חומר רקע

דברי הסבר ביום 3 באוגוסט 2011 התקבל בכנסת חוק הכניסה לישראל (תיקון מס' 22), התשע"א-2011 הקובע כי שר המשפטים ימנה בית דין לעררים שידון בעררים על החלטה של רשות בענייני כניסה לישראל, שהייה וישיבה בישראל או יציאה ממנה או בענייני אזרחות, והכל כפי המפורט בתוספת לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב-1952. תכלית ההקמה של בית הדין לעררים שלפי חוק הכניסה לישראל היא לכונן ערכאה ייחודית אשר סמכותה גדורה לעניינים האמורים ואשר תהווה שלב מקדים ומסנן טרם הדיון לפני בתי המשפט לענינים מינהליים, באופן אשר יאפשר בירור יעיל ונגיש של החלטות הרשויות בעניינים אלה. סעיף 13לד(א)(5) לחוק הכניסה לישראל מסמיך את שרת המשפטים, בהתייעצות עם שר הפנים ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, להתקין תקנות בעניין האגרות אשר תשולמנה בעד הגשת הליכים לבית הדין לעררים. תקנות מסוג זה טעונות גם אישור שר האוצר לפי סעיף 39ב לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985. ביום 29 במאי 2014 פורסמו תקנות הכניסה לישראל (אגרות בבית הדין לעררים) (הוראת שעה), התשע"ד-2014 כהוראת שעה לשנתיים. מוצע להפוך את הוראה השעה להוראת קבע.