נוסח מהגורם המוסמך
דברי הסבר
כללי
תקנות הנמלים (מעגנות) התשע"א-2010 (להלן – התקנות העיקריות) הותקנו לאחר תהליך חקיקה ארוך ונכנסו לתוקפן לפני כ- 6 שנים.
המעגנות שבחופי ישראל המפורטות בתוספת לתקנות העיקריות מוכרזות כנמלים על ידי שר התחבורה מכוח סמכותו לפי סעיף 2 לפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל"א - 1971 (להלן – פקודת הנמלים). בהתאם לכך, חלות לגביהן הוראות פקודת הנמלים, ובפרט כפיפות מפעיל המעגנה להוראותיו של הממונה על הנמלים (מכוח סעיף 3 לפקודת הנמלים) וכפיפות באי המעגנה ומשתמשיה להוראות מנהל הנמל (מכוח סעיפים 36 ו- 37 לפקודת הנמלים), והוראות התקנות העיקריות.
התקנות העיקריות מסדירות את מכלול הפעילות הנמלית במעגנות ובכלל זה – השימוש בשטחי המעגנה ובניית מיתקנים ימיים במעגנה; מתן היתר להפעלת עסק למתן שירות ימי בתחום המעגנה; כניסה ויציאה של כלי שיט למעגנה וממנה; תנועת כלי שיט במעגנה ועגינתם בה; מניעת זיהום מי המעגנה; חובות מפעיל המעגנה בקיום תשתיות, מערכות ומיתקנים.
במהלך התקופה שחלפה מהתקנת התקנות העיקריות עלה הצורך לערוך מספר תיקונים ועדכונים בתקנות וזוהי למעשה עניינה של הצעת התיקון שלפנינו.
לגוף תיקון התקנות העיקריות
תיקון הגדרה "מפקח למניעת זיהום הים" בתקנה 1
מהות התיקון להגדרת "מפקח למניעת זיהום הים" מבוססת על עמדת המשרד להגנת הסביבה לפיה, לאחר חקיקת חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע"א-2011 (להלן- חוק סמכויות פיקוח ואכיפה), המסדיר את הסמכתם של מפקחים מטעם המשרד להגנת הסביבה, אין אפשרות לקבוע ו/או לפרש את פקודת מניעת זיהום מי-ים בשמן כך שתהווה מקור סמכות למינוי מפקחים עובדי המשרד להגנת הסביבה. מאחר והסמכת מפקחים לפי הפקודה מצריכה, לדעתנו, הכשרה מתאימה, מוצע, על דעת המשרד להגנת הסביבה, כי ההגדרה תכלול מפקחים שימונו בהתאם לחוק סמכויות פיקוח ואכיפה לעניין הפקודה האמורה באופן ספציפי. לפיכך, מוצע לתקן את ההגדרה כאמור בהצעת התקנות.
תיקון הגדרה "רשות הכבאות" בתקנה 1
במסגרת חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב – 2012, בוטל חוק שירותי הכבאות, התשי"ט–1959. משכך, לא ניתן להשתמש יותר במונחים מחוק זה או להפנות אליו.
על כן, מוצע לשנות את הגדרת רשות הכבאות בהתאם לחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב – 2012.
תיקון תקנה 24 (ב) , תקנה 42
בתקנה 24(ב) ותקנה 42, מוצע לתקן את המונח "רשות הכבאות" בהתאם לתיקון המוצע להגדרה האמורה בתקנה 1.
תיקון תקנה 49(א)
בתקנה 49(א), מוצע לשנות את המילה: "שריפה" למונח "דליקה", ואת המונח: "מכבי אש" למונח "הרשות הארצית לכבאות והצלה" בהתאם למילון המושגים המקובל ברשות הפועלת מכוח חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע"ב–2012.
תיקון תקנה 36
בעת אירוע חירום במעגנה קיימת חשיבות עליונה במתן סיוע מהיר בכיבוי אש, גרירת כלי שייט, עזרה ראשונה לנפגעים עד להגעת צוות רפואי למקום וחילוץ אנשים הן מהמים והן מכלי שייט במצוקה וכן טיפול במקרה של זיהום מימי המעגנה. סיוע זה נעשה באמצעות סירת שירות באמצעותה מבוצעות פעולות החירום.
תקנה 36 עניינה קביעת חובה על מפעיל המעגנה להחזיק ולהפעיל ציוד חירום והצלה במעגנה באופן שיהיה מוכן לשימוש בכל עת, ובכלל ציוד זה, קיימת כבר כיום החובה להחזיק סירת שירות.
מאחר שהפעלת הסירה מחייבת צוות ימי מיומן. זאת בשונה משאר פריטי ציוד החירום במעגנה המפורטים בתקנה הניתנים לשימוש באמצעות כל אדם, נדרש לקבוע לעניינה הסדר מיוחד.
יובהר כי התקנה כיום מחייבת החזקת סירת שירות אולם אינה מגדירה את שעות החזקת הכוננות, משך הזמן להזנקת הסירה ואת זיווד הסירה. לעניין זה הגדירה רספ"ן את אפיון סירת השירות וזיוודה וזאת בשיתוף רשויות הכיבוי והאפיון הועבר לידיעת, התייחסות והערות כלל מנהלי המעגנות, בנוסף הרוב המוחלט של פעילות כלי השייט במעגנה מתבצע בשעות האור.
בהתאמה מוצע לקבוע בתקנה חובה על מפעיל המעגנה להחזיק ולתפעל בתחום המעגנה סירת שירות מזוודת בהתאם לאפיון שקבע הממונה על הנמלים, כולל צוות להפעלת הסירה, שימצא בכוננות של 15 דקות ליציאה בכל ימות השנה( למעט יום הכיפורים) , בין השעה 0800 ועד שקיעת החמה.
האיפיון לסירת השירות, שיקבע הממונה על הנמלים, יכלול הסדרים שעיקרם השימושים של סירת השירות שלאורם נקבעו האפיון, הדרישות ההנדסיות ודרישות כושר השיט הנדרשות ממנה.
תיקון התוספת לתקנות העיקריות
בתוספת מפורטות כל המעגנות עליהן חלות התקנות העיקריות. רשימה זו כוללת את הנמלים בישראל המשמשים לעגינת כלי שיט קטנים, בהתאם להכרזתם כנמל על ידי שר התחבורה מכח סמכותו לפי סעיף 2 לפקודה, וכן נמלים כאמור אשר חלק מהם משמש למטרה זו, תוך התייחסות לאותו חלק בנמל בלבד.
מעגנת שביט
מעגנת שביט הינה חלק מתחום הכרזת נמל חיפה, שהינו נמל מסחרי, אך היא משמשת בתחומה לעגינת כלי שיט קטנים בלבד ולא מבוצעת בה פעילות מסחרית כמו בשאר חלקי הנמל. בשל מאפייניה הייחודיים ואופי הפעילות בה, השונה מהותית מאופן פעילותו של נמל מסחרי כנמל חיפה, לעומת הזהות המוחלטת באופי פעילותה לפעילות המעגנות האחרות בארץ, נדרש היה להחיל את התקנות העיקריות על חלק זה של מעגנת שביט, ובהתאם הוגדר תיחום תחום המעגנה בתוספת. לאור תפעול המעגנה בהתאם לתקנות, בחלוף הזמן ממועד התקנת התקנות, נמצא כי יש צורך לתקן את הגדרת השטחים ולהגדירם כך שיתאם באופן מדויק ונכון יותר לתחום תפעול שטח המעגנה.
בהתאמה מוצע לעדכן את תחום תחולת התקנות במעגנת שביט המפורט בפרט 2 בתוספת כך שיכלול את השטח התחום בין הגדרות המקיפות את מעגנת שביט.
מרינה אילת
התוספת לתקנות העיקריות לתחום נמל מעגנות ים סוף כפי שהוכרז בצו הנמלים (הכרזת נמל מעגנות ים סוף), התשמ"ד-1983.
ביום 09.8.10 פורסם בק"ת התש"ע, עמ' 1479 צו הנמלים (הכרזת נמל מרינה אילת), התש"ע-2010, אשר קבע את תחום מעגנת אילת וביום 30.5.12 פורסם בק"ת התשע"ב, עמ' 1183 ביטול צו הנמלים (הכרזת נמל מעגנות ים סוף) האמור.
בהתאם לשינוי שחל בתחום הכרזת המעגנה באילת, מוצע למחוק את תחום נמל מעגנות ים סוף שבפרק (9) לתוספת לתקנות העיקריות שאינו קיים עוד, ולהחליפה בתחום מעגנת אילת המוכרז כיום.