חומר רקע

עלובה היא העיסה שנחתומה אמר ר׳ חייא: מעיד עליה שהיא רעה. [בראשיתרבה, ל״ד, י׳] הארכה שלישיתשלהוראת השעה תקציר מנהלים המאגר הביומטרי שוב חוזר לכנסת – לאחר תקופת מבחן ארוכה, לאחר חמש שנים של בחינה נוספת במסגרת הוראת השעה, לאחר הארכת הוראת השעה ב-13 חודשים ולאחר עוד הארכה ב-12 חודשים נוספים. עתה מבקש שר הפנים מהוועדה להאריך את הוראת השעה בפעם השלישית, ב-18 חודשים נוספים. השר ציין בבקשתו שתי סיבות: הסיבה הראשונה היא שהוראת השעה המאפשרת שימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים עודנה בתוקף. הסיבה השנייה היא אי-מוכנות טכנולוגית והתמשכות הליכי הרכש של הרשותהביומטרית. אין קשר משפטי כבר בפתח הדברים יודגש כי בין הארכת הוראת השעה או פקיעתה, לבין המשך תוקפו של ההסדר לשימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים. הסדר זה הוא הסדר זמני וחריג, שיעמוד בתוקפו גם אם הוראת השעה תפקע. לכן, כל עוד הממשלה לא מקבלת החלטה לפיה המאגר הביומטרי ישמש גם למטרת זיהוי חללים במקרי אסון המוני, אין להתייחס להסדר זמני וחריג זה כאל הסדר קבע, המחייב את הארכת הוראת השעה. בשנת 2016, עם תום תקופת המבחן, קבעה הוועדה המייעצת/מפקחת לתקופת המבחן כי המאגר הביומטרי יתבסס על תמונות פנים בלבד. הרשות הביומטרית טענה כי המאגר הביומטרי צריך להתבסס גם על טביעות אצבע, בשל תופעה של הזדקנות תווי הפנים. בשנת 2017 התקבל תיקון לחוק לפיו המאגר הביומטרי יתבסס על תמונות פנים, ונקבעה הוראת שעה כדי לבחון אם מאגר מבוסס תמונות פנים מספק "מענה נאות" למטרות החוק. בשנת 2020 קבעו ראש מערך הסייבר הלאומי והממונה על היישומים הביומטריים שאין צורך בהמשך שמירת נתוני טביעות האצבע במאגר הביומטרי. שר הפנים קיבל את עמדתם העקרונית, אך דחה את המלצתםלמחוקאתטביעותהאצבע מהמאגר. בדיון ביום 13/10/2020 הוצגו עמדות ראש מערך הסייבר הלאומי והממונה על היישומים הביומטריים, לפיהן כי יש להיערך למחיקת טביעות האצבע עם פקיעת הוראת השעה. ראש הרשות הביומטרית אמר כי "בהינתן החלטה שצריך לעבור למאגר מבוסס פנים, אין שום בעיה להשלים את המשימה תוך שנה וחצי בהינתן החלטת ממשלה". יו"ר הוועדה סיכם את הדיון ואמר כי " הוועדה מבקשת משר הפנים […] לעבור למאגר תמונות פנים בלבד עד לתום תקופת הוראת השעה ב-31/05/2022". הוא סיכם את עמדת הוועדה כך: " לא נמליץ על הארכת הוראת השעה המאפשרת לאגור טביעות אצבע במאגר הביומטרי." בדצמבר 2020 מינה שר הפנים צוות בדיקה פנימי לצורך " בדיקת יכולת אמצעים טכנולוגיים לעמידה ביעדי החוק ". הצוות קיבל את העמדה העקרונית של גורמי המקצוע, אך המליץ להאריך את הוראת השעה בשנתיים בשל התמשכות הליכי הרכש. בנוסף, הצוות המליץ לבחון את שינוי החוק באופן שיתיר לשמור נתוניטביעות האצבע למטרות נוספות שלא נקבעו בחוק. ביום 12/09/2021 החליטה שרת הפנים להאריך את הוראת השעה בשלוש שנים. ביום 29/05/2022 דנה הוועדה בבקשת השרה. בדיון התחייבו נציגי משרד הפנים כי ייפסק איסופן של טביעות האצבע למאגר, וכי תוקפן של כלל התעודות יוארך לעשר שנים. לנוכח זאת החליטה הוועדה להאריך את הוראת השעה ב-13 חודשים, כחצי שנה לאחר המועד בו הרשות טענה כי הליכי המכרז עתידים להסתיים: " אני אציע להאריך ב-13 חודשים […] עד סוף יוני 2023, זה ייתן חצי שנה מהמועד של סיום המכרז." ביום 26/06/2023, חזר שר הפנים לוועדה וביקש הארכה נוספת של הצו. נמסר, כי בניגוד להצהרות ראש הרשות הביומטרית בדיון הקודם, " הרשות תידרש להארכה של הוראת השעה בתקופה נוספת לצורך סיום ההיערכות וההתארגנות לתקצוב ורכש האמצעים הטכנולוגיים לקראת המעבר למערכת לזיהוי על בסיס – 1 – תמונות פנים בלבד ". הוועדה נעתרה לבקשה, והאריכה את הצו בשנה נוספת, במהלכה הליכי הרכש היו אמוריםלהסתיים. עתה חוזר שר הפנים לוועדה, ומבקש הארכה נוספת, שלישית במספר, של הוראת השעה. אולם בעיות הרכש והניהול מצד הרשותהביומטרית לא יכולים להצדיקפגיעה מתמשכת בשירות שניתן לתושבים. 1. שימושבמאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים הדיון הוא על בקשת שר הפנים להאריך את הוראת השעה לפי סעיף 20(ו) לחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע (תיקון והוראת שעה), התשע"ז-2017. אין קשר משפטי בין הוראת השעה, שעניינה תקופת ההתארגנות לשם הפעלת מאגר ביומטרי מבוסס על תמונת פנים בלבד, לבין הוראת השעה הקבועה בחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי, הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל),התשפ"ד-2023 (להלן– חוק זיהוי חללים.) חוק זיהוי חללים קבע הסדרים מיוחדים, חריגים וזמניים, "לנוכח מצב החירום והלחימה המתמשכת, שעלולה להתפתח גם לזירות נוספות, ובשל הצורך המתמשך בהעברת מידע כאמור לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים בקשר עם פעולות האיבה או פעולות המלחמה." החוק קבע הוראת שעה מוגבלת בזמן, שבמהלכה הותר שימוש חריג במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים. חוק זיהוי חללים נקבע כהסדר זמני שתוקפו לשנה, עד יום 07/11/2024. כמו כן, נקבע כי בתקופת תוקפו של חוק זיהוי חללים, נתוני טביעות האצבע השמורות במאגר הביומטרי לא יימחקו על אף הוראות החוק הביומטרי1. לכן, גם במקרה של פקיעת הוראת השעה, ההוראות המיוחדות של חוק זיהוי חללים ימשיכו לחול עד למועד פקיעתו. אין קשר משפטי בין ההחלטה על הארכת הוראת השעה או על פקיעתה, לבין תוקף ההסדר המיוחד המתיר שימוש זמני וחריג בנתוני המאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים. כל עוד לא מתקבלת החלטת ממשלה לפיה המאגר הביומטרי ישמש למטרות זיהוי חללים, אין להתייחס להסדר הזמני, שנקבע בשל מתקפת הטרור של השביעי באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל, כאל הסדרה קבועה ממנה נגזר שינוי סוגי המידע האגורבמאגר הביומטרי. לפי דיווח הממונה מיום 09/05/2024 המאגר הביומטרי עזר לזהות כ-,160 גופות מתוך כ-1,200 חללים. מרבית הפעילות של כלל גופי הביטחון השונים מול המאגר הביומטרי נעשתה בחודש הראשון למלחמה, ומאז כמעט שלא היה צורך בהעברת נתונים נוספת מהמאגר הביומטרי. כמו כן, הממונה מציינת כי דווקא תמונותהפניםשימשו ככלי מסייע להכווןבתהליכי זיהוי החללים. הממונה מתייחסת לשאלת תכולת המאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים. כלומר, מה מידת השימוש בטביעות האצבע לצורך זיהוי חללים. נכון לעתה, היא מציינת, לא נאספו נתונים מהם ניתן לומר כי שמירת טביעות האצבע במאגר הביומטרי נדרשת לצורך זיהויחללים: נושא זה שמירת טביעות אצבע לצורך זיהוי חללים][ יובא לפתחם של שר הפנים והכנסת, בתקופה הקרובה, לקראת הדיונים בתוקפן של הוראות השעה הקבועות בחוק (קיימת הוראת שעה העוסקת גם בתכולת המאגר עצמו) ומצריך התייחסות מקצועית של גופים רלוונטיים נוספים. לצורך גיבוש עמדתה המקצועית של הממונה על היישומים הביומטריים, התבקשה הרשות לניהול המאגר הביומטרי להציג נתונים ביחס להצלחת תהליכי הזיהוי בהתבסס על טביעות האצבע, בהשוואה לתוצאות הזיהוי הסופיות של משטרת ישראל. כמו כן, הועברו ביום 9.4.24 פניות אל צה"ל והמשטרה בבקשה לקבל את הנתונים המלאים הנוגעים לכלל תהליכי זיהוי החללים כדי לקבל תמונה מלאה. כאמור, מרבית החללים זוהו באמצעים ו/או מאגרים אחרים ולא ע"י טביעות האצבע במאגר הלאומי. 1 חוק זיהוי חללים תיקן את החוק הביומטרי כהוראת שעה. בין השאר, הוא הוסיף את סעיף 10 ב, " הוראות לעניין תמונות טביעות אצבעות – הוראת שעה – חרבות ברזל ", לפיו על אף האמור בחוק הביומטרי, נתוני טביעות האצבע לא יימחקו מן המאגר הביומטריבתקופתתוקפו שלחוק זיהוי חללים. – 2 – טרם הועברו מלוא הנתונים המבוקשים, הנדרשים לצורך גיבוש עמדה בנושא זה. השאלה האם יש מקום לעשות שימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים במקרי אסון, שלא בעקבות מתקפת הטרור של השביעי באוקטובר, היא שאלה שלא נדונה בוועדה באופן ממשי, מכיוון שחקיקת חוק זיהוי חללים נעשתה בזמן דוחק. ככל שהרשויות מעוניינות לשנות את המצב החוקי, יש לקבוע מספר מספק של דיונים בוועדה, כך שיינתן לחברי הכנסת די זמן לדון בנושא ולשמוע את עמדות כל המומחים מכל הצדדים. נראה כי בזמןשחלף מאז שהתקבלה ההחלטה לפיההמאגר יתבססעל תמונות פנים בלבד, במקום למלא אחר הוראות החוק, הרשות הביומטרית פועלת להפוך את ההחלטה. האם הרשות הביומטרית מעכבת את הליכי הרכש מכיוון שלפי עמדתה המאגר הביומטרי צריך לחזור ולהתבסס על תמונות פנים ונתוני טביעות אצבע? לא ייתכן שהרשות תעשה דין לעצמה, תעכב הליכי רכש טכנולוגיים ותהפוך את החוק למילה ריקה. 2. החוק הביומטרי ותקופות המבחן החוק הביומטרי נחקק בתום ויכוח סוער בנוגע לנחיצות המאגר הביומטרי. המחלוקת נוגעת להחלטה לשמור עותק של הנתונים הביומטריים במאגר מרכזי. היתרון של המאגר הביומטרי הוא מניעה של זיופים מסוג "הרכשה כפולה"2. נטען כי מדובר בתופעה ממשית וכי המאגר נותן פתרון למניעתה, אך לא הוצגו נתוניםבדבר היקף התופעה אואף עצםקיומה. מאגר ביומטרי הוא הפתרון הקיצוני ביותר למניעת התחזויות מסוג מאד ספציפי3. קיים ספקטרום שלם של פתרונות, המספקים מענה טוב ואף רחב יותר לתופעת הזיופים וההתחזויות, תוך פגיעה מתונה יותר בפרטיות התושבים. הפתרון הפוגעני ביותר (שניתן להקבילו להשמדת יתוש באמצעות תותח טנק) הוא מאגר ביומטרי מלא, הכולל תמונות פנים ביומטריות ונתוני טביעות אצבע; פתרון פחות פוגעני הוא מאגר ביומטרי של תמונות פנים בלבד, ללא טביעות אצבע; פתרון עוד פחות פוגעני הוא מאגר ביומטרי של תמונות באיכות מופחתת, המאפשר לאמת את זהותו של אדם אך לא מאפשר לחפש במאגר אדם לפי תמונתו; ולבסוף, הפתרונות הכי פחות פוגעניים (ועדיין מאד אפקטיביים) הם פתרונות שאינם עושים שימושבמאגר ביומטריכלל. בשל המחלוקת נקבעה תקופת מבחן במהלכה נצטוו הרשויות לבחון את נחיצות קיומו של המאגר הביומטרי, את המידע שיש לשמורבו ואתאופן השימוש בו(סעיף 41 (1 לחוק הביומטרי:)) השר יקבע […] תקופת מבחן של שנתיים […] במטרה לבחון בתקופה זו את אופן היישום של הוראות לפי חוק זה על תושבים אלה, את נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו, את המידע שיש לשמור במאגר ואת אופן השימוש בו (להלן – תקופת מבחן.) הנושא הראשון הוא " נחיצות קיומו של מאגר ביומטרי ומטרותיו ", ותקופת המבחן נועדה לספק נתונים בדבר היקף התופעה בפועל. תקופת המבחן החלה ביום 30/06/2013 והסתיימה ביום 28/02/2017 4. עפ"י נתוני האמת, היקף תופעת ההרכשות הכפולות זניח בכל קנה מידה: במהלך תקופת המבחן נרשמו 0 (אפס) מקרים של עצירת הנפקה עקב הרכשה כפולה, והתגלו מקרים בודדים של התחזות בהרכשה הראשונית (בעיה שמאגר ביומטרי מרכזי, נשוא המחלוקת, אינו נותן לה כל מענה). בשנת 2018, שנה לאחר תום תקופת המבחן, התגלו שלושה מקרים של התחזות (גם בהרכשה הראשונית וגם הרכשה כפולה). למרות זאת קבע שר הפניםכי הוכחה לכאורה נחיצותושל המאגר הביומטרי. 2 הרכשה כפולה היא מקרה בו אדם שהפיק כבר תיעוד ביומטרי, חוזר ומזדהה כאדם אחר במטרה להשיג זהות נוספת, פיקטיבית. נטען (ומעולם לא הוכח באופן בר-נפקות) כי המאגר הביומטרי יכול למנוע התחזות מסוג זה ע"י חיפוש נתוניו הביומטריים שלהמבקש במאגרהאנשים שכברהונפקולהם תעודותביומטריות. 3 אףלשיטת המצדדיםבקיוםמאגר כזה,הוא מהווה מענה ל"הרכשה כפולה" (ר'לעיל) בלבד,ולא לדרכי זיוף ורמיה אחרות. 4 במקור תקופת המבחן נקבעה מיום 01/11/2011 עד יום 31/10/2013, אך תקופת המבחן נדחתה עקב היעדר מוכנות מצד הרשות הביומטרית. – 3 – הנושא השני הוא " המידע שיש לשמור במאגר ", כלומר תכולת המאגר הביומטרי. נושא זה עומד במוקד מחלוקת עקרונית בין הרשויות. הממונה על היישומים הביומטריים והוועדה המייעצת/ מפקחת לתקופת המבחן קבעו כי ניתן להסתפק במאגר ביומטרי של תמונות פנים. לעומתם, הרשות הביומטרית דרשה מאגר ביומטרי של תמונות פנים ושתי טביעות אצבע. הרשות טענה כי יכולת השוואה של תווי פנים מתדרדרת לאורך זמן בשל תהליכי הזדקנות, ומאגר המבוסס על תמונות פנים בלבד לא יספק מענה נאות לטווח הזמןהנדרש5. לאור המחלוקת נקבעה תקופת בחינה נוספת, במהלכה נדרש ראש מערך הסייבר הלאומי לבחון האם ניתן לספק"מענה נאות" על בסיס מאגר של תמונותפניםבלבד. 3. מענה נאות לצורך מניעת הרכשות כפולות המאגר הביומטרי אמור לספק "מענה נאות" למימוש מטרת החוק. כלומר, לאפשר " זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת." תקופת המבחן המקורית נועדה לבחון מהו אותו "מענה נאות", מבחינת הצורך במאגר הביומטרי ומבחינת תכולתו. אולם משרד הפנים התעלם מהנתונים שנאספו במהלך תקופת המבחן המקורית. המשרד התעלם גם מהמלצות הוועדה המייעצת/מפקחת שליוותה את תקופת המבחן ובחנה את תוצאותיה. משרד הפנים ממשיך להתעלם מהנתונים שנאספו במהלך תקופת הבחינה הנוספת, כפי שהוא ממשיך להתעלם מהמלצותראש מערך הסייבר הלאומי והממונה על היישומים הביומטריים. במהלך תקופת המבחן המקורית (מיום 30/06/2013 עד יום 28/02/2017), הרשויות דיווח על מדדים שונים בהתאם לצו המבחן. אחד המדדים הוא " מדד אירועי עצירת הנפקה ". מדד זה מתייחס למספר המקרים של עצירת הנפקה בגלל הרכשה כפולה. במהלך תקופת המבחן (בין השנים 2013 עד 2016), הרשויות דווחו על אפס מקרים של עצירת הרכשה בשל הרכשה כפולה. במקביל, הרשויות דיווחו על מקרים בודדים של בהתחזות בהרכשה הראשונית6. לדברי אלי לוי, מנהל תחום מרשם ודרכונים ברשות האוכלוסין, בשנת 2018 התגלו שניים או שלושה מקרים של הרכשה כפולה, בלבד. הממונה על היישומים הביומטריים הסביר כי " קצב ניסיונות הרכשה כפולה נשמר בהיקף נמוך מאוד לאורך שתי התקופות, תקופת המבחן והתקופה בה החוק הפך למנדטורי." נתונים מדוייקים בדבר היקף ההתחזויות מסוגים שונים – זיוף תיעוד, התחזות לאדם אחר, התחזות בהרכשה הראשונית וההתחזות מסוג הרכשה כפולה – נאספו ביחידת הממונה על היישומים הביומטריים ונמסרו לוועדה, אולם נתונים מספריים לא נמסרו לציבור. מהנתונים ניתן להעריך בסבירות גבוהה כי היקף תופעת התחזות מסוג "הרכשה כפולה" עומד על מספר חד-ספרתי של מקרים בשנה, וכי היקף תופעת התחזות בהרכשה ראשונית גבוהמהיקף תופעת התחזותמסוגהרכשה כפולה. אם היקף ההרכשות הכפולות זניח בכל קנה מידה, ואם היקף ההתחזויות מסוג הרכשה כפולה קטן מהיקף ההתחזויות בהרכשה ראשונית, אזי הנחות הבסיס של הפרויקט הביומטרי אינן תקפות עוד. לאחר שנשללה ההנחה שעמדה בבסיס הדרישה להקים מאגר ביומטרי, יש לחזור לשולחן השרטוטים, ולבחון האם ניתן לספק "מענה נאות", לא רק לצרכי סעיף 14 לחוק, אלא למטרת העל של החוק. לטעמנו ניתן לספק מענה נאות לצורך "זיהוי ואימות זהות של תושב" ללא מאגר ביומטרי כלל, ולמצער, תוך שימוש במאגר תמונות מופחתות. 5 לפי דו"חות הפיקוח, לרשות הביומטרית אין יכולת טכנולוגית להפיק עקומות DET (עקומת תמורת שגיאה), ולכן הטענות בדברהשפעת תופעותהזדקנות עלהדיון לאנבדקואמפירית עלגבימערכות ההשוואה שלהרשות. 6 הרשות הביומטרית טענה כי במהלך תקופת המבחן התגלו "ארבעה מקרים של ניסיון הרכשה כפולה וודאי[ת] ". הטענה עומדת בניגוד לנתונים הרשמיים, לפיהם במהלך תקופת המבחן התגלו אפס מקרים של עצירת הנפקה בשל הרכשה כפולה. לכן, מדובר ככל הנראה על ניסיונות התחזות בהרכשה הראשונית, שהצליחו בעת ההזדהות הראשונית מול הפקיד. ההתחזות התגלתה מאוחר יותר, כאשר האדם שזהותו נלקחה ביקש להנפיק לעצמו תיעוד, ואז התגלה כי אדם אחר התחזה אליובעבר.המאגרהביומטרי לאיכול למנועמקרי התחזותכאלו. – 4 – כאן המקום לשוב ולהזכיר את הפתרון הבלגי, המייתר לחלוטין שימוש במאגר ביומטרי. במקום מאגר ביומטרי, נעשית הרכשה ראשונית בגיל צעיר מול תיעוד בלבד (שמלווה את האדם כל ימי חייו, ומתעדכן פעם בכמה שנים). כלומר, בגיל 6 מבצעים הרכשה מול תעודה מזהה, בגיל 12 מבצעים את התהליך שוב (מזדהים מול התעודה של גיל 6 , בנוכחות אפוטרופוס), בגיל 18 מול התיעוד של גיל 12 , ומשם כל 5 שנים. כדי להתמודד עם תיעוד שהלך לאיבוד, ניתן להשתמש באמצעי זיהוי אחרים (תשאולים, הוכחת זהות דרך דרכון/רישיון נהיגה, עדות שלאנשים מזוהים ואמינים.) 4. הבחינההנוספתבמסגרת הוראת השעה ביום 15/11/2018, הגיש הממונה על היישומים הביומטריים חוות דעת ראשונה, לפיה קיימים אמצעים טכנולוגיים המספקים מענה נאות בהתבסס על מאגר תמונות פנים. במקביל, הרשות הביומטרית המשיכה לטעון כי לא ניתן לוותר על טביעות האצבע במאגר, שכן מאגר מבוסס תמונות פנים אינו נותן מענה נאות לאורך זמן. ראש מערך הסייבר הלאומי הורה לרשות הביומטרית לבחון את הטכנולוגיות החדשות על נתוניאמת, ובמקביל להמשיך בבחינה הטכנולוגית לתקופה נוספת. שר הפנים קיבל את המלצות ראש מערך הסייבר הלאומי, החליט שאין מקום לקצר את תקופת הוראת השעה והורה להמשיךבבחינת הטכנולוגיותהשונות. ביום 27/05/2020 הגיש הממונה על היישומים הביומטריים חוות דעת נוספת, לפיה בשל קפיצת מדרגה טכנולוגית בתחום, מאגר תמונות פנים נותן מענה מעל ומעבר לנדרש. כמו כן ציין הממונה את ההיקף הזניח של מקרי התחזות מסוג הרכשה כפולה שהתגלו בפועל במהלך השנים. ראש מערך הסייבר הלאומי פרסם חוות דעת ביום 01/06/2020 המאמצת את עמדת הממונה. הוא ציין כי שהרשות הביומטרית לא ערכה ניסוי בפועל של הטכנולוגיות החדשות, אבל מהנתונים שהוצגו בפניו עולה כי קיים מענה טכנולוגי מספק. לכן,הוא המליץ למחוקאת נתוני טביעותהאצבע מהמאגר הביומטרי. שר הפנים קיבל את עמדתם המקצועית של ראש מערך הסייבר הלאומי ושל הממונה על היישומים הביומטריים בנוגע להיעדר הצורך בטביעות האצבע במאגר הביומטרי: " שוכנעתי, כי אכן קיימים אמצעים טכנולוגיים עם אלגוריתמיקה מפותחת ובשלה לזיהוי פנים שיש בה כדי ליתן מענה נאות לזיהוי ואימות זהות של תושב […] על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד ". אולם השר דחה את המלצתם לקצר את הוראת השעה ולמחוק את טביעות האצבע מהמאגר. השר החליט לא לקצר את הוראת השעה, בנימוק שיש לתת מענה ל" יתר תכליות ומטרות החוק ובכללם בכל הנוגע למניעת ניסיונות התחזות וליכולת זיהוי נפגעים בתאונות דרכים ובפיגועים." ביום 23/12/2020 מינה השר "צוות בדיקת יכולת אמצעים טכנולוגיים לעמידה ביעדי החוק". הצוות הגיש את המלצותיו לשרהביום 12/08/2021.צוותהבדיקה אימץ את עיקר המלצות ראש מערך הסייבר הלאומי ואתעמדת הממונה על היישומים הביומטריים: א. הצוות מאמץ את חוות דעתו המקצועית של ראש מערך הסייבר הלאומי לפיה קיימת טכנולוגיה מתקדמת ומתאימה בתחום זיהוי הפנים אשר יש בידה בכדי לתת מענה במידה הנאותה, לזיהוי ואימות זיהוי של תושב, לצורך קבלת תוצאות זיהוי לפי סעיף 14 לחוק העיקרי, על בסיס מאגר של תמונות פנים בלבד, לכך יש להוסיף גם את עמדת מחצ"ב/רפא"ל לגבי ביצועי הטכנולוגיה החדשה ומנוע זיהוי הפנים כפי שהוצג גם לצוות וכן במסמכים שונים. עם זאת, הצוותצייןכי קיים עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים לקראתתוםהוראת השעהביוני 2022 : ב. הצוות בחן את תוכנית ההיערכות של הרשות לניהול המאגר הביומטרי לתום הוראת השעה ומצא כי ניתן לתת מענה זמני לטווח קצר לזיהוי ואימות זיהוי של תושב במידה נאותה, לצורך קבלת תוצאות זיהוי על בסיס מאגר תמונות פנים בלבד , יחד עם זאת, על אף היערכותה של הרשות לניהול המאגר הביומטרי שנערכה מראש לתת מענה טכנולוגי זמני לטווח קצר, הצוות מזהה עיכוב משמעותי בלוחות הזמנים בהליכי רכש, תקצוב וההתקשרויות שיש בהם בכדי לפגוע ביכולת להיערך עם מענה טכנולוגי לתום הוראת השעה. הצוות ממליץ לבחון את הפעולות הנדרשות על מנת לקבל החלטה בדבר ההערכות הנדרשת לתום הוראת השעה ובחינת משמעויות הנגזרות כפי שיפורטו בהרחבה בהמשך המסמך. לכן הצוות המליץ להאריך את הוראת השעה בשנתיים (עד יום 31/05/2024), לצורך השלמת היערכות הרשות הביומטרית. כמוכן, הצוותהמליץ כימסמכי הזיהוי יקבלו תוקף של עשר שנים כבר עתה. – 5 – חלקים של מסמך ההמלצות נוגעים לנושאי מדיניות החורגים מהמנדט שניתן לצוות הבדיקה. נראה שחברי הצוות ביקשו לנסח מחדש את החוק הביומטרי ולאפשר שימושים משניים שהמחוקק לא התיר. חלק מההמלצות מבקשות להפוך החלטות מדיניות שהתקבלו זה מכבר, כגון להתיר שמירת נתוני טביעות אצבעבמאגר הביומטרי גם לאחר שהוחלט שנתוניםאלה אינם נדרשיםלעמידהביעדי החוק. הממשלה החליטה שלא ייעשה שימוש בטביעות אצבע במאגר הביומטרי, גם לא לצורכי זיהוי נפגעים בעת אסון המוני. הדיוניםבוועדהנוגעים למתווה היישוםשל החלטת המדיניות.כלעוד לא הממשלה לא הפכה את החלטתה, הרשויות נדרשות לפעול בהתאם למדיניות הקיימת ולא בהתאם למדיניות תאורטית המתירה שימושים משניים בנתונים הביומטריים. 5. הארכות קודמות של הוראתהשעה בהתאם לסיכום הדיון מיום 12/09/2021 ובהתאם לדברי ההסבר לצו ההארכה הראשון, החלטת השרה בדבר הארכתהוראת השעה מתבססתעל מסקנות צוות הבדיקה: לאחר ששמעה השרה את גורמי המקצוע ולאחר עיון במסקנות והמלצות צוות הבדיקה, ובשים לב להליכים הנדרשים ופרק הזמן הנדרש כדי רכישה ויישום המערכת הטכנולוגית הנדרשת, שרת הפנים קבעה כי לא ניתן לסיים לעת זו את תקופת הוראת השעה ונדרשת הארכת תקופת הוראת השעה בתקופה נוספת. זאת כאמור הן לצורך השלמת הליכי הבחינה ועבודות המטה המקצועיות והן לצורך היערכות והתארגנות ברכש האמצעים הטכנולוגיים הנדרשים ליישום והטמעת מערכת חדשה במכרז משמעותי ומורכב. צוות הבדיקה בחן שלוש אלטרנטיבות. הראשונה – פקיעת הוראת השעה ביוני 2022; השנייה – הארכת הוראת השעה לתקופה קצובה למימוש מענה טכנולוגי זמני; והשלישית – הארכת הוראת שעה עד כניסתה לפעולה של מערכת זיהוי פנים עם אלגוריתמים מתקדמים, לא יאוחר מיוני 2024. הצוות ממליץ על החלופה השלישית, כלומר יישום והטמעה של מערכת השוואה ביומטרית חדשה. בעניין לחלופה זאת, המלצתהצוות הייתה להאריך אתהוראת השעה בשנתייםבלבד: הארכת תוקף הוראת השעה בשנתיים נוספות (עד יוני 2024) לצורך השלמת ההליכים הנדרשים להפעלתה של מערכת זיהוי פנים חדשה עם אלגוריתמים מתקדמים. ביום 29/05/2022 ערכה הוועדה דיון בבקשת שרת הפנים. הוועדה דרשה ממשרד הפנים להבהיר כי אין עוד צורך באיסוף נתוני טביעות האצבע. רק לאחר שהתקבלו הבהרות והתחייבויות מתאימות, הסכימה הוועדה להאריך את הוראת השעה, אבל ב-13 חודשים ולא בשלוש שנים. הוועדה נימקה זאת בצורך לעקוב מקרוב אחר התקדמות הליכיהרכש של הרשות הביומטרית: היו"ר גלעד קריב: אני אציע להאריך ב-13 חודשים […] עד סוף יוני 2023, זה ייתן חצי שנה מהמועד של סיום המכרז. אני אומר את הדברים כי אם אנחנו נגיע עוד 13 חודשים למצב שבו המדינה לא פרסמה את המכרז ולא התקדמה עם תוצאותיו אז […] הסנקציה היא לא להאריך את הוראת השעה. לכן אנחנו מראש קוצבים את הזמן לפחות מהזמן שלהערכת כל הגורמים נדרש לצורך העניין. ביוני 2022 פרסמה שרת הפנים צו, בהתאם לסמכותה לפי סעיף 5 א(א), לפיו " תוקפו של מסמך זיהוי שהנפיק מרכז ההנפקה, של תושב שרק תמונת תווי הפנים שלו הוכללה במאגר הביומטרי, לא יעלה על עשר שנים (ק"ת תשפ"ב," 3304).צוזהביטל את האפליה בין מי שנתן את הסכמתולשמירתנתוני טביעות האצבע במאגר הביומטרי ובין מי שלא. במקביל השרה חתמה על תיקון לתקנות שתיקן את ברירת המחדל,כך שלא יאספו עוד טביעות אצבע למאגר הביומטרי. היערכותהרשותהביומטרית לקראת פקיעתהוראתהשעה הממונה על היישומים הביומטריים מתריע מזה זמן רב על אי-היערכות מצד הרשות הביומטרית לקראת פקיעת הוראתהשעה –החל מדו"ח הפיקוח התשיעי(ינואר 2020 ובכלדו"חות הפיקוח שלאחריו:) היערכות הרשות לתום הוראת השעה כחלק מההיערכות לפקיעת הוראת השעה בשנת 2017, נעשה תיקון חקיקה אשר קבע את המעבר למאגר ביומטרי מבוסס על תמונות פנים בלבד, כיעד. לצד הוראת הקבע שבחוק נקבעה – 6 – הוראת שעה בת 5 שנים, במהלכה היה על הרשות לניהול המאגר הביומטרי להיערך לפקיעתה במחצית שנת 2022 . אף על פי כן, לא בוצעה לאורך שנים אלה היערכות מספקת ביחס להעמדת יכולת טכנולוגית שתאפשר ניהול מספק של המערכת המרכזית, ע"ג תמונות פנים בלבד, במצב הקבע. פער זה נסקר בדוחו"ת הפיקוח 9 – 11 תאריך היעד שמסרה הרשות לקראת דו"ח מס'. 11 היה שנת 2024, שנתיים לאחר תום הוראת השעה. במסגרת דו"ח זה צוין כי קיימים סיכונים פרויקטלים וכי על הרשות להיערך גם לתרחיש בו לא תוארך הוראת השעה על ידי הכנסת. גם צוות הבדיקה קבע כי קיים סיכון שהרשות הביומטרית לא תעמוד ביעד של רכישת והטמעת מערכת ביומטרית חדשה. לכן, הצוות המליץ לעבור למערך תיעוד מבוסס תמונות פנים בלבד גם אם הליכי הרכש לא יסתיימובזמן: פעולות אופרטיביות נגזרות מהמלצות הצוות להחלה בתום הוראת השעה – יוני 2022 : 2) הנפקת מסמכי זיהוי (על בסיס קבלת אישורי מאגר להנפקה על בסיס השוואת תמונות פנים בלבד) בתוקף ל-10 שנים מתום הוראת השעה על בסיס מערכת זיהוי פנים זמנית. 5) ככל שבתום הוראת השעה הליך יישום המעבר לתמונות פנים בלבד על בסיס המערכת הזמנית לזיהוי פנים לא יבוא לידי מימוש במועד, הצוות ממליץ על הנפקת מסמכי זיהוי על בסיס השוואת תמונות פנים בלבד במאגר הביומטרי בתוקף ל-10 שנים אף שלא הושלם שלב המעבר למערכת הזמנית. (פרק 3 , סעיף ד', פסקאות 2 ו-5 .) בדיון בוועדה המשותפת מיום 13/10/2020, הצהיר ראש הרשות הביומטרית דאז כי בהינתן החלטה לעבור למאגר מבוסס פנים, ניתן להשלים את המשימה תוךשנה וחצי: אברהם מינס: בהינתן החלטה שאנו צריכים לעבור למאגר ביומטרי מבוסס פנים, אני לא רואה שום בעיה שתוך שנה וחצי נשלים את המשימה הזאת . אם יש דברים – אלה תהליכי בירוקרטיה או רכש או תקציב, בממשלה אפשר תוך שנה וחצי להשלים את המשימה, אם היא תתקבל. היו"ר יעקב אשר: אבל השר שלכם צריך לקבל את ההחלטה הזו. אברהם מינס: נכון, אבל אני חושב שכולם הסכימו שהיום אפשר להתבסס על מאגר ביומטרי מבוסס פנים, אבל שוב – השר כתב שזה יכול לקחת מספר שנים. אני מעריך שזה יכול להיות בשנה וחצי. לא צריכה להיות שום בעיה לממש החלטה כזאת. הוועדה השתכנעה שאין סיבה להאריך את הוראת השעה, וזאתהייתה ההחלטה שלהוועדהבסיוםהדיון: היו"ר יעקב אשר: לאור מה שעלה בדיון היום הוועדה מגלה את דעתה , שבהנחה שאם חלילה – אולי זה מוגזם, חלילה, מבחינתנו, ירצו להאריך תוקף או לבקש תוקף חדש, אם זה בחקיקה או בהחלטה של השר שיצטרך לקבל אישור בכנסת, אנחנו מגלים דעתנו שלא נמליץ על הארכת הוראת השעה והוועדה מבקשת להתחיל את ההיערכות הנדרשת מיידית כפי שהשר גם הנחה שזה עולה בקנה אחד עם הנחיית השר, ואת הבדיקות הנוספות שלדעתנו, אפשר לעשות בחודשים ספורים – להתחילן כבר עכשיו. בדיון הקודם, מיום 26/06/2023, טען ראש הרשות הביומטרית שהם זקוקים לעוד שנה כדי להתקדם עם הליכיהרכש של המערכת: עמיר אריהן: היום בשלבים מתקדמים של מכרז להחלפת המערכת הביומטרית שתתמוך בזה [שימוש בתמונות פנים בלבד]. עד שזה יתבצע, אנחנו עדיין עם מערכת שלא מסוגלת לעבוד עם פנים בלבד בטווח של מעל חמש שנים. לכן אנחנו מבקשים את הארכת הוראת השעה .]…[ ביקשנו לפני כשנה הארכה של שלוש שנים, קיבלנו הארכה של שנה, בתיאום עם השר, אנחנו מבקשים עכשיו עוד הארכה של שנה מתוך השנתיים על מנת לאפשר גם לוועדת הכנסת את המשך הבקרה. במקביל אנחנו עובדים במרץ על החלפת המערכת. עתה, השר מבקש את הארכת הוראת השעה פעם שלישית, ושוב נטען כי " חלו עיכובים בהליך קידום המכרז:" – 7 – יצוין כי במקביל ובהמשך להארכת תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות כאמור, פעלה הרשות לניהול המאגר הביומטרי לצורך קידום ההיערכות וההתארגנות לתקצוב ורכש האמצעים הטכנולוגיים לקראת המעבר למערכת לזיהוי על בסיס תמונות פנים בלבד שתאפשר לייתר את הצורך, מבחינתה, בשמירת טביעות אצבע במאגר. במסגרת זאת משרד הפנים פרסם מכרז עם שלב מיון מוקדם למערכת זיהוי פנים. עם זאת, בשל פריצת מלחמת חרבות ברזל ועל רקע השינויים שהוחלו בחוק הראשי במסגרת הוראת השעה הנוספת לעניין מלחמת חרבות ברזל, ואי הוודאות לגבי מבנה המאגר בעתיד, חלו עיכובים בהליך קידום המכרז. הוראת השעה המתירה שימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים לא משנה את הוראותיו הקבועות של החוק (בתום התקופה), ולכן היא לא יכולה להצדיק עיכוב מכוון של הליכי רכש או ניסיון מצד הרשות הביומטריתלשנות את ברירת המחדל של החוק. ומה אםהוראת השעה לאתוארך? לפי סעיף 10א(ד) לחוק, כל אדם שפרטיו נמצאים במאגר הביומטרי רשאי לבקש כי נתוני טביעות האצבע שלו ימחקו מהמאגר. מבחינה עקרונית, אם כל 7 מיליון האזרחים שפרטיהם שמורים במאגר הביומטרי יגישו בקשה כזאת, הרשות הביומטרית תהיה חייבת, על פי חוק, למחוק את כל נתוני טביעות האצבע, בדומה לחובתה עם פקיעת הוראת השעה. האם במקרה זה הרשות תבוא ותגיד שהיא לא יכולה למחוק את הנתונים בשל בעיות רכש? האם הרשות הביומטרית תעבור על החוק? הרשות הביומטרית חייבת למחוק את טביעות האצבע מהמאגר, גם אםהיאלא ערוכה לכך מבחינה טכנית. אם הוראת השעה תפקע, הרשות הביומטרית תצטרך לפעול כאילו הוגשו לה 7 מיליון בקשות מחיקה. אנחנו מאמיניםביכולתה של הרשות הביומטריתלכתוב תוכנה שתקיש 7 מיליון פעם על מקש delete . 6. שימושים נוספים במאגרהביומטרי, מעבר למטרתו המקורית החוק הביומטרי נחקק, במקור, למטרה אחת ויחידה – קביעת הסדרים לשם אימות זהות של תושב בתעודות זהות ובדרכונים: " מטרת החוק המוצע היא לקבוע הסדרים אשר יאפשרו אימות וזיהוי של תושבי ישראל תוך שימוש באמצעים ביומטריים שיהיו בתעודות הזהות, במסמכי נסיעה ובמאגר ביומטרי מרכזי, באופן שיקשה מאוד על זיוף ושימוש בזהות אחרת" (תזכיר חוק מיום 3.6.2008). כך, סעיף המטרות של החוק פותח עם המטרה העיקרית: " קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף ושימוש בזהות אחרת" (סעיף 1(1 לחוק.)) האמצעי שנבחר לצורך מימוש מטרת החוק הוא תיעוד חכם המכיל, בין היתר, מידע ביומטרי. במהלך הכנת החוק, נטען כי כדי להתמודד עם תופעת "הרכשות כפולות", יש להקים מאגר מידע ביומטרי מרכזי של כלל התושבים. רשויות הביטחון ביקשו, אם כבר מקימים מאגר ביומטרי, להתיר להם לעשות בו שימוש. כך נוספה לחוק מטרה משנית, "קביעת השימושים המותרים במאגר מידע ביומטרי לרבות בידי משטרת ישראל ורשויותהביטחון" (סעיף 1(2 לחוק.)) איןלהחליף בין המטרה העיקריתלביןהמטרות המשניות שלהחוק. כך מסביר גםהממונה: מטרת העל של הפרויקט לתיעוד לאומי חכם, הוא הנפקת תיעוד אמין לתושבי מדינת ישראל, זהות אחת – תיעוד אחד. זה היה היעד עמו יצא הפרויקט לדרך, על רקע קלות זיוף תעודות הזהות והדרכונים הישראליים, כאשר המאגר הביומטרי משמש ככלי מרכזי בפרויקט להשגת מטרה זו, במניעת "הרכשות כפולות". מטרה זו מבוטאת בפועל בסעיף 14 לחוק, העוסק בהעברת תוצאת זיהוי מהמאגר הביומטרי, לאחר ביצוע ההשוואה הביומטרית מול המידע במאגר (M:1 ,) לשם הנפקת מסמך זיהוי. השימושים האחרים במאגר, ובפרט שימושים הנוגעים לתפקידי גופי ביטחון הם שימושים מסדר שני. סעיפים 16 עד 22 לחוק, מגדירים את השימושים המשניים במאגר על ידי משטרת ישראל, המשטרה הצבאית ורשויות הביטחון. לאורך השנים שחלפו מאז חוקק החוק הביומטרי, התחדדה אצל המומחים והגורמים האזרחיים העוסקים בתחום התחושה שהמטרות המשניות של המאגר מאפילות על המטרה המקורית. ככל שהצטברו העדויות כי אין צורך ממשי במאגר הביומטרי – שכן הבעיה שהוא בא לפתור כמעט ואיננה קיימת – 8 – במציאות – כך התחזקה הדרישה הממסדית להפוך את המאגר הביומטרי לחובה על כלל האזרחים. שר הפנים נתן לתחושה זו גושפנקא רשמית, כאשר בשיחה עם פרופ' קרין נהון הוא אמר כי הדרישה להקים את המאגר הביומטרימגיעה ישירות מרשויותהביטחון: פרופ' קרין נהון: ישבתי השבוע בדיון עם שר הפנים… האמת שהופתעתי כששמעתי [מהשר] שהלחץ על משרד הפנים דווקא מגיע מהמשטרה. ידענו שאלה שימושים שניוניים, אבל נראה שיש פה איזשהו סוג – אני לא רוצה להשתמש במילה הונאה – אבל בואו תעלו על השולחן את הסיבות האמיתיות למה רוצים את המאגר. זה לא הרכשה כפולה, זה ברור לכם. זה לפרוטוקול. (דיון הוועדה המשותפת מיום 22/03/2016 .) בשנים האחרונות, התחושה הזאת העמיקה, התחדדה וקיבלה פנים ברורות. למשל, צוות הבדיקה המליץ להרחיב את השימושים המותרים במאגר לצורך מספר שימושים, שחלקם נותרו עלומים: קביעת שימושים המותרים במאגר הביומטרי לשימושים הקבועים בחוק לרבות לשימושי המשטרה ומערכת הביטחון, לרבות מניעת מרמה: 8) לדעת המשטרה שהובעה במסגרת פעילות צוות הבדיקה ובמסמכים תומכים עלה כי על אף ההתקדמות הטכנולוגית בזיהוי על בסיס תמונות פנים בלבד, זיהוי באמצעות טביעות אצבע עודנו מהווה מענה יעיל ומהיר, בפרט זיהוי קורבנות באירוע רב נפגעים וכן בזיהוי אדם שאינו מחזיק באמצעי זיהוי. 9) פסקה הושחרה][ 10 [פסקה הושחרה]) (פרק 3 , סעיף ה', פסקאות 8 – 10 .) לפי דו"ח פיקוח מס' 13, משרד הפנים החליט לקדם את השימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים הרבה לפני אירועי השביעי באוקטובר. זאת, תוך התעלמות מיחידת הממונה על היישוומים הביומטריים ואף מידורה לחלוטין, וכל זאת גם ללאביצוע עבודת מטה מסודרת בנושא: בחודש מאי 2023 [פנה אל הממונה] ראש מנהל החירום במשרד הפנים, והציג בפניו עבודת מטה שנערכה במשך השנה החולפת בשיתוף משטרת ישראל ואנשי המאגר הביומטרי הלאומי, ולפיה, יש צורך בהותרת טביעות האצבע במאגר הביומטרי כאמצעי לזיהוי חללים ונעדרים. אף שסוגיית זיהוי החללים עלתה בדיונים קודמים כנושא לבחינה, הרי שעד לאותו מועד לא היה הממונה מיודע כי בוצעה עבודת מטה בפועל, וכן לא היה שותף לה. בדיון שנערך אצל שרת הפנים ביום 12.9.2021, עלתה ההמלצה לבחון את הסבת המאגר הביומטרי למאגר לזיהוי חללים בעת אסון המוני וכן נושא זה עלה בשנית בדיון במל"ל ביום 25.7.2022. אולם, לא ניתן עדכון לממונה בדבר הקמת צוות בפועל וביצוע עבודת מטה בנושא, אלא לאחר שזו הסתיימה. נושא הצורך בטביעות האצבע במאגר הביומטרי לצורך איתור נעדרים וחללים עלה גם בדיון שנערך בראשות שר הפנים ביום 22.5.2023. בעקבות דיון זה, העביר הממונה לשר הפנים את עמדתו, לפיה, עבודת המטה שהוצגה לו על ידי ראש מנהל החירום אינה מספקת ומעלה שאלות רבות, ובראשן – מהו הערך התוספתי הממשי של מאגר מרכזי המכיל שתי טביעות אצבע שטוחות, כאשר המאגרים הקיימים בהם משתמשים באירועים מעין אלה כיום כוללים 10 טביעות אצבע "מגולגלות" (וכן מידע ביומטרי נוסף). בעמדתו הנ"ל ביקש הממונה כי במידה ויש כוונה לדון לעומק בדרישה חדשה זו ביחס לטביעות האצבע, יתקיים בנושא דיון מעמיק יותר. דו"ח פיקוח מס'( 13 , סעיפים 5.1.7 – 5.1.10 .) לבסוף, החשש כי גופים יעשו שימוש שלא כדין בנתונים ביומטריים התממש במלואו. דו"ח פיקוח מס' 12 הבהיר כי החשש מדליפת המאגר הביומטרי אינו עוד – שכן המאגר הביומטרי דלף באופן ממוסד ל"גוף ממלכתי אחר", שיכונה להלן השב"כ. לפי הדו"ח, מאז שנת 2015 השב"כ קיבל באופן קבוע את תמונות הפנים של תושבים העוברים במעברי הגבול. מידע זה לא נמחק, בניגוד לחוק, ויש כיום בידי השב"כ מאגר תמונותבלתי-חוקי שלמיליוניתמונות וזהויות: העברת "תמונות פנים באיכות פחותה" מרשות האוכלוסין ל"גוף ממלכתי אחר" ואגירתן שם, בניגוד לחוק – נמצא כי במשך תקופה ממושכת הועברו תמונות של תושבים ישראלים ממערכת ביקורת הגבולות, אל גוף ממלכתי אחר, כחלק מתהליכי העבודה השוטפים בביקורת הגבולות. לאורך התקופה נאגרו בידי הגוף הממלכתי הנוסף מיליוני תמונות. מיד עם פנייתו של הממונה – 9 – בנושא, עצרה רשות האוכלוסין את העברת התמונות. נושא זה נמצא כעת בבדיקה, והוא מופיע בפירוט נוסף בנספח המסווג לדו"ח זה. דו"ח פיקוח מס'( 12 , סעיף 1.1 .) השב"כ אמנם התחייב למחוק את התמונות שנשמרו בניגוד לחוק במאגר הצל שהקים. אך לפי הדו"ח, השב"כ רק "החל בתהליך מחיקת התמונות", ולא ברור כמה תמונות היו במאגר וכמה כבר נמחקו. עוד נמסר שהשב"כ מבקש לשמור חלק מהתמונותשאגרבניגוד לחוק: קיימת הסכמה במשרד המשפטים, ברשות האוכלוסין ובגוף הממלכתי כי ההעברה והשמירה של המידע בוצעו בניגוד לחוק. בעקבות כך החל הגוף הממלכתי בתהליך של מחיקת התמונות הללו ממאגרי המידע שלו. במהלך שנת 2022/23 התקיימו מספר דיוני פיקוח בהם דיווח הגוף הממלכתי ביחס לביצוע תהליכי המחיקה של התמונות שהועברו אליו לאורך השנים (מיליוני תמונות וזהויות). בשלב זה, במקביל לתהליכי המחיקה עליהם עדכן הגוף הממלכתי, מתקיימת בחינה במשרד המשפטים באשר להסדרת שמירה של חלק קטן מהתמונות שלעמדת הגורם הממלכתי נדרשות לו לצרכיו המבצעיים, והאם בעקבות כך יש צורך בתיקוני חקיקה. דו"ח פיקוח מס'( 13 , סעיפים 4.1.11 – 4.1.14 .) אנו רואים במעשים אלה טביעות אצבע של גופים המעוניינים לקבל גישה למידע ביומטרי רגיש של אזרחי ישראל ללא הסמכהחוקית נדרשת וללא דיון ציבורי במשמעויות ובהשלכות של פעולות אלו. 7. סיכום שר הפנים מבקש מהוועדה, פעם נוספת, לאשר הארכה נוספת של הוראת השעה. לדברי השר, ההארכה נדרשת בשל החוק לזיהוי חללים, וכן בשל אי-מוכנות טכנולוגית והתמשכות הליכי הרכש של הרשות הביומטרית. אולם אין קשר בין הארכת הוראת השעה או פקיעתה, לבין תוקפו של ההסדר לשימוש במאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים. כל עוד הממשלה לא מקבלת החלטה לפיה המאגר הביומטרי ישמש גם לזיהוי חללים באסון המוני, אין להתייחס להסדר זמני וחריג כאל הסדר קבע, המחייב את הארכת הוראתהשעה. גם הסיבה השנייה – התמשכות הליכי הרכש של הרשות הביומטרית – לא יכולה להצדיק הארכות לאין קץ של הוראת השעה. החוק הביומטרי תוקן, והוחלט שהמאגר יתבסס על תמונות פנים בלבד עוד בשנת 2017 . היו לרשות הביומטרית שבע שנים להתארגן לשינוי עם המערכות הטכנולוגיות הנדרשות ולקדם הליכי הרכש מתאימים. אם במהלך שבע השנים האחרונות הרשות לא סיימה את הליכי הרכש – ובפועל, תהליכי ההטמעה של מערכת ההשוואה החדשה לא החלו – גם הארכת הוראת השעה בשבע שנים נוספות לא תספיק. הדרך היחידה בה הרשות הביומטרית תפעל בהתאם להוראות החוק היא שהוועדה תאפשר להוראת השעה לפקוע, ותאלץ את הרשות הביומטרית לעבור לתצורת המאגר החדשה עם המערכת הקיימת. כלל שהוועדה תחליט להאריך את הוראת השעה, יש להאריך את הוראת השעה עד סוף שנת 2024 בלבד, ולא עד סוף שנת 2025. על הוועדה לקבוע מספר דיונים באופן שייתן לחברי הוועדה אפשרות לדון ולבחון את סוגייתהארכת הוראת השעה אלמולהארכת אופקיעתההסדרים הקבועיםבחוק זיהוי חללים. בברכה, עו"ד אלדד בן-גיורא צבי דביר דורון שקמוני – 10 –