נוסח מהגורם המוסמך

טיוטת תקנות מטעם משרד הרווחה והביטחון החברתי: תקנות שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ד-2024 ___ ב________ התשפ"ד (___ ב________ ____2024) (חמ __3-6672 ) __________________ יעקב מרגי שר הרווחה והביטחון החברתי בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "מוגבלות" בסעיף 1 ולפי סעיפים 8, 9, 11, 12 ו-39(א)(1), (4), (5), ו-(7) לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "מוגבלות" בסעיף 1 ולפי סעיפים 8, 9, 11, 12 ו-39(א)(1), (4), (5), ו-(7) לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "מוגבלות" בסעיף 1 ולפי סעיפים 8, 9, 11, 12 ו-39(א)(1), (4), (5), ו-(7) לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "מוגבלות" בסעיף 1 ולפי סעיפים 8, 9, 11, 12 ו-39(א)(1), (4), (5), ו-(7) לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי ההגדרה "מוגבלות" בסעיף 1 ולפי סעיפים 8, 9, 11, 12 ו-39(א)(1), (4), (5), ו-(7) לחוק שירותי רווחה לאנשים עם מוגבלות, התשפ"ב–2022 (להלן – החוק), לאחר התייעצות עם נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות ועם ארגונים העוסקים בקידום זכויותיהם של אנשים עם מוגבלות ובאישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות פרק א': הגדרות הגדרות בתקנות אלה – בתקנות אלה – בתקנות אלה – בתקנות אלה – בתקנות אלה – "אתר המשרד" – אתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי; "אתר המשרד" – אתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי; "אתר המשרד" – אתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי; "אתר המשרד" – אתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי; "אתר המשרד" – אתר האינטרנט של משרד הרווחה והביטחון החברתי; "בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים; "בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים; "בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים; "בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים; "בגיר" – מי שמלאו לו 18 שנים; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק הביטוח הלאומי" – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995; "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008; "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008; "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008; "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008; "חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות" – חוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות, התשס"ח-2008; "חוק מעונות יום שיקומיים" – חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000; "חוק מעונות יום שיקומיים" – חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000; "חוק מעונות יום שיקומיים" – חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000; "חוק מעונות יום שיקומיים" – חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000; "חוק מעונות יום שיקומיים" – חוק מעונות יום שיקומיים, התש"ס-2000; "מדריך ה-AAIDD" – מדריך האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית התפתחותית (American association intellectual developmental disabilities), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-AAIDD" – מדריך האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית התפתחותית (American association intellectual developmental disabilities), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-AAIDD" – מדריך האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית התפתחותית (American association intellectual developmental disabilities), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-AAIDD" – מדריך האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית התפתחותית (American association intellectual developmental disabilities), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-AAIDD" – מדריך האגודה האמריקאית למוגבלות שכלית התפתחותית (American association intellectual developmental disabilities), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-ICD" – המדריך לסיווג ולאבחון מחלות של ארגון הבריאות העולמי (International Classification of Diseases), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-ICD" – המדריך לסיווג ולאבחון מחלות של ארגון הבריאות העולמי (International Classification of Diseases), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-ICD" – המדריך לסיווג ולאבחון מחלות של ארגון הבריאות העולמי (International Classification of Diseases), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-ICD" – המדריך לסיווג ולאבחון מחלות של ארגון הבריאות העולמי (International Classification of Diseases), במהדורתו העדכנית ביותר; "מדריך ה-ICD" – המדריך לסיווג ולאבחון מחלות של ארגון הבריאות העולמי (International Classification of Diseases), במהדורתו העדכנית ביותר; "מכון מוכר להתפתחות הילד" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים; "מכון מוכר להתפתחות הילד" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים; "מכון מוכר להתפתחות הילד" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים; "מכון מוכר להתפתחות הילד" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים; "מכון מוכר להתפתחות הילד" – כהגדרתו בחוק מעונות יום שיקומיים; "מספר זיהוי" – מספר תעודת זהות או דרכון; "מספר זיהוי" – מספר תעודת זהות או דרכון; "מספר זיהוי" – מספר תעודת זהות או דרכון; "מספר זיהוי" – מספר תעודת זהות או דרכון; "מספר זיהוי" – מספר תעודת זהות או דרכון; "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" ו"קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות; "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" ו"קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות; "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" ו"קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות; "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" ו"קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות; "מרפא בעיסוק", "פיזיותרפיסט" ו"קלינאי תקשורת" – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק במקצועות הבריאות; "נורמה מקובלת" – הנורמה המקובלת לפי המדריכים האלה: מדריך ה-DSM, כהגדרתו בחוק, מדריך ה-AAIDD או מדריך ה-ICD, לפי העניין; "נורמה מקובלת" – הנורמה המקובלת לפי המדריכים האלה: מדריך ה-DSM, כהגדרתו בחוק, מדריך ה-AAIDD או מדריך ה-ICD, לפי העניין; "נורמה מקובלת" – הנורמה המקובלת לפי המדריכים האלה: מדריך ה-DSM, כהגדרתו בחוק, מדריך ה-AAIDD או מדריך ה-ICD, לפי העניין; "נורמה מקובלת" – הנורמה המקובלת לפי המדריכים האלה: מדריך ה-DSM, כהגדרתו בחוק, מדריך ה-AAIDD או מדריך ה-ICD, לפי העניין; "נורמה מקובלת" – הנורמה המקובלת לפי המדריכים האלה: מדריך ה-DSM, כהגדרתו בחוק, מדריך ה-AAIDD או מדריך ה-ICD, לפי העניין; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "עובד סוציאלי" – כהגדרתו בחוק העובדים הסוציאליים, התשנ"ו-1996; "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים; "קטין" – מי שטרם מלאו לו 18 שנים; "תקנות הביטוח הלאומי" – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. "תקנות הביטוח הלאומי" – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. "תקנות הביטוח הלאומי" – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. "תקנות הביטוח הלאומי" – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. "תקנות הביטוח הלאומי" – תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956. פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות פרק ב': סוגי מוגבלויות והגבלות לעניין הכרה במוגבלות מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית מוגבלות מסוג "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" כאמור בפסקה (3) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" כאמור בפסקה (3) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" כאמור בפסקה (3) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" כאמור בפסקה (3) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית" כאמור בפסקה (3) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: לגבי קטין – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת במנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות הדגימה המקובלת בכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור, ובלבד שמלאו לקטין 7 שנים; לגבי קטין – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת במנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות הדגימה המקובלת בכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור, ובלבד שמלאו לקטין 7 שנים; לגבי קטין – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת במנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות הדגימה המקובלת בכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור, ובלבד שמלאו לקטין 7 שנים; לגבי קטין – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת במנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות הדגימה המקובלת בכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור, ובלבד שמלאו לקטין 7 שנים; לגבי קטין – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת במנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות הדגימה המקובלת בכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור, ובלבד שמלאו לקטין 7 שנים; לגבי בגיר – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת באחד מהמפורטים להלן, ובלבד שאינה נובעת ממוגבלות נפשית: לגבי בגיר – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת באחד מהמפורטים להלן, ובלבד שאינה נובעת ממוגבלות נפשית: לגבי בגיר – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת באחד מהמפורטים להלן, ובלבד שאינה נובעת ממוגבלות נפשית: לגבי בגיר – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת באחד מהמפורטים להלן, ובלבד שאינה נובעת ממוגבלות נפשית: לגבי בגיר – הנמכה בתפקוד ההסתגלותי וכן הנמכה בתפקודים קוגניטיביים המתבטאת באחד מהמפורטים להלן, ובלבד שאינה נובעת ממוגבלות נפשית: מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בסטיית תקן אחת לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת תפקוד כאמור, בשני תחומי תפקוד לפחות מבין התחומים האלה: תפקודים ניהוליים, זיכרון, שפה או תפיסה. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת תפקוד כאמור, בשני תחומי תפקוד לפחות מבין התחומים האלה: תפקודים ניהוליים, זיכרון, שפה או תפיסה. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת תפקוד כאמור, בשני תחומי תפקוד לפחות מבין התחומים האלה: תפקודים ניהוליים, זיכרון, שפה או תפיסה. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת תפקוד כאמור, בשני תחומי תפקוד לפחות מבין התחומים האלה: תפקודים ניהוליים, זיכרון, שפה או תפיסה. מוגבלות מוטורית מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות מוטורית" כאמור בפסקה (4) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי קטין – לקות שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות ושמתקיימים לגביה התנאים שבהגדרה "מוגבלות מוטורית" שבחוק, ובלבד שהמוסד לביטוח לאומי או גורם מאבחן אחר, כמפורט בתקנה 12, אבחן אותה; לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. לגבי בגיר – לקות כאמור בפסקה (1); בלי לגרוע מכלליות האמור, יראו לקות המנויה בחלק א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי, בפרטים 29, למעט פרטי משנה (5) ו-(7) עד (9), 31, 32, 35, למעט פרט משנה (3), 37, 40, 41 עד 43, 47, 48 או 51, כלקות מוטורית או נוירולוגית שבשלה מוגבלת יכולת התנועה והניידות. מוגבלות ראייה מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות ראייה" כאמור בפסקה (5) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי קטין – אחד מאלה: חדות ראייה של עד 6/18 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור; לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. לגבי בגיר – חדות ראיה של עד 6/21 בעין הטובה יותר לאחר תיקון או שדה ראייה של עד 40 מעלות בעין כאמור. מוגבלות שמיעה מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: מוגבלות מסוג "מוגבלות שמיעה" כאמור בפסקה (6) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא: לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי קטין – סף שמיעה ממוצע של 30 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר, או ליקוי שמיעה חד-צידי עם סף שמיעה ממוצע של 60 דציבלים או יותר מכך, באותם תדרים; לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. לגבי בגיר – סף שמיעה ממוצע של 40 דציבלים או יותר מכך, בתדרים שבין 500 ו-4,000 הרץ (Hz), באוזן הטובה יותר. עיכוב התפתחותי מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מוגבלות מסוג "עיכוב התפתחותי" כאמור בפסקה (7) להגדרת "מוגבלות" בחוק היא מוגבלות שבשלה לא השיג הקטין את אבני הדרך ההתפתחותיות כמצופה מגילו, בשניים או יותר מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי האלה : התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי, ובלבד שאי השגת אבני הדרך כאמור מתבטאת באחד משני אלה לפחות: מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת משכל כללית (IQ - Intelligence quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת המשכל כאמור; מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. מנת תפקוד (DQ - Development quotient) הנמוכה בשתי סטיות תקן לפחות מהנורמה המקובלת, בשניים מבין תחומי התפקוד ההתפתחותי לפחות, בהתחשב בטעות התקן של המדידה לפי הכלי המשמש למדידת מנת התפקוד כאמור. הגבלות לעניין הכרה במוגבלות . . לא יוכר אדם כזכאי אף אם הוא אדם עם מוגבלות לפי החוק, אם מתקיים לגביו אחד: לא יוכר אדם כזכאי אף אם הוא אדם עם מוגבלות לפי החוק, אם מתקיים לגביו אחד: לא יוכר אדם כזכאי אף אם הוא אדם עם מוגבלות לפי החוק, אם מתקיים לגביו אחד: לא יוכר אדם כזכאי אף אם הוא אדם עם מוגבלות לפי החוק, אם מתקיים לגביו אחד: לא יוכר אדם כזכאי אף אם הוא אדם עם מוגבלות לפי החוק, אם מתקיים לגביו אחד: המוגבלות אובחנה או שהתבקשה לגביה הכרה לאחר שמלאו לאדם 67 שנים; המוגבלות אובחנה או שהתבקשה לגביה הכרה לאחר שמלאו לאדם 67 שנים; המוגבלות אובחנה או שהתבקשה לגביה הכרה לאחר שמלאו לאדם 67 שנים; המוגבלות אובחנה או שהתבקשה לגביה הכרה לאחר שמלאו לאדם 67 שנים; המוגבלות נובעת מקיהיון (דמנציה); המוגבלות נובעת מקיהיון (דמנציה); המוגבלות נובעת מקיהיון (דמנציה); המוגבלות נובעת מקיהיון (דמנציה); המוגבלות נובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו- דגנרטיבית, שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר, אם הגורם המכיר קבע, בהחלטה לפי תקנות אלה, כי אותו אדם אינו זכאי לקבל שירותי רווחה לפי החוק, לאחר שנוכח כי קצב ההתפתחות של אותה מחלה הוא מהיר וכי עיקר השירותים הדרושים לאותו אדם הם בתחום הרפואי. המוגבלות נובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו- דגנרטיבית, שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר, אם הגורם המכיר קבע, בהחלטה לפי תקנות אלה, כי אותו אדם אינו זכאי לקבל שירותי רווחה לפי החוק, לאחר שנוכח כי קצב ההתפתחות של אותה מחלה הוא מהיר וכי עיקר השירותים הדרושים לאותו אדם הם בתחום הרפואי. המוגבלות נובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו- דגנרטיבית, שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר, אם הגורם המכיר קבע, בהחלטה לפי תקנות אלה, כי אותו אדם אינו זכאי לקבל שירותי רווחה לפי החוק, לאחר שנוכח כי קצב ההתפתחות של אותה מחלה הוא מהיר וכי עיקר השירותים הדרושים לאותו אדם הם בתחום הרפואי. המוגבלות נובעת ממחלה ניוונית-פרוגרסיבית או נוירו- דגנרטיבית, שהאדם חלה בה לאחר שהפך לבגיר, אם הגורם המכיר קבע, בהחלטה לפי תקנות אלה, כי אותו אדם אינו זכאי לקבל שירותי רווחה לפי החוק, לאחר שנוכח כי קצב ההתפתחות של אותה מחלה הוא מהיר וכי עיקר השירותים הדרושים לאותו אדם הם בתחום הרפואי. פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה פרק ג': הגורם המאבחן, ביצוע אבחון והערכת רמת התמיכה הגדרות – פרק ג' בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "מרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות" – גורם שמשרד הרווחה התקשר עימו בהסכם או הכיר בו בדרך אחרת לשם מתן שירותי אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות, לרבות לשם הערכת רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות זקוק לה; "פסיכולוג" – אחד מאלה: "פסיכולוג" – אחד מאלה: "פסיכולוג" – אחד מאלה: "פסיכולוג" – אחד מאלה: "פסיכולוג" – אחד מאלה: "פסיכולוג" – אחד מאלה: פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן בהגדרה זו – חוק הפסיכולוגים); פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן בהגדרה זו – חוק הפסיכולוגים); פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן בהגדרה זו – חוק הפסיכולוגים); פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977 (להלן בהגדרה זו – חוק הפסיכולוגים); מתמחה בפסיכולוגיה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של פסיכולוג מומחה-מדריך כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים; מתמחה בפסיכולוגיה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של פסיכולוג מומחה-מדריך כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים; מתמחה בפסיכולוגיה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של פסיכולוג מומחה-מדריך כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים; מתמחה בפסיכולוגיה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של פסיכולוג מומחה-מדריך כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים; "רופא" – אחד מאלה: "רופא" – אחד מאלה: "רופא" – אחד מאלה: "רופא" – אחד מאלה: "רופא" – אחד מאלה: "רופא" – אחד מאלה: רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 (להלן בתקנה זן – תקנות הרופאים); רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 (להלן בתקנה זן – תקנות הרופאים); רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 (להלן בתקנה זן – תקנות הרופאים); רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973 (להלן בתקנה זן – תקנות הרופאים); מתמחה ברפואה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של רופא בעל תואר מומחה כהגדרתו בתקנות האמורות. מתמחה ברפואה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של רופא בעל תואר מומחה כהגדרתו בתקנות האמורות. מתמחה ברפואה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של רופא בעל תואר מומחה כהגדרתו בתקנות האמורות. מתמחה ברפואה, ובלבד שההתמחות נערכת במוסד מוכר להתמחות, בהדרכתו ובפיקוחו של רופא בעל תואר מומחה כהגדרתו בתקנות האמורות. אוטיזם – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: אבחון של אוטיזם יבוצע בידי שני אנשי מקצוע לפחות מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג ורופא: לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; פסיכולוג קליני בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום הקליני של הילד; פסיכולוג קליני בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום הקליני של הילד; פסיכולוג קליני בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום הקליני של הילד; פסיכולוג התפתחותי; פסיכולוג התפתחותי; פסיכולוג התפתחותי; פסיכולוג שיקומי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג שיקומי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג שיקומי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; לגבי בגיר שמלאו לו 18 וטרם מלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 18 וטרם מלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 18 וטרם מלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 18 וטרם מלאו לו 21 – רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה של הילד והמתבגר; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; פסיכולוג קליני או שיקומי; פסיכולוג קליני או שיקומי; פסיכולוג קליני או שיקומי; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; פסיכולוג חינוכי בעל הכשרה מוכחת, הכוללת התנסות קלינית והדרכה, בתחום אבחון אוטיזם; לגבי בגיר שמלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 21 – לגבי בגיר שמלאו לו 21 – רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; פסיכולוג קליני או שיקומי; פסיכולוג קליני או שיקומי; פסיכולוג קליני או שיקומי; האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות: לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – בדיקת הערכת תסמיני אוטיזם בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלוני איתור והערכה, להורים ולצוות חינוכי, וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תגובות, מיומנויות תקשורת, תנועות גוף, ביטויים מילוליים ותגובות סנסוריות; בדיקת הערכת תסמיני אוטיזם בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלוני איתור והערכה, להורים ולצוות חינוכי, וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תגובות, מיומנויות תקשורת, תנועות גוף, ביטויים מילוליים ותגובות סנסוריות; בדיקת הערכת תסמיני אוטיזם בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלוני איתור והערכה, להורים ולצוות חינוכי, וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תגובות, מיומנויות תקשורת, תנועות גוף, ביטויים מילוליים ותגובות סנסוריות; בדיקה התפתחותית-קוגניטיבית, לפי גילו של הקטין, בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: שפה, שיום, מוטוריקה, ומידת תקשורת; בדיקה התפתחותית-קוגניטיבית, לפי גילו של הקטין, בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: שפה, שיום, מוטוריקה, ומידת תקשורת; בדיקה התפתחותית-קוגניטיבית, לפי גילו של הקטין, בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: שפה, שיום, מוטוריקה, ומידת תקשורת; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לפי גילו של הקטין וצרכיו, כגון: בדיקה גופנית, נוירולוגית או התפתחותית; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לפי גילו של הקטין וצרכיו, כגון: בדיקה גופנית, נוירולוגית או התפתחותית; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לפי גילו של הקטין וצרכיו, כגון: בדיקה גופנית, נוירולוגית או התפתחותית; בדיקה תפקודית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלונים להורים או לצוות חינוכי וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחן תפקוד הקטין בתחומים שונים, כגון: תחום חברתי, תפקודים ניהוליים ומיומנויות חיים יומיומיות, לפי גילו של הנבדק; בדיקה תפקודית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלונים להורים או לצוות חינוכי וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחן תפקוד הקטין בתחומים שונים, כגון: תחום חברתי, תפקודים ניהוליים ומיומנויות חיים יומיומיות, לפי גילו של הנבדק; בדיקה תפקודית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק; הבדיקה תבוצע באמצעות שאלונים להורים או לצוות חינוכי וכלי הערכה מקובלים ועדכניים, שבאמצעותם ייבחן תפקוד הקטין בתחומים שונים, כגון: תחום חברתי, תפקודים ניהוליים ומיומנויות חיים יומיומיות, לפי גילו של הנבדק; לגבי בגיר – לגבי בגיר – לגבי בגיר – לגבי בגיר – בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תכלול בדיקת תסמיני אוטיזם, באמצעות שאלונים לבגיר, בני משפחתו או גורם מטפל, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תפקוד, שפה, מיומנויות תקשורת ותנועות גוף; הבדיקה הפסיכולוגית יכול שתכלול גם הערכה קוגניטיבית, באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים, לבדיקת לקויות למידה, ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, ליקויים בתפקודי קשב וריכוז או בתפקודים ניהוליים, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תכלול בדיקת תסמיני אוטיזם, באמצעות שאלונים לבגיר, בני משפחתו או גורם מטפל, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תפקוד, שפה, מיומנויות תקשורת ותנועות גוף; הבדיקה הפסיכולוגית יכול שתכלול גם הערכה קוגניטיבית, באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים, לבדיקת לקויות למידה, ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, ליקויים בתפקודי קשב וריכוז או בתפקודים ניהוליים, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תכלול בדיקת תסמיני אוטיזם, באמצעות שאלונים לבגיר, בני משפחתו או גורם מטפל, שבאמצעותם ייבחנו, בין השאר, תפקוד, שפה, מיומנויות תקשורת ותנועות גוף; הבדיקה הפסיכולוגית יכול שתכלול גם הערכה קוגניטיבית, באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים, לבדיקת לקויות למידה, ליקויים קוגניטיביים משמעותיים, ליקויים בתפקודי קשב וריכוז או בתפקודים ניהוליים, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית, הערכת תסמיני רצף האוטיזם, בדיקות מקובלות ועדכניות, לפי מצבו וצרכיו של הבגיר וכן התייחסות לפי הצורך, להיסטוריה רפואית, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית, הערכת תסמיני רצף האוטיזם, בדיקות מקובלות ועדכניות, לפי מצבו וצרכיו של הבגיר וכן התייחסות לפי הצורך, להיסטוריה רפואית, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה רפואית בידי רופא; הבדיקה תכלול הערכה קלינית, הערכת תסמיני רצף האוטיזם, בדיקות מקובלות ועדכניות, לפי מצבו וצרכיו של הבגיר וכן התייחסות לפי הצורך, להיסטוריה רפואית, אפשרות קיומה של אבחנה מבדלת או תחלואה נלווית וגורמי סיכון אפשריים, כגון: פגיעה עצמית, הזנחה או סיכון עצמי; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק המתבססת על כלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תבוצע, בין השאר, באמצעות שאלון ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: טיפול עצמי, תנועה וניידות, תקשורת ואינטראקציות חברתית, פנאי והשתתפות חברתית, ניהול משק בית, למידה, עבודה, ביטחון כלכלי ויכולת שימוש במשאבי קהילה. בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק המתבססת על כלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תבוצע, בין השאר, באמצעות שאלון ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: טיפול עצמי, תנועה וניידות, תקשורת ואינטראקציות חברתית, פנאי והשתתפות חברתית, ניהול משק בית, למידה, עבודה, ביטחון כלכלי ויכולת שימוש במשאבי קהילה. בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק המתבססת על כלי הערכה מקובלים ועדכניים; הבדיקה תבוצע, בין השאר, באמצעות שאלון ותכלול הערכה של מיומנויות כגון: טיפול עצמי, תנועה וניידות, תקשורת ואינטראקציות חברתית, פנאי והשתתפות חברתית, ניהול משק בית, למידה, עבודה, ביטחון כלכלי ויכולת שימוש במשאבי קהילה. מוגבלות שכלית-התפתחותית – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות שכלית- התפתחותית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות שכלית- התפתחותית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות שכלית- התפתחותית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות שכלית- התפתחותית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא אחר שהוא אחד מאלה: רופא אחר שהוא אחד מאלה: רופא אחר שהוא אחד מאלה: רופא אחר שהוא אחד מאלה: לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; לגבי בגיר – לגבי בגיר – לגבי בגיר – רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה; רופא בעל תואר מומחה ברפואת המשפחה; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה. רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה. האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן בפסקאות (1) ו-(2) לפחות; הגורם המכיר רשאי להורות כי האבחון יכלול גם בדיקה לפי פסקה (3) או (4), אם סבר כי הדבר נדרש בנסיבות העניין: בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; במסגרת הבדיקה תיבחן מנת המשכל הכללית (IQ - Intelligence quotient) ומרכיביה וייבחנו תפקודים קוגניטיביים, כגון: התמצאות, שפה ולמידה, תפיסה, זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים וכן מרכיבים רגשיים והתנהגותיים, לרבות כוחות ומשאבים, מיומנויות בין-אישיות, וויסות, שיפוט ופתרון בעיות חברתיות, יכולת לפעול לפי חוקים ולהימנע ממצבי ניצול וסיכון; בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; במסגרת הבדיקה תיבחן מנת המשכל הכללית (IQ - Intelligence quotient) ומרכיביה וייבחנו תפקודים קוגניטיביים, כגון: התמצאות, שפה ולמידה, תפיסה, זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים וכן מרכיבים רגשיים והתנהגותיים, לרבות כוחות ומשאבים, מיומנויות בין-אישיות, וויסות, שיפוט ופתרון בעיות חברתיות, יכולת לפעול לפי חוקים ולהימנע ממצבי ניצול וסיכון; בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; במסגרת הבדיקה תיבחן מנת המשכל הכללית (IQ - Intelligence quotient) ומרכיביה וייבחנו תפקודים קוגניטיביים, כגון: התמצאות, שפה ולמידה, תפיסה, זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים וכן מרכיבים רגשיים והתנהגותיים, לרבות כוחות ומשאבים, מיומנויות בין-אישיות, וויסות, שיפוט ופתרון בעיות חברתיות, יכולת לפעול לפי חוקים ולהימנע ממצבי ניצול וסיכון; בדיקה פסיכולוגית המתבססת על הערכה קלינית וכלי הערכה מקובלים ועדכניים; במסגרת הבדיקה תיבחן מנת המשכל הכללית (IQ - Intelligence quotient) ומרכיביה וייבחנו תפקודים קוגניטיביים, כגון: התמצאות, שפה ולמידה, תפיסה, זיכרון, קשב ותפקודים ניהוליים וכן מרכיבים רגשיים והתנהגותיים, לרבות כוחות ומשאבים, מיומנויות בין-אישיות, וויסות, שיפוט ופתרון בעיות חברתיות, יכולת לפעול לפי חוקים ולהימנע ממצבי ניצול וסיכון; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תתבצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים ביום יום, כגון תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול הבית, עיסוקים מרכזיים, תקשורת ואינטראקציות בין-אישיות, למידה ויישום ידע, התנהלות כלכלית, שימוש במשאבי קהילה; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תתבצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים ביום יום, כגון תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול הבית, עיסוקים מרכזיים, תקשורת ואינטראקציות בין-אישיות, למידה ויישום ידע, התנהלות כלכלית, שימוש במשאבי קהילה; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תתבצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים ביום יום, כגון תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול הבית, עיסוקים מרכזיים, תקשורת ואינטראקציות בין-אישיות, למידה ויישום ידע, התנהלות כלכלית, שימוש במשאבי קהילה; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תתבצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים בתחומי חיים מרכזיים ביום יום, כגון תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול הבית, עיסוקים מרכזיים, תקשורת ואינטראקציות בין-אישיות, למידה ויישום ידע, התנהלות כלכלית, שימוש במשאבי קהילה; בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות; הבדיקה תכלול, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ואת הרקע האבחנתי; בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות; הבדיקה תכלול, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ואת הרקע האבחנתי; בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות; הבדיקה תכלול, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ואת הרקע האבחנתי; בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות; הבדיקה תכלול, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ואת הרקע האבחנתי; בדיקה פסיכיאטרית שבמסגרתה ייבחן רקע הנוגע לעניין, כגון רקע רפואי, שימוש בסמים ומצבי חירום, מצבו של האדם, ובכלל זה: פירוט לעניין: נראות; אפקט – סוג, טווח והאם תואם; התנהגות; מצב רוח על פי דיווח האדם; קוגניציה; מחשבה – תוכן והלך מחשבה; תפיסה; מסוכנות. בדיקה פסיכיאטרית שבמסגרתה ייבחן רקע הנוגע לעניין, כגון רקע רפואי, שימוש בסמים ומצבי חירום, מצבו של האדם, ובכלל זה: פירוט לעניין: נראות; אפקט – סוג, טווח והאם תואם; התנהגות; מצב רוח על פי דיווח האדם; קוגניציה; מחשבה – תוכן והלך מחשבה; תפיסה; מסוכנות. בדיקה פסיכיאטרית שבמסגרתה ייבחן רקע הנוגע לעניין, כגון רקע רפואי, שימוש בסמים ומצבי חירום, מצבו של האדם, ובכלל זה: פירוט לעניין: נראות; אפקט – סוג, טווח והאם תואם; התנהגות; מצב רוח על פי דיווח האדם; קוגניציה; מחשבה – תוכן והלך מחשבה; תפיסה; מסוכנות. בדיקה פסיכיאטרית שבמסגרתה ייבחן רקע הנוגע לעניין, כגון רקע רפואי, שימוש בסמים ומצבי חירום, מצבו של האדם, ובכלל זה: פירוט לעניין: נראות; אפקט – סוג, טווח והאם תואם; התנהגות; מצב רוח על פי דיווח האדם; קוגניציה; מחשבה – תוכן והלך מחשבה; תפיסה; מסוכנות. מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית –הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: אבחון של מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית יבוצע בידי איש מקצוע, אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם פסיכולוג אחד לפחות: פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1); עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; עובד סוציאלי, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: בדיקת תפקודים נוירופסיכולוגים בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת משכל ותפקודים קוגניטיביים נוספים, לרבות תפקודים ניהוליים, שפה, למידה וזיכרון, תפיסה, מיומנויות אקדמיות והערכה רגשית-התנהגותית; בדיקת תפקודים נוירופסיכולוגים בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת משכל ותפקודים קוגניטיביים נוספים, לרבות תפקודים ניהוליים, שפה, למידה וזיכרון, תפיסה, מיומנויות אקדמיות והערכה רגשית-התנהגותית; בדיקת תפקודים נוירופסיכולוגים בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת משכל ותפקודים קוגניטיביים נוספים, לרבות תפקודים ניהוליים, שפה, למידה וזיכרון, תפיסה, מיומנויות אקדמיות והערכה רגשית-התנהגותית; בדיקת תפקודים נוירופסיכולוגים בידי פסיכולוג; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים להערכת משכל ותפקודים קוגניטיביים נוספים, לרבות תפקודים ניהוליים, שפה, למידה וזיכרון, תפיסה, מיומנויות אקדמיות והערכה רגשית-התנהגותית; בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים. בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים. בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים. בדיקה תפקודית-הסתגלותית בידי פסיכולוג, עובד סוציאלי או מרפא בעיסוק בעל מיומנות וניסיון בהערכת תפקוד או צורכי תמיכה; הבדיקה תבוצע באמצעות כלי הערכה מקובלים ועדכניים ותכלול הערכה של יכולות וקשיים תפקודיים. מוגבלות מוטורית – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם רופא אחד לפחות: אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם רופא אחד לפחות: אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם רופא אחד לפחות: אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם רופא אחד לפחות: אבחון של מוגבלות מוטורית יבוצע בידי איש מקצוע אחד או יותר מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, ובהם רופא אחד לפחות: לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – לגבי קטין – רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; לגבי בגיר – לגבי בגיר – לגבי בגיר – לגבי בגיר – רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיה; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא כאמור בפסקה (1)(ה) או (ו); רופא כאמור בפסקה (1)(ה) או (ו); רופא כאמור בפסקה (1)(ה) או (ו); פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ופירוט לעניין מבנים ותפקודים גופניים והרקע האבחנתי שבשלו מוגבלת יכולת התנועה והניידות של הנבדק. האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ופירוט לעניין מבנים ותפקודים גופניים והרקע האבחנתי שבשלו מוגבלת יכולת התנועה והניידות של הנבדק. האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ופירוט לעניין מבנים ותפקודים גופניים והרקע האבחנתי שבשלו מוגבלת יכולת התנועה והניידות של הנבדק. האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ופירוט לעניין מבנים ותפקודים גופניים והרקע האבחנתי שבשלו מוגבלת יכולת התנועה והניידות של הנבדק. האבחון יבוצע, לכל הפחות, באמצעות בדיקה רפואית הכוללת, בין השאר, בחינת חומרי הרקע הרפואיים ופירוט לעניין מבנים ותפקודים גופניים והרקע האבחנתי שבשלו מוגבלת יכולת התנועה והניידות של הנבדק. מוגבלות ראייה – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של מוגבלות ראייה יבוצע בידי רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים. אבחון של מוגבלות ראייה יבוצע בידי רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים. אבחון של מוגבלות ראייה יבוצע בידי רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים. אבחון של מוגבלות ראייה יבוצע בידי רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים. אבחון של מוגבלות ראייה יבוצע בידי רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים. האבחון יבוצע באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: האבחון יבוצע באמצעות הבדיקות המפורטות להלן: לגבי קטין – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה; אם מצבו של הנבדק אינו מאפשר בדיקה כאמור, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית; לגבי קטין – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה; אם מצבו של הנבדק אינו מאפשר בדיקה כאמור, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית; לגבי קטין – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה; אם מצבו של הנבדק אינו מאפשר בדיקה כאמור, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית; לגבי קטין – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה; אם מצבו של הנבדק אינו מאפשר בדיקה כאמור, יבוצע האבחון לפי התרשמות קלינית; לגבי בגיר – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה. לגבי בגיר – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה. לגבי בגיר – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה. לגבי בגיר – בדיקת חדות ראייה או בדיקת שדה ראייה. מוגבלות שמיעה – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של מוגבלות שמיעה יבוצע בידי קלינאי תקשורת. אבחון של מוגבלות שמיעה יבוצע בידי קלינאי תקשורת. אבחון של מוגבלות שמיעה יבוצע בידי קלינאי תקשורת. אבחון של מוגבלות שמיעה יבוצע בידי קלינאי תקשורת. אבחון של מוגבלות שמיעה יבוצע בידי קלינאי תקשורת. האבחון יבוצע באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה); הבדיקה כאמור תבוצע לפי ערכי צליל טהור, ככל האפשר בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק; אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. האבחון יבוצע באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה); הבדיקה כאמור תבוצע לפי ערכי צליל טהור, ככל האפשר בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק; אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. האבחון יבוצע באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה); הבדיקה כאמור תבוצע לפי ערכי צליל טהור, ככל האפשר בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק; אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. האבחון יבוצע באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה); הבדיקה כאמור תבוצע לפי ערכי צליל טהור, ככל האפשר בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק; אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. האבחון יבוצע באמצעות בדיקת שמיעה התנהגותית (אודיומטריה); הבדיקה כאמור תבוצע לפי ערכי צליל טהור, ככל האפשר בהתחשב בגילו ובמצבו של הנבדק; אם לא ניתן לבצע בדיקת שמיעה התנהגותית, יבוצע האבחון באמצעות בדיקת סף שמיעה אובייקטיבית הכלולה בסל שירותי הבריאות לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994. עיכוב התפתחותי – הגורם המאבחן ותנאים לביצוע האבחון אבחון של עיכוב התפתחותי יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, לפי גילו של הקטין: אבחון של עיכוב התפתחותי יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, לפי גילו של הקטין: אבחון של עיכוב התפתחותי יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, לפי גילו של הקטין: אבחון של עיכוב התפתחותי יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, לפי גילו של הקטין: אבחון של עיכוב התפתחותי יבוצע בידי איש מקצוע מבין אנשי המקצוע המפורטים להלן, לפי גילו של הקטין: לגבי קטין שטרם מלאו שנתיים – לגבי קטין שטרם מלאו שנתיים – לגבי קטין שטרם מלאו שנתיים – לגבי קטין שטרם מלאו שנתיים – רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; רופא שהוא עובד המוסד לביטוח לאומי או רופא אחר שהמוסד לביטוח לאומי הסמיכו לפי חוק הביטוח הלאומי; פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין עיכוב התפתחותי לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין עיכוב התפתחותי לפי גילו של הנבדק; פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח בשימוש בכלי אבחון, בביצוע אבחונים ובכתיבת דוחות אבחוניים בעניין עיכוב התפתחותי לפי גילו של הנבדק; לגבי קטין שמלאו לו שנתיים וטרם מלאו לו ארבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו שנתיים וטרם מלאו לו ארבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו שנתיים וטרם מלאו לו ארבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו שנתיים וטרם מלאו לו ארבע שנים – פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד; לגבי קטין שמלאו לו ארבע וטרם מלאו לו שבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו ארבע וטרם מלאו לו שבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו ארבע וטרם מלאו לו שבע שנים – לגבי קטין שמלאו לו ארבע וטרם מלאו לו שבע שנים – פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג התפתחותי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג שיקומי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג חינוכי בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); פסיכולוג קליני בעל ניסיון מוכח מוכח כאמור בפסקה (1)(ה); מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; מרפא בעיסוק, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; פיזיותרפיסט, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; קלינאי תקשורת, בתוקף תפקידו כחבר בצוות אבחון רב-מקצועי; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה ברפואת ילדים שעובד במכון מוכר להתפתחות הילד; רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד. רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד. רופא בעל תואר מומחה בנוירולוגיית ילדים והתפתחות הילד. האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות, לפי גילו של הקטין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות, לפי גילו של הקטין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות, לפי גילו של הקטין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות, לפי גילו של הקטין: האבחון יבוצע, באמצעות הבדיקות המפורטות להלן לפחות, לפי גילו של הקטין: לגבי קטין שטרם מלאו לו שנתיים – בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לקביעת האבחנה; ממצאי הבדיקה יכללו, בין השאר, פירוט לגבי קיומה של תסמונת גנטית או מצב אורגני, אם קיימים; לגבי קטין שטרם מלאו לו שנתיים – בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לקביעת האבחנה; ממצאי הבדיקה יכללו, בין השאר, פירוט לגבי קיומה של תסמונת גנטית או מצב אורגני, אם קיימים; לגבי קטין שטרם מלאו לו שנתיים – בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לקביעת האבחנה; ממצאי הבדיקה יכללו, בין השאר, פירוט לגבי קיומה של תסמונת גנטית או מצב אורגני, אם קיימים; לגבי קטין שטרם מלאו לו שנתיים – בדיקה רפואית, הכוללת הערכה קלינית ובדיקות מקובלות ועדכניות, לקביעת האבחנה; ממצאי הבדיקה יכללו, בין השאר, פירוט לגבי קיומה של תסמונת גנטית או מצב אורגני, אם קיימים; לגבי קטין שמלאו לו שנתיים – בדיקה פסיכולוגית התפתחותית, המבוצעת באמצעות תצפית וכלי הערכה ואבחון מקובלים ועדכניים לשם הערכת ההתפתחות של הקטין בתחומי התפקוד התפתחותי; לעניין תקנה זו, "תחומי התפקוד ההתפתחותי" – התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי. לגבי קטין שמלאו לו שנתיים – בדיקה פסיכולוגית התפתחותית, המבוצעת באמצעות תצפית וכלי הערכה ואבחון מקובלים ועדכניים לשם הערכת ההתפתחות של הקטין בתחומי התפקוד התפתחותי; לעניין תקנה זו, "תחומי התפקוד ההתפתחותי" – התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי. לגבי קטין שמלאו לו שנתיים – בדיקה פסיכולוגית התפתחותית, המבוצעת באמצעות תצפית וכלי הערכה ואבחון מקובלים ועדכניים לשם הערכת ההתפתחות של הקטין בתחומי התפקוד התפתחותי; לעניין תקנה זו, "תחומי התפקוד ההתפתחותי" – התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי. לגבי קטין שמלאו לו שנתיים – בדיקה פסיכולוגית התפתחותית, המבוצעת באמצעות תצפית וכלי הערכה ואבחון מקובלים ועדכניים לשם הערכת ההתפתחות של הקטין בתחומי התפקוד התפתחותי; לעניין תקנה זו, "תחומי התפקוד ההתפתחותי" – התחום המוטורי, התחום השפתי-תקשורתי, התחום הקוגניטיבי, התחום החברתי והתחום הרגשי-הסתגלותי. דוח אבחון גורם מאבחן יערוך דוח מסכם לעניין אבחון שביצע לפי פרק זה (להלן בתקנה זו – דוח אבחון); בוצעו כמה אבחונים – ייערך דוח אבחון בידי כל אחד מהגורמים המאבחנים, ואולם צוות אבחון רב-מקצועי רשאי לערוך דוח אבחון מאוחד; דוח האבחון יכלול את הפרטים האלה: גורם מאבחן יערוך דוח מסכם לעניין אבחון שביצע לפי פרק זה (להלן בתקנה זו – דוח אבחון); בוצעו כמה אבחונים – ייערך דוח אבחון בידי כל אחד מהגורמים המאבחנים, ואולם צוות אבחון רב-מקצועי רשאי לערוך דוח אבחון מאוחד; דוח האבחון יכלול את הפרטים האלה: גורם מאבחן יערוך דוח מסכם לעניין אבחון שביצע לפי פרק זה (להלן בתקנה זו – דוח אבחון); בוצעו כמה אבחונים – ייערך דוח אבחון בידי כל אחד מהגורמים המאבחנים, ואולם צוות אבחון רב-מקצועי רשאי לערוך דוח אבחון מאוחד; דוח האבחון יכלול את הפרטים האלה: גורם מאבחן יערוך דוח מסכם לעניין אבחון שביצע לפי פרק זה (להלן בתקנה זו – דוח אבחון); בוצעו כמה אבחונים – ייערך דוח אבחון בידי כל אחד מהגורמים המאבחנים, ואולם צוות אבחון רב-מקצועי רשאי לערוך דוח אבחון מאוחד; דוח האבחון יכלול את הפרטים האלה: גורם מאבחן יערוך דוח מסכם לעניין אבחון שביצע לפי פרק זה (להלן בתקנה זו – דוח אבחון); בוצעו כמה אבחונים – ייערך דוח אבחון בידי כל אחד מהגורמים המאבחנים, ואולם צוות אבחון רב-מקצועי רשאי לערוך דוח אבחון מאוחד; דוח האבחון יכלול את הפרטים האלה: מועד ביצוע הבדיקה; מועד ביצוע הבדיקה; מועד ביצוע הבדיקה; מועד ביצוע הבדיקה; מקום ביצוע הבדיקה; מקום ביצוע הבדיקה; מקום ביצוע הבדיקה; מקום ביצוע הבדיקה; פרטי הגורם המאבחן: שם מלא, עיסוק, מספר רישיון ומספר תעודת מומחיות, אם ישנה; לעניין זה, "תעודת מומחיות" – לרבות תעודת הסמכה לעסוק במקצוע או תעודת רישום עיסוק ממשרד הרווחה או משרד הבריאות; פרטי הגורם המאבחן: שם מלא, עיסוק, מספר רישיון ומספר תעודת מומחיות, אם ישנה; לעניין זה, "תעודת מומחיות" – לרבות תעודת הסמכה לעסוק במקצוע או תעודת רישום עיסוק ממשרד הרווחה או משרד הבריאות; פרטי הגורם המאבחן: שם מלא, עיסוק, מספר רישיון ומספר תעודת מומחיות, אם ישנה; לעניין זה, "תעודת מומחיות" – לרבות תעודת הסמכה לעסוק במקצוע או תעודת רישום עיסוק ממשרד הרווחה או משרד הבריאות; פרטי הגורם המאבחן: שם מלא, עיסוק, מספר רישיון ומספר תעודת מומחיות, אם ישנה; לעניין זה, "תעודת מומחיות" – לרבות תעודת הסמכה לעסוק במקצוע או תעודת רישום עיסוק ממשרד הרווחה או משרד הבריאות; פרטי הנבדק: שם מלא, מספר זיהוי ותאריך לידה; פרטי הנבדק: שם מלא, מספר זיהוי ותאריך לידה; פרטי הנבדק: שם מלא, מספר זיהוי ותאריך לידה; פרטי הנבדק: שם מלא, מספר זיהוי ותאריך לידה; פירוט כלי ההערכה, הגרסה והאמצעים שבהם נעשה שימוש לשם האבחון; פירוט כלי ההערכה, הגרסה והאמצעים שבהם נעשה שימוש לשם האבחון; פירוט כלי ההערכה, הגרסה והאמצעים שבהם נעשה שימוש לשם האבחון; פירוט כלי ההערכה, הגרסה והאמצעים שבהם נעשה שימוש לשם האבחון; ממצאי הבדיקות; ממצאי הבדיקות; ממצאי הבדיקות; ממצאי הבדיקות; תוצאות האבחון בנוגע לקיומה של מוגבלות, ובכלל זה פירוט לעניין גיל הופעת המוגבלות, הגורם למוגבלות, אם ידוע, ולעניין אוטיזם, מוגבלויות נוירו-קוגניטיבית ומוגבלות שכלית-התפתחותית – פירוט לעניין הרקע ההתפתחותי, היותה של המוגבלות קבועה או מתמשכת והצפי להתמשכותה, לפי העניין; הגורם המאבחן יפרט וינמק את תוצאות האבחון כאמור; תוצאות האבחון בנוגע לקיומה של מוגבלות, ובכלל זה פירוט לעניין גיל הופעת המוגבלות, הגורם למוגבלות, אם ידוע, ולעניין אוטיזם, מוגבלויות נוירו-קוגניטיבית ומוגבלות שכלית-התפתחותית – פירוט לעניין הרקע ההתפתחותי, היותה של המוגבלות קבועה או מתמשכת והצפי להתמשכותה, לפי העניין; הגורם המאבחן יפרט וינמק את תוצאות האבחון כאמור; תוצאות האבחון בנוגע לקיומה של מוגבלות, ובכלל זה פירוט לעניין גיל הופעת המוגבלות, הגורם למוגבלות, אם ידוע, ולעניין אוטיזם, מוגבלויות נוירו-קוגניטיבית ומוגבלות שכלית-התפתחותית – פירוט לעניין הרקע ההתפתחותי, היותה של המוגבלות קבועה או מתמשכת והצפי להתמשכותה, לפי העניין; הגורם המאבחן יפרט וינמק את תוצאות האבחון כאמור; תוצאות האבחון בנוגע לקיומה של מוגבלות, ובכלל זה פירוט לעניין גיל הופעת המוגבלות, הגורם למוגבלות, אם ידוע, ולעניין אוטיזם, מוגבלויות נוירו-קוגניטיבית ומוגבלות שכלית-התפתחותית – פירוט לעניין הרקע ההתפתחותי, היותה של המוגבלות קבועה או מתמשכת והצפי להתמשכותה, לפי העניין; הגורם המאבחן יפרט וינמק את תוצאות האבחון כאמור; הערכת רמת התמיכה לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, אם נערכה; הערכת רמת התמיכה לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, אם נערכה; הערכת רמת התמיכה לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, אם נערכה; הערכת רמת התמיכה לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, אם נערכה; מידע נוסף הנוגע לעניין, לפי שיקול דעתו של הגורם המאבחן. מידע נוסף הנוגע לעניין, לפי שיקול דעתו של הגורם המאבחן. מידע נוסף הנוגע לעניין, לפי שיקול דעתו של הגורם המאבחן. מידע נוסף הנוגע לעניין, לפי שיקול דעתו של הגורם המאבחן. דוח האבחון ייחתם ביד הגורם המאבחן שביצע את האבחון; בוצע האבחון באמצעות צוות אבחון רב-מקצועי ונערך דוח אבחון מאוחד – ייחתם דוח האבחון בידי כל חברי הצוות; בוצע האבחון בידי מתמחה בפסיכולוגיה או מתמחה ברפואה, ייחתם דוח האבחון בנוסף בידי פסיכולוג מומחה-מדריך או רופא בעל תואר מומחה, לפי העניין, שההתמחות נערכת בהדרכתו ובפיקוחו. דוח האבחון ייחתם ביד הגורם המאבחן שביצע את האבחון; בוצע האבחון באמצעות צוות אבחון רב-מקצועי ונערך דוח אבחון מאוחד – ייחתם דוח האבחון בידי כל חברי הצוות; בוצע האבחון בידי מתמחה בפסיכולוגיה או מתמחה ברפואה, ייחתם דוח האבחון בנוסף בידי פסיכולוג מומחה-מדריך או רופא בעל תואר מומחה, לפי העניין, שההתמחות נערכת בהדרכתו ובפיקוחו. דוח האבחון ייחתם ביד הגורם המאבחן שביצע את האבחון; בוצע האבחון באמצעות צוות אבחון רב-מקצועי ונערך דוח אבחון מאוחד – ייחתם דוח האבחון בידי כל חברי הצוות; בוצע האבחון בידי מתמחה בפסיכולוגיה או מתמחה ברפואה, ייחתם דוח האבחון בנוסף בידי פסיכולוג מומחה-מדריך או רופא בעל תואר מומחה, לפי העניין, שההתמחות נערכת בהדרכתו ובפיקוחו. דוח האבחון ייחתם ביד הגורם המאבחן שביצע את האבחון; בוצע האבחון באמצעות צוות אבחון רב-מקצועי ונערך דוח אבחון מאוחד – ייחתם דוח האבחון בידי כל חברי הצוות; בוצע האבחון בידי מתמחה בפסיכולוגיה או מתמחה ברפואה, ייחתם דוח האבחון בנוסף בידי פסיכולוג מומחה-מדריך או רופא בעל תואר מומחה, לפי העניין, שההתמחות נערכת בהדרכתו ובפיקוחו. דוח האבחון ייחתם ביד הגורם המאבחן שביצע את האבחון; בוצע האבחון באמצעות צוות אבחון רב-מקצועי ונערך דוח אבחון מאוחד – ייחתם דוח האבחון בידי כל חברי הצוות; בוצע האבחון בידי מתמחה בפסיכולוגיה או מתמחה ברפואה, ייחתם דוח האבחון בנוסף בידי פסיכולוג מומחה-מדריך או רופא בעל תואר מומחה, לפי העניין, שההתמחות נערכת בהדרכתו ובפיקוחו. דוח האבחון ייערך במסמך מודפס או בקובץ אלקטרוני, וינוסח באופן מקצועי, בהיר ומנומק. דוח האבחון ייערך במסמך מודפס או בקובץ אלקטרוני, וינוסח באופן מקצועי, בהיר ומנומק. דוח האבחון ייערך במסמך מודפס או בקובץ אלקטרוני, וינוסח באופן מקצועי, בהיר ומנומק. דוח האבחון ייערך במסמך מודפס או בקובץ אלקטרוני, וינוסח באופן מקצועי, בהיר ומנומק. דוח האבחון ייערך במסמך מודפס או בקובץ אלקטרוני, וינוסח באופן מקצועי, בהיר ומנומק. הערכת רמת התמיכה גורם מאבחן המנוי בתקנת משנה (ב) רשאי להעריך לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות, לבקשת כל אחד מאלה: גורם מאבחן המנוי בתקנת משנה (ב) רשאי להעריך לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות, לבקשת כל אחד מאלה: גורם מאבחן המנוי בתקנת משנה (ב) רשאי להעריך לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות, לבקשת כל אחד מאלה: גורם מאבחן המנוי בתקנת משנה (ב) רשאי להעריך לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות, לבקשת כל אחד מאלה: גורם מאבחן המנוי בתקנת משנה (ב) רשאי להעריך לפי תקנה 23 או 24, לפי העניין, את רמת התמיכה שלה זקוק אדם שאובחן כאדם עם מוגבלות, לבקשת כל אחד מאלה: האדם עם המוגבלות או נציגו; האדם עם המוגבלות או נציגו; האדם עם המוגבלות או נציגו; האדם עם המוגבלות או נציגו; הגורם המטפל, בהסכמת האדם או נציגו; הגורם המטפל, בהסכמת האדם או נציגו; הגורם המטפל, בהסכמת האדם או נציגו; הגורם המטפל, בהסכמת האדם או נציגו; הגורם המכיר. הגורם המכיר. הגורם המכיר. הגורם המכיר. כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שעבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו בעניין הערכת תפקוד או רמות תמיכה, בנושאים המפורטים בתקנה 23 ו-24, או שהוא בעל הכשרה אחרת שמשרד הרווחה אישר כי היא דומה מבחינת מהותה, היקפיה ותחומיה: כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שעבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו בעניין הערכת תפקוד או רמות תמיכה, בנושאים המפורטים בתקנה 23 ו-24, או שהוא בעל הכשרה אחרת שמשרד הרווחה אישר כי היא דומה מבחינת מהותה, היקפיה ותחומיה: כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שעבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו בעניין הערכת תפקוד או רמות תמיכה, בנושאים המפורטים בתקנה 23 ו-24, או שהוא בעל הכשרה אחרת שמשרד הרווחה אישר כי היא דומה מבחינת מהותה, היקפיה ותחומיה: כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שעבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו בעניין הערכת תפקוד או רמות תמיכה, בנושאים המפורטים בתקנה 23 ו-24, או שהוא בעל הכשרה אחרת שמשרד הרווחה אישר כי היא דומה מבחינת מהותה, היקפיה ותחומיה: כל אחד מאלה רשאי לשמש גורם מאבחן לשם הערכת רמת תמיכה, ובלבד שעבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו בעניין הערכת תפקוד או רמות תמיכה, בנושאים המפורטים בתקנה 23 ו-24, או שהוא בעל הכשרה אחרת שמשרד הרווחה אישר כי היא דומה מבחינת מהותה, היקפיה ותחומיה: פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק. מרפא בעיסוק. מרפא בעיסוק. מרפא בעיסוק. ועדת אבחון לפי חוק הסעד כגורם מאבחן על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיבוצע בידי ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיבוצע בידי ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיבוצע בידי ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיבוצע בידי ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; אבחון של מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיבוצע בידי ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; יראו החלטת ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאילו התקבלה על ידי גורם מאבחן לפי תקנות אלה גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו החלטת ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאילו התקבלה על ידי גורם מאבחן לפי תקנות אלה גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו החלטת ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאילו התקבלה על ידי גורם מאבחן לפי תקנות אלה גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו החלטת ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאילו התקבלה על ידי גורם מאבחן לפי תקנות אלה גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו החלטת ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאילו התקבלה על ידי גורם מאבחן לפי תקנות אלה גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: אוטיזם; אוטיזם; אוטיזם; אוטיזם; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. הליך האבחון לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך האבחון לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך האבחון לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך האבחון לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך האבחון לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. קביעות הגורמים המוסמכים כהחלטת גורם מאבחן על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. על אף האמור בתקנות אלה, יראו החלטה של הגורמים המוסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוגי המוגבלויות המפורטות באותה תוספת, כאילו קיבל אותן גורם מאבחן לפי תקנות אלה. פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה פרק ד': הגורם המכיר, בקשה להכרה והטיפול בה הגדרות – פרק ד' בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – בפרק זה – "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה" – בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה, המוגשת לפי תקנה 25; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "בקשה להכרה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות" – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה המתבססת על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה, כמפורט בתוספת הראשונה; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "פסיכולוג" – פסיכולוג מומחה, כהגדרתו בחוק הפסיכולוגים, התשל"ז-1977; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "רופא" – רופא בעל תואר מומחה, כמשמעותו בתקנה 2 לתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל"ג-1973; "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. "הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה" – הערכה עצמית שבמסגרתה המבקש מתאר את צורכי התמיכה שלו בתחומי חיים מרכזיים, כגון: תנועה וניידות, טיפול עצמי, ניהול משק בית, תקשורת, יחסים ואינטראקציות בין-אישיות, עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה, למידה ושימוש בידע, לשם תפקוד מיטבי בתחומים אלה; בכל אחד מהתחומים כאמור ולגבי פעולות שונות שמבצע אדם באותו תחום, יתאר המבקש את סוג הסיוע שלו הוא נדרש, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות אדם אחר, וכן את התדירות שבה הוא נדרש לסיוע זה; במסגרת ההערכה יבואו לידי ביטוי צורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש; נוסח שאלון להערכה עצמית לדוגמה יפורסם באתר המשרד. הגורם המכיר – כשירותו וניסיונו גורם מכיר יהיה אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג), ושהשר הסמיכו כגורם מכיר לפי סעיף 11 לחוק: גורם מכיר יהיה אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג), ושהשר הסמיכו כגורם מכיר לפי סעיף 11 לחוק: גורם מכיר יהיה אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג), ושהשר הסמיכו כגורם מכיר לפי סעיף 11 לחוק: גורם מכיר יהיה אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג), ושהשר הסמיכו כגורם מכיר לפי סעיף 11 לחוק: גורם מכיר יהיה אחד מאלה, לפי העניין, ובלבד שמתקיימים לגביו התנאים לפי תקנות משנה (ב) ו-(ג), ושהשר הסמיכו כגורם מכיר לפי סעיף 11 לחוק: לעניין אוטיזם, כאמור בפסקה (1) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין אוטיזם, כאמור בפסקה (1) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין אוטיזם, כאמור בפסקה (1) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין אוטיזם, כאמור בפסקה (1) להגדרת "מוגבלות" בחוק – פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; רופא בעל תואר מומחה בפסיכיאטריה; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאמור בפסקה (2) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאמור בפסקה (2) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאמור בפסקה (2) להגדרת "מוגבלות" בחוק – לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית, כאמור בפסקה (2) להגדרת "מוגבלות" בחוק – פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; לעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, כאמור בתקנה 2 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, כאמור בתקנה 2 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, כאמור בתקנה 2 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית, כאמור בתקנה 2 לתקנות אלה – פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; לעניין מוגבלות מוטורית, כאמור בתקנה 3 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות מוטורית, כאמור בתקנה 3 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות מוטורית, כאמור בתקנה 3 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות מוטורית, כאמור בתקנה 3 לתקנות אלה – רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה באורתופדיה; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; רופא בעל תואר מומחה ברפואה פיסיקלית ושיקום; פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; פיזיותרפיסט; פיזיותרפיסט; פיזיותרפיסט; לעניין מוגבלות ראייה, כאמור בתקנה 4 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות ראייה, כאמור בתקנה 4 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות ראייה, כאמור בתקנה 4 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות ראייה, כאמור בתקנה 4 לתקנות אלה – רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים; רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים; רופא בעל תואר מומחה במחלות עיניים; פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; לעניין מוגבלות שמיעה, כאמור בתקנה 5 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות שמיעה, כאמור בתקנה 5 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות שמיעה, כאמור בתקנה 5 לתקנות אלה – לעניין מוגבלות שמיעה, כאמור בתקנה 5 לתקנות אלה – קלינאי תקשורת; קלינאי תקשורת; קלינאי תקשורת; פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; מרפא בעיסוק; לעניין עיכוב התפתחותי, כאמור בתקנה 6 לתקנות אלה – לעניין עיכוב התפתחותי, כאמור בתקנה 6 לתקנות אלה – לעניין עיכוב התפתחותי, כאמור בתקנה 6 לתקנות אלה – לעניין עיכוב התפתחותי, כאמור בתקנה 6 לתקנות אלה – פסיכולוג; פסיכולוג; פסיכולוג; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; עובד סוציאלי; מרפא בעיסוק. מרפא בעיסוק. מרפא בעיסוק. גורם מכיר יהיה בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלות שלגביה הוא משמש גורם מכיר, ובכלל זה ניסיון כאמור בתחום האבחון. גורם מכיר יהיה בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלות שלגביה הוא משמש גורם מכיר, ובכלל זה ניסיון כאמור בתחום האבחון. גורם מכיר יהיה בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלות שלגביה הוא משמש גורם מכיר, ובכלל זה ניסיון כאמור בתחום האבחון. גורם מכיר יהיה בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלות שלגביה הוא משמש גורם מכיר, ובכלל זה ניסיון כאמור בתחום האבחון. גורם מכיר יהיה בעל ניסיון מקצועי של 5 שנים לפחות בתחום המוגבלות שלגביה הוא משמש גורם מכיר, ובכלל זה ניסיון כאמור בתחום האבחון. לא ישמש אדם גורם מכיר אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו, הכוללת, בין השאר, היכרות עם החוק ותקנותיו, ובכלל זה נושאים אלה: הגדרת האוכלוסיות הזכאיות; מדרג רמות התמיכה, כמפורט בתקנות 23 ו-24; אופן קביעת זכאות ורמת תמיכה למבקש; תהליכי קבלת ההחלטות בבקשה להכרה ובבחינה מחודשת; ולוחות הזמנים למתן החלטה. לא ישמש אדם גורם מכיר אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו, הכוללת, בין השאר, היכרות עם החוק ותקנותיו, ובכלל זה נושאים אלה: הגדרת האוכלוסיות הזכאיות; מדרג רמות התמיכה, כמפורט בתקנות 23 ו-24; אופן קביעת זכאות ורמת תמיכה למבקש; תהליכי קבלת ההחלטות בבקשה להכרה ובבחינה מחודשת; ולוחות הזמנים למתן החלטה. לא ישמש אדם גורם מכיר אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו, הכוללת, בין השאר, היכרות עם החוק ותקנותיו, ובכלל זה נושאים אלה: הגדרת האוכלוסיות הזכאיות; מדרג רמות התמיכה, כמפורט בתקנות 23 ו-24; אופן קביעת זכאות ורמת תמיכה למבקש; תהליכי קבלת ההחלטות בבקשה להכרה ובבחינה מחודשת; ולוחות הזמנים למתן החלטה. לא ישמש אדם גורם מכיר אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו, הכוללת, בין השאר, היכרות עם החוק ותקנותיו, ובכלל זה נושאים אלה: הגדרת האוכלוסיות הזכאיות; מדרג רמות התמיכה, כמפורט בתקנות 23 ו-24; אופן קביעת זכאות ורמת תמיכה למבקש; תהליכי קבלת ההחלטות בבקשה להכרה ובבחינה מחודשת; ולוחות הזמנים למתן החלטה. לא ישמש אדם גורם מכיר אלא אם כן עבר הכשרה מתאימה שערך משרד הרווחה או מי מטעמו, הכוללת, בין השאר, היכרות עם החוק ותקנותיו, ובכלל זה נושאים אלה: הגדרת האוכלוסיות הזכאיות; מדרג רמות התמיכה, כמפורט בתקנות 23 ו-24; אופן קביעת זכאות ורמת תמיכה למבקש; תהליכי קבלת ההחלטות בבקשה להכרה ובבחינה מחודשת; ולוחות הזמנים למתן החלטה. התנאים להכרה הוגשה בקשה להכרה והגורם המכיר מצא כי האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה עומד בתנאי ההגדרה "מוגבלות" לפי החוק ותקנות אלה, לפי סוג המוגבלות הנוגע לעניין, יכיר בו הגורם המכיר כזכאי ויחליט לגביו את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, ובכפוף לתקנה 27. הוגשה בקשה להכרה והגורם המכיר מצא כי האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה עומד בתנאי ההגדרה "מוגבלות" לפי החוק ותקנות אלה, לפי סוג המוגבלות הנוגע לעניין, יכיר בו הגורם המכיר כזכאי ויחליט לגביו את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, ובכפוף לתקנה 27. הוגשה בקשה להכרה והגורם המכיר מצא כי האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה עומד בתנאי ההגדרה "מוגבלות" לפי החוק ותקנות אלה, לפי סוג המוגבלות הנוגע לעניין, יכיר בו הגורם המכיר כזכאי ויחליט לגביו את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, ובכפוף לתקנה 27. הוגשה בקשה להכרה והגורם המכיר מצא כי האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה עומד בתנאי ההגדרה "מוגבלות" לפי החוק ותקנות אלה, לפי סוג המוגבלות הנוגע לעניין, יכיר בו הגורם המכיר כזכאי ויחליט לגביו את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, ובכפוף לתקנה 27. הוגשה בקשה להכרה והגורם המכיר מצא כי האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה עומד בתנאי ההגדרה "מוגבלות" לפי החוק ותקנות אלה, לפי סוג המוגבלות הנוגע לעניין, יכיר בו הגורם המכיר כזכאי ויחליט לגביו את רמת התמיכה שהוא זקוק לה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, ובכפוף לתקנה 27. החלטה על רמת תמיכה ומדרג רמות התמיכה – בגירים הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יקבע את רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – הבגיר) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 3 עד 7, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הבגיר זכאי לרמת תמיכה שתסווג לפי המדרג הזה: "3*", "4*", "5*", "6*" או "7*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הבגיר או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שהוא זקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 3 עד 7, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הבגיר זכאי לרמת תמיכה שתסווג לפי המדרג הזה: "3*", "4*", "5*", "6*" או "7*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הבגיר או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שהוא זקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 3 עד 7, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הבגיר זכאי לרמת תמיכה שתסווג לפי המדרג הזה: "3*", "4*", "5*", "6*" או "7*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הבגיר או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שהוא זקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 3 עד 7, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הבגיר זכאי לרמת תמיכה שתסווג לפי המדרג הזה: "3*", "4*", "5*", "6*" או "7*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הבגיר או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שהוא זקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 3 עד 7, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הבגיר זכאי לרמת תמיכה שתסווג לפי המדרג הזה: "3*", "4*", "5*", "6*" או "7*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הבגיר או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שהוא זקוק לה. מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): תנועה וניידות; תנועה וניידות; תנועה וניידות; טיפול עצמי; טיפול עצמי; טיפול עצמי; ניהול משק בית; ניהול משק בית; ניהול משק בית; תקשורת; תקשורת; תקשורת; יחסים וקשרי גומלין; יחסים וקשרי גומלין; יחסים וקשרי גומלין; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; למידה ושימוש בידע קיים. למידה ושימוש בידע קיים. למידה ושימוש בידע קיים. מדרג רמת התמיכה שעליו יוחלט יישקף את סוג הסיוע לו נדרש הבגיר בכל אחד מתחומי החיים, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות גורם אנושי, וכן את התדירות שבה נדרש אותו סיוע. מדרג רמת התמיכה שעליו יוחלט יישקף את סוג הסיוע לו נדרש הבגיר בכל אחד מתחומי החיים, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות גורם אנושי, וכן את התדירות שבה נדרש אותו סיוע. מדרג רמת התמיכה שעליו יוחלט יישקף את סוג הסיוע לו נדרש הבגיר בכל אחד מתחומי החיים, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות גורם אנושי, וכן את התדירות שבה נדרש אותו סיוע. מדרג רמת התמיכה שעליו יוחלט יישקף את סוג הסיוע לו נדרש הבגיר בכל אחד מתחומי החיים, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות גורם אנושי, וכן את התדירות שבה נדרש אותו סיוע. מדרג רמת התמיכה שעליו יוחלט יישקף את סוג הסיוע לו נדרש הבגיר בכל אחד מתחומי החיים, כגון: סיוע באמצעות עזרים, סיוע מילולי, סיוע ישיר או חלקי, באמצעות גורם אנושי, וכן את התדירות שבה נדרש אותו סיוע. לשם קביעת מדרג רמת התמיכה יסווגו תחומי החיים יסווגו לשלושה אשכולות, כמפורט להלן: לשם קביעת מדרג רמת התמיכה יסווגו תחומי החיים יסווגו לשלושה אשכולות, כמפורט להלן: לשם קביעת מדרג רמת התמיכה יסווגו תחומי החיים יסווגו לשלושה אשכולות, כמפורט להלן: לשם קביעת מדרג רמת התמיכה יסווגו תחומי החיים יסווגו לשלושה אשכולות, כמפורט להלן: לשם קביעת מדרג רמת התמיכה יסווגו תחומי החיים יסווגו לשלושה אשכולות, כמפורט להלן: אשכול 1 – תנועה וניידות; אשכול 1 – תנועה וניידות; אשכול 1 – תנועה וניידות; אשכול 2 – טיפול עצמי; ניהול משק בית; אשכול 2 – טיפול עצמי; ניהול משק בית; אשכול 2 – טיפול עצמי; ניהול משק בית; אשכול 3 – תקשורת; יחסים וקשרי גומלין; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; למידה ושימוש בידע קיים. אשכול 3 – תקשורת; יחסים וקשרי גומלין; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; למידה ושימוש בידע קיים. אשכול 3 – תקשורת; יחסים וקשרי גומלין; עיסוקים מרכזיים וחיי קהילה; למידה ושימוש בידע קיים. לגבי כל אשכול יחליט הגורם המכיר את צורכי התמיכה של הבגיר על פי הרצף – מתונים, משמעותיים, מוגברים. לפי אחד מאלה: לגבי כל אשכול יחליט הגורם המכיר את צורכי התמיכה של הבגיר על פי הרצף – מתונים, משמעותיים, מוגברים. לפי אחד מאלה: לגבי כל אשכול יחליט הגורם המכיר את צורכי התמיכה של הבגיר על פי הרצף – מתונים, משמעותיים, מוגברים. לפי אחד מאלה: לגבי כל אשכול יחליט הגורם המכיר את צורכי התמיכה של הבגיר על פי הרצף – מתונים, משמעותיים, מוגברים. לפי אחד מאלה: לגבי כל אשכול יחליט הגורם המכיר את צורכי התמיכה של הבגיר על פי הרצף – מתונים, משמעותיים, מוגברים. לפי אחד מאלה: העדר צורכי תמיכה, צורכי תמיכה קלים או צורכי תמיכה מתונים (בתקנה זו – צרכי תמיכה מתונים); העדר צורכי תמיכה, צורכי תמיכה קלים או צורכי תמיכה מתונים (בתקנה זו – צרכי תמיכה מתונים); העדר צורכי תמיכה, צורכי תמיכה קלים או צורכי תמיכה מתונים (בתקנה זו – צרכי תמיכה מתונים); צורכי תמיכה משמעותיים; צורכי תמיכה משמעותיים; צורכי תמיכה משמעותיים; צורכי תמיכה מוגברים. צורכי תמיכה מוגברים. צורכי תמיכה מוגברים. בהחלטה על צורכי תמיכה כאמור יילקחו בחשבון ריבוי סוגי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים; בהחלטה על צורכי תמיכה כאמור יילקחו בחשבון ריבוי סוגי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים; בהחלטה על צורכי תמיכה כאמור יילקחו בחשבון ריבוי סוגי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים; בהחלטה על צורכי תמיכה כאמור יילקחו בחשבון ריבוי סוגי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים; בהחלטה על צורכי תמיכה כאמור יילקחו בחשבון ריבוי סוגי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים; רמת התמיכה תשקף שקלול של צורכי הבגיר ביחס לכל אשכול, כמפורט להלן: רמת התמיכה תשקף שקלול של צורכי הבגיר ביחס לכל אשכול, כמפורט להלן: רמת התמיכה תשקף שקלול של צורכי הבגיר ביחס לכל אשכול, כמפורט להלן: רמת התמיכה תשקף שקלול של צורכי הבגיר ביחס לכל אשכול, כמפורט להלן: רמת התמיכה תשקף שקלול של צורכי הבגיר ביחס לכל אשכול, כמפורט להלן: החלטה על רמת תמיכה ומדרג רמות התמיכה – קטינים ופעוטות הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: הגורם המכיר יחליט על רמת התמיכה שאדם עם מוגבלות שמלאו לו 3 שנים וטרם מלאו לו 16 שנים (בתקנה זו – קטין) זכאי לה לפי מדרג כמפורט להלן, ולפי תקנה זו: על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. על אף האמור בתקנת משנה (א), לעניין מדרג 2 עד 5, הגורם המכיר רשאי להחליט כי הקטין זכאי לרמת תמיכה לפי המדרג הזה: "2*", "3*", "4*" או "5*", בהתאמה, אם מצא כי קיימים מאפיינים ייחודיים הנוגעים לשמירה על בטחונו האישי של הקטין או זולתו, שבשלם נדרש לערוך התאמה ייעודית ברמת התמיכה שזקוק לה. הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". הוראות תקנות משנה (א) ו-(ב) לא יחולו על קטינים שטרם מלאו להם 3 שנים והוכרו כזכאים, ורמת התמיכה שהגורם המכיר יחליט עליה לעניין מי שטרם מלאו לו 3 שנים (בתקנה זו – פעוט) תהיה אחידה ותסומן כ"מדרג פ (פעוט)". מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): מדרג רמות התמיכה כאמור בתקנות משנה (א) ו-(ב) יוחלט לעניין כל אחד מתחומי החיים כמפורט להלן: (בתקנה זו – תחומי החיים): תנועה וניידות; תנועה וניידות; תנועה וניידות; תנועה וניידות; טיפול עצמי; טיפול עצמי; טיפול עצמי; טיפול עצמי; התנהלות בבית; התנהלות בבית; התנהלות בבית; התנהלות בבית; תקשורת; תקשורת; תקשורת; תקשורת; יחסים ויחסי גומלין; יחסים ויחסי גומלין; יחסים ויחסי גומלין; יחסים ויחסי גומלין; עיסוקים מרכזיים – לימודים, משחק, פנאי; עיסוקים מרכזיים – לימודים, משחק, פנאי; עיסוקים מרכזיים – לימודים, משחק, פנאי; עיסוקים מרכזיים – לימודים, משחק, פנאי; למידה ושימוש בידע קיים. למידה ושימוש בידע קיים. למידה ושימוש בידע קיים. למידה ושימוש בידע קיים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. רמת התמיכה תשקף את אופן הסיוע שלו נדרש הקטין בכל אחד מתחומי החיים; לעניין זה יילקחו בחשבון: ריבוי מוגבלויות או שילוב של מוגבלות עם לקות או מחלה אחרים. בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה, סוגי הבקשות ופרטיהן רשאי להגיש בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה כל אחד מאלה - האדם מבקש ההכרה, נציגו או הגורם המטפל, בהסכמת אותו אדם או נציגו (להלן בתקנה זו – המבקש); בקשה להכרה כאמור יכול שתהיה אחת מאלה, או שילוב שלהן, לפי העניין: רשאי להגיש בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה כל אחד מאלה - האדם מבקש ההכרה, נציגו או הגורם המטפל, בהסכמת אותו אדם או נציגו (להלן בתקנה זו – המבקש); בקשה להכרה כאמור יכול שתהיה אחת מאלה, או שילוב שלהן, לפי העניין: רשאי להגיש בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה כל אחד מאלה - האדם מבקש ההכרה, נציגו או הגורם המטפל, בהסכמת אותו אדם או נציגו (להלן בתקנה זו – המבקש); בקשה להכרה כאמור יכול שתהיה אחת מאלה, או שילוב שלהן, לפי העניין: רשאי להגיש בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה כל אחד מאלה - האדם מבקש ההכרה, נציגו או הגורם המטפל, בהסכמת אותו אדם או נציגו (להלן בתקנה זו – המבקש); בקשה להכרה כאמור יכול שתהיה אחת מאלה, או שילוב שלהן, לפי העניין: רשאי להגיש בקשה להכרה כזכאי ולקביעת רמת התמיכה שהאדם זקוק לה כל אחד מאלה - האדם מבקש ההכרה, נציגו או הגורם המטפל, בהסכמת אותו אדם או נציגו (להלן בתקנה זו – המבקש); בקשה להכרה כאמור יכול שתהיה אחת מאלה, או שילוב שלהן, לפי העניין: לגבי אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי –בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות; לגבי אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי –בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות; לגבי אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי –בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות; לגבי אוטיזם, מוגבלות מוטורית, מוגבלות ראייה, מוגבלות שמיעה או עיכוב התפתחותי –בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות; לגבי כלל סוגי המוגבלויות – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה שאינה מתבססת על החלטה כאמור בפסקה (1) (בתקנה זו – בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות). לגבי כלל סוגי המוגבלויות – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה שאינה מתבססת על החלטה כאמור בפסקה (1) (בתקנה זו – בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות). לגבי כלל סוגי המוגבלויות – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה שאינה מתבססת על החלטה כאמור בפסקה (1) (בתקנה זו – בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות). לגבי כלל סוגי המוגבלויות – בקשה להכרה ולקביעת רמת התמיכה שאינה מתבססת על החלטה כאמור בפסקה (1) (בתקנה זו – בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות). בקשה להכרה תכלול את הפרטים המפורטים להלן; באתר המשרד יפורסם טופס בקשה לדוגמה: בקשה להכרה תכלול את הפרטים המפורטים להלן; באתר המשרד יפורסם טופס בקשה לדוגמה: בקשה להכרה תכלול את הפרטים המפורטים להלן; באתר המשרד יפורסם טופס בקשה לדוגמה: בקשה להכרה תכלול את הפרטים המפורטים להלן; באתר המשרד יפורסם טופס בקשה לדוגמה: בקשה להכרה תכלול את הפרטים המפורטים להלן; באתר המשרד יפורסם טופס בקשה לדוגמה: פרטי המבקש: שם מלא, מספר זיהוי, תאריך לידה ופרטי יצירת קשר, הכוללים כתובת, מספר טלפון ומען דיגיטלי; פרטי המבקש: שם מלא, מספר זיהוי, תאריך לידה ופרטי יצירת קשר, הכוללים כתובת, מספר טלפון ומען דיגיטלי; פרטי המבקש: שם מלא, מספר זיהוי, תאריך לידה ופרטי יצירת קשר, הכוללים כתובת, מספר טלפון ומען דיגיטלי; פרטי המבקש: שם מלא, מספר זיהוי, תאריך לידה ופרטי יצירת קשר, הכוללים כתובת, מספר טלפון ומען דיגיטלי; סוג המוגבלות, אחת או יותר, שלגביה מוגשת הבקשה להכרה; סוג המוגבלות, אחת או יותר, שלגביה מוגשת הבקשה להכרה; סוג המוגבלות, אחת או יותר, שלגביה מוגשת הבקשה להכרה; סוג המוגבלות, אחת או יותר, שלגביה מוגשת הבקשה להכרה; טיעוני המבקש לעניין הבקשה להכרה ולעניין רמת התמיכה בו, אם ישנם; טיעוני המבקש לעניין הבקשה להכרה ולעניין רמת התמיכה בו, אם ישנם; טיעוני המבקש לעניין הבקשה להכרה ולעניין רמת התמיכה בו, אם ישנם; טיעוני המבקש לעניין הבקשה להכרה ולעניין רמת התמיכה בו, אם ישנם; לבקשה להכרה יצורפו המסמכים האלה: לבקשה להכרה יצורפו המסמכים האלה: לבקשה להכרה יצורפו המסמכים האלה: לבקשה להכרה יצורפו המסמכים האלה: לבקשה להכרה יצורפו המסמכים האלה: הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה; הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה; הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה; הערכה עצמית בדבר צורכי תמיכה; לעניין בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נערכה; על אף האמור, אין חובה לצרף לבקשה להכרה את דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נמסרו לגורם המכיר קודם לכן. לעניין בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נערכה; על אף האמור, אין חובה לצרף לבקשה להכרה את דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נמסרו לגורם המכיר קודם לכן. לעניין בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נערכה; על אף האמור, אין חובה לצרף לבקשה להכרה את דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נמסרו לגורם המכיר קודם לכן. לעניין בקשה שאינה מתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נערכה; על אף האמור, אין חובה לצרף לבקשה להכרה את דוח האבחון והערכת רמת התמיכה, אם נמסרו לגורם המכיר קודם לכן. כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך מתן החלטה בעניין הזכאות ורמת התמיכה ולשם בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר כאמור בתקנה 30 (להלן בפסקה זו – כתב הוויתור) ערוך לפי נוסח טופס 1 או 1א שבתוספת השנייה, לפי העניין; כתב הוויתור יפרט את המידע שלגביו ניתנת הסכמה למסירתו ואת הגורמים שלגביהם מוותר המבקש על סודיות ונותן להם את הסכמתו למסירת המידע כאמור. כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך מתן החלטה בעניין הזכאות ורמת התמיכה ולשם בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר כאמור בתקנה 30 (להלן בפסקה זו – כתב הוויתור) ערוך לפי נוסח טופס 1 או 1א שבתוספת השנייה, לפי העניין; כתב הוויתור יפרט את המידע שלגביו ניתנת הסכמה למסירתו ואת הגורמים שלגביהם מוותר המבקש על סודיות ונותן להם את הסכמתו למסירת המידע כאמור. כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך מתן החלטה בעניין הזכאות ורמת התמיכה ולשם בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר כאמור בתקנה 30 (להלן בפסקה זו – כתב הוויתור) ערוך לפי נוסח טופס 1 או 1א שבתוספת השנייה, לפי העניין; כתב הוויתור יפרט את המידע שלגביו ניתנת הסכמה למסירתו ואת הגורמים שלגביהם מוותר המבקש על סודיות ונותן להם את הסכמתו למסירת המידע כאמור. כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך מתן החלטה בעניין הזכאות ורמת התמיכה ולשם בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר כאמור בתקנה 30 (להלן בפסקה זו – כתב הוויתור) ערוך לפי נוסח טופס 1 או 1א שבתוספת השנייה, לפי העניין; כתב הוויתור יפרט את המידע שלגביו ניתנת הסכמה למסירתו ואת הגורמים שלגביהם מוותר המבקש על סודיות ונותן להם את הסכמתו למסירת המידע כאמור. המבקש רשאי לצרף לבקשה להכרה, לפי בחירתו מסמך אחר הנוגע לעניין, ובכלל זה דוח סוציאלי, תפקודי, חינוכי, פסיכיאטרי, רפואי או תעסוקתי. המבקש רשאי לצרף לבקשה להכרה, לפי בחירתו מסמך אחר הנוגע לעניין, ובכלל זה דוח סוציאלי, תפקודי, חינוכי, פסיכיאטרי, רפואי או תעסוקתי. המבקש רשאי לצרף לבקשה להכרה, לפי בחירתו מסמך אחר הנוגע לעניין, ובכלל זה דוח סוציאלי, תפקודי, חינוכי, פסיכיאטרי, רפואי או תעסוקתי. המבקש רשאי לצרף לבקשה להכרה, לפי בחירתו מסמך אחר הנוגע לעניין, ובכלל זה דוח סוציאלי, תפקודי, חינוכי, פסיכיאטרי, רפואי או תעסוקתי. המבקש רשאי לצרף לבקשה להכרה, לפי בחירתו מסמך אחר הנוגע לעניין, ובכלל זה דוח סוציאלי, תפקודי, חינוכי, פסיכיאטרי, רפואי או תעסוקתי. לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – המבקש רשאי לצרף את המסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוג המוגבלות נושא הבקשה להכרה, או לבקש בכתב שהגורם המכיר יפנה במישרין לגורם המוסמך לשם קבלת המסמכים כאמור, בכפוף לכל דין. לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – המבקש רשאי לצרף את המסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוג המוגבלות נושא הבקשה להכרה, או לבקש בכתב שהגורם המכיר יפנה במישרין לגורם המוסמך לשם קבלת המסמכים כאמור, בכפוף לכל דין. לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – המבקש רשאי לצרף את המסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוג המוגבלות נושא הבקשה להכרה, או לבקש בכתב שהגורם המכיר יפנה במישרין לגורם המוסמך לשם קבלת המסמכים כאמור, בכפוף לכל דין. לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – המבקש רשאי לצרף את המסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוג המוגבלות נושא הבקשה להכרה, או לבקש בכתב שהגורם המכיר יפנה במישרין לגורם המוסמך לשם קבלת המסמכים כאמור, בכפוף לכל דין. לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – המבקש רשאי לצרף את המסמכים כמפורט בתוספת הראשונה, לפי סוג המוגבלות נושא הבקשה להכרה, או לבקש בכתב שהגורם המכיר יפנה במישרין לגורם המוסמך לשם קבלת המסמכים כאמור, בכפוף לכל דין. המבקש יציין בבקשה להכרה, אם ברצונו – המבקש יציין בבקשה להכרה, אם ברצונו – המבקש יציין בבקשה להכרה, אם ברצונו – המבקש יציין בבקשה להכרה, אם ברצונו – המבקש יציין בבקשה להכרה, אם ברצונו – לקבל סיוע אישי לפי תקנה 32; לקבל סיוע אישי לפי תקנה 32; לקבל סיוע אישי לפי תקנה 32; לקבל סיוע אישי לפי תקנה 32; לטעון בעל-פה בפני הגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה; לטעון בעל-פה בפני הגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה; לטעון בעל-פה בפני הגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה; לטעון בעל-פה בפני הגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה; לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר. לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר. לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר. לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר. אופן הגשת הבקשה להכרה בקשה להכרה תוגש למשרד באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המשרד ינתב את הבקשה להכרה לגורם מכיר לפי החלטתו, ככל האפשר תוך התחשבות באזור המגורים של האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה. בקשה להכרה תוגש למשרד באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המשרד ינתב את הבקשה להכרה לגורם מכיר לפי החלטתו, ככל האפשר תוך התחשבות באזור המגורים של האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה. בקשה להכרה תוגש למשרד באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המשרד ינתב את הבקשה להכרה לגורם מכיר לפי החלטתו, ככל האפשר תוך התחשבות באזור המגורים של האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה. בקשה להכרה תוגש למשרד באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המשרד ינתב את הבקשה להכרה לגורם מכיר לפי החלטתו, ככל האפשר תוך התחשבות באזור המגורים של האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה. בקשה להכרה תוגש למשרד באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המשרד ינתב את הבקשה להכרה לגורם מכיר לפי החלטתו, ככל האפשר תוך התחשבות באזור המגורים של האדם שלגביו הוגשה הבקשה להכרה. החלטת הגורם המכיר הגורם המכיר יחליט בבקשה להכרה לפי סעיף 14 לחוק לאחר שבחן את כלל חומרי הבקשה, המידע והמסמכים שנמסרו לו והטיעונים שהועלו בפניו, אם הועלו, ובכלל זה תביעות קודמות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בעניין סוג המוגבלות שבשלה הוגשה הבקשה ומידע שקיבל לפי כל דין. הגורם המכיר יחליט בבקשה להכרה לפי סעיף 14 לחוק לאחר שבחן את כלל חומרי הבקשה, המידע והמסמכים שנמסרו לו והטיעונים שהועלו בפניו, אם הועלו, ובכלל זה תביעות קודמות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בעניין סוג המוגבלות שבשלה הוגשה הבקשה ומידע שקיבל לפי כל דין. הגורם המכיר יחליט בבקשה להכרה לפי סעיף 14 לחוק לאחר שבחן את כלל חומרי הבקשה, המידע והמסמכים שנמסרו לו והטיעונים שהועלו בפניו, אם הועלו, ובכלל זה תביעות קודמות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בעניין סוג המוגבלות שבשלה הוגשה הבקשה ומידע שקיבל לפי כל דין. הגורם המכיר יחליט בבקשה להכרה לפי סעיף 14 לחוק לאחר שבחן את כלל חומרי הבקשה, המידע והמסמכים שנמסרו לו והטיעונים שהועלו בפניו, אם הועלו, ובכלל זה תביעות קודמות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בעניין סוג המוגבלות שבשלה הוגשה הבקשה ומידע שקיבל לפי כל דין. הגורם המכיר יחליט בבקשה להכרה לפי סעיף 14 לחוק לאחר שבחן את כלל חומרי הבקשה, המידע והמסמכים שנמסרו לו והטיעונים שהועלו בפניו, אם הועלו, ובכלל זה תביעות קודמות שהוגשו למוסד לביטוח לאומי בעניין סוג המוגבלות שבשלה הוגשה הבקשה ומידע שקיבל לפי כל דין. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, הגורם המכיר רשאי לבסס את ההכרה במבקש כזכאי על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה להכרה, כמפורט בתוספת הראשונה; ככל האפשר, ייתן הגורם המכיר העדפה לביסוס ההכרה על החלטה קודמת של גורם מוסמך כאמור. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, הגורם המכיר רשאי לבסס את ההכרה במבקש כזכאי על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה להכרה, כמפורט בתוספת הראשונה; ככל האפשר, ייתן הגורם המכיר העדפה לביסוס ההכרה על החלטה קודמת של גורם מוסמך כאמור. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, הגורם המכיר רשאי לבסס את ההכרה במבקש כזכאי על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה להכרה, כמפורט בתוספת הראשונה; ככל האפשר, ייתן הגורם המכיר העדפה לביסוס ההכרה על החלטה קודמת של גורם מוסמך כאמור. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, הגורם המכיר רשאי לבסס את ההכרה במבקש כזכאי על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה להכרה, כמפורט בתוספת הראשונה; ככל האפשר, ייתן הגורם המכיר העדפה לביסוס ההכרה על החלטה קודמת של גורם מוסמך כאמור. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), לעניין בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות, הגורם המכיר רשאי לבסס את ההכרה במבקש כזכאי על החלטה קודמת של גורם מוסמך כדין שהכיר במוגבלות נושא הבקשה להכרה, כמפורט בתוספת הראשונה; ככל האפשר, ייתן הגורם המכיר העדפה לביסוס ההכרה על החלטה קודמת של גורם מוסמך כאמור. לעניין רמת התמיכה שלה זקוק המבקש, הגורם המכיר יחליט מהי רמת התמיכה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, תוך מתן משקל ראוי לצורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש, כמפורט בהערכה העצמית בדבר צורכי תמיכה שצורפה לבקשה; נוכח הגורם המכיר לדעת כי צורכיו של המבקש לפי ההערכה העצמית כאמור תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יחליט על רמת התמיכה לפי ההערכה העצמית; נוכח הגורם המכיר כי צורכיו של המבקש כאמור בהערכה העצמית אינם תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יפעל לשם בירור העניין בטרם תתקבל החלטתו, לרבות בדרך של החזרת העניין לגורם מאבחן לשם ביצוע הערכת רמת תמיכה או הוראה להשלמת מידע, לפי סעיף 16 לחוק, וכן רשאי הוא לזמן לפניו את המבקש לשם התרשמות אישית ממצבו, בתוך פרק זמן סביר. לעניין רמת התמיכה שלה זקוק המבקש, הגורם המכיר יחליט מהי רמת התמיכה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, תוך מתן משקל ראוי לצורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש, כמפורט בהערכה העצמית בדבר צורכי תמיכה שצורפה לבקשה; נוכח הגורם המכיר לדעת כי צורכיו של המבקש לפי ההערכה העצמית כאמור תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יחליט על רמת התמיכה לפי ההערכה העצמית; נוכח הגורם המכיר כי צורכיו של המבקש כאמור בהערכה העצמית אינם תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יפעל לשם בירור העניין בטרם תתקבל החלטתו, לרבות בדרך של החזרת העניין לגורם מאבחן לשם ביצוע הערכת רמת תמיכה או הוראה להשלמת מידע, לפי סעיף 16 לחוק, וכן רשאי הוא לזמן לפניו את המבקש לשם התרשמות אישית ממצבו, בתוך פרק זמן סביר. לעניין רמת התמיכה שלה זקוק המבקש, הגורם המכיר יחליט מהי רמת התמיכה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, תוך מתן משקל ראוי לצורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש, כמפורט בהערכה העצמית בדבר צורכי תמיכה שצורפה לבקשה; נוכח הגורם המכיר לדעת כי צורכיו של המבקש לפי ההערכה העצמית כאמור תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יחליט על רמת התמיכה לפי ההערכה העצמית; נוכח הגורם המכיר כי צורכיו של המבקש כאמור בהערכה העצמית אינם תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יפעל לשם בירור העניין בטרם תתקבל החלטתו, לרבות בדרך של החזרת העניין לגורם מאבחן לשם ביצוע הערכת רמת תמיכה או הוראה להשלמת מידע, לפי סעיף 16 לחוק, וכן רשאי הוא לזמן לפניו את המבקש לשם התרשמות אישית ממצבו, בתוך פרק זמן סביר. לעניין רמת התמיכה שלה זקוק המבקש, הגורם המכיר יחליט מהי רמת התמיכה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, תוך מתן משקל ראוי לצורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש, כמפורט בהערכה העצמית בדבר צורכי תמיכה שצורפה לבקשה; נוכח הגורם המכיר לדעת כי צורכיו של המבקש לפי ההערכה העצמית כאמור תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יחליט על רמת התמיכה לפי ההערכה העצמית; נוכח הגורם המכיר כי צורכיו של המבקש כאמור בהערכה העצמית אינם תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יפעל לשם בירור העניין בטרם תתקבל החלטתו, לרבות בדרך של החזרת העניין לגורם מאבחן לשם ביצוע הערכת רמת תמיכה או הוראה להשלמת מידע, לפי סעיף 16 לחוק, וכן רשאי הוא לזמן לפניו את המבקש לשם התרשמות אישית ממצבו, בתוך פרק זמן סביר. לעניין רמת התמיכה שלה זקוק המבקש, הגורם המכיר יחליט מהי רמת התמיכה, כמפורט בתקנה 23 או 24, לפי העניין, תוך מתן משקל ראוי לצורכיו, יכולותיו וכישוריו של המבקש, כמפורט בהערכה העצמית בדבר צורכי תמיכה שצורפה לבקשה; נוכח הגורם המכיר לדעת כי צורכיו של המבקש לפי ההערכה העצמית כאמור תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יחליט על רמת התמיכה לפי ההערכה העצמית; נוכח הגורם המכיר כי צורכיו של המבקש כאמור בהערכה העצמית אינם תואמים את הממצאים לפי מסמכי הבקשה, יפעל לשם בירור העניין בטרם תתקבל החלטתו, לרבות בדרך של החזרת העניין לגורם מאבחן לשם ביצוע הערכת רמת תמיכה או הוראה להשלמת מידע, לפי סעיף 16 לחוק, וכן רשאי הוא לזמן לפניו את המבקש לשם התרשמות אישית ממצבו, בתוך פרק זמן סביר. הוגשה לגורם המכיר בקשה להכרה וסבר הגורם המכיר כי חסרים בה פרטים, מידע או מסמכים הדרושים לשם מתן החלטה בבקשה לזכאות או לקביעת רמת התמיכה, יורה למבקש על ההשלמה הנדרשת כאמור בסעיף 16(2) לחוק, בציון המטרה שלשמה היא נדרשת. הוגשה לגורם המכיר בקשה להכרה וסבר הגורם המכיר כי חסרים בה פרטים, מידע או מסמכים הדרושים לשם מתן החלטה בבקשה לזכאות או לקביעת רמת התמיכה, יורה למבקש על ההשלמה הנדרשת כאמור בסעיף 16(2) לחוק, בציון המטרה שלשמה היא נדרשת. הוגשה לגורם המכיר בקשה להכרה וסבר הגורם המכיר כי חסרים בה פרטים, מידע או מסמכים הדרושים לשם מתן החלטה בבקשה לזכאות או לקביעת רמת התמיכה, יורה למבקש על ההשלמה הנדרשת כאמור בסעיף 16(2) לחוק, בציון המטרה שלשמה היא נדרשת. הוגשה לגורם המכיר בקשה להכרה וסבר הגורם המכיר כי חסרים בה פרטים, מידע או מסמכים הדרושים לשם מתן החלטה בבקשה לזכאות או לקביעת רמת התמיכה, יורה למבקש על ההשלמה הנדרשת כאמור בסעיף 16(2) לחוק, בציון המטרה שלשמה היא נדרשת. הוגשה לגורם המכיר בקשה להכרה וסבר הגורם המכיר כי חסרים בה פרטים, מידע או מסמכים הדרושים לשם מתן החלטה בבקשה לזכאות או לקביעת רמת התמיכה, יורה למבקש על ההשלמה הנדרשת כאמור בסעיף 16(2) לחוק, בציון המטרה שלשמה היא נדרשת. הורה הגורם המכיר על ביצוע בדיקה נוספת כאמור בסעיף 16(1) לחוק, והבדיקה אינה ניתנת לביצוע במסגרת ציבורית, כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי, יוכל המבקש לבצעה במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות. הורה הגורם המכיר על ביצוע בדיקה נוספת כאמור בסעיף 16(1) לחוק, והבדיקה אינה ניתנת לביצוע במסגרת ציבורית, כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי, יוכל המבקש לבצעה במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות. הורה הגורם המכיר על ביצוע בדיקה נוספת כאמור בסעיף 16(1) לחוק, והבדיקה אינה ניתנת לביצוע במסגרת ציבורית, כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי, יוכל המבקש לבצעה במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות. הורה הגורם המכיר על ביצוע בדיקה נוספת כאמור בסעיף 16(1) לחוק, והבדיקה אינה ניתנת לביצוע במסגרת ציבורית, כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי, יוכל המבקש לבצעה במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות. הורה הגורם המכיר על ביצוע בדיקה נוספת כאמור בסעיף 16(1) לחוק, והבדיקה אינה ניתנת לביצוע במסגרת ציבורית, כגון קופת חולים או בית חולים ציבורי, יוכל המבקש לבצעה במרכז אבחון והערכה לאנשים עם מוגבלות. ציין המבקש בבקשתו להכרה כי הוא מבקש להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה, כאמור בתקנה 25(ו), יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה. ציין המבקש בבקשתו להכרה כי הוא מבקש להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה, כאמור בתקנה 25(ו), יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה. ציין המבקש בבקשתו להכרה כי הוא מבקש להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה, כאמור בתקנה 25(ו), יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה. ציין המבקש בבקשתו להכרה כי הוא מבקש להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה, כאמור בתקנה 25(ו), יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה. ציין המבקש בבקשתו להכרה כי הוא מבקש להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה, כאמור בתקנה 25(ו), יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת הבקשה. הורה הגורם המכיר, מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק, על החזרת העניין לגורם מאבחן או על השלמת מידע, רשאי המבקש להודיע בתוך 10 ימים מיום שנמסרו לו הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין – הורה הגורם המכיר, מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק, על החזרת העניין לגורם מאבחן או על השלמת מידע, רשאי המבקש להודיע בתוך 10 ימים מיום שנמסרו לו הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין – הורה הגורם המכיר, מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק, על החזרת העניין לגורם מאבחן או על השלמת מידע, רשאי המבקש להודיע בתוך 10 ימים מיום שנמסרו לו הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין – הורה הגורם המכיר, מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק, על החזרת העניין לגורם מאבחן או על השלמת מידע, רשאי המבקש להודיע בתוך 10 ימים מיום שנמסרו לו הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין – הורה הגורם המכיר, מכוח סמכותו לפי סעיף 16 לחוק, על החזרת העניין לגורם מאבחן או על השלמת מידע, רשאי המבקש להודיע בתוך 10 ימים מיום שנמסרו לו הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין – על רצונו להעביר את התייחסותו בכתב, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין, או להעביר מידע נוסף מטעמו; הודיע המבקש כאמור, יעביר את התייחסותו או מידע נוסף כאמור בתוך 14 ימים מיום הודעתו, אלא אם כן הגורם המכיר אישר מועד אחר בהחלטה מנומקת בכתב; על רצונו להעביר את התייחסותו בכתב, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין, או להעביר מידע נוסף מטעמו; הודיע המבקש כאמור, יעביר את התייחסותו או מידע נוסף כאמור בתוך 14 ימים מיום הודעתו, אלא אם כן הגורם המכיר אישר מועד אחר בהחלטה מנומקת בכתב; על רצונו להעביר את התייחסותו בכתב, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין, או להעביר מידע נוסף מטעמו; הודיע המבקש כאמור, יעביר את התייחסותו או מידע נוסף כאמור בתוך 14 ימים מיום הודעתו, אלא אם כן הגורם המכיר אישר מועד אחר בהחלטה מנומקת בכתב; על רצונו להעביר את התייחסותו בכתב, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין, או להעביר מידע נוסף מטעמו; הודיע המבקש כאמור, יעביר את התייחסותו או מידע נוסף כאמור בתוך 14 ימים מיום הודעתו, אלא אם כן הגורם המכיר אישר מועד אחר בהחלטה מנומקת בכתב; על רצונו להשמיע בפני הגורם המכיר, בעל-פה, את טענותיו, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין; הודיע המבקש כאמור, יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, אלא אם כן הגורם המכיר סבר שהדבר אינו נדרש בנסיבות העניין. על רצונו להשמיע בפני הגורם המכיר, בעל-פה, את טענותיו, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין; הודיע המבקש כאמור, יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, אלא אם כן הגורם המכיר סבר שהדבר אינו נדרש בנסיבות העניין. על רצונו להשמיע בפני הגורם המכיר, בעל-פה, את טענותיו, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין; הודיע המבקש כאמור, יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, אלא אם כן הגורם המכיר סבר שהדבר אינו נדרש בנסיבות העניין. על רצונו להשמיע בפני הגורם המכיר, בעל-פה, את טענותיו, בין השאר לעניין הערכת הגורם המאבחן או המידע המשלים, לפי העניין; הודיע המבקש כאמור, יזמן אותו הגורם המכיר או מי מטעמו להשמעת טענותיו, בתוך 30 ימים מיום קבלת ההודעה, אלא אם כן הגורם המכיר סבר שהדבר אינו נדרש בנסיבות העניין. החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול את כל אלה: החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול את כל אלה: החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול את כל אלה: החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול את כל אלה: החלטת הגורם המכיר תהיה מנומקת ומפורטת ותכלול את כל אלה: החלטה האם המבקש מוכר כזכאי והחלטה על סוג המוגבלות; החלטה האם המבקש מוכר כזכאי והחלטה על סוג המוגבלות; החלטה האם המבקש מוכר כזכאי והחלטה על סוג המוגבלות; החלטה האם המבקש מוכר כזכאי והחלטה על סוג המוגבלות; אם המבקש הוכר כזכאי כאמור בפסקה (1) – החלטה בדבר רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה; אם המבקש הוכר כזכאי כאמור בפסקה (1) – החלטה בדבר רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה; אם המבקש הוכר כזכאי כאמור בפסקה (1) – החלטה בדבר רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה; אם המבקש הוכר כזכאי כאמור בפסקה (1) – החלטה בדבר רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה; יידוע מבקש ההכרה בדבר זכותו לערור על החלטת הגורם המכיר בתוך 45 ימים מיום קבלתה וכן על אופן הגשת הערר. יידוע מבקש ההכרה בדבר זכותו לערור על החלטת הגורם המכיר בתוך 45 ימים מיום קבלתה וכן על אופן הגשת הערר. יידוע מבקש ההכרה בדבר זכותו לערור על החלטת הגורם המכיר בתוך 45 ימים מיום קבלתה וכן על אופן הגשת הערר. יידוע מבקש ההכרה בדבר זכותו לערור על החלטת הגורם המכיר בתוך 45 ימים מיום קבלתה וכן על אופן הגשת הערר. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה לפי תקנת משנה (א) או מיום שמיעת המבקש כאמור בתקנת משנה (ו); על אף האמור, אם הגורם המכיר הורה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ז), לפי העניין, תינתן החלטתו בבקשה במועד מבין המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם: החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה לפי תקנת משנה (א) או מיום שמיעת המבקש כאמור בתקנת משנה (ו); על אף האמור, אם הגורם המכיר הורה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ז), לפי העניין, תינתן החלטתו בבקשה במועד מבין המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם: החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה לפי תקנת משנה (א) או מיום שמיעת המבקש כאמור בתקנת משנה (ו); על אף האמור, אם הגורם המכיר הורה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ז), לפי העניין, תינתן החלטתו בבקשה במועד מבין המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם: החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה לפי תקנת משנה (א) או מיום שמיעת המבקש כאמור בתקנת משנה (ו); על אף האמור, אם הגורם המכיר הורה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ז), לפי העניין, תינתן החלטתו בבקשה במועד מבין המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם: החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה תתקבל בתוך 30 ימים מיום קבלת בקשה מלאה ותקינה לפי תקנת משנה (א) או מיום שמיעת המבקש כאמור בתקנת משנה (ו); על אף האמור, אם הגורם המכיר הורה כאמור בתקנת משנה (ג) או (ז), לפי העניין, תינתן החלטתו בבקשה במועד מבין המועדים המפורטים להלן, לפי המאוחר מביניהם: בתוך 22 ימים מהיום שבו פגש את המבקש, לשם התרשמות אישית ממצבו; בתוך 22 ימים מהיום שבו פגש את המבקש, לשם התרשמות אישית ממצבו; בתוך 22 ימים מהיום שבו פגש את המבקש, לשם התרשמות אישית ממצבו; בתוך 22 ימים מהיום שבו פגש את המבקש, לשם התרשמות אישית ממצבו; בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת הודעת המבקש לפי תקנת משנה (ז); בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת הודעת המבקש לפי תקנת משנה (ז); בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת הודעת המבקש לפי תקנת משנה (ז); בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת הודעת המבקש לפי תקנת משנה (ז); אם המבקש הודיע על רצונו להעביר התייחסות או מידע נוסף לפי תקנת משנה (ז)(1) – בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת התייחסות או המידע; אם המבקש הודיע על רצונו להעביר התייחסות או מידע נוסף לפי תקנת משנה (ז)(1) – בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת התייחסות או המידע; אם המבקש הודיע על רצונו להעביר התייחסות או מידע נוסף לפי תקנת משנה (ז)(1) – בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת התייחסות או המידע; אם המבקש הודיע על רצונו להעביר התייחסות או מידע נוסף לפי תקנת משנה (ז)(1) – בתוך 22 ימים מהמועד האחרון למסירת התייחסות או המידע; אם המבקש הודיע על רצונו להשמיע את טענותיו בעל-פה לפי תקנת משנה (ז)(2) והגורם המכיר זימן אותו לשם כך – בתוך 22 ימים מיום שמיעת המבקש. אם המבקש הודיע על רצונו להשמיע את טענותיו בעל-פה לפי תקנת משנה (ז)(2) והגורם המכיר זימן אותו לשם כך – בתוך 22 ימים מיום שמיעת המבקש. אם המבקש הודיע על רצונו להשמיע את טענותיו בעל-פה לפי תקנת משנה (ז)(2) והגורם המכיר זימן אותו לשם כך – בתוך 22 ימים מיום שמיעת המבקש. אם המבקש הודיע על רצונו להשמיע את טענותיו בעל-פה לפי תקנת משנה (ז)(2) והגורם המכיר זימן אותו לשם כך – בתוך 22 ימים מיום שמיעת המבקש. על אף האמור בתקנה זו, הגורם המכיר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את המועדים המנויים בה, בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 22 ימים. על אף האמור בתקנה זו, הגורם המכיר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את המועדים המנויים בה, בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 22 ימים. על אף האמור בתקנה זו, הגורם המכיר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את המועדים המנויים בה, בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 22 ימים. על אף האמור בתקנה זו, הגורם המכיר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את המועדים המנויים בה, בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 22 ימים. על אף האמור בתקנה זו, הגורם המכיר רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להאריך את המועדים המנויים בה, בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל התקופות לא יעלה על 22 ימים. תקופת ההכרה ורמת התמיכה החליט הגורם המכיר לפי תקנה 27 להכיר במבקש כזכאי ומהי רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה, יציין בהחלטתו אם ההכרה ורמת התמיכה הן לצמיתות או לתקופה קצובה, כפי שיורה, ויכול שיחליט על תקופות תוקף שונות להכרה ולרמת התמיכה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הגורם המכיר יקצוב את תקופת ההכרה במקרים שבהם נוכח לדעת כי קיימת היתכנות לכך שהמבקש לא יוכר כזכאי לאחר סיום התקופה הקצובה שהורה. החליט הגורם המכיר לפי תקנה 27 להכיר במבקש כזכאי ומהי רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה, יציין בהחלטתו אם ההכרה ורמת התמיכה הן לצמיתות או לתקופה קצובה, כפי שיורה, ויכול שיחליט על תקופות תוקף שונות להכרה ולרמת התמיכה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הגורם המכיר יקצוב את תקופת ההכרה במקרים שבהם נוכח לדעת כי קיימת היתכנות לכך שהמבקש לא יוכר כזכאי לאחר סיום התקופה הקצובה שהורה. החליט הגורם המכיר לפי תקנה 27 להכיר במבקש כזכאי ומהי רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה, יציין בהחלטתו אם ההכרה ורמת התמיכה הן לצמיתות או לתקופה קצובה, כפי שיורה, ויכול שיחליט על תקופות תוקף שונות להכרה ולרמת התמיכה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הגורם המכיר יקצוב את תקופת ההכרה במקרים שבהם נוכח לדעת כי קיימת היתכנות לכך שהמבקש לא יוכר כזכאי לאחר סיום התקופה הקצובה שהורה. החליט הגורם המכיר לפי תקנה 27 להכיר במבקש כזכאי ומהי רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה, יציין בהחלטתו אם ההכרה ורמת התמיכה הן לצמיתות או לתקופה קצובה, כפי שיורה, ויכול שיחליט על תקופות תוקף שונות להכרה ולרמת התמיכה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הגורם המכיר יקצוב את תקופת ההכרה במקרים שבהם נוכח לדעת כי קיימת היתכנות לכך שהמבקש לא יוכר כזכאי לאחר סיום התקופה הקצובה שהורה. החליט הגורם המכיר לפי תקנה 27 להכיר במבקש כזכאי ומהי רמת התמיכה שהמבקש זקוק לה, יציין בהחלטתו אם ההכרה ורמת התמיכה הן לצמיתות או לתקופה קצובה, כפי שיורה, ויכול שיחליט על תקופות תוקף שונות להכרה ולרמת התמיכה; בלי לגרוע מכלליות האמור, הגורם המכיר יקצוב את תקופת ההכרה במקרים שבהם נוכח לדעת כי קיימת היתכנות לכך שהמבקש לא יוכר כזכאי לאחר סיום התקופה הקצובה שהורה. בכפוף לתקנת משנה (א) ותקנות 29 ו-30, התוקף של הכרה ורמת תמיכה לא יפקע רק בשל כך שזכאי שהוכר בהיותו קטין, הפך לבגיר. בכפוף לתקנת משנה (א) ותקנות 29 ו-30, התוקף של הכרה ורמת תמיכה לא יפקע רק בשל כך שזכאי שהוכר בהיותו קטין, הפך לבגיר. בכפוף לתקנת משנה (א) ותקנות 29 ו-30, התוקף של הכרה ורמת תמיכה לא יפקע רק בשל כך שזכאי שהוכר בהיותו קטין, הפך לבגיר. בכפוף לתקנת משנה (א) ותקנות 29 ו-30, התוקף של הכרה ורמת תמיכה לא יפקע רק בשל כך שזכאי שהוכר בהיותו קטין, הפך לבגיר. בכפוף לתקנת משנה (א) ותקנות 29 ו-30, התוקף של הכרה ורמת תמיכה לא יפקע רק בשל כך שזכאי שהוכר בהיותו קטין, הפך לבגיר. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), הוכר אדם עם עיכוב התפתחותי כזכאי לפני שמלאו לו 9 שנים, תימשך תקופת תוקפה של ההכרה עד למועד הבחינה המחודשת, כאמור בתקנה 29(ב), שבמסגרתה תיבחן מחדש ההכרה בו כזכאי ורמת התמיכה לה הוא זקוק. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), הוכר אדם עם עיכוב התפתחותי כזכאי לפני שמלאו לו 9 שנים, תימשך תקופת תוקפה של ההכרה עד למועד הבחינה המחודשת, כאמור בתקנה 29(ב), שבמסגרתה תיבחן מחדש ההכרה בו כזכאי ורמת התמיכה לה הוא זקוק. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), הוכר אדם עם עיכוב התפתחותי כזכאי לפני שמלאו לו 9 שנים, תימשך תקופת תוקפה של ההכרה עד למועד הבחינה המחודשת, כאמור בתקנה 29(ב), שבמסגרתה תיבחן מחדש ההכרה בו כזכאי ורמת התמיכה לה הוא זקוק. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), הוכר אדם עם עיכוב התפתחותי כזכאי לפני שמלאו לו 9 שנים, תימשך תקופת תוקפה של ההכרה עד למועד הבחינה המחודשת, כאמור בתקנה 29(ב), שבמסגרתה תיבחן מחדש ההכרה בו כזכאי ורמת התמיכה לה הוא זקוק. בלי לגרוע מתקנת משנה (א), הוכר אדם עם עיכוב התפתחותי כזכאי לפני שמלאו לו 9 שנים, תימשך תקופת תוקפה של ההכרה עד למועד הבחינה המחודשת, כאמור בתקנה 29(ב), שבמסגרתה תיבחן מחדש ההכרה בו כזכאי ורמת התמיכה לה הוא זקוק. בקשה לבחינה מחודשת ביוזמת המבקש הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש), רשאי להגיש לגורם מכיר בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק (בתקנה זו – בקשה לבחינה מחודשת). הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש), רשאי להגיש לגורם מכיר בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק (בתקנה זו – בקשה לבחינה מחודשת). הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש), רשאי להגיש לגורם מכיר בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק (בתקנה זו – בקשה לבחינה מחודשת). הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש), רשאי להגיש לגורם מכיר בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק (בתקנה זו – בקשה לבחינה מחודשת). הזכאי, מבקש ההכרה או נציגם, או הגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו (בתקנה זו – המבקש), רשאי להגיש לגורם מכיר בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק (בתקנה זו – בקשה לבחינה מחודשת). בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), על המבקש להגיש בקשה לבחינה מחודשת לעניין קביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה, ובלבד שהוא מעוניין לקבל שירותי רווחה נוספים על אלה שקיבל טרם הבקשה לבחינה מחודשת או במקומם: בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), על המבקש להגיש בקשה לבחינה מחודשת לעניין קביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה, ובלבד שהוא מעוניין לקבל שירותי רווחה נוספים על אלה שקיבל טרם הבקשה לבחינה מחודשת או במקומם: בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), על המבקש להגיש בקשה לבחינה מחודשת לעניין קביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה, ובלבד שהוא מעוניין לקבל שירותי רווחה נוספים על אלה שקיבל טרם הבקשה לבחינה מחודשת או במקומם: בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), על המבקש להגיש בקשה לבחינה מחודשת לעניין קביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה, ובלבד שהוא מעוניין לקבל שירותי רווחה נוספים על אלה שקיבל טרם הבקשה לבחינה מחודשת או במקומם: בלי לגרוע מהוראות תקנת משנה (א), על המבקש להגיש בקשה לבחינה מחודשת לעניין קביעת רמת התמיכה שהוא זקוק לה, אם מתקיים לגביו אחד מאלה, ובלבד שהוא מעוניין לקבל שירותי רווחה נוספים על אלה שקיבל טרם הבקשה לבחינה מחודשת או במקומם: קטין שהוכר כזכאי טרם מלאו לו 16 שנים; הבקשה לבחינה מחודשת תוגש לאחר שמלאו לו 16 שנים, אך לא יאוחר מגיל 24; קטין שהוכר כזכאי טרם מלאו לו 16 שנים; הבקשה לבחינה מחודשת תוגש לאחר שמלאו לו 16 שנים, אך לא יאוחר מגיל 24; קטין שהוכר כזכאי טרם מלאו לו 16 שנים; הבקשה לבחינה מחודשת תוגש לאחר שמלאו לו 16 שנים, אך לא יאוחר מגיל 24; קטין שהוכר כזכאי טרם מלאו לו 16 שנים; הבקשה לבחינה מחודשת תוגש לאחר שמלאו לו 16 שנים, אך לא יאוחר מגיל 24; זכאי שהוכר ולא קיבל שירותי רווחה כאמור במשך 7 שנים ברציפות. זכאי שהוכר ולא קיבל שירותי רווחה כאמור במשך 7 שנים ברציפות. זכאי שהוכר ולא קיבל שירותי רווחה כאמור במשך 7 שנים ברציפות. זכאי שהוכר ולא קיבל שירותי רווחה כאמור במשך 7 שנים ברציפות. בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב; הבקשה תוגש באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המבקש יפרט בבקשתו את המידע הנוגע לעניין ואת טענותיו ויצרף לה מסמכים התומכים בטענותיו; המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל את החלטת הגורם המכיר באמצעות הדואר. בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב; הבקשה תוגש באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המבקש יפרט בבקשתו את המידע הנוגע לעניין ואת טענותיו ויצרף לה מסמכים התומכים בטענותיו; המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל את החלטת הגורם המכיר באמצעות הדואר. בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב; הבקשה תוגש באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המבקש יפרט בבקשתו את המידע הנוגע לעניין ואת טענותיו ויצרף לה מסמכים התומכים בטענותיו; המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל את החלטת הגורם המכיר באמצעות הדואר. בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב; הבקשה תוגש באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המבקש יפרט בבקשתו את המידע הנוגע לעניין ואת טענותיו ויצרף לה מסמכים התומכים בטענותיו; המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל את החלטת הגורם המכיר באמצעות הדואר. בקשה לבחינה מחודשת לפי סעיף 15 לחוק תוגש בכתב; הבקשה תוגש באופן מקוון כפי שיפורסם באתר המשרד או באמצעות משלוח בדואר; המבקש יפרט בבקשתו את המידע הנוגע לעניין ואת טענותיו ויצרף לה מסמכים התומכים בטענותיו; המבקש רשאי לציין בבקשה אם ברצונו לקבל את החלטת הגורם המכיר באמצעות הדואר. על בקשה לבחינה מחודשת והחלטת הגורם המכיר תחול תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבקשה לבחינה מחודשת". על בקשה לבחינה מחודשת והחלטת הגורם המכיר תחול תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבקשה לבחינה מחודשת". על בקשה לבחינה מחודשת והחלטת הגורם המכיר תחול תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבקשה לבחינה מחודשת". על בקשה לבחינה מחודשת והחלטת הגורם המכיר תחול תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבקשה לבחינה מחודשת". על בקשה לבחינה מחודשת והחלטת הגורם המכיר תחול תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבקשה לבחינה מחודשת". בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטה בבקשה להכרה, בהתקיים אחד מאלה: הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטה בבקשה להכרה, בהתקיים אחד מאלה: הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטה בבקשה להכרה, בהתקיים אחד מאלה: הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטה בבקשה להכרה, בהתקיים אחד מאלה: הגורם המכיר רשאי לערוך בחינה מחודשת של החלטה בבקשה להכרה, בהתקיים אחד מאלה: קיים מידע הנוגע לעניין שלא נמסר לגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה או שנוצר לאחר שהתקבלה החלטה כאמור, ובלבד שיש באותו מידע כדי להשפיע על ההכרה באדם כזכאי או על קביעת רמת התמיכה שהוא זכאי לה; קיים מידע הנוגע לעניין שלא נמסר לגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה או שנוצר לאחר שהתקבלה החלטה כאמור, ובלבד שיש באותו מידע כדי להשפיע על ההכרה באדם כזכאי או על קביעת רמת התמיכה שהוא זכאי לה; קיים מידע הנוגע לעניין שלא נמסר לגורם המכיר טרם קבלת החלטה בבקשה להכרה או שנוצר לאחר שהתקבלה החלטה כאמור, ובלבד שיש באותו מידע כדי להשפיע על ההכרה באדם כזכאי או על קביעת רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הזכאות או רמת התמיכה נקבעו לתקופה קבוצה; הזכאות או רמת התמיכה נקבעו לתקופה קבוצה; הזכאות או רמת התמיכה נקבעו לתקופה קבוצה; טעם סביר אחר. טעם סביר אחר. טעם סביר אחר. החליט הגורם המכיר לערוך בחינה מחודשת לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לזכאי, למבקש ההכרה או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו. החליט הגורם המכיר לערוך בחינה מחודשת לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לזכאי, למבקש ההכרה או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו. החליט הגורם המכיר לערוך בחינה מחודשת לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לזכאי, למבקש ההכרה או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו. החליט הגורם המכיר לערוך בחינה מחודשת לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לזכאי, למבקש ההכרה או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו. החליט הגורם המכיר לערוך בחינה מחודשת לפי תקנת משנה (א), יודיע על כך לזכאי, למבקש ההכרה או לנציגם, או לגורם המטפל בהסכמת אותו אדם או נציגו. לאחר קבלת הודעה לפי תקנת משנה (ב), רשאי מי שקיבל את ההודעה להודיע לגורם המכיר על רצונו לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר או על רצונו להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה. לאחר קבלת הודעה לפי תקנת משנה (ב), רשאי מי שקיבל את ההודעה להודיע לגורם המכיר על רצונו לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר או על רצונו להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה. לאחר קבלת הודעה לפי תקנת משנה (ב), רשאי מי שקיבל את ההודעה להודיע לגורם המכיר על רצונו לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר או על רצונו להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה. לאחר קבלת הודעה לפי תקנת משנה (ב), רשאי מי שקיבל את ההודעה להודיע לגורם המכיר על רצונו לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר או על רצונו להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה. לאחר קבלת הודעה לפי תקנת משנה (ב), רשאי מי שקיבל את ההודעה להודיע לגורם המכיר על רצונו לקבל הודעות מאת הגורם המכיר באמצעות הדואר או על רצונו להישמע בפני הגורם המכיר בעל-פה. על בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר והחלטת הגורם המכיר תחול הוראות תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבחינה מחודשת" ובתקנת משנה (ו), במקום "בבקשתו" יבוא "בהודעתו". על בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר והחלטת הגורם המכיר תחול הוראות תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבחינה מחודשת" ובתקנת משנה (ו), במקום "בבקשתו" יבוא "בהודעתו". על בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר והחלטת הגורם המכיר תחול הוראות תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבחינה מחודשת" ובתקנת משנה (ו), במקום "בבקשתו" יבוא "בהודעתו". על בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר והחלטת הגורם המכיר תחול הוראות תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבחינה מחודשת" ובתקנת משנה (ו), במקום "בבקשתו" יבוא "בהודעתו". על בחינה מחודשת ביוזמת הגורם המכיר והחלטת הגורם המכיר תחול הוראות תקנה 25, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום "הבקשה להכרה" יבוא "הבחינה מחודשת" ובתקנת משנה (ו), במקום "בבקשתו" יבוא "בהודעתו". ביטול הכרה אחרי בחינה מחודשת גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: גורם מכיר רשאי לבטל הכרה של זכאי, אחרי שערך בחינה מחודשת בעניינו לפי תקנה 29 או 30, אם מתקיים אחד או יותר מאלה: ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה; ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה; ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה; ההכרה ניתנה על יסוד מידע כוזב, חלקי, שגוי או מטעה; חל שינוי במצבו של הזכאי וחדלו להתקיים בו התנאים להכרה כאמור בתקנה 22; חל שינוי במצבו של הזכאי וחדלו להתקיים בו התנאים להכרה כאמור בתקנה 22; חל שינוי במצבו של הזכאי וחדלו להתקיים בו התנאים להכרה כאמור בתקנה 22; חל שינוי במצבו של הזכאי וחדלו להתקיים בו התנאים להכרה כאמור בתקנה 22; הזכאי או נציגו, או הגורם המטפל בהסכמת הזכאי או נציגו (בתקנה זו – הזכאי) לא השלים מידע או מסמכים או לא ביצע בדיקות, בניגוד להוראת הגורם המכיר לפי סעיף 16 לחוק, חרף שלוש התראות בכתב שנשלחו אליו. הזכאי או נציגו, או הגורם המטפל בהסכמת הזכאי או נציגו (בתקנה זו – הזכאי) לא השלים מידע או מסמכים או לא ביצע בדיקות, בניגוד להוראת הגורם המכיר לפי סעיף 16 לחוק, חרף שלוש התראות בכתב שנשלחו אליו. הזכאי או נציגו, או הגורם המטפל בהסכמת הזכאי או נציגו (בתקנה זו – הזכאי) לא השלים מידע או מסמכים או לא ביצע בדיקות, בניגוד להוראת הגורם המכיר לפי סעיף 16 לחוק, חרף שלוש התראות בכתב שנשלחו אליו. הזכאי או נציגו, או הגורם המטפל בהסכמת הזכאי או נציגו (בתקנה זו – הזכאי) לא השלים מידע או מסמכים או לא ביצע בדיקות, בניגוד להוראת הגורם המכיר לפי סעיף 16 לחוק, חרף שלוש התראות בכתב שנשלחו אליו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. לא יבטל הגורם המכיר הכרה כאמור בתקנת משנה (א), אלא אם כן נתן לזכאי הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו. המצאת החלטות הגורם המכיר החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה לפי תקנה 27 או בבחינה מחודשת לפי תקנה 29 או 30 או החלטת הגורם המכיר לבטל הכרה לפי תקנה 31 (בתקנה זו – ההחלטה), תומצא למען דיגיטלי של המבקש כמשמעותו בתקנה 24(ב) או 28(ג) או של נמען ההודעה כאמור בתקנה 29(ב); על אף האמור, ההחלטה תומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען, אם ביקש זאת מי מהאמורים לעיל. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה לפי תקנה 27 או בבחינה מחודשת לפי תקנה 29 או 30 או החלטת הגורם המכיר לבטל הכרה לפי תקנה 31 (בתקנה זו – ההחלטה), תומצא למען דיגיטלי של המבקש כמשמעותו בתקנה 24(ב) או 28(ג) או של נמען ההודעה כאמור בתקנה 29(ב); על אף האמור, ההחלטה תומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען, אם ביקש זאת מי מהאמורים לעיל. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה לפי תקנה 27 או בבחינה מחודשת לפי תקנה 29 או 30 או החלטת הגורם המכיר לבטל הכרה לפי תקנה 31 (בתקנה זו – ההחלטה), תומצא למען דיגיטלי של המבקש כמשמעותו בתקנה 24(ב) או 28(ג) או של נמען ההודעה כאמור בתקנה 29(ב); על אף האמור, ההחלטה תומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען, אם ביקש זאת מי מהאמורים לעיל. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה לפי תקנה 27 או בבחינה מחודשת לפי תקנה 29 או 30 או החלטת הגורם המכיר לבטל הכרה לפי תקנה 31 (בתקנה זו – ההחלטה), תומצא למען דיגיטלי של המבקש כמשמעותו בתקנה 24(ב) או 28(ג) או של נמען ההודעה כאמור בתקנה 29(ב); על אף האמור, ההחלטה תומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען, אם ביקש זאת מי מהאמורים לעיל. החלטת הגורם המכיר בבקשה להכרה לפי תקנה 27 או בבחינה מחודשת לפי תקנה 29 או 30 או החלטת הגורם המכיר לבטל הכרה לפי תקנה 31 (בתקנה זו – ההחלטה), תומצא למען דיגיטלי של המבקש כמשמעותו בתקנה 24(ב) או 28(ג) או של נמען ההודעה כאמור בתקנה 29(ב); על אף האמור, ההחלטה תומצא בדואר רשום עם אישור מסירה למען, אם ביקש זאת מי מהאמורים לעיל. לעניין המצאה למען דיגיטלי, יראו את ההחלטה כאילו הומצאה בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. לעניין המצאה למען דיגיטלי, יראו את ההחלטה כאילו הומצאה בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. לעניין המצאה למען דיגיטלי, יראו את ההחלטה כאילו הומצאה בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. לעניין המצאה למען דיגיטלי, יראו את ההחלטה כאילו הומצאה בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. לעניין המצאה למען דיגיטלי, יראו את ההחלטה כאילו הומצאה בתום שבעה ימים מיום משלוח המסר, והכל אלא אם כן הוכיח הנמען שלא קיבל את המסר מסיבה שאינה תלויה בו ולא בשל סירובו לקבל את המסר או הימנעותו מכך. המצאת ההחלטה תיעשה בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. המצאת ההחלטה תיעשה בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. המצאת ההחלטה תיעשה בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. המצאת ההחלטה תיעשה בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. המצאת ההחלטה תיעשה בתוך 10 ימים מיום מתן ההחלטה. מתן סיוע אישי זכאי או מבקש הכרה יוכל לקבל סיוע אישי בתהליך ההכרה וההחלטה על רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הסיוע האישי יינתן באמצעות רשות מקומית או גורם אחר שאישר המשרד ושפרטיו פורסמו באתר המשרד, ויסופק בדרך של מפגש פנים אל פנים, באופן טלפוני או מקוון. זכאי או מבקש הכרה יוכל לקבל סיוע אישי בתהליך ההכרה וההחלטה על רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הסיוע האישי יינתן באמצעות רשות מקומית או גורם אחר שאישר המשרד ושפרטיו פורסמו באתר המשרד, ויסופק בדרך של מפגש פנים אל פנים, באופן טלפוני או מקוון. זכאי או מבקש הכרה יוכל לקבל סיוע אישי בתהליך ההכרה וההחלטה על רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הסיוע האישי יינתן באמצעות רשות מקומית או גורם אחר שאישר המשרד ושפרטיו פורסמו באתר המשרד, ויסופק בדרך של מפגש פנים אל פנים, באופן טלפוני או מקוון. זכאי או מבקש הכרה יוכל לקבל סיוע אישי בתהליך ההכרה וההחלטה על רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הסיוע האישי יינתן באמצעות רשות מקומית או גורם אחר שאישר המשרד ושפרטיו פורסמו באתר המשרד, ויסופק בדרך של מפגש פנים אל פנים, באופן טלפוני או מקוון. זכאי או מבקש הכרה יוכל לקבל סיוע אישי בתהליך ההכרה וההחלטה על רמת התמיכה שהוא זכאי לה; הסיוע האישי יינתן באמצעות רשות מקומית או גורם אחר שאישר המשרד ושפרטיו פורסמו באתר המשרד, ויסופק בדרך של מפגש פנים אל פנים, באופן טלפוני או מקוון. ועדת אבחון לפי חוק הסעד כגורם מכיר על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – על אף האמור בתקנות אלה – גורם מכיר לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיהיה ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; גורם מכיר לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיהיה ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; גורם מכיר לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיהיה ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; גורם מכיר לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיהיה ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; גורם מכיר לעניין מוגבלות שכלית-התפתחותית יכול שיהיה ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד; יראו ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מכיר גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מכיר גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מכיר גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מכיר גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: יראו ועדת אבחון הפועלת לפי חוק הסעד, שדנה בעניינו של אדם לשם בחינת קיומה של מוגבלות שכלית-התפתחותית, כגורם מכיר גם לעניין סוגי המוגבלויות האלה: אוטיזם; אוטיזם; אוטיזם; אוטיזם; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; מוגבלות קוגניטיבית-נוירופסיכולוגית; עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. עיכוב התפתחותי. הליך ההכרה לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך ההכרה לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך ההכרה לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך ההכרה לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. הליך ההכרה לפי פסקה (1) או (2) יבוצע לפי חוק הסעד. פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות פרק ה': הוראות כלליות שיתוף גורמים נוספים בהליך זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. זכאי או מבקש הכרה רשאי, לפי בחירתו, לשתף בהליכים שהוא צד להם, לפי תקנות אלה, אדם מטעמו שאינו נציגו או הגורם המטפל, ובכלל זה בן משפחה או תומך בקבלת החלטות כמשמעותו בסעיף 67ב לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב-1962. שמירת דינים אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. אין בתקנות אלה כדי לגרוע מהוראות לפי חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ"ח-1998; ובכלל זה, על ההליכים לפי תקנות אלה יחולו חובות ההנגשה מכוח תקנות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות (התאמות נגישות לשירות), התשע"ג-2013. הוראת מעבר בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . בתקופה שמיום התחילה של החוק ועד ליום התחילה של תקנות אלה הוראות המעבר הקבועות בסעיף 44(א)עד (ג) לחוק יחולו על מי שהוכר לאחר יום התחילה של החוק ולפני יום התחילה . תחילה תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תחילתן של תקנות אלה ........מיום פרסומן (להלן – יום התחילה). תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה תוספת ראשונה בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – הגורם המוסמך ורשימת המסמכים לפי סוג המוגבלות בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – הגורם המוסמך ורשימת המסמכים לפי סוג המוגבלות בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – הגורם המוסמך ורשימת המסמכים לפי סוג המוגבלות בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – הגורם המוסמך ורשימת המסמכים לפי סוג המוגבלות בקשה המתבססת על הכרה קודמת במוגבלות – הגורם המוסמך ורשימת המסמכים לפי סוג המוגבלות (תקנות 19 ו- 25(א) ו-(ה)) (תקנות 19 ו- 25(א) ו-(ה)) (תקנות 19 ו- 25(א) ו-(ה)) (תקנות 19 ו- 25(א) ו-(ה)) (תקנות 19 ו- 25(א) ו-(ה)) תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה תוספת שנייה (תקנה 25) (תקנה 25) (תקנה 25) (תקנה 25) (תקנה 25) טופס 1 (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר - כללי טופס 1 (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר - כללי טופס 1 (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר - כללי טופס 1א (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר – קטין טופס 1א (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר – קטין טופס 1א (תקנה 25(ג)(3)) כתב ויתור על סודיות והסכמה למסירת המידע הדרוש לשם הליך קביעת הזכאות, רמת התמיכה והבחינה המחודשת ביוזמת הגורם המכיר – קטין