חומר רקע
טכנולוגיות לאיתור מגעים:
מעבר מפרדיגמת "Down Top
ל""Up Bottom
"וחובתהמדינהלהפוך
מספק שירותיאיתור מגעים לרגולטור
עו"ד רחל ארידור הרשקוביץ, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר
נובמבר 2020
מבוא
מאז פרוץ מגפת הקורונה במדינת ישראל בחודש מרץ 2020
סקרנו מספר פעמים את
החלופות הקיימות בארץ ובעולם לטכנולוגיות לאיתור מגעים. עמדנו על המאפיינים של
החלופות הקיימות, על אופני ההטמעה והאימוץ שלהן ברחבי העולם, על האיזון בין
השימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים לבין הזכות לפרטיות וכן על הבעייתיות הקשה
שבבחירת ממשלת ישראל באיכון סלולרי המבוצע על ידי השב"כ.1
בימים אלה, כאשר מדינת ישראל יוצאת בהדרגתיות ממגבלות הסגר השני והחשש מפני
גל מגיפה שלישי הולך וגובר
בד בבד עם הצורך לפתוח את הכלכלה והמשק מחדש,
נדרשים מקבלי החלטות שוב לסוגיית האמצעים הדיגיטליים לאיתור מגעים.
הצורך בסקירה
חוזרת זומתעורר גם נוכח
נסיבות נוספות:
השימוש בשב"כ לאורך זמן הוא בלתי מוצדק:
חלוף הזמן והקושי להצדיק את
הפתרון הדרקוני והלא דמוקרטי
של
הסמכת השב"כ,
שאולי התאים
לצורך במתן פתרון
מיידי לפרק זמן קצר ובנסיבות חירום מבלבלות
, אבל בוודאי שלא יכ
ול לשמש פתרון של
קבע;
הקונספציה השגויה של השימוש בשב"כ ככלי מרכזי: ההסתמכות על השב"כ
ככלי המרכזי לקטיעת שרשאות ההדבקה היתה
קונספציה שגויה.
סביב הגל הראשון של
המגיפה ועם שחרור המשק בסופו, טענה הממשלה כי הכלי של השב"כ יהיה כלי
שבאמצעותו נוכל כולנו לחזור לחיי שגרה רגילים.
הדבר הוביל לתחושת ביטחון מזוייפת
ולשאננות ש
היוו לפחות חלק מן העלייה
ה
חמורה בתחלואה
. ה
וא
הוביל
גם לקבלה חברתית
1תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ,
שיקולי פרטיות ומעקב אחר אזרחים, המכון הישראלי
לדמוקרטיה (15
במרץ, 2020
תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ,); איסוף נתונים דיגיטליים
ומעקב אחר אזרחים במסגרת המאבק בוירוס הקורונה: סקירה השוואתית, המכון הישראלי לדמוקרטיה (22
במרץ, 2020
תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ,); המלצות מדיניות להגנה על הפרטיות בשלב
הבא של מגיפת הקורונה –
חוות דעת, המכון הישראלי לדמוקרטיה (6
באפריל, 2020
); תהילה שוורץ
אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ, החלטת ממשלה מס' 15
– צמצום הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע
במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש והארכת תוקף –
חוות דעת, המכון הישראלי
לדמוקרטיה (24
במאי, 2020
תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ,); תזכיר חוק הסמכת שירות
הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה,)
התש"ף –
2020
–
חוות דעת, המכון הישראלי לדמוקרטיה (25
במאי, 2020
); תהילה שוורץ אלטשולר ערן טוך ורחל
ארידור הרשקוביץ, חלופות לשימוש בשב"כ לצורך "איתור מגעים דיגיטלי" במאבק בנגיף הקורונה: חוות
דעת וסקירה בינלאומית, המכון הישראלי לדמוקרטיה (20
במאי 2020); תהילה שוורץ אלטשולר ורחל
ארידור הרשקוביץ, דיון בחלופות למעקב השב"כ –
חוות דעת, המכון הישראלי לדמוקרטיה (22
ביוני,
2020
תהילה שוורץ אלטשולר ורחל ארידור הרשקוביץ,); הצעת חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע
במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף הקורונה החדש (הוראת שעה), התש"ף –
2020
– חוות דעת,
המכון הישראלי לדמוקרטיה (14
ביולי, 2020
;)
של האמצעי הקיצוני של מעקב בהתבסס על אמונה מוטעית שיש בידי הטכנולוגיה
יכולת
להוות פתרון למגיפה. דו"ח מבקר המדינה, וניתוח נתוני משרד הבריאות
לאורך הדרך,
מלמדים
שאיכוני השב"כ, מעבר לבעיה הנורמטיבית הקשה שהם מעוררים, הם בלתי
יעילים ביחס לחקירות אפדימיולוגיות אנושיות. הם מאתרים פחות מעשרה אחוז מן
החולים, אחוז האות רעש (איכוני חינם -
פולס פוזיטיב) שלהם עלה במהלך הסגר השני
ללמעלה משישה אחוז2, וקרוב
למחצית הערעורים על האיכונים מתקבלים, מה שמלמד על
רמת אי הדיוק הבלתי נסבלת שלהם. עשרות, אם לא מאות אלפי ישראלים הוכנסו לבידוד
לחינם; מאות מיליוני שקלים עלו למשק באבדן ימי עבודה עקב בידודי יתר, ובעיקר -
הכלי
לא מאפשר את
פתיחת המשק
ונדרשים כלים יעילים ממנו.
הכישלון הקולוסלי בהטמעת יישומון "המגן 2
":
את יישומון "המגן 2
"
שהושק
ביולי התקינו רק 371,122
מאזרחי ישראל
לעומת
כשניים וחצי מיליון שהתקינו את הגרסה
הראשונה. הדבר מלמד על כמה עניינים. ראשית, האמון הציבורי
בממשלה במועד השקת
המגן 2
, היה כבר נמוך מאד שנית,.
הציבור הבין שאין צורך ביישומון במקביל לאיכוני
השב"כ. שלישית, הממשלה דיברה בשני קולות. מצד אחד, יישומון "
המגן 2
"
פותח
במשרד הבריאות, ומצד שני, הממשלה עשתה כל שביכולתה כדי לקבור אותו, הן
בהחלטות מדיניות לגבי הארכיטקטורה שלו,
הן בהיעדר קמפיין ציבורי משמעותי להטמעתו
בקרב הציבור, והן בחוסר קביעת מדיניות להפעלתו –
למשל, מי יחוייב להתקין אותו או
כתנאי לכניסה לאיזה מקום.
כך או כך, יש להתייחס גם לנתוני ההסרה של היישומון.
הנתונים הם מדהימים:
מספר המסירים של "המגן 2
"
הוא 362,481
, כלומר כתשעים
ושמונה אחוז מהמ
שתמשים. כיום למעשה "המגן 2
" מותקנת על פחות מתשעת אלפים
מכשירים בישראל כולה.3
הקונספציה השגויה של "שיח החלופות"
:
לאור האמור לעיל, את איכוני השב"כ
יש להפסיק כי אינם יעילים ולכן אינם עומדים בדרישת המידתיות. אבל, בדיוק כפי שלא
ניתן להשתמש בשב"כ ככלי מרכזי לקטיעת שרשראות הדבקה, כך לא ניתן יהיה לעשות
זאת באמצעות כלי ריכוזי אחד, דוגמת יישומון "המגן". לכן, הדרישה להראות כלי יחיד
מתפקד כחלופה מרכזית לשב"כ היא דרישה מופר
כת.
עשרה חודשים לתוך המגיפה
מסתבר כי יהיה צורך במגוון של דרכים, ממשלתיות ומסחריות, כדי לאפשר למשק לשוב
לתפקוד. מכל מקום, הקונספציה שלפיה מול הכלי של השב"כ יש להעמיד כלי חלופי אחד
לאחד, הולכת ומתבררת כקונספציה שגויה. הצו על תנאי שהוציאו שופטי בגץ ביום
17.11.20
ובו הורו לממשלה ולכנסת להסביר מדוע משרד הבריאות אינו עומד בדרישות
חוק הסמכת השב"כ לקידום טכנולוגיה אזרחית כחלופה לשב"כ4
, מלמד כי יתכן שממילא
בג"ץ יקבע כי אסור לממשלה להמשיך להשתמש בכלי של השב"כ. עם זאת, גם הוא
מלמד על אותה קונספציה ההולכת ומתבררת כשגויה, והיא שיש לפתח חלופה אזרחית
לשב"כ טרם ייגמלו מן השימוש בו.
2
ראו גם את הדיון בצוות השרים לענייני איכוני השב"כ מתאריך 17
לנובמבר 2020
שהוגש בנספח לפניה
לוועדת החוץ והביטחון לאישור מחודש של איכוני השב"כ ב-
18
לנובמבר 2020
.
3
טליה אגמון,
דיווח לפי חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות
נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת
שעה), התש"ף –
2020
–
מס' 18
(
5
בנובמבר, 2020
).
4
החלטה בבג"ץ 6732/20
האגודה לזכויות האזרח בישראל ואח' נ' הכנסת ואח' (
17.11.20
.)
2
הניסיון המצטבר בעולם:
במקביל, במדינות הדמוקרטיות השונות שבהן נעשה
שימוש בסוגים של טכנולוגיות לאיתור מגעים, נצבר ניסיון בנוגע ליעילותן של טכנולוגיות
איתור המגעים,
להצלחת ההטמעה שלהן ולחששות הנלווים לשימוש בהן.
אין כל צורך
לחקות עכשיו פתרונות שסברנו לפני שישה חודשים שיהיו יעילים לאיתור מגעים טכנולוגי,
אך מתבררים כיעילים פחות. יש להתבונן באופן מפוכח על ההצלחות והכ
ישלונות ולבחור,
בנקודת הזמן הזאת,
בכלי מדיניות שידועים כיעילים.
החלק הראשון של הסקירה עוסק במיפוי מאפייני החלופות הקיימות בפיתוח ותפעול של
מדינות ובסקירה בינלאומיתשל השימוש המדינתי
ביישומוני איתור מגעים.
החלק השני מנתח את המחקרים הקיימים בנוגע להערכת יעילותן של טכנולוגיות לאיתור
מגעים דיגיטלי, מונה סיבות אפשריות לחוסר הצלחתן ועוסק בדוגמאות לטכנולוגיות ומוצרי
איתור מגעים "בוטום אפ" (
Bottom Up
)
, כלומר כאלה הצומחים מתוך השוק הפרטי
ומיועדים לקהילות וקבוצות קטנות יותר ולא באופן מתוכנן או מוכוון על ידי ממשלות.
החלק השלישי עוסק בהמלצות מדיניות, שלתפיסתנו צריכות בעת הזאת להתחלק לשני
טיפוסים: המלצות מדיניות בנוגע לשימוש בטכנולוגיות איתור מגעים על ידי
הממשלה,
שבהם הממשלה היא ספק שירות איתור המגעים ("טופ דאון") והמלצות מדיניות בנוגע
לשימוש בטכנולוגיות איתור מגעים על ידי גורמים מקומיים או פרטיים ("בוטום אפ)"
שבהם הממשלה צריכהלקחת את תפקיד הרגולטור ולא את תפקיד ספק השירות.
1.
חלק ראשון: סקירה בינלאומית עדכנית של השימוש ביישומוני
איתור מגעיםברחביהעולם
כל היישומונים לאיתור מגעים המופעלים על ידי מדינות דמוקרטיות בעולם הם וולנטריים
ומרביתם מבוססים על קליטה ושידור אותות בלוטות'. מדובר בטכנולוגיה שרמת הדיוק
שלה גבוהה, עלותה נמוכה, צריכת הסוללה וכוח המיחשוב הנדרש להפעלתה נמוך יחסית
וניתן לשלבה במגוון מכשירים ניידים. בחלק מהמדינות נלווה ליישומון לאיתור מגעים
המבוסס על קליטה ושידור אותות בלוטות' גם רכיב לסריקת קודי QR
שמטרתה לאפשר
איתור מגעים במקומות בהם היישומונים מבוססי אותות בלוטות' או GPS
אינם מדויקים –
מסעדות, ברים, קניונים, כלי תחבורה הומים, מקומות עבודה, בתי מלון וכד'. בכל המדינות
שהוסיפו רכיב זה, למעט בסינגפור, סריקת קודי ה QR
על ידי המשתמש היא
וולונטרית
ומתקיימתלצד חיוב מנהלי ומפעילי המקומות הציבו
רייםלנהל מרשם מבקרים.
אבל, בחלוף כעשרה חודשים מפרוץ המגיפה נתוני האימוץ וההטמעה של היישומונים
5
במדינות שונות ברחבי העולם עומדים על ממוצע של כ –
20%
.
כלומר, לא ניתן לראות
5 Jules Bonnard, Varying Degrees of Success for Coronavirus Apps in Europe, YAHOO FINANCE
(Sep. 9, 2020)
;
Allison Gardner, Contact-Tracing Apps: There’s No Evidence They’re Helping
Stop COVID-19, THE CONVERSATION (Oct. 21, 2020)
;
Hariz Baharudin, Distribution of
TraceTogether Tokens Starts; Aim is for 70% Participation in Contact Tracing Scheme, THE
STRAITSTIMES (Sep. 14, 2020)
;
Alejandro De La Garza, Contact Tracing Apps Were Big Tech’s
Best Idea for Fighting COVID-19. Why Haven’t They Helped?, TIME (Nov. 10, 2020)
;
3
בהם, בתצורה הנוכחית, כלי שתרומתו להתמודדות עם המגיפה היא משמעותית. כפי
שנסביר בהמשך,
במרבית המדינות אחוזי ההטמעה הנמוכים נובעים מהיעדר אמון של
הציבור בממשלה ובחברות הטכנולוגיה בנוגע לשימוש הנעשה במידע אישי אודותיו
באמצעות היישומון ופחד מפני היווצרותה של "מדינת מעקב"
.
להלן, נסקור את הנתונים המעודכנים:
ישראל – כרוניקה של כישלון בהטמעת יישומון "המגן"
ישראל
השיקה בחודש מרץ את יישומון "המגן"
המבצע איתור מגעים על בסיס איסוף
נתוני המיקום של המשתמש. הנתונים נשמרים על גבי מכשיר הסלולר האישי של
המשתמש. כאשר משתמש מאובחן
כ
חיובי לנגיף הקורונה,
משרד הבריאות
מעדכן
את
רשימת המקומות בהם שהה על גבי
שרתי המשרד.
לקראת סוף חודש יולי השיק משרד הבריאות עידכון ליישומון בשם המגן 2.0
. גרסת
העדכון מבצעת איתור מגעים על בסיס איתור נקודות חפיפה על בסיס נתוני המיקום
(
GPS
)
וכן שידור וקליטה של אותות בלוטות'. בנוסף, התירה גרסת העידכן למשתמש
שמאובחן כחולה קורונה מאומת להעביר, אם
ירצה
בכך, את המידע שנשמר על גבי
מכשירו האישי לשרת משרד הבריאות על מנת לתמוך בתהליך החקירה האפ
ידמיולוגית.
בחירת משרד הבריאות היתה ליצור יישומון שיש בו גם נתוני מיקום (GPS
) מה שלא
איפשר להשתמש בפרוטוקול איתור המגעים (Notification Exposure
) ששיחררו חברות
הטכנולוגיה
גוגל ו
אפל
לטובת פיתוחם של יישומונים מדינתיים לאיתור מגעים (להלן:
"טכנולוגיית גאפל)"
.
לפי
נתוני
משרד הבריאות, עד חודש נובמבר
התקינו את יישומון "המגן" בשתי הגרסאות
שלו 2,622,536
משתמשים בישראל, כלומר מספר גבוה מאד. אולם, מרבית ההתקנות היו
של "המגן" בגרסא הראשונה שלו, בחודשי המגיפה הראשונים, בעוד שאת "המגן 2
"
התקינו רק 371,122
. הדבר מלמד הן על כך שהאמון הציבורי במעקב המגעים ביולי 2020
,
מועד השקת המגן 2
, היה כבר נמוך מאד והן על היעדר קמפיין ציבורי משמעותי להטמעתו
בקרב הציבור.
כך או כך, יש להתייחס גם לנתוני ההסרה של היישומון. הנתונים הם מדהימים: בסך הכל
1,564,007
משתמשים הסירו את היישומון –
קרוב לשישים אחוז מהמשתמשים.
כשמתבוננים בנתוני "המגן 2
" בלבד, מספר המסירים הוא 362,481
, כלומר כתשעים
ושמונה אחוז מהמשתמשים. כיום למעשה "המגן 2" מותקנת על פחות מתשעת אלפים
מכשירים בישראל כולה.6
חלק מן הסיבה להסרה הוא תקלות טכניות וממשק משתמש לא
מתאים של היישומון. חלק אחר נובע מבעיית סוללה שנוצרה כתוצאה מכך שמפתחי
היישומון בחרו להשאיר בו גם מעקב באמצעות GPS
, בחירה שממנה נגזרה התוצאה של
אי שימוש בטכנולוגיית גאפ
ל.
Department of Health, Ireland Is One of the First Countriesto Link Contact Tracing Apps With
Other EU Member States (Oct. 21, 2020)
;
Kelvin Chan, As Europe Faces 2nd Wave of Virus,
Tracing Apps Lack Impact, AP(Sep. 22, 2020)
.
6
טליה אגמון, דיווח לפי חוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות
נגיף הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים (הוראת
שעה), התש"ף –
2020
–
מס' 18
(
5
בנובמבר, 2020
).
4
אבל מעבר לכך,
בתגובת המדינה לבג"צ האיכונים מ
אוקטובר
הבהירה הממשלה שאין
בכוונתה להתייחס ליישומון "המגן"
כאל חלופת ריאלית אזרחית לשימוש בכלי השב"כ שכן
הוא וולנטרי וביזורי, ומכך ניתן ללמוד שהמדינה מעוניינת בכלי שתהיה לה שליטה מוחלטת
בתנועות האזרחים באמצעו
תו. בנוסף,
טענה המדינה,
היישומון אינו מהווה חלופה למי
7
שאין ברשותו מכשיר נייד מתאים כמו אוכלוסיה חרדית שאינה משתמשת בטלפון חכם.
מצד שני, נכון לנובמבר 2020
, מעבר לדיבורים ותכנונים, בפועל המדינה לא יצרה שום כלי
אלטרנטיבי דוגמת כרטיסים חכמים, אמצעים לבישים או
"טוקנים" עבור אלה שאין להם
מכשירים חכמים. מכל מקום, תגובה זו מלמדת יותר מכל על חוסר הנכונות לכתחילה של
הממשלה להשקיע באופן רציני ומשמעותי בפיתוח היישומון ובהטמעתו.
יתרה מזאת, בדיון בוועדת המדע של הכנסת בנובמבר, טען נציג משרד הבריאות כי
המשרד אינו מתכוון להשיק יישומון חדש תואם
טכנולוגיית גאפל
במקום "המגן 2
" וזאת
למרות הכישלון האדיר בהטמעה.
נציג המשרד טען כי הסיבה לכך היא היעדר יעילות
יישומונים באופן כללי. בדיון בוועדת השרים לענייני
איכוני השב"כ בסוף אוקטובר הודיעה
מנהלת מערכות המידע של משרד הבריאות
כי המשרד הפסיק
להשקיע בפיתוח טכנולוגי
של
המערכת.
הדבר לא מנע מראש הממשלה ומשר המדע לשלוח הצהרות לתקשורת
לפיהן בכוונתם לאכוף את השימוש ב"המגן 2
במרחבים מסויימים. דבר זה מלמד, שוב,"
על שני הקולות שבהם מדברת הממשלה ביחס ליישומון. מצד אחד, היא אינה משקיעה
בשדרוג שלו או בשינוי האכיטקטורה שלו כך שתתאים למקובל בעולם ותאפשר שימוש נוח
בו, ומצד שני היא מבקשתלאכוף את השימוש בו. הכתובת לפיצוץ נמצאת על הקיר.
אוסטרליה:
באוסטרליה, שהשיקה יישומון לאיתור מגעים בשם CovidSafe
בגישה ריכוזית בליווי
קמפיין הסברתי נרחב כבר בחודש אפריל, הורידו למעלה משבעה מיליון אזרחים את
היישומון. אולם, מספר ההורדות אינו מלמד על מספר האנשים אשר ממשיכים להחזיק
ביישומון פעיל על מכשיריהם. הממשל האוסטרלי סירב בחודש ספטמבר לפרסם נתונים
לגבי אחוז המשתמשים הפעילים ביישומון, ובקרב הציבור האוסטרלי גוברים הקולות
להפסיק לעשות שימוש ביישומון ולפנות לאימוץ יישומון המבוסס על טכנולוגי h,
גאפל.8
יתרה מכך, שירותי הבריאות במחוז ויקטוריה הודו שאחוזי ההטמעה הנמוכים הובילו לכך
שהם נטשו את השימוש ביישומון בעיצומו של גל המגיפה השני בחודשי הקיץ.9
ניו זילנד:
יישומון Tracer Covid NZ
שהשיקה ניו זילנד במאי השנה מבוסס על סריקת קודי QR
בכניסה למקומות ציבוריים במקום לבצע רישום ידני. המידע שנאסף באמצעות סריקת
7
תגובת המשיבים 2 – 5
לעתירה בבג"ץ 6732/20
האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' הכנסת ואח'
(מיום 20
באוקטובר, 2020
.)
8 Josh Taylor, Releasing Covidsafe App Usage Numbers Could Risk Public Safety, Government
Claims, THE GUARDIAN (Sep. 19, 2020)
;
Jack Snape, What Will It Take for Australians to
Download the COVIDSafe App, and will it Even Matter Amid Coronavirus?, ABC NEWS (OCT.
16, 2020)
.
9 Samantha Dick, Four Months of the COVIDSafe Contact Tracing App: Where Are We Now?,
THENEWDAILY (Aug. 24, 2020)
.
5
קודי ה-
QR
נשמר על מכשיר המשתמש ומועבר רק בהסכמתו לרשות הבריאות במידה
שנמצא חיובי לקורונה.
עם השקתו רמת הציות בקרב הציבור
לסריקת קודי ה QR
היתה גבוהה, אולם העוד
מקומות ציבוריים, למעט אלו שהוחרגו במפורש, מחוייבים בהצגת קודי ה-
QR
בכניסה,
ממשלת ניו זילנד לא חייבה או התנתה את הכניסה למקומות ציבוריים או השימוש
בשירותים ציבוריים בסריקת קודי ה QR
על ידי המשתמשים וכך,.
בחלוף חמישה חודשים
10
מהשקתו נמצא שמרביתהציבור לאמתייחסלקודי ה QR
כלל.
בנוסף, בחודש ספטמבר הוסיפה ניו זילנד ליישומון Tracer Covid NZ
גם פונקציית איתור
מגעים על בסיס טכנולוגיית גאפל. במקביל ניו זילנד החלה בניסוי שני לבחינת היתכנות
השימוש בכרטיסים חכמים בשם CovidCard
הקולטים ומשדרים אותות בלוטות' בלבד
כחלופה לשימוש במכשיר הסלולר האישי.11
תמונה 1
: כרטיסי ה CovidCard
המחולקים במסגרת ניסוי השימוש בהם בניו זילנד.
צרפת:
גם היישומון StopCOVID
המבוסס על קליטה ושידור אותו בלוטות' בגישה ריכוזית
שהשיקה צרפת בתחילת חודש יוני לא זכה להצלחה יתרה. נכון לחודש אוגוסט הורד
היישומון 2.4
מיליון פעמים, אולם 700,000
משתמשים כבר הסירו אותו ואחוז ההטמעה
הנוכחי מוערך בכ-
3%
. וועדה לאומית שמונתה לבחינת התנהלות המדינה במאבקה
במגיפת הקורונה המליצה לחזור ולהשיק קמפיין פרסומי לעידוד הורדת היישומון, אולם
לצד דרישה זו גברו הקולות בצרפת שקראו לזנוח את היישומון ולאימוץ יישומון חדש
המבוסס על טכנולוגיית גאפל.12
אי הצלחת היישומון הובילה את ממשלת צרפת להשיק
גרסה אינטראקטיבית ודינמית יותר שלו בסוף חודש אוקטובר, עם תחילתו של גל
התחלואה השני במדינה, בשם TousAntiCovid
. גרסה זו תכלול בעתיד גם אפשרות
וולונטרית לסריקת קודי QR
בכניסה למקומות ציבוריים כגון ברים, מסעדות, חנויות
10 Jamie Morton, COVID19 Coronavirus: Why are QR Scan Counts Plummeting?, NZ HERLAD
(Sep. 30, 2020)
Charles Anderson, New Zealanders Urged yo Be Vigilant on Long Weekend as
Covid App Use Falls, The Guardian (Oct. 23, 2020)
.
11
Katarina Williams, Coronavirus: Bluetooth Technology Could Be in October’s NZ Covid
Tracer App Update, STUFF (Sep. 18, 2020)
;
Matt Shand, Bluetooth Covid-19 Contact Tracing
Card Trails Launched. STUFF (Oct/ 29, 2020)
.
12 Chirs O’brien, France Tries to Salvage Failed StopCovid Tracing App as Cases Surge,
VENTUREBEAT (Sep. 18, 2020)
.
6
ואצטדיוני ספורט לשם איסוף מועד הכניסה למקום ואופני יצירת קשר עם הנכנס, רישום
הנעשה כיום ידנית במקומות אלו.13
שווייץ:
שוויץ השיקה יישומון בגישה ביזורית המבוססת על טכנולוגיית
גאפל
בסוף חודש יוני.
היישומון זכה בעשרת הימים הראשונים להשקתו להיקף הורדות מרשים של כ 1.6
מיליון
פעמים, אולם כבר באמצע יולי אובחנה ירידה חדה במספר המשתמשים הפעילים עד ל
959,815
משתמשים בלבד ונכון לחודש אוגוסט
הוערך כי רק 15%
מהאוכלוסייה עושים
שימוש ביישומון.14
גרמניה:
גרמניה השיקה באמצע יוני את היישומון App Warn Coraona
בגישה הביזורית
ובהתבסס על טכנולוגיית גאפל. היישומון מאפשר למשתמש להזמין תור לבדיקת קורונה
ולקבל את תוצאות הבדיקה ליישומון. היישומון אף מתקשר כיום עם היישומונים הקיימים
בחלק ממדינות אירופה כמו למשל אירלנד ואיטליה. נכון לסוף חודש אוקטובר היישומון
הורד כ-
18
מיליון פעמים, אך ההערכות הן שרק כ -
15
מיליון עושים בו שימוש פעיל,
כלומר כ 17%
מהאוכלוסייה. בנוסף, רק מחצית מהמשתמשים שקיבלו הודעה על היותם
חיוביים לנגיף הקורונה באמצעות היישומון, כ –
10%
מכלל חולי הקורונה בגרמניה, עשו
שימוש ביישומון לשם שליחת הודעות אזהרה על קיומו של מגע אישי קרוב באמצעות
היישומון. ברקע נתונים אלו משרד הבריאות הגרמני שב והסביר כי היישומון הוא אומנם
כלי חשוב אך הוא רק אחד מהכלים
הקיימים בארגז הכלים שלו למאבק בהתפשטות
המגיפה.15
איטליה:
איטליה השיקה יישומון בגישה ביזורית אשר נשען על טכנולוגיית
גאפל
בשם Immuni
בחודש יוני השנה. נכון לחודש אוקטובר נמצא שכ- 7
מיליון אנשים הורידו את היישומון,
אך בפרוץ הגל השני של התחלואה במדינה לא ברור כמה מהם עושים בו שימוש אקטיבי,
שכן נמצא שרבים כלל לא מפעילים כלל את חיישן הבלוטות' במכשיר הסלולר. אחוזי
ההטמעה של היישומון שונים בין המחוזות השונים במדינה אך אף מחוז לא מצטיין באחוזי
הטמעה גבוהים במיוחד. בסיציליה אחוז הטמעה נמוך העומד על 5.4%
ובמחוז בולזאנו
13 Hannah Thompson, Franse to Release ‘More Interactive’ StopCovid App, THE CONNEXION
(Oct. 13, 2020)
;
Sara Mageit, France Launches New Contact Tracing App, TousAntiCovid,
HEALTHCAREITNEWS(Oct. 26, 2020)
.
14 Swiss Info, Swiss Covid-19 Contact Tracing App Losing Ground, SWISSINFO (July 13, 2020)
;
Serge Vaudenay & Martin Vuagnoux, Lessons From SwissCovid (Aug. 31, 2020)
.
15 Jens Thurau, Germany’s Coronavirus App Goes International and Gets a Boost, DW (Oct.
23,2020)
;
AbiCarter, 18Million Downloads:Germany’sCorona-Warn-App Hailed ASuccess,I
AM EXPAT (Sep. 24, 2020)
;
Philip Oltermann, Glitches Dent German Enthusiasm for Covid
Contact-Tracing App, The Guardian (Sep. 23, 2020)
.
7
אחוז ההטמעה הגבוה ביותר -
15.1%
. בשל כך, החלה ממשלת איטליה בתחילת חודש
אוקטובר בקמפיין פרסומי לעידוד הציבור לעשות שימוש ביישומון.16
אירלנד:
אירלנד השיקה בתחילת חודש יוני את היישומון Tracker Covid
בגישה ביזורית המבוססת
על טכנולוגיית גאפל
. בתחילה הורד היישומון על ידי 1.65
מיליון משתמשים, אולם נכון
17
לתחילת חודש אוקטובר נמצא שכ –
34%
מהאוכלוסייה עושים בו שימוש פעיל.
אנגליה:
אנגליה השיקה יישומון לאיתור מגעים רק בסוף חודש ספטמבר. היישומון, covid-19 NIH
,
זמין להורדה לתושבים מעל גיל 16
. הוא מאופיין בגישה ביזורית ומבוסס על טכנולוגיות
גאפל. היישומון כולל פונקציות נוספות כגון אפשרות סריקת קודי QR
בכניסה למקומות
ציבוריים המחוייבים בהצבת קודי QR
בכניסה, הזמנת בדיקת קורונה, התראה בנוגע לרמת
הסיכון האזורית לפי מספרי המיקוד, כלי לדיווח על תסמינים ומעקב אחר משך זמן הבידוד
העצמי הדרוש.
המידע הנאסף באמצעות סריקת קודי ה QR
נשמר על גבי מכשיר המשתמש בלבד
ובמידה שחולה קורונה מאומת ביקר באחד מהמקומות בהם ביקר המשתמש הוא יקבל על
כך הודעה באמצעות היישומון. אולם, בעוד שמקומות ציבוריים מחוייבים לנהל מעקב ידני
או באמצעות סריקת קודי QR
על הנכנסים לשטחם, ממשלת אנגליה לא הטילה חובה על
משתמשי היישומון לסרוק את קודי ה QR
. משום כך, רמת הציות של המשתמשים לסריקת
קודי QR
נמוכה.
נכון לסוף חודש אוקטובר התקינו את היישומון רק כ 28%
מהאוכלוסייה שהם,
להערכת
רשות הבריאות הבריטית, כ-
40%
מהאוכלוסייה הבוגרת במדינה. רבים אחרים מתלוננים
שהיישומון אינו מתאים למכשירי סלולר שאינם תומכים בגרסאות העדכניות של מערכות
ההפעלה של אפל או גוגל, אינו מתאים למכשירי וואווי ואחוז הטעויות השליליות ( false
negative
) והחיוביות בו (Positive False
בו גבוה.)18
יפן:
16 Immuni: Here’s What You Need to Know About Using Italy’s Contact-Tracing App, THELOCAL
(Oct. 6, 2020)
;
Sara Bluhm, Immuni Application Campaign by the Italian Government, EXPAT
BULLETINITALY (Oct. 8, 2020)
.
17 Reuters Staff, Active Irish COVID-19 Tracing App Users Drop On Battery Problem – HSE,
Reuters (Aug. 27, 2020)
;
Billy Perrigo, U.S. States Are Rolling Out COVID-19 Contact Tracing
Apps. Months of Evidence From Europe Shows They’re No Silver Bullet, TIMES (Oct. 9, 2020)
.
18 Chloe Kent, A Comedy of Errors: The UK’s Contact-Tracing Apps, MEDICAL DEVICE NETWORK
(Oct. 6, 2020)
;
Nicole Wetsman, Contact Tracing App for England and Wales Failed to Flag
Pople Exposed to COVID-19, THE VERGE (Nov. 2, 2020)
;
James Cook, NHS Covid-19 App: How
Does Track and Trace Work, and What Does the ‘Possible Expousyre’ Message Mean?, THE
TELEGRAPH (Oct. 30, 2020)
;
James Cook, NHS Covid-19 App: How Does Track and Trace Work,
and What Does the ‘Possible Exposure’ Message Mean?, THE TELEGRAPH (Oct. 30, 2020)
;
Nicole Kobie, The NHS Test and Trace App has Two Flaws: QR Codes and People, WIRED (Sep.
23, 2020)
;
Alex Hern, Arrival of NHS Contact-Tracing App Heralds Return of QR Codes, THE
GUARDIAN (Sep. 24, 2020)
;
Sam Trendall, NHS ‘Improve Accuracy’of Contact-Tracing App as
Downloads Near 20 Million, PUBLICTECHNOLOGY.NET (Oct. 30,2020)
.
8
יפן השיקה בחודש יוני את COCOA
, יישומון לאיתור מגעים בגישה הביזורית המבוסס על
טכנולוגיית גאפל. היישומון הורד 7.7
מיליון פעמים,
כ-
6%
מאוכלוסיית יפן ואינו משמש כלי
חשוב להתמודדות עם המגיפה.19
ביפן קיים מנגנון מקיף של חוקרי איתור מגעים אנושיים.
אלו אינם מתמקדים בזיהוי האנשים שהיו במגע עם חולה מאומת אחד אלא בזיהוי מפיץ
המקור, כלומר אותם "מפיצי העל" שהובילו או יובילו להתפשטות גדולה של הנגיף באזור
מסוים.20
טייוואן:
בטיוואן הופעלה כבר בחודש פברואר טכנולוגיה מבוססת GPS
המכונה Intelligent
System Fences Electronic(IEFS). ה-
IEFS
מבוססת על שיתוף פעולה בין המרכז
האזרחי לפיקוד לטיפול במגיפה (Center Command Epidemic Central
) ומפעילי
רשתות הסלולר במדינה. בהתבסס על אותות המשודרים מהמכשיר הנייד ומגדלים
סלולריים סמוכים, המערכת מזהה את היסטוריית המיקומים של כל אדם שנמצא חיובי
לנגיף הקורונה ואת הסובבים לו וכן מפקחת עלהציות לחובת הבידוד.
המערכת אינה מופעל
ת
על כלל האוכלוסייה אלא רק על מי שנמצא חיובי לנגיף הקורונה
ועל חבי הבידוד. עם זאת, ממשלת טאיוואן הדגישה שהמערכת היא כלי אחד במערך
האכיפה של חובת הבידוד הכולל פיצוי בגובה 35$ ליום לכל חב ב
ידוד, שיחת טלפון יומית
ובה מציע נציג הממשל סיוע בכל דבר לחב הבידוד, אספקת ערכות מיגון אישי למשך כל
ימי הבידוד, גישה חינם לסרטים ולמשחקי וידאו וקנסות גבוהים למפרי חובת הבידוד או למי
שנמנעים מלדווח על הופעת תסמיני הנגיף. זאת לצד הגברת השקיפות, עידכון ושיתוף
הציבור במהלכי הממשלה והפעולות הננקטות למאבק בהתפשטות הנגיף במטרה לרכוש
את אמון הציבור ושיתוף הפעולה מצדו.21
איסלנד:
המדינות שמציגות נתוני הטמעה גבוהים מהממוצע הן איסלנד וסינגפור. איסלנד התקינה
את היישומון C-19 Ranking
המבוסס על הגישה הריכוזית,, 40%
מהאוכלוסייה. עם זאת,
המדינה שאוכלוסייתה מונה רק 364,000
תושבים ומתוארת פעמים רבות כאוכלוסייה בה
"כולם מכירים את כולם", מתייחסת ליישומון ככלי עזר בלבד לצד צוות חוקרים
אפידמיולוגיים המונה למעלה מ-
50
אנשים, צוותים ייעודיים מהמשטרה ומהרשויות
המנהלים שיחות יומיות עם
חבי הבידוד על מנת לספק להם כל סיוע דרוש ולוודא שהם
מצייתים לחובת הבידוד, ביצוע בדיקות קורונה בהיקף נרחב ביותר וניתוח גנטי של
הן
במטרה לאפיין את מקור ההדבקה
, מאפייני הנגיף וצפי התפשטותה
באוכלוסייה.
הבדיקות
הגנטיות של הנגיף יכולות ללמד מאיזה מקום גיאוגרפי הו
א הגיע (למשל, אתר סקי מסויים
בדולומיטים
) ולכן להתריע בפני כל מי שחזר לשם לצאת ולהיבדק או
להחיל צעדי ריחוק
19 Reuters Staff, Downloads of Japan’s COVID-19 App Reach 7.7 Million in Slowing Pace Since
Debut, REUTERS (July 21, 2020)
.
20 Naomi O’Leary & Derek Scally, Covid-19: How Asian Countries Got Contact-Tracing Right
While European States Are Struggling, THEIRISHTIMES (Sep. 25, 2020)
.
21 Po-Chang Lee et. al., What We can Learn from Taiwan’s Response to the Covid-19
Epidemic, THEBMIOPION (July 21, 2020)
;
Contact Tracing, Quarantine Keys in Covid-19 Fight:
ex-VP Told CNN, FOCUS TAIWAN (Sep. 14, 2020)
;
Megan Molteni, Taiwan’s Digital Minister
Knows How to Crush Covid -19: Trust, WIRED (Sep. 30, 2020)
.
9
22
חברתי גם לפני שמספר אנשים רב באוכלוסייה
חווה את תסמיני הנגיף.
בניסיון לעצור
את הירידה במספר המשתמשים ולעודד את התקנת היישומון השיקה ממשלת אירלנד
עדכון גרסה בסוף אוגוסט שכלל אפשרות קלה לדווח על תקלות ביישומון והצגת תמונת
מצב חולים וחולים קשים בחלוקה לבתי חולים.23
סינגפור:
סינגפור עושה שימוש בטכנולוגיית איתור מגעים המורכבת משני יישומונים -
TraceTogether
ו-
SafeEntry
. יישומון TraceTogether
היה יישומון איתור המגעים
הראשון שהושק בעולם. הוא מבוסס על גישה ריכוזית וטכנולוגיית בלוטות'. על מנת
להגדיל את שיעור המשתמשים ביישומון באוכלוסייה החלה סינגפור בחודש יוני 2020
לחלק מכשירים לבישים (Tokens
) לאוכלוסייה הבוגרת. המכשירים הלבישים קולטים
ומשדרים אך ורק אותות בלוטות' ומצוידים בסוללה הצפויה להחזיק למשך 6
חודשים ללא
צורך בטעינה. בהמשך חולקו המכשירים הלבישים גם למי שאין באפשרותו להתקין את
היישומון על מכשיר הסלולר שלו (למשל, מי שמחזיק במכשיר סלולר שאינו חכם או
במכשיר חכם שגרסת מערכת ההפעלה שלו מיושנת). החל מאמצע ספטמבר חולקו
המכשירים לבישים בחינם לכלל האוכלוסייה.
22 Bobbie Johnson, Nearly 40% of Icelanders are Using a Covid App – and It Hasn’t Helped
Much, MIT TECH. REV. (May11, 2020)
;
Elizabeth Kolbert, How Iceland Beat the Coronavirus,
;
Jelena Ćirić, COVID-19 in Iceland: Contact Tracing is Key to
THE NEW YORKER (June 1, 2020)
Taming Third Wave, ICELAND REVIEW (Sep. 21, 2020)
;
Jordan Kelly-Linden, Could Iceland’s
Forensic-Style Contact Tracing be the Key to Defeating Covid-19?, THE TELEGRAPH (Nov. 5,
2020)
;
Paul Waldie, With Novel Testing Program, Iceland’s COVID-19 Battle a Model for the
World, The Global & Mail (June 24, 2020)
.
23 Colm Gorey, The Covid Tracker Ireland App Has Updated, So What’s New?, SILICONREPUBLIC
(Aug. 28, 2020)
.
10
תמונה 2:
המכשיר הלביש ולצידו מכשיר סלולר שעליו מותקן היישומון
24
TraceTogetehr
:
יישומון SafeEntry
הוא טכנולוגיה משלימה ליישומון TraceTogether
. מטרתו לאפשר
סריקת קודי QR
בכניסה וביציאה
ממקומות שונים באמצעות מכשיר הסלולר שעליו מותקן
היישומון או באמצעות המכשיר הלביש. בעת הסריקה נשמר מידע הכולל זמן כניסה
ויציאה מהמקום, שם המשתמש, מספר הזיהוי ומספר הטלפון הנייד שלו. המידע נשמר
אך ורק באופן מקומי על מכשיר הסלולר של המשתמש או המכשיר הלביש ונמחק בחלוף
21
ימים. אולם אם המשתמש נמצא חיובי לנגיף הקורונה רשות הבריאות רשאית לדרוש
גישה למידע.25
תחילה היה השימוש ביישומון SafeEntry
מנדטורי רק במקומות שהוגדרו על ידי ממשלת
סינגפור כמקומות עם פעילות שיש בה סכנת הידבקות, כמו אירועים עסקיים בהיקפים
נרחבים, בתי מלון, חתונות, בתי קולנוע, חדרי כושר ומספר מקומות עבודה. אולם, ככל
שחלוקת המכשירים הלבישים לכלל האוכלוסיה הורחבה, הפך השימוש ביישומון
24
התמונה לקוחה מ 6 End-December: from Check-ins TraceTogether Mandatory Wong, Lester
Things to Know About Using the App or Token, THESTRAITTIMES (Oct. 21, 2020)
.
25 Stella Cramer et. al., Contact Tracing Apps in Singapore, NORTON ROSE FULBRIGHT (Nov. 5,
2020)
.
11
SafeEntry
למנדטורי במקומות רבים נוספים כגון מקומות עבודה, קניונים, בתי ספר,
מוסדות חנוך, מוסדות שירותי רפואה, סופרמרקטים
ומספרות.26
בדצמבר צפויה סינגפור להתחיל לעשות שימוש בכלי טכנולוגי חדש לאיתור מגעים דיגיטלי
בשם SafeEntry TraceTogether-only
. טכנולוגיה זו משלבת את שני היישומונים
הנפרדים TraceTogther
,
שמשמש לזיהוי האנשים שהיו במגע אישי קרוב עם חולה
קורונה מאומת,
ו -
SafeEntry
המשמש לזיהוי האנשים ששהו במקום בו שהה חולה
קורונה מאומת באותו הזמן. במקביל תטיל סינגפור חובה על המבקשים להיכנס לכל
המקומות הציבוריים, לרבות מסעדות, בתי ספר, מקומות עבודה וקניונים, לסרוק את קודי
ה-
QR
המוצבים בכניסה. החובה חלה על כל תושבי סינגפור מגיל 7
ומעלה, כאשר כל
הרוצה בכךיכול לאסוף אתהמכשיר הלביש בחינם באחד ממרכזיהאיסוף.
החיוב בסריקת קודי ה QR
לצד השילוב של שני היישומונים יחייב את מי שעד עתה נמנע
מהתקנת היישומון TraceTogether
לעשות כן. במהלך זה מבקשת ממשלת סינגפור
להגיע למצב שבו 75%
מן האוכלוסייה יעשו שימוש בטכנולוגיה לאיתור מגעים. אבל, היא
טרם השיגה את המטרה הזאת.
סריקת קודי QR
באמצעות מצלמת מכשיר הסלולר היתה נתונה למספר מתקפות סייבר
בסינגפור ועל כן החל מדצמבר, ועל מנת להבטיח הגנת סייבר מרבית, תחייב ממשלת
סינגפור את סריקת קודי ה QR
אך ורק באמצעות היישומון הייעודי או המכשיר הלביש
שמזהה
ים
האם קודה QR
הנסרק מזויף.27
אם ננסה להסיק מסקנות מהצלחתה של סינגפור בהטמעת היישומון, הרי שהיא נובעת
משילוב של:
מתן פתרון טכנולוגי בחינם למי שאין ברשותו מכשיר סלולרי חכם או שאין ברצונו
להתקין את היישומון. כך מתאפשרת גם הטלת חובת סריקת קודי ה QR
כתנאי
לכניסה למקומות ציבוריים או לשימוש בשירותים ציבוריים מבלי להוביל לפיקוח
ואפלייה של מעוטי יכולת וכל מי שאין ברשותו מכשיל סלולרי מתאים.
שקיפות הממשל בנוגע להגנת הפרטיות ולשימוש שנעשה במידע האישי
חיוב מקומות ציבוריים שונים בניהול רישום הנכנסים והיוצאים מהם באמצעות
הצגת קודי QR
בכניסה וביציאה מהמקום. כך, הופכים בעלי או מפעילי המקומות
הציבוריים לזרוע אכיפה נוספת של הממשל באיתור מגעים.
26 Eileen Yu, Singapore to Begin Nationwide Distribution of COVID-19 Contact Tracing
Wearables, ZDNet (Sep. 9, 2020)
.
27 Irena Tham, TraceTogether Check-In At Venues Is Better, (Cyber) Safer, THE STRAITSTIMES
(Nov. 10, 2020)
;
Lester Wong, Mandatory TraceTogether Check-ins from End-December: 6
Things to Know About Using the App or Token, THESTRAITTIMES (Oct. 21, 2020)
.
12
2.
חלק שני:הערכת
יעילותאיתור מגעים טכנולוגי
א.
הקושי להעריך יעילות של יישומונים
לצד אחוזי ההטמעה הממוצעים הנמוכים, מתעוררת השאלה מהי יעילותם של יישומוני
איתור מגעים28
והאם הם מציגים פתרון טכנולוגי יעיל שה
השקעה בו מוצדקת או שעדיף
להשקיע את המשאבים בפיתוח מערך חקירות אפידמיולוגיות אנושי שיעילותו מוכחת לפי
הניסיון במגיפות קודמות
ושהסיכון
שהוא יוצר
לפגיעה בזכויות יסוד נמוך יותר.29
הארכיטקטורה של איתור המגעים היתה נושא דיון מרכזי בשיח על
היישומונים המדינתיים,
וזאת נוכח חשיבותה והשפעתה על הגנת הפרטיות של המשתמשים וכן על אבטחת
המידע שנאסף. משמעות הביטוי "ארכיטקטורה של איתור מגעים" היא במשקל שניתן
לתפקיד של שרת מרכזי (מהו המידע המגיע אל השרת או מאוחסן בו ומהי דרך עיבוד
המידע הזה) לעומת מצב שבו המידע נשאר במכשירי הקצה ועיבודו נעשה בהם. מכשירי
קצה הם בראש ובראשונה מכשירי סלולר חכמים, שעונים וצמידים לבישים, כרטיסים
חכמים וכו'. ככלל, קיימות שלוש גישות מרכזיות לארכיטקטורה –
הגישה הריכוזית
בה
עיבוד המידע נעשה על גבי השרת שבידו גם מפתח הצפנת המידע
, הגישה הביזורית
בה
המידע מוצפן ומעובד במכשירי הקצה עצמם, וגישת הביניים –
הגישה ההיברידית -
בה
מפתח ההצפנה נשמר בידי מכשיר הקצה אך עיבוד המידע נעשה בשרת המרכזי.
הבחירה בארכיטקטורה ביזורית, שהיא זאת שנמצאת ביסוד הפרוטוקול של גאפל ומעוצבת
כך בשל הצורך להגן על פרטיות המשתמשים, לא מאפשרת למעשה לאסוף נתונים באופן
מרוכז על יעילות היישומונים. כך, נוצר מצב שבו הידע שנצבר לגבי יעילות יישומונים
מבוסס על "מחקרי אקסטרפולציה" שלמעשה מנסים להסיק מסקנות מן הקשר בין רמת
ההתקנה של יישומונים לבין ירידה בתחלואה. אבל, יש להתייחס למסקנות אלה בזהירות
הראויה, ראשית בשל מיעוט המחקרים הקיימים וההטיה שלהם ושנית משום שמדובר
בעניין רב ממדי (למשל, נכונות אזרחית לשתף מידע ביישומון אחרי התקנתו)
שיוצר שונות
בין קהילה לקהילה ובין מדינה למדינה.
נסביר:
הערכת יעילות של יישומונים יכולה להתבצע ב
כמה
דרכים:
כמות ההתקנות וההסרות
של יישומון
כאחוז מן האוכלוסיה
(או מהאוכלוסיה הבוגרת
או מבעלי מכשירי הטלפון.
28 Allison Gardner, Contact-Tracing Apps: There’s No Evidence They’re Helping Stop COVID-
19, THE CONVERSATION(Oct. 21, 2020)
;
Alejandro De La Garza, Contact Tracing Apps Were Big
Tech’s Best Idea for Fighting COVID-19. Why Haven’t They Helped?, TIME (Nov. 10, 2020)
;
Douglas J. Leith & Stephen Farrell, Measurement-based Evaluation of Google / Apple
Exposure Notification API for Proximity Detection in a Light-Rail Tram, 15(9) PLOS ONE (Sep.
30, 2020)
.
29
זו אחת השאלות שהועלתה על ידי מועצת האיחוד האירופי. ראו Statement Joint Europe, of Council
on Digitla Contact Tracing by Alessandra Pierucci, Chair of the Committee of Conention 108
& Jean – Philippe Walter, Data Protection Commission of the Council of Europe 2
(Strasbourg, 28 April 2020)
;
Alejandro De La Garza, Contact Tracing Apps Were Big Tech’s
Best Idea for Fighting COVID-19. Why Haven’t They Helped?, TIME (Nov. 10, 2020)
.
13
נתונים לגבי השימוש בפוע
ל ביישומון למשל,. מספר הדיווחים העצמיים על מחלה
(
נתון שניתן לבדוק
רק ביישומונים בשיטה הריכוזית), מתוך כלל המשתמשים; או אחוזי
הציות להודעה הנשלחת באמצעות היישומון לפיה על המשתמש להיכנס לבידוד.
מחקר של ממשלת אנגליה מצא שרק 18%
מהאנשים שמקבלים הודעה מחוקר
אפידמיולוגי שעליהם להיכנס לבידוד אכן מצייתים לדרישה זו, ואין כל נתון לגבי
המצייתים לדרישה זהה המגיעה רק מהיישומון.30
נתונים לגבי אחוזי הטעות (
False positive
) של היישומונים ביחס למידת ההצלחה
שלהם באיתור מי שאכן נחשפו לחולים. הקושי הוא שבמערכת המבוססת על
ארכיטקטורה ביזורית, אין אפשרות לקבל נתונים ואין כל יכולת להעריך את רמת
היעילות.
מחקרי אקסטרפולציה:
עם תחילת החשיבה על שימוש ביישומוני איתור מגעים
במסגרת התמודדות עם מגיפת הקורונה, הציעו חוקרים מאוניברסיטת אוקספורד
שנדרש ש-
56%
מהאוכלוסייה, בהנחה שכ 80%
ממנה מחזיקים במכשירי סלולר
חכמים, יתקינו ויעשו שימוש ביישומון, על מנת להביא להפסקת התפשטות
המגיפה.31
לאחר מכן הם הבהירו את דעתם, וטענו כי יש יעילות לכלי איתור המגעים
גם באחוזי התקנה נמוכים יותר, אבל ההסכמה היא שככל שהאחוזים האלה נמוכים
כך יעילות הכלי נמוכה. כאשר רק 20%
מהאוכלוסייה עושה שימוש ביישומון, יש סיכוי
של 4%
בלבד לכך שמשתמש אחד יבוא במגע עם משתמש אחר. כאשר אחוזי
השימוש עולים ל 40%
-
הסיכוי לפגישה בין שני משתמשי היישומון עולה ועומד על
32
16%
.
לכן, אם מעט אנשים מתקינים את היישומון הוא יעיל פחות, וחוסר היעילות
מוביל, בתורו, לחוסר נכונות להתקין אותו.
מחקר אקסטרפולציה נוסף של חוקרים מאוקספורד וממרכז המחקר של גוגל, קובע כי
אחוז הטמעה של 15%
מהאוכלוסייה עשוי להביא לירידה של בין 6%-8%
במספר
ההדבקות ושיעור התמותה, אבל מסייג וקובע שהדבר יקרה
רק
אם מערכת איתור המגעים
המדינתית תתבסס על שילוב צוותי חקירות אפידמיולוגיות אנושיים מקצועיים ובכמויות
המתאימות עם היישומון.33
ב.
מה ניתן ללמוד ע
ד
כה על יעילות יישומוני איתור מגעים?
איתור מגעים טכנולוגי אינויעיל ככלי יחיד או מרכזי במאבק בקורונה
30 Allison Gardner, Contact-Tracing Apps: There’s No Evidence They’re Helping Stop COVID-
19, THE CONVERSATION (Oct. 21, 2020)
;
Nadeem Ahmed et al. , A Survey of COVID-19 Contact
Tracing Apps, IEEE Access (July 20, 2020)
.
31
ראו: Ease and Transmission Coronavirus Stop Even or Slow Can Tracing Contact Digital
Us Out of Lockdown, BIG DATA INSTITUTE (April 16, 2020)
. וכן הבהרת תוצאות המחקר נוכח
ההשתרשות בתקשורת בנוגע לצורך ב 60%
חדירה של היישומון: No, O’Neill, Howell Patrick
Coronavirus Apps Don’t Need 60% Adoption to Be Effective, MITTECHNOLOGYREVIEW (June 5,
2020)
.
32 Yip Wai Yee, Coronavirus: More Need to Use Contact Tracing App for it to be Effective, THE
STARITSTIMES (May 1, 2020)
.
33 Matthew Abueg et. al., Modelling the Combined Effect of Digital Exposure Notification and
Non-Pharmaceutical Interventions on COVID-19 Epidemic in Washington State, MEDRXIV(Sep.
2, 2020)
;
University of Oxford, New Research Shows Tracing Apps Can Save Lives at all Levels
of Uptake (Sep. 3, 2020).
14
עשרה חודשים לתוך המגיפה, הספרות המתפרסמת
בעולם מלמדת שטכנולוגיה לאיתור
מגעים אינה יכולה לשמש הכלי היחיד במאבק לקטיעת שרשראות הדבקה. הישענות על
טכנולוגיה לאיתור מגעים ככלי יחיד או מרכזי עלולה להוביל לתחושת ביטחון מזוייפת
ולשאננות שמביאות בסופן לעלייה חמורה בתחלואה וכן לקבלה חברתית של מעקב
דיגיטלי
בהתבסס על אמונה מוטעית שיש בידי הטכנולוגיה להציג פתרון למגיפה.34
בהתאם לגוף הידע שנצבר עד היום בעולם, מתחזקת העמדה שטכנולוגיה לאיתור מגעים
יכולה לשמש אך ורק ככלי משלים לצד קיומן של חקירות אפידמיולוגיות אנושיות מקיפות,
מהירות ויעילות וכן
צעדים אחרים כגון מעטפת תמיכה בחבי הבידוד הכוללת סיוע כלכלי,
סוציאלי ונפשי, אכיפה מחמירה של חובת הבידוד, כפיית ריחוק חברתי ואכיפת חובת
עטיית מסיכה.35
בנוסף, קיימים קשיי יעילות גם ביישומונים מבוססים בלוטות.' חסרונה של טכנולוגיה
המסתמכת רק על אותות בלוטות' נעוץ בעובדה שנגיף הקורונה עלול להיות מועבר על גבי
משטחים שאנשים רבים נוגעים בהם באופן תדיר. הסתמכות רק על אותות בלוטות' אינה
מאפשרת איתור אותם מקומות שאירעה בהם הדבקה שכזו ועקב כך עלולה להוביל
לטעויות מסוג Negative False
. במקביל, אותות בלוטות' עלולים לחדור מבעד קירות בעוד
הנג
יף
אינו מדבק באופן זה. כמו כן, מחקר שבחן את יעילות יישומוני איתור המגעים של
איטליה, שוויץ וגרמניה בנסיעות בחשמליות המאופיינת בקירות, תקרה ורצפה ממתכת
הגורמות לשיקוף האותות, מצא שהיישומונים אינם מצליחים להבחין מבחינת עוצמת אות
הבלוטות' במרחב של בין פחות משני מטר ועד 5
מטרים בין המכשירים.36
כתוצאה מכך
עלולות להתרחש טעויות מסוגpositive False
.
חלק מהיישומונים המדינתיים
עושה בנוסף שימוש באותות GPS
. לצד הסיכון הגובר
לפגיעה בפרטיות עקב איסוף מסלול התנועה של משתמש, הישענות אך ורק על נתוני
מיקום אינה מתאימה לזיהוי
קירבה מדוייקת של פחות משני מטרים בין משתמש שאובחן
חיובי לקורונה לבין המשתמשים ששהו באותו מיקום גיאוגרפי. משום כך היא עלולה
להוביל למספר רב יותר של שגיאות מסוג positive false
לעומת טכנולוגיות אחרות.37
ברמת היעילות,זהו המקור לחולשת הכלי של השב"כ.
טכנולוגי
ות איתור מגעים אינן תמיד יעילות גם בהינתן הטמעה רחבה
אבל, גם כאשר השימוש בטכנולוגיה הוא מנדטורי וחל בכפיה על כלל האזרחים, יעילותו
אינה גבוהה. זהו למעשה הלקח שלמדנו מהשימוש שנעשה באיכוני השב"כ -
אחוזי
34 Frantz Rowe, Contact Tracing Apps and Values Dilemmas: A Privacy Paradox in a Neo-
Liberal World, 55 INT’LJ.OFINFO.MANGN. (2020)
.
35
Frantz Rowe, Contact Tracing Apps and Values Dilemmas: A Privacy Paradox in a Neo-
Liberal World, 55 INT’LJ.OFINFO.MANGN. (2020)
;
Anglemyer A. Et. al., Digital Contact Tracing
Technologies in Epidemics: A Rapid Review, 8 COCHRANEDATABASEOFSYSTEMATICREV. (2020)
.
36
Douglas J. Leith & Stephen Farrell, Measurement – Based Evaluation of Google / Apple
Exposure Notification API for Proximity Detection in a Light-Rail Tram, 15(9) PLOSONE (Sep.
30, 2020)
.
37 Nadeem Ahmed et. al., A Survey of COVID-19 Contact Tracing Apps, IEEE Access (July 20,
2020)
;
Aaqib Bashir Dar et. al., Applicability of Mobile Contact Tracing in Fighting Pandemic
(COVID-19): Issues, Challenges and Solutions, 38 COMP.SCI.REV. (2020)
.
15
השגיאה הגבוהים שלו לצד אחוזי הדיוק הגבוהים יותר של החקירות האנושיות, מלמדים
על יעילותו הנמוכה.
מדו"ח מבקר המדינה עולה תמונה ברורה לפיה האפקטיביות של השימוש בכלי של
השב"כ נמוכה מאד ומובילה לשיתוק מתמשך של המשק. כפי שציין המבקר, גם אם
מספר החולים המאומתים שאותרו באמצעות המגעים שאיתר השב"כ הינו גבוה יחסית
(ועומד על כ –
30%
), היחס בין מספר האנשים שנדרשו להיכנס לבידוד לבין מספר
האנשים שהתבררו כחולים עומד על 3.5%
בסבב ההפעלה הראשון ועלה במקצת בסבב
ההפעלה הנוכחי ל 4.6%
. המשמעות היא שאנשים רבים, שכלל לא היו במגע קרוב עם
חולה מאומת, נדרשו להיכנס לבידוד ונמנעה מרבים מהם האפשרות להתפרנס במשך
תקופה זו שלא לצורך. וכפי שמצוטט סגן ראש השב"כ בדוח המבקר, הכלי של השב"כ
הפך "בעצם לכלי של משרד הבריאות להכנסת אזרחים לסגר".38
3.
חלק שלישי: טכנולוגיות לאיתור מגעים "Up om
t
Bot
"
הממצא הבולט ביותר מן הסקירה ההשוואתית הוא אחוזי התקנה נמוכים של
יישומוני
איתור מגעים. כדי להתגבר על הקושי בהטמעה של יישומוני איתור מגעים, נדרש למעשה
ל
התגבר
על "פער האמון" שהוא הסיבה להיעדר ההתקנה. פער זה
נובע מכמה גורמים:
1
)
היעדר אמון בשלטון המרכזי וחשש מפני חדירה לפרטיות ושימוש לרעה במידע
שנאסף
2
)
הי
עדרפרסום והסברה מספקים ושקופים לאוכלוסיה
3
)
חוסר הזדהות מספק עם חשיבות המטרה וחוסר הבנה מספק של הקשר בין
הפעלת יישומון לבין סיוע לחברה, למדינה ולקהילה
4
)
קושי טכנולוגי (למשל, אי הבנה שיש להפעיל את הבלוטות' של המכשיר)
5
)
היעדר תמיכה מספקת במי שמתגלה כחב בידוד, מה שגורם לאנשים לא לדווח
דרך היישומונים על כך שחלו
האתגר הוא, אם כן, להתגבר על "פער האמון". למשל, ליצור הסברה טובה ואינטנסיבית
(כדי להתגבר על סיבות 2,4
לעיל),
לפצות את חבי הבידוד ולהבטיח תנאים כספיים
שיעודדו כניסה לבידוד (כדי להתגבר על סיבה מס' 5
,)
או לעגן בחוק את האיסור לעשות
שימוש במידע על ידי כל רשות אחרת מלבד רשות הבריאות כחלק מהמאמץ לקטוע
שרשראות הדבקה
, כדי להקטין את החשש של אזרחים מפני פגיעה בפרטיותם
(כדי
להתגבר על סיבה מס' 1
לעיל)39
.
38
מבקר המדינה, דו"ח ביניים מיוחד
בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה
(אוקטובר
2020
.)
39
הצעה זו מבוססת על הניסיון שנצבר בארה"ב בעבר בכל הנוגע לעידוד מכורים לסמים לפנות למרכזי טיפול
וגמילה. נמצא שרק לאחר שעוגנה בחוק הוראה מפורשת המחייבת שמירה על פרטיהם בסודיות ואיסור
שימוש בהם לצורך אכיפה, ענישה או כל מטרה אחרת שאינה קשורה לטיפול הנפשי והרפואי בהתמכרות
עצמה עלה אחוז הפונים עצמאית לקבלת טיפול. ראו: Come, Will They It Build You If Pritts, Joy
Future of Privacy Forum (Oct. 2020)
.
16
אבל, ממה שאנו רואות שעולה מן הספרות, יש להתמודד עם סיבה מס' 3
–
עם חוסר
ההבנה לגבי חשיבות השימוש ביישומון וחוסר הזדהות עם הצורך להתקין אותו כדי להגן
על הסביבה. ככל הנראה, כאשר מדובר ביישומון מדינתי, מדובר בפער גדול מידי להכלה.
לכן, הדרך המועדפת להתגבר על הפער היא באמצעות שינוי הפרדיגמה –
במקום לעבוד
"טופ דאון", כלומר לייצר יישומונים מדינתיים, לעודד יוזמות "בוטום אפ", כלומר, יוזמות
מקומיות המגיעות ממקומות עבודה, מקומות מסחר, בתי ספר, בתי חולים, קהילות קטנות
ועוד.
ביולי התפרסם מחקר שמסקנתו היתה שיש לאמץ יישומוני איתור מגעים קודם כל
בקבוצות ובאוכלוסיות קטנות, כשלב התחלתי
והכרחי להטמעה ברמה הלאומית.40
למסקנה דומה הגיעה צוות חוקרים משוויץ שהסביר שאחוזי ההטמעה הנמוכים של
יישומוני איתור מגעים במרבית מדינות העולם נובעים מהניסיון למצוא פתרון ריכוזי,
מלמעלה (top-down
). לשיטתם, הדרך להביא להגברת אמון הציבור ולהגדלת אחוזי
ההטמעה של יישומונים לאיתור מגעים היא באמצעות מה שהם מכנים "משילות
מותאמת" (governance adaptive
), כלומר פעולה ברמה המקומית, בשיתוף פעולה
ובזריזות. כך, היישומונים יותאמו לצרכים של האוכלוסייה המקומית, יפותחו וישווקו על ידי
אנשים שהציבור נותן בהם אמון מהקהילה המקומית, והטמעתם תיתפס כאקט של ערבות
הדדית שיתרונותיו הם בריאות מקומית וחזרה לשגרה מקומית.41
חוקרים ניסו גם ליישם מסקנות לגבי הטמעת יישומים דיגיטליים (למשל פלטפורמות
אינטרנט מצליחות כמו פייסבוק, וואטסאפ ואובר לעומת כישלונה של גוגל+) על יישומוני
איתור מגעים ואחת התובנות היא שניסיונות להשיק יישומון בקנה מידה רחב לאומי, ללא
התייחסות מיוחדת לסוגי אוכלוסיה שונים -
נדונה לכישלון. לפיכך ההמלצה היא להתחיל
בהטמעת יישומון איתור מגעים בקהילות קטנות בהן הוכחת השימושיות שלו תהיה מהירה
וקלה יותר. למשל, בקרב קהילות דתיות, מקומות עבודה, מסעדות וברים, בתי מלון, חופי
רחצה, רכבות, שדות תעופה ובנקים. זאת משום שלקהילות כאלה יהיה אינטרס גבוה
וישיר לאמץ יישומון לאיתור מגעים על מנת לחזור לשגרת עבודה במהירות האפשרית, או,
לחלופין, מוצדק יותר יהיה לכפות הטמעה. כאשר היישומון יגיע למסה קריטית של
משתמשים בקהילות הקטנות, השימוש בו יתרחב באופן טבעי לקהילות נוספות שיהיו
מעוניינות ביתרונות הישומון עד להגעה לכיסוי רחב ברמה הלאומית.42
יישומונים ופתרונות
לאיתור מגעים טכנולוגי צצים בחודשים האחרונים כפטריות אחרי
הגשם
ורובם מבוססים על פתרונות קיימים למציאת הקשר בין
משתמשי
טלפונים חכמים
לבין מרחבים
פיסיים (
למשל סריקת קודי QR
; שימוש בגלי רדיו; שימוש ב"גיאו-פנסינג"
והטמעת Beacons
המזהים משתמשים במקומות שונים באמצעות בלוטות'
וכמובן אלה
40 Chiara Farronato et. al., How to Get People to Actually Use Contact Tracing Apps,HAR.BUS.
REV. (July 15, 2020)
;
Cianan Brennan, Covid Tracker App Deleted 500,000 Times, IRISH
EXAMINER (Aug. 26, 2020)
.
41 Alessandro Blasimme & Effy Vayena, What’s Next for COVID-19 Apps? Governance and
Oversight, 370(6518) SCIENCE 760 (Nov. 13, 2020)
.
התמקדות בקהילות קטנות וצפופות הוצעה גם
במאמר דעה בעיתון פרובס שם הוצע גם לעשות שימוש בטכנולוגיית אותות ווי-
פיי הקיימת. ראו: Mark
Pittman, Why Contact Tracing Apps Will Fail Us, FORBES (Oct. 27, 2020)
.
42 Ciara Farronato et. al., How to Get People to Actually Use Contact Tracing Apps, HARV.BUS.
REV. (July 15, 2020)
.
17
המבוססים על קשר ב
לוטות' באמצעות מכשירים חכמים שמותקן בהם אותו היישומון).
פתרונות
אלה אמורים לתת מענה למקומות פיסיים מתוחמים כגון רכבת (
בחלוקה
לקרונות); בתי ספר; קניונים;
מקומות עבודה גדולים ובתי חולים. הם אמורים להיות
רגישים מספיק באופן שיוכל להתייחס למתחמים שונים בתוך המקומות הללו, כך שלמשל
לא יהיה צורך להכניס לבידוד מפעל שלם במקרה של עובד אחד שחלה. הם צריכים להיות
מדוייקים (
כלומר מבוססים על שילוב של טכנולוגיות, למשל בלוטות' ו-ו
וייפיי,
או בלוטות'
וסריקת קוד)
ובעיקר –
כאלה שהטמעתם תהיה רחבה מאד.
הטמעה רחבה יכולה להתקיים במקום שבו קל יחסית לחייב התקנת יישומון, למשל
במקום עבודה או כתנאי כניסה - ל
מרכז קניות, לבתי עסק קטנים (
מסעדות, מספרות
וכיו"ב), לבית ספר (בעיקר בתי ספר תיכון בהם לתלמידים יש טלפונים חכמים)
או לרכבת.
כך,
ניתן יהיה לייצר "שגרתקורונה" יעילה.
להלן,
ניתן מספר דוגמאותל
מוצרים כאלה:
מקומות עבודה
הרצון לשוב לשגרת עבודה בטוחה לצד מגיפת הקורונה כמו גם היעדר מתווה ברמה
הלאומית-
פדרלית בחלק מהמדינות (כמו, למשל, בארה"ב) הוביל ארגונים ומוסדות רבים
ברחבי העולם לאמץ יישומוני איתור מגעים מקומיים. כך, למשל, הבנק החמישי בגודלו
באיטליה Banca UBI
פיתח ישומון לאיתור מגעים בשם UYBISafe
שהותקן אוטומטית על
כל מכשירי הסלולר של הבנק. עובד שאינו מחזיק במכשיר סלולר של הבנק חויב בהתקנת
היישומון כתנאי לחזרתו לעבודה במתקני הבנק.43
גם חברת התוכנה הבריטית Cadline
ניתבה עם פרוץ משבר הקורונה את הטכנולוגיה
למיפוי דיגיטלי לתחום איתור המגעים. החברה פיתחה את מערכת מיפוי המגעים
iTWOsafe
המורכבת מיישומון המתקשר באמצעות אותות בלוטות'
עם צמידים לבישים
שהעובדים נושאים עליהם. המערכת מזהה עובדים שאינם שומרים על כללי הריחוק
החברתי ושולחת על כך התראה בזמן אמת למחלקת כוח האדם במפעל וכן אוספת מידע
על מגעים קרובים בין העובדים. כך כאשר מתגלה שאחד העובדים חיובי לנגיף הקורונה
המעביד יכול לזהות במדויק מיהם העובדים שהיו במגע קרוב איתו ולהורות להם להיכנס
לבידוד.44
הסטארט-
אפ הבריטי Analytics Soter
סיפק בתקופה שלפני הקורונה מכשירים לבישים
למעקב אחר היציבה של עובדים במקומות עבודה במטרה למנוע פציעות. עם סגירת
המפעלים והמעבר לעבודה מהבית, פנה הסטארט-
אפ לפיתוח מכשירים לבישים
המתריעים כאשר דרישות הריחוק החברתי לא מתקיימות וכן מאפשרים איתור מגעים
באמצעות אותות בלוטות'. לדברי החברה המכשיר הלביש, שמוצמד לצווארון החולצה של
העובד, מאפשר דיוק מירבי באיתור מגעים בניגוד ליישומונים המופצים על ידי ממשלות
התלויים באותות הבלוטות' המשודרים ממכשירים שונים.45
43 Ciara Farronato et. al., How to Get People to Actually Use Contact Tracing Apps, HARV.BUS.
REV. (July 15, 2020)
.
44 Laura Miller, Companies Are Enforcing Their Own Contact Tracing to Track Employees,
WIRED (June 22, 2020)
.
45Soter
Analytics,
Social
Distancing
Wearable
Solution,
https://soteranalytics.com/solutions/soterspace
.
18
יישומונים נוספים קיימים
ושמישים להפעלה הם למשל היישומון
Mobile
Programming
שהוא מבוסס בלוטות' ומאפשר גם התראות אם לא נשמר מרחק מתאים
בין עובדים46
; יישומון scaleOut
המאפשר מעקבים שונים וכן מאפשר
לעובדים להכניס
48TraceKeep
נתונים לגבי פגישות שלהם מחוץ לקפסולה47
; היישומון
ה
מבוסס
על
בלוטות' בגישה ריכוזית; היישומון מבית
ZYTER
המשלב
הצהרת
בריאות יומית בהתאם
לנתונים שהעובד מזין; יישומון
saferMe
ה
מבוסס על בלוטות', מאפשר
לעובד לרשום
מגעים נוספים שהיו לו כולל
עם מי שאין ל
ו
את האפליקציה,
וברגע שעובד מדווח על
תסמינים מועברת התראה לאחראי כוח אדם שרק לו יש גישה למי
שהיו במגע עם העובד,
כך שיכול לשלוח אותם לבידוד ולבדיקת קורונה49
; ו
מערכ
תו המאפשרת אינטגרציה עם
נתונים על עובדים שקיימים כחוק אצל המעסיק וצמידים לבישים קולטי בלוטות' לאיתור
מגעים50
.
חברת מטריקס הישראלית, שהיתה מעורבת בפיתוח יישומון המגן הראשון, פיתחה
יישומון לאיתור מגעים
בשם "המגן לעסקים"
העושה שימוש בחיישני הבלוטות',
המיקום
והווי-
פיי של מכשיר הסלולר לשם קבלת איתור מגעים מדויק כמו גם זיהוי וחיטוי מקום
ההדבקה.
החברה מייעדת את היישומון למקומות עבודה ולבתי חולים בשלב הראשון.
לדברי נציגי החברה בפגישה שקיימנו עמם, מספר מפעלי תעשייה ברחבי העולם כבר
עושים שימוש ביישומון.
היישומון מבוסס על טכנולוגיה של חברת Onspota
והרעיון הוא
שמשתמש יכול להתקין ממשק בשם browser 51anyspot
פעם אחת ולבצע
הצטרפות
או יציאה ממגוון יישומונים המבוססים עליו.
למעשה,
כל לקוח (
יהא זה בית חולים או
מפעל גדול)
יוצר לעצמו אתהמאפיינים המתאימים לו והמדיניות הרצויה עבורו מפעיל את
השירות עבור הקהילה שלו –
עובדים,
ספקים או מבקרים. המערכת יכולה לספק הערכת
חשיפה לחולים (
P2P
- מי שנמצא חולה מאומת מתבקשלדווח ליישומון);
הערכת חשיפה
למיקום (L
2
P
- מה שיאפשר חיטוי וניקיון של מקומות שבהם שהה חולה);
התראה על
חריגה ממגבלות תפוסה באיזורים ייעודיים (כמו חדרי ישיבות);
ושילוב בין מתקיני יישומון
לבין משתמשי אד-
הוק אשר מבצעים "צ'ק אין"
באמצעות טופס אינטרנטי
המבוסס,
למשל, על סריקת קוד.
זמני שמירת המידע תלויים במשך הזמן המותר או הנדרש בהתאם
לחוק המקומי ובהתאם לבקשת מזמין היישומון;
המידע העולה לשרתים לצורך הערכת
46 https://www.contacttracingapplication.com/index.aspx
47 https://www.scaleoutsoftware.com/featured/using-real-time-digital-twins-for-corporate-
contact-tracing/
48 https://www.tracekeep.com/
49 https://www.safer.me/
50
למשל https://www.zyter.com/covid
-
19
/
51 https://www.anyspot.app
19
חשיפה הוא אנונימי ומתקיים לזמן קצר בלבד וכאשר משתמש מסיר את היישומון
המערכת
מוחקת את כל שרשור המידע הקשור אליו.
פרופ' בני פנקס וד"ר אייל רונן, מומחי הצפנה, הגישו למשרד הבריאות הצעה מבוססת
סריקת קודי QR
בדומה לגישה הסינגפורית שתוארה לעיל.
הצעה זו משמרת פרטיות
משום שההצעה היא שעיבוד המידע יתבצע על המכשיר האישי של כל
משתמש.
היתרון
של הצעה זו על פני מעקב GPS
ב
אמצעות
יישומון המגן הוא ברור מבחינת דיוק והגנה על
פרטיות. החיסרון הוא הצורך לייצר סריקה אקטיבית של קוד QR
.
אבל,
זהו פתרון מצויין
לכניסה לרכבת, לכניסה לחנויות וכדומה, שאז קל מאד להתנות הסכמה לכניסה בווידוא
של סריקת הקוד.
52
הצעה
נוספת ושמישה (בגרסת בטא)
בישראל היא Pass GreenSite
מבית היזם ירון
לשם והסדנא לידע ציבורי. הרעיון הוא ליצור סריקת קודי QR
בצורה קלה וידידותית ותוך
הסתמכות על איזורים ספציפיים (
קרון רכבת מסויים או
איזור ישיבה במסעדה)
, ותוך
שימוש ביישומון היוצר ריחוק בין סימון המיקומים לבין זהות המשתמש באופן שאינו
מאפשר לגוף חיצוני לעקוב אחר תנועות המשתמש. לכל בית עסק יש "מזהה" משלו וככל
שיותר בתי עסק ישתמשו ביישומון כזה, כך האפקטיביותשלו תהיה
גבוהה יותר.
בתי ספר ואוניברסיטאות:
חברת Volan
משווקת צמידים לבישים המשדרים אותות בלוטות' כאמצעי אבטחה בבתי
ספר. החברה שינתה את כיוון פעילותה ועתה מוצעים הצמידים למטרות איתור מגעים.
ואכן לקראת החזרה ללימודים בבתי הספר במחוז Albany New
שבאוהיו ארה"ב הוחלט
לחלק לכל תלמיד צמיד אלקטרוני של חברת Volan
אשר ינטר היכן התלמיד ישב, עם מי
ניפגש והאם התלמידים התקהלו בקבוצות. המידע יועבר להנהלת בית הספר על מנת שזו
תקיים מעקב בזמן אמת אחר קיום הוראות הריחוק החברתי ויוכלו לזהות בזריזות מי שהה
בסמיכות פיזית לחולה קורונה מאומת.53
אוניברסיטת ניו יורק (NYU
) שבארה"ב פיתחה במסגרת היישומון App Mobile NYU
שאלון יומי אותו מחוייבים עובדי האוניברסיטה ותלמידיה המתעדים להגיע לשטחי
האוניברסיטה למלא
לפני הגעתם. בשאלון נדרש העובד או הסטודנט למלא מידע רפואי
בנוגע לחום גופם,
האם הוא חש ב
תסמינים שונים, האם שה
ה
במחיצתו של אדם שנמצא
חיובי לקורונה או אדם שחש בתסמיני הקורונה, או שהה באחד מהמקומות שלפי
האוניברסיטה מוגדרים כמדינות בהם רמת התחלואה גבוהה. בסיום מילוי הנתונים
היישומון מעניק למשתמש אישור מעבר ירוק או איסור מעבר אדום. אולם, לצורך הפעלתו
נדרש המשתמש להתיר ליישומון גישה לפרטי מידע שונים כגון חיישן המיקום והווי-
פיי
ומצלמת המכשיר.54
52 Greensitepass.org
53 Will Knight, Schools Turn to Surveillance Tech to Prevent Covid-19 Spread, WIRED (June 6,
2020)
.
54 S.T.O.P Contact Tracing Scorecard: NYU (Nov. 5, 2020)
20
4.
חלק רביעי:
המלצות מדיניות
א.
להפסיק את איכוני השב"כ
יש
להפסיק לאלתר את איכוני השב"כ. זאת, הן מן ההיבט הנורמטיבי והן מן
ההיבט המעשי. מדובר בפגיעה הנרחבת ביותר בזכויות האדם בישראל היום,
ובמקביל מדובר בכלי שהכניס מאות אלפי ישראלים למעצר בית לחינם. העניין
הוא, בפשטות, שאין צורך למצוא חלופה לשב"כ כדי לבטל את השימוש בו. הסיבה
לכך היא שהכלי עצמו לא הוכיח שיש ביכולתו לסייע בשום שלב של ההתמודדות
עם הקורונה בישראל ברמה המצדיקה את המחירים שהוא גובה.
יתרה מכך, כפי
שמצא מבקר המדינה, חקירות אפידמיולוגיות אנושיות נמצאו יעילות בהרבה
לעומת השימוש בכלי השב"כ. בעוד אפקטיביות השב"כ עמדה על 3.5%
בסבב
ההפעלה הראשון ו 4.6%
בסבב ההפעלה השני, אפקטיביות החקירות האנושיות
55
עמדה על 24%
.
מרגע שמערך "אלון" לחקירות אפידמיולוגיות פועל היטב ובאופן
רחב,הצורך בשב"כ פחת עוד יותר.
אין להעמיק עוד את
השימוש בשב"
כ
למצבים שאינם מנויים היום בחוק (
למשל
במצב של פחות מ-
200
חולים מאומתים חדשים ביום), כפי שטען סגן
שר
הבריאות בדיון בוועדת החוץ והביטחון באוקטובר. אין צורך להעמיק את השימוש
בכלי שחסרונותיו עולים על יתרונותיו, ואין צורך להמשיך ולהגן על השימוש הזה
בחירוף נפש. מוטב להודות בכך שהכלי התאים למצב חוסר הוודאות של תחילת
המגיפה, ואינו מתאים עוד.
יש להוציא את הדיון ביישומונים אזרחיים מידי וועדת החוץ והביטחון
של הכנסת
ולהעבירו לוועדת הקורונה.
הדיון צריך להיעשות במסגור של השיקולים הכלכליים
והחברתיים הרחבים ותוך הבנת
מכלול דרכי ההתמודדות עם המגיפה
ולא
במסגרת המצומצמת של "חלופה לשב"כ"
, שכפי שכתבנו למעלה היא קונספציה
שגויה.
ב.
להמשיךלעבודעליישומוןמרכזי, כולל מכשירים תומכים:
לכתחילה
יש להמשיך את הניסיון לפתח יישומון ממשלתי,
בכפוף להגדרות
הפרטיות ולמה שנקבע בתיקון לחוק השב"כ. יישומון מבוסס גאפל הוא עדיף בשל
כך שיהיה קל יותר להטמיע אותו
והוא יוכל, אולי, בעתיד, להוות גם "כרטיס יציאה"
של ישראלים לחו"ל.
יש לספק חלופות בדמות "טוקנים" כמו בסינגפור
או כרטיסים חכמים
כמו בניו
זילנד
שיהיו בעלי היכולת לקלוט ולשדר אותות בלוטות' כחלופה לשימוש במכשיר
סלולרי חכם.
התובנה
שלפיה
שימוש ביישומון יחייב מתן פתרונות לאוכלוסיות
שאין להן טלפון חכ
ם או שאינן רוצות להתקין יישומון –
ידועה כבר למעלה מחצי
55
מבקר המדינה,
דו"ח ביניים מיוחד בנושא התמודדות מדינת ישראל עם משבר הקורונה
(אוקטובר
2020
.)
21
שנה. הפעולה הממשלתית בעניין זה
איטית באופן שערורייתי.
האחראים על כך
עסוקים בתכנון ובתכלול אבל היעדר הפעולה -זועק.
יש
לקבוע כללים
ברורים בחקיקה,,
לגבי
מסגרת ה
חיוב להתקין את היישומון או
להטיל חובה לסרוק קודי QR
כתנאי כניסה למקומות ציבוריים שונים
או לקבלת
שירותים ציבוריים כגון שירותי תחבורה.
יש
לזכור שחיוב כזה פוגע בזכויות כגון חופש
התנועה והזכות לגישה למקומות ציבוריים
וחופש העיסוק (
במקרה שבו כופים על
עובדי מדינה להתקין יישומונים) ולכן צריך להיות מידתי.
בשום מקרה, לתפיסתנו, אין
לכפות במקביל
על אזרחי ישראל להמשיך ולהיות נתונים למעקבי השב"
כ וגם להתקין
יישומון.
בנוסף,
חיוב כאמור יכול להיעשות רק אם המדינה מחלקת בחינם
ובקלות טוקנים, כרטיסים או מכשירים לבישים אחרים לכלל האוכלוסיה. התניית
הכניסה למקומות ציבוריים או לשימוש בשירותים ציבוריים בהתקנת היישומון או
בסריקת קודי QR
באמצעות מכשיר הסלולר האישי ללא הבטחת נגישות בחינם של
כלל האוכלוסיה למכשירים הלבישים, תפגע באוכלוסייה חלשה ובמעוטי היכולת
ותיצור אפלייה חמורה.
יש ליצור מערך הסברה משמעותי
שיוכל לגשר
על חוסר האמון המובנה
בשימוש
ביישומונים, בעיקר אם הוא הופך לחובה, וכן לגשר על חוסר האמון הנובע
מכשלי העבר. ליישומון "המגן"
תדמית רעה מאד כפי שעולה מן הנתונים, ואין לאפשר
שימוש בכפיה כל עוד לא נעשה שום מהלך הסברה משמעותי להטמעתו באופן
וולנטרי.
הקושי המובנה בהמלצות שלמעלה הוא שיישומון "
המגן 2
"
מותקן היום על כמה אלפים
בודד
ים של מכשירי טלפון בישראל
ויהיה צורך בתהליך מורכב לגרום למספר מספק של
אנשים להתקין אותו; שיישומון חלופי מבוסס פרוטוקול גאפל אינו נמצא בכלל בת
כונית
העבודה של משרד הבריאות; שלפי מה שפורסם מדיוני וועדת השרים לעניין איכוני
השב"
כ
בשבוע שעבר –
יקח
כמה חודשים לפיתוח יישומון מבוסס קוד QR
והכסף
שהובטח לכך טרם עבר בכלל מ
משרד האוצר למשרד הבריאות.
כלומר, הסיכוי
שמדינת
ישראל תהיה מסוגלת לספק בעצמה טכנולוגיית איתור
מגעים בתקופה הקרובה הוא קטן
מאד.
מאז
פרוץ המגיפה פנו משרד הבריאות, משרד הביטחון, המועצה לביטחון לאומי והמשרד
לענייני מודיעין מספר פעמים בקולות קוראים לתעשיית הטכנולוגיה הישראלית בבקשה
להציע פתרונות למעקב מג
עים טכנולוגי. ככל הידוע לנו ממספר גורמים שהגישו הצעות
בשלבים שונים, הצעות אלה לא נדונו ברצינות ולא הבשילו לכדי התקשרות של המדינה
עם אף גוף. הטעם
לכך, יש לשער, הוא הסתמכות היתר על הכלי של השב"כ יחד עם
הניסיון לפתח יישומון לאומי. כך או כך, מדינת ישראל נמצאת כרגע במצב שבו אין לה
פתרונות טכנולוגיים ישימים ברמה המיידית. זוהי
הסיבה, למעשה, להארכה לחינם של
מעקבי השב"
כ.
לכן, לתפיסתנו, חשוב מאד להתייחס לצורך בשינוי הפרדיגמה –
ולעבור בעת הזאת מן
התפיסה של המדינה כספקית שירותי ניטור מגעים לתפיסת
המדינה
כרגולטור על
יוזמות
מקומיות כאלה.
למדינה
אין שום אפשרות להצליח לעמוד
באתגר הזה בסדר זמנים סביר.
לפיכך,
הדרך היחידה האפשרית היא לתת לכוחות השוקלפעול, ולייצר תקינה.
22
ג.
לשנות
פרדיגמה -המדינה כרגולטו
רולא כספק:
הכשלים בהטמעת יישומונים מרכזיים מובילים למסקנה שבד בבד עם התמיכה בהם יש
להיערך לפיתוחן של,
ואף לעודד באופן אקטיבי,
יוזמות Up Bottom
במקומות עבודה,
בקניונים, בבתי קולנוע, בבתי עסק קטנים כמו מסעדות ומספרות, בבתי ספר ובבתי
חולים.
שפע היישומ
ונים לאיתור מגעים הקיים כיום
יאפשר לבתי עסק להתקשר עם ספקים
ולהפוך את סריקת הקודים או התקנת יישומונים לחלק מתנאי התו הסגול. זוהי למעשה
הדרך היחידה לחזרה לשגרת קורונה בעת הזאת ושימוש מוצלח
ב
יישומונים
הוא גם
אינטרס עליון של הממשלה.
אלא, שהשימוש ביישומונים כאלה
טומן בחובו גם סכנה, בעיקר לזכות לפרטיות של
המשתמשים ולשליטה שלהם במידע אישי ורפואי אודותיהם לצד חיזוק כוח
ם
של תאגידי
הטכנולוגיה הסוחרים במידע האישי של המשתמשים. אמון הציבור גם ביוזמות בוטום אפ
יתבסס, בין השאר, על כך שיובהר שהיישומונים אינם עושים שימוש לרעה במידע שהם
אוספים, שיש להם רמת דיוק סבירה ושיעילותם באיתור מגעים גבוהה. את כל אלה יכולה
המדינה להבטיח באמצעות אסדרה.
במחקר שבחן 493
יישומוני איתור מגעים ב –
98
מדינות שונות, הניתנים להורדה בחנות
היישומונים של חברת אפל, נמצא ש-
359
מתוכם מאפשרים איתור מגעים, הודעות
חשיפה, ניטור ופיקוח על אכיפת בידוד, דיווח תסמינים, ניטור במקומות עבודה ומתן מידע
מרשויות בריאות. רק 47
מתוכם עשו שימוש במערכת חשיפת הקרבה המבוססת על
טכנולוגיית גאפל
אשר מגבילה את המידע שניתן לאסוף מהמשתמש לאותות בלוטות'
בלבד. הסיבה לכך יכולה להיות שגוגל ואפל הגבילו את השימוש בתשתית שלהם אך ורק
לרשויות בריאות ממשלתיות או עבורן ובכך חסמו את הדרך למוסדות וחברות אחרות
המבקשות לעשות שימוש דומה כחלק משגרת הקורונה שנכפתה עליהם או לרשות
בריאות המבקשת לעשות שימוש ביישומון בגישה ריכוזית על מנת לפקח על ציות
האזרחים לחובת הבידוד.
נמצא שמרבית היישומונים, כולל אלו שבשימוש אוניברסיטאות ורשויות ממשל מקומיות,
עושים שימוש במידע אישי רב באופן לא שקוף. כך למשל, חלק מהיישומונים מאפשרים
קישור למידע רפואי אישי, חלקם אוספים נתוני מיקום בעת פעולת היישומון וחלקם
אוספים נתוני מיקום כל העת מרגע התקנת היישומון, חלקם מבקשים את אישור
המשתמש לגישה למצלמת מכשיר הסלולר, חלקם למיקרופון המכשיר וחלקם לספריית
התמונות שבמכשיר. יישומון אחד למעקב אחר תסמינים בשם CovidNavigator
מבקש
בצורה לא מפורשת גישה לספריית המוזיקה של המשתמש. יישומונים אחרים עושים
שימוש בכלי ניתוח פרסומאים כמו למשל network ad Google’s
,
Facebook audience
Network
ואחרים. יש אף יישומונים, כמו למשל Care19
, יישומון לאיתור מגעים המבוסס
על מיקום בו עשתה מדינת צפון דקוטה שבארה"ב שימוש, המשתפים סוחרי המידע
בנתוני המיקום והמזהה של המשתמש עם סוחרי מידע שהעבירו את המידע
23
למפרסמים.56
המשמעות היא שיישומונים אלו עלולים לסחור במידע אישי רגיש על
משתמשי היישומון למפרסמים כאשר המשתמשים כלל אינם מודעים לכך או שאין להם
כל
זכות בחירה ביישומון אחר. למשל, כאשר השימוש ביישומון הוא תנאי לחזרה למקום
העבודה.57
תפקיד המדינה הוא לפעול כרגולטור בתחום יישומוני מעקב המגעים.
זאת,
כדי
למנוע מצב של "מגדל בבל" של יישומונים ו
להבטיח תאימות ביניהם לשם הגברת
היעילות ולטובת המשתמשים
; לייצר תקינה שלהם; לקבוע כללי מותר ואסור
בחיוב אזרחים, קונים ועובדים
להתקין אותם על מכשירים; ולהגן על זכויות
המשתמשים. העובדה שמדינת ישראל כשלה ביכולתה לספק לאזרחיה יישומון
מתפקד, הופכת את התפקיד הזה לחשוב עוד יותר.
יש לחוקק במסגרת
חוק הקורונה,
פרק שיעסוק ביישומונים לאיתור מגעים
ויבטיח
שטכנולוגיות ל
איתור מגעים יעמדו במספר דרישות סף:
1.
הבטחת שקיפות: חיוב מפתחי או מפעילי היישומון לפרט באופן ברור
ובשפה פשוטה וקלה, עדיף באמצעות מתן שאלות ותשובות, מהן הרשאות
הגישה הנדרשות לשם תפעול היישומון ומדוע;
מהו המידע הנאסף
מהמשתמש;
היכן מאוחסן המידע בכל אחד משלבי פעולת היישומון (שלב
האיסוף עד שהמשתמש מאובחן חיובי לנגיף הקורונה או עד שיש לבחון האם
המשתמש היה במגע קרוב עם חולה קורונה מאומת);
משך זמן שמירת
המידע;
למה ישמש המידע ולמי ניתנת רשותלגשת למידע.
2.
הגנה על פרטיות
משתמשים:
-
מטרת השימוש במידע אישי תהא אך ורקלצורך מאבקבהתפשטות נגיף
הקורונה.
-
דרישת קיום המטרה: י
י
אסף וי
ישמר אך ורק מידע אישי הנדרש לצורך
מאבק בהתפשטות נגיף הקורונה.
-
איסוף המידע יעשה בהסכמת המשתמש או לצורך הבטחת ההגנה על
ביטחון ובריאות העובדים או הנתונים לאחריותו של מפעיל היישומון. במידה
שהאיסוף נעשה בהסכמת המשתמש תינתן לו גם זכות מלאה לחזרה
מהסכמה בכל עת.
-
חיוב במחיקת מידע כעבור 14
יום מיום איסופו. מידע המועבר לצורך
איתור מגעים י
ימחק לאחר 21
יום.
-
איסור על העברת המידע שנאסף באמצעות איתור מגעים דיגיטלי לכל
רשות או חברה זולת רשויות הבריאות לצורך מאבק בהתפשטות מגיפת
הקורונה.
56 Steven Melendez, North Dakota’s COVID-19 App has been Sending Data to Foursquare and
Google, FASECOMPANY (May 21, 2020)
.
57 Jonathan Albright, The Pandemic App Ecosystem: Investigating 493 Covid-Related iOS Apps
Across 98 Countries (Oct. 28, 2020)
;
Andy Greenberg, The iOS Covid App Ecosystem Has
Become a Privacy Minefield, WIRED (Nov. 13, 2020)
.
24
3.דרישות תקינה נוספות:
-
אבטחת מידע
-
אבטחת איכות וחיוב להראות יעילות ברמה שתיקבע בשיטת האיתור
שבה נעשה שימוש
-
סטנדרטיזציה והבטחת תאימות וכן יכולת ניוד מידע בין יישומונים בכדי
לאפשר להם "לדבר" אלה עם אלה ולא ליצור כבילה מיותרת ליישומון מסויים.
25