דיווח על-פי חוק
דיווחעל העקרונות שלפיהם הנגידקובע אתהרמה הרצויה שליתרותמטבעחוץ לטווחהארוך ועלהקווים
המנחיםלמדיניותהשקעת יתרותמטבע חוץ ,בשנה שחלפה
I.
עקרונות לקביעת הרמההרצויה של יתרותמטבע החוץ
1.
רמהנאותהשליתרות חוץ כמדדלאיתנות הכלכליתשל מדינה.
מדינות מחזיקות יתרות מטבעחוץ משלוש סיבותעיקריות:
(א)
כדי לאפשר לבנק המרכזי להתערב בשוק מטבע החוץ בנסיבות שבהן (1
)
שער החליפין סוטה מטווח הרמות
המתיישב עם שיווי המשקל הבסיסי של המשק; או (2
)
שוקמטבע החוץ אינו פועל כיאות (כשל שוק.)
(ב)
כדישהבנקהמרכזייוכללפעולבשוקמטבעהחוץלשםמיתוןההשפעהשלתנועותהוןמשמעותיותמצדתושבי
חוץ או תושבים מקומיים, העלולות לערער את היציבות בשווקים הפיננסיים, ולכן לפגוע ביציבות של המשק
מקרהפרטי של א.)(
(ג)
כדי לאפשר לספק למשק מטבע חוץ בהיקף מספיק בעת חירום (למשל במקרה של מלחמה או רעידת אדמה
חזקה). בנסיבות כאלה יהיה צורך להגדיל את היבוא במהירות ובמידה משמעותית כדי להתמודד עם מצב
החירום,ואילוהיצוא ייפגע קשות,כך שההכנסות במטבעחוץיהיו נמוכות. בנסיבות כאלההממשלה והמגזר
הפרטי יתקשו לגייס מטבע חוץ בחו״ל, כך שיתרות מטבע החוץ יישארו המקור העיקרי של המדינה למימון
במטבעחוץ.
לפיכך, החזקת רמה נאותה של יתרות מטבע חוץ נחשבת בעיני מוסדות פיננסיים מקומיים וזרים, בעיני החברות,
משקי הבית וסוכנויות הדירוג כמדד מרכזי לאיתנות הכלכלית של מדינה. ככל שיתרות מטבע החוץ גדולות יותר,
כךרבהיותריכולתםשלקובעיהמדיניותלהתמודדעםלחציםכלכלייםופוליטייםבלתינמנעים.יתרהמזו,יתרות
מטבעחוץגדולות יותר נוטותלהורידאת שיעורי הריביתהמשולמיםהן עלידיהממשלהוהןעל ידי המגזר הפרטי
עבור מימון מחו״ל. בקצרה, בעיני השווקים הפיננסיים והאזרחים יתרות ברמה נאותה תורמות תרומה חשובה
לאמון ביכולתה שלהמדינה להתמודד עם זעזועים כלכליים,פיננסיים ופוליטיים במשק.
2.
לחישוב רמתן הנאותהשל היתרותישכמה גישות:
(א)
ביחסלחודשייבוא:
במרביתהתקופהשלאחרמלחמת העולםהשנייה,הרמההנאותהשליתרותמטבעחוץ
נמדדה במונחים של "חודשי יבוא" -
יבוא של כמה חודשים היתרות יכולות לממן. גישה זו שלטה כל זמן
שתנועות ההון הבין-
לאומיות היו מוגבלות, והמקור העיקרי לקשיים במטבע חוץ היה החשבון השוטף של
מאזןהתשלומים.
(ב)
ביחסלזרמיההון:
במהלך שנות התשעים התברר שמשברים פיננסיים רבים נגרמו בגלל זרמי הון גדולים,
כלומר בגלל שיבושיםבחשבוןההון,יותרמאשרבגללשיבושיםבחשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים.בסוף
שנות התשעים נעשה שימוש נרחב בכלל גרינספן-
גידוטי –
Greenspan (Guidotti
)
, שעל פיו יתרות מטבע
החוץ שמדינה צריכה להחזיק צריכות להגיע לפחות לרמת ההתחייבויות של המשק (של המגזר הציבורי
והמגזר הפרטי) במטבע חוץ בשנים עשר החודשים הבאים-
כך שמדינה תהיה מסוגלת להתמודד עם ניתוק
מוחלטשלהגישהלמקורותמטבעחוץבמשךשנה.כללה-
100%
(שלפיוהיתרותצריכותלהיותשוותלמלוא
ההתחייבויות מטבע חוץ לשנה) התבסס על בדיקה אמפירית - כיצד מדינות עברו את
המשברים הפיננסיים
של שנות התשעים ותחילת שנות האלפיים: נמצא שמדינות אשר פעלו לפי כלל ה-
100%
היו נתונות לפחות
מתקפות מטבע חוץ, והצליחויותרלהתמודדעמן.
במשך המשבר העולמי שהחל ב-
2007
היה ברור שמדינות אשר החזיקו יתרות מטבע חוץ בהיקף העולה על
100%
היטיבו יותר להתמודד עם המשבר. הדוגמאות העיקריות לכך הן ברזיל, רוסיה ודרום-
קוריאה. לכל
אחת מאלה היו יתרות מטבע חוץ שמעבר ל-
100%
,
והן השתמשו בהן באופן אפקטיבי לייצוב שערהחליפין
ו/אולשמירתהיציבותהפיננסית.כעתמכיריםבכךשיתרותבטווחשל100%
עד200%
מהתחייבויותהמשק
במטבעחוץ הן יותר אפקטיביות מיתרות התואמות בדיוקאת כלל גרינספן-
גידוטי.
(ג)
ביחסלשימושיםהפוטנציאלייםבעתיד(הגישההאקלקטית:)
בחישוב רמת היתרות הנאותה לישראל נקט
בנק ישראל את הגישה האקלקטית, המבוססת על השימושים הפוטנציאליים ביתרות בשעת חירום.
ברור
שבשעת חירום לאומית ישראל עלולה להזדקק ליתרות הן לשם מימון יבוא (על פי גישת חודשי היבוא, תוך
הבאה-
בחשבוןשליבואסחורותושירותיםהקשורלמצבהחירום)והןכדילהתמודדעםזרמיהון-
תשלומים
שלחובות קיימים לתושבי חוץ,עם זרמיהון פוטנציאליים.
על בסיס מכלולהגורמים שצוינולעילובהתאםלתנאים השוררים במשקהישראלי,עדכנההנגידאת רמת היתרות
ההולמתלטווח של130
עד0
7
1 מיליארד דולרים1.
בנוסף, בקביעת רמתהיתרותנלקחת בחשבון עלות החזקתהיתרות2. אבל, בעניין ניתוחהעלות-
תועלת שלהחזקת
היתרות, קשה למדוד כמותית את היתרונות והתועלות של החזקתן, משום שלא ניתן לכמת ולתמחר את תרומתן
למשק -
בין היתר משום שתרומתם עשויה להיות קריטית במצבי חרום אשר קשה לדעת מה יהיה אופיים ומה
תהייהחומרתם.
3. יתרותמטבעהחוץשל ישראלבפועל
ביישום הגישה האקלקטית - המביאה בחשבון הן את הצורך ביבוא סחורות ושירותים והן את זרמי ההון
הפוטנציאלייםהקשוריםלמצבמשברי-מובנהמצבההגיאו-
פוליטיהמיוחדשלישראל,המצריךרמהגבוההיותר
שליתרות ביחסלמשתנים הכלכליים המובאים בחשבון בדרך כלל בחישוב הרמה הנאותה של יתרותמטבע החוץ.
4.
התערבות בשוקמטבע חוץ
והרמה הרצויה
חשוב לציין כי, כמבואר בסעיף 53
לחוק בנק ישראל, התערבות של בנק ישראל בשוק מטבע החוץ, לשם מילוי
תפקידיו והשגת יעדיו, יכולה להביא לסטייה של רמת היתרות בפועל מהרמה הרצויה שנקבעה. גם פעילות של
הממשלהופעילותשלהמערכתהבנקאיתיכולותלגרוםסטייהכזו.באופןכללי,הבנקינקוטפעולותיזומותלשינוי
רמתהיתרותרקכאשרהסטייההיאמשמעותיתונמשכת,ורקאםפעולותאלועולותבקנהאחדעםהשגותמטרות
הבנק שנקבעו בחוק בנקישראל- ביניהןיציבות מחירים, תמיכהבמטרותאחרות של המדיניותהכלכליתותמיכה
ביציבות מערכת הפיננסית. לפיכך,יתכן מצב שבו יסטו יתרותהמט״ח מהרמההרצויהלפרקי זמן ממושכים.
1 טווח הרמה הנאותה עודכן ב-
2024
(ראה "השקעת יתרות מטבע חוץ, דין וחשבון לשנת 2024
"). קודם לעדכון זה, הרמה הנאותה עודכנה
בטווח של70-100
בתחילת2015
.
2 העלות החשבונאית של פעילות בנק ישראל נרשמת בספרי הבנק. עם זאת, מטבע הדברים, חשבונות הבנק אינם כוללים
את הרווח הצפוי
מבחינת יציבות המשק) מהשימושהצפוי ביתרות במצבים שונים בעתיד, וגם לא מהערכת השווקים שיתרות יותר גדולות תורמות למשק,(
כמו שמתואר לעיל.
II
.
ה
קווים המנחים למדיניות ההשקעה של יתרות מטבע החוץ3
בתוקף מה-7באפריל
2021
בהתאם
לסעיף 40
ב) לחוק בנק ישראל,(
התש
"ע –
2010
(להלן –
"החוק"), על הוועדה המוניטרית להתוות את
הקווי
ם
המנחים למדיניות ההשקעה של היתרות.
1.
קוויםמנחים בסיסיים,
ש
נובעיםמהמטרותשל החזקתהיתרות
מדיניות ההשקעה
של
תיק היתרות מושתתת על
היעד המרכזי של השגת מטרותיו של בנק ישראל והמילוי
הנאות של תפקידיו, כפי שהםמפורטים בחוק בנק ישראל,ובכפוףלכך, על היעדים הבאים:
(א) השגת תשואה שקלית, אשר בטווח הארוך, תכסה לפחותאתעלותהמימון של החזקתהיתרות4;
(ב)
השאת תשואת החזקה בטווח הבינוני, במונחי הסמן המטבעי (3
. להלן) ובמסגרת פרופיל הסיכון (4
.
להלן), בכפוף להשגת יעד (ג) להלן;
(ג)
ניהול היתרות ברמה גבוהה של נזילות. חלק גדול מהיתרות יושקע בנכסים הניתנים
למימוש
מהיר
בהתראה קצרה בלי לפגוע בערכן. רמת הנזילות תו
קטן ככול שהיחס שבין רמת היתרות בפועל
לבין
רמתן הרצויה
גבוה
יותר (5
(ו)להלן.).
2.
חלוקת העבודה בין הוועדה המוניטריתלביןחטיבת השווקים
בבואה
ליישם את סעיף 40
(ב) לחוק, תבחין הוועדה בין קביעת הקווים המנחים והמעקב התקופתי, לבין
קביעת הנחיות מפורטות לצורךניהולו השוטף שלהתיק.
הוועדה המוניטרית , בהתייעצות עם שר האוצר כקבוע בחוק, תתווה את הקווים המנחים תעדכנם
במידת
הצורךותעקוב אחר יישום של מדיניות ההשקעהעלידי החטיבה.
חטיבת השווקים תיישם את מדיניות ההשקעה, במסגרת דרגות החופש שיקבעו על ידי הוועדה המוניטרית
מעת לעת ות
דווח ל
וועדה המוניטרית, בתדירות רבעונית, על
היישום
של המדיניות: התפתחויות בשווקים
הבין-
לאומיים
והשלכותיהן על ניהול היתרות; החלטות
ה
השקעה ש
ל החטיבה; ביצועי
התיק; וכן על
הסיכונים הפיננסיים והאחרים שהתיק חשוף להם.
חטיבת השווקיםתייעץ לוועדההמוניטרית במילוי תפקידיה באמצעות ניירותעמדה והצעותלדיון בוועדה.
הוועדההמוניטריתתאשרותעדכןבמידתהצורךאתחלוקתהסמכויותבנושאמדיניותההשקעהשליתרות
מטבעהחוץ.
3.
מדידהשל
תשואת
ההחזקהשליתרות
מטבע
חוץ, הסמן המטבעי והעקרונות
ל
קביעתו
תשואת ההחזקה של היתרות תימדד ותדווח בדיווחי הוועדה המוניטרית במונחי הסמן המטבעי ובמונחי
שקל.
הסמן המטבעי הינו סל מטבעות שישמש, בנוסף לשקל, למדידת תשואות יתרות מטבע החוץ. מאחר
שתשואת ההחזקה של תיק היתרות
תמדד גם במונחי הסמן המטבעי, הרכבו יוגדר כהרכב המטבעי נטול-
הסיכוןעבור מנהלי תיק היתרות.
הסמן המטבעי יקבע על ידי הוועדה עלפי העקרונותהבאים:
3
מאפייני תיק היתרות בפועלמדווחים לציבורבסקירה שנתית
שמתפרסמתבאתר בנקישראל.
4
עלות
המימון של החזקת היתרות הינה הפער בין עלות גיוס ההון בשקלים הנדרש להחזקת היתרות לבין התשואה של יתרות המט"ח
במונחי הסמן המטבעי,בתוספת הרווח או ההפסדמהחשיפה המטבעית מול השקל.
(א) פיזור-
הפיזורהמטבעישלהסמןהמטבעיתורםלהפחתתסיכוןשערהחליפיןמולהשקלבמאזןשלהבנק
ומעודדפיזורהשקעתי;
(ב) יציבות-עקרוןהיציבותחשובהןלהקצאההנכסיתוהןלהקצאההמטבעית.בהינתןכיהיתר
ותמוחזקות
לטווח ארוך, שינויים תכופים או חדים במשקולות המטבעות בסמן המטבעי, שיובילו גם לשינויים
במשקולותהנכסיםבאותןמטבעות,עלוליםלהביאבטווחהארוךלהפסד.לכן,רצוילשמורלעה
יציבות
שלהרכב הסמןהמטבעי ולהימנע משינויים תכופים או חדים
בו;
(ג)
הסמן המטבעי יכלול רק מטבעות רזרבה-
בשל חשיבותם של יעדי הנזילות והתשואה הנאותה, הסמן
המטבעי יורכב ממטבעות המוכרים בעולם כמטבעות רזרבה;
(ד)
המטבעות שיכללו בסמן המטבעי שייקבע, יהיו של מדינות שבהן קיימים שווקים של נכסים מגוונים,
בעלי נזילות גבוהה;
(ה) על מנת להשיג תשואה שתכסה בטווח הארוך את עלות מימון החזקת היתרות, בבחירת הרכב הסמן
המטבעי, הוועדה תתחשב בתנודתיות התשואה של היתרות במונחי שקל בטווח הארוך.
הרכב
הסמן המטבעי יבחן על ידי הוועדה המוניטרית על בסיס המלצת חטיבת השווקים,
בהתאם לשינויים
בשווקים הגלובליים בתום כל שנה או אם יחולו שינוייםמהותיים בנסיבות כאמור.,
4.
פרופילהסיכון
פרופיל
הסיכון יקבע את רמת הסיכון המרבית שהוועדה המוניטרית מוכנה לקבל כדי להשיג את היעדים
של
שמם מוחזקות
היתרות. בקביעת פרופיל הסיכון יעשה שימוש
בניתוח תסריטים ובמגוון של
כלים
אנליטיםלמדידתסיכון כגון
VaR
,
CVaR
ואחרים.
פרופיל הסיכון ייקבע כך שב
הינתן שיעור של 5%
של התוצאות הגרועות ביותר, ממוצע ההפסד לא יעלה על
900
נ"ב באופק של שנה במונחי הסמן המטבעי (3
לעיל.).
רמת
סיכון זו נקבעה במטרה להגביל את הסיכון
בטווח הקצר ולהגדיל את הסיכוילעמידה
ביעד כיסוי
עלות מימון היתרות
בטווח הארוך.
רמתהסיכון תקבעלפחות פעם בשנה ע"י
הוועדה המוניטריתבהתאם לתנאיהרקע.
5.
הכללים לניהול הסיכונים הפיננסיםשל היתרות
הכללים
לניהול הסיכונים הפיננסים שאליהם חשופות היתרות וההקצאה הנכסית שלהן, שתקבע במונחי
הסמן המטבעי, ייקבעו בהתאם ליעדי מדיניות ההשקעה של היתרות (סעיף 1
לעיל) ובכפוף לרמת הסיכון
שקבעה הוועדה המוניטרית (סעיף 4
). ההקצאה הנכסית של יתרות מטבע החוץ במונחי הסמן המטבעי
תאושרלפחות פעם בשנהע"יהוועדה המוניטרית.
(א)סוגיהנכסיםשמאושריםלשימושבניהולהיתרותהם:
1.
איגרות חוב
(כולל
איגרות חובבריבית קבועה, בריבית משתנה ואיגרותחוב צמודות למדד;)
2.
איגרות חוב שמגובות במשכנתאות או מגובות נכסים (
MBS
ו-
ABS
,) שיעור של לכל היותר
6%
מסך
היתרות;
3.
תעודות פיקדון סחירות של בנקים–
CD: Certificateof Deposit
;
4.
פיקדונות
לזמן קצוב –
Deposit
;
5.
ניירותערךמסחריים,
–
CP:CommercialPaper
,שהונפקועלידיממשלותאובערבותמלאהוישירה
של ממשלות, או עלידיPSE
(
PublicSector Entity
)אועלידי מוסדות בינלאו
מיים;
6.
מניות, שיעור שללכלהיותר
27%
מסךהיתרות;.
4
7.
נגזרים שנכס הבסיס שלהם מותר להשקעה. מובהר כי ההגבלות בקווים המנחים לגבי כל נכס מותר
להשקעה חלותגםעלהשקעה בנגזריםעל אותו נכס כאמור בסעיף זה.
8.
מזומן.
(ב) ניהול
לעומתסמן:
ניהולרכיבי
הסיכוןהפיננסישלהיתרות
יעוגןבניהול
ן
לעומתמערכתסמנים(benchmarks
.)הכלליםלניהול
הסיכונים הפיננסים של היתרות יגזרו את ההרכב המטבעי של הסמנים, את מאפייני סיכון המחיר שלהם
(כגון
האריכות) בכל מטבע ואת סוגי הנכסים שכלולים בו. ביצועי הניהול של מנהלי/ות
התיקים ימדדו מול
סמנים אלה.
(ג)הסיכון
המטבעי:
החשיפההמטבעית שלהיתרות
תיקבע
לפי:
1.
הרכבהסמןהמטבעי (3
. לעיל;)
2.
חשיפות מטבעיות אסטרטגיות ביחס להרכב הסמן המטבעי: היקפן מוגבללשיעור של
10%
מסךהיתרות.
הרכבהחשיפות והיקפןייקבעועלידי הוועדההמוניטרית;
3.
חשיפות מטבעיות לטווח הקצר והבינוני ביחס להרכב הסמן המטבעי: היקפן מוגבל לשיעור של
2%
מסך
היתרות. הרכב החשיפות והיקפן ייקבעוע"י
חטיבתהשווקים.
(ד) סיכוןהשוק:
עלמנת להגביל את סיכון השוק שאליו חשופות יתרות מטבעהחוץקבעה הוועדה המוניטרית:
1.
אתפרופיל הסיכון של יתרותמטבע חוץ בהתאםלסעיף 4.
2.
סך
ההשקעההכוללת במניות (סעיף5
א..6
)ובאגרות חובבהנפקת תאגידים
(סעיף5
ה..4
)לאתעלה על
שיעור של
35%
מסך היתרות.
3.
שיעור
של לפחות45%
מסך היתרותיושקע במזומן, באגרותחוב ממשלתיות ובפיקדונות בבנקים
מרכזיים.
(ה)
סיכון
האשראי:
כדי
להגבילאתסיכוןהאשראי
שכרוךבניהולהשוטףשלתיקהיתרות
קבעההוועדההמוניטריתאתהכללים
הבאים:
1.
השקעה
במטבעות
או הנקובה במטבעות של מדינות5 מותרת במדינות שקבוצת דירוג האשראי6
שלהן
היא לפחות בדירוג BBB
. ההשקעה
במטבעות או
הנקובה במטבעות של
מדינות
שקבוצת
הדירוג שלהן
היא BBB
מוגבלת לשי
עור
של1%
מסךהיתרות ומחייבת
אישורפרטני של הוועדה המוניטרית;
2.
השקעהבאג"חו-
CP
בהנפקתממשלות,אובערבות
מלאהוישירהשלממשל
ות,מותרתאםקבוצת
דירוג
האשראי שלהן היא בדירוג BBB
לכל הפחות.
בקבוצת הדירוג
BBB
ההשקעה בנכסים אלו
מוגבלת
ל
שיעור
של1%
מסך היתרותומחייבת אישור
פרטני
של הוועדההמוניטרית.
3.
ההשקעה באיגרות חוב וב-
CPs
בהנפקת
PSE
, מוגבלת לשיעור של 15%
מסך היתרות וזאת רק באג"ח
או CPs
שקבוצת דירוגהאשראי שלהןהיאA
לכלהפחות;
4.
ההשקעה באיגרות חוב בהנפקת תאגידים מוגבלת לשיעור של
15%
מסך היתרות.
השקעה
באיגרות חוב
בהנפקת תאגידים שדירוג האשראי שלהן מתחתל-
BBB
-מותרת עד לשיעור
של 5%
מסךהיתרות;
5
מדינה –
במסמך זה,מדינת חוץ.
6
דירוגאשראי -
דירוג אשראישללפחותאחתמחברותהדירוגהבינלאומיות
IBCAInternationalRatingAgency
,
tandard&Poors
S
Corporation
,
MoodysInvestorServices
אושלחברהמדרגתאחרתאועלפידירוגפנימישלבנקישראל–
בהתאםלאישורשלהוועדה
המוניטרית.
5
5.
ההשקעהבאיגרותחובוב-
CPs
בהנפקת מוסדותכספייםבין-
לאומיים
ובפקדונות
בהםמוגבלתלשיעור
של 15%
מסך היתרות;
6.
סךהחשיפה של היתרות
למערכתהבנקאית
ולברוקרים
לא תעלהעל שיעור של10%
מסךהיתרות;
7.
פעילות מותרת עם בנקים וברוקרים שקבוצת דירוג האשראי שלהם ה
יא BBB
לכל הפחות. פעילות עם
בנקים וברוקרים שקבוצת דירוג האשראי שלהם ה
יא BBB, מוגבלת לפעילות מסוג (Delivery DVP
)
Versus Payment
בלבד7.
8.
אם
לבנק או ברוקר אין דירוג אשראי, תותר פעילות עסקית מסוג DVP
עמו רק עם קבלת מכתב ערבות
ישירה ומלאה שלחברתהאם שלוואשר קבוצת דירוג האשראי שלה היא BBB
לכל הפחות.
(ו)
סיכון
הנזילות:
כדי
לאפשרמענה
מיידי
לבעיותהפיננסיותשמתעוררותבעתחירוםישלהשקיעחלקהולם
מהיתרותבנכסים
שניתנים
למימוש בסכומים גדולים, בהתר
אה קצרה
ומבלילפגוע בערךהמימוש
שלהם.
1.
הנכסים
שבהם מושקעות היתרות מסווגים לשלוש רמות נזילות:
א. נכסים
עם נזילות גבוהה שניתן
לממשם
בתוך
חודש
מבלי לפגוע בערכם;
ב. נכסים
שניתן לממשם
בתוך
שלושה
חודשים מבלי לפגוע
בערכם; ו
כן ג. נכסים
בעלי נזילות נמוכה שניתן לממשם בתקופה שעולה על שלושה חודשים מבלי לפגוע
בערכם;
2.
הוועדההמוניטריתתקבע
רמת
השקעהמזעריתבנכסיםעםנזילותגבוההורמתהשקעהמרביתבנכסים
עםנזילות נמוכה סיווג הנכסיםלרמותהנזילות השונותיכול להשתנות בעקבות שינויים בתנאיהשוק..
(ז)נ
יהולפעילוכלליציות:
תיק היתרות ינוהל באופן
פעיל לפי מדיניות ההשקעה ובמסגרת דרגות חופש מוגבלות ומוגדרות היטב
שייקבעועל ידי הוועדה המוניטרית.
6.
הסיכונים
הלא-
פיננסים
שכרוכיםבניהול היתרות
בקביעתמדיניותההשקעהשלהיתרותישלהתחשבגםבחשיפהשלהבנקושלהתיקלסיכוניםהלא-
פיננסים
השונים שכרוכים בהשקעה של היתרות –
סיכון המוניטין, הסיכון המשפטי, הסיכון הפוליטי, הסיכון
התפעולי וכיוצאבאלה.
7.
מדידת התשואות ו
ה
דיווח עליהן
היתרות ינוהלו בשקיפות. חטיבת השווקים תדווח באופן תקופתי לוועדה המוניטרית (2
. לעיל) על היקף
היתרות ועל השינוי בהן, על הרכב הסמן המטבעי, על השינוי בחשיפות המטבעיות, על ההתפלגות הנכסית,
על אריכות התיקים, על החשיפה למדינות, על סיכוני האשראי, על סיכוני הנזילות, ועל התשואה על התיק
ועל מרכיביו השונים במונחי הסמן המטבעי ובמונחי שקל.הדיווחילווה בניתוח של השינויים השוטפים של
השוקים הפיננסיםושל השלכותיהם על ניהול היתרות.
8.
טיפול בחריגות פסיביות
כללי
המימוש בעתחריגהפסיבית מהקוויםהמנחיםייקבעועלידי
הוועדה
המוניטרית.
7
פעילות מסוגDVP
הינה פעילות בה העברת התשלוםוהנכסמצד לצד מתבצעת בו זמנית .
6