חומר רקע
25
במרץ2020
לכבוד
ח"כגבי אשכנזי
יו"ר
ועדת המשנהלענייני מודיעין ושירותים
חשאיים
ועדת
ה
חוץו
הבי
טחון הזמנית
הכנסת
הנדון:
מעקבים המוניים כאמצעי במאבק נגד התפשטותנגיף הקורונה
1.
בעקבותהדיוןבעתירותשהוגשועלידיהאגודהלזכויותהאזרח,עו"דשחרבןמאירוארגוןעדאלה
(בג"ץ 2109/20
; בג"ץ 2135/20
; בג"ץ 2141/20
,)
הניחההממשלה
בפני הוועדה
בקשה להסמיך את
השב"כלהפעילאמצעיםטכנולוגייםמכוחסעיף7(6)לחוקשירותהביטחוןהכללי,התשס"ב-
2002
(
להלן –"חוק השב"כ"או"החוק"),
וזאת כתחליףלתקנותשעת חירום בנושא.
2.
לעת עתה התיר בג"
ץ לממשלה לפעול בהתאם לתקנות שעת חירום
, בש
ל
הודעת הממשלה כי
בכוונתה לקיים דיון זה, אך בהחלטתו מיום 24.3.20
ציין כי "מן הראוי כי תינתן הדעת
על ידי
ועדת המשנה בין היתר,, לסוגית עצם הסמכתו של
השב"כ לפעול בתחום זה.
כמו כן, מן הראוי
להתחשב ב
התפתחויות שחלו
בכל הנוגע
ל
מגבלות שהטילה הממשלה על האוכלוסייה וכן ביחס
להשקתה של
אפליקציית "המגן"שפיתח משרד הבריאות".
3.
לפעולות המעקב הטכנולוגי שתי מטרות –
סיוע בחקירה אפידמיולוגית של חולים כהגדרתם
בכללים, ו"אזהרת" מי שבא עמם במגע קרוב. אולם למ
עשה –
לא מדובר באזהרה אלא בהוצאת
צו בידוד אוטומטי,
על כל המשתמע מכך, צושהפרתו מהווהעבירהפלילית.
4.
שימוש בטכנולוגיות מעקב נגד אזרחים, בוודאי שעה שהוא מתבצע בידי השב"כ, גוף ביטחוני בעל
סמכויות עצומות, הפועל מטבע הדברים
ללא שקיפות ובפיקוח מצומצם, כרוך בפגיעה חמורה
בזכויות חוקתיות,ובמיוחד בזכותלפרטיות,
והוא מובילגםלפגיעה במעגלרחביותרשל זכויות –
כמו הזכות לחירות ולקיום בכבוד. לעמדת האגודה לזכויות האזרח, כפי שנמסרה גם
לבג"ץ, חוק
השב"כאינוסובלפרשנותהמתירהלהסמיךאתהשב"כלהפעילאמצעיוהמיוחדיםלמטרותשאינן
קשורותלביטחוןלאומי במובן הצרשל המילה.
5.
בכל מקרה –
נצא לצורך העניין מנקודת הנחה
שהממשלה מוסמכת
להרחיב את סמכות השב"כ
לפעול גםלעצירת מגיפה במסגרת החוק הקיים, אולםלעמדת האגודהלזכויות האזרח ספק האם
ראוי
לעשות זאת. לכן
יש להקדים ולבחון האם ראוי בכלל לפתוח את אותו פתח מסוכן להרחבת
משימותיושלהשירותלנושאיםאזרחיים
,והאםישנההצדקהחזקהדי
הומבוססת
המצדיקהאת
התקדים המסוכן, אושמא ממהריםלהקריבאת האיזוניםוהבלמיםשל המשטר הדמוקרטי מהר
מידי ובקלות רבה
מידי. שאלה זו היא שאלה מקדמית, שיש
לדון בה קודם לבחינת מידתיות
ההסדר המוצע.
האגודהלזכויותהאזרחבישראל(ע"ר)|
|اسرائيلفيالمواطنحقوقجمعية
(ACRI)
TheAssociationforCivilRightsinIsrael
נחלת בנימין 75
תלאביב 6515417
|
75 بينيامين نحالت شارع
6515417ابيب تل
|
75 Nahalat Binyamin St. Tel Aviv 6515417
טלפון |
:هاتف
03-5608185
Phone:
פקס |
:فاكس
03-5608165
Fax:
www.acri.org.il | [email protected]
הסמכת השב"כ לביצוע חקירות אפידמיולוגיות סותר
ת לחלוטין את חוק השב"כ
6.
סעיף 7
לחוק השב"כ מגדיר את הייעוד ואת התפקיד
ים
שלמענם יוכל השב"כ לעשות שימוש
בסמכויות מרחיקות הלכת,
שניתנו לו בסעיפים 8-11
לחוק: "שמירת ביטחון המדינה, סדרי
המשטר הדמוקרטי ומוסדותיו מפני איומי טרור, חבלה, חתרנות, ריגול וחשיפת סודות מדינה,
וכן… לשמירה ולקידום של אינטרסים ממלכתיים חיוניים אחרים לביטחון הלאומי של המדינה,
והכל כפישתקבע הממשלהובכפוףלכלדין".
7.
לעומת תפקידים ביטחוניים אלו, מבקשת עתה הממשלה להסמיך את השב"כ להתחקות אחר
אזרחים ולהעביר מידע פרטי רב עליהם ללא הסכמתם, ללא ידיעתם וללא צו שיפוטי או פיקוח,
וזאת לצורך חקירות אפידמיולוגיות במסגרת
טיפול במשבר בריאותי. בלימת מגיפה אינה מן
העניינים שלהם ייעד המחוקק את שירות הביטחון הכללי. עתה, לצד תפקידים אלו, שהם
ביטח
וניים במובהק, מבקשת הממשלה להטיל על השב"כ
לסייע בהתמודדות עם מגיפת הקורונה,
ולצורךזהשיעשהשימושבסמכויותהמעקבובאמצעיהמעקבשביד
יו,
ויעבירלאחריםמידעאישי
ורגישעלאזרחיםללאידיעתם,ללאהסכמתם,וללאפיקוחשיפוטיאואחר.אלאשבלימתמגיפה
אינה נמניתעל העניינים והאינטרסים הביטחוניים
שהמחוקקייעדלשירות הביטחון הכללי.
8.
חוק השב"כ מקנה אמנם לממשלה אפשרות להרחיב את סמכותו של השב"כ גם ל"תחום אחר
שקבעה הממשלה".
אך אפשרות זו מותנית
ב
שני תנאים מצטברים: (א) ניתן אישור ועדת הכנסת
לענייני השירות; (ב) הפעילות "
נועדה לשמור ולקדם אינטרסים ממלכתיים חיוניים לביטחון
הלאומי של המדינה"
.
9.
לא ניתן לכלול חקירות אפידמיולוגיות תחת המונח "ביטחון לאומי". זוהי הרחבה מסוכנת אף
מבלי להפחית ולהמעיט מחומרת התפשטות נגיף הקורונה והמחירים שלה. מדובר במחלה קשה
המחייבת טיפול באחד מכל שישה
אנשים שנדבקים בה.
חמישה מתוך
שישה
לא יפתחו תסמינים
אויפתחותסמיניםקליםמאוד.עיקרהמאמציםהמופניםכיוםהםלהאטתההתפשטותכדילמנוע
עומס יתר על מערכת הבריאות בשל הקושי הצפוי להתמודד עם מקרי מחלה רבים בזמן קצר.
צעדים אלו כוללים בשלב זה של ההתפרצות הסדר כללי המונע יציאה מהבתים למעט לעבודות
חיוניות, הוראותלגבי מניעת התקהלויות ושמירהעל תנאי ריחוקוהיגיינה.
10
. התפרצות המגיפה הינה נושא אזרחי שאינו מאיים, ואף לא קרוב לאיים, על הביטחון הלאומי.
ההתמודדות
עם המגיפה היא כלל עולמית, וישראל נוקטת צעדים דומים לאלו של רוב מדינות
העולם. אף מדינה לא הפעילה את שירות הביטחון הכללי שלה לביצוע מעקבים דומים לאלו
שמתבקשים כך.
11
.
הרחבת הפרשנות של המונח ביטחון לאומי לסוגיות אזרחיות כמו צמצום תחלואה ממגיפה היא
מרחיקת לכת. המחוקק נתן בידי השב"כ סמכויות מרחיקות לכת ודרקוניות כדי לטפל בביטחון
הלאומי ולא בנושאים אזרחיים, וזליגת הסמכויות הללו לתחומים אחרים היא מדרון חלקלק
ומסוכן. מסוכןלערבאת השב"כ גםבתחומים האזרחיים, אפילו בעת משבר קשה.יש די סמכויות
לממשלהלטפל בנושא בלי מעורבות השב"כ.
2
12
. יפים דבריו של עו"ד אריה רוטר, שהיה
יועמ"ש השב"כ בעת חקיקת החוק: "רוב החברות
הדמוקרטיות בעולם מפעילות מודיעין מסכללטיפול מונע בנושאי ביטחוןלאומי, אךלא בנושאים
אחרים. הטעם לכך הוא כפול: ראשית, נושאי ביטחון נתפסים בדרך כלל
כאיום קיומי
על החברה
ועל שיטת המשטר הדמוקרטי שלה, להבדיל מהעניין הפלילי שנתפס בדרך כלל (ולעיתים שלא
בצדק) כמטרד הפוגע באיכות החיים אך לא בחיים הלאומיים או הקולקטיביים עצמם. שנית,
ובהקשרשלנוזההעיקר,
לקיומושלמודיעיןמסכלישמחירחברתיכבד
בהיבטיפגיעהבחירויות
האדם ובשלטון החוק בעיקר במובנו המהותי. הדמוקרטיה המערבית מוכנה כנראה לשלם מחיר
זה ככל שהדבר נוגע להגנה על האינטרסים הקיומיים הממשיים שלה,
אך לא למען עניינים
אחרים
" (אריה רו
טר
חוק שירות הביטחון הכללי –
אנטומיה של חקיקה
(המכללה לביטחון
לאומי,2009
)
17-18
.)
13
.
יש לקחת בחשבון כי לשב"כ יכולות טכנולוגיות יוצאות דופן וגישה למידע עצום ורב, נתוני עתק
(
Big Data
),על כל אחדואחת מאיתנו. סעיף11
לחוק שירות הביטחון הכללי מעניק לשב"כ גישה
מלאה לנתוני
מיקום של כל אדם שעושה שימוש בטלפון נייד בתוך גבולות המדינה. בניגוד לרושם
שנוצר בציבור כאילו בענייננו מדובר בעיקר במיקום הטלפון אותו נושא האדם, המידע הטכנולוגי
עלול לכלול אף את היסטוריית השיחות הנכנסות והיוצאות שלנו, לרבות הודעות באפליקציות
למסרים מידיים דוגמת SMS
ו-
(אך לא עיון בתוכן ההודעות), היסטוריית השימוש
WhatsApp
בכרטיס האשראי, סרטונים וצילומים ממצלמות אבטחה במרחב הציבורי וממצלמות שנמצאות
במקומות שונים –
כמו בתי חולים, בנקים, קניונים, משרדים, כניסות לבתים –
שאת החומר מהן
ניתן לנתח, בין השאר באמצעות מערכות בינה מלאכותית וזיהוי פנים., היקף המידע שהשב"כ
יאסוף,יעבד ויעבירלמשרד הבריאות –
אינו מוגדר בצורה ברורהואינושקוף.
14
.
לאור הפגיעה הקשה של הפעלת מעקבים המוניים על ידי השב"כ נגד אזרחים,
המשנה את
האיזון הקיים במדינה דמוקרטית בה אדם זכאי ככלל להיעזב לנפשו, והשלטון לא אוסף עליו
מידע,
יש ל
שקול בכובד ראש את הסטייה מגבולות פעילותו של השב"כ
והסמכתו לטיפול
בהתפשטות
מגיפה.
15
.
לא די בכך שניתן להפיק תועלת כלשהי מהפעלת השב"כ לצמצום התפשטות המגיפה. יש צורך
לבחון האם תועלת
זו היא דרמטית, משנה מציאות, באופן המצדיק את הפעלתה. לכן יש לבחון
את התועלת השולית של השימוש במעקב הטכנולוגי של השב"כ לעומת התועלת שניתן להפיק
מאמצעים אחריםשכברננקטים
ומ
חלופותשפגיעתןפחותה.
האם התועלת מהפעלת השב"כ מצדיקה את הרחבת סמכותו תוך ערעור האיזונים
ו
הבלמים הקיימים?
16
. שאלת העיתוי:
יש לבחון האם האמצעים אפקטיביים בעיתוי זה או שמא הם ננקטים בעיתוי
מאוחר מדי באופן המפחית משמעותית את האפקטיביות במניעת התפשטות המחלה, כך
שההצדקה להפעלתם כבר לא מספיק קרדינלית כדי לשלם את המחיר במישור הדמוקרטי. נראה
שאם בכלל הייתה הצדקה לשימוש בכלים דרקוניים של מעקב והתחקות אחרי
חולים באמצעים
טכנולוגיים, הרי שזו הייתה בנסיבות שבהן מרבית האוכלוסייה מתפקדת כרגיל ומיעוט קטן של
חולים עלול לגרום להתפרצות ניכרת. באותה עת ניתן היה אולי לסבור כי כשעל הפרק איום
בשיבוש מוחלט של אורח החיים מול פרטיותם של בודדים, הכף נוטה לכיוון הפגיעה
בפרטיות.
3
אבל,
שעה שכבר יש התפרצות נרחבת בקהילה, והצעדים למניעת ההתפשטות הם בעיקר צעדים
של מניעת התקהלות,
ריחוק חברתיוהסגר, החשיבותשל מעקבים אלופוחתת.
17
.
כיום יש
כ
אלפיים חולים
מאומתים
בישראל
ואולי יש עוד רבים שלא אובחנו)(. כל חולה שיופעלו
לגביו אותם אמצעי מעקב 14
ימים לאחור יוביל קרוב לוודאי ל"החשדת" עשרות אזרחים שבאו
עמו במגעקרובבאותם14
הימיםשקדמולגילוי המחלה,ויתבקשולהיכנסלבידוד.דיבכךלהביא
תוך תקופה קצרהלכךשיישלחו עשרות
אלפי צווי בידוד אוטומטיים ומעגל הנעקבים גידל בצורה
דרמטית.
אולםהמגעיםשלאלושיישלחלהםצובידודלאייבדקו14
ימיםלאחור,אלאאםיפתחו
תסמינים וייבדקו בעצמם, לאור מדיניות הבדיקות הנוכחית. בתקופה שבה לא היו בבידוד ודאי
פגשואחרים.
כךשבכלמקרהחקירהאפידמיולוגיתבאמצעותמעקבים,בכמותכזושלחולים,כפי
הנראהכברלאיכולהלמנועאת ההתפשטות, אלא רק צעדיםשל הסגרובידודחברתי.
18
.
היחס בין המעקביםלהסגר הכללי:
התועלתשל הפעלת השב"כלביצוע המעקבים חייבתלהיבחן
גם לאור הכוונה להתקין תקנות המטילות הסגר על מרבית התושבים, למעט יציאה לעבודות
חיוניות,באופןשנראהשמייתראת
הצורךלהזהיראותםבאמצעיםטכנולוגיים.
מרביתהאזרחים
כבר ממילא אינם מקיימים מפגשים חברתיים מעבר למשפחתם הקרובה. לא
בכדי בג"ץ
ביקש
מהוועדהלהתייחסלכךבשיקוליה.
19
. אפקטיביות ביחס לאמצעים חלופיים
: אף מדינה דמוקרטית הנאבקת בהתפשטות נגיף הקורונה
לאהפעילהאמצעימעקבעלחוליםואזרחיםבידיסוכנויות
הביטחון
שלה,מלבדישראל.ישלבחון
כלים טכנולוגיים שונים לשיפור החקירה
ה
אפידמיולוגית ואזהרת אנשים שאינה כה קיצונית,
וננקטתבידימשרדהבריאות(ואםישצורך–ניתןלקדםחקיקהי
י
עודיתבענייןבדחיפות).להצעות
חלופיות להשגת התכלית ללא מעורבות של השב"כ
אנו מפנים לחוות
ה
דעת ש
הגישו
ד"ר תהילה
שוורץ אלטשולר ועו"ד רחל ארידור הרשקוביץ
מ
המכון הישראלי לדמוקרטיה (
15.3.2020
)
https://www.idi.org.il/media/14081/havad.pdf
.
20
.
כפי
שציין בג"
ץ,
יש לבחון את הנחיצות בהמשך המעקבים באמצעות השב"כ גם נוכח השקתה של
האפליקציה"המגן"-
כלי אזרחיהמתעד את מסלול התנועהשל המשתמששהתקין אותה במהלך
השבועייםהאחרוניםומשווהאותו
ל
מסלולהמתועדשלכלהמשתמשיםהאחרים.
כלמישמתקין
את האפליקציה ויימצא שהוא חולה יוכל בקלות למסור נתוני מיקום למשרד הבריאות, באופן
שמייתר את המעקב. בניגוד למעקבי השב"כ, האפליקציה מתבססת על נתוני מיקום של הטלפון,
היא אינה פוגעת בפרטיותשכן המידענשמר רק בטלפון של המשתמש,
ו
היאוולונטארית.
21
.
האפליקציהלאנותנתמענהדומהלזהשיכולהשב"כלתתאבלבאמצעותהדרכהוהסברה,ובהנחה
שמרבית האוכלוסייה
תמשיך להפגין אחריות וזהירות, היא יכולה לשמש אמצעי חלופי יעיל דיו
בלי צורך באמצעים כהחודרנייםוכופים.
22
. אפקטיביותהכליוסכנהלזיהוישגוילפגיעהבאמוןהציבור:
ישצורךלבחוןאתמידתהיכולתשל
השב"כלאכןבאמצעותהאמצעיםהמיוחדים מגעקרוב""
שלאלפיחוליםעםעשרותאלפיאנשים
שבאועמםבמגע. בהתאםלהנחיותמשרדהבריאות
מגע קרובהואמגעשל15
דקותלפחותופחות
משני מטרים בין אדם לאדם
. עד עתה, הציבור קיבל מידע,
ונדרש
לעקוב אחריו ולהיכנס לבידוד
ולדווח על כך למשרד הבריאות במקרה של מגע קרוב עם חולה לפי הפרסום. כלומר –
סמכו על
הציבור לגלות שיקול דעת ואחריות.
הממשלה לא מסתפקת ב
הסמכת השב"כ ל
מתן
אזהרות
4
לציבור, אלא מתירה למערכת לבצע
החשדה"" של אדם המלווה בצו בידוד אוטומטי, על כל
המשתמע מכך; צו שהפרתו היא עבירה פלילית. "החשדה" כזו יכולה להיות שגויה. למשל, של
שכניםששהובמגעקרובלחולה,אךמעברלקיר
,אושלהבעליםהרשוםשלטלפון,שאינומשתמש
בו ישלזכורכיההודעהשמקבלאדםאינהמנומקתואינהמסבירהמיהאדםשעמובאבמגע,.ואת
המיקום או השעות,
ולכן
אין כל אפשרות לבירור
העילה לצו הבידוד האוטומטי.
הודעות שגויות
רבותעלולותלהוביללהחלהשלצובידודעלאנשיםשנהגולפיכלליהבטיחותשלמשרדהבריאות
וללא הצדקה. מעבר לנזק העצום שהדבר עלול להוביל לאדם, לעסקיו, למקור פרנסתו ולחירותו,
ברמההחברתית הכוללת –
ריבוי הודעותשגויותעלול
ליצור דה-
מורליזציה, לפגוע באמון הציבור
בהודעת הרשויות ועלול להוביל
להתעלמות מהן
, להימנעות מבדיקת הודעות, או ליצי
א
ה מהבית
ללא טלפון או לשימוש בכרטיסי סים חד פעמיים ביציאה מהבית.
יש לבחון שהנזק בהפעלת
האמצעיםלאיעלהעל התועלת.
23
.
לסיכום נקודה זו –
ספק בעינינו אם התועלת מהסמכת השב"כ מצדיקה את זליגת האמצעים
המיוחדים שבידיו לתחומים אזרחיים. יש לדרוש מהממשלה להשיג את התכליות הרצויות
באמצעיםאזרחיים,ולאבאמצעותהשב"כ,גםאםהשגתהתכליותבאמצעיםאחרים–
כמושימוש
בחברות התקשורת, או אפליקציה וולונטארית דוגמת אפליקציית המגן שפיתח משרד הבריאות,
לא יעילים באותה מידה כמו אמצעי השב"כ. בדמוקרטיה לא הכול מותר גם במאבק בטרור, וגם
במאבקבהתפשטות מגיפה.
מידתיות ההסדר
24
. ככל שחרף האמור לעיל ה
וועדה
תחליט להיענות לבקשת הממשלה
ולאשר את
הסמ
כת השב"כ
בעניין הנ"ל, יש לוודא
שסמכות זו
תוגבל במידה המרבית על מנת שהפגיעה בזכויות היסוד תהיה
מידתית. תקנות
שעת חירום,
שמתקינה הממשלה ופוגעות בזכויות חוקתיות חייבות להיות
מידתיות (ר' סעיף 12
לחוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו). קל וחומר שהסמכת השב"כ מכוח סעיף
7(6
) כפופה, גם בשעת חירום, לפסקת ההגבלה שבחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. הפגיעה חייבת
להיות לתכלית ראויה ולעמוד בשלושת מבחני המידתיות: מבחן הקשר הסיבתי בין האמצעי
לתכלית, מבחן האמצעישפגיעתופחותה,ומבחן היחס בין התועלתלנזק.
25
. תקופתההסמכהופיקוחפרלמנטריהדוק
:ישלוודאכיההסמכההיאלזמןהקצרביותרהאפשרי,
וזאת בשל הצורך לבחון את השפעת האמצעים והיעילות שלהם בחלוף זמן קצר מהפעלתם, ובשל
הצורךלבחון אתהמידתיותוהאפקטיביותשל החקירותהאפידמיולוגיות המבוססותעל מעקבים
בהתאם לשינוי הנסיבות, ואמצעים אחרים שננקטים. יש לדרוש כי תנאי להסמכה הינו פיקוח
פרלמנט
ר
ישוטף,אחתלמספרימיםעלהשימושבאמצעים,באמצעותכינוסהוועדה,ואיןלהסתפק
בדיווח בלבד.
26
. מנגנון ערר לצורך הסרה מהרשימה –
יש לקבוע מנגנון ערר מהיר למי שקיבל צו בידוד אוטומטי
עקב איתורו כמי שבא במגע קרוב לחולה, למקרה של זיהוי שגוי של מגע קרוב. לאחרונה פורסמו
מספר מקרים בתקשורתעל אנשיםשקיבלו צו בידודעל סמך איכון שגוי,והדבריצר תסכולעמוק
(
ר' תחקיריםשל
רונילינדר
בדה מרקר,
כאןו
כאן).
27
. הגבלת האמצעים
: ב
החלטת
הממשלה לא פורט מהו "מידע טכנולוגי". האם רק מדובר באיכון
טלפוני?האםניתןלבדוקעםמיחולהניהלשיחות?האםניתןלהפעילטכנולוגייתזיהויפנים?האם
5
ניתןלבצעזיהויקוליכדילוודאלמישייךהטלפון?כלמהשנאסרהואאיסוףמידעעלתוכןשיחה.
ישלבחוןאת האמצעים המופעלים ולצמצם אותםלמינימום הנדרש.
28
.
מחיקתמידעותוצריםואישימושלמטרותאחרות: הממשלהמודיעהכיכלהמידעשנאסףיימחק
ולאייעשהבושימושאלאלמטרתביצועחקירותאפידמיולוגיותואזהרתמישבאובמגעקרובעם
חולים.לצדזאת,קייםחששברורמניצוללרעהשלתוצריהמידעעלידיהשב"כ,כמוזיהויקשרים
חברתיים, מקומות שאנשים פוקדים וכדומה. יש לקבוע שלא רק המידע הגולמי יימחק אלא לצד
איסור מוחלט לעש
ות שימוש במידע לצורכי מודיעין או הפקת תוצרים מודיעיניים ואחרים, הרי
שככלשיהיו כאלו גם הםיימחקו.
29
.
החרגת הפעלת האמצעים ביחס לחולים מקבוצות מסוימות:
יש לדרוש כי לא יועברו לשב"כ
פרטים של חולים הנמנים על קבוצות מסוימות כמו עיתונאים, אשר מ
תנגד
ים להפעלת אמצעי
המעקב לגביהם בשל
חשש להפרת ה
יחסיון
ה
עיתונאי
(על הרגישות היתרה של שימוש בנתוני
מיקום של עיתונאים ר'
בג"
ץ 3809/08
האגודהלזכויות האזרח בישראל נ' משטרתישראל(
פס"ד
מיום28.5.2012
).
30
. שקיפות: יש להתנות הסמכת השב"כ בהתחייבות לשקיפות מירבית של פעולות השב"כ, מספר
המעקבים שביצע, אמצעי המעקב שהפעיל במסגרת החקירות האפידמיולוגיות, ומספר ההודעות
שנשלחולמישבאועמםבמגעקרוב.ישלאפשרלציבורלהביןכיצדנקבעמהומגעקרוב.ישלאפשר
לפרסםאת החומרים
שמובאים בפני וע
דת המשנה,למעט חומרים מסווגים.
סיכום
אלוימיםמאתגריםלמדינתישראל, הן מבחינהרפואיתוהן מבחינה משטרית. הממשלהנוקטתשורה
ארוכה מאוד של צעדים, שכל אחד מהם בזמן שגרה היהנתפס כפגיעה חמורה וחריפה בזכויות הפרט
ומרקם החיים. האגודה לזכויות האזרח בישראל עוקבת אחר הצעדים השונים בדאגה. גם בעת משבר
חשובלהציב גבולות. הדמוקרטיהנמדדת בדיוק באותם מצביםשבהם הציבור מפוחד, חשוף יוםוליל
לתרחישי אימה והוא רק מחכה עד יעבור זעם. דווקא ברגעים אלה יש לפעול בשיקול דעת ובקור רוח
ולאלקבלהחלטותדרקוניותוקיצוניות,ולהרגילאתהציבורבשימושבאמצעיםלאדמוקרטיים,שאין
לדעת האם אחרי משבר הקורונהלאיישארועמנו.
לאור כל האמור נבקשכם שלא לאשר את
להסמ
כת
השב"כ להמשיך את ביצוע המעקבים, ולדרוש
מהממשלהלשפראתהחקירותהאפידמיולוגיותואתאזהרתהציבורבאמצעיםחלופיים,וזאתכדילא
לפרוץ את מסגרת חוק השב"כוליצור תקדים מסוכן.
ישלבחוןאתהצורךוהתועלתבמעקביםלאורהעיתויומצבהתפרצותהמגיפה,ולאוראמצעיםאחרים
שמופעלים במקביל כמו ההסגר הכללי, ואם הנחיצות באמצעים אלו אינה רבה, או שהתועלת מהם
אינהעולהעל הנזקשייגרם –
ישלדחותאת בקשת הממשלהלהסמכת השב"כ.
לבסוף, אם
י
וחלט כי ישנחיצותל
שימוש באמצעים אלה עלידי השב"כ,נבקששתדרשו לצמצם באופן
משמעותי את סמכויות השב"כלמינימום הנדרשולפרק הזמן הקצר ביותרהנדרש,ולהקפידעלפגיעה
קטנה ככל הניתן בזכויות הפרט,בהתאםלהערותלעיל.
6
בכבודרב,
גיל גן-מור,עו"ד
העתק
ים:
חברי הוועדה
הייעוץ המשפטי לוועדת
ה
חוץו
ה
בטחון
7