חומר רקע
כ"ב סיון, תש"ף
14
ביוני 2020
לכבוד
ח"כ מיקי חיימוביץ'
יו"ר ועדת הפניםוהגנת הסביבה
הכנסת
שלום רב,
הנדון: הצעת צו בתי הסוהר(שחרור מינהלי) (קביעת תקן כליאה,)
התש"ף-
2020
לקראת הדיון בהצעת צו בתי הסוהר שבנדון הקבוע ליום 15.6.2020
, להלן נבקש להציג את עמדת
הסניגוריה הציבורית באשר לקביעת תקןהכליאההעדכני של שירות בתיהסוהר.
במסגרת הצו שבנדון,
מוצע על ידי המשרד לביטחון הפנים לשמר את תקן הכליאה הקיים העומד
על 14,000
כלואים למשך חצי שנה נוספת (עד ליום 31.12.2020
). בפרק זמן זה מבקש המשרד
לביטחון הפנים לבחון קידום של תיקון חקיקה למנגנון השחרור המנהלי (
המוסדר כיום כהוראת
שעה עד ליום 20.12.2021
)
אשר יחריג מתחולת
ההסדר האמור "סוגי אוכלוסיות אסירים בעלות
מסוכנות לציבור."
כפי שיפורט להלן, הסניגוריה הציבורית סבורה כי
אין מקום לשמר את תקן הכליאה הקיים
כיום. דווקא בעת הזו יש הכרח לקבוע תקן כליאה
עדכני
המבוסס על חישוב שטח מחיה
מינימאלי של 4.5
מ"ר לכל
כלוא, בהתאם להוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ 1892/14
האגודה
לזכויותהאזרח ואח' נ'השרלביטחון הפנים ואח'
להלן:"בג"ץ שטחהמחיה.)"(
תקן הכליאה המוצע אינו משקף חישוב מהותי של מקומות הכליאה על בסיס שטח המחיה העומד
לרשותו של כל עצור ואסיר.
בנוסף, שימור תקן הכליאה הקיים לא יאפשר את הפעלת מנגנון
השחרור המנהלי, שכן כבר כיום –
ומזה כשלושה חודשים –
מצבת הכלואים בפועל נמוכה מתקן
זה ומנגנון השחרור המנהלי
כלל
אינו פעיל. העובדה שמנגנון השחרור המנהלי הוא
האמצעי
המשמעותי ביותר בו נקטה
המדינה עד כה על מנת לקיים את הוראות בג"ץ
שטח המחיה
עומדת
בסתירה מוחלטתלהצעהלקבוע תקן כליאה שמלכתחילהלא יאפשרהפעלתו של מנגנון זה.
לפיכך, הסניגוריה הציבורית סבורה כי מן הראוי לקבוע תקן כליאה עדכני המבוסס על חישוב
מהותי של שטח המחיה העומד לרשותו של כל כלוא. מובן, כי אין קשר בין תקן הכליאה שייקבע
לבין האפשרות העומדת למשרד לביטחון הפנים לבחון תיקוני חקיקה עתידיים ולהביאם לדיון
בכנסת עד למועד פקיעתו של תקן הכליאה שייקבע.
עם זאת יוער, כי תיקוני חקיקה שמטרתם
לצמצם את אוכלוסיית הכלואים הזכאים לשחרור מנהלי אינ
ם עול
ים
בקנה אחד עם
מחויבותה
של המדינה, שבאה לידי ביטוי
בין היתר
בהחלטת הממשלה מס' 3595
מיום 25.2.2018
(וכן
בהודעות העדכון של המדינה לבג"ץ), לפעול להרחבת השחרור המנהלי כאמצעי מרכזי ליישום
הוראות פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה. כמו כן, ראוי לה
זכיר כי מנגנון השחרור
המנהלי
מקדים רק בפרק זמן קצר את שחרורם של אסירים שממילא עומדים כבר לפני שחרור, כך שאין
מדובר בהשלכות משמעותיות לענין שחרור אסירים בעלי מסוכנות. לצד זאת,
מלכתחילה מנגנון
השחרור המנהלי הקיים אינו חל באופן אוטומטי על אסירים שנדונו למאסר העולה על ארבע
שנים. אסירים אלו זכאים לשחרור מנהלי רק עם עמדו בפני ועדת שחרורים שקבעה כי הם
ראויים לשחרור ושחרורם אינו מסכן את הציבור, כך שהמנגנון הקיים נותן מענה הולם גם
לשאלתהמסוכנות לציבור.
תקן הכליאה הנוכחי העומד על 14,000
כלואים נקבע ביום 7.11.2018
במסגרת החוק לתיקון
פקודת בתי הסוהר (תיקון מס' 54
והוראת שעה), התשע"ט-
2018
, ואמור היה לפקוע ביום
30.11.2019
. תוקפו
הוארך עד כה מכוח הוראת סעיף 38
לחוק יסוד: הכנסת, הקובע הארכה
אוטומטית של תוקף חיקוקים הפוקעים בתקופת פיזור הכנסת, עד לשלושה חודשים לאחר כינונה
שלהכנסת הבאה.
תקן כליאה זה נקבע כחלק ממהלכי חקיקה שקודמו ליישום החלטת הממשלה מס' 3595
,
שעניינה שורת צעדים עליהם החליטה הממשלה לשם ביצוע פסק הדין שניתן בבג"ץ שטח המחיה,
ובתוך כך הודגש בדברי ההסבר להצעת החוק כי הרחבת מנגנון השחרור המנהלי היא"האמצעי
המתאיםביותרלשםקיוםהו
ראותפסקהדין".
1
כידוע,
בפסק הדין בבג"ץ שטח המחיה קבע בית המשפט העליון שטח מחיה מינימלי שעל המדינה
להעמיד לכל עצור ואסיר
, תוך שהודגש כי העמדת שטח מחיה ראוי לכלואים היא חלק בלתי נפרד
מליבתה של הזכות החוקתית לכבוד הנתונה לכל אדם: "לא נפריז אם נאמר, כי שטח מחיה פיסי
של אסיר מהוה אחד מצרכיו הבסיסיים ביותר, הקיומיים. חיוני מכל בחינה כי יתקיים שטח
שבו יוכל האסיר לחיות את חייו במגבלות הנובעות ממאסרו. ענייננו בליבת כבוד האדם, בגרעין
הזכות".
2
כמו כן, בנוסף לפגיעה בזכות החוקתית לכבוד עמד בית המשפט העליון גם על ההשלכות
השליליות הנובעות מעצם החזקתם של כלואים בתנאי צפיפות בלתיהולמים.
כאמור, תקן הכליאה הנוכחי נקבע במסגרת החקיקה שקודמה במטרה להביא לקיומו של פסק
הדין, ומתוך הנחה כי עד למועד פקיעתו של תקן הכליאה הנוכחי יינקטו גם שורה של צעדים
משמעותיים נוספים שיאפשרו למדינ
ה לקיים את פסק הדין. ראוי לציין
כי תקן הכליאה הנוכחי
נקבע במקור בעיקר על מנת לאפשר
עמידה במועד ה"פעימה הראשונה," כאשר בהמשך, שילובם
של אמצעים נוספים שתוכננו אמור היה להביא גם ליישומ
ה של ה"פעימה השנ
ייה", עד ליום
2.5.2020
.
לפיכך, מובן כי מועד פקיעתו של תקן הכליאה שהיה קבוע במקור ליום 30.11.2019
,
אמור היה להוות נקודת זמן משמעותית לבחינה מהותית של הצורך בעדכון תקן הכליאה במבט
הצופה פניהשל ה"פעימה השנ
ייה"שהיתה
קבועהליום2.5.2020
.
1
הצעת חוק לתיקון פקודת בתי הסוהר (מס'54
) (שחרור מנהלי), התשע"ח-
2018
, הצ"ח 1229
(
30.5.2018
בעמ')934
.
2
בג"ץ 1892/14
האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' השר לביטחון הפנים ואח,' פסקה ל"ט
לפסק דינו של
המשנה
לנשיאה,כב' השופט רובינשטיין.
כפי שעולה מהודעה מעדכנת שהגישה המדינה ביום 22.12.2019
לבג"ץ, ברור כי עד כה לא קודמה
באופן מספק ההיערכות ליישומה של ה"פעימה השנ
ייה". בהודעת המדינה נאמר במפורש כי
"בנקודת הזמן הנוכחית ועל אף כלל הפעולות שננקטו, לא יעלה בידי המדינה להגשים את מימוש
מלוא הפעימה השנ
ייה במועדים עליהם הורה בית המשפט הנכבד" ובהמשך ההודעה צוין כי נכון
ליום 1.5.20
רק 40%
ממקומות הכליאה בישראל יעמדו בתנאי "הפעימה השני
יה" עליה הורה בית
המשפט.
במצב דברים זה
, ברור
כי תקן הכליאה הנוכחי
אינו מממש
את תכליתו ואת פוטנציאל תרומתו
לקידום יישומושל פסק הדין בעניין שטח מחיהמינימלילכל
עצור ו
אסיר
, ואין הצדקהלשמרו.
הסניגוריה הציבורית סבורה כי לא ניתן להשלים עם מצב זה בו נפגעת באופן מתמשך
ליבת הזכות
לכבוד של 60%
מהכלואים בישראל, ולפיכך
ראוי לקבוע
תקן כליאה עדכני המבוסס על חישוב
שטח מחיה של 4.5
מ"ר לכל כלוא. תקן כזה יבטיח כי מנגנון השחרור המנהלי ימשיך לפעול עד
לעמידה של המדינה באמות המידה שנקבעו על ידי בית המשפט העליון. כל חישוב אחר יחטיא
את תכליתו של תקן הכליאה, יפגע ביישומו הראוי של פסק הדין
, ויביא להתמשכות הפגיעה
בכבודםשל הכלואיםבישראל.
בכבוד רב,
גיל שפירא, עו"ד
ישי שרון, עו"ד
מנהלהמחלקה לייצוג אסירים
מנהל תחום בכיר (חקיקה, תכנוןומדיניות)
הסניגוריההציבוריתהארצית