דיווח על-פי חוק

המועצההלאומית למחקרופיתוחאזרחי National Council for Civilian R&D תמונתמצבהמחקר והפיתוח(מו"פ) שלישראל דוחשנתי2023 המועצההלאומית למחקרופיתוחאזרחי (המולמו"פ) המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תוכןעניינים פתח דבר8....................................................................................................................................................................... פתיחה–פרופ’(אמריטוס)פרץלביא,יו”רהמועצההלאומיתלמחקרופיתוח(מולמו”פ9.................) מבנההמועצההלאומיתלמחקרופיתוח(המולמו”פ)10.......................................... פרק1–מצבהמחקרוהפיתוחשלישראל15....................................................................... 1.1השקעותוגיוסיםשלחברותההזנק–מצבתעשייתההייטק 15................................................................. 1.2השכלהגבוהה27............................................................................................................................................................ 1.3מצבהמחקרוהפיתוחבעריםהמרכזיותשלישראל37.................................................................................... 1.4תעסוקהוטכנולוגיהבעריםהמרכזיות41........................................................................................................... פרק2-השפעת“חרבותברזל”עלהמדעהישראלי46........................................... 2 פרק3-פעילותועדותהמולמו”פ49................................................................................................. 3.1ועדתחינוךמדעי50.................................................................................................................................................. 3.2ועדתאקדמיה-משק55........................................................................................................................................... 3.3ועדתתשתיותלאומיותומתקניתשתיתבמערכתהביטחון59................................................................... 3.4ועדתסביבה64............................................................................................................................................................ חבריהמליאהוצוותהמולמו"פ67.................................................................................................................................. נספחים73........................................................................................................................................................................... יו”ר המולמו”פ:פרופ’ פרץ לביא יועצי המולמו”פ: ד”ר גורי זילכה, ד”ר ניל נמיר, דבי קאופמן, דב רוסו, רן בניימין עריכה וכתיבה: דבי קאופמן כתיבה: מבנההמולמו”פ: ד”ר גורי זילכה, תמונתמצבהמו”פ: דבי קאופמן, השפעת חרבות ברזלעלהמדע בישראל: דבי קאופמן, ועדות המולמו”פ:ראשי הוועדות - פרופ’ ארנון בנטור, פרופ’ אישי טלמון, פרופ’ תמר דיין, ד”ר אריאל היימן, פרופ' מינה טייכר עיצוב גרפי: לימור תל-צור הנתוניםבדוחזהנאספוע”יהמולמו”פמתוךמדוחותשהוזמנוע”יהמולמו”פבמסגרתשיתופיפעולהכמתוארבתחילתהדוחבתאורפעילותהמולמו”פ. המולמו”פמודהלכלהגופיםאשרמשתפיםפעולהאיתה דוחשנתי|2023 רשימתלוחות תרשים1 ההוצאההלאומיתלמו”פאזרחיבישראל17...................................................................................................................: תרשים2:שיעורההוצאההלאומיתלמו”פאזרחיבישראל,לפימגזרמבצע18................................................................... תרשים3 היקףהגיוסיםבשלביםהמוקדמיםבענףההיטק19....................................................................................................: תרשים4 הוצאותמו”פשוטפותלפיתחומיפעילותוענףכלכלי20...........................................................................................: תרשימים5,6 ישראלמולמדינותהדומותלהבגודלןבשיעורהשתתפותהמו”פע”ימקורותזרים21..........................: תרשים7 בקשותלרישוםפטנטיםברשותהפטנטיםהישראליתלפימקורהבקשה22....................................................: תרשים8 מספרבקשותלפטנטבPCT-:לפימדינתהממציא23............................................................................................... תרשים9 שיעורהשכיריםבהייטקמסךהשכיריםבמשק24.......................................................................................................: תרשים10 משרותבמו”פבחברותהעוסקותבמו”פבמגזרהעסקי,לפיענפיםעיקריים24.............................................: תרשים11 התפלגותמענקירשותהחדשנות25..............................................................................................................................: תרשים12:מימוןהמו”פעלידימשרדיממשלה,לפייעדים,כאחוזמסךהוצאותהממשלהלמו”פאזרחי26............ תרשים13 מו”פבביצועמגזרההשכלההגבוההכאחוזמהתמ”גבהשוואהבינלאומית28...............................................: 3 תרשים14 שיעורהפרסומיםהישראליםמכללפרסומימדינותהOECD-:והעולם29....................................................... תרשים15:בעליהשכלהעלתיכוניתכאחוזמהאוכלוסייהבקבוצתגיל30...............................................................25-34 תרשים16 סגלאקדמיבמכללותובאוניברסיטאות31....................................................................................................................: תרשים17:סטודנטיםבשנהראשונהלתוארראשוןהלומדיםמדעוהנדסהלפימוסדותושיעורם מסךהסטודנטיםהחדשים32......................................................................................................................................... תרשים18 שיעורהנרשמיםלמוסדותלהשכלהעלתיכוניתהלומדיםמדעוטכנולוגיה,בהשוואהבינלאומית33.....: תרשים19 מספרמקבליתוארשלישיבישראלושיעורהלומדיםמדעיםוהנדסה33..........................................................: תרשים20 התפלגותתלמידיכיתותי”ב,נבחניםבבחינותבגרותעלפיזכאותלתעודתבגרות34................................: תרשים21 התפלגותנבחניםבבחינותבגרותברמתחמשיחידותבאנגליתובמדעים35..................................................: תרשים22:תוצאותמבחניPISA ישראלובהשוואהבינלאומית36............................................................................................, תרשים23 שיעורהזכאיםלבגרותמהתלמידיםשלומדיםבערים38.......................................................................................: תרשים24 שיעורבעליבגרותמצטיינתמתוךכללהלומדיםברשותומתוךהלומדיםלהסמכהטכנולוגית40.........: תרשים25 מועסקיםבענפיהשירותיםהטכנולוגיים,סה”כוכשיעורמכללהמועסקיםבמגזרהשירותים42..............: תרשים26 חברותחדשנותפעילותלפיהערים43..........................................................................................................................: תרשים27 העריםהנבחרותמולהעריםהמובילותבדירוג45.....................................................................................................: המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל פתחדבר נתוניההכלכלייםשלישראלבעשורהאחרוןמלמדיםכיתלותהשלכלכלתישראלבתעשייתההייטקהתהדקה.ההייטקהישראלי מהווהמרכיבמרכזיבתל”ג,בצמיחהובייצוא.בעודשבשנת2012יצואההייטקעמדעל37.2%,בשנת2023הואחצהאתה.50%- הבסיס המרכזי לתעשיית ההייטק המשגשגת של ישראל הוא תשתיות המחקר והפיתוח שלה שמעודדות חדשנות, יזמות ועיסוק מעמיק במדעים. תשתיות אלו מבוססות על מערכות חינוך מתקדמות ומפותחות, מוסדות להשכלה גבוהה מצויינים - המעודדים לחשיבהמדעיתעצמאיתואיכותית,ועבודותמחקרמעמיקות.אלובסופושלדברמניביםתוצרגבוה,כשחשובלזכורכיכלזהלא יכוללצמוחללאכחאדםאיכותי. כ60%- ממסיימי התיכון בישראל, שנבחנו לבגרות בישראל, עומדים בדרישות הסף לקבלה לאוניברסיטאות, מתוכם 21% נבחנים בבגרות5יח’למתימטיקה,והםהפוטנציאללהשתלבבענףההייטקשלישראל.מבחינתהיקףתעשייתההייטקהישראלית,מבחינת משרותשכיר,בישראל2023( ישנןכ400-)אלףמשרותשכירים/ותבענףההייטק,ועוד100אלףשכירים/ותבמשרותטכנולוגיות בשארהמשק,המהוויםסה”ככ10%-ממשרותהשכירבישראל,אשרתורמותלתל"גולייצואיותרמכלמגזראחרבמשק.איןספק שהצורךלהרחיבולהגדילאתהתעשייההזובישראל,בעיקראחריאירועיה7-לאוקטובר,הפךקריטימתמיד. לפיכך,דוחשנתיזה,שלהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי(מולמו”פ)נועדלהציגתמונתמצבשלהמו”פהאזרחיבישראל לשנת2023מתוךראייהרחבהושימתדגשעלתקומתהשלישראל. הפרקהראשון,עוסקבמצבהמו”פשלישראלומציגאתמרכיביוהשוניםשלהמו”פ,אחריהםעוקבתהמולמו”פכמו:גיוסיחברות בשלביהן הראשונים, השקעה ממשלתית במו”פ, מצב הפרסומים המדעיים, רישום פטנטים, תמונת מצב של ההשכלה הגבוהה והלימודים למדעים בהשוואות שונות (לרבות השוואה בינ”ל), מצב החינוך למדעים בקרב תלמידי התיכון של ישראל ומצב המו”פ 4 בערים המרכזיות של ישראל: ת”א, חיפה, ירושלים וב”ש. כל אלו מאפשרים להבין כיצד יש לקדם את המו”פ בישראל ומאפשרים ולהציעלמקבליהחלטותהמלצותלמדיניותלאומיתבעיקרבתקופהזועתפרסוםהדוח. בעודשעשורשלםישראלשגשגהבתחוםההייטקורשמההישגיםרבים,הןבגיוסיחברותוהןבכניסתמשקיעיםזריםלישראל,בשנת 2023נרשמהתפנית.שנהזונפתחהעםחששלמשברברמההעולמית,אשרנתןאותותיוגםבישראלעתנרשמהירידהבהיקף ההשקעותבהייטק,בגיוסיהוןבחברותההזנקובגיוסיקרנותההוןסיכון,והסתיימהברבעוןרביעיקשהבמיוחד,לאחרמתקפתהטרור שלהחמאסב7-לאוקטובר.מתקפהזוהשפיעהגםעלגיוסיחברותההזנקשרשמוירידהבגיוסיםברבעוןהאחרוןשלשנת,2023 וזאתבניגודלשינוימגמתהגיוסים,שחזרהלהיותחיוביתברחביהעולם,לפיכךבשנהזוישחשיבותרבהבבחינתהנתוניםההמוצגים בדו”חזה. הפרק השני של הדו”ח, דן בהתמודדות האקדמיה הישראלית עם האנטישמיות הגואה בקמפוסים ברחבי העולם בעיקר לאחר מתקפתהחמאסב7-לאוקטובר,ואילוהפרקהשלישימציגאתמרביתפעילותןשלועדותהמולמו”פשפעלובשנת2023והן:חינוך מדעי,אקדמיה-משק,מצוינותמדעית,תשתיותמחקרלאומיותו-ועדתהסביבהוכןאתהמלצותיהןלמדיניותשתאפשרשיפורהמצב. לא כל הוועדות סיימו לגבש את המלצותיהן בשנת 2023 אך כולן נמצאות בשלבים מתקדמים לגיבוש ההמלצות. כנהוג ומקובל במולמו”פ,המלצותהוועדות,לאחראישורמליאתהמולמו”פ,מוצגותבפניהממשלהבוועדתשריםלעניינימדעוטכנולוגיה,מתוך מטרהשאלויאומצועלידה. המלצותלהתמודדות האקדמיה הישראלית עםהאנטישמיות בקמפוסים בעולם (פרק 2) הוגשו במהלך שנת2024 לוועדת שרים לעניינימדעוהתקבלובמלואן. דוחשנתי|2023 דבריפתיחה-יו”רהמועצההלאומיתלמחקרופיתוח פרופ’(אמריטוס)פרץלביא בשנת 2023 המועצה הלאומית למחקר ופיתוח אזרחי (המולמו”פ) המשיכה במשימתה בבחינת מצב המחקר והפיתוח האזרחי בישראל, על מנת לייעץ לממשלה בתכנון, ארגון והסדרה של המחקר והפיתוח והתקציבים לפיתוחו. תפקיד המולמו”פ להמליץ לממשלהעל:קוויםלמדיניותלאומיתכוללת,אסטרטגיהשנתיתורב-שנתית,תחומיעדיפויותלאומיים,קדימויותלאומיות,תשתיות למחקר ולפיתוח, פרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה, וכן לייעץ לממשלה ולוועדת שרים, ולפורום המדענים הראשיים, בעניינים הקשוריםלמחקרולפיתוחממשלתיכוללמוסדותמחקרממשלתיים.המולמו”פוחמשהוועדותהלאומיותשהוקמועלידיהמועצה, אספומידערבודנובמצבהחינוךהמדעיבגילהצעיר,במצוינותהמחקרהמדעיוכיצדניתןלקדמו,במצבהמחקרהסביבתי,בתהליכים המוביליםלהקמתםשלתשתיותמחקרעתירותתקציב,ובייחסיהאקדמיהוהמחקרהאקדמיעםהמשקוהחברה.ועדותאלו,בהן השתתפובכיריהמדענים.יותוהחוקרים.ותהרלוונטיים,תרמומזמנםומכישרונם,בהתנדבותמלאה,והם.ןראוייםלכלהערכה.תודתי נתונהל73-חבריהוועדות,ול14-חבריהמליאה. לאירועיםשהתרחשובשנת2023,היתההשפעהמרחיקתלכתעלמצבהמחקרוהפיתוחבישראל,כפישניתןיהיהללמודמהסקירה עלמצבהמו”פבפרקהראשוןשלדוחזה.שימתהלבהציבוריתהופנתהלוויכוחשניטשביןתומכיהרפורמההמשפטית,אותההציגה הממשלה ב4- בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעתה. כנגד התכנית עלתה תנועת מחאהנרחבת, אשר ביקרה בחריפות את מהלכי הרפורמה. הן מסקרי הלמ”ס והן מבסיסי נתונים נוספים אשר עוקבים אחר תעשיית טכנולוגיות העילית בישראל, ניתן היה ללמודעלהשפעתהמצבהמדיניוהפוליטי,בכיווןשלהאטהבהקמתחברותהזנקוירידהבגיוסיכספיםלמחקרופיתוח.האטהזאת התלכדהעםההאטההעולמיתבתעשייתההי-טק,אשראיפיינהאתשנת2023.מליאתהמועצהנפגשהעלמראופיראקוניס,שר 5 הטכנולוגיה,המדעוהחדשנות,והביעהבפניואתהחששמההשפעותשלהמצבהפוליטיעלתעשייתההי-טקבישראל. אירועיה7-באוקטוברוהמלחמהשפרצהלאחרמכן,החמירואתמצבהמחקרוהפיתוח,הןבגללשינויבסדריעדיפותממשלתיים בכדי להיענות לצרכי הצבא, והן בגלל גיוס נרחב של עובדים בתעשיית ההיטק לשירות צבאי. הנתונים הראשוניים על מצבה של התעשייה,החלמאוקטובר2023ועדלכתיבתדוחזה,מציגיםהאטהמשמעותית:הןבגיוסיםבקרנותההוןסיכוןובחברותההזנקוהן בהקמתחברותהזנקחדשות.עםזאת,סקרשנערךעלידיCENTRALNATIONUPSTARTבקרבחברותהשקעותותאגידים בין-לאומייםהפועליםבישראלהראהש89%-מהנשאליםשמרועלאופטימיותבנוגעלתעשייתההייטקהישראלית,ושנישלישמהם אףאמרוכיהםיעשועסקאותחדשותבישראלבשנההקרובה. למרותשמטבעהדברים,עיקרתשומתהלבברבעוןהאחרוןשל2023הופנתהלתעשייתההיטק,ועדותהמולמופהמשיכולאסוף מידעולדוןבאספקטיםנוספיםשלמחקרופיתוחהחיונייםלרווחתהחברהבישראלבעתיד.כפישניתןללמודמדוחועדתהסביבה, נושא המחקר והפיתוח הסביבתי זכה להתייחסות מעמיקה והמלצות הוועדה מיטיבות להצביע על חשיבות הנושא לשיפור איכות החייםבישראל.אלמלאהמלחמההעומדת(ובצדק)בראשסדרהעדיפותהלאומי,קרובלוודאישמסקנותועדתהחינוךבדברהצורך בהכרזתמצבחירוםבתחוםהוראתהמדעיםבגילאיםצעירים,היהעולהעלסדרהיוםהלאומי,וכךגםהמלצותועדתיחסיהאקדמיה משקבדברהצורךהדחוףבהתארגנותלאומיתלהסדרהשלחינוךלאורךהחייםLEARNINGLONGLIFE.נתוניהמולמופלגבי הנסיגה בתפוקה המחקרית בצורה של מאמרים מדעיים וגם באיכותם, גם הם מטרידים וידונו בוועדה למצויינות מדעית בחדשים הקרובים.ליבתהעשייהשלהמולמופהיאגיבושמדיניותמו”פלאומיתוהבאתהלממשלהבאמצעותועדתשריםלמדעוטכנולוגיה. אניתקווהשניתןיהיהלעשותזאתבקרובלמרותמצבהחירוםהלאומיבואנונמצאים.ברצונילהודותלשראופיראקוניסולמנכ”ל המשרדמרגדאריאליעלשיתוףהפעולהוהעזרהלאורךהשנה,וכןלמדעןהראשישלמשרדהטכנולוגיההמדעוהחדשנות,פרופ’ אבידומב.בנוסף,ברצונילאחלהצלחהלשרההנכנסת,גילהגמליאל,שמחליפהאתאקוניסהחלמחודשמרץ.2024 פרופ’(אמר’)פרץלביא יו”רהמולמו"פ המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל מבנההמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי (המולמו”פ):רקע,תפקידיםואיסוףנתונים המועצההלאומיתלמחקרולפיתוח(המולמו”פ)מייעצתלממשלהבכלהקשורלמחקרולפיתוחהאזרחיבישראל. המועצההוקמהעפ”יחוק(חוקהמועצההלאומיתלמחקרולפיתוחאזרחי,התשס”ג12002–),והיאמהווהגוףמרכזיבמסגרתמשרד החדשנות מדע והטכנולוגיה. המועצה משמשת כזרוע החשיבה האסטרטגית של משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה ותפקידה לבחוןולבדוקאתמערכותהמחקרוהפיתוחהקיימותבישראל,למפותאתצרכיהןואתנקודותהחוזקהוהחולשהשלהן.מערכותאלו מהוותבסיסלכלכלתישראלולאיתנותה,והןמהוותגורםמרכזילהתפתחותתעשייתההייטק. המועצה, מפיקה דו”חות ועורכת סקרים על מצב המדע והמחקר בישראל, כפי שיפורט בהמשך, ככלי להשגת היעדים הלאומיים, וכן ממליצה לממשלה, באמצעות ועדת השרים למדע וטכנולוגיה, על מדיניות לאומית בנושאי מחקר ופיתוח.במועצה חברים 15 אנשי אקדמיה ומחקר, תעשייה ומדיניות1 ופועלות בה תתי-,ועדות לאומיות לנושאי מו”פ ממוקדים. יו”ר המולמו”פ הוא פרופ’ פרץ לביא.למועצהיועציםחיצונייםבתחומיםהשוניםאשרחלקםמרכזיםאתעבודתהוועדותהלאומיות,וחלקםעוסקיםבבנייתתוכניות עבודה,תקציב,סקרים,מחקרים,ועבודהשוטפתמול:משרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה,ועדתהמדעשלהכנסת,ועדתשרים למדעוטכנולוגיהוגופיםנוספיםכמוOECD הלמ”סועוד., תכניתעבודהלשנים2023-2024 חוקהמולמו”פמסמיךאתהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחלקבועמדיניותמו”פלאומיתולהמליץלממשלה,באמצעותשרהמדע והטכנולוגיה, על מדיניות לאומית כוללת בפיתוח וקידום המחקר המדעי במדינת ישראל. המולמו”פ מממשת את יעדיה הלאומיים באמצעותעריכתמחקריםוסקרים,הפעלתועדותמקצועיותוהעסקתיועציםמקצועייםוכלזאתעלמנתלגבשולהמליץעלמדיניות 6 לאומיתבמחקרופיתוחלממשלהבאמצעותוועדתהשריםלמדעוטכנולוגיה. פעילותה של המועצה, גיבוש מדיניות מו”פ לאומית, מחייבת הערכות לטווח ארוך באיסוף ובניתוח נתונים ע”י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומכוני מחקר אובייקטיביים ומקצועיים המסוגלים להפיק דוחות וניתוחים מקיפים על בסיס מתמשך, לשם מעקב ובחינתהשינוייםבמערךהמו”פ.לפיכך,חשיבותתוכניתהעבודהבעיקרההינההבסיסהרב-שנתישלהמכיווןשרבותמפעולותיה מתבצעות על פני זמן ארוך וקבוע המחויב מעצם אסוףהנתונים, ניתוחהנתונים, עיבודם, הסקת מסקנות וגיבוש המלצות לקובעי המדיניות. פעילותהמולמו”פבמגווןהתחומיםעליהםהיאאמונה,אפשרויישוםהמלצותיה בתחומיהסייבר,החללותיעדוףתחומימו”פלאומיים3 .דוחותהמולמו”פ,המחקריםהממומנים עלידהומאגריהנתוניםהמתפרסמיםבמסגרתה,מאפשריםלמדינתישראללהשתלבבמערך הנתוניםשלארגוןהOECD-בוחברהישראל. .1https://www.nevo.co.il/law_html/law01/999_002.htmלהלןחוקהמולמו"פ,(להלןגםנספח)1 2.בדבריהיו"רמצויניםחברימליאתהמולמו"פ 3 הוועדהלגיבושתחומיעדיפותלאומיתמדעים-.טכנולוגיים|משרדהחדשנות,המדעוהטכנולוגיה)www.gov.il( דוחשנתי|2023 משתניהמחקרעליהםמסתמכתהמולמו”פומימונו מדיניותלאומיתלהשקעהבמו”פמתכללתמשתניםרביםמעולמותהמחקרוהפיתוחוחייבתלהתייחסלסוגיהמחקר(בסיסי,יישומי ותעשייתי, כמו גם עוצמת הקשר ביניהם). עלויות המחקר הבסיסי נחשבות גבוהות, כאשר התשומות העיקריות כוללות כוח אדם אקדמיוטכניותשתיותלמחקר.מבחינתמימוןהמחקרחייביםלהבחיןביןמימוןציבורילפרטי.בעודשהמחקרהבסיסיממומןברובו ע”י המדינה, הרי המחקר התעשייתי ממומן ברובו ע”י החברות עצמן. מימון זה של המחקר התעשייתי, מהווה חלק מהוצאותיהן השוטפות,ובעיקרחלקמהשקעותיהןהמופחתותעלפנישניםבהתאםלכלליםהחשבונאייםוהמיסוייםהרלוונטיים.לכן,ישלהתייחס בנפרדלמכוניהמחקרהממשלתייםעלפיהגדרתהמשימותהלאומיותעליהןהםמופקדים. מרכיביהמו”פ מחקרבסיסי:ישהרואיםבמחקרהבסיסיכחזותהכול.המחקרהבסיסימתבצעבישראלבעיקרבאוניברסיטאותוהואנמדדבעיקר בתשומותכוחאדם:חוקרים,עובדימחקראחריםותקציבימחקרחיצוניים. מחקר יישומי אוניברסיטאי: האוניברסיטאות בישראל הקימו ברובן חברות יישום לתוצרי מחקר. הניסיון למסחר תוצאי מחקר ע”י האוניברסיטאות לא נחל הצלחה רבה (לא בעולם המערבי ולא בישראל) אם כי ישראל רשמה לעצמה מספר הצלחות. היקף התקציביםוההכנסותבחברותהמחקרבאוניברסיטאותעומדעלסכומיםקטניםיחסיתלמו”פהלאומי. הקשרביןהאקדמיהלתעשייה:העברתהידעהנצברמהאקדמיהלתעשייהמהווהגורםכלכליחשובבפיתוחהתעשייתי.המולמו”פ, באמצעותועדותיה,חוקרתאתהנושאומסתייעתבסקריםשוניםבכדילגבשמסקנותולתתהמלצותבנידון.חלקממסקנותאלוהיא ההמלצהלהקיםמכונימחקריישומייםתעשיתייםבצדהאוניברסיטאות. מחקר תעשייתי: המחקר היישומי מתבצע בתעשייה וממומן ברובו על-ידה (כ80%- היתרה ע”י הממשלה וגורמים פרטיים ובינ”ל.). ההוצאה למו”פ בתעשייה גדלה בצורה מרשימה בעשור האחרון אך היא מתרכזת בעיקר בתחומי התוכנה והתקשורת )ICT( 7 והביוטכנולוגיה. תשתיותלמחקר:תחוםזהדורשהתייחסותנפרדתלמרותשהכוונהלתשתיותמחקריותבמסגרתהמחקרהבסיסיבאוניברסיטאות. בתחומיםמסוימיםבעיקרבמדעיהטבעומדעיהחייםהמכשורהמדעיומעבדותהמחקרמחייבותהשקעותבמיליונידולרים.תשתיות מחקר לא רק מתייחסות להוצאות הראשוניות אלא מחייבות גם תקציבים שוטפים לכ”א אקדמי ומקצועי וכן להוצאות תחזוקה למתקניםומעבדות.קיומןשלתשתיותלמחקרהןתנאיהכרחילגיוססגלחוקריםבכירומיומן. מדעניםראשייםומכונימחקרממשלתיים:מכוניהמחקרהממשלתייםאמוריםלנתבאתצורכיהמדינההישיריםבמחקריישומיואשר לאניתניםלהיעשותע”יגורמיםפרטיים.בהקשרזהאפשרלמנותנושאיםכגוןניטורמיםואוויר,סיסמולוגיה,חקלאות,בריאותונושאי כלכלהחברהובטחון.ישכמובןלהגדיראתאותןמשימותלאומיותולקבועאתהמסגרותעמןניתןלהוציאלפועלמשימותאלו. תפקידהמדינהבמימוןמחקר תפקידהמדינהבמימוןהמחקרשונהמנדבךלנדבךעלפיסוגיהמחקר.בעודשעיקרהמימוןלמחקרהבסיסיולתשתיותהמחקרמגיע מהמדינה,במחקרהתעשייתיחלקהשלהמדינהקטןביותרוזאתבשלישימותהמחקריםבתעשייהוזמינותפרויקטיהמו”פשניתן למצואלהםמימוןחיצוני(הנפקות,השקעותישירות,קרנותהוןסיכון,אנג’לים,אשראיבנקאי).עיקרהתקציבלמחקרבאוניברסיטאות המגיעמהמדינהבאמצעותות”ת,אשרמממנתבעיקראתהחלקהמחקריבמשכורותהסגלהאקדמיהבכיר.הקצבהזומהווהמעין מימון חלקמהתקורההמחקריתבאוניברסיטאות כאשר כספי המחקרממומנים ע”י הקרןהלאומית למדע וע”יקרנותבינלאומיות ודו-לאומיות(הקרןהאירופית,דו-לאומיתארה”ב–ישראל,דו-לאומיותאחרות,בארד,בירדועוד.) באופןעקרוניפעילותהמולמו”פמחייבתגיבושמדיניותאינטגרטיביתלפעולותיההשונות.ולשםכךהיאפועלתבמספרמישורים: עריכתסקריםומחקרים,הפעלתועדותמקצועיות,דוחותתקופתיים,כנסיםואינטגרציה. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תכניותעבודתהמולמו”פ • בסיסינתוניםוניתוחנתונים:במסגרתזוהמולמופמשתמשתבמדדיםבמדעובטכנולוגיההכולליםהשקעותבמו”פ,תמ”ג,הוצאות מו”פלנפש,התפלגותהוצאותמו”פ-תשומה/תפוקה,פטנטים,פרסומיםמדעיים,חיזויטכנולוגי,מספרואיכותחוקרים,השוואות בינ”לבעיקרב.OECD- • גיבושדוחותבתחומיםנבחרים(בעיקרבאמצעותועדותלאומיותשהוקמוע”יהמולמו”פ:)אנרגיה,חלל,סייבר,קשריאקדמיה– תעשייה,מדעיהחיים,תשתיותמחקרופיתוח,קשרימדעבינ”ל,איכותהסביבה,מכונימחקרממשלתיים,מדעניםראשיים,חיזוק המו”פבפריפריה. • תחזיותטכנולוגיות:תחומיידעמתפתחים,תחומיידעבדעיכה,גיבושתחזיותכ”א. • קביעתסדריעדיפויות:אקדמיה,תעשיה,מכונימחקר,תשתיותמחקר,פריפריהחברהוכלכלה,קשרימדעבינ”ל. תקנתלמ”ס המולמו”פפועלתבשיתוףפעולההדוקעםהלמ”סבזכות‘תקנתלמ”ס’.תוכניותהעבודהנעשיםבמשותףעםהלמ”סוהןכוללות סקרים ומחקרים אשר אינם מתוקצבים ישירות בלמ”ס. הסקרים והמחקרים כוללים נושאים במדיניות מו”פ לאומית ועומדים בסטנדרטיםשלהOECD-,בוחברהמדינתישראל.תוכניתהעבודהכוללתפרויקטיםהמשכייםהמחייביםעדכוןנתוניםושיפורםעל בסיסרב-שנתיוכןפרויקטיםחדשיםכדלקמן: • הדמוגרפיה של חברות הזנק – עבודה זו, בביצוע הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, הינה עבודת המשך שמטרתה לשפוך אור עלאורחהחייםודפוסיההתנהגותשלחברותהזנק,שלמרותהיותןתופעהנפוצהבישראל,מעטידועעדייןעלפעילותן.מטרת פרויקטזההיאלמפותאתחברותההזנקומרכזיהמו”פהבינלאומייםהפועליםבמשקהישראלי,לפיתחומיפעילותמפורטים. 8 עד כה התפרסמו שני ניירות עבודה הממפים את החברות בענף מחקר ופיתוח ובענף תכנות המחשבים. הפרויקט אף תרם ושימשבסיסלהוספתתתענפיםספציפייםלמרכזימו”פבסיווגהאחידהחדששלענפיהכלכלהבלמ”ס.בענףתכנותהמחשבים העבודה טרם הסתיימה עקב ריבויי החברות מתחת ל5- עובדים ומיעוט המידע הקיים ברשת. במסגרת הפרויקט נרכש מידע מחברתIVCעלחברותהייטקבישראלשישמשלהשלמתאוכלוסייתחברותההזנקבישראל.התוצריםהצפוייםמעבודותאלו: • אוכלוסייהשלמהשלחברותההזנקהפעילותבמשקהישראליותחזוקתהבבסיסמערכתמרשםהעסקיםבלמ”ס. • מדדיםעלהפעילותהכלכליתשלחברותהזנקעלבסיסנתוניםמנהלייםלפיתחומיפעילות(תרופות,מכשוררפואי,תוכנה וכדומה).כגון,פדיון,משרותושכר,השקעות,פתיחותוסגירותשלעסקיםועוד. • קביעתמתודולוגיהלמדדיםקצריטווח(חודשיים)לקבוצתחברותההזנק. • סקר מסחור ידע - עבודה זו, בביצוע ה-למ”ס, הינה עבודת המשך, הסוקרת את פעילות החברות לשיווק ולמסחור ידע ליד האוניברסיטאות,המכללותהאקדמיות,בתיהחוליםומכונימחקרממשלתיים,ציבורייםופרטיים. • סקרמו”פבאוניברסיטאות-עבודהזו,בביצועה-למ”ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתפעילותהמחקריתשלהאוניברסיטאות הממומנתמתקציבימחקרבעלימימוןמיוחד. • מאזןטכנולוגישלישראל-עבודהזו,בביצועה-למ”ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתהמאזןהטכנולוגישלישראלבמסגרת הסקרעליבואוייצואשירותיםבישראל. דוחשנתי|2023 • פוסט-דוקים-עבודהזו,בביצועה-למ”ס,הינהעבודתהמשך,הסוקרתאתמספרהפוסט-דוקיםבאוניברסיטאותואתאפיוניהם הדמוגרפיים.נתוניםאלהדרושיםלהשלמתהנתוניםעלכחאדםמחקריבישראל. • שהותממושכתבחולשלמקבליתארים-המשךמעקבאחרמקבליתאריםישראלייםהנמצאיםבחו”ל. • סקרגלובליזציהשלהמו”פ-בדיקתמאפייניםגלובלייםוהשוואתייםשלהמו”פבישראל. • סקרכוחאדםמדעי-טכנולוגי-בחברתהידעישהכרחבפיתוחמיומנויותמדעיותוטכנולוגיות.ארגוןOECDשםדגשעלפיתוח נתוניםהשוואתייםבנוגעלהכשרתכוחאדםמיומן.סקרזהמתוכנןלהשתלבבנתוניםההשוואתייםשלהארגון. • סקרמו”פבבתיחוליםומו”פממשלתי-הרחבהומיקודהמחקרופיתוחהנעשהבבתיהחוליםובמכוניהמחקרכגוןהמכוןהוולקני. מטרתהמחקריםוהסקריםבנושאהיאלהניחתשתיתידעלצורךגיבושהמלצותלממשלהבנושאכיווניהפיתוחהרצוייםבמכוני המחקר. • סקרחדשנות-פיתוחאינדיקטוריםומדידתםבהתאםלהנחיותולדיוניםהמתקיימיםבנושאזהבארגוןהOECD-(פורוםNESTI וSky- Blue). נתונים אלו יופיעו בפרסומי OECD. בין היתר יש לבחון הקלות במס שהן כלי משמעותי שנמצא בידי הממשלה לעידוד מו”פ וחדשנות. בOECD- נאסף מידע על תמריצים באמצעות מערכת המס זה שנים רבות. בישראל אין ניתוח מדדים ממוקדיםלבחינתהיקףואיפיוןהקלותהמסבגיןמחקרופיתוח. חלקמהסקריםממומןבנוסףלתקנתלמ”סוזאתבהתאםלצורכיהמולמו”פוכפישמפורטבטבלתתקציבהמולמו”פ.תוצרסופישל פעילות זו הוא בניית מערך נתונים, סקרים ומחקרים המתחייבים מהצטרפות ישראל לארגון הOECD- ולצורך בניית מאגר נתונים לאומיהמתעדכןמדישנה. 9 עבודותמדיניותמדעבמולמו”פ • מדדים של מדע וטכנולולגיה – עבודה זו הינה המשך מיזם משותף של מוסד שמואל נאמן שליד הטכניון והמולמו”פ. במסגרת העבודהמתבצעניתוחמדדיםמוביליםעלמדעוטכנולוגיהונעשיתהשוואהעםמדינותנבחרותב.OECD- • פרסומיםמדעיים-עבודהזוהינההמשךמיזםמשותףשלמוסדנאמןשלידהטכניוןוהמולמו”פ.במסגרתהעבודהמעודכןמאגר נתוניםלאומיעלפרסומיםמדעייםשלישראלונעשהניתוחהמגמותהעיקריותשלפעילותזותוךהשוואותעםהמצבבמדינות נבחרותבOECD-ומחוצהלו. • פטנטים-עבודהזוהינההמשךמיזםמשותףשלמוסדנאמןשלידהטכניוןוהמולמו”פ.במסגרתהעבודהמעודכןמאגרנתונים לאומיעלפטנטיםשלישראלשנעשהבוניתוחמגמותעיקריותתוךהשוואותעםמצבמדינותנבחרותבOECD-ומחוצהלו. • הכשרתכוחאדםטכנולוגי-גיבושמדיניותהמו”פהלאומיים,מחייבהערכותלטווחארוךבאיסוףובניתוחנתוניםע”ימכונימחקר אובייקטיבייםומקצועייםהמסוגליםלהפיקעלבסיסמתמשךדוחותוניתוחיםמקיפים.ישנהחשיבותרבהלכךשדוחותאלוייעשו עלבסיסנתוניםרחבובאופןמתמשךשללפחות5שניםבכדילשמורעלאחידותואפשרותלעריכתהשוואותבינ”ל. עבודותנרחבותאלונעשותע”יהמולמו”פעםמוסדשמואלנאמןשנבחרבמכרז4שנתישהוארךבשנהנוספת.במהלך2022יצאמכרז חדשבוזכהמוסדשמואלנאמן. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל סקריםומחקריםבוועדותהמולמו”פ עבודת המולמו”פ מתבצעת הן ברמת המקרו והן בחלוקה לנושאים רוחביים המנוהלים ע”י ועדות לאומיות המסתיעות בסקרים ובמחקריםלצורךגיבושהמלצותיהם.בשנת2023פעלובמולמו”פחמשועדות,ארבעמהןפרטואתהמלצותיהןבדוחזה(להלןפרק 3ועדותהמולמו”פ).בחינתקשריחוץמדעיים–התקציבמיועדלהפעלהועידכוןשלמאגרהמידעעלקשריחוץמדעייםשהוקםעלידי מוסדשמואלנאמן.המאגרישמשאתקהילתהמדע,קובעימדיניותועוד.סקרבמסגרתהוועדההלאומיתלקשריאקדמיה–תעשייה וחברה-פוטנציאלגדולטמוןבחיבורביןהאקדמיהלתעשייה.חיבורכזהעשוילהקנותלישראלהובלהברמההעולמית.חשיבותרבה תינתןלבחינתהקשרביןמו”פלכללתחומיהחייםבמדינהלרבותנושאיחינוך,חברהוקהילה.סקרתשתיותמחקר-הסקרמהווה המשךלסקרלגביתשתיותמחקרבישראלשנעשהבשיתוףעםות”תוהתייחסלמגזרהאקדמיבלבד.הוועדההלאומיתלתשתיות מחקראמורהלהמליץלמליאתהמולמו”פעלמפתדרכיםהמתייחסתלצרכיםלטווחבינוניוארוךבהקמתתשתיותמחקרבישראל ובשיתופיפעולהבינ”לבנושאתשתיותמחקר.התשתיותהלאומיותלמחקרופיתוחאמורותלשרתאתכלהמשתמשיםהאזרחיים העוסקים במו”פ אזרחי לרבות אוניברסיטאות המחקר, המכללות האקדמיות, המכללות המקצועיות, מכוני המחקר הממשלתיים, בתיהחולים,מכוניהמחקרהפרטייםוהתעשייה.המלצותהוועדההובאולדיוןלוועדתשריםלעניינימדעבדצמבר2019והמולמו”פ מוצאת כי יהיה צורך במחקרי המשך בהתאם לצורכי ועדת אקדמיה - תעשיה. ועדת איכות הסביבה ואנרגיה - הוועדה הלאומית לאנרגיהאמורהלהמליץלמליאתהמולמו”פעלמפתדרכיםהמתייחסתלצרכיםלטווחבינוניוארוךבהקמתתשתיותמחקראנרגיה פיזיותואנושיותבישראל,המלצותעלכלימדיניותובשיתופיפעולהבינ”לבתחוםהאנרגיהבימיםאלואנונמצאיםבשלביפרסום מכרזחדששטרםנעשה. 10 דוחשנתי|2023 פרק1 מצבהמחקרוהפיתוחבישראל בעשור האחרון, תלותה של כלכלת ישראל בתעשיית ההייטק התהדקה. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר בתוצר. בעוד שבשנת 2012 יצואההייטקעמדעל37.2%,בשנת2022הואהגיעל48.3%-כאשרברבעוןהראשוןשל2023אףעבראתרףה50%-.יחדעםזאת מבחינת כ”א בתעשייה, שיעור המועסקים בענף כמעט לא השתנה לאורך העשור וממשיך לעמוד על כ10%- ממשרות השכירים במשק(מבחינהאבסולוטיתחלשינויבמספרהמועסקיםשכןהאוכלוסיהגדלה),ומשקלהעוסקיםבמו”פמסךהמועסקיםבישראל אכןהשתנה.בעודשביןהשנים2002–2014הואעמדעל2%,החלמשנת2014עדהיוםהואעלהל3.6%-(כשלישמהמועסקים הםבתחוםהמו"פ3%לעומתכ10%-).תעשייהזוכוללתסה”כ400אלףמשרותשכירים.ותבענףההייטקועוד100אלףשכירים.ות במשרותטכנולוגיותבשארהמשק,הכוללותחברותישראליותוחברותרב–לאומיות(זרות).חברותאלומהוות18%מכללתעשיהזו, והןמעסיקות86,000עובדים(ע”פסקראיגודהתעשיותהטכנולוגיותהרב-לאומיותבישראל).איןעורריןעלכךשתעשייהזולאהיתה יכולהלשגשגללאתשתיותמחקרופיתוחחדשניותומובילות,הכוללתמערכתחינוךמפותחת,מוסדותלהשכלהגבוההמתקדמים, המעודדיםלחשיבהמדעיתאיכותית,ועבודותמחקרייחודיות.לפיכך,ישחשיבותרבהלשמירהולקידוםתעשייהזומתוךאינטרסשל חוסןלאומיהשואףגםלחוסןכלכליוחברתי. 1.1השקעותוגיוסיםשלחברותההזנק–מצבתעשייתההייטק 11 בעודשעשורשלםישראלשגשגהבתחוםההייטקואףהיתהמובילהעולמיתבמדדיחדשנותשונים,בשנת2023נרשמהתפנית. שנהזונפתחהעםחששלמשברברמההעולמיתשהשפיעגםעלישראל.המשברבאלידיביטויבירידהבהיקףההשקעותבהייטק הישראליובגיוסיהוןבחברותהסטארטאפ,והסתיימהברבעוןרביעיקשהבמיוחדלאחרמתקפתהטרורשלהחמאסב7-לאוקטובר. קושיזהבאלידיביטויבגיוסיחברותההזנק,שרשמוירידהבגיוסיםברבעוןהאחרוןשלשנת2023,ירידהבגיוסיםראשונייםלחברות ובפתיחתחברותהזנקחדשות(תרשים.)3 בסה”כגייסוחברותההזנקשלישראלסךשל1.3מיליארדדולרב78-סבביגיוס,נתוןשהואנמוךמאזשנת.2017 בנוסף,על-פידוחשנערךעלידיIVC גורניצקי,,KPMGורשותהחדשנות4,נרשמהבשנת2023ירידהמשמעותיתשל74%בגיוסי הקרנותהפעילותבישראל.רק21קרנותהוןסיכוןישראליותהצליחולגייססכוםכוללשל1.52מיליארדדולר.מדוברבירידהשל 66%במספרהקרנותבהשוואהלשנת2022.למעשה,הסכוםשגויסבשנההחולפתהואהנמוךביותרמאז2015 מתוךהסכוםהזה,. השקיעו קרנות ההון הישראליות כ1.14- מיליארד דולר בחברות הזנק ישראליות, וגם כאן מדובר בשפל חדש, כאמור, זהו הסכום הנמוךביותרמאזשנת.2015 ע"פאיגודITAI,ארגוןהגגשלתעשיותההייטקומדעיהחיים5 בתחוםמדעיהחייםנרשמהב2023-,האטהמשמעותיתבתחוםמדעי החיים וקיטון במספר החברות שנפתחו לעומת 2022 מתוך סך השקעות פרטיות של כ1.7-. מיליארד דולר בחברות מדעי החיים בשנת 2023, מעל מיליארד דולר הגיעו ממשקיעים זרים, ירידה של כמעט 50% לעומת שנת 2022, ירידה זו מהווה היפוך לגידול https://www.gornitzky.co.il/wp-content/uploads/2024/03/INVESTORS-REPORT-2023_Final-1.pdf.4 https://iati.co.il/wp-content/uploads/2024/03/%D7%93%D7%95%D7%97-%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA-.5 5%D7%9E%D7%93%D7%A2%D7%99-%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%94%D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99-IATI- 2023-24-%D7%AA%D7%A7%D7%A6%D7%99%D7%A8-%D7%A2%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%AA-2.pdf המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל העקביבהשקעותזרותשהחלבשנת2019,אךעםזאת,סכוםזהגבוהיותרמסךההשקעותהזרותבשנת2019ובכלאחתמהשנים שקדמולה.בנוסף,ראוילצייןכי2023הינהשנהרביעיתברציפותעםהשקעהבודדתהעולהעלסכוםשלחצימיליארדדולרומקורה במשקיעיםזרים.השקעותשלמשקיעיםישראלייםבחברותמדעיהחייםירדובשיעורשל45%לעומתהשנההקודמת,והסתכמו בכ540-מיליוןדולר,בעודחלקםמסךההשקעותנותרבשיעורשלכ30%-.הירידהבהשקעותאלומשפיעהעלכללהתעשייהכמו גםעלישראל.השפעהזותבואלידיביטויבעתידעלמצבתכ”אוצמיחתהמשק. 1.1.1גופיהמו"פשלישראל בישראלמספרגופיםהעוסקיםבמחקרימו”פאזרחי:באקדמיה,בבתיבחולים,במכוניבמחקרבממשלתיים,בתעשייה,מרכזיבמו”פ שלבחברותהבינלאומיות,ועוד.מימוןמחקריםאלומגיעממספרמקורותכדלקמן: • משרד החדשנות המדע והטכנולוגיה: אמון על ההשקעה במחקר מדעי במדינת ישראל בתחומי עדיפות לאומית ומהווה חוליה מקשרת בין מחקר אקדמי ופיתוח תעשייתי. המשרד פועל לשיפור תשתיות הידע והמחקר במדינה כדי למקסם את התועלת מהידעהצָבּוראצלהחוקריםבמוסדותהמחקרבארץלמעןמחקרבעלפוטנציאליישוםריאליוהואעושהזאתבאמצעותתשע יחידותמרכזיות:המדעןהראשי,תכניתהתשתיותהמדעיות,סוכנותהחללהישראלית,זרועמדעוקהילההכוללתשמונהמרכזי מחקרופיתוחאזוריים,קשריחוץמדעיים,המועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי,המועצההלאומיתלקידוםנשיםבמדעומטה מנהלי.עםהפניםלמצוינותולמיצובישראלכמדינתמדעוטכנולוגיהפועלהמשרדלקביעתסדריעדיפויותמדעיים,לעיבויתשתיות אנושיותופיזיות,לביסוסקשריהמדעהבין-לאומייםולמינוףהיתרונותהיחסייםשלישראל.נוסףלכך,פועלהמשרדלקירובהמדע לקהילהולחיזוקמגזריםבעלינוכחותנמוכהבתחוםהמדע,ולביסוסהמדעגםבפריפריה. • ות”ת:קובעתתוכניותרבשנתיותתוךשילובביןחתירהלמצוינותלביןתחומיעדיפותלאומיים.בשיקוליות”תהיאנוטהלתעדף מצוינות מדעית. כיום הפוקוס של ות”ת הוא במדע הנתונים, רפואה מותאמת אישית מדע וטכנולוגיות קוואנטים. המתודולוגיה 12 לקביעת סדרי העדיפות מתבססת על תקשורת ישירה עם ראשי האוניברסיטאות (“קברניטי המדע”), שאלונים אשר מופצים למשרדיהממשלה,מיפויהמצבבישראלובהתאםנעשיתחלוקתהתקציב. • פורוםתל”מ:הפורוםנוסדלפניכ25-שנהוחבריםבו,באופןוולנטרי,יו”רות”תבמועצהלהשכלהגבוהה,מנכ”לרשותהחדשנות, ראשמפא”תבמשרדהביטחון,סגןראשאגףהתקציביםבמשרדהאוצרונציגהאקדמיההלאומיתהישראליתלמדעים(יו”ר).אחת לשנהעולהתוכניתלאישורבמסגרתהפורוםוהיאל5-שנים(כאשרהאוצרתומךבד”כב15%-),שבסיומןהפעילותנאלצתלמצוא מקורותמימוןאלטרנטיביים.התחומיםהעיקרייםבהםעסקובשניםהאחרונותהיו:חלל,מדעהקוואנטיםובינהמלאכותית.תהליך אימוץהנושאיםבתל”ממורכבמשלושהשלבים:הצעהע”יאחדהגופיםהחבריםבפורום;החלטהעלהקמתועדתבדיקה-כאשר ישענייןממספרגופיםבפורום,למרותשאיןלהםקריטריוניםמשותפים,ודיוןבפורוםתל”מעלאיךלפעולבתחום,והיקףהמימון. • רשות החדשנות: אחראית על הצמיחה הכלכלית בתחומי ההייטק של ישראל, היא פועלת בשלושה ערוצים עיקריים: תמיכה שוטפת הכוללת בחינת חדשנות בישראל, יכולת פעילות ממוקדת בהיבטים עסקיים ותשואה עודפת למשק ותמיכה רוחבית במאגדיםובתשתיות.כלזאתבהתאםלמדיניותולאסטרטגיה,ערוץשנועדלשמריכולותולאתרתמרוריאזהרהשעלוליםלפגוע בתעשייתההייטקהישראלית. • מדענים ראשיים: אחראים על ייזום, פיקוח ותפעול פרויקטים ציבוריים בעלי זיקה מדעית ותפעול הפעילות המחקרית במשרדי הממשלהבהםהםפועלים,ועלתכנוןהמחקרארוךהטווחהנגזרמפעילותהממשלה,בתאוםעםהמולמו”פ.בסיכומושלתהליך הםאלושמתוויםאתהמחקרבתחומיהמשרד–כלמשרדלגופו. • משרדיממשלה:במסגרתחלקממשרדיהממשלהפועליםמכוניהמחקרהממשלתייםהמבצעיםפעילותמחקריתיישומית.אך חשובלזכורכיהמגזרהעסקישולטעלהמו”פהאזרחי-הממשלהכמעטולאמבצעתמו”פאזרחי. דוחשנתי|2023 משמעותההשקעהבמו”פ ההוצאהלמו”פ(מחקרופיתוח)היאהשקעהשמטרתהלייצרידעחדש,מוצריםחדשיםאו תהליכיםחדשיםולכןניתוחהוהבנתהחשובהלקביעתמדיניותבכלהמגזרים.כאשרמכמתים אתההוצאההלאומיתלמו”פ,מבחיניםביןהמגזריםהמבצעיםלמגזריםהמממנים.מקורות המימוןוהביצועמחולקיםלארבעהמגזרים:המגזרהממשלתי,המגזרהעסקי,מגזרההשכלה הגבוההומלכ”רים.ההשקעהבמו”פבמגזרהממשלתינועדהבעיקרלהפקתידעחדשאומו”פ ייעודילצרכיםחברתייםכגוןבריאות,חקלאות,איכותסביבה,ואינהבעלתאוריינטציהעסקית. לעומתזאת,ההשקעהבמו”פבמגזרהעסקימכוונתבדרךכללכלפיתהליכיםחדשיםומוצרים חדשיםהצפוייםלהגדילאתהתפוקהאואתהחזרההשקעה. 1.1.2ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחי בסיכוםהפעילויותלדוחזה,ע"פהנתוניםשנאספו,ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחיבישראלהסתכמהב94.7-מיליארד₪במחירי 2015. הוצאה זו היוותה 6.1% מהתמ"ג (להלן איור 3). בהשוואה לאורך שנים, החל משנת 2011, ההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי נמצאתבמגמתעלייהשלכ9%-בממוצעמידישנה.בהשוואהבינלאומית,בשלושתהעשוריםהאחרוניםישראלמובילהבפערגדול במדדההוצאההלאומיתלמו"פאזרחיכאחוזמהתמ"ג.מתחתלישראלנמצאתקוריאה4.8%(),טאיוון3.8%()וארה"בעם.)3.5%( 13 בקוריאהמדדזהעלהביותרמ50%-בעשורהאחרון,ומשנת2012הואעולהומתקרבלמדדשלישראל.בעשורהאחרון,גםמדינות נוספות כגון בלגיה, אוסטריה וטאיוון נמצאות במגמת עלייה מתמדת. מבחינת המגזר שמבצע את המו"פ בישראל, 92% מהמו"פ האזרחיבשנת2022בוצעע"יהמגזרהעסקיוכ7%-ע"יהממשלה,כאשר6%מהםנועדולמחקרבסיסידרךות"תועודאחוזאחדע"י מלכ"ריםאחרים.יחסזהנשארכמעטקבועמשנת2000.אםמשוויםנתוןזהלעולםבישראל,שיעורביצועמו"פע"יהמגזרהעסקי ישראלגבוהבהשוואהלמדינותהOECD- וגםערכוהמוחלטגבוהיותרממדינותהיחוסלישראלכמובלגיה,נורבגיה,ודנמרק.. תרשים1:ההוצאההלאומיתלמו"פאזרחיבישראל,בשנים2022-1996(מיליארד₪במחירי)2015 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעבורהמולמו"פ המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל תרשים2 שיעורההוצאההלאומיתלמו"פאזרחיבישראל,לפימגזרמבצע,:1996-2022 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעבורהמולמו"פ 1.1.3מימוןהמו"פהעסקי נתון משמעותי נוסף הוא מימון המו"פ העסקי. בישראל 54% ממנו אמנם מבוצע בישראל אך הוא ממומן בעיקר ע"י חברות מו"פ רבלאומיות.שיעורזהגבוהמשמעותיתבכלקנהמידהבהשוואהלמדינותהOECD-.זאתועוד,חלקושלהמגזרהעסקיבביצוע 14 ההוצאההלאומיתלמו"פגדלבצורהמשמעותיתביןהשנים1996-2022מ67%-בשנת1996 ל92%-,בשנת2022.העלייהבחלקו שלהמגזרהעסקיבאהעלחשבוןחלקושלמגזרההשכלההגבוההשירדלאורךהשניםמ25%-ל6%-,בתקופההנדונה.ניתןלשער שהמו"פבישראלעברמהשלבהאקדמי/רעיונילשלביישומיופרץאתגבולותהאקדמיהשהיוותהבסיסלפיתוח.גםחלקושלהמגזר הממשלתיירדמ6%-ל1%-,כךשהממשלהכמעטואינהשותפהבפיתוחהמו"פ.(באופןכללי,החלמשנת2000ממשלהומלכ"רים פרטייםאינםמהוויםגורםמשמעותיבביצועמו"פותפקידםבאלידיביטוייותרבמימון.) 1.1.4גיוסיחברותהזנקועסקאותראשוניות נתון נוסף משמעותי לבחינת המו"פ בישראל ומצבו הוא גיוסי הון לחברות הזנק ומספר העסקאות הראשוניות לחברות אלו. דוח שהתפרסםע"ימרכזהמידעשלהכנסת,הציגנתוניםמסכמיםלשנת2023.ע"פחברותהמחקרIVCוSNPI-,בממוצעגייסוחברות ההזנקבישראלכ7.1-מיליארדדולר,נתוןשמציגירידהשלכ60%-בגיוסיםלעומת2022,וזאתבהשוואהלירידהשל30%בארה"ב ו44%-באירופה.מבחינתהיקפיהגיוסיםהמוקדמיםSeedRoundsשלחברותשבתחילתדרכן(בד"כ)ומספרהעסקאות,משנת 2021נרשמתירידהמתמשכתבגיוסיהחברותהחדשות,כמוגםירידהבמספרהחברותשנפתחו.בעודשברבעוןהשלישישלשנת 2021נרשמו74עסקאותבחברותבשלביםמוקדמים,בהיקףשל389מליוןדולר,ברבעוןהשלישישלשנת2023נרשמו31עסקאות בהיקף של 220 מיליון דולר בלבד. בבחינה שנתית סך הגיוסים המוקדמים ירדו ב50%- בהשוואה לשנת 2022. נתון מדאיג נוסף שנרשםהואש42-מהקרנותהזרותשהשקיעובישראלבשנת2022לאחזרולהשקיעבישראל,בהשוואהל17%-בממוצעלאורך העשורהקודם.גםבקרבהקרנותהישראליותחלהירידהבהשקעותהחוזרותבהיקףשל32%לעומתירידהממוצעתשל.19% דוחשנתי|2023 תרשים3 היקףהגיוסיםבשלביםהמוקדמיםבענףההיטק(מיליונידולרים,:)2023-2015 מקור:IVC 1.1.5תחומיפעילותהמו"פבישראל כאשרבוחניםאתתחומיהפעילותמסה"כהמגזרהעסקי(ללאהקשרלענף,)57%מהוצאותהמו"פמתרכזותבתחוםהתוכנה,13% בתחוםהרכיביםהאלקטרוניים,6%בציודתקשורתאלקטרוני,5%בציודרפואימדעיובתחומיםאחריםיותרששיעורםקטןיותר.גם 15 בבחינתההתפלגותבתוךענפיהכלכלה,תחוםהתוכנהמהווההוצאהמשמעותיתבכלשלושתהענפים.בענףתכנותוייעוץבתחום המחשבים(המהווה50%מסךההוצאהלמו"פ)תחוםהתוכנההואהתחוםהעיקרי.)98%( בענף מחקר מדעי ופיתוח 38% מהוצאות המו"פ השוטפות הם בתחום הרכיבים האלקטרונים. אך גם כאן תחום התוכנה מהווה כחמישיתמההוצאה.שיעורשארהתחומיםקטןיותר,17%בציודתקשורתאלקטרוני,10%בציודרפואימדעיו6%-בתחוםהתרופות. מטבעהדברים,בענפיהתעשייההתחומיםמגווניםיותראךעדייןתחוםהתוכנהמהווהכחמישיתמההוצאההשוטפתלמו"פבענפי התעשייה.התחומיםהנוספיםששיעורםגבוההם:רכיביםאלקטרונים16%()כליתחבורה13%()וציודרפואימדעי13%().בפילוחלפי תחומיפעילותלתתיפעילות–התחוםהגדולביותרהואתחוםהסייבר,תחוםבסיסינתוניםוביגדאטהותחוםיישומיפינטק.בחלוקה שלההוצאותלפיסוגיטכנולוגיהשונים,התחוםהבולטביותרהואתחוםהננוטכנולוגיה.התחוםהשניהואתחוםהבינההמלאכותית שנעשהברובועלידיחברותבענףהתוכנה. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור4 הוצאותמו"פשוטפותלפיתחומיפעילותוענףכלכלי,:2021 16 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעבודהמולמו"פ 1.1.6ישראלמולהעולם נתוניהמו"פבביצועשלישראלביחסלעולםנחשביםחריגים,הןבשיעורההוצאההלאומיתלמו"פוהןבחלוקהלמגזרים.כפישצוין בסעיף1.2ישראלבולטתבשיעורגבוהשלהוצאהלאומיתלמו"פבביצועהמגזרהעסקי91%( שנחשבשיעורגבוהביחסל-OECD) שעומדעלממוצעשל73%.כאשרבשארהמגזריםבישראל(ממשלתי,השכלהגבוהה,ומלכ"ריםפרטיים),שיעורההוצאההלאומית למו"פאזרחינמוךבהשוואהלמדינותאחרות.כךלמשל,ההוצאההלאומיתלמו"פבמגזרההשכלההגבוההבOECD-עומדעל,16% ובישראלעל7%בלבד.חשובלהדגיששכמעטבכלהמדינותבאיחודהאירופיהואעומדעליותרמ.10%- גםשיעורביצועהמו"פבמגזרהממשלתינמוךבהשוואהלעולםועומדעל1%.מדדזהמשקףאתחלקוהגבוהשלהמגזרהעסקיעל חשבוןהמגזריםהאחרים.ערךזהנמוךגםבהשוואהלמדינותהייחוסשלישראלשבהםסדריהגודלשלההוצאהלמו"פדומיםכגון: בלגיה–חלקושלהמגזרהממשלתיהמבצעהוא10%,שבדיה5%,והולנד.6% בהשוואהבינלאומית,ישראלחריגהבשיעורהמימוןעלידימגזרחו"לומגיעהל54.1% מדוברבשיעורגבוהביחסלמדינותה,OECD-. הן ברמת הממוצע והן ברמת המדינות הבודדות. השיעור הגבוה אחרי ישראל הוא באירלנד 28.7%(), באוסטריה 21.6%() ובקנדה 17.8%().בישראל,מדדזהמשקףגםמצבשלריכוזגבוהשלמרכזימו"פבינלאומייםבשטחה.מבחינתמימוןהמו"פע"יהממשלה שיעורזהנחשבנמוךועומדעל2%בלבד. מבחינתמספרמועסקיםבמו"פביחסלעולם,ישראלאינהמדינהגדולהולכן,המספרהאבסולוטישלמספרהמועסקיםבחברות העוסקותבמו"פבישראלאינומןהגבוהים,אךכאשרמנרמליםאתמספרםביחסלאלףמועסקים,המדדעבורישראלגבוהמאוד בהשוואהלמדינותהOECD- גםביחסלסךהכלבOECD-.וגםבהשוואהלמדינותה28-EU-ישראלנמצאתהרבהמעלהממוצע- 42עובדיםבישראללעומתיחסשל12עובדיםבOECD-ו28-ב.EU- דוחשנתי|2023 איורים5,6-באיורהעליוןישראלמולמדינותהדומותלהבגודלןבשיעורהשתתפותהמו"פע"ימקורותזרים.בכל המדינותפרטלדנמרקחלהעליהבהשוואהלשנהקודמת. איורתחתון-בישראל,בלגיהוקוריאהניתןלראותשינוימשמעותיביןהשנים2015-2021.בישראלחלהעלייהשל45%ובקוריאה 37%ובבלגיהחלהשינויהמשמעותיביותר-עלייהשל.70% 17 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהOECD-עבורהמולמו"פ 1.1.7רישוםפטנטים מדד רישום פטנטים מעניק תובנות בנוגע למצב החדשנות והיכולת ההמצאתית במדינה. מדד זה מתאר את המגמות בבקשות לפטנטיםשהוגשוברשותהפטנטיםהישראלית,בפילוחעלפימגישיםישראליםוזרים.באיור7ניתןלראותכימשנת2007,שרשמה שיאבהגשותלפטנט8,051(בקשותלפטנט),עדלשנת2014חלהירידהברישוםהפטנטים.לעומתזאת,בשבעהשניםהאחרונות 2022-2016(),ניכרתמגמתעלייהבמספרהבקשותלפטנט,כאשרבשנת2022הוגשוכ10,075-בקשות,מספרשיאבעשריםהשנים האחרונות. בבחינת מגמות ארוכות שנים, ניתן להבחין כי בשנים האחרונות אין שינוי ביחס בין שיעור הבקשות המקומיות לפטנט לעומתהבקשותהזרותברשותהפטנטיםהישראלית-בהשוואהלתקופהשביןהשנים2014-2007בהןשיעורהבקשותהזרותעמד בממוצעעלכ88%-מתוךסךכלהבקשות,ואילושיעורהבקשותהמקומיותעמדעלכ12%-בלבד.בשבעהשניםהאחרונותהממוצע שלשיעורהבקשותהמקומיותעלהלכ.20%- באיור9ניתןלראותמיהןהמדינותהמובילותבהגשתפטנטים.בשנת2020,ארה"ב,יפן,גרמניהוקוריאהמובילותבמספרהבקשות לפיממציא)בהפרשניכרעלפנימדינותהOECD-(האחרות.בעשורהאחרון(ביןהשנים2010-2020)מספרהבקשותבארה"בעלה ב28%- בקוריאהמספרזהעלהביותרמ100%-, בישראלמספרהבקשותעלהבתקופהזוב40%-..הנתוניםלמדינותברותהשוואה לישראל(צבועותבירוק)מראותכימצבהשלישראלהואטובהןמבחינתמספרהפטנטיםוהןמבחינתשיעורהגידול,חשובלהדגיש שהנתוניםנכוניםלשנת.2022 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור7 בקשותלרישוםפטנטיםברשותהפטנטיםהישראליתלפימקורהבקשה,:2002-2022 מקור:לק,ע',גץ,ד',זטקובצקי,א.'2023(),תפוקותמחקרופיתוחבישראל2020-2000:חקרהפעילותההמצאתיתהמקומיתוהזרהברשותהפטנטים הישראלית. 18 1.1.8שכיריםבהייטקבישראל בשנת2023היובישראל400אלףמשרותבהייטק6,כאשרבחמששניםהאחרונותנרשמהעליהשל25%במספרהמשרותבענף. הנתוניםבעשורהאחרון,בנוגעלשיעורהשכיריםבהייטקמסךהשכיריםבמשק,מאפשריםלהאירעודמספרנקודותבנוגעלענפי המדעוהטכנולוגיה. כךלמשל,למרותשיחסיתלשנת2009מספרהשכיריםהמועסקיםבענפיהייטקנמצאבמגמתעלייה,שיעורםמסךהשכיריםבמשק לאהשתנהכמעטלאורךהעשור,והואעומדעלממוצעשלכ10%-.אםמשוויםנתוןזהביחסלעולם,אזימספרםהאבסולוטישל מספרהמועסקיםבחברותהעוסקותבמו"פבישראלאינומןהגבוהים,אךכאשרמנרמליםאתמספרםביחסלאלףמועסקים,המדד עבור ישראל גבוה מאוד בהשוואה למדינות הOECD- וגם ביחס לסך הכל. 12 עובדים ב28- OECD עובדים בEU- ו42- עובדים בישראל. יחדעםזאתאםמתרכזיםבעובדיהמו"פ,כפישניתןלראותבאיור10,בהשוואתישראללמדינותהדומותבגודלן,כמובלגיהוקוריאה ניתןלראותשינוימשמעותיבכמותעובדיםאלוביןהשנים2015-2021.אמנםבישראלחלהעלייהשל45%,והיאעקפהאתקוריאה בהשיעורעובדיהמו"פעלב37%- אךבבלגיהנרשמההצמיחההגדולהביותרבעובדימו"פשהגיעל70%-,במספרעובדיהמו"פ ביחסלשארהשכיריםביןהשנים2015-2021.הגידולהואבשיעוריהצמיחה,ובישראלעדייןמספרעובדיהמו"פביחסלסה"כהעובדים בתעשייתההייטקגבוהמשמעותיתממדינותהOECD-לעיתיםיותרמפי.2 תופעה נוספת שאופיינת לישראל היא עלייה מתמדת בחלקן של משרות השירותים מתוך סך המשרות בהייטק7 ב2009-. שיעור המשרותבענפיהשירותיםמסךהמשרותבהייטקעמדעל41%מסה"כתעשייה4.4%(מכללמשרותשכירבמשק)ו59%--ענפי השירותים 6.2%( מסך משרות שכיר) תחת קטגוריית ההייטק. ב2022- היחס היה 34% עובדים בענפי תעשיית ההייטק מול 66% בשירותיםבהייטק2.7%(תעשייהו7.2%-שירותים,מכללמשרותשכירבמשק,בהתאמה.) 6.דוחרשותהחדשנותלשנת2023https://innovationisrael.org.il/wp-content/uploads/2023/07/%D7%93%D7%95%D7%97- %D7%A9%D7%A0%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%A6%D7%91-%D7%94%D7%94%D7%99%D7%99-%D7%98%D7%A7-2023.pdf 7 הלמ"סמגדירהבתעשייתההייטקחלוקהקטגוריתשלשירותיםותעשייהבהייטק.. דוחשנתי|2023 בבחינת שיעור העובדים במו"פ בישראל לאורך השנים, הוא צמח, ובתוך כך הרכב ענף ההייטק השתנה. בעשור האחרון תעשיית ההייטק הישראלית מתבססת בעיקר על תעשייה עתירת ידע. מרכז הכובד בה עבר מהיצור לשירותים. נכון לשנת 2022 שירותי ההייטקאחראיםעליותרמ75%-מהתוצרבענף,כאשרביןהשנים2013-2021 שיעורמועסקיםבתחומיהמו"פגדלביותרמ,70%-, לעומתזאתבתחוםהייצור,שיעורהתעסוקהירדב38%-(כנראהעקבתהליכיהאוטומציהשלשירותיםאלהוהואאחראיכיוםעל חלקקטןבלבדמהתעסוקהבהייטק.) מבחינתמשקלהמועסקיםבחברותהעוסקותבמו"פמסךהמועסקיםבישראלבעודשביןהשנים2002-2014הואעמדעל,2% החלמשנת2014עדהיוםהואעלהל3.6%- בהשוואהלמדינותהאיחודהאירופימדוברביותרמפי2-.לאורךשניםאלו,אמנםשיעור המועסקיםבמו"פבאיחודהאירופיעלהבאופןעקבי,אךהגיעל1.5%,דברשללאספקמעידעלעוצמתהמו"פהישראלועלהצורך לשמרוולחזקאותו. איור8 מספרבקשותלפטנטבPCT-:לפימדינתהממציא2020-200520(המדינותהמובילותב)OECD- שיעור השינוי 2005 2006 2007 2008 2009 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 בי 2010 2020 ארה"ב 49,709 52,023 50,042 44,645 42,886 45,226 49,273 52,536 58,951 53,818 53,595 54,114 54,609 55,025 55,702 57,828 28% יפ 23,500 24,194 28,959 28,081 31,001 37,122 41,734 43,620 41,865 42,634 43,627 46,135 48,535 48,460 46,743 44,254 19% קוריאה 5,219 6,424 7,254 7,190 8,731 9,544 10,821 11,354 12,145 13,213 14,495 14,985 15,759 17,385 18,745 20,077 110% גרמניה 16,725 17,595 18,741 17,064 17,286 18,502 18,607 17,944 17,632 17,852 18,077 18,749 19,422 19,103 18,590 17,726 -4% צרפת 6,360 6,490 6,818 6,909 7,009 7,215 7,753 7,740 8,031 8,183 8,117 7,666 7,835 7,923 7,622 6,671 -8% 19 בריטניה 5,987 6,544 6,417 6,034 5,684 5,760 5,791 5,758 6,444 6,367 6,330 6,256 6,317 6,438 6,493 6,538 14% איטליה 2,971 3,328 3,361 3,214 3,135 3,147 3,270 3,328 3,480 3,513 3,646 3,656 3,656 3,777 3,749 3,881 23% הולנד 3,389 3,565 3,581 3,569 3,247 2,942 3,524 3,504 3,529 3,629 3,711 3,515 3,288 3,373 3,413 3,443 17% שבדיה 2,494 2,824 3,165 3,006 2,852 2,848 2,844 3,139 3,051 3,158 3,222 3,394 3,393 3,431 3,433 3,273 15% קנדה 2,808 2,995 3,039 2,615 2,694 2,927 2,940 3,108 3,231 3,075 3,033 3,087 3,020 3,201 3,146 3,269 12% שוויי 2,064 2,140 2,459 2,262 2,232 2,355 2,509 2,628 2,448 2,435 2,573 2,629 2,764 2,902 2,817 3,047 29% ישראל 1,908 2,032 2,120 1,794 1,690 1,699 1,790 2,015 1,996 2,065 2,249 2,209 2,211 2,192 2,201 2,379 40% ספרד 1,295 1,387 1,541 1,635 1,777 1,905 1,854 1,751 1,783 1,846 1,796 1,761 1,702 1,867 1,848 1,886 -1% אוסטרל 2,090 2,059 2,018 1,840 1,854 1,744 1,789 1,738 1,798 1,847 1,902 1,948 1,879 1,880 1,849 1,820 4% אוסטריה 1,169 1,312 1,325 1,189 1,282 1,412 1,446 1,407 1,486 1,511 1,543 1,543 1,610 1,577 1,584 1,591 13% דנמרק 1,171 1,173 1,352 1,254 1,126 1,143 1,252 1,152 1,219 1,193 1,270 1,305 1,366 1,342 1,437 1,561 37% פינלנד 1,463 1,641 1,598 1,504 1,500 1,569 1,554 1,651 1,512 1,379 1,298 1,358 1,422 1,402 1,313 1,417 -10% בלגיה 1,019 1,100 1,160 1,094 1,144 1,256 1,265 1,205 1,239 1,231 1,230 1,358 1,258 1,300 1,300 1,392 11% סינגפור 490 543 552 649 607 678 637 719 791 802 841 806 868 959 1,029 1,034 53% נורבגיה 642 661 659 666 749 734 697 713 745 696 660 803 752 775 682 712 -3% טייווא 237 742 639 29% 327 385 405 406 495 529 566 677 831 754 796 996 794 אירלנד 320 356 439 428 380 342 421 372 407 425 442 481 455 393 439 543 58% ניוזילנד 379 243 -100% 370 423 378 330 324 340 332 335 367 366 308 279 281 פורטוגל 44 206 -100% 88 116 115 172 126 108 143 148 170 173 203 209 253 צ'כיה 128 135 158 213 226 173 165 192 226 241 265 252 226 222 220 -100% מקסיקו 156 207 -100% 205 211 221 198 215 243 215 270 296 359 317 304 208 הונגריה 194 281 -100% 206 209 264 213 239 253 265 239 246 253 286 262 195 צ'ילה 22 28 25 41 63 95 127 132 139 145 157 197 153 164 164 -100% סלובניה 93 83 -100% 96 113 118 145 140 130 127 143 177 99 88 109 125 יוו 63 133 -100% 96 101 123 109 96 100 101 116 117 120 109 127 120 לוקסמב 48 41 50 39 59 51 62 72 62 72 70 80 95 72 80 -100% סלובקיה 35 61 -100% 42 43 48 31 40 51 52 48 75 51 62 73 58 אסטוניה 15 40 -100% 15 46 32 45 57 47 35 19 35 33 25 47 45 איסלנד 38 39 37 29 25 37 27 32 32 35 37 40 31 44 39 -100% ליטא 11 29 -100% 13 17 18 26 11 25 29 43 48 41 26 29 38 לטביה 21 20 -100% 25 22 23 26 30 13 39 28 28 27 24 25 27 ניתוחמשווהבינלאומישלמדדיפעילותהמצאתיתעלסמךנתוניבקשותPCTבשלבבינלאומיphase(international)עלפנימדינותוזמן,מקובללצורכי השוואהבינלאומיתבשלהאחידותהמאפיינתאתהליכיההגשהבמסלולזה.מקורהנתוניםללוחזההואמאגרהנתונים.OECD.STAT מקור:לק,ע',גץ,ד',זטקובצקי,א.'2023(),תפוקותמחקרופיתוחבישראל2019-2000 חקרהפעילותההמצאתיתהמקומיתוהזרהברשותהפטנטיםהישראלית.: הערות:לפיתאריךבקשתהגשה;המדינותשצבועותבירוקהןמדינותברותהשוואהלישראל. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור9:שיעורהשכיריםבהייטקמסךהשכיריםבמשק,שנים2010-2022 איור10 משרותבמו"פבחברותהעוסקותבמו"פבמגזרהעסקי,לפיענפיםעיקריים,:2010-2021 20 סה"כבשנת2021היו136אלףמשרותבחברותהעוסקותבמו"פבמגזרהעסקי.עלייהשליותרמ50%-בחמשהשניםהאחרונות. החלוקההענפיתשלהמועסקיםבעשורהאחרוןהשתנתה.בשנת2010החלוקהביןשלושתהענפיםהעיקרייםהייתהדומה,35% הועסקו בענפי שירותי מחשב, 32% בענפי שירותי מו"פ ו33%- בענפי התעשייה. לעומת זאת שנת 2021 בה יותר ממחצית )52%( הועסקובענפישירותימחשב,20%בענפישירותימו"פובענפיהתעשייהירדשיעורזהל.27%- דוחשנתי|2023 1.1.9תמיכהממשלתיתבמו"פובחדשנות התמיכה הממשלתית במו"פ כוללת ביצוע ומימון מו"פ בתחומים שהם באחריות הממשלה כמו בריאות, רווחה, סביבה ואנרגיה. הפעלתתכניותתמיכהבפעילויותמו"פ,בפיתוחטכנולוגיובמחקרמדעיהםחלקמהמדיניותהממשלתיתלקידוםעתידהשלמדינת ישראלבתחומיהכלכלה,התעשייה,השירותים,החברה,הסביבה,הבריאותועוד. הוצאותמשרדיהממשלהלמו"פאזרחי,הכולליםביצועמחקרים,הזמנתמחקריםמגורמיםאחריםוהעברותלמימוןמו"פבמגזרים אחרים,לרבותהוועדהלתכנוןולתקצובשלההשכלההגבוהה(ות"ת),הסתכמובשנת2022ב10-מיליארדש"חהמהוויםאחוזמסך ההוצאההלאומיתלמו"פ. הממשלה(משרדיהממשלה,מלכ"ריםציבוריים,רשויותמקומיותומוסדותלאומיים)ביצעהבשנת2022כ1%-מסךכלהמו"פהאזרחי וחלקהבמימוןההוצאהלמו"פהיהכ7.9%-באותהשנה.נתוניםאלומתייחסיםרקלמו"פהאזרחי,הממשלהמממנתומבצעתגם מו"פבתחוםהביטחוניבהיקףמשמעותישאינםנכלליםבנתוניםהמוצגיםבדוחזה. בשנת 2022 הופנו 50% מהוצאות משרדי הממשלה לקרנות אוניברסיטאיות (ות"ת), ו33%- הופנו לקידום טכנולוגיות תעשייתיות. מצבזהלאהשתנהבעשורהאחרוןוהואמהווהמעל80%מסךהתמיכותהממשלתיות.כפישפרטנוקודםלכן,בהשוואהבינלאומית ישראל שונה בהתפלגות התמיכה הממשלתית ממדינות OECD אחרות. חשוב להדגיש כי תמיכת ממשלת ישראל לקידום מו"פ בתעשייההיאמהגבוהותבעולםאךנמוכהמאודבתחוםהבריאותוהגנתהסביבה2.3%()בהשוואהלמדינותהמובילות–תחומים שבשניםהאחרונותקיבלוהתייחסותרבהבעולם. קידוםהחדשנותבמגזרהעסקיעלידיהממשלהבישראלמתבצעדרךרשותהחדשנות(שהוקמהבשנת2016והחליפהאת"לשכת המדעןהראשיבמשרדהכלכלה").תפקידיהשלרשותהחדשנותהואליזוםפעילותמחקרופיתוחבמימוןממשלתישראלולהעניק תקציביםליזמיםותעשיינים. בשנת 2022 תקציב המו"פ של רשות החדשנות היה 1,722 מיליוני ש"ח במחירים שוטפים. בשנים 2012-2019 תקציב המו"פ של 21 רשותהחדשנותנותרכמעטללאשינוי,אךבשנת2020ניתןלראותעלייהחדהשליותרמ30%-.גידולזהנובעממשברהקורונהבו המדינההגדילהאתהשקעותיהבמו"פלצורךהבאתפתרונותלמשבר.לאחרשנהזוהייתהירידהבתקציבוחזרהלערכיםשלפני .2020 איור11:התפלגותמענקירשותהחדשנות חלוקתהמענקים,כוללקרנותמחקרבינ"ללשנת2022 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור12 מימוןהמו"פעלידימשרדיממשלה,לפייעדים,כאחוזמסךהוצאותהממשלהלמו"פאזרחי,:2012-2022 22 מדדזהמציגאתהתפלגותהוצאותהמו"פהאזרחישלמשרדיהממשלהבישראללפייעדיםבשנים2012-2022(ללאמו"פביטחוני.) עיקרההוצאההממשלתית(מעלל80%)לאורךהשניםמיועדתלשנייעדיםעיקריים:מחקרהמבוצעבאוניברסיטאותבמימוןות"ת 50%( בשנת 2022) וקידום טכנולוגיות תעשייתיות 32%( בשנת 2022). התפלגות ההוצאות לא השתנתה באופן משמעותי בעשור האחרון.תשעתהיעדיםהאחריםמהוויםיחדכ18%-בלבד.בשנתייםהאחרונותשל"משברהקורונה"בולטשיעורההשקעההנמוך בתחוםהבריאותשירדמתחתלחציאחוזבשנת2022ומהווהרק0.3%מסךהוצאותהממשלהלמו"פ.גםשארהתחומיםכגון:הגנת הסביבה,חקרהחללוייצוראנרגיהנמוכיםמאודועומדיםעלפחותמאחוז. מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעבורהמולמו"פ המולמו"פמוצאתחשיבותבהגדלתתקציביםאלובעיקראחרי7באוקטובר. דוחשנתי|2023 1.2השכלהגבוהה מאגרההוןהאנושימורכבמהוןאנושיבהווהומעתודהשהמדינהמשקיעהבחינוךובהשכלהגבוההלעתידתוךחשיבהאסטרטגית ארוכתטווח.מירבהמחקרהבסיסיבמדינהמתבצעבמערכתההשכלההגבוההוישלוחשיבותרבהלהתפתחותהמשקולפיתוח ההוןהאנושיהעתידישיעסוקבמחקר. מערכתההשכלההגבוההבישראלזוכהלהערכהבארץובעולםעלהישגיהעברשלה.מאחרושינוייםבהוןאנושיניתןלראותרק לאחרשניםרבות,ועלמנתשישראלתישארבחזיתהידעוהקידמהישחשיבותרבהלמדדיםהמשקפיםאתהעתודותלהוןאנושי. מגזר ההשכלה הגבוהה בישראל נחלק לעשר8 אוניברסיטאות מחקר העוסקות בהוראה ובמחקר (מעניקות את שלושת התארים האקדמיים),לאוניברסיטההפתוחההמבוססתעללימודמרחוקועללימודיםחלקיים(מעניקהגםדוקטרטולמכללותשעיקרעיסוקן בהוראהבאשרמעניקותתוארראשוןושניבלבד-ללאמחקר. • בשנת2021,הוצאותהמו"פשלישראלבביצועמגזרההשכלההגבוההעמדועל1,503מיליונידולריםוהיוו0.4%מהתמ"גשלה. בישראלשיעורזהיציבאךעםמגמתירידהבעשורהאחרון. • למערכתהחינוךתפקידמרכזיבהכנתעתודותלהשכלהגבוהה.ישחשיבותרבהלתלמידיםבעלייכולותגבוהותהמהוויםאת הדורהבאללימודיםגבוהיםולהתפתחותהמדעיתוהטכנולוגיתשלהמדינה.בשנתהלימודים,202171%מתלמידיתיכוןהיוזכאים לתעודתבגרותו-59%עמדובדרישותהסףשלהאוניברסיטאות.במבחןPISAשנערךבשנת2022הבוחןאתרמתהאוריינותשל תלמידיםבני15בשלושהתחומיםשונים:קריאה,מתמטיקהומדעיםנמצאכיישראלממוקמתבמקוםה30-בקריאה,במקום38 במתמטיקהובמקום37במדעים(מתוך81מדינות.) • בשנתתשפ"ג2022/23()היו58מוסדותלהשכלהגבוהה,בהםלמדולתואראקדמי345.3אלףסטודנטים.בשנת2021/22החלו 23 אתלימודיהםבמוסדותלהשכלהגבוההבמקצועותהמדעוהנדסה19,591סטודנטיםהמהוויםכשלישמסךהסטודנטיםבשנה ראשונהלתוארראשון. • מספרהמשרותהאקדמיותכדלקמן(סגלאקדמיבכירומשרותאקדמיותאחרות)בשנה"לתשפ"ג2022/23( עמדעלכ25,051-) באוניברסיטאותו9,233-במכללות.ניתןלראותכיבשניםהאחרונותאמנםחלגידולקלבמספרהמשרותאךעיקרהגידולמתבצע במכללותהאקדמיותהמתוקצבות. • בעליתוארשלישיהמהוויםעתודהלכוחההוראהלהשכלהגבוההוכוחעיקריבביצועמחקראקדמינותרללאשינוימשמעותי בעשורהאחרון. 8.בישראלפועלותעשראוניברסיטאות:האוניברסיטההעבריתבירושלים,הטכניון-מכוןטכנולוגילישראל,אוניברסיטתתלאביב,אוניברסיטתבר-אילן, אוניברסיטתחיפה,אוניברסיטתבן-גוריוןבנגב,מכוןויצמןלמדע,אוניברסיטתאריאלבשומרון,האוניברסיטההפתוחה,אוניברסיטתרייכמן. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור13 מו"פבביצועמגזרההשכלההגבוההכאחוזמהתמ"גבהשוואהבינלאומית,:2012-2021 *בגרףהימנימופיעבסוגרייםלידשםהמדינההערךשלההוצאההלאומיתלמו"פ,עלידימגזרההשכלההגבוההבערכיPPPבמיליונידולריםבמחירי2015 24 הוצאותמו"פשלישראלבביצועמגזרההשכלההגבוההמהוות0.40%מהתמ"גשלישראל.זהולאשיעורחריגבהשוואהבינלאומית, ובכלזאתישראלנמצאתבשלישהנמוךשלהטבלהומתחתלממוצעכללמדינותהOECD- 0.41%()ומדינות27-EU .)0.47%( בישראלמדדזהנמצאבמגמתירידהבשניהעשוריםהאחרונים.וגםבערכיםמוחלטיםמדדזהנמוךבהשוואהלמדינותברותהשוואה כמושבדיה,הולנדובלגיה. במגזרההשכלהגבוההמתבצערובהמחקרהבסיסי,צמצוםהתקציביםאוהשארתםללאשינויעלוללפגועבתפקידושלמגזרזה בטווחבינוני-ארוךבתחרותיותשלכללהמו"פהישראלי. מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהOECD- 1.2.1פרסומיםמדעיים נתונים ביבליומטריים של פרסומים וציטוטים של חוקרים מאפשרים מתן הערכה של היקף המחקר ויכולתו להשפיע על המו"פ. ההשוואות בין החוקרים, המוסדות והציטוטים לפי מדינות מלמדות על רמת החוקרים בכל מדינה והשפעתם על הפיתוח המדעי, שכן80%מפרסוםהמאמריםשלהחוקריםהישראליםנעשהבאקדמיה.לאורךשניהעשוריםהאחרונים,בעודשמספרהפרסומים בישראלובOECD-עלהואףהוכפל,שיעורהפרסומיםהישראליםמכללפרסומיםאלונותרכמעטללאשינוי1.27%(בשנת2000 ו1.25%-ב2022-).אםמשוויםאתמצבהפרסומיםהישראליםלמזה"ת,שםהירידההיתהדרמטית,ושיעורהפרסומיםהישראלים מכללפרסומיהמזרחהתיכוןירדמ40.23%-ב2000-ל16.87%-ב2020- ול8.54%-,ב2022-.כלומר,עלאףשחלהעלייהבמספר פרסומיישראללאורךהשנים,עלייהזומתונה-הןביחסלעלייהבמדינותמפותחותוהןביחסלעלייהבעולםכולו(נתוןמשמעותי בעיקרבמדינותמתפתחות–כמובאזורהמזרחהתיכון).סה"כבהשוואהבינלאומיתדירוגהשלישראלממשיךבמגמתירידהבמדד מספר הפרסומים. נתון זה מלמד על נסיגה במצב החוקרים הישראלים ואמור לעורר דאגה. שתיים מהסיבות האפשריות לירידה באיכותהפרסומיםהןהאחוזהנמוךיחסיתשלפרסומיםמישראלבמתכונתשלפרסומיםפתוחיםלכל,והעובדהשאחוזהמאמרים בהםישנושיתוףפעולהבינלאומימישראלנמוךבהשוואהלמדינותהייחוס.יחדעםזאתנתוןמעודדהואשלפרסומיםישראליםשהם בשיתופיפעולהביןלאומיים,מספרציטוטיםגבוהבמיוחד. דוחשנתי|2023 איור14 שיעורהפרסומיםהישראליםמכללפרסומימדינותהOECD-:והעולם2000-2022 מקור:שילובנתוניםממאגרסקופוסוScimago-–ניתוחמוסדשמואלנאןעבורהמולמו"פ 1.2.2בעליהשכלהגבוההבישראלוסגלאקדמי מדדמקובללמדידתהפוטנציאלשלההוןהאנושיהואהמדדשלאחוזהאוכלוסייהבגילאים25-34בעליהשכלהגבוהה.בשנת,2022 25 28.2%מהאוכלוסייהבקבוצתגיל34-25בישראלהםבעליתוארראשון,7.6%הםבעליתוארשני,ופחותמ0.5%-הםבעליתואר שלישי.בסה"כ36.5%הםבעליהשכלהעלתיכונית.בהשוואהבינלאומיתבמדדזה,ישראלממוקמתמתחתלממוצעהOECD-בו 39%בקבוצתהגילהזההםבעליהשכלהגבוהה,כאשרגםבהשוואהעםמדינותברותהשוואהכמופינלנד40%(),דנמרק)44%( ושבדיה42%(),ישראלממוקמתנמוךבמספרהמחזיקיםבהשכלהעלתיכונית.בבחינתסוגיהתאריםבהתייחסלמדדשלשיעור בעלי תואר ראשון, ישראל ממוקמת מעל הממוצע בOECD-. אך המצב משתנה בהשוואה לבעלי תואר שני ושלישי ובפרמטר זה ישראלממוקמתמתחתלממוצע. עודחשובלצייןכיבאוכלוסייתהגיל25-34ישראלנמצאתבתחתיתהרשימהשלבעליההשכלההעלתיכונית,הרבהמתחתלממוצע הOECD-.ניתןלהסבירזאתעלידיכךשהצעיריםבישראלחייביםבגיוסלצבא,לאחרמכןמטייליםברחביהעולםולכןמתחילים אתהלימודיםבגילמאוחריותר.נתוןזהמשמעותיועשוילהסביראתממוצעגילהחוקריםבמוסדותלהשכלהגבוההשנחשבמבוגר יחסיתכמתוארבאיור.4.6 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור15:בעליהשכלהעלתיכוניתכאחוזמהאוכלוסייהבקבוצתגיל,34-252022 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהOECD-עבורהמולמו"פ 26 הסגלהאקדמיבמוסדותההשכלההגבוההמהווהגורםחשובואוליאףמכריעלקידוםהמחקרהאוניברסיטאיבישראל,בנוסף,הוא אחראי על איכות תכניות הלימודים וההוראה, ובכך על איכות הבוגרים שמהווים, כאמור, את מאגר ההון האנושי של המדינה. גם לשיעורהסגלהבכירישחשיבותרבהמאחרוהואמובילאתהמחקריםהמתבצעיםבאקדמיהוהואבעלהידעוהניסיוןגבוהיםביותר בהוראה. מספרהמשרותבשנה"לתשפ"ג2022/23( עמדעלכ25,051-)באוניברסיטאותו9,233-במכללות.ניתןלראותכיבשניםהאחרונות אמנם חל גידול קל במספר המשרות אך עיקר הגידול מתבצע במכללות האקדמיות המתוקצבות. בשנה"ל תשפ"ג )2022/23( שיעורהסגלהבכירבאוניברסיטאותעמדעל39%ו27%-במכללות.שיעוריםאלהנשארוללאשינוייםמשמעותייםבעשורהאחרון. בהבדלים בין גברים ונשים הפער בסגל הבכיר באוניברסיטאות גדול הרבה יותר. הנשים באוניברסיטאות מהוות רק 35% מהסגל הבכירלעומת46%מהסגלהבכירבמכללות.קייםפערמשמעותיביןהאוניברסיטאותלמכללותאקדמיותמתוקצבותבגילהסגלעד גיל55.בשנה"לתשפ"ג2022/23()באוניברסיטאותשיעורזהעמדעל56%לעומתהמכללותבהןשיעורזהעמדעל49%.כמוכןניתן לראותבמכללותתופעהשלעליהבגילהסגלהבכירשיעורםשלחבריהסגלהמבוגריםיחסיתשעלהמ45%-ל51%-בעשורהאחרון. דוחשנתי|2023 איור16 סגלאקדמיבמכללותובאוניברסיטאות,:2010מול2023 27 מקור:עיבודמוסדנאמןלנתוניהלמ"ס הערות:נתוניתשפ"א2020/21-הינםאומדן. סגלאקדמי:סגלהמוריםוהחוקריםשלהמוסד,המוביליםאתפעילותוהאקדמיתבאוניברסיטאות,במכללותובמכונימחקר;הסגלהאקדמינחלקלסגלבכיר וסגלזוטר. סגלאקדמיבכיר:כוללסגלקבוע,בדרגותמרצה,מרצהבכיר,פרופסורחברופרופסורמןהמניין;סגלאקדמיזוטר:כוללעוזריהוראה(מסטרנטים ודוקטורנטים),עמיתיהוראהומוריםמןהחוץ(לאכוללעוזריהוראהוממ"ה.) מספרהסטודנטיםגםהואמדדשמאפשרהערכהשלמצבההשכלההגבוההוהביקושלה,כאשראומדןמספרהסטודנטיםבשנה הראשונהיכוללהצביעעלתחזיתכוחאדםועלהשינוייםהצפוייםבו.בתחוםהמדעיםוההנדסהבשניהעשוריםהאחרוניםחלהירידה במספרהלומדיםלמדעיםלתוארראשון.בשנת2021/22החלואתלימודיהםבמוסדותלהשכלהגבוההבמקצועותהמדעוההנדסה 19,591סטודנטיםהמהווים33.7%מסךכלהסטודנטיםבשנהראשונהלתוארראשון,בעודשבשנת01/2000שיעורזההיהכ40%- ביחסלאוכלוסיה. בפילוח סטודנטים הלומדים מדע והנדסה בשנה הראשונה לתואר ראשון 58% למדו באוניברסיטאות, 38% במכללות אקדמיות מתוקצבות ו4%- במכללות אקדמיות לא מתוקצבות. התפלגות זו בין שיעור הלומדים באוניברסיטאות לאלה הלומדים במכללות ננותרהכמעטללאשינויבעשורהאחרון. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור17 סטודנטיםבשנהראשונהלתוארראשוןהלומדיםמדעוהנדסהלפימוסדותושיעורםמסךהסטודנטיםהחדשים,: 2000/01-2021/22 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהעבורהמולמו"פ הערות:מקצועותהמדעוההנדסהכולליםאתהמקצעותהבאים:מדעיםפיסיקליים,מדעיםביולוגיים,חקלאות,הנדסהואדריכלות.הנתוניםכוללים 28 סטודנטיםבשנהראשונהלתוארראשוןבמוסדותלהשכלהגבוההשנבחנובבחינההפסיכומטרית 1.2.3לימודיםלמדעולטכנולוגיה 30%מהסטודנטיםהנרשמיםלמוסדותלהשכלהעלתיכוניתלומדיםמדעוטכנולוגיה.בהשוואהבינלאומית,ישראלממוקמתבמקום רביעיביחסלמדינותהמופיעותבאיור,אחריגרמניה39%(),פינלנד36%()קוריאה35%()בדומהלהונגריהוקנדה.השיעורהמפתיע הואדווקאבמדינותכמודנמרקנורווגיהובלגיהשהשיעורבהןעומדעלכ20%-ונמוךבהרבהמממוצעה.OECD- אמנםמצבהשלישראלבהשוואהבינלאומיתהואטוב,אךישלשיםלבכימדוברעלהלומדיםלהשכלהעלתיכונית(כלומרטכנאים והנדסאים)ומאחרומערכותההשכלהשונות,ההגדרותבנוגעלמישנכללבמדדזהאינןזהותביןהמדינותהשונות.ישלבחוןהאם דרישותהשוקלמקצועותאלהנעניםובהתאםלהביןאתהמשמעויותשללימודיםאלו. דוחשנתי|2023 איור18 שיעורהנרשמיםלמוסדותלהשכלהעלתיכוניתהלומדיםמדעוטכנולוגיה,בהשוואהבינלאומית,:2021 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהOECD- הערות:מקצועותהמדעוהטכנולוגיהכולליםאתהמקצעותהבאים:מתמטיקה,סטטיסטיקה,מדעיהמחשב,מדעיםפיסיקליים,מדעיםביולוגיים,הנדסה ואדריכלות 29 איור19 מספרמקבליתוארשלישיבישראלושיעורהלומדיםמדעיםוהנדסה,:2003/4-2020/21 בעליתואר שלישימהוויםכוחעיקריבביצועמחקראקדמי ויש להם גםהשפעה רבה עלמחקריישומי. לכןנתונים לגבימקבלים חדשיםשלהתואריכוליםלתתאינדיקציהלגביעתידהמחקרבישראל. מספר מקבלי תואר שלישי בישראל גדל ב35%- בין שנה"ל 2003/04 1,135() לבין שנה"ל 2009/10 1,535(). אך מאז ועד שנה"ל 2020/211,640()המספרנשארכמעטללאשינוי.כןניתןלראותגידולשל5%בשנת2019/20,אךבשנתייםשלאחרמכןמספר הבוגריםיורדחזרה.שיעורםשלהלומדיםלתוארשלישיבמדעיםובהנדסהמכללהלומדיםלתוארשלישינותרללאשינוימשמעותי בחמשהשניםהאחרונות. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 1.2.4השכלהתיכוניתותעודותבגרות למערכתהחינוךתפקידמרכזיבהכנתעתודותלהשכלהגבוהה.ישחשיבותרבהלתלמידיםבעלייכולותגבוהותהמהוויםאתהדור הבא ללימודים גבוהים ולהתפתחות המדעית והטכנולוגית של המדינה. מדד כמו שיעור התלמידים שסיימו תעודת בגרות בהרכב שלמקצועותריאליים(מתמטיקה,פיסיקה,כימיהוכד')יכוללשמשכמדדטובלתלמידיםבעלייכולותגבוהותשישתלבובמקצועות המדעייםוההנדסה.בשנתהלימודים2021מתוך134,436תלמידים87%נבחנובבחינותהבגרות.מסךהנבחנים,71%היוזכאים לבגרויות,כאשרמתוכם59%עמדוגםבדרישותהסףשלהאוניברסיטאות.מספרזהמהווהאומדןקרובלהיקףכוחהאדםהמשכיל שיצטרףלשוקהעבודהבעודמספרשנים.משנת2009מדדזהנמצאבמגמתעלייה–מ44%-בשנת2009ל59%-בשנת2021.למרות ש2020-2021-היושנותקורונהעדייןמדדזהנמצאבמגמתעלייה.ב,2021-21%מסךהנבחניםבחינוךהעברינבחנובמתמטיקה ברמהשלחמשיחידות.שיעורהבנות18%()נמוךיותראךלאבפערמשמעותי.לעומתזאתבהשוואהביןהחינוךהערבילעבריהפער גדול,בחינוךהערבישיעורהנבחניםבמתמטיקה5יחידותעומדעל11%בסה"כושיעורןשלהבנותהוא13%.תמונהדומהלגביחמש יחידותבאנגלית,55%בחינוךהעבריורק26%בחינוךהערבי.בכימיהובביולוגיהשיעורהנבחניםבחינוךהערביברמהשל5יחידות גבוהבהרבהמהחינוךהעברי.אךבחינוךהעברישיעורהלומדיםמדעיהמחשב5יחידותכפולמאשרבחינוךהערבי. איור20 התפלגותתלמידיכיתותי"ב,נבחניםבבחינותבגרותעלפיזכאותלתעודתבגרות,:1997-2021 30 דוחשנתי|2023 איור21:התפלגותנבחניםבבחינותבגרותברמתחמשיחידותבאנגליתובמדעים *עמידהבדרישותהסףכוללות,בנוסףלזכאותלתעודתבגרות,ציוןעוברברמהשל3יחידותלימודבמתמטיקה,4יחידותלימודבאנגלית,ומקצועמוגבר אחדנוסף.) 31 מקור:עיבודשלמוסדנאמןלנתוניהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהgעבורהמולמופ 1.2.5מבחניפיזה מחקרPISAנערךעל-ידיארגוןהOECD-ומשתתפותבומדינותרבותמכלרחביהעולם.מחקרזהבודקאתרמתהאוריינותשל תלמידיםבני15בשלושהתחומיםשונים:קריאה,מתמטיקהומדעים.המחקרבוחןבאיזומידהתלמידיםהקרוביםלסוףחינוךחובה במרביתהמדינות)רכשוכליחשיבהכללייםוהבנהשלהנושאיםהנבדקיםבאופןהמאפשרהתמודדותטובהויעילהעםסביבתם,( ולאודווקאבאיזומידהרכשוידעותכניםספציפייםהמצופיםעפ"יתכניתלימודיםזואואחרת. משוםכךהשאלותהנכללותבמחקרבוחנותידעבגישהמעשית,ידעהחיוניל"עולםהמבוגרים",כישוריחייםויכולתלפתורבעיות מורכבותהמצריכותשילובביןתחומיםשונים,תוךדגשעלמיומנויות.המחקרנערךבמחזוריותשלשלוששנים.אחתלשלוששנים נבדקיםשלושתתחומיהדעת,אךבכלפעםמושםדגשמיוחדעלאחדמשלושתהתחומים(קריאה,מתמטיקהומדעים).הממצאים שלמחקרפיזה2022מראיםשבאוריינותקריאהישראלעםציון474ממוקמתבמקום30מתוך81מדינות,במתמטיקה(עםציון)458 במקום38ובמדעים(עםציון465)במקום37 בכלהתחומיםישראלנמצאתמתחתלממוצעה.OECD-. למרותשהפערביןישראללממוצעמדינותהOECD-הצטמצםאךזהנובעמהיציבותבציוניישראללעומתירידהבמדינותה.OECD- כלומר,אמנםציוניישראלעוליםאךהמצבשלישראלבהשוואהלמדינותהOECD-לאמשתפר. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איור22:תוצאותמבחניPISA ישראלובהשוואהבינלאומית,,2022 32 מקור:עיבודמוסדנאמןלנתוניOECD-PISAעבורהמולמו"פ המולמו"פמזההשינוימגמהשעלוללהשפיעעלעתידכלכלתישראל.הירידה בהשקעותבמו"פ,בשילובעםמימוןהמו"פשמגיעבעיקרמהמגזרהעסקיכאשריותר מ50%-ממנומגיעממשקיעיםזריםעלוללעכבולהשפיעעלצמיחתהמו"פהישראליבעיקר במצבבוקיימתיציאהשלמשקיעיםזריםמישראל. זאתועוד,הירידהבמדדיההשכלההגבוההוהחינוך,החלבתיכוןוכלהבמספרמסיימיתואר שלישי,הירידהבפרסומיםהמדעיים,כמוגםהקיצוץבהשכלההגבוההעלוליםלהשפיע בטווחיםהבינוניוהארוךעלכללתעשייתההייטקהישראלית,כמוגםעלהיותהשלישראל סטארטאפניישן. דוחשנתי|2023 1.3מצבהמו"פבעריםהמרכזיותשלישראל: תלאביב,חיפה,ירושליםובאר-שבע חוסראחידותבפיזורהגיאוגרפישלהתעשיותוהשירותיםעתיריטכנולוגיהבישראלבולטעלרקעהיותהסטארטאפניישן.עובדה קיימתהיאשמרביתחברותההזנק,התעשיותהטכנולוגיותומרכזיהמחקרשלישראלמרוכזיםבמרכזהארץ-עלהקושביןתלאביב לחיפהאךגםבירושליםובב"שמתנהלאקוסיסטםאשרמבוססעלמחקרופיתוחולפיכךחשובלבחוןאתיחסיהכוחות,התחומים והתמריצים שמוענקים למחקר והפיתוח במרחבים העירוניים המרכזיים של ישראל. לצורך כך בחרנו במולמו"פ לבחון את ארבע הערים המרכזיות של ישראל: תל אביב, חיפה, ירושלים ובאר שבע, במגוון ההיבטים הקשורים למדע, לטכנולוגיה ולחדשנות, על מנתלהביןאתיחסיהכוחותוהתמריציםבאיזוריםהשוניםשמאפשריםלמו"פלהתבסס,להתקדםולסייעבפיתוחהמרחבהעירוני ברמה החברתית, התעסוקתית והאנושית. הבנת המרכיבים השונים ובחינת המדדים, שמאפשרים למו"פ להתקיים, מאפשרות לבחוןמדיניותארוכתטווחבקידוםובפיתוחהמו"פבעריםהשונותלתועלתהכלכלהוהחברה,כמוגםאתהאפקטיביותשלמדיניות החדשנותהכרוכהבהעברתידע.הבנתהדינמיקהשלפעילויותמו"פבעריםאלהתסייעלקובעימדיניות,יזמיםוחוקריםבאזורים אחרים,לתכנןאתצעדיהםלקידוםהצמיחהולטיפוחחברהחדשניתוברתקיימא. ירושלים,תלאביבוחיפהנחשבותלעריםהגדולותבישראל(בהתאמה).בארשבעאמנםרקבמקוםהתשיעימבחינתגודלאוכלוסיה, אך היא מייצגת את דרום הארץ, ובעשור האחרון מתקיימת בה מדיניות לפיתוח אזורי תעשייה ואקדמיה בתחומי הייטק. המדדים שנבחרועלמנתלבחוןאתמצבהמו"פבעריםהשונותהם:חינוךוהשכלהלטכנולוגיההכוללים:זכאותלבגרות(במדעים),שיעור בעליהשכלהגבוהה,אופןהצריכההטכנולוגיתבחייהיוםיוםבמסגרתפרטיתויכולתהעיריותהשונותלהעבירמסריםבשירותיהe-- GOV במסגרת שירותי העיריה. פן נוסף קשור בפעילויות ההייטק העסקיות שמתקיימות בעיר וכוללות: פעילות עסקית-התרומה לתמ"ג,מספרחברותההייטקאשררשומותבתחומיהעיר,מדיניותהערייהלעידודהתבססותההייטקבטרירטוריהשלה,ובהשוואה 33 בינ"למיקומןשלהעריםהגדולותבאינדקסיםהבינלאומיים. 1.3.1חינוךוהשכלהלטכנולוגיה המדדהראשוןשנבחןבמסגרתהעבריםהמרכזיותשלישראלהוא"חינוךמדעי".קטגוריהזומקבלתתוכןשונהבהתאםלמסגרת הלימודית. בחטיבות ביניים הכוונה ללימודי מתמטיקה ומדעים. בבתי ספר תיכוניים מגמת מדעים מתפצלת לשורה ארוכה של מקצועות טכנולוגיים (כגון מחשבים, תכנות, חשמל, רובוטיקה ועוד) ומדעיים (פיזיקה, כימיה, ביולוגיה). במוסדות אקדמיים חלוקה לפקולטותמדעיות/טכנולוגיותואחרותמתבצעתלפיהגדרתהOECD-.המדדשמאפשרלבחוןאתההצלחהבהכשרהלמקצועות מדעייםבגילהמוקדםביותרהנוציונימיצ"ב.מבחנימיצ"בבמקצועותמתמטיקהומדעיםנערכיםפעםבכמהשניםבשכבהה'ו-ח' והם זהים בכל הארץ. מתוצאות המבחנים ניתן לראות כי תלמידי חטיבות ביניים בתל אביב מצליחים במתמטיקה ובמדעים ,69%( 74%)בהתאמה,הרבהיותרטובבממוצעמהתלמידיםבשארהעריםהנבדקות.תלמידיחיפהצועדיםאחריהם,57%(60%בהתאמה.) ירושלים,55%46%בהתאמהואילוההישגיםהכיגרועיםנרשמובמחוזהדרוםבכללובבארשבעבפרט,41%49%בהתאמה.9 1.3.2זכאותלבגרות אחדהמדדיםהמרכזייםאםלאהמרכזישבהםבהערכתאיכותההשכלההתיכוניתהנושיעורהזכאיםלבגרות.ביןשנה"לתשע"ד 2013/14()לשנה"לתשפ"א2020/21()חלשיפורמשמעותיבהישגיםשלתלמידיישראל.מתוךהתלמידיםשניגשולבגרותמלאה בתשע"ד,רק65.5%קיבלותעודתבגרותמלאהובתשפ"א–76.0%(שיפורשל16%).ביןהעריםשנבדקוהעירבאקשבעהציגהאת הזינוקהמרשיםביותר(באחוזים)-שיעורהזכאיםבהגדלפי1.22–מ68.8%-ל84.1%-.בעקבותהשיפורבירתהנגבהפכהלעיר המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל המובילה בקרב הערים הנבדקות בזכאות לבגרות. השיפור בהישגים של הבוגרים בחיפה ותל אביב צנוע יותר, בחיפה מ74.6%- ל83%-כ11%-( בתל אביב מ72.1%-) ל78.9%- (כ9%- בלבד) ובירושלים נרשמה עליה של 10% מ46%-, ל51%-. חשוב לזכור שבירושליםלמרותהשיפורבאחוזיהשינוי,שיעורהזכאיםלבגרותהואהנמוךביותרמשארהערים.ביןהשארהדברנובעמהנושא הדמוגרפי,ושיעורגבוהשלבתיספרתחתפיקוחחרדיכמוגםבתיספרערביםשנמצאיםתחתפיקוחמשרדהחינוך.השינויבמספר זכאי הבגרות במגזר החרדי בין 2016/17 ל2021/22- (כלל התלמידים) עלה בכ6.5%- ובפיקוח ממלכתי וממלכתי-דתי – מ64.7- ל67.5-(כ.10)4.3%- איור23:שיעורהזכאיםלבגרותמהתלמידיםשלומדיםבערים)%( 34 9.בתקופתהקורונהלאנערכומבחנימיצ"בבנושאיםהנ"ל,אךמהנתוניםהמוצגיםבאיור3עולהתמונהברורה.הציוניםנבדקיםלפישנימדדים–ציונימיצ"ב לפימחוזותומדדמדל"ןלפיערים.מדדמדל"ןמראהשיעורבתיספרבארץשהשיגותוצאותגרועותיותרמביה"סהנבדק. 10.עלנתונייךירושלים2022 מצבקייםומגמותשינוי,מכוןירושליםלמחקרימדיניות,,2022 דוחשנתי|2023 1.3.3זכאותלבגרותטכנולוגית להבדילמבגרותרגילה,בגרותטכנולוגיתהנהבגרותהמורכבתמ5-יחידותלימודב3-מקצועותמדעיים-טכנולוגיים.תעודתבגרות טכנולוגיתניתןלקבלבשנימסלולילימוד.הראשון-תלמידיהנתיבהעיונישנבחנוברמת5יח"לבמתמטיקה,5יח"לבפיזיקה,בכימיה או בביולוגיה ו5- יחידות נוספות באחד המקצועות הבאים: פיזיקה, כימיה, ביולוגיה או מדעי המחשב. המסלול השני הוא לימודים במסלולהנתיבהטכנולוגיבמגמותהבאות:הנדסתתכנה,אלקטרוניקה,הנדסתמכונות,ביוטכנולוגיהוהמגמההמדעית-טכנולוגית, שנבחנו ברמת 5 יח"ל במתמטיקה, 5 יח"ל בפיזיקה, בכימיה או בביולוגיה ו5- יחידות נוספות במקצוע טכנולוגי עם זיקה למגמה שבה למדו. תלמיד המסיים בהצלחה את הלימודים במקצועות האלה וכן במקצועות שפת אם, אנגלית ומתמטיקה מקבל תעודת הסמכה טכנולוגית, גם אם לא קיבל בגרות בכיתה י"ב. בכל התקופה הנבדקת שיעור בעלי התעודה מתוך כלל הלומדים מגמות טכנולוגיותבחיפההנוהגבוהביותרמתוך4העריםהנבדקותוגםמהממוצעהארצי.ב5-שנותלימוד,ביןתשע"זלתשפ"אחלשינוי משמעותיבמערכתהחינוךבירושליםושיעורהזכאיםבעירזינקמ49%-לכמעט70% אךחשובלהדגיששבמספריםאבסולוטיים מדוברבמספריםנמוכיםיחסית.אםמנטרליםאתבתיהספרבמגזריםהחרדיוהערביייתכןונמצאשיפורמשמעותייותרבהסמכה הטכנולוגיתבקרבבציבורהחילוני.תלאביבביחסלעריםהאחרותממוקמתיחסיתנמוךמחיפהוב"ש,אךעדייןמעלהממוצע. אםבוחניםאתמספרהמצטייניםושיעורהנבחניםב5-יחידותמתימטיקהאזי: • בארשבעחוותהאתהגידולהחדביותרמ3%-ל10%--עלייהשל206%!אךישלצייןששיעורההיההנמוךביותרבהשוואהלערים האחרותוכןבבארשבעמספרהתלמידיםהנמוךביותר. • גםבחיפה,ירושליםותלאביבהיהגידולמשמעותי:,58%64%ו101%-בהתאמה,כאשרבשנת2022חיפההייתההמובילהעם 19%זכאיםלבגרותמצטיינת,לאחריהתלאביבעם.15% שיעורהנבחניםב5-יחידותמתמטיקה: 35 • בכלהעריםחלהעלייהניכרתבפרמטרזהבין.2014-2021 • תלאביב-יפורשמהאתהגידולהחדביותרמ10%-ל22%-(עלייהשל.)117% • חיפההמשיכהלהובילעם25%מהנבחניםב5-יחידותמתמטיקהב.2021- • בארשבענמצאתבמקוםהאחרוןבקטגוריהזועם14%בלבד. חלקמההבדליםביןירושליםלעריםהאחרותניתןלהסבירכיבירושלים51%מבתיהספרהםחרדיים,לעומת26%בחיפה,19%בתל אביבורק16%בבארשבע.היקףהחינוךהחרדיהגדולבירושלים,שבואחוזיהזכאותנמוכיםמאוד,מושךכלפימטהאתהממוצעים הכללייםשלהעיר. גם בחינוך הממלכתי, אחוז הזכאים לבגרות בירושלים 62%() נמוך משמעותית מהערים חיפה 86%() ותל אביב 94%(). בחינוך הממלכתי דתי, אחוז הזכאים בירושלים 63%() גבוה מעט מבאר שבע 56%(), אך נמוך בהשוואה לחיפה 76%( ותל אביב)83%() . בחינוךהחרדי,הבדליםגדוליםעודיותרבירושליםרק27%זכאיםלבגרות,לעומת83%בחיפהו88%-בתלאביב. במגזרהערבי,בירושליםאחוזהזכאיםבמגזרהערביבחינוךהממלכתי49%()נמוךבהרבהמחיפה74%()ותלאביב85%().הפערים הגדוליםביותרהםבחינוךהחרדיובמגזרהערבי,שםהישגיירושליםמפגריםבאופןדרמטיאחריהעריםהאחרות. לסיכום,מהנתוניםבטבלאות11עולהכיבירושליםישאתמספרהתלמידיםהגבוהביותר,אךגםאתהתקציבהנמוךביותרלתלמיד ואתהאחוזהנמוךביותרשלתלמידיםבחינוךהטכנולוגי.לעומתזאת,בארשבעמובילהבתקציבלתלמידאךנמצאתבמקוםהאחרון במרביתפרמטריההישגים(אחוזיזכאותלבגרותולבגרותמצטיינת.) 11.ראונספחים1,2–נתוניחינוךלפירשות המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל חיפהותלאביב-יפוממוקמותבאמצעבהרבהפרמטרים,אךבולטותבאחוזיםהגבוהיםשלזכאותלבגרותמצטיינתובאחוזיהנבחנים במתמטיקהברמהשל5יחידותלימוד. בעוד שירושלים משתרכת לאחור בצורה משמעותית בהישגי הבגרות, הערים האחרות צומחות בקצב טוב בדגש על הישגים במקצועותהליבהוהזכאותלתעודתבגרותמצטיינת.חיפהותלאביבבולטותכמובילותבתחומיהמצוינות.הבדליההישגיםבמגזרים וסוגיהפיקוחהשוניםתורמיםלהסברהפערהמשמעותיביןירושליםלעריםהאחרותבהישגיהבגרותהכלליים,בפרטבמגזרהחרדי והערבי. איור24:שיעורבעליבגרותמצטיינתמתוךכללהלומדיםברשותומתוךהלומדיםלהסמכהטכנולוגית 36 חיפה היא העיר המובילה הן בבעלי השכלה טכנולוגית מתוך סה"כ הלומדים, והן בשיעור המצטיינים להסמכה טכנולוגית (בעלי הסמכהטכנולוגיתשלמדואנגליתומתמטיקהברמהשל5יח"לוסיימואתלימודיהםבציוןממוצע90ומעלהנקראיםזכאיםלהסמכה טכנולוגיתמצטיינת.) 1.3.4השכלהגבוהה בארבע הערים המרכזיות בישראל, פועלים 18 מוסדות חינוך שמעניקים תארים אקדמיים בהנדסה, במדעים ובהוראת מדעים 5( אוניברסיטאות,7מכללותאקדמיותו6-מכללותלחינוך).במוסדותהאלהנלמדותסךהכל332תוכניותבהןניתןלקבלתוארראשון ושני. חיפה נחשבת לעיר המובילה בין ארבע הערים, בעיקר בזכות הטכניון שמפעיל 34 תוכניות במדעים ו- 70 בהנדסה. כמו כן, בחיפה פועלות 4 מכללות אקדמיות לחינוך שמפעילות 28 תוכניות – יותר מאשר כל הערים האחרות 3( מכללות ו22- תוכניות.) בהתאם לחלוקה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תוכניות בתחום מדעים (ללא רפואה וחקלאות) כוללות תארים במקצועות הבאים:מתמטיקה,סטטיסטיקהומדעיהמחשב,מדעיםביולוגיים(כגון,ביוטכנולוגיה,גנטיקה,מדעירפואה)ומדעיםפיזיקליים(כולל כימיהוגאולוגיה.) בשנה"לתשפ"גבמוסדותאקדמייםשפעלובירושלים,תלאביב,חיפהובארשבעניתןהיהלקבלתוארראשוןושניב72-תוכניות במתמטיקהומחשבים,ב50-תוכניותבמדעיםביולוגייםוב26-תוכניותבפיזיקה,כימיהוכד'.בירושלים,תלאביב,חיפהובארשבע פועלות5מתוך10האוניברסיטאותהקיימותבארץ.בשנה"לתש"פ)2019/20(6,335סטודנטיםקיבלובהןתוארראשוןבמקצועות דוחשנתי|2023 מדעייםוהנדסה.הטכניוןנחשבלמוסדהאקדמיהמובילבתחוםזה–1,784מקבליתוארראשון.מכיווןשלטכניוןמשקלרבבהשכלה הגבוהה בחיפה, שיעור הבוגרים במקצועות מדעים והנדסה מתוך כלל הבוגרים במוסדות אקדמיים בחיפה גבוה יחסית לערים האחרותשנבדקו.חשובלצייןששיעורזהעולהלאורךהשניםבכלהעריםהללו.בירושליםהעלייההייתההמשמעותיתביותר,מ- 20.5%ב2010/11-ל28.5%-מכללמקבליתוארראשוןב2019/20-(עליהשל8.0% באוניברסיטתת"אהעלייההסתכמהב7.6%-). מ-(26.2%ל-33.8%),בטכניון6.7%–(מ36.6%-עד43.3%)ובאוניברסיטתחיפה5.1%–(מ36.2%-ל.)41.3%- 1.3.5איכותהאוניברסיטאותהישראליותבעולם מרביתהאוניברסיטאותהישראליותנכללותבין600המוסדותהאקדמייםהטוביםבעולםלפימדדיהניתוחהמקובליםבעולםהמדע. ע"פמדדשנחאישנחשבמדדמקובל,בשנת2022האוניברסיטההעבריתהובילהאתהאוניברסיטאותהישראליותבמדדוהגיעה למקוםה77-,אחריהמוקםהטכניוןבמקום.88 מרכיבההשכלהבעריםמצביעעלשתיתופעותעיקריות: חיפהמובילהבחינוךהטכנולוגי–גםברמתההשכלההתיכוניתוגםברמתההשכלההאקדמית, תלאביביובירושליםאולינדמהשהיאבאחוזיםמתפתחתבקצבמהיר,ואכןמספרהמכללות בעירגדלוכךגםשיעורהתלמידיםשמקבליםהסמכהטכנולוגית,אךבמספריםאבסולוטים ובמספרשיעורהזכאיםלבגרותבעירהשינויהואנמוךביחסלעריםהאחרותלאורךהעשור 37 האחרוןושיעורהזכאיםלבגרותבעירהזוהואעדייןרחוקמהממוצעובקושיעובראתה.50%- 1.4תעסוקהוטכנולוגיהבעריםהמרכזיות 1.4.1מדעוטכנולוגיהבשימושהציבור יכולתו של הציבור הרחב להשתמש ביתרונות שהטכנולוגיות מספקות הוא משמעותי. יכולות אלה נבדקות באופן קבוע במסגרות שונות12,אךלרובההיבטהמוניציפלילאזוכהלתשומתלבהסוקרים.להבדילמרובהבדיקות,סקראיכותחייםהנערךפעםבשנה ע"יהלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהמתייחסגםלהיבטזה.בשניםהאחרונותנכללובוגםשאלותשקשורותליכולתשלהאוכלוסייה להתמודדעםהעולםהטכנולוגי. המדדהבסיסיבתחוםהואמןהסתם,נגישותלמחשבים.95%מבני20ומעלההמתגורריםבתלאביבנוהגיםלהשתמשבמחשבים. ערים אחרות לא מתקרבות לשיעור זה. היבט נוסף הוא השימוש באינטרנט. תושבי תל אביב, חיפה וירושלים, נוהגים להשתמש באינטרנטיותרמכללתושביהארץ.בתלאביבובחיפההפערעלהביןהשנים2017ל2021-(מ1.08-ל1.18-בת"א,מ1.02-ל1.07- בחיפה),אבלהעלייההגדולהנרשמהבירושלים.ב2017-שיעורהמשתמשיםעמדעל0.9מהממוצעבישראלוב2021-הואכברעבר אתהממוצע. 12 "העידןהדיגיטלי".-נושאשנתיבסקרכוחאדםלשנת2020,מדדE-govשלאו"ם. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 1.4.2פעילותעסקיתבתחוםההייטקבארבעהערים ממוצעהעיסוקהטכנולוגיבעריישראלעומדעל29% ביןארבעהערים:ירושליםתלאביבחיפהובאר-.שבע,חיפהנחשבתלמובילה במדדהפעילותהעסקיתהטכנולוגיתבשטחה.כמעט50%מכללהערךהמוסףשלהתעשייהבעירזומסופקע"יתעשיותעילית. כאשרבירושליםותלאביבהואעומדעלכ26%-.הפערבערכיםהאבסולוטייםעודיותרבולט.בשנת2018תעשיותעיליתבחיפה היואחראיותעלערךמוסףבמונחיתמ"גבסך2,537מש"ח–פי4.3מתלאביבשמפעליהבמונחיתמ"געמדועלכ590-מש"חואילו ירושלים1,428מש"ח.מנתוניםאלהניתןלומרשתלאביבהנהעירלאמתועשתורובהמגזרהעסקישייךלענפיהשירותים.הערך המוסף של התעשיות הטכנולוגיות בתל אביב מהווה כ1.6%- מכלל הערך המוסף שמספקות תעשיות עלית בארץ, בירושלים – כ4.5%-ובחיפה–כ.7.0%- מבחינתתעסוקהלתלאביבאופיייחודימבחינתתעשייתההייטקבמרחבה.54.1%מכללהמועסקיםבמגזרהשירותיםבתלאביב עובדים בענפי שירותים טכנולוגיים13. הממוצע הארצי עומד על 36.0% ונתוני חיפה וירושלים קרובים לערך זה 36.4%( ו33.0%- בהתאמה.בבארשבערק27.7%מסךהמועסקיםבמגזרהשירותיםפעלובתחומיםעתיריטכנולוגיה. איור25:מועסקיםבענפיהשירותיםהטכנולוגיים,סה"כוכשיעורמכללהמועסקיםבמגזרהשירותים)2021( 38 אםבוחניםלאורךהעשורהאחרון,אזאםב2012-שיעורהמועסקיםבישראלבענפיםטכנולוגייםעמדעל28.5%אזיב2021-הוא הגיעל36%- העירשבהשיעורהמועסקיםבענפיטכנולוגיהעלהביותרהיאתלאביבמ38.2%-.ל54.1%-.סה"כשיעורהמועסקים בענפים טכנולוגיים מסך העובדים בשירותים בתל אביב היה גבוה בכ34%- מהממוצע הארצי כשב2021- הפער עמד על כ.50%- לעומתזאתבחיפההתרחשתהליךהפוך.ב2012-היחסביןשיעורהמועסקיםלממוצעארציבחיפההיהברמהגבוהההדומהלזושל תלאביב,משנת2021המדדשלחיפהנמצאבירידהוכמעטמשתווהלממוצעהארצי.מ37.7%-ב2012-הואירדל36.4%-ב.2021- האוריינטציהשלשוקהעבודהבתלאביבלמגזרהשירותיםבכללולשירותיםטכנולוגייםבפרטבולטתמאודבניתוחשיעורהמועסקים בענפישירותיםטכנולוגייםמכללהמועסקים.בשנת201222.8%מהעובדיםבתלאביבעסקובענפיהשירותיםהטכנולוגיים(פי2 מהממוצעבארץ).ב2021-ערךמדדזהעמדעל33.0%(פי2.3מהממוצע.) 13.במסגרתמדדזהנכללומועסקיםבענפימידעותקשורתJ()ושירותיםמקצועייםמדעיםוטכניים)M( דוחשנתי|2023 1.4.3מספרהחברותהפועלותבענפיההייטק בעשורהאחרוןיותרויותרחברותהייטקמעדיפותאתתלאביב.בעודשבשנת2017היובתלאביב1,825חברותלעומת708בשלוש העריםהגדולותהאחרות,בשנת2021בתלאביבפעלובהכבר2,350חברותהייטק–יותרמפי3מאשרבירושלים,חיפהובארשבע יחד,כאשרבירושליםמספרחברותההייטקהפעילותירד. איור26:מועסקיםבענפיהשירותיםהטכנולוגיים,סה"כוכשיעורמכללהמועסקיםבמגזרהשירותים)2021( המסקנההראשונהשעולהמניתוחמגמות"דמוגרפיות"שלחברותהזנק–הפערביןתלאביבלשארעריישראל,כוללירושלים,חיפה 39 ובארשבעהואענק.פערנמצאבמגמתעלייה–גםמבחינהמספריתוגםמבחינהיחסית.בשנת2013מספרחברותההזנקשהוקמו בתלאביבהיווכ32%-מכללהחברותשנוסדובאותהשנהבארץ.ב2020-מדדזהעמדכברעלכ.45%- מספרחברותהזנקשהוקמוב2013-וב2020-בעריםשנבדקו 2013 2020 שינוי בארשבע 1 8 800% חיפה 9 32 356% ירושלים 22 29 132% תלאביב 108 337 312% ישראל 334 745 223% בבחינתשרידותחברותההזנקבתלאביב,רק55%מחברותהייטקשהוקמובתלאביבב2015-המשיכולפעולגםב-2020.הממוצע הארציעומדעל60%ובחיפה72%מהחברותשרדו5שנים.הבדלנוסףביןהעריםהנבדקותקשורלתחומיפעילותשלחברותההזנק שהוקמובהן.בתלאביבחברותהזנקעוסקותבעיקרבתוכנה37%()ובאינטרנט32%()ורק12%במדעיהחיים.מנגד,בירושליםתחום מדעיהחייםהנוהתחוםהבולט-34%מהחברותהתמקדובתחוםזה–יותרמאשרבתוכנה17%()ואינטרנט16%()יחד.ניתןלהסביר זאתבקשרשלמספרגדולשלמקצועותבתחוםמדעיהחייםשנלמדיםבמוסדותלהשכלהגבוההבירושליםולרמהגבוההשלהם. חלוקתהתחומיםבבארשבעובחיפהדידומה–בשתיהעריםהאלההתחוםהמובילהואתוכנה27%(בחיפה,33%בבארשבע,) אחריו–מדעיהחיים25%(בחיפה,24%בבארשבע)ו15%-ו11%-בתחוםאינטרנטבהתאמה.נתוןמענייןנוסףהואמספרחברותחדי הקרןהמוערכותבשווישלמעלמיליארדדולר.מרביתןממוקמותבתלאביב–14,בירושלים2ובחיפהוב"שאףלאאחת. 14.*חברהמתחוםהחדשנותמוגדרתכחברההעוסקתבמחקרופיתוח המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 1.4.4מדיניותהרשויותהמקומיותלעידודההייטק חברותעתירותטכנולוגיהמהוותנכסחשובלרשויותבהןהןפועלות.כמובן,חברותאלההנןמקורמשמעותילתשלומיארנונה,אבל בנוסףלכךהןמהוותמוקדמשיכהלאוכלוסייהצעירהומשכילה.אוכלוסייהזאתבתורהמעלהאתרמתהחייםברשותוהופכתאותה לאטרקטיביתיותר.עםזאת,מערכתחוקיםוהוראותהקיימותבארץ15אינהמותירהלרשויותהמקומיותכליםיעיליםכדילהשיגזאת, כאשרהמשמעותישבהם–הנחותארנונה.העיריותמחויבותלפרסםצוויארנונה,הכולליםמחיריםלמטרמרובעשלסוגיםשוניםשל נכסיםוכמובן,פירוטהקריטריוניםלקביעתמחירים.הקריטריוניםהםבדרךכלליעדהשימוש(למגורים,לחקלאות,לתעשייהוכד)' ומיקום(מגוריםאזורא',אזורב'וכד.)' ניתוחצוויהארנונהשלירושלים,תלאביב,חיפהוירושליםמעלהתמונההבאהאודותמדיניותלעידודההייטקברשויותאלה: ירושלים-העירייהאינהמנהלתמדיניותעידודההייטקבעזרתהנחותארנונה.בדיקתצוויארנונהביןהשנים2011–2023מעלהכי בצוויארנונהאיןהתייחסותלתעשיותושירותיםעתיריידע,תעשיותעיליתאוכלמושגאחרשניתןלייחסלעולםההייטק. תלאביב-העירייהאינהמנהלתמדיניותעידודההייטקבעזרתהנחותארנונה.בדיקתצוויארנונהביןהשנים2007–2023,מעלה כיאיןהתייחסותלתעשיותושירותיםעתיריידע,תעשיותעיליתאוכלמושגאחרשניתןלייחסלעולםההייטק.העירייהלאמנהלת מדיניותעידודההייטקבעזרתהנחותארנונה. חיפה - העירייה מנהלת מדיניות לעידוד ההיי טק בעזרת הנחות ארנונה בתוכנית גורפת לתעשייה עתירת ידע. בדיקת צווי ארנונה מ2006-עד2023מעלהכילפיסעיף15לצווארנונה"מפעליםהנמצאיםבשטחהמוגדרכ-מ.ת.מ.(מרכזתעשיותמדע)והמקבלים שירותיםמחברתשת"םיחויבוב80%-מהחיובבארנונהלעניינם".סעיףזהמופיעבנוסחדומהבכלצוויארנונהשנבדקו. בארשבע-בבדיקתצוויארנונההחלמ2005-עד2023 ניתןלחלקאתהמדיניותלעידודההייטקל3-,תקופות: • 2005(וכנראהגםלפני:)איןהנחותארנונה. 40 • :2006-2009בשנהראשונהלפעילותהחברתההייטקמקבלתפטורמלאמארנונה,בשנהשניה–פטורשל75%,בשנהשלישית –פטורשל50%,בשנהרביעית–פטורשל.25% • 2010והלאה:החברותשנמצאותבפארקההייטקמקבלותהנחהשלכ43%-בארנונה. 1.4.5מיקוםהעריםהגדולותבאינדקסיםהבינלאומיים אינדקס16StartupBlinkנחשבמפהעולמיתלמערכותאקולוגיותשלחברותהזנקומרכזימחקראשרמעניקדירוגשל1,000ערים ב100-מדינותבעולםלפימספרקריטריוניםכגון:מספרחברותהזנק,מספרחדיקרןUnicorns( שטחחלליעבודהמשותפים.), האינדקסמאפשרמעקבלאורךשניםכךשניתןלערוךהשוואותולבחוןאתהשינויבדירוגהעריםלאורךהשנים.ביןהשנים 2017-2019תלאביבדורגהבמקוםשישיבעולם,ומאזהיאיורדתמקוםאחדבשנה.בשנת2020היאדורגהבמקום7 ב2021-,–,8 ב2022-9–,ובדו"ח2023הגיעהלמקוםהאחרוןבעשירייההפותחת. בשנת2023ירושליםוחיפהעלובדירוגהעולמי7(ו11-מקומותבהתאמה)ובישראלנותרובמקומותהשני(ירושלים)והשלישי(חיפה.) בארשבעהנההעירהיחידהביןהעריםהנבדקותשירדהבדירוג–ממקום309ל.324- באופןכללי,ישראלממשיכהלהיותמדורגתבמקוםהשלישיבעולםביןהמדינותעםהעריםהידידותיותביותרלהייטק.יתרעלכך,בין חמשתהמדינותהמובילות,ישראלהיאהיחידהשהצליחהלצמצםאתהפערמארה"ב.כעתהניקודשלישראלקטןפי-4.25מהניקוד שלארה"ב,כאשרבשנת2022הואהיחסהיה1/.4.33 מדדנוסףהנוInnovation-Cities-Index-Global17)ICIG(במסגרתמדדזה,500עריםברחביהעולם,נבדקותעלבסיס162 אינדיקטוריםהמחולקיםל3-קבוצות–נכסיתרבותAssets(Cultural),תשתיותאנושיותInfrastructure(Human)וקשריםבין /https://www.startupblink.com.16 /https://innovation-cities.com/worlds-most-innovative-cities-2022-2023-city-rankings/26453.17 דוחשנתי|2023 שווקיםMarkets(Networked).בכלקטגוריהניתןלקבלעד20נקודות,דהיינו,ציוןמקסימליהנו.60 במדדזה,כמוStartupBlink,שלושעריםהמובילותבארץהנןתלאביב,חיפהוירושלים,אלאשכאןחיפהמקדימהאתירושלים.גם במדדזהניתןלראותאתהפערהגדולביןתלאביבלביןהעריםהאחרות(בהתחשבבשיטתהניקודשל.)ICIG איור27:העריםהנבחרותמולהעריםהמובילותבדירוגICIGלשנה2022-23 41 המקור:עיבודמיוחדשלמוסדשמואלנאמןלנתוניICIG בבדיקתמגווןהנתוניםהקשוריםלהיבטיםשוניםשלעולםההייטק, תעשייתההיטקמכוונתלהתמקםבעיקרבחיפה,ואילוחברותסטארטאפוחברות המעניקותשירותיהייטקממוקמותבעיקרבאיזורתלאביב. בירושליםגםקיימתהתפתחותעקביתשלהייטקאךהיאאיטיתמדילתעשייהזו.באשר לעירבארשבע,מעמדהכעירטכנולוגיתאינומתקדם,ואףמסמןשחיקה.למרותהנסיוןשל ראשיהעירלדורותיהםלנהלמדיניותעקביתשלעידודההייטק,ישצורךבניתוחמעמיקיותר עלמנתלבחוןאתהדרךבהניתןלעודדיותראתהתפתחותההייטקבאיזור.חשובלהדגיש כיקייםהבדלמשמעותיביןבארשבעלעריםאחרות.גםתלאביב,גםחיפה,ובמובןמסוים גםירושליםהנןמרכזיםנגישיםציבוריתוהןעריםשמנהלותיוממותמוגברת,בניגודלב"ש שנחשבתיחסיתמבודדתעםפחותפיתוחעירוניסביבה. המולמו"פמוצאתכיבארשבעהיאהעיראשרשזקוקהיותרמעריםאחרותלתמיכהחיצונית. מדיניותממשלתיתמומלצתבמקרהזההנהעידודהקמתמעטפתידידותיתסביבהעיר. שיפורקשריםביןבארשבעלעריסביבתהואףהקמתישוביםחדשיםבמעטפתהקרובה אליהעשוייםלהובילשיפורמשמעותיבהתפתחותההייטקבבירתהנגב. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל פרק2 השפעת"חרבותברזל"עלהמדעהישראלי מחקרופיתוחנשעניםעלשיתופיםפעולהבינלאומיים.סיעורמוחותמדעינחשבקריטילחשיבהיצירתיתולפיתוחיחדשניים.מאז קוםהמדינההאקדמיהוהמדעהישראלייםהגיעולהישגיםיוצאידופן,ביןהשאר,בזכותשיתופיפעולהבינלאומיים.פגיעהבשיתופי פעולה אלו מסיבות גזעניות עלולה לפגוע במו"פ הישראלי. לאורך ההיסטוריה של ישראל, מאז הקמתה, נרשמו גילויי אנטישמיות כלפיה ועולה השאלה האם מלחמת חרבות ברזל ואירועי מתקפת טרור של החמאס מה7- באוקטובר, הוא נקודת תפנית ברמת האנטישמיותוהחרםכלפיישראלבעולמותהאקדמיה?המולמו"פ,כמישאמונהעלקידוםקשריהמדעוהמחקרהבינלאומייםשל ישראל ומכירה בחשיבותו לקידום החוקרים והמחקר הישראלי, החלה מיד עם פרוץ המלחמה לבחון את המתרחש בעולם מתוך הבנתהחשיבותשלקשריםאלו,ומתוךניסיוןעברבכלהנוגעלפעילויותאנטישמיותנגדישראל. קשריהמחקרהמדעייםביןישראללעולםבאיםלידיביטויבחילופיחוקריםבמסגרתהסכמיםעםאקדמיותבעולם,בקיוםכינוסים מדעייםדולאומייםורבלאומיים,במתןחסויותלתוכניותיוקרתיותולמלגותבתר-דוקטורט,בפעילותמדעיתאזורית,בייצוגהקהילה המדעיתהישראלית,בארגונימדעביןלאומייםובחברותפעילהבתשתיותהמחקרהבינלאומיות.כלאלומעניקיםמעמד,היכרות, חשיפה ומעמד מדעי בינלאומי. פגיעה בקשרים אלו עלולה לפגוע בכלכלה הישראלית, אשר נשענת על יכולות מדעיים כמדינת סטארטאפ. 42 במסגרת דיון חירום18 שקיימה המולמו"פ ב6- לדצמבר, עלה כי החשש מהתגברות האנטישמיות שמהווה איום ממשי על המשך שיתופיהפעולה.מוביליהאקדמיהשלישראלהעידוכיהתקריותשנרשמומאזה7-באוקטוברהןחריגותביחסלתקריותעברוכי ישראלנתונהלגלאנטישמיותחריגוקיימתעליהבשנאהכלפייהודיםוישראלים.זאתועודמאזה7-באוקטוברהחלמעיןחרםסמוי כלפי החוקרים הישראלים, דבר שטרם נרשם בעבר. חרם זה בא לידי ביטוי בביטול הזמנות לכנסים משותפים, דחיית מאמרים לפרסום, דחיית גראנטים לחוקרים ישראלים. יתרה מכך, סטודנטים יהודים ברחבי הקמפוסים החלו לחוש אימה ואלימות מצד סטודנטיםפרו-פלסטיניםברחביארה"בואירופה.האדישותמצדהנהלותהקמפוסים,שלאגינואתהאמירותהאנטישמיותהמסיתות כלפיסטודנטיםישראלים/יהודיםושאינןנקטובפעולותמשמעתכלפיגורמיםאנטישמייםבקמפוסיםהוסיפועלהחששוהאימה.כך למשל,מאוניברסיטתהארוורד יצאה הצהרהאנטי-ישראליתקיצונית שלהסטודנטים במילים הללו: "אנורואים במשטר הישראלי האשםהמלאלכלהאלימות".יותרמ־30ארגוניסטודנטיםחתמועליה,ובהםארגוןיהודיפרוגרסיביואיתושלוחתארגוןזכויותהאדם אמנסטי.נשיאתהאוניברסיטההנכנסת,קלודיןגיי,סירבהלגנותאתתוכןההצהרהתחת"מחויבותהאוניברסיטהלחופשהביטוי."19 עדכדיכךמקריהאנטישמיותבקמפוסיםבארה"בצברותאוצהמאזמתקפתהטרורשלה7-באוקטובר,שוועדתהחינוךשלהקונגרס האמריקני הובילה שימוע20, כחודשיים לאחר מתקפת הטרור - ב6- לדצמבר, לשלוש ראשות המוסדות המובילים: הרווארד, MIT ואוניברסיטתפנסילבניה.)PEN( קמפוסיםאלונבחרומשוםשבהםנרשםזינוקחדבהתבטאויותהאנטישמיותכלפיישראלויהודיםבכלל,עדכדיהסתהלאלימות. תשובותיהןבמהלךהשימועלאהותירומקוםלספקבענייןהתנהלותןהאתיתנגדאלימות.בתשובתןלשאלה"האםקריאהלרצחהעם היהודימפרהאתהקודהאתישלהן"הןהשיבו:"זהתלויבהקשר"ו"אםהמיליםהופכותלהתנהגות/מעשים",תשובותשזכולתמיהה בצד המוסרי של האקדמיות היוקרתיות הללו. לעדויות אלו מתווספות עדויות מהתקשורת ומהרשתות החברתיות על התרחבות 18 ישיבתחירוםבמולמו"פ:השפעתהאנטישמיותבמוסדותהאקדמייםבעולםעלהאקדמיההישראליתבעקבותה7.באוקטובר-YouTube 19."שנאתישראלמעלשיקוליםאקדמיים":זירתהקרבשלהקמפוסיםבארה"ב|ישראלהיום)israelhayom.co.il( https://www.youtube.com/watch?v=MuGVJqBYMjk.20 דוחשנתי|2023 תופעתההסתהבקמפוסים.הרשתמלאהבתמונותסטודנטיםבארה"במנופפיםבשלטים"לעצוראתהג'נוסיידבעזה"אחריהטבח בישראל,ומאשימותאתישראלברצחעם,מבליבאמתלהכיראתהמציאותהישראליתאולדעתאתהעובדותוהדברניכרבחשש הסטודנטיםבקמפוסים.ישלציין,שההפגנותנגדישראלהחלועודלפניהתחלתהתמרוןהקרקעיבעזה(המלחמהשפרצהאחרי ה7-באוקטובר.) מסקרשערךארגוןהללהעולמי21,שהואארגוןסטודנטיםגדולורחבבקמפוסיםברחביהעולם,בתחילתדצמבר,בקרבמדגםמייצג שלסטודנטיםיהודיםבקמפוסים,שלושהמתוךארבעהסטודנטיםיהודיםבארה"במדווחיםשהמצבבישראלמשפיעעליהםאישית בקמפוס.56%מהסטודנטיםהיהודיםדיווחועלפחדבתוךהקמפוסים.שליחיהסוכנותהיהודיתאשרמפוזריםברחביהקמפוסים בארה"ב,מדווחיםעלסטודנטיםששוקליםלהפסיקאתהלימודיםולחזורלישראלעדיעבורזעםבקמפוסים. סקרנוסף,שערכההאקדמיההצעירההישראליתיחדעםאפיקבאקדמיה–פורוםהפרופסוריותבאוניברסיטאותבנושא:"האתגרים שעימםמתמודדתהאקדמיההישראליתמאזמתקפתהטרורב7-באוקטוברוהשלכותהמלחמהבעזה",בקרבסגלאקדמיבכיר באוניברסיטאות,שעליוהשיבו1,015חברותוחבריסגלגילהכיניכרתפגיעהבביקוריםבין-לאומייםובעבודתהמחקרבכלל,הןשל החוקריםעצמםוהןשלקבוצותהמחקרבראשותם.הסקרחשףכיהחוקריםצופיםפגיעהעתידיתניכרתבפרמטריםרביםנוספים, לרבותיכולתלזכותבמענקמחקרמקרנותבין-לאומיות,יכולתלפרסםממצאיםבעיתונותמקצועיתבין-לאומיתויכולתלקייםשיתופי פעולה בין-לאומיים. שאלות הסקר עסקו בתפיסתם את הפגיעה בעבודתם בעקבות המלחמה וכן על המענים הנדרשים לטעמם למזעורפגיעהזולהלןעיקריהממצאים: • בכל סוגי הפגיעה שנמדדו בסקר (רגשית, בחיי היום-יום וכלכלית) דווחה פגיעה קשה יותר באופן מובהק בקרב נשים (ביחס לגברים)ובקרבחוקרותוחוקריםבדרגותמרצהומרצהבכיר(ביחסלדרגותפרופסורחברומןהמניין).כמוכן,הפגיעהשדיווחו עליהחוקריםללאקביעותבמצבםהכלכליובחייהיום-יוםקשהבמידהמובהקתסטטיסטיתמזושלחוקריםשישלהםקביעות. 43 • בחינתאוכלוסייתהמשיביםלסקרבחלוקהלקבוצותעלפימגדרוקביעות(ישאואין)הראתהשתחושתהפגיעהבחייהיוםיום, הפגיעה הרגשית, הכלכלית ופגיעה במחקר באופן כללי הייתה חזקה ביותר בקרב חוקרות ללא קביעות וחלשה ביותר בקרב חוקריםשישלהםקביעות. • כ5%-מהמשיביםדיווחועלפגיעהישירהבהםאובבנימשפחתםבעקבותהמלחמה,וכ11%-דיווחושחבריקבוצתהמחקרשלהם נפגעוישירותמהרג,מפציעהאומחטיפהשלאנשיםקרוביםלהם. • חוקריםוחוקרותשישלהםילדיםקטניםדיווחועלפגיעהכלכליתועלפגיעהבאיכותהמחקר,שהןקשותיותרבאופןמובהקמזו שלסגלללאילדיםקטנים. • המוטיבציההמדווחתשלהמשיביםלעזובאתישראלעלתהבעקבותהמלחמה.ראוילציוןכיהמוטיבציהלעזובהייתהגבוההלפני ה7- באוקטובר בשל יוזמת החקיקה של הממשלה ושהעלייה בסיכויי העזיבה אחרי ה7- באוקטובר הייתה קטנה אך מובהקת: לפנייוזמתהחקיקהדווחעלסיכויעזיבהשל0.9בסולםמ1-עד10 אחריההכרזהעליוזמתהחקיקהעלההסיכויל3.4-, ב6-, באוקטוברדווח(בדיעבד)סיכוישל2.9ואחריה7-באוקטוברסיכוישל.3.3 בעקבותכלזאת,הציגההמולמו"פאתהמלצותיהלמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהלצורךחיזוק המו"פבישראלוקשריהמחקרהבינלאומייםכדלקמן: 1 1. לאלקצץבתקציביהמחקרשעומדיםלרשותמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהו-ות"ת-הןות"תוהןמשרדהחדשנותוהמדע מיצגיםאתההשקעהשלהמדינהבתשתיותמדעומו"פאזרחי.שניגופיםאלומתוקצביםבחשיבהרבשנתיתומחויביםבראיה ארוכתטווחלפיתוחהחדשנותהמדעוהאקדמיהבמדינה.ישלשמורואףלהגדילאתחלקהשלהמדינהבהשקעותבמו"פבמונחי תל"ג,שממילאמהוויםכיוםאחוזנמוך-פחותמ10%-מכללהשקעותהמו"פבישראלשברובןמתבצעותע"יהסקטורהעסקי ובראשן חברות ההייטק הרב-לאומיות. יש להיערך להקטנת ההשקעות מחו"ל, שאם תתממשנה, יש להגדיל את חלקה של המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל המדינהבהשקעותאלו.מאחרוכל1%מהוצאותהמו"פהואכ750-מיליון₪אנוממליציםלשרייןבמשך3שניםאופציהלפיצויעל השקעותפרטיותבשיעורשל2%דהיינוכ1.5מיליארד₪.אלויתוקצבובמסגרתקרנותעידודלתמיכתמשרדהחדשנותהמדע והטכנולוגיהבמו"פ,לחזוקהרשותלחדשנותלתמיכהבחברותמו"פ,ולמו"פבאוניברסיטאות. 2 2. לחזק את הקרנות הדו-לאומיות התומכות במחקרים משותפים עם חוקרים ממדינות העולם - הקרנות הדו-לאומיות פועלות בהיקפיםמשמעותייםבעיקרעםארה"בוגרמניה,אםכיישנןקרנותבהיקפיםקטניםיותרובנושאיםספציפייםעםמדינותנוספות .הקרנותעובדותבעיקרעלבסיסשלתמיכתשתיהמדינותהשותפותבקרן.אנוממליציםלהגדילבעיקראת3הקרנותעםארה"ב ואתהקרןהגרמניתGIFבסךשל2מיליוןדולרלשנה,לכלקרן,במשךחמשהשניםהקרובות,דהיינותוספתשנתיתשל8מיליון דולרלשנהלבסיס.כך,בתום5שניםיתווספולקרנותאלוסךשל40מיליוןדולר,מהם20מיליוןדולרע"חתקציבהמדינה.תוספת זוכמובןתחייבמו"מעםהממשלותהרלוונטיותוקבלתהסכמתןלתוספתתואמת. 3 3. לצאת בקריאה לישראלים להם משרות אקדמיות באוניברסיטאות בחו"ל לשוב ארצה, ולחזק התמיכה בקליטתם - יחס מרצה: תלמידבאוניברסיטאותהמחקרהמובילותבעולםהוא1:10,היחסבאוניברסיטאותהמחקרבישראלכפולמזה.ישלשאוףלהגיע ליחס זה לפחות בחלק מהאוניברסיטאות. גיוס חוקרים ישראלים המצויים כיום בעמדות אקדמיות בכירות בחו"ל המעוניינים להיקלט בישראל יכול להיות מנוע צמיחה מחקרית חשוב. לצורך כך יש לשריין תקציבים שיאפשרו קליטתם של 20 חוקרים כלשנהבעלותשל1.5מיליון₪לחוקרעבורמשכורותומעטפתתשתיתמחקר.אנומשוכנעיםשניתןיהיהלקבלמימוןמשלים מהאוניברסיטאותעצמן.ההמלצההיאלהקציבלשנת2024ו-2025מידישנהלבסיסהתקציב30מיליון₪.איןהדברסותראת המשךהגיוסשלחוקריםישראליםמחו"לעלבסיסהתקציבהקיים,במסגרתתחלופתסגלהיוצאלגמלאות. 4 4. לקלוטת חוקרים יהודים מובילים באוניברסיטאות עילית בישראל - רבים מכוכבי העל של אוניברסיטאות העילית בארה"ב הם יהודים.40%מזוכיפרסהנובלבכלכלה,ו-26%מכללהזוכיםבפרסבפיזיקהובפיזיולוגיהאורפואההםיהודים.אנוממליצים 44 למשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהלצאתבמבצעגיוסבשיתוףעםמשרדהחינוךשל"כוכביםאקדמיים"יהודיים.אנומעריכים את הקליטה של חוקר בקטגוריה זאת ב 15 מיליון דולר, ואנו ממליצים על הקמת קרן ייעודית בשיתוף עם תורמים דוגמת קרן רוטשילד,לקליטהשל3חוקריםבשנהלמשךשלוששנים.סה"כ9חוקריםבעלותשל7.5מליוןדולרלחוקר(מחציתע"חתקציב ציבוריומחציתע"חהמוסדהקולט.) 5 5. לעודדקיוםכנסיםמדעייםבינ"לבישראל-ישנהחשיבותרבהלקיומםשלכנסיםמדעייםבינלאומייםבישראלדווקאבעתהזאת. אנוממליציםעלתימרוץכנסיםמדעייםוסבסודםבהיקףשל5כנסיםמדעייםבשנהבעלותסבסודשלכ1000דולרלמשתתף. בממוצעשלכ300-משתתפיםלכנס,מדוברבתקציבשל1.5מיליוןדולרלשנה. 6 6. להקצותמשאביםבאמצעותות"ת,אוהקרןהלאומיתלמחקר,למימוןאירוחםשלמדעניםזריםלתקופותקצרותבישראל-קשרי מדעברמההאישיתחיונייםלהתקדמותהמחקרוהפיתוח.אנוממליציםלעודדביקוריםשלמדעניםזריםבישראלעלידיתמיכה ב25-ביקוריםבתקציבשנתישל4מיליון₪ משךהביקוריםיהיהביןחודשלסמסטרוהמוסדהמארחישתתףבמחציתהסכום.. 7 7. להקצותמשאביםלביקוריםשלחוקריםישראליםבמעבדותבחו"ל-כנ"ללגביביקוריםשל25חוקריםישראליםבחו"ל. מאזקוםהמדינההאקדמיהוהמדעהישראלייםהגיעולהישגיםיוצאידופן,ישלהבטיח שמלחמתחרבותברזלואירועימתקפתטרורהחמאסמה7-באוקטוברלאיהוונקודתמפנה ברמתהמחקרובקשריהמדעשלישראלאלמולמדינותהעולם.כדילעשותזאתישלחזק דווקאכעתאתהיכולותהמדעיותבישראלואתקשריהמדעהבינלאומיים. *בעקבותהמלצותהמולמופהנושאנדוןבוועדתשריםלעניינימדע.והוחלטעלהקצאתתקציבבשנת2024 דוחשנתי|2023 פרק3 ועדותהמולמו"פ כמתוארבתחילתדוחזה,בחלקאשרמציגאתמבנההמולמו"פ,חוקהמולמו"פמסמיךאתהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחלקבוע מדיניותמו"פלאומיתולהמליץלממשלה,באמצעותשרתהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה,עלמדיניותלאומיתכוללתבפיתוחוקידום המחקרהמדעיבמדינתישראל.מדיניותזומתגבשתבוועדותאשרנקבעותע"ייו"רהמולמו"פ,בהתאםלמצבהמו"פולצרכיהמדינה. לאחרקביעתנושאיהוועדותוהדמויותשיובילואותןהןבוחנותאתהנושאעליוהןמופקדותבאמצעותסקריםומחקריםומגבשות המלצותלמדיניות.חשובלהדגישחבריהוועדותעושיםזאתבהתנדבותמלאה.מרביתםנמניםעלבכיריהמדעוהמשק.לאחרגיבוש ההמלצותאלומוצגותבפנימליאתהמולמו"פשתפקידהלאשראולדחותאתההמלצות.לאחרמתןהאישורההמלצותאלומוגשות לממשלהבאמצעותועדתהשריםלמדעוטכנולוגיה. מבחינתפעילותןשלהוועדות,הדרךלגיבושמדיניותמו"פלאומית,מחייבתהערכותלטווחארוךבאיסוףובניתוחנתוניםע"יהלשכה המרכזיתלסטטיסטיקהומכונימחקראובייקטיבייםומקצועייםהמסוגליםלהפיקדוחותוניתוחיםמקיפיםעלבסיסמתמשךלשם מעקב ובחינת השינויים במערך המו"פ. לפיכך, הוועדות פועלות במקביל לתוכנית עבודת המולמו"פ במסגרת פעילות רב-שנתי תהליךאיסוףהנתוניםוהמחקראורךזמןוכךגםניתוחהנתונים,עיבודם,הסקתמסקנותוגיבושהמלצותלקובעיהמדיניות. 45 45 בשנת2023פעלובמולמו"פ5ועדות,אשרפעילותןוהמלצותיהןמתוארותבפרקזהוהן: •ועדתחינוךמדעי • ועדתאקדמיהמשק •ועדתתשתיותלאומיותומתקניתשתיתבמערכתהביטחון •ועדתסביבה ועדתמצוינותמדעית(הוועדהטרםגיבשההמלצותולכןפעילותהאינהמצוינתבפרקזה) המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.1ועדתחינוךמדעי יו"רהוועדה:ד"ראריאלהיימן חבריהוועדה:אביורשבסקי,פרופ'איילתברעםצברי,ד"ראליאייזנברג,אליהורביץ,אריהמימון,פרופ'בועזכץ, ד"רגיוראאלכסנדון,דוביאוסטר,פרופ'חייםטייטלבאום,פרופ'טליטל,ד"רליאתבןדוד,שייח'מוהנאפארס,מוחמדח'לאילה, מיההלוי,ד"רמיכלטביביאןמזרחי,מירבשגב,הרבמנחםבומבך,ד"רספאאבורביעה,ד"רעופרמוקדי,עידומזורסקי, פרופ'עמימויאל,רועישפר,פרופ'רוןמילוא,ד"ררחלקנול,רינתשפרן,ד"ררנאסובח,שחרבראור חבריםבקבוצותהעבודה,נוסףלחבריועדתהחינוך:ד"ראורליזלאיטלכיש,עליזהמדינה,אלימורגנשטרן, ד"רגילמורקשתמאור,אורנהשלי יועציהוועדה:ד"רנילנמיר,דברוסו השקעותבחינוך,נחשבותהשקעותמהמניבותבעולםברמההכלכלית.ישראל,מאזהקמתה,הצליחהלבססאתמעמדהבעולם כאומתסטארטאפהרבהבזכותהחינוךלמדעים.האתגריםמולםעומדתישראלברמההגיאופוליטיתמחייביםעיסוקתדירוקבוע במתןפתרונות,להמשךהמצוינותהמדעיתשהיאמובילה.ועדתהחינוךהמדעיבמולמו"פנועדהלטפלבאתגריםאלו,עלמנתלשמור עלעוצמתההכלכליתשלישראל. זהמכברהוכחבעולםהמחקרכיהקשרביןצמיחהכלכליתלחינוךלSTEM-הואמובהק.חוקרתמUnionCollege-בניו-יורק, העוסקת בהשפעת חינוך STEM בהשכלה הגבוהה, על צמיחה כלכלית של מדינות שונות, פרסמה מאמר בשנת 2018 המלמד כיישנוקשרחיוביביןתאריSTEMבהשכלהגבוההוביןצמיחהכלכלית,כאשרלוקחיםבחשבוןמשתניםכמוהוןפיזי,הוןאנושי ורמתהפיתוחבמדינה22 זאתועוד,מחקריםרביםמעידיםכיתעשייתההייטקומקצועותמעולמותהSTEM-.הםמנועיהצמיחהשל המדינותהמפותחותבמאהה21-והדברנכוןשבעתייםלישראלכסטארטאפניישן.מאמרשפורסםבחסותהOECD-בשנת2021 46 עלידיכלכלניםמהבנקהלאומיהבלגי,מצאכילעובדיםהעוסקיםבמקצועותSTEMישנההשפעה(ביןאםבעליהשכלהגבוההאו תיכונית)חיוביתעליעילותחברותעסקיותבמדינה23.לדוגמאנמצאכיתוספתשל10%עובדיSTEM,בעליהשכלהגבוההלכוח העבודההכוללשלחברה,תגדילאתהיעילותשלהב20%-,המהוויםפי3או4מהגידולביעילותשלעובדיםבעליהשכלהגבוהה שאינםעוסקיםב.STEM- מחקרנוסףשלחברתהייעוץPWC,משנת2015מציגאתחשיבותהSTEM-לכלכלההאוסטרליתבנושאיםכמוחדשנות,מספר פטנטים וכדומה. במאמר משווים את אוסטרליה לגרמניה כמדינה שיש לשאוף אליה מבחינת כמות בוגרי תארי STEM, וכמות הפטנטיםהרשומיםמראיםאתכמותהעבודותהצפויותבעתידבהייטקלעומתתפקידיםשיעברואוטומציהבעתידקרוב,ומדגישים אתחשיבותםכישוריהSTEM-כחלקבלתינפרדמכוחהעבודה24 ממצאיםשלהStatics-.LaborofBureau(משנת2015)שעשו שימושבמתודולוגיהשלחישובשכרבקרבעובדיםמעולמותהSTEM-,עםדגשעלהנדסה,מדעיהמחשבופיזיקה,מדווחיםכיאלו המקצועות בהםמרוויחים אתהסכומיםהגבוהים ביותרבמשק. המתודולוגיה מקשרת בין שכר, גידול במספר המשרותהדורשות הכשרתSTEM,ובחינתמדינותשונותבתוךארה"ב,בהןהשכרגבוהיותרבשלמשרות.25STEM 22.https://digitalworks.union.edu/cgi/viewcontent.cgi?article=1622&context=theses 23.https://www.oecd-ilibrary.org/docserver/191b3472-en.pdf?expires=1691933314&id=id&accname=ocid41024303&checksu m=C37EBF2055E9AFFAEC90BDFF22E5FF93 24.https://www.pwc.com.au/pdf/a-smart-move-pwc-stem-report-april-2015.pdf 25.https://www.bls.gov/spotlight/2017/science-technology-engineering-and-mathematics-stem-occupations-past-present- and-future/pdf/science-technology-engineering-and-mathematics-stem-occupations-past-present-and-future.pdf דוחשנתי|2023 3.1.1הצלחהכלכליתבזכותלימודימדעיםבשלבהחינוךהמוקדם ניתןלהעריךצמיחהכלכליתכברבשלביהחינוךהמוקדמים.מחקרשפורסםבשנת2010עלידיהOECD-הציגכיצדשיפורתוצאות מבחניפיז"ה(מבחןבינלאומיהמתקייםאחתלשלושובוחןאוריינותבמתמטיקה,מדעיםוקריאה)באחוזיםשוניםעשוילתרוםלתמ"ג במדינות שונות עד שנת 2090. התחזית בוצעה באמצעות מודלי רגרסיה וניתוח השוואתי של מדינות שהגיעו לממוצעים גבוהים במבחניפיז"הביןהשנים1960-2000לעומתכאלושלא,תוךהתחשבותבמדדיהוןאנושי,כישוריםקוגניטיבייםומספרשנותלימוד. מחקר נוסף של הOECD- משנת 2022 הראה כיצד לאיכות החינוך ישנה השפעה גדולה יותר על פריון מאשר לכמות השעות הנלמדות. המתודולוגיה במחקר זה כללה השוואה בין מדדי פריון והון אנושי לציונים במבחני פיזה ומבחני PIAAC (מבחן דומה המבוצעבקרבמבוגריםבגילאי16-65)בקרב53מדינות.26 גם בישראל בוצעו מחקרים במתודולוגיות שונות המעידים על הקשר שבין לימודים לSTEM- לבין צמיחה כלכלית. מחקר בולט אחדפורסםעלידימוסדשורשבאוגוסט2020.המחקרעוסקבפערישכרביןשכיריםשלמדובתיכוןבמרכזלעומתכאלהשלמדו בפריפריה,ומקשרביןמידתההצלחהבבגרותבמתמטיקהוהיקפהוביןשכרבשוקהתעסוקה.המתודולוגיהבהנעשהשימושבמחקר זהכללהבחינהשלכמיליוןפריטיםילידי1978-1985שכללהשללנתוניםדמוגרפיים,ציוניםורמתשכרבשנים2012-2016.ממצאי המחקרמציגיםהבדלמשמעותיביןפעריהשכרשלתלמידיםשלמדו3יחידותמתמטיקהלעומתכאלהשלמדו5יחידות,בפער הנעביןפי1.5-2(כשהפערגדוליותרעבורתלמידיהמרכז27) כמוכן,מחקרשפורסםב2018-.הציגקשרמענייןנוסףעבורילידי 1978-1985–במקרהזהביןשכרוביןהשכלההנרכשתבאוניברסיטאותובמכללות(ללאדגשעלSTEM).המחקרהראהכיהשכר השנתיברוטובקרבבוגריהאוניברסיטאותעלהב2015—2008-בכ10%-עלהשכרהמקבילבקרבבוגריהמכללותהציבוריות,והשכר בקרבבוגריהמכללותהפרטיותעלהעליוב28.7%—6%- בשנת2019פורסםמחקרשלמכוןאהרןשבחןאתשיעורהתעסוקהבהייטק.במחקרהודגשפוטנציאלסקטורזהויכולתהשלמדינת ישראללהגדילאתסךהמועסקיםבו9%(מהמועסקיםבסקטורהעסקיבזמןביצועהמחקר).החוקריםהתייחסולקבוצתגילספציפית 47 47 בגילאים30-37בשנת2015,ומצאוכישיעורהמועסקיםבקרבםבתעשייתההייטקגבוהמהממוצע12%().קבוצתהמחקרביקשה לבחוןאתהמגמותשלהצטרפותצעיריםמקבוצהזולתעסוקהבהייטק,אםבאמצעותגידולבלומדיבגרותמדעית,לימודיSTEMוכן ממקצועותנוספיםעקברמותהשכרהגבוהותוהביקושבמשקכתוצאהמרמתהביקושבעולם.החוקריםמצאוכיביןהשנים2012- 2016הייתהעליהשלכ12%-בכמותבוגריתואראקדמיבמקצועותהSTEMועליהגדולהשל48%במקצועותלימודיהיי-טק(הנדסה, מחשבים,מערכותמידעותקשורת).החוקריםדנובתרחישיםשוניםלגידולבסקטורההייטקעדשנת2030,והציגוהמלצותמדיניות כגוון גידול לימודי בגרות מדעית בתיכון, הורדת ספי הקבלה באוניברסיטאות ללימודי מקצועות STEMויצירת תוכניות לימודים על תיכוניותהמותאמותלביקושיהמעסיקיםבתחוםההייטקותואמותלחסמיםהקיימיםבקרבאוכלוסיותשונותבארץ.29 על בסיס כך ולאור תוצאות החינוך בישראל כמפורט בדוח זה, ועדת החינוך המדעי במולמו"פ, אשר הוקמה בשנת 2021, הציבה לעצמהאתגריםהמחייביםחשיבההוליסטיתבנוגעלחינוךבישראלכדלקמן: • לבחוןמדיניותלאומיתאסטרטגיתרחבהבתחוםהחינוךהמדעי-טכנולוגיהפורמאליוהבלתיפורמאליבכללהגילאים. • לזהותאמצעיםותחומיםנדרשיםלחיזוקהחינוךהמדעי-טכנולוגישלישראל. • לבחוןסדריעדיפויותבחינוךהמדעי-טכנולוגי. • לבחוןאתהיערכותמערכתהחינוךלאתגריהמחרבהתאםלמתרחשבעולם. • לבחוןאתהתשתיותהאנושיותוהפיזיותשלעולםהחינוךהמדעי-טכנולוגי(הלומדיםוהמלמדים)בישראלואתהכישוריםהנדרשים למתןמענהלצרכיהמו”פהעתידייםשלהמדינה. 26.https://www.oecd-ilibrary.org/docserver/a1046e2e-en.pdf?expires=1692691804&id=id&accname=guest&checksum=67184 C1FA5C44EE7D152C2C4B8E49B62 27.https://tinyurl.com/yarzrxs3 28.https://tinyurl.com/4jx4x2bx 29.https://www.runi.ac.il/media/soshrmwy/sergey_resume.pdf המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.1.2פעילותהוועדה ועדתהחינוךהמדעיהכילה4קבוצותעבודהבארבעהנושאים:30 1 1. שילוב בין חינוך פורמאלי לבלתי-פורמאלי תוך הדגשת הפדגוגיה, הידע והמיומנויות בהובלת פרופ' עמי מויאל. בישראל קיימות יוזמותנקודתיותבחינוךהבלתי-פורמליבישראל,אךחסרהיוזמהלאומיתסדורה,שתחברבאופןיסודיושיטתיביןהחינוךהפורמלי לחינוךהבלתיפורמלי,תגדיראתהיעדיםהמשותפיםלהם,אתמדיניותהחינוך,אתשיטתהמדידהשלהתוצריםואתהתמריצים לשותפים השונים באקוסיסטם החינוכי־לאומי. לפיכך, מיקוד הקבוצה הוא בשילוב בין החינוך הפורמאלי לבין הבלתי-פורמאלי בתחומיהמדעוהטכנולוגיה,ברבדיםשלפדגוגיה,ידעומיומנויות. מטרת הקבוצה: להמליץ כיצד ראוי לשלב בין חינוך פורמלי לחינוך בלתי פורמלי בלימודי STEM כדי להשיג יעד משותף ומוסכם ברמתהתוצרהרצוי,תוךמתןהזדמנותשווהלכלתלמידותלמידהבמערכתהחינוךברחביהארץ. המלצותשילובחינוךפורמאליביןבלתיפורמאלי •למסדיוזמהלאומית •לגבשחזוןלחינוךסינרגטי • לעצבמדיניותמשולבתלחינוךלSTEM- • להקיםמועצהלאומיתלחינוךלSTEM- •לגבשמדיניותתמריציםומימושהלעידודיישוםהחינוךהמשולבברמההלאומיתוהמקומית 48 • למדודאפקטיביותמאמציהחינוךהמשולבלSTEM- 2 2. טיפוח ושיפור איכות ההוראה והמורים בהובלת ד"ר ליאת בן-דוד. המדעים הם מנוע צמיחה בכל היבטי החיים. מכאן שעתיד המדינהכולהתלויבטיפוחהוראתהמדעיםלכל,מהגןועדסיוםהתיכוןכאחד.המפתחהעיקרילכךהואאיכותהמוריםלמדעים שבמציאותהנוכחיתשלישראל,אינהבאהלידיביטוי.למעשה,חלהירידהמשמעותיתבכמותובאיכותהמוריםלמדעים.נתונים שנאספומהשטחבנוגעלחינוךלמדעיםמעידעלמצבבונדרששיפורושינויבמערךההוראהלמדעים.כ70%-מהמוריםשעברו הכשרהלהוראתמדע,לאנקלטיםכללבמערכת.זועלות-תועלתמאדנמוכהוכמעט40%מהמוריםלמדעיםהםלמעלהמגיל 50. המשמעות היא שתוך פחות מעשור, מדינת ישראל תהיה ללא מורים למדעים ויש חשיבות מירבית בשילוב מורים צעירים במערכת. בנוסף, חסרים לבורנטים במערכת החינוך (כיום יש שליש מהנדרש). מדע הוא תחום התנסותי, ללא לבורנטים, אין מדע.זאתועוד,דרישותמשרדהחינוךהןלפחותתוארראשוןלמורהלמדעים.בפועלרקמחציתהםבעליתוארראשון.ונושא שלישיהואתקצובהמדעים,שכיוםבישראלזההלתקציבימדעיהרוחהעיוניים,למרותשדרישותהמקצועדומותיותרלאלושל המקצועותהטכנולוגיים.עיוותזהאינומאפשרלמידהראויהלמהותהמקצוע,הדורשעבודההתנסותית,יישומיתובקבוצותקטנות. 30.שלושקבוצותהעבודההראשונותסיימואתעבודתן,אךטרםסיכמואתהעבודהבמסמךמסכם,ואילוהקבוצההרביעיתממשיכהלשנת.2024 דוחשנתי|2023 המלצות • הכרזהעלתכניתחירוםלאומיתבהוראתהמדעים,שהיעדשלהיהיהשינויאסטרטגי-הפיכתהמקצועליוקרתי ונחשק. התכנית תכלול הגדרה ברורה של הקריטריונים שנדרש לעמוד בהם כדי להיות מורה למדעים (ללא הבדלביןמורייסודי,חט"באוחט"ע)ותגדיראמצעיםנדרשיםלהשגתם(טיפוחלבורנטים,מעבדות,ציוד,שכל"ם וכ"ו.) • בנייהויישוםשלתכניתלשימורוטיפוחמורים-שכברהוכשרו,אשרתכלולהגדרתיעדיםלהגדלתמספרהנקלטים במערכת שתכלול מענקים, תגמולים, שכר הולם על בסיס חוזים אישיים, גמישות פדגוגית, אופק התפתחות מקצועיתוהשקעהבסביבותהעבודהאטרקטיביות(מעבדותמצוידות,ציודאישיראוי,פינתעבודהאישיות.) • הרחבהוהעמקהשלתוכניותההסמכהלהוראתהמדעיםשלמומחיםמתחומיהמדעיםהשונים,במימוןהמדינה (הכוללת התחייבות של שנת עבודה מול כל שנת מימון) וקליטה במערכת על בסיס חוזים המאפשרים שכר ותנאיםהולמים. כלאחדמהצעדיםיכלולליווי,תמיכהפרטניתותוכניתתגמולים.* 3 3. הוראת המדעים בבית הספר היסודי, בהובלת פרופ' טלי טל. החינוך המדעי בבית הספר היסודי מהווה תשתית לחינוך המדעי- טכנולוגיבחטיבתהבינייםובביתהספרהתיכון.הואמקנהלתלמידיםמיומנויותנדרשותבמגווןתחומים,והואצורךלאומיומרכיב חשובביותרבחוסןהכלכליוהחברתיהלאומי.המצבהקייםדומהלמצבהקייםבסעיף2,הכוללמחסורבמוריםובתוכניתאשר מגדירהאתמעמדתם. 49 49 המלצות • נדרשתהגדלתמספרהמוריםהמוכשריםללמדמדעיםברמהמספקת. • ישלהגדירדרישותמינימוםברמתההכשרה,הןברמתידעהתוכןהמדעיוהןברמתידעהתוכןהפדגוגיבחינוך מדעי. • נדרשתגמולכלכלי,באופןדיפרנציאלי,שלמוריםלמדעיםביסודי,בדומהלמוריחינוךמיוחדאובדומהלמורים בתיכון. • מעברליוזמותהקיימות,ישלהפעילתוכניותהכשרהin-serviceלהוראתמדעיםלמוריםהנמצאיםבמערכת, ולתגמלמוריםהמצטרפיםלהכשרהזו. • ישלהפעילמנגנוניםותמריציםלעידודהתמחותבמדעיםבמכללותלהכשרתמורים(אםכתוכניותדו-חוגיותאו בדרךאחרת.) • יש לתגמל מוסבים להוראה שילמדו מדעים בבית הספר היסודי ולתמוך בהם בדרכים שיבטיחו הישארותם במערכת. • ישלהגדירמספרשעותמינימוםללימודמדעים. • ישלחדשחדרימקצועולציידםבהתאםלהמלצותהפיקוחעלהמדעים,ולהקצותשעותהכנתניסוייםוהדגמות למורותלמדעים,זאתבהיעדרתקניםללבורנטיםבביה"סהיסודי. • ישלהגדילאתהיקףההדרכהוהפיתוחהמקצועיבחינוךהמדעי,ולשפרהכךשהמדריכותיהיובעלותידעמעודכן וניסיוןרבבשדה. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 4 4. כלכלת החינוך המדעי וחשיבותו של החינוך המדעי לחוסן הלאומי והכלכלי של מדינת ישראל בהובלת פרופ חיים טייטלבאום. מטרת קבוצה זו היא בחינת הערך הכלכלי של ההשקעה בחינוך מדעי מתוך הבנה שיש חשיבות מירבית להבנת נושא החזר ההשקעה מההשקעה בחינוך. קבוצה זו נמצאת בעיצומה של עבודה הכוללת סקירה וניתוח השוואתי של מחקרים העוסקים בכדאיות ההשקעה בSTEM- בארץ ובעולם, הגדרת מערכת מושגים ופרמטרים לבחינת כדאיות כלכלית של השקעה בחינוך בכלל,ובSTEM-בפרט,יישוםהפרמטריםלגביהמצבבישראלבתחוםהSTEM-בחמשהשניםהאחרונות,בחינתשילובםשל בוגריSTEMבשוקהתעסוקהותרומתםלכללענפיהמשקוגיבושתובנותלגביאופןהשקעהבחינוךמדעי-טכנולוגיאשרתיטיב עםכלכלתישראל. ממצאיבינייםשלהקבוצה: • ישלהקיםמועצהלאומיתלחינוךל.STEM- • יש להוביל תכנית חומש אסטרטגית לקידום איכות המורה למדעים (מעמד ויוקרה, קריטריונים, הכשרה, תנאי עבודה.) מסקנותהוועדהלחינוךמדעינחשבותקריטיותלהתפתחותהשלמדינתישראלבכלל,וכסטארטאפניישןבפרט. ישצורךמיידילעסוקבתחוםהחינוךהמדעיעלמנתלשפרובטווחהקרוב,הבינוניוהרחוק. הדבריםנכוניםבכלהשניםהאחרונותונכוניםכפלייםלאורמלחמתה7-באוקטובר.לוועדהנודעכימשרדהחינוך נדרש לקצץ בתקציבו ומקור משמעותי הוא מתוך התקציבים המיועדים לתחומים שונים הקשורים בחינוך מדעי. פגיעה בחינוך המדעי תהווה פגיעה משמעותית ביכולת של מדינת ישראל להתאושש מהמשבר הכלכלי הנובע מהמלחמה. הוועדהממליצהלמשרדהחינוךלשנותאתתפיסתוובמקוםלקצץבחינוךהמדעידווקאלהגדילאתהתקציביםכי 50 הםקשוריםבאופןישירבעתידהשלמדינתישראלבכלל,ולאורהמשברהפוקדאותנובתקופהזו,בפרט. דוחשנתי|2023 3.2ועדתאקדמיה-משק יו"ר:פרופארנוןבנטור חבריהוועדה:פרופ'אבידומב,פרופ‘אבישרודר,ד“ראביבזאבי,אהרוןאהרון,ד“ראיציקגולדווסר,ד"ראיריתאידן,איתילבנון, אלוןברנע,אלכספלג,ד“רגיליפורטונה,פרופ'דןפלד,דרורבןדוד,חייםרוסו,ד“ריהושעדגני,יובלאדמון,פרופ‘יורםקפולניק, יעקבמיכלין,פרופ‘ניבהאלקין-קורן,ד“רנעמיבק,נעםדן,ד“רעופרשפירא,עו“דקרןפרימור,פרופ‘רוזהאזהרי,פרופ‘רפיביאר, פרופ‘שאוללך,שמואלאברמזון,ד“רתומרסיימון משקיפות:דליתכהןלרנר,ריקיכדורי יועץהמולמו"פמרכזהוועדה-ד“רנילנמיר ההצלחה והקידום של מדינה מודרנית, מחייבים פעילות מערכתית בכלל תחומי החיים: הכלכלי, החברתי והסביבתי, וזאת מתוך ראייהסינרגתיתביןרבדיםשוניםבמדינה,להשגתיעדיהבתחומיםהשוניםבהםהיאפועלת.באופןמסורתיההתמקדותבתרומת האקדמיההייתהבנושאיםהכלכליים-עסקיים,כאשרתחתהכותרותהמקובלות"העברתטכנולוגיה"ו"יישוםידע"ניתןדגש,במערכת האקדמיתובחברותהיישוםשלהמוסדותהאקדמיים,עלמסחורידע-בגללהקשרעםהתעשייהוהסקטורהעסקי.ברוחזו,ועדת המולמו"פ שעסקה בקשרי אקדמיה הוגדרה בעבר כ"קשרי אקדמיה-תעשייה" ובמסגרתה קודמו פעילויות מגוונות שהייתה להן השפעהחיוביתעלמדיניותלאומית,כוללזושלות"תבתחוםמסחורידעופיתוחמדדיםמגווניםכבסיסלקידומו. הראייה הרחבה יותר בעידן הנוכחי - בו יש אינטראקציה חזקה בין כלכלה-חברה-סביבה, מחייבת גישה חדשה לתרומתה של האקדמיהלחברה,במובןהרחבשלהמלה,אשרתבואלידיביטויבכללמגזריהפעילותשלהמדינהולארקבצדהעסקי-תעשייתי. ברוח זו הוקמה ב2021- הוועדה ל"קשרי אקדמיה-משק", שייעודה הורחב. בעוד שוועדות קודמות עסקו בקשרים שבין האקדמיה למגזר העיסקי, ועדה זו עסקה בקידום מדיניות ופיתוח מנגנונים להעברה ושיתוף ידע בין האקדמיה וכלל המשק, תוך דגש על 51 התחומיםשבבסיסםרווחהושירותלציבור.תחומיםאלהכולליםתשתיותפיזיות,תשתיותחברתיות,חינוך,סביבה,בריאותהציבור ומודליםללימודלאורךהחייםLLL( עלרקעזהנבנתהפעילותהוועדהלקשריאקדמיה-).משקכשהיאמתבססתעלשלושקבוצות עבודה,תוךיצירתמסגרתלסינרגיהביניהן: 1 1. העברהושיתוףידעאקדמיה-משק–בהובלתפרופ'דןפלד. • הידוקקשריאקדמיה-משקבתחומימדיניותציבוריתהמבוססתעלנתונים-policiesbased.evidence • מדיניותקנייןרוחניבנתוניםומודליםלהעברתידעמהאקדמיהלמשק. • פיתוחמנגנוניםלעידודהעברתידעושיתוףחוקריםמהאקדמיהבגיבושמדיניותלאומיתגםבתחומיםשאיןבהםאפשרותלמסחור הידעהמחקרי. 2 2. פעילותהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלה–בהובלתהמדעןהראשישלמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיהפרופ'אבידומב. • הקמתמנגנוניתמיכהוייעוץשלהאקדמיהלקידוםמדיניותוקבלתהחלטותברמהלאומית,גםכתשתיתלתמיכהבעתותמשבר; המדעניםהראשייםהםהמוקדבממשקזה. • הערכהכוללתשלדרכיהפעולהשלהמדעניםהראשייםבמשרדיהממשלהמתוךכוונהלמצואאיזוןביןתפקידםשמשמשכעוגן לחשיבהארוכתטווחלביןמשימותייעודיותשלצרכיהמשרד. 3 3. פיתוחהוןאנושיאקדמילצרכיהמשקבהובלתפרופ'ארנוןבנטור. • גיבושאסטרטגיהברמההלאומיתלקידוםמדיניותלימודלאורךהחיים31)LLL(,מתוךהבנהשמחציתממחזורחייידעמקצועיהוא פחותמ10-שנים.כדילשמראתאיכותההוןהאנושי,עםדגשעלהנושאהאקדמי,עלפניקריירתחייםהמקצועיתהנמשכתלאורך https://www.neaman.org.il/Files/Life%20Long%20Learning_20200629133235.057.pdf.31 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל עשרותרבותשלשנים,ישצורךבמודליםחדשיםללימודמתמשך,אשריהיומושתתיםעלשיתוףביןהאקדמיהוהמשק.נושאזה הפךחשובבעולםבשניםהאחרונותולפיכךהוועדהמצאהשישראלחייבתלפתחמנגנוןשכזהלשםשימוראיכותההוןהאנושי, וכןהתחדשותוהמתמדתע"יהעברתידעשעםהקדמהמתחדשבקצבגבוה.מדינותמתקדמותברחביהעולם,כדוגמתסינגפור באסיה,צרפתבאירופהוקנדהבצפוןאמריקהרואותבכךיעדלאומיהנמצאבסדרעדיפותגבוההמובלע"משרדיהממשלה- בדרךכללשיתוףביןמשרדהחינוךלביןמשרדהכלכלה/תעסוקה. • גיבוש מודלים עבור התנסות בתעשייה ובמשק בזמן הלימודים האקדמיים, מתוך הבנה שנדרשים מודלים חינוכיים חדשים שיאפשרושת"פביןהאקדמיהלמשקוכןיקנוכישוריםחיוניים,כישוריחייםועבודה,לבוגריהמערכתהאקדמית. תחומיםאלו(שלשלושהקבוצות)פועליםבסינרגיה,אךבוזמניםהםמחייביםמיקודוהעמקה,דברשבאלידיביטויבדרךפעולת הוועדהוביצירתקשריהגומליןביןהקבוצות. פעילותהקבוצותהתבססהעלדיוניםעםמוביליםובעליענייןמהאקדמיה,הסקטורהעסקיוהציבוריוכןעםמומחיםמחו"ל,מתוך מטרהללמודמדרכיפעולהחדשותוחדשניותהמקודמותבמדינותמובילותשישראלרוצהלהדמותאליהן.במקביל,נאספונתונים ונערכוסקריםכדילבססאתהדיוניםוההמלצותעלבסיסשלעובדות,ברוחpolicybased.evidence 3.2.1שיתוףידעאקדמיה-משק מרכיבגנרימרכזיבכלהפעילויותשתוארולעילהואקידוםדרכיפעולהלשיתוףידעהמבוססעלמחקראקדמיבפעילויותהמשק. עיקרהדגשהואבתחומירווחתהציבור,בשונהמהתחומיםהעסקייםאשרשםכברקיימתפעילותעניפהומסודרת,כוללמודלים מתאימיםומדדיםלכימותהפעילויותוההצלחה.מןהראוילהדגיששתחוםהעברתידעממחקראקדמילטובתהציבורהואחדשגם 52 בקנהמדהבינלאומיוהמחקריםבנושאיםאלההםראשוניים.שיתוףידעביןאקדמיהלמשקקיבלתנופהבשניםהאחרונותעלרקע ההגדרה של האו"ם של יעדי פיתוח בר קיימא בעולם עד לשנת 2030 Goals( Development 32)SDG-Sustainable, והצורך למנףאתהמדעואתהפעילותבאקדמיהלמטרותאלה.בתחוםהעסקיהדברמוצאביטויכיוםבהכרההולכתוגוברתשלחברות להיותמעורבותבפעילותלמעןכללבעליהעניין(לארקבעלימניות),מהלכיםהמוגדריםתחתהכותרתשל33IMPACT,והםמהווים חלקממהשמכונההמשימההשלישיתשלהמערכתהאוניברסיטאית,mission(third.)university במסגרת פעילות של הקבוצה בכיוונים אלה, שהיא בעיצומה, המובלת ע"י פרופ' דני פלד, נערכו מפגשים עם בעלי עניין וקובעי מדיניותובהםמדעניםראשיים,מנהליםשלחברותוארגוניםהפעיליםבתחומיםשלרווחתהציבורבנושאיםכגוןתחבורה,סביבה ובריאות.המטרההיאלגבשתובנותשיאפשרופיתוחשלמודליםלשיתופיפעולהבתחומיםאלהוכןגםמדדיםכמותייםשיוכלולשמש כבסיסלצעדימדיניות.מתגבשכיוםגםמהלךממוקדבשיתוףעםות"תלבחוןאתהדרכיםלעודדאתהמוסדותהאקדמייםוחברי הסגללהיותפעיליםבנושאיםשלמדיניותלאומיתתוךמתןהכרהעבורםבמנגנוניםשונים.במסגתהדיוניםשהתקיימובהשתתפות אנשיממשלהאחראיםעלמדיניותבתחוםרווחתהציבור,וחבריסגלאקדמיהמתמחיםבנושאיםאלה,התבררשישפערגדולבין הפוטנציאל והידע שקיים באקדמיה ובין המינוף שלו בפעילות הממשלתית. זהו אתגר מרכזי שעומד בפני פעילותה של הקבוצה: לפתחאתהמודלים,דרכיפעולהוצעדימדיניותלגשרעלפניפערכזה,בדומהלמהשנעשהבעברונעשהכיוםבתחומיהעברתידע לתעשייהולסקטורהעסקי.פיתוחכליםאלונועדלשרתולקדםאתהיעדיםשלהפעילויותהאחרותבוועדה,שנסקרולעיל,בתחומי המדעניםהראשייםוההוןהאנושיכדילאפשרבישראלהטמעתידעאקדמיבצורהמושכלת.במסגרתזויזמההוועדהמחקרוסקר כדי לבחון מנגנונים מהעולם שפותחו במדינות מובילות אליהן ישראל רוצה להידמות, תוך התעמקות במודלים, בדרכים לכימות ההצלחהשלהםושילובןבמדיניותלאומית. https://sdgs.un.org/goals.32 Impact:ReshapingCapitalismtoDriveRealChange,SirRonaldCohen,2021.33 דוחשנתי|2023 3.2.2מיקודהוועדהבשנת2023 בשנת2023עיקרהדגששלהוועדההיהבנושאההוןהאנושי.במסגרתקבוצהזו,עלושנינושאיםעיקרייםשנמצאומהותייםלשנים הקרובות(בעיקראחריה7-באוקטובר),עתשיקומהשלמדינתישראלבעקבותמתקפתהחמאסעלישראלב7-באוקטובר: 1 1. לימודלאורךהחיים)LLL(–בשניםהאחרונות,נושאזהצוברתאוצהעלרקעהסביבההמשתנהבישראלובעולם,המתאפיינת בדינמיותרבהשלשינוייםטכנולוגיים,מלוויםבשינוייםחברתייםוכלכלייםהמשפיעיםעלשוקהעבודהבדרכיםשלאהכרנובעבר. אלהבאיםלידיביטויביןהשארבדעיכהשלמקומותתעסוקהמחד,וצמיחתםשלמקומותחדשיםמאידך,ובצורךבהתחדשות בעיסוקיםקיימיםכדילהבטיחפריוןגבוההמאפשרהישרדותוצמיחה.כדילהתמודדעםסביבהמשתנהזו,למזערסיכוניםולמנף הזדמנויות, יש צורך בהתחדשות מתמשכת של ההון האנושי, בכלל העיסוקים, אך במיוחד בעיסוקים שמהווים את הכח המניע בסקטור העסקי והציבורי, שהם בדרך כלל מאפיינים את בוגרי האקדמיה. על רקע זה עולה הצורך בחברה שבה הלימוד איננו מסתיים עם קבלת הכשרה פורמלית קצובה בזמן (בגרות, תואר אקדמי ראשון, שני או שלישי), אלא יש צורך בהמשך לימודים והרחבת ידע ומיומנויות על פני כל מחזור החיים המקצועי. החשיבות של הצורך הזה הולכת וגדלה על רקע של ההתיישנות המהירה של הידע. על הרקע הזה, בחנה הקבוצה את הנעשה בארץ וקיימה סקר בינלאומי וראיונות עם מובילים של נושא זה בחו"ל.במדינותמובילות,דוגמתסינגפור,דרוםקוריאה,צרפת,הולנדוקנדה,קיימיםכיוםמערכיםלאומייםמסודרים,המעוגנים בחוקיםובתקנות,שמטרתםלהבטיחתשתיתנאותהשלמערךלימודלאורךהחיים,הןבהקשרשלפיתוחועדכוןכישוריתעסוקה, והןבהקשרשלקידוםאישישלהאזרחים.עלרקעזההתגבשההתובנהשישלפעולגםבארץלפיתוחאקו-סיסטםללימודלאורך החיים,אשרישרתאתכללבעליהעניין:האזרחיםעצמם,המעסיקיםבסקטוריםהעסקיוהציבוריוכמובןאתהמדינהבאופןכללי. כבר כיום יש פעילות עניפה במשק בתחומים מגוונים של לימוד לאורך החיים ובסקר שנערך בימים אלה ע"י המולמו"פ עולה התובנהשהאתגראיננובהכרחביצירהבקנהמידהגדולשלפעילויותחדשותאוהקמתגופיםחדשיםשיעסקובנושאיםאלה, אלאלמנףפעילויותרבותשכברקיימותבשטחולשלבאותןבמערךלאומישיאפשרסינרגיותביןכלהשחקניםהפעילים.מערך 53 זהאמורלהתוותמדיניותגםלטווחארוךולקדםתשתיותמשותפותללימודלאורךהחיים,שישמשובוזמניתאתהמטרותהשונות, בטווחהקצרוהארוך. קידוםפעילויותאלהיכוללהתבצעכברכיוםבאמצעותמסגרותקיימותובהןמשרדהמדע,ות"ת/מל"ג,הרשותלחדשנות,משרד החינוך,זרועהעבודהבמשרדהכלכלה,תוךשיתוףעםהתעשייהוארגוניםציבוריים(התאחדותהתעשיינים,לשכתהמהנדסים וכד'),בתמיכהתקציביתשלהממשלהוהסקטורהעסקי.רצויאבללגבשגורםמתכלללכלאלהכפישמקובלבמדינותמובילות, כאשרגורםכזהקשורבדרךכלללמשרדהחינוךומשרדהכלכלה/תעסוקה. גםבנושאזה,כדישהתובנותיגובשולכללהמלצותברותביצוע,התגבשהההבנהשישלדוןבהןיחדעםגורמיהממשלומןהראוי לכן להמתין עד להקמת ממשלה חדשה ולקיים התייעצות עם הגורמים המתאימים בה לפני גיבוש ההמלצות הפרטניות. כדי להתניעמהלכיםבכיווןזהיזמההוועדהמספרפיילוטיםשבהםבאהלידיביטויהמגמהלרבתחומיות,להשלמתהכשרה,לקידום הוןאנושישישלוערךמוסףבפעילותבמסגרותהדורשותאיטראקציהבינתחומיתורבתחומית. 2 2. שת"פ אקדמיה משק בפיתוח מודלים של התנסויות במהלך הלימודים - הקניית כישורי המאה ה21- ובשמות השונים כישורים חיוניים,כישוריעוצמהskills(power וכישוריעבודהמהוויםכיוםאתאחדהאתגריםהחשוביםבחינוך,ובמיוחדבחינוךהאקדמי,) עלרקעשלהתובנהשאיכותההוןהאנושילקידוםהמשקולקידוםהעצמיאיננהיכולהלהתבססרקעלידע,שמתיישןבמהירות, אלאגםעלכישוריםומיומנויותשמקניםאתהיכולתלעשותשימושבידעלטובתהכלכלהוהחברה.איןמדוברבכישוריםרכיםאלא כישוריםמיוחדים,שישכיוםהסכמהעלהחשוביםשבהם: • עבודתצוות,שיתוףפעולהושותפות,תקשורתביןאישית. • למידהעצמית/למידהלאורךהחיים. • פתרוןבעיותמורכבות/חשיבהביקורתית. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל • יזמות/חדשנות/יצירתיות. • גמישותמחשבתיתורגשית/כושרהסתגלותמהיר/חוסןנפשי. • מודעותביןתרבותית/כשירותגלובאליתוהכלתהשונה. • לקיחתאחריותוקבלתהחלטות/מודעותאתית/מוסרית. אחתהדרכיםהיעילותביותרלפתחולהקנותכישוריםאלהבמלואםאובחלקם,במסגרתהמערכתהחינוכיתהאקדמית,היאלשלב התנסויותכחלקמתוכניתהלימודים,וזאתע"יפיתוחמודליםשלשיתופיפעולהמובניםביןהאקדמיהוהמשק,כוללגורמיםעסקיים וציבוריים. למטרה זו מן הראוי למנף את המצב הייחודי בישראל שבו רבים מהסטודנטים עובדים בתחומם המקצועי כבר במהלך הלימודים.ישהרואיםבכךחיסרוןהמסיטאותםמהתקדמותבלימודים,אךמנגדישכאןפוטנציאללמנףמצבזהולכוונולפעילות מובנית, שתקנה כישורים ומיומנויות כחלק ממהלך הלימודים. במסגרת פעילות זו, נערכים דיונים עם בעלי העניין לפתח מודלים ייחודייםלשת"פאקדמיה-משקכאשרהמהלךבטווחהקצראליומכוונתהקבוצההואגיבושמספרפיילוטיםלבחינהשלמודלים כאלה,מתוךמטרהלבחוןלהשיגמספריעדים,תוךהתמודדותעםמספראתגרים: • הכרהשלמוסדותלימודבהכשרהזוע"יהענקתנקודותזכות. • הענקתנקודותזכותלסטודנטיםכאשרהםמתוגמליםכספיתבאותהפעילות. • מחוייבותהתעשייהלהקצותמנטוריםמטעמהבמסגרתההתנסות. • הכרהבחשיבותהאקדמיתשלההתנסותבתעשייהבכלהקשורלהקנייתכישוריםומיומנויותחיוניותכייעודוערךהעומדבפניעצמו. 54 חלק ממסקנות הקבוצה הן לעודד הקמתן של ארבע פלטפורמות שמיועדות ליצירת סינגריה והבטחת איכות של פעילויות קיימות ועידוד חדשות, אך ללא צורך בניהול של הפעילויות עצמן או השקעה של משאבים משמעותיים בקידומן,והן: אקרדיטציהוהבטחתאיכות • מינוףהפלטפורמהשלמערךההתעדותהלאומישמוקםבימיםאלהNQF(),כתשתיתלאקרדיטציהוהבטחת אכותבתחומיהלימודלאורךהחיים. מיפויומאגרימידע • מיפוי קהלי יעד, צרכנים וספקי LLL ומאגרי מידע "אקטיביים/חכמים" שיוכלו לקשר בין בעלי העניין ולסייע בהכוונהלאזרחיםהמעוניינים. • מיפויתחומיםמקצועייםוטכנולוגיותמפציעותלצורךהכוונהלפיתוחפעילויות.LLL שיתוףהאקדמיהבמערךהלאומישללימודלאורךהחיים • מודליםלשת"פביןאקדמיהוהסקטורהעסקיוהציבורילקידום.LLL • לימודלאורךהחייםכייעודבמערכתההשכלההגבוהה. קידוםפלטפורמותטכנו-פדגוגיותללימודלאורךהחיים • מינוף פלטפורמות דוגמת קמפוס IL ללימוד לאורך החיים וקידום פדגוגיות ללמידה מרחוק דוגמת אלה המקודמותהאוניברסיטההפתוחה. דוחשנתי|2023 3.3ועדתתשתיותלאומיותומתקניתשתיתבמערכתהביטחון יו"ר:פרופ'אישיטלמון חבריהוועדה:פרופ'אביצדוק,איתןאשל עיקרביטחונהשלמדינתישראלמושתתעליכולותומערכותהמפותחותוהמסופקותע״יהתעשייההביטחוניתהישראלית.ישראל, כמדיניות,רוכשתאתהפלטפורמותבעיקרבכספיסיועחוץ,אךהיתרוןהאיכותימושגבאמצעותמערכותהנשקמהתעשייההביטחונית, שהופכותפלטפורמותאלה,ימיות,תת-ימיותואוויריותלעילאיות.מערכותכגוןמל"טים,מערכותהגנהאווירית,מערכותחללומודיעין, מערכות שליטה ובקרה, רכב קרבי משוריין, טילים ורקטות. מפותחות כולן ע"י התעשייה הביטחונית. יכולות אלו מבוססות על ידע ותשתית ייחודית, שנבנו ע"י מערכת הביטחון לאורך שנים. מוקדי ידע ותשתית שנועדו לייצר למדינת ישראל את היתרון האיכותי. משרדהביטחוןבאמצעותמפא"ת(המִנהללמחקרולפיתוחאמצעילחימהותשתיתטכנולוגית),החליטלקייםמנגנוןבוישמרומוקדי הידעומתקניהתשתיתהביטחונייםהלאומייםהקריטייםלביטחוןהמדינה.מנגנוןזהמכונהתלמ"י(תשתיותלאומיותומוקדיידע.) 3.3.1תוכניתתלמ"י–תשתיותלאומיותומוקדי-ידע בשנת1995הגדירמשרדהביטחון33מוקדי-ידעו13-מתקני-תשתיתברפא"לכתשתיתלאומיתומוקדי-ידע.בשנת1996נחתם בהסכמתמשרדהאוצרהסכםביןמשרדהביטחוןלרפא"לשהסדיראתצורתהטיפולבתלמ"י.התוכניתהסדירהאתתמיכתמערכת הביטחוןבתשתיותהלאומיותובמוקדי-הידעברפא"ל,וחייבהגםאתרפא"ללתרוםאתחלקהולהשקיעבמו"פביטחוני. הסכםתלמ"ינחתםלפנילמעלהמשניעשורים,בזמןהפיכתהשלרפאלמיחידתסמךבמשרדהביטחוןלחברהממשלתית.עלפי ההסכם,המינהללפיתוחאמצעילחימהותשתיותטכנולוגיות(מפא"ת)במשרדהביטחוןהעבירלרפאלתמיכהכספיתמסדרגודל שלעשרותמיליונידולריםבכלשנה.תקציבזהיועדלהעסקתמאותמדעניםבמחקרתשתיתילטובתיישומיםטכנולוגייםעתידיים, 55 זאתלאחרשדיוניםרביםשהתקיימובמערכתהביטחוןבענייןהקמתמעבדהלאומיתביטחוניתלאנשאופרי. תוכניותתלמ"יתומכותב"מוקדי-ידע"וב"מתקני-תשתית",הכולעפ"יהסכמיתלמ"יהנחתמיםמולמשהב"ט.מוקד-ידעהוגדרבהסכם כתחוםטכנולוגיאומדעימסוים,שבועוסקתקבוצתעובדיםמומחיםהמוגדרתשמית,שצברהניסיוןוהתמחותבמו"פבנושאיםבאותו תחום,החיונייםלביטחוןהמדינה,והעומדיםבאותםקריטריוניםשצוינולגביתשתית-לאומית. מתקןתשתית-לאומיתהוגדרכמכלולציוד,מבנים,קרקעהמשמשיםלמטרותמו"פאולניסוייםביטחוניים,לרבותהקרקעבבעלות המדינה עליה בנויים המבנים כאמור לעיל, או שאליה מחובר הציוד בצורה ארעית או קבועה. המתקן עצמו חייב לעמוד באחד מהקריטריוניםהבאים:חיונילביטחוןהמדינה,יחידבארץאומובילוייחודיבארץ,חיונילקידוםמגווןפרויקטיםאותשתיתטכנולוגית במערכתהביטחון,עתירידעאוהשקעות,שלאניתןאולארצוילרכושבחו"לשירותיםשהמתקןמספק,אותוצרתהזההלשירותים הניתניםעל-ידואולתוצרתו. בתוםעשרהשניםהראשונותשלהפעלתתכניתתלמ"י,במסגרתההסכםביןמשרדהביטחוןוביןרפאל,הוחלטבמשהב"טכיייחתם הסכםחדששבוייקחוחלקגםתעשיותביטחוניותנוספות,פרטיותוממשלתיות,שיזכוליהנותמתקציביהמחקרעלפיאותוהסדר. יחדעםזאתהוחלטכיעיקרתקציביתלמ"יימשיכולהיותמיועדיםלרפא״ל.במהלךשנת2012נחתםהסכםחדש–שאליוצורפו ביןהיתר:התעשייה-האווירית,אלביטותעש.בשנת2016ההסכםחודשוהוארך(תלמ"יב'),ותוקפונקבעלסוףשנת2021.ישלציין כיההחלטהלהמשיךאתתוכניתתלמ"יבמתכונתתלמ"יב'התקבלה,לאחרשבאותהעתלאהתקבלהבמערכתהביטחוןההצעה להקיםמעבדהלאומיתבטחונית. לקראתסוףשנת2020פורסםקולקוראלתעשיותהביטחוניותולמחלקותמפא"תלהיערכותוהצגתנושאיםלתוכניתתלמ"י(תלמ"י ג').במסגרתההיערכותלחתימהעלהסכמיתלמ"יג'נערךתיקוףשלמוקדי-הידעומתקניהתשתיתהקיימיםובחינהשלמוקדי-ידע ותשתיותלאומיותחדשות.הסכםתלמ"יג'נחתםבשנת2022ותוקפול3-שניםעםאפשרותהארכהל3-שניםנוספות. יודגש שוב כי הקמת מנגנון התלמ"י נועדה לשמור ולחזק את מוקדי הידע הקריטיים לביטחונה של המדינה, ידע שלא ניתן לקבל מגורמים חיצוניים בעולם, אפילו לא ממדינות עמיתות כגון ארה"ב. יכולות אלו לא ניתן לשמר רק ע"י התעשייה האזרחית בלבד, המונעתבעיקרממניעיםעסקיים. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 3.3.2מנגנוןתלמ"י המנגנוןשהקימהמפא"תמושתתעלהעקרונותהבאים: • ועדהיעודיתבוחנתומכירהבמוקדיהידעוהתשתיותהלאומיותבתקצוברב-שנתי. • מתקניהתשתיתומוקדיהידעבהןהכירהמפא"תהעוניםלהגדרתתלמ"ינמצאיםבתע"א,ב״רפא״ל״וב״אלביטמערכות״. • הוועדהבמפא"תמכירהבחוקריםשמהוויםחלקממוקדיהידעוהמחזיקיםבידע. • התעשייה(תעשייהאווירית,רפא"לואלביט)מחויבתלשמורחוקריםאלהבמוקדיהידעלמשךתקופתחוזההתלמ"י(תקופתחוזה תלמ"ימשתנהמעתלעת,תלמ"יב'הוארךל5-שנים),ניודםלתחוםאחרבחברהיכוללהיותלהתבצעבתנאיםמסוימים,אךרק באישורמפא"ת. • תלמ"י ג' - תוקף הסכם מוקדי-הידע הוא 3 שנים + אופציה ל3- שנים נוספות. בתום 3 שנים מכניסת ההסכם לתוקף, יוארך ההסכםבאותםתנאים,לתקופהנוספתשל3שנים,אלאאםהודיעמימהצדדיםעלהפסקתו,לפחות180יוםלפניתוםמועד סיוםההתקשרות.הפעלתהאופציהלהארכתההסכםיכולהלהיותבתנאימימוןשוניםשלשניהצדדים,התעשייהומשהב"ט,וכן, הוספה,גריעהאושינויבהגדרתתחומיפעילותמוקדי-ידעקיימים. • תלמ"י ג' - תוקף הסכם מתקני התשתית הוא 6 שנים + אופציה ל3- שנים נוספות. גם כאן כמו בהסכם מוקדי הידע, הפעלת האופציה להארכת ההסכם יכולה להיות בתנאי מימון שונים של שני הצדדים, תעשיה ומשהב"ט, וכן, הוספה, גריעה או שינוי בהגדרתתחומיפעילותמתקני-תשתיתקיימים. • תקצוברב-שנתילמוקדיהידעומתקניהתשתית. • מול התקצוב שמעמידה מפא"ת למוקדי הידע ומתקני התשתית שהתעשייה שמחזיקה בהם, התעשיות מחויבות להשתתפות 56 עצמיתcopayment( גובהההשתתפותהעצמיתעומדבממוצעעלכ40%-)..גובהההשתתפותהעצמיתשלהתעשיותבמימון מתקני-התשתיתעומדבממוצעעלכ.50%- • מוקדי-ידע,דו"חותתקופתיים-התעשיותמחויבותלהעבירלמשהב"טדו"חסיכוםמנהליםשנתיהמתארבפירוטאתהפעילות בכלמוקדיהידעבמהלךהשנה.דו"חזהמיועדלתפוצהמצומצמתלמשהב"טבלבד.זהדו"חטכנימפורטהכוללתיאורקצרשל מוקדהידעופעילותהליבהשלו,עיקריהפעילותבשנההאחרונה,הישגיםשהושגוועיקריתכניתהעבודהויעדיםלשנההבאה. התעשיותמחויבותלהעבירגםגרסהנוספתשלדו"חסיכוםהמנהליםהשנתי,המיועדתלהפצהלצה"לולתעשיותהביטחוניות. בנוסףלכך,עלהתעשיותלהעבירלמשהב"טדו"חעלויותחצי-שנתיהמתאראתהנתוניםהתפעולייםוהכלכלייםבכלמוקדידע בתקופתהדיווח. • שיתוף הידע שנוצר במוקדי הידע – כל מוקד ידע יוזם יום עיון אחד פעם בשנתיים לעדכון גורמי מערכת הביטחון, התעשיות הביטחוניות והמוסדות האקדמיים הרלוונטיים, בחידושים ובטכנולוגיות שהונבטו במוקד ובעולם, הכל תחת מגבלות ביטחון. ימי העיוןמתבצעיםברצףומכסיםאתהפעילותשנעשתהמיוםהעיוןהקודם. • העמדתמתקניהתשתיתהלאומייםלשימושכללהתעשיותהביטחוניותע"פהגדרתמפא"ת-מתקניהתשתיתהלאומייםמנוהלים ומופעליםע"יהחברהשבההםנמצאים.במידתהצורךניתנתעדיפותלשימושבמתקןלטובתפיתוחמוצריאמל"חעבורמערכת הביטחוןופרויקטיGovernmenttoGovernmentG2G( עלפניכלשימושאחר,לרבותבחינתמוצריםמקוויייצור.בנוסף,) החברהשברשותהנמצאמתקןהתשתיתמתחייבתלספקשירותמיטבילצרכניםהשוניםלרבותהתעשיותהביטחוניותומוסדות אקדמיים. מכירת שירותים ע"י החברה לרבות שימוש התעשייה במתקני התשתית הלאומית לצרכיה, תיעשה בתשלום, תוך הקפדהעלכללימנהלתקיןובאחריותההמלאה.לדוגמה,מתקןהתשתיתהלאומיתשלמנהרותרוחשמתופעלע"יתע"אעומד לרשותהתעשיותהאחרותע"פהצורךותחתהנחיותמפא"ת. דוחשנתי|2023 • במוקדיהידעהמופעליםבהשתתפותהתעשיותהביטחוניותהשותפותלתוכניתתלמ"י(תע"א,רפא"לואלביט)בעלויותכוחהאדם, התעשיותמחויבותלמכורמוצריםושירותיםלמוצריםהמבוססיםעלידעתלמ"ילכלגורמימעהב"טוהתעשיותהבטחוניות,לא כוללרישיוןלמכירתהידעלצדג'ללאאישורמשהב"ט.מחיריהמוצריםוהשירותיםנקבעיםבתיאוםעםמשהב"טעלבסיסעלות + רווח, בהתאם להוראות המשרד. העברת ידע ממוקד-ידע המופעל בהשתתפות התעשיות, ע"י מערכת הביטחון לתעשייה הביטחוניתנעשיתבהתאםלהוראתמשרדהביטחוןמס'2012-עבודותפיתוחבמימוןמשותף • העברתידעלגורמימעהב"טנעשיתללאתמורה(למעטעלויותישירותבגיןהעברתהידע)וללאמגבלותכלשהןעלהשימושבידע. • הזמנות משרד הביטחון לתעשיות משמשות רק לצרכי מחקר בסיסי, מחקר יישומי, הוכחת התכנות טכנולוגית, פיתוח מדגים טכנולוגיורכש. התקציבהשנתילמוקדיהידעוהתשתיותהלאומיותשמעמידהמפא"תהואכ100מיליון₪בשנה,ובתוספתההשתתפותהעצמיתשל התעשייה,עומדהתקציבעלכ170-מיליון.34₪ הצעהלשימושדואליבמתקניהתשתיתומעבדותמוקדיהידע: על מנת לחזק את מוקדי הידע ולנצל טוב יותר את מתקני התשתית, מוצע לבחון מנגנון בו יפתחו מוקדי הידע והתשתית תחת המגבלות הביטחוניות המחויבויות גם לחוקרים מהאקדמיה וגם מהתעשייה האזרחית. כמובן שלתעשייהאזרחיתישסוגיותעדינותשלתחרותוקנייןרוחני,לפיכךכלשימושכזהשלהתעשייההאזרחיתיחייב חתימתהסכםמתאיםבינהלביןהתעשייההביטחונית.ישלשקוליצירתמנגנוןשיאפשר: • חשיפתהגדרתמוקדיהידעלאקדמיהומכוניהמחקר. 57 • ביצועמחקריםמשותפיםשלהאקדמיהומוקדיהידע. • שימושבמתקניהתשתיתע"יחוקריםמהאקדמיהלטובתמחקריהם. • האפליקציותהביטחוניותימומשוע"יהתעשייהעבורמערכתהביטחון,האפליקציותהאזרחיותיוכלולשמשאת האקדמיה. כיוםהשימושבתשתיותהמחקרהביטחוניותהואמוגבלונעשהבמסגרתשת"פיםביןהתעשיהלאקדמיהשבהם נדרשיםמתקניהתשתיתלצורךבצועהפרויקטהמשותף.האופןשמוצעלעיליאפשרניצוליעילשלמתקניהתשתית והפריההדדיתשלחוקריםמהאקדמיהומהתעשיותהביטחוניות.כלזהתוךשמירהעלהעקרונותהביטחוניים.יהיה צורךלהכיןלוחותמחיריםלשימושבתשתיותהנ״ל,תוךקביעתתעריפיםשוניםביןלאקדמיהולתעשייה. 3.3.3מודליםלשימושדואליבמתקני-תשתיתומוקדי-ידע ארה"ב-בארה"בקיימיםלאמעטמודליםהמאפשריםשימושדואליבמוקדיהידעומתקניהתשתיתבמעבדותהלאומיות.שימוש כזהמתאפשרבאמצעותמתןגישהלחלקהבלתימסווגשלאותןמעבדותהמספקותשירותלמוקדי-הידעומתקני-התשתית.לטובת הפעלתהמודלבוצעושםשינוייםמבנייםכדילאפשראתהגישהלחוקריםשאינםנמניםעלמערכתהביטחון. מנגנונים אלה של שימוש בתשתיות לטובת לקוחות שונים פועלים גם במעבדות המחקר של משרד ההגנה האמריקאי. למשל, בבסיסחילהאוויררייט-פטרסון–אוהיו,שחנךלאחרונהמתקןהמאפשרשיתוףפעולהביןשותפימחקרותעשייהכדילבצעמשימות מיוחדות,חוצות-ארגונים,תוךשימושבתשתיות.AFRL AFRLLaboratory(ResearchForceAirTheOhio,BASE,FORCEAIRWRIGHT-PATTERSON).באופןדומה,מרכז המחקר והפיתוח של צבא ארה"ב: ERDC Center( Development and Research Engineering Army U.S. The) אחד 34.רשימתמוקדיהידעמופיעהבנספחהמיועדלתפוצהמצומצמת המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל מארגוניהמחקרההנדסיוהמדעיהמוביליםבעולם,מציעשירותיםהנדסייםושת"פיםעםהתעשייהוסוכנויותפדרליותאחרות,בינהן רשויותמדינתיותועירוניותוהתעשייההאמריקאית. מעבדותהמחקרהימיותשלארה"ב-מספקותשירותימחקרושימושבתשתיותלמגווןלקוחות,למעטסוכנויותשלממשלותזרותאו גורמיתחרותבלתיהוגנתעםהמגזרהפרטי. U.S.NavalResearchLaboratoryTheDepartmentoftheNavy'sCorporateLaboratory דו״חשפורסםבשנת2023ע"יRANDחטיבתהמחקרלביטחוןלאומיבארה"ב:CollaborationResearchBasicInternational "attheU.S.DepartmentofDefense בוחן מנגנונים לפיהם משרד ההגנה האמריקאי, )DoD( Defense of Department, מבצע שיתופי פעולה בינלאומיים במחקר בסיסיIBRCcollaboration(researchbasic)International הדו"ח,בנוסף,מגבשהצעותעבורהDoD-כדילשפראתאופןהשימושבIBRC-.ביןהיתרונותשלשיתוףהפעולהIBRCנמנים הקטנתהסיכוןשלהופעתטכנולוגיותמשבשות,מינוףהשקעותשלשותפיםובעליברית,גישהלמשאביםמגוונים,ושילובמובילי חשיבהמדעייםבינלאומייםברשתותDoD.הודגששםכילמרותששיקוליםאסטרטגייםפוגעיםביתרונותהמדעייםבשיתופיפעולה מסוימים,איהשתתפותבIBRC-עלולהליצורהזדמנויותאבודות.ביןההצעותשהדו"חמגבשנכלליםהתחומיםהבאים: 1 1. מתןכליםלניהולידעלאנשיDoDשאחריותהIBRC-שלהםתפיקתועלתמתמונהמקיפהיותרשלהזדמנויותושיקולישיתוף פעולה. 2 2. פעילותלעידודחוקריDoDלעבודעםהשותפיםהטוביםביותר. 3 3. מציאתשיטותדרכיםלייעלאתתהליכיהבקשהוהאישורשל.IBRC 4 4. ניתוחהאםגודלומספרהמענקיםשDoD-מעניקלחוקריםזריםמספיקיםלDoD-כדילעמודביעדשלולהיותהשותףהמועדף. 58 5 5. הסתכלותהוליסטיתעלהפעילויותוהתהליכיםשלIBRCשלDoD.הדו"חמצביעעלכךששיתוףפעולהבמחקרופיתוחהמניב תוצאותממשיותדורשבראשובראשונהגישהלמשאביםולתשתיות.אלהכולליםגישהלכלים,מתקניםוחומריםוגםלמומחיות יוצאתדופן. הדו"חבוחןבעיקראתההשלכותשלשיתופיפעולהביןלאומייםבמו"פ,הואסוקראתהמשאביםהקיימיםבארה"במולאלהשל השותפיםהפוטנציאליים.ביןהיתרנבחניםהמשאביםשלFoundationScienceNationalU.S..המסקנההבלתיניתנתלערעור היאששימושבתשתיותופתיחתןלתוכניותלאומיותכאלהואחרות,אולתוכניותביןלאומיותמניבההקטנהשלהוצאותמו"פברמה הלאומיתתוךהאצתהמו"פויישומולצרכימשרדההגנההאמריקאי.מסקנהדומהמתקבלתגםבבחינתתשתיותמשרדהאנרגיה האמריקאיEnergyofDepartmentU.S..דו"חנוסף,שפורסםבשנת2021ע"יהוועדהלפיתוחתשתיותשלהמועצההאמריקאית לפיתוחתשתיותInfrastructure“DevelopmentandResearchforOverviewStrategic”National בוחןכיווניםלאסטרטגיתמו"פלאומיתומצביעגםהוא,ביןהיתר,עלאסטרטגיתשיתוףהתשתיותככליחשובלהוזלתעלויותוקיצור לוחותזמנים. יחידת המחקר בצבא ארה"ב: Development Capabilities Combat Army U.S. e DEVCOM - פועלת לקידום פרויקטים חדשניים לטובת הכוחות הלוחמים. יחידה זו כוללת בין היתר חיילים, אזרחים וקבלני משנה. DEVCOM קוראת לשיתופי פעולה אקדמיים,מחקרייםומו"פעלסוגיוהשוניםתוךשימושבמתקניהתשתיתשלהמתוךהבנהשהשקעהכזאתהיאלמעשההשקעה בביטחוןהלאומי./https://devcom.army.mil המעבדההפדרליתשלסוכנותהביוןהאמריקאית:Labs)CIA(AgencyIntelligenceCentralThe https://www.gov.il/he/departments/publications/drushim/job_mmg7.31 דוחשנתי|2023 הCIA- השיק בחודש ספטמבר 2020 מעבדה פדרלית וזרוע מחקר ופיתוח פנימית של הCIA- כדי לתמוך בחדשנות טכנולוגית ובפריצותדרךמדעיותעבוראתגריהמודיעיןהעתידייםשלה. בכך,LabsCIAמצטרפתלקהילהקיימתהמונהיותרמ300-מעבדותפדרליותבארה"ב,להןשותפיםאקדמיהותעשייה.זאתבנוסף למעבדתההנעההסילוניתשלנאס"אLab(PropulsionJetNASA’s ו17-)המעבדותהלאומיותשלמשרדהאנרגיה.תחומיהעניין שלקהילהזורחביםמאוד,ומתפרשיםעלמגווןנושאיםהחלמבינהמלאכותיתוביוטכנולוגיהועדמחשובקוונטי,חומריםמתקדמים בינה מלאכותית ולמידת מכונה, ביוטכנולוגיה, בלוקצ'יין, מציאות רבודה וטכנולוגיות ייצור. עד להשקת מעבדות המחקר, הCIA- ביצעה במשך זמן רב מחקר ופיתוח פנים ארגוני. הקמת המעבדה וההצטרפות למנגנון המעבדות הפדרלי מהוות מסלול מבוסס לשותפותעםמעבדותפדרליותאחרותוגופימחקראקדמייםותעשייתיים,ומאפשרותשימושמשותףבתשתיותלאומיותוהתמודדות עםאתגריםטכנולוגייםמורכבים. https://www.intelligence.gov/publics-daily-brief/public-s-daily-brief-articles/1013-cia-seeks-innovation,- and-partnerships,-with-new-federal-lab בריטניה-באפריל2018השיקהבריטניה)UKRI(InnovationandResearchUK,גוףציבוריבחסותהמחלקהלמדע,חדשנות וטכנולוגיהTechnologyandInnovationScience,forDepartmentDSIT().גוףזהתומךבחדשנותמחקריתועסקית,ומעניק תמיכהפיננסיתלמחקריםבתחומיהענייןשלוהכוללים,ביןהיתר,גםטכנולוגיותחדשניות.המחלקההמפעילהאתמתקניהתשתית: TheScienceandTechnologyFacilitiesCouncil)STFC(theUK יצאהבקולקוראלפיוהיאתאפשרבתנאיםמסוימיםשימושמחקריבמתקניהתשתיתהלאומייםהנמצאיםבאחריותה.מתקני-תשתית אלהכולליםביןהיתרמתקנילייזרים,כולללייזריםשלאלקטרוניםחופשיים,מקורותאור,מאיצים,מתקניםלמדעיהאטמוספירה והחלל,תשתיותמחשובבעלותביצועיםגבוהים,תשתיותרדארומתקניבדיקהבעליחתימהא"מנמוכהתת-קרקעיים. 59 מתוךמסמךזהעולהכיבאקוסיסטםהנוכחישלמחקרופיתוח,הצרכיםהמדעייםוהאתגריםהחברתייםדורשים שימושבמספרגדולשלמתקניתשתיתבהשקעותענקכדילהשיגאתהתוצאותהנדרשות.חלקגדולמהתשתיות הלאומיותנמצאבשליטתמשהב"טובפיקוחו.חלקמתשתיותלאומיותאלההינובעלחשיבותאסטרטגיתלאומית, גםאםאיןלוקיוםעיסקיעצמאי,ולכןהואממומןע"ימשהב"ט.ראוילבחוןאםבתשתיותקיימתכפילותבמתקנים הקיימיםבמספרמוקדים,כוללבאקדמיהובתעשיה.כפילות,אםקיימת,גורמתלהוצאותהקמה,תחזוקהושדרוג מיותרות.הפעילויותבתשתיותאלההינןבתחומיהענייןהבטחוניהןמצדמשרדיהממשלהוהןמצדהמחקרהאקדמי והמו"פהתעשייתי.לכןנדרשלמצותאתיכולותהידעוהתשתיתהייחודית,שנבנוע"ימערכתהביטחוןלאורךשנים ונועדולייצרלמדינתישראלאתהיתרוןהאיכותי,ולהנגישאותןבצורהמבוקרתלטובתשת"פמחקרישיקדםאת האינטרסיםהלאומייםתוךמניעתכפילויות,חיסכוןתפעוליוהגדלתהסינרגיהביןכלבעליהענייןהשונים. *נספחמוקדיהידעומתקניהתשתיתתלמ"ימופץבמסגרתמצומצמת המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל 4.3ועדתסביבה יו"ר:פרופ'תמרדיין חבריהוועדה:ד"ראיתיגבריאלי,פרופ'אליפיינרמן,גביאפל,פרופ'דורוןלביא,ד"רחגיתשווימר,פרופ'נגהקרונפלד-שור, פרופ'נדבדוידוביץ',פרופ'ערןפייטלסון, יועצתחיצונית:ד"רחגיתאולנובסקי יועץ:רןבנימין פתרונות הטיפול בסביבה, בעידן הנוכחי, דורשים רתימת טכנולוגיות חדשניות כמו: בינה מלאכותית, עיבוד נתוני עתק, רובוטיקה, וננוטכנולוגיותועוד.כךלמשלתחומימחזורפסולת,אנרגיותמתחדשותותשתיותסביבתיותחכמותלטובתהציבורמחייבותמו"פ -שללאהשקעותמדינה,ספקאםיגיעולמרחבהציבורי.בהבעתישצורךבמחקרתומךשימורההוןהטבעישלהמדינה,דהיינו– משאביהטבע.ולכןמדינותרבותהבינוכיישצורךבהתערבותהמדינהובמתןעדיפותלמחקריםבעליאופיסביבתי.ישראלביחס לעולם משקיעה מעט מאוד בתחומים אלו וההשתתפות הממשלתית במו"פ סביבתי נחשב לנמוכים בעולם – שיעור ההשתתפות במו"פסביבהבשנת2022היהנמוךמ1%-(ראופרקמצבהמו"פשלישראל–איור10),וזאתבהמשךלמגמהבעשורהאחרוןשל שיעורהשתתפותממשלתיתנמוךבמו"פסביבה. הצורך במדיניות מו"פ סביבתי בישראל הינו הכרח, הן ברמת הצורך בשינוי סביבתי והן ברמת הדרישה העולמית מצד ארגונים בינלאומייםדוגמתהבנקהעולמיוהOECD-אשרמהדקיםאתהצורךברגולציהסביבתיתוהקפדהעלמדיניותסביבה,כךשהרגולציה תהיה אפקטיבית. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אתגרי הסביבה בישראל גדולים במיוחד: ישראל היא מדינה קטנה עם אוכלוסייה צפופההגדלהבמהירותוהמקיימתאורחחייםמערבימבחינתרמתחייםוכנגזרתפיתוחאינטנסיבי,צריכתמשאביםגבוההוייצור 60 פסולתרבה.ישבישראלתעשיותמזהמותוכאלוהנשענותעלניצולמשאביטבעשישלנהלבאורחמושכל.ישראלהיאמדינתספר מדברית,במיקוםג"גמורכבוהיאעלולהלהיקלעלסיטואציותמורכבותכמומחסורבזמינותמים,בעיותשלאיכותאווירושינוייאקלים. לישראלמשאביקרקעמוגבליםלפיתוחחקלאות,לשימורהמגווןהביולוגיולרווחתהאדם.עלכןהמו"פהסביבתיויישומוהמושכלהוא לארקמנוףכלכלי,אלאכורחמציאותלקיוםולשמירהעלאיכותחייםבמדינתישראל. במהלךשנת2022הונחהבכנסתהצעתחוקהאקלים,התשפ"ג2022,שמטרתהלהביאלמניעהולצמצוםשלפליטתגזיחממה ונזקימשברהאקליםבישראל,במסגרתיישוםמחויבותהשלמדינתישראללנקיטתצעדיםלהתמודדותעםמשברהאקלים,עלידי קביעתיעדיםלהפחתתפליטותגזיחממהוהכנתתוכניותלאומיותלהשגתםולנקיטתפעולותהיערכותלהשפעותהנובעותמשינוי האקלים.כלזאת לשםהגנהעלבניאדם,בריאותםורווחתם,קידוםפיתוחברקיימאשלהחברהוהסביבהבישראל,לרבותמשאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור והדורות הבאים. עמידה ויכולת לציית לחוק תלויה, בין השאר, במו"פ סביבתיופיתוחטכנולוגיותמתאימותלסביבה.גםסיכומיCOP15שלהאמנהלשימורהמגווןהביולוגישנחתמולאחרונהבמונטריאול מציביםיעדיםשאפתנייםלישראלולעולםבכלהנוגעלשימור,שיקוםוניצולבר-קיימאשלמשאביהטבע. על בסיס מטרות אלו הוקמה במועצה למחקר ופיתוח, ועדת הסביבה. מטרתה לקדם את המו"פ הסביבתי בישראל, תוך הבנת החסמיםוהצעתפתרונותושיפוריםלמצבהנתון.במסגרתפעילותהוועדהנסקרותחומיסביבהשלישראלבהםוהיאקיימהמספר רבשלדיוניםוישיבות,בהןהגדירהאתתחומיפעילותה,יעדיהוכןאתהמלצותיהלמולמו"פ,אשרנכנסולסיכוםשנתהפעילות,2022 הוצגובכנסתוכןמשמשותכבסיסלפעולותבחלקמהמשרדיםכדלקמן: 1 1. אימוץוהטמעתמודליםמתגמליםשיתמרצוחוקריסביבהלחקורנושאיםיישומייםבישראלולהנחילאתהידעלקהילה המדעיתוהמקצועיתולציבור. 2 2. יצירתמסגרות,תקציבימחקרייעודייםותמריציםמחקרייםומבנייםלקידוםמחקרמולטי-דיסציפלינריבתחומיהסביבה. 3 3. הכרה של ות"ת בקרנות בתחומי הסביבה של המדען הראשי של הגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים והקרן הקיימת לישראל,כקרנותתחרותיותשוותערךלקרןהמדעןהראשיבמשרדהבריאותובמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה. 4 4. בחינת מתן מעמד סטטוטורי למשרד להגנת הסביבה במכוני המחקר בישראל ואסדרת ניטור המגוון הביולוגי ככלי לקבלתהחלטות. דוחשנתי|2023 5 5. עידודהשימושבתקציבירשותהחדשנותשמקצהסכומיםאשרעשוייםלהיותמנופיםמשמעותייםלקידוםמו"פטכנולוגי הניתןלמיסחורבתחומיהסביבה,תוךידיעהכיכוחותהשוקיפעלובצורהטובהבתחוםהזה. 6 6. הבטחתתקניםותקציביםלמחקרהשלכותסביבהובריאותשלפיתוחובכללזהפיתוחטכנולוגי. 3.4.1פעילותהוועדהבשנת2023 קידוםמחקרים-שישמשואתחבריהועדהכעזרלמתןהמלצותלשינוימדיניות,תיעדוףותקצובשלהמדינה:מולמו"פ,משרדהמדע, הגנתהסביבה,הרשותלחדשנות,משרדהחקלאות,התעשייהוהאקדמיה.אחדהמחקרשהובלובמהלךהשנהשישבוצורךלבחינת מצבהמו"פהתחומיהסביבההואבתחוםכ"א(באקדמיה)במקצועותהסביבה.מטרתהמחקרהיאגיבושתמונהעדכניתשלחוקרי הסביבהוהאקולוגיההקיימיםבישראל,אתהתחומיםבהםהםעוסקיםבפועלבמחקר,לאורמגמותמקצועיות,טכנולוגיות,ומחקריות בישראלובעולם.המחקרצפוילגבשהמלצותלמדיניותלחיזוקתחומיםחסריםבאמצעותתמריצים,הכשרותוטיפוח.המחקריכלול סקירההשוואתיתומקומיתוכןמיפוישלחוקריהסביבהבמוסדותמחקרבישראללפיהתמחויותותחומימחקרבפועל,מיפויחוקרים עצמאייםתוךניסיוןלהגיעלתמונתמצבעדכניתורלוונטית.המיפוייתמקדהןבחוקריםעצמםוהןבתחומיהמחקרוהענייןשלהםושל המוסדותבהםהםפועליםשיוכןבהמשך. קיוםישיבותודיונים-בהןעלומגווןרחבשלדיסיפלינותואג'נדותהנוגעותלסדרהיוםהסביבתיהראוי,הקייםוהנדרשלהתייחסות. בתחילתשנתהפעילותועדתהסביבההזמינהדו"חמחקרשמטרתובחינתתחומיפעילותמו"פסביבה.מטרתהדו"חנועדהלבחון אתהתמורותשהתרחשוביןהשנים2019-2022ביחסלהשקעהבמו"פהסביבתימצדהממשלה,האקדמיהוהתעשיה.וכןלהצביע עלכיווניהפעולההרצויים,ביחסלחסמיםואתגרים–שקיבלומענהברחביהעולם(רגולציה,מחקרמשותף,כ"א,תמריציםוכיוצ"ב.) 61 הדוחאשרמורכבמשניחלקיםטרםפורסםותוצאותיויופיעובדוח.2024 בריאותהסביבה(איגודרופאיבריאותהציבור)-דחיפותהנושא,לצדהמשברהסביבתיומשברהאקלים–יחדעםהנטלהבריאותי, החברתיוהכלכלישלהתנאיםהסביבתייםהואמשמעותימאוד.קייםפערעצוםביןחשיבותהנושאוהשפעותיולביןההשקעההדלה במחקר ובקידום פתרונות. תחום זה נוטה ליפול בין הכסאות משום שברמת המדיניות יש לתכללו בכל אחד ממשרדי הממשלה. ברמתהמחקרהרבהיותרקללבחוןקשריםביןגורמים,לביןמחקרהבוחןמכלולשלסיבות.וכןמישחוקרבתחוםהסביבהוהקיימות לא נותן ביטוי לתחום הבריאות. בריאות וסביבה כתפיסה אינטגרטיבית מוכלת בתהליכי קבלת החלטות על בסיס מדעי, ומימושם במגזריםהשונים.אוליבאמצעותהקמתפורוםלבריאותהסביבהניתןיהיהלתקןאתהכשלבתחוםזה. המלצות 1 1. הקמתפורוםלבריאותסביבהשיהיהגוףמתכללשרואהאתהתחוםברמהאסטרטגית,ישלבידעמדעיויישומי, יעצבמדיניותויהיהאחראיעליישומה. 2 2. פיתוחתשתיותוכליםפרקטייםלמחקרבשלמחסורבמחקר,ידעיישומיומיעוטשלכליםפרקטיים. 3 3. פיתוחוקידוםכ"אהעוסקבתחום,לרבותתכלולהידעוהחוקרים. 4 4. סגירתהקרןלבריאותוסביבה. 5 5. הקמתגוףשיאגדאתהקהילההמדעיתוהמקצועיתבתחומיםאלושכיוםחסר. /https://ifsn.org.il.36 המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל עבודהמולהפורוםהישראלילתזונהבתקיימא36-הפורוםהואארגוןמקצועישמטרתוהגנהעלהצרכןושמירהעלהאינטרסהציבורי בנושאימזון.באמצעותהקמהשלמרכזמידעמדעיומבוססעובדות,לטובתהציבור,בנושאיםשלמזוןוהקשרשלולתזונה,סביבה ובריאותהציבורוכןקידוםמדיניותציבוריתבנושאימזוןוסביבההנושאיםשעלובמהלךהדיוניםהם: 1 1. ניהולהידעוהמחקרהחקלאיביצורהמזון:בחינהוגיבושמדדיאופטימיזציהשלחקלאותבתקיימא,מחקריםבתחוםשל אגרואקולוגיה,אופטימיזציהשלדושימושיםויותר(לדוגמאפוטוולטאי/אגרוולטאי)והשוואתערכיםתזונתייםבשיטות גידולשונות. 2 2. בזבוזמזון:ההערכההיאכיפיתוחתכניותייעודיות,יוכלולהביאבחיסכוןשלשלישבכמותהמזוןהנזרק. 3 3. מדיניות:זיהויההשפעותהפסולותעלמקבליהציבור,בנייתתסקירבריאותוסביבה,דמוקרטיזציהשלמערכותמזון,אי שוויוןוגישהלמזון. 4 4. מזוןמןהים:תסקירסביבתישלחקלאותימית,אופטימיזציהשלצרכיםוערכיםתזונתיים. 5 5. בריאותותזונה:השפעהשלמזוןמזיק,השפעהסביבתיתשלמזונותמתועשים,מיפויאתגריםוהזדמנויותבצריכתמזון, בחינהמעמיקהשלההשפעותהבריאותיותוהסביבתיותעלהחלבוןהאלטרנטיבי 6 6. חינוך:מחקריםבתחוםהחינוךלזיהויתכניותחינוכיותאפקטיביותבאוכלוסיותברמתביטחוןתזונתיבינוניתומטה.בחינת עמדותאנשימקצועותהרפואהוהבריאותביחסלחשיבותהתזונהבתהקיימאלהתמודדותעםאתגריהבריאותעלמנת לקדםמדיניותמתאימהוחינוךעלידיאנשימקצוע. 7 7. עמדותוהתנהגותהציבור(הצרכן.) הצגת התכנית הלאומית לשמירה על המגוון הביולוגי - האגף לשטחים פתוחים ומגוון ביולוגי, במשרד להגנת הסביבה, עבד במשך השנתייםהאחרונותעלתכניתלאומיתרחבהשמטרתהקביעתהיעדים,המטרותוהפעולותהנדרשותליצירתשינויוהקמתתשתית 62 פעולה.התכניתהוכנהיחדעםמשרדימממשלה(בהםתחבורה,חקלאות,מינהלהתכנוןוכד'),ארגוניםאזרחייםוחוקריםמהתחום. היעדיםהלאומייםלשמירהעלהמגווןהביולוגיבישראללשנת2030כוללים5מטרות,20יעדים,100פעולותומדדיתפוקהוהצלחה ליעדים.תקציבכללממשלתינדרש;9מיליארד₪ל8-שנים. מטרותהתכניתהלאומית: 1 1. שיפורמצבהמגווןהביולוגיבאמצעותהגנהישירהעלמערכותאקולוגיות. 2 2. הפחתתהלחציםהישיריםוהעקיפיםעלהמגווןהביולוגי(למשלבאמצעותסובסידיות.) 3 3. הגדלתהתרומהשלהמגווןהביולוגילחוסןהלאומי–ביןהיתרלשםשיפוראיכותהחיים,הבריאות,בטחוןמזוןומזעורהשפעות שינויהאקלים. 4 4. הטמעתחשיבותהמגווןהביולוגיותועלותיולאדם–כשיקולבקבלתהחלטות. 5 5. הרחבתבסיסהידעהמדעיבנושאהמגווןהביולוגי. דוחשנתי|2023 מליאהוצוותהמולמו"פ יו"רהמולמו"פ-פרופ'פרץלביא נחשבאחדמחלוציהמחקרבעולםבתחוםשלחקרהשינהוהפרעותיה.פרופ'לביאהצטרףלטכניוןבשנת1975והקיםבפקולטה לרפואהשתימעבדות:המעבדהלחקרהשינהואתהמעבדההראשונהבישראללאיבחוןהפרעותבשינה.ממצאימחקריופורסמו ביותרמ350-מאמריםמדעיים,וכןהואכיהןכעורךראשישלאחדהעיתוניםהמדעייםהמוביליםבחקרהשינה.ללביאהיתהתרומה פורצת דרך בפיתוח טכנולוגיות חדשניות לניטור השינה והקמתן של חברות למכשור רפואי. בין השנים 1993-1999 כיהן דיקן הפקולטהלרפואה,2001-2008שימשסגןנשיאלפיתוחמשאביםוקשריחוץומ2009-2019-היהנשיאהטכניון,תפקידשבמהלכו הוביללהקמתסניףהטכניוןבניו-יורקבשיתוףעםאוניברסיטתקורנלוסניףהטכניוןבסין.לאחרפרישתומהטכניוןמונהע"ינשיא המדינה,יצחק(בוז'י)הרצוג,לעמודבראשהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחאזרחי(המולמו"פ.) השגיושללביאכולליםקבלתפרסהרשלריץ'למצויינותשלהטכניון,פרסאלקלסלרפואהשלהקרןהקיימת,מדלייתאוניברסיטת פיזה לחוקר השינה המצטיין באירופה, פרס א.מ.ת ברפואה, פרס האגודה האמריקאית לחקר השינה, והתואר קומנדר של מסדר הדקליםשלהאקדמאיםמממשלתצרפתואותהרמב"םשלביתחוליםרמב"םבחיפה. חברימליאתהמולמו"פ פרופ'אביצדוק החלמשנת2009משמשצדוקחברסגלבפקולטהלהנדסהובמכוןלננו-טכנולוגיהשלחומריםמתקדמיםבאוניברסיטתבר-אילן. 63 קבוצת המחקר בראשותו עוסקת במעגלים פוטוניים משולבים ובסיבים אופטיים, למטרות מחקר בסיסי, חישה, תקשורת, ועיבוד מידע.פרופ'צדוקהיהחברהאקדמיההצעירההישראליתביןהשנים2016-2020,ושימשכיושבהראששלהלשנת.2020 פרופ'אבישרודר פרופסור מן המניין בפקולטה להנדסה כימית בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל. מחקריו עוסקים ביישומים ננוטכנולוגיים לעולם הרפואה,בפרט,תרופותממוקדותמטרהלאבחוןוטיפולבמחלתהסרטןובמחלתהפרקינסון.שרודרפירסםמעל70מאמריםבכתבי עתמדעייםמובילים,זכהבמעל30פרסיםלאומייםוביןלאומיים,ושותףבהקמתוליוויחברותהזנקבתחומיהרפואהוהחקלאות. אהרוןאהרון אהרוןמילאשורהשלתפקידיניהולבכיריםבתחוםההיי-טקובהם:סגןמנהלהפיתוחבIBM- מנכ"לחברתהחומרה"צורןישראל;"; מנכ"לחברתסיברידג';מנכ"לויו"רחברתקמרו;ויושבראשמועצתהמנהליםשלחברתדיסקרטיקס.במקביל,לימדאהרוןבטכניון במשךכ20-שנה. בשנים 2017–2011 היה המנכ"ל הראשון של "אפל ישראל. בהמשך מונה גם לתפקיד סגן-נשיא טכנולוגיות חומרה בחברת אפל העולמית. בשנת 2017 מונה אהרון לתפקיד מנכ"ל רשות החדשנות וב2021- הקים את חברת הייעוץ C-perto, בה הוא משמש כמנכ"ל. ד"ראיתיגבריאלי חוקרבכירבמכוןהגיאולוגי,לשעברמנהלהמכוןהגיאולוגיוהמדעןהראשיבבדיקתההתכנותשלמוביליםסוףויםהמלחעבורהבנק העולמי.ד"רגבריאליחוקרתהליכיםגיאוכימייםוגיאוביולוגייםבמיתהוםובמיםעיליים,תוךשימושבכליםאנליטייםשונים.עבודותיו משמשותלהבנתריאקציותמיםסלע,המלחהואיכותמיםכמחקרבסיסיויישומי.בנוסףהואחוקרהתפתחותשלתמלחותומשקעים אוופוריטייםלשחזורהאקליםוהלימנולוגיההקדומיםביםהמלח,אגמיהבקעשקדמולווביםהתיכון. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל איתןאשל סמנכ"לCTO( התעשיההאווירית,מדעןבעלנסיוןומוניטיןבמחקרופיתוחבמערכתהביטחון.במולמו"פמשמשאשלמשקיף.) אריקקלינשטיין שותףמייסדבקרןהוןסיכוןגלילותקפיטלהמשקיעהבחברותתוכנהבשלביםמוקדמים.מנהלויזםבתעשייתההייטק. פרופ'דןפלד פרופסוראמריטוסבחוגלכלכלהבאוניברסיטתחיפה,וכןמכהןכיועץבכירלסגןהנשיאלמחקרופיתוחוראשהיחידהלמדדיתפוקות מחקר ברשות המחקר באוניברסיטה. טרם הצטרפותו לסגל אוניברסיטת חיפה היה חבר סגל בטכניון ובאוניברסיטת קרנגי-מלון בארה"ב,וכיהןכפרופסוראורחבמספראוניברסיטאותמובילותבעולם.פרופפלדמשמשגםהואחוקרבכירבמוסדשמואלנאמן בטכניון,בוהקיםועמדבראשהתכניתלכלכלתביטחוןלאומיבשנים2001-2006.זאתועוד,הואמכהןבוועדותהמייעצותלוועדה לתכנון ותקצוב (ות"ת), במועצה להשכלה גבוהה בנושאי פרסומים מדעיים במודל המחקר, והיה שותף למהלך הבין-אוניברסיטאי להכנסת מערכת CRIS לניטור והצגה לעולם של פרסומים מדעיים של חוקרים באוניברסיטאות הישראליות. מלבד היותו חבר מליאתהמולמו"פמאזשנת2021 הואמשמשגםראשקבוצתעבודהבוועדהלקשריאקדמיה-,משקשנועדהלבחוןהעברתידע מהאוניברסיטאותלטובתהחברהוהציבור,בנוסףלמסחורידעטכנולוגיהנוצרע"יחוקריםבמוסדותהאקדמיים.פרופ'פלדעוסק במחקראקדמיובגיבושמדיניותציבוריתבנושאיצמיחהכלכלית,כלכלתמחקרופיתוח,הכשרתכחאדםמדעיוכלכלתביטחון. פרופ'דנישטיינברג פרופ' דני שטיינברג הוא חוקר בכיר (בגימלאות) במכון וולקני בראשון לציון ופרופ' עמית באוניברסיטה העברית בירושלים. תחומי 64 הענייןהמדעייםשלוהםאפידמיולוגיהבוטנאית,מודליםלחיזויהתפתחותשלמחלותצמחיםוהערכתנזקים.משנת2016הואמכהן כסגןראשהמנהלהממונהעלהפיתוחהאסטרטגי. פרופ'יוסיקוסט מופקד הקתדרה להנדסה ביורפואית על שם אברהם ובסי זקס, ונציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. קוסט הוא עמית שלהמכוןהאמריקאילהנדסהרפואיתוביולוגית,עמיתכבודשלהאגודההישראליתלהנדסהכימית,חברבין-לאומישלאקדמיה הלאומית-אמריקאיתלהנדסהNAE( בעברכיהןכדיקןהפקולטהלמדעיההנדסהבאוניברסיטתבן-)גוריוןבנגב.מחקריועוסקים בעיקרבתחומיההנדסההביורפואית,תרפיהגניתשחרורממוקדשלתרופותויישומיאולטרסאונדברפואה. פרופ'ליאתאיילון ראשת מרכז האימפקט לחקר הזקנה והגילנות וחוקרת בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת בר אילן. מחקריה עוסקים בגילנות-אפליהכלפיאנשיםזקניםובקשרביןשינוייאקליםלזקנה.פרופ'איילוןפרסמהמעל300מאמריםבכתביעתבינלאומיים וזכתהבמענקימחקרבינלאומייםרבים.היאנבחרהעלידהאו"םכאחתמ50-המנהיגיםבתחוםהזקנההבריאההפועליםעלמנת להפוךאתהעולםלמקוםטוביותרלזקנים.היאמייעצתבנושאימדיניותברמההלאומיתוהבינלאומיתוהיאשותפהביצירתהקמפיין העולמילמאבקבגילנותבהובלתארגוןהבריאותהעולמי. דוחשנתי|2023 ד"רמיכלצור ד״ר מיכל צור שלו, היא יזמת הייטק סדרתית. מיכל היא מייסדת ומנכלית משותפת של חברת Remepy, שמפתחת תרופות היברידיות.לפניRemepyמיכלהקימהאתחברתקלטורה,nasdaq:KLTR(),שמפתחתטכנולוגייתוידאובענן.מיכלהובילהאת תחוםהמוצרוהשיווקבחברה,וכיהנהכנשיאתהחברה.לפניקלטורה,מיכלהקימהאתחברתהסייברcyota,שנרכשהעלידיRSA Security.למיכלדוקטוראטמאוניברסיטתNYUופוסטדוקטוראטמאוניברסיטת.Yale פרופ'מינהטייכר פרופ'(אמריטה)למתמטיקהוחקרהמוח,באוניברסיטתבראילן.בעברכיהנהביןהשארסגניתנשיאלמחקרבאוניברסיטתבר-אילן, מדענית הראשית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנכ"לית בפועל של המשרד המדע התרבות והספורט, יושבת ראש המועצההלאומיתלקדוםנשיםבמדעוטכנולוגיה,יושבתראשועדתהחינוךשלהאגודההאירופאיתלמתמטיקה,סגניתנשיאשל הנציבותהעולמיתלחינוךמתמטי,סגניתהוועדהלטכנולוגיותעתידיותשלהנציבותהארופאיתויו״רתתהוועדהלחדשנות,חברת המועצהלהשכלהגבוההוחברתהוועדהלמכללותטכנולוגיות,חברתמועצתקרןוולףויו״רועדתהמלגות,יו"רמועצתהנגידיםשל הקרןהדו-לאומיתארה"ב-ישראל,חברתמועצתהקולנוע,וסגניתהנשיאהשלפורוםהנשיםהבינלאומי.כיום,במקביללהיותהחברת המולמו"פמשמשתפרופ'טייכרגםכיו״רהוועדהלמצוינותבמחקרוקשריחוץבינלאומייםשלהמולמו״פ,כסגניתהנשיאומייסדת הקמפוסהדיגיטלילמערכותמרכבותשלאונסקו,וכןחברהבדירקטוריוןשלחברתסנהטכנולוגיות,בוועדותהמדעיותהמייעצות באוניברסיטתמיאמיבארה"ב,ובמכוןלמדעוטכנולוגיהשלאוקינאווהביפן.פרופ'טייכרפרסמהכ150-מאמריםמדעייםבמתימטיקה, בראייהממוחשבת,בקריפטגרפיה,באבטחתסייבר,במערכותמורכבותובחישוביותעצבית.היאהנחתהכ80-סטודנטיםלתוארשני שלישיופוסטדוקטורט,והרצתהבבמותהיוקרתיותבעולם. 65 עדיסופרתאני מכהנתכמנכ״למטאישראלמאז2014 סופרתאני,החלהאתמסלולהקריירהשלהב1997-.כמנכ״לוול-סטריטישראל.ב,2001- מונתה למנכ״ל קבוצת קידום, חברת החינוך הפרטי הגדולה בישראל וב2008- מונתה למנכ״ל פעילות הB2C-, של 888 אחזקות. לאורך השנים, סופר תאני הייתה חברת בורד במספר חברות הייטק פרטיות וציבוריות, והינה חברה במספר ועדים מנהלים של ארגוניםללאמטרותרווחהעוסקיםבשילובמגזריםבתעשייתההייטקכגוןיוניסטרים,MEET,יוזמותעתידובמועצההמייעצתשל קמאטק.לעדיסופרתאניתוארראשוןבמשפטיםמאוניברסיטתתלאביב,ותוארשניבמנהלעסקיםMBA()שלקלוגבשיתוףעם אוניברסיטתתלאביב. עימדיונס מייסדחברתאלפאאומגהבשנת1993.יונסהובילאתהחברהלהיותמובילהטכנולוגיתעולמיתבתחומימדעיהמוחונוירוכירורגיה תפקודית.לפנישייסדאתאלפאאומגה,מילאמספרתפקידימו"פבחברותמכשוררפואי,ובביתהספרלרפואהשלהטכניוןבחיפה. יונס,בעלתוארראשוןבהנדסתחשמלB.Sc( מהטכניון.) פרופ'קרןאברהם דיקאניתהפקולטהלמדעיהרפואהוהבריאותבאוניברסיטתתלאביב,ומחזיקהבקתדרהלחקרמחלותהשמיעהע"שופליקסדומון. לאחרונה זכתה אברהם בפרס STAR FISEB למצוינות ומנהיגות מדעית ופרס Shambaugh CORLAS הבינלאומי למצוינות בחקרהאףאוזןגרון. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל ראשיועדותהמולמו"פ ד"ר,תא"ל(במיל.)אריאלהיימן–ראשועדתחינוך ד"ר היימן הוא גיאולוג, מרצה באוניברסיטה העברית, וחוקר בכיר לשעבר במכון הגיאולוגי. היימן כיהן כנשיא החברה הגיאולוגית הישראלית-כיוםמשמשיו"רהאספההכללית,היהבמשךעשרשניםמנכ"למכוןדוידסוןלחינוךמדעי,הזרועהחינוכיתשלמכון ויצמןלמדע,הגישבמשךמספרשניםאתתכנית"רצועתהביטחון"בגליצה"ל,והואחברועדמנהלודירקטוריוניםבמספרעמותות וחברות.היימןשירתבמילואיםבמגווןתפקידיפיקודבשדהושימשכקציןהמילואיםהראשיהראשוןוכיוםאריאלהואחוקרבכירבמכון למחקריביטחוןלאומי,.INSS פרופ'ארנוןבנטור–ראשועדתאקדמיהמשק פרופ' אמריטוס בפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון. פרופ' בנטור כיהן בתפקידים בכירים בטכניון, בהם: משנה לנשיא ומנכ"ל,משנהלנשיאלמחקר,דיקןהפקולטהלהנדסהאזרחיתוסביבתית,מנהלמוסדשמואלנאמןלמחקרמדיניותלאומיתוראש המכון הלאומי לחקר הבנייה. לפרופ' בנטור פרסומים רבים בתחום טכנולוגיות וחומרי בנייה ובהם שמונה ספרים וכן הוא פעיל במסגרותמקצועיות-ציבוריותבתחוםהבנייהבארץובעולם,חברויו"רשלועדותתקינהוכןשימשנשיאהארגוןהבינלאומיהמקצועי לבנייה RILEM. במהלך השנים האחרונות הוא מוביל מהלכים בתחום חינוך מהנדסים בתפקידו כיו"ר הפורום לחינוך מהנדסים במאהה21-ומהלכיםלקידוםקשריאקדמיה-תעשייה,בתפקידוכראשהוועדהלקשריאקדמיה-משקבמולמו"פ. פרופ'ישעיהו(אישי)טלמון–ראשועדתתשתיותמו"פ פרופ׳אמריטוסלהנדסהכימיתבטכניון,יו״רמוסדשמואלנאמןלחקרמדיניותלאומיתומשמשחברבאקדמיההלאומיתלמדעים. 66 פרופ'טלמוןחוקראתהאגרגציההעצמיתשלמולקולותסינטטיותוטיבעיותבנוזלים,באמצעותשיטותחדשניותשלמיקרוסקופיית אלקטרוניםחודרתוסורקתבטמפרטורותקריוגניות. פרופ'מינהטייכר–ראשתועדתמצוינותמדעית פרופ'(אמריטה)למתמטיקהוחקרהמוח,באוניברסיטתבראילן.בעברכיהנהביןהשארסגניתנשיאלמחקרבאוניברסיטתבר-אילן, מדענית הראשית של משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, מנכ"לית בפועל של המשרד המדע התרבות והספורט, יושבת ראש המועצההלאומיתלקדוםנשיםבמדעוטכנולוגיה,יושבתראשועדתהחינוךשלהאגודההאירופאיתלמתמטיקה,ועודשללתפקידים בכירים הנוגעים למדע ברמה העולמית. כיום, במקביל להיותה חברת המולמו"פ משמשת פרופ' טייכר גם כיו״ר הוועדה למצוינות במחקרוקשריחוץבינלאומייםשלהמולמו״פ,כסגניתהנשיאומייסדתהקמפוסהדיגיטלילמערכותמרכבותשלאונסקו,וכןחברה בדירקטוריון של חברת סנה טכנולוגיות, בוועדות המדעיות המייעצות באוניברסיטת מיאמי בארה"ב, ובמכון למדע וטכנולוגיה של אוקינאווה ביפן. פרופ' טייכר פרסמה עשרות מאמרים מדעיים במתימטיקה, בראייה ממוחשבת, בקריפטגרפיה, באבטחת סייבר, במערכותמורכבותובחישוביותעצבית,הנחתהדוקטורנטיםוהרצתהבבמותהיוקרתיותבעולם. פרופ'תמרדיין–ראשתועדתסביבה מופקדתעלהקתדרהלחקרשימורהסביבהע"שרוברטריינור,וחברתסגלבאוניברסיטתתלאביבהעוסקתבאקולוגיהשלחברות, במחקרשרידיבעליחייםמאתריםארכיאולוגייםומחקרשמירתטבע.פרופ'דייןהובילהאתייסודמוזיאוןהטבעע"ששטיינהרדט במענה לצורך של מדינת ישראל במוזיאון לאומי לטבע, גוף מחקר לאומי העוסק במגוון הביולוגי ובמערכת האקולוגית ופותח את שעריולציבורהרחבבמגווןשלפעילויותמוזיאליות.במהלךהשנים,כיהנהבמגווןשלתפקידיםבתחומה,ביניהם:היאעמדהבראש המכוןלחקרשמירתהטבעבאת"א,כיהנהכיו"רועדתהאדםוהביוספרהשלאונסקובישראל,כיהנהכיו"רהוועדהמנהלשלהחברה להגנת הטבע, כיו"ר מועצת מכון דש"א (דמותה של ארץ), חברת מליאת רשות הטבע והגנים וכחברה במועצה הלאומית למחקר ופיתוחאזרחי. דוחשנתי|2023 יועציהמולמו"פ ד"רגוריזילכה יועץכלכלילמולמו"פ.לד"רזילכהנסיוןכיועץכלכליוארגונילמוסדותציבורייםוממלכתייםבהםמשרדיממשלה,הכנסת,רשויות מקומיות,אוניברסיטאותומכללות.שימשמנהלהמחלקהלליוויפרויקטיםבבנקדיסקונטמנכ"להמועצהלהשכלהגבוההוהוועדה לתכנוןותקצוב,כיהןכמנהלאגףהתקציביםבעירייתירושליםומשמשדירקטורבמוסדותתרבותוהשכלה.זילכההואבעלתוארד"ר בכלכלת חינוך, מוסמך האוניברסיטה העברית בירושלים במינהל עסקים ומשמש מרצה במינהל ציבורי. בנוסף הוא משמש עמית מחקרבמכוןלחקרההפרטהבהשכלההגבוההבSUNY-ALBANY-בוגרהאוניברסיטההעבריתבכלכלהומדעהמדינהובוגר תוכניתפולברייט–יוברטהאמפרייבמינהלציבוריבאוניברסיטתפנסילבניה. דברוסו יועץהוועדהלקידוםהחינוךהמדעיטכנולוגי.בוגרהטכניוןמהפקולטהלהנדסתאווירונאוטיקהוחללM.Sc.,B.EngAerospace Sc.ונחשבמומחהלחינוךמדעיטכנולוגי,אשרייסדוהקיםאתמגמתהחללהגדולהבישראלברמהתיכונית.בנוסףרוסוהואמוביל פרוייקטיחינוךלSTEM-ברמההלאומית. דביקאופמן יועצת מדיניות מו"פ במולמו"פ ואחראית על כתיבת דוחו"ת המולמו"פ. לקאופמן 30 שנות נסיון בתחומי הייעוץ להייטק ומו"פ, וכן נסיוןבעולמותהתקשורתהכלכלית-טכנולוגיתומדיניותמו"פוהיאבעלתרקעעשירשלכתיבתדוחות.בעברשימשהדוברתויועצת 67 אסטרטגיתלמוסדשמואלנאמן,יועצתבמשרדהאוצר,יועצתלוועדתההייטקבכנסתולמרכזהמחקר(מ.מ.מ)ועתונאיתבעיתונים המוביליםבישראלבהם:גלובס,"הארץ"וYNET-.בנוסףשימשהדירקטוריתבמספרחברותציבוריותבהןחברתווקסילאשרפיתחה פלטפורמתאנטיגניםלחיסוןנגדסרטן.קאופמןהיאבוגרתתוארראשוןבגיאוגרפיה–קלימטולוגיהובעלתMAבמדיניותציבורית מאונ'תלאביב,וכןמחברתהספר"חלוםשלשוק"שעוקבאחרבועתההייטקשהתנפצהבשנת.2000 ד"רנילנמיר יועץלוועדתאקדמיהמשק.ד"רנמירהואבעלנסיוןעשירכמנהלבכירבתעשייתההיי-טקברמההבינ"ל,ונסיוןבמחקרמדעי,בפיתוח עסקי ובמימוש טכנולוגיות חדשניות בארץ, בארה"ב ובמזרח ובעל נסיון ביזום ובהקמת פעילויות רב-תחומיות, הכוללות קונספט, מחקרופיתוח,הנדסה,ייצור,שיווקטכניומיצוב.לד"רנמירנסיוןבקידוםשת"פאקדמיה/תעשייה/ממשלבפרוייקטיפיתוחוהמלצת מדיניות.ד"רנמירהואבעלתוארראשוןושלישיבהנדסהכימיתמאוניברסיטתקולג׳בלונדון. רןבנימין יועץועדתסביבה.בנימיןהואמתכנןעריםוחוקרמדיניותכלכליתשלאזוריפריפריהופיתוחבארץובעולם.שותףלמהלךהפיתוח הכלכלי אזורי בנגב המערבי ומינהלת תקומה. בעברו כיהן בתפקידים בכירים במשרדי הממשלה לרבות סמנכ"ל הרשות לפיתוח הנגב.הובילמספררבשלהחלטותממשלהבתקציביםשלמאותמיליוניש"ח.במסגרתתפקידיוהשוניםהובילמדיניותממשלתית לרבותשינוייחקיקה,כתיבתמסמכיםלועדותהכנסתוכןכיהןכיו"רבמספרועדותממשלתיות. רפרנטיתהמלמו"פ:רחלירחמים אחראיתעלהקשרביןהמועצההלאומיתלמחקרופיתוחלביןמשרדהחדשנותהמדעוהטכנולוגיה.לרחמים25שנותנסיוןבמשרד החדשנותהמדעוהטכנולוגיהוהיאאחראיתגםעלחיבורהמשרדעלהמועצהלקידוםנשיםוכןאמונהעלהרכששלמנהלהמדע. המולמו"פ|תמונתמצבהמחקרוהפיתוח(מו"פ)שלישראל נספחים נספח1:נתוניחינוךלפירשות ירושלים חיפה תלאביב-יפו בארשבע* תלמידיביתספרהלומדיםברשות 221,445 44,638 63,251 34,173 תלמידיי"בהלומדיםברשות 17,390 3,567 4,508 2,435 תלמידיי-'י"בהלומדיםברשות 53,094 10,689 13,546 7,543 תלמידיביתספרהמתגורריםברשות 206,918 41,776 62,203 34,345 תלמידיי-'י"בהמתגורריםברשות 46,908 9,373 12,894 7,699 מחוזחינוךגאוגרפי ירושלים חיפה תלאביב דרום מס'תושביםברשות 951,149 283,736 463,808 210,595 בתי-ספרבהםי-י"ב 362 48 65 30 אשכולסוציו-אקונומי 3 7 8 5 תקציבמשרדהחינוךפרתלמיד 17,097 20,922 20,855 23,960 אחוזהתלמידיםבחינוךהטכנולוגי 23% 51% 37% 57% אחוזמוריםבעליתוארשניומעלה 35% 51% 45% 47% חלוקת יהודי 570 75.10% 109 85.20% 167 92.80% 88 100.00% מוסדותלפי 68 מגזר ערבי 189 24.90% 19 14.80% 13 7.20% 0 0.00% חלוקת ממלכתי 283 37.30% 82 64.10% 124 68.90% 56 63.60% מוסדותלפי סוגפיקוח ממלכתי 86 11.30% 13 10.20% 22 12.20% 18 20.50% דתי חרדי 390 51.40% 33 25.80% 34 18.90% 14 15.90% התפלגות יהודי 139,431 62.96% 38,422 86.07% 59485 94.05% 34173 100.00% תלמידים לפימגזר ערבי 82,014 37.04% 6,216 13.93% 3766 5.95% 0 0.00% התפלגות ממלכתי 108,495 48.99% 34,922 78.23% 53236 84.17% 24534 71.79% תלמידים לפימגזר ממלכתי 25,967 11.73% 3,798 8.51% 4933 7.80% 7339 21.48% דתי חרדי 86,983 39.28% 5,918 13.26% 5082 8.03% 2300 6.73% דוחשנתי|2023 נספח2 נתוניתלמידיי"בוזכאיםלבגרותלפירשות,לשניםתשע"ד-:תשפ"ב רשות תשעד תשעה תשעו תשעז תשעח תשעט תשף תשפא תשפב שיעור השינויבין השנים 2021- 2014 תלמידיי"בבמוסדותהמגישיםלבגרות בארשבע 2,352 2,430 2,453 2,427 2,409 2,295 2,344 2,594 2,351 0% חיפה 3,163 3,314 3,327 3,389 3,298 3,313 3,190 3,472 3,320 5% ירושלים 7,728 8,123 9,135 9,207 8,819 9,157 9,179 10,002 10,052 30% תלאביב- 3,597 3,828 3,864 3,794 3,802 3,830 3,994 4,236 4,308 20% יפו אחוזזכאיםלבגרותמהלומדים בארשבע 69% 72% 72% 76% 79% 79% 82% 84% 86% 25% חיפה 75% 77% 76% 77% 78% 79% 82% 84% 83% 11% ירושלים 46% 49% 47% 45% 50% 50% 51% 53% 51% 10% תלאביב- 72% 71% 72% 73% 73% 74% 77% 79% 79% 9% יפו 69 אחוזזכאותלבגרותמצטיינתמהלומדים בארשבע 3% 3% 4% 5% 4% 5% 6% 9% 10% 206% חיפה 12% 12% 13% 10% 15% 15% 17% 21% 19% 58% ירושלים 6% 6% 7% 6% 7% 7% 9% 10% 9% 64% תלאביב- 8% 9% 10% 8% 6% 8% 8% 15% 15% 101% יפו אחוזזכאות5יחידותמתמטיקה בארשבע 8% 8% 11% 12% 14% 15% 14% 15% 14% 83% חיפה 16% 17% 18% 21% 23% 24% 24% 24% 25% 52% ירושלים 7% 7% 7% 9% 10% 11% 11% 11% 11% 68% תלאביב- 10% 12% 14% 17% 19% 20% 17% 20% 22% 117% יפו שיעורהתלמידיםבחינוךטכנולוגי בארשבע 55% 56% 58% 55% 54% 55% 55% 56% 57% 3% חיפה 45% 45% 45% 46% 47% 48% 48% 51% 51% 12% ירושלים 21% 22% 22% 22% 22% 22% 22% 22% 22% 9% תלאביב- 41% 43% 40% 40% 39% 38% 37% 37% 37% -10% יפו https://www.gov.il/he/departments/units/molmop