חומר רקע

הכנסת הלשכה המשפטית סימוכין: 00376920 ירושלים, ב' בשבטהתש"ף 28 בינואר 2020 לכבוד חברי ועדתהכנסת שלום רב, הנדון: בקשה לקביעת חסינות - רקע ומסגרת הדיון על שולחן ועדת הכנסת מונחת בקשתו של הח"כ חיים כץ לקביעת חסינות לפי סעיף 4 לחוק החסינות. במסמך זה אבקש לעמוד על ההוראות הנוגעות לסדרי הדיון ועל העילות הרל בנטיות לבקשה זו. א. כללי ביום 14.8.2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה על כוונתו להגיש כתב אישום נגד חה" כ חיים כץ 1. בעבירה של מרמה והפרת אמונים, ומסר עותק ממנו ליו"ר הכנסת בהתאם להוראות סעיף 4 א)( לחוק החסינות. ביום 11.9.2019 מסר חה"כ כץ ליו" ר הכנסת את בקשתו כי הכנסת תקבע שתהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום. נוכח העובדה שהבקשה הוגשה שישה ימים לפני הבחירות לכנסת ה- 22 כאשר כלל לא נבחרה ועדת הכנסת בכנסת ה- 21 , לא ניתן היה לדון בבקשה ב אותה ה כנסת . גם בכנסת ה- 22 התעכבה הקמתה של ועדת הכנסת משלא כוננה ממשלה, ורק ביום 28.1.2020 הוקמה הוועדה, והענייןהועברלדיון בה"בהקדם האפשרי" כהוראת סעיף 13 ג)( לחוק החסינות. כידוע, הבקשה שהגיש חה"כ כץ עניינה בקביעת חסינות דיונית מפני העמדה לדין פלילי. ככלל, 2. תכליתה של החסינות היא להגן על חברי ה כנסת מפני פעולות של הרשות המבצעת להצרת צעדיהם ופעילותם הפרלמנטרית והפוליטית, וכן לאפשר את פעולתה התקינה של הכנסת. ואולם, החסינות וה הימנעות מהעמדה לדין של חבר הכנסת פוגעת בעקרון השוויון בפני החוק. הסדר החסינות שנקבע בחוקושיפורטלהלן מאזן ביןעקרונות אלה. יות שהוקנו בחוק לחברי הכנסת בהקשר 3. בפתח הדברים אבקש לעמוד על ההבחנה בין שני סוגי חסינו שלהעמדהלדיןפלילי: האחת, חסינות מהותית בהתאם לסעיף 1 לחוק - לא ניתן להעמיד לדין פלילי חבר כנסת שביצע מעשה במילוי התפקיד או למען מילוי התפקיד כחבר הכנסת. חסינות זו עומדת לחבר הכנסת גם לאחר סיום כהונתו בכנסת, והיא אינה ניתנת להסרה. השנייה, חסינות דיונית בהתאם לסעיף 4 א()(3 ) לחוק - הכנסת יכולה לקבוע לחבר כנסת חסינות מפני העמדה לדין פלילי באחת מהעילות הקבועות בסעיף, גם אם העבירה לא בוצעה במילוי התפקיד ואף אם נעברה לפני בחירתו של חבר הכנסת. חסינות זו עומדת לחבר הכנסת רק בזמן כהונתו כחבר הכנסת.הסעיף מונה ארבע עילות לבקשתחסינות, שנעמודעליהן בהמשך. ה אפוא מכוח סעיף 4 א()(3) לחוק , העוסק בחסינות הדיונית. סעיף 4. בקשת החסינות של חה"כ כץ הוגש זה נחקק במסגרת רפורמה שנערכה בהסדר החסינות בשנת 2005 - תיקון מס' 33 לחוק. בתמצית נציין, כי במסגרת תיקון זה נערכו שנישינויים מרכזיים בהסדרהחסינותהדיונית: השינוי הראשון עסק בהיפוך הנטל להגשת בקשת חסינות. קודם לתיקון מס' 33 , ברירת המחדל הייתה שלחבר כנסת עומדת חסינות דיונית מפני העמדה לדין פלילי, ואם היועץ המשפטי לממשלה ביקש להגיש כתב אישום נגדו, היה על היועץ לפנות לכנסת ולבקש כי תיטול את חסינותו. תיקון מס' 33 הפך את ברירת המחדל - לחבר הכנסת לא עומדת חסינות דיונית אוטומטית"" מפני העמדה לדין פלילי, אלא אם כןהכנסת העניקהלו אותה,לבקשתו. כלומר, בהתאם להסדר הקודם - לחבר הכנסת עמדה חסינות דיונית, כל עוד הכנסת לא נטלה חסינות זו, ואילו בהתאם להסדר הנוכחי - לחבר הכנסת לא עומדת חסינות דיונית אלא אם כן הכנסתהחליטהלקבוע אותה. השינוי השני עסק בעילות לקביעת חסינות דיונית. קודם לתיקון מס' 33 , החוק לא הגדיר או תיחם את היקף שיקול הדעת של הכנסת בבואה לבחון בקשה של היועץ המשפטי לממשלה ליטול חסינות של חבר כנסת, ואולם הפסיקה פירשה את היקף שיקול הדעת בצמצום.1 בתיקון מס' 33 הוגדרו העילות למתן החסינות הדיונית, באופן שהרחיב את מנעד השיקולים אותם רשאים חברי הכנסת לשקול בבואםלהעניקחסינות. ב. הדיון בבקשתהחסינות -הליך מעין-שיפוטי כידוע, חוק החסינות קובע כי בקשות לקביעת חסינות ב פני דין פלילי י ידונו ראשית בוועדת הכנסת. 5. דיוני הוועדה בבקשות אלה נחשבים לדיונים מעין- שיפוטיים, משום שהם עוסקים בזכות אישית הנתונה לחברהכנסתשיש לה משמעויות מרחיקותלכת לגביו. כ אשר גוף שלטוני מפעיל סמכות מעין- שיפוטית, חלות עליו חובות שונות, שעיקרן קיום כללי הצדק הטבעי ושמירה על כללי ההליך ההוגן. באופן ספציפי לעניין ועדת הכנסת נדרש כי תינתן זכות טיעון 1 ע"פ 6833/14 סעיד נפאע נ'מ"י,ניתן ביום 31.8.2015 . 2 לחבר הכנסת שחסינותו נדונה בוועדה, כך שיוכל לשכנע את חברי הכנסת בצדקת עמדתו; נדרש כי הוועדה תקבל את החלטתה על בסיס תשתית עובדתית רלבנטית שתעמוד במבחני הראייה המינהלית ("עדות כזאת, אשר כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה במידה זו או אחרת"); וחברי הוועדה נדרשים לשמוע את הטענות בלב פתוח ולהכריע על בסיס שיקוליםענייניים ולא על בסיס שיקולים פוליטיים- מפלגתיים. ואולם, בית המשפט העליון הוסיף כי " לאור אופייה המיוחד של הכנסת, אין לקיים לגביה את מלוא הדרישות (המהותיות והדיוניות) החלות על גוף כעין- שיפוטי רגיל. עם זאת, יש לקיים לגביה את המינימום ההכרחי של דיון הוגן, שאין בו עיוות- דין." 2 6. בהקשר זה אבקש להעיר ביחס להתבטאויות בתקשורת של חברי כנסת מסיעות שונות בעניין אופן הצבעתם בהליך החסינות, כי טוב היו עושים חברי הכנסת אם לא היו יוצאים בהצהרות מסוג זה בטרם שמעו את חבר הכנסת המבקש ואת היועץ המשפטי לממשלה. יש לתת את הדעת לכך שבית המשפט העליון קבע בהקשר של דיון עלנטילת זכויות לפיחוק החסינות כי "הכללים, המתווים דרכי פעולתו של גוף מעין- שיפוטי, חלים גם על רשויות הכנסת, כשהן ממלאות תפקיד מסוג זה. נטילת זכויות בהליך שכזה חייבת להיעשות על בסיס של שיקולים ענייניים, הנבחנים באופן סביר תוך שהם מתייחסים לגופו של העניין הנדון". 3 ואולם, כבר בעבר בהקשר של בקשת חסינות הועלתה טענה של פגם בהליך המבוסס על התבטאויות של חברי הכנסת בכלי התקשורת, ובית המשפט העליון דחה טענה זו. 4 הודגש כי הכנסת היא מוסד פוליטי ומאפיינת את חבריה, לצד החובה לשמוע את הצדדים ולשקול שיקולים רלבנטיים, גם התנהגות בהתאם לאמות מידה פוליטיות מקובלות, שהרי הוועדה אינה כפופה לאמות מידה מחמירותהמקובלות בבית המשפט. כך, מאותה סיבה, לא מצאנו לנכון להנחות את חברי הכנסת ששאלו אותנו על כך, להימנע מלשוחח עםחברהכנסת שבקשתו מובאתלדיון בוועדת הכנסת על בקשתהחסינות שלו. ג.סדרי הדיון המיוחדים שיפוטי של הדיון בבקשת חסינות, חליםלגביו סדרי דיון מיוחדים כמפורט להלן: 7. נוכח אופיו המעין- א. זכות טיעון : החוק מעניק זכות טיעון ל חבר הכנסת שביקש חסינות וליועץ המשפטי לממשלה, וקובע כי יש לאפשר להם " הזדמנות להשמיע את דברם" בוועדת הכנסת. לשם כך, נקבע בסעיף 116 לתקנון כי חבר הכנסת רשאי להיות מיוצג בוועדה על ידי עורך דין או על ידי חבר כנסת אחר. יובהר כי כמקובל בכנסת ובהתאם לתקנון, במליאת הכנסת רשאים לדבר רק חברי הכנסת. 2 בג"ץ 1843/93 חה"כפנחסי נ'הכנסת, ניתןביום 17.1.19995 . 3 בג" ץ 620/85 חה" כ מוחמד מיעארי נ' יו"ר הכנסת, ניתןביום 11.10.1987 . 4 בג"ץ פנחסי. 3 ב. הודעה מראש ועיון בפרוטוקולים: בוועדת הכנסת - יושב ראש הוועדה נדרש להודיע לחברי הוועדה מראש על מועדי הישיבות; במקרה שבו דיוני החסינות לא הסתיימו בישיבה אחת, יש להעמיד את הפרוטוקולים של דיוני הוועדה הקודמים לעיונם שלחבריהכנסת הרשאים להשתתף בהצבעה. במליאת הכנסת - יש להודיע לחברי הכנסת לפחות 24 שעות מראש על קיום הדיון וההצבעה. אף שהדבר אינו כתוב במפורש, הרי שהפרוטוקולים של ועדת הכנסת צריכים להיות זמינים גם לעיונם של כללחבריהכנסת בטרםהדיון במליאה. ג. חובת נוכחות: בשונה מישיבות ועדה רגילות, רק מי שהשתתף בכל ישיבות ועדת הכנסת שבהן התקיים דיון מהותי בחסינות, ר שאי להשתתף בהצבעה בוועדה. לעניין זה רואים השתתפות בישיבת ועדה כנוכחות בלפחות מחצית ממשך זמן הישיבה. היעדרות מאחת הישיבות או נוכחותשל פחות ממחצית ממשךישיבה, שוללתאת הזכותלהשתתףבהצבעה. לכלל זה קייםחריג המאפשרלחבר כנסת להיעדר מישיבהאם נבצר ממנו להשתתף בה"מסיבה רפואית או מסיבה מוצדקת אחרת" , הוא הודיע על כך לפני הישיבה וועדת הכנסת אישרה את הנבצרות בהצבעה. חבר הכנסת ש היעדרותו אושרה כאמור יהיה רשאי להצביע על בקשת החסינות רק ב תנאי שהשתתף בלפחותמחצית מכלל הישיבות. יובהר כי הזכות להשתתף ולהצביע אינה מסורה רק לחברי הוועדה הקבועים, ויכולים להשתתף ולהצביע ממלאי מקום,לפי כללי מילויהמקוםהרגילים שבתקנוןהכנסת. ד. התייעצות סיעתית ורביזיה: התקנון קובע כי לא ניתן לבקש התייעצות סיעתית לפני ההצבעה בוועדת הכנסת. כמו כן, לאור אופיו של הדיון, לא ניתן לבקש רביזיה על החלטה של הוועדה בבקשתחסינות. ה. דרךההצבעה על בקשת חסינות: 1. החוק קובע כי ההצבעה בוועדתהכנסת ובמליאה היא גלויה. 2. כאמור, החלטת הכנסת לקבוע חסינות, צריכה להתבסס על אחת או יותר מהעילות שקבועות בחוק, ואופי ההצבעה נגזר מכך. לפיכך, במקרה שבו בקשת החסינות מתבססת על כמה עילות, אין די בהצבעה אחת "בעד" או "נגד" החסינות, אלא יש להצביע ביחס לכלעילה ועילה בנפרד. רק אם הבקשה בעילה כלשהי (אחת או יותר), תזכה לרוב ביחס למספר המתנגדים לה, יראו את הוועדה כמחליטה לקבל את טענת החסינות בעילה זו (או עילות אלה,) ולהביאה כהמלצה למליאה. אם הוצע למליאה לקבוע חסינות ביותר מעילה אחת, תתקיים גם ב מליאה הצבעה נפרדת על כל עילה. 4 ד. העילותלקביעת ח סינות העילותלקביעת חסינות מעוגנות בסעיף 4 א()(3 לחוק, הקובע כך:) 8. "חבר הכנסת רשאי, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו כתב האישום, לבקש שהכנסת תקבע כי תהיה לו חסינות בפני דין פלילי לגבי האשמה שבכתב האישום, בשל אחת או יותר מהעילות האלה: א)( העבירה שבה הוא מואשם נעברה במילוי תפקידו או למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת וחלות הוראות סעיף 1; ב)( כתב האישום הוגש שלא בתום לב או תוך הפליה; ג)( התקיימו כל אלה: הכנסת או מי שמוסמך בה לכך קיימו הליכים או נקטו אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים בכנסת נגד חבר הכנסת בשל המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום, העבירה בוצעה במשכן הכנסת במסגרת פעילות הכנסת או ועדה מוועדותיה, ואי ניהול הליך פלילי, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי; ד)( ייגרם נזק של ממש בשל ניהול ההליך הפלילי, לתפקוד הכנסת או ועדה מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים, ואי ניהול הליך כאמור, בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי". החוק קובע אפוא רשימה סגורה של ארבע עילות בגינן רשאי חבר הכנסת לבקש מהכנסת כי תיקבע לוחסינות דיונית. כעולה מלשון החוק, העילות לקביעת חסינות אינן כוללות עילה שלפיה חבר הכנסת לא 9. יודגש כי, עבר את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. כלומר, ועדת הכנסת אינה אמורה לבדוק האם האמור בכתב האישום נכון, והאם יש בו כדי לגבש את העבירות הנטענות בו, אלא רק נדרשת לבדוק אם התקיימה אחת או יותר מהעילות שנקבעו בחוק במלים אחרות,. בדיוני החסינות חבר י הכנסת צריכים להניח כי "עובדות כתב האישום יוכחו כראוי", ולבחון האם מתקיימות נסיבות המצדיקות אתאיהעמדתחבר הכנסת לדין פלילי,למרות האמור בכתבהאישום. 5 של חה"כ כץ כוללת התייחסות לארבע העילות שבחוק, נעמוד בקצרה על 10 . מאחר שבקשת החסינות מהותן. 5 בג"ץ פנחסי; בג"ץ 11225/03 חה"כ בשארהנ' היועץ המשפטי לממשלהואח', ניתןביום 1.2.2006 עמ', 315 . 5 העילה הראשונה: המעשה בוצע במילוי התפקיד כחבר כנסת העילה הראשונה נוגעת לשאלה האם העבירה שבה מואשם חבר הכנסת נעברה במילוי תפקידו או 11 . למען מילוי תפקידו כחבר הכנסת. עילה זו נוגעת למעשה לקיומה של החסינות המהותית שיש לחבר הכנסת, ואולם היא נבחנת כחלק מההליך לקביעתהחסינותהדיונית. בחינת התגבשות היסודות של החסינות המהותית יכולה להיבחן, הלכה למעשה, בשלוש 12 . נבהיר: נקודות זמן שונות של ההליךהפלילי, עלידי שלושה גורמים שונים: האחד, על ידי היועץ המשפטילממשלה בשלב שלאחר החקירה - אםהיועץהמשפטילממשלה סבור כי עבירה שביצע חבר הכנסת נעש תה במסגרת תפקידו כחבר כנסת, על פי המבחנים שנקבעו בפסיקה, עליו להימנע מהגשת כתב אישום נגד חבר הכנסת בקשר למעשה זה. החסינות המהותית במקרהזה תעמוד לחבר הכנסת גםלאחר סיום כהונתו. השני, על ידי בית משפט במסגרת ניהול ההליך הפלילי - חבר הכנסת שהוגש נגדו כתב אישום יכול להעלות בפני בית המשפט טענת הגנה המבוססת על קיומה של חסינות מהותית. אם בית המשפט ישתכנע שהחסינות המהותית עומדת לחבר הכנסת, ייפסק ההליך הפלילי נגדו. גם במקרה זה החסינות המהותיתתעמוד לחברהכנסת גם לאחר סיום כהונתו. השלישי, על ידי הכנסת במסגרת בקשה לקביעת חסינות דיונית - חבר הכנסת שהיועץ המשפטי לממשלה הודיע לכנסת כי בכוונתו להגיש נגדו כתב אישום, יכול לבקש שהכנסת תקבע לו חסינות בפני העמדה לדין פלילי בטענה שהמעשים המיוחסים לו בכתב האישום בוצעו על ידו במילוי או למען תפקידו כחבר הכנסת. זוהי העילה הראשונה לקביעת חסינות דיונית. במקרה זה, החסינות שתעמוד לו היא רק חסינות דיונית, קרי, כל עוד הוא מכהן באותה הכנסת לא ניתן יהיה להעמידו לדין. בכנסת שלאחר מכן היועץ המשפטי לממשלה יהיה רשאי לשוב ולהודיע על כוונתו להגיש כתב אישום, וחבר הכנסת יהיה רשאי לבקש שוב קביעת חסינות. בכל מקרה, לאחר סיום כהונתו כחבר הכנסת ניתן יהיה להגיש נגדו את כתב האישום ללא צורך באישור הכנסת, וחבר הכנסת יוכל לטעון בביתהמשפט כי עומדת לו החסינותהמהותית. אם כן, מה נדרשת הוועדה לבחון בבואה לשקול אם להעניק לחבר הכנסת חסינות דיונית על יסוד 13 . העילה הראשונה, לפיה המעשה שעומדביסוד כתב האישוםחוסה תחתהחסינות המהותית? על פי הפסיקה, ביסוד החסינות המהותית עומדת ההנחה כי תפקידו של חבר הכנסת הוא בביצוע פעולות מותרות בלבד, ולכן החסינות המהותית חלה רק במצב שבו יש "זיקה או קירבה או יחסי גומלין בין תפקידו של חבר- הכנסת (המשתרע על פעולות מותרות בלבד) לבין הפעולה האסורה שבוצעה (שבגינה מופעלת החסינות)" . לפיכך, "על הטוען לתחולת חסינות עניינית על מעשים לא חוקיים שעשה, להראות כי המעשים הללו נגזרו ממעשים אחרים, חוקיים ולגיטימיים, אשר היוו חלק ממילוי תפקידו הפרלמנטרי". 6 6 ע"פ נפאע. 6 המבחן העיקרי שמקובל בפסיקה לעניין זה הוא מבחן הסיכון הטבעי"" או "מבחן הסיכון המקצועי". 7 משמעותו של מבחן זה היא כי חבר הכנסת ייהנה מחסינות על התבטאות אסורה או מעשה אסור, רק אם במסגרת הפעילות המותרת והלגיטימית שלו הוא " גלש " שלא מתוך תכנון מוקדם (למשל, בלהט הוויכו ח או בתגובה לדברים שנאמרו לו), לאותו מתחם אסור של התבטאויות אומעשיםשאזרח מן השורה היהנתבע או עומד לדין בגינן. 8 ראוי לציין כי המקרים בהם בתי המשפט השונים קבעו שחלה החסינות המהותית היו בעיקר כאלה 14 . שנגעו להתבטאויות או מעשים שהיו כרוכים במימוש חופש הביטוי הפוליטי של חברי הכנסת. לשם המחשה, להלן דוגמאות למקרים בהם קבעו בתי המשפט כי עומדת לחברי הכנסת החסינות המהותיתואין ל נהללגבי הםהליך משפטי, אזרחי אופלילי:  בשנת 2011 - אישומים שיוחסו לחבר כנסת בקשר להתנהגותו בהפגנות (העלבת עובד ציבור, הפרעה לשוטר במילוי תפקידו;)9  10 בשנת 2009 - תביעת לשון הרע בקשרלהתבטאות בראיון טלוויזיוני;  11 בשנת 2007 - תביעת לשון הרע בשלהתבטאות בכתב ובראיון לתקשורת;  בשנת 2007 - תביעת לשון הרע בשלהתבטאויות בראיון ברדיו; 12  בשנת 2006 -התבטאויות בנאומים מחוץ למשכן שנטען כי היה בהן תמיכה בארגון טרור;13  בשנת 2003 - תביעת לשון הרע בשלהתבטאות בתכנית טלוויזיה; 14  בשנת 2000 - תביעת לשון הרע בשל תוכנו שלמכתב ששלחחבר הכנסת; 15  בשנת 1996 -הקראתמסמך מסווג במליאתהכנסת. 16 העילההשנייה: כתב האישום הוגששלא בתוםלב או תוך הפליה החלטתם להגיש כתב אישום נגד חבר הכנסת. 15 . עילה זו בוחנת את שיקול הדעת של גורמי האכיפה ב לשם בחינת התקיימ ו ת העילה על הוועדה לבחון, אפוא, את השיקולים שעומדים ביסוד ההחלטה להגיש כתב אישום, ולבדוק האם השיקולי ם היועניי ניים או שמא מבוססים על טעמיםפסולים. יצוין, כי בהצעת החוק של תיקון מס' 33 הוצע לכלול עילה נוספת בדבר הגשת כתב אישום "תוך סטייה ממדיניות התביעה הכללית". במהלך הדיונים בכנסת, היועץ המשפטי לממשלה דאז, מני מזוז, הביע את עמדתו כי מדובר בעילה רחבה מדי, שכן "יתחילו להביא את כל ארכיב בתי המשפט 7 שם. 8 בג"ץ 5151/95 חה"כרןכהן נ' היועץהמשפטי לממשלהוחה"כבנימין נתניהו, ניתן ביום 28.1.1996 . 9 ת"פ 09 - 12 - 12318 מ"י נ' מוחמד ברכה, בבית משפט השלום בת"א, ניתן ביום 26.10.2011 ; ע"פ 14 -6 0- 13515 מוחמד ברכה נ' מ"יבביתהמשפטהמחוזיבת"א, ניתןביום 10.5.2015 . 10 ת"א 18427/08 יואב הס נ' חה"כ אביגדורליברמן, בביתמשפט השלוםבירושלים,ניתן ביום 7.5.2009 . 11 בש"א 177544/06 חה "כ רן כהן נ' הרב אבינועםהורוביץ, בביתמשפט השלום בת"א, ניתן ביום 2.2.2007 . 12 בש"א 9563/04 חה"כ מיכאל מלכיאור נ' ארז אוריאלי, בביתמשפט השלוםבירושלים, ניתן ביום 18.1.2007 . 13 בג"ץ 11225/03 ח"כ עזמי בשארהנ'היועץהמשפטי לממשלה, ניתן ביום ניתן ביום 1.2.2006 . 14 ת"א 13390/03 ענבל גבריאלי נ'יוסף פריצקי, בביתמשפט השלום בת"א, ניתןביום 11.9.2003 . 15 ת"א 105121/99 ברי חמיש נ' אופירפינס-פז, בביתמשפט השלום בת"א,ניתן ביום 1.5.2000 . 16 בג"ץ 5151/95 חה"כרןכהן נ' היועץהמשפטי לממשלהוחה"כבנימין נתניהו, ניתן ביום 28.1.1996 . 7 או הפרקליטות מכל הארץ כדי לבדוק את כל הפרטים האם זה שווה אחד לאחד."17 חברי הכנסת קיבלו את עמדת היועץ המשפטי לממשלה והשמיטו עילה זו, והסתפקו, כאמור, בעילה מצומצמת יותרהבוחנת את הענייניות שבהחלטת גורמיהאכיפה. העילההשלישית: התקיימו הליכים פנימיים בכנסת בנוגע למעשה שבכתב האישום18 עילה זו מחייבת אתהתקיימותם של שלושה תנאים מצטברים: 16 . התנאי ה ראשון - הכנסת קיימה הליכים או נקט ה אמצעים לפי הדינים והכללים הנהוגים ב ה נגד חברהכנסת בשלהמעשה הליכים אלה מתבצעים ככלל בפני ועדת האתיקה שלהכנסת;. התנאי ה שני - המעשה בוצע במשכןהכנסת במסגרת פעילותהכנסת אוועדה מוועדותיה; התנאי ה שלישי - אי ניהול הליך פלילי, בה תחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרסהציבורי. 17 . יצוין, כי עילה זו נולדה על רקע החלטת ועדת הכנסת שלא ליטול את חסינותו של חה"כ מיכאל גורולובסקי (על פי הסדר החסינות הקודם) בפרשת "ההצבעות הכפולות". ה החלטה התבססה, בין היתר, על כך שאותו מערך עובדתי שעמד ביסוד כתב האישום, נדון על ידי ועדת האתיקה וננקטו נגד חה"כ גורולובסק י אמצעים משמעתיים חמורים (הרחקה מישיבות המליאה והוועדות לתקופה של ארבעה חודשים). חברי הכנסת סברו כי בנסיבות העניין ניתן להסתפק בהחלטת ועדת האתיקה ואין הצד קה להעמיד לדין פלילי בשל אותו מעשה. בית המשפט העליון אשר דן בהחלטה קבע כי אין מדובר בשיקול שהוועדה רשאיתלשקול בהמשך לכך,. הוחלט במסגרת תיקון מס'33 ,לעגן שיקול זה כעילה לקביעת חסינות העומדת בפני עצמה, תוך איזון בין שיקול זהלביןחומרתהעבירה. ראוי לתת אתהדעת בהקשר זהלשתי נקודות נוספות: 18 . בכל הנוגע להליכים כלפי חבר הכנסת שהתקיימו בכנסת (התנאי הראשון) - העובדה שוועדת האתיקה דנה בעניינו של חבר הכנסת או שננקטו נגדו הליכים בוועדת האתיקה , תוביל להתקיימות התנאי הראשון, רק אם הוועדה דנה באותו "המעשה המהווה עבירה לפי כתב האישום" ( סעיף 4(א() 3 ()ג)לחוק). בכל הנוגע לחומרת העבירה (התנאי השלישי) - יש לשקול אל מול ההליכים שהתקיימו בכנסת את חומרת העבירה שבה מואשם חבר הכנסת והפגם המוסרי הגלום בה (יוער כי הביטוי המופיע בסעיף "בהתחשב בחומרת העבירה, מהותה או נסיבותיה" החליף בחקיקה את הביטוי "עבירה שיש עמה קלון.)" לפיכך, ככל שהעבירה שבה מואשם חבר הכנסת חמורה יותר, כך תפחת ההצדקה שלא להעמידולדין פלילי, אף אם עניינונדון בוועדת האתיקה בכנסת,ולהפך. 17 פרוטוקולועדת הכנסת מיום 5.7.2005 . 18 יצויןכי בקשת ו חה"כ חייםכץ מתבססת גם על עילהזו,בהסתמך על החלטתועדת האתיקהבעניינו - החלטה מס' 54/18 . 8 העילההרביעית: הפגיעה בתפקודהכנסת או בייצוג הבוחרים העילה הרביעית בוחנת האם ניהול ההליך הפלילי יגרום נזק של ממש לתפקוד הכנסת , לוועדה 19 . מוועדותיה או לייצוג ציבור הבוחרים,ואיניהולהליך כאמור,בהתחשבבחומרתהעבירה, מהותה או נסיבותיה, לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי. ביסוד עילה זו עומד אפוא האיזון שבין הפגיעה בכנסת ובעקרון הייצוגיות לבין חומרת העבירה. על הכנסת לבחון האם איזון זה מוביל למסקנה כי יש הצדקה בנסיבותהעניין "לדחות"את ניהול ההליך עד לאחר סיום כהונתו שלחבר הכנסת. פוגע 20 . אכן, נקודת המוצא היא כי ניהול של הליך פלילי נגד חבר כנסת שעלול לתבוע ממנו זמן ניכר,, במידה מסוימת בתפקוד של הכנסת . כמו כן, ההנחה היא שכל חבר כנסת הוא שליח של קבוצת הבוחרים במפלגתו ועל כן ניהול הליך פלילי נגדו משליך גם על האפשרות שלו לייצג בכנסת באופן מלא את הבוחרים של מפלגתו. ואולם, העילה הרביעית אינה מסתפקת בהנחות מוצא אלה, אלא מכוונת למצבים מיוחדים שבהם הפגיעה באינטרסים של הכנסת ושל הבוחרים גורמת ל"נזק של ממש" ומנגד אי ניהול ההליך לא יפגע פגיעה ניכרת באינטרס הציבורי. לפיכך, ככל שמדובר בעבירה חמורה יותר, כך תפחת ההצדקה לקבוע חסינות גם במחיר של פגיעה בתפקוד הכנסת או בפגיעה באינטרסיםשל הבוחרים, ולהפך. סיכומו של דבר: בפני ועדת הכנסת מונחת בקשתו של חה"כ חיים כץ לקביעת חסינות דיונית בפני דין פלילי, בהתאם לכל ארבע העילות המפורטות בסעיף 4 א()(3) לחוק החסינות. ה דיון בוועדת הכנסת ייערך לפי סדרי הדיון המיוחדים שפורטו לעיל ובהתחשב באופיו כהליך מעין- שיפוטי. החלטה של ועדת הכנסת לדחות את הבקשה היא סופית ותוביל להעמדתו לדין ש ל חבר הכנסת, ואילו החלטה לקבל את הבקשה, בעילהאחת או יותר, תובא כהצעהלהכרעת המליאה. אני עומדתלרשותכםלכל שאלה נוספת. בברכה, ארבלאסטרחן היועצתהמשפטית לוועדת הכנסת העתק: יושב ראשהכנסת, חה"כ יולי (יואל)אדלשטיין חה"כ חיים כץ היועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט מזכירתהכנסת,גב' ירדנה מלרהורוביץ עו" ד נויתנגב, באת כוחחה"כ כץ 9