נוסח מהגורם המוסמך
טיוטת תקנות
שם התקנות המוצעות
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"א-2021
מטרת התקנות המוצעות והצורך בהן
תיקון זה לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012, מאגד בתוכו מספר תיקונים המוצעים לאור השינויים שחלו בסביבה הכלכלית ובשוק ההון.
עיקרי השינויים מפורטים להלן:
ביום 3 באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 28). תיקון זה הוא חלק מרפורמה מקיפה בשוק תעודות סל שהונפקו כתעודות התחייבות והפיכתן לקרנות נאמנות (קרנות סל). בהתאם לכך מוצע לתקן את התקנות העיקריות כך שהמגבלה על השקעות גופים מוסדיים בתעודות סל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, ושאינן קרנות שמשקיעות בהתאם לכללי ההלכה היהודית.
בנוסף, לאור סביבת הריבית הנמוכה, מוצע לאפשר גמישות השקעה רבה יותר לקרנות ותיקות בניהול נכסים, להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה תוך ניהול סיכונים מבוקר, ולסווג את ההשקעות המותרות בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים מוסדיים. זאת על מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעות תוך גידול קטן יחסית בסיכוני ההשקעה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות.
כן מוצעים מספר תיקונים שמטרתם הסרת חסמי השקעה בבחינת השקעות פוטנציאליות בתשתיות בישראל והגברת הגמישות של גופים מוסדיים בהרכבת תיק השקעות שיוכל להשיא תוחלת תשואה גבוהה יותר עבור החוסכים. לגופים המוסדיים מומחיות יחסית בהשוואה למשקיעים זרים בכל הקשור בנגישות למידע וכלים להערכה של השקעות מקומיות, אך לעיתים היקף ההשקעה אינו מצדיק את העלות הכוללת הכרוכה בבחינתה ובהתקשרות בה. לכן, מוצע להתיר השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום בתקנות, לפיה קבוצת משקיעים רשאית להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ולאפשר לכלל המשקיעים המוסדיים באותה קבוצה, באמצעות כספי החוסכים בלבד, רכישה בהנפקה של 29 אחוזים נוספים בתאגיד שפעילותו הוגבלה להקמה ופיתוח של פרוייקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל או תאגידים שמטרתם גיוס הון לפרוייקטים בתחום התשתיות בישראל, ובכלל זה תאגידים שמטרת השקעותיהם היא שיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים והפחתתם.
יובהר כי אין בהסרת חסמים אלו כדי לגרוע מחובותיהם של משקיעים מוסדיים לנהל ולהשקיע את נכסי החוסכים בהתאם לעקרונות של נאמנות וזהירות ולעמוד ביתר החובות המוטלות עליהם בדין בבחינה, התקשרות וניהול של השקעותיהם.
להלן נוסח טיוטת התקנות המוצעות:
טיוטת תקנות מטעם משרד האוצר:
תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים) (תיקון), התשפ"א-2021
___ ב________ התשפ"א (___ ב________ 2021)
(חמ 3-3816-ת1)
__________________
ישראל כ"ץ
שר האוצר
דברי הסבר
לתקנה 1 –
ביום 3 באוקטובר 2018 נכנס לתוקפו חוק השקעות משותפות בנאמנות (תיקון מס' 28), התשע"ח-2018 (להלן – תיקון 28). מטרת התיקון היתה להסדיר את ענף המוצרים הפיננסיים הנקראים תעודות סל, אשר עובר למועד כניסת תיקון 28 הונפקו כתעודות התחייבות, והיו כפופים להוראות חוק ניירות ערך, העוסק בעיקר בחובות גילוי של המנפיק. בתיקון האמור הפכו תעודות הסל לקרנות נאמנות (קרנות סל) והוכפפו להוראות חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994. בהתאם, מוצע לתקן את תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשס"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), כך שיחולו ביחס לקרנות סל במקום ביחס לתעודת סל.
לתקנות 2, 3, 4, 7, 9, 11 ו-14 – תיקון תקנות 1, 3, 4, 13, 17, 22, 24 ו-43 לתקנות העיקריות – הגדרות
תיקונים רבים בתקנה 1 לתקנות העיקריות הם תיקוני נוסח הנובעים מהצורך לעדכן את רשימת ההגדרות ומיקומן בהתאם למונחים בהן נעשה שימוש בתקנות.
לעניין השקעות קרן ותיקה, מוצע להגדיר "הלוואה לדיור", בדומה להגדרה הקיימת כיום בפרק 4, שער 5 לחוזר המאוחד "ניהול נכסי השקעה" (להלן – פרק ניהול נכסי השקעה), כהלוואה המקיימת אחד מהתנאים הבאים ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית: הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה; הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור במלואה או בחלקה; או הלוואה שניתנה במשכון דירת מגורים.
מוצע לתקן את הגדרת "קבוצת תאגידים" ולהבהיר כי תכלול כל תאגיד יחד עם אדם השולט בו וכל מי שנשלט על ידם, ולא רק תאגיד שהוא לווה.
לתקנה 3 – תיקון תקנה 2 לתקנות העיקריות – השקעות קרן ותיקה
לפסקאות (א) ו-(ג)
התקנה קובעת את סוגי ההשקעות המותרות לקרנות הוותיקות ואת שיעורי ההשקעה המותרים בכל אחד מהם. כיום, לפי תקנה 2(א)(3) לתקנות העיקריות, קרן ותיקה רשאית להשקיע לפי הוראות פרק ג' סכום בשיעור שלא יעלה על 22 אחוזים משווים המשוערך של נכסי הקרן בתוספת סכום הסיוע הממשלתי (להלן – שיעור חופשי להשקעות). כיוון שהסיוע הממשלתי, כהגדרתו בסעיף, ניתן רק לקרנות ותיקות שבהסדר ולא ניתן לקרנות ותיקות שאינן בהסדר, השיעור החופשי להשקעות של קרנות ותיקות בהסדר, גדול בפועל, מהשיעור החופשי להשקעות של קרנות ותיקות שאינן בהסדר. על רקע זה מוצע להשוות את התנאים בין הקרנות הוותיקות ולקבוע שיעור חופשי להשקעות של 35 אחוזים מתוך שווי נכסי הקרן בלבד, ללא תוספת סכום הסיוע הממשלתי, עבור קרנות ותיקות בהסדר. שיעור כאמור יאפשר גמישות רבה יותר הן לקרנות הוותיקות שבהסדר, והן לקרנות הוותיקות שאינן בהסדר, בניהול הנכסים, הנדרש, בין היתר, לאור סביבת הריבית הנמוכה. השינוי המוצע אף צפוי לתרום לשיפור יחס נכסי הקרנות הוותיקות למול התחייבויותיהן האקטואריות. באשר לקרנות הוותיקות שאינן בהסדר, חישוב השיעור החופשי להשקעות ללא התחשבות בסכום הסיוע הממשלתי ימנע חשיפה ביתר, בהתבסס על סכום הסיוע הממשלתי, לאפיקי ההשקעה הנכללים בשיעור החופשי להשקעות.
לפסקאות (ב) ו-(ד)
תקנה 2(א)(4) לתקנות העיקריות קובעת את שיעורי ההשקעה המותרים לקרנות ותיקות בהשקעות המנויות בה. על פי נוסח התקנה כיום, קרן ותיקה רשאית להשקיע ביחידות בקרן, או בתעודות סל (שהפכו לקרנות סל כמפורט להלן), ובלבד ש-90 אחוזים לפחות מנכסי הקרן, או מהתחייבות החשיפה של התעודה, לפי העניין, מושקעים באיגרות חוב של מדינת ישראל או בהלוואות, באיגרות חוב ובפיקדונות המדורגים בדירוג השקעה. היצע הקרנות העומדות במגבלה זו מצומצם ועל כן מוצע להפחית את השיעור הקבוע בתקנה מ-90% ל-75%, על מנת לאפשר מגוון רחב יותר של השקעה תוך גידול קטן יחסית בסיכון ההשקעה.
עוד מוצע להרחיב את סוגי ההשקעות המותרים לקרנות הוותיקות לפי תקנת משנה (א)(4) ולאפשר גמישות השקעה רבה יותר, תוך ניהול סיכונים מבוקר, בדומה לסיווגן בהוראות החלות על יתר הגופים המוסדיים, בהתאם להוראות סעיף 5(יב)(2) לפרק ניהול נכסי השקעה. בהתאם להוראות אלה, גוף מוסדי רשאי לתת הלוואה, להשקיע בנכס חוב לא סחיר או להשאיל נייר ערך, בהיקף שאינו עולה על 5 אחוזים כמפורט שם, כאשר בסעיף 5(יב)(1) הוחרגו סוגי הלוואות מסוימים, בתנאים שנועדו להבטיח שאותן הלוואות יהיו, ככל האפשר, ברמת סיכון נמוכה יותר מהלוואות שאינן מדורגות. מוצע לקבוע כי אותם סוגי הלוואות המותרים להשקעה לפי אותו סעיף, בשים לב למאפייניהם, יותרו להשקעה גם לקרנות הוותיקות ובכלל זאת: הלוואות לדיור העומדות בתנאים עליהם יורה הממונה; הלוואות בסכומים עליהם יורה הממונה, שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום מוגדרים שאישרה ועדת השקעות; והלוואות בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל.
לתקנה 6 – תיקון תקנה 12 לתקנות העיקריות – השקעה באמצעי שליטה של תאגיד
לתקנת משנה (א)
עד כניסתו לתוקף של תיקון 28, הוגבלו השקעות הגופים המוסדיים בתעודות סל מכוח תקנה 14 לתקנות העיקריות אשר קבעה, בין היתר, כי השקעות גוף מוסדי באיגרות חוב סחירות של מנפיק לא יעלו על 25 אחוזים מערכן הנקוב הכולל. לאחר התיקון והפיכת תעודות הסל לקרנות סל, המגבלה הרלוונטית להשקעות הגופים המוסדיים בקרנות סל קבועה בתקנה 12 לתקנות העיקריות, אשר מסדירה בין היתר את ההשקעות של גוף מוסדי ביחידות קרן וקובעת כי אלה לא יעלו על 20 אחוזים מיחידות אלה.
בהתאם לכך, מוצע לתקן לעניין זה את תקנה 12 לתקנות העיקריות, כך שהמגבלה לפיה משקיע מוסדי לא יוכל להחזיק למעלה מ-20 אחוזים מיחידות קרן הסל, תחול רק על קרנות סל שהן צד קשור לגוף המוסדי, במטרה להבטיח כי בקרן הסל ישקיעו גורמים עצמאיים נוספים וכי זו תפעל בתנאי שוק ראויים. כן מוצע לקבוע כי מגבלה זו לא תחול ביחס לקרנות סל שאינן צד קשור לגוף המוסדי, כיוון שלא קיימת מגבלה אפקטיבית על מספר היחידות בקרנות סל שחברה מנפיקה יכולה להנפיק.
עוד מוצע לקבוע כי קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית תוכל להחזיק למעלה מ-20 אחוזים מיחידות 'קרן סל כשרה' כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור, וזאת במטרה לאפשר גיוון של ההשקעות בקרנות אלה, אשר עלולות להיות בעל היצע מוגבל בשל מאפייניהן המיוחדים.
כמו כן בהתאם לסמכות הממונה בתקנה 23 לתקנות העיקריות, מוצע לקבוע תנאים ושיעורים לעניין השקעה בצד קשור, יהיה רשאי הממונה להורות על תנאים ושיעורים לעניין עסקה עם קרן סל שהיא צד קשור.
לתקנת משנה (ג)
עם הגידול המשמעותי בהיקף הנכסים המנוהלים על ידי המשקיעים המוסדיים, עולה הצורך לגוון את אפיקי ההשקעה שלהם, וזאת בין היתר באמצעות הקלה והסרת חסמים שעומדים בפניהם בבואם להשקיע באפיקים תשתיות בישראל שכפי שמפורט בדברי ההסבר לתקנת משנה (ו) להלן.
סך הנכסים המנוהלים על ידי הגופים המוסדיים הוכפל במהלך העשור האחרון וזאת בשל מספר גורמים, ביניהם מגמות דמוגרפיות ומאקרו כלכליות (גידול באוכלוסייה, גידול במספר המועסקים, עליה בשכר הנומינלי, עליה בשיעורי ההפרשות בהם מחויבים העובדים והמעסיקים); רפורמות ושינויים כלכליים (ובהם החלת חובת הפרשה לפנסיה לשכירים בשנת 2008 ולאחר מכן החלת חובה דומה על עצמאים, הקמת קופות גמל להשקעה ותוכנית "חיסכון לכל ילד"); ותשואות חיוביות על נכסים פיננסיים.
בעוד שניכרת מגמת עליה בסך הנכסים המנוהלים, הרי שבהיצע ההשקעות הזמין בישראל אין עליה דומה, מה שמוביל לעלייה מתמשכת בשיעור החשיפה של גופים מוסדיים לנכסים מחוץ לישראל. מבלי לגרוע מהיתרונות הגלומים בגיוון ופיזור בינלאומי של תיק הנכסים, הסרת החסמים ביחס להשקעות בישראל תאפשר את שכלול וגיוון תיק הנכסים. זאת כיוון שלגופים המוסדיים מומחיות יחסית בהשוואה למשקיעים זרים בכל הקשור בנגישות למידע וכלים להערכה של השקעות מקומיות, אך לעיתים היקף ההשקעה אינו מצדיק את העלות הכוללת הכרוכה בבחינתה ובהתקשרות בה.
כך, מוצע להתיר השקעה בשיעורים גבוהים יותר מהמגבלה הקבועה היום בתקנות, לפיה משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, ולאפשר למשקיעים מוסדיים, באמצעות כספי החוסכים בלבד, לרכוש אמצעי שליטה נוספים של עד 29 אחוזים מאמצעי שליטה בתאגידים מסוימים בתחום התשתיות בישראל, וזאת במסגרת הנפקה, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד.
השקעה בתאגידים שמשקיעים בתחום תשתיות בישראל, היא השקעה בעלת מאפיינים שמתאימים לפעילותם של גופים מוסדיים, משום שהיא בעלת אופק השקעה ארוך יותר בהשוואה להשקעות בנכסים אחרים ומצריכה מטבעה השקעה בהיקפים כספיים גבוהים. כמו כן, השקעה זו מאופיינת במתאם נמוך עם מגמות ותמורות המשפיעות על מחירים בשווקים הסחירים, באופן אשר עשוי לתרום לגידור התשואה המשוקללת של תיק החוסכים בעיתות של משברים וירידות שערים בשווקים הסחירים. כמו כן, ייזום פעולות אפקטיביות לפיתוח תשתיות צפוי לתרום לצמיחת הכלכלה הישראלית, ומאחר ששיעור ניכר מכספי החוסכים מושקע בישראל, לצמיחת הכלכלה תהיה תועלת משמעותית לציבור החוסכים. אולם, לפי תקנה 12(א) לתקנות העיקריות, משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק רק עד 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד.
לאור האמור, מוצע לאפשר למשקיע מוסדי, היינו באמצעות השקעה שנעשית מכספי החוסכים, לרכוש בהנפקה עד 29 אחוזים נוספים מאמצעי שליטה, מעבר למגבלת 20 האחוזים שבתקנת משנה (א) בתאגידים שפעילותם הוגבלה להקמה ופיתוח של פרוייקט ייעוד בתחום התשתיות בישראל או בתאגיד שמטרתו גיוס הון לפרוייקטים בתחום תשתיות בישראל, ובלבד שהחזקותיהם אינן מקנות להם שליטה בתאגיד, בהתאם למגבלה הקיימת בתקנה 12(א) לתקנות העיקריות. יובהר, כי אין בהוראה זו כדי לגרוע מהוראות תקנה 12(ג) המאפשרת למשקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להחזיק בזכויות בשותפויות בשיעור גבוה מהשיעור הקבוע בתקנת משנה (א), בהתקיים התנאים שעליהם יורה הממונה.
מוצע להגדיר השקעות ב"תחום תשתיות" לתחומים המנויים בהגדרה, על מנת לתחום באופן ברור השקעות שלגביהן יינתנו ההקלות המוצעות לעניין השקעה באמצעי שליטה של תאגיד בתקנה 12(ו) לתקנות העיקריות.
יחד עם זאת, כיוון שמדובר בהשקעות ארוכות טווח בהיקפים משמעותיים, מוצע להגביל את היקף ההשקעות מסוג זה שהינן מעבר למגבלת 20 האחוזים שבתקנת משנה (א) עד לשיעור של 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי משקיע מוסדי, כספים המוחזקים כנגד התחייבויות מסוג 10, 40 או 70 (לגבי כל סוג התחייבות החישוב יבוצע בנפרד) והון עצמי של חברה מנהלת, לפי העניין.
התממשות סיכוני שינוי אקלים (בדגש על התחממות כדור הארץ) עשויה להשפיע על גופים מוסדיים ובפרט על חברות ביטוח, על ידי הגדלת התחייבויותיהן. כדי להביא לשיפור יכולת ההתמודדות עם שינויי האקלים נדרשות השקעות בהיקפים גדולים, אך התועלת המשקית לא בהכרח מתורגמת לתשואה למשקיעים והסיכון בהשקעות אלו עשוי להיות גבוה ביחס לתשואה. עם זאת, השקעה בתחום זה עשויה להתאים באופייה לגופים מוסדיים לאור המתאם הנמוך לשוק ההון, היקפי ההשקעה ומח"מ ההשקעה הארוך. בנוסף, מעורבות של המדינה ותמיכתה בפרויקטים מסוימים מביאה לתמחורם בהתאם לתועלת הציבורית מהם באופן שמגדיל את התשואה למשקיעים. כמו כן, מומחיותו של הגוף המוסדי בהערכת סיכוני הפרויקטים תגביר את יכולתו להשקיע במיזמים בתחום באופן אשר עולה בקנה אחד עם טובת החוסכים.
לאור האמור, מוצע לאפשר למשקיע מוסדי או קבוצת משקיעים להשקיע באמצעי שליטה בתאגידים אלה מעבר למגבלת 20 האחוזים שבתקנת משנה (א), בשיעור חשיפה גבוה יותר משיעור החשיפה המותר להשקעה בתחומי תשתיות אחרים. כך, מוצע לקבוע בפסקה 12(א)(3) כי בעוד שבתחומים אחרים השווי המשוערך של השקעות באמצעי שליטה בתאגידים כאמור לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי – אזי בתאגידים שמטרתם שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם, אשר מדינת ישראל השקיעה בהם או שהיא ערבה להם או מתמרצת השקעה בהם – ניתן יהיה להחזיק עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי כאמור, כאשר בשיעור של 1 אחוז ייכלל רק היקף ההשקעות שהינן מעבר למגבלת 20 האחוזים.
יובהר, כי משקיעים מוסדיים מנהלים ומשקיעים את נכסי הציבור בהתאם לעקרונות של נאמנות וזהירות ונדרשים לבחון ולבחור את השקעותיהם בהתאם לחובות נוספות המוטלות עליהם בדין. בהתאם לכך, גם החלטות לגבי השקעות בתחום התשתיות, יהיו כפופות לעמידה במדיניות הדירקטוריון, מדיניות ועדות ההשקעה וקבלת החלטות על-ידי ועדות ההשקעה בדבר היקף האנליזה הנדרשת ביחס לכל סוג נכס והנהלים לאישור ההשקעה.
לתקנה 8 – הוספת תקנה 14א לתקנות העיקריות – אג"ח היברידי
אגרת חוב היברידית, המאפשרת דחייה של תשלומי הריבית, היא מכשיר השקעה חדש בשוק ההון בישראל בעל מאפיינים ייחודיים, ובכלל זה נחיתותו בהיבט זכויות המחזיקים לעומת זכויות המחזיקים באגרות חוב אחרות של המנפיק וזכויות בעלי חוב אחרים, הקשיים הקיימים בתמחורו והסיכון ביחס להשקעה באגרת חוב שאינה היברידית.
לאור הסיכונים הגלומים בהשקעה במכשיר, מוצע לקבוע כי משקיע מוסדי יהיה רשאי להשקיע באגרות חוב היברידיות בישראל, בתנאי שיתקיימו התנאים המפורטים להלן:
הרכישה מתבצעת במסגרת הנפקה לציבור או רכישה בשוק המשני הסחיר, לאור העובדה שמדובר בשווקים מפוקחים שרמת השקיפות בהם גבוהה;
המנפיק התחייב שאיגרת החוב תדורג על ידי חברת דירוג עד למועד פירעונה הסופי בתדירות של אחת לשנה, על מנת לאפשר מעקב רציף של הגוף המוסדי אחר יכולת ההחזר של המנפיק;
המנפיק התחייב לשלם ריבית גבוהה יותר למחזיק האיגרת במקרה של ירידת דירוג של המנפיק או של אגרת החוב ההיברידית, על מנת להבטיח שיינתן פיצוי בגין עלייה בסיכון ההשקעה.
לעניין הגדרת "אגרת חוב היברידית בישראל", מוצע לאמץ בתקנה הגדרה שתואמת להגדרה שאומצה בתקנון הבורסה והנחיות הרשות לניירות ערך, אשר חלות על איגרות חוב כאמור, בהן נקבעה זכות לדחיית הריבית לתקופה שעד שש שנים. מההגדרה הוחרגו אגרות חוב שהונפקו על ידי בנק או מבטח, בין היתר כיוון שיציבות גופים אלה נתונה תחת פיקוח, והנפקת אגרות החוב על ידי גופים אלו כפופה להוראות בדבר שמירה על הלימות הון שקבע הרגולטור האמון על הפיקוח אחר גופים אלו ככל שקבע.
לתקנות 12 ו-13 תיקון תקנות 27 ו-31 לתקנות העיקריות – החלת הוראות על חברה מנהלת ועל מבטח לעניין התחייבויות שאינן תלויות תשואה
תקנות 27 לתקנות העיקריות מחילות את הוראות פרק ג' לעניין חברות מנהלות. מוצע לתקן תקנות אלו כך שהתיקונים המוצעים הרלוונטיים ובפרט התיקון המוצע בתקנה 12(ו)-(ח) לתקנות העיקריות לא יוחלו גם לעניין הונה העצמי של חברה מנהלת והתחייבויות שאינן תלויות תשואה של מבטח.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיף 26 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס"ה-2005 וסעיף 112 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ"א-1981, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
החלפת מונחים בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום – בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום – בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום – בתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (כללי השקעה החלים על גופים מוסדיים), התשע"ב-2012 (להלן – התקנות העיקריות), בכל מקום –
המונח "ותעודת סל" – יימחק; המונח "ותעודת סל" – יימחק; המונח "ותעודת סל" – יימחק; המונח "ותעודת סל" – יימחק;
במקום "בתעודת" יבוא "בקרן"; במקום "בתעודת" יבוא "בקרן"; במקום "בתעודת" יבוא "בקרן"; במקום "בתעודת" יבוא "בקרן";
במקום "התעודה" יבוא "הקרן"; במקום "התעודה" יבוא "הקרן"; במקום "התעודה" יבוא "הקרן"; במקום "התעודה" יבוא "הקרן";
במקום "תעודות הסל" יבוא "קרנות הסל"; במקום "תעודות הסל" יבוא "קרנות הסל"; במקום "תעודות הסל" יבוא "קרנות הסל"; במקום "תעודות הסל" יבוא "קרנות הסל";
במקום "המלווה" יבוא "המילווה". במקום "המלווה" יבוא "המילווה". במקום "המלווה" יבוא "המילווה". במקום "המלווה" יבוא "המילווה".
תיקון תקנה 1 בתקנה 1 לתקנות העיקריות – בתקנה 1 לתקנות העיקריות – בתקנה 1 לתקנות העיקריות – בתקנה 1 לתקנות העיקריות –
בהגדרה "אגרת חוב", הסיפה החל במילים "ותעודת סל מסוג תעודת התחייבות" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב", הסיפה החל במילים "ותעודת סל מסוג תעודת התחייבות" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב", הסיפה החל במילים "ותעודת סל מסוג תעודת התחייבות" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב", הסיפה החל במילים "ותעודת סל מסוג תעודת התחייבות" – תימחק;
בהגדרה "אגרת חוב מיועדת", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "(חברות ביטוח)" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב מיועדת", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "(חברות ביטוח)" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב מיועדת", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "(חברות ביטוח)" – תימחק; בהגדרה "אגרת חוב מיועדת", בפסקה (3), הסיפה החל במילים "(חברות ביטוח)" – תימחק;
בהגדרה "בורסה", במקום "בורסה לניירות ערך בישראל שקיבלה רישיון על פי" יבוא "חברה בעלת רישיון בורסה לפי"; בהגדרה "בורסה", במקום "בורסה לניירות ערך בישראל שקיבלה רישיון על פי" יבוא "חברה בעלת רישיון בורסה לפי"; בהגדרה "בורסה", במקום "בורסה לניירות ערך בישראל שקיבלה רישיון על פי" יבוא "חברה בעלת רישיון בורסה לפי"; בהגדרה "בורסה", במקום "בורסה לניירות ערך בישראל שקיבלה רישיון על פי" יבוא "חברה בעלת רישיון בורסה לפי";
במקום ""ביטוח חיים", "ביטוח כללי"," יבוא: במקום ""ביטוח חיים", "ביטוח כללי"," יבוא: במקום ""ביטוח חיים", "ביטוח כללי"," יבוא: במקום ""ביטוח חיים", "ביטוח כללי"," יבוא:
""ביטוח חיים" – כמשמעותו בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 1א להודעת ענפי ביטוח, וכן ביטוח סיעודי וביטוח מפני אובדן כושר עבודה שאינם חלק מפוליסות ביטוח חיים; ""ביטוח חיים" – כמשמעותו בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 1א להודעת ענפי ביטוח, וכן ביטוח סיעודי וביטוח מפני אובדן כושר עבודה שאינם חלק מפוליסות ביטוח חיים; ""ביטוח חיים" – כמשמעותו בפסקאות (1) עד (4) בסעיף 1א להודעת ענפי ביטוח, וכן ביטוח סיעודי וביטוח מפני אובדן כושר עבודה שאינם חלק מפוליסות ביטוח חיים;
"ביטוח כללי" – כל ענפי הביטוח כמשמעותם בהודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח חיים;"; "ביטוח כללי" – כל ענפי הביטוח כמשמעותם בהודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח חיים;"; "ביטוח כללי" – כל ענפי הביטוח כמשמעותם בהודעת ענפי ביטוח, למעט ביטוח חיים;";
ההגדרות "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות", "האקטואר הממונה", "הסכמי ביטוח חיים צמוד", "חברה קרובה", "חברה-בת" "חברה מוחזקת", "מדד", "מדד המחירים לצרכן", "חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות", "מקרקעין מניבים", "נכס מותר להשקעה מחוץ לישראל", "נציג חיצוני", "קרן חדשה", "קרן כללית", ו-"תאגיד ביניים" – יימחקו; ההגדרות "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות", "האקטואר הממונה", "הסכמי ביטוח חיים צמוד", "חברה קרובה", "חברה-בת" "חברה מוחזקת", "מדד", "מדד המחירים לצרכן", "חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות", "מקרקעין מניבים", "נכס מותר להשקעה מחוץ לישראל", "נציג חיצוני", "קרן חדשה", "קרן כללית", ו-"תאגיד ביניים" – יימחקו; ההגדרות "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות", "האקטואר הממונה", "הסכמי ביטוח חיים צמוד", "חברה קרובה", "חברה-בת" "חברה מוחזקת", "מדד", "מדד המחירים לצרכן", "חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות", "מקרקעין מניבים", "נכס מותר להשקעה מחוץ לישראל", "נציג חיצוני", "קרן חדשה", "קרן כללית", ו-"תאגיד ביניים" – יימחקו; ההגדרות "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות", "האקטואר הממונה", "הסכמי ביטוח חיים צמוד", "חברה קרובה", "חברה-בת" "חברה מוחזקת", "מדד", "מדד המחירים לצרכן", "חוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות", "מקרקעין מניבים", "נכס מותר להשקעה מחוץ לישראל", "נציג חיצוני", "קרן חדשה", "קרן כללית", ו-"תאגיד ביניים" – יימחקו;
אחרי ההגדרה "הלוואה" יבוא: אחרי ההגדרה "הלוואה" יבוא: אחרי ההגדרה "הלוואה" יבוא: אחרי ההגדרה "הלוואה" יבוא:
""הלוואה לדיור" – הלוואה המקיימת אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית: ""הלוואה לדיור" – הלוואה המקיימת אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית: ""הלוואה לדיור" – הלוואה המקיימת אחד מאלה, ובלבד שלא ניתנה למטרה מסחרית:
הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה; הלוואה המיועדת לרכישה או לחכירה של דירת מגורים, בנייתה, הרחבתה, או שיפוצה;
הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח; הלוואה המיועדת לרכישת מגרש לבניית דירת מגורים או לרכישת זכות בדירת מגורים תמורת דמי מפתח;
הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקאות (1) או (2), במלואה או בחלקה; הלוואה המיועדת למימון פירעון מוקדם של הלוואה כאמור בפסקאות (1) או (2), במלואה או בחלקה;
ההלוואה ניתנה במשכון דירת מגורים;"; ההלוואה ניתנה במשכון דירת מגורים;";
אחרי ההגדרה "חוזה עתידי" יבוא: אחרי ההגדרה "חוזה עתידי" יבוא: אחרי ההגדרה "חוזה עתידי" יבוא: אחרי ההגדרה "חוזה עתידי" יבוא:
""חוק המילווה" – חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-1962;"; ""חוק המילווה" – חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-1962;"; ""חוק המילווה" – חוק המילווה (חברות ביטוח), התשכ"ג-1962;";
אחרי ההגדרה "לווה" יבוא: אחרי ההגדרה "לווה" יבוא: אחרי ההגדרה "לווה" יבוא: אחרי ההגדרה "לווה" יבוא:
""מדד" – מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או הבורסה לניירות ערך או כל מדד אחר שנקבע בפוליסת ביטוח, הכל לפי העניין; ""מדד" – מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או הבורסה לניירות ערך או כל מדד אחר שנקבע בפוליסת ביטוח, הכל לפי העניין; ""מדד" – מדד המחירים לצרכן או כל מדד אחר שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או הבורסה לניירות ערך או כל מדד אחר שנקבע בפוליסת ביטוח, הכל לפי העניין;
"מדד המחירים לצרכן" – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר אשר יחליף אותו, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"; "מדד המחירים לצרכן" – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר אשר יחליף אותו, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;"; "מדד המחירים לצרכן" – מדד המחירים לצרכן או מדד אחר אשר יחליף אותו, שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;";
במקום ההגדרה "נייר ערך ממשלתי" יבוא: במקום ההגדרה "נייר ערך ממשלתי" יבוא: במקום ההגדרה "נייר ערך ממשלתי" יבוא: במקום ההגדרה "נייר ערך ממשלתי" יבוא:
""נייר ערך ממשלתי" – כל אחד מאלה: ""נייר ערך ממשלתי" – כל אחד מאלה: ""נייר ערך ממשלתי" – כל אחד מאלה:
איגרת חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת, לרבות תשלומים על חשבון איגרת חוב כאמור; איגרת חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת, לרבות תשלומים על חשבון איגרת חוב כאמור; איגרת חוב של מדינת ישראל או של מדינת חוץ מאושרת, לרבות תשלומים על חשבון איגרת חוב כאמור;
פיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר או בבנק ישראל במסגרת הסכמים בין ממשלת ישראל ובין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה, בדבר השקעה באיגרות חוב;"; פיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר או בבנק ישראל במסגרת הסכמים בין ממשלת ישראל ובין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה, בדבר השקעה באיגרות חוב;"; פיקדונות שהופקדו אצל החשב הכללי במשרד האוצר או בבנק ישראל במסגרת הסכמים בין ממשלת ישראל ובין חברות ביטוח חיים, מכוח חוק המילווה, בדבר השקעה באיגרות חוב;";
בהגדרה "קבוצת תאגידים", בפסקה (1), במקום "הלווה יחד עם אדם השולט בו" יבוא "תאגיד יחד עם אדם השולט בו";"; בהגדרה "קבוצת תאגידים", בפסקה (1), במקום "הלווה יחד עם אדם השולט בו" יבוא "תאגיד יחד עם אדם השולט בו";"; בהגדרה "קבוצת תאגידים", בפסקה (1), במקום "הלווה יחד עם אדם השולט בו" יבוא "תאגיד יחד עם אדם השולט בו";"; בהגדרה "קבוצת תאגידים", בפסקה (1), במקום "הלווה יחד עם אדם השולט בו" יבוא "תאגיד יחד עם אדם השולט בו";";
בהגדרה "קרן חוץ", במקום "כהגדרתה בחוק" יבוא "כהגדרתה בסעיף 113א לחוק"; בהגדרה "קרן חוץ", במקום "כהגדרתה בחוק" יבוא "כהגדרתה בסעיף 113א לחוק"; בהגדרה "קרן חוץ", במקום "כהגדרתה בחוק" יבוא "כהגדרתה בסעיף 113א לחוק"; בהגדרה "קרן חוץ", במקום "כהגדרתה בחוק" יבוא "כהגדרתה בסעיף 113א לחוק";
אחרי ההגדרה "קרן חוץ" יבוא: אחרי ההגדרה "קרן חוץ" יבוא: אחרי ההגדרה "קרן חוץ" יבוא: אחרי ההגדרה "קרן חוץ" יבוא:
""קרן סל" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;"; ""קרן סל" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;"; ""קרן סל" – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות בנאמנות;";
אחרי ההגדרה "תקנות הון עצמי" יבוא: אחרי ההגדרה "תקנות הון עצמי" יבוא: אחרי ההגדרה "תקנות הון עצמי" יבוא: אחרי ההגדרה "תקנות הון עצמי" יבוא:
""תקנות ההון" – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע"ב-2012." ""תקנות ההון" – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע"ב-2012." ""תקנות ההון" – תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) (הון עצמי מזערי הנדרש מחברה מנהלת של קופת גמל או קרן פנסיה), התשע"ב-2012."
תיקון תקנה 2 בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות – בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות – בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות – בתקנה 2(א) לתקנות העיקריות –
בפסקה (3), במקום "22" יבוא "35", המילים "לרבות סכום הסיוע הממשלתי" – יימחקו, והסיפה החל במילים "בתקנה זו" – תימחק;"; בפסקה (3), במקום "22" יבוא "35", המילים "לרבות סכום הסיוע הממשלתי" – יימחקו, והסיפה החל במילים "בתקנה זו" – תימחק;"; בפסקה (3), במקום "22" יבוא "35", המילים "לרבות סכום הסיוע הממשלתי" – יימחקו, והסיפה החל במילים "בתקנה זו" – תימחק;"; בפסקה (3), במקום "22" יבוא "35", המילים "לרבות סכום הסיוע הממשלתי" – יימחקו, והסיפה החל במילים "בתקנה זו" – תימחק;";
בפסקה (4), בכל מקום, במקום "90" יבוא "75"; בפסקה (4), בכל מקום, במקום "90" יבוא "75"; בפסקה (4), בכל מקום, במקום "90" יבוא "75"; בפסקה (4), בכל מקום, במקום "90" יבוא "75";
אחרי פסקה 4(ה) יבוא: אחרי פסקה 4(ה) יבוא: אחרי פסקה 4(ה) יבוא: אחרי פסקה 4(ה) יבוא:
"(ו) בהלוואות לדיור העומדות בתנאים שעליהם יורה הממונה; "(ו) בהלוואות לדיור העומדות בתנאים שעליהם יורה הממונה; "(ו) בהלוואות לדיור העומדות בתנאים שעליהם יורה הממונה;
(ז) בהלוואות שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (ז) בהלוואות שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (ז) בהלוואות שניתנו לאחר שנעשה חיתום להלוואה על ידי צד שלישי, על בסיס עקרונות מודל חיתום, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה את עקרונות מודל החיתום של הצד השלישי; ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה את עקרונות מודל החיתום של הצד השלישי;
ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה, אחת לשנה לפחות, את תקפות עקרונות מודל החיתום ואת השינויים שחלו בהם, מעת לעת, ככל שחלו; ועדת ההשקעות של החברה המנהלת אישרה, אחת לשנה לפחות, את תקפות עקרונות מודל החיתום ואת השינויים שחלו בהם, מעת לעת, ככל שחלו;
ההלוואות, למעט הלוואות לדיור, אינן עולות על סכומים שעליהם יורה הממונה. ההלוואות, למעט הלוואות לדיור, אינן עולות על סכומים שעליהם יורה הממונה.
(ח) בהלוואות שניתנו בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל;"; (ח) בהלוואות שניתנו בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל;"; (ח) בהלוואות שניתנו בערבות מלאה או חלקית של מדינת ישראל;";
פסקה (5) – תימחק. פסקה (5) – תימחק. פסקה (5) – תימחק.
תיקון תקנה 3 בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 3 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"בתקנה זו, "קרן חדשה" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד"." "בתקנה זו, "קרן חדשה" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד"." "בתקנה זו, "קרן חדשה" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד"." "בתקנה זו, "קרן חדשה" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי היא זכאית לרכוש איגרות חוב מסוג "ערד"."
תיקון תקנה 4 בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 4 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"בתקנה זו, "קרן כללית" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות." "בתקנה זו, "קרן כללית" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות." "בתקנה זו, "קרן כללית" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות." "בתקנה זו, "קרן כללית" – קופת גמל משלמת לקצבה שאינה קופת ביטוח, שאושרה לראשונה אחרי יום כ"ט בטבת התשנ"ה (1 בינואר 1995) ושנקבע לגביה כי אינה זכאית לרכוש איגרות חוב מיועדות."
תיקון תקנה 12 בתקנה 12 לתקנות העיקריות – בתקנה 12 לתקנות העיקריות – בתקנה 12 לתקנות העיקריות – בתקנה 12 לתקנות העיקריות –
אחרי תקנת משנה (א) יבוא: אחרי תקנת משנה (א) יבוא: אחרי תקנת משנה (א) יבוא: אחרי תקנת משנה (א) יבוא:
"(א1) על אף הוראות תקנת משנה (א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק ביחידות בקרן סל בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), למעט לעניין קרן סל בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור. "(א1) על אף הוראות תקנת משנה (א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק ביחידות בקרן סל בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), למעט לעניין קרן סל בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור. "(א1) על אף הוראות תקנת משנה (א), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק ביחידות בקרן סל בשיעור העולה על הקבוע בתקנת משנה (א), למעט לעניין קרן סל בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור.
(א2) על אף הוראות תקנת משנה (א1), קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית, רשאית להחזיק מעל 20 אחוזים ממספר היחידות הרשומות למסחר של קרן סל שהיא קרן סל כשרה, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור; (א2) על אף הוראות תקנת משנה (א1), קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית, רשאית להחזיק מעל 20 אחוזים ממספר היחידות הרשומות למסחר של קרן סל שהיא קרן סל כשרה, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור; (א2) על אף הוראות תקנת משנה (א1), קופת גמל שהתחייבה בתקנונה להשקיע בהתאם לכללי ההלכה היהודית, רשאית להחזיק מעל 20 אחוזים ממספר היחידות הרשומות למסחר של קרן סל שהיא קרן סל כשרה, כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ"ה-1994, שהיא קרן בניהולו של מנהל קרן שהוא צד קשור, אם לא קיימים מסלולי השקעה דומים בקרנות סל כשרות שאינן צד קשור;
בתקנת משנה (ד), בסופה יבוא: "לעניין זה, "תאגיד ביניים" – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור;"; בתקנת משנה (ד), בסופה יבוא: "לעניין זה, "תאגיד ביניים" – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור;"; בתקנת משנה (ד), בסופה יבוא: "לעניין זה, "תאגיד ביניים" – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור;"; בתקנת משנה (ד), בסופה יבוא: "לעניין זה, "תאגיד ביניים" – תאגיד שהקימו או שרכשו משקיע מוסדי או מבטח, לפי העניין, אחד או יותר, לרבות תאגיד שהקימו או שרכשו עם גופים שאינם משקיעים מוסדיים, לצורך ביצוע השקעותיהם ושכל פעילותו היא החזקה בתאגיד או בנכס אחר, אחד או יותר בעבורם, ובלבד שתאגיד הביניים אינו עוסק בפעילות כלשהי למעט החזקה בתאגיד או בנכס כאמור;";
אחרי תקנת משנה (ה) יבוא: אחרי תקנת משנה (ה) יבוא: אחרי תקנת משנה (ה) יבוא: אחרי תקנת משנה (ה) יבוא:
"(ו) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים לרכוש עד 29 אחוזים נוספים מעבר לשיעור שנקבע בתקנת משנה (א), בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל או בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, ובכפוף לתנאים מצטברים אלה: "(ו) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים לרכוש עד 29 אחוזים נוספים מעבר לשיעור שנקבע בתקנת משנה (א), בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל או בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, ובכפוף לתנאים מצטברים אלה: "(ו) על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאים משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים לרכוש עד 29 אחוזים נוספים מעבר לשיעור שנקבע בתקנת משנה (א), בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו מוגבלת להקמה ופיתוח של פרויקט ייעודי בתחום תשתיות בישראל או בהנפקה של אמצעי שליטה בתאגיד שפעילותו היא קרן להשקעה בפרויקטים בתחום התשתיות בישראל, ובכפוף לתנאים מצטברים אלה:
החזקה כאמור אינה מקנה למשקיע המוסדי או לקבוצת המשקיעים שליטה בתאגיד; החזקה כאמור אינה מקנה למשקיע המוסדי או לקבוצת המשקיעים שליטה בתאגיד;
השווי המשוערך הכולל של השקעות באמצעי שליטה נוספים לפי תקנה משנה (ו) לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי; השווי המשוערך הכולל של השקעות באמצעי שליטה נוספים לפי תקנה משנה (ו) לא יעלה על 4 אחוזים מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי;
על אף האמור בפסקה (2), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באמצעי שליטה נוספים לפי תקנה משנה (ו) בתאגידים כאמור עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה: על אף האמור בפסקה (2), משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים רשאים להחזיק באמצעי שליטה נוספים לפי תקנה משנה (ו) בתאגידים כאמור עד אחוז אחד נוסף מהשווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי, ובלבד שמתקיימים בהם תנאים אלה:
מטרת השקעות התאגידים היא שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם;
מדינת ישראל השקיעה בתאגידים אלו או שהיא ערבה להם או שהעניקה תמריצים להשקעה בהם.
לעניין תקנת משנה זו – לעניין תקנת משנה זו – לעניין תקנת משנה זו –
"קבוצת משקיעים" – למעט אלה: "קבוצת משקיעים" – למעט אלה: "קבוצת משקיעים" – למעט אלה:
מבטח – לעניין השקעות העומדות כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה; מבטח – לעניין השקעות העומדות כנגד התחייבויות שאינן תלויות תשואה;
חברה מנהלת – לעניין השקעות שאינן מבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה; חברה מנהלת – לעניין השקעות שאינן מבוצעות בעבור קופת גמל שבניהולה;
"שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח, וחזקה על משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים שהם שולטים בתאגיד, אם הם מחזיקים 25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; חזקה זו ניתנת לסתירה אם משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים הוכיחו כי השליטה נתונה בידי אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור גבוה יותר מהמשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, ובלבד שאינם שולטים ביחד עם אותו אדם, או אם הוכיחו כי אינם שולטים בתאגיד; "שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח, וחזקה על משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים שהם שולטים בתאגיד, אם הם מחזיקים 25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; חזקה זו ניתנת לסתירה אם משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים הוכיחו כי השליטה נתונה בידי אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור גבוה יותר מהמשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, ובלבד שאינם שולטים ביחד עם אותו אדם, או אם הוכיחו כי אינם שולטים בתאגיד; "שליטה" – כהגדרתה בחוק הפיקוח על הביטוח, וחזקה על משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים שהם שולטים בתאגיד, אם הם מחזיקים 25 אחוזים או יותר מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ואין אדם אחר המחזיק מחצית או יותר מסוג מסוים של אמצעי השליטה בתאגיד; חזקה זו ניתנת לסתירה אם משקיע מוסדי או קבוצת משקיעים הוכיחו כי השליטה נתונה בידי אדם אחר המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד בשיעור גבוה יותר מהמשקיע המוסדי או קבוצת המשקיעים, לפי העניין, ובלבד שאינם שולטים ביחד עם אותו אדם, או אם הוכיחו כי אינם שולטים בתאגיד;
"תחום תשתיות" – כל אחד מאלה: "תחום תשתיות" – כל אחד מאלה: "תחום תשתיות" – כל אחד מאלה:
הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלה וחלוקת מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון הובלה, מיחזור וטיפול (למעט הטמנה) בפסולת; הפקה, טיהור וטיוב מים, הובלה וחלוקת מים ומי קולחין, התפלת מים, טיהור שפכים ואיסוף, מיון הובלה, מיחזור וטיפול (למעט הטמנה) בפסולת;
הקמה של כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים הנלווים לכל אחד מאלה; הקמה של כבישים, הסעת המונים והיסעים, נמלי ים, נמלי תעופה וחניונים הנלווים לכל אחד מאלה;
ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי; ייצור חשמל, זיקוק מוצרי דלק, תשתיות הולכה וחלוקה של חשמל, מוצרי דלק וגז טבעי ומתקני אחסון של מוצרי דלק וגז טבעי;
תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רט"ן, כבלים, לוויין ותחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012; תשתיות טלפוניה, אינטרנט, רט"ן, כבלים, לוויין ותחנת שידור ספרתית כהגדרתה בחוק הפצת שידורים באמצעות תחנות שידור ספרתיות, התשע"ב-2012;
כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי (Public-Private Partnership – PPP); כל תשתית המבוצעת במסגרת הסכם שיתוף פעולה בין המגזר הציבורי והפרטי (Public-Private Partnership – PPP);
מבנים ציבוריים ובכלל זה בתי חולים, בתי ספר, מעונות, בסיסי צבא ודיור ציבורי; מבנים ציבוריים ובכלל זה בתי חולים, בתי ספר, מעונות, בסיסי צבא ודיור ציבורי;
כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם. כל תשתית שמטרתה שיפור יכולת ההתמודדות עם השפעות שינויי האקלים והפחתתם.
תיקון תקנה 13 בתקנה 13 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 13 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 13 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 13 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"לעניין זה, "מקרקעין מניבים" – מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת." "לעניין זה, "מקרקעין מניבים" – מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת." "לעניין זה, "מקרקעין מניבים" – מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת." "לעניין זה, "מקרקעין מניבים" – מקרקעין המניבים הכנסה שוטפת לבעל הזכות בהם, למעט הפרשי שערוך, בשישה חודשים לפחות מתוך שנים עשר החודשים האחרונים בכל עת."
תיקון תקנה 14 בתקנה 14 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בתקנה 14 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בתקנה 14 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא: בתקנה 14 לתקנות העיקריות, האמור בה יסומן "(א)" ואחריו יבוא:
"(ב) משקיע מוסדי רשאי להשקיע באיגרת חוב היברידית שהונפקה בישראל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: "(ב) משקיע מוסדי רשאי להשקיע באיגרת חוב היברידית שהונפקה בישראל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: "(ב) משקיע מוסדי רשאי להשקיע באיגרת חוב היברידית שהונפקה בישראל, ובלבד שהתקיימו כל אלה: "(ב) משקיע מוסדי רשאי להשקיע באיגרת חוב היברידית שהונפקה בישראל, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
איגרת החוב נסחרת בבורסה או מוצעת לרכישה במסגרת הנפקה לציבור; איגרת החוב נסחרת בבורסה או מוצעת לרכישה במסגרת הנפקה לציבור; איגרת החוב נסחרת בבורסה או מוצעת לרכישה במסגרת הנפקה לציבור;
מנפיק האיגרת התחייב שאיגרת החוב תדורג אחת לשנה לפחות על ידי חברת דירוג כהגדרתה בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, וזאת עד למועד פירעונה הסופי; מנפיק האיגרת התחייב שאיגרת החוב תדורג אחת לשנה לפחות על ידי חברת דירוג כהגדרתה בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, וזאת עד למועד פירעונה הסופי; מנפיק האיגרת התחייב שאיגרת החוב תדורג אחת לשנה לפחות על ידי חברת דירוג כהגדרתה בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע"ד-2014, וזאת עד למועד פירעונה הסופי;
מנפיק האיגרת התחייב לשלם למחזיק האיגרת ריבית בשיעור גבוה יותר במקרה של ירידת דירוג של מנפיק האיגרת או של איגרת החוב. מנפיק האיגרת התחייב לשלם למחזיק האיגרת ריבית בשיעור גבוה יותר במקרה של ירידת דירוג של מנפיק האיגרת או של איגרת החוב. מנפיק האיגרת התחייב לשלם למחזיק האיגרת ריבית בשיעור גבוה יותר במקרה של ירידת דירוג של מנפיק האיגרת או של איגרת החוב.
בתקנה זו, "איגרת חוב היברידית" – תעודת התחייבות אשר בתנאיה נקבע כי למנפיק זכות לדחות את מועדי תשלום הריבית שנקבעו על ידו לתקופה של עד שש שנים, ובלבד שתעודת ההתחייבות לא הונפקה על ידי בנק או מבטח לרבות חברה בשליטתם אשר עיקר עיסוקה הינו הנפקת אגרות חוב והפקדת תמורתן בבנק או במבטח ." בתקנה זו, "איגרת חוב היברידית" – תעודת התחייבות אשר בתנאיה נקבע כי למנפיק זכות לדחות את מועדי תשלום הריבית שנקבעו על ידו לתקופה של עד שש שנים, ובלבד שתעודת ההתחייבות לא הונפקה על ידי בנק או מבטח לרבות חברה בשליטתם אשר עיקר עיסוקה הינו הנפקת אגרות חוב והפקדת תמורתן בבנק או במבטח ." בתקנה זו, "איגרת חוב היברידית" – תעודת התחייבות אשר בתנאיה נקבע כי למנפיק זכות לדחות את מועדי תשלום הריבית שנקבעו על ידו לתקופה של עד שש שנים, ובלבד שתעודת ההתחייבות לא הונפקה על ידי בנק או מבטח לרבות חברה בשליטתם אשר עיקר עיסוקה הינו הנפקת אגרות חוב והפקדת תמורתן בבנק או במבטח ." בתקנה זו, "איגרת חוב היברידית" – תעודת התחייבות אשר בתנאיה נקבע כי למנפיק זכות לדחות את מועדי תשלום הריבית שנקבעו על ידו לתקופה של עד שש שנים, ובלבד שתעודת ההתחייבות לא הונפקה על ידי בנק או מבטח לרבות חברה בשליטתם אשר עיקר עיסוקה הינו הנפקת אגרות חוב והפקדת תמורתן בבנק או במבטח ."
תיקון תקנה 17 בתקנה 17 לתקנות העיקריות, במקום "מחוץ לישראל בנכסים מותרים להשקעה מחוץ לישראל" יבוא: בתקנה 17 לתקנות העיקריות, במקום "מחוץ לישראל בנכסים מותרים להשקעה מחוץ לישראל" יבוא: בתקנה 17 לתקנות העיקריות, במקום "מחוץ לישראל בנכסים מותרים להשקעה מחוץ לישראל" יבוא: בתקנה 17 לתקנות העיקריות, במקום "מחוץ לישראל בנכסים מותרים להשקעה מחוץ לישראל" יבוא:
"בנכס המושקע במדינת חוץ מאושרת, בכפוף למגבלות ההשקעה שנקבעו לגבי השקעה בנכס כאמור בישראל, ובשינויים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה, ובכלל זה כל אחד מנכסים אלה: "בנכס המושקע במדינת חוץ מאושרת, בכפוף למגבלות ההשקעה שנקבעו לגבי השקעה בנכס כאמור בישראל, ובשינויים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה, ובכלל זה כל אחד מנכסים אלה: "בנכס המושקע במדינת חוץ מאושרת, בכפוף למגבלות ההשקעה שנקבעו לגבי השקעה בנכס כאמור בישראל, ובשינויים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה, ובכלל זה כל אחד מנכסים אלה: "בנכס המושקע במדינת חוץ מאושרת, בכפוף למגבלות ההשקעה שנקבעו לגבי השקעה בנכס כאמור בישראל, ובשינויים שעליהם יורה הממונה, ככל שיורה, ובכלל זה כל אחד מנכסים אלה:
מטבע או פיקדון המוחזקים במדינת חוץ מאושרת; מטבע או פיקדון המוחזקים במדינת חוץ מאושרת; מטבע או פיקדון המוחזקים במדינת חוץ מאושרת;
זכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת; זכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת; זכות במקרקעין במדינת חוץ מאושרת;
נייר ערך של תאגיד המאוגד במדינת חוץ מאושרת; נייר ערך של תאגיד המאוגד במדינת חוץ מאושרת; נייר ערך של תאגיד המאוגד במדינת חוץ מאושרת;
נייר ערך הנסחר במדינת חוץ מאושרת; נייר ערך הנסחר במדינת חוץ מאושרת; נייר ערך הנסחר במדינת חוץ מאושרת;
הלוואה לתושב מדינת חוץ מאושרת." הלוואה לתושב מדינת חוץ מאושרת." הלוואה לתושב מדינת חוץ מאושרת."
תיקון תקנה 22 בתקנה 22 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 22 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 22 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 22 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"בתקנה זו, "חברה קרובה" – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור." "בתקנה זו, "חברה קרובה" – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור." "בתקנה זו, "חברה קרובה" – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור." "בתקנה זו, "חברה קרובה" – חברה אשר חברה אחרת שולטת בה או שהיא שולטת בחברה אחרת או חברה אחרת שהיא בשליטה של אחת מהחברות כאמור."
תיקון תקנה 24 בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא: בתקנה 24 לתקנות העיקריות, בסופה יבוא:
"בתקנה זו, "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות" – כמשמעותו בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת – גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ." "בתקנה זו, "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות" – כמשמעותו בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת – גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ." "בתקנה זו, "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות" – כמשמעותו בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת – גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ." "בתקנה זו, "בעל רישיון ניהול תיקי השקעות" – כמשמעותו בחוק להסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ"ה-1995, ולגבי השקעות במדינת חוץ מאושרת – גם מי שרשאי לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי הדין החל באותה מדינת חוץ."
תיקון תקנה 27 בתקנה 27 לתקנות העיקריות – בתקנה 27 לתקנות העיקריות – בתקנה 27 לתקנות העיקריות – בתקנה 27 לתקנות העיקריות –
בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "(להלן בפרק זה ובפרק ה' – תקנות ההון)," יבוא "תקנות ההון"; בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "(להלן בפרק זה ובפרק ה' – תקנות ההון)," יבוא "תקנות ההון"; בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "(להלן בפרק זה ובפרק ה' – תקנות ההון)," יבוא "תקנות ההון"; בתקנת משנה (א), במקום הקטע החל במילים "תקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "(להלן בפרק זה ובפרק ה' – תקנות ההון)," יבוא "תקנות ההון";
בתקנת משנה (ג) - בתקנת משנה (ג) - בתקנת משנה (ג) - בתקנת משנה (ג) -
ברישה, במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)"; ברישה, במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)"; ברישה, במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)";
אחרי פסקה (1) יבוא: אחרי פסקה (1) יבוא: אחרי פסקה (1) יבוא:
"(1א) בתקנה 12(ו), במקום "השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי" יראו כאילו נאמר "ההון העצמי המזערי הנדרש". "(1א) בתקנה 12(ו), במקום "השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי" יראו כאילו נאמר "ההון העצמי המזערי הנדרש". "(1א) בתקנה 12(ו), במקום "השווי המשוערך של נכסי המשקיע המוסדי" יראו כאילו נאמר "ההון העצמי המזערי הנדרש".
תיקון תקנה 31 בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)". בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)". בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)". בתקנה 31 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (א), במקום "12" יבוא "12(א) עד (ה)".
תיקון תקנה 43 בתקנה 43 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "התשע"ב-2012" יבוא "לתקנות ההון". בתקנה 43 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "התשע"ב-2012" יבוא "לתקנות ההון". בתקנה 43 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "התשע"ב-2012" יבוא "לתקנות ההון". בתקנה 43 לתקנות העיקריות, בתקנת משנה (ב), במקום הקטע החל במילים "לתקנות הפיקוח על שירותים פיננסיים" עד המילים "התשע"ב-2012" יבוא "לתקנות ההון".
תחילה תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן. תחילתן של תקנות אלה 90 ימים מיום פרסומן.