נוסח מהגורם המוסמך

צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 12)(תיקון), התשפ"א-2020 ו' בטבת, התשפ"א (21 בדצמבר 2020) (חמ 3-5939) __________________ חזי לוי המנהל הכללי של משרד הבריאות דברי הסבר העולם, וישראל כחלק ממנו, נמצא כעת בעיצומה של פנדמיה כתוצאה מהתפרצות והתפשטות הנגיף SARS-CoV-2 הגורם למחלה COVID-19 (להלן: "המחלה" או "הנגיף"). המחלה מתבטאת על פי רוב כמחלת חום חולפת המלווה בשיעול, קשיי נשימה, אובדן חוש הטעם והריח ועוד. רבים מן הנדבקים אינם מפתחים תסמינים כלל. מיעוט מבין הנדבקים יפתחו את סיבוכי המחלה אשר הינם בעיקר כשל נשימתי עם צורך בהעשרת חמצן ובהנשמה. נכון להיום, אין באוכלוסיית ישראל חסינות נגד המחלה, טרם ניתן לצמצם את התפשטותה באמצעות חיסון, ואין טיפול המוכח כיעיל במניעת הידרדרות וסיבוכים של המחלה. יצוין כי הנגיף עובר מאדם עם תסמינים מזעריים או ללא תסמינים כלשהם לאנשים אחרים, ורבים מהחולים אינם מראים תסמינים או מפתחים תסמינים רק כמה ימים אחרי שכבר הדביקו אנשים נוספים. כך, כל מקרה עשוי להדביק מספר אנשים נוספים עד האבחון והכניסה לבידוד. במהלך תקופת ההתמודדות עם המגפה, ריצוף גנטי של הנגיף הראה שהנגיף מסוגל להשתנות דרך מוטציות במבנה שלו. משמעות התופעה היא שלנגיף יש פוטנציאל להתפשט גם בקרב אנשים שחלו בעבר, וכעת כאשר החיסונים נגד נגיף הקורונה זמינים, לגרום למחלה גם בקרב אנשים שקיבלו חיסון, אם החיסון מקנה הגנה נגד נגיף שטרם עבר מוטציות. מאמצע ספטמבר 2020, בבריטניה התגלו מוטציות בחלבון הדורבן בקרב מעל 1,100 מקרים מאומתים. המוטציה התגלתה בחלבון הדורבן, שהוא היעד העיקרי של מערכת החיסון, קרי ששינוי בחלבון זה עשוי לגרום להתפשטות הנגיף והמחלה גם בקרב אנשים שנדבקו או שחוסנו נגדו, וזאת לצד האפשרות שבדיקת PCR לא תזהה את הנגיף המוטנטי. מוטציה דומה דווחה גם במדינות דרום אפריקה, אוסטרליה, דנמרק, ברזיל וארה"ב. בהתאם לתחלואה המפושטת באופן יחסי במדינות העולם, יחד עם התפרצות המוטציה לנגיף במדינות מסוימות, קיים סיכון מוגבר להגעת חולים לישראל ממדינות אלה, לצד החשש המשמעותי ביותר כי כניסתם עלולה להביא להחמרה במצב התחלואה בישראל. בנוסף ובצד הדיווחים על קיום המוטציה במדינות נוספות, קיים סיכון ממשי לקיום מוטציות בנגיף במדינות אחרות שטרם התגלו, וגם אלה מהוות סכנה לישראל. מדינת ישראל מצויה בגל תחלואה שלישי, עם עלייה במספר המאומתים, עלייה בהיקף היישובים עם שיעורי תחלואה גבוהים (ישובים "כתומים" ו "אדומים"), ומהשבוע האחרון, עלייה במספר החולים במצב קשה, קריטי ונפטרים. ב-20/12/20 , החל מבצע חיסונים בישראל לקבוצות תעדוף, כאשר מתן חיסון לרוב האוכלוסייה היא האסטרטגיה הסבירה ביותר ליציאה מהמגפה. כניסה לישראל של מוטציה בנגיף שתגרום לעמידות לחיסון וחוסר יכולת לאבחן את הנגיף בבדיקות, מקימה חשש משמעותי להחמרה בהתפשטות הנגיף ובתחלואה ממנו. לחוזרים ממדינות בהן התפרצה המוטציה החדשה של הנגיף, קיימת הסתברות לא מבוטלת לחלות בזן החדש ובכך להפיץ אותו בישראל, ולהחזיר את ישראל למצב בו כלי הריחוק החברתי והבידוד הם הכלים היחידים להתמודדות עם הנגיף. מכיוון שיש עדות למוטציות במספר גדול יחסית של מדינות, ומתוך ידיעה שלא כל מדינה מסוגלת לרצף את הנגיפים הנפוצים בה לאבחון מוטציות בצורה נרחבת, נכנסים לישראל מחו"ל מהווים סיכון מידי להתמודדות המדינה עם הנגיף. ביום 16.8.20 פורסם צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 29), התש"ף-2020, שקבע כהוראת שעה כי כל מי שהגיע מרשימה של מדינות המפורטות בו, שנקבעו בהתאם לנתוני התחלואה הנמוכים יחסית באותן המדינות, לא יהיה חייב בבידוד בתנאים מסוימים שפורטו בצו, ולתקופה שנקבעה בו. החל מיום זה ועד עתה פורסמו כהוראת שעה תיקונים לצו שעדכנו את רשימת המדינות שהחוזרים מהן לא יהיו חייבים בבידוד בתנאים מסוימים, ובתקופות הקבועות בצו. ביום 18.12.20 פורסם צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 12), התשפ"א-2020 (להלן: "תיקון 12 לצו"), שקבע כי מי שיגיע לישראל מהמדינות המפורטות בו עד ליום 26.12.20 אינו חייב בידוד. עם זאת על רקע עמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות כפי שפורטה לעיל, ובהתאם לנתונים שבידי המשרד לפיהם ישנה תחלואה משמעותית הנכנסת לישראל גם ממדינות שנקבעו כמי שהחוזרים מהן אינם חייבים בבידוד, קיים סיכון בהגעת חולים לישראל מכל מדינות העולם, וכן כניסתם לישראל עלולה להביא להחמרה ברמת התחלואה במדינה. בהתאם נדרש לקבוע כי תיקון 12 לצו יחול רק עד למועד כניסתו לתוקף של צו זה. כפי שפורט לעיל, בשל החשש להתפשטות הנגיף המוטנטי בישראל, והחשש שנגיף זה לא יהיה עמיד לחיסון שפותח, ישנה דחיפות המחייבת כי התיקון הנדון לצו ייכנס לתוקף מיד עם פרסומו ברשומות. דחייה בכניסה לתוקף של תיקון עלולה להביא להתפשטות נגיף זה בישראל, ובכך ולהחזיר את ישראל למצב בו כלי הריחוק החברתי והבידוד הם הכלים היחידים להתמודדות עם הנגיף. יצוין כי הסתמכות הנוסעים שכבר יצאו מישראל על תיקון 12 לצו נשקל, ואולם בנסיבות העניין, ונוכח החשש הרב מהתפשטות של הנגיף המוטנטי בישראל, והחשש מהשלכות משמעותיות על מצב התחלואה בישראל בעקבות זאת, יש הצדקה כי התיקון הנדון ייכנס לתוקף באופן מיידי. עם זאת יצוין כי בכדי לא לפגוע בנוסעים שכבר חזרו לישראל, התיקון הנדון יחול רק על נוסעים שהגיעו לישראל לאחר פרסומו וכניסתו לתוקף. התיקון לצו יוגש לוועדה סמוך ככל האפשר לאחר פרסומו ברשומות, בליווי דברי הסבר והתשתית העובדתית שעמדה בבסיס ההחלטה להתקינו. 485317720 בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20(1)(ב) ו-(ג), (2)(א) ו-20ז(א)(3) לפקודת בריאות העם, 1940, אני מצווה לאמור: תיקון תקנה בצו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 12), התשפ"א-2020 – במקום "עד יום י"א בטבת התשפ"א (26 בדצמבר 2020)" יבוא "עד תחילתו של צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות)(הוראת שעה)(תיקון מס' 12)(תיקון), התשפ"א-2020". תחילה תחילתו של צו זה עם פרסומו.