חומר רקע
עלובההיאהעיסהשנחתומה
אמרר׳חייא:
מעיד עליה שהיא רעה. [בראשיתרבה,ל״ד,י׳]
הארכת תוקף הוראת השעה לזיהוי חללים ונעדרים – ינואר
2025
1
.
מבוא
בעקבות מתקפת הטרור של ה-7/10 ומלחמת חרבות ברזל נוצר צורך דחוף לזיהוי מהיר ככל הניתן של
חללים ונעדרים רבים. לשם כך הוחלט על שימוש חריג וחד-פעמי בנתונים מכל המאגרים הקיימים,
ובכללם המאגר הצה"לי, המאגר המשטרתי והמאגר הביומטרי הלאומי. בתחילה, הוסדרה העברת המידע
בתקנות שעת חירום (מסירת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או
שבויים), התשפ"ד-2023
ובתקנות שעת חירום (חרבות ברזל) (מסירת מידע לגופי ביטחון לצורך זיהוי,
אימות זהות או איתור של גופה, נעדר או שבוי), התשפ"ד-2023
. עם פקיעת התקנות ביום 08/11/2023, הן
הוחלפו בחוק העברת מידע לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם לרבות גופה, ואיתור נעדר או שבוי,
הנדרשים בשל פעולות האיבה או פעולות המלחמה (הוראות שעה – חרבות ברזל), התשפ"ד–2023
(להלן –
הוראת שעה לזיהוי חללים ונעדרים.)
הוראת השעה לזיהוי חללים ונעדרים קבעה הסדרים מיוחדים חריגים וזמניים "
לנוכח מצב החירום
והלחימה המתמשכת, שעלולה להתפתח גם לזירות נוספות, ובשל הצורך המתמשך בהעברת מידע כאמור
לצורך זיהוי או אימות זהות של אדם או גופה ולצורך איתור נעדרים או שבויים בקשר עם פעולות האיבה
או פעולות המלחמה בכך הותר לראשונה שימוש במאגר הביומטרי למטרה שלא עבורה הוא הוקם.".
שימוש זה מהווה פגיעה בזכות לפרטיות המעוגנת בחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו. לפיכך, כדי להאריך
את הוראת השעה, יש להוכיח כי קיים בה צורך ממשי וכי הפגיעה בפרטיות היא מידתית. אולם, בנקודת
הזמן הנוכחית המאגר הביומטרי אינו משמש עוד לצורך זיהוי חללים ונעדרים.
באוקטובר 2024 פרסמה הממונה על היישומים הביומטריים דו"ח מקיף בעניין הקמת מאגר לאומי לזיהוי
חללים במקרה של אירועי אסון רב נפגעים. הממונה קבעה כי מאגר טביעות אצבע יכול אמנם לסייע
בתהליכי זיהוי של חללים ונעדרים, אך תרומתו השולית לא מצדיקה הקמת מאגר שיכלול את הנתונים של
כלל אזרחי המדינה כחובה. זאת בשל קיומם של מאגרים מרכזיים אחרים ושיטות זיהוי חלופיות. עם
זאת, נוכח התועלת המסוימת שיש במאגר, המליצה הממונה להקים מאגר וולונטרי, כלומר שיתאפשר
לתושבים לבחור אם להיכלל במאגר הייעודי.
איננו מתנגדים להקמת מאגר וולונטרי לזיהוי חללים, ובלבד
שתישמר זכותם של אזרחים שלא להצטרף למאגר כזה.
ביום 31/12/2024
פקעה הוראת השעה משנת 2017. הוראת השעה קבעה תקופת היערכות ארוכה לרשות
הביומטרית לצורך מעבר ממאגר מבוסס תמונות פנים וטביעות אצבע למאגר מבוסס תמונות פנים. במהלך
תקופת ההיערכות, כל אדם שפרטיו נשמרו במאגר הביומטרי היה רשאי לבקש את מחיקת טביעות האצבע
שלו. עקרונית, אילו כל שמונה מיליון האזרחים שפרטיהם שמורים במאגר היו מגישים בקשה כזאת,
הרשות הביומטרית הייתה חייבת למחוק את כל נתוני טביעות האצבע, בין אם היא מוכנה טכנולוגית לכך
ובין אם לאו. עם פקיעת הוראת השעה, על הרשות לפעול על פי החוק, ללא קשר לעיכובים בהליכי הרכש
של המערכת החדשה.
הקשיים התפעוליים של הרשות הביומטרית אינם יכולים לשמש עילה להארכת
הוראת השעה לזיהוי חללים ונעדרים. על הרשות לקיים את הוראות החוק במלואן, ואין לתת לה להינות
מפירות מחדליה.
2
.
האם קיים צורך בהמשך העברת נתונים מהמאגר הביומטרי?
בעת חקיקת הוראת השעה לא הוצגו נתונים בסיסיים, כגון כמות החללים שזוהו באמצעות נתונים
ממאגרי הרשות הביומטרית, וכמה חללים זוהו בדרכים אחרות או באמצעות נתונים ממאגרים אחרים.
– 1 –
לפיכך, במסגרת הוראת השעה לזיהוי חללים ונעדרים נקבעו, בסעיף 35א(ו) לחוק הביומטרי, הוראות
לעניין דיווח ובחינה של נחיצות הוראת השעה ויישומה. הוראות הדיווח נקבעו כדי לבחון האם וכיצד
העברת המידע מהמאגר הביומטרי עזרה לזיהוי חללים ונעדרים ואת הצורך להאריך את הוראת השעה.
עד כה פורסמו שני דו"חות תקופתיים הכוללים נתונים בדבר השימוש שנעשה בנתוני המאגר הביומטרי
לצורך זיהוי חללים ונעדרים. כמו כן, פורסם דו"ח של הממונה בנוגע לשימוש בנתוני טביעות האצבע
מהמאגר הביומטרי לצורך זיהוי חללים באירוע רב נפגעים. להלן נסקור את הנתונים מתוך הדו"חות הללו.
כמה חללים זוהו באמצעות נתוני טביעות אצבע מהמאגר הביומטרי?
משטרת ישראל וצה"ל סיפקו נתונים בדבר האמצעים ששימשו לצורך זיהוי גופות של חללים. תהליך
הזיהוי בצה"ל מבוסס על נתונים מהמאגרים הצה"ליים. הזיהוי הראשוני נעשה עפ"י התאמה אחת של
נתון ביומטרי, כגון דנ"א, טביעות אצבע או נתונים דנטליים. אבל נדרש וידוא של הזיהוי באמצעות
התאמה נוספת. לפי הדו"חות, צה"ל לא עושה כל שימוש בנתונים מהמאגר הביומטרי.
לעומת זאת, תהליך הזיהוי במשטרה נשען על התאמה עיקרית אחת לטובת קביעת זהות. המשטרה עשתה
שימוש במאגרי מידע רבים, ובהם המאגרים הפליליים שבידיה (טביעות אצבע, דנ"א, תמונות פנים,)
מאגרי צה"ל (טביעת אצבע, דנ"א, צילומי שיניים ותמונות פנים), המאגר הביומטרי (טביעות אצבע
ותמונות פנים), מאגר מעו"ז (טביעות אצבע), מאגרי מידע של משרד הבריאות (דנ"א, נתוני זיהוי פיזיים,)
ועוד. לא נעשה שימוש בתמונות פנים כמזהה ראשי, אך תמונות הפנים היו גורם מסייע לזיהוי.
לפי נתוני משטרת ישראל, 106 חללים זוהו באמצעות נתוני טביעות האצבע מהמאגר הביומטרי, לאחר
מיצוי פעולות זיהוי מול מאגרים אחרים של משטרת ישראל ושל צה"ל. באחוזים, נתוני טביעות אצבע
מהמאגר הביומטרי סייעו בזיהוי של 8%
מכלל החללים.
משטרת ישראל הציגה נתוני זיהוי עבור 922
חללים אזרחיים. בדיקות דנ"א סייעו לזיהוי כ-48% מכלל
החללים האזרחיים, טביעות אצבע סייעו לזיהוי כ-40% מכלל החללים האזרחיים, זיהוי דנטלי סייע
לזהות כ-8% מכלל החללים האזרחיים, היכרות אישית, סימנים ייחודיים וניתוח אנתרופולוגי סייעו
לזהות כ-4%
מהחללים האזרחיים.
מתוך 40%
מהחללים שזוהו באמצעות נתוני טביעות אצבע, מקור הנתונים הוא כדלהלן: 16% התקבלו
מהמאגר הצה"לי, 11%
התקבלו מהמאגר המשטרתי, 8%
התקבלו מהמאגר הביומטרי, 4% התקבלו
ממערכת מעו"ז, ועוד כאחוז התקבלו ממקורות זרים.
כדי להגיע לזיהוי מהיר, המשטרה ערכה מספר פעולות זיהוי במקביל, כאשר הראשונה שממנה מתקבלת
תשובה נרשמת כמזהה על בסיסו נקבעה הזהות. הנתון לפיו כ-8% מהחללים זוהו באמצעות נתונים
מהמאגר הביומטרי, אין פירושו שלא היו מקורות מידע נוספים שהיו מביאים לזיהוי של החלל. השאלה
היא בכמה מקרים הזיהוי נעשה אך ורק על בסיס נתונים מהמאגר הביומטרי, ועל כך אין נתונים מלאים.
כמה נתוני זיהוי הועברו מהמאגר הביומטרי בשנת
2024
?
בשנת 2024
לא נעשה כל שימוש במנגנוני העברת מידע מהמאגר הביומטרי לפי הוראת השעה.
לפי הדו"ח, המועד האחרון שבו בוצעה העברת המידע הביומטרי מהמאגר הביומטרי אל משטרת ישראל,
לצורך זיהוי, אימות זהות ואיתור, הייתה ביום 09/11/2023. מאז לא הוגשו בקשות זיהוי או הוצאת מידע
ביומטרי מאף אחד מגופי הביטחון.
מלאכת זיהוי החללים נמשכה עד ליום 06/08/2024, אז הודיעה משטרת ישראל על השלמת תהליכי הזיהוי
של כלל החללים האזרחיים. על כן, לפי הנתונים הרשמיים, אין נחיצות בהארכת הוראת השעה, למעט
הוראות המעבר בנוגע לנתונים שהועברו עד ליום 09/11/2023
.
3
.
השפעת מחיקת טביעות האצבע על המאגר הביומטרי
בדיון הקודם הסביר מאיר גופשטיין, ראש אגף סייבר ופרטיות ברשות הביומטרית, שהרשות הביומטרית
תומכת שימוש במאגר לצורך זיהוי חללים ונעדרים במקרה של אירוע רב נפגעים. בנוסף, הוא קבע שלא
ניתן למחוק את טביעות האצבע מהמאגר לנוכח קשיי רכש של מערכת השוואה ביומטרית חדשה:
– 2 –
יש שני נושאים שאני רוצה להתייחס אליהם. קודם כל הנושא של האר"ן. אנחנו סבורים
שהמאגר טביעות אצבע הוא נחוץ והכרחי לטובת אירועים רבי נפגעים, לצורך זיהוי חללים
ונעדרים. […] אני אומר את הדברים האלה כי אנחנו לא רוצים להגיע למצב שבו אנחנו עושים
מעשה שהוא בלתי הפיך, שיכול להיות שבעתיד אנחנו נצטער עליו. הנושא של מחיקת טביעות
האצבע הוא כמובן בלתי הפיך. זה נושא האר"ן.
מעבר לנושא האר"ן יש את הנושא של הביצועים השוטפים של המערכות הביומטריות שלנו.
הסברנו שמערכת זיהוי הפנים שאנחנו עושים בה שימוש היא לא מהמתקדמות, ולכן יש עדיין
צורך לטביעות האצבע על מנת שנוכל לקיים מאגר ביומטרי אמין, למנוע התחזויות וכפל זהויות.
לכן בשלב זה, לא לצורך אר"ן אלא לצורך ההתנהלות השוטפת שלנו, אנחנו חייבים לשמר את
טביעות האצבע. ]…[
נכון לעכשיו אם אנחנו נוותר על טביעות האצבע, עם מנוע הפנים הקיים שנרכש ב-2013, לא
נצליח לעמוד במשימה של ניהול זהויות במאגר לאומי. זה עוד נושא שהוא בלתי הפיך אם
תתקבל ההחלטה הזאת. המשרד מנסה לאתר מקור תקציבי לטובת ההחלפה של המערכת.
אנחנו נמצאים בהליך מכרזי דו-שלבי. השלב הראשון הסתיים. כרגע יש שני מתמודדים במכרז
הזה. בהנחה שיש תקציב, אנחנו מעריכים שתוך חצי שנה תשעה חודשים אנחנו נוכל לַמְבֵצע
את המערכת שתהיה מבוססת תמונות פנים בלבד. אם תתקבל ההחלטה על מחיקת טביעות
האצבע, גם לטובת אר"ן וגם לטובת הפעילות השוטפת.
הרשות הביומטרית היא גורם מבצע ולא גורם מייעץ, ולכן עמדותיה בענייני מדיניות אינן רלוונטיות. יש
לבחון אך ורק את טענותיה התפעוליות והטכניות בדבר המשמעויות האופרטיביות והתפעוליות של
מחיקת נתוני טביעות האצבע מהמאגר.
דיוק המאגר והצורך בטביעות אצבע
המאגר הביומטרי הוקם לצורך הנפקת תיעוד אמין לאזרחי ישראל1. המאגר לא נדרש למניעת זיוף תעודות
או התחזות באמצעות תעודה מזויפת, שכן לשם כך די בתעודה ביומטרית חכמה. לפי הטענה (שלא הוכחה
באופן אמפירי), המאגר יכול למנוע תופעה ספציפית של התחזות מסוג "הרכשה כפולה". הרכשה כפולה
היא מקרה בו אדם שהפיק תיעוד ביומטרי בעבר, חוזר ומזדהה כאדם אחר במטרה להשיג זהות נוספת,
פיקטיבית. נטען כי המאגר הביומטרי יכול למנוע התחזות מסוג זה ע"י חיפוש נתוניו הביומטריים של
המבקש במאגר האנשים שכבר הונפקו להם תעודות ביומטריות. בעת הקמת המערכת נקבעה דרישה
לזיהוי 95%
מניסיונות ההתחזות מסוג הרכשה כפולה.
מאז הקמת המאגר, התגלו פחות מחמישה מקרי התחזות בהרכשה בשנה2. נתון זה כולל הן מקרי התחזות
בהרכשה ראשונית (כאשר אדם טוען לזהות שאינה שלו בעת הפקת תיעוד לראשונה) והן מקרי הרכשה
כפולה. בפועל, אירועים של התחזות מסוג הרכשה כפולה נדירים מאוד.
הרשות הביומטרית טוענת כי ללא שימוש בנתוני טביעות אצבע, הדיוק של המערכת ייפגע. דרישות הדיוק
של מערכת ההשוואה של המאגר הן שהמערכת תזהה 95%מנסיונות ההתחזות מסוג הרכשה כפולה. אולם
דרישות הדיוק של המערכת אינן קבועות בחוק. הדרישות נקבעו בשנת 2007/8 כחלק מתורת הפעלה של
פרויקט התיעוד הלאומי החכם. תורת ההפעלה לא עודכנה מעולם, והנחות היסוד של הפרויקט – וביניהם
ההיקף הצפוי של ניסיונות התחזות מסוג הרכשה כפולה – לא תוקפו מאז שהמסמך נכתב לפני 17שנה3.
הנתונים מהשנים האחרונות מראים שניתן להפחית את דרישות הדיוק של המאגר הביומטרי. גם בהנחה
מחמירה של חמישה ניסיונות התחזות בשנה, במאגר עם רמת דיוק של 95%, רק אדם אחד כל ארבע שנים
1
סעיף 1(1
לחוק הביומטרי:) "
מטרותיו של חוק זה הן […] קביעת הסדרים אשר יאפשרו זיהוי ואימות זהות של תושבי
ישראל באמצעות הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים בתעודת זהות ובמסמך נסיעה, באופן שימנע זיוף
ושימוש בזהות אחרת."
2 המספר של כחמישה מקרים בשנה הוא מעל ומעבר למספר הנסיונות להתחזות מסוג הרכשה כפולה שהתגלו בפועל. בשנים
2013
עד 2017 התגלו (לטענת הרשות הביומטרית) "ארבעה מקרים של ניסיון הרכשה כפולה וודאי[ת]". באותה תקופה דווח
על
אפס מקרים של עצירת הנפקה בשל הרכשה כפולה. בשנת 2018 התגלו (לדברי נציג רשות האוכלוסין וההגירה) שניים או
שלושה מקרים של הרכשהכפולה.
3
ראו סעיף 1
לדו"חפיקוח מס' 14
.
– 3 –
יצליח להתחזות ולקבל זהות נוספת, פיקטיבית. עבור מערכת שתפעל ביעילות של 'רק' 80%, יהיה אדם
אחד בשנה שיצליח להתחזות ולקבל זהות נוספת, פיקטיבית.
התאמת דרישות הדיוק תאפשר "
לקיים מאגר ביומטרי אמין, למנוע התחזויות וכפל זהויות
" בצורה
נאותה, תוך שימוש במערכת ההשוואה הנוכחית של תמונות פנים. הממונה על היישומים הביומטריים
הסבירה שניתן לשנות את הספים, ואין מניעה עקרונית למחוק את נתוני טביעות האצבע מהמאגר גם לפני
שיסתיימו הליכי הרכש וההטמעה של המערכת החדשה.
האם יש להמתין להשלמת הליכי הרכש של הרשות הביומטרית
הממונה על היישומים הביומטריים מתריעה מזה זמן רב על אי-היערכות מצד הרשות הביומטרית לקראת
פקיעת הוראת השעה – החל מדו"ח הפיקוח התשיעי (ינואר 2020) ובכל דו"חות הפיקוח שלאחריו. נושא
זה מודגש גם בדו"ח הפיקוח האחרון:
4. רכש מערכת מרכזית למאגר הביומטרי
הרשות לניהול המאגר הביומטרי החלה בתהליכי תכנון ורכש למערכת המרכזית המנהלת את
תהליכי ההשוואה הביומטריים במאגר, בשנת 2019. נכון למועד כתיבת שורות אלה, טרם הגיע
תהליך הרכש לסיומו. העיכוב בתהליכי הרכש נובע ממספר סיבות, לרבות השינויים הנוגעים
לתפיסת תכולתו של המאגר הביומטרי הלאומי, המצריכים קבלת הכרעה סופית ותיקוני חקיקה.
אולם, רכש זה אינו נדרש רק על רקע תיקוני החוק האמורים, אלא גם משום שהמערכת
המרכזית המשמשת את הרשות אינה מחזיקה ביכולות הטכנולוגיות המתקדמות ביותר באופן
שיבטיח את ביצועי המאגר ועמידה בשיעורי דיוק ותפעול גבוהים. המעבר למערכת מתקדמת
לניהול תהליכי ההשוואה הביומטריים במאגר הביומטרי הלאומי הוא קריטי לפרויקט ולאמינות
תהליכי הזיהוי ואימות הזהות, בהיקפי אוכלוסייה גדלים והולכים.
התמשכות הליכי הרכש אינה סבירה. קיימת חשיבות רבה להביא את הליכי הרכש הללו לסיומם
ולסיים את תהליכי ההטמעה של המערכת החדשה, במהירות האפשרית.
בדיון הקודם הסבירה הממונה שאין זה סביר שההליך המכרזי טרם הסתיים:
כשהייתה המלצה, שהתקבלה, שהמאגר יתבסס על תמונות פנים בלבד, היה ברור שצריך להחליף
את המערכת המרכזית. זה היה ברור שצריך להחליף אותה מ-2017. הערכות לרכש התחילה
לפחות ב-2019
ומאז זה לא מסתיים. אז אני מסכימה שזה תהליך שכבר היה צריך להגיע לסיומו.
לדברי הרשות הביומטרית, פורסם מכרז דו-שלבי, והם נמצאים לאחר אישור שני מציעים העומדים בתנאי
הסף של המכרז (מציעים כשרים). כלומר, טרם הוגשו הצעות מצד המציעים הכשרים; טרם נבחר מציע
להקמת המערכת החדשה; טרם הוצגו לוחות זמנים להקמתה; טרם החלו תהליכי הטמעת המערכת
בסביבת בדיקות; וטרם החלו הליכי הטמעת המערכת במאגר עצמו. נציג הרשות אמר כי "
בהנחה שיש
תקציב, אנחנו מעריכים שתוך חצי שנה תשעה חודשים אנחנו נוכל לַמְבֵצע את המערכת שתהיה מבוססת
תמונות פנים בלבד
לנוכח אי-".עמידת הרשות בהתחייבויות ובהערכות קודמות, ולנוכח משך ההטמעה של
מערכת "מגן" (המערכת הקיימת), יש להתייחס בספקנות להערכות זמנים מצד הרשות הביומטרית.
העיכובים המתמשכים בהליכי הרכש מצביעים על קשיים ניהוליים משמעותיים ברשות הביומטרית.
אולם, קשיים אלה אינם רלוונטיים לשאלת הארכת הוראת השעה, שנועדה לאפשר שימוש בטביעות אצבע
לזיהוי חללים. ניהול לקוי של תהליך רכש מערכת חדשה אינו יכול לשמש הצדקה להארכת הסדר חריג
שתכליתו שונה לחלוטין. את הצורך בהארכת הוראת השעה יש לבחון אך ורק לאור תרומתה האפשרית
לזיהוי חללים, ולא על בסיס קשיי התפעול השוטפים של הרשות.
4
.
בחינת הצורך בהארכת הוראת השעה
הנתונים שנאספו במהלך השנה האחרונה מוכיחים באופן חד-משמעי שאין צורך בהארכת ההסדרים
המאפשרים העברת מידע מהמאגר הביומטרי. כאמור, מדובר על הסדרים חריגים, שקיומם מהווה פגיעה
בפרטיות, ולכן, לשיטתנו אין מקום להאריך את תקופת הוראת השעה.
– 4 –
לפי דברי ההסבר, נטען כי "עקב הימשכותן של פעולות האיבה או פעולות המלחמה" יש צורך בשימור
ההסדרים הקיימים לתקופת זמן נוספת. אך כאשר מצב המלחמה יסתיים לא יהיה עוד צורך בהסדרים
אלו. לכן, לכל היותר ניתן לקבוע כי הצווים יפקעו בתום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
ככל שהוועדה תחליט שיש להאריך את תוקפן של הסדרים ספציפיים של הוראת השעה, יש להגביל את
ההארכה לתקופה קצרה או עד תום תקופת תוקפה של ההכרזה על מצב מיוחד בעורף, המוקדם מביניהם.
אי-הארכת ההסדרים שאינם נוגעים להעברת מידע
הסדרים הראשונים שבצו שר הפנים, לפי סעיף 4
ב()(1
ו(-)2) להוראת השעה, נוגעים להעברת נתונים
מהמאגר הביומטרי למשטרה ולצה"ל. ההסדרים הנוספים, לפי סעיף 4
ב()(3
ו(-)4) להוראת השעה, אינם
נדרשים לצורך זיהוי חללים ונעדרים, ולכן יש לסיימם כבר עתה.
אין סיבה להמשיך את איסוף נתוני טביעות האצבע במאגר הביומטרי. יש להחזיר את ברירת המחדל
שנקבעה עוד בשנת 2017, שלפיה המאגר הביומטרי לא יכיל את נתוני טביעות אצבע. ניתן, כפי שממליצה
הממונה על היישומים הביומטריים, לאפשר לאזרחים להחליט האם להתיר את שמירת נתוני טביעות
האצבע במאגר לצורך זיהוי מהיר של גופות במקרה של מתקפת טרור או אסון רב נפגעים, או שלא להתיר
זאת.
כמו כן, אין כל הסבר מדוע יש להאריך את ההסדר בעניין השימוש בתמונות תווי פנים. אין בין הסדר זה
לבין זיהוי חללים ונעדרים דבר וחצי דבר.
.5
סיכום
ההסדרים שנקבעו בתקנות שעת החירום ובהוראת השעה לזיהוי חללים ונעדרים הם הסדרים חריגים
וזמניים, שנקבעו בשל מצב החירום והנסיבות החריגות של מתקפת הטרור של השבעה באוקטובר. כל עוד
היה צורך בהם, היה ניתן להצדיק את הפגיעה בפרטיות שנגרמה בעטיים. אולם, הנתונים שנאספו במהלך
השנה האחרונה מראים שאין עוד צורך מעשי בהארכתם.
נטען כי קיים צורך בהסדרי זיהוי חללים ונעדרים כל עוד נמשכת מלחמת חרבות ברזל. ניתן להאריך
לתקופה קצרה את ההסדרים המאפשרים העברת נתונים בין הגופים השונים – מהמאגר הביומטרי
למשטרה ולצה"ל, מהמשטרה לצה"ל, וקבלת נתונים על ידי צה"ל (סעיפים 4
ב()(1
(-)
2
,)
4
ג) ו-(4(ד) להוראת
השעה). יש לקבוע כי הסדרים אלה יפקעו מעצמם עם תום תקופת ההכרזה על מצב מיוחד בעורף.
לעומת זאת, ההסדרים הקבועים בסעיפים 4
ב()(3
(-)
4) להוראת השעה – העוסקים באיסוף טביעות אצבע
ושימוש בתמונות פנים – אינם נוגעים לזיהוי חללים ונעדרים. אין כל הצדקה להארכתם, אפילו לא ליום
אחד. הרשות הביומטרית מבקשת את הארכת ההסדרים בטענה שהיא אינה ערוכה טכנולוגית להפעלת
מאגר המבוסס על תמונות פנים בלבד. לטענתה, עיכובים בהליכי הרכש מונעים ממנה להיערך למחיקת
טביעות האצבע מהמאגר. אולם קשיים תפעוליים אלה, המעידים על בעיות ניהוליות ברשות, אינם
רלוונטיים לשאלת הארכת הוראת השעה, שנועדה אך ורק לצורך שימוש בטביעות אצבע לצורך זיהוי
חללים ונעדרים.
את הצורך בהארכת הוראת השעה יש לבחון אך ורק לאור תרומתה האפשרית לזיהוי חללים ונעדרים.
הנתונים שנאספו בשנה האחרונה מראים כי אין הצדקה להמשך הפגיעה בפרטיות הכרוכה בהסדרים
אלה.
בברכה,
צבי דביר
התנועה לזכויות דיגיטליות (ע"ר)
– 5 –