נוסח מהגורם המוסמך

דברי הסבר להצעת תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התש"ף -2020 כללי אחד הערכים החברתיים החשובים ביותר הוא הערך של שמירה על איכות הסביבה והגנה על משאבי הטבע. בשנים האחרונות גברה המודעות ברחבי העולם לשמירה על איכות הסביבה וקיים מגוון רחב של אמנות בנושאים של הגנה על איכות הסביבה. אחת האמנות העוסקות בנושא איכות הסביבה היא האמנה הבין- לאומית למניעת זיהום הים מכלי שיט, 1973, שערך ארגון הספנות הבין-לאומי שישראל חברה בו (להלן – 'אימו'), כפי שתוקנה על-ידי פרוטוקול משנת 1978, ושישראל צד לה (להלן – 'האמנה'). אמנה זו נועדה למנוע זיהום ים שנגרם כתוצאה מפעילות ספנותית, ולצמצם ככל הניתן החדרת מזהמים לים כתוצאה מתאונות ימיות. האמנה כוללת שישה נספחים ובהם הוראות למניעת זיהום ים מכלי שיט, ובהם נספח 4 (להלן – הנספח), העוסק במניעת זיהום הים משפכים מכלי שיט, נושא הצעת התקנות שבנדון. הנספח נכנס לתוקפו בשנת 2003 ומכיל, כאמור, הוראות לעניין מניעת זיהום ים הנגרם כתוצאה מהרקת שפכים מכלי שיט. האמנה מסדירה את הרקת השפכים, וקובעת, בין היתר, כי כלי שיט יהיה מצויד במתקן לטיפול בשפכים, או במערכת לכתישה וחיטוי השפכים או במיכל אגירה לאגירת השפכים. הרקת השפכים לים תתבצע בהתאם לדרישות הקבועות באמנה בהתאם לסוג האנייה והאזור הימי בו היא פועלת כמו גם במרחק מינימלי מהיבשה הקרובה ובכפוף לתנאים המפורטים באמנה. שפכים שהרקתם לים אסורה יורקו למתקני קליטה נמליים. לאניות העוסקות בהפלגות בין- לאומיות תינתן תעודה בין - לאומית למניעת זיהום משפכים המעידה כי מתקני הטיפול בשפכים באנייה נבדקו ועומדים בדרישות התקנות והאמנה. תקנות הנמלים (מניעת זיהום משפכים מכלי שיט), התש"ף - 2020 המצ"ב, באות לקבוע בחקיקה הישראלית את ההוראות שנקבעו בנספח. יצוין, כי מדינת ישראל אשררה את האמנה למעט נספח 6 (זיהום אויר מכלי שיט) והנספח בו עסקינן. דברי הסבר מפורטים פרק א', סימן א', פרשנות לתקנה 1, הגדרות– ההגדרות המוצעות מובאות בחלקן מהנספח ובחלקן מהוות תוספות שנועדו להבהרת מונחים בהן נעשה שימוש בתקנות. להגדרות "אניית נוסעים", "אניית נוסעים חדשה", "אניית נוסעים קיימת" – הגדרות אלה רלבנטיות לתקנה 5 העוסקת בהרקת שפכים מאניית נוסעים באזור מיוחד וקובעת איסור על הרקת שפכים מאניית נוסעים החל במועדים שנקבעו, כאשר מועד התחולה לאניית נוסעים חדשה כבר חלף (1 ביוני 2019) ולכן, בעצת מח' יעוץ וחקיקה הוחלט לרשום הערה למח' רשומות במשרד המשפטים כך שיופיע כאן מועד פרסום התקנות. מועד התחילה לגבי אניית נוסעים קיימת הינו 1 ביוני 2021, למעט אם היא נמצאת בדרך בנתיבים כמפורט בתקנה 5 (א) (3), שאז מועד התחילה הינו 1 ביוני 2023. ת"מ (ב) מחריגה מהכלל האמור אניית נוסעים באזור מיוחד המצוידת במערכת לטיפול בשפכים כאמור בתקנה 7 (ב) ובלבד שהשפכים המטופלים לא יהיו מוצקים, לא יצופו על פני המים ולא ישנו את צבע המים מסביב. הגדרות נוספות מבהירות את התעודות והמסמכים הנדרשים בנספח, זהות "הבודק המוסמך" לבדוק את כלי השיט לפי התקנות, הבהרות לעניין מונחים טכניים שונים ועוד. להגדרת "בקצב מתון" – הגדרה זו רלבנטית לתקנה 4 (ב) העוסקת בהרקה מותרת של שפכים כאשר קצב ההרקה הינו אחד התנאים הנדרשים להרקה כאמור, והוא מוגדר ע"י המנהל ( לגבי כלי שיט ישראלי) או הרשות המוסמכת (לגבי כלי שיט זר) ובהתאם להנחיית אימ"ו. להגדרות "מפליג"– הגדרה זו רלבנטית לעניין התחולה לגבי סוג כלי השיט בהתייחס לסך האנשים שכלי השיט רשאי לשאת על סיפונו. להגדרת "נוסע" - הגדרה זו רלבנטית לעניין אניית נוסעים והתקנות החלות עליה (ת' 4, 5 ו- 7 (ב). להגדרת "שפכים" – עניינן של התקנות הינו הסדרת הרקה של שפכים שבהגדרתם נכללים נוזלי ניקוז ופסולת משירותים, ממתקנים רפואיים ומחללים המכילים בעלי חיים. בהקשר זה, מוגדרים גם המונחים 'שירותים' ו'מיתקן רפואי'. פרק א', סימן ב', תחולה לתקנות 2 ו- 3 - בהתאם לדרישות הנספח, הוראות תקנות אלה יחולו על כלי שיט ישראלי שמתקיים בו אחד מאלה1 : • כלי שיט שתפוסתו ברוטו 400 טונות ויותר; • כלי שיט שתפוסתו ברוטו פחות מ-400 טונות והמורשה לשאת יותר מ-15 מפליגים. • בנוסף, במטרה לצמצם ככל האפשר את זיהום הים משפכים הוחלט להרחיב את תחולת התקנות גם על כלי שיט כלי שיט שחייב בהתקנת בתי שימוש וברזים לשטיפת ידיים לפי תקנה 57י לתקנות הנמלים בטיחות השיט. יובהר, כי על כלי שיט אלה כאמור לא תחול חובת החזקת התעודה הבין לאומית. יצוין, כי כבר כיום תקנה 172 לתקנות הנמלים, התשל"א 1971 קובעת כי חל איסור על שפיכת או הזרמת שופכין למימי נמל. תקנות אלו יחולו גם על כלי שיט זר כשהוא במימי החופין של מדינת ישראל, כמוקבל. פרק ב' סימן א'- איסור הרקת שפכים לתקנה 4, איסור הרקת שפכים- בהתאם לנספח, התקנות עורכות הפרדה בין כלי שיט שאינו אניית נוסעים (כגון: אניות מטען) לבין אניית נוסעים, שמטבעה כמות השפכים בה רבה יותר ומצריכה התייחסות מיוחדת, בהיותה באזור מיוחד, כהגדרתו בתקנות. בהתאם לתקנות, הרקת שפכים לים מאנית נוסעים הנמצאת מחוץ לאזור מיוחד וכן הרקת שפכים מכלי שיט שאינו אניית נוסעים, בכל מקום בים, אסורה, אלא בהתקיים אחת מהדרישות הבאות- • בכלי השיט פועלת מערכת לטיפול בשפכים, שאושרה על ידי המנהל לאחר ששוכנע כי היא עומדת בתקנים ובשיטות הבדיקה שפיתח אימ"ו, ובלבד שהשפכים המטופלים על ידי המערכת לא יהיו מוצקים, לא יצופו מעל פני המים ולא ישנו את צבע המים מסביב; • בכלי השיט פועלת מערכת לפירוק ולחיטוי של שפכים, שמצוידת במיכל אגירה לאחסנה זמנית של השפכים שאושרה על ידי המנהל, ובלבד שהשפכים שטופלו יורקו במרחק של יותר משלושה מייל ימי מהיבשה הקרובה ביותר, כהגדרתה בתקנות; • שפכים שלא טופלו יורקו במרחק של יותר משנים עשר מייל ימי מהיבשה הקרובה ביותר. התקנה קובעת הוראות לעניין הרקת שפכים בים במקרים בהם מותר לעשות כן, כך שההרקה תתבצע בקצב מתון, שאישר המנהל, כשכלי השיט נמצא בדרך ובמהירות של לפחות 4 קשרים. בנוסף, נקבע איסור על הרקת שפכים בתחום נמל (כולל מעגנות). לתקנה 5, איסור הרקת שפכים מאניית נוסעים באזור מיוחד - לעניין אניית נוסעים, התקנות קובעות כי הרקת שפכים לים מאניית נוסעים בתוך אזור מיוחד אסורה לעניין אניית נוסעים חדשה החל מ 1.6.2019. לעניין אניית נוסעים קיימת, הרקת שפכים לים בתוך אזור מיוחד תהיה אסורה החל מיום 1.6.2021, ואילו הרקת שפכים מאניית נוסעים קיימת אשר פוקדת תחום שטח מסוים בתוך האזור המיוחד ואל נמל מחוצה לו או ההיפך תהיה אסורה החל מ- 1.6.2023. מועדים אלו נקבעו בהחלטת אימ"ו MEPC275(69) לעניין מועד החלת הדרישות בהקשר לאזור המיוחד של הים הבלטי. האמור לעיל לא יחול על אניית נוסעים המצוידת במערכת לטיפול בשפכים, שאושרה על ידי המנהל לאחר ששוכנע כי היא עומדת בתקנים ובשיטות הבדיקה שפיתח אימ"ו, ובלבד שהשפכים המטופלים על ידי המערכת לא יהיו מוצקים, לא יצופו מעל פני המים ולא ישנו את צבע המים מסביב, או לחילופין במיכל אגירה. לתקנה 6, סייגים - התקנה קובעת סייגים לתחולתן של התקנות במקרים מסוימים. לפרק ג', ציוד - הפרק קובע את הציוד בו יצויד כלי שיט עליו חלות התקנות. לתקנה 7, מערכות שפכים - תקנה זו מפרטת את סוגי מערכות השפכים בהם ניתן לצייד את כלי השיט ואת התקנים החלים עליו. לתקנה 8, חיבור הרקה תקני - התקנה קובעת כי כלי השיט יצויד בצינור עם חיבור הרקה תקני בהתאם לפירוט בתוספת הראשונה, על מנת לאפשר ריקון השפכים למתקן קליטה בחוף. לפרק ד', מתקן קליטה נמלי - מתקן קליטה נמלי הוא מתקן קליטה שמיועד לקלוט שפכים שמרוקנים מכלי שיט. מפעיל רציף בישראל יקצה מתקן קליטה לקליטת שפכים מכלי שיט בהתאם לתכנית שהמנהל אישר. הפרק האמור מסדיר בנוסף גם את סמכויות הפיקוח על מתקן הקליטה הנמלי והסנקציות שניתן לנקוט במקרה של הפרת הוראות התקנות לעניין זה. לתקנה 12 – בתקנה זו מוצע לקבוע חובת הודעה מראש של הקברניט למתקן הקליטה על כוונתו לרוקן שפכים 24 שעות לפני פקידת הנמל על מנת לאפשר למפעיל הרציף היערכות לקליטת השפכים. לתקנה 14 - בתקנה זו מוצע לקבוע את חובת מפעיל המתקן להנפיק אישור לקברניט על כמות השפכים שרוקנה (אישור זה נדרש לכלי השיט כהוכחה שהתבצע ריקון למתקן הקליטה בהתאם לנספח). לפרק ה', בדיקות של כלי שיט ישראלים - הפרק מסדיר את הבדיקות שכלי השיט שהתקנות חלות עליהם צריכים לעבור. לסימן ב', בדיקות – לתקנות 17-19 - כל כלי שיט ישראלי, כהגדרתו בתקנה שהתקנות חלות עליו לפי תקנה 2, ייבדק בבדיקות תקופתיות (בדיקה ראשונית, חידוש ונוספת) כדי לוודא את עמידתו בדרישות התקנות. בדיקות כאמור יערכו ע"י בודק מוסמך, כהגדרתו בתקנה 1. מטרת הבדיקות לוודא כי המבנה, הציוד, המערכות, האבזרים, הסידורים והחומרים עומדים בדרישות התקנות. לסימן ג', תוצאות הבדיקות – לתקנות 20-22 - התקנות מפרטות את הפעולות בהן ניתן לנקוט לאור ממצאי הבדיקה בכלי שיט ובכלל זה, פעולה מתקנת, ביטול התעודה או עיכוב כלי השיט עד להסרת איום בלתי סביר לנזק לסביבה הימית . לסימן ד', שמירה על כשירות כלי השיט – לתקנות 23-24 - התקנות מטילות חובה לשמור את כלי השיט וציודו, כך שיעלו בקנה אחד עם הוראות תקנות אלה גם במהלך התקופה שבין הבדיקות, על מנת להבטיח שכלי השיט יישאר כשיר ולא יהווה איום בלתי סביר לגרם נזק לסביבה הימית. התקנות אוסרות ביצוע על שינוי מהותי בכלי השיט, כהגדרתו בתקנות, לאחר עריכת הבדיקות, ללא קבלת אישור. לסימן ה', חובת דיווח על תאונה או פגם מהותי- לתקנה 25 - התקנה קובעת את חובת הדיווח במקרה שכלי השיט עבר תאונה או שנתגלה פגם המשפיע מהותית על שלמות כלי השיט או על יעילותו או שלמותו של הציוד שנבדק בבדיקות. לפרק ו', תעודה בין לאומית למניעת זיהום הים משפכים – לתקנות 26-29 - התקנות קובעות חובת החזקת תעודה בין - לאומית למניעת זיהום ים משפכים לכלי שיט ישראלי כמפורט בתקנה 2 (א) הנמצא במסע בין- לאומי, סמכות המנהל להנפיק תעודה כאמור לכלי שיט כמפורט בתקנה 2 (א) לתקנות ואת נוסח התעודה כמפורט בתוספת השנייה לתקנות. עוד מסדירות התקנות את הנפקת התעודה ע"י גורם אחר לפי בקשת המנהל. לתקנות 30-38 - התקנות קובעות נהלים והסדרים להנפקת תעודה, הגבלת תוקפה, מקרים מסוימים להארכת תוקפה ותום תוקף התעודה. לפרק ז', אמצעי פיקוח על כלי שיט שאינו ישראלי, תקנות 39-40 - על מנת למנוע זיהום מי הים שבתחום השיפוט של מדינת ישראל על ידי כלי שיט זרים, הפרק האמור מסדיר את דרכי הפיקוח על כלי שיט זר שתקנות אלה חלות עליו וכן את סמכויות המפקחים במקרה שנתגלתה הפרה של אחת מהוראות התקנות, לרבות סמכות לעיכוב כלי השיט. לפרק ח', עונשין וערובה- פרק העונשין והערובה בתקנות שבנדון דומה מאוד לפרק העונשין והערובה ב"תקנות אחיות", תקנות הנמלים (חומרים נוזלים מזיקים בצובר), התשע"ו – 2016. מאחר ומדובר בתקנות מכוח פקודת הנמלים אין צורך לחזור על הוראת סעיף 54 לפקודת הנמלים הקובעת כי: " המפר הוראה מהוראות פקודה זו שלא נקבע בה עונש או המפר הוראה מהוראות התקנות שהותקנו מכוחה, דינו - מאסר ששה חודשים או קנס כאמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל"ז-1977, ובעבירה שנייה או בעבירה שלאחריה - מאסר שנה או כפל הקנס האמור". מאחר שהתקנות נועדו, בין היתר, לכלי שיט זרים הפוקדים את נמלי ישראל ובכלל זה, אניות המפליגות במסע בינלאומי שברובן הינן בדגל זר ופוקדות את נמלי הארץ לימים ספורים ואח"כ ממשיכות למדינה אחרת, אפיק הענישה הפלילי אינו מספק, שכן עד הגשת כתב אישום האנייה תעזוב את הארץ, ואין כל דרך להבטיח את התייצבות בעליה או קברניטה לדיון. לפיכך, תקנה 41 קובעת כי אם היה למנהל יסוד להניח כי הורקו שפכים בנגוד לתקנות אלה או הופרה אחת ההוראות אליהן מפנה פסקה (2), ניתן יהיה לדרוש מבעל כלי השיט להפקיד ערבות או עירבון שיבטיחו התייצבותו לדיון הפלילי שייערך נגדו. הסמכות לדרוש מבעל כלי שיט תשלום ערבות או עירבון נובעת מסעיף 60(1)(יז) לפקודת הנמלים המסמיך את שר התחבורה לקבוע בתקנות הוראות בדבר "מתן ערבות או עירבון למילוי הוראות פקודה זו או תקנות לפיה, תנאיהם, סכומם …". לפרק ט', הוראות כלליות – פרק זה קובע הוראות כלליות בנוגע לאחריות בעל כלי שיט וקברניטו לפקח ולמנוע הפרה של התקנות בידי כל אדם בכלי השיט וחזקה לפיה, נעברה עבירה אלא אם הוכיחו כי עשו כל שאפשר כדי למלא חובתם, חובת הקברניט להציג את התעודה בידי בעלי סמכות, סמכות מפקח כלי שיט לערוך ביקורת בכלי שיט שהתקנות חלות עליו והוראת שמירת דינים. לתקנה 46, תחילה - תחילתן של תקנות אלה 45 ימים מיום פרסומן. יצוין, כי כלי שיט המפורטים בתקנה 2 (א) (1) ו- (2) מחויבים כבר כיום בדרישות הנספח לאמנה במישור הבין – לאומי ובנוסף, מאז הפצת טיוטת הנספח חלפו מספר שנים שאפשרו היערכות, היה וזו נדרשה.