חומר רקע
ד
' חשון תשפ"א
2
2
אוקטובר 2020
חוות דעת
#6
הרשות להגנת הפרטיות
בהתאם לחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי
לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש(הוראת שעה), התש"ף–
2020
הרשותלהגנתהפרטיות(להלן-"הרשות")מתכבדתלהגישאתחוותדעתהבהתאםלסעיף12
לחוק
הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש
(הוראת שעה), התש"ף–
2020
(להלן –
"חוק הסמכת השירות"
או "
החוק")
, ולקראת דיון צוות
השרים
בנוגע להארכת ההכרזהעל הסמכת שירותהביטחוןהכללי לבצע פעולות סיוע עלפיהחוק.
ההצדקה בבסיס ההחלטה המקורית לעשות שימוש בכלי הטכנולוגי שבידי שירות הביטחון הכללי
לצורך איתור מגעים במסגרת ההתמודדות עם נגיף הקורונה, נבעה מכך שהגידול במספר החולים
המאומתים בישראל בחודש מרץ הוביל למצב שבו ביצוע חקירה אפידמיולוגית
אנושית
לכל חולה
בזמןאמתהפ
ךבלתיישים,ועלכן"נדרשתהפעלתאמצעיםטכנולוגייםלשםזיהוימהירככלהניתן
של נתיב התנועה של מי שאובחן כחולה ואיתור כלל האנשים ששהו בסביבתו הקרובה..." (פסקה
12
לפסק הדין בבג"ץ 2109/20
בן מאיר נ' ראש הממשלה (
26.4.20), המתארת את עמדת המדינה
בבג"ץ.)
מהנתונים שנכללו בתגובת המדינה בבג"ץ 6732/20
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת,
מיום 20.10.20
, עולה כי בעקבות הרחבה משמעותית של מערך החקירות האפידמיולוגיות בעת
האחרונה, המערךמונהכיום2,985
חוקריםומתשאלים,והובהרכי"מערךזה צפוילגדול,שכןכל
העתמבוצעותהכשרותנוספות.יצוין,כיחלקמאלה(כ-
800
)הםמתשאלים,המשוחחיםעםמגעים
בלבד (ולא עםחולים)" (סעיף 108
לתגובת המדינה). עוד נאמר בתגובתהמדינה, כי ביכולתו של כל
חוקר לערוך בממוצע בין 4-2
חקירות אפידמיולוגיות ביום,
בין היתר בהתאם לשאלה אם מדובר
בסגר או בזמן שגרה.
משמעות הדבר היא
שכבר כיום מתבצעות בישראל
לכל הפחות בין 6,000-4,000
חקירות
אפידמיולוגיות מדי יום וכמות זו עתידה לגדול.,
עלרקענתוניהתחלואהדהיום,בריכילאאמורלהיותכלקושימעשילבצעחקירהאפידמיולוגית
אנושית,
בזמןאמתובאותוהיום,לכלמישאובחןכחולהמאומת.לאורנתוניםאלו,סבורההרשות
להגנתהפרטיותכיההצדקההמרכזיתשעמדהמלכתחילהבבסיסההחלטהיוצאתהדופןלעשות
שימוש בכלי הטכנולוגי שבידישירות הביטחון הכללי לצרכיםאלו,אינה
עומדת עוד.
1
לפיכך,נוכחהפגיעההדרמטיתוהמתמשכתבזכותהחוקתיתלפרטיותשלכלתושבי מדינתישראל
כתוצאהמשימושרציףבמנגנוןהשב"כ,פגיעהשאתאותותהמדרוןהחלקלקשלהניתןלראותכבר
היום, בין היתר, ביוזמות להרחיב את היקף המידע הנאסף ואף להעבירו לגופים נוספים לצרכים
שונים, ובהינתן כי
מערך החקירות האפידמיולוגיות המורחב, לצד הבדיקות הרבות,
מעמיד כבר
היום חלופה בת-
קיימא למנגנון השב"כ בהיבט איתור המגעים (כפי שנעשה בכל הדמוקרטיות
המערביותהאחרות,)
הדברמשליךבמישריןעלמידתיותהמשךהשימושבמנגנוןהשב"כ,ובנתונים
הקיימיםמחייבבהקדםבחינהמחדש(de-novo
),שלההצדקהלהמשךהשימושבמנגנוןפוגעניזה.
לאור הנתונים שהובאו לעיל, סבורה הרשות כי לעת הזו ניתן להפסיק את השימוש
הגורף
בכלי
השב"כ.לצדזאת, עלמנתלתתמענהלמגבלותהחקירההאפידמיולוגיתככלילאיתורמגעים,ניתן
לשקול מנגנון לפיו השימוש במנגנון השב"כ יוגבל אך ורק למקרים בהם החולה המאומת אינו
משתף פעולה כלל בחקירתו, או שלא מסר מגעים כלל.
זאת,
למשך תקופת מעבר
קצובה בזמן
במהלכהייעשהמאמץלשכללולטי
יבאתאפקטי
ביותמערךהחקירותהאפידימיולוגיות,לו
המש
יך
בקידום החלופה הטכנולוגית האזרחית. ברור
כי שימוש מוגבל זה, כאמצעי שפגיעתו פחותה,
מצמצםבאופןדרסטיאתהפגיעהבזכותלפרטיותשלכללתושביישראלכיום.
יחד
עםזאת,הרשות
מבהירה כי לעמדתה גם שימוש מוגבל
כגון
זה מהווה פגיעה בפרטיות, ועל כן יש לחתור
לקידום
מהירשלכליטכנולוגיאזרחי
שיה
ווה
פתרוןלאיתור
מגעיםלאידועיםכנדרשבחוק.
בהינתןהמצב
הנוכחי –
גם צמצום השימוש
בכלי השב"כ באופן המוצע ימזער
את
הפגיעה בפרטיות
ו של כלל
הציבור בישראל.
2