נוסח מהגורם המוסמך

צו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת)(תיקון), התשפ"א - 2020 ___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20) [תאריך עברי] ([תאריך לועזי]) (חמ 6089-3) __________________[חתימה] מירי רגב שרת התחבורה והבטיחות בדרכים דברי הסבר חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), התשע"ב – 2012 (להלן – החוק הקבוע) מחייב חברת תעופה להעניק לנוסעיה הטבות מסוימות בשל איחור בטיסה או ביטולה: שירותי סיוע בפועל (כגון מזון ושתיה, שירותי תקשורת, הלנה, הסעה) - במקרה של איחור בטיסה מעל שעתיים; השבת תמורה או כרטיס טיסה חלופי - במקרה של איחור או הקדמה במועד המראת הטיסה מעל 5 שעות; וכן פיצוי כספי – במקרה של ביטול טיסה או איחור או הקדמה במועד המראתה מעל 8 שעות. הטבות אלה נקבעו על יסוד הנחות של משק תעופה המתנהל כסדרו, ובכלל זה כי חברת תעופה יכולה, באופן סביר, לתכנן את לוח הטיסות שלה על בסיס תחזית ביקושים שהיא מבצעת, כי קיימת ציפיה סבירה מחברת התעופה לקיים את לוח הטיסות שפרסמה בטווחי הקדמה /איחור של שעות ספורות, וכי עליה לסייע לנוסעיה אם היא אינה עומדת בכך. מגיפת הקורונה העולמית פגעה קשות בענף התעופה האזרחית הבינ"ל. בפרט היקף עצום של ביטול כרטיסי טיסה, וירידה חדה בהיקף הביקוש העתידי לטיסות, לצד הטלת מגבלות על ידי המדינות בעולם על כניסה לשטחן של בני אדם שאינם אזרחי אותה מדינה, וכן הגבלה על ביצוע טיסות לשטחן – כל אלה הקשו מאוד על חברות התעופה לבצע את לוח הטיסות המתוכנן, וכן על תכנון לוח טיסות עתידי שניתן להתחייב לעמוד בו, בחריגה של מספר מועט של שעות. מצב דברים זה הוביל את הממשלה ליזום שינוי בהטבות להן זכאים הנוסעים עקב ביטול טיסה או איחור במועד ההמראה שלה לפי החוק הקבוע, ולהתאים את האיזונים שנקבעו בחוק הקבוע למצב הדברים בענף התעופה עקב משבר הקורונה. בהתאמה, הכנסת אישרה את חוק שירותי התעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף - 2020 (להלן – חוק הוראת השעה), אשר שינה באופן זמני את זכאויות הנוסעים להטבות עקב ביטול טיסה או איחור / הקדמה במועד ההמראה שלה. עיקרי השינויים בהטבות הם כלהלן: מועד הזכאות להשבת תמורה בנסיבות המזכות זאת - נדחה מ- 21 ימים מיום שהנוסע הודיע על רצונו בהשבת תמורה לחברת התעופה, ל- 90 ימים ממועד ביצוע הטיסה (או עד 14 לאוגוסט 2020, לפי המאוחר); במקרה של ביטול טיסה על ידי חברת התעופה - הזכאות לסיוע בהלנה הוגבלה לשני לילות; נקבעה הטבה חלופית להשבת תמורה , לבחירתו של הנוסע - שובר זיכוי, בשווי של לפחות הסכום ששולם על כרטיס הטיסה המקורי, שתוקפו לפחות לשנה, אשר ניתן למימוש עבור כל שירות שמציעה חברת התעופה מפעיל הטיסה; כן נקבעו הוראות לעניין מקרה שבו הנוסע לא מימש את שובר הזיכוי. בוטלה הזכאות לפיצוי כספי - זכאות זו בוטלה גם בהקשר של טיסה הממריאה באיחור של מעל 8 שעות (מצב דברים הנחשב בחוק הקבוע כביטול טיסה). התקופה הקובעת - הטיסות עליהן חל חוק הוראת השעה חוק הוראת השעה נועד לתת מענה זמני לסיטואציה הייחודית שנוצרה עקב משבר הקורונה, ובהתאמה נקבעה תחולתו על טיסות שמועד ההמראה שלהן הוא עד 31/8/2020 (ראו הרישה לסעיף 1 לחוק הוראת השעה המתייחסת למנוח "התקופה הקובעת"). יחד עם זאת, בשל כך שמגיפת הקורונה והשפעותיה ההרסניות על ענף התעופה טרם חלפו, בסעיף 3 לחוק הוראת השעה הוסמכה שרת התחבורה והבטיחות בדרכים, בהתייעצות עם שר הכלכלה והמסחר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת להאריך את התקופה הקובעת לתקופות נוספות (אשר במצטבר לא יעלו על 9 חודשים) והכל כל עוד קיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בני אדם לשטחן או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה החדש, המשפיעות באופן משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה. יצוין כי שרת התחבורה עשתה שימוש בסמכותה לפי סעיף 3 לחוק הוראת השעה, לאחר התייעצות עם שר הכלכלה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת – ביום 25/8/2020 פורסם צו המאריך את התקופה הקובעת עד ליום 24/10/2020 – סוף עונת הקיץ של IATA, אשר לוח הטיסות אליה תוכנן זה מכבר. כלומר, נכון להיום ההסדר הייחודי של הוראת השעה חל על טיסות שמועד המראתן עד 24/10/2020. הצורך בהארכה נוספת של התקופה הקובעת מניתוח נתוני התנועה העדכניים עולה כי מחלת הקורונה עדיין פוגעת בצורה קשה ביותר בהיקף התנועה והפעילות של חברות התעופה בארץ ובעולם. בהסתכלות קדימה גם אין צפי לשיפור משמעותי וחד בחודשיים הקרובים לאור מצב התחלואה בישראל ובעולם ולפיכך קיימת הצדקה מקצועית להמשיך ולהאריך את תוקפה של הוראת השעה עד 30.11.2020. נתוני חודש אוקטובר מראים כי שיעור התפוסה הממוצע עומד על כ-47% בלבד, בהשוואה לכ-85% בימים כתיקונם. מתקיימות כ-70 טיסות בממוצע ביממה, בהשוואה לממוצע של כ500- טיסות ביממה בחודש אוקטובר אשתקד. מספר הנוסעים היומי הממוצע עומד על כ-6,000 נוסעים, לעומת ממוצע יומי של כ-75,000 נוסעים בחודש אוקטובר אשתקד. מספר חברות התעופה הפעילות כיום בנתב"ג עומד על כ-25 חברות בלבד, לעומת כ-100 חברות שהיו פעילות בחודש אוקטובר אשתקד. מבחינת היכולת לתכנן קדימה את לוח הטיסות ולעמוד בלוח הטיסות המתוכנן, חברות התעופה ניצבות בפני חוסר וודאות רבה, בשל מצב התחלואה בישראל והשינויים במגבלות המוטלות מעת לעת לשם התמודדות עם מגיפת הקורונה, שינויים המיושמים בקבועי זמן מהירים יחסית. כך לדוגמה, רק לאחרונה נאלצה ממשלת ישראל להטיל סגר בשל רמת התחלואה הגבוהה בישראל – סגר שכלל מגבלות על יציאה מהבית לצורכי טיסה, ומנע מנוסעים פוטנציאליים לרכוש כרטיסי טיסה, באופן שעלול היה לגרום שוב לביטולי טיסה נרחבים על יד חברות התעופה – שוב, בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטתן. על כן גם מבחינה זו יש הצדקה להותיר את הוראת השעה על כנן. גם בכל הקשור לתנועה הפנים ארצית לאילת, תנועה זו עומדת כיום על כ-4 טיסות יומיות בלבד בין נתב"ג לרמון ורמון – נתב"ג (2 סבבים), וגם זה רק לאחר סבסוד ממשלתי לטובת שמירה על קשר חיוני עם אילת. סטטוס מגבלות על כניסת בני אדם לשטחן של מדינות נכון להיום , נוסעים ממדינות "אדומות" הנכנסים לישראל מחוייבים בבידוד של שבועיים. נכון להיום, קרוב ל- 30 מדינות בלבד מוגדרות כ"ירוקות" (אלה המנויות בתוספת לצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), תש"ף-2020), ויתר מדינות העולם נחשבות כ"אדומות", ובכלל זה מדינות עם נסועה משמעותית ביותר לישראל כארה"ב, צרפת, אוקראינה, רוסיה ותורכיה. בהקשר זה יצוין כי השינויים בסיווג סטטוס המדינות מ"ירוקות" ל- אדומות", תורמים אף הם לחוסר וודאות כללי המקטין את הביקוש לטיסות, ופוגע ביכולת לתיכנון אפקטיבי של לוח הטיסות. בכל הקשור לתנועה יוצאת, עדיין קיימות מגבלות משמעותיות ביותר על כניסת ישראלים למדינות זרות. לאור מצב התחלואה הגבוה מאד בישראל, רוב מדינות העולם מטילות מגבלות כלשהן על כניסה של ישראלים לשטחן, מה שמקשה מאד על התנועה הבינלאומית. לפיכך מוצע להאריך את התקופה הקובעת פעם נוספת וזאת עד ליום 30/11/2020. המשמעות היא שההסדרים בחוק הוראת השעה יחולו על טיסות שמועד המראתן עד 30/11/2020. בתקופת ההארכה הנוספת כאמור בכוונת הממשלה לבחון שוב את הוראת השעה, והצורך בתיקונה (בחקיקה ראשית) בפרט לעניין קיצור המועד להשבת התמורה לנוסע שטיסתו בוטלה. הצו אינו דוחה את המועד להשבת כספים לטיסות שבוטלו בעבר יודגש כי כל פועלו של הצו שבנדון הוא על טיסות שיתוכננו החל מ- 25/10/2020 ועד 30/11/2020 ולאחר מכן יבוטלו; אין בו כל היבט המשליך רטרואקטיבית, על טיסות שבוטלו לפני תקופה זו. כמוסבר לעיל, בהתאם לחוק הוראת השעה, המועד להשבת התמורה במקרה של ביטול טיסה הוא 90 ימים מהיום של מועד ההמראה המתוכנן, וזהו ההסדר שיחול על טיסות שיבוטלו החל מ- מ- 25/10/2020 ועד 30/11/2020. נכון הדבר כי לגבי טיסות שבוטלו, שבמועד חקיקת חוק הוראת השעה כבר חלפו מעל 90 ימים מאז מועד המראתן המתוכנן נקבע מועד דחוי להשבת תמורה ל- 14/8/2020; מועד זה נדחה פעם נוספת ל- 1/10/2020 אך ורק לגבי אותם 21 חברות תעופה ומארגנים שהגישו הודעה בכתב כי מחזור ההכנסות שלהם ברבעון השני של שנת 2020 ירד בשיעור של 70 אחוזים לפחות לעומת מחזור ההכנסות שלהם ברבעון השני של שנת 2019 (זהו קישור לאתר רת"א, לדף בו נתון קישור לרשימת חברות התעופה והמארגנים כאמור). לפיכך יודגש כי הצו המוצע אינו דוחה את המועד האחרון להשבת כספים לטיסות כאמור, ואינו עוסק בכך כלל. בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון), התש"ף - 2020 (להלן – החוק), בהתייעצות עם שר הכלכלה והתעשייה ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, מכיוון שקיימות מגבלות שהטילו מדינות על כניסת בני אדם לשטחן או על טיסות לשטחן, לשם התגוננות מפני נגיף הקורונה החדש, המשפיעות באופן משמעותי על תנועת נוסעים מישראל ואליה, אני מצווה לאמור: הארכת התקופה הקובעת בצו שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה) (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה – תיקון) (הארכת התקופה הקובעת), התש"ף - 2020 , בסעיף 1 במקום "עד יום ו' בחשוון התשפ"א (24 באוקטובר 2020) יבוא "עד יום י"ד בכסלו התשפ"א (30 בנובמבר 2020)".