםלאישראלים". 121 בנקישראל,דיןוחשבון2023 3.הביקושלעבודה,המשרותהפנויותוהמועסקים בענפיהמשק קצבהגידולשלסךהביקושלעבודהבמגזרהעסקי(המשרותבתוספתהמשרותהפנויות)הואט במידהניכרתכברבסוף2022(איורה4-' ענפיהשירותיםבהיי-).טק,שצמיחתםהמואצתהניעה בתקופת ההתאוששות מהקורונה את התאוששות שוק העבודה בכללותו, נמנו בתקופה זו עם התורמיםלהאטתגידולושלהביקוש.קצבהצמיחהשלהתעסוקהבמגזרההיי-טקפחת,ושיעור המשרותהפנויותבוירדבשלהאטהכללית–גלובליתומקומית–בתחומיההיי טק.(ראופרקא'.)- איורה '- 4 אלפי הביקושלעובדיםבמגזרהעסקי אלפי משרות ממוצעע3חודשים , תויםמוכיעותיות , 2018 עד2023 משרות 600 3,500 500 3,000 400 2,500 300 2,000 200 1,500 100 1,000 0 500 01/2018 04/2018 07/2018 10/2018 01/2019 04/2019 07/2019 10/2019 01/2020 04/2020 07/2020 10/2020 01/2021 04/2021 07/2021 10/2021 01/2022 04/2022 07/2022 10/2022 01/2023 04/2023 07/2023 10/2023 המגזרהעסקי-ללאהייטק המגזרהעסקי הייטק- שירותים ) צירימי הייטק- ( תעשייה ) צירימי ( הביקושלעובדיםמוגדרכסכוםהמשרותבפועלוהמשרותהפויות . מגמתטרום- משברהקורוה ) יואר2017 עדפברואר2020 ( בקוהמקווקו . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . בתשעת החודשים הראשונים של 2023 התעסוקה בכלל המשק התרחבה בקצב מהיר (לוח עדפרוץהמלחמה ה2-'), גבוה מקצב התרחבותו של כוח העבודה. אמנם בשנת 2022 קצב ההתרחבות היה גבוה התרחבההתעסוקהבכלל אף יותר, אולם זאת בעיקר כתוצאה מהשלב במחזור העסקים, ומשום שהמשק היה השנה המשקבקצבמהיר,גבוה מקצבהתרחבותושלכוח בתעסוקה מלאה ובמיצוי של היצע העבודה. העובדה שתשומת העבודה התרחבה בקצב מתון העבודה. יותרמאשרמספרהמועסקיםמשקפתגםאתכניסתםשלעובדיםשהיקףתעסוקתםמצומצם יחסית,כלומרעלייהניכרתשלמספרהמועסקיםבמשרותחלקיות,לעומתעלייהמתונהיותר שלמספרהמועסקיםבמשרותמלאות. ענף הבינוי היה אחד הענפים שבהם התרחבה התעסוקה בקצב המהיר ביותר בשנת 2022, ובתשעתהחודשיםהראשוניםשל2023היאהמשיכהלהתרחבבקצבמהירמהממוצע.עםפרוץ המלחמההיהענףהבינויאחדהענפיםשפעילותונפגעהבאופןהחמורביותר.התעסוקההושפעה בעיקר מצד ההיצע, בשל האיסור על כניסת פועלים פלסטינים ועזיבתם של פועלים זרים את הארץ,אולםנוסףעלכךהוטלומגבלותעלפתיחתאתריהבנייה.כתוצאהמאלוהצטמצמהגם התעסוקהשלעובדיםישראליםבענף. 122 פרקה':שוקהעבודה לוחה2-' המועסקיםותשומתהעבודהלפיעפים1 המועסקים שיעורמסך אלפימועסקים שיעוריהשיוימהשההקודמת(%) המועסקים(%) 2019 2020 2021 2022 2023-I-III 2023-IV 2023-I-III כללהמשק 4,325 100 1.6 -1.3 1.1 5.8 3.7 2.1 המגזרהעסקי 2,739 63 1.4 -3.2 0.8 7.3 3.6 1.2 מגזרההייטק 436 10 7.3 3.8 7.4 11.6 4.8 -1.1 המגזרהעסקיללאהייטק 2,302 53 0.5 -4.3 -0.3 6.5 3.4 1.6 37 השירותיםהציבוריים 1,595 2.0 1.9 1.6 3.4 3.8 4.3 1 חקלאות,ייעורודיג 35 -1.1 -2.2 -12.2 3.7 3.2 15.1 תעשייה,כרייהוחציבה 404 9 -4.7 -6.3 4.1 1.8 0.5 4.5 אספקתחשמלומים 32 1 -4.8 9.9 2.9 -0.3 -5.0 11.0 ביוי 222 5 3.7 -4.2 -1.4 9.0 4.0 -0.7 מסחרסיטויוקמעוי 444 10 0.2 -1.6 -1.6 4.5 4.8 -2.0 שירותיתחבורה,אחסה,דוארובלדרות 191 4 0.6 -2.3 -5.7 11.9 12.6 5.1 4 שירותיאירוחואוכל 177 6.3 -19.5 -3.7 22.2 8.1 -3.8 מידעותקשורת 300 7 10.8 4.9 6.1 16.5 5.8 -5.4 שירותיםפיסיםושירותיביטוח 141 3 -1.4 -0.9 4.5 3.5 1.3 3.5 פעילויותבדל"ן 29 1 -0.2 2.9 -18.9 -0.8 -3.4 -18.1 שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכיים 344 8 3.3 1.2 5.4 6.3 1.9 1.1 שירותייהולותמיכה 160 4 6.8 -5.1 -5.0 5.6 3.5 4.8 10 מיהלמקומי,מיהלציבוריוביטחון 424 0.2 3.2 3.8 -0.9 0.1 2.0 13 חיוך 541 0.0 -0.7 2.2 2.9 5.4 9.7 שירותיבריאות,רווחהוסעד 499 12 3.6 4.7 -0.6 6.6 3.4 1.1 אמות,בידורופאי 79 2 7.4 -4.1 -6.7 8.6 -1.5 -1.8 שירותיםאחרים 116 3 11.8 -1.7 -4.2 5.3 11.5 9.6 משקיביתכמקומותתעסוקה 70 2 -11.0 7.2 17.6 -5.0 -2.5 -1.6 תשומתהעבודההשבועית שיעורמסך מיליוישעות שיעוריהשיוימהשההקודמת(%) התשומה(%) 2019 2020 2021 2022 2023-I-III 2023-IV 2023-I-III כללהמשק 154 100 0.3 -7.8 7.3 6.9 3.0 -4.3 המגזרהעסקי 102 67 0.4 -10.8 8.0 8.6 2.4 -4.8 מגזרההייטק 17 11 5.7 4.6 9.2 10.1 5.5 -3.4 המגזרהעסקיללאהייטק 85 55 -0.4 -13.2 7.8 8.3 1.8 -5.1 השירותיםהציבוריים 53 34 1.3 -2.0 6.5 2.6 2.9 4.5 1 חקלאות,ייעורודיג 1 -1.3 1.1 -14.8 2.8 3.9 6.1 תעשייה,כרייהוחציבה 16 10 -6.8 -9.0 6.3 2.5 0.1 3.8 אספקתחשמלומים 1 1 -6.1 8.1 6.5 -2.0 -4.6 18.4 ביוי 8 5 1.0 -9.7 3.3 9.7 1.0 -22.2 מסחרסיטויוקמעוי 16 11 -0.9 -11.4 5.8 6.3 4.0 -6.6 שירותיתחבורה,אחסה,דוארובלדרות 7 5 -1.1 -15.1 5.1 15.3 11.1 -9.2 4 שירותיאירוחואוכל 6 5.8 -42.1 17.8 38.3 8.1 -25.8 מידעותקשורת 12 8 10.5 6.0 7.0 16.7 6.2 -7.1 שירותיםפיסיםושירותיביטוח 5 3 -1.6 -0.8 7.0 2.3 1.6 8.2 פעילויותבדל"ן 1 1 -0.4 -9.7 -10.6 1.7 -0.2 -32.7 שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכיים 13 8 3.0 -4.8 11.4 6.6 0.9 -5.6 שירותייהולותמיכה 5 4 6.3 -18.6 3.7 10.4 1.0 -8.5 12 מיהלמקומי,מיהלציבוריוביטחון 19 -0.7 3.1 4.0 -0.5 0.3 4.0 9 חיוך 14 0.0 -6.8 8.5 3.0 3.5 5.2 שירותיבריאות,רווחהוסעד 15 10 2.4 -0.7 6.2 6.0 3.7 -0.1 אמות,בידורופאי 2 2 6.2 -30.5 21.2 18.8 -2.9 -22.3 שירותיםאחרים 3 2 10.3 -19.5 8.8 12.3 10.2 -7.2 משקיביתכמקומותתעסוקה 3 2 -8.8 11.9 25.9 -7.5 -4.2 -1.0 (1תויםמוכיעותיות,עבורישראליםבלבד.כללהמועסקים,כוללהעדריםזמית המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 123 בנקישראל,דיןוחשבון2023 4.האבטלה,היעדרויותמסיבותכלכליותוחל"ת שוקהעבודהההדוקהתבטאבתחילתשנת2023גםבשיעוראבטלהנמוך,שירדאלמתחתלרמתו השפעתהמלחמה הנמוכהלפנימשברהקורונה.שיעוריהאבטלההיונמוכיםיחסיתגםבקרבאוכלוסיותשבדרך התבטאה,ביןהיתר, בירידתהפעילות, כללמתקשותלהשתלבבשוקהעבודה,כגוןעובדיםמבוגריםובעליהשכלהנמוכה8–עדותנוספת ובעקבותיהירדהביקוש להידוקבשוקהעבודהולביקושהגבוהלעובדים. לעובדים,ושיעורגבוה בהמשך השנה התבטאה המלחמה, בין היתר, בירידה חדה של הפעילות במספר ענפים, מהםהוצאלחל"ת. ובעקבותיהירדהביקושלעובדים.כתוצאהמכךעלהשיעורהאבטלההרחבה.רובהנעדריםהללו הוצאולחופשהללאתשלום ואילוהאבטלהבהגדרתההרגילהלאעלתה.9, בתגובההחליטההממשלהעלמספרמסלוליפיצויחלופייםלעסקיםשניזוקובאופןעקיף10. מסלוליהפיצוימתחלקיםלשלושהסוגים:מסלולאדום,המיועדלעסקיםביישוביספר,מסלולים ירוקים,המיועדיםלעסקיםביישוביםשאינםיישוביספר,אךכלוליםברשימתהיישוביםהזכאים, ומסלולהוצאהמזכה,ליתרהעסקים,בתנאישעמדובתנאיםהקבועיםבחוקובתקנות,בהםגובה המחזורהשנתי(בין12אלףל400-מיליוןש"ח)וירידהמשמעותיתשלהמחזור. במסלול ההוצאה המזכה ("מענקי ההמשכיות העסקית") הפיצויים לעסקים קשורים רק באופןעקיףלשימורעובדים,וניתניםרקלחלקמהעסקים11.בכךהואמהווהתמריץחלשבלבד להמשך העסקת העובדים. במסלולים האחרים (המסלול האדום והמסלולים הירוקים) הפיצוי ניתןלעסקיםהממוקמיםבאזוריםשנפגעומהמלחמה,בחלקםקייםעדייןסיכוןביטחוני,ולכן יכולתםלשמורעלמצבתהעובדיםנמוכה. במקביל למסלולי הפיצוי לעסקים הוחלט על הקלה בתנאי הזכאות לקבלת דמי אבטלה בתקופתחל"ת.תקופתהחל"תהמינימליתהמאפשרתקבלתדמיאבטלהקוצרהמ30-יוםל14- ימים,תקופתהאכשרהקוצרה6(חודשיעבודהמתוך18החודשיםהאחרוניםבמקום12חודשי עבודהלפניכן),ודמיהאבטלהישולמומהיוםהראשוןלחל"ת,גםאםישלעובדימיחופשהצבורים. יצויןכיעלפיתנאיהזכאותאסורלנמצאבחל"תלעבוד,גםבאופןחלקי.משמעשהחל"תמחייב ניתוקזמנימוחלטשלהזיקהביןהעובדלמעביד. השילובשלמתווההחל"תבמתכונתוהנוכחיתעםמסלוליהפיצוייםלמעסיקיםיוצרתמריץ, הןלעובדיםוהןלמעסיקים,להוציאאתהעובדיםשאינםנדרשיםלחל"ת.ואכן,שיעורהעובדים 8 כך,למשל,שיעורהאבטלהשלבני74–67ירדל2%-בממוצע,בהשוואהלכ3%-בממוצעבחמשהשניםשלפנימשבר הקורונה. 9 אףשאיןלנומידעמדויקעלהשאלהאםהנעדריםמעבודתםממשיכיםלקבלשכר,ההנחההסבירההיאשמרבית הנעדריםמסיבותכלכליותהוצאולחופשהללאתשלום.הנחהזומקבלתחיזוקגםמנתוניםשלשירותהתעסוקה לגבי נרשמים חדשים וגם מהפער שבין מספר השכירים על פי סקרי כוח האדם לבין מספר משרות השכיר (נתון המבוסס על נתונים מנהליים המשקפים את דיווחי המעסיקים לביטוח הלאומי לגבי תשלומי שכר), שהוא קרוב למספרהנעדריםמסיבותכלכליות. 10 הפסדאומניעתרווחכתוצאהמנזקיהמלחמה,כגוןאייכולתלהשתמשבנכסיהעסקבשלהוראותכוחותהביטחון אוהיעדרותעובדיםאובעליםמהעסקבשלהוראותכוחותהביטחון. 11 עסקים עם מחזור שנתי של 12 אלף ש"ח עד 107 אלף ש"ח זכאים לסכום פיצויים קבוע, הגדל בהתאם למחזור השנתישלהעסק.עסקיםעםמחזורשנתישל107אלףש"חעד300אלףש"חזכאיםלסכוםפיצוייםקבוע,הגדל בהתאםלמחזורהשנתישלהעסק,המוכפלבמקדםשגדלבהתאםלשיעורהירידהבמחזורים.רקהפיצוילעסקים עםמחזורבין300אלףש"חל400-מיליוןש"חכוללרכיבהקשורלהוצאותהשכר,אךהואאינומבחיןביןעובדים שהיו נדרשים ממילא לעסק כדי לשרת את המחזור הקיים, לבין "עובדים עודפים", ששומרו בעסק ושולם להם שכר,במקוםלהוציאםלחל"ת. 124 פרקה':שוקהעבודה שהוצאולחל"תעלהבמידהניכרתעםפרסוםמתוויהחל"תוהפיצוילעסקים12.כנגדזאת,הניסיון שנצבר בתקופת הקורונה מלמד שגם ביחס למנגנונים המאפשרים חל"ת חלקי וגמיש ("המודל הגרמני")מנגנוןהחל"תהישראליאינומעכבאתהתאוששותשוקהעבודהעםתוםהמשבר.(ראו דיוןמורחבבפרקה'בתוךדוחבנקישראללשנת2020.). א.מאפייניהנעדריםממקוםעבודתם לוחה3-'מציגאתשיעורההיעדרויותושיעורהעובדיםשהפחיתואתשעותעבודתםעלפיענפי המשקועלפימשלחיהיד.ניתןלראותשהפגיעהבתעסוקההייתהמקיפה–בכללהענפיםומשלחי היד.עםזאתישנםענפיםשנפגעוהןמצדהביקוש(סיבותכלכליות)והןמצדההיצע(סיבותאחרות ומילואים)–למשלענףהאירוחוהאוכלוענףהבינוי–ולעומתםענפיםשבהםהפגיעההעיקרית הייתהמצדההיצע,כענפיההיי-טק,שבהםשיעורמשרתיהמילואיםגבוה,אךשיעורהנעדרים מסיבותכלכליותומסיבותאחרותנמוך. בחנו את המאפיינים של הנעדרים מעבודה ושל העובדים שהפחיתו את שעות עבודתם לפי הסיבותלהיעדרות(כלכליות,מילואיםאואחרות)ולפימגווןמאפייניםשלהפרטים,בנפרדעבור נשים ועבור גברים. בין היתר בחנו את השפעתו של המצב המשפחתי (קיום בן/בת זוג, סטטוס התעסוקה שלו ואם יש ילדים קטנים במשק הבית), הגיל, משלח היד, ענף התעסוקה ומקום המגורים.כצפוימצאנוכילמגוריםבאזוריםהמפוניםבדרוםובצפוןהייתההשפעהמובהקתשל הגדלתהסיכוילהיעדרות,מכלהסיבות. המצבהמשפחתיהשפיעבעיקרעלההיעדרותוהפחתת שעותהעבודהשלנשים,ופחותעלאלושלהגברים,אבלהוריםיחידנים– גבריםונשים–נעדרו והפחיתו את שעות עבודתם יותר מאשר אחרים. הגיל השפיע בעיקר על ההיעדרות של גברים מסיבתמילואים.כצפוי,השכלהגבוההומשלחיידשאינםמחייביםנוכחותפיזיתבמקוםהעבודה הפחיתואתהסיכוילהיעדרות,וכךגםהיכולתלעבודמהבית.קבוצתהעצמאייםבלטהבמיוחד בשיעורי ההיעדרות בתחילת המלחמה, במיוחד מ"סיבות כלכליות", המשקפות ירידה בביקוש שללקוחותהעסקלמוצריוושירותיו(איורה).5-' היקףגיוסהמילואיםבעקבותהמלחמההיהנרחב,והואהשפיעמשמעותיתעלשוקהעבודה, ההיעדרותמעבודהבגלל הן במישרין והן בעקיפין.להבדיל מהיעדרויות מסיבות אחרות ומסיבות כלכליות, שהיקפן גיוסלמילואיםהייתה נרחבתוממושכת. הצטמצם משמעותית החל מנובמבר, ההיעדרויות בגין מילואים נשארו בהיקף נרחב לאורךכל הרבעון הרביעי של 2023, ואף נמשכו בחודשים הראשונים של 2024 (לוח ה3-'). חלק הארי של המגויסיםלמילואיםהםצעירים,בתחילתדרכםבשוקהעבודה,וייתכןכילהיעדרותםהממושכת מעבודהיהיוהשלכותגםעלתעסוקתםבטווחהבינוני.זאתועוד,משךהזמןהארוךשלהיעדרות העובדיםמטילנטלמשמעותיגםעלמעסיקיהם,בשלהצורךלמצואלהםמחליפיםמתאימים. במקריםרביםהחלופההיאעובדיםאחריםבעסק,המועסקיםבשעותנוספות,מהשעלוללהגדיל גםאתעלויותהשכר. היעדרותעובדיםבגיןמילואיםהייתהמשמעותיתבמיוחדבמגזרההיי-טק(כ7%-מהעובדים במגזר)ובשירותיהאירוחוהאוכל(כ7.5%-מהעובדיםבממוצעעלפניהרבעון).עלאףגילםהצעיר יחסית של משרתי המילואים, ההיעדרות הייתה בולטת בקרב בעלי משלח יד אקדמי, ושיעור האקדמאיםבקרבהמגויסיםהיהגבוהמעטמשיעורםבאוכלוסייההכללית44%(לעומת42%). כןבולטתההיעדרותשלמגויסיםמקרבאנשימכירותושירותים,המשקפתככלהנראההיעדרות 12 על פי נתוני שירות התעסוקה מספר הנרשמים החדשים לקבלת דמי אבטלה עלה משמעותית לאחר פרסום המתווה. לפני פרסום המתווה, בשבועות שהחלו ב15- וב22- לאוקטובר, נרשמו בשירות התעסוקה כ9- אלפים וכ16- אלף דורשי עבודה מסיבת חל"ת, בהתאמה. בשבועות שלאחר פרסום מתווה ההקלות לחל"ת (החל מה29- לאוקטובר),נרשמובשירותהתעסוקהכ32-אלף,כ27-אלףוכ אלףדורשיעבודהבסיבתחל"ת,בהתאמה.20- 125 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוחה3-' פגיעהבתעסוקהבתקופתמלחמתחרבותברזלבעפיםובמשלחיידבחרים1(%) אוקטובר2023 ממוצעובמבר-דצמבר20232 שיעורהעובדים שיעורהעדרים שיעורהעובדיםפחות שיעורהעדרים פחות בגללמילואיםאו מסיבות מסיבות מסיבות מסיבות בגללמילואים מסיבות בגללמילואים סיבותכלכליות כלכליות "אחרות" כלכליות כלכליות "אחרות" בכללהמשק 6.7 3.6 8.2 5.7 6.1 4.3 3.9 3.3 בעפים3 4.1 5.5 3.8 5.8 3.0 4.8 1.8 תעשייה 5.2 ביוי 14.9 5.5 16.5 8.9 5.6 11.5 4.3 6.5 מסחרסיטויוקמעוי 5.9 1.3 9.1 7.4 6.0 4.6 3.0 3.8 שירותיתחבורה,אחסה,דוארובלדרות 12.3 - 13.4 7.7 8.4 6.4 3.2 7.5 שירותיאירוחואוכל 12.9 7.2 17.6 5.9 11.7 16.3 7.9 2.7 7.2 - 2.9 4.7 1.0 7.4 1.3 מידעותקשורת 3.2 שירותיםפיסייםושירותיביטוח - 5.9 5.7 - 7.4 - 1.8 - שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכיים 7.4 3.4 5.8 7.4 6.7 6.0 5.5 5.4 שירותייהולותמיכה 6.2 5.4 9.2 7.3 0.0 5.1 10.4 6.7 7.1 1.4 2.7 4.8 0.7 7.2 0.7 עפיההיי-טק 1.7 מיהלמקומי,מיהלציבוריוביטחון - 2.9 2.8 - 3.3 - 2.3 - חיוך 6.8 1.7 12.8 9.0 9.2 2.6 1.5 2.9 שירותיבריאות,רווחהוסעד 4.8 1.5 5.4 4.1 4.7 1.6 1.3 1.8 אמות,בידורופאי 17.5 - 11.5 - - 12.0 - - שירותיםאחרים 11.1 - 12.0 10.2 11.4 7.9 - 7.7 במשלחייד4 מהלים 4.0 3.1 6.2 3.6 5.0 3.3 3.5 2.4 בעלימשלח-ידאקדמי 3.8 4.3 5.5 5.6 6.7 2.2 4.3 2.7 3.1 7.1 4.7 5.9 4.6 4.0 3.5 הדסאיםוטכאים 6.3 פקידיםכלליים 6.3 3.1 6.9 5.4 5.9 4.1 - 2.0 עובדימכירותושירותים 8.9 3.5 12.7 6.8 7.4 6.0 4.2 3.6 עובדיםמקצועייםבתעשייה 11.1 3.8 12.7 8.4 5.8 7.0 3.9 5.2 עובדיםבלתימקצועיים 12.1 - 10.1 5.8 4.7 3.6 - 1.5 1 שיעורה.עדריםאוהעובדיםפחות,מתוךכללהמועסקיםבעףאומשלחהיד.האוכלוסייהשכלולהביתוחהיאמועסקיםבגילי18עד64שאיםחייליםסדירים. -"' מצייןמיעוטתצפיות." 2.בחודשיםובמבר-אוקטוברהיעדרותועבודהמופחתתבשלסיבות"אחרות"הפכהזיחה. 3 ע.פיהחקלאותA)(,הכרייהוהחציבהB)(,אספקתהחשמלוהמיםD-E) הפעילויותב(,דל"ןL)(,משקיהביתכמקומותתעסוקהT) והארגו(יםוהגופיםהחוץ-מדיתייםU) הושמטומןה(יתוח עקבמיעוטתצפיות. 4 העובדיםהמקצועייםבחקלאותהושמטומןה יתוחעקבמיעוטתצפיות.. מקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. שלמשוחררי-צבא(סדיר)צעירים,המועסקיםבעבודותזמניותובשכרנמוך.שלאכמוההיעדרות מסיבות כלכליות, שיעור העצמאיים שנעדרו מעבודתם בגין מילואים היה נמוך יחסית. נראה שממצאזהמשקףאתהמאפייניםהאחריםשלהמגויסים,ובעיקראתגילםהצעיר,שכןבקרב בניגילםשיעורהעצמאייםהואנמוך(איורה6-'). 126 פרקה':שוקהעבודה איורה '- 5 שיעורהעובדיםפחותוהעדריםמעבודהמסיבותהקשורותבמלחמהלפימאפיייםשוים אוקטובר2023 , כאחוזמסךהמועסקים % עובדיםפחותמסיבתמילואיםומסיבות " אחרות " 50 עובדיםפחותמסיבותכלכליות עדריםמסיבות "אחרות " עדריםמסיבתמילואים 40 עדריםמסיבותכלכליות 30 20 10 0 כללהאוכלוסייה אמהות ערביות חרדיות אבות ערבים חרדים 18-24 25-29 35-44 45-54 55-59 60-64 השכלהבסיסית תוארראשון עצמאים בגרותאודיפלומה "סה "סה כגברים * שיםכ * יאושלישיתוארש שים גברים קבוצותגיל השכלה ) תעודהאחרוה ( הערכים שעלגביהצירהאכימייצגיםאתאחוזהעדריםאוהעובדיםפחותמתוךסךהמועסקיםשכללים באותומאפיין . האוכלוסייהשכלולהביתוחהיאמועסקיםבגילי18 עד64 שאיםחייליםסדירים . * האבותוהאמהותמתייחסיםלהוריםלילדיםצעירים , עדגיל9. המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . לרובהמגויסיםהמנהליםמשקביתעצמאי13ישבנות(למיעוטםבני)זוג,וברובהמקריםאלו עובדות(ים).ברובמשקיהביתישילדיםעדגיל17,ובחלקמשמעותימהםילדיםצעירים,עדגיל 9,הזקוקיםלהשגחתמבוגר.לכן,בהשוואהלבנותזוגשלעובדיםאחרים,חלקגדוליותרמבנות הזוגשלהמגויסיםנעדרומעבודתןאוהפחיתואתשעותהעבודהשלהן.זהואחדהביטוייםלקושי הייחודיששירותהמילואיםבמלחמההשיתעלמשקיהביתשלמגויסיהמילואים. 13 הניתוח להלן מתבסס על נתונים מסקרי כוח אדם, המתייחסים להיעדרות מעבודה בגין מילואים. אין בידינו נתונים לגבי מגויסים שאינם עובדים או מגויסים עובדים שלא נעדרו מעבודתם, למעט מספר קטן של עובדים שדיווחוכיהפחיתואתשעותעבודתםבשלמילואים.להערכתנוקבוצתהמגויסיםשאינםעובדיםאושלאנעדרו מעבודתםמהווהלאיותרמרבעמכללהמגויסיםוסבירלהניחשהיאשונהבמאפייניהמקבוצתהמגויסיםשנעדרו מעבודתם.(עלפיפרסוםשלהכלכלןהראשיבמשרדהאוצר,שיעורמשרתיהמילואיםשאינםעובדיםהואכ10%-; אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר: "מיקוד: מאפייני הנעדרים מעבודתם כתוצאה משירות מילואים בחודש דצמבר 2023") כמו כן, במלחמת "חרבות ברזל" גויסו למילואים נשים רבות, אולם מיעוט התצפיות של נשים הנעדרות מעבודה בגין מילואים לא איפשר לכלול אותן בניתוח. על כן הניתוח מתייחס למגויסים גברים בלבד. קבוצהקטנהשלמשיביםבסקרכוחהאדםדיווחוכיהפחיתואתשעותהעבודהבגללמילואים,אךמיעוטהתצ ־ פיותלאאפשרניתוחשלמאפייניהם.ניתוחהמאפייניםשלמשקיהביתובנות(אובני)הזוגשלהמגויסיםמתייחס למגויסיםהמנהליםמשקביתעצמאי(כלומרמתעלםממישאינוראשמשקהביתאובןזוגו). 127 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איורה6-' מאפיייהגבריםשעדרומעבודתםבשלמילואיםאומסיבותכלכליות ממוצעאוקטובר-דצמבר2023,בהשוואהלכללהמועסקים ב. % פגיעהבתעסוקהשלבתהזוג1 % א. התפלגותהגילים 50 100 בתהזוגעדרהזמיתמעבודתה 14 בתהזוגעבדהפחותמכרגיל 40 40 80 43 18-24 10 24 25-29 30 60 21 13 30-34 27 25 20 40 9 35-44 32 10 29 11 10 20 18 45-64 10 14 11 12 12 9 0 0 כללהמועסקים עדריםבשלמילואים עדריםמסיבות כללהמועסקים עדריםבשל עדריםמסיבות כלכליות מילואים כלכליות % ג. התפלגותההשכלה % ד. שיעורהעצמאיים 100 40 6 13 16 17 80 30 השכלהבסיסית 26 31 60 בגרותאודיפלומה 44 20 תוארראשון 37 40 45 תוארשיאושלישי 10 20 34 22 11 0 0 כללהמועסקים עדריםבשלמילואים עדריםמסיבות כללהמועסקים עדריםבשל עדריםמסיבות כלכליות מילואים כלכליות האוכלוסייההיאגבריםיהודיםלא-חרדיםבגילי18-64שאי םחייליםסדירים. 1.מתוךאבותלילדיםעדגיל שישלהםבת/בןזוגמועסק/ת.17 המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 128 פרקה':שוקהעבודה תיבהה2-':ההשפעותקצרותהטווחשלמלחמתחרבותברזלעלתעסוקת האוכלוסייההערביתבישראל מלחמת "חרבות ברזל" הביאה לירידה בתעסוקה ולהיעדרות מרובה של עובדים ממקומות העבודה. היו לכך סיבות מגוונות:צמצוםמקומותעבודה,חששמהאיוםהביטחוני,טיפולבילדיםכאשרמערכתהחינוךסגורהושירותמילואים. השפעהנוספתשלהמלחמההיאירידהבתחושתהביטחוןהאישיוהתגברותשלתחושותהחששוהניכורביןאזרחיישראל היהודיםלערבים(גבע,2024).חלקניכרמהיהודיםדיווחו,בשאלון,עלהימנעות"מנוכחותבמקומותשישבהםמפגש עםערבים",ואףעלהחרמהשלעסקיםערביים(נאסרואחרים,2023).במקביל,בחברההערבית,כמחציתמהמועסקים בסביבתעבודהמעורבתעםיהודיםציינושהרגשתהביטחוןשלהםבמקוםהעבודהפחותהמאשרלפניהמלחמה(מיעארי וברק,2023).השפעהזועלולהלהביאלהפחתתהאינטראקציהביןקבוצותהאוכלוסייההשונות,שתתבטאבהימנעות של עובדים ערבים מעבודה במקומות משותפים עם יהודים, בסירוב של לקוחות יהודים לצרוך שירותים ומוצרים בעסקים ערביים ובהעדפה של מעסיקים להפחית את העבודה של ערבים במשרות הכוללות אינטראקציה גבוהה עם לקוחותיהודים.בתקופתהאינתיפאדההשנייה2005–2000()מצאו(2012)al.etMiaariשסיכוייההיפרדותשלעובדים ערביםממעסיקיםיהודיםעלובכ2.2-נקודותאחוזיותרמאשרסיכוייהםשלעובדיםיהודים;לעומתזאתבאירועים הביטחונייםבשנים2006ועד2018לאנמצאהבדלכזה(זוסמןוצבי,2023). גורם נוסף לפגיעה ייחודית בתעסוקה של ערבים החל מפרוץ המלחמה הוא הייצוג הגבוה של גברים ערבים בענף הבניין22%(מהמועסקיםהערביםלעומת6%מהמועסקיםהיהודיםבשנת2022).ענףזהסבלמשיבושיםמשמעותיים בפעילותוברביעהאחרוןשלהשנה,כוללסגירהוהשבתהשלאתרים,הןבגללמניעתכניסהשלעובדיםפלסטינים,שהם כ30%מהמועסקיםבענף1,לישראל,והןמשוםשמספררשויותמקומיותמנעובאופןמוחלטפתיחהשלאתריבנייה2. כיווןשעובדיםפלסטיניםוישראליםהם,במידהמסוימת,גורמיייצורמשלימיםבענףהבנייה,עקבשוניבהתמחויות, הדברפגעבטווחהקצרגםבתעסוקתהישראלים.גורםנוסףלפגיעהבתעסוקתערביםהואההיקףהגבוהשלעובדים ערביםהמועסקיםבעבודותזמניות,שאותןניתןלהפסיקבקלותיחסיתבעתותמשבר3. ביקשנו לבדוק אם הייתה פגיעה עודפת בתעסוקת האוכלוסייה הערבית, ואם כן – להצביע על גורמיה. לשם כך הגדרנו"שיעורתעסוקהאפקטיבי",הכוללאתהמועסקיםשעבדובפועלוהנעדריםמסיבותרגילותאומילואים5,4,כמדד המאפשר לבחון את השינויים קצרי הטווח בשוק העבודה בזמןהמלחמה. (מכאן ואילך, כל ההתייחסויות לתעסוקה במסמך יהיו לפי מדד זה.) באיור 1 ניתן לראות ששיעור התעסוקה ירד משמעותית בחודש אוקטובר בשתי קבוצות האוכלוסייה,אךבמיוחדאצלהגבריםהערבים.התעסוקהבקרבםצנחהבכ16-נקודותאחוזביחסלממוצעינוארעד ספטמבר2023,לעומתירידהמקבילהשל8נקודותאחוזאצלהגבריםהיהודים.לאחרמכן,בחודשיםנובמברודצמבר 2023,ניכרההתאוששותנאהבתעסוקתהגבריםהערבים;פערהתעסוקהביןערביםליהודיםהצטמצם,אךנותרגבוה ב2-נקודותאחוזביחסלפערלפניהמלחמה. להרחבהראותיבהה1-בנושאעובדיםלא-ישראליםבפרקזה. 1 מכתבו של שר השיכון לשר הפנים בנושא "הסרת מגבלות על עבודות קבלנים בתקופת מלחמת 'חרבות ברזל' 17.10.2023. מכתבו של שר 2 הפניםלראשיהרשויותמה18.10.2023-שםהצהירשלרשויותאיןסמכותמשפטיתלסגוראתאתריהבניה. 3 לפי"הסקרהחברתי2016–תנאיעבודהוהתארגנויותעובדים:"54%מהעובדיםהערביםדיווחועלהעסקהללאחוזהבכתב,לעומת22% מהיהודיםו9%-מהשכיריםהערביםהועסקובעבודותיומיותלעומת2%בלבדמהשכיריםהיהודים. 4 שיעור התעסוקה הרשמי של הלמ"ס אינו מתאים לניתוח מסוג זה, כי הוא כולל גם עובדים שנעדרו זמנית ממקום עבודתם. להרחבה ראו תיבתהגדרותבגוףפרקזה. הבחירהלאלגרועאתהמשרתיםבמילואיםמשיעורתעסוקהזהנובעתמהרצוןלהשוותאתשיעוריהפגיעהבתעסוקהביןיהודיםלערבים, 5 ככל הניתן, לפי אותם קריטריונים – בחירת העובד/המעסיק לא להגיע לעבודה או השבתה של מקום העבודה. הגיוס למילואים אינו נפוץ בחברההערבית,שרובהפטורהמשירותצבאי,ואינומהווהבחירהשלהעובדאושלהמעסיק. 129 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור1 שיעורתעסוקהאפקטיבי ) ללאעדריםמעבודהמסיבותכלכליותוסיבות " אחרות ,"( לפימגדרוקבוצתאוכלוסייה ) גילים15 ומעלה , הקוהמקוקוהואממוצעיואר- ספטמבר2023 ( שים גברים ערביות יהודיות הפרש ערבי יהודי הפרש 80 80 שיעור שיעור 70 70 60 60 50 50 תעסוקה תעסוקה 40 40 30 30 14 10 7 20 20 5 24 25 26 25 10 10 אפקטיבי אפקטיבי 0 0 פברואר מרץ אפריל מאי יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר דצמבר פברואר מרץ אפריל מאי יולי אוגוסט ספטמבר אוקטובר דצמבר ובמבר ובמבר וארי וארי ייו ייו 2023 2023 המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . בקרב הנשים הערביות ירדה התעסוקה באוקטובר בשיעור דומה לירידתה בקרב הנשים היהודיות 10( נקודות אחוז), כך שהפער בין הקבוצות נותר דומה לפער בתחילת השנה. סיבה משותפת להיעדרות נשים יהודיות וערביות הייתההשבתתהלימודיםבמערכתהחינוךבאוקטוברמיידעםפרוץהמלחמה,עדששבהבהדרגהלפעילות.עםזאתיש לזכורשנשיםיהודיותנעדרומהעבודהבתקופהזוגםעקביציאתבניזוגןלמילואים,ולפיכךייתכןשבהעדרסיבהכזאת אצלהנשיםהערביותהיינומצפיםשירידתהתעסוקהבקרבןתהיהדווקאנמוכהמירידתהבקרבהנשיםהיהודיות6. העדרירידהעודפתבתעסוקתנשיםערביותאינומוסברבייצוגגבוהשלהןבענפיהשירותיםהציבורייםשנפגעופחות במלחמה7.מעידהעלכךהעובדהששיעורהתעסוקההאפקטיבישלהנשיםהערביותבענפיםשאינםשירותיםציבוריים ירדמ19%-ל12%-,ירידהדומהבנקודותאחוז,לירידתואצלהנשיםיהודיות,ששיעורתעסוקתןבשירותיםאלופחת מ36%-ל30%-.בחודשיםנובמברודצמבר2023התאוששהתעסוקתהנשיםהיהודיותוהערביותבמידותדומות,ועמדה בסוףהשנהעל3–2נקודותאחוזמתחתלרמתהטרםהמלחמה.לנוכחהעדרשונימשמעותיביןנשיםערביותליהודיות בירידתהתעסוקהנתמקדבהבדליםביןגבריםערביםליהודים. מלוח1עולהכיבחודשאוקטוברהירידההעודפתבתעסוקתגבריםערביםנצפתהכמעטבכלפילוחיהאוכלוסייה, ומספרםשלהמועסקיםירדבכ27%- לעומתכ11%-,אצלהגבריםהיהודים.כןניתןללמודמהלוחכיבחודשיםנובמבר ודצמבר ניכרה מגמה ברורה של שיבה לתעסוקה. ההתאוששות הקיפה את מרבית הענפים, ומספרם של המועסקים הערביםבסוףהשנההיהנמוךב5%-בלבדמאשרבחודשיםשלפניהמלחמה,לעומתכ בקרבהגבריםהיהודים.2%- ירידהמשמעותיתבמיוחדבתעסוקתגבריםערביםעםפרוץהמלחמהנרשמהבענףהבנייהובמשלחהידבינוי41%( ו36%-,בהתאמה).עםזאת,תעסוקתעובדיהבנייההערביםהתאוששהעדסוףהשנה,ורמתהבדצמברדמתהלזושל ינוארעדספטמבר,טרםהמלחמה.ממצאזהמעניין,שכןהענףעדיין(בדצמבר)אופייןבתת-פעילותמשמעותית,בשל מחסורניכרבעובדיםפלסטינים;כךעולהמירידהשל14%בתעסוקתהיהודיםבענףלעומת מספרםלפניהמלחמה. 6 בקרבהמועסקיםניתןלזהותבנתוניםעובדיםשנעדרועקבמילואים;לעומתזאתקשהלנכותמהחישובנשים/גבריםשנעדרומהעבודהעקב מילואיםשלבניזוגם/בנותזוגם. בענפיהשירותיםהציבורייםכללנואתענפיהחשמלוהמיםE+D(),המנהלהמקומי,הציבוריוהביטחוןO(),החינוךP()ושירותיהבריאות, 7 הרווחהוהסעד.)Q( 130 פרקה':שוקהעבודה מגמהזויכולהאולילהעידשמתפתחתתחליפיותמסוימתביןחלקמהעובדיםהערביםהישראליםלעובדיםהפלסטינים. התאוששותבולטתנרשמהגםבקרבערביםבעלימשלחידבלתימקצועי,אךבקרבאלונותרפערהתעסוקההמשמעותי ביותרבהשוואהלתקופהשלפניהמלחמה28%(). לוח1-שיעורהשיויבמספרהמועסקיםלפימאפיייםבחרים גבריםערביםויהודים,גילים ומעלה,אחוזים.15 משקלבתעסוקהבשת2022 שיעורהשיויבתעסוקהביחסלחודשיםיואר–ספטמבר2023 אוקטובר ובמבר דצמבר קבוצתאוכלוסייה ערבי יהודי ערבי יהודי ערבי יהודי ערבי יהודי סךהכלעובדים 100 100 -27 -11 -12 -4 -5 -2 עפיהקרבה1 45 44 -26 -14 -13 -3 -6 -1 עפיהכלכלה עףהביוי 22 6 -41 -23 -15 -20 2 -14 יתרהעפים 34 50 -18 -6 -8 -3 -8 -3 אקדמי/גבוה 24 54 -3 -8 -10 -3 -4 -3 פקידיםועובדימכירות 17 18 -32 -17 -13 -12 -9 -6 מקצועיבתעשייה,תחבורה משלחיד2 13 -28 -9 -9 6 -1 6 וחקלאות 27 ביוי 20 5 -36 -29 -9 -24 2 -17 בלתימקצועי 6 4 -60 -16 -26 -6 -28 -5 השכלהעלתיכוית 29 61 -18 -9 -17 -4 -2 -3 השכלה השכלה-תיכויתומטה 71 39 -30 -14 -10 -4 -6 -1 15-34 44 33 -33 -11 -10 -6 -4 -2 קבוצתגיל 35-50 33 34 -24 -13 -13 -8 -7 -7 50ומעלה 23 33 -20 -8 -14 1 -5 2 צפון 59 10 -19 -8 -14 1 -7 -1 חיפה,מרכזות"א 31 64 -40 -8 -10 -3 -6 -3 מחוזמגורים3 דרום 10 15 -31 -27 -7 -15 6 -5 יישובערבי 41 - -26 - -9 - -5 - יישובתעסוקה4 יישוביהודי 24 54 -35 -13 -18 -6 -4 -4 יישובמעורב 15 26 -3 -1 4 4 16 4 ללאמזרחירושלים. 1מבוססעלהסיווגהאחידשלעפיהכלכלה2011שלהלמ"ס.כולל:שירותיתחבורה,אחסהדוארובלדרותH)(;שרותיאירוחואוכלI) תיקוןכלירכבמ(;ועייםואופועיםG) מסחרסיטו(;י וקמעוי;שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכיםM) חי(;וךP) אמ(;ות,בידורופאיR)(;שירותיםאחריםS)(;משקיביתכמעסיקים.(T) 2מבוססעלהסיווגהאחידשלמשלחהיד2011שלהלמ"ס.קטגוריותהקיבוץהן:משלחידאקדמי/גבוה)ספרות1-3(,פקידיםועובדימכירות4-5)(,עובדיםמקצועייםבתעשייה,תחבורהוחקלאות 6-8),לאכולל71" והמועסקיםבע"ףהביין(,עובדיםבלתימקצועיים9) משלחידבי(וי71")",ועובדיםמקצועיים7-8" שמועסקיםבע"ףהביין(.שאריתהמשקלבתעסוקהמייצגתמועסקיםעם משלחידחסר; 3מחוזותירושליםואיו"שמשלימיםאצלהגבריםהיהודיםאתהמשקלותל ;קטגוריהזולאקיימתאצלהערבים,שכןערביימזרחירושליםלאכלוליםבאמידה.100%- 4 יישובלאידועמשליםאתהמשקולותל100%- ביישוביםאלהישייצוגיתרלעובדיםבע,פיהבייהובעפיהתחבורה)בפרטהגים.( המקור:סקרכוחאדםועיבודיבקישראל. במטרהלנתחבאופןמעמיקאתירידתהתעסוקהשלגבריםערביםבחודשאוקטוברואתההתאוששותהמהירהעד סוףהשנה,נאמדהסיכויהעודףשלערביםלהיעדרמהעבודהמסיבותכלכליותו"אחרות"בהתחשבבהבדליםבמאפייני הפרט8. אנו מתמקדים במשתנה ההיעדרות, ולא במשתני התעסוקה והאבטלה, כדי לנתח את הגורמים הייחודיים לתקופתהמלחמה;זאתלהבדילמגורמיםארוכיטווחלפערהתעסוקהביןיהודיםלערבים,ששררגםלפניהמלחמה, ובהינתןשלאחלשינוימשמעותיבפערהאבטלהביןיהודיםלערבים9.מאיור2.א'עולהשהפערבשיעורההיעדרותמכוח העבודהביןגבריםיהודיםלערביםבחודשאוקטוברעמדעל13%,ולאחרהתחשבותבמאפייניהעובדיםהואמצטמצם לכ10%-.איור2.ב'משליםאתהתמונה,ועולהממנושהמאפייניםהנצפים–הגיל,המחוזהגיאוגרפי,ההשכלה,הענף 8 נעדריםאלואינםנחשביםלמועסקיםבחישוב"שיעורהתעסוקההאפקטיבי." 93%מהירידההעודפתבתעסוקהשלערביםבהשוואהליהודיםמוסבריםעלידיעלייהבהיעדרויות. 9 131 בנקישראל,דיןוחשבון2023 הכלכליומשלחהיד–מסביריםפחותמרבעמפערההיעדרותביןערביםליהודיםבאוקטובר10.עםהתאוששותהתעסוקה בחודשיםנובמברודצמבר2023הפערבשיעורהנעדריםביןהערביםליהודיםהצטמצםמשמעותית.בסוףהשנההוא עמדעלכ2%-בלבד,וכולומוסברבמאפייניםהנצפים(איור2.ב').אלוהםבעיקרמאפייניםהקשוריםלהתפלגותהענפית שלתעסוקתהערביםולפריסתםהגאוגרפית,שהיאמוטתיישוביהצפון.אומדניםדומיםלפעריההיעדרותוהתעסוקה לאחרפרוץהמלחמהנמצאוגםבאמידותהפרשההפרשים11. איור 2א' איור 2ב' שיעור העדרים מעבודה-מסיבות כלכליות ואחרות פירוק התרומות לפערי יהודי ם, ערבים וגובה הפער ההיעדרות מעבודה בין גברים ערבים ויהודים ) אחוזים ( 22.5 ערבי אוקטובר משתיםצפים לאמוסבר 9.3 יהודי 13.2 פער 13.2 10.1 פערלאחרבקרהעלמאפיייפרט 10.1 9.6 ערבי 4.3 יהודי ובמבר 2023 5.3 פער 5.3 2.5 פערלאחרבקרהעלמאפיייפרט 2.3 2.5 5.0 ערבי 2.6 3.2 2.8 יהודי דצמבר 2.2 2.3 פער אוקטובר ובמבר דצמבר 0.1 פערלאחרבקרהעלמאפיייפרט 2023 גילים 15 ומעלה ללא מזרח ירושלים . הפער לאחר פיקוח על מאפייי פרט אמד על ידי אמידת מקדם המשתה " ערבי " )1 =ערבי 0 , =יהודי (, ברגרסיה עם משתה מוסבר של היעדרות מעבודה מסיבות כלכליות ואחרות ותוך כדי בקרה באמידה על המשתים הצפים : השכלה ; גיל; גיל בריבוע ; מחוז גיאוגרפי ; השתייכות לעף הביוי או הקירבה ; ומשלח יד אקדמי . קווים אכיים שחורים מייצגים רווח בר-סמך ברמת מובהקות סטטיסטית של95% . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודי בקישראל . כדי לבדוק אם ישנה עדות לקיומו של ערוץ פגיעה תעסוקתית הנובע מחשש מאינטראקציה בין יהודים לערבים בחרנולהתמקדבאוכלוסייתהערביםשעובדיםביישוביםיהודיים24%(מהמועסקיםהערבים),ולבדוקאםהירידהשל תעסוקתםהייתהגדולהמזושלהיהודיםהעובדיםביישוביםאלו,ובפרטב"ענפיקירבה",שבהםהסיכוילאינטראקציה פיזיתעםלקוחותגבוהמאשרביתרהענפים(כגוןמסחר,תחבורהואירוח)(לוח12.)2מהשוואהזועולהשירידתהתעסוקה בקרבהערביםהמועסקיםבענפיהקירבהביישוביםיהודייםהייתהבאוקטוברגדולהיותרמאשרבקרבהיהודים44%( לעומת15%),וביתרהענפיםהשוניבירידההיהקטןהרבהיותר16%(לעומת10% תת-).התעסוקהשלגבריםערבים בענפי הקירבה ביישובים יהודיים נמשכה גם בחודשים נובמבר ודצמבר, שלא כמו ביתר הענפים. זאת כאשר בקרב המועסקים בכלל היישובים לא נמצאו הבדלים משמעותיים בירידה העודפת של תעסוקת הערבים (ביחס ליהודים) בין ענפי הקירבה לבין יתר הענפים (לוח 1 לעיל). ממצאים אלו מלמדים שייתכן כי חשש מאינטראקציה בין קבוצות האוכלוסייההיהערוץשלפגיעהבתעסוקהבחברההערביתעםפרוץהמלחמה.עדסוףהשנהפגיעהזוהצטמצמה,אך לאבהכרחהסתיימה. 10 בעזרתשיטתBlinder-Oaxaca המאפשרתלאמודולכמתאתהתרומההייחודיתשלכלמשתנהלפערהכללי.ראו:, OaxacaandRansom,(1994). 11 אמידות הפרש ההפרשים difference-in-differences() משוות את מגמות התעסוקה וההיעדרות של גברים ערבים ויהודים בין התקופה שלפניהמלחמהלזושאחריה,ועושותשימושבמדגםרחביותרשלתצפיות. 12 ההגדרה של "ענפי קירבה" מבוססת על פרק ב' של דוח בנק ישראל לשנת 2020. היא כוללת את הענפים: שירותי תחבורה, אחסנה ,דואר ובלדרותH(),שירותיאירוחואוכלI(),חינוךP(),אמנות,בידורופנאיR(),שירותיםאחריםS().אנוהוספנולהגםאתהענפיםמסחרסיטוני וקמעוני;תיקוןכלירכבמנועייםואופנועיםG(),שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכנייםM(),משקיביתכמעסיקים).T( 132 פרקה':שוקהעבודה לוח2–המשקלבתעסוקהוהשינויבמספרהגבריםהמועסקיםביישוביםיהודיים, גילי15ומעלה,אחוזים. משקל 2023 קבוצת ענף בתעסוקה אוכלוסייה אוקטובר נובמבר דצמבר 2022 ערבי 9 -44 -29 -16 ענפיקירבה1 יהודי 26 -15 -6 -4 ערבי 12 -16 3 6 יתרענפיהכלכלה-ללאבינוי יהודי 25 -10 -5 -4 ללאמזרחירושלים. 1מבוססעלהסיווגהאחידשלענפיהכלכלה,2011שלהלמ"ס.כולל:שירותיתחבורה,אחסנהדוארובלדרות H(),שרותיאירוחואוכלI()תיקוןכלירכבמנועייםואופנועיםG( מסחרסיטוניוקמעוני;שירותיםמקצועיים,), מדעייםוטכנייםM(),חינוךP(),אמנות,בידורופנאיR(),שירותיםאחריםS(),משקיביתכמעסיקים.)T( המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבנקישראל. לסיכום,מהניתוחלעילעולהכיתעסוקתהגבריםהערביםפחתהמשמעותיתעםפרוץהמלחמה,אךעדסוףהשנה התאוששה בחדות כמעט במלואה – לשיעור נמוך ב5%- מאשר לפני המלחמה. מצאנו עדויות שלפיהן חלק מהפגיעה העודפת שהייתה בתחילת המלחמה נבע מצמצום האינטראקציה בין יהודים לערבים, תופעה שחלקה אולי נמשך גם בחודשיםנובמברודצמבר.נוסףעלכךהייתהבסוףהשנהחזרהמשמעותיתשלגבריםערביםלתעסוקהבענףהבינוי. ביבליוגרפיה גבע,מ'2024()."סקרעמדותבנושאיחסייהודיםוערביםוקידוםחברהמשותפתבצלהמשבר",מכוןמדגם.הוצגבכנס גבעתחביבה2024–חברהמשותפתבזמןחירום. זוסמן,נ'ונ'צבי2023()."השפעתאירועיםביטחונייםעלהיפרדויותשלערבייישראלממעסיקיהם",בנקישראלסדרת מאמריםלדיון.2023.05 מיעארי, ס' וא' ברק 2023(). "השפעת המלחמה ומגמות תעסוקה בחברה הערבית", סדרת ניירות עבודה של הפורום הכלכליהערבי. נאסר, י', מ' עוידה וי' חסון 2023(). "מגמות ביחסי יהודים וערבים בישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל", אקורד והאוניברסיטההעברית.הסקרבוצעעלידימכוניהסקרים"סמית'"ו"יאפה". Miaari,S.,A.ZussmanandN.Zussman(2012)."EthnicConflictandJobSeparations".Journalof Population Economics,25(2),419–43. Oaxaca,R.L.andM.R.Ransom(1994)."OnDiscriminationandtheDecompositionof WageDifferentials". Journalofeconometrics61(1),5–21.‏ 133 בנקישראל,דיןוחשבון2023 5.שכרועלותהעבודה הודותלשוקהעבודהההדוקבתחילתהשנהקצבעלייתושלהשכרהנומינלינותרמהיר,המשך לעלייתו ב2202-. עקב האטת קצב האינפלציה השנה עלה גם השכר במונחים ריאליים, לאחר שחיקתוב2202- (איורה7-' השכרבמגזרהפרטיעלהבשיעורמתון יחסית(לוחה4-').).למרות הירידהבשעותהעבודהלמועסק,הפריוןעלהבקצבמהירמזהשלהשכרלשעה,ועלותהעבודה ליחידת תוצר הוסיפה לרדת 1.8%( בשלושת הרביעים הראשונים של השנה). התפתחויות אלו מעידותשגםהשנה,כמובשניםקודמות,שוקהעבודהאינונמנהעםהגורמיםלעלייתהאינפלציה. איורה '- 7 מדדהשכרהממוצעלמשרתשכיר ) יואר2019 = 100 ( תויםחודשייםמוכיעותיות ,ישראליםבלבד 2019, עד2023 מדד 130 125 120 115 110 105 100 95 90 01/2019 03/2019 05/2019 07/2019 09/2019 11/2019 01/2020 03/2020 05/2020 07/2020 09/2020 11/2020 01/2021 03/2021 05/2021 07/2021 09/2021 11/2021 01/2022 03/2022 05/2022 07/2022 09/2022 11/2022 01/2023 03/2023 05/2023 07/2023 09/2023 11/2023 שכרומילי מגמתטרוםקורוה-שכרומילי שכרריאלי מגמתטרוםקורוה-שכרריאלי קוויהמגמה מתייחסים למגמת טרום- קורוה ) יואר2018 עדפברואר2020 .( התוים בתקופת הקורוה ) מרץ2020 עדיואר2022 ( ובחודשי המלחמה ) אוקטובר עדדצמבר2023 ( הושפעו משמעותית מהשיוי בהרכב המשרות . המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ועיבודי בקישראל . שכרהמינימוםהועלהבתחילתאפרילבכ5%- ל5,572-,ש"ח.זאתלאחרכחמששנים(מדצמבר 2017)שבהןהואעמדעל5,300ש"חלחודש.שכרהמינימוםמועלהעלפיחוקשכרהמינימום, הקובע ששכר המינימום יעודכן באפריל מדי שנה בשנה ל47.5%- מהשכר הממוצע במשק15,14. לפיכךשכרהמינימוםאמורלעלותבאפריל2024בכ11%- ל5,880-,ש"ח–47.5%מהשכרהממוצע 14 השכר הממוצע לצורך חישוב שכר המינימום הוא השכר הממוצע למשרת שכיר, כפי שמחשבת אותו הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקהעלפינתוניהמוסדלביטוחלאומי.חישובזהאינומביאבחשבוןאתהיקףהמשרה.כיוון שישגםמשרותחלקיותואנשיםהאוחזיםביותרממשרהאחת,שכרהמינימוםלמשרהמלאהנקבעלמעשהביחס לשכרהממוצעלמשרה,שהיקפההממוצעקטןמהיקףהשעותבמשרהמלאה(הנתוניםלגביהשכרומשרותהשכיר אינם כוללים את שעות העבודה. עם זאת, נתונים מסקר כוח אדם מראים שממוצע שעות העבודה למועסק הוא כ37-שעות-פחותמהתקןלמשרהמלאהעלפיחוקשכרהמינימום,שהוא182שעותלחודש.מכיווןשהיקףהשעות למשרה נמוך מהיקף השעות למועסק, אפשר להסיק שההיקף הממוצע של משרה קטן מהיקף השעות למשרה מלאה).השכרהמובאבחשבוןלצורךההעלאההואהשכרהממוצעבחודשיםאוקטוברעדדצמבר.2022 15 בשלרצףשלהתאמות(כגוןהקפאהשלהשכרהממוצעאוהשעייתההצמדהאליוושינוישכרהמינימוםבהתאם להוראותשעה)שכרהמינימוםכמעטלאעודכןעלפימנגנוןהעדכוןהאוטומטימאזשנת2002.בשנתייםהאחרונות הושעתה הצמדתו של שכר המינימום לשכר הממוצע בשל השפעת משבר הקורונה על שוק העבודה. (ראו פרק ה' בדוחבנקישראללשנת.)2021 134 פרקה':שוקהעבודה במשקבחודשיםאוקטוברעדדצמבר2023.העלאתשכרהמינימוםמשמעותיתלמשתכריםשכר זה,שהםכ מהשכירים,אךתרומתהלעלייתהשכרהממוצעבמשקהייתהמועטה.17%- ביולי נחתמו הסכמי שכר במגזר הציבורי, לאחר תקופה ארוכה של קיפאון בשכר16, והם הסכמיהשכרשנחתמו תרמולעלייתושלהשכרבשירותיםהציבורייםולסגירתחלקמהפער,שהתרחב,בינולביןהשכר השנהבמגזרהציבורי במגזרהעסקי(איורה8-').חלקמרכיביההסכםהופעלועודלפניהחתימהעליו,ובחלקממקומות נחשביםלמרסנים יחסית. העבודה שולמו מקדמות על חשבון ההסכמים. הסכם המסגרת כלל העלאה מדורגת של השכר בכ11%-,בממוצע,דרךתוספותשכרשקליות(בסך500ש"ח)ותוספותאחוזיות6%().ההסכם כללגםקיצורשלשבועהעבודהבשעתיים(שמשמעותותוספתשלכ4.5%-לשכרהשעתי17).נוסף עלכךקיבלוהעובדיםמענקחדפעמיבסך6,000ש"ח,ששולםבאפריל.(תשלוםהמענקהשפיע עלקצבעלייתהשכרהממוצעהשנה,אךזוהיעלייהזמנית,שכן,כאמור,המענקהיהחדפעמי.) ההסכם הורחב לגופים ציבוריים נוספים, ועלותו התקציבית תלויה בהנחות לגבי השפעותיו העקיפות.הסכמישכרייעודייםנחתמוהשנהגםעםהסייעות,שקיבלותוספתמשמעותיתלשכרן, עם המורים, הרופאים, האחיות ומגזרים נוספים. רוב הסכמי השכר האלה נחשבים למרסנים. גםלאחרמימושההסכמיםהשכרבשירותיםהציבורייםאמורלשמורעלרמתוהריאלית,ולא הרבה מעבר לכך. משמע שהפער בין המגזרים אינו צפוי להצטמצם משמעותית. לדבר עלולות להיותהשלכותעליכולתושלהמגזרהציבורילגייסעובדיםבעליהוןאנושיאיכותי. איורה '- 8 מדדהשכרהומילילמשרתשכירבמגזרהפרטיובמגזרהממשלתי ) יואר2019 = 100 ( תויםחודשייםמוכיעותיות ,ישראליםבלבד 2019, עד2023 מדד 140 130 120 110 100 90 80 01/2019 03/2019 05/2019 07/2019 09/2019 11/2019 01/2020 03/2020 05/2020 07/2020 09/2020 11/2020 01/2021 03/2021 05/2021 07/2021 09/2021 11/2021 01/2022 03/2022 05/2022 07/2022 09/2022 11/2022 01/2023 03/2023 05/2023 07/2023 09/2023 11/2023 מגמתטרוםקורוה-מגזרממשלתי מגזרממשלתי מגמתטרוםקורוה-מגזרפרטי מגזרפרטי קוויהמגמהמתייחסיםלמגמתטרום- קורוה ) יואר2018 עדפברואר2020 .( התויםבתקופתהקורוה ) מרץ2020 עדיואר2022 ( ובחודשיהמלחמה ) אוקטוברעדדצמבר2023 ( הושפעומשמעותיתמהשיויבהרכב המשרות . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 16 הסכמיהשכרהקודמיםנחתמוב2016-,עבורהשנים2017–2013.משאומתןעלהסכםנוסףהוקפאבעתתקופת הקורונה. 17 לעובדיםבמשרהמלאה,כ42-שעותשבועיותלפניהקיצור.עובדיםששכרםמשולםעלפישעהיקבלותוספתדומה לשכרםהשעתי,כ5%-בהבשלהמלאהשלההסכם. 135 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוחה4-' שיעורהשיויבשכרובמשרותהשכיר1(%) 2023ביחסל2022- סךהמשרות עף שכרומילי שכרריאלי 2023-I-III 2023-IV כללהמשק2 6.6 2.3 2.6 -4.9 2.0 2.4 -3.1 ישראלים 6.3 4.1 3.1 1.8 המגזרהממשלתי 8.5 0.8 3.8 -2.1 המגזרהפרטי 5.1 חקלאות,ייעורודיג2,3 7.7 3.3 -1.1 -15.2 ישראלים 5.8 1.5 -1.3 -1.4 כרייהוחציבה 5.9 1.7 0.7 -0.7 תעשייה 7.4 3.1 0.2 -2.0 אספקתחשמלומים 6.9 2.5 0.6 0.3 ביוי2,3 7.7 3.3 4.7 -23.9 1.3 2.9 -4.8 ישראלים 5.6 -0.3 0.3 -6.4 מסחרסיטויוקמעוי 3.9 שירותיתחבורה,אחסה,דוארובלדרות 8.3 4.0 2.0 -4.8 שירותיאירוחואוכל 5.9 1.7 5.0 -19.2 מידעותקשורת 6.2 1.9 2.0 -1.3 שירותיםפיסיםושירותיביטוח 3.8 -0.5 2.7 -0.5 פעילויותבדל"ן 4.5 0.3 1.7 -3.6 שירותיםמקצועיים,מדעייםוטכיים 5.9 1.6 2.2 -4.3 שירותייהולותמיכה 9.0 4.6 0.1 -7.2 4.0 0.8 2.0 מיהלמקומי,מיהלציבוריוביטחון 8.4 4.8 4.0 1.8 חיוך 9.3 -0.0 4.3 3.5 שירותיבריאות,רווחהוסעד 4.2 אמות,בידורופאי 8.1 3.7 4.2 -14.1 שירותיםאחרים 5.0 0.8 5.1 -3.4 (1תויםמוכיעו תיות,ישראליםבלבד,למעטבמקומותשבהםצויןאחרת. 2 כוללזריםופלסטי(ים. (3תויםמקוריים. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 136 פרקו' המגזרהציבוריומימונו • מלחמת"חרבותברזל"השפיעהעלפעילותהמגזרהממשלתיבאופןניכר.ברביעהראשוןללחימה נסקו ההוצאות הציבוריות, הן הביטחונית והן האזרחית, והכנסות הממשלה התכווצו בשיעור חד.גירעוןהממשלההרחבה(תקציבהמדינה)הסתכםבשנת2023ב6.7-4.1()אחוזיתוצר,ויחס החובלתוצרגדלמ60.5-ל אחוזיתוצר.61.9- • השינוי החד בצרכים התקציביים בשל המלחמה, חייב את הממשלה לאשר תקציבים חדשים לשנים 2024–2023 חצי שנה לאחר חקיקתם במקור. התקציב המעודכן ל2023- ביטא בעיקר הרחבהשלמסגרתהתקציבבהתאםלעלויותהמלחמה.לעומתזאת,יחדעםהתקציבהמעודכן לשנת 2024 הציגה הממשלה תוכנית התאמות פיסקליות בצד ההכנסות וההוצאות בהיקף ההולםאתגידולןהצפוישלההוצאותהמבניותבשניםהקרובות. • תקבולי המסים ירדו בהתמדה מאז הרבעון הרביעי של שנת 2022 מהרמות החריגות שאליהן הם הגיעו באותה שנה. בשל ירידה זאת, נטל המס (שיעור ההכנסות ממסים בתוצר) בשלושת הרבעוניםהראשוניםשל2023חזרבקירובלרמתובתקופההמקבילהב2019-,אשרהתאפיינה בהכנסותשתאמואתהמגמהארוכתהטווח. • המדיניות שננקטה בשנת 2023 והמסגרות הפיסקליות שנקבעו סייעו לייצב את הסביבה המקרו-כלכלית.לפניהמלחמההדברנעשהבאמצעותמדיניותא-מחזורית,שנתנהמענהבעיקר להתייקרויות עבר, בלי להגדיל ביקושים בתקופה של לחצים אינפלציוניים; ובזמן המלחמה – באמצעותמדיניותמרחיבה,שכללההגדלהשלהוצאותהלחימה,תוכניותתמיכהבמשקיהבית מאזוריהעימותוסיועלעובדיםועסקיםבכלהארץכתלותבמידתהפגיעהבהם. • מנקודת הראות של הרכב ההוצאות והמדיניות הכלכלית שקידמה הממשלה, התרומה של המדיניותהפיסקליתלצמיחהארוכתהטווחהייתההשנהמצומצמת:תקציביפיתוחהתשתיות צומצמו ביחס לשנה הקודמת, רפורמות רגולטוריות קודמו באופן חלקי בלבד, והתמריצים לקידוםלימודיליבהותעסוקהבחברההחרדיתהוקטנו. • אירועי ה7- באוקטובר עוררו מחדש את הדיון הציבורי בגודל הרצוי של תקציב הביטחון ובעלויותשהואמטילעלהמשק.תוואיעתידישלהמדיניותהפיסקליתיידרשלקבועמחדשאת סדריהעדיפויותבאופןאמין,שייצורודאותתקציביתלמערכתהביטחון,לצדגידורשלהפגיעה בתקציבי המשרדים האזרחיים ועליית נטל המס על הציבור. גידול נוסף של תקציב הביטחון, מעבר לסיכום התקציבי הקיים, עלול להוביל להתבדרות של יחס החוב לתוצר ללא התאמות פרמננטיותמקזזותבתקציבאובשיעוריהמס.למרותהצרכיםהדחופיםשלהטווחהקצר,חשוב שהממשלהתכריעבהקדםמהוהנטלהראוישלתקציבהביטחון,ובהתאםלכך,מהםהמקורות הזמיניםלתוכניותארוכותטווחלשםקידוםהמשקהישראלי,לנוכחהאתגריםהחדשיםשנוספו השנהלאתגריםהקיימיםממילא,הנוגעיםלפריוןהעבודההנמוךבישראל. 137 בנקישראל,דיןוחשבון2023 1.עיקריההתפתחויות א.המדיניותהפיסקלית בשנת 2023, עוד בטרם פרצה מלחמת "חרבות ברזל", התמתנה האינפלציה ונבלמה הצמיחה להתכנסותהמדדים המקרו-כלכליים המהירה במשק הישראלי. להתכנסות המדדים המקרו-כלכליים של המשק הישראלי לאחר שלהמשקהישראלי מגיפת הקורונה בחזרה למגמות ארוכות הטווח שלהם התלוותה התכנסות דומה גם במדדים לאחרמגיפתהקורונה הפיסקליים,שהתבטאהבירידהשלשיעורההוצאותוההכנסותבמונחיתוצר.מלחמת"חרבות בחזרהלמגמותארוכות ברזל",שפרצהברבעוןהאחרוןשלהשנה,שברהבפתאומיותאתמגמתההתכנסותההדרגתית, הטווחשלהםהתלוותה כשהכנסות המדינה ירדו ירידה חדה בשל האטת הפעילות הכלכלית, והממשלה הגדילה את התכנסותדומהגם הוצאותיהכדילהתמודדעםהשלכותהמלחמהבחזיתובעורף במדדיםהפיסקליים. השאלה הכלכלית המרכזית שליוותה את תהליך התקציב המקורי ל2024–2023- הייתה עדכמהראוילהגדילאתההוצאההממשלתיתבטווחהקצרלנוכחהאפשרויותשיצרהתחזית ההכנסותהאופטימית,מחדגיסא,והלחציםהאינפלציונייםשעודשררובמשקוהגירעוןהמבני הגבוה,מאידך.שאלהזוהוחלפהברבעוןהאחרוןשלהשנהבשאלותשלדרכיההתמודדותקצרת הטווחעםמצבהחירוםהלאומיועםהשלכותיוארוכותהטווחעלהכלכלההישראלית:כיצדועד כמהלתמוךבעסקיםובעובדיםבזמןהמלחמה?כיצדלממןאתהוצאותהמלחמההזמניות?האם לגייס,ממניעיזהירות,יותרחובמהדרושבעלויותגבוהותיותר?ומהיהעתהמתאימהמבחינה כלכליתלנקוטצעדיםשיאזנואתהגידולהמבנישלהוצאותהממשלהכתוצאהמהמלחמה? בהסתכלות קצרת-טווח ניתן לומר שהמדיניות הפיסקלית אשר ננקטה בשנת 2023 סייעה בהסתכלותקצרת-טווח לייצבאתהסביבההמקרו-כלכלית.בתחילתהשנהניכרריסוןפיסקליבשלהתקציבההמשכי, המדיניותהפיסקלית שננקטהבשנת2023 וגם בהמשכה, כאשר האינפלציה הייתה גבוהה, והתוצר היה מעל למגמה ארוכת הטווח שלו, סייעהלייצבאתהסביבה אושר תקציב שביטא מדיניות א-מחזורית ושימור של הגירעון המבני. ואולם מנקודת הראות המקרו כלכלית.- שלתמיכהבצמיחהארוכתהטווחהתרומהשלהרכבההוצאותוהמדיניותשקידמההממשלה הייתהמצומצמת. הגירעוןשנקבעבתקציבהמקורילשנים2023ו2024-עמדעל0.9אחוזתוצרבכלאחתמהשנים, אף שתקרת הגירעון על פי חוק אפשרה גירעון בשיעור של 2.75 ו2.25- אחוזי תוצר לשנים אלו, בהתאמה(ראולוחו1-'לפירוטצירהזמןשלהמועדיםהרלוונטייםלתקציבהמדינה.).התקציב התאפייןבתחזיתהכנסותשהייתהגבוההמהמגמהארוכתהטווחשלהן1.תחזיתזוהציבהבפני הממשלהפיתוילהגדילאתהגירעוןהמבני(ראוהגדרהלהלן)בלילחצותאתתקרתהגירעוןעל פיחוק,ובכךלדחותאתהמאמץהפיסקלילעתיד,שבוההכנסותישובולרמתןהמבנית.הבחירה לקבועיעדגירעוןנמוךיצרהכריותביטחון,אשרסייעולמשקלהתמודדעםהאתגריםהמקרו- כלכלייםשהתפתחובהמשךהשנה,וכןלרסןאתהלחציםהאינפלציונייםששררובמשקבאותהעת. כדילמתןאתהריסוןהמובנהשלכללההוצאההקבועבחוקתיקנההממשלהאתחוקהפחתת הגירעוןוהגבלתההוצאההתקציביתזמנית,וכךהגדילהאתהתקציב(בניכויהוצאותהקורונה) בשיעור גבוה במקצת מקצב הגידול הצפוי של התוצר. מרבית הגידול בתקציב 2023 יועד לתת מענהלהתייקרויותבמשק,להסכמיהשכרבמגזרהציבורי,שכללובשנהזותשלומיםחד-פעמיים גדולים, להגדלת מספר משרדי הממשלה וכן לתוספות שכר ותשלומי העברה שאושרו כחלק מ"הכספיםהקואליציוניים".בצדהמסיםהמדיניותלאשינתהאתהמצבביחסלשנההקודמת: להרחבהעלתקבוליהמסהחריגיםראודוחבנקישראל2021 תיבהו1-',:"מהמסביראתהגידולשלתקבוליהמס 1 ב2021-?";דוחבנקישראללשנת 2022 "המגזרהציבוריומימונו.": 138 פרקו':המגזרהציבוריומימונו לוחו1-' תאריכימפתחבתהליךחקיקתתקציבהמדיהותיקויו 23.2.2023 אישורהתקציבהמקורילשים2023–2024על-ידיממשלה. 23.5.2023 אישורתקציבהמדיהלשים2023–2024בקריאהשייהושלישיתעל-ידימליאתכסת. 28.11.2023 אישורהתקציבהמעודכןלשת2023עלידיהממשלהבשלמלחמת"חרבותברזל." 14.12.2023 אישורתקציבהמדיההמעודכןלשת2023בקריאהשייהושלישיתעל-ידימליאתכסת. 25.12.2023 הצגתדו"חההפרשיםלשת2024בועדתהכספים. 15.1.2024 אישורהתקציבהמעודכןלשת2024עלידיהממשלהבשלמלחמת"חרבותברזל." 13.3.2024 אישורתקציבהמדיההמעודכןלשת2024בקריאהשייהושלישיתעל-ידימליאתכסת. מסיהקנייהעלרכביםחשמלייםאמנםעלוכחלקממתווהרב-שנתי,אךמסיםשמטרתםלצמצם השפעותחיצוניותשליליות –מסיהקנייהעלמשקאותממותקיםוכליםחד-פעמיים–בוטלו, והבלו הופחת מדי חודש כדי לייצב את מחיר הדלק לנוכח הפיחות של השקל. בתהליך חקיקת תקציב 2024–2023 חוקקה הממשלה מספר הפחתות מסים שמועד תחילתן ב2024-; הגדולות שבהןכללוהרחבהשלנקודותהזיכויבמסהכנסהלהורים. מסגרת התקציב המקורית ביטאה אחריות פיסקלית, אך הרכבו לא עלה בקנה אחד עם מסגרתהתקציב תמיכהבצמיחהארוכתטווחוביצוערפורמותמבניות.תקציבההשקעותהוקטןביחסלשנת2022 המקוריתביטאה אחריותפיסקלית,אך ורפורמותרגולטוריותבענףהמזוןוהטואלטיקהו"חוקהמטרו"קודמובאופןחלקיבלבד.כנגד הרכבולאעלהבקנה זאתהגדילההממשלהאתמספרהשריםוהמשרדים,בניגודלהמלצותצוותבין-משרדישבחןאת אחדעםתמיכהבצמיחה הסוגיה2,והוסיפהתקציביםלסעיפיםשמקטיניםאתהתמריציםלקידוםלימודיליבהותעסוקה ארוכתטווח. בחברה החרדית. הסכמי השכר שנחתמו השנה, כמו אשתקד, התמקדו בחיסכון תקציבי ולא בשינוייםמבנייםבמגזרהציבוריובחיזוקההוןהאנושישלו3.עםזאת,חוקהתשתיותהלאומיות שחוקקבשנת עשוילסייעבהאצתפרויקטיםחשוביםבהמשך.2023 השיחהציבוריבשנת2023עסקרבותב"כספיםהקואליציוניים"בגללהיקפםהרחב,והתחדד "הכספים לנוכחהצורךבהפחתותתקציביות,שעלהעםפרוץהמלחמה.מטרתםשלהסכמיםאלוהיאלבטא הקואליציוניים"מקלים עלנבחריהציבור אתסדריהעדיפויותשלהממשלההחדשהואתהנושאיםשאותםהיאמתכוונתלהדגישבמהלך לממשאתמדיניותם כהונתה.חלקמסעיפיהסכמיםאלוהםבעלימשמעותתקציבית,והםמלוויםבהחלטותממשלה, בטווחהקצר,אךחלק אךהמעקבאחרהתקצובוהמימושבפועלשלסכומיםאלומורכב,בשלהתקצובשלחלקםבחוק מהתוכניותהמתוקצבות התקציבהמקוריושלחלקםבהעברותתקציביותלאחרמכן4.תקציביםאלוהםאמנםזמניים במסגרתזומייצרות ודורשים החלטות ממשלה נוספות כדי להאריכם, אך הם משולבים במסגרת התקציב הרגילה התחייבויותארוכות וכפופים לכללים הפיסקליים, לרבות תקרת ההוצאה. שיטה זו מקלה על נבחרי הציבור לממש טווח. את המדיניות שלהם בטווח הקצר, אך עלולה להגדיל את הנטל הפיסקלי בטווח הארוך; זאת 2 צוותבין-משרדיליישוםהתאמותבמבנההממשלה,שהקמתואושרהבהחלטתממשלהמס'1887,המליץ,בדוח מחודשינואר2018 להגבילבחקיקהאתמספרמשרדיהממשלהל17-,משרדים,לקבועכישריוכללכהןבמשרד אחדבלבדולאפשרמינוי"שרלנושארוחבי"במקום"שרבליתיק". הסכםזה,כמוההסכםשנחתםעםהסתדרותהמוריםבסוף2022,ריכזאתמרביתעלייתהשכרבתחילתהתקופה, 3 אךעלייתהשכרהממוצעתלשנהלאורךכלהתקופהמרוסנתהןבהתחשבבאינפלציההצפויהבשניםהקרובותוהן ביחסלעליותהשכרהצפויותבמגזרהפרטי.להרחבהראופרקשוקהעבודהבדוחזהופרקהמגזרהציבוריומימונו בדוחבנקישראללשנת.2022 זאתבהתאםלהנחייתהיועץהמשפטילממשלהמס'1.1801"יישוםהסכמיםפוליטייםבעלימשמעותתקציבית" 4 מחודשמרץ2015.ממועדזהשולבוהכספיםהקואליציונייםבתקנותהקיימותבתקציב.כיווןשהממשלההנוכחית הוקמהסמוךלתחילתשנת2023,הוקצוהתקציביםהקואליציונייםהשנהבמקביללתהליךחקיקתחוקהתקציב. משוםכךנדרשוהחלטותממשלהנוספותלאחרההחלטהשאישרהאתהתקציב,והןתוקצבובתוכניותרזרבהעד לאישורהייעוץהמשפטיבמשרדיםהרלוונטייםואישורההעברההתקציביתמהרזרבותלתוכניותהרגילותבוועדת הכספים. 139 בנקישראל,דיןוחשבון2023 משוםשחלקמהתוכניותהמתוקצבותבמסגרתה"כספיםהקואליציוניים"מייצרותהתחייבויות ארוכותטווחבלילדרושמהממשלהלמצואלהןמקורמימוןארוךטווחובלילעבוראתתהליך התיעדוףהמקצועישמתבצעלגביתוכניותאחרותבבסיסהתקציב(למשלמימוןהעלאותהשכר בבתיספרפרטייםבמגזרהחרדיבהתאםלהסכם"אופקחדש"אוהרחבתמשמרהגבול5.).חשוב לשמורעלתהליךהגיבושהמקצועישלהתקציב,גםכדילוודאשהתוכניותבנויותבצורהיעילה ומתואמותעםתוכניותאחרותבתקציב. עםפרוץמלחמת"חרבותברזל"הגדילההממשלה באופןניכראתהוצאותהביטחוןכדילממן אתהעלותהצבאיתשלהלחימהוהרחיבהאתההוצאותהאזרחיותלשםטיפולבאזרחיםשנפגעו ישירות ממתקפת חמאס ובאלו שפונו מבתיהם בדרום ובצפון. נוסף על כך החליטה הממשלה לתמוךכלכליתבעסקיםובעובדיםבכלרחביהארץשנפגעובשלהמגבלותעלהפעילותהכלכלית והצטמצמותהביקושים.ההרחבההתקציביתהניכרתמיתנהאתהפגיעההכלכליתבמשק.(ראו פרקב'.)כחודשלאחרפרוץהמלחמהאישרההממשלהתוכניתמענקיהמשכיותעסקיתבכלהארץ עלבסיסהתשתיתשנבנתהבעתמשברהקורונהובתוספתרכיבשלפיצוימעסיקיםעלהוצאות שכר,שנועדלתמרץשימורעובדיםבמקוםלהוציאםלחל"ת.(להרחבהעלמסלוליהסיועהשונים לעסקיםוהגמשתתנאיהחל"ת–חופשהללאתשלום–ראופרקה'.) לצד הצעדים החיוניים שנקטה הממשלה התגלו בחודש הראשון למלחמה כשלים ופערים הליקוייםשהתגלו בטיפול בעורף האזרחי, שנבעו מהעדר היערכות של משרדי ממשלה לשעת חירום6. הליקויים בתחילתהמלחמה העיקרייםשנמצאוהם:אירלוונטיותשלהתוכניותהמקוריותלפינויהאוכלוסייהועיכובבקידום מלמדיםעלהצורך והפעלהשלמעניםחליפיים;קשייםבמענהשלנציגיהמשרדיםבשלהמעברהחדשלהמשרדים לשפראתהיערכות הממשלהכדילהגדיל לעבודהמלאהמהבית;עצירתהתקשרויותותשלומיםעלידימשרדהאוצרבתחילתהמלחמה; אתאמוןהציבורבמענים חוסר תקצוב זמין של הרשויות המקומיות שנפגעו ושל אלו שקלטו תושבים7. השפעת ליקויים שהממשלהמספקת אלההתמתנהככלשחלףהזמןוככלששיטותהעבודהוהמנגנוניםהותאמולמצבהחדש.עםזאת, בתקופותחירוםואת הליקוייםשהתגלומלמדיםעלהצורךלשפראתהיערכותהממשלהלמשברים,כדילהגדילאת נכונותולהסתמךעליהם. אמוןהציבורבמעניםשהממשלהמספקתבתקופותחירוםואתנכונותולהסתמךעליהם. ב.המצרפיםהפיסקליים הגירעוןבתקציבהמדינהב12-החודשיםשהסתיימובספטמבר2023הסתכםב1.5-אחוזתוצר, אך ברבעון האחרון של השנה הוא עלה בחדות, והגירעון של השנה כולה הסתכם ב4.1- אחוזי תוצר. הגירעון ערב המלחמה בא לאחר העודף החריג ששרר בתקופה המקבילה ב2022-, היה נמוך מאשר בשנתיים שקדמו למשבר הקורונה. הוצאות הממשלה ערב המלחמה היו נמוכות משמעותיתמשיעורןבתוצרערבמשברהקורונהוהכנסותהמדינהחזרובקירובלשיעורןבתוצר ערבאותומשבר.ברבעוןהאחרוןשל2023הגדילההממשלהאתתקציבהמדינהכדילהתמודד עם עלויות המלחמה, ואילו הכנסות המדינה הצטמצמו בשל הפגיעה בפעילות הכלכלית (איור ו1-' יחסהחובלתוצרגדלמ60.5-).אחוזיתוצרבסוף2022ל61.9-בסוף.2023 5 תוכניותאלומייצרותהתחייבותחוזיתמולהעובדיםהמועסקיםבמסגרתןאףעלפישהןמתוקצבותבאופןזמני בלבדבמסגרתההסכמיםהקואליציוניים. דוח מבקר המדינה בנושא: "ההיערכות להגנת העורף מפני איום טילים ורקטות, מיגון פיזי, התרעה ופינוי 6 אוכלוסייה – ביקורת מעקב", אוגוסט 2020; דוח מבקר המדינה בנושא "היערכות הרשויות המקומיות לטיפול בנפגעי חרדה בשעת חירום", מאי 2021; דוח מבקר המדינה בנושא "תשתיות מחשוב ללמידה מרחוק ומרחבי למידהחלופייםבתקופתמשברהקורונה–ממצאיביניים",אוקטובר.2020 מכתב מבקר המדינה לראש הממשלה בנושא: "מלחמת חרבות ברזל – כשלים ופערים מרכזיים בטיפול בעורף 7 האזרחי.תמונתמצבמתוךסיוריהמבקרונציבתלונותהציבור,"13בנובמבר.2023 140 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 1 ההכסות , ההוצאות1והגרעוןהמצטברבארבעת הרביעיםהאחרוים לפיהגדרותתקציבהמדיה 2018, - 2023 אחוזיתוצר אחוזיתוצר 40 15 35.4 36 11.312.0 10 9.7 8.8 32 7.1 6.4 29.5 5 28.1 4.1 27.3 28 3.3 2.9 3.4 3.8 3.3 3.7 3.9 27.6 1.9 1.8 1.3 0.8 1.5 25.7 0 26.1 -0.4-0.9-0.6 0.0 24 24.3 23.5 24.4 23.1 22.4 20 -5 הגירעוןהתקציבי ) צירשמאל סךההוצאות ( ) צירימין סךההכסות ( ) צירימין ( 1 ההוצאותוההכסותמופיעותבמוחי טו : ביכוימתןאשראישהממשלהמעיקהוהחזריאשראישהיאמקבלתוביכוי מעקיארה " בוההוצאותשהםמממים . המקור : משרדהאוצר , הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל גירעוןהממשלההרחבה8,המשקףאתכללפעילותהמגזרהציבוריומתאיםלהשוואותבין- לאומיות,הסתכםבשנת2023ב6.7-אחוזיתוצר(לוחו9.)2-'הפערביןגירעוןהממשלההרחבה לגירעון בתקציב המדינה (כאמור 4.1 אחוזי תוצר) נובע מהבדלים מתודולוגיים באופן חישוב הגירעון. גירעון הממשלה הרחבה בשנת 2023 כלל, בין היתר, הוצאות חוץ-תקציביות וסבסוד קרקעותשממומנותבאמצעותהפרטתקרקעות1.9(אחוזיתוצר)והוצאותחוץ-תקציביותבגין פיצוייםעלנזקיהמלחמההישיריםוהעקיפים0.3(אחוזתוצר).בניכויהשפעותהמלחמהגירעון הממשלההרחבהנאמדבכ4.4-אחוזיתוצר:כ1.8-אחוזיתוצרמהגירעוןנבעומהוצאותהמיוחסות למלחמה–ביטחוניותואזרחיות–ועודכ0.5-אחוזתוצרנבעמאובדןהכנסותממסיםברבעון האחרוןשלהשנה.(להרחבהראוסעיף בפרקזה.)4 שיעור ההוצאה האזרחית ללא ריבית בתוצר בישראל הוסיף להיות מהנמוכים במדינות שיעורההוצאההאזרחית ללאריביתבתוצר הOECD-, על אף הגידול של ההוצאות האזרחיות לתמיכה בעורף. במקביל, שיעור ההכנסות בישראלהוסיףלהיות ממסים בתוצר, שגדל בשנים 2022–2021 בשל הכנסות חריגות, ירד בחזרה עקב התכנסות מהנמוכיםבמדינות תקבוליהמסיםבישראללרמתםהמבניתוהשפעותהמלחמה.הגירעוןמנוכההמחזורבישראל הOECD-,עלאףהגידול הואמהגבוהיםבOECD-.בשנים2022–2021השתפרמצבהשלישראלביחסלמדינותמפותחות שלההוצאותהאזרחיות אחרותשנאלצולהגדילאתהגירעוןבשלההתמודדותעםהקורונהועםמשברהאנרגיהמיידלאחר לתמיכהבעורף. הממשלה הרחבה מורכבת מהממשלה עצמה, מהמוסד לביטוח לאומי, הרשויות המקומיות, המלכ״רים (קופות 8 החולים,האוניברסיטאות,הישיבותוכו'),שעיקרהכנסתםמהממשלה,מהמוסדותהלאומיים(הסוכנותהיהודית, הקרן הקיימת וההסתדרות הציונית העולמית). פעילותה נמדדת בהתאם להגדרות החשבונאות הלאומית, שהן שונותמאלוהמשמשותבתקציבהמדינה. עלפינתוניהלמ"סהגירעוןהסתכםב4.9-אחוזיתוצר.הסיבהלפערהיאשהלמ"סמפחיתהמההשקעההציבורית 9 (למטרותשיכון)אתההכנסותממכירתקרקעות,משוםשהפרשנותלכלליהחשבונותהלאומייםגורסתכימכירת קרקעות היא השקעה שלילית של הממשלה. כאשר בוחנים את הנתונים ממדינות הOECD- לשנים האחרונות מוצאיםכיבמרביתןההכנסותהנדונותנמוכותמאוד(כ0.05-אחוזתוצרבממוצע),וכיההפחתהבהשקעהמשקפת פעילויות כגון מכירת קרקע חקלאית שהושבחה או רכישה ושיפוץ של דירות בדיור הציבורי ומכירתן לזכאים. לעומת זאת בישראל מדובר בהכנסות ממכירת קרקעות שלמדינה יש עליהן בעלות היסטורית, כלומר במימוש נכסים, ובשנת 2023 הן הסתכמו בכ1.9- אחוזי תוצר. כיוון שמימוש נכסים הוא במהותו פעולה מימונית, אנו מציגיםאתההוצאההציבוריתללאאותההפחתהואתמכירתהקרקעותמציגיםכסעיףמימונישמרסןאתגידול החוב. 141 בנקישראל,דיןוחשבון2023 מכן.עםזאת,בשנת2023נסקהגירעוןמנוכההמחזורלרמהגבוההביחסלרובמדינותה,OECD- בשל ההרחבה התקציבית שננקטה ברבעון האחרון כדי להתמודד עם השלכות המלחמה. יחס החובהציבורילתוצרבישראלנותרדומהלחציוןהOECD- כמובכלהעשורהאחרון(איורו).2-', לוחו2-' הרכיביםהעיקרייםבהכסותהממשלההרחבהובהוצאותיה,2017עד2023 )אחוזיתמ"ג( 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 סךההכסותהציבוריות 37.6 36.1 35.3 34.5 36.9 37.5 34.7 מזה:ההכסותמרכוש 0.5 0.5 0.5 0.4 0.5 0.6 0.7 סךהמסים 32.1 30.7 30.0 29.5 32.2 32.6 29.8 המסיםהעקיפיםעלהייצורהמקומי 12.3 12.3 11.9 11.5 12.4 12.2 10.7 המסיםהעקיפיםעלהיבואהאזרחי 2.6 2.7 2.7 2.7 2.8 2.8 2.5 המסיםהישיריםותשלומיהחובה 11.9 10.5 10.3 10.2 12.0 12.7 11.5 הכסותהמוסדלביטוחלאומי 5.2 5.2 5.2 5.2 5.0 5.0 5.0 מעקים 1.2 1.2 1.1 1.0 1.0 1.1 1.2 אחר1 3.9 3.7 3.7 3.6 3.2 3.2 3.1 סךההוצאותהציבוריות2 39.9 40.4 39.8 45.9 42.2 39.3 41.5 ההוצאותהשוטפות 37.0 37.4 37.0 42.5 39.3 36.2 37.8 ההוצאההאזרחיתלתפוקתשירותיםוהעברותבעין 19.6 19.8 19.7 20.6 19.5 18.7 19.0 הצריכההביטחויתהמקומית 4.6 4.6 4.5 4.4 4.2 3.9 4.9 היבואהביטחוי 0.3 0.3 0.3 0.3 0.4 0.2 0.4 התמיכותהישירות 0.8 0.8 0.9 4.0 3.0 1.0 1.1 תשלומיההעברההשוטפים 9.6 9.6 9.6 11.2 9.6 9.1 9.5 תשלומיהריבית3 2.2 2.4 2.1 2.0 2.8 3.4 3.0 תשלומיההעברהבחשבוןההון4 0.6 0.6 0.5 0.5 0.6 0.8 1.3 ההשקעההקייהשלהממשלההרחבהכוללמעקיהשקעה2 2.3 2.4 2.3 3.0 2.3 2.3 2.4 מזה:ההשקעההאזרחיתהקייה 2.1 2.1 2.1 2.8 2.1 2.0 2.0 ההוצאההאזרחיתללאריבית2 32.7 33.0 32.8 39.1 34.7 31.5 32.9 הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה2 2.2 4.4 4.5 11.4 5.3 1.8 6.7 גירעוןהממשלההמרכזית)ללאמתןאשראי5( 1.9 2.9 3.7 11.3 4.3 -0.6 4.1 הגירעוןהשוטףשלהממשלההרחבה 0.8 2.7 3.0 9.4 4.3 0.7 4.5 הגירעוןמוכההמחזורהכולל2,6 1.3 4.3 4.4 8.9 6.7 3.3 7.5 החובהציבורי)טו8;7( 56.8 57.3 57.2 66.8 64.1 58.3 59.8 החובהציבורי)ברוטו7( 59.8 60.1 59.2 70.9 67.8 60.5 61.9 1כוללתשלומיהעברהשוטפיםמהציבורותשלומיהעברהבחשבוןההון,זקיפתפסיה,מכירותאזרחיות,העברותהוןמחו"לוהעברותלמוסדותהלאומיים ולמלכ"רמחו"ל. 2ללאהפחתתהכסותממכירתקרקעותמדיה.החלמדו"ח2022הועבררישוםההשקעההביטחויתמהצריכהוהיבואהביטחוילהשקעותהממשלה. הבלאישלכסיםקבועיםביטחוייםרשםבצריכההביטחויתהמקומית. 3בשת2018עדכההלמ"סאתחישובהוצאותהריביתוהןמחושבותהחלמשת1995עלבסיסצבירהומי לית,בתוספתהפרשיהצמדהעלהחובהציבורי. 4כוללסבסודמשכתאות,החותעלמכרזיקרקעותמדיהוהעברותבחשבוןההוןלמלכ"רולעסקים,לרבותפיצוייםעלחשבוןקרןמסרכוש. 5גירעוןהממשלההמרכזיתמחושבעלפיהגדרותשוות. 6בפרסומיםהקודמיםמקורהתוןלשההוכחיתהיהתחזיתשלהOECD- הש,השותההמתודולוגיהלפיהמתוארבפרקזה. 7ביכויחובןשלהרשויותהמקומיותלממשלה. 8החובהציבוריטושווהלחובהציבוריברוטו,פחותהלוואותהפעילותופחותפיקדוותהממשלהבבקישראל. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. 142 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 2 המצרפיםהפיסקלייםבישראלבהשוואהלממוצעב- OECD ,1 2006 עד2023 הגירעוןמוכההמחזור2,3 הגירעוןשלהממשלההרחבה2 אחוזיתוצר אחוזי 15תוצר 15 10 10 7.5 6.7 2.4 6.0 5 3.6 5 5.6 1.7 1.4 2.63 0 0 1.7 -0.8 -0.24 -1.2 -2.5 -5 -5 -5.4 -10 -10 ההוצאההציבורית ההוצאההציבוריתהאזרחיתללאהריבית4 אחוזי 60תוצר אחוזי 60תוצר 54.5 55 55 51.7 50 50 44.6 45 42.4 45 42.2 41.5 38.1 40 40 37.4 32.9 35 35 30.7 33.5 30 30 31.8 29.1 25 25 טלהמס 5 החובהציבורי ) ברוטו (6 אחוזיתוצר אחוזי 50תוצר 160 139.6 140 43.2 45 120 40 36.9 100 34.0 35 80 61.9 32.6 77.6 33.0 60 30 43.7 61.2 26.6 29.8 40 27.6 25 30.6 20 9.7 20 0 1התויםעלמדיותה- OECD הםהחציוןשלכלהמדיותהמפותחותשעבורןישתוים . ישראל 2הגירעוןלפיהגדרותבין-לאומיות . מהתוןהופחתוההכסותממכירהשלקרקעותמדיה . 3 תויה - OECD כויםלחודשובמבר 2023 . החציוןב- OECD 4 עקבהיעדרתויםעדכיים , ההוצאההביטחויתבשת2023 שווהלהוצאההביטחויתבשת22 20 עבוררובהמדיותולהוצאה בשת2021 בחלקן . ההוצאההביטחויתשלישראלשווהלזושל2023 . אחוזוים10-90 ב- OECD 5התרשימיםמוצגיםעדלשההאחרוהשעבורהקיימיםתויםבמערכתה- OECD . 6תויםמתאימיםלהגדרותקרןהמטבעהבין - לאומית )IMF (ולקוחיםממאגריה . המקור : עיבודיבקישראללתויהלמ ס,ה"- OECD ) EconomicOutlook114December2023 , RevenueStatistics 2023 ( וקרןהמטבעהבין- לאומית )IMF .( 143 בנקישראל,דיןוחשבון2023 2.גירעוןהממשלה הגירעוןמנוכההמחזורמנכהאתהשפעתמחזורהעסקיםעלהגירעוןבפועל,והשינוייםבומבטאים אתמידתההרחבהאוהצמצוםשלהמדיניותהפיסקלית.מדדזהמחושבבאמצעותהתאמהשל שיעורההוצאההציבוריתוההכנסותשאינןממסיםלמונחיהתוצרהפוטנציאלי10,ונוסףעלכך אנומנכיםמסךההכנסותממסיםאתחלקההכנסותהמוסברבסטייהמהמגמותארוכותהטווח שלהתוצר,השכר,היבוא,מדדשוקההוןהכלליבבורסהוריביתבנקישראל11. הגירעון המבני הוא המדד שמייצג את המדיניות ארוכת הטווח של הממשלה – זו שצפויה להתבטאבגירעוןבפועלבטווחהבינוניבתרחיש"עסקיםכרגיל".השינויבגירעוןהמבנימושפע בעיקרמהחלטותממשלהשמשפיעותעלרמתההוצאההפרמננטיתומשינוייחקיקה שלמערכת המס,אךהואיכולגםלהשתנותבטווחהארוךעקבשינוייםמבנייםבהוצאות(למשלבשלהזדקנות האוכלוסייה)אושינוייםבבסיסהמס.(ראולהלן,במסגרת,עלנושאמיסויהבלו.) כדי לאמוד את הגירעון המבני אנו מנכים מהגירעון מנוכה המחזור גורמים חד-פעמיים שאינם חלק ממחזור העסקים הכללי, כגון תקבולי מסים חריגים, הוצאות זמניות12 והשפעות האינפלציה13.הפתעותאינפלציוניותמצמצמותאתהגירעוןבפועלבאותהשנה,אךהשפעתןנעלמת בשנההבאהבשלעדכוןאוטומטי,בשנהלאחרמכן,שלרכיביהוצאהאוהכנסההמוצמדיםעלפי חוקלמדדהמחיריםלצרכןאולשכרהממוצע,הסכמישכרשנחתמיםבפיגורוכןבגללהתאמת תקרתההוצאההתקציביתלאינפלציהבפועלבשלושהשניםהאחרונות.נוסףעלכך,בשלרישום הפרשי ההצמדה על החוב כהוצאה בהגדרות החשבונות הלאומיים, אנו מנכים את הפער בין האינפלציהבפועללאינפלציההצפויהבטווחהארוך. הגירעוןהמבנילא איורו3-'מציגאתפירוקהגירעוןהכולללרכיביםשתוארולעיל.ניכרממנוכיהגירעוןהגבוה השתנהמהותיתביחס שנצפהבפועלב2023-הוטהכלפימעלהעלידיגורמיםחד-פעמיים,כשםשהגירעוןהנמוךבשנת לשנההקודמת. 2022 הוטה כלפי מטה. הגירעון מנוכה המחזור (סכום הגירעון המבני והרכיב החד-פעמי) גדל ביחס לשנה הקודמת כחלק מההרחבה הפיסקלית שנקטה הממשלה ברבעון האחרון של השנה לצורךהתמודדותהעםעלויותהמלחמה,אךהגירעוןהמבנילאהשתנהמהותיתביחסלשיעורו ב2019-אוב2022- משוםשנכוןל2023-,היהמדוברבהוצאותזמניות,הקשורותלמלחמהבלבד14. עםזאת,החלמשנת2024ההוצאותהמבניותצפויותלגדול–בשלהתוספותלתקציבהביטחון עבור התעצמות הצבא, הפניית תקציבים ל"מנהלת תקומה" ושיקום הצפון, הוצאות הביטוח 10 ההוצאות הציבוריות וההכנסות שאינן ממסים פחות רגישות לשינויים בתוצר מאשר תקבולי המסים, שנוטים להשתנותלאורךזמןבהתאםלשינויבתוצר.בשנת2023רמתהתוצרבפועלהייתהגבוההבממוצעמרמתהתוצר הפוטנציאלי, לכן שיעור ההוצאה הציבורית בפועל היה נמוך משיעורה ביחס לתוצר הפוטנציאלי. רמת התוצר הפוטנציאלימחושבתלפיהמגמהארוכתהטווחשלהתוצרבין1988ל2023-ושינוייםשחלובהאשרמתואמיםעם גידול האוכלוסייה בגילי העבודה העיקריים 64–25(). הניתוח של פער התוצר בפרק ב' בדוח זה משתמש בהגדרה אחרת של התוצר הפוטנציאלי (באמצעות אמידה של פונקציית הייצור) , המושפעת בחלקה מגורמים מחזוריים, שאותםאנומעונייניםלנכות. 11 המגמותמחושבותבאמצעותרגרסיהליניאריתמ1995-עד2023עבורכלאחדמהמשתניםשצוינו,כאשרהמשתנה התלויהואהמשתנהשעבורומחושבתהמגמה,והמשתניםהבלתיתלוייםהםדמילרבעוןומגמתזמןמסדרשני. 12 ההוצאות הזמניות כוללות את הוצאות הממשלה הזמניות שנועדו להתמודדות ישירה עם משבר הקורונה ועם מלחמת"חרבותברזל." 13 לצורך ניכוי האינפלציה נתייחס רק להפתעות באינפלציה ובמדד מחירי התוצר ביחס לתחזית שהופיעה בתקציב המדינה, משום שלעלייה צפויה של המחירים יכולה הממשלה להגיב מראש באמצעות שינוי מבני של ההוצאות וההכנסות. בשנת 2022, למשל, האינפלציה הממוצעת בתחזית התקציב ועליית מדד מחירי התוצר היו 1.5% ו1.4%- בהתאמה,בעודשמדדיםאלובפועלהסתכמוב2.9%-,ו3.3%-,בהתאמה.בשנת2023ההפתעותהיוקטנות יותר:4.2%לעומתתחזיתשל3.9%באינפלציהו3.8%-לעומתתחזיתשל בעלייתמדדמחיריהתוצר.3.1% 14 לשיטת הOECD- הוצאות חריגות בגין תוכניות הסיוע במשבר הקורונה ובמשבר האנרגיה לא נוכו מהגירעון המבני.לכןהגירעוןהמבנישלישראללשיטתםהיהקרובלגירעוןהמנוכהמחזוריותרמאשרבאופןהחישובשלנו. 144 פרקו':המגזרהציבוריומימונו הלאומילנפגעים,שירותיבריאותהנפשוהמשךהגידולשלתשלומיהריבית,שיואץבגללהגידול שלמלאיהחובוהתייקרותו.ההתאמותהמבניותשחוקקובמרץ2024יקזזוחלקמגידולזהשל הגירעוןהמבני.(עלכךראוסעיף ב'להלן.).-3 איורו '- 3 רכיביהגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה אחוזיתוצר 14 11.4 12 2.4 10 6.7 8 4.9 4.5 5.3 2.2 4.4 6 3.0 3.7 1.9 0.1 0.6 2.4 4 0.9 4.6 4.4 0.7 0.2 4.3 4.1 2 3.7 3.2 3.1 1.8 2.6 2.4 -0.2 0 -0.7 -1.2 -1.4 -1.5 -1.8 -1.7 -2 -4 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 גירעוןמבי רכיבחדפעמי ) חריג ( רכיבמחזורי הגירעוןהכוללבפועל המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה , רשותהמסיםועיבודיבקישראל . תהליךהמעברלמכוניותחשמליותוהגירעוןהמבני הכנסותהמדינהממסהבלועלהדלקהסתכמוב2010-ב1.6-אחוזיתוצר,ב2019-ב1.3-אחוזי תוצר ובשנת 2023 ב1.1- אחוזי תוצר 1.2( אלמלא ההפחתות הזמניות שקבע שר האוצר). אחדהגורמיםלמגמתהירידהשלההכנסותממסזההואתהליךהתחלופההמואץממכוניות המונעותבבנזיןלמכוניותחשמליות–תהליךשצפוילשחוקאתבסיסהמסעדלהיעלמותו.יעדי משרדהאנרגיהקובעיםכיעדשנת2030100%מהמכוניותהחדשותצריכותלהיותחשמליות. בתרחיששליישוםבינוני,שבובשנת2030ישנםבישראלכמיליוןרכביםחשמליים,המשמעות היאאובדןשלכרבעמההכנסותמבלועד1.2030כדילהתמודדעםשינויזההחליטההממשלה לקדםמס"נסועה",אשרימסהאתמספרהקילומטריםשנוסעתהמכוניתהחשמלית.מסזה מיועדלסייעגםבהפחתתהגודשבכבישיםוהשפעותחיצוניותנוספותשלהרכביםהחשמליים, ולצמצם עיוותי מיסוי בין כלי תחבורה שונים. בשל הזיהום המופחת שגורמות מכוניות חשמליות,המסהמוצעהוא15אגורותלקילומטר,לעומתמסהבלוהקיים,שלהערכתהכלכלן הראשישקוללהשתתמסשל19אגורותעלכלקילומטר.לכןהואאינוצפוילהחליףבמלואו אתאובדןהתקבוליםממסהבלו.עםזאת,חשובלקדםכלימיסויזהכחלקמהמאמץהכולל למניעתהתבדרותשלהגירעוןהמבניבטווחהארוך. משרדהאוצר2023( "כניסתרכביםחשמלייםלישראל–תועלותואתגרים",עמ'),.25 1 145 בנקישראל,דיןוחשבון2023 3.ההוצאותהציבוריות א.גודלההוצאההציבוריתערבהמלחמה התקציב המקורי לשנים 2024–2023 שחוקק בחודש מאי 2023 היה תקציב א-מחזורי, ששימר בקירובאתגודלהתקציבהרגיל15במונחיתוצר.לוקבעההממשלהאתמסגרתהתקציבבהתאם לכללההוצאההקייםהמדיניותהייתהמרסנתיותר16.כדילהתגברעלהריסוןהפיסקליהמובנה בכלל ההוצאה, הגדילה הממשלה באופן זמני את פרמטר התאמת המחירים17. שינוי זה העלה את תקרת ההוצאה ב7.1%- ביחס לתקרת ההוצאה בשנת 2022 וב5.5%- לעומת ביצוע תקציב 2022 בפועל (שכלל גם הוצאות קורונה חד-פעמיות), בעוד שהתוצר הנומינלי היה צפוי באותה עתלגדולבשיעורשל18.6.2%העלאתהתקרהנתנהמענהבעיקרלגידולטבעי(כתוצאהמגידול האוכלוסייה)ולהתייקרויותשלהשירותיםהציבוריים:מימוןהסכמיהשכרשנחתמועםהסתדרות המורים ואלו שהיו מתוכננים להיחתם עם ההסתדרות הכללית ועם ארגון המורים העל-יסודי והגדלתסלהבריאותבהתאםלמדדיוקרהבריאות.נוסףעלכךהורחבתקציבהמשרדלביטחון לאומי(ביטחוןפנים),תוקצבומשרדיםחדשיםרביםוהוגדלהתקצובהציבורישלתלמידיזרמי החינוךהחרדייםוהכולליםלאברכים. ביחס לתקציב המקורי של 2019 ביטא תקציב 2023 שחיקה של כ2- אחוזי תוצר בהוצאה ביחסלתקציבהמקורי של2019ביטאתקציב התקציבית:תקציביהמשרדיםהאזרחייםהיונמוכיםיותרבכ1.1-אחוזתוצר,תקציבמערכת 2023שחיקהשלכ2- הביטחון ב0.5- אחוז תוצר ותקציב הריבית (כולל לביטוח הלאומי) ב0.4- אחוז תוצר. חלק אחוזיתוצרבהוצאה מהשחיקהשלההוצאההאזרחיתביחסלתוצרמאז2019נבעמהקפאתהסכמיהשכר,שהחלה התקציבית. ב2020- והופשרה רק באמצע 2023 עם חתימה על הסכם שכר קיבוצי של המגזר הציבורי19., חלקנוסףמהשחיקהמוסברבהאטתקצבהגידולהריאלישלהצריכההציבוריתביחסלצמיחה הריאליתשלהתוצר.פירוקהגידולשלהצריכההציבוריתלרכיביהבאיורו-4-'א'מראהשגידולה הואט בין 2019 ל2023- בהשוואה לגידול בין 2015 ל2019-. הסיבה העיקרית לשחיקתה ביחס לתוצר הייתה גידול ריאלי נמוך יותר, שקוזז חלקית על ידי עליית מחירי הצריכה הציבורית. פירוקשלההשקעההציבוריתלרכיביה(איורו-4-'ב')מעלהכיברובםשיעורהשינויהריאליבין 2019ל2023-היהנמוךיותרמאשרבין2015ל2019-,וניכרכיעיקרההאטהבהשקעהבתשתיות התחבורהנבעמצמצוםחדשלההשקעהברכבות(לרבותרכבותקלות)ובנמלים20לעומתהאצה בקצבהגידולשלההשקעהבכבישים. 15 ללא הוצאות קורונה שתוקצבו כרזרבה כללית בסך 10 מיליארדי ש"ח בשנת 2022 באמצעות העלאה זמנית של תקרתההוצאה. 16 כאשריחסהחובעומדעל60%תוצר,כפישהיהבסוף2022,הגידוללפיכללההוצאה=קצבגידולהאוכלוסייה )1.9%(+50/60(היחסבין50ליחסהחוב:)0.8%=2.7%במונחיםריאליים–שיעורהנמוךמקצבצמיחתהתוצר הפוטנציאלי(כ3.9%- לכןכללזהמקטיןאתמשקלההוצאההציבוריתבתוצר.). 17 פרמטר התאמת המחירים נועד לתת מענה להתייקרויות בתקציב. שיעור התאמת המחירים על פי החוק (לפני העדכון הזמני) מחושב לפי שיעור האינפלציה הממוצע בשלוש השנים שקודמות לתקציב. במקום להשתמש באינפלציה הממוצעת בשנים 2022–2020, שעמדה על 1.8% השתמשה הממשלה באופן חד-,פעמי באינפלציה הממוצעת בשנת 2022 בלבד, שעמדה על 4.4%. גם בתקציב 2021 – 2022 העלתה הממשלה את פרמטר התאמת המחירים,וזאתל ,בהוראתשעה.2%- 18 במסמך "עיקרי התקציב" מופיעות ההנחות ששימשו את הכלכלן הראשי בעת קביעת תחזית ההכנסות. אלו הצביעועלתחזיתצמיחהריאליתבשיעורשל3%וגידולנומינלישלהתוצרבשיעורשל.6.2% 19 להרחבה:דוחבנקישראל ,פרקו':"המגזרהציבוריומימונו".2022 20 נתוןזהלאמוצגבאיור.ההשקעהבמחיריםקבועיםבנמלייםואווירהתכווצהבשנת2023ב74%-לעומתרמתה בשנת.2019 146 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו '- 4 :רכיביהגידולשלהצריכהוההשקעההציבורית , שת2019 לעומתשת2015 ושת2023 לעומתשת2019 רביעים1-3 ב. שיעורהשיוישלרכיביההשקעההציבורית א. שיעורהשיוישלרכיביהצריכההציבורית ) המשקלבסךההשקעהמופיעבסוגריים ( % % 120 45 14 100 38 80 30 4 14 13 60 23 42 108 7 6 3 8 11 14 14 40 15 27 13 2 17 16 49 19 14 18 18 18 44 17 20 8 37 13 31 16 11 12 27 9 18 16 18 6 7 3 0 0 -2 -13 -20 -8 -15 -40 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 2015-2019 2019-2023 מזה : רכבות סה"כ תמורה קיות תמורה קיות כבישים )11% ( לשכירים מקומיות לשכירים )11% ( צריכהביטחוית צריכהאזרחית צריכה תוצר שירותים ביטחון תחבורה )24% ( מקומית ציבורית למעט חברתיים ומיהל יבוא )17% ( )59% ( ביטחוי שיויבמחיר שיויבכמות המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודי בקישראל . ב.השפעותהמלחמהעלההוצאותהציבוריותוהתמודדותהממשלהאיתן בגללהמלחמהוהצורךבהגדלהחריגהשלההוצאותהציבוריותהחליטההממשלהלהגדילאת מסגרת התקציב לשנת 2023 בכ26- מיליארדי ש"ח 1.4( אחוזי תוצר). הגדלה זו כללה תוספת תקציב למערכת הביטחון ולמשרדים האזרחיים בכ17- מיליארדי ש"ח וכ12- מיליארדים, בהתאמה, כדי לממן את התמודדותם עם השלכות המלחמה21, וקיצוץ תקציבים אחרים ביחס לתקציב המקורי בסכום של כ3- מיליארדי ש"ח. נוסף על הרחבת מסגרת התקציב השתמשה הממשלה בקרן הפיצויים (מס רכוש) כדי לפצות עסקים שפעילותם נפגעה בתקופת המלחמה. שימושבקרןהפיצוייםלמימוןהוצאהזולאבאלידיביטויבתקציבובגירעוןהתקציבי,אךנרשם בגירעוןהממשלההרחבה,ומחייבאתהממשלהלגייסחובכנגדו,שכןמדוברבקרןחוץ-תקציבית רישומית ולא בכספים שנחסכו בפועל על ידי הממשלה. עד לסוף דצמבר שילמה רשות המסים פיצוייםבסכוםשלכ5-מיליארדיש"ח0.3(אחוזתוצר)מתוךעלותכוללתחזויהבסכוםשלכ23- מיליארדיש"חעדסוף22.2024 ההפחתההמצומצמתשל ההפחתההמצומצמתשלההוצאותשאינןקשורותלמלחמהבעתתיקוןחוקהתקציבלשנת ההוצאותשאינןקשורות 2023,כנגדהגידולהניכרשנבעמעלויותהמלחמה,העידהעלהקושישלהממשלהלבצעהתאמות למלחמהבעתתיקוןחוק בתקציב אפילו במצב חירום. הבעייתיות בהחלטה להימנע מקיצוץ תקציבים לא הכרחיים התקציבלשנת2023, העידהעלהקושישל הממשלהלבצעהתאמות בתקציב. 21 גידולהתקציבהאזרחייועדבעיקרלפינויהאוכלוסייהמאזוריהעימות(נושאהנדון בפרקז'שלדוחזה),תשלום קצבאות ביטוח לאומי לנפגעים ומשפחותיהם, הגמשת תנאי החל"ת, תגבור מערכת הבריאות, החינוך, מערכי החירוםוהרווחה,תקצוב"מנהלתתקומה"ותוכניותשלמשרדהכלכלהורשותהחדשנותלתמיכהבענףההייטק. 22 בחודשיםינואר-פברואר2024שולמועודכ5-מיליארדיש"חבגיןהנזקיםשחלובחודשיםנובמבר-דצמבר2023. התשלוםבגיןהתביעותעלהנזקיםהישיריםלרכוש(בתים,מפעליםורכבים)מורכביותר,ויימשךזמןרביותר. 147 בנקישראל,דיןוחשבון2023 התחדדהלאורדוחההפרשיםמדצמבר23,2023שבוהעריךמשרדהאוצרכיההוצאותבשנת2024 צפויותלחרוגבכ50-מיליארדיש"חממסגרתהתקציבהמקורית–מתוכם9מיליארדיש"חבשל גידולבלתיצפויבתוכניותהתקציבהמקורי,והשארבשלהוצאותהנוגעותלמלחמה.הפערשל 9מיליארדיש"חמעידעלהקושישלהממשלהלכנסאתהוצאותיהלמסגרתהתקציבהמקורי, שאושר במאי 2023. קיומו של פער כזה חודשים ספורים לאחר שהתקציב אושר עשוי להצביע על הצורך בבחינה מדוקדקת יותר של התקציב בעת אישורו – תהליך שגוף עצמאי כגון מועצה פיסקליתיוכללתרוםלהצלחתו24.ההכנסותהחזויותלשנת2024עלפיהתחזיתהמעודכנתהיו נמוכותבכ48-מיליארדיש"חמאשרבתקציבהמקורי–מחציתמהפערנבעהממגמותכלכליות שהחלועודטרםהמלחמה,והשאר–מעדכוןשלילישלהתחזיתהמקרו-כלכליתבעקבותהמלחמה. התיקוןשנוסףבמאי2023ל"חוקיסוד:משקהמדינה"קובעכיאםהממשלהלאמבצעתהתאמות כדילעמודבתקרתהגירעוןעלפיחוק,יבוצעקיצוץרוחביבגובההפערשביןהגירעוןהחזויבדוח ההפרשים(במקרהזה5.7אחוזיתוצר)לתקרתהגירעוןהקבועהבחוק אחוזיתוצר).2.25( ביןמועדפרסוםדוחההפרשיםלאישורהתקציבהמעודכןלשנת2024עלידיהממשלהגדלו ההוצאותהקשורותלמלחמהאףיותר,והגירעוןהחזוי(לפניהתאמות)נאמדב7.5-אחוזיתוצר. לפיכך אישרה הממשלה חוק תקציב מעודכן לשנת 2024, שכלל גידול של תקציבי המשרדים האזרחיים ב15.3- מיליארדי ש"ח, ושל תקציב משרד הביטחון ב55- מיליארדי ש"ח לצורכי המלחמה.כמו-כןניתנהלמערכתהביטחוןהרשאהלהתחייבעלסכומיםגבוהים,שיקשיחואת הגמישות התקציבית של הממשלה בעשור הקרוב25. נוסף על אלה החליטה הממשלה על שורה שלצעדיםהןבצדההוצאהוהןבצדההכנסה,שהסתכמובכ0.9-אחוזתוצרוהובילוליעדגירעון מעודכןלשנת2024בשיעורשל6.6אחוזיתוצר.צעדיםאלוכללו,ביןהיתר,קיצוץרוחביבשיעור של5%,ביטולתוספותתקציבשונותודחייהשלפרויקטיתשתיות. כ70%- מההתאמות שנקבעו לתקציב 2024 הן בעלות אופי זמני. לכן, במקביל קיבלה הממשלה שורה של החלטות לגבי השנים 2025 ואילך - הגדולה שבהן היא העלאה עתידית של שיעור המע"מ בנקודת אחוז (כ7- מיליארדי ש"ח). סדר הגודל של ההתאמות היה בהלימה עם הסיכומים התקציביים ארוכי הטווח שהיו נכונים לאותה עת, ובכך נמנעה הגדלה משמעותית שלהגירעוןהמבניבטווחהנראהלעין(לוחו3-').ואולםחלקמהחלטותהממשלהפוצלובמהלך דיוניהתקציב;הכנסתהחליטהלהפרידאתתהליךהחקיקהשלהעלאותמסיםוביטולפטורים ממסבסכוםשנתישלכ3-מיליארדיש"ח,ואלונדחולמועדמאוחריותר26.אםהממשלהתחליט בהמשךעלהגדלהנוספתשלתקציבהביטחוןאושלתקציביםאזרחייםאחרים,יידרשוהתאמות נוספות(ראותיבהו).1-' 23 דוח ההפרשים הוגש לראשונה השנה בהתאם לתיקון חדש ל"חוק יסוד: משק המדינה", שבמסגרתו נקבע כי במקרהשלחקיקתתקציבלשנתהכספיםהבאההממשלהתגישלכנסתעדה1-בנובמברדוחעלהפרשיםצפויים בהוצאותאובגירעוןביחסלתקציבשחוקקותוכניתמאזנת.אםהתוכניתלאמאושרתעלידיועדתהכספיםבזמן, יופחתהתקציבבאופןרוחביעדלכיסויההפרש. 24 לדיוןרחביותרבמועצותפיסקליותובתרומתןלאיכותההתנהלותהתקציביתראופרקו'בדוחבנקישראללשנת .2021 25 סיכום תקציבי זה מספק, לדברי ראשי מערכת הביטחון, רק חלק מהצרכים הביטחוניים, ועל הממשלה יהיה להחליטעלסמךהמלצותשלועדה ציבוריתמהותקציב הביטחוןהראוימבחינתה בטווח הארוךוכיצד בכוונתה לממנו.(להרחבהראותיבהו.)1-' 26 צעדיםאלוהיו:מסנסועהוהעלאתאגרותעלרכביםחשמליים,מיסויפליטתמזהמות(מספחמן),מיסויסיגריות שנמכרותבדיוטיפרי,מסהרכישהלמשקיעים,מיסוישכרדירהורפורמתהדלקנים. 148 פרקו':המגזרהציבוריומימונו למרותהצרכיםהדחופיםשלהטווחהקצר,חשובשהממשלהתדוןבהקדםבנטלהראוישל תקציבהביטחוןובתוכניותארוכותהטווחלקידוםהמשקהישראלי,לנוכחהאתגריםהחדשים שנוספוהשנהעלהאתגריםהקיימיםממילא,הנוגעיםלפריוןהעבודההנמוךבישראל27. לוחו3-' השיוייםשחלובתקציבהמדיהבעקבותהמלחמה1, מיליארדי₪ 2023 2024 2025 גידולההוצאותלפיהתאמות 29 81 51 גידולהוצאותזמי 29 62 29 גידולהוצאותמבי 19 22 סה"כהתאמותבצדההוצאה2 3 9 9 הפחתהזמית 3 5 3 הפחתהמבית3 4 5 סה"כהתאמותבצדההכסה2 5 10 הגדלהזמית 5 2 הגדלהמבית 1 8 1עבורשת2025לאחוקקעדייןתקציב.הכווהלשיוייםביחסלתקציב המקורילשים2023-2024,לרבותהתייקרויותלאחזויות,וגידולהוצאות בשת לעומתהחזויערבהמלחמה.2025 הסכוםלאזההלרכיביובשלעיגולמספרים.2 3כוללצמצוםבתקציבמשרדהבריאותבעקבותהעלאתמסבריאותהחל מ2025- לאכוללצעדיםשטרםחוקקו., המקור:החלטותהממשלהלגביתקציב2024מתאריך,14.1.2024 החלטותהכסתועיבודיב קישראל. 4.הכנסותהממשלההרחבה לאחר עלייה חריגה של התקבולים בשנים 2022–2021 החלו ההכנסות ממסים לרדת ברבעון הירידההחדהשל המסיםביחסל2022- האחרוןשל2022,ומגמהזונמשכהגםבשנת2023.ברבעוןהשלישישלהשנהההכנסותבמונחי נובעתבעיקרממס תוצרכברהיונמוכותמהנתוןהמקבילבשנת2019,אךבחינהמצטברתמעלהכיסךהתקבולים החברותוממסים מתחילתהשנהעדספטמברהיהדומהלתקופההמקבילהבשנת.2019 הקשוריםלשוקהדיור איורו5-'מציגפירוקשלהשינויבנטלהמס(שיעורההכנסותממסיםביחסלתוצר)ביןשלושת וממע"מעלייצורמקומי. הרבעוניםהראשוניםשל2023לתקופותהמקבילותב2019-וב2022- הירידההחדהביחסל2022-. נובעת בעיקר ממס החברות וממסים הקשורים לשוק הדיור28 – שהתקבולים מהם היו חריגים בשנההקודמת–וממע"מעלייצורמקומי,שמתואםעםהחולשהבצריכההפרטית.(ראופרקב'.) לגידולהמתוןביחסל2019-התלווהשינויבהרכבההכנסות:גידולחלקםשלהמסיםהישירים 27 להרחבהראו:בנקישראל2021(),תוכניתבנקישראללהאצתהצמיחהבמשק:ארבעהציריפעולהאסטרטגיים מומלציםלממשלהומסגרתפיסקליתלמימונם. 28 כוללמסימקרקעין(מסשבחורכישה)ואומדןלמע"מעלדירותחדשות.זהואומדןחסרלתקבוליהמסיםמשוק הדיור, שכוללים גם מע"מ בענף הנדל"ן והבינוי מעבר למע"מ על דירות חדשות, לרבות על מכרזי קרקעות. נתוני רשותהמסיםלפיענפיםמשנת2021הצביעועלגבייתמע"ממענפיהנדל"ןוהבינויבסכוםהגבוהממסיהמקרקעין הישיריםבכ.30%- 149 בנקישראל,דיןוחשבון2023 והתכווצות חלקם של המסים העקיפים. חלק מהעלייה בנטל המסים הישירים ביחס ל2019- מוסברבעלייתהשכרובפרוגרסיביותשלמערכתהמס,וחלקמוסברבניכוייםמוגבריםוזמניים מחברות בענף שירותים פיננסיים וביטוח, מרווחי הון, מעובדים שכירים בהיי-טק, שמימשו אופציות, ומעובדים במגזר הציבורי, שקיבלו מענקים חד-פעמיים ותשלומים רטרואקטיביים במסגרתהסכמיהשכרהחדשים. איורו '- 5 : השיויבתקבוליהמסיםברבעוים1-3 של2023 לעומת2019 ו- 2022 -3.0 סךהמסים ) ללאהיטליהשבחה ( 0.1 -1.2 סה" כמסיםישיריםואגרות 1.7 -0.2 מזה •: מסהכסהמשכירים 0.7 -0.7 • חברות 0.7 -0.3 • עצמאים 0.1 • יכוייםבמקורמשוקההוןומדיווידד 0.2 •אגרות , היטליםוקסות -0.1 דמיביטוחלאומיומסבריאות -0.2 -0.8 מסימקרקעיןומע " ממעףהביויוהדל "ן 0.1 סה" כמסים עקיפיםעלייצורמקומי -0.8 -1.3 ) ללאמע " ממעפיביויוהדל "ן( -0.8 מזה •: מע" מעוסקיםעלייצורמקומי 0.0 • בלו ) מסדלק ( -0.2 -0.2 מסייבוא -0.1 0.0 מסירשויותמקומיות ) ארוה ( -0.1 -4.0 -3.0 -2.0 -1.0 - 1.0 2.0 אחוזיתוצר לעומתשת2022 Q1-Q3 לעומתשת2019 Q1-Q3 המקור : הלשכההמרכזית לסטטיסטיקה , רשותהמסיםועיבודיבקישראל . הירידההעודפתשל בגללהמלחמההודיעהרשותהמסיםעלהארכתמועדידיווחותשלום,שנועדהלהקלתזרימית המסיםבשלהמלחמה עלבעליהעסקיםוהעובדיםהחייביםבמס.צעדזהשינהאתתזמוןההכנסותבעיקרבתוךהשנה, הסתכמהברבעון ודחהחלקממנולתחילת2024.נוסףעלכךירדוהמקדמותשמשלמיםעצמאייםוחברותירידה האחרוןשלהשנהבכ10- חדה,בשלאי-הוודאותאשרשררהבמשק,ועלאףהתאוששותבחודשדצמברהןטרםשבולרמתן מיליארדיש"ח,שהם המקורית.כדילאמודאתאובדןהמסיםאשרנגרםבשלהמלחמהננכהמשיעורהירידהברבעון כחציאחוזתוצר. האחרון של 2023 לעומת מקבילו ב2022- את שיעור הירידה בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023לעומתמקביליהםב2022-.ניתוחזהמעלהכיהירידההעודפתשלהמסיםבשלהמלחמה הסתכמהברבעוןהאחרוןשלהשנהבכ10-מיליארדיש"ח,שהםכחציאחוזתוצר.אובדןזהנבע מירידה בגבייה משכירים, בדמי הביטוח הלאומי ובמס הבריאות ב0.6- אחוז תוצר, ירידה של 0.2אחוזתוצרבגבייהמחברותומעצמאיים,וירידהשל0.1אחוזתוצרבגבייהשלמסיהיבוא ועוד0.1ממסיהרשויותהמקומיות(ארנונה)בגיןפטורשניתןלתושביםהמפונים.כנגדזאתגדלה הגבייהמשוקההוןבכ אחוזתוצר,ככלהנראהעקבגידולבמימושנכסים.0.4- 150 פרקו':המגזרהציבוריומימונו 5.החובהציבורי שיעור החוב הציבורי בתוצר עמד בסוף שנת 2022 על 60.5. שיעור זה הוסיף לרדת בשלושת הרבעוניםהראשוניםשל2023,אךנסקברבעוןהאחרוןבשלצורכיהמימוןשלעלויותהמלחמה, והגיעבסוף2023ל61.9-אחוזיתוצר.לגידולושליחסהחובלתוצרהשנהתרמוהגירעוןהתקציבי 4.1 אחוזי תוצר, ההוצאות החוץ-תקציביות על חשבון קרן מס רכוש 0.3( אחוז תוצר), שערוך החוב הצמוד למדד המחירים לצרכן בשל האינפלציה והחוב במט"ח בשל רמתו המפוחתת של השקלבסוף2023לעומתסוף2022.גורמיםאלוקוזזוחלקיתעלידיתקבוליהפרטהממכירת קרקעותעלידירשותמקרקעיישראלוהפרטתנמלחיפה,שימושביתרותהמזומניםשלהממשלה וצמיחת התוצר הנומינלי, שאמנם שחקה את יחס החוב לתוצר, אך בקצב נמוך מאשר בשנים 2022–2021(לוחו).4-' לוחו4-' רכיביהגידולבחובהציבוריברוטו,2018עד2023 )אחוזיתוצר( 2018 2019 2020 2021 2022 2023 59.8 60.1 59.2 70.9 67.8 60.5 החובבסוףהשההקודמת -2.7 -3.3 0.3 -7.4 -7.0 -3.4 תרומתהשיוישלהתוצרהומיליליחסהחובלתוצר 2.5 3.2 12.8 3.8 -2.7 3.0 גיוסיהוןטו 2.9 3.7 11.3 4.3 -0.6 4.1 מזה:גירעוןהממשלה)ללאאשראי(עלבסיסמזומן 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 0.3 תשלוםפיצוייםעלחשבוןקרןמסרכוש פירעוןאשראיטוע"יהציבור1 -0.1 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0 -0.2 -0.1 0.0 -0.9 -0.9 -0.6 תקבוליהפרטה גיוסמעברלגירעוןלמימון2 -0.1 -0.4 1.6 0.4 -1.2 -0.9 שיערוךהחובהצמודהקובבש"ח3 0.2 0.2 -0.2 0.8 1.6 0.9 0.5 -0.6 -0.4 -0.4 1.0 0.3 שיערוךהחובהקובבמט"ח -0.1 -0.2 -0.4 -0.2 0.1 0.4 התאמהלעלויותהפקה שארית4 -0.2 -0.2 -0.4 0.3 -0.3 0.2 60.1 59.2 70.9 67.8 60.5 61.9 החובלסוףהתקופה כוללמתןאשראיוגבייתקרן.1 עודףהגיוסים.2 3השפעתהעלייהשחלהבמשךהשהבמדדהמחיריםלצרכןעלהחובהצמוד. 4השאריתותרתכתוצאהמעיגולתוים. המקור:עיבודיבקישראל. גידול עלויות המימון של החוב הציבורי, שהחל ב2022- על רקע עליית התשואות בעולם, המשךגיוסיחובבעלות גבוההצפוילהגדילאת התעצם השנה, בשל עלייה בפרמיית הסיכון של המדינה29 וגידול חד בהיקפי גיוס החוב, שהחל תשלומיהריביתולהכביד באוקטוברבשלהגידולהצפוישלהגירעון.להתייקרותהחובאיןהשפעהמיידיתעלתקציבהמדינה עלתקציבהמדינהבטווח בזכותהזמן-לפדיוןשלהחובהממשלתי,שהואכ9-שניםבממוצע30.עםזאת,הוצאותהריבית הבינוני. עלהחובגבוהותכברהיוםבהשוואהבין-לאומית,והמשךגיוסיחובבעלותגבוההצפוילהגדיל אתתשלומיהריביתולהכבידעלתקציבהמדינהבטווחהבינוני.(תרחישיםלגביהתפתחותנטל הריביתראובהמשך.) 29 להרחבהראופרקיםא'ו-ג'בדוחזה. 30 כלומר:מרביתהחובממשיכהלשאתשיעוריריביתנמוכיםיותר,אשרנקבעובעתשחובזההונפק. 151 בנקישראל,דיןוחשבון2023 6.בחינהמחדששלהיעדיםהפיסקליים יחסהחובלתוצרבשנת2023היהדומהלחציוןהOECD-(איורו2-'),אךאירועיהשניםהאחרונות אירועיהשניםהאחרונות מדגישיםאתהצורךשלמדינתישראלבכריותביטחון,במיוחדלנוכחהסיכוניםהגאו-פוליטיים מדגישיםאתהצורך שמאפייניםאותה.המדיניותהתקציביתבמהלךהמלחמהואחריהצפויהלהשליךבטווחהארוך בכריותביטחון,במיוחד על היכולת של ישראל להתמודד עם זעזועים עתידיים נוספים ולתמוך בצמיחה ארוכת הטווח לנוכחהסיכוניםהגאו- פוליטייםשמאפייניםאת שלהמשקבאמצעותהשקעהציבורית31.גידולזמנישלהגירעוןושלהחובבשלהוצאותלחימה מדינתישראל. זמניותאינופוגעבאופןמהותיבהקצאתהמשאביםבמשקלאורךזמן,וניתןלהתמודדאיתותוך ריכוזמאמץתקציביבתקופהמוגבלתופריסהארוכתטווחשלהחזרהעלויות.לעומתזאת,גידול מתמשךשלהוצאותהביטחוןמחייבהתאמותתקציביות,כדילמנועגידולשאינובר-קיימאבחוב הציבורי,ובעקבותיובעלויותהמימוןשלהמשק. כדי שהשווקים יגלו סובלנות כלפי הגירעון הזמני הגבוה בעת המלחמה, חשוב שהעיקרון כדישהשווקיםיגלו המנחהבבסיסמסגרתהתקציבהרב-שנתיתוהחלטותהממשלהאשריעצבואותהלקראתאישור סובלנותכלפיהגירעון הזמניהגבוה,חשוב תקציב2025יהיהייצוב,לכלהפחות,שליחסהחובהציבורילתוצר.לצדזאתיהיהחשובלדון שייצוב,לכלהפחות, ביעדלרמתהחובבטווחהארוךיותר.הערכהשלהשווקיםשישראלצועדתלעברתוואיחובעולה שליחסהחובהציבורי בטווחים הבינוני והארוך עלולה לגרור עליית תשואות נוספת, מעבר לזו שהמשק חווה בשנה לתוצריהיההעיקרון האחרונה, פיחות ולחצים אינפלציוניים. התגובה השלילית היא לא תמיד ליניארית; לכן מוטב המנחהבבסיסמסגרת להקדים את ביצוע ההתאמות כדי להחליק את הנטל שלהן לאורך תקופה ארוכה ככל האפשר התקציבהרב שנתית.- ולמנועהגעהלאותהנקודהקריטית,שבההשווקיםיתמחרו-מחדשאתהסיכוןשלהמשק–מצב שידרושהתאמותחדותהרבהיותרבזמןשבויכולתהתמרוןשלהממשלהתהיהנמוכהיותר.אמנם הורדתיחסהחובלתוצראינההמטרהאלאסימןלמלוויםבשווקיםבדברהיציבותהפיסקלית של המשק הישראלי, אך היא מהווה תנאי מקדים, אשר יסייע לממשלה במימוש יעדים ארוכי טווח,שהםהעלאתפריוןהעבודהורמתהחייםבישראל32. איורו6-'מציגאתהמשמעויותהפיסקליותשלתוואיםרב-שנתייםבתרחישימדיניותשונים. תרחיש הבסיס, המוצג באמצעות הקווים השחורים, מביא בחשבון את עלויות המלחמה החד- פעמיות – הביטחוניות והאזרחיות – והסיכום התקציבי הקיים בדבר הגדלת תקציב מערכת הביטחוןבכ10-מיליארדיש"חבממוצעלשנהעדסוףהעשור,הגידולהמבניבהוצאותהאזרחיות ובהוצאותהריביתכתוצאהמהמלחמהותוכניתההתאמותבהכנסותובהוצאות,שאושרהבכנסת בחודשמרץ2024(לוחו3-').מתרחישזהעולהכיהגדלתתקרתההוצאהויעדיהגירעוןבהתאם להוצאות וההכנסות החזויות כיום תוביל לייצוב של יחס החוב לתוצר בשיעור של 67% בטווח הבינוני.זאתתוךחריגהמהכלליםהפיסקלייםהקיימיםעלפיחוקבישראל:יעדגירעוןשהולך ופוחתעדל1.5-אחוזיתוצרמשנת2026ואילך,ותקרתהוצאותשגדֵלהבשיעורנמוךמשמעותית מאשרהתוצר. 31 בנק ישראל 2021(), תוכנית בנק ישראל להאצת הצמיחה במשק: ארבעה צירי פעולה אסטרטגיים מומלצים לממשלהומסגרתפיסקליתלמימונם. 32 לדיון בנושא מימון ההשקעה הממשלתית בתוכניות ארוכות טווח של תשתיות וחינוך ראו פרק המגזר הציבורי ומימונובדוחבנקישראללשנת.2021 152 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איורו'- 6 :המצרפיםהפיסקלייםבתרחישימדייותשוים אחוזיתוצר החובהציבורי הגירעון אחוזיתוצר 7 68 6.6 67 67 67 67 6 66 66 5 64 65 63 4 3.0 62 63 3.0 3 61 60 2.2 2 60 1.5 58 1 1.5 56 0 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 טלהמס ההוצאההאזרחיתללאריבית אחוזיתוצר אחוזיתוצר 29 27 27.9 28.2 28.1 26.6 27.6 28 26 25.3 26.8 27.3 25.2 25 27 27.4 24.9 24.6 24.6 24 26 24.1 23.8 23.8 23 25 22 24 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 אחוזיתוצר תשלומיהריבית 3.0 2.7 2.6 2.5 80 2.5 66.9… 66.1… 60 תרחישהבסיס 65.2… 66.5… 65.8… 63.1… 60.4… 59.1… 40 64.7… 62.1… 2.0 תרחישהתאמותלפיהכללהאירופי 2.4 2.4 2.4 2024 2.3 2.0 תרחישהתאמותלפיהכלליםבישראל 2.0 1.5 1.0 המקור : עיבודיבקישראל . 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 העדכון התדיר של תקרת ההוצאה והגירעון כלפי מעלה פוגם באמינות של התוואים הרב- שנתייםוביכולתשלהממשלהלהוציאלפועלפרויקטיםארוכיטווח33.אופןהעיצובשלהכללים הקיימים מתעדף הוצאות שוטפות על פני השקעות, משום שתוכניות השקעה ארוכות טווח, המחייבותתכנוןוהיערכותממושכת,מוגבלותעלידיתקרתההוצאותהמרסנת,הנקבעתלטווח הבינוני,ועלידיכללהנומרטור,המסייעלאכיפתה.לכןכאשרתקרתההוצאההשנתיתמועלית רק אד-הוק בעת דיוני התקציב, המלאי התכנוני הזמין לביצוען של ההשקעות הוא מצומצם, והתוכניותהיחידותשניתןלבצעהןאלההממומנותמההוצאותשוטפות. כדילהמחישאתהבעייתיותהמובניתבכלליםהנוכחייםנתאראתההתאמותהנדרשותלשם עמידהבהם.בהינתןתחזיתההוצאותהצפויותוהמצבהחוקיהקיים,עמידהבתקרתההוצאה בשנת2025תדרושמהממשלהלקצץהוצאותבסכוםשלכ55-מיליארדיש"ח2.6(אחוזיתוצר) מעברלקיצוציםשכבראושרובמסגרתתקציב2024 גםאםהממשלהתחריגב2025-.אתההוצאות הזמניותשנובעותישירותממלחמת"חרבותברזל",כפישעשתהבשנים2024–2023,היאעדיין תידרשלצמצםהוצאותבסכוםשלכ21-מיליארדיש"חולהעלותמסיםבסכוםשלכ6-מיליארדי ש"חכדילעמודבכללההוצאהוביעדהגירעוןהקבועיםבחוק.תרחישזה(כוללההחרגה)מתואר בקווים הכחולים שבאיור ו6-'. ההתאמות האמורות יובילו לגירעון חזוי בשיעור של 3.3 אחוזי Adi Brender (2021). "Fiscal Policy: The Journey toward a Low Debt to GDP Ratio and Smaller 33 Government" in The Israeli Economy, 1995-2017: Light and Shadow in a Market Economy, eds., .Ben-Bassat,A.,Gronau,R.andA.Zussman,CambridgeUniversityPress,41-72 ללוחמעודכןלגביהשינוייםשחלובכלליםמאזתקציב2016–2015ראו:בנקישראל2021(),סקירתהתקציבלשנים 2022–2021וההתפתחויותהצפויותבשניםהבאות,נובמבר2021 עמ',18לוח.7 153 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תוצר 1.75( אחוזי תוצר יחד עם הוצאות המלחמה המוחרגות בשיעור של 1.6 אחוזי תוצר.) הנטייההמובניתבכללים הפיסקלייםהנוכחיים דבקותבכללההוצאהבהמשךהעשורתביאלשחיקההולכתוגדלהשלההוצאותביחסלתוצר, בישראללריסוןההוצאה כך שהממשלה תוכל לעמוד ביעד הגירעון של 1.5 אחוזי תוצר לשנה, ואף להפחית בהדרגה את תוביללקיצוציםחדים נטלהמסהחלמשנת2027עדכדי0.6אחוזתוצרבשנת2030.עמידהבכלליםאלואמנםתאיץ בהוצאההאזרחית את קצב הירידה של יחס החוב לתוצר, אך תביא, עד סוף העשור, גם לקיצוצים חדים של 2.8 ובמסים,שהםממילא אחוזיתוצרבהוצאההאזרחיתללאריבית–הוצאהשהיאכברכיום מהנמוכותבקרבהמדינות מהנמוכיםבקרב המפותחות(איורו2-'). המדינותהמפותחות. הדיוןבדרכיםהנכונותלשמראתהאיתנותהפיסקליתאינוייחודילישראל.באיחודהאירופי גובשהלאחרונהמערכתכלליםחדשהלאחרבחינהמחודשתשלהיעדיםהפיסקלייםשלהמדינות החברותבו(לוחו5-'.).הדיוניםבכלליםהחדשיםהתנהלועלרקעהלקחיםשהופקומהתמודדות האיחוד עם משבר הקורונה, מלחמת רוסיה-אוקראינה ומשבר האנרגיה, וכן לנוכח האתגרים התקציביים שאירועים אלה מציבים בהסתכלות לעתיד. הכללים עוצבו מחדש כדי לאפשר למדינות להפעיל מדיניות אנטי-מחזורית בטווח הקצר, להגדיל את הוצאות הביטחון בטווח הבינוניולתמוךבתהליךהמעברשלמשקיהןלצמיחהדיגיטליתוירוקהיותרבטווחהארוך.(ראו תיבהו2-'עלהתחייבויותישראלבנושאהאקלים.)כלזאתתוךשמירהעלהאמינותהפיסקלית באמצעות הפחתת הרמות הגבוהות של החוב והתחשבות בשונּות הגדולה בין מדינות האיחוד במרווחהפיסקליובאתגרים.המיקודבכלליםהחדשיםהוסטמיעדיגירעוןקשיחיםואחידים34 לתוואֵיהתאמותמבניותארוכיטווחומותאמיםלנסיבותשלכלמדינה,כךשהםישמרועלהחוב ברמה בת-קיימא, מצד אחד, ולא יפגעו ביכולת של הממשלות לבצע תוכניות השקעות רחבות היקףורפורמותמבניות,מצדשני. לוחו5-' הכלליםהפיסקלייםהחדשיםשלהאיחודהאירופי העיקרון פירוט טווחהתוכיתהרב-שתית 5–4שים)כתלותבמבההמוסדישלהמדי ה(. 7שיםאםהמדיהמתחייבתומבצעתבפועלרפורמותוהשקעותשיתמכובקיימותהחוב, ביעדיםהאירופייםהמשותפים)כגוןמאבקבמשברהאקלים(ובמימושהצמיחה הפוט ציאלית. עקרוןהתחזית הסתברותית:בחיתהתחזיותבתרחישיסיכוןשו ים. טריגרלהתאמות אםבאחדהתרחישיםיחסהחובלתוצרצפוילהיותגבוהמ60%-אוהגירעוןצפוילהיות גבוהמ.3%- סוגההתאמות קביעתתוואיהוצאותטו1ורפורמותמביותשיסייעולהפחיתאתיחסהחובלתוצרו/או הגירעוןבתוך4ש ים. קצבההתכסותשליחס אםבין60ל90-אחוזיתוצר:הפחתהשל0.5קודתאחוזבממוצעלש ה. החובלתוצר אםגבוהמ90-אחוזיתוצר:הפחתהשלקודתאחוזבממוצעלשה2. ההתאמותהדרשותעלפי אםמוךמ3-אחוזיתוצר:עלהממשלהלבותתוכיתההתאמותשתוביללגירעוןבשיעור הגירעוןבקודתהמוצא של1.5אחוזיתוצרבטווחהביוי,כדישגםבמקרהשלהפתעותבצדההכסותהגירעוןלא יחצהרףשל אחוזיתוצר.3 אםגבוהמ3-אחוזיתוצר:התאמותבגובהחציאחוזתוצרמדישה,וכאשרהגירעוןיורד מתחתל3%-–התאמותבשיעורשל0.4%לשה)או0.25%במקרהשלתוכיתלשבעשים( עדלהגעהליעדשל אחוזיתוצר.1.5 1ההוצאותטושוותלהוצאההציבוריתביכוי:1) שי(ויבהכסותכתוצאהממדייות)שיוייחקיקהאוצעדיםזמיים;(2) תשלומיהריבית;(3)( תשלומידמיהאבטלה;4) הוצאותשממומ(ותעלידיהאיחודהאירופי;5) הוצאותשהאיחודהאירופיהגדירכחד-(פעמיות,כגוןתוכיותהסיועבעת משברהקורוהותמיכהבמשקיםבעקבותמשברהארגיה.יעדרב-שתיזהמחליףאתיעדיהגירעוןהמבייםשגרמולהתאמותפרו-מחזוריות. להרחבהבושאלגביישראלראו:דוחבקישראל2021 "המגזרהציבוריומימו ו"., 2היתרוןבתוכיתכוללתלעומתכללהוצאה,הקטכיוםבישראל,הואהאפשרותלהפחיתאתיחסהחובלארקבאמצעותשחיקתהוצאותאלאגם באמצעותהאצהבת-קיימאשלהצמיחהאוהעלאהשלשיעוריהמס.הפחתתהחובהיאמצטברת:קודתאחוזלשהבתוכיתהתאמותארבע-שתית = אחוזיתוצרבסךהכול.4 34 יעדגירעוןשל3%,יעדגירעוןמבנישל0.5%ויעדיחסחובלתוצרשל60%.במקרהשיחסהחובהיהמעל,60% נדרשההממשלהלבצעהתאמותכךשהפעריצטמצםב3/20- בתוךשלוששנים–דברשהיהעלוללהוביללמדיניות צנע,אשרתפגעבצמיחהוביכולתשלהממשלהלצמצםאתחובה. 154 פרקו':המגזרהציבוריומימונו האתגרהפיסקליהניצבבפניישראלאינושונהמאודמאלושלחלקממדינותהאיחודהאירופי. חשובשהממשלהתקיים דיוןמחודשבכללים חשובשהממשלהתקייםדיוןמחודשבכלליםהפיסקלייםבישראלבמטרהלהשיבאתאמינותה הפיסקלייםבישראל, של המסגרת הפיסקלית ובה בעת לסייע לממשלה בקידום יעדים כלכליים ארוכי טווח. בחינה במטרהלהשיבאת מחודשתשלהיעדיםהפיסקלייםבישראליכולהלהיעזרבעקרונותהמנחיםשהותוובאיחוד.לשם אמינותהשלהמדיניות המחשהנשווהמההיוהיעדיםלואימצהישראלאתהכלליםהפיסקלייםשלהאיחודהאירופי הפיסקליתובהבעת תרחישזהמתוארבקוויםהכתומיםבאיורו6-'(.)לעומתהיעדיםהקבועיםבחוקכיום.לפיהשיטה לסייעבקידוםיעדים האירופיתישראלהייתהנדרשת,החלמ2025-,לצמצםאתיחסהחובלתוצרעדשנת2028בשתי כלכלייםארוכיטווח. נקודות אחוז ל65- אחוזי תוצר, ולצמצם את הגירעון עד 2028 ל1.5%-. הואיל והגירעון הצפוי בנקודתהמוצאגבוהמ3-אחוזיתוצר,הממשלההייתהנדרשתלהציגתוכניתהתאמותמבניות בגובהחציאחוזתוצרמדישנה,וכאשרהגירעוןיורדמתחתל3%-–התאמותבשיעורשל0.4% לשנהעדהגעהליעדשל1.5אחוזיתוצר.משמעותהדברהיאביצועהתאמותמצטברותבשיעורשל 1.6אחוזיתוצרעדשנת2028.לצורךההדגמה,תרחישההתאמותלפיהכלליםהאירופייםבאיור ו6-' מציג את הגידול במסים והפחתת ההוצאה האזרחית במקרה שהממשלה הייתה מחליטה לחלק את ההתאמות שווה בשווה בין צד ההכנסה לצד ההוצאה. שימור גירעון בשיעור של 1.5 אחוזיתוצרהחלמ2028-מורידאתהחובל61-אחוזיתוצרכברבשנת2030.אםהממשלהיוזמת תוכנית השקעות רחבת-היקף ניתן להאריך את תוכנית ההתאמות ל7- שנים, כלומר למתן את ההתאמותכךשהגירעוןיתכנסל1.5%- והחוביתכנסל63-,אחוזיתוצרעדשנת.2031 יעדיהגירעוןוהחובשנקבעובאירופהלאמחייביםאתישראל,וניתןלדוןגםביעדיםאחרים; בישראלאיןגוףחיצוני, לדוגמה: בזכות הגידול המהיר של התוצר, הנובע מגידול מהיר יותר של כוח העבודה בישראל, כגוןמועצהפיסקאלית, ניתןלקייםגירעוןשלכ3%-ועדייןלייצבאתיחסהחובלתוצר35.עםזאתחשובלהדגישכיחוסר שתנטראתהצעדים היציבותהפוליטיתבישראלפוגםבאמינותהפיסקליתשלתוכניותרב-שנתיות.זאתועוד,שלאכמו התקציבייםשנוקטת הממשלהותדווחעליהם באיחודהאירופי,איןבישראלגוףחיצוניהמבקראתהתוכניותשמציגההממשלהויכוללהפעיל לציבורבאופןשקוף. סנקציותבמקרהשלסטייהמהן36.לכןבכלתוכניתפיסקליתשתיזוםהממשלההיאתידרשלבצע התאמותקשיחותיותרובקצבמהיריותר,כדילזכותבאמוןהשווקיםכיתוואיהחובאכןנמצא בשליטה. כדי לצמצם את הקושי הזה ניתן להקים גוף פנימי, כגון מועצה פיסקלית מקצועית ועצמאית,שתנטראתהצעדיםהתקציבייםשנוקטתהממשלהותדווחלציבורבאופןשקוףעליהם ועל משמעותם להשגת היעדים הפיסקליים37. לבסוף, נדרשת זהירות בבחינת התוואים, כי כל התוצאות המוצגות בניתוח הנוכחי מניחות ששיעור הצמיחה יהיה לפי תוואי הצמיחה הנוכחי שלהתוצרהפוטנציאלי.ככלשההתפתחויותשלהשנההאחרונהוהמדיניותשתינקטבעקבותיהן יפגעובתוואיהצמיחהשלהמשקבטווחהבינוני,הגירעוןוהחובבפועליהיוגבוהיםיותר. 35 לדוגמה:יחסהחובלתוצרצפוילעמודבסוףשנת2025עלכ67%- בהנחהשב2026-.התוצרהריאלייצמחבשיעור של 3.7% האינפלציה תסתכם ב2%-, ושער החליפין לא ישתנה, הגידול של התוצר הנומינלי ישחק את היחס בין מלאי החוב הקיים לתוצר ב3.7- נקודות אחוז. מנגד, שערוך החוב הצמוד למדד המחירים לצרכן יגדיל את מלאי החובהקייםב0.7-אחוזתוצר(משוםשכמחציתוצמודהלמדדהמחיריםלצרכן).משמעותהדברהיאשבתרחיש כזהניתןלקייםגירעוןבשיעור3.0אחוזיתוצרועדייןלשמראתיחסהחובלתוצרבשיעורשל67%בסוףשנת2026. באיחודהאירופי,למועצההאירופיתישסמכותלהטילקנסעלמדינותשלאעומדותבכללים.36 37 המלצה לחיזוק המסגרות הפיסקלית בישראל באמצעות הקמת מועצה פיסקלית נכללה גם בדוח קרן המטבע הבין-לאומיתעלישראלממרץ2022.חשובלהדגיששמועצהפיסקליתאינהגוףשקובעמדיניות,אלאגוףשתפקידו לבחוןבאופןבלתיתלויאתההתאמההכמותיתשלהצעדיםהפיסקלייםשלהממשלהליעדיםשקבעה. 155 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תיבהו1-':התפתחותגודלתקציבהביטחוןבעברוחלופותלעתיד • ההוצאההממשלתיתלביטחוןבישראלהיאהגבוההביותר,במונחיתוצר,בקרבהמדינותהמפותחות,עלאף מגמהארוכתטווחשלצמצומה.תקציבהביטחוןירדמלמעלהמ6-אחוזיתוצרבסוףשנותה90-והיהצפוי להסתכם,ערבהמלחמה,ב4.5-אחוזיתוצרבשנת2023 אךגדלבשיעורניכרבעקבותהמלחמהל5.4-,אחוזי תוצר. • ועדותציבוריותשהמליצובעברעלמתוויםרב-שנתייםלתקציבהביטחוןהדגישוכיתקציבמערכתהביטחון צריך להיבנות מלמעלה-למטה: יש להגדיר תחילה את המסגרת התקציבית שניתן להקצות לביטחון לאחר בחינה מאקרו-כלכלית של יכולות וצורכי המשק, ומתוכה להקצות את המשאבים לצרכים בתוך מערכת הביטחון. • למרות הצרכים הדחופים של הטווח הקצר חשוב שהממשלה תדון בהקדם בגודל תקציב הביטחון הרצוי בטווח הארוך, תוך איזון בין הצרכים הביטחוניים, מחד גיסא, והעלויות התקציביות והעקיפות של הגדלת ההוצאההביטחוניתשיושתועלהמשקהישראלי,מאידך. אירועיה7-באוקטוברעוררומחדשאתהדיוןבגודלוהרצוישלתקציבהביטחוןבטווחהארוךובאופןמימונו.בתיבה זונסקוראתהתפתחותתקציבהביטחון,אתמסקנותועדותברודט2007()ולוקר2015()שדנובנושא,אתיישומןבפועל ואתההשלכותשלתוואיםרב שנתייםשוניםשלתקציבהביטחוןעלהמצרפיםהפיסקליים.- א.רקע:ההוצאההביטחוניתבישראל ההוצאה הממשלתית לביטחון בישראל היא הגבוהה ביותר, במונחי תוצר, בקרב המדינות המפותחות, על אף מגמה ארוכתטווחשלצמצומה(איור1).מגמתהצמצוםשלנטלההוצאההביטחוניתהתרחשהבזכותהתמתנותקצבהגידול שלכלרכיביההוצאה,ובעיקרשלהתמורהלכוחהאדםבצבאושלההשקעההביטחונית(איור2).בישראלגםתשלומי ההעברהוהגמלאותלמשרתיעברבמערכתהביטחוןהםהוצאהמשמעותית,שהסתכמהבשנת באחוזתוצרנוסף.2023 הירידהבהוצאהלביטחוןהקלהעלנטלהמימוןהמקומישלתקציבהביטחון(התקציבבניכוימענקהסיועהאמריקאי והכנסותמיועדותאחרות),והואירדמלמעלהמ6-אחוזיתוצרבשנותה90-,לסביבהשל5.5אחוזיתוצרבעשורשבין2004 ל2014- ל5-,אחוזיםבשנים2020–2015(איור3 והיהצפוילהסתכם,ערבהמלחמה,ב4.5-)אחוזיתוצרבשנת2,1.2023 1 ההוצאה לביטחון ותשלומי ההעברה שהוזכרו מתוקצבים במסגרת תקציב המדינה בסעיף משרד הביטחון 15(), הוצאות ביטחונית שונות 31(),ומספרסעיפיםקטניםאחרים:הוצאותחירוםאזרחיות16(),תיאוםהפעולותבשטחים17(),הוועדהלאנרגיהאטומית35(),חוקחיילים משוחררים46(),והוצאותהביטחוןבסעיףהדיורהממשלתי.)5110( ביצוע התקציב ברוטו של כל סעיפי מערכת הביטחון הסתכם בשנת 2022 בכ5.5- אחוזי תוצר. 0.8 אחוז תוצר מתקציב זה מומן באמצעות 2 מענק הסיוע האמריקאי הרב-שנתי 3.8( מיליארדי דולרים בשנה) ועוד 0.5 אחוזי תוצר – באמצעות הכנסות ייעודיות אחרות (ממכירות של מערכתהביטחוןאופרויקטיםמשותפיםעםגורמיחוץ). 156 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איור1 :הוצאותהמגזרהממשלתילביטחוןבהשוואהבין-לאומית , אחוזיתוצר שת2012 ושת2022 7 6 5 4 3 2 1 0 2012 2022 המקור OECDNationalAccounts: NationalAccountsataGlance", )," 2024 OECD( ). 2024 March 17 accessedon ( en - 00369 - data / 10.1787 org/ doi. https:// database), ( Statistics איור2 :רכיביההוצאהלביטחוןותשלומיההעברהשלמערכתהביטחון1 אחוזיתוצר 10 9 8 0.7 0.8 7 1.7 0.9 1.8 0.9 1.0 תשלומיהעברהוגמלאות 6 0.9 1.1 1.0 0.90.8 1.2 5 יבואביטחוי ) שוטף +השקעה ( 0.8 0.80.9 3.0 2.8 4 2.5 2.4 תמורהלשכירים 2.2 2.0 1.91.8 3 השקעהגולמיתמקומית 1.5 1.4 2 1.2 1.1 1.0 1.00.91.1 קיותמקומיותשוטפות 1 1.0 1.0 1.0 1.1 0.9 1.00.81.1 אחר 0.3 0.4 0.3 0.3 0.3 0.30.30.3 0 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 1 תשלומיההעברהוהגמלאותהם לאחלקמההוצאהלביטחון , משוםשהםמשולמיםלמשרתיעברבמערכתהביטחון . מרכיבזהאומקזזיםאת הזקיפהלפסיהלמשרתיהווהבקבעשרשמתבתוךהתמורהלשכירים ". אחר " כוללמסיםעלייצור , הוצאותהוןאחרותוחלקמהוצאותמשמרהגבול שאיןחלקמהצריכההביטחוית , אךהןכןמסווגותבהוצאהלביטחון . המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיטיקהועיבודיבקישראל. איור3 :מקורותהמימוןשלסעיפיהתקציבשלמערכתהביטחוןברוטו אחוזיתוצר 10 9 8 7 1.4 1.8 1.2 6 0.9 1.2 0.8 0.7 0.8 5 4 6.1 3 5.7 5.5 4.9 4.9 4.7 4.2 5.4 2 1 0 1997 1998 1999 2000 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 תקציבטוביכויסיועמארה "ב) מימוןמקומי ( מעקהסיועמארה הכסותמיועדות "ב ) ביכויהסיועמארה "ב( המקור : משרדהאוצרועיבודיבקישראל . 157 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בשנת 2023 ההוצאה הביטחונית גדלה ב1.2- אחוזי תוצר לעומת רמתה ב2022- והסתכמה ב5.9-, אחוזי תוצר. מחצית מגידולה של ההוצאה שימשה לתשלום התמורה לשכירים, לרבות המגויסים למילואים אשר גויסו בהיקפים חסרי תקדים מאז מלחמת יום הכיפורים. תקציב הביטחון גדל ב2023- ב1.2- אחוז תוצר, ו0.9- אחוז מגידול זה נבע ישירות מהמלחמה. בשנת 2024 צפויה ההוצאה הביטחונית לגדול בשיעור של 3 אחוזי תוצר ביחס לשנת 2023 – 1.4 אחוזיתוצרימומנובמסגרתתקציבהמדינה,והשארצפוילהיותממומןבאמצעותמענקסיועאמריקאיחד-פעמיבסך מיליארדידולרים.8.7 מעברלעלויותהתקציביות,להגדלתהביקושיםשלמערכתהביטחוןישגםעלויותכלכליותעקיפותלאמבוטלות.ביניהן: 1 1 . הארכתשירותהחובהדוחהכניסתצעיריםלמערכתההשכלההגבוההולשוקהעבודהוגורמתלאובדןניסיון מקצועישעלוללפגועבפריוןהעבודהשלהםלאורךזמן. 2 2 . שירותהמילואיםוהרחבתצבאהקבעמסיטתשומתעבודהבאופןקבועמהמגזרהאזרחילצבאיופוגעבתוצר העסקי. 3 3 . הגדלתהייצורוהמו"פהביטחוניהמקומייםבאיםעלחשבוןמשאביםלמגזריהתעשייהוההיי-טקששוררבהם מלכתחילהמחסורבעובדים. למרותהצרכיםהדחופיםשלהטווחהקצרחשובשהממשלהתכריעבהקדםמהגודלתקציבהביטחוןוהיקףכחהאדם הרצויבטווחהארוך,תוךאיזוןביןהצרכיםהביטחוניים,מחדגיסא,לביןהעלויותהתקציביותוהעקיפותשלהגדלת ההוצאההביטחוניתשיושתועלהמשקהישראלי,מאידך. ב.מוועדתברודטלוועדתלוקר:העקרונותהכלכלייםשמאחורימתוויהעברשלתקציבהביטחון לאחר מלחמת לבנון השנייה והדרישות התקציביות שהעלתה מערכת הביטחון בעקבותיה מונתה ועדה לבחינת תקציבהביטחוןבראשותדודברודט,וזוהגישהאתהמלצותיהבמאי2007.ועדהזוקבעה,לראשונה,מסגרתתקציב רב-שנתיתלמשרדהביטחוןוהדגישהכיתקציבמערכתהביטחוןצריךלהיבנותמלמעלה-למטה:ישלהגדירתחילהאת המסגרתהתקציביתשניתןלהקצותלביטחוןלאחרבחינהמאקרו-כלכליתשליכולותוצורכיהמשק,ומתוכהלהקצות את המשאבים לצרכים בתוך מערכת הביטחון. הוועדה המליצה על חלוקת המתווה לשני חומשים, בדומה לתוכניות הרב-שנתיות(תר"ש)שמובילהצבא,כדיליצורוודאותוסנכרוןביןרמתהתקצובלמטרותתוכניתהעבודהשלהצבא3. הוועדהקבעהבסיסתקציבראשונילשנים2009–2008בהתאםלמצב(המצוי)בשנת2007ועקרונותלקצבהגידולשל התקציב,שכללו:1( הגדלהשלהתקציבברוטובשיעורדומהלקצבהגידולשלההוצאההציבוריתהאזרחיתלנפש4); 2()עיגוןתקציבקשיחעבוראימונים,מלאיחירוםומחקרופיתוחכדילמנועאתהקיצוציםהחוזריםונשניםבסעיפים גמישיםאלו,שהובילולחלקמהכשליםבמלחמתלבנוןהשנייה;3()החלתתוכניתהתייעלותבמערכתהביטחון,כלומר הסטהשלמקורותקיימיםבתקציבהביטחון,אשרתממןכ40%-מהצרכיםשמערכתהביטחוןהציגהבפניהוועדה5; 4()הקצאתרזרבהלאירועיםביטחונייםקטניםוהתאמתהתקציבכלפימעלהבמקריםשלמלחמהאוכלפימטהבעת מיתוןכלכלי;5( החרגה-)מהמתווהשלתוכניות"אזרחיות",שאינןבליבתתפקידהצבא,כדוגמתעלויותמעברצה"ל לנגב;ו6(-)שמירהעלכוחהקנייהשלתקציבהביטחוןבאמצעותהתאמהנומינליתשלסעיפיו–קניותמחו"לעלידי הצמדהלשעריהחליפיןותקציבישכרעלידיהצמדהלמדדהשכרבמגזרהציבורי. 3 אחתממסקנותהוועדההייתהשהסיבהלמשבריםהתכופיםסביבדיוניתקציבהביטחוןהיאקיוםדיוניתקציבחד-שנתי,וזאתמאוחרמדי, לאחרשהתוכניתכברגובשהבצבא,ולכןלאניתןלשנותאותהבהתאםלאילוציםהתקציביים. 4 השיקול שביסוד ההצעה היה שטיב השירותים הציבוריים האזרחיים אשר הממשלה מספקת תלוי בהוצאה לנפש, ואילו רמת הביטחון שהמדינהמספקתתלויהבסךההוצאההציבוריתולאבהוצאהלנפש–דוחברודטעמ'35.מעיקרוןזהנגזרגידולריאלישל1.3%לשנה. יעדיההתייעלותהסתכמובכ30-מיליארדיש"חבמחירי2007,לעומתתוספתתקציביתבסך מיליארדיש"חשנפרסהלאורךעשור.46 5 158 פרקו':המגזרהציבוריומימונו עדשנת2012תקציביהביטחוןשאושרותאמובמידהרבהאתהמתווהשקבעהועדתברודט,אךבעקבותהמחאה החברתיתשל2011,המלצותועדתטרכטנברגותוכניתהייצובבתקציב2014–2013,עלההנושאלדיוןמחודש,ובמאי 2014 החליטה הממשלה להקים ועדה ציבורית חדשה, שתמליץ על מתווה רב-שנתי ועל רפורמות מבניות בתחומים שבהםהמלצותועדתברודטיושמוחלקיתאולאיושמוכלל. הוועדה,בראשותיוחנןלוקר,הגישהאתהמלצותיהביוני2015.המתווהשהוצעדרשפחותפרשנותמאשרמתווה ברודט6.הואקבעכיבסיסתקציבהביטחוןיגדלבבתאחתמ52.7-מיליארדיש"חבשנת2015ל59-מיליארדיםהחל משנת 2016. שלא כמו בהמלצות ברודט המליצה הוועדה כי בסיס התקציב יקובע ריאלית ויותאם להתייקרויות רק לפי מדד המחירים לצרכן לאורך כל תקופת המתווה. בסיס התקציב התייחס רק לתקציב נטו (שכלל באותה תקופה חלק מההוצאה הממומנת באמצעות מענק הסיוע האמריקאי), כך שגידול בלתי צפוי של ההוצאה המותנית7 לא בא על חשבון שאר ההוצאות ולהפך. הוועדה גם הציבה יעדי התייעלות נמוכים יותר8. ההמלצות באו לידי מימוש עם שינוייםקליםבהסכם"כחלון-יעלון9,"שהתווהאתהתקציבהרב-שנתישלמערכתהביטחוןלשנים2020–2016.אחד הביטוייםלהצלחתמתווהזההיהצמצוםהפערשהיהקייםלאורךשניםביןתקציבהביטחוןהמקורילביצועובסוף השנה–שינוישיצרשקיפותלגביהרכבוהאמיתישלתקציבהמדינהוודאותגםעבורהמשרדיםהאזרחייםהכפופים למגבלתההוצאהיחדעםמשרדהביטחון.ואולםקביעתהמתווהלחמששניםבלבדיחדעםהעדרהיציבותהפוליטית שאפייןאתישראלמאז2019,הובילולמספרשניםללאמתווה,וזהנחתםלבסוףרקבמהלך2023,ערבאישורתקציב המדינההמקורי(לפניהמלחמה). ג.תקציבהביטחוןבראייתפניעתיד מאזחתימתההסכםעלהמתווההרב-שנתילשנים2027–2023 ובשלההתפתחויותמאזה7-,באוקטובר,התעוררדיון לגבי שינוי תפיסת ההתמודדות עם האיום הביטחוני מתפיסת מב"מ (המערכה שבין המלחמות), שנמנעת מזעזועים ביטחוניים משמעותיים, לתפיסה שמצריכה בניין כוח משמעותי יותר, שמטרתו לחזק את מוכנות הצבא לתרחישי לחימהעצימיםיותר.ההתפתחויותהובילו,עודבטרםגובשהתפיסתהביטחוןהעדכנית,לסיכוםתקציבישבמסגרתו תקבל מערכת הביטחון – מעבר לשיפוי בגין שיקום המלאים לאחר המלחמה הנוכחית – תוספת של כ82- מיליארדי ש"חבמהלךהשנים2031–2024(כ10-מיליארדיש"חבשנהבממוצע).נוסףעלסיכוםזההחליטראשהממשלהשנדרש דיון נוסף בצרכים האחרים שהעלתה מערכת הביטחון. חשוב שדיון זה יבוצע בוועדה ציבורית שתדון לא רק בצורכי מערכת הביטחון, אלא גם באיזון בין הצרכים הביטחוניים לאזרחיים בטווחים הקצר והארוך, תוך ניהול סיכונים מחושבובכפיפותלאילוץשלמקורותמוגבלים. גידולהתקציביחייבמימוןבאמצעותגיוסחוב(העברתהנטללעתיד),צמצוםהוצאותאזרחיות(שרמתןנמוכהמאוד בסטנדרטיםבין-לאומיים)אוהעלאתמסים.הגדלתהגירעוןהמבניבשלגידולמתמידורחב-היקףבתקציבהביטחון ללא התאמות מאזנות כנגדו עלולה להביא להתבדרות של יחס החוב לתוצר, לעליית פרמיית הסיכון של המשק ואף לפגיעהבצמיחתולאורךזמן.כדילהמחישאתהאילוציםהפיסקלייםשהגדלתתקציבהביטחוןמייצרת,מציגאיור4 אתהשפעתןשלחלופותשונותלגביגודלתקציבהביטחוןעלהמצרפיםהפיסקלייםעד2030.הקוהמקווקומייצגאת הצפי ערב המלחמה, כאשר תקציב משרד הביטחון היה מיועד לגדול עד 2027 על פי ההסכם הרב-שנתי שנחתם ערב לדיוןבמורכבותהיישוםשלהמלצותועדתברודטראו:ע'ברנדר,"עלשקיפותופשטות:קביעתגודלתקציבהביטחוןמאזאימוץהמלצות 6 ועדתברודט",מגזיןהתוכניתלכלכלהוחברה,גיליוןמס'14,מכוןוןליר,יוני.2012 7 אשרממומנתבאמצעותהכנסותמיועדותממכירות,מענקיםופרויקטיםביטחונייםעםגורמיחוץ. 8 24.6מיליארדיש"חבמחירי2015לעומתתוספתתקציבמצטברתבסך63מיליארדי₪28%(לעומת40%במתווהברודט),שנפרסהלאורך עשור. הסיכוםהרב שנתיביןשרהאוצרמשהכחלוןלשרהביטחוןמשהיעלון.- 9 159 בנקישראל,דיןוחשבון2023 התקציב,ולאחרמכן,כהנחתעבודה,ב2%-ריאלייםלשנה,בהתאםלקצבהגידולבעשורהקודם.בתרחישזהמגמת שחיקתושלתקציבהביטחוןביחסלתוצרהייתהנמשכתומסייעתבצמצוםהגירעוןהמבנילאורךזמן. התרחישהמיוצגעלידיהקוהשחור("תרחישהבסיס")הואתרחישהתואםאתהסיכומיםהתקציבייםשהושגועד כה.תרחישזהכולל,נוסףעלעלויותהלחימההזמניות,תוכניתבנייןכוחבהתאםלסיכוםהתקציביהקיים.ההסכמה עלתוואיזההושגהבמקביללהחלטותהממשלהעלצעדיםפרמננטייםבסך13מיליארדיש"ח(ראולוחו3-'),באופן שקיזזואתהגידולשנוצרבגירעוןכתוצאהמהגדלתתקציבהביטחוןותקציביהשיקוםהאזרחיים.בתרחישהבסיסיחס החובלתוצרמתייצבברמהשל67אחוזיתוצרעד2030,לעומת57אחוזיםבתחזיתערבהמלחמה,המיוצגתעלידיהקו המקווקו.הקוהכתוםמציגאתהתפתחותהמצרפיםלולאהחליטההממשלהלבצעאתצעדיההתכנסותשאושרועם תקציב2024המעודכן.בתרחישזהתקציבהביטחוןהיהזההלתקציבבתרחישהבסיס,אךהגירעוןהמבניהיהגדול משמעותיתויחסהחובלתוצרהיהגדלבאופןשהיהפוגםביציבותהפיסקליתשלישראל. בתרחיש הבסיס התוספת השקלית נשחקת לאורך זמן ביחס לתוצר וליכולת של המשק לממן את אותו גידול בהוצאות. לעומתו, הקו הירוק מציג תרחיש שבו תחליט הממשלה, נוסף על התוכנית האמורה, להצמיד את בסיס תקציבהביטחוןלקצבהגידולהצפוישלהתוצרלנפש.תרחישזהמגדילאתתקציבהביטחוןבשנים2025–2030בכ8%- בממוצע מהתקציב הצפוי לפי תרחיש הבסיס. אם במקום הסיכום הקיים יוחלט להגדיל את תוואי תקציב הביטחון המקורי(שסוכםבתחילת2023 באחוזתוצרבאופןפרמננטי(מוצגבכחול),התקציביהיהגבוהבכ14%-)בממוצעמן התוואיהצפויעלפיהסיכוםהנוכחי(תרחישהבסיס).החלטהכזאתתגדילאתהנטלהשנתיהממוצעעלתקציבהמדינה בכ0.8-אחוזתוצרנוסף–ממנו0.6אחוזתוצרבשלהגדלתתקציבהביטחוןועוד0.2אחוזבשלגידולתשלומיהריבית וירידתתקבוליהמסבשלהאטתקצבצמיחתושלהתוצרהפוטנציאלי. התרחישיםלעילהציגואתההתפתחויותהפיסקליותהצפויותבהנחהשלאירועיהשנההאחרונהלאתהיההשפעה מתמשכתעלקצבהצמיחההפוטנציאלישלהמשק,וכיהריביתעלהחובהממשלתיתגיבלעלייתיחסהחובלתוצררק כאשרעלייהזותתרחשבפועל.הקוהאדוםממחישעדכמהתוואיהחוברגישלהנחותאלה,ומציגאתההתפתחויות הפיסקליותהצפויותבתרחישבותקציבהביטחוןיגדלבאחוזתוצר,אםבנוסףלכךקצבהצמיחהבטווחהבינוניייפגע ב0.5-אחוזלשנה,ופרמייתהסיכוןעלהחובתעלהכברמעכשיובהתאםלתוואיהחובהצפוי.בתרחישזה,ניתןלראות התבדרותשליחסהחובלתוצרכברבשניםהקרובות. מאיור4ניכרכיהרחבהנוספתשלתקציבהביטחוןמעברלסיכוםהקיים,ללאהתאמותתקציביותאחרותלקיזוז הגידולשלהגירעוןהמבני,מובילהלתוואיחובעולה.וכלזאתגםאםהממשלהלאמקבלתהחלטותנוספותהמגדילות אתהגירעוןהמבני,והכלכלהלאנפגעתמזעזועיםכלכלייםאוביטחונייםנוספיםעד2030.בחירהבכלאחתמחלופות תקציב הביטחון בשילוב עם יעד גירעון בסביבה של 3 אחוזי תוצר תחייב את הממשלה לבצע התאמות תקציביות מבניות (נוסף על הצעדים המבניים שכבר אושרו במסגרת תקציב 2024) על ידי העלאת שיעורי המס, ביטול הטבות מסאוצמצוםהוצאותאזרחיותבסכוםזהה.בחירהבחלופתהביטחוןהמרחיבהביותר(אחוזתוצרפרמננטי),למשל, תחייבהתאמותמבניותהולכותוגדלותעדלכדי0.8אחוזתוצרבשנת2030שהםכ20-מיליארדיש"חבמחירי.2024 160 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איור4 :המצרפיםהפיסקלייםבחלופותתקציבביטחוןשוות אחוזיתוצר תקציבהביטחוןטו הגירעון אחוזיתוצר 7.5 8.0 7.2 7.0 7.0 6.0 6.6 6.5 5.2 4.3 4.1 6.0 4.1 4.0 3.8 3.0 5.5 5.4 4.9 5.0 2.0 2.3 5.0 2.2 1.8 4.8 1.6 4.5 4.5 4.4 0.0 4.0 4.0 -0.6 3.9 3.5 -2.0 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 החובהציבורי תשלומיריבית ) בהגדרותתקציב ( אחוזיתוצר אחוזיתוצר 79 3.5 77 3.3 74 3.0 71 2.9 71 2.8 2.8 69 69 69 2.7 2.7 67 67 2.5 2.6 67 64 62 60 2.0 2.0 1.9 2.0 59 57 1.5 54 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 2022 2023 2024 2025 2026 2027 2028 2029 2030 תוספתאחוזתוצר , האטתהצמיחההפוטציאליתועלייתפרמייתהסיכון תוספתאחוזתוצרלתוואישהוסכםערבהמלחמה סיכוםקייםללאההתאמותשחוקקו בייןהכחמתרחישהבסיס +הצמדתבסיסתקציבהביטחוןלתוצרלפש תרחישהבסיס תחזיתערבהמלחמה המקור : עיבודיבקישראל . 161 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תיבהו2-' ישראלוהמאבקהבין-:לאומיבמשברהאקלים–הערכתמצב • בוועידת האקלים שהתקיימה בדובאי בדצמבר 2023 נבחנה התקדמות המדינות בהפחתת הפליטות של גזי חממה. מאז הסכם האקלים ב2015- ועד 2021 ירדו הפליטות של ישראל ב4.3%-, שיעור נמוך מהממוצע במדינותהOECD-,העומדעל5.8% ואולםסךהפליטותהגלובליותעלהב3%-.בגללמדינותגדולותשאינן בקבוצתהמדינותהמפותחות. • אםיאושרוחוקהאקליםותמחורפליטותגזיהחממה(מספחמן),שקודמוהשנה,הםיהוותרומותחשובות למדיניות האקלים של ישראל ולהתכנסות אל יעדים שאימצה במסגרת הסכמי האקלים. החוק ירתום, לראשונה, מוסדות שלטוניים, מקצועיים ומשפטיים להפחתת הפליטות של גזי חממה, לקידום המשק הישראלי לעבר היעדים שלהם ישראל התחייבה ולניטור תהליכים אלה. תמחור הפליטות יסייע בהפנמת ההשפעותהחיצוניותשלפליטותגזיחממהויקדםאתישראללתקניםהבין-לאומייםבהתמודדותעםבעיה זו. בהסכםפריזב2015-התחייבוהמדינותשחתמועליולהפחיתאתפליטותגזיהחממהכךשסךהפליטותלאיעלהעל הספיחותשלגזיחממהבאטמוספירה(ניטרליותפחמנית).זאתבמטרהלעצוראתתהליךההתחממותשלכדורהארץ. כדי להגיע לניטרליות פחמנית נדרשת הפחתה של כ53%- מפליטות גזי החממה בתקופה של כ35- שנים1. בוועידת האקליםבנובמבר2023בדובאינערכה"הערכתהמצב"הראשונהשלהשינויבסךהפליטותשלכלמדינהמאזהסכם פריזועדשנת2021.איור1מציגאתהשינויבפליטותגזיהחממהבמדינותהOECD-ובחמשהמדינותמחוץלOECD- שפליטות גזי החממה שלהן הן הגבוהות ביותר. המדינות המוצגות באיור אחראיות לכ70%- מהפליטות הגלובליות. הנתוניםשלישראלמראיםכיעד2021פחתופליטותגזיהחממהמהמשקב4.3%-,מעטפחותמהממוצעהפשוטשל מדינותהOECD-5.8%( סךפליטותגזיהחממהשלהמדינותהמוצגותעלומאזהסכםפריזב3%-).,בעיקרבשלגידול בפליטותשלהמדינותהמתפתחותהגדולות(הקוהאדוםבאיור). בספטמבר2023אישרהועדתהשריםלענייניחקיקהאתחוקהאקליםבישראל2.אםהחוקיאושרבכנסת,הואיעגן לראשונהאתההתחייבויותהבין-לאומיותשלישראלשהוגשולוועידתהאקליםבגלזגובשנת2021–הפחתתפליטות גזי החממה בשנת 2030 לרמה הנמוכה ב30%- מרמתן ב2015- ובשנת 2050 לרמה נמוכה ב85%- מרמתן ב3.2015- הצעת החוק מאותתת למשק הישראלי ולקהילה הבין-לאומית על כוונותיה של ממשלת ישראל לעמוד בהתחייבויות הבין-לאומיות.עםזאת,מאחרשהשגתהיעדיםדורשתשימושבטכנולוגיותאשרטרםפותחו,ולכןאיןוודאותשיהיו זמינותבטווחיהזמןשקובעיםהיעדים,החוקיאפשרלממשלהלשנותאתהיעדיםאשרייקבעובו.מחדגיסא,אפשרות זומספקתגמישותלמקרהשהנסיבותהחיצוניותלאיאפשרוהגעהליעדים;מאידך,היאמפחיתהמהמחויבותלעמוד ביעדים.עודנקבעובהצעתהחוקמהלכיםשלטונייםומקצועייםלתכנוןוקידוםשלההתכנסותליעדיםולמעקבאחר ההתקדמות להשגתם: תוכנית לאומית להפחתת פליטות גזי החממה, תוכנית היערכות לשינוי האקלים (אדפטציה), הקמתועדתשריםלענייניאקלים,הקמתמועצתאקלים,הכוללתנציגיםמהמגזרהציבורי,וועדתמומחיםאקדמית. השלמת חקיקת החוק וקידום צעדים אלו יפחיתו את האי-וודאות במשק, ובפרט בשווקים הרלוונטיים, לגבי כיווני הפיתוח,ויאפשרולהםלתכנןאתפעולותיהםוהשקעותיהם. 1 לפירוטראו:"ביטחוןאנרגטי,תרומתישראללמאבקבהתחממותהגלובליתותחזיתהפליטה",דוחבנקישראל לשנת2021 פרקז.', 2 טיוטתחוקהאקלים12.9.2023( אתרהמשרדלהגנתהסביבה.). ראו:החלטה171שלהממשלהמיום.25.07.2021https://www.gov.il/he/departments/policies/dec171_2021 3 162 פרקו':המגזרהציבוריומימונו איור1 :ביצועיהפחתתהפליטות : השיויבפליטותגזיהחממהביןהשים2015 ל- 2021 )שיויבפליטהבמוחיפחמןדוחמצי OECD, וחמשתהפולטותהגדולותשלאחברותבו ,* באחוזים ( 25 20 15 10 ממוצעOECD 3.1 5 אחוזים 0 -5 ישראל -10 -9 -15 -20 -25 שיויבפליטות שיויגלובליבפועל שיויגלובלידרשבהתאםליעדים ** שיויבפליטותלפש * חמשהמדיות הפולטות מחוץל- OECD הןסין , הודו , רוסיה , ברזילואידוזיה . המדיותבדגימהאחראיותלכ70% מסךהפליטההעולמית . התויםעבורברזיל , קוסטהריקה , מקסיקווד . קוריאהמעודכיםלשת2018 . **השיויהגלובליהדרשחושבכשיויהממוצע , שאםימשיך , יאפשרייטרליותפחמיתבשת2050 . מקור OECDStats,AnnualPRTRReport-IsraeliMinistryofEnvironmentalProtection,OurWorldInData: . במסגרת דיוני תקציב המדינה לשנת 2024 קידמה הממשלה מתווה להעלאת שיעורי מס הקנייה והבלו עלדלקים,כךשאלהיהוולמעשהתמחוראפקטיבילפליטותגזיחממה.מיסויפחמןאפקטיבי,כפישמוגדר על ידי ארגון הOECD-, כולל מסים על פליטות גזי חממה, מסים ספציפיים על דלקים מאובנים (פחם, גז טבעי,מזוט,בנזיןוכו')ועלויותהנובעותממנגנוניסחרבפליטות4.הארגוןמפרסםנתוניםעלמיסויהפחמן האפקטיבי,דהיינוהמסעלטוןפליטהבפועל,בהשוואהלעלותהנזקהמוערכתשלטוןפליטה.(הטווחשל עלותזונעבין32ל130-דולרים.)חשובלצייןשמסיםאלואמוריםלכלול,מלבדמסעלפליטותגזיחממה, גם מסים בגין זיהום אוויר בגלל חלקיקים ועלויות חיצוניות כגון גודש בכבישים, תאונות ורעש. משום כך נצפהלמסיםאפקטיבייםשוניםעלדלקיםשונים,שכןההשפעותהחיצוניותשלהמפגעיםהאמוריםשונות. בישראלמסהפחמןהאפקטיביכוללאתמסיהקנייהוהבלו,המוטליםישירותעלדלקים.לוח1מציגאת גודלםשלמסיםאלובישראלובמדינותנבחרותבOECD-לפימספרתחומיפעילות.עלפימדדהOECD- המסהאפקטיביעלפליטותבישראלבשנת2021היהנמוךמהממוצעבשארהמדינות– 14דולרים,כ44%- מסףהעלותהתחתוןשלכ32-דולריםלטון5.שיעורנמוךזההציבאתישראלבמקוםה28-מתוך38מדינות הOECD-.המיסויהאפקטיביהנמוךבישראלמבטאבעיקראתהמסהאפקטיביהנמוךעלהפליטותשלמשק החשמל(כ7-דולריםבלבד,לעומתממוצעשלכ18-דולריםבשארהמדינות)ושלהתעשייה(כ3-דולריםבלבד, לעומת ממוצע של 15 דולרים בשאר המדינות). לעומת זאת, מס הפחמן האפקטיבי על הדלקים בתחבורה בישראלגבוהמסףהעלותהמינימלית,בדומהלרמתובמרביתמדיניותה.OECD- 4 OECD(2023). בשנת2022הופחתומסיהבלווהקנייהעלדלקיםכדילהתמודדעםעלייתמחיריהםבעולם.לפירוטראודוחבנקישראל,2023 5 פרקא.' 163 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוח1:מסהפחמןהאפקטיביבישראלובמדינותנבחרות ,דולרלטון)2021( המיקוםבמדרג (לפיסה"כ) סךהכל תחבורה* תעשייה חשמל איסלנד 1 29 29 27 29 אירלנד 2 28 >30 23 29 אוסטרליה 37 6 >30 0 0 צ'ילה 38 6 25 0 4 ישראל 28 14 >30 3 7 ממוצעOECD 19 >30 15 18 המקור:.OECD מיסויהדלקיםבענףהתחבורהבמדינותהOECD-*גבוהמשמעותיתמסףהעלותהמינימלית לתמחורפחמן,ולכןמסומןכגדולמ.30- איור2מציגאתסךמסהקנייהוהבלושיוטלו,עלפיהחלטתהממשלה,בגיןטוןפחמןדו-חמצניהנפלטמכלדלק, אםמסהפחמןעלפיהמתווהיעבורבכנסת6.כפישמראההאיור,העלותלטוןפחמןדו-חמצנישתוטלעלהגזהטבעי נמוכהמשמעותיתמזושתוטלעלשארהדלקיםהמאובנים,ובפרט–רמתהמסבשיאתהיהנמוכהאףמהסףהתחתון שלארגוןהOECD- שהוא,כאמור,כ דולרים.32-, איור2 :תמחורפחמןאפקטיבי ) סךהעלותמבלוומסקייה , דולרלטוןפד "ח( 160 147 בסוגריים : משקלכלדלק 140 בפליטה 128 120 112 96 100 84 81 80 75 67 61 60 60 60 51 48 48 45 38 38 39 40 30 29 29 26 23 22 18 17 17 17 16 20 14 11 9 8 8 5 3 0 2025 2026 2027 2028 2029 2030 פטקוק )1% ( גזטבעי )39% גפ"מ)2% ( ( פחם )19% ( מזוט0.5% ) 2% ( מזוט1% ) 2% ( המתווה הנוכחי אינו משנה את מסי הקנייה והבלו על בנזין וסולר, המשמשים בתחבורה ובתעשייה, ולכן אנו לא מציגים אותם כאן. המס 6 האפקטיביעלבנזיןוסולרמגיעכיוםליותרמ200-דולרלטוןפחמן,והואעולהבקנהאחדעםהמסהמוטלעלמוצריאנרגיהאלובעולם. 164 פרקו':המגזרהציבוריומימונו הטעםהמרכזילהטלתמספחמןהוא,כאמור,תמחורההשפעותהחיצוניותהשליליותשלפליטתגזיחממה,הכרוכות בעלויותלציבור,שהחברותהפולטותאינןמפנימותבתמחורמוצריהן.הטלתהמסמיישמתתמחורזה,מעלהאתמחירי האנרגיה המזהמת, מפחיתה את כדאיות השימוש בה, ובכך תומכת בהתייעלות אנרגטית ובהסטת משאבים וצריכה למקורותאנרגיהנטוליפליטה.ממצאיםשהתפרסמולאחרונהבספרותהאמפיריתמצביעיםעלהשפעהלאמבוטלת שלמספחמןבהפחתתהפליטותשלגזיהחממה7.השפעהזוהניעהגופיםבין-לאומייםכגוןקרןהמטבעהבין-לאומית8, סוכנותהאנרגיההבין-לאומית9וארגוןהOECD10-לראותבמסזהכלימרכזילהפחתתהפליטותשלגזיחממה.מעבר לתרומתו לתמחור ההשפעה החיצונית השלילית, מס הפחמן הוא מקור הכנסה לממשלה, שצפויה להסתכם בכ2.6- מיליארד ש"ח לשנה בשנת 2030, כששיעורי המס יגיעו לשיאם. האיחוד האירופי גם אישר מנגנון מכס על מוצרים המגיעיםממדינותשבהןאיןתמחורשלפחמן,ושלביםראשונייםביישומוהחלוב2023-.מנגנוןזהצפוילהיכנסלתוקף מלאב2026-.אםלאיוטלמספחמןבישראל,הואישולםלמעשהלאיחודהאירופיבמקוםלקופתהמדינה. אחתהטענותנגדהטלתמסהפחמןהיאשמשקהאנרגיהבישראלמאוסדרבאופןמלא,כךשחיבורשלספקאנרגיה מצריךאישורממשלתי,ומשוםכךניתןלעצבאתתמהילמקורותהאנרגיהעלבסיסמכסותייצור.טענהזומתעלמת מהצורך להשתמש במנגנוני שוק כדי שהמעבר לאנרגיות נטולות פליטות יתבצע באופן יעיל. מס פחמן מתמחר את הנזקמפליטות,ובכךמפחיתאתהערךוכושרהתחרותשלחברותהמשתמשותבאנרגיותמזהמותלעומתאלושאינן משתמשות בהן. הוא מאפשר למנגנוני השוק לקבוע את תמהיל הטכנולוגיות האופטימלי באמצעות הסטת השקעות לכיווןהחברותשמזהמותפחותולתמרץהשקעותבפיתוחואימוץפתרונותלהפחתתהפליטות,כגוןמסנניםוטכנולוגיות לכידתפחמןוהטמנתו. הסתייגותמובנתממספחמןקשורהלאפשרותשהתייקרותהמחיריםבגינותפגעבשכבותהחלשות,אולםבחינה שערכנומעלהכיפוטנציאלההשפעהשלהמסהמוצעעלהשכבותהחלשותהואמוגבל:משקלההוצאהשלמשקיהבית בעשירוןהתחתוןעלאנרגיהעומדבממוצעעלכ7%-מהכנסתם,ועלייתמחירהחשמלעלפימתווההחוקהמוצעצפויה להסתכםבכ6%- מדובראפואבפגיעהשלפחותמחציאחוזמהכנסתמשקיהביתבעשירוןהתחתון(כ200-.ש"חלשנה) ופחותמכךבעשירוניםהגבוהיםיותר.יתרעלכן,ניתןלפצותאתהשכבותהחלשותבגיןהמסוזאתבאופןשאינוקשור ישירות לצריכת האנרגיה שלהן. צוות בין-משרדי בחן מנגנוני פיצוי אפשריים והציע שתי חלופות: גיבוש סל מענים לקידוםההתייעלותוהרווחהבתחוםהאנרגיהומענקיםשנתייםלאוכלוסייההפגיעה. במסגרתהתחייבויותיהשלמדינתישראללוועידתהאקליםנקבעשהיקףייצורהחשמלבאנרגיותמתחדשותיעמוד בשנת2030על30%מסךצריכתהחשמל.לפיתוחהאנרגיותהמתחדשותנודעתחשיבותרבה,משוםשהמשךההסתמכות על גז טבעי בטווח הארוך ימנע עמידה ביעדי פליטות גזי החממה בטווח הארוך11. בשנת 2022 שיעור ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות עמד על 10%, עלייה משיעור של 2% בשנת 12.2015 להערכת רשות החשמל, ובהתאם למכרזים שכבראושרו,משקלןשלהאנרגיותהמתחדשותצפוילעמודעד2025על17%. ישנםמספראתגריםבהגדלתשיעורהאנרגיותהמתחדשותבייצורהחשמל.מקורותהאנרגיההמתחדשתבישראל מוגבלים לשמש, ולכן תלויים במזג האוויר. הסתמכות נרחבת עליהם עלולה אפוא לפגוע בביטחון האנרגטי. הגדלת שיעורמקורותהאנרגיההמתחדשיםמבוססיהשמשבישראלתחייבשינוינרחבשלתשתיתהחשמל,הכולל,ביןהיתר, 7 D'Arcangeloetal.(2022);Gugler,Haxhimusa &Liebensteiner(2023). 8 InternationalMonetaryFund(2019). 9 IEA(2020). 10 OECD(2023). 11 אמנם ישנה התקדמות ברמת הפיתוח של הטכנולוגיות המאפשרות לכידת והטמנת פחמן, אך ניכר שהדרך עד ליישומן הכלכלי ארוכה. כשטכנולוגיותאלויפותחו,הןיאפשרולהשתמשבגזטבעיכמקוראנרגיהבלילפלוטגזיחממהאלהסביבה,מפנישגזיהחממהאשרייפלטו יסולקו.מסיבהזוהוסכםבאיחודהאירופילהחשיבטכנולוגיותגזטבעיהמשולבותעםלכידתפחמןכטכנולוגיותירוקות. 12 המקור:דוחמצבמשקהחשמללשנת2022 רשותהחשמל.,.https://www.gov.il/he/departments/general/dochmeshek 165 בנקישראל,דיןוחשבון2023 פיתוח של מערכות ההולכה והחלוקה מהייצור בדרום אל הצרכנים במרכז, במקביל לטכנולוגיות אגירה. לאחרונה אושרהתוכניתפיתוחכזאת,שהגישהלממשלהחברתניהולהמערכת("נגה"),תוכניתשעלותהכ20-מיליארדש"ח13. חשובלצייןשאגירתחשמלכיוםמבוססתעלסוללותהמתאימותלאגירתושעותספורותבלבד.בישראלבחודשיהחורף כמותהחשמלשניתןלייצרבאמצעותהשמשמוגבלת.עלכןהגדלתהספקהאנרגיותהמתחדשותאינהמייתרתהקמת תחנותכוחהמבוססותעלדלקיםפוסיליים,אשריוכלולתתמענה לצרכיםבחודשיםאלו14.הקמתןואחזקתןכרוכה בעלויות,שישלהביאןבחשבוןבקביעתתמחורהאנרגיותהמתחדשות. מקורות D'Arcangelo,F.etal.(2022),EstimatingtheCO2emissionandrevenueeffectsofcarbonpricing:New evidencefromalargecross-countrydataset,OECDEconomicsDepartmentWorkingPapers,No.1732, OECDPublishing,Paris,https://doi.org/10.1787/39aa16d4-en Gugler,K.,A.Haxhimusa &M.Liebensteiner(2023)."Carbonpricingandemissions:Causaleffects ofBritain'scarbontax",EnergyEconomics,121,106655. InternationalMonetaryFund(2019).FiscalMonitor:HowtoMitigateClimateChange.Washington, October. IEA (2020). Implementing Effective Emissions Trading Systems, IEA, Paris https://www.iea.org/ reports/implementing-effective-emissions-trading-systems,Licence:CCBY4.0. OECD (2023), Effective Carbon Rates 2023: Pricing Greenhouse Gas Emissions through Taxes and EmissionsTrading,OECDSeriesonCarbonPricingandEnergyTaxation,OECDPublishing,Paris, https://doi.org/10.1787/b84d5b36-en. 13 ראו:תוכניתפיתוחמערכותהייצורוהמסירה2030 נגה–ניהולמערכתהחשמל,,.2022 https://www.noga-iso.co.il/%D7%AA%D7%9B%D7%A0%D7%99%D7%AA-%D7%A4%D7%99%D7%AA%D7%95%D7%97- %D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%99%D7%A6%D7%95%D7%A8-%D7- /%95%D7%94%D7%9E%D7%A1%D7%99%D7%A8%D7%94-2030 14 ראו:מפתהדרכיםלמשקאנרגיהדלפחמןעד2050 משרדהאנרגיה,,.2021https://www.gov.il/he/departments/publications/reports/ energy_121021 166 פרקז' סוגיותברווחה מאפייניםחברתיים-כלכליים,מדיניותודפוסיהגירה ביישוביםשבקרבתקוהעימותבמלחמת"חרבותברזל"* • עם פרוץ מלחמת "חרבות ברזל" פונו לתקופה ממושכת יישובים בנגב המערבי ובגבול לבנון.אףשהפינוימומןבידיהמדינה,וכללתמיכהכלכליתבאוכלוסיותשפונו,הואעלול לפגועבתפקודןבשוקהעבודה,בתפקודילדיהןבמערכתהחינוךוברווחתן. • בעקבות המלחמה נדרשות עבודות שיקום פיזי משמעותיות בחלק מן היישובים, ולאוכלוסייהשפונתהישלסייעבטווחהקצרבתחומיםאזרחייםמגוונים,לרבותבתחום התעסוקה,שכןעבוררביםמהםהתעסוקהקשורהלאזורהמגורים. • זמן קצר לאחר פרוץ המלחמה הקימה הממשלה את מִנהלת "תקומה" לשם שיקום חברתי,כלכליופיזישלהיישוביםשבמרחקעד7ק"ממרצועתעזהותושביהם.עדעתה לא הוחלט על הקמת מִנהלת מקבילה לטיפול בנושאים אזרחיים ושיקומיים הנוגעים ליישוביגבוללבנוןשפונוולתושביהם. • לאורךשניםמדינתישראלתומכתבאמצעיםמגווניםבמגוריםבפריפריההגיאוגרפית ובקרבת גבולות הארץ, ובצמצום פערים בין המרכז לפריפריה בהיקף השירותים הציבורייםובפעילותהמגזרהעסקי.תמיכותנוספותעלאלהצפויותלהיכללבתוכניות השיקוםבעקבותהמלחמה. • ניתוח המתייחס ליישובים שפונו במלחמה וליישובים נוספים בקרבתם, בנגב המערבי ובגבול לבנון, מצביע על הבדלים בין מאפייני האוכלוסיות הכפרית והעירונית: האוכלוסייההכפריתמשכילהיותר,שיעוריהתעסוקהבקרבהגבוהיםיותר,ובהתאם לאלהגםההכנסותמעבודהגבוהותיותר. • למרותהאיוםהביטחוניהתאפיינוישוביהנגבהמערביבשניםהאחרונותבהגירהחיובית (נטו)אליהם,ובמיוחדלעירונייםשבהם.הגירהחיוביתזוהושפעהגםממחיריהדירות הזולים,יחסיתלמרכזהארץ,מהגדלתהיצעהדיורומפיתוחתשתיות,כגוןתחנותרכבת. ההגירהנטוליישוביםהעירונייםבגבוללבנוןהייתהנמוכה. • חשובשתכנוןתהליכיםארוכיטווח–ובפרטלגביתשתיותתחבורה,תעסוקהואחרות, חיזוק הרשויות המקומיות ופיתוח כלכלי – יתייחס לכלל המרחב הגיאוגרפי המשותף לאזורי העימות ולחבלי הארץ הסמוכים אליהם, ולא יתמקד רק ביישובים שהוגדרו במסגרת "חבל התקומה". זאת כדי לאזן בין הצורך לסייע לאזורים שנפגעו ישירות מהמלחמהלביןהצורךלסייעלאלהשנפגעוממנהבעקיפיןאובמידהפחותה,וכןליהנות מיתרונותלגודלשלטיפולבאזורכולוולתמוךבצמיחהאזוריתבשניםהבאות. * תודותלעובדיהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעלהכנתקובציהנתוניםששימשולצורךהניתוחיםבפרקוהמפות. נתונימפקדהאוכלוסיןהמובאיםבפרקאינםסופיים. 167 בנקישראל,דיןוחשבון2023 חלק1:מלחמת"חרבותברזל"ופינויהיישוביםבעקבותיה מלחמת "חרבות ברזל" פרצה בשבעה באוקטובר במתקפה מרובת מוקדים של ארגוני טרור מרצועת עזה ביישובי הנגב המערבי, סמוך לרצועת עזה (להלן "הנגב המערבי"). האוכלוסייה האזרחית באזור נפלה קורבן לאלימות רצחנית ולפגיעה מקיפה ברכוש. למחרת נפתחה זירת עימות נוספת בגבול לבנון, שכללה ירי על ידי חיזבאללה וארגוני טרור נוספים, וצה"ל הגיב על כך.עדעתה,המלחמהבזירההדרומיתנמשכת,והיריבזירההצפוניתלאפסק. חלק מהיישובים בקו העימות בנגב המערבי סבלו בשל מתקפת הטרור מהרס רב, שבעטיו בעקבותמלחמת"חרבות התושביםלאיכלולהמשיךלהתגוררבהם.נוסףעלכך,בשתיהזירות–הדרומיתוהצפונית–היו ברזל"פונובמימון התושביםחשופיםלסכנהביטחוניתבעקבותהירי,ובהוראתהצבאותוכניותשהממשלהאישרה, המדינהיישוביםרבים הםפונומבתיהם.גםתושבייישוביםהמרוחקיםיותרמהגבול,אךקרוביםלנגבהמערביולגבול בנגבהמערביובגבול לבנון, בחרו להתפנות זמנית מבתיהם, אף ללא הוראת מערכת הביטחון או תוכנית ממשלתית לבנון.עוצמתהשיבוש לפיצויםבגיןהפינוי1.עוצמתהשיבושומשכועבורתושביאזוריםאלהגדולים,ולכןגםהשפעותיו ומשכועבורתושבי אזוריםאלהגדולים, עליהםבתחומיםכלכליים(ואחרים)כבדותמשקל. ולכןגםהשפעותיועליהם פרקזהמשתמשבבסיסנתוניםייחודילהצגתתמונתהמצבערבהמלחמהבאזוריהעימות, בתחומיםכלכליים שרבים מתושביהם פונו מבתיהם. כברבעת המלחמה יושמה מדיניות לתמיכה מיידית כלכלית (ואחרים)עלולותלהיות (ואחרת)בתושבים,והוחלבעיצובמדיניותלשיקוםאזוריהעימות,בעיקרבנגבהמערבי,בטווחים כבדותמשקל. הקצר והארוך. הצגת הנתונים והניתוח דלהלן נוגעים למצבם החברתי-כלכלי של היישובים בקרבתאזוריהעימותבנגבהמערביובגבוללבנוןולמגמותההגירההפנימיתשאפיינואותםלפני המלחמה.מידעזהנועדלשרתאתמעצביהןשלהתוכניותשיעסקובתמיכההכלכליתבתושבים ובשיקוםהאזוריםהללובשניםהקרובות. פינויהיישוביםבקוהעימות הממשלה הפעילה שלוש תוכניות עיקריות לפינוי יישובים באזור קו העימות: "מרחק בטוח החזרהליישוביםשמהם לדרום"(ליישוביםשמרחקםעד4ק"ממרצועתעזה),"מרחקבטוחלצפון"(ליישוביםשמרחקם התושביםהתפנומותנית באישורהשלמערכת עד5ק"ממגבוללבנון,אךבפועלפונוהיישוביםשמרחקםעד3.5ק"מ)ו"משברוח"(ליישובים הביטחון,ובמיעוטםגם שמרחקם4עד7ק"ממרצועתעזה2.)השיכוןהחלופישאליופונו–לרובבתימלון–הואלתקופה בשיקוםתשתיות. שמשכהלאידוע,לעיתיםהרחקמהקהילהוממקורותהפרנסה.המשתתפיםבתוכניותיכלוגם להתפנותעצמאית,למשללדירותששכרובשוקהפרטי,ולקבלמענקאכלוס.השיכוןהחלופיאמנם נועדלאירוחקצרטווח,אךבסוף2023 כשלושהחודשיםמתחילתהמלחמה,נותרוכ115-,אלף אזרחים מפונים במסגרת התוכניות הללו, כ45%- מהם תושבי הצפון וכ55%- תושבי הדרום3. החזרהליישוביםשמהםהתפנומותניתבאישורהשלמערכתהביטחון,ובמיעוטםשלהמקרים –גםבשיקוםתשתיות.קהילותשחלקיםניכריםמיישוביהןנחרבו,ונדרשותלשיקומםעבודות 1 תקנותמסרכושוקרןהפיצוייםהמגדירותפיצוילעסקיםבגיןהפסדאומניעתרווחהרחיבואתהזכאותלעסקים שהםאועובדיהםנמצאיםאומתגורריםביישוביםשלאפונו,אךמשתייכיםל"אזורהמיוחד",שבוהטילהמערכת הביטחוןהגבלותמחמירות.htm.law00/221886/html_law/il.co.nevo.www//:https(). ראוהחלטותהממשלה,950975ו988-מאוקטובר2023,והחלטה978,בענייןפינויתושביאשקלוןשאיןבבתיהם 2 ממ"דוקשישיםללאעורףמשפחתי. מ' לרר, "מידע על מפונים ומתפנים מגבול הצפון במלחמת חרבות ברזל – רקע מעודכן לדיון", מרכז המחקר 3 והמידעשלהכנסת,31בדצמבר2023.עלפינתוניהלמ"סמספרםשלהמפוניםוהמתפניםבסוף2023היהכ134- אלף(הלמ"ס,אוכלוסייהביישובים/מועצותאזוריות–אומדניםארעייםלסוףדצמבר).2023 168 פרקז':סוגיותברווחה מקיפות,גיבשועדסוףהשנההסדרימגוריםלטווחהבינייםמחוץלבתיהמלון,עדשתתאפשר החזרהלבתיהם4. תוכניותהפינוימממנותאתהשהותוהכלכלהלמפונים,ומגדירותעבורםפתרונותבתחומים פינויאוכלוסייהלתקופה אזרחיים שונים – למשל חינוך לילדים ושירותי רווחה – וההוצאה על הפינוי, השיכון, דמי לאידועהולמתקני אירוחשאינםמתאימים המחיהומענקהתארגנותלמשפחותהסתכמהעדלסוףהשנהבכ3.5-מיליארדיש"ח.אףעלפי למגוריםממושכים כן פינוי אוכלוסייה לתקופה לא ידועה ולמתקני אירוח שאינם מתאימים למגורים ממושכים עלוללהגביראת עלוליםלהגביראתפגיעותהמפוניםבמגווןתחומים.אצלחלקמהמפוניםעלולהלהיפגעהזיקה פגיעותהמפוניםבמגוון למקומות עבודתם, כי המקום שאליו התפנו רחוק מאוד ממקום עבודתם. פגיעה רחבה יותר תחומים. ברווחה בעקבות הפינוי עלולה להיגרם בשל הארעיות של מסגרות החינוך, צפיפות המגורים במלונותוחוסרהוודאותהכרוךבפינוילתקופהשמשכהלאידוע. שובםשלהתושביםלבתיהםחיונילהשבתשגרתהחייםביישוביםהמפונים,והואגםיאפשר להפחיתאתהתשלומיםבגיןהאכלוסהזמניבבתימלוןאובקהילה.תהליךהשיבהצפוילהתנהל בהדרגה,ודורשתיאוםביןמערכותרבות.כך,למשל,נתקבלבסוףדצמבר2023אישורהשלמערכת הביטחוןלשובםשלתושביהיישוביםהמפוניםבטווחשבין7–4ק"ממרצועתעזהאלבתיהם5. בהתאםלכךהועברלרשויותהמקומיותבאזורתקציבכדילהעתיקאלמקוםעורפיאתמוסדות הלימודהנמצאיםבמרחק4–0ק"ממהרצועה,אזורשנותרמפונהמתושביו6. המשכו של הפרק עוסק בשלושה נושאים הקשורים ליישובים שבקרבת אזורי קו העימות הנוכחי,והניתוחמתבססעלנתוניםמהתקופהשלפניהמלחמה.חלק2עוסקבמדיניותהממשלתית לתמיכה במגורים בפריפריה, לרבות בקרבת גבולות הארץ, בהם גם קווי עימות. חלק 3 מציג נתוניםעלמאפייניההחברתיים-כלכלייםשלהאוכלוסייהביישוביםהמפוניםוביישוביםנוספים, הנמצאים בקרבתם. חלק 4 של הפרק מנתח את ההגירה מהיישובים בקווי העימות הנוכחיים ואליהם בשנים 2022–2017. הניתוח תורם להבנת גורמי המשיכה של אוכלוסיות שונות אל האזוריםהאמורים,ומבקשלהסבירתהליכיםשלצמיחהדמוגרפיתוכלכליתבהםבשניםשלפני המלחמה.בסיכוםהפרקנתייחסלמאפייניהמדיניותהרצויה. 4 דוגמאותלהסדריהמגוריםלטווחהביניים:תושבינירעוזוניריםהשתכנוזמניתבקריתגתובבארשבע,בהתאמה, הקרובות יחסית לקיבוציהם, אך תושבי רעים השתכנו זמנית בתל אביב, המרוחקת יחסית מקיבוצם, וכך גם תושבינחלעוז,שהתיישבובמשמרהעמק.(מקורהמידעהואאתרהאינטרנטשלמִנהלת"תקומה".). החלטתממשלה1193מדצמבר.2023 5 מבוססעלאתרהאינטרנטשלמִנהלת"תקומה".לקראתסוףחודשפברואר2024הוסכםכיהחלמ1-במרץישובו 6 תושביהנגבהמערבישפונולבתיהם,בכפיפותלאישורצה"לוכיהמדינהתממןאתהשהותשלהתושביםשיישארו במסגרותהפינויהזמניותעדיולי .השביםבמועדזהזכאיםלמענקהסתגלות.2024 169 בנקישראל,דיןוחשבון2023 חלק2:תמיכהממשלתיתבמגוריםבפריפריה וביישוביםהצמודיםלגבולאולגדר בעקבותמתקפתהטרורעליישוביהנגבהמערביהקימההממשלהאת"מִנהלתתקומה"לטיפול בעקבותמתקפתהטרור עליישוביהנגבהמערבי במפונים מ46- היישובים השוכנים במרחק עד 7 ק"מ מרצועת עזה ומהעיר שדרות ולשיקום הקימההממשלהאת האזור7. המִנהלת עתידה לפעול חמש שנים, והיא מופקדת על שיקום וחיזוק מרקם החיים של "מִנהלתתקומה"לטיפול הרשויות,היישובים,הקהילותוהתושביםשנפגעובחבלזה(ששמושונהל"חבלהתקומה"),וכןעל במפוניםמהיישובים בינוי,שיקוםופיתוחפיזישלוושלהיישוביםשנפגעובו,תוךמינוףההשקעותלשיפורהתשתיות השוכניםבמרחקעד לצמיחה.המנהלתנועדהגםלסייעלגורמיםהמוסמכיםבממשלהלשקםאתהפעילותהכלכלית 7ק"ממרצועתעזה ולבסס את תרומתה לפיתוח החבל. זאת תוך מתן מענה אחּוד לרשויות המקומיות וליישובים ומהעירשדרותולשיקום שב"חבלהתקומה"בכלהנושאיםהללו.המִנהלתאינהמטפלתבתושביםהמעונייניםלעזובאת האזור. החבל לצמיתות. על פי החלטת הממשלה שהתייחסה להקמת המנהלת ולתפקידיה, התקציב שיעמודלרשותהמִנהלתבחמששנותפעילותהיעמודעלכ18-מיליארדש"ח. ממשלותישראל התוכנית לשיקום "חבל התקומה" אינה מופעלת בחלל ריק. ממשלות ישראל לדורותיהן לדורותיהןתומכות תומכות, מטעמים חברתיים וביטחוניים בתושבים, בשירותים ובפעילות כלכלית בפריפריה בתושבים,בשירותים באמצעותתמריציםכלכליים.כךהןמבקשותלצמצםפעריםחברתיים-כלכלייםביןאוכלוסיות, ובפעילותהכלכלית לעודדהגירהאלהיישוביםולתמוךבפיתוחכלכליבהםובסביבתם.התמיכותהישירותבמגורים בפריפריהבאמצעות בפריפריה,ובפרטבקרבתהגבולות,ניתנותבאמצעותמגווןכלים,ובהם8: תמריציםכלכליים. זאתכדילצמצםפערים 1. הטבות במס הכנסה ליחידים: הטבות המס נועדו למשוך אל יישובי הפריפריה תושבים חברתיים-כלכלייםבין חדשיםשהכנסותיהםגבוהות(מעלסףהמס),למנועהגירתתושביםכאלהמהם,וכךלחזק אוכלוסיות,לעודדהגירה אתאותםהיישובים.ההטבההיאבצורתהפחתהמחבותהמסשלפרטים(זיכוימס),ושוויה אלהיישוביםולתמוך מוגבלבתקרהשקלית.שיעורההפחתהוהתקרההשִקליתשלהםזכאיםהתושביםביישובים בפיתוחשלהםושל המוטביםנקבעיםבהתאםלפריפריאליותשלמקוםהמגורים,דירוגוהחברתי-כלכליוקרבתו סביבתם. לגבול9. התושבים ביישובי הנגב המערבי שפונו היו זכאים בשנת 2023 להטבת מס בשיעור המקסימלישל20%,וביישוביםבמרחקשלעד5ק"ממגבוללבנוןהשיעורהיה13%בממוצע. בתקציבל2024–2023-העריךמשרדהאוצרכיבשנת2024שוויהטבותהמסלכלהיישובים המוטביםיהיהכ2.3-מיליארדש"ח10.מחקריםהראוכיאיןבכוחהשלהטבתהמסלמשוך אוכלוסיות יעד בהיקפים משמעותיים, מפני שההחלטה לאן להגר תלויה בגורמים רבים, ובהם היצע הדיור ומחירו, היצע השירותים באזור והגישה אל שוק העבודה11. לכן עשויה להידרשהטבהגבוההמאודכדילשכנעתושביםלעבורמהמרכזלפריפריה. החלטתהממשלה1127מדצמבר2023מציגהמתווהשלתוכניתאסטרטגיתרב-שנתיתלשיקוםופיתוחשל"חבל 7 התקומה".טרםהוקמהמִנהלתמקבילהלטיפולבנושאיםאזרחייםושיקומייםהנוגעיםליישוביגבוללבנוןשפונו ולתושביהם. 8 הטבותנוספותשאינןמוזכרותכוללותהטבותמסבמסגרתהחוקלעידודהשקעותהון. 9 החלטתהממשלה1340מפברואר.2014 10 אומדןזהכוללהטבהלתושביאילת,ואינוכוללהטבותלכוחותהביטחוןהניתנותבהתאםלאותוהחוק. 11 ג'בן-נאים2010()."הטבותמסליישובים–האםהחוקמשיגאתמטרותיו",בתוך:דו"חמינהלהכנסותהמדינה 2010–2009,פרקיט;ח'אטקס2015()."ההטבותהיישוביותבמסהכנסה:מאפייניהןויעילותןהמוגבלתבעידוד הגירהפנימית",בתוך:ההתפתחויותהכלכליותבחודשיםהאחרונים,140,אפרילעדספטמבר2015,בנקישראל –חטיבתהמחקר.ממצאיםאלהמקבליםחיזוקמתוצאותמחקרמקיףבנושאהמתנהלכעתבחטיבתהמחקרשל בנקישראל. 170 פרקז':סוגיותברווחה 2. החלטות ממשלה ייעודיות לפיתוח אזורי עדיפות: מוצגות, לדוגמה, שתי תוכניות מהשנים האחרונות,שהוגדרובהחלטותממשלהוהתמקדוביישוביהנגבהמערביוביישוביגבוללבנון. החלטות אלה כללו סעיפים רבים בתחומים מגוונים. רוב המקורות שהוקצו לתוכניות היו מהתקציביםהקיימיםשלמשרדיהממשלה,ומיעוטםתקציביםתוספתיים: א. תוכנית ל"קידום החוסן האזרחי בעוטף עזה" (החלטה 462 מאפריל 2023, שקדמו לה החלטות דומות בשנים קודמות12 הקצתה, בכל סעיפיה, כ1.7-) מיליארד ש"ח לשנים 2024–2023. (ההערכה נסמכת על התקציבים המפורטים בהחלטה.) סעיפי התוכנית כולליםפעילויותתרבות,חינוךורווחה;פיתוחחדשנותוטכנולוגיהבמגזרהעסקי;חיזוק הביטחוןהאישי;בריאות;חיזוקופיתוחהכלכלההמקומיתוהאזוריתועוד.היישובים הכלוליםבהגדרה"עוטףעזה",שאליהםהתייחסההתוכנית,הםאלההנמצאיםכעת בטיפולהשלמִנהלתתקומה. ב. תוכנית ל"העצמת ופיתוח היישובים קריית שמונה, שלומי ומטולה" (החלטה 3780 מאפריל2018)הותוותהלשנים2022–2018והקצתה,בכלסעיפיה,כ350-מיליוניש"ח. (ההערכהנסמכתעלהתקציביםהמפורטיםבהחלטה.)עלפיהכתובבתוכנית,סעיפיה נועדו למשוך תושבים ולתמוך בתפקיד היישובים כעוגן עירוני מרחבי בגבול הצפון. תוכנית זו נקבעה נוסף על "תוכנית הצפון" – תוכנית אסטרטגיה רב-שנתית לפיתוח מחוזהצפוןוהעירחיפה(החלטה2262מינואר2016)לשנים2021—2017,שתקציבה היה 19.3 מיליארד ש"ח. (מיעוטו של התקציב היה תוספתי, ורובו – מהתקציב של משרדיממשלהשונים.)עלפידוחמבקרהמדינההתוכניתלאהביאהלשינוישלממש במרביתתחומיהחייםשבהםטיפלה13. 3.מתןעדיפותלפריפריהבתקצובשירותיבריאות(נוסחתהקפיטציה):התקציבהמיועדלקופות החוליםמחולקביןארבעהקופותבהתאםלמשקלותהמופיעיםבנוסחתהקפיטציה.נוסחה זו מעניקה לקופות החולים תוספת עבור מבוטחים שצריכת שירותי הבריאות שלהם יקרה יותר, לרבות המתגוררים בפריפריה. זאת מתוך שאיפה שהקופות לא ינקטו אפליה בקבלת מבוטחיםעלפימאפייניהם.עםזאת,איןכלוודאותשהנוסחההנוכחיתמתמרצתאתחיזוק שירותיהרפואהבפריפריה. 4. שימוש במדד הפריפריאליות להקצאת משאבים במערכת החינוך: פריפריאליות היא אחד העקרונות להקצאת כספים במערכת החינוך – ככל שבית הספר פריפריאלי יותר כך גדל התקצוב14.רכיבהפריפריאליותבתקצובכוללשניהיבטים,המשקפיםאתהזמינותהנמוכה שלמשאביםחינוכייםותרבותייםביישוביםמרוחקים:המרחקביןהיישובשבוממוקםבית הספר לבין הערים תל אביב, ירושלים וחיפה, וצפיפות האוכלוסייה הרלוונטית (יהודית או ערבית)ברדיוסשל ק"ממהיישוב.20 5 הסכמיגג:המדינההחלהב2013-.לחתוםעלהסכמיגגעםרשויותמקומיותביישוביםעירוניים. בהסכמים המדינה מתחייבת לממן את התשתיות ומבני הציבור הנדרשים להקמת שכונות חדשות,והרשויותמצִדןמתחייבותלנפקהיתריבנייהוליישםאתהתוכניות,לרבותהקמת 12 ראואיזכורהתוכניותהקודמותוסקירהתקציביתשליישוםהחלטה462אצלנ'משה2024(),"מעקבאחריישום החלטה 462 לחיזוק החוסן האזרחי בשדרות וביישובי "עוטף רצועת עזה" לשנים 2024—2023", מרכז המחקר והמידעשלהכנסת. 13 מבקרהמדינה2021().דוחשנתי א–חלקשני:"תוכניותלאומיותלפיתוחהצפון".72 14 נושאים אלה מפורטים בחוברת "השתתפות משרד החינוך בתקציב הרשויות המקומיות והבעלויות", שמוציא המשרד. 171 בנקישראל,דיןוחשבון2023 התשתית.ההסכמיםמאפשריםגםלחדשאתהתשתיתבשכונותהוותיקות,בהביאםלהגדלת מקורות הרשות המקומית שניתן להקצות לטובת העניין. אמנם הסכמי הגג אינם מיועדים בהכרחלאזוריהפריפריה,אךבכוחםלאפשרלעריםבפריפריהלגדולבמהירות.עלפיניתוח שלבנקישראל,בעריםנתיבות,אופקיםושדרותהסכמיהגגשנחתמומאפשריםלכלהפחות להכפילאתאוכלוסייתן,ובמעלות-תרשיחא–כמעטלהכפילאותה15. 6.מענקיאיזון:מענקיהאיזוןלרשויותהמקומיותשמקצהמשרדהפניםגבוהיםיותרברשויות באשכול חברתי-כלכלי נמוך וניתנת תוספת ליישובים ב"קו עימות" וביו"ש. כפי שמשתקף בלוח ז1-' שיעור המימון העצמי של הרשויות המקומיות בנגב המערבי ובגבול לבנון נמוך מאשרביתראזוריהארץ,ועלהבדלזהמכסים,ביןהיתר,מענקיהאיזוןשלמשרדהפנים. בסיכוםחלקזהנראהכיהממשלהמעבירהתקציביםרביםומגווניםלטובתפיתוחתשתיות פיזיותוכלכליותושירותיםחברתייםבפריפריה.אלהנועדולחזקאתהפריפריה,לפצותעלהמרחק ממרכזהארץ,הכרוךבמגווןנמוךיותרשלשירותים,ובעלותגבוההיותרשלהענקתם,בשלהיעדר יתרונותלגודל.התמיכההממשלתיתנועדהגםלפצותבמידהמסוימתעלהסיכוןהביטחוניהכרוך במגוריםבקרבתאזוריעימות.לצדהחשיבותשלהמטרות,ישלוודאכיתקציביםאלהמוקצים במסגרותשקופות,ולבחוןאתהתרומהשלהקצאתהתקציביםוהפעלתהתוכניותלהשגתיעדיהן. הקצאתתקציביםנוספת,למשלבאמצעותהמִנהלותשיטפלובשיקומםופיתוחםשלאזוריהגבול שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", צריכה להתחשב במשאבים שכבר מוקצים לאותם האזורים, בפרט במסגרת תוכניות רב-שנתיות, ולהפיק לקחים ממידת הצלחתן של תוכניות המיושמות כעתאושיושמובעבר.כיווןשהקצאתהתקציביםהנוספתבעקבותהמלחמהעשויהלהשפיעעל המרחבהגיאוגרפיהנמצאבקרבתהיישוביםשבחזית,ישלבדוקאיךהיאמשפיעהעלפעריםבין אוכלוסיותאויישוביםבתוךאזוריהפריפריה,ומהההשלכותהפוטנציאליותשלפעריםכאלה. חלק3 מאפייניםכלכליים-:חברתיים שלתושביהנגבהמערביוגבוללבנון תנאיקדםלגיבושהצעדיםלפיתוחאזוריוחברתי-כלכליהואהיכרותמעמיקהעםהמאפיינים הדמוגרפיים, החברתיים והכלכליים של האזור, מעלותיו וחסרונותיו. חלק זה מציג מאפיינים נבחרים של התושבים והיישובים באזורי העימות לפני שהמלחמה פרצה, על פי סוג היישוב, בהשוואה לאלו של התושבים ביישובים אחרים בארץ. הקריטריון להגדרת קבוצת היישובים הניתוחשערכנונסב בנגבהמערביובגבוללבנוןשהניתוחמתייחסאליהםהואחשיפהישירהואינטנסיביתלמלחמה, עלקבוצתהיישובים כפישהתבטאהבפינויהיישובים,וזיקהתפקודיתמרחביתביןהיישובים. שפונתהבנגבהמערבי בחבלהארץשבגבוללבנוןנכללוהיישוביםשמרחקםמהגבולהואעד5ק"מ.יישוביםאלופונו ובגבוללבנוןועלמספר ביוזמתהרשויות,אושפינוייםנשקל16.באזורזהנמצאותהעירקרייתשמונהוהמועצותהמקומיות יישוביםשלאפונואך שלומיומטולה,שפונו,וכןיישוביםבתחומיהמועצותהאזוריותהבאות(ממזרחלמערב):הגליל סמוכיםאליהם. העליון,מבואותחרמון,מרוםהגליל,מעלהיוסףומטהאשר17.כללנובניתוחגםאתהעירמעלות- 15 בנקישראל2018(),דיןוחשבון2017,פרקט'מסבירמהםהסכמיהגגומנתחאתפוטנציאלהרשויותהמקומיות לעמודבמימושםבאמצעותמדדיםלמצבןהפיננסי. 16 כל היישובים בניתוח (למעט מעלות-תרשיחא) מופיעים בהחלטת הממשלה 975 מאוקטובר 2023 כמועמדים לפינוי. אולם עד סוף השנה פונו רק חלקם, אלה שמרחקם מהגבול נמוך מ3.5- ק"מ (מ' לרר, "מידע על מפונים ומתפניםמגבולהצפוןבמלחמתחרבותברזל–רקעמעודכןלדיון",מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת,31בדצמבר ).2023 17 למועצותהאזוריותהללומשתייכיםגםיישוביםשמרחקםמגבוללבנוןגדולמ5-ק"מ,ואינםבניתוח. 172 פרקז':סוגיותברווחה תרשיחא,שמרחקהמגבוללבנוןכ8-ק"מ,ולכןלאהופיעהבהחלטתהממשלה.הניתוחמתייחס גםאליה,מפנישהיאעירהמונהתושביםרבים,יחסיתלאזור(כ23-אלף),שמצויהבקרבהרבה ליישוביםאשרנכללובהחלטתהממשלה18.הניתוחנסבאפואעל47יישוביםעירונייםוכפריים יהודיים/מעורבים, שאוכלוסיית היהודים בהם הסתכמה בשנת 2022 בכ77- אלף (ראו בהמשך מפה,הממחישהאתהמרחבהמנותח). לאנכללובניתוחהמרכזיחמישהיישוביםהנמצאיםבגבוללבנוןשאינםיהודיים,וכןכרבע מהאוכלוסייהבעירמעלות-תרשיחא,שאינהיהודית(אךאלהמסומניםבמפההמובאתבהמשך19.) חשיפת תושבי היישובים הללו למלחמה ולהשלכותיה אינה פחותה מזו של היהודים; הבחירה להפרידםנובעתמהעובדהשאוכלוסייהזומגוונתושונהמאודבמאפייניההחברתיים-כלכליים מן האוכלוסייה היהודית, וההבדלים ביניהן מתבטאים גם בדפוסי ההגירה ליישובים ומהם, המנותחיםבחלקהבא20. בנגבהמערבינכללוכלהיישוביםשתושביהםפונובמימוןהמדינה21:העירשדרותויישובים כפרייםבמועצותהאזוריותהבאות(מצפוןלדרום)–חוףאשקלון,שערהנגב,שדותנגבואשכול22. נוספולניתוחהעריםהמרוחקותיותרמרצועתעזהנתיבותואופקים,שלאפונובמימוןהמדינה ומשמשות מוקדים עירוניים ליישובי הנגב המערבי. (אופקים אמנם מרוחקת יותר מ20- ק"מ מרצועת עזה, אך התרחשו בה אירועי טרור בשבעה באוקטובר, וחלק מתושביה פונו במימון העירייה להפוגה בבתי מלון.) בסך הכול נבחרו לניתוח בחבל הדרומי 57 יישובים עירוניים וכפריים, שאוכלוסייתם הסתכמה בסוף 2022 בכ150- אלף תושבים, כחמישית מהם ביישובים כפריים23. עשרה מבין היישובים שבניתוח אינם נמצאים בטיפולה של "מִנהלת תקומה", מפני שמרחקםמרצועתעזהעולהעל7ק"מ24:ברורחיל,דורות,נווה,צוחר,אוהד,תלמיאליהו,שדה ניצןובנינצרים,שתושביהםפונובמהלךהמלחמה(בהתאםלהחלטה988),וכןאופקיםונתיבות, שכאמור,לאפונו.82%מןהתושביםביישוביםהכפרייםשבניתוחמתגורריםביישוביםשבטיפול מִנהלת תקומה, ו29%- מהתושבים בערים שבניתוח מתגוררים בשדרות, שבטיפול המִנהלת. (ראובהמשךמפההממחישהאתהמרחבהמנותח.)במרחבהמנותחבנגבהמערביאיןיישובים לא-יהודיים. ייחודם של מקורות הנתונים ששימשו לצורך הניתוח הוא שהם מאפשרים בחינת יחידותגיאוגרפיותקטנות,וכולליםמידעייחודי,למשלעלמקוםהמגוריםבהווהובעבר.הנתונים כוללים את קובץ מפקד האוכלוסין לשנת 2022 שיש בו מדגם מייצג של כ7%-, מהאוכלוסייה כ ממשקיהבית),וקבציםנוספיםשלהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.20%-( 18 נהרייההיאהעירהבאהמבחינתהקירבהלגבוללבנון(כ9.5-ק"מ),ובהכ64-אלףתושבים. 19 היישוביםשאינםיהודיים:ע'ג'ר(עלווים,מועצהמקומית),עראמשה(בדואים,מועצהאזוריתמטהאשר),חורפיש דרוזים, מועצה מקומית), פסוטה (נוצרים, מועצה מקומית), ריחאנייה (צ'רקסים, מועצה אזורית מרום הגליל)( ועליהם נוספו התושבים הערבים במעלות-תרשיחא, בסך הכול כ18- אלף תושבים, שהם כ23%- מסך התושבים במרחבהמנותח.מאחרשמדוברבאוכלוסייההטרוגנית,ועדייןקטנה,היישוביםלאכלוליםבניתוח.הוצאתםמן הניתוחהיאגםמטעםההשוואהלאזורהנגבהמערבי,שבואיןיישוביםלא יהודיים.- 20 דוח בנק ישראל לשנת 2016 (פרק ח') דן בהרחבה בפריסה המרחבית של החרדים ושל ערביי ישראל, מאפייניהם החברתיים-כלכלייםודפוסיההגירההפנימיתשלהםבשנים1995עד.2008 21 היישוביםשצוינובנספחיםלהחלטותממשלה950ו988-מאוקטובר2023 כלהיישוביםהללו,פרטל8-.,נמצאים בטיפולהשלמנהלתתקומה. 22 למועצותהאזוריותהללומשתייכיםגםיישוביםשנמצאיםבמרחקהעולהעל7ק"ממרצועתעזהואינםכלולים בניתוח. 23 ישובים סווגו כ"כפריים" אם היו מצורות היישוב הבאות (עפ"י קובץ היישובים של הלמ"ס): מושבים, מושבים שיתופיים,קיבוצים,יישוביםקהילתיים,יישוביםמוסדייםיהודיים,יישוביםכפרייםאחריםיהודים. 24 יישובים אלה גם לא נכללו בהגדרות הממשלה לאזור "עוטף עזה". (נ' פייביש 2023(). "מ'שדרות רבתי' ל'חבל התקומה'–מהו‘עוטףעזה'?",מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת). 173 בנקישראל,דיןוחשבון2023 היישובים בגבול לבנון ובנגב המערבי שאליהם מתייחס הניתוח קריית שמונה לבנון היםהתיכון שלומי מעלות-תרשיחא נהרייה צפת עכו כרמיאל 0 6 12 3 ק"מ אשקלון שדרות ה י ם ה ת י כ ו ן נתיבות רצועת עזה אופקים מצרים 0 6 12 3 ק"מ יישובים שפונו ערים בסביבת אזורי הפינוי שאליהן לא מתייחס הניתוח ערים ומועצות מקומיות שפונו ערים שלא פונו יישובים שלא פונו כל הזכויות שמורות למדינת ישראל C 2024 המפות הופקו על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, תחום גאוגרפיה וממ''ג. 174 פרקז':סוגיותברווחה לוחז1-'מציגנתוניםעיקרייםלגביהיישוביםבניתוחעלפיאזוריםבהשוואהליתרהיישובים האזוריםשבניתוחהם פריפריאליים– במיוחד בארץ25.בולטיםשיעוריהםהגבוהיםשלהיישוביםהכפרייםושלהתושביםבהם,ובפרטהקיבוצים יישוביגבוללבנון,אשר והמושביםבאזוריהעימות,בהשוואהליתראזוריהארץ.האזוריםשבניתוחהםפריפריאליים– אשכולהפריפריאליות במיוחדיישוביגבוללבנון,שאשכולהפריפריאליותאשראליוהםמשתייכיםנמוךבמיוחד.בכל שהםמשתייכיםאליו הארץהאשכולהחברתי-כלכלישלהמועצותהאזוריותשאליהןמשתייכיםהיישוביםהכפריים נמוךבמיוחד. גבוהמזהשלהיישוביםהעירוניים,וכךגםבאזוריהניתוח.האשכולהחברתי-כלכלישלהיישובים העירונייםבנגבהמערבינמוךבמיוחד,אךראוילצייןכיבעודששדרותמדורגתבאשכול5(כמו קרייתשמונהומעלות-תרשיחא),ושלומימדורגתבאשכול6,נתיבותואופקיםמדורגותבאשכול3. האשכולותהשוניםמבטאיםאתההבדליםביןהרשויותבהרכבההחברתי-כלכלישלהאוכלוסייה. האוכלוסייהביישוביהנגבהמערביצעירהמןהאוכלוסייהביישוביםבגבוללבנון.היאכוללת שיעורגבוהיותרשלילדיםושיעורנמוךיותרשלבני+65(לוחז2-').הבדליםאלובהרכבהגילים נובעיםמשניגורמיםעיקריים:הראשוןבהםהואשיעוריילודהגבוהיםיותר(ראוניתוחבהמשך.); והגורםהשניהואשיעוריהגירהגבוהיםיותרליישוביהנגבהמערבי,ובמיוחדלאלההעירוניים, שכןהגירהמאפיינתיותראוכלוסייהצעירה.(ראוניתוחבהמשך.)שיעורםהגבוהשלהחרדים ביישוביםהעירונייםבנגבהמערבימתיישבעםשיעורםהגובהיחסיתשלהילדיםומשקיהבית הגדוליםיותר26. מלבד ההבדלים במאפיינים הדמוגרפיים, המאפיינים הקשורים בשוק העבודה מלמדים כי המאפייניםהקשורים לשוקהעבודהמלמדים בשני האזורים תושבי היישובים הכפריים הם בעלי מאפיינים חזקים יותר (לוח ז3-'): שיעור כיבשניהאזוריםתושבי האקדמאים ביישובים הכפריים (ובמיוחד ביישובי הנגב המערבי) גבוה יותר מאשר ביישובים היישוביםהכפרייםהם העירוניים, וכך גם שיעורי התעסוקה וההכנסות מעבודה שכירה. השוואה של האוכלוסייה בעלימאפייניםחזקים העירוניתבנגבהמערבילזושבגבוללבנוןמלמדתשהאחרונההיאבעלתפרופילחזקמעטיותר. יותר. הדמיוןבמבנההכלכלהביןהצפוןלדרוםמתבטאבהתפלגותהתעסוקהעלפיענפיהכלכלה, שהיאשונהמהתפלגותהביתראזוריהארץ(איורז1-').שיעורהעוסקיםבחקלאות,ענףהקושר אתהעוסקיםבולאזורמגוריהם,גבוהבמיוחדביישוביםהכפרייםבנגבהמערביובגבוללבנון. לעומתזאתשיעורםשלהמועסקיםבענפיהשירותיםהעסקייםבשניהאזוריםהללו,בשניטיפוסי היישובים,נמוךמןהממוצעהכלל-ארצי.התושביםביישוביםהעירונייםבנגבהמערבי,ובמיוחד בגבוללבנון,עוסקיםבשיעוריםגבוהיםמאודבענפיהתעשייה,אךלאמדוברבהכרחבתעשייה מתקדמת,שכןשיעורהמועסקיםמקרבםבענפיההיי-טקהואכשנישלישיםמאשרביתרהארץ מגזר ההיי-(טק מתפלג בין ענפי התעשייה לענפי שירותים העסקיים). סיבה אפשרית נוספת לשיעורהגבוהשלהמועסקיםבענפיהתעשייההיאמדיניותארוכתשניםלעידודתעשייהבאזורי הפריפריה,באמצעותהחוקלעידודהשקעותהון. הרובהמוחלטשלתושביהנגבהמערביוגבוללבנוןעובדיםבמרחבשבוהםמתגוררים(איור רביםמתושביהיישובים ז2-'א), ורבים מהם, במיוחד תושבי היישובים הכפריים, הם עצמאיים ועוסקים בענפי כלכלה שפונועובדיםבאזור ייחודייםלמקום(חקלאותותעשייהבשיעוריםגבוהים,לוחז3-'ואיורז1-').מכאןהסיכוןהטמון מגוריהם,וענפי התעסוקהשלהם בהיחלשותזיקתםלמקומותהעבודהבגיןפינוילאזוריםמרוחקים,בפרטכאשרהעסקהעצמאי קשוריםלמקום. גםהואקשורלמקום(כגוןעסקיםבתחוםהתיירות).שיעורהעובדיםבאזורהמגוריםגבוהיותר מכאןהסיכוןהטמון בגבול לבנון, שהוא מרוחק יותר ממרכזי התעסוקה בארץ. מעטים מהמועסקים מרחיקים עד בהיחלשותזיקתם למחוזתלאביבאוהמרכז–ושיעורםגבוהיותרבקרבתושביהנגבהמערבי.האחרוניםגםקרובים למקומותהעבודהבגין פינוילאזוריםמרוחקים 25 הלוח מתייחס גם לאוכלוסייה הערבית, כי מופיעות בו קטגוריות שאינן ניתנות להפרדה לאוכלוסייה יהודית מהם. וערבית,למשלהאשכולהחברתי-כלכליואשכולהפריפריאליותשלהיישוביםוהמועצותהאזוריות. 26 שיעורהשלהאוכלוסייההחרדיתבעירשדרותנמוךמהממוצעהארצי,ואילובאופקיםובנתיבותהואגבוהממנו במידהניכרת. 175 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוחז1-' מאפיי:יהיישוביםאליהםמתייחסהיתוח בגבהמערבי,בגבוללבוןובשארהארץ,*2022 הגבהמערבי גבוללבון שארהארץ 52 1,137 מספרהיישובים 57 37 20 שיעורהקיבוצים 46 40 36 שיעורהמושבים 40 10 13 שיעורהיישוביםהלא-יהודים 0 8 22 שיעורהיישוביםהכפרייםוקהילתייםאחרים 9 6 10 שיעורהיישוביםהעירויים)היהודים( 5 94 9,342 האוכלוסייה)אלפים( 147 23 21 האוכלוסייהשאיהיהודיםואחרים1)שיעור( 0 44 9 האוכלוסייהביישוביםהכפריים2)שיעור,כוללערבים( 22 2.1 6.7 אשכולהפריפריאליות3)משוקללבגודלהאוכלוסייה( 3.7 6.1 5.3 האשכולהחברתי-כלכלי3)משוקללבגודלהאוכלוסייה( 4.6 6.5 6.6 6.6 האשכולהחברתי-כלכלי3ביישוביםהכפריים )משוקללבגודלהאוכלוסייה( 3.6 5.1 5.1 האשכולהחברתי-כלכלי3ביישוביםהעירויים )משוקללבגודלהאוכלוסייה( הטבתמסממוצעת4 לתושבייישוביםמוטבים,לפייישובהמגורים)שיעור(, 20 13 ראוהערה4ללוח שיעורהמימוןהעצמי)ההכסותהעצמיותמסךההכסותבתקציבהרגיל, 42 46 56 משוקללבגודלהאוכלוסייה5( ההוצאהלפשבתקציבהרגיל)בש"ח,משוקללבגודלהאוכלוסייה5( 9,319 10,392 8,320 *הקטגוריה"שארהארץ"כוללתשבטיבדואיםשגריםמחוץליישובים.יישוביםערביםוהאוכלוסייההערביתכלוליםבכלהקטגוריותבלוח. 1היהודיםוהאחריםמוצגיםבדרךכלליחד.אחרים:וצריםלא-ערבים,בידתותאחרותוא שיםללאסיווגדתבמרשםהאוכלוסין. 2 קיבוצים,מושביםויישוביםכפרייםאחרים. 3אשכולהפריפריאליות)מחושבלשת2020 והאשכולהחברתי-(כלכלי)מחושבלשת2019(משוקלליםלפיגודלהאוכלוסייהשלהמועצותהאזוריות שמשתייכותלאזור.אשכולהפריפריאליות)מ0-עד10 עולהכאשרמידתהפריפריאליותפוחתת,האשכולהחברתי-(כלכלי)מ0-עד10(עולהכאשרהמצב הכלכלי חברתימשתפר.- 4תוןלשת2024.בחישובהטבותהמסעשהממוצעפשוטביןהיישוביםהמוטביםוהטבתהמסהממוצעתמתייחסתלשיעורהסטטוטוריולאלהטבה האפקטיבית.משוםשבקטגוריה"שארהארץ"ישיישוביםרביםללאהטבותמס,לאחושבהההטבההממוצעת. 5התויםמתייחסיםלרשויותהמקומיותואיםכולליםאתקרייתשמו ה. המקור:עיבודיבקישראללתויהלמ"סורשותהמסים. יותרלמרכזהארץ,ושירותהתחבורההציבוריתמיישוביהםלמרכזהארץנגישיותר.באיורז2-'ב מוצגת התפלגות מקומות התעסוקה של תושבי הנגב המערבי וגבול לבנון (כפריים ועירוניים) שהכנסתםמעבודהגבוהה.ביישוביםהכפרייםבנגבהמערביובגבוללבנוןהמועסקיםהנמצאים ברבעון העליון של התפלגות ההכנסות רבים יותר מאשר ביישובים העירוניים שבאזורים אלו, אךשיעורםנמוךמהשיעורהכלל-ארצי.ביישוביםהעירונייםשיעורהעובדיםשהכנסתםמעבודה גבוהה הוא כמחצית משיעורם ביישובים הכפריים. בנגב המערבי חלק גדול יותר מהמועסקים בשכרגבוהמרחיקיםעדלמחוזתלאביבאוהמרכז,ואילובגבוללבנוןרביםיותרנשאריםלעבוד באזורהמגורים. איכות השירותים המוצעים באזור, בהם שירותי חינוך, עשויה להיות גורם משיכה להגירה פנימה. התשומות והתפוקות של מערכת החינוך משקפות במידה מסוימת את איכות שירותי החינוך,אךאלהמושפעיםמגורמיםנוספים,בהםמאפייניהאוכלוסייההמקומית(שהםעצמם עשוייםלהוותגורםמשיכהלהגירהאלהאזור).נראהכיכמעטבכלמדדיהתשומותוהתפוקות של מערכת החינוך שנבחנו היישובים הכפריים בנגב המערבי בולטים לטובה בהשוואה ליתר הקבוצות(לוחז4-').עםזאתראוילצייןכיבעירשדרותמדדיהתשומותוהתפוקותשלמערכת 176 פרקז':סוגיותברווחה איורז '- 1 : התפלגותהמועסקים ) שכיריםועצמאים (2021, לפיעפיכלכלהבחרים , אזורבארץוסוגיישוב * 30 25 20 אחוזים 15 10 5 0 חקלאות שירותים חיוך בריאות תעשייה מסחר הייטק עסקיים ורווחה , מיהלציבורי ומקומי עירוייםבגבהמערבי כפרייםבגבהמערבי עירוייםבגבוללבון כפרייםבגבוללבון שארהארץ *ישחפיפהמסוימתביןהשכיריםבמגזר ההייטקובעפיתעשייהושירותיםעסקיים . מגזרההייטקכוללאתתתי העפיםהבאים: 21 ; 26 ; 303 ; 62 ; 631 ; 720 ; 721 .להגדרתהיישוביםבקבוצותהשוותראו חלק3. המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . החינוך(שאינםמוצגיםבנפרד)דומיםלאלהשלהיישוביםהכפרייםבנגבהמערבי,וגבוהיםמאשר בשתיהעריםהאחרותבאזור. בסיכוםחלקזה,נראהכייישוביהנגבהמערבי,הכפרייםוהעירוניים,בולטיםבהכילםשיעור גבוה של אוכלוסייה צעירה יחסית וצומחת. אולם בתחומים האחרים שנבחנו יש מן המשותף בין האוכלוסיות ביישובים העירוניים בנגב המערבי לאלה שבגבול לבנון: שתיהן מאופיינות בשיעוריהשכלהנמוכיםיחסית,בשיעוריתעסוקהנמוכיםובשכרנמוךביחסליישוביםהכפריים באזוריהם, ובשיעורי תעסוקה גבוהים יחסית בתעשייה – שבצפון הוא גבוה במיוחד. באופן דומה, ניכרים קווי דמיון רבים בין התושבים ביישובים הכפריים בנגב המערבי לאלה שבגבול לבנון,אךבמרביתהתחומיםשנבחנותושביהיישוביםהכפרייםבנגבהמערביהםבעליפרופיל חברתי כלכליחזקיותר.- לוחז2-'מאפיייםדמוגרפייםבחריםשלהאוכלוסייה,*2022 עירויים עירויים כפריים כפריים שאר בגבהמערבי בגבוללבון בגב בגבוללבון הארץ היישוביםבהשוואה המערבי מבההגילים ילדיםעדגיל18)שיעורםמהאוכלוסייה( 38 27 37 29 32 גילי+65)שיעורםמהאוכלוסייה( 9 16 13 15 15 מאפיייםדמוגרפיים-חברתייםשלהאוכלוסייה החרדים)שיעורםמהגבריםבגילי(+25 18 2 1 1 10 תלמידיכיתהא'בחיוךהחרדי שיעורםמתלמידיכיתהא,')תוןל(2021- 44 14 9 - 29 עולי1989ואילך )שיעורםמהאוכלוסייהבגיל(+35 29 33 8 6 22 תאיהמגורים מספרהפשותהממוצעבמשקהבית 3.4 2.6 3.0 2.6 2.9 הלוחמתייחסליהודיםואחרים,שמוצגיםבדרךכלליחד.אחרים:*וצריםלא-ערבים,בידתותאחרותואשיםללאסיווגדתבמרשם האוכלוסין.להגדרתהיישוביםראוחלק3.הקטגוריה"שארהארץ"כוללתאתכלאוכלוסייתהיהודים)ואחרים(בארץ,למעטהגרים ביישוביםשבעמודותהאחרות. המקור:עיבודיבקישראללתו יהלמ"ס. 177 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איורז '- א2: התפלגותמקומותהעבודהלפימקוםהמגורים , סוגהיישובוהאזור * כללהעובדים במחוז תלאביב / המרכז עירויים כפריים תושבי במחוז הצפוןאומחוזחיפה וןגבוללב בגבוללבון במחוז תלאביב / המרכז המערבי במחוז הדרום גבתושביה בגבהמערבי 0 20 40 60 80 100 אחוזים * האיורמתייחסלעובדיםבגילים25 עד64 . לצורךאפיוןמקומותהעבודההוגדר " הגבהמערבי " בתורהאזורים הטבעיים614 ; 621 ; 622 ו" גבוללבון " הוגדרבתורפות21 ו- 24 . מקומות המגוריםתואמיםאתההגדרהבמקומות אחריםבפרק . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל . איורז '- ב2: התפלגותמקומותהעבודהלפימקוםהמגוריםשלבעלישכרגבוה , סוגהיישובוהאזור * עובדים ששכרםגבוהמהאחוזוןה- 75 )הארצי ( עירויים כפריים במחוזתלאביב / המרכז )19% בכפריים מהעובדים במחוזהצפוןאומחוזחיפה ;11% בגבוללבון וןתושביגבוללב ייםמהעובדיםבעירו ( במחוזתלאביב / המרכז )22% בכפריים מהעובדים במחוזהדרום גבהמערביתושביה ;12% בגבהמערבי ייםמהעובדיםבעירו ( 0 20 40 60 80 100 אחוזים * האיורמתייחסלעובדיםבגילים25 עד64 .התפלגותהשכרחושבהלכלהארץ , לפימגדר – ובהתאםקבעהאםשכרושל העובדגבוהמהאחוזוןה- 75 . לצורךאפיוןמקומותהעבודההוגדר " הגבהמערבי " בתורהאזוריםהטבעיים614 ; 621 ; 622 ו" גבוללבון " הוגדרבתורפות21 ו- 24 .מקומותהמגוריםתואמיםאתההגדרהבמקומותאחריםבפרק . בשאראזורי הארץשכרםשל27% מהעובדיםגבוהמהאחוזוןה- 75 . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . 178 פרקז':סוגיותברווחה לוחז3-' ההשכלה,התעסוקהוההכ:סותמעבודה* עירויים עירויים כפריים כפריים שארהארץ בגבהמערבי בגבוללבון בגב בגבוללבון היישוביםבהשוואה המערבי השכלה)גילי35ומעלה,אחוזמהאוכלוסייה,(2022 עםעד12שותלימוד 64 58 37 45 47 עםתואראקדמי)ראשוןאוגבוהיותר( 19 25 44 35 37 תעסוקה)גילי,64-25(2022 מועסקים)שיעורמהגברים(77 81 89 86 82 מועסקות)שיעורמהשים( 77 75 85 79 79 העצמאים1)שיעורמהגבריםהמועסקים( 10 13 15 24 15 העצמאיות1)שיעורמהשיםהמועסקות( 7 10 13 21 12 הכסהחודשיתמעבודהשכירה,גילי64-25)ברוטו,באלפי,₪(2021 גברים,ההכסההחציוית2 11.4 10.9 15.1 12.3 13.0 שים,ההכסההחציוית2 7.2 7.4 9.6 8.5 9.1 *הלוחמתייחסליהודים)ואחרים(בלבד.להגדרתהיישוביםראוחלק3.הקטגוריה"שארהארץ"כוללתאתכלאוכלוסייתהיהודים)ואחרים(בארץ, למעטהגריםביישוביםשבעמודותהאחרות. 1שיעורהעצמאיםוהעצמאיותמחושביםע"יחלוקתבעליהכסהמעבודהעצמאיתבמספרםשלבעליהכסהמעבודה)התוןמחושבלשת2021 ופרטיםהוגדרוכעצמאיםגםאםישלהםהכסהוספתמעבודהשכירה.( חישובזהלאכוללתושביקיבוציםשיתופיים.2 המקור:עיבודיבקישראללתויהלמ"ס. לוחז4-' תשומותותפוקותשלמערכתהחי:וךהעברית,*2022/2021 עירויים עירויים כפריים כפריים שארהארץ בגב בגבוללבון בגב בגבול היישוביםבהשוואה המערבי המערבי1 לבון1 עובדיההוראהבדרגתשכרשלתואראקדמישי ומעלה)שיעור(34 44 46 44 45 הזכאיםלתעודתבגרותמביןתלמידיכיתותי"ב )שיעור(65 71 81 76 78 הזכאיםלתעודתבגרותשעמדובדרישותהסףשל האויברסיטאות )שיעורמתלמידיכיתותי"ב(2 47 56 72 61 63 הסטודטים)שיעורמקבוצתהגיל3(25-20 11 14 11 10 15 הלוחמתייחסגםלאוכלוסייההערבית,שכןמקורה*תויםלאמאפשרלהפרידה.להגדרתהיישוביםראוחלק3.הקטגוריה "שארהארץ"כוללתאתכלהרשויותהמקומיותבארץ,למעטהרשויותהמקומיותשבעמודותהאחרות. 1התו יםליישוביםהכפרייםמתייחסיםלמועצותהאזוריותשהםמשתייכיםאליהן. 2"דרישותהסףשלהאויברסיטאות"-זכאותלבגרותהכוללתלפחות3יחידותלימוד)יח"ל(מתמטיקה,4יח"לאגלית ומקצועמוגברוסףאחד. 3חלקמהסטודטיםעשוייםלהיותתלמידיםבמוסדותלהשכלהגבוההשמצאיםביישוביםשלאזוריהעימות,שעברולגור ביישוביםלצורךלימודיהם.שיעורםשלהתלמידיםבמוסדותהללושמתגורריםביישוביקוהעימותהואכ28%- )הלמ"ס,. הודעהלתקשורתבושאהשכלהגבוההבישראל-תויםבחריםלש תהלימודיםתשפ"ג.( המקור:עיבודיב קישראללקובץהרשויותהמקומיותשלהלמ"ס. 179 בנקישראל,דיןוחשבון2023 חלק4:מאפייניההגירהליישוביהנגבהמערבי וליישוביגבוללבנוןבשנים272022–2017 בשנים2013עד2022התאפיינואזוריהנגבהמערביוגבוללבנוןבקצבחיובישלגידולהאוכלוסייה בשנים2022–2018 איורז3-'(א).בלטקצבהגידולהגבוהביישוביםהעירונייםשבנגבהמערביבשנים2022–2018– בלטגידולההמהירשל האוכלוסייהביישובים הןביחסלקבוצותהיישוביםהאחרותוהןביחסלשניםקודמות.בשניםאלהגידולהאוכלוסייה העירונייםבדרום,שנבע בכלהיישוביםהעירונייםבדרוםנבעממאזןהגירהחיוביוגבוה,בשילובעםריבויטבעיגבוה– מהגירה-פנימה(נטו) שניהםמעללממוצעהארצי.מביןהיישוביםהעירונייםבצפוןרקשלומיהתאפיינהבמאזןגבוה חיוביתוגבוהה,בשילוב מהממוצעהארצי,ומביןהמועצותהאיזוריותבצפוןרקמרוםהגלילהתאפיינהבריבויטבעיגבוה עםריבויטבעיגבוה– מהממוצעהארצי(איורז3-'ב). שניהםמעללממוצע הארצי.מביןהיישובים העירונייםבגבוללבנון איורז '- א3: שיעורהגידולהשתיהממוצעשלהאוכלוסייה * לפיאזור , מעמדמויציפליוהתקופה ) אחוזים ( רקשלומיהתאפיינה בגידולאוכלוסייהמהיר במועצותהאזוריות בעיריות ובמועצותמקומיות מןהממוצעהארצי. גלילעליון מעלות-תרשיחא מעלהיוסף שלומי מבואות החרמון וןגבוללב מרוםגליל וןגבוללב קרייתשמוה מטהאשר שדרות חוףאשקלון גבהמערביה גבהמערביה שערהגב אופקים אשכול תיבות שדותגב שארהארץ שארהארץ -1 0 1 2 3 4 5 6 -1 0 1 2 3 4 5 6 אחוזים אחוזים בשים2018-2022 בשים2013-2017 * הקטגוריה " שארהארץ " כוללת אתכלהרשויות המקומיותבארץ ) עיריות , מועצות מקומיותומועצות אזוריות ,( מלבדאלההמשתייכות לגבהמערביולגבולהצפון . האיור מתייחסלכלהאוכלוסייה , כוללערבים . המקור : הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה , קובצירשויות מקומיותלשים שוות . גידולהאוכלוסייהבאזוריהעימותמתיישבעםהנתוניםעלסיומיהבנייה:ביישוביםהעירוניים בדרוםנרשמהקפיצתמדרגהבמספריחידותהדיורשבנייתןהסתיימהכברבתוםהעשורהראשון של שנות ה2000- ואילו ביישובים העירוניים בגבול הצפון האצה בנתונים אלו ניכרה מ2019-,. חלק לא מבוטל מהדירות שבנייתן נסתיימה – בערים שבניתוח בדרום ובצפון – נבנה במסגרת התוכנית "מחיר למשתכן". גידול היצע הדירות ביישובים העירוניים בדרום ובצפון נתמך גם על ידי מדיניות הסכמי הגג, שנידונה בסעיף 2. הסכמים כאלה נחתמו בשנים 2018–2017 מול הרשויותהמקומיותמעלות-תרשיחא,אופקים,נתיבותושדרות.השפעתםהייתהכנראהגבוהה, כפישמעידיםגםסיומיהבנייההרביםבמסגרתתוכנית"מחירלמשתכן". 27 ההגירה היא בין יישובים בארץ ולא בתוך יישובים. הניתוח נסב על האוכלוסייה היהודית בלבד, אלא אם כן מצויןאחרת.באיוריםז3-'או-ז3-'בלאנכללהמטולה,מועצהמקומיתהמונהכ1,700-תושבים.מטולהמסווגת כיישוב כפרי (על פי צורת היישוב שלה), ואינה משתייכת לאף אחת מהמועצות האזוריות. ביתר הניתוחים בפרק ההתייחסותלמטולההיאיחדעםהיישוביםהכפרייםבגבוללבנון. 180 פרקז':סוגיותברווחה איורז '- ב3: מאזןההגירהוהריבויהטבעי בגבהמערבי , בגבוללבוןובשארהארץ * ממוצעשתי2018 עד2022 40 מאזןהגירהברשותהמקומית שדרות 35 שלומי תיבות 30 אופקים 25 שערהגב הגלילהעליון מעלהיוסף 20 חוףאשקלון שארהארץ 15 מטהאשר 10 מעלות-תרשיחא 5 שדותגב אשכול 0 מבואות החרמון -5 מרוםהגליל ל,- -10 1,000 קרייתשמוה -15 5 10 15 20 25 30 פש ריבויטבעיל- 1,000 פש *מאזןההגירהברשותהמקומית : הפרשביןמספרהכסיםליישובלביןמספרהיוצאיםממובשהקלדרית . הריבוי הטבעי : הלידותביכויהפטירות . האיורמתייחסלכלהאוכלוסייה , כוללערבים . הצבעיםמבחייםביןהאזוריםוהמעמד המויציפלי ) עיריותומועצותמקומיותלעומתמועצותאזוריות (. המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . לוחז5-' מאפיי:יהמהגריםמיישוביהגבהמערביוגבוללבוןואליהם,בהשוואה לאוכלוסייההמקומית* משקיביתשהפרטהראשוןבהםבגיל30ויותר 2018/2017עד2022 יישוביהגבהמערבי יישוביגבוללבון עירויים כפריים עירויים כפריים הגילהחציוי 53 55 58 55 מספרשותהלימוד 12 14 13 14 האוכלוסייה ב2018/2017- האקדמאים)שיעור( 19 40 24 37 החרדים)שיעור( 17 1 2 1 שיעורהמהגריםהחוצה ממשקיהביתב(2017/8-) 8 8 10 17 היגרולאזורים הגילהחציוי 37 37 39 36 אחרים,בשים מספרשותהלימוד 14 14 14 14 2018/2017עד2022 האקדמאים)שיעור( 39 53 38 53 החרדים1)שיעור( 11 - - - הגילהחציוי 51 53 58 55 מספרשותהלימוד 12 14 13 14 האוכלוסייהב2022- האקדמאים)שיעור( 19 40 25 36 החרדים)שיעור( 16 0 2 1 שיעורהמהגריםפימה ממשקיהביתב(2022-) 20 15 11 15 היגרוליישוביהגב הגילהחציוי 39 39 46 38 המערביוגבוללבון מספרשותהלימוד 13 14 14 14 בשים2018/2017 עד2022 האקדמאים)שיעור( 24 45 39 51 החרדים1)שיעור( 11 - - - המאפיי*יםשמייצגיםאתהתושביםוהמהגריםמתייחסיםלפרטהראשוןברשימה-שעהעלשאלוןהמפקד עבורמשקהבית.הושארוביתוחמשקיביתשהראשוןברשימהבהםהיהבגיל30ויותר.להגדרתהיישובים בכלקבוצהראוחלק3. 1לאמופיעערךלשיעורהחרדיםמביןהמהגריםהיכןשמספרהתצפיותהיה מוךמדי. 181 בנקישראל,דיןוחשבון2023 עלפינתונימפקדהאוכלוסיןמרביתהמהגריםאליישוביהנגבהמערביוגבוללבנוןהיגרומן המחוזות הכוללים אותם, ורק מיעוטם – ממחוזות מרוחקים יותר. תושבים נוספים עברו בין יישוביהאזור–אךלצורךהניתוחהםאינםנחשביםכמהגריםאלהאזוראוממנו,28.29מאפייני המהגרים (לוח ז5-') מלמדים כי המהגרים מיישובי הנגב המערבי וגבול לבנון צעירים מעט מהמהגרים אליהם, וכי שיעור האקדמאים בקרב המהגרים החוצה היה לרוב גבוה משיעורם בקרב המהגרים פנימה30. היישובים העירוניים בנגב המערבי מתאפיינים בשיעור גבוה של משפחות חרדיות, ושיעורן בקרב המהגרים מהאזור דומה לשיעורם בקרב המהגרים אליו; לכן שיעורהמשפחותהחרדיותביישוביםהללוב2022-דמהלשיעורןב2017-.ביתרטיפוסיהיישובים שבהשוואהשיעורהמשפחותהחרדיותנמוךושיעורןבקרבהמהגריםזניח. בחנו,במסגרתרב-משתנית,מהןתכונותהפרטיםומשקיהביתהמתואמותעםהגירהאלמחוץ ליישוביקוויהעימות,ועםהעתקתמקוםהמגוריםאליהם.ראשית,כימתנואתהשפעתןהיחסית שלתכונותהפרטוסוגהיישובעלההגירהאלמחוץלאזוריקוהעימות(אזורהנגבהמערביוגבול לבנון). לשם כך נערכה אמידה, שבה המשתנה המוסבר הוא ההסתברות לעבור להתגורר מחוץ לאזוריקוהעימות.באמידהנכללוכלמשקיהביתהיהודיים(והאחרים)שלפיהמפקדהתגוררו 5שניםלפנימועדוביישוביהנגבהמערביוגבוללבנון,וישבמפקדמידעעליישובהמגוריםשלהם ב31.2022-ערכיהאומדיםשלהמשתניםהמפקחיםברגרסיהמוצגיםבאיורז4-'(בכחול),וכולם שוניםמאפסברמתמובהקותסטטיסטיתשל10%.מצאנוכיהגירההחוצהמאפיינתצעיריםיותר מאשרמבוגרים–כלשנתגילנוספתמתואמתעםירידהשל2.6נקודותאחוזבסיכוילהגר–אך השפעהזוהולכתופוחתתעםהגיל32.השכלהאקדמית(לעומתלא-אקדמית)מתואמתעםעלייה של5.4נקודותאחוזבסיכוילעזובאתהיישובים,ולמשקביתחרדיהסיכוילעזובאתהיישובים האמורים נמוך בכ4- נקודות האחוז33. משפחות נָטו להגר החוצה בשיעור נמוך בכ7.0- נקודות האחוזמאשרזוגותאויחידים,וכןנשואיםנָטולהגרבשיעורנמוךיותרבכ3.3-נקודותהאחוז מאשרביתרהמצביםהמשפחתיים). באיורז4-'מוצגיםגם(בכתום)המִתאמיםביןסוגיישובהמגורים(כפרילעומתעירוני)והאזור (הנגבהמערבילעומתגבוללבנון),לביןהסיכוילעזובאתיישוביאזורהעימות;כלזאתבהשוואה למִתאםביןמגוריםביישובעירוניבגבוללבנוןלפני5שנים(קטגורייתהבסיס)לביןהסיכוילעזוב אותו.מצאנו,שכאשריתרהתכונותקבועות,ההסתברותשלהמתגורריםביישוביםהכפרייםבגבול 28 במפקד האוכלוסין מתקבל מידע על יישוב המגורים בשנת 2022 ויישוב המגורים חמש שנים קודם לכן (בשנת 2017 כלממצאימפקדהאוכלוסיןהמוצגיםלהלןאינםסופייםמפנישהקובץאינוסופי.). 29 נתוניההגירהמחושביםמתוךהמשפחותשב2022-הפרטהראשוןשנדגםבהןהיהלפחותבן30.הנכנסיםוהעו�ז ביםאתהאזוריםהללולאכולליםתושביםשעברוביןיישוביםבתוךהאזורים. 30 חלק מהגירת האקדמאים אל מחוץ ליישובים העירוניים בנגב המערבי והגירת לא אקדמאים אליהם מושפע, כנראה, מהלומדים ב"מכללת ספיר" (ליד שדרות) וב"מכללת חמדת" (ליד נתיבות). חלק מהסטודנטים שלומדים שם מתגוררים בעיר בתקופת התואר ועוזבים בסיומו. אך סיבה זו לא מסבירה את מלוא ההגירה החוצה של אקדמאים,מפנישהתוצאהנשמרתגםכאשרמגביליםאתהאוכלוסייהלגיליםמבוגריםיותר,שבהםפחותנפוצה הגירהלצורךלימודיםאקדמייםלתוארראשון. 31 במדגםהמפקדעלופרטיםאשרמילאואתשאלוןהמפקדעבורכלבנימשקביתם(שגםפרטיהםמופיעיםבמפקד). פרטים אלה הם "הראשונים ברשימה". כדי לייצג את משקי הבית בניתוח ההגירה הפנימית הושארו הפרטים הראשוניםברשימה,שהיובני30ומעלה. מפנישאומדהגילבריבוע(אשרנועדלטפלבמקרהשבוהשפעתכלשנתגילאינהקבועה)הואחיובי.32 33 נציין כי גיל צעיר והשכלה אקדמית מתואמים בדרך כלל עם סיכויי הגירה גבוהים יחסית ,( J. and Causa O. Pichelman, (2020). "Should I Stay or Should I go? Housing and Residential Mobility across OECD .).Countries",EconomicsDepartmentWorkingPapers,No,1626,OECD 182 פרקז':סוגיותברווחה לבנון לעזוב את האזור היא הגבוהה יותר; לעומת זאת הסיכוי לעזוב את היישובים העירוניים והכפרייםבנגבהמערביהיאהנמוכהביותר,והפעריםהאמוריםמובהקים34. איורז '- 4 : המאפיייםשמתואמיםעםעזיבהשליישובמגורים בגבהמערביובגבוללבון * ביחסליישובעירויבגבוללבון משפחה יישובעירוי יישובכפרי תוארראשון ) לעומת זוג יישובכפרי בגב בגב גיל אויותר חרדי אויחיד ( שוי בגבוללבון המערבי המערבי 8 6 4 קודותאחוז 2 0 -2 -4 -6 -8 * באיור מוצגים האומדים של המשתים המסבירים באמידה ליארית שבה המשתה המוסבר מקבל את הערך 1, אם משק הבית גר ב-5 השים שלפי המפקד בגב המערבי או בגבול לבון ולא גר שם במועד המפקד )ו-0 אחרת (. באמידה כללו רק משקי בית שהדגם הראשון ברשימה של בי משק הבית היה בגיל 30 ומעלה במועד המפקד . המקדמים שמוצגים שוים מ-0ברמת ברמת מובהקות של10% לכל היותר . המקור : עיבודי בק ישראל למפקד האוכלוסין 2022 . גורמי המשיכה אל היישובים בקו העימות נותחו באמצעות אמידת מאפייני המהגרים המשפיעים על ההסתברות להגר דווקא ליישובים שם, לעומת הבחירה להגר לכל יישוב אחר בארץ.אמידותאלהכללורקמשקיביתשהיגרוביןיישוביםבשנים2022–2017/8,והסתברות ההגירהנאמדהלכלאזורוטיפוסיישובבנפרד:המהגריםליישוביםעירונייםבנגבהמערבי(לעומת המהגרים ליישובים עירוניים בכל אזור אחר בארץ), המהגרים ליישובים כפריים בנגב המערבי (לעומתהמהגריםליישוביםכפרייםבכלאזוראחרבארץ).אמידותזהותנערכועבורהמהגרים אלהיישוביםהעירונייםוהכפרייםבגבוללבנון(לעומתהמהגריםלאזוריםאחריםבארץ).נוסף עלתכונותהפרט,שתוארובאמידההקודמת,פיקחוהאמידותגםעלמחוזהמגוריםלפניההגירה, שכןמרביתהמהגריםלאזוריהנגבהמערביוגבוללבנוןהתגוררוטרםהמעברבמחוזותהדרום והצפון, בהתאמה. גורם משיכה עיקרי להגירה אל מחוזות הדרום והצפון הוא מחירי הדיור הנמוכיםבהרבהמאשרביתראזוריהארץ.בשנת2022מחירההממוצעשלדירת4–3.5חדרים במחוזות הצפון והדרום היה כ53%- ו62%-, בהתאמה, ממחירה של דירה כזו במחוז המרכז. הפערנמוךבמקצתעבורדירותגדולותיותר35.הפיקוחעלמחוזהמגוריםטרםההגירהמשקף, במידהמסוימת,אתהשפעתמחיריהדיורביישובהמוצא,אךהנתוניםהקיימיםאינםמאפשרים לאמודאתהתרומהשלמחיריהדיורביישוביהעימותלמשיכהאליהם. איורז5-'מציגאתהמובהקיםמביןהאומדים(ברמתמובהקותשל10%לפחות)באמידות המדוברות, וצבעי העמודות מציינים את האמידות הנפרדות לכל אזור וצורת יישוב. כל אומד מצביעעלהפערביןהמִתאםשלהמאפייןעםההסתברותלהגרליישוב(שצורתוכפריאועירוני) 34 תוצאות הרגרסיות המוצגות באיור ובטקסט מבוססות על אמידה ליניארית. נאמדו גם רגרסיות Probit וחושבו האפקטיםהשולייםבנקודתהממוצעים.התוצאותשהתקבלובשניסוגיהאמידותדומותמבחינתהכיוון,העוצמה והמובהקות. הרגרסיה האומדת את הסיכויים להגר החוצה נאמדה גם בגרסה שאינה pooled – בארבע אמידות נפרדות למתגוררים בכל אזור וטיפוס יישוב, והתוצאות נשמרו גם שם, המקדם החיובי להשכלה אקדמית נמצא ביישובים העירוניים בלבד (בצפון ובדרום) והמקדם השלילי ל"חרדי" מאפיין את היישובים העירוניים שבנגב המערביבלבד. 35 הלמ"ס,ירחוןלסטטיסטיקהשלמחיריםמס'10/2023,לוח.2.2 183 בנקישראל,דיןוחשבון2023 באזורהעימות(הנגבהמערביאוגבוללבנון)לביןמִתאםהתכונהעםהגירהלכליישובאחרבארץ מאותוטיפוסיישוב.כך,למשל,נטייתושלמשקביתשהואמשפחה(בהשוואהלזוגותאויחידים) להגראליישובעירוניבנגבהמערביחזקהיותרמאשרלהגרליישובעירוניבאזוראחרבארץ,אך נטייתולהגראליישובכפריבגבוללבנוןנמוכהיותר(מזושלזוגאויחיד).האיורמלמדשהיותו שלמשקהביתמשפחה,חרדיובעלהשכלהלאאקדמיתמתואמתעםנטייהלהגראליישובעירוני בנגבהמערביבמידהחזקהיותרמאשראליתרהיישוביםהעירונייםבארץ,ומשפחותחרדיותפחות נָטולהגרליישוביםהכפרייםבנגבהמערבי(לעומתיישוביםכפרייםאחרים).תכונותהמהגרים ליישובים העירוניים והכפריים בגבול לבנון אינן נבדלות לרוב מאלו של המהגרים ליישובים העירונייםוהכפרייםבאזוריםאחרים,אךחרדיםנָטופחותלהגרליישוביםהעירונייםשם.לבסוף, בכלהאמידותנמצאכימגוריםבמחוזהדרוםאוהצפון(ובחיפה)מתואמיםבאופןחיוביומובהק עםהגירהלאזורהנגבהמערביולגבוללבנון,בהתאמה.(אומדיםאלהאינםמוצגיםבאיור.) איורז '- 5 : המאפיייםשמתואמיםעםהגירה אליישוביהגבהמערביוגבוללבון * ) לעומתהגירהאלהיישוביםהאחריםבארץ , לפיטיפוסהיישוב ( 1.5 1.0 0.5 0.0 קודותאחוז -0.5 -1.0 -1.5 -2.0 -2.5 -3.0 גיל תוארראשוןאו חרדי משפחה ) לעומתזוג שוי יותר אויחיד ( לעירויבגבהמערבי לכפריבגבהמערבי לעירויבגבוללבון לכפריבגבוללבון * באיור מוצגים האומדים של המשתים המסבירים באמידה ליארית שבה המשתה המוסבר מקבל את הערך 1, אם משק הבית לא גר ב-5 השים שלפי המפקד בגב המערבי או בגבול לבון ) באמידות פרדות לפי אזור וצורת יישוב ( וכן גר שם במועד המפקד )ו-0 אחרת (. באמידה כללו רק משקי בית שהדגם הראשון ברשימה של בי משק הבית היה בגיל 30 ומעלה במועד המפקד . אומד חיובי ) שלילי ( מתואם חיובית ) שלילית ( עם הסיכוי להגר דווקא לאזור הבחן לעומת כל אזור אחר בארץ . המקור : עיבודיבקישראללמפקדהאוכלוסין2022 . בסיכום,ניתוחדפוסיההגירהאליישוביקוויהעימותבנגבהמערביובגבוללבנוןומהםמגלה בשניםשלפנימלחמת כי בשנים שלפני מלחמת "חרבות ברזל" יישובי הנגב המערבי חוו גידול אוכלוסייה משמעותי "חרבותברזל"יישובי וגבוהבמידהניכרתמאשריתראזוריהארץ,ועלאחתכמהוכמהבהשוואהליישוביקוהעימות הנגבהמערביחווגידול בגבול לבנון. היישובים העירוניים בנגב המערבי משכו אליהם באופן יחסי יותר משפחות ללא אוכלוסייהמשמעותי, גבוהמאשריתראזורי השכלהאקדמית,וגםאוכלוסייהחרדיתבשיעוריםגבוהים.אולםהואילוליישוביםהעירוניים הארץוגבוהבמידהרבה בנגב המערבי היגרו גם משפחות רבות שאינן חרדיות ומשפחות שהשכלת הפרט הראשון בהם בהשוואהליישוביקו היאאקדמית,שיעורהמשפחותהחרדיותשםלאגדלושיעורמשפחותהאקדמאיםלאהשתנה. העימותבגבוללבנון. יישוביגבולהצפון,העירונייםוהכפריים,התאפיינובמאזןהגירהנמוךיחסיתואףשליליובריבוי טבעינמוך. קליטת הזרמים המשמעותיים של מאזן ההגירה החיובי אל יישובי הנגב המערבי, במיוחד אל העירוניים שבהם, התאפשרה בזכות גידול משמעותי של היצע הדיור ביישובים העירוניים, שתפס נתח עולה מכלל סיומי הבנייה של דירות במחוז הדרום. תהליך דומה של גידול בסיומי הבנייה,אךבשיעוריםקטניםיותר,היהביישוביםהעירונייםבגבוללבנון,וכןעלהחלקםבסך 184 פרקז':סוגיותברווחה סיומיהבנייהבמחוזהצפון.36גורםמשיכהנוסףלהגירהפנימההואגישהתחבורתיתאלאזורי תעסוקה.שירותיהתחבורההציבוריתבאזורהנגבהמערביהתפתחומאודבעשורהאחרון,הודות לפתיחתתחנותרכבתבשדרות2013(),נתיבות2015()ואופקים2016().לעומתזאתתחנותהרכבת הסמוכות לגבול לבנון מרוחקות יותר מהיישובים שם; הן נמצאות בנהרייה ובעכו (נפתחו עוד בשנותה50- ובכרמיאלובאחיהוד(נפתחהב2017-)).איןולותחנהאחתבגלילהעליוןהמזרחי. אולם על אף ההבטחה שבפתיחת תחנת רכבת, שירות הנסיעה ברכבת מהנגב המערבי למרכז הארץכנראהאינומספק.הנסיעהלמרכזתלאביבמאופקים,למשל,נמשכתכשעהוחצי,ותדירות הנסיעהנכוןלעתכתיבתהדוחהיאאחתלשעה. תנופתהצמיחההדמוגרפיתבנגבהמערבי,וכןתחילתהשלצמיחהכזאתבגבוללבנון,עלולות להעצרכתוצאהמהמשברהביטחוניבעקבותמלחמת"חרבותברזל".מדיניותשתתמוךבתהליך גידולדמוגרפיביישוביםהללוצריכהתחילהלחזקאתביטחונםשלהתושבים.זאתועוד,בצד הגדלתושלהיצעהדיורחשובלהשקיעבטיפוחופיתוחשלגורמימשיכהאזוריים,ובהםתשתיות ושירותים איכותיים, כגון חינוך, בריאות, תרבות ותחבורה, וכן ביצירת מקורות תעסוקה איכותיים. אלה עשויים למשוך תושבים חדשים בעלי פרופיל חברתי-כלכלי גבוה וימנעו את הגירתםהחוצה.בהשקעהזוגלוםפוטנציאללתמוךלארקבמאזןהגירהחיובי,אלאגםבצמצום פעריםחברתיים כלכלייםלעומתיתראזוריהארץ,למשלפערישכרופעריםבהישגיםהלימודיים.- סיכום,מסקנותוהמלצותמדיניות חשובשתכנוןתהליכים מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה באוקטובר 2023, השפיעה במיוחד על התושבים ביישובי קווי ארוכיטווחלגבי העימותבנגבהמערביובגבוללבנון.בעקבותהמלחמהרביםמהתושביםבאזוריהעימותפונואו האזוריםשבקרבתאזורי התפנומבתיהם,חלקםלתקופהארוכה,שמשכהלאידוע,ולכךעלולותלהיותהשלכותרבותעל העימות–ובפרטפיתוח רווחתהאוכלוסייה,ובכללזהגםעלמצבההכלכלי.תנאימוקדםהכרחילחזרתהשלהאוכלוסייה תשתיותתחבורה,חיזוק אל היישובים הוא השבת הביטחון. רק כך יוכלו התושבים לקיים שגרה חברתית וכלכלית הרשויותהמקומיות ביישוביהם. לפני המלחמה הצמיחה הדמוגרפית ביישובי גבול לבנון, שהם יותר פריפריאליים, ופיתוחכלכלי–יתייחס הייתהנמוכהיותרמאשרביתראזוריהארץ,במיוחדבהשוואהליישוביהנגבהמערבי,שהתאפיינו לכללהמרחבהגיאוגרפי בצמיחהדמוגרפיתמהירה,שהושפעהמאדמההגירהאליהם.הרחבתאפשרויותהמגוריםמחוץ באזוריהעימותובחבלי למרכזהארץחשובהלהתמודדותעםגידולההמהירשלהאוכלוסייהבישראל,וממשלותישראל הארץהסמוכיםלהם, לדורותיהןמעודדותאתהמגוריםבפריפריהובקרבתהגבולותממגווןסיבות,שאינןרקכלכליות. ולארקליישוביםשפונו. כדילהשיבאתהביקושיםהגבוהיםלמגוריםביישוביהנגבהמערביוליצורביקושיםכאלהבגבול לבנוןתידרשהשקעהגםבתחוםהאזרחיביישוביהנגבהמערבי,ולאפחותמכךבגבוללבנון. בעקבות המלחמה נדרשת עבודת שיקום משמעותית בחלק מן היישובים שנפגעו ישירות ממתקפת הטרור או מירי. לשם כך, בין היתר, הוקמה מִנהלת תקומה לטיפול ביישובי הדרום. מעבר לשיקום הנזקים הישירים, חשוב שתכנון תהליכים ארוכי טווח ביתר התחומים, ובפרט פיתוח תשתיות תחבורה, חיזוק הרשויות המקומיות והפיתוח הכלכלי יתייחס לכלל המרחב הגיאוגרפיבאזוריהעימותובחבליהארץהסמוכיםולארקליישוביםשפונו.היישוביםבמרחבים הללו – הכפריים והעירוניים – חולקים תשתיות בתחומי התעסוקה, התחבורה, הבריאות והשירותיםהעסקייםוהציבוריים.לפיכך,תכנוןלגביהמרחבכולויאפשרלנצליתרונותהנובעים מגודלהיישובים,ומגודלשלמקבצייישוביםסמוכיםוכןיתרונותהטמוניםביחסיהגומליןשבין היישובים. באופן דומה חשוב גם כי פיתוח כלכלי ישלב בין היתרונות היחסיים הקיימים, וכי 36 הדירות שנסתיימה בנייתן ביישובים העירוניים בנגב המערבי ובגבול לבנון היוו כ19%- ו3.5%-, בהתאמה, מסך הדירותשנסתיימהבנייתןבמחוזותהדרוםוהצפוןבשנים.2022–2017 185 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בפיתוחםשליתרונותנוספיםיובאובחשבוןיעדיםשלקידוםחדשנותויעילותכלכלית,וכןצמצום כדילמשוךאל היישובים בנגבהמערביובגבול פערים בין האוכלוסיות ביישובים כפריים לאוכלוסיות ביישובים עירוניים סמוכים. כבר הוחל לבנוןאוכלוסיות בגיבושה של תוכנית אסטרטגית המתייחסת למרחב כולו, לאזור הנגב המערבי (בהובלת רמ"י משכילותובעלות ומינהלהתכנון),וחשובלקדםתהליךתכנונידומהבמרחבשאליומשתייכיםיישוביגבוללבנון. כושרהשתכרותגבוה, בתהליכי תכנון ארוכי טווח חשוב להביא בחשבון את הקישוריות התחבורתית אל מרכזי ראוישכחלקמעיצוב תעסוקהאיכותיים,ולבדוקאםהאסטרטגיהלפיתוחאזורימעודדתהקמתאזוריתעסוקהכאלה, המדיניותתוגדל שמהםייהנוכליישוביהאזור.בהסתכלותעלהמרחבכולוישלבחון,עלפיעקרונותשליתרונות ההשקעהבתשתיות לגודלויחסיהשלמהאותחליפיות,כיצדהתפתחותםשלהשירותיםביישוביםהנמצאיםבמרחב ובשירותיםהמכווניםגם משרתתגםאתהיישוביםהאחריםבו. לאוכלוסיותכאלה. אףשהיישוביםהעירונייםבנגבהמערביזכולהגירהחיובית,בעליהשכלהאקדמיתנָטודווקא לעזובאותם,וכךגםאתהיישוביםבצפון,ושיעורהאקדמאיםבהםלאעלה.כדילמשוךאוכלוסיות משכילותובעלותכושרהשתכרותגבוה,ראוישכחלקמעיצובהמדיניותתוגדלההשקעהבתשתיות ובשירותיםהמכווניםגםלאוכלוסיותאלה.השקעהבחינוך,בתרבות,בבריאותובתחבורההיא בעלתפוטנציאללתמוךלארקבמאזןהגירהחיובי,אלאגםבצמצוםפעריםחברתיים-כלכליים לעומת יתר אזורי הארץ – למשל פערי שכר ופערים בהישגים הלימודיים – ולשפר את איכות החייםשלהאוכלוסייההמקומית. 186 פרקח' שוקהדיור בשנת2023נמשכהמגמתהאטהבשוקהדיור,בשלהתייקרותהאשראילדיורונסיקתמחירי • הדירות לאחר משבר הקורונה; האטה זו התבטאה בירידה של מספר העסקאות, וכן ירדו מחיריהדירותלראשונהמאזירידתםבשנת2018. עד פרוץ המלחמה קצב התחלות הבנייה נשמר ברמה גבוהה, והיצע הדירות המשיך לגדול • למרות הירידה בביקוש לדירות; זאת על רקע קידום תהליכי התכנון והשיווק בשנים הקודמות,ומפנישעלייתהריביתבמשקייקרהאתהחזקתהקרקעלאורךזמןללאפיתוח. האטת הביקושים לצד שמירה על היקף הבנייה הגבוה התבטאו בגידול מלאי הדירות • החדשות הלא-מכורות, במיוחד במרכז הארץ, ומחירי הדירות החדשות והדירות באזורי הביקושירדו. הירידהשלמכירתדירותחדשותפגעהבתזריםהמזומניםשלהיזמים.אלהנאלצולהגדיל • אתהיקףהאשראיכדילהמשיךבפעילותהבנייה,וצמצמואתביקושםלרכישתקרקעות. עםפרוץהמלחמהירדמספרהעסקאותבשוקהדיורירידהחדה,אךכברבחודשיםנובמבר • ודצמבר ניכרה התאוששות. השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" על שוק הדיור חזקה מזו של אירועים ביטחוניים בעבר, בגלל חומרת הפגיעה בעורף ובחזית, אורך הלחימה והיקף גיוסהמילואים. מתחילת המלחמה נאסרה העסקתם של עובדים פלסטינים, שערב המלחמה היוו כשליש • מהעובדים בענף הבנייה. נוסף על כך, בשבועיים הראשונים של המלחמה הושבתו מרבית אתריהבנייה,עלפידרישותשלפיקודהעורףוהרשויותהמקומיות.החלמסוףאוקטוברהם נפתחובהדרגה,אךבסוףדצמברכ28%-מאתריהבנייהלמגורים(בשקלוללפימספריחידות הדיורבכלאתר)היועדייןסגורים,וגםבאלהשנפתחוהעבודההתנהלהבהיקףחלקי. צעדי הממשלה להחלפת העובדים הפלסטינים בזרים לא נשאו פרי עד כה. בטווח הארוך • האצתהכנסתןשלטכנולוגיותבנייהמתקדמותעשויהלהחלישאתהתלותשלהענףבעובדים בעלימיומנותנמוכה. המלחמה חידדה את הצורך בשדרוג הדירות הישנות שאין בהן ממ"ד בכל חלקי הארץ, אך • אףעלפישהדברמגדילאתחשיבותהשלההתחדשותהעירונית,דווקאבמחוזותהחשופים ביותר לסיכון של רעידת אדמה ולאיום ביטחוני היקף פעילותה מצומצם; זאת משום שהכדאיותהכלכליתשלהליזמיםעדייןנמוכהמדי. מוסדותהתכנוןאישרובשנת2023שיאשל168.4אלףיחידותדיור,למרותאתגריהמלחמה. • ואולםניסיוןהעברמלמדכיאישורהתוכניותאינומבטיחאתהוצאתןלפועלאואתקיצור הזמן עד ליישומן. עיכובים רבים נוצרים בשלבים שלאחר אישור התוכניות, בין היתר מפני שקידומןמותנהבהשקעותבתשתיותובפתרוןבעיותסטטוטוריות. 187 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לוחח1-' שוקהדיור:תויםבחרים,2018עד2023 2018 2019 2020 2021 2022 2023 גורמיהביקוש האוכלוסייההכללית)שיעורהשיוי1( 1.9 1.9 1.8 1.7 2.0 2.1 האוכלוסייהבגילים44-25)שיעורהשיוי( 1.2 1.2 1.0 0.9 1.6 השכרהריאליהממוצעלמשרתשכירישראלי2)שיעורהשיוי( 2.7 2.1 3.1 4.9 -1.7 1.9 ההכסההריאליתהממוצעתטושלמשקבית)שיעורהשיוי( 3.7 2.4 -0.9 0.5 4.9 3.4 14.6 9.6 3.3 3.0 שיעורהאבטלה2בקרבבי64-25)ממוצעשתי( 3.5 1.5 1.1 0.8 1.7 3.4 הריביתהריאליתהמשוקללתעלהמשכתאותהחדשות3)ממוצעשתי( 1.7 התוצרהריאלילפש)שיעורהשיוי( 2.1 1.8 -3.2 7.6 4.4 -0.1 שיעורהמתכיםלרכושדירהב12-החודשיםהבאים4)ממוצעשתי( 8.4 8.0 6.4 7.4 5.6 3.6 גורמיההיצע התחלותהב ייה)באלפייח"ד( 55.4 56.6 56.2 64.0 67.7 62.0 מתוכן,דירותשלאלמכירהשהחלהבייתן)באלפייח"ד( 19.4 20.6 16.4 19.1 24.1 20.8 מתוכן,דירותלהשכרה)באלפייח"ד( 1.7 2.9 2.5 2.4 3.1 2.0 53.3 50.2 47.1 52.6 57.9 סיומיהבייה)באלפייח"ד( 52.8 משךבייהבביייםשבייתםהסתיימה,משוקלללפימס'יח"דבביין)בחודשים( 29.3 29.2 31.2 31.0 33.1 32.8 126.7 133.0 150.0 166.2 170.3 מלאיהדירותבבייהפעילה)סוףשה,באלפייח"ד( 123.7 היתריבייה)באלפייח"ד( 51.9 56.9 53.8 73.4 76.7 72.8 ההשקעההריאליתבבייהלמגורים)שיעורהשיוי( 0.5 3.4 -7.8 16.8 16.1 -8.0 יחידותדיורשאושרובוועדותהמחוזיותובוותמ"ל )באלפייח"ד( 151.6 140.6 95.3 108.1 158.4 168.4 שיווקקרקעותבמכרזירמ"י)באלפייח"ד( 43.1 38.9 26.3 63.4 80.6 55.5 תויםתוצאתיים 101.1 101.5 150.1 114.3 75.6 העסקאותבדירותמגורים5 )באלפים( 91.2 מתוכן,עסקאותבדירותחדשות)באלפים( 31.4 40.4 40.6 57.0 41.0 29.2 16.7 13.9 14.6 9.5 6.9 מהן:בתמיכהממשלתית)באלפים( 9.7 מחיריהדירות-ומילי)שיעורהשיויבמשךהשה( -0.8 4.2 4.0 13.1 14.7 -0.6 4.1 4.8 10.4 9.3 -3.3 מחיריהדירות-ריאלי6)שיעורהשיויבמשךהשה( -1.3 2.8 0.2 3.3 6.3 3.1 שכרהדירה-ומילי7)שיעורהשיויבמשךהשה( 1.9 2.7 1.0 0.8 1.3 0.3 שכרהדירה-ריאלי7,6)שיעורהשיויבמשךהשה( 1.4 29.7 28.9 31.3 30.4 שיעורמשקיהביתשאיןבבעלותםדירה)ממוצעשתי( 27.5 שיעורמשקיהביתשישבבעלותםדירהאחת)ממוצעשתי( 62.4 61.2 61.0 59.5 59.5 שיעורמשקיהביתשישבבעלותםשתידירותומעלה)ממוצעשתי( 10.1 9.1 10.1 9.2 9.9 שיעורהרכישותשלמשקיעיםמסךהרכישות)ממוצעשתי( 14.0 12.8 14.2 18.0 14.3 13.8 1כלשיעוריהשיוימוצגיםכממוצעהשההשוטפתלעומתממוצעהשההקודמת. 2תיקוןבגיןמשברהקורוהבשים2020ו2021- השכרהריאליבתיקוןלהרכבהמועסקים,ושיעורהאבטלההרחבה)כוללמועסקיםה:עדריםזמיתבגללסיבותהקשורותלקורוהולא-משתתפים שהפסיקולעבודבגללפיטוריםאוסגירתמקוםהעבודהבמהלךתקופתהקורוה.( 3בהחהשלשיעוראיפלציהשתישל.2% 4מדדאמוןהצרכים,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה.שיעורהמשיביםשלהערכתםדיסביראוסבירמאודשירכשודירהבמהלך12החודשיםהבאים. 5עסקאותשוק.לאכוללהעברותללאתמורה,ביןקרוביםוכו.' 6ביכוימדדהמחיריםלצרכןללאדיור. 7שכרהדירהבחוזיםחדשיםומתחדשים)סעיףשירותידיורבבעלותהדייריםבמדדהמחיריםלצרכן.( המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,משרדהשיכוןוהביוי,רשותהמסים,בקישראלורשותמקרקעיישראל. 1.עיקרההתפתחויות עליית הריביות במשק, שהחלה באפריל 2022, מיתנה, מצד אחד, את הביקוש לדירות ואת מספרהעסקאותביַקרהאתהמשכנתאות,ומצדשניתמרצהאתהיזמיםלהתחיללבנותולשווק פרויקטים שבהם כבר רכשו את הקרקע, בשל עליית הוצאות המימון על האשראי שנטלו לשם רכישתה.תהליךזהתרםלהמשךגידולושלמלאיהדירותהחדשותהלא-מכורות,ומחיריהדירות ירדו, לראשונה מאז שנת 2018. מספר העסקאות ירד בחדות עם תחילת המלחמה, באוקטובר, והתאוששבנובמברודצמבר.השפעתהמלחמהעלהיצעהדירותצפויהלהיותממושכתיותר,מפני שענף הבנייהסובל ממחסורחמור בעובדים.זאתעקב איסורהעסקתםשל עובדיםפלסטינים, שלפני פרוץ המלחמה היוו כשליש מסך המועסקים בענף. ההתקררות המתמשכת של הביקוש לדירותיחדעםקשייםואי-וודאותלגביהרציפותהתפקודיתשלענףהבנייהבזמןהמלחמהריסנו 188 פרקח':שוקהדיור אתביקושהיזמיםלקרקעות,ושיעוריההצלחהוהמחיריםבמכרזירשותמקרקעיישראלירדו. קשיחות ההיצע בענף הבנייה בטווחים הקצר והבינוני עלולה להתבטא בצמצום היצע הדירות החדשותבשניםהקרובות,עלאףפעילותםהעקביתשלמוסדותהתכנוןלהגדלתו. 2.העסקאות ערבהמלחמההיהשוקהדיורבמצבשלהאטהמתמשכת.ההתקררות,שהחלהבתחילת,2022 ערבהמלחמההיהשוק נמשכהלתוך2023,במקביללהתייקרותהאשראילדיורועלרקענסיקהשלמחיריהדירותבתקופה הדיורבמצבשלהאטה מתמשכת. שלאחרמשברהקורונה(לוחח1-').בתקופהשלפניפרוץהמלחמההירידהשלמספרהעסקאות בפריפריה ובמחוז ירושלים הייתה מתונה יותר מאשר במחוזות תל אביב והמרכז (לוח ח2-'). נראה כי רוכשים בחרו בדירות זולות יותר בפריפריה1, בעוד שהאטה בענפי ההיי-טק צמצמה אתהביקושלדירותיקרותבמרכזהארץ2.הירידההמתונהיחסיתשלמספרהעסקאותבמחוז ירושליםמוסברתככלהנראהבמספרגבוהשלעסקאותבדירותבתמיכהממשלתית,כמעטכולן בעירירושליםעצמה;בחודשיםינוארעדספטמברשיעורןשלדירותאלהמסךהרכישותבעיר ירושליםעמדעל19.3%,לעומת במחוזהמרכז.10.3% ברבעוןהשלישישלהשנהנראוניצניהתאוששותבהיקףהעסקאותבשוקהדיורותחילתירידה של מחירי הדירות, במיוחד של דירות חדשות. מלחמת "חרבות ברזל", שפרצה ב7- באוקטובר 2023, קטעה את ניצני ההתאוששות והביאה לירידה של מספר העסקאות לרמה נמוכה, דומה רקלזוששררהבסגרהראשוןשלמשברהקורונה.איורח1-'מתאראתההשפעהשלהאירועים הביטחונייםבעברעלמספרהעסקאותבשוקהדיור,וממנועולהשהשפעתםהייתהחלשהיחסית וקצרתמועד.זאת,ככלהנראה,מפניהמֶשךהקצרשלאירועיםאלה(אשרהארוךביותרשבהם, מבצע "צוק איתן" בקיץ 2014, נמשך 50 ימים) והתמקדותם באזורים מוגבלים. השפעתה של מלחמת "חרבות ברזל" שונה, בשל חומרת הפגיעה בעורף ובחזית, אורך הלחימה והיקף גיוס המילואים.מפרוץהמלחמההפגיעההחזקהביותרבשוקהדיורהייתה,כצפוי,במחוזותהדרום והצפון,שבהםגםפונויישובים,וכןבמחוזחיפה,ומתונהיחסיתבמחוזותהמרכזותלאביב,גם בהשוואהלהתפתחויותבשלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנה(לוחח).2-' לוחח2-' מספרהעסקאותבדירות*והשיויבמחיריהן,עלפימחוז,תקופותבחרות מחוז מחוז מחוז מחוז מחוז מחוז סה"כ תקופה ירושלים הצפון חיפה המרכז תלאביב הדרום ממוצעחודשיםיואר-ספטמבר2022 920 1,267 1,551 2,400 1,788 2,020 10,292 ממוצעחודשיםיואר-ספטמבר2023 686 968 1,189 1,622 1,103 1,435 6,849 שיעורשיוי -25% -24% -23% -32% -38% -29% -33% ממוצעחודשיםאוקטובר-דצמבר2022 681 928 1,046 1,448 1,030 1,521 7,229 ממוצעחודשיםאוקטובר-דצמבר2023 511 587 707 1,120 783 841 4,660 שיעורשיוי -25% -37% -32% -23% -24% -45% -36% שיעורשיויבמחיריהדירותבשת2023 1.0% 3.8% 2.9% -1.1% -3.7% 1.6% -0.6% * עסקאותשוקבלבד.לאכוללירושות,העברותללאתמורהוכד.' המקור:רשותהמסים,הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודיב קישראל. כולל דירות בתמיכה ממשלתית ("מחיר למשתכן", "מחיר מטרה" וכד'). למשל באשדוד, אשקלון, שדרות, באר 1 שבע, אופקים ודימונה, ערים השייכות למחוז הדרום, נמכרו כ2,500- דירות כאלה בינואר-ספטמבר 2023, כרבע מסךהדירות(חדשותוידשנייה)שנמכרובעריםאלהבתקופהזו. מבין הרוכשים דירות בעיר תל אביב בולט חלקם הגדול יחסית של מועסקים בענפי ההיי-טק (ראו פרק ט' בדוח 2 בנקישראל.)2021 189 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איורח '- 1 סךהעסקאותבדירות * ועסקאותבדירותחדשות , יואר2006 עדיואר2024 ,תויםמקוריים מ' לבון " עמוד " צוק " עופרת קורוה , " שומר " חרבות השייה ען" איתן " יצוקה " סגרראשון החומות " ברזל " 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 סה" כדירות דירותחדשות * עסקאותשוקבלבד . לאכוללירושות , העברותללאתמורהוכד '. המקור : הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה , רשותהמסיםועיבודיבקישראל . הירידהשלמספרהעסקאותבשנת2023הקיפהאתכלקבוצותהרוכשים(איורח2-'),ושיעורה בפרוץמלחמת"חרבות –כשלישבינוארעדספטמברשל2023ביחסלחודשיםהמקביליםשל2022–היהדומהבכולן. ברזל"ירדמספר העסקאותבדירותירידה בתחילתהרבעוןהרביעישל2023,לאחרפרוץהמלחמה,ירדמספרהעסקאותירידהחדה,כולל חדה,אךבהמשךהייתה מכירת דירות בתמיכה ממשלתית. בהמשך הייתה התאוששות ניכרת של מספר העסקאות, וזו התאוששותניכרת. אף התגברה בינואר 2024. מספר הדירות שרכשו תושבי חו"ל לאחר פרוץ המלחמה ירד ביחס למספרןבשלושתהרבעוניםהראשוניםשל2023.השפעתםשלתושביחוץעלשוקהדיורהישראלי היאזניחה,חלקםברכישותבשנים2014עד2023היווהכ1.5%-בממוצע,ובמקבילהםגםמכרו דירות,כךשמספרהרכישותנטוקטןעודיותר. איורח '- 2 עסקאותבדירות ,* עלפיסוגרוכש , תויםמקוריים , יואר2017 עדיואר2024 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 רוכשידירהראשוה משפרידיור משקיעיםמקומיים *עסקאות שוק בלבד . לאכוללירושות , העברותללאתמורהוכד '. המקור : רשותהמיסיםועיבודי בקישראל . 190 פרקח':שוקהדיור הקושילהמשיךאתהבנייהבשלהשפעתהמלחמה(הרחבהבסעיףההיצע),שהגדילאתהסיכון בענף, עלול היה להרתיע רוכשים מקניית דירה בפרויקטים שבנייתם רחוקה מסיום. עם זאת, מניתוחנתוניהעסקאותבדירותחדשותעולהכילאהיהשינוימהותיבשיעורהדירותהנרכשות "עלהנייר",כלומרשנתייםויותרלפנימועדהמסירהעלפיהחוזה,ושיעורןעמדעל68.7%בממוצע בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 ועל 65.3% ברבעון הרביעי3. אחד הגורמים שעשויים לעודד רכישת דירות חדשות בתקופה הנוכחית הוא שהן מצוידות בממ"ד בסטנדרט עדכני, אך רכישתדירהחדשהלרובאינהנותנתפתרוןמיידי,מפנישהיאעדייןבהליכיבנייה,והאכלוסצפוי רקבעודחודשיםאואףשנים4.עלרקעזה,שיעורהדירותהחדשותשנרכשוואמורותלהימסר לרוכשים בתוך חצי שנה גדל מעט – 10.4% בממוצע בעסקאות ברבעון הרביעי לעומת 7.3% בשלושתהרבעוניםהראשוניםשלהשנה. 3.המחירים בשנת 2023 ירדו מחירי הדירות ב0.6%-, לראשונה מאז 2018 (לוח ח1-'). מגמת הירידה החלה בשנת2023ירדומחירי במרץ2023 אךבחודשיםנובמברודצמברהמחיריםשבוועלו(איורח3-',).אתירידתהמחירים הדירות,לראשונהמאז בשנת2023הובילואזוריהביקוש–מחוזותתלאביבוהמרכז(לוחח2-')–והגורםהעיקרילירידה 2018.הובילואתהירידה אזוריהביקוש,בעיקר זוהואהצטברותמלאיהדירותהחדשותהלא-מכורות.עלפיהערכותהלמ"ס,שנימחוזותאלה בשלהצטברותמלאי מרכזים56%מסךהדירותהחדשותשנותרולמכירה–כ38-אלףדירותבסוףשנת2023(לשם הדירותהחדשותהלא- השוואה,הממוצעהשנתישלמכירותדירותחדשותבשניהמחוזותהאלהיחדבשנים2022–2019 מכורות. היהכ21-אלףדירות,שהןכ47%-מסךהדירותהחדשותשנמכרובתקופהזו5.)בשארהמחוזות המשיכוהמחיריםלעלות6. עדותנוספתלתרומתושלמלאיהדירותהלא-מכורותלירידתהמחיריםהיאהעובדהשמחירי הדירות החדשות ירדו בשנת 2023 ב2.2%-, קצב ירידה מהיר מזה של המדד הכללי של מחירי הדירות (איור ח3-'). מחירי הדירות החדשות התחילו לרדת בספטמבר 2022 וירדו מאז כמעט ברציפות; בניכוי עסקאות בתמיכה ממשלתית מחיריהן ירדו בקצב מהיר יותר. ככל הנראה, המחיריםהאפקטיבייםשלהדירותהחדשותשנמכרותבשוקהחופשיירדואףיותרממהשמדדה הלמ"ס,עקבהטבותשונותשאינןמגולמותבמחיריהמחירוןשלהדירות,כגוןתוספותושינויים 3 לפחותחלקמהמכירות"עלהנייר"הןדירותשנמכרותבמסגרתמכירהמוקדמת("פריסייל"),בהתאםלדרישה שלהבנקהמלווהכתנאילתחילתקבלתהאשראיבמסגרתהליוויהפיננסישלהפרויקט.בשלעלייתהסיכוניםעקב עליית הריבית בנקים אף הגדילו בשנת 2022 את דרישותיהם לשיעור המכירות המוקדמות. הצורך למכור דירות לשםקבלתהליוויהפיננסיבדרךכללגורםליזמיםלהציעהנחותגדולותיותרבמכירותהמוקדמות. כמעטלאנמכרודירותלמסירהמיידית;שיעורןמתוךכלהדירותהחדשותהיהכ1.2%-בלבד,הןלפניוהןלאחר 4 פרוץהמלחמה. 5 הערכותהלמ"סמבוססותעלכלליחידותהדיורהמיועדותלמכירהעלפיהיתריםשניתנו,וייתכןשחלקןנמכרו עודלפניקבלתההיתראושהמכירותבפרויקטיםשכברקיבלוהיתרטרםהחלו.עםזאת,גםמחישובחילופי,שבחן את היקף התחלות הבנייה של הדירות המיועדות למכירה מול מכירת דירות חדשות, כלומר את השינוי במלאי הדירותלמכירה,עולהשבשנתייםהאחרונותמלאיהדירותהלאמכורותבמחוזותתלאביב,המרכזוירושליםגדל בכ,5.2- 3.6 ו1.3- אלף, בהתאמה, בעוד שבמחוזות חיפה, הדרום והצפון נמכרו יותר דירות חדשות מאשר כאלה שהוחלבבנייתן. 6 עדיין מוקדם לדון בהתפתחות מחירי הדירות מתחילת המלחמה. הנתון האגרגטיבי של מחוז הדרום אינו מעיד עלכךשהמחיריםלאירדובחלקמהיישובים.י'אלסטר,א'זוסמןונ'זוסמןמצאוכילאחרמלחמתלבנוןהשנייה מחירי הדירות ב5- יישובים שפגיעת הרקטות בהם הייתה החמורה ביותר ירדו בקרוב ל7%- בהשוואה ליישובים אחרים בצפון הארץ ( market housing The "Rocket: (2017), N. Zussman, and A. Zussman, Y., Elster, ).effectsofacredibleterroristthreat",JournalofUrbanEconomics99,136-147 191 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לבקשתהדייריםעלחשבוןהיזם,דחייתתשלומים,השתתפותבתשלומיהמשכנתהואףהשתתפות בתשלוםמסהרכישה.בנובמברודצמבר2023חזרמדדמחיריהדירותהחדשותלעלות,וייתכן שעלייה זו נבעה מהתעוררות הביקוש לדירות חדשות מתוך ציפייה להאטה בהיצע הענף בצל המלחמהובשלמחסורבדירותאלההצפויבטווחהבינוני ארוך.- איורח '- 3 מחיריהדירות , מחיריהדירותהחדשותושירותידיורבבעלותהדיירים , שיעורישיויב- 12 החודשיםהאחרוים , יואר2020 עדדצמבר2023 אחוזים 30 25 20 15 10 5 0 -5 מחיריהדירות מחיריהדירותהחדשות שירותידיורבבעלות ) חוזישכירותחדשיםומתחדשים ( המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה . 4.הביקושלדירות קצבגידולהאוכלוסייההיהבשנת2023דומהלזהשלקודמתה(לוחח1-'),למרותירידהשלמספר העוליםמכ73-אלףאשתקדלכ45-אלףהשנה.אמנםשיעורהאבטלההמשיךלהיותנמוך,והשכר הממוצעבמשקעלה,אךעלייתהריביתעלהמשכנתאותומחיריהדירותהגבוהיםפעלולמיתון הביקושלרכישתדירות.הביקושלדירותבמחירמופחתהיהעדייןגבוה,אךההיצעשלהןהצטמצם ביחסלשנת2022;השנהנערכהרקהגרלהגדולהאחתשלהתוכנית"דירהבהנחה",שנרשמולה כ97-אלףמשקיבית,אשרהתחרועלהזכותלרכושכ7-אלףדירותב17-יישובים.נוסףעלכך נערכוהגרלותחוזרותל137-דירותבלבד.בסוףדצמברנפתחההרשמהלהגרלהנוספתשלכ6.8- אלףדירות;כ105-אלףמשקיביתנרשמולהגרלהזו,ובתחילתמרץ2024נקבעוהזוכים.ייתכן שהסיבה למיעוט הדירות אשר הוגרלו היא ירידה של שיווקי הקרקעות לפרויקטים של "מחיר מטרה" (ראו לוח ח4-' בהמשך הפרק). השנה הוגרלו גם מענקים לרכישת דירות יד שנייה, על פיהחלטתממשלה737,המזכהבמענקשל50אלףש"חרוכשידירהבבנייהרוויהשמחירהבין 300ל600-אלףש"חבכלרחביהארץ.התוכניתתוקצבהלשנתיים,2024–2023,בהיקףשל100 מיליוןש"ח,המיועדיםלאלףמענקיםבשנהלרוכשיםשאיןבבעלותםדירה.להגרלההראשונה נרשמו למעלה מעשרים אלף משקי בית, אך רק בודדים מהזוכים פנו למימוש המענק. (תקופת המימוש מוגבלת לשישה חודשים מיום הזכייה.) הסיבה לכך היא, ככל הנראה, מיעוט הדירות 192 פרקח':שוקהדיור המתאימותבשוק.בשנת2023כולהנמכרופחותמ2.6-אלףדירותכאלה7,כ70%-מהןבמחוזות הדרוםוהצפון. לצד הצטמצמות הביקוש לדירות לרכישה המשיכו מחירי השכירות לעלות (לוח ח1-'), אך קצבהעלייההשנתיהתמתןביחסלשנת2022.ההתמתנותבלטהברבעוןהרביעישלהשנה(איור ח8.)3-'עםהסיבותלכךנמניתחזרתןשלדירותשהיומושכרותלתייריםלטווחקצרבתלאביב אלשוקהשכירות9וירידתביקושיםשלסטודנטים,משרתימילואיםואוכלוסיותנוספות. עם פרוץ המלחמה נוצר מצב תקדימי, שבו תושבי יישובים בגבולות הדרומי והצפוני נאלצו עםפרוץהמלחמהתושבי להתפנותמבתיהםלתקופהממושכתולהעתיקאתמגוריהםלאזוריםבטוחיםיותר.בשיאעזבו יישוביםבגבולותהדרומי אתבתיהםכרבעמיליוןאישבפינוימאורגןועצמאי;לקראתאמצעינוארהיוכ134-אלףמפונים והצפונינאלצולהתפנות מבתיהםולהעתיק ומתפניםעצמאית,מהםכ57-אלףעדייןהתארחובמלונות10.בהתחשבבמספרהנפשותהממוצע אתמגוריהםלאזורים במשק בית מדובר על כ44- אלף משקי בית11. בתיהם של חלק ממפוני עוטף עזה ויישובי גבול בטוחיםיותר.חלקם הצפוןנהרסואונפגעובצורהקשה,ולאיהיהניתןלחזוראליהםגםכשהמצבהביטחוניישתפר עדייןמתגורריםבבתי והםיזדקקואפואלפתרונותמגוריםממושכיםיותר. מלוןאובדיורזמני. פינוימספרכהגדולשלתושביםמבתיהםעלולהיהלהאיץאתעלייתםשלמחיריהשכירות,אך, כאמור,מחיריהשכירותדווקאירדולאחרפרוץהמלחמה.חלקגדולמהמפוניםעדייןמתגוררים בבתימלון;העדרתייריםמחו"לגרםלבעלידירותלהשכרהלטווחקצרלהשכיראותןלישראלים לטווח ארוך, כפי שצוין לעיל; וכמה חברות בנייה הציעו למפונים להתארח בדירות שעדיין לא נמכרו/הושכרו12.אשרלפתרונותארוכיטווחיותר–"מנהלתתקומה"חתמהעלהסכמיםלאכלוס זמנישלמפוניםבכמהערים,וחלקםיתארחוביישוביםקטניםבאמצעותפתרונותדיורזמניים קרווילותאומבניםטרומיים (עלייעודיהשל"מנהלתתקומה"ראופרקז'בדוחזה.)13.– 5.היצעהדירות א.ענףהבנייהלמגוריםערבהמלחמה למרותהתקררותשוק למרותהתקררותשוקהדיורבכללושוקהדירותהחדשותבפרט(איורח1-')רמתהפעילותבענף הדיורבכללושוק הבנייהלמגוריםנותרהגבוההיחסיתלעבר(איורח4-').הקצבהשנתישלהתחלותהבנייהבסוף הדירותהחדשותבפרט הרבעוןהשלישישל2023עמדעלכ61.6-אלףיחידותדיורברוטווכ57.7-אלףנטו(בניכוייחידות רמתהפעילותבענף הדיורשנהרסולשםפינוי-בינוי);הקצבהשנתישלהנפקתהיתריבנייהעמדעל73.2אלףיחידות הבנייהלמגוריםנותרה גבוההיחסיתלעבר. 7 רקחלקמהעסקאותהאמורותהןרכישותשלדירהראשונהשבגינןניתןהמענק.מהצלבתנתוניםממקורותשונים עולהכירקכ60%-מסךהרכישותבטווחמחיריםזהבשנת2023ניתןלייחסלרוכשידירהראשונה. להרחבהבנושאשכרהדירהוהתפתחותולאורךהשנהראופרקג'בדוחזה. 8 עלפינתוניחברתWeCheck,ניכרתעלייהחדהבהיצעדירותקטנותשל2-1חדריםלהשכרהבתלאביב,שסביר 9 מאוד כי הושכרו בעבר לתיירים; מספרן עמד על 1,923 בנובמבר2023 ועל1,721 בדצמבר2023 בהשוואה ל909-, בספטמבר2023ו569-בדצמבר2022. עלפינתוניהלמ"סו"מרכזמידעוידע–תמיכהבעורףבמצבהחירוםהמיוחד"10 11 הערכת מספר משקי הבית מבוססת על נתוני הלמ"ס לשנת 2022, שעל פיהם מספר הנפשות הממוצע במשק בית שליהודיםהיה2.97במחוזהצפוןו3.12-במחוזהדרום. 12 מהעיתונות ידוע על יוזמות מסוג זה מצד חברות בודדות. זאת ללא קשר להסכמי שכירות שחתמה "מנהלת תקומה",המוזכריםבהערתשוליים.13 13 למשל:136משפחותמנירעוזעברולקרייתגת,כ140-משפחותמקיבוץרעיםעברולתלאביב,55משפחותמקיבוץ סופהעברולרמתגןו25-משפחותנוספותלאופקים;110משפחותמניריםיעברולבארשבע.נוסףעלאלהיוקמו פתרונות דיור זמניים בקיבוצים חצרים, שפיים, אילות, משמר העמק, רביבים ונצר סרני וביישוב עומר. כמו כן נבחרו חברות שיבנו שכונות של מבני מגורים טרומיים כפתרונות ביניים; לפי ההערכות של "מנהלת תקומה" מדוברעלכ מבניםכאלה.400- 193 בנקישראל,דיןוחשבון2023 דיור;גםמספרסיומיהבנייההמשיךלעלות,אךבקצבמתוןיותר;וההשקעהבבנייהלמגורים המשיכהלהתרחב. איורח '- 4 התחלותוגמרבייהוהיתרים , קצבשתי ) ארבעהרבעויםאחרוים (, רבעוןראשון2015 עדרבעוןרביעי2023 80,000 75,000 70,000 65,000 60,000 55,000 50,000 45,000 40,000 35,000 30,000 היתריבייה התחלותבייה גמרבייה המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל. היזמיםלאצמצמואתהיקףהפעילותבתגובהלירידתהביקושלדירות,משוםשבשנת2021 עלייתהריביתבמשק שוק הדיור הישראלי חווה שיאים במספר העסקאות בדירות, בקצב עליית מחיריהן, בשיווקי תרמהלזירוזהתחלות הקרקעותומחיריהןובגידולהאשראילרכישתן.רבותמהקרקעותשנרכשואזהבשילולבנייהבשנת הבנייה. 2023.רכישתקרקעבמכרזירמ"יכוללתהתניהלסייםאתהבנייהבתוךפרקזמןמוגדר,לרוב ארבעשניםמיוםאישורהעסקה.לצדזאת,עלייתההחדהשלהריביתייקרהמאודאתהחזקת מלאיהקרקעותעבוריזמים,מפנישקרקעגולמיתאינהמניבההכנסות,אךכרוכותבההוצאות מימון,ואלוגדלובמידהניכרתמאזתחילתעלייתהשלהריביתבאפריל2022.ההלוואותלרכישת קרקע שנטלו היזמים בשנת 2021 היו לתקופות של שנתיים עד שלוש, ובשיעורי מימון גבוהים, שאינםמקובליםהיום,כךשחידושהלוואותאלהיכוללהיותבעייתי.כדילהשתחררמהאשראי שנלקחלרכישתהקרקעולעבורלשלבליוויבנקאיסגורשלהפרויקט,עלהיזם,ביןהיתר,לעמוד בשיעורההוןהעצמיהמופקדבפועלובשיעורהמכירותהמוקדמות,כפישנקבעובחוזהעםהבנק המלווה.בתקופהשלהאטהבשוקהדיור,קבלתהיתרבנייה,פיתוחקרקעוהתחלתבנייהבפועל עשויים לתרום ליצירת ודאות בקרב רוכשים פוטנציאליים, לעודד מכירת דירות, ובכך לקרב אתהיזםלעמידהבדרישותהבנקהמלווהולתחילתושלהליוויהבנקאי.הצטברותמלאידירות חדשות לא-מכורות דווקא במחוזות תל אביב והמרכז מחזקת טענה זו, כי מחירי הקרקעות באזוריםאלההםהגבוהיםביותרביחסלמחירהדירה,וכךגםהאשראישנלקחלרכישתן,ולכן קייםתמריץגדוליותרלבקשהיתריבנייהולהתחילאתהעבודות. מספרהפרויקטיםלמגוריםלמכירהבליוויבנקאיסגורירדבממוצערבעוניבשלושתהרבעונים הראשוניםשל2023ביחסלמחציתהשנייהשל2022ירידהמתונהשלכ3%-,ומספרהפרויקטים שטרם עמדו בתנאים לתחילת הליווי עלה בתקופה זו ב14.4.5%- כדי להאיץ את פעילות ענף הבנייההחליטההממשלהלגבשמנגנוןלהורדתשיעורהמכירההמוקדמתשהגורמיםהמממנים דורשים במיזמי בנייה רוויה, וזאת באמצעות מתן ערבות מדינה כנגד גידול הסיכון. המנגנון 14 נתוניםאלהנלקחומדיווחחדשלפיקוחעלהבנקים,שהחלברבעוןהשנישל2022 לכןאיןלנונתוניעברלהשוואה.. 194 פרקח':שוקהדיור מיועד לפרויקטים שהיקפם עולה על 50 יח"ד, והממשלה הקצתה להפעלתו עד 50 מיליון ש"ח בשנת2024(החלטהמספר).1383 בעקבותהירידהשלמכירתדירותחדשותושלמחיריהן,הסטתביקושיםלאזוריפריפריה, שבהםמחיריהדירותנמוכיםמאשרבאזוריהביקושושיעורגבוהיחסיתשלהעסקאותבתמיכה ממשלתית (מעל לרבע מסך הדירות החדשות שנמכרו בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023) נרשמהפגיעהניכרתבהכנסותשלהחברותהיזמיות15.הצורךלהתקדםבפרויקטיםשבתהליכי בנייה אילץ אותן לממן את הפעילות באמצעות הגדלת החוב. (להרחבה ראו פרק ד' בדוח זה.) האשראי לרכישת קרקע הוא הרכיב העיקרי באשראי הבנקאי של החברות היזמיות, אך הוא הפסיקלגדולמסוףהרבעוןהראשוןשלהשנה(ועומדעלכ100-מיליארדש"ח),בגללהאטהבשיווק הקרקעותבפועלעלידירמ"יוירידתמחיריהן.לעומתזאתהאשראילפרויקטיםבתהליכיבנייה גדל מתחילת השנה (עד סוף הרבעון השלישי) ב35%- מ36-, מיליארדי ש"ח לכ49- מיליארדים, עלרקעהאטהבמכירתדירותחדשות. הצורך של היזמים באשראי בא, ככל הנראה, לידי ביטוי גם בהסדר התשלומים שהתרחב לאחרונה:רוכשידירותנוטליםמשכנתהבשיטתסילוקיןבולטאובלון(שמאפשרתלהםלאלשלם תשלומיםתקופתייםשלקרןההלוואהאלאלהחזיראותהבמלואהבפירעוןהסופי)לשלוששנים, והיזםמשלםאתהריביתעלההלוואהבמשךתקופהזו;לאחרשלוששניםהרוכשיםמחליפים את אופן הסילוקין להחזרים רגילים של הקרן ותשלומי הריבית (לפי לוח שפיצר). הלוואה זו מחליפה את האשראי הבנקאי ליזם, שניתן לו במסגרת ליווי הפרויקט, באפשרה לו לקבל את הכסףמראש(בניגודלהסדרהמקובל,שבומרביתהתשלוםמתקבלתבסיוםהבנייה),וגםלשלם ריביתנמוכהיותר,שכןהריביתעלהמשכנתאותנמוכהמזושעלהאשראיהעסקי.לרוכש,ההסדר מאפשרלחסוךאתעלותההצמדהלמדדמחיריהתשומותבבנייהבגיןהסכוםשהועברליזם16. שיעורןשלהלוואותהבולטוהבלוןמסךביצועיהמשכנתאותהגיעבממוצעבשנת2023לכ11%- לעומת כ6%- בשנת 2022, ובדצמבר 2023 אף נרשם נתון חריג של כ18.5%-. בינואר ובפברואר 2024הייתהרמתומעל14%. ב.השפעתהמלחמהעלהפעילותבענףהבנייהלמגורים בשבועייםהראשוניםשלאחרפרוץהמלחמההושבתומרביתאתריהבנייה.החלמסוףאוקטובר החלמסוףאוקטובר הםנפתחובהדרגה,בכפיפותלמגבלותשהטילופיקודהעורףוהרשויותהמקומיות,אולםהעבודה נפתחובהדרגהאתרי בהם התנהלה באופן חלקי, בגלל מחסור בעובדים. זאת עקב איסור כניסת עובדים פלסטינים הבנייהלמגורים,אך העבודהבהםמתנהלת לשטחי ישראל, עובדים שהיוו לפני פרוץ המלחמה כשליש מכוח העבודה בענף (ערב המלחמה באופןחלקיבגללמחסור הועסקו בישראל למעלה מ100- אלף עובדים, מדווחים ולא מדווחים, משטחי הרשות ומעזה), בעובדים. גיוסמילואיםנרחב,וחשששלחלקמהעובדיםהערביםהישראליםלהגיעלאתריהבנייה.(השפעת המלחמה על תעסוקת ערביי ישראל בענף הבנייה נדונה בתיבה ה2-' לוח ח3-'.) מרכז ממצאים מסקריהלמ"סבענייןהשפעתהמלחמהעלפעילותענףהבנייה;אלהמעידיםעלחומרתהפגיעה 15 חברה יזמית יוזמת ומנהלת את הפרויקט, רוכשת קרקעות, מוכרת דירות ומטפלת בכל ענייני הרוכשים. היא יכולהלבצעאתהבנייהבפועלבאמצעותקבלניםשהםחלקמהחברהאובאמצעותקבלנימשנה.איןבידינומידע האםלקוחותשבוחריםבמסלולזהזוכיםלהטבותנוספותבתמורהלהקדמתהתשלום. איןבידינומידעהאםלקוחותשבוחריםבמסלולזהזוכיםלהטבותנוספותבתמורהלהקדמתהתשלום.16 195 בנקישראל,דיןוחשבון2023 בו17,אךגםעלהתאוששותועלאףהמשךהמחסורהחמורבכוחאדם18.בתחילת2024נמשכה ההתאוששות,ובסוףפברואררק17%מאתריהבנייהלמגוריםהיוסגורים(משוקלללפימספר הדירות). לוחח3-' מדדיםלפגיעתהמלחמהבפעילותעףהבייה גל1 גל2 גל3 (24-26/10/2023) (19-20/11/2023) (19-20/12/2023) אחוזהעסקיםבעףהביוישדיווחועל: היקףתעסוקהשלפחותמ20%- 62 34 24 פגיעהחמורה)מעל50% בהכ(סות 73 44 46 מחסורבעובדיםכגורםעיקרילפגיעהבפעילות 59 42 43 ירידהבביקושלדירותכגורםעיקרילפגיעהבפעילות 59 32 34 אחוזאתריהבייהשלמביםלמגוריםשלאהיופעילים אוקטובר ובמבר דצמבר בסוףכלחודש,משוקלללפימספרהדירות 59 36 28 המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה. נתוני הביצועים ברבעון הרביעי של 2023 מעידים על התאוששות מהירה מאוד של הענף: מספרהתחלותהבנייה,כ14-אלףיח"ד,היהנמוךב12%-בלבדמהממוצעשלשלושתהרבעונים הראשונים של השנה, בעוד שמספר סיומי הבנייה, כ15.9- אלף יח"ד, ומספר היתרי הבנייה שהונפקו,כ21.1-אלףיח"ד,היוגבוהיםבכ13%-ובכ22.5%-מהממוצעשלאותםהרבעונים.אשר להתחלותהבנייה–הפגיעהשלהמלחמהתתבטאככלהנראהבמשךבנייהארוךיותרמהרגיל, בגללמחסורבעובדיםפלסטינים,שמתמחיםבעבודותשלד.ניתוחמאפייניהתעסוקהשלעובדים ישראלים בענף הבנייה מלמד שרק חלקם עוסקים בעבודות המתבצעות באתרי הבנייה, ובפרט בעבודותשלדוגמר.(ראותיבהח1-'.)נראהכימשאביםרביםהופנולסיומיהבנייהשלהפרויקטים, וכןלזירוזהשלמתםשלההליכיםומתןהאישוריםעלידיהרשויותהמקומיות,שירותיהכבאות, פיקודהעורף,תאגידימיםוכד'.כלאלהדרושיםלשםקבלתטופסאכלוס("טופס4")שמאפשר לרוכשיםלהיכנסבמהירותלדירותיהם,המאובזרותבממ"דים. ניתוח נתוני סקר המגמות בעסקים של הלמ"ס מעלה כי כל המגבלות לביצוע פעילות בענף הבנייההחמירומאודעםפרוץהמלחמה,אךהנסיקההבולטתביותרנרשמהבמגבלותשלמחסור בעובדים, וכן בביקוש לדירות ועיכוב בקבלת היתרים/אישורים (איור ח5-'). שיעור המשרות הפנויות בענף הבינוי האמיר ברבעון האחרון של 2023 ל9.2%-, לעומת 6.4% ברבעון המקביל אשתקד, והוא היה הענף היחיד שבו שיעור המשרות הפנויות עלה באותו רבעון. מצוקה זו לא התבטאהלעתעתהבעלייתשכרםשלהישראלים:הקצבהשנתישלעלייתהשכרלמשרתשכירשל ישראליםבענףהבינויהתמתןברבעוןהרביעישל2023בהשוואהלשלושתהרבעוניםהראשונים שלהשנה.לעומתזאתקצבעלייתוהשנתישלהשכרלמשרתשכירשלעובדיםזריםופלסטינים הואץ כתוצאה משינוי הרכב העובדים, לאחר שהעסקתם של הפלסטינים נפסקה. נתון זה יכול לאותתעלעלייתשכרצפויהבענףהבינוי,אםהתוכניתלהחלפתעובדיםפלסטיניםבזריםתצא לפועל.עםזאתשעותהעבודהשלהזריםרבותיותר,ותפוקתםגבוההמזושלהפלסטינים. 17 עם זאת ייתכן שסקרי הבזק של הלמ"ס מתארים תמונה פסימית יתר על המידה. כך בתקופת משבר הקורונה נמצאכיהםהעריכוביתראתעוצמתהמשבר. 18 עלפינתוניהלמ"ס,פתיחתאתריהבנייהלמגוריםהייתהמהירההרבהיותרמזושלאתריהבנייהשלאלמגורים. בסוף דצמבר53% מאתרי הבנייה שלא למגורים לא היו פעילים, לעומת 36% מהאתרים של בנייה למגורים. כמו כןאתריםגדוליםיותרשלבנייהלמגוריםנפתחומהריותר,ולכןבשקלוללפימספריחידותהדיורשיעורהאתרים הלאפעיליםנמוךעודיותר. 196 פרקח':שוקהדיור איורח '- 5 מגבלותעלהרחבתהפעילותשלעףהבייה : שיעורהחברותשדיווחועלמגבלהחמורה , אחוזיםמהחברותשהשיבו , ממוצעיםרבעויים , הרבעוןהראשון2015 עדהרבעוןהרביעי2023 40 35 30 25 20 15 10 5 0 מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- מרץ- ספט- דצמ- יו- יו- יו- יו- יו- יו- יו- יו- יו- 15 16 17 18 19 20 21 22 23 15 15 16 16 17 17 18 18 19 19 20 20 21 21 22 22 23 23 15 16 17 18 19 20 21 22 23 מחסורבעובדיםמקצועייםבעבודותרטובות מחסורבעובדיםמקצועייםבעבודותלארטובות מחסורבעובדיםבלתימקצועיים מחסורבציודוחומריגלם ביקושמוך עיכוביםבקבלתהיתרים / אישורים המקור : הלשכההמרכזית לסטטיסטיקהועיבודיבקישראל . היקף המחסור בעובדים, שנוצר בענף, הוא חסר תקדים. ערב האינתיפאדה השנייה היוו החלפתעובדים פלסטיניםבזרים העובדיםהפלסטיניםכ27%-מהמועסקיםבענף,ועםפרוץהאינתיפאדהמספרםפחתבכמחצית, היאתהליךממושך; אך העסקתם לא הופסקה לחלוטין. בשנת 2000 מספר העובדים הפלסטינים המועסקים בענף באינתיפאדההשנייה הבינויהיהדומהלזהשלהזרים(כ60-אלף),לעומתכ100-אלףפלסטיניםוכ28-אלףזריםערב הואהתבצעתוך5 פרוץמלחמת"חרבותברזל".מאזפרוץהאינתיפאדהמספרהעובדיםהזריםהלךועלהבהדרגה, רבעונים. ובתוךחמישהרבעוניםהםהצליחולהחליףאתהפלסטינים,שלאהורשולהיכנסארצה.הפגיעה במספרהתחלותהבנייההייתהאזמתונה,והתבטאהבירידהשלכ7%-בלבדברבעוןהרביעישל שנת2000ביחסלממוצעשלושתהרבעוניםהראשוניםשלה.הסיומיםנפגעויותרוירדובשליש. גםהיוםמנסההממשלהלייבאעובדיםזריםכפתרוןלבעייתהמחסורבכוחאדם,אךזהתהליך ממושך.(להרחבהראותיבהה1-'.)הפתרוןהחילופישיוכללהחלישאתהתלותשלענףהבנייה הישראלי בעובדים פלסטינים (וזרים) הוא הטמעת תהליכים חדשניים, אך זה פתרון לטווח הארוך,המחייבהיערכות,השקעות,ואוליגםמעורבותממשלתית19.(להרחבהראותיבהח2-'.) 19 בינתיים התוכנית הממשלתית החדשה מקצה סך של 19 מיליון ש"ח לרשות ההשקעות ולפיתוח התעשייה וה�כ לכלה לקידום תיעוש ענף הבנייה ו30- מיליון ש"ח לתוכנית עידוד תעסוקה והכשרה של עובדים מקומיים בענף הבנייה. 197 בנקישראל,דיןוחשבון2023 תיבהח1-':מאפייניהתעסוקהשלהישראליםהמועסקיםבענףהבנייה עלפיסקריכוחאדםשלהלמ"ס,כ220-אלףישראליםהיומועסקיםבענףהבינויבשלושתהרבעוניםהראשוניםשל 2023,בממוצע.כפישנציגבניתוחזה,רקחלקמהעובדיםהישראליםבענףהבינויעוסקיםבעבודותהמתבצעותבאתרי הבנייה,ובפרטבעבודותשלדוגמר1. ענףהבינוימורכבמשלושהענפיםראשיים:ענףראשי41–"בנייתמבניםובניינים",שרקחלקממנוקשורישירות לבנייתבנייניםלמגוריםולאלמגורים;ענףראשי42–"עבודותהנדסהאזרחית",שהןבתחוםהתשתיות;וענףראשי 43–"עבודותבנייהמיוחדות",שבומרוכזותמרביתעבודותשלדהבניין,כגוןבנייתהיסודות,עבודותהבטון,עבודות הבנייה בלבנים ובאבן, חיפוי הגגות, עבודות האיטום והבידוד ובניית הפיגומים, וכן עבודות גמר הבנייה, כגון טיח וצבעות, ריצוף וחיפוי, זגגות, נגרות ומסגרות. הענפים הראשיים מחולקים לענפי המשנה. איור 1 מציג את התפלגות העובדיםהישראליםביןענפיהמשנהשלענףהבינוי. איור1 התפלגותהמועסקיםהישראליםבעףהביויעלפיעפיהמשה , שלושתהרבעויםהראשויםשל2023 , מספרושיעור ) בסוגריים ( 16,186 410 בייתמביםובייים )43.8% ( 22,573 421 כרייתמהרות , עבודותעפר , סלילתכבישיםוהחת מסילותרכבת) 8% ( 422 בייתמיזמיתשתית )1.5% ( 97,345 429 עבודותהדסהאזרחיתאחרות )0.4% ( 431 הריסתמביםוהכתאתריםלבייה )0.8% ( 61,253 432 התקתתשתיותחשמל , ביובואחרות )27.5% ( 433 השלמתהבייהוגימורה )10.2% ( 439 עבודותבייהמיוחדותאחרות )7.3% ( 17,792 1,800 3,255 967 המקור:סקר כוחאדם,הלשכההמרכזית לסטטיסטיקהועיבודיבקישראל. הישראלים המועסקים בבניית שלד הבניין מרוכזים בתת-הענף קבלנות בניין 4101() ובענף המשנה עבודות בנייה מיוחדותאחרות439();מרביתהמועסקיםבעבודותהגמרמרוכזיםבענףהמשנההשלמתהבנייהוגימורה433().בחינת התפלגותהמועסקיםבענפיםאלהעלפימשלחיהידמעלהכירקכ30-אלףמהםמועסקיםבעבודותבנייתשלד,וכ31- אלף נוספים מועסקים בעבודות הגמר, כולל מנהלי עבודה. כ40- אלף ישראלים עוסקים בשיפוץ מבנים ולא בבנייה תת-(הענף 4105 כמו כן כ60-). אלף ישראלים מועסקים בתת-ענף 432 – שהוא התקנת מערכות שונות, כולל חשמל, תקשורת,מים,ביוב,מיזוגאווירוקירור,מערכותבקרהוהתרעהוכו'–ורקחלקםמועסקיםבאתריבנייהלמגורים. רבים מתוך 220 אלף ישראלים המסווגים כמועסקים בענף הבינוי הם אדריכלים, מהנדסים, מנהלים, פקידים, עובדי מכירות ועובדים 1 בחברותלגיוסכוחאדם–כלומראינםעוסקיםבעבודותהמבוצעותבאתריהבניה. 198 פרקח':שוקהדיור ג.התחדשותעירונית לפרויקטיםשלהתחדשותעירוניתישיתרוןניכרליזםבתקופותשבהןהריביתבמשקגבוהה:היזם שלפרויקטכזהאינונזקקלהיקפיאשראיגדולים,כיאיןלוצורךלרכושאתהקרקע,ועלויות הבנייהוהתשלומיםלבעליהזכויותחליםבתקופהשבההואכבריכוללמכורדירותתוספתיות. התרחבותההתחדשותהעירוניתראויהאםהיאמלווהבהתאמותהנדרשותשלהתשתיות,מפני שהיא מגדילה את ניצולת הקרקע, הנמצאת במחסור באזורי הביקוש, וגם משפרת את איכותו ובטיחותושלמלאיהדיורהקיים. המלחמהחידדהאתהצורךבשדרוגמלאיהדירותהישנותשאיןבהןממ"דבכלחלקיהארץ. המלחמהחידדהאת בשלושת הרבעונים הראשונים של 2023 נמשכה מגמת התרחבות הבנייה במסגרת ההתחדשות הצורךבשדרוגמלאי הדירותהישנותשאין העירונית, במיוחד במחוז תל אביב, שבו התחלות הבנייה בהתחדשות עירונית מהוות למעלה בהןממ"דבכלחלקי ממחציתמסךהתחלותהבנייה,וכןבמחוזותהמרכז,ירושליםוחיפה,שבהםמדוברעלחמישית הארץ,אךבמחוזות עד רבע מסך ההתחלות (איור ח6-'). לעומת זאת במחוזות הדרום והצפון התחדשות עירונית הדרוםוהצפוןהתחדשות אינהנפוצה,בגללשווינמוךשלהקרקע,שאינויוצרכדאיותכלכליתלפרויקטיםשלהתחדשות. עירוניתאינהנפוצהבשל דוחמבקרהמדינה20הצביעעלכישלוןמתמשךשלתמ"א38בהובלתההיערכותלרעידותאדמה חוסרכדאיותכלכלית בפריפריה21.אתהכדאיותהכלכליתניתןבדרךכלללהגדילעלידיהגדלתהיחסביןהדירותבמצב ליזמים. חדש ובמצב קיים (המכפיל), מה שמתבטא בבניית רבי-קומות, אשר עלות בנייתם ותחזוקתם גבוהה.בנייהכזאתפחותמתאימהלעריפריפריה,שבהןבעליהדירותהישנותהםלעיתיםמעוטי אמצעים,ולכןהבנייניםהמתוכנניםשםהםבגובהשלעד9קומות. איורח '- 6 התחלותבייהבהתחדשותעירוית , התחלותבייהרגילות , מספרדירותשהרסוומספרדירות בהיתריבייה , עלפימחוז 2017, עד2023 20,000 18,000 16,000 14,000 12,000 10,000 8,000 6,000 4,000 2,000 0 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 2017 2018 2019 2020 2021 2022 2023 ירושלים הצפון חיפה המרכז תלאביב הדרום דירותבהתחדשותעירוית דירות " רגילות " דירותשהרסו היתריבייה המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה ועיבודיבקישראל . 20 דוח מבקר המדינה, מוכנות המדינה לרעידת אדמה – תשתיות לאומיות ומבנים – בקורת מעקב מורחבת, ינואר .2024 21 על פי נתוני הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית והמרכז למיפוי ישראל (מפ"י), ביישובים העירוניים בנגב ובגלילישכ6.7-אלףמבניםבבנייהרוויה(כ96-אלףדירות)שנבנושלאלפיתקןעמידותמבניםבפנירעידותאדמה (ת"י413 שמתאימיםלעבורהתחדשותעירונית,מתוכםכ1.9-)אלףמבנים(כ36-אלףדירות)ביישוביםבעליסיכון סיסמי גבוה. על פי דוח מבקר המדינה, עד כה חוזקו נגד רעידות אדמה פחות מ1%- מהמבנים הדורשים חיזוק בפריפריה. 199 בנקישראל,דיןוחשבון2023 דוח המלצות הוועדה הבין-משרדית לעידוד התחדשות עירונית בפריפריה 2022() המליץ על כליםליצירתכדאיותכלכליתבמתחמיהתחדשותעירוניתבפריפריה.עםאלהנמניםהטבותמס, מענקים, ערבויות והלוואות לצורך ליווי פיננסי, וכן שימוש בקרקעות בייעוד ציבורי הצמודות למתחמי פינוי-בינוי לטובת מתחמי התחדשות עירונית. הרשות להתחדשות עירונית מצאה כי המימון הנדרש להשלמת הכדאיות הכלכלית לשם מימוש מיזם פינוי-בינוי טיפוסי בפריפריה עומדבממוצעעל200אלףש"ח ליחידת דיור מתוכננת(כולליח"ד קיימות ותוספתיות);סכום זהנמוךמןהעלותשלחיזוקומיגוןיח"דקיימותבלבדאומהעלותשלהשקעהממשלתיתביח"ד בבנייהרוויהחדשהבפריפריה(סבסודהוצאותהפיתוח).לאחרונההכריזההרשותלהתחדשות על תוכנית סבסוד התחדשות עירונית בערים המוגדרות כבעלות סיכון סיסמי גבוה22, שעלותה התקציביתגבוהה,10מיליארדש"ח. נתוניאיורח6-'ממחישיםאתהממצאשלהלמ"סכיבבנייהבהתחדשותעירוניתעוברזמן רב יותר בין הנפקת היתר הבנייה לבין התחלת הבנייה: ניתן לראות שהפער בין מספר הדירות בהיתריםלביןמספרהדירותשהוחלבבנייתןבאותהשנהגדולבמיוחדדווקאבמחוזותשבהם חלקןשלהתחלותהבנייהשבהתחדשותעירוניתגבוהיותרמאשרבמחוזותאחרים.זאתמשום שבנייהבמסגרתהתחדשותעירוניתהיאתהליךמורכב,אשרבולהתחלתהבנייהקודמיםאכלוס זמני של דיירים בדירות שכורות והריסת הבניין הישן. חיזוק נוסף לממצא האמור מגיע מדוח הרשותלהתחדשותעירוניתלשנת2022,שמצייןכימשךהזמןהעוברממתןהיתרועדהאכלוס בתוכניותתמ"א38המשיךלהתארך,ועמדבשנת2022עלכ42-חודשים,בעודשמשךהבנייהשל כללהבנייניםשבנייתםהסתיימהעמדעלכ33-חודשיםבממוצע(לוחח).1-' ד.שכירותארוכתטווח מאז אמצע העשור הקודם מקדמת הממשלה בנייה להשכרה ארוכת טווח. אולם כדאיותם הכלכליתשלמיזמישכירותארוכתטווחנשחקתבתקופותשלריביתגבוהה. בשנים2016 עד 2023 הוחל בבנייתןשל כ17.6- אלף דירות להשכרה, מתוכן כ80%- באזורי הביקוש(מחוזותתלאביב,המרכזוירושלים).עלייתההמהירהשלהריביתהחלמאפריל2022 פגעהבכדאיותהכלכליתשלפרויקטיםלהשכרהארוכתטווח;זאת,ביןהיתר,בגללשינויבחוק לעידודהשקעותהוןלגבימשךההשכרההנדרש–לפחות15שנים(במקוםלפחות5שניםשנדרשו בעבר) – וקביעת תקופה מינימלית של חוזה שכירות ל5- שנים עם אופציה ל5- שנים נוספות23. מספר הבקשות לאישור בנייה להשכרה ירד בשנת 2023, ואף הוגשו בקשות ליציאה ממסלול ההשכרהתוךוויתורעלההטבות. ההערכהשלגורמיהשוקשהריביתעשויהלהישארגבוההלתקופהארוכהיחסית,ולאצפויה לרדתלרמותהנמוכותששררובמשךשניםעדתחילתהשלעלייתהריביתבאפריל2022,מרתיעה את היזמים מהשתתפות במכרזי מקרקעין של פרויקטים להשכרה. בשנת 2021 הצליחה רשות מקרקעיישראל(רמ"י)לשווקקרקעלבניית5,337יחידותדיורמתוךכ5.5-אלף(שיעורהצלחה 22 התוכניתכוללת110מתחמיםשאותרוכמתאימיםלביצועפינוי-בינויבעריםקרייתשמונה,חצורהגלילית,צפת, טבריה,ביתשאן,עפולה,מגדלהעמקואילת.מדוברעלכ40%-מסךיח"דהמתאימותלהתחדשותעירוניתבאזורי סיכוןסיסמיגבוה. 23 השינוי היה אמור להיכנס לתוקף בתחילת שנת 2024, אך הוא נדחה בשלושה חודשים בשל המלחמה. קביעת תקופת חוזה מינימלית מגבילה את יכולת המשכיר להעלות את דמי השכירות בחילופי שוכרים. (קיים מנגנון לעדכוןדמישכירותבחוזהמולאותושוכר.) 200 פרקח':שוקהדיור של 97% – וכל הפרויקטים נמצאים היום בהקמה24.) בשנים 2023–2022 התוצאות היו הרבה פחותטובות.בשנת2022הצליחהרמ"ילשווק2,520יח"דלהשכרהמתוך5,525(שיעורהצלחה של כ46%- בלבד). פרויקטים של 1,092 יח"ד כבר נמצאים בהקמה. בשנת 2023 הצליחה רמ"י לשווקרק621יח"דלהשכרה(ברמתגןובהרצליה)מתוךמכרזיםל1,171-יח"ד(שיעורהצלחהשל 53% מכרזיםנוספיםל3,343-);יח"ד,שפורסמובשנתייםהאחרונות,אמוריםלהיסגרבשנת2024. שיעוריההצלחה בתגובה על הרעת התנאים הכלכליים הורידו היזמים במידה ניכרת את הצעות המחיר על הנמוכיםבשיווק הקרקע.כךבשנת2021מחיריהזכייההיוגבוהיםמהשומהשלהקרקעבמרביתהמכרזים,ואילו הקרקעותלשםבנייה בשנים2023–2022מחיריהזכייהבמכרזיםשנסגרובהצלחההיונמוכיםהרבהיותרמהשומה. להשכרהמלמדיםכי שיעוריההצלחההנמוכיםבשיווקהקרקעותלשםבנייהלהשכרהמלמדיםכיירידתמחיריהקרקע ירידתמחיריהקרקע עדכהאינהמאזנתאתהשפעתהשלעלייתהריבית,ומאלציםאתהממשלהלחפשפתרונותכגון עדכהאינהמאזנתאת הורדתמחירהמינימוםבמכרזים.(בחלקםהואכברהורדל15%-מהשומהבלבד,ובחלקםאין השפעתהשלעליית הריבית,ומאלציםאת כללדרישהלמחירמינימום).פתרונותנוספיםשמקודמיםהםהגדלתשיעורהדירותהמיועדות הממשלהלחפשפתרונות למכירה בפרויקטים להשכרה, דחיית רכיב המע"מ לסוף תקופת הפרויקט, השקולה להפחתה נוספים. של17%בעלויותהבנייה,פריסתהתשלומיםעבורהקרקעוסבסודעלויותהפיתוחבפריפריה. ה.השלביםהמוקדמיםב"ייצור"הדירות למרותאילוציהמלחמהאישרוועדותהתכנוןוהבנייהבשנת2023תוכניותלבנייתכ168.4-אלף דירות–שיאהיסטורי(לוחח1-')והרבהמעברליעדהממשלתישל125אלףיח"דבשנה.למעלה מ40%- מהדירות בתוכניות שאושרו הן במסגרת התחדשות עירונית, וכ50.6- אלף – ביישובי החברה הערבית והדרוזית. כן אושרה בתוך זמן קצר, בגלל המלחמה, תוכנית ארצית למיגון (תמ"א 40 א1/1//), אשר תאפשר הקמת ממ"דים בבתים ישנים שעד היום לא יכלו לעשות זאת בשלמגבלותשטח25,וגםהקמתממ"דיםבהליךמהיר,פטורמהיתרבנייה,במבניםצמודיקרקע ובמבניםבניעדשתיקומות.עלרקעזהפרסםהפיקוחעלהבנקיםהקלותלמימוןבנייתממ"דים. עםזאת,אישורתוכניותבוועדותהתכנוןאינומבטיחאתהוצאתןלפועלאואתקיצורהזמנים בשנת2023אישרוועדות עדליישומן.בהסתכלותרב-שנתיתמספריחידותהדיורשקיבלוהיתריבנייההואכמחציתבלבד התכנוןוהבנייהשיא ממספריחידותהדיורשאושרועלידימוסדותהתכנון.עיכוביםרביםנוצריםבשלבשביןאישור היסטורישליחידות התוכניותלשיווקהקרקעות–ביןהיתר,מפנישקידוםחלקניכרמהתוכניותאשראושרומותנה דיור,אךהדבראינו בהשקעותבתשתיות,כגוןבנייתכבישים,מחלפיםומכוניטיהורשפכיםוטיהורקרקעותמזוהמות, מבטיחאתהוצאתן שלהתוכניותלפועלאו אובפתרוןסוגיותסטטוטוריות.סיבהנוספתהיאתכנוןיתרבפריפריה,ובמיוחדבמחוזהדרום, אתקיצורהזמניםעד שםהביקושנמוךיותרמאשרבמרכז.כשלישמיחידותהדיורשאושרובשנההחולפתהןבמחוזות ליישומן. הדרוםוהצפון.תוכניתממשלתיתחדשהמנסהלתמרץבנייתדירותבפריפריהוהוזלתן.התוכנית מקצה עד 1.1 מיליארד ש"ח בשנת 2024 לסבסוד הוצאות הפיתוח במכרזי מקרקעין של רשות מקרקעיישראל לבנייה רוויה באזוריעדיפותלאומיתעםדגש ביישובים הנמצאים במרחקשל עד9ק"ממהגבולהצפוני. עיכובים רבים נוצרים בשלב שיווק הקרקע הנמשך תקופות ארוכות. כפי שעולה מניתוח שיווקיהקרקעותשלרמ"יבשנים2023–2021 המוצגבלוחח4-',,חלקמהמכרזיםנסגרים3שנים 24 במכרזים בפריפריה רק חלק מהדירות מיועדות להשכרה וחלק מהן מיועד למכירה במטרה להגדיל את כדאיות הפרויקט.לכןמספרהדירותבבנייהלהשכרהבלבדנמוךיותר–4,938דירות. 25 למעשה התוכנית מהווה הרחבה לכל הארץ של תמ"א 40 א1//, שאושרה בשנת 2019 ליישובי הצפון הנמצאים במרחק עד 9 ק"מ מהגבול. התוכנית מאפשרת לבעלי דירות ולמוסדות ציבוריים שאין בהם מרחב מוגן להקים ממ"דתוךסטייה מהוראות התוכניותהמפורטותהחלותעלהמגרש,בעיקרחריגהמקווי בניין.תמ"א40 א1/1// היאתוכניתבעלתהוראותמפורטות,משמעשניתןלהוציאמכוחההיתריבנייה. 201 בנקישראל,דיןוחשבון2023 לאחרפרסומם,מהשעלוללפגועבהצלחתםבגללשינויהסביבההכלכליתשבהפועלותהחברות היזמיות26. על רקע עליית הריבית בשנים 2023–2022 ירדו מחירי הזכייה במכרזי המקרקעין, וכןשיעוריהצלחתםשלהמכרזים,במיוחדשלמכרזי"מחירמטרה".השפעתהמלחמהמתגלה במכרזים שסגירתם תוכננה או נדחתה לשנת 2024 (מאז פרוץ המלחמה סגירת כל המכרזים נדחתה),ובמכרזיםהראשוניםשנסגרובינואר2024בולטחוסרענייןשלהיזמיםלגשתאליהם27. אמנםירידתסכומיהזכייהבמכרזיםשנסגרובשנת2023איזנה,לפחותחלקית,אתייקורהוצאות המימוןלרכישתקרקעוהחזקתה,אךירידתהביקושלדירותתורגמהלירידתהביקושלקרקע, שהשתקפהבשיעוריהצלחהנמוכים. לוחח4-' סיכוםשיווקיהקרקעותשלרמ"ילבייתדירותמגוריםבמכרזיםעם4יח"דלפחות: סה"כיח"דשדוווש סגרובהצלחהושיעוריההצלחה* שהשבההמכרזסגרודון שתפרסום שווקבפועל דוובשת2021 דוובשת2022 דוובשת2023 דווב2024- וסוגמכרז סה"כ בהצלחה % סה"כ בהצלחה % סה"כ בהצלחה % סה"כ בהצלחה % 2021 רגילויזום 9,598 9,278 97% 7,989 7,456 93% 1,540 1,386 90% 365 365 100% 18,485 מחירמופחת ומטרה 5,024 4,911 98% 19,863 17,309 87% 608 608 100% 22,828 2022 רגילויזום 7,988 6,381 80% 2,991 2,911 97% 1,152 452 39% 9,744 מחירמטרה 13,634 10,319 76% 10,246 4,829 47% 1,842 - 0% 15,148 2023 רגילויזום 5,278 3,279 62% 4,506 820 18% 4,099 מחירמטרה 22,715 11,987 53% 2,098 770 37% 12,757 סה"כ 14,622 14,189 49,474 41,465 43,378 25,000 9,963 2,407 83,061 * בוסףלמכרזיםאלהרמ"ימשווקתקרקעותלבייהלארוויהוגםקרקעותללאמכרז. המקור:רשותמקרקעיישראלועיבודיב קישראל. 26 עםזאתלאניתןלשלולאפשרותשמכרזיםאשרבהםנקבעפרקזמןארוךביןמועדהפרסוםלמועדהסגירההם אותםמכרזיםשבהםרמ"יצופהקשיים;לעיתיםקרובותאלהמכרזיםשבהםחוברתהמכרזמתפרסמתבאיחור רב. 27 נוסף על מכרזים שיפורסמו במהלך 2024 מכרזים רבים שפורסמו בשנים האחרונות צפויים להיסגר בשנה זו. מדובר על מכרזים לבניית כ50- אלף דירות, שמהן 8.9 אלף פורסמו בשנת ,2021 10.6 אלף פורסמו בשנת 2022 ו30.5-אלף–בשנת.2023 202 פרקח':שוקהדיור תיבהח2-':הטמעתחדשנותבענףהבנייה רמתוהנמוכהשלמלאיההוןלעובדבענףהבנייהבישראלבהשוואהבינלאומיתהיאאינדיקציהלפיגורברמת • התיעושוהחדשנותבענף.חסמיםבולטיםבהטמעתחדשנותהםמידהמוגבלתשלידעבתחום,צורךבתיאום ביןגורמיםרביםורגולציהלאמתאימה. זמינותשלעובדיםלא-ישראליםבעלותנמוכהמקטינהאתהתמריץשלחברותלהטמיעחדשנותאךחושפת • אותןלתעסוקהלאיציבה. בתיעושהבנייהובחדשנותטמונותהשפעותחיצוניותחיוביות,כגוןצמצוםנזקירעשוזיהוםבקרבתהאתרים, • מהשעשוילהצדיקתמיכהממשלתיתבהטמעתתהליכיםאלה. רקעומוטיבציה הטמעתחדשנותבענףהבנייהעשויהלייצרערךמוסףבאמצעותשימושבמערכותתכנון,בשיטותבנייהובמכונותוציוד יעיליםמאלהשהיובשימושבעבר.חדשנותבתכנוןוניהולכוללתשימושבמידולמידעבאמצעות1BIMלאורךכלחיי הפרויקט, מערכות המשלבות בינה מלאכותית, מערכות תוכנה וחומרה לניהול לוגיסטי, Things ofInternet באתרי הבנייהועוד.שימושבכליםחדשנייםבתכנוןהואלרובתנאיליכולתלהשתמשבטכנולוגיותבנייהמתקדמותגםבשלבי הביצוע.אתהחדשנותבביצועניתןלסווגלשניסוגיםעיקריים:1()הגברתהשימושבתבניותאוחלקיבנייןהמיוצרים מראשבמפעלתעשייתי;ו2(- שימושבציודוטכנולוגיותמתקדמים:רחפנים,חיישנים,הדפסהבתלת מימדועוד.-) החשיבותשלהטמעתחדשנותבבנייהבישראלמתחדדתלנוכחמדדיםהמלמדיםשהפריוןבענףהבנייההישראלי נמוךיחסית:נכוןל2018-התוצרלעובדבענףהיהנמוך,בממוצע,בכ15%-מאשרבענפיםהמקביליםבמדינותהOECD- בנקישראל,(2023 זאתמעלומעברלפיגורבסךהמגזרהעסקי.השוואהבין-);לאומיתשלרמותהתוצרלעובדבבנייה עלולה להניב תוצאות מוטות בשל בעיות מדידה, ובפרט בגלל שוני בין מדינות במדידת מחירי הקרקע. אינדיקציה חלופיתוישירהיותרלרמתהמיכוןבענףהבנייהמתקבלתמהשוואתמלאיההוןלעובדבענףבישראללרמתובמדינות OECD(איור1 מההשוואהעולהשמלאיההוןלעובדבענףהבנייהבישראלנמוךב54%-).מרמתוהממוצעתבמדינות שבמדגם,בעודשהנחיתותשלסךהמגזרהעסקיהיא11%בלבד. ישנןעדויותנוספותלפיגורשלענףהבנייהמבחינתרמתהמיכוןוהחדשנותמחדגיסא,וההסתמכותעלכוחעבודה זול מאידך: בנק ישראל 2016() הראה שהמיומנויות הבסיסיות של עובדים ישראלים בענף הבנייה נמוכות במיוחד בהשוואה למקביליהם במדינות OECD, ושהתלות בעובדים הלא מיומנים גבוהה מאוד. משרד הכלכלה והתעשייה 2021( הראהכירמתהשימושבטכנולוגיותדיגיטליותבענףהבנייהבישראלנמוכהמשמעותיתמאשרבמדינותהייחוס2.) עבודותשנעשובתחוםובחינהשלטכנולוגיותבנייהמקובלותמצביעותעלקשרהפוךביןרמתהתיעושלביןמשך הבנייה(משרדהשיכון,2016).בבנייתרביקומותבישראלרמתהתיעושבאתריבנייהגבוההביחסלבנייהשלבניינים שלעד9קומות.הפוטנציאללהתייעלותברביקומותטמוןבהחדרתטכנולוגיותמתקדמותלאתריםוהגברתהשימוש בייצורחלקיבנייןבמפעלים,ואילובבנייהנמוכהניתןלהתייעלהןבאמצעותהעלאתרמתהתיעושבהתבססעלשיטות תיעושהנפוצותבישראלבבנייתרביקומותוהןבאמצעותהשקעהבציודבאתריבניהקונבנציונאליים.שיעורהתחלות הבנייהשליחידותהדיורבבנייניםעד9קומותבסךההתחלותאמנםירדבעשורהקודםבכ10-נקודותאחוז,אךגם לאחרמכן,בשנים2023–2020 הואהיהמשמעותי–כ65%-,. 1 מידולמידעהבנייןModeling(Information)Building-שיטתשיתוף,חלוקתוהפצתהמידעביןכלהגורמיםהקשוריםלפרויקטבנייהאו תשתיות. עיבודיאגףאסטרטגיהותכנוןמדיניותבמשרדהכלכלהוהתעשייהלנתוניסקרICTבלמ"סומקבילוהאירופיבEurostat-;הניתוחמבוסס 2 עלהמתודולוגיהוההגדרותשלגלעדבאריועיליאספרנסה,"הפערהדיגיטלישלהמגזרהעסקי",משרדהכלכלהוהתעשייה)2021( 203 בנקישראל,דיןוחשבון2023 איור1 מלאיההוןלעובדבישראלובמדיותOECD בחרות , בעףהבייהובמגזרהעסקי )2018 ( 3 2.62 עףהבייה סךהמגזרהעסקי 2.47 2.5 2 מדדOECD 1.5 1 =ממוצע המדיותשבמדגם 1.10 1.03 1.00 0.99 = 1 1 0.86 0.82 0.70 0.70 0.66 0.64 0.54 0.46 0.41 0.5 0 מלאיההוןלעובדבעףמחושבבאמצעותחלוקתסה " כמלאיההוןבעףבמספרהמועסקיםבו . המקור OECD : ועיבודיבקישראל חסמיםלהטמעתחדשנותבענףהבנייהוהתמודדותעמםבישראלובמדינותאחרות העבודות שבחנו את הכדאיות של קידום תיעוש ואימוץ טכנולוגיות מתקדמות בענף הבנייה בישראל הגיעו למסקנה שהדבר יחסוך לחברות עלויות ייצור (בעיקר הודות להפחתת תשומת העבודה) וישפר את איכות הבנייה3. ההטמעה האיטיתשלטכנולוגיותחדשותבענףהבנייהבישראללמרותיתרונותאלהמשקפתככלהנראהאתקיומםשלחסמים שוניםלהטמעתחדשנותבבנייהבישראל,בדומהלחסמיםבמדינותOECDDemirkesen(ואחרים,2022). אי-וודאות לגבי הביקוש לבנייה חדשנית: אי-וודאות בביקוש מהווה חסם להתפתחות שוק בוגר של בנייה חדשנית.ענףהבנייהמבוזרוכוללחברותרבותוקבלנימשנהלאורךשרשרתהערך,שצריכיםלסנכרןביניהןאתאימוץ השיטותהחדשות.בפרט,בגלליתרונותלגודלבבנייהחדשנית,חברותקטנותובינוניותנמנעותמאימוץשיטותחדשות Demirkesen)ואחרים,2022).סיבהנוספתהיאחששותשלצרכניםמבנייהתעשייתית(עלאףשבפועלמדוברבבנייה איכותיתיותר).כלאלהעלוליםלתרוםלחוסריציבותשלהביקושים. כדי להתמודד עם חסם זה הוקם בדנמרק ארגון צרכנים, המנגיש מידע על הענף ומסייע, בין השאר, להתגבר על החסםהצרכני.כמוכןמדינותפועלותלהבטחתביקושיםלבניהבשיטותחדשניותברמהשתהפוךאתחדירתהחדשנות לכדאית. כך, למשל, בבריטניה 2016( Farmer) ובדנמרק הממשלה משפיעה על הביקושים באמצעות דרישות לרמת 3 משרדהבינוי.)2016( 204 פרקח':שוקהדיור תיעושמסוימתבענףהבנייהלמגוריםבפרויקטיםציבוריים.נמצאשמדיניותזויעילהבקידוםדיגיטציהבענף4.ניתן ליצורתמריציםדומיםגםבישראל5. זמינותכוחעבודהזולוחוסרכוחאדםמיומן:בדוחשלFarmerמשנת2016,הבוחןאתענףהבנייהבבריטניה,נטען שזמינותכוחעבודהזולמייתרתהטמעתטכנולוגיותחדשותבהווה,אךעלולהלגרוםלאייציבותבענףבטווחהארוך. סוגיה זו רלוונטית במיוחד בישראל, שבה הענף תלוי מאד בעובדים לא-ישראלים, אשר תעסוקתם אינה יציבה (ראו תיבהה1-').מחסורבכוחאדםמיומןבענףהבינויקייםברובהמדינותהמתקדמות.הואמקשהעלהטמעתטכנולוגיות חדשות,שלרובמושתתותעלדיגיטציהשלתהליכיתכנוןובנייה.ממשלותבעולםמקדמותהכשרתכוחאדםמיומןכדי להסיר חסם זה: בבריטניה הופעלו תוכניות הכשרה מקיפות, בהולנד תוכניות להכשרת מהגרים ובסינגפור מתקיים שיתוףפעולהעםחברותזרותבהכשרתכוחהאדםהמקומי. רגולציהותקינה:תהליכיהתקינהבישראלארוכיםוקשיםבכלהקשורלחומריבנייהושיטותבנייהחדשות6.התאמת הרגולציהיכולהלסייעבהטמעתטכנולוגיותחדשותבענף.הרגולציהיכולהלסייעגםביצירתאחידותבסטנדרטיםכדי להתגברעלחוסרסנכרוןבשוק. במספרמדינותמקדמיםהתאמותברגולציה,כגוןהחלתחובתתכנוןבאמצעותBIM,בעיקרבפרויקטיםציבוריים בארה"ב,בבריטניה,בדנמרק,בשבדיהובמדינותנוספות2020(al.etPanteli)ושילובהתקניםוהרגולציההמקומית עם התקנים האירופיים בגרמניה. בדנמרק ובשוודיה מקדמים רגולציה שנועדה לצמצם את כמות הפסולת ופליטות הפחמןבענףהבנייה,ובעקיפיןתזרזמעברלטכנולוגיותמתקדמותיותר. לוח1:צעדיםשלהממשלהבישראללקידוםחדשנותבענףהבנייה הצעד מועדהיישום מטרתהמדיניות קידוםשלמתחמי"תכנןובנה החלמ"2016- צמצוםאי-הוודאותבאמצעותהבטחתביקושים1 הפחתתעלותהתיעושוחדשנות3 תמיכה ביזמים ובקבלנים2 בבנייה מרקמית 2019–2017 רוויה3(עד קומות)9 מימוןחלקישלהכשרתכוחאדםמיומןוהכשרות 2019–2017 הכשרתכוחאדםמיומן לטכנולוגיותמתקדמות תוכניות תמריצים שונות לקידום חדשנות 2023–2019 הוזלהשלשילובטכנולוגיותחדשניותבבניה ותיעושבענף4 הקמתצוותבין-משרדילקידוםהטמעתBIM 2022 קידוםהטמעתBIMלטובתקידוםדיגיטציה הקמתקהילתConTechבשיתוףעםהקבלנים 2017 לחבר בין סטרטאפים לבין תעשיות הבנייה והגדלת סנכרון מענקיםלהכשרהותעסוקהשלישראליםבבנייה.2024 הכשרתכוחאדםמיומן סבסוד הטמעת טכנולוגיות חדשניות בענף 2024 הוזלהשלשילובטכנולוגיותחדשניותבענף הבנייה5 1 שיטת "תכנן ובנה" מסתמכת על מנגנון שבו משווקים פרויקטים של לפחות 1,000 יח"ד, עבודות הפיתוח והבנייה של מתחמי מגורים מתוכננותומבוצעותבידיאותוגורם,תוךייעולוקיצורשלהליךהתכנוןוהבינויותוךדרישותלקידוםתיעושוהטמעתטכנולוגיותחדשניות בבנייה.עדכהיצאו מתחמיםלמכרזבשיטהזותוךמעקבהיישוםבמתחםבחרישוהפקתלקחים.3 2 התקציבבפועלהסתכםבכ70-מיליוןש"ח,וכ קבלניםקיבלוסבסוד.50- 3 במסגרתבחינתהשפעתםשלמענקיהתיעוששניתנובענףהבנייהבשנים2019–2017נמצאשבשנת2021רמתהתיעושבקרבמקבליהמענקים הייתהגבוההיותרמאשרבחברותהמקבילותבענף("בחינתהשפעתמענקיהתיעוש",פזכלכלהוהנדסה,2021.הסקרנעשהבהזמנתמשרד הבינוי). משרדהבינויוהשיכוןבשת"פעםהרשותלחדשנות,משרדהכלכלהומשרדיםאחרים.4 5 הסכוםשהוקצהלסבסודהחדשנותבבנייההוא19מיליוןש"ח. 4 .EuropeanConstructionSectorObservatory,Digitalizationintheconstructionsector 2021 5 ישנם פרויקטים של מעונות סטודנטים, דיור ציבורי ודיור מוגן המוקמים בבניה מודולרית, וניתן להרחיב את היקף השימוש בשיטה זו לפרויקטיםותחומיםנספים. זיצ'קואחרים).2022( 6 205 בנקישראל,דיןוחשבון2023 המדיניותבישראל החלמ2016-ננקטובישראלמספרמהלכיםלקידוםחדשנותותיעושבענףהבנייה7.במסגרתהחלטתהממשלה1383 מפברואר2024נקבעוצעדיםנוספיםבתחוםהכשרתכוחהאדםוסבסודהחדשנות.לוח1מפרטאתמרביתהמהלכים שננקטובשניםאלו. סיכוםומסקנות האםדרושהמדיניותפעילהיותרלקידוםאימוץטכנולוגיותותיעושבענףהבנייה,אושמאההעדפההנגליתשלחברות הבנייהמשקפתאתהאופטימוםהרצוילשוק?נדוןבשאלהזומארבעההיבטים: התעסוקה:ייתכןשהזמינותשלעובדיםלא-ישראליםזוליםומחסורבעובדיםמיומניםמסביריםאתהמוטיבציה הנמוכהשלחברותלקדםהשקעהבהוןפיזיובחדשנות.ואולםהתלותבעובדיםלא-ישראליםהיאמקורלחוסריציבות בענף,שאותהישלהביאבחשבוןבמדיניותהתעסוקהבו(להרחבהראהתיבהה1-').לממשלהישתפקידחשובבהכשרת כוחאדםמיומןלענף,שאותהישלתאםעםהפעלתכלימדיניותאחריםבנושא. החסמים: הממשלה יכולה להסיר חסמים הפוגעים ביעילות באמצעות ביטול רגולציה עודפת, שמגבילה אימוץ חדשנות,אובאמצעותנקיטתרגולציהחדשהבמקריםשבהםזועשויהלהגדילאתהתיאוםהןביןהחברותבשוקוהן ביןהחברותלביןגורמיםנוספיםכגוןרשויותמקומיות(למשלסטנדרטיזציהשלתהליכיהתכנון).הממשלהיכולהלסייע גםבהפגתחששותשלהצרכניםבאמצעותהנגשתמידעעלשיטותבנייהחדשניות.יצירתביקושיםשלהממשלהלבנייה חדשנית,לפחותלזמןמוגבל,עשויהגםהיאלתרוםלפיתוחשוק"בוגר"שלבנייהחדשנית,כפישנעשהבמדינותאחרות. סבסודהטמעתחדשנות:סבסודלזמןמוגבלשלקידוםתיעושוחדשנות,בפרטעבורחברותקטנותובינוניות,עשוי להועיללקידוםהחדשנות.ואולםישלשקולהרחבהשלמדיניותהסבסודהקיימתתוךהכרהבתמריץהעסקישלהחברות לצמצםעלויותולהגדילאתהפריוןבאמצעותטכנולוגיה,ותוךתיאוםהתמריציםעםמדיניותההעסקהשללא ישראלים.- השפעותחיצוניות:בחדשנותבבנייהטמונותתועלותחיצוניותשחברותהבנייהאינןמביאותבחשבון:צמצוםבכמות פסולתבנייןונזקירעש,הפחתתזיהוםבקרבתהאתריםושיפורהבטיחותבאתרים.אלומצדיקותסבסודמסויםשל חדשנות,לצדרגולציהשתביאלהפנמתהעלויותהחיצוניותבפעילותחברותהבנייה. מקורות בנקישראל2023()."התפתחותפריוןהעבדהבישראלבעשורהאחרון"בתוך:דוחבנקישראללשנת2022 –פרקה'. בנקישראל2016()."מיומנויותהיסודשלהעובדיםבישראלוהפריוןבענפיהמשק",הסקירההפיסקלית התקופתיתולקטניתוחיםמחקרייםמס'.141 בקר,ר'יאשה(יעקב)גרובמן,גבירביב,יחיאלרוזנפלד,נירחן,גביטרכטנברג,איתילויתן,עתירמעיןומיכאלתבור, 2019( "תיעושהבניהלמגוריםבאמצעותיחידותמודולריותתלתמימדיות-).היבטיםאדריכליים,הנדסייםוביצועיים", המכוןלחקרהבנייה,הטכניון,חיפה זיצ'יק, ע., ר' זקס, א' בנטור וס' שמואלי 2022(). צעדים לקידום חדשנות בענף הבנייה בישראל. המכון הלאומילחקרהבנייה,הטכניון,חיפה. החלמהחלטתממשלה1320מ2016-"תיעושוהגדלתפריוןהעבודהבענףהבנייה"שמאמצתאתממצאיהמסמךשיצאביוזמת 7 משרדהבינויוהשיכון–אגףלתכנוןאסטרטגיומדיניות"תוכניתלתיעושענףהבנייהבישראל–מסמךמסכם"מרץ.2016 206 פרקח':שוקהדיור משרדהבינויוהשיכון2016()."תיעושוהגדלתפריוןהעבודהבענףהבנייה",ההחלטהמאמצתאתממצאי המסמךשיצאביוזמתמשרדהבינויוהשיכון–אגףלתכנוןאסטרטגיומדיניות"תוכניתלתיעושענףהבנייה בישראל–מסמךמסכם". רוזנפלד, י., ח' בן-עוז וש. ברד-תורגמן 2021(). אסטרטגיה למינוף תוכנית "תכנן ובנה" לקידום תיעוש הבנייהואיכותהחייםבישראל.המכוןהלאומילחקרהבנייה,הטכניון,חיפה.בהזמנתמשרדהבינויוהשיכון. Demirkesen, S.& A. Tezel (2022). "Investigating major challenges for industry 4.0 adoption among constructioncompanies",Eng.Construct.Architect.Manag.29 (3),1470–1503. Farmer,M.(2016).TheFarmerReviewoftheUKConstructionLabourModel-ModerniseorDieTime todecidetheindustry'sfuture.UK:ConstructionLeadershipCouncil(CLC). vanderHeijden,J.(2023).Construction4.0inanarrowandbroadsense:Asystematicandcomprehensive literaturereview,BuildingandEnvironment,244. Panteli,C.,K.Polycarpou,F.Z.Morsink-Georgalli,L.Stasiuliene,Pupeikis,D.Jurelionis,A.&,P.A. Fokaides(2020).OverviewofBIMIntegrationintotheConstructionSectorinEuropeanMemberStates andEuropeanUnionAcquis.IOPConf.Ser.EarthEnviron.Sci.,410,012073 Turk, Z. (2023). "Structured analysis of ICT adoption in the European constructionindustry", InternationalJournalofConstructionManagement23(5)756–762. 207