נוסח מהגורם המוסמך
טיוטת צו
א. שם הצו המוצע
צו בתי המשפט (
שינוי התוספת הראשונה לחוק התשפ"),
ד-
2024
מטרת הצו המוצעוהצורך בו
ב.
בתי המשפט בישראל מתאפיינים בעומס ובהימשכות הליכים. בכל שנה חל גידול במספר התיקים
הנפתחים.המשאבהשיפוטי
הוא
משאבציבורייקרשישלשאוף,לטובתהאינטרסהציבורי,לעשותבו
שימוש מושכל.
לזהות המותב הדן בתיק (דן יחיד או הרכב
של שלושה שופטים) השלכות משמעותיות
על אופן ניהול ההליך ומשכו,
כמו גם על העומס בבתי המשפט.
מטבע הדברים, קביעת מועד דיון בפני
הרכב באופן המצריך תיאום
בין יומנ
יהם של שלושהשופטי בית משפט מחוזי עשויה להוביל להארכת
משך ניהולו של התיק
. אף בהיבט של ניהול הזמן השיפוטי, ישנה חשיבות
לכך שרק תיקים
שטיבם
ומהותם מחייבים את שמיעתם בפני שלושה שופטיבית משפט מחוזי, יידונו בפני הרכב כאמור.
סעיף 37
א()(2) לחוק בתי המשפט
נוסח משולב][
, התשמ"ד-
1984
(להלן "חוק בתי המשפט"), קובע
שבית משפט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום. עם
זאת,סעיף37
ב()(5
)לחוקבתיהמשפטמסמיךאתשרהמשפטים,
בהסכמתנשיא
ת
ביתהמשפטהעליון
ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת,
לקבוע בצו סוגי ערעורים
שב
ית המשפט המחוזי ידון
בהם
בשופט אחד.
לפיכך, מוצעלהוסיףלסוגיהערעוריםשידונובפנישופטיחיד בביתהמשפטהמחוזי,
ערעוריםעלפסק
דינו של ביתמשפט שלום ובית משפט לעניינים מקומיים לפי חוקהעבירות המנהליות, התשמ"ו-
1985
וערעוריםלפיסעיף8
לפקודתביזיוןבית
המשפט
וכןערעורעלוהחלטהשלביתמשפטשלוםלפיסעיף
10
וסעיף 10
א
לחוק שיקים ללא כיסוי התשמ"א-
1981
.
ג. השפעת הצוהמוצע עלהחוק הקיים
הצו מרחיב את סוגי הערעורים שידונו בפני שופט יחיד בבית משפט מחוזי.
ד.
להלן נוסחטיוטת הצוהמוצע:
טיוטת צו מטעם משרדהמשפטים:
טיוטת צו
בתי המשפט (שינוי התוספת הראשונהלחוק)
התשפ",
ד-
2024
בתוקףסמכותילפיסעיף
37
ב()(5)
לחוק
בתיהמשפט
נוסחמשולב][
,התשמ"ד-
1984
1
(להלן –
החוק), בהסכמת נשיא
ת בית המשפט העליון ובאישור ועדת
החוקה חוק ומשפט שלהכנסת,
אני מצווה לאמור:
שינוי התוספת
בתוספת הראשונה לחוק,בחלק ב', אחרי פרט 1 יבוא:
1.
הראשונה לחוק
"
2. ערעור על פסק דינו של בית משפט שלום לפי חוק העבירות המ
י
נהליות,
התשמ"ו-
1985
2.
3
.ערעור על צו המטיל עונש שניתן בידי בית משפט שלום לפי סעיף 8 לפקודת
ביזיון בית המשפט3.
4
.
ערעור על החלטה
של בית משפט שלום לפי סעיף
10
או 10
א
לחוק שיקים
ללא כיסוי,
ה
תשמ"א-
1981
4."
תחולה
2. חלק ב' בתוספת הראשונה לחוק, כתיקונו בסעיף 1 לצו זה, יחול לגבי ערעור
שהוגש ביום התחילה אולאחריו.
___ ב________התשפ"ד (___ ב________2024
)
(חמ2024
3)–
__________________
יריב לוין
שרהמשפטים
דברי הסבר
בתי המשפט בישראל מתאפיינים בעומס ובהימשכות הליכים. בכל שנה חל גידול במספר התיקים
הנפתחים.המשאבהשיפוטי
הוא
משאבציבורייקרשישלשאוף,לטובתהאינטרסהציבורי,לעשותבו
שימוש מושכל ולהקצותובאופן מיטבי.
לזהות המותב הדן בתיק (דן יחיד או הרכב
של שלושה שופטים)
ישנן השלכות משמעותיות על אופן
1
ס"ח
התשמ"ד, עמ'198
התשנ"ב,עמ';68
התש"ע, עמ'; 652
.
ס"ח
התשמ"ו, עמ'31
.
2
חוקיא"יכרך א', עמ' (ע)332
א)( 356
.
3
ס"ח תשמ"א, עמ' 136
.
4
ניהול ההליך ומשכו,
כמו גם על העומס בבתי המשפט. מטבע הדברים, קביעת מועד דיון בפני הרכב
באופן המצריך תיאום בין
יומנ
יהם של שלושה שופטי בית משפט מחוזי עשויה להוביל להארכת משך
ניהול התיק
. אף בהיבט של ניהול הזמן השיפוטי, ישנה חשיבות
לכך שרק תיקים אשר מבחינת טיבם
ומהותם מחייבים את שמיעתם בפני שלושה שופטי בית משפט מחוזי, יידונו בפני הרכב כאמור
שכן
הזמן השיפוטי הוא מוגבלוישנם תיקים נוספים שממתינים בכל עת להישמע.
סעיף 37
א()(2) לחוק בתי המשפט
נוסח משולב][
, התשמ"ד-
1984
(להלן "חוק בתי המשפט"), קובע
שבית מש
פט מחוזי ידון בהרכב של שלושה שופטים בערעורים על פסקי דין של בתי משפט שלום. עם
זאת, סעיף 37
ב()(5
) לחוק בתי המשפט קובע שבית המשפט המחוזי ידון בשופט אחד בסוגי ערעורים
שבחלק ב' לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט.
למען שלמות התמונה, יוער כי סעיף 37
(ב) לחוק בתי המשפט, קובע שעל אף האמור בסעיף 37
ב()(5
,)
רשאי נשיא בית המשפט או סגנו, לבקשת בעל דין ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות לטעון את
טענותיהם, או ביוזמתו, לקבוע שעניין מסוים יידון בשלושה. בהתאם, גם
ביחס לעניינים המנויים
בטיוטתצוזה,שככללידונובדןיחיד,יוכלונשיאביתמשפטמחוזיאוסגנולקבוע,במקריםמורכבים
או חמורים במיוחד, שהתיק ידון בפני הרכב של שלושה שופטים.
לפיכך, על מנת לייעל ולחסוך בזמן שיפוטי יקר ובשים לב לסוג הערעורים שלהלן, מוצע להוסיף
ל
ערעורים המנוייםבחלקב'לתוספתהראשונהלחוקבתיהמשפט אתסוגיהערעוריםהבאים
כךשגם
אלה ידונו בפני דן יחיד:
א.
ערעוריםעלפסקדינושלביתמשפטהדןבאישוםבעבירותמנהליות–מוצעשערעורעלפסקדינו
של בית משפט שלום או בית משפט לענייניםמקומיים לפי סעיפים13
ו-
15
לחוק העבירות המנהליות,
תשמ"ו-
1985
(להלן "חוקעבירות מנהליות"), ידוןבבית משפט מחוזי בדן יחיד.
לפיסעיף1
אלחוקעבירותמנהליות,יששלושערכאותהמוסמכותלדוןבעבירותמנהליות,לפיהעניין:
ביתמשפטשלום,ביתמשפטלענייניםמקומייםוביתדיןאזורילעבודה.צוזהיחולרקעלבתימשפט
שלום ובתי משפט לעניינים מקומיים.
לעניין בית הדין לעבודה, ייבחן הצורך בתיקון
חקיקתי מתאים
על מנת לשמור על אחידות בין הערכאות בסוגיה זו.
חוקעבירותמנהליות
קובעכישרהמשפטיםרשאילקבועבתקנותכיעבירהעלהוראהשנקבעהבחוק
המנוי בתוספת לחוק העבירות המנהליות או בתקנות שהותקנו לפיו, שאינה פשע, היא עבירה שניתן
להטיל בגינה קנס מינהלי. הליך זה נועד ל
עבירות קלות, שאינן בעל
ות אופי פלילי מובהק, ומשכך
מצדיקות מלכתחילה הטלת קנס. כך לדוגמא במסגרת זו כלולות
עבירות ציד, דיג (פקודת הדיג,)
חקלאות, איכות הסביבה, השלכת פסולת (חוק מניעת זיהום הים (הטלת פסולת) ותקנות הנמלים
(השלכת אשפה מכלי שיט)), ע
בירה לפי חוק איסורנהיגה ברכב בחוף הים, תשנ"ז-
1997
ועוד.
לאור א
יפויה של העבירה המינהלית,
ל
תביעה הוענק שיקול דעת
אם בנסיבות העניין יש להטיל קנס
מינהלי או להגיש כתב אישום. בנוסף, ולפי
חוק עבירות מנהליות,
מי שעבר את העבירה המינהלית
רשאי
שלא לשלם את הקנס המינהלי אלא
לבקש להישפט עליו.
אופיההמנהלישלהעבירהכמפורטלעילמצדיקסטייהמהכללשלפיוערעורפלילינדוןבפניהרכבשל
שלושה שופטי בית משפט מחוזי, ועל כן מוצע להוסיף הליכים אלו לתוספת הראשונה לחוק בתי
המשפט.
ב.
ערעורים על החלטת בית משפט שלום להטיל עונש בגין ביזיון בית המשפט –
מוצע לקבוע
שערעורים הנדונים
בפני בית משפט מחוזי לפי סעיף 8
לפקודת בזיון בית המשפט, על החלטת בית
משפט השלום להטיל עונש בהתאם לסעיף 6
לפקודה, ידונו בדן יחיד.
פקודת
ביזיוןביתהמשפט
מקנה
לבתיהמשפטאתהסמכותלכוףאדםבקנסאובמאסרלצייתלכלצו
שניתן על ידם והמצו
ו
ה לעשות איזה מעשה או האוסר לעשות כל מע
שה. בהתאם
לסעיף 8
לפקודת
ביזיון בית המשפט, הערעור על צו
המטיל
עונש
כאמור יידון
בהתאם לכללים החלים ביחס לערעור על
פסק דין
פלילי. התוצאה
היא
שערעורים
המוגשים על
קנסות
או מאסרים המוטלים על ידי בתי משפט
השלום לצורך אכיפת ציות לפסקי הדין שניתנו על ידם,
מחייבים
את שמיעתם בפני הרכב של שלושה
שופטים.
במרבית המקרים, מדובר בפסקי דין המטילים קנסות בסכומים נמוכים על בעלי דין שנמנעו מלקיים
החלטה או פסק דין שניתנו בערכאת השלום במסגרת הליכים שונים, לרבות בהליכים אזרחיים. לא
אחת, עיקר הדיון נסוב סביב השאלה האם קוים או לא קוים פסק הדין שניתן על ידי הערכאה מטה.
דומה כי אין הצדקה כי ערעורים על פסקי דין כאמור יידונו בפני הרכב של שלושה שופטי בית משפט
מחוזי, ועל כן מוצע להוסיף הליכים אלו לתוספת הראשונה לחוק בתי המשפט.
ג.ערעורעלפסקדיןלפיסעיף10
וסעיף10
א
לחוקשיקיםללאכיסוי,התשמ"א-
1981
–
מוצעלקבוע
שערעוריםהנדוניםבביתמשפטמחוזיעלהחלטותביתמשפטשלוםלפיסעיף10
או10
אלחוקשיקים
ללא כיסוי, ידונו בדן יחיד.
סעיף 2
לחוק שיקים
ללא כיסוי, התשמ"א-
1981
קובע כי חשבון יהיה מוגבל ובעליו יהיה מוגבל, אם
סורבו במשך שנים עשר חדשים עשרה שיקים או יותר שנמשכו על החשבון, ובלבד שעברו לפחות
חמישה עשר ימים בין הסירוב הראשון לסירוב האחרון. סעיף 10
לחוק זה, קובע את סמכותו
של בית
משפט שלום לדון בבקשה של לקוח מוגבל או לקוח מוגבל חמור לבטל שיק במניין השיקים שסורבו,
בהסתמך על אחת מהעילות הקבו
עות בסעיף 10
.
סעיף 10
א לחוק זה עניינו הסמכות לתת סעד זמני
לבקשתמישהגישערעורלפיסעיף10
.
מוצעכיערעורעל
החלטהשלביתמשפטשלוםבעני
ינים
כאמור,
יידון בבית המש
פט המחוזי בדן יחיד.