דיווח על-פי חוק

פרקא' המשקבצלנגיףהקורונה • מגיפתהקורונהטלטלהאתהעולםואתישראל.מעברלתחלואההקשהוהתמותהשהיאחוללה, הצעדים שנקטו הממשלות כדי לרסן את המגיפה ושינויי התנהגות של הפרטים הביאו לפגיעה עצומהבכלכלה,ברווחהובכלאורחותהחיים. • בישראל הטילה הממשלה מגבלות חמורות על הפעילות, ששיאן בשלושה סגרים. מגבלות אלה התמקדו ביצירת ריחוק פיזי, ולכן פגיעתן התמקדה בענפים ובפעילויות עתירי קירבה פיזית. הפגיעה ביתר המשק הייתה מוגבלת. התנודות בחומרת המגבלות התבטאו גם בתנודות חריפות שלרמתהפעילותהכלכליתבמהלךהשנה,בייחודבסגרהראשון. • התוצרבישראלירדהשנהב2.5%-.אתהפגיעהבתוצרהובילהירידהחריגהשלהצריכההפרטית בשיעור של 9.5%. עוצמתה משקפת בראש וראשונה את השפעת מגבלות הריחוק החברתי, והיא התבטאהגםבעלייהחדהשלשיעורהחיסכון. • הפגיעהבתעסוקההייתהחריפהבהרבהמהפגיעהבתוצר.עובדיםרביםהוצאולחל"ת,והאבטלה הרחבה זינקה ל15.7%- בממוצע שנתי. הפגיעה בתעסוקת עובדים בעלי שכר נמוך הייתה חריפה במיוחד,משוםריבויעובדיםאלהבענפיםשספגואתעיקרהפגיעהבפעילות.הפגיעהבענפיםאלה גרמה גם לפגיעה נרחבת בעצמאיים ובעסקים קטנים. עסקים אלה התקשו לגייס אשראי בייחוד בטרםהופעלוהקרנותבערבותמדינה. • היצואמילאתפקידחשובבמיתוןהפגיעהשלהמשברבמשק,בעיקרבזכותהמשךהגידולהמהיר של יצוא השירותים המתקדמים. ביצועי היצוא לצד ירידה חדה של היבוא הביאו להתרחבות משמעותיתשלהעודףבחשבוןהשוטף. • המדיניותהפיסקליתהגיבהבעוצמהרבה,בעיקרבאמצעותתשלומיהעברה,שנועדולסייע למשקי הבית ולעסקים. מדיניות זו הגדילה את ההכנסה הפרטית הפנויה ומיתנה את הפגיעה בתוצר. הממשלה גם העמידה ערבויות לצורך מתן הלוואות לעסקים. הגירעון התקציבי גדל ל11.6%-, ויחסהחובהציבורילתוצרעלהמ60%-ל72.6%-. • המדיניות המוניטרית הגיבה אף היא בעוצמה רבה. בתחילת המשבר היא התמקדה בייצוב השווקים הפיננסיים, ובהמשך פעלה במגוון כלים להקלת תנאי המימון. הבולט שבהם מבחינת היקפו היה רכישת אג"ח ממשלתיות בשוק המשני. בנק ישראל הפעיל גם כלים נוספים, ביניהם רכישת אג"ח קונצרניות והלוואות מוניטריות לסיוע לעסקים קטנים. כן הפחית בנק ישראל את הריביתב0.15-נקודתאחוז,ל0.1%-,ורכשמט"חבהיקףניכר. • שיעורהאינפלציההשנההיה-0.7%,נמוךמשמעותיתמאשרבשניםהאחרונות.לירידתהאינפלציה תרמוהשפעתהמשברעלהפעילותבמשקועלמחיריהדלקיםוהמזוןבעולםוכןייסוףהשקל.שכר הדירהעלההשנהבשיעורמתוןבלבד. • השונות הניכרת בין מגזרים במשק ובחברה הן במידת הפגיעה הכלכלית והן בפגיעה בהיבטים אחרים של הרווחה נבעה ממאפייני המשבר. עם זאת היא הבליטה חולשות של רשת הביטחון הכלכלית חברתיתוכןפעריםקיימיםביןמגזריםבמשקובחברה.- • אישור תקציב המדינה לשנת 2021 חיוני כדי לקבוע סדרי עדיפויות וליישם תוכניות להאצת הצמיחה בייחוד בתחומי ההון האנושי ההשקעה בתשתיות התחבורה הציבורית, התקשורת, האנרגיהואיכותהסביבה. 1 בנקישראל,דיןוחשבון2020 1.התמונההכללית משברהקורונהשפקדהשנהאתהעולםייחודיבעוצמתו,במאפייניוובהשלכותיוהרב-ממדיות. הגורםהיסודילמשבר,וגםהמפתחלסיומו,אינוכלכלי.מעברלתחלואההקשהולתמותהשהוא מחולל,המשברפגעקשותלארקבפעילותהכלכליתאלאגםבמישוריםרביםשלהחברהוהרווחה. הפגיעהבפעילותהכלכליתוברווחהנבעההןמהצעדיםשנקטוהממשלותכדילרסןאתהתפשטות הנגיףוהןמשינוייהתנהגותרצונייםשלהציבורלנוכחהחששלהידבק. גםהאתגריםשהמשברהציבבפניקובעיהמדיניותבעולםמייחדיםאותוממשבריםאחרים. קובעיהמדיניותפעלובשניערוציםבמקביל:בריאותי–מגבלותעלהפעילות,שנועדולהקטיןאת התחלואההקשהוהתמותה;וכלכלי–תגובהפיסקליתומוניטריתנרחבת,שמטרתהלהפחיתאת הפגיעההכלכלית.שניהערוציםנועדולהקלאתהפגיעהולהרוויחזמןעדשיימצאהפתרוןהיסודי למשבר.להבדילממשבריםאחרים,הםלאנועדולקדםפתרון;זהטמוןבמציאתחיסוןאותרופה. רכיב מרכזי במדיניות לריסון המגיפה במדינות רבות היה הטלת מגבלות על הציבור כדי ליצור ריחוקפיזי.שיאןהיהבהטלתסגריםמלאיםאוחלקיים,ששיתקוחלק ניכרמהפעילות והגבילו מאוד את חופש התנועה של הציבור. פגיעתן בפעילות הכלכלית וברווחה הייתה מוקד למחלוקתעמוקהבכלהעולםעלמדיניותזוועלהאיזוןהראויביןהצלתחייםלביןהפגיעהבכלכלה וברווחההכרוכהבכך.המחלוקתנסבהגםעלהתחלקותנטלהפגיעהשלהמגבלותביןקבוצות שונות בחברה. הגברת הריחוק הפיזי, בין שנבעה מהמגבלות ובין שנבעה מהתנהגות רצונית, היאשהכתיבהאתמאפייניהפגיעהבפעילותהכלכליתוברווחהובפרטאתאופיההדיפרנציאלי. המשברפקדאתישראלבהיותהבמצבכלכלינוחמבחינותרבות.אףעלפיכןהפגיעהבמשק התוצרירדבשנת2020 הייתה חמורה מאוד: התוצר ירד ב2.5%- והצריכה הפרטית ירדה ב9.5%-, האבטלה הרחבה1. ב2.5%-,והצריכה נסקהל15.7%-,ובלטפערביןהפגיעהבתוצרלפגיעההחמורהיותרבתעסוקה.עוצמתהפגיעה הפרטיתירדהב9.5%-. האבטלההרחבהנסקה בתוצר הייתה מתונה יחסית לחששות ששררו בשלבים מסוימים של המשבר, בין היתר בזכות ל.15.7%- תגובתהמדיניותהפיסקליתוהמוניטרית,ומשוםשהפגיעההתמקדהבענפיהשירותיםהמקומיים, אשרנפגעובמישריןמהמגבלותשהטילההממשלהומהשינוייםבהתנהגותהציבור,ואשרפריונם נמוך יחסית. גלי ההדבקה אשר אפיינו את המגיפה התבטאו גם בתנודות בחומרת המגבלות, ששיאן היה בשלושה סגרים, ובהתאם לכך – גם בתנודות חריפות של רמת הפעילות הכלכלית במהלךהשנה,בייחודבסגרהראשון. המדיניותהפיסקליתוהמדיניותהמוניטריתהגיבובעוצמהרבהוהתמקדובסיועלמשקיהבית המדיניותהפיסקלית ולעסקיםלצלוחאתהמשבר,הןבמישריןוהןבהקלתתנאיהמימון.המדיניותהפיסקליתפעלה והמדיניותהמוניטרית הגיבועלהמשבר לשםכךבעיקרבאמצעותתשלומי העברהומתן ערבויותלהלוואות.תשלומיםאלה היוהגורם בעוצמהרבהוהתמקדו המרכזילעלייתיחסהחובהציבורילתוצרמ60%-ל72.6%-.נוסףעלכךהוגדלתקציבמערכת בסיועלמשקיהבית הבריאות.המדיניותהפיסקליתהתנהלהתחתתקציבהמשכי,שהואמרסןמטבעו,והשתמשה ולעסקיםלצלוחאותו. בהסדריםחריגיםכדילאפשראתהגדלתההוצאותלהתמודדותעםהמגיפה.המדיניותהמוניטרית התמקדהתחילהבייצובהשווקיםהפיננסיים,ובהמשךפעלהבמגווןכליםלהקלתתנאיהמימון. הבולטשבהםמבחינתהיקפוהיהרכישתאג"חממשלתיותבשוקהמשני.בנקישראלהפעילגם כליםממוקדיםלמגזריםמוגדרים,חלקםלראשונהבישראל,כדוגמתרכישותאג"חקונצרניות והלוואותמוניטריותלסיועלעסקיםקטנים.לקראתסוףהשנההבנקאףהודיעכייספקאותן הגדרהזוכוללתאתהבלתימועסקים(האבטלהבהגדרתההרגילה),הנעדריםזמניתמעבודתםמסיבותהקשורות 1 לקורונה(בעיקרעובדיםשהוצאולחל"ת)והלאמשתתפיםבגללהקורונה.הגדרהזומתייחסתלנתוני2020בלבד. שיעורהאבטלהבשניםהקודמותמתייחסרקלבלתימועסקים,כמקובל. 2 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה לבנקיםלצורךזהבריביתשלילית-0.1%().נוסףעלכךרכשבנקישראלמט"חבהיקףניכרכדי למתןאתייסוףהשקלואתהשפעתוהשליליתעלהפעילותבמשק. מעבר לנזק הכלכלי המשבר פגע קשות ברווחת הפרטים בשלל תחומים – בחופש התנועה, בפעילותהפנאי,בקשריםהחברתייםובמצבהנפשי.המשבראףהביאלהחמרהבמצבהבריאותי שאינהתוצאהמהידבקותבנגיףואשרעלולהאףלהתבטאבגידולהתמותהבעתיד(למשלבשל הימנעותמקבלתטיפוליםאואיאבחוןמוקדםשלמחלות),להחמרתהאלימותבמשפחה,ולפגיעה בילדים עקב השבתת מערכת החינוך. היבטים אחדים של הפגיעה ברווחה מפורטים בפרק ז'. פגיעותאלההחריפואתהמחלוקתלגבימגבלותהריחוקהחברתי.למחלוקותנוסףגווןמגזרי, אשרנגעגםלמידתהציותלמגבלותולאכיפתן,והןעוררוסוגיותשללכידותחברתית. פגיעתושלהמשברבמגזריםשוניםבמשקובחברהלאהייתהאחידה.שונותזוהתבטאההן בכלכלהוהןבהיבטיםאחריםשלהרווחה. הענפיםשספגואתעיקר השונות בפגיעה הכלכלית נבעה במידה רבה ממאפייני הענפים שספגו את עיקר הפגיעה: הפגיעהמתאפיינים ענפיםאלהמתאפייניםבריבויעובדיםבעלישכרנמוך,ולפיכךהפגיעהבתעסוקתעובדיםאלה בריבויעובדיםבעלישכר הייתהחריפהבמיוחד.הפגיעהבענפיםאלהגרמהגםפגיעהנרחבתבעסקיםקטניםובעצמאיים. נמוך. הפגיעהבהכנסותמשקיהביתובתעסוקההייתהחמורהבמיוחדבעשירוניהבינייםולאבעשירונים הנמוכיםביותר,הןבגללמענקיםאוניברסלייםשניתנוהשנהוהןבגללמאפייניהפגיעהבתעסוקה. תוכניות הסיוע הנרחבות שהפעילה הממשלה הקלו על משקי הבית ועל העסקים. עם זאת, המשברהדגישאתחשיבותביסוסהשלרשתביטחוןכלכליתהניתנתלפריסהמהירהבעתהצורך ומאפשרתלהגישסיועמהיר,הממוקדבנפגעיהמשבר. גםביחסלרווחההלא-כלכליתניכרההפגיעההלא-אחידה.כך,למשל,בלטהפגיעתהריחוק החברתיבקשריהםהחברתייםשלהקשישים.להגברתהפגיעהברווחתמשקיביתבעליהכנסה נמוכהתרמומאפייניםנוספיםשלהם,כגוןצפיפותדיורוזמינותפחותהשלמחשבים.מאפיינים אלההגדילואתפגיעותם,למשלמשוםשהקשועלעבודתההוריםמהבית,עללמידהמקוונתשל הילדיםועלהתמודדותעםשהותממושכתבבית. המשברהזניקאתהשימושבטכנולוגיותמקוונותלפעילותמרחוקבמגווןתחומים,בהם: עבודה,לימודים,אספקתשירותיםמסחרייםוציבוריים,קניותוקשריםחברתיים.הדברהפחית אתפגיעתהמשברבכלכלהוברווחה,וכןהאיץתהליכיםשהחלועודקודםכגוןהתרחבותהעבודה מהבית,הרחיבאתמעגלהמשתמשיםבטכנולוגיותאלהוהקנהניסיוןרבבשימושבהן.עםזאת, התרחבותהפעילותהמקוונתהבליטהפעריםניכריםלפיהכנסה,השכלה,ענפים,מקצועות,גיל ומגזרביכולתלהשתתףבהוליהנותמיתרונותיה("השסעהדיגיטלי").חלקמפעריםאלהמשקף פעריםבמיומנויותבעבודהבסביבהמתוקשבתובזמינותציודותשתיות(כגוןמחשביםותקשורת). התרחבות הפעילות המקוונת עלולה להחריף פערים חברתיים-כלכליים קיימים ומשליכה על המדיניותהנדרשתבהסתכלותקדימה. עוצמתהמשברחייבהאתקובעיהמדיניותלהתמקדבהתמודדותהמיידיתעמו,ובמסגרתזו ננקטוצעדיםבהיקףחריג,שמטרתםלסייעלעסקיםולמשקיהבית.מטבעהדברים,הושםדגש בשיקולירשתהביטחוןגםבמחירעיוותאפשרישלהתמריצים.כאשרהמשקיתחיללהתאושש מןהמשבר,יהיהחשובלהתאיםאתהיקףתוכניותהסיועומאפייניהןכךשלאיפגעובתמריצים להאצתהפעילותוכדילהפחיתאתעלותן.בהיבטהמצרפיתידרשנהמדיניותפיסקליתשתוביל לתוואיפוחתשלהחובהציבוריוהתאמהשלהיקףהשימושבכליםהמוניטרייםשהופעלובעת המשבר.חשובלהיערךלהתמודדותהןעםהשלכותמתמשכותאפשריותשלהמשבר,כגוןאבטלה מתמשכת,שינוייםמבנייםבמשקופגיעהמצטברתבהישגיםהלימודייםשלחלקמהתלמידים, והן עם בעיות היסוד ארוכות הטווח של המשק – ובראשן הפריון הנמוך, פערים מגזריים ואי- 3 בנקישראל,דיןוחשבון2020 שוויון – שחלקן התחדדו בעת המשבר. אישור תקציב המדינה לשנת 2021 במקום ההתנהלות באמצעותתקציבהמשכיהואצעדהכרחילהתמודדותעםאתגריםאלה. 2.ההתפתחויותהכלכליות א.הפעילותהריאלית התפרצותהמגיפהבישראל,הצעדיםהבריאותייםשנקטההממשלהלהתמודדותעמהוהשינויים בהתנהגותהציבורטלטלואתהמשק.התוצרירדב2.5%- התוצרלנפשירדב4.2%-,,והאבטלה הרחבהנסקהלשיעורהגבוהביותרמזה50שנהלפחות2.חרףעוצמתושלהמשברפגיעתוהתמקדה בענפיםמסוימים,ולאהתפשטהלכדיסחרורכלפימטהשלכללהמשק.למרותהבהלהשאחזה תחילהבשווקיםהפיננסיים,המשברהריאלילאהתפתחלמשברפיננסי,ביןהיתרהודותלכלי המדיניותהמוניטריתשהופעלובאותהעת. ערבהמשברהמשקניצב בגללמספרגורמיםהפגיעההמצרפיתבמשקהייתהמתונהיחסיתלעוצמתהזעזוע,ואףיחסית בנקודתמוצאנוחה. לביצועימדינותמתקדמותרבותאחרות(איורב1-'בפרקב').ערבהמשקניצבבנקודתמוצאנוחה: צמיחהמתמשכת,רמתפעילותגבוההושיעוראבטלהנמוךבמיוחדבסביבתתעסוקהמלאה,עודף מתמשךבחשבוןהשוטףורמהגבוההמאודשליתרותמט"ח.יחסהחובהציבורילתוצראיפשר למדיניותהפיסקליתלהגיבבהיקףחסרתקדים.המדיניותהמוניטריתהגיבהאףהיאבעוצמה רבה.בכךתרמההמדיניותהכלכליתלהקטנתהפגיעהבמשק,אףכיתרומהזולאהייתהייחודית לישראל. מאפיינים מבניים שפעלו לטובת המשק הם משקלו הנמוך של ענף התיירות ומשקלם הגבוה של ענפי יצוא השירותים המתקדמים, ובפרט התמחותם בשירותים שהביקוש העולמי להםגברעלרקעהמשבר.המשקנהנהגםמההתפתחויותהטכנולוגיותשאיפשרועבודהמהבית בהיקףנרחב,בפרטבענפיהיצואהאמורים,ומירידתמחיריהנפטבעולם,אףכיגםגורמיםאלה לאהיוייחודייםלישראל.כנגדזאת,חוסרהיציבותהפוליטיהקשהעלההתמודדות. התגובה לנגיף – שהתבטאה בראש וראשונה במגבלות שהטילה הממשלה – היא הבסיס להפרדההברורהאשרנוצרהביןהענפיםשפעילותםכרוכהבקירבהפיזיתרבה,והםנפגעוקשות, לביןאלהשנפגעובמידהמועטהאולאנפגעוכלל.הבדלזהביןהענפיםבאלידיביטויגםבהשפעתו הדיפרנציאליתשלהמשברעלהשימושיםבמשק,עלעובדיםבעלירמותשכרשונותועלעסקים לפיגודלם.הואהשליךגםעלהפערהניכרביןהפגיעהבתוצרלפגיעהבתעסוקה. גלי המגיפה והשינויים בחומרת המגבלות שהטילה הממשלה – ששיאן בשלושת הסגרים – התבטאובתנודותחריפותשלהפעילותבמהלךהשנהבעתהכניסהלסגריםוהיציאהמהם.(ראו איור1בתיבהא1-'וביתרפירוטבפרקב'.)הפגיעההמיידיתשלהסגרהראשוןבפעילות(הנאמדת בירידהשל 20% ברמתה)הייתההחזקה ביותר, והיאפחתהבסגריםהבאים(אףשהסגרהשני היה להלכה מחמיר מקודמו), ככל שחלקים במשק הסתגלו לפעילות תחת המגבלות באמצעות עבודה מהבית, היערכות העסקים למתן שירותים מקוונים, הרחבת השימוש במשלוחים ועוד. ייתכןשגםמידתהציותלסגריםפחתה.בסוףהשנההחלסגרשלישי,במתכונתמקלה,שהוחמרה רקבתחילת2021. כפישמוסברבהערהלעיל,ההגדרההרחבה,הכוללתשנירכיביםנוספיםמלבדהבלתימועסקים,מתייחסתלנתוני 2 2020 בלבד. שיעור האבטלה, הכולל את הבלתי מועסקים ואת הנעדרים זמנית בגלל הקורונה, אך אינו כולל את הלא-משתתפים בגלל הקורונה, הגיע השנה ל14%-, גבוה רק במעט מהשיא שאליו הגיעה האבטלה בהגדרתה הרגילה(הבלתימועסקים)ב2003-).13.4%( 4 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה עוצמתה החריגה של הפגיעה בצריכה הפרטית, אשר ירדה ב9.5%-, שמשמעותה ירידה של ירידתהצריכההפרטית הייתהחריפהבמיוחד, כ11%-בצריכהלנפש,היאאחדממאפייניוהייחודייםשלהמשברהנוכחי3.הצריכההפרטיתעל גםבהשוואהלמדינות פירוברגישהפחותמשימושיםאחריםלמחזוריהעסקים,ובכךפועלתלריסוןהתנודותבתוצר, אחרות. ואילו הפעם היא הייתה מוקד הזעזוע. הדבר נבע מהעובדה שלא הפגיעה בהכנסה – ההכנסה הפרטיתהפנויהאףעלתההשנה–אלאהמגבלותשהוטלועלהפעילות,הןשהובילואתהירידה בצריכההפרטית.הירידההחדהשלצריכהזובישראלבהשוואהלמדינותאחרותעולהבקנהאחד עםחומרתהמגבלותשהוטלובהבהשוואהלמדינותאלה(איורא1-').ירידהזובולטתביתרשאת בהתחשבבעובדהשהפגיעהבתוצרבישראלהייתהנמוכהמהפגיעההממוצעתבמדינותOECD. עםזאת,האיורמראהכיחומרתהמגבלותעשויהלהסביררקחלקקטןמההבדליםביןמדינות OECD בעוצמת הירידה בצריכה הפרטית. שינויים רצוניים בהתנהגות הפרטים לנוכח חששם להידבק תרמו אף הם לירידת הצריכה הפרטית בעולם4. סביר להניח כי שינויים אלה השפיעו במידהמסוימתעלהצריכהגםבישראל.5 פגיעהבהכנסהצפויהלפעוללהחלקתצריכה,כלומרלפגיעהבצריכהשהיאקטנהמןהפגיעה בהכנסה,וזאתבאמצעותהפחתתשיעורהחיסכון;לעומתזאתהמגבלותפועלותלמעיןחיסכון כפוי. ירידתה של צריכת בני-הקיימא בשיעור נמוך מזה של יתר הצריכה, עלייתו של שיעור איור א'- 1 המגבלותעלהפעילותוהשיויבצריכההפרטיתלפשבמדיותה- OECD % 0 30 35 40 45 50 55 60 65 סלובקיה -2 טורקיה הוגריה ליטא -4 צ'כיה פולין ארה "ב דמרק דרוםקוריאה פילד אסטויה שוודיה יו -זילד y=-0.16x+0.22 -6 גרמיה יפן R²=0.13 יוון קדה איסלד הולד פורטוגל שוויץ אוסטרליה -8 קולומביה ורווגיה צרפת אוסטריה איטליה צ'ילה פשבויבצריכההפרטיתלאחוזהשי- -10 לטביה בלגיה ישראל סלוביה 2020 מקסיקו -12 לעומת2019 -14 אירלד לוקסמבורג ספרד בריטיה -16 חומרתהמגבלות ) מדד , ממוצעשתי ( מדדחומרתהמגבלותמתואר בתיבהא '-1 . התוןלכלמדיההואממוצעהרמותהיומיותשלהמדדבתקופה1.1.20- 31.12.20 המקור OECD,OxfordCOVID-19GovernmentResponseTracker: , הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקהועיבודי בקישראל . 3 מאז 1965 נרשמה ירידה שנתית בצריכה לנפש 11 פעמים. שיעור הירידה לא עלה על 1.7%, למעט פעמיים, בהן 1984 שנהשבהצריכהזוירדהבכ.9%-, מספר מחקרים מצביעים על תרומתו של הריחוק החברתי מרצון לירידת הניידות, בייחוד במדינות מפותחות. 4 חלקםאףמראיםכיהשפעתובמדינותאלההייתהגבוההמזושלהסגרים.ראו: EconomicWorld(2020),IMF .Outlook,October,Ch.2 שינויי התנהגות של הציבור הפוגעים בצריכה מעבר להשפעה הישירה של הירידה בהכנסה ניכרו בישראל, אף כי 5 במידהפחותה,גםבמשבר2003–2001(סעיף4להלן.) 5 בנקישראל,דיןוחשבון2020 החיסכון הפרטי במשק, וכן העובדה שהחוב של משקי הבית אשר אינו לדיור הצטמצם עולות בקנהאחדעםהאבחנהשהשפעתהמגבלותושינוייההתנהגותגברהעלההשפעההעשויהלנבוע מהפגיעהבהכנסה6. יתרעלכן,ההכנסההפרטיתהפנויהעלתההשנה,ביןהיתרבזכותהגידול שלתשלומיההעברה.ההרכבהענפישלהפעילותשנפגעההביאלפגיעהקשהבמיוחדבתעסוקת עובדיםבעלישכרנמוך,כלומרבעלינטייהשוליתגבוההלצרוך,אולםהסיועהממשלתיהנרחב מיתן את הפגיעה בהכנסתם ולפיכך בצריכה המצרפית. הירידה בצריכה התמקדה בשירותים המיוצריםבמשק,דברשהיהבוכדילהגדילאתהפגיעהבתוצר.עםזאת,חלקחשובמהירידה בצריכההפרטיתנבעמצמצוםחדבנסיעותישראליםלחו"ל,אשרהקטיןבעיקראתהיבואולא אתהתוצר. היצוא מילא תפקיד מפתח במיתון הפגיעה של המשבר במשק. חרף הירידה החדה בסחר היצואמילאתפקיד העולמיוביבואשלמדינותOECD(איורב8-')ושיתוקהשלהתיירותהנכנסת,היצואשלישראל מפתחבמיתוןהפגיעה במשק.בלטהמשך ללא יהלומים והזנק) גדל השנה ב1.9%-(. ביצועי היצוא הישראלי בלטו לטובה גם בהשוואה הגידולהמהירשליצוא למדינותהמפותחותושיקפובעיקראתהמשךהגידולהמהירשליצואהשירותיםהמתקדמים, השירותיםהמתקדמים. שמשקלםביצואשלישראלגבוה.יצואזהנהנהמהביקושהעולמישנותראיתן,בייחודבמספר תחומיםשבהםישראלמתמחה,כגוןתקשורתמחשביםואבטחתמידע,אשרהביקושלהםגבר לנוכח התגברות הפעילות המקוונת בעת המשבר. בה בעת הפגיעה של המגבלות הבריאותיות בתפקוד של ענפי יצוא אלה הייתה מועטה בהשוואה לענפים אחרים, בין היתר משום יכולתם להסתמךעלעבודהמהביתבהיקףנרחבומשוםשהמדיניותפעלהלהימנעככלהניתןמפגיעהשל המגבלותבפעילותםבמהלךהסגרים.הפריוןוהערךהמוסףהגבוהיםשלהיצואהמתקדםחידדו אתתרומתולתוצרהשנהולפערשנפערביןהפגיעהבתוצרלפגיעהבשוקהעבודה.עםזאתניכרה שונותבתוךענפיהיצואהמתקדמים,וחלקמהחברותבענףנפגעומהמשבר,הפחיתושכרוצמצמו אתמספרעובדיהן(תיבהב2-'). השפעתן של הצריכה הציבורית וההשקעה על השינויים בפעילות המצרפית השנה הייתה המגבלותשהטילה הממשלהעלהפעילות מועטה. הצריכה הציבורית גדלה השנה בשיעור מתון בלבד, שלא שיקף את עוצמת התגובה מיקדואתפגיעתו הפיסקלית להתמודדות עם המשבר – תגובה אשר התמקדה בתשלומי העברה וכלים נוספים שלהמשברבענפים כמפורט בהמשך. ההשקעה בנכסים קבועים (למעט אוניות ומטוסים) ירדה ב3.6%-. רק חלק שפעילותםכרוכהבקרבה מירידהזו(כגוןהירידהבהיקףהבנייהלמגורים)קשורלמשבר,וחלקהמוסברבגורמיםאחרים פיזית. (כגון השלמת פיתוחו של מאגר לוויתן). חלק חשוב מירידת ההשקעה (בתחומי האנרגיה וכלי התחבורה)התבטאבירידתתשומותמיובאות,כךשהשפעתועלהתוצרהייתהמועטה.בענפים אחריםההשקעההמשיכהלגדולגםהשנה. המגבלות שהטילה הממשלה על הפעילות והשינויים בהתנהגות הציבור מיקדו את פגיעתו של המשבר בענפים שפעילותם כרוכה בקירבה פיזית, כגון ענפי האירוח והאוכל, שירותים אישייםמסוימים,התחבורהוחלקמהמסחר.פגיעהמיוחדתנרשמהבענפיםשפעילותםכרוכה בהתקהלותוריבוימשתתפים,כגוןענפיהאמנותהבידורוהפנאי,משוםשהמגבלותעלפעילותם נותרומחמירותיחסיתבמהלךהתקופהכולה–גםבעתההקלותשביןהסגרים.חלקמהענפים האלהנפגעוקשותגםמשיתוקהתיירותהנכנסת.לתיאורמאפייניהענפיםשנפגעובמיוחדראו תיבהב1-'.כנגדזאת,הפגיעהבענפיםמסוימים,לארקענפיהיצואהמתקדמים,הייתהמועטה, וחלקםאףהגדילואתפדיונםבמהלךהמשברביחסלתקופההמקבילהאשתקד(לוחה2-'בפרקה'). הגידולבאי-הוודאותעשוילהגדילאףהואאתשיעורהחיסכוןמשיקוליזהירות.עםזאת,חיסכוןממניעזההיה 6 צפוי לפגוע בצריכת בני קיימא במידה רבה יותר מאשר ביתר הצריכה. צמצום החוב שאינו לדיור משקף ירידה בביקושלחובזה,שכןגםהריביותעליוירדו. 6 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה הענפיםמוטיהקירבההפיזיתמעסיקיםעובדיםרבים,ולכןהפגיעהבהםגרמהלעלייהחדהשל שיעורהאבטלההרחבה.הרכבהמועסקיםבענפיםאלההתבטאבפגיעהקשהבמיוחדבתעסוקת עובדיםבעלישכרנמוך.פריוןהעבודההנמוךבענפיםאלהתרםלהקטנתהפגיעהבתוצריחסית לצמצום של מספר המועסקים, ולפיכך גם לפער בין הירידה בתוצר לנסיקת האבטלה. הגידול שנמדדהשנהבפריוןנובעבמידהרבהמתופעהזו,ולאמגידולאמיתישלפריוןהעובדיםשהמשיכו לעבוד. חלק מהענפים האמורים מתאפיינים בריבוי עסקים קטנים ועצמאיים. דבר זה מסביר אתהפגיעההקשהבמיוחדשספגועסקיםאלהבמהלךהמשברואתהתמקדותםשלכמהמצעדי המדיניותבסיועלהם,כמתוארבהמשך.תיבהד2-'ממחישהכיהפגיעהבעסקיםקטניםוזעירים הייתהחמורהמאשרבעסקיםגדוליםיותר. ב.שוקהעבודה ייחודו של המשבר הנוכחי בא לידי ביטוי גם בשוק העבודה, הן בעוצמת הפגיעה בתעסוקה והן בתופעות נוספות. התופעות בשוק זה, הנובעות ממאפייני הענפים שנפגעו, ובראשן הפגיעה הדיפרנציאליתבעובדיםוהפערביןהתוצרלתעסוקה,נדונולעיל. האבטלה, שב2019- הגיעה לרמתה הנמוכה ביותר מזה עשרות שנים, נסקה (בהגדרתה המורחבת)השנהל15.7%-בממוצעשנתי.הזינוקבשיעורהאבטלה–כ12-נקודותאחוז–חסר תקדיםבישראל. כתוצאהמהמגבלותשהממשלההטילהעלהפעילותתגובתשוקהעבודההייתהעזהומיידית, להבדילממחזוריעסקיםרגיליםומשבריםקודמים,שבהםשוקהעבודהמגיבעלהאטתהביקושים במשק בפיגור מסוים. השוק הגיב ישירות על המגבלות, בפרט על אלה שנגעו לסגירת עסקים ולהגעהאלמקוםהעבודה.בהתאםלכךנרשמובמהלךהשנהתנודותחריפותבשיעורהאבטלה הרחבה,והואהגיעלשיאובסגרהראשון–כמיליוןמובטלים. כמעטכלהגידול מאפיין ייחודי נוסף של המשבר הוא היקף השימוש בהסדר החל"ת – מנגנון שהיה קיים באבטלההשנהנבע עוד לפני המשבר, אך נוצל עד אז בהיקף מצומצם בלבד. כמעט כל השינוי באבטלה השנה נובע מהוצאתעובדיםלחל"ת. מהוצאתעובדיםלחל"ת(להבדילמפיטורין),ומכאןהצורךלהתייחסלשיעורהאבטלההרחבה, הממשלההגמישהאת הכוללעובדיםאלה7.הממשלהנקטהצעדיםנוספיםמלבדמתןהאפשרותלשימושנרחבבהסדר התנאיםלקבלתדמי החל"ת,בהםהגמשתהתנאיםלקבלתדמיאבטלהוהארכתתקופתהזכאותלהםעדיוני2021. אבטלהוהאריכהאת צעדיםאלההקלועלהמובטלים,סייעובהפחתהשלהפגיעהבהכנסתםושלאי-הוודאותבקרבם, תקופתהזכאותלהםעד ובכך סייעו גם לשימור הביקושים במשק. לצד זאת ננקטו במהלך השנה צעדים שנועדו לעודד יוני2021. החזרתעובדיםלתעסוקהולהפחיתאתהחששכיהצעדיםהאמוריםיפגעויתרעלהמידהבתמריצי העובדיםלחפשעבודהובתמריציהמעסיקיםלהעסיקם.הרחבהלגביהיתרונותוהחסרונותשל מודל החל"ת (גם בהשוואה למודלים שהונהגו בחו"ל) ולגבי מכלול הצעדים שהממשלה נקטה בשוקהעבודהראובפרקה'. הפגיעהבתעסוקההייתה כאמור,בשלמאפייניהענפיםשנפגעוהפגיעהבתעסוקההייתהחריפהבמיוחדבקרבעובדים חריפהבמיוחדבקרב בעלישכרנמוךוהשכלהמועטה.תופעהזוגםגרמהלעלייתהשכרהממוצע,שאינהמשקפתעלייה עובדיםבעלישכרנמוך שלשכרהמועסקיםהמתמידים.עםזאתהמשברפגעבעובדיםחזקים,יחסיתלאלההמועדים והשכלהמועטה. לאבטלה בזמנים רגילים: מאפייניהם החברתיים-כלכליים והקשר התעסוקתי שלהם לשוק העבודההיוחזקיםמאלהשלהמובטליםערבהמשבר.תופעהזואינהבהכרחייחודיתלמשבר הנוכחי,וסבירשהיאקשורהלעצםהגידולהניכרשלמספרהמובטלים. שיעורזהכולל,כאמור,גםפרטיםשיצאומכוחהעבודהבעקבותהמשבר. 7 7 בנקישראל,דיןוחשבון2020 הפגיעהבתעסוקתעובדיםצעיריםהייתהגדולהיותרמאשרבתעסוקתיתרהעובדים,תופעה המוכרתגםממשבריםקודמיםבישראל.הפגיעהבתעסוקתעובדיםמבוגרים(בני65–55)הייתה קטנהמאשרבתעסוקתהעובדיםהצעיריםמהם.עםזאת,הפגיעהבתעסוקתהמבוגריםיחסית לפגיעהבעובדיםצעירים(בני34–25)הייתהחזקהמאשרבמשבריםקודמים.ייתכןשתרמולכך מאפייני המשבר הנוכחי בגלל הסכנה המוגברת הנשקפת לעובדים מבוגרים מהידבקות ובגלל יכולתםהפחותהלעבודמהבית. לוח א1-' ההתפתחויותהעיקריות,2015עד2020 2015 2016 2017 2018 2019 2020 האוכלוסייה)ממוצעשתי,במיליוים( 8.4 8.5 8.7 8.9 9.1 9.2 התוצרהומילי)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 1,167 1,224 1,269 1,330 1,407 1,384 התוצרלפש)באלפיש"ח,במחיריםשוטפים( 139.3 143.2 145.8 149.8 155.4 150.1 הצריכההפרטית)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 634.3 670.9 694.6 728.6 762.2 688.8 השקעהגולמיתמקומית)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 232.4 258.5 273.1 288.8 300.4 301.3 הצריכההציבורית)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים( 261.4 273.4 286.5 304.1 317.8 333.6 יצואהסחורותוהשירותים)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים1( 337.6 332.4 335.6 363.5 384.2 372.9 יבואהסחורותוהשירותים)במיליארדיש"ח,במחיריםשוטפים2( 292.7 307.4 319.1 353.0 357.4 310.2 התוצרהמקומיהגולמי)שיעורהשיוי,באחוזים( 2.2 3.8 3.6 3.5 3.4 -2.5 הצריכההפרטית)שיעורהשיוי,באחוזים( 4.1 6.4 3.3 3.6 3.8 -9.5 השקעהגולמיתמקומית)שיעורהשיוי,באחוזים( 0.9 10.4 6.0 2.5 3.5 -1.6 הצריכההציבורית)שיעורהשיוי,באחוזים( 2.8 4.2 3.5 3.9 2.8 2.7 יצואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיוי,באחוזים1( -0.6 -0.8 5.5 6.0 5.5 1.9 יבואהסחורותוהשירותים)שיעורהשיוי,באחוזים2( 2.1 9.2 6.8 5.1 5.0 -8.0 החשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים)העודף,במיליארדידולרים( 20.1 16.3 11.8 10.3 9.9 13.4 הגירעוןהכוללשלהממשלההרחבה)כאחוזמהתוצר( 1.6 2.0 2.1 4.3 4.5 11.9 החובהציבורי)כאחוזמהתוצר( 63.8 62.1 60.6 60.9 60.0 72.6 המועסקיםהישראלים)באלפים3( 3,643.8 3,736.9 3,824.8 3,905.1 3,966.9 3,913.4 השכרהריאלילמשרתשכיר)ממוצעשתי,שיעורהשיוי,באחוזים( 2.9 2.8 2.8 2.7 2.0 7.8 שיעורהאבטלה,גילאי15ומעלה)ממוצעשתי,באחוזים4( 5.3 4.8 4.2 4.0 3.8 15.7 האיפלציה)דצמברלעומתדצמבראשתקד,באחוזים( -1.0 -0.2 0.4 0.8 0.6 -0.7 ריביתבקישראל)ממוצעשתי,באחוזים( 0.1 0.1 0.1 0.1 0.3 0.1 הריביתהריאליתלשה)ממוצעשתי,באחוזים( -0.5 -0.1 -0.1 -0.8 -0.8 0.1 התשואההומיליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצעשתי,באחוזים( 2.18 2.00 2.11 2.16 1.59 0.82 התשואההריאליתעלאג"חממשלתיותל10-שים)ממוצעשתי,באחוזים( 0.50 0.43 0.57 0.51 -0.01 -0.50 שערהחליפיןהריאליהאפקטיבי)ממוצעשתי,שיעורהשיוי,באחוזים( 0.4 -1.5 -4.4 2.1 -2.5 -3.1 שערהחליפיןשלהשקלמולהדולר)ממוצעשתי( 3.89 3.84 3.60 3.59 3.56 3.44 מדדת"א1255 2.0 -2.5 6.4 -2.3 21.3 -3.0 הסחרהעולמי)שיעורהשיוי,באחוזים( 2.8 2.3 5.7 3.6 1.0 -9.6 1ללאיהלומיםוחברותהז ק. 2ללאיבואביטחוי,אויות,מטוסיםויהלומים 3מספרהמועסקיםבשת2020כוללגםאתהעדריםזמיתמעבודתםבגללסיבותהקשורותלקורוה. 4התוןלשת2020מתייחסלאבטלההרחבההכוללתאתהבלתימועסקים)האבטלהבהגדרתההרגילה(,העדריםזמיתמעבודתםבגללסיבותהקשורותלקורוה והלאמשתתפיםבגללהקורוה . 5שיעורהשיויהומילי–היוםהאחרוןבדצמברלעומתהיוםהאחרוןבדצמבראשתקד. המקור:הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה,קרןהמטבעהבין-לאומיתועיבודיבקישראל. 8 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה כאחוזמהתוצר)היצוא29.52( כאחוזמהתוצר)המיסים30.94( .בישראל–היצואללאיהלומים2 (החשבוןהשוטף)כאחוזמהתוצר3.0 (החיסכוןהלאומי)כאחוזמהתוצר23.9 (שיעורהגידולשלהתוצר)באחוזים3.6 (ההשקעההגולמית)כאחוזמהתוצר20.9 כאחוזמהתוצר)ההוצאההציבורית39.63( כאחוזמהתוצר)החובהציבוריברוטו64.73( (פש)באחוזיםשיעורהגידולשלהתוצרל1.6 (שיעורהגידולשלהאוכלוסייה)באחוזים1.9 (ה,באחוזיםפלציה)במשךהששיעורהאי0.9 64-25ישיעורההשתתפותבכוחהעבודההאזרחי,ב79.3 (פש)באלפידולרים,במחיריםשוטפיםהתוצרל36.9 .קישראלובOECD,לאומית-המקור:קרןהמטבעהבין ישראל .לאומיתהמקובלת-יהגירעוןוההוצאהשלישראלהותאמולהגדרההביןתו3 2.3 1.6 55.9 0.7 77.2 1.8 12.9 20.4 19.0 -2.3 36.1 25.5 104.6 ב"ארה 2011-2018 גושהאירו 1.3 1.1 41.7 0.3 79.0 1.3 45.2 20.6 23.5 2.9 48.2 37.2 89.8 OECDישראל 2.1 1.4 37.3 0.6 77.1 1.9 28.8 22.3 23.3 0.0 43.0 35.4 84.4 ותמדי 3.4 1.5 43.6 1.9 80.4 0.8 28.1 21.4 24.7 3.4 39.8 30.3 60.0 2-'לוחא 2.2 1.7 65.3 0.5 78.2 1.8 11.7 21.0 18.6 -2.2 35.7 25.3 108.7 ב"ארה .ותהמשתייכותלכלקבוצהמפרסםעלהמדיOECDEconomicOutlook-יםשהתוהםממוצעיםמשוקלליםשלהOECDיםעלגושהאירוועלתוה1 2019 2020עד2011לאומית-דיקטוריםכלכליים:השוואהביןאי,1 גושהאירו 1.3 1.0 50.7 0.3 80.6 1.2 48.3 22.3 25.2 3.1 - 37.7 84.0 OECDישראל 1.6 1.1 39.5 0.5 78.4 2.1 29.8 23.3 24.5 0.3 42.1 35.9 82.5 ותמדי .ותהמשתייכותלארגוןהםממוצעפשוטשלהמדיOECDיםעלתוותהמשתייכותאליו,למעטלטביה,מלטהוקפריסין.היםעלהמדיתויםעלגושהאירוהםממוצעפשוטשלהתוה4 -2.5 -4.2 43.7 1.8 79.2 -0.6 27.1 21.8 26.8 5.0 46.9 29.9 72.6 -3.5 -4.0 63.1 0.5 - 1.2 - 20.3 17.7 -3.4 47.2 25.8 131.2 ב"ארה 2020 גושהאירו -6.6 -6.9 - 0.3 - 0.3 45.4 21.3 23.7 3.0 - 36.6 - 0.5 - 1.4 22.4 23.4 -0.2 OECD -5.5 -6.0 - - 49.4 34.9 - ותמדי 9 בנקישראל,דיןוחשבון2020 ג.החשבוןהשוטףוהחיסכוןהלאומי המשקמקייםזהשניםעודףבחשבוןהשוטף,והמשברתרםלגידולוהניכרהשנה.היצואאמנם העודףבחשבוןהשוטף גדלבשיעורנמוךבהשוואהלשניםהקודמות,אולםהיבואצנחבשיעורחד.תרומתושלהמשבר גדלמאוד.היבואצנח בשיעורחד,בראש לירידתהיבואנבעהבראשוראשונהמהירידההחדהבנסיעותשלישראליםלחו"ל(אשרקיזזה, וראשונהבגללהירידה ויותר מכך, את הפגיעה בתקבולי המט"ח מתיירות נכנסת), וכן מירידת מחירי הנפט בעולם בנסיעותשלישראלים ומהירידה בצריכת הדלק בגלל ירידה בנסועה. גורמים זמניים אלה, לצד גורמים אחרים, בהם לחו"ל. ארוכי טווח, לחצו לייסוף השקל. הצלחתו המתמשכת של היצוא המתקדם תורמת לאורך זמן לעודףבחשבוןהשוטף,ותרומתהבהקשרזההתחדדההשנה. התרחבות העודף בחשבון השוטף השנה משקפת גידול חריג של שיעור החיסכון הלאומי הן השנהנרשםגידולחריג שלשיעורהחיסכון בהשוואהלשניםהאחרונות(לצדגידולקטןשלההשקעה)והןבהשוואהבין-לאומית(לוחא2-'). הלאומי. הוא נובע מגידול משמעותי עוד יותר של החיסכון הפרטי, אשר קיזז, ויותר מכך, את הירידה בחיסכון הציבורי. דבר זה מלמד כי מלבד השפעתם האפשרית של שיקולי החלקת צריכה ושל שיקוליםריקרדיאניים8,החיסכוןהפרטיהשנההושפעכנראהבמידהרבהגםממאפייניהמשבר, שפעלולהקטנתהצריכההפרטיתולהגדלתחיסכוןזה(חיסכוןכפויאוממניעהזהירות),כמתואר לעיל. ד.האינפלציהושערהחליפין האינפלציה השפעתמשברהקורונהניכרהגםבהתפתחותהאינפלציה.שיעורהאינפלציההשנההיה-0.7%, שיעורהאינפלציההשנה היהנמוךמאשרבשנים שיעור נמוך משמעותית מאשר אשתקד והנמוך ביותר מאז 2016. אמנם הירידה של סביבת האחרונות. האינפלציה החלה כבר בחודשים שקדמו למשבר, אך היא התעצמה בחודשיו הראשונים, והאינפלציההתייצבהברמהנמוכהבהמשךהשנה.ירידותמחיריםנרשמובמרביתסעיפיהמדד, עובדההתואמתאתהשפעתוהרוחביתשלהמשברעלהצריכההפרטיתכמתוארלעיל. חלק חשוב מהשפעת המשבר על האינפלציה נובע מהשפעתו על הכלכלה העולמית: לירידת מחיריהאנרגיהוהמזוןבעולם,בעיקרבתחילתהמשבר,הייתהתרומהניכרתלירידתהאינפלציה בישראל.הייסוףהמואץשלהשקל,שנבערקבחלקומהמשבר,תרםאףהואלירידתהאינפלציה. ירידהבקצבהאינפלציהבתחילתהמשברנרשמהגםבמדינותOECD,אךהירידהבישראלהייתה חדהיותר.(להרחבהראופרקג'.) שכרהדירהעלההשנהבשיעורמתוןבלבד,בניגודלעלייתוהמהירהיחסיתבשניםהאחרונות, שבהןבלטהתרומתולאינפלציה.נראהכיהשינוימשקףאתהשפעתהמשברעלשוקהדיור,בין היתר משום הפגיעה המיוחדת בתעסוקת צעירים ובעלי שכר נמוך, ששיעורי השכירות בקרבם גבוהים, משום שסטודנטים חזרו לגור עם הוריהם, וייתכן שאף בגלל ירידת הביקוש לדירות להשכרהמצדתיירים.ההתמתנותהניכרתשלעלייתשכרהדירהבולטתלנוכחהאצתהעלייהשל מחיריהדירות(שאינםנכלליםבמדדהמחיריםלצרכן)השנה,ואפשרשזועדותנוספתלפגיעתו היתירהשלהמשברבשכבותהחלשות:רוכשידירותמתאפייניםבהכנסהגבוההיחסית,ועליית מחירי הדירות, לצד המשך הגידול המואץ של החוב לדיור, מתיישבת עם פגיעה מועטה יחסית שיקולים ריקרדיאניים הם אלה הצפויים להניע את הפרטים להגדיל את החיסכון הפרטי לנוכח ירידה בחיסכון 8 הציבורי,בידיעהכייידרשובעתידלממןאתהחזרהחובהציבורישגדל. 10 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה בביקושלדירותבבעלות(להבדילמהביקושלשירותידיור)מצדאוכלוסייהזו,שנפגעהפחותמן המשבר9. שערהחליפין לאחרפיחותקצרוחדבחודשמרץ,הקשורלמצוקתהנזילותהדולריתבשווקיםהפיננסיים לאחרפיחותקצרוחד בתחילת המשבר (כמתואר בהמשך), נרשם במהלך השנה ייסוף של השקל, אשר הואץ לקראת בחודשמרץנרשם בהמשךהשנהייסוףשל סופה,ובסךהכולהשקליוסףבמונחישערהחליפיןהנומינליהאפקטיביב5.5%-.לייסוףזהתרם השקל. העודףהמתמשךבחשבוןהשוטףשלמאזןהתשלומים,ואליוהתווספההשנההשפעתהמשברעל התרחבותו,כמתוארלעיל.ההשקעותהזרותהישירותבישראל,בייחודבענפיהיצואהמתקדמים, שנמשכו השנה בהיקף מוגבר, תנועות הון זמניות שאינן קשורות בהכרח למשבר או לשינויים בגורמי יסוד של המשק וכן היחלשות הדולר בעולם. בנק ישראל פעל למיתונו של קצב הייסוף באמצעותרכישותמוגברותשלמט"ח. בין תנועות ההון הזמניות שלחצו לייסוף בלטה השנה מכירת מט"ח על ידי המשקיעים המוסדייםבמסגרתהתאמותשהםביצעובתיקיהנכסיםשלהםלנוכחהעלייהשלערךנכסיהם בחו"ל.אףכיהכיווןשלהתאמותאלההואזמניבאופיו,היקפןהגדלמשקףגורםיסודבמשק– עלייהמתמשכתבעודףהנכסיםשלהמשקמולחו"ל,ובכללהגידולשלהשקעותהגופיםהמוסדיים בחו"ל.צירוףישראללמדדהאג"חהעולמיWGBI,אשרהגדילאתההשקעותשלזריםבאג"ח שלממשלתישראל,תרםאףהואללחציהייסוףהשנה. ה.מימוןהמגזרהעסקי בתחילתהמשברנרשמהטלטלהבשווקיםהפיננסייםבישראלובעולם.התערבותמהירהשלבנק ישראל ובנקים מרכזיים בחו"ל ותוכניות מתמשכות ונרחבות הביאו לייצוב השווקים בישראל ובחו"ל,בהתאמה.הממשלהובנקישראלהפעילותוכניותנרחבותלהקלתתנאיהמימון,ובזכותן –ביןהשאר–השפעתושלהמשברעלהיקףהמימוןועלעלותוהייתהבסופושלדברמתונה. היקףהחובהכוללשל היקףהחובהכוללשלהמגזרהעסקינותרכמעטזההלהיקפובשנההקודמת,ועלותהמימון, המגזרהעסקיהיהכמעט חרף הבדלים בין רכיבים שונים ותנודות במהלך השנה, נותרה גם היא ללא שינוי ניכר. נראה זההלהיקפואשתקד, אפוא שהכוחות השונים אשר השפיעו על הביקוש לאשראי ועל היצעו קיזזו זה את זה במידה ועלותהמימוןנותרהגם רבה:הירידהבפעילותובביקושלהשקעותלנוכחהמשברפעלהלהקטנתהביקוש;לעומתזאת היאללאשינויניכר. המצוקה שאליה נקלעו עסקים רבים הגדילה את הביקוש לאשראי לצורך נזילות והישרדות. עליית רמת הסיכון פעלה להקטנת היצע האשראי ולייקורו, ואילו התערבות הממשלה ובנק ישראלפעלולהרחבתו. אףכיבהסתכלותשנתיתהחובהבנקאי,הןשלהעסקיםהגדוליםוהןשלהעסקיםהקטנים, העסקיםהקטנים התקשובתחילהלקבל גדל בשיעור נמוך, התפתחותו במהלך השנה שיקפה הבדלים חשובים בקשיים שהמשבר הציב אשראיבנקאי,והואניתן בפניהם ואת השפעת צעדי המדיניות שננקטו. העסקים הגדולים הצליחו במידה רבה להיעזר ברובובמסגרתהקרנות באשראי הבנקאי להתמודדות עם המשבר: הם ניצלו מסגרות אשראי קיימות בהיקף גבוה בערבותהמדינה.בנק בתחילת המשבר, ובהמשך הם צמצמו את יתרתו. לעומתם העסקים הקטנים, שנפגעו קשה ישראלהפעילתוכניות מהמשבר, התקשו בתחילה לקבל אשראי בנקאי, והוא ניתן ברובו במסגרת הקרנות בערבות להקלתתנאיהמימון המדינה,שפעילותןהורחבה,אךלאטמדי.גםבנקישראלהפעילתוכניותלהקלתתנאיהמימון לעסקיםאלה. לעסקים אלה בעיקר באמצעות מתן הלוואות לבנקים בריבית נמוכה-במיוחד, ובהמשך אף הפחתת שיעור מס הרכישה לרוכשי דירה שנייה ומעלה (משקיעים) וירידת הריבית על המשכנתאות תמכו אף הן 9 בביקושלדירות. 11 בנקישראל,דיןוחשבון2020 שלילית,כמפורטבסעיףהבא.הריביתשלהבנקיםלעסקיםהגדוליםנותרהדומהלזושלהשנה הקודמת, ואילו זו לעסקים הקטנים ירדה מעט, עדות להשפעה של הקרנות שבערבות המדינה ושלהתוכניותשהפעילבנקישראלביחסלעסקיםאלה. לצד צעדים בכלים מוניטריים, המפורטים בהמשך, פעל בנק ישראל, במסגרת הפיקוח על הבנקים, להגדלת היקף האשראי הבנקאי באמצעות הקלות רגולטוריות על הבנקים. כמו כן, במסגרתהמתוויםלדחייתתשלומיהלוואות,אשריזםבנקישראל,נדחותשלומיםבהיקףניכר –בעיקרבגיןהלוואותלדיור,אךגםבגיןאשראילעסקיםקטניםוזעירים.בהמשךהשנהחידשו מרביתהעסקיםהללואתתשלוםהחזריההלוואותשדחובתחילתהמשבר. 3.המדיניותהכלכלית א.המדיניותהפיסקלית10 היקףהתגובהוהמצרפיםהפיסקליים הממשלהנקטההרחבה מצבוהנוחשלהמשקערבהמשבר,ובייחודרמתוהנמוכהשליחסהחובהציבורילתוצר(אףכי פיסקליתרבתעוצמה. הגירעוןהמבניהיהגבוה),אפשרולממשלהלנקוטהרחבהפיסקליתרבתעוצמהוחסרתתקדים יחסהחובהציבורי בישראללצורךהתמודדותעםהשלכותיוהכלכליותשלהמשבר.תגובהזוגםשיקפהאתההערכה לתוצרעלהל.72.6%- כימדוברבמשברלזמןמוגבל,למרותאי-הוודאותלגבימשכוהמדויק,משברשאינונובעמבעיה מבניתבמשק.תגובהזוהתמקדהבהגדלהשלהוצאותהממשלה,בעיקרשלתשלומיההעברה. הממשלה פעלה גם למתן הלוואות לעסקים בערבות המדינה, אשר עלותן התקציבית המיידית מועטה11.גידולההוצאותולצדוהשפעהקטנהיותרשלהירידהבהכנסותהממשלהושלירידת התוצר הזניקו את הגירעון בתקציב מ3.7- ל11.6- אחוזי תוצר ואת יחס החוב הציבורי לתוצר מ60%-ל72.6%-. מאפייניה העקרוניים של תגובת המדיניות הפיסקלית בישראל – גידול ניכר של ההוצאות והגירעון, התמקדות ברשתות ביטחון לעובדים ולעסקים באמצעות תשלומי העברה, ערבות מדינהלהלוואות,וכןהגדלתההוצאהעלבריאות–דמולמאפייניהבשארהמדינותהמפותחות. הגידולשליחסהחובהציבורילתוצרהיהנמוךאךבמקצתמגידולוהממוצעבמדינותה.OECD- בהעדרתקציבמדינהמאושרהתנהלההמדיניותבמסגרתתקציבהמשכי,המונעאתהגדלת ההוצאה.הממשלהאימצההסדריםאשראיפשרולהלהגדילאתהתקציבלצורךהתמודדותעם המשבר("קופסאותקורונה").השימושבקופסאותסייעלממשלהלהבהירכימדוברבהוצאות חד-פעמיות לנוכח המשבר. עם זאת, העדר תקציב מאושר לתקופה כה ממושכת פוגע ביכולת לתקצב סעיפים רבים ולקבוע סדר עדיפויות ברור. הדבר מדגיש ביתר שאת את הצורך לאשר תקציב לשנת 2021 ולשמר את המסגרות המוסדיות החיוניות לניהול המדיניות הפיסקלית ולביסוסאמינותהלאורךזמן. חרףגידולוהניכרשל חרףגידולוהניכרשלהחוב,התשואותעליולאעלו,ודירוגהאשראישלישראלנותרבעינו. החובהציבוריהתשואות תרמו לכך גורמים שקדמו למשבר, בהם מצבו הבסיסי האיתן של המשק והירידה המתמשכת עליולאעלו,ודירוג שליחסהחובהציבורילתוצר,וכןהתפתחויותבמהלךהמשבר,בהןהתערבותבנקישראלבשוק האשראישלישראלנותר המשני של האג"ח הממשלתיות (והתערבות של בנקים מרכזיים אחרים בשווקים העולמיים, בעינו. 10 מדיניותהממשלהבערוץהבריאותי,כלומרלצמצוםהיקפיההדבקה,מתוארתבהרחבהבתיבהא.1-' 11 תפקידהמדינהכמבטחמאפשרלמנףמתןהלוואותעלידיהבנקיםבאמצעותהוצאהתקציביתקטנהיחסית,כל עודהסיכוניםלאהתממשובהיקףניכר. 12 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה אשר תרמה לסביבת הריביות הנמוכה במדינות המפותחות), תפיסת המשקיעים בדבר אופיה הזמניוהמתחייבשלההרחבההפיסקליתוהעובדהשגידולהחובלאהיהחריגבהשוואהלמדינות מפותחותאחרות. מאפייניההתערבותואילוציה להבדילמתקופותשפלאומשבריםאחרים,שבהםהגדלתההוצאה(אוהפחתתמסים)מיועדת השיקוליםהמובילים בעיצובהוצאות במידהרבהלתמוךבביקושהמצרפי,השיקוליםהמוביליםבעיצובההוצאותבמשברהנוכחיהיו הממשלהבמהלך שרידות(רשתביטחון)ופיצויולאהגדלתביקושים,וזאתמפנימאפייניושלמשברזה.מאפיינים המשברהיוסיועופיצוי אלה קשורים למגבלות על ההיצע, לתפקידה של הממשלה בהטלתן, להבנה שהתנאי לשיקום ולאהגדלתהביקושים הפעילותהואפתרוןלזעזועהאקסוגני,וההנחה,משלבמוקדםשלהמשבר,שפתרוןזה,כלומר במשק. חיסון,יימצאבטווחהנראהלעין,ולפיכךהמשברקצובבזמן.לאורשיקוליםאלהגידולההוצאה התמקדבתשלומיהעברהולאבצריכהאוהשקעהציבורית.עםזאתהוגדלמאודתקציבמערכת הבריאותכדילהתמודדעםהמגיפה. המשקלהנמוךשניתןלעידודביקושיםנבעמהתועלתהמועטהבכךלנוכחהמגבלותשהטילה הממשלה על פעילות העסקים והשינויים בהתנהגות הציבור, וכן מהמתח שבין עידוד הפעילות הכלכלית לבין הרצון להימנע מהגדלת התחלואה הכרוכה בכך. זאת ועוד, להבדיל ממשברים אחרים,שבהםהגורםהאקסוגניהואשמציתאתהמשבר,אךעידודהביקושיםיכוללשקםבהדרגה אתהפעילות,במשברהנוכחיהסיכוילשיקומהנמוךכלעודהמגיפהלאמוגרהאולפחותרוסנה. הסיוע לעסקים נועד במידה רבה לסייע להם לשרוד את המשבר. סוגיית השרידות הייתה מרכזיתמכמהטעמים:עוצמתהפגיעהבעסקיםמקשהגםעלהאיתניםשבהםלשרוד;המגבלות עלהפעילותהפחיתומאודאתיכולתהשלהממשלהלסייעבעקיפיןלעסקים,כפישנעשהבמקרים אחרים,באמצעותעידודהביקושים;שימורהעסקיםיאפשרחידוששלפעילותםבמהירותבבוא העת,ויפחיתאתהעלויותוהעיכוביםהכרוכיםבהקמה מחדששלעסקים.- שיקולהשרידותבלטגםבצורךלסייעלמשקיביתרביםלצלוחאתהתקופהלנוכחהפגיעה הקשהבפרנסתם:עובדיםפוטרואוהוצאולחל"ת,ופעילותםשלעצמאייםובעליעסקיםשותקה אונפגעהקשות.בלטהצורךבסיועמיוחדלעצמאיים,כיהם אינםזכאיםלדמיאבטלה. התפקידהישירוהברורשהממשלהמילאהבפגיעהבתעסוקהובעסקיםדרךהמגבלותשהטילה עלהפעילותהגביראתמחויבותההציבוריתלפצותאתהנפגעיםמהחלטותיה. מאזן השיקולים בא לידי ביטוי בעיצוב הצעדים. הצעדים בעניין דמי האבטלה והחל"ת, המענקים לעצמאיים והסיוע הישיר לעסקים (כגון הנחות בארנונה ומענק הוצאות קבועות) התמקדו באלה שנפגעו ישירות מהמגבלות על הפעילות. לעומת זאת ננקטו רק צעדים מעטים, בעיקרלקראתסוףהשנה,להגדלתהכנסתםשלבעליהכנסהנמוכה,המאופייניםבנטייהשולית גבוההלצרוך(כגוןהקדמתמענקהעבודהבגין2021).גםההרכבהענפישלהסיוע(למשללענפי התחבורהוהתיירות)משקףאתשיקוליהשרידותוהפיצוי.לעומתזאתלאנעשהשימושמשמעותי בהרחבתהשקעותציבוריותכאמצעילהגדלתהביקושים12.במהלךהמשברהונהגומספרחבילות סיוערוחביות(מענקיםלכללהאזרחים),וככאלההןלאהיויעילותלצורךמיקודהסיועבנפגעים מהמשבר. 12 זאת אף על פי שכבר בחבילת הצעדים הראשונה תוקצבו סכומים לשם כך. אמנם הואץ ביצועם של מספר מיזמי תשתית, בעיקר תשתית הרכבת ונתיבים לתחבורה ציבורית, אולם בהקשר זה בלט השיקול התפעולי – ניצול הירידהבתנועהלנוכחהמגבלותוהסגרים. 13 בנקישראל,דיןוחשבון2020 עיצובצעדיהסיועלעסקיםולמשקיהביתכרוךבמתחמובנהביןשיקוליםמנוגדים.מתחזה והאיזוןשנבחרהושפעוממאפייניהמשברוהשתקפובכמהממאפייניהצעדים: סיוערוחביאוממוקד:זכאותרחבהעלסמךאמותמידהפשוטותומועטותמאפשרתהושטת סיועמהירונרחב,אךפוגעתבמיקודו.אמותמידהמורכבותיותר(למשללפימידתהפגיעהבעסק) מאפשרותלמקדאתהמשאביםבאוכלוסייתהיעד,אךמצריכותמידעפרטני,כרוכותבסרבול, מאטותאתהיישוםועלולותלפגועבשיעוריהמיצוי.בעיותמסוגזהבאולידיביטויבעתיישום שלחלקמצעדיהסיוע.בשלמאפייניהמשברוהעדרתשתיתנתוניםנאותהניתןמשקלרביחסית לסיועהרוחבי,בייחודבשלביוהמוקדמים. סיוע לעסקים מול פגיעה ביעילות: ככלל, בעת משבר רצוי לייעד את הסיוע לעסקים שהם איתניםביסודם,ומצוקתםהיאזמניתונובעתמהמשבר.סיועלאבררניעלוללתמוךבקיומםשל עסקים לא יעילים. מצב המשק ערב המשבר הגדיל את ההסתברות לקיומם של עסקים כאלה, ומשברים נתפסים כהזדמנות להגדלת הפריון במשק בכך שהם מביאים להחלפתם בעסקים יעיליםיותר("הרסיצירתי").הנסיבותהקיצוניותשלהמשברהנוכחיוהפגיעהבעסקיםכתוצאה מהמגבלותשהממשלהעצמההטילההקשומאודעלההבחנהביןעסקיםיעיליםלבלתייעילים, הפחיתואתחשיבותושלשיקולזהותמכובקביעתאמותמידהמקלותלסיועלעסקים. סיוע נדיב למובטלים מול פגיעה בתמריץ לעבוד: הגמשת התנאים לדמי האבטלה, הגדלת נדיבותם, ההתחייבות להעניקם עד יוני 2021 והיישום הנרחב של מנגנון החל"ת סיפקו סיוע חשובלמובטלים,סייעולהפחיתעבורםאתאי-הוודאותביחסלהכנסתם,וחשיבותםהתחדדה לנוכח הקושי של הממשלה לפעול להקטנת האבטלה באמצעות הגדלת הביקושים. בכך הסיוע גםתרםלשימורהביקושיםבמשק.בתנאיםרגיליםעומדמולשיקוליםאלההחששכיסיוענדיב יפגעבתמריץלעבוד,אולםבמשברהנוכחיצמצוםהגעתםשלעובדיםלמקוםהעבודהעלהבקנה אחדעםתכליתהמגבלותשהטילההממשלהועםהמאמציםלהפחתתההדבקהבמשק.עםזאת עלובמהלךהשנהחששותכיהצעדיםכפישעוצבועלוליםלפגועיתרעלהמידהבתמריץשלחלק מהעובדים לחזור למקום עבודתם או לחפש עבודה חלופית, וכן בנכונות של המעסיקים לשמר תעסוקתעובדיםבעתהחמרתהמגבלותאולהחזירםלעבודהבעתהקלתן.לנוכחחששותאלה נקטההממשלהמספרצעדיםלעידודשימורתעסוקהוהחזרתעובדיםוכןלעידודעובדיםלחזור לעבודה(בפרטכאשרשיעורהאבטלהיפחת),כמפורטבפרקה'. לנוכחהפגיעההקשה הפגיעההקשהבמיוחדבענפיהמסחרוהשירותים,אשרמתאפייניםבריבויעסקיםבינוניים בענפיהמסחר וקטנים,מיקדהתשומתלברבהבסיועלעסקיםאלה.הדברהתבטאבתוכניותהסיועשלהממשלה והשירותים,המתאפיינים (מענקיםוהלוואותבערבותהמדינהבאמצעותקרנותייעודיות)ואףבצעדיםשנקטבנקישראל, בריבויעסקיםקטנים כמתוארבהמשך.הפגיעהבענפיםהאמוריםמסבירהגםאתעוצמתהפגיעהבעצמאיים,ובהתאם ועצמאיים,ננקטומגוון לכך–אתהתקדימיםשנקבעובמהלךהמשברבסיועלהם. צעדיםלסיועלהם. דגשרבהושםבסיועלעסקיםקטניםבאמצעותהלוואותבערבותחלקיתשלהמדינה,אולם הושטתהסיועבערוץזההייתהבתחילתהמשבראיטיתומוגבלתמדי.היקףהקרןהוגדלמספר פעמים במהלך השנה, ושיעור הערבות הוגדל באמצעות הקרן לעסקים קטנים בסיכון מוגבר. תרומת הקרנות להקלת תנאי המימון לעסקים הקטנים תוארה לעיל ונדונה ביתר פירוט בפרק ד'.מנגנוןסיועזהמעבירחלקמןהסיכוןאלהממשלה,אךהשפעתועלהיקףהוצאותיהמועטה, כלעודהסיכוןלאהתממשבהיקףמשמעותי. תגובת המדיניות התקשתה לפרקים להדביק את קצב ההתפתחויות במשק הן בקבלת ההחלטותוהןביישומן.התפתחותהתגובהבמהלךהשנהשיקפהביןהיתראתהתפתחותהמשבר, 14 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה את חוסר הוודאות לגבי משכו, את הניסיון המצטבר מיישום הצעדים ואת המאמץ למקד את הסיוע באוכלוסיות היעד. איטיות התגובה והקושי למקדה באוכלוסיות היעד נבעו בין היתר מהעדר תשתית נתונים הולמת הנדרשת לעיצוב יעיל ומהיר של תוכניות סיוע ממוקדות. בלט גםחסרונהשלתשתיתמוסדיתמובניתלפריסהמהירהואוטומטיתשלרשתביטחוןחברתית- כלכלית רחבה. חסרון זה הורגש למשל לנוכח הצורך לסייע לעצמאיים והצורך להרחיב מאוד את הסיוע לעסקים קטנים. הסיוע למובטלים אמנם ניתן במהירות, אך הוא התבסס על מנגנון (חל"ת)שלאנועדביסודולהתמודדותעםמשבריםמסוגזה.תשתיתמוסדיתמובניתתאפשרגם להגדירמראשאתהתנאיםשבהםהסיועישובויצטמצם– למשלאתמידתהירידהשלשיעור האבטלה.(לדיוןנרחבראופרקיםה',ו'.) ב.המדיניותהמוניטריתוהתערבותהבשווקיםהפיננסיים המדיניות המוניטרית התמקדה בייצוב השווקים הפיננסיים בתחילת המשבר ובהקלת תנאי בתחילתהמשבר התמקדההמדיניות המימון בהמשך. הדגש בהקלת תנאי המימון משקף, בדומה לדגש של המדיניות הפיסקלית על המוניטריתבייצוב שרידותכמתוארלעיל,אתהצורךלסייעלעסקיםולמשקיהביתלצלוחאתתקופתהמשבר.לשם השווקיםהפיננסיים, השגתיעדיםאלההפעילההמדיניותהמוניטריתבמהלךהשנהמגווןכליםלא-שגרתיים,חלקם ובהמשכו–בהקלתתנאי חסריתקדיםבמשק. המימון. נוסףעלהכליםהאמוריםהפחיתבנקישראלאתהריביתהמוניטריתפעםאחתב0.15-נקודת אחוזל-0.1%,והיאנשמרהברמהזועדסוףהשנה.כמוכןהתמידהבנקבמדיניותולהתערבות בנקישראלהפחיתאת בשוקמט"חכדילמנועייסוףחריג,ובמסגרתזורכשהשנה21מיליארדידולרים.היקףזהגדול הריביתב0.15-נקודת בהרבהמהרכישותבכלאחתמהשניםמאזחזרהבנקלהתערבבשוקהמט"חב2008-(למעט2009 אחוזורכשמט"חבהיקף בעתהמשברהפיננסיהעולמי,אזהיוהרכישותקטנותרקבמעטוהסתכמובכ19-מיליארדדולר13.) ניכר. השימוש הנרחב בכלים האמורים בלט על רקע ההפחתה היחידה בריבית. תמהיל זה שיקף מספר שיקולים. קרבתה של הרבית המוניטרית לאפס הגבילה, אף כי לא שללה, את מרחב התמרון בכלי זה. הכלים האמורים תואמים במידה רבה יותר את צורכי המדיניות הייחודיים שנבעו מהמשבר, כמתוארלהלן. הניסיון שנצברבעולם ובישראל בשימוש בכלים כמותייםולא שגרתיים מאז משבר 2008 וכן העובדה כי גם במשבר הנוכחי בנקים מרכזיים מובילים בעולם הרבולהשתמשבהםהקלועלהפעלתםבמשברהנוכחי. ייצובהשווקיםוהבטחתתפקודםהתקין התפשטותה המהירה של המגיפה בתחילת המשבר חוללה בהלה בשווקים הפיננסיים בעולם ובישראל.הפדיונותהנרחביםמקרנותהנאמנותיצרובהןבעייתנזילותשקלית,והירידותבחו"ל, שהזניקואתהביקוששלהמשקיעיםהמוסדייםלדולרים,יצרובעייתנזילותדולרית,שהחריפה בשל בעיית הנזילות הדולרית בעולם. התפתחויות אלה הניעו הן את הקרנות והן את הגופים המוסדיים למכור אג"ח ממשלתיות בהיקף ניכר, עד כדי פגיעה בתפקודו התקין של השוק, וכן יצרולחציםחזקיםלפיחותהשקל.בנקישראלפעלבאמצעחודשמרץכדילייצבאתהשווקים ולהקלאתשתיבעיותהנזילות,בהתאמה–הודיעכיירכושאג"חממשלתיותבשוקהמשניוכי יבצעעסקותהחלףSWAP()מולמוסדותפיננסייםעםאג"חממשלתיותכבטוחה,וכןהודיעכי יבצעעסקותהחלףדולר/שקלמולהבנקיםעדלסךשל15מיליארדידולרים.צעדיםאלהתרמו לרגיעה בשווקים הפיננסיים, כמפורט בפרקג'. הרגיעה התבטאהגםבשער החליפין, ונסתייעה בהשקתתוכניותהחלףביןהבנקיםהמרכזייםהגדוליםבעולםבאותהעת. 13 ב14-בינואר2021,מעברלתקופההנסקרתבדוחזה,הצהירהבנקכיירכוש30מיליארדדולריםבשנת.2021 15 בנקישראל,דיןוחשבון2020 הקלתתנאיהמימון בנקישראלהכריזעל בהמשךהמשברהתמקדההמדיניותהמוניטריתבהפחתתעלויותהמימוןוהרחבתהיצעהאשראי תוכניתלרכישתאג"ח במשק.לצורךזההכריזבנקישראלעלתוכניתלרכישתאג"חממשלתיותבשוקהמשניבהיקף ממשלתיותבשוקהמשני של 50 מיליארדי ש"ח. התוכנית נועדה להשפיע על התשואות לטווחים הארוכים יותר, ובכך וביצעבמסגרתהרכישות להפחית את עלויות המימון לטווחים אלה. בהמשך הורחבה התוכנית ב35- מיליארדי ש"ח בהיקףניכר. נוספים.הרכישותבפועלבמהלךהשנההסתכמובכ46-מיליארדיש"ח.השימושבכליזהעלידי בנקישראללאהיהחסרתקדים,שכןהבנקביצערכישותמסוגזהגםב2009-,במהלךהמשבר הקודם. ואולם היקף הרכישות במשבר הנוכחי היה גדול הרבה יותר, ולהכרזה בחודש מרץ על היקפןהגדולהייתהתרומהמיידיתוניכרתלהורדתהתשואותעלהאג"חהממשלתיות14. בנקישראלהפעילבמהלךהמשבר,לראשונהבישראל,שניכליםנוספיםלהקלתתנאיהמימון. ייחודםבניסיוןלרתוםכליםמוניטרייםלהקלתתנאיהמימוןלפלחיםמוגדריםשלהמגזרהעסקי, להבדילמאופיההרוחבי,בדרךכלל,שלהמדיניותהמוניטרית. הכלי האחד התמקד בעסקים קטנים על רקע הפגיעה המיוחדת של המשבר בעסקים אלה. בנקישראלהפעיל תוכניתשלסיועלעסקים במסגרתו הודיע בנק ישראל על מתן הלוואות לבנקים לטווח ארוך בריבית נמוכה במיוחד קטניםבאמצעותמתן 0.1%(), בתנאי שאלה יעניקו אשראי לעסקים קטנים וזעירים. הבנק גם פעל להרחבת מגוון הלוואותלבנקיםבריבית הנכסיםשהבנקיםיכוליםלהעמידכבטוחהכנגדאשראיבמסגרתתכניתזו,כךשיכללוגםתיקי נמוכה במיוחד.- משכנתאות(בנוסףלנכסיםשהםנזיליםברמהגבוההכדוגמתאג"חממשלתיות).בהמשךהורחבה התוכנית, ותנאיה חודדו כדי לוודא כי הוזלת הריבית תגיע לעסקים אלה: הריבית שבה בנק ישראליספקאתההלוואותלטווחארוךהופחתהלשיעורשלילי-0.1%(),והוצבהתקרהלריבית שהבנקים יכולים לגבות מהעסקים האמורים במסגרת זו15. בסוף השנה הכריז הבנק על ערוץ נוסף של סיוע לעסקים קטנים וזעירים, שיופעל בתחילת 2021 – עסקות החלף עם גופי אשראי חוץ בנקאייםמפוקחיםבכפיפותלאשראישהםיעמידולעסקיםאלה.- הכליהשניהואתוכניתשהשיקהבנקלרכישתאג"חקונצרניותבשוקהמשניבהיקףשלעד בנקישראלהשיק תוכניתלרכישתאג"ח 15מיליארדיש"ח.הואנועדבעיקרלסייעבהפחתתעלויותהמימוןלעסקיםגדוליםהמגייסים קונצרניותבשוקהמשני. אשראיבשוקההון.ניתוחמפורטמראהכיההתערבותאכןהביאהלהפחתהשלמרווחיהתשואות עלאג"חאלה16. 14 להרחבהבענייןהתערבותבנקיםמרכזייםבשוקיאג"חממשלתיותראותיבהג.1-' 15 התקרהנקבעהבשיעורנמוךמהשיעורשנקבעבקרנותבערבותהמדינה.תוכניתזוהשלימהאתהנגישותלאשראי במסגרתהקרןלעסקיםקטנים,ובפרטהיאאיפשרהנגישותלאשראיגםלפירמותבענפיםשהתקשולגייסאשראי (ראופרקד'). 16 ראופרקג'וביתרהרחבהדוחהיציבותהפיננסיתלמחציתהשנייהשל.2020 16 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה תיבהא1-':המגיפהבישראלוהמדיניותהאפידמיולוגיתלהתמודדותעמה תיבה זו סוקרת את התפתחות המגיפה ואת הצעדים הבריאותיים שנקטה הממשלה להתמודדות עמה. זאת משום חשיבותםהמכרעתלהבנתההתפתחויותהכלכליותהשנההנסקרותבדוחזה. א.התפתחותהמגיפהומאפייניה נגיף הקורונה אותר לראשונה בסין בסוף 2019, התפרץ שם בעוצמה במהלך ינואר 2020 והתפשט במהירות בעולם. מקרים ראשונים נתגלו בישראל בסוף פברואר, ובחודש מרץ החל מספרם לגדול במהירות. התנודות בהיקף ההדבקה במהלךהשנההתאפיינובשלושהגלים.(ראואיור2בתיבהז1-).עדסוףשנת2020אותרובישראלכ426-אלףנדבקים ומתומהמחלהכ3,300-איש,שהםכ0.8%-מסךהנדבקיםהמאומתים.ההדבקהוהתמותהנסקובינואר–פברואר2021, ומספרהנפטריםמהמחלהבחודשייםאלההסתכםבכמעט70%מהתמותהממנהבשנת2020כולה.ב20-בדצמברהחלה ישראלבמבצערחבהיקףלחיסוןהאוכלוסייה,וזההחללתתאתאותותיוכעבורזמןקצר. מספרתכונותשלהנגיף,הנוגעותהןלמאפייניההדבקהוהןלמאפייניהמחלהשהואמחולל,מרכזיותלהבנתהתפתחות המגיפהוהמדיניותלהכלתה,וכןלהבנהשלדילמותהמדיניותושלסוגיותשנגעולהתנהלותהפרטוהציבורולקשרשבין אלהלביןנזקיההכלכלייםשלהמגיפה. ההדבקהמתרחשתבעיקרבעתקירבהפיזיתביןאנשים,ולפיכךהאמצעיהמרכזילצמצומה(מלבדעטייתמסיכות ושמירתהיגיינה)הואיצירתריחוקביניהם.גםנדבקיםחסריתסמיניםעלוליםלהדביק,דברהמגדילמאודאתכושר ההתפשטותשלהמגיפהומקשהעלהמדיניותלהכלתה.קצבההדבקהמושפעמההתנהלותהאישיתשלהפרט,שבחלקה הגדול אינה ניתנת לאכיפה, אלא תלויה ברצונו הטוב. כאשר מקדם ההדבקה (מספר האנשים שכל אדם שנדבק צפוי להדביק) גדול מ1-, מספר הנדבקים עלול לגדול בקצב מעריכי, והמגיפה עלולה לצאת משליטה. הבדלים משמעותיים בשיעורי ההדבקה והתחלואה בין מגזרי אוכלוסייה בישראל נוצרו ככל הנראה גם בגלל הבדלים בהתנהלות הציבור ובמידתציותולהנחיות.(לניתוחדפוסיתחלואהמגזרייםראותיבהז1-'.) הסכנההבריאותיתהנשקפתמהנגיף(תחלואהקשהותמותה),כפישהצטיירבמהלך2020,נגעהבעיקרלאוכלוסייה המבוגרת ולקבוצות סיכון נוספות, ואילו ליתר האוכלוסייה היא הייתה נמוכה בהרבה. סיכויי החולים קשה לשרוד מושפעיםמאיכותהטיפולהרפואישניתןלהםבבתיהחולים.איכותזותלויה,ביןהיתר,במספרהחוליםקשהבכלנקודת זמן יחסית לקיבולת של מערכת האשפוז. הואיל והמחלה מתפתחת בהדרגה, היקף התחלואה הקשה בכל עת משקף הדבקהשאירעהימיםעדשבועותקודםלכן.מכאןהחשיבותהרבהשיוחסהלמניעתהאמרתושלמספרהנדבקיםבכל נקודתזמןמעברלרףמסוים("השטחתהעקומה"). בתחילתהמשברשררהאי-וודאותרבהלגבימידתמסוכנותהשלהמחלה,וההערכותבענייןזההשתנועםהצטברות המידעבארץובעולם,וכןעםהצטברותהניסיוןבטיפולבחוליםקשה1.המשמעותשלמספרהמתיםמקורונהלהערכת המסוכנותשלהמחלההייתהאףהיאנתונהלמחלוקת.כך,למשל,הערכתהתמותההעודפתמחייבתמסגרתזמןארוכה דיהלניתוחהנתונים.ישהטועניםכישיעוריהתמותההגבוהים-במיוחדמןהמחלהבקרבקשישיםובעלימחלותרקע קשות עלולים להטות כלפי מעלה את התמותה המיוחסת לנגיף. כנגד זאת ייתכן כי חלק ממקרי המוות בעולם שנבעו מהנגיףלאזוהוככאלה. המסוכנות יכולה להשתנות גם בגלל שינויים בנגיף. כך, למשל, גם מוטציה מדבקת יותר שאינה מגדילה את סיכויי התמותה של נדבק עלולה 1 להגדילאתהיקףהתמותההכוללמהנגיף. 17 בנקישראל,דיןוחשבון2020 ב.צעדיהממשלהלהקטנתההדבקה המדיניותהאפידמיולוגיתהתמקדהבמאמציםלהקטיןאתהיקףההדבקה,ובפרט,כאמור, בניסיוןלמנועאתעלייתו מעלרףמסויםבכלנקודתזמן.ניתןלהבחיןבארבעהסוגיצעדיםשננקטולשםכך: • מגבלותעלפעילותכלכליתואחרת–איסוריםעלקיוםפעילויותאוהנחיותלקיומהתחתמגבלות. • הוראותלהתנהלותהפרט– עטייתמסכה,שמירתמרחקוהמלצותלשמירהעלהיגיינה. • צעדיםלקטיעהממוקדתשלשרשרותהדבקה–חובתבידוד,בדיקותלאבחוןנדבקים,חקירותאפידמיולוגיות לאיתוראנשיםשבאובמגעעםנדבקמאומת. • מאמציהסברהלעידודהתנהגותהמפחיתהאתהסיכוילהדביקולהידבק. מגבלותעלהפעילות עיקר ההשפעה של המדיניות האפידמיולוגית על המשק קשור להטלת מגבלות על פעילות כלכלית ואחרת ועל חופש התנועה ניתןלחלקמגבלותאלהלשניסוגים:2. 1.איסוריםעלקיוםפעילויות(לדוגמה,סגירתעסקיםמקבליקהל,איסורעלטיסות,איסורעלפעילויותמסוימות שלהעסקיםכגוןהסעדהבהושבה,סגירתמקומותעבודה,סגירתמערכתהחינוךכולהאוחלקה,מגבלותעלהתרחקות מהבית,איסורעלפעילויותהכרוכותבהתקהלות). 2.הנחיותלקיוםהפעילותתחתמגבלות(לדוגמה,מגבלותעלצפיפותוהתנהלותבחנויות,במרכזיקניות,בעסקים ובמקומותעבודהאחרים,כגוןכלליהתוהסגול,קפסולותבמערכתהחינוך,"אייםירוקים"בתיירותהפנים.) ההישענותעלאיסורפעילויותככליהמדיניותהמרכזיבלטהבתחילתהמשבר.איסוריםאלההורחבובמהירותוהגיעו לשיאבסגרהראשון.הדברשיקףביןהיתראתקצבהאירועים,אתאי-הוודאותואתהקושילעצבוליישםבמהירותחלק מהכליםהאחרים.עםהיציאהמהסגרגדלמשקלןשלההנחיותשנועדולאפשרהיקףרחביותרשלפעילותתוךהפחתת סכנתההדבקה("שגרתקורונה").מאזנרשמועליותומורדותבחומרתהמגבלותובתחולתן,והןהגיעולשנישיאיםנוספים –הסגרהשני,שהחלבערבראשהשנה,והסגרהשלישי,שהחלבמתכונתחלקיתבסוףדצמברוהודקבתחילתינואר2021. השפעתהמגבלותעלהפעילותמשתקפתהיטבבירידותהחדותשלהניידותוהצריכהבשניהסגריםהראשונים(איור1). עלייתהניידותבמהלךהסגרהשני,לאחרירידתההחדהבתחילתו,אינהייחודיתלישראל,ונרשמהגםבמדינותנוספות3. עיתויהשינוייםבחומרתהמגבלותשיקףאתהבחירהשלהממשלהבכלנקודתזמןביןהשיקוליםהאפידמיולוגיים לבין השיקולים הנוגעים לכלכלה ולהיבטים אחרים של הרווחה. מפאת הזמן הנדרש מהחמרת המגבלות עד השפעתן על מספר הנדבקים, וכן מהשיקול האפידמיולוגי להחמיר את המגבלות כאשר שיעורי ההדבקה עולים, אף אם שיעורי התחלואהעודםנמוכים,הרימבחינהאפידמיולוגיתבלבדנכוןלהחמיראתהמגבלותמוקדםיחסית.עםזאתהפגיעה בכלכלהוברווחהוהעובדהששיעוריהתחלואהבאותהעתאינםבהכרחגבוהיםעשויותלהטותאתהכףלטובתדחייה שלההחמרות,אולהקשותעלגיוסתמיכהציבוריתבהן.גורמיםאלהפעלוגםלהאצתההקלהבמגבלותיחסיתלנגזר מהשיקוליםהאפידמיולוגייםבלבד,כפישבלטביציאהמהסגרהראשון.שניהסגריםהראשוניםהוטלובתקופותחגים גםמשוםהרצוןלהקטיןאתפגיעתםבמשק,שכןבתקופותאלהפעילותופוחתתממילא.הקושילגייסהיענותציבורית לסגרחלקיולאכוףאותובלטבתחילתהסגרהשלישי. לעתיםהתאפיינוההחלטותעלהמגבלותבשינוייםרביםותכופיםובהתרעהקצרהביןמועדההחלטהלביןכניסתה לתוקף,ואףלקובחוסרבהירותאובמורכבותיתרשלפרטיהן.אלההגבירואתחוסרהוודאותוהבלבול,החמירואת הפגיעההכלכלית,ונראהשפגעוגםבהיענותהציבור. 2 מגבלותרבותהוטלוגםעלפעילותלאכלכלית,ופגיעתןברווחהרבה,אולםהדיוןכאןמתמקדבהיבטיםהכלכליים. 3 ראו(2020IMF עמ'),.69–68 18 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה איור1 יידותוהוצאותבכרטיסיאשראי סגר סגר הגבלתהתקהלות סגר % שלישי ראשון ופעילות שי 30 100000 90000 10 80000 70000 -10 60000 -30 50000 40000 -50 30000 20000 -70 10000 -90 0 מדדיידות-מקומותעבודה מדדיידות-קמעואותופאי השיויבהוצאהבכרטיסיאשראי-סה"כ) מוכהעותיות- ממוצעע7 ימים-ביחסלתחילתהשה ( המקור : גוגל , תוישב "אועיבודיבקישראל . התאמהשלחומרתהמגבלותביישובלמצבההדבקהבועשויהלהקטיןמאודאתהפגיעההכוללתבמשקוברווחה. היגיון זה עמד מאחורי "תוכנית הרמזור", שבמסגרתה גובשה שיטה לסיווג היישובים לפי מצבם האפידמיולוגי. גישה דיפרנציאלית מעין זו אמנם יושמה במהלך השנה (למשל בהטלת סגרים ומגבלות מחמירות על יישובים אדומים), אך במידהמוגבלתבלבד.מידתישימותהלאורךזמןובהיקףנרחבבישראלויכולתהלהניבמאזןבריאות-כלכלהמשופרלא הועמדואפואלמבחןהמציאות. אף כי ההערכה הרווחת הייתה כי המענה הבריאותי למגיפה (חיסון או תרופה) יימצא בטווח הנראה לעין, שררה אי-וודאותרבהלגבימשךהזמןשיידרשעדלמציאתפתרוןזה.ייתכןכיאי-וודאותזותרמהלקושילקבלהחלטותשיאיצו יצירתמנגנוניםלהתמודדותמתמשכתעםהמגיפה(כגוןהרחבתמערךהחקירותהאפידמיולוגיות,שיפוריכולתהאכיפה שלהמגבלותשהוטלו,שינוייחקיקהוהתאמותבמערכתהחינוך).מנגנוניםאלההיויכוליםלשמשתחליףחלקילמגבלות עלהפעילות,אולהניחתשתיתסדורהיותרלהחמרהוהקלהבהןבהתאםלשינוייםבחומרתהמגיפה. צעדיםלקטיעתשרשרותההדבקה להבדילמהמגבלותשנדונולעיל,שהןרוחביותבאופיין,ולכןפגיעתןבפעילותרבה,הצעדיםלקטיעתשרשרותההדבקה מתמקדיםבאיתוראנשיםשהסיכויכיידביקואחריםגבוהיותר(מישנדבקואונחשפולאדםשנדבק)ובבידודם.צעדים כאלה,מלבדתרומתםהישירהלריסוןהמגיפה,עשוייםלהוותתחליףלחלקמהמגבלותעלהפעילות.לאחרשיהוימסוים בתחילתהמשבר,מערךהבדיקות,שהיהצורךלהקימומןהמסד,התרחבמאוד,ובסוףדצמברהגיעמספרןעדלכ100,000- ביום. מערך החקירות האפידמיולוגיות הורחב לאט יותר. יעילותו תלויה גם במידת שיתוף הפעולה של הציבור, והיא פוחתתכאשרמספרהנדבקיםגדולמאוד.אמותהמידהלהכנסתאנשיםלבידודומשכומשפיעיםעלהמאזןשלתרומתו לריסוןהמגיפהמולפגיעתובפעילותהכלכליתוברווחהואףעלמידתהציותלחובתהבידוד.גםכלליםאלההשתנובמהלך המשברוהיונתוניםלוויכוחציבורי. 19 בנקישראל,דיןוחשבון2020 ג.התנהגותהאוכלוסייה למידת ההקפדה של הפרטים על ההנחיות הבריאותיות (כגון עטיית מסיכה ושמירת מרחק) ומידת הציות למגבלות, בראשןהמגבלותעלהתקהלות,נודעתהשפעהרבהעלשיעורההדבקה.רמהגבוההשלהקפדהאףעשויהלאפשרהקלה במגבלות,ובכךלהקטיןאתהפגיעהבמשק.בעיהיסודיתהיאשרמתהציותאשרהפרטבוחרעלולהלהיותנמוכהמזו הרצויהלכללהחברה:ציותמועטמגדילאתהסיכוישהואידביקאחרים–השפעהחיצוניתשהואלאבהכרחמפנים. נוסףעלכך,מידתהציותשלהפרטאוהמגזרעשויהלהשפיעעלזושלאחרים. הפתרוןהמקובללבעיותשלהשפעהחיצוניתהואאכיפהותמריציםכלכליים,אולםהיכולתלהפעילםעלההתנהלות היומיומיתשלהציבורהרחבמוגבלתביותר.בנסיבותאלהבולטתחשיבותןשלנורמותכלליותבענייןהציותלהנחיות ושלסולידריותחברתית.סולידריותאמורהלהניעאתהפרטיםלהקפידעלההנחיותכדילהקטיןאתהסיכוןלאחרים. היאמשפיעהגםעלנכונותהפרטיםלספוגפגיעהכלכליתואחרתכדילהקטיןסיכוןזה.לפיכךהיאנוגעתלארקלציות אלא גם לוויכוח על היקפן הרצוי של המגבלות. (ראו בהמשך.) שאלת הסולידריות עלתה גם בהקשר של הבדלים בין מגזריםברמתהציותוהאכיפהוהחששלהשפעותהדדיותשליליותעלרמתהציותוכןבהקשרשלהנכונותלקבלמגבלות דיפרנציאליות בהתאם למצב ההדבקה המקומי. פגיעה בסולידריות עלולה להשליך בעתיד על המדיניות הכלכלית והחברתית. הנשיאהבעלותהכלכליתשלבידודהעובדיםהנדרשיםלכךמדגימהאתסוגייתההשפעההחיצונית,ומייצגתמקרה חריגבהקשרהנוכחי,שבוניתןלהעניקתמריץכלכלילציות.הבידודלאנועדלהגןעלהמבודד,אלאעלאחרים.לעומת זאת המנגנון שנקבע בתחילת המשבר – מימון ימי הבידוד באמצעות ימי המחלה של העובד – הפיל את מלוא הנטל הכלכליעלהעובדומעסיקו.שיפוי המעסיק(למשלכפישנחקקבנובמבר)אוהעובדיכוללספקתמריץלציות4. ד. המחלוקתעלמדיניותהמגבלותוהסגרים המגבלותעלהפעילות,ובראשןהסגריםשהוטלובישראלובמדינותרבותאחרות,כרוכותבפגיעהקשהבפעילותהכלכלית ובמישוריםאחריםשלהרווחה.לפיכךהןעוררומחלוקתנוקבתעלהאיזוןהראויביןהשיקוליםהכלכלייםוהאחרים לאלההבריאותייםוהציבודילמותמשמעותיותבפניקובעיהמדיניות.המחלוקתהשפיעהעלתהליךקבלתההחלטות לגביהמגבלותוהתבטאהלאפעםבשינוייםתכופיםשלהחלטותאלה,אשרהגבירואתאי-הוודאותבמשק. המחלוקתנגעההןלהערכתהתועלתשלהמגבלותועלותןוהןלאיזוןביניהןולשאלותעקרוניותבדברגבולותהמחיר הכלכלי(והאחר)שנכוןלשלםכדילהצילחייאדם. המחלוקתלגביהתועלת:תרומתהסגריםלצמצוםההדבקה סגרים אומצו במדינות רבות כאמצעי לבלימת התפשטות המגיפה, ויש עדויות רבות לתרומתם להפחתת הניידות וההדבקה5.עםזאת,איןתמימותדעיםמחקריתבענייןזה,וגורמיםשוניםמקשיםעלהזיקוקשלתרומתהסגרלירידה בהדבקה6.כך,למשל,מאחרשסגריםהוטלובדרךכללבעתותשל עלייהחדהבהדבקה,אפשרשהציבורהחללנקוט באותהעתמשנהזהירות,שתרמהגםהיאלצמצוםההדבקה.כמוכןאפשרשדעיכתהגליםקשורהבחלקהלמהלכה הטבעישלמגיפה7. בסקרשנערךבישראלבסוףפברואר2020השיבו94%מהנשאליםכייצייתולחובתבידודאםיקבלופיצויכספי,אךרק57%יצייתואםלא 4 יקבלו פיצוי(2020).: Peleg and Bodas לממצאים שלפיהם תשלום עבור ימי מחלה בגין בידוד (וסיבות נוספות הקשורות למגיפה) שהונהג בארה"בבמהלךהמשברהפחיתאתשיעורהיציאהלעבודהראו:(2020)al.et.Andersen 5 לסקירהשלמחקריםבענייןזהראו(2020).IMF 6 לדוגמה, מחקרים מצאו כי לסגרים לא הייתה השפעה מובהקת על התמותה או על קצב הגידול של מספר הנדבקים:(2020) Bjornskov .Bendavidetal.(2021) 7 לתיעודשלמהלךטבעיזהראו:(2020)al.et.Atkeson 20 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה המחלוקתלגביהעלותהמשקיתשלהסגרים הקושילאמודאתהשפעתהסגריםוחילוקיהדעותביחסלאומדניםאלהנוגעיםגםלעלותםהכלכלית.מספרממצאים מהעולם מלמדים כי הסגרים פגעו במידה ניכרת בפעילות הכלכלית, וכי מדינות שהנהיגו סגרים מחמירים יותר חוו ירידהחדהיותרבקצבהצמיחה8.העלותהכלכליתהמיידיתשלהסגרהראשוןבישראלהייתהגבוההמאוד,אךפחתה בסגריםהבאים. חשובלהביאבחשבוןאתהמגבלותשלהאומדנים.ראשית,אומדניםלעלותושלסגרבמונחיהפעילות,שירדהבמהלכו, אינםמשקפיםאתהפגיעהבפעילותשהייתהנגרמתבגיןהחרפתהמגיפה(והשפעתהעלהתנהגותהפרטים)אלמלאהוטל הסגר9.במקרהשלישראלישלשקולאפשרותזוגםבהתחשבבהיענותהציבורלהנחיות,בקושישהתגלהבאכיפתמגבלות רכות יותר, ביישום המוגבל של סגרים דיפרנציאליים ועוד. נוסף על כך ייתכן כי חלק מירידת הפעילות הכלכלית בעת הסגר–בדומהלירידהבהדבקה–אינותוצאהשלהסגרעצמואלאשלשינויבהתנהגותהפרטיםלנוכחעוצמתהמגיפה באותהעת כמוכן,האומדניםאינםמביאיםבחשבוןאתמלואהעלויותהעקיפותוהמצטברותשלהסגרים.10. המחלוקתהעקרונית:האיזוןהראויביןשיקוליםבריאותייםלכלכליים הסוגיות העקרוניות והערכיות המתמקדות בחלק זה של המחלוקת אינן ייחודית לעניין הסגרים, אלא עולות בשאלות מדיניותרבות.הןהתחדדומאודבמשברלנוכחממדיהעלויותהכלכליותוהאחרותואובדןחייאדםהמונחיםעלכפות המאזניים. יש הטוענים כי המחיר ששילמה החברה בישראל עבור הצלת חיי אדם במשבר הנוכחי מופרז. המחלוקת התחדדהגםמשוםהבידולביןהנושאיםבנטלהכלכלי(אלהשפרנסתםנפגעה)והאחרלביןהמפיקיםאתעיקרהתועלת הבריאותית מריסון המגיפה (הקשישים ואוכלוסיות אחרות בסיכון). בהתאם לכך התחדדה גם שאלת הסולידיות החברתית,שהוזכרהלעיל.פגיעתםהקשהשלהסגריםושארהמגבלותברווחתהפרט,מעברלפגיעההכלכלית,מילאה תפקידחשובבמחלוקת.גםפגיעהזוהייתהדיפרנציאליתמאוד(פרקז'). ההחלטותשהתקבלומלמדותעלנקודתהאיזוןשקובעיהמדיניותבחרוהלכהלמעשהועלההבדליםבמשקלשניתן במדינותשונותלשיקולהבריאותי.בהקשרזהראוילזכור,בייחודביחסלתחילתהמשברוההחלטהעלהסגרהראשון בישראל,אתהצורךלפעולבמהירותובתנאיאי-הוודאותהגבוההששררהבאותהעתלגביחומרתהמגיפה,וכאשרזמינותם שלכליםאחריםלריסונה,כגוןחקירותאפידמיולוגיותובדיקותלאיתורהנגיף,הייתהנמוכהמאוד.כלאלההשפיעועל ניהולהסיכוניםכפישהואנתפסבזמןאמת.קצבההתפתחויות,חשיבותההמכרעתשלמהירותהתגובהואי-הוודאות הקיצוניתמצביעיםעלקווידמיוןלמשברהפיננסישל2008ולנסיבותשבהןנדרשואזקובעיהמדיניותלקבלהחלטות, והםשוניםמאלההמאפייניםמשבריםכלכליים,שהםריאלייםביסודםומתפתחיםלרובלאטיותר.בדומהלמשברשל 2008, חשוב לשפוט את המדיניות לא רק בהתאם לחומרת המשבר בדיעבד, אלא גם בהתחשב בתמונת המצב ששררה בזמןאמתובתוצאהשהייתהעלולהלהתקבלאלמלאננקטההמדיניותשנבחרה. המתח שבין השיקולים הכלכליים לבריאותיים ליווה גם את ההחלטות על מגבלות וסגרים בהמשך השנה, אולם במובניםמסוימיםהמאזןביניהםהשתנה.אשרלשיקוליםהבריאותיים–פחתהאי-הוודאותלגביחומרתהמגיפה,שופרו הכליםהאחריםלריסונה,ושופרההיכולתשלמערכתהבריאותלטפלבחוליםקשה.התבררגםהמחירששילמומדינות מסוימותאשרניסולהימנעמסגריםאוהתעכבובהטלתם.אשרלעלותהסגרים–בהמשךהשנהפחתהכאמורפגיעתם בפעילותהכלכליתבישראל(גםבזכותהסתגלותגוברתלעבודהמהביתולקניותמקוונות),ושוכללומנגנוניהסיועהכלכלי לנפגעים.עםזאתהלכהוהצטברההפגיעהבענפיםובעסקיםשנותרוסגוריםלאורךזמן,אונסגרוונפתחולסירוגין,וכן הפגיעההאחרתברווחה.נראהשגםמסיבותאלההמחלוקותלגבימדיניותהסגריםלאהועמו,ואףהחריפובמהלךהשנה. 8 .IMF(2020) 9 לדיוןבממצאיםהתומכיםבטענהכיהתרומהשלהסרתהסגרלהגדלתהניידותוהפעילותהכלכליתתהיהמוגבלתאםרמתההדבקהלאירדה ראו(2020).IMF באופןדומהניתןלטעוןכיגםהתועלתהבריאותיתשלהסגרנמוכהיותר,משוםשהשינוייםבהתנהגותמפחיתיםגםאתהיקףההדבקה.10 21 בנקישראל,דיןוחשבון2020 המחלוקתעלסגירתמערכתהחינוךהדגישהממדיםרביםשלהמחלוקתהכללית.הסגירהנועדהלרסןאתההדבקה, אך התעוררו חילוקי דעות לגבי יעילותה בכך. עלותה הכלכלית הישירה נובעת מפגיעתה ביכולת ההורים לצאת לעבודה וביעילותעבודתםמהבית.פגיעתההכלכליתאינהאחידהגםמשוםההבדליםביןענפים,עיסוקיםורמותהשכלהמבחינת היכולתלעבודמהבית.סגירתמערכתהחינוךהבליטהאתהפגיעהשאינהכספיתברווחתהילדיםובלימודיהםואתהפגיעה העודפתבשכבותהחלשות,למשלבגללפעריםבזמינותמחשביםובגישהלאינטרנט,החיוניותללמידהמרחוק.היאעלולה לפגועגםבהישגיהתלמידיםבטווחהארוךולהגביראתהפעריםביניהם(פרקז').הלמידהמרחוקמשקפתאתהמאמצים להקטיןאתהפגיעהשגרמוהמגבלותהבריאותיות,אךגםמדגישהאתהחסרונותשלדרךזוואתהקושילהבטיחכיהיא תסייעלכולםבאותהמידה.הניסיוןלרכךאתהמגבלותבאמצעותקפסולותבבתיהספרנתקלגםהואבקשיייישום.פערי הציותהבין מגזרייםוהאכיפההחלקיתבלטוביחסלסגירתמערכתהחינוך,בעיקרבמגזרהחרדי,ותרמולמחלוקתהכללית.- אי-הוודאות לגבי משך המשבר, בייחוד בשלביו הראשונים, הקשתה על הכרעה בין יצירת מנגנונים להתמודדות ממושכתשלמערכתהחינוךעםהמגיפה(למשללמידהמרחוקוקפסולות)לביןהשבתהשלהלימודיםבהמתנהלסיומה המהירוהחזרתימילימודיםעלחשבוןחופשותעתידיות.לאחרשבתחילתהמשברהשבתהגורפתשלההוראההפרונטלית במערכתהחינוךרווחהבכלהעולם,בהמשכופעלומדינותרבותלחידושהלימודיםהפרונטלייםבהיקףנרחב.לעומתזאת ישראל בלטה בהיקף הנמוך של ימי לימוד פרונטליים מאז פתיחת שנת הלימודים בספטמבר 2020 בהשוואה למדינות ה .(להרחבהראופרקז'.)OECD- ה.המגיפהוהמדיניותהאפידמיולוגיתבפרספקטיבהבין-לאומית איור2מראהאתהדמיוןהרבביןהמדינותבהתפתחותהמגיפה:היאהתפשטהבמהירותוהתאפיינהבשניגליםעיקריים במהלךהשנה11.עםזאתישהבדליםמשמעותייםביןהמדינותבהיקףההדבקהבזמןהגליםוביניהםוכןהבדליםמסוימים בעיתויהגליםובמשכם.שונותזומשקפת,ביןהיתר,הבדליםבמדיניותובהתנהגותהאוכלוסייה.בהשוואהלעולם,ישראל היטיבהלצאתמהגלהראשוןבמונחיםשלהיקףההדבקה,אךהישגזההתפוגגבמהרה:בתוךזמןקצרהפךהיקףההדבקה בישראללאחדהגבוהיםבמדינותהמפותחות,והיאהקדימהלהיכנסלגלהשני(ולצאתממנו).בסוף2020ובתחילת2021 החל בישראל גל שלישי. מצב התחלואה החמיר בה מאוד, וכן במדינות רבות אחרות. כאמור, הנתונים המוצגים כאן מתייחסיםרקל ,התקופההנסקרתבדוח.2020- משקלההנמוךשלהאוכלוסייההמבוגרתבישראלתרםלהפחתתמספרהמתיםמקורונהיחסיתלגודלהאוכלוסייה, אולם שיעור התמותה בה בהתחשב בהרכב הגילים לא היה נמוך בהשוואה למדינות המפותחות. (ראו איור 1 בתיבה ז1-'.)עםזאת,ההבדליםבמשקלהאוכלוסייההמבוגרתמסביריםרקחלקקטןמהשונותבשיעוריהתמותהביןהמדינות המפותחות(איור12.)3הבדליםביןהמדינותבשיעוריהתמותהיכוליםלנבועגםמהבדליםבמגבלותשהטילוהממשלות, בהתנהגותהאוכלוסייה,בקיבולתמערכתהאשפוזואיכותהטיפולהרפואי,בהתפלגותהתחלואהעלפניזמן(המשפיעה עלמספרהחוליםקשהיחסיתלספיקתמערכתהאשפוז),מהבדליםבמוטציותובייחוססיבתהמוותועוד. 11 האיור מתאר את מספר המאומתים. תוצאות דומות מתקבלות גם כאשר בוחנים את שיעור המאומתים מסך הבדיקות. ההבדלים במספר המאומתיםעלפניזמןוביןהמדינותבכלנקודתזמןמושפעיםגםמהיקףהבדיקות. 12 מהאיורהושמטושלושמדינותחריגות:קולומביהומקסיקו,שבהןמשקלהאוכלוסייההקשישהנמוךבמיוחדאךשיעורהתמותהמקורונההיה גבוה,ויפן,שבה שיעורהתמותהמקורונההיהכמעטאפסילמרותמשקלההגבוהבמיוחדשלהאוכלוסייההקשישה.הכללתשלושמדינותאלה מבטלתלחלוטיןאתכושרההסברשלשיעורהאוכלוסייההמבוגרתבאיורזהR2=0.002().נתוניהתמותהבאיורמתייחסיםכאמורלשנת2020 בלבד.התייחסותלמספרהמתיםעדאמצעפברואר2021מחמירהאתמקומהשלישראלבסולם(בגללהגידולהניכרשלהתמותהבהבתחילת 2021)ומשנהאתמקומןשלמדינותנוספות.עםזאת,המתאםהחלשביןמשקלהאוכלוסייהבגילים65ומעלהלביןשיעורהתמותהלמיליוןנפש נותרבעינו. 22 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה איור 2 מספרהדבקיםלמיליוןפשבמדיותה- OECD 1 1800 1600 1400 1200 1000 800 600 400 200 0 ארה "ב ספרד שוודיה שוויץ איטליה בלגיה בריטיה ישראל ממוצעה- OECD 1 ממוצעע7ימים . המקור OURWORLDINDATA: ועיבודיבקישראל . איור3 מספרהמתים למיליון פשבשת2020 כגדאחוזהאוכלוסייה בגילאי65 ומעלה במדיותה- OECD 1 1800 בלגיה 1600 1400 סלוביה איטליה 1200 צ'כיה בריטיה ספרד ארה "ב מתיםלמיליון 1000 צרפת הוגריה y=40.20x-74.83 שוויץ R²=0.09 צ'ילה שוודיה 800 לוקסמבורג פולין אוסטריה פורטוגל ליטא הולד 600 יוון אירלד קדה גרמיה ישראל 400 סלובקיה לטביה טורקיה דמרק 200 אסטויה פילד איסלד ורבגיה אוסטרליה דרוםקוריאה 0 יו -זילד 5 10 15 20 25 אחוזאוכלוסיהבגילאי65 + 1 למעטיפן , מקסיקווקולומביה . המקור OURWORLDINDATA: ועיבודיבקישראל . 23 בנקישראל,דיןוחשבון2020 מרביתהמדינותהטילומגבלותוסגריםבמאמץלרסןאתהמגיפה,אולםבחומרתםהייתהשונותניכרתביןהמדינות (איור 4). גם בהן, בדומה לישראל, היקף המגבלות וחומרתן השתנו במהלך השנה, ובולט המתאם בעיתוי בין ההחמרה לגליהמגיפה13.בסוףהשנהובתחילת2021החמירומדינותרבותאתהסגריםאוהודיעועלהארכתם. הסגרבישראלבמהלךהגלהראשוןהיהמהמחמיריםביותר,והיאהייתהביןהמקדימותלהטילו.במהלךהקיץירדה חומרת המגבלות בישראל לרמה נמוכה בהשוואה בין-לאומית. גם הסגר השני בישראל היה פתאומי ומחמיר במיוחד, ואילוחומרתהמגבלותאחריו(למעטבסוףהשנה)לאהייתהחריגהבהשוואהבין-לאומית.בהסתכלותעלפניהשנהכולה בממוצעהמגבלותבישראלהיומהחמורותביותרשהוטלובמדינותOECD(איורא1-'),ותרומתןהאפשריתלעוצמתהירידה שלהצריכההפרטיתבישראלנדונהלעיל.יצויןכיהמדדמתייחסלמצבהחוקישלהמגבלות,אךלאלמידתאכיפתןאו הציותלהן.ייתכןשבחלקמהמדינותשינוייםרצונייםבהתנהגותהציבורהיוותחליףחלקילהחמרתהמגבלותהחוקיות14. איור4 חומרתהמגבלותעלהפעילות ) מדד ( בישראלובמדיותה- OECD 100 80 60 40 20 0 אחוזוים10 90 ב- חציוןה- OECD ישראל OECD המקור GovernmentResponseTracker: 19 - COVID Oxford מקורות Andersen, M., J. Maclean, M. Pesko and K. Simon (2020). Working and Staying at Home During the COVID-19Pandemic:EvidencefromCellularDeviceData,NBERWorkingPaper27138. Atkeson,A.,K.KopeckyandT.Zha(2020).FourStylizedFactsaboutCOVID-19,NBERWorkingPaper 27719. Bendavid,E.,C.Oh,J.Bhattacharya,J.Ioannidis(2021)."AssessingMandatoryStay-at-HomeandBusiness ClosureEffectsontheSpreadofCOVID-19",EuropeanJournalofClinicalInvestigation. Bjornskov,C.(2020).DidLockdownWork?AnEconomist'sCross-CountryComparison,SSRN. Bodas, M. and K. Peleg (2020). "Self-Isolation Compliance in the COVID-19 Era Influenced by Compensation:FindingsfromaRecentSurveyinIsrael",HealthAffairs39(6(. InternationalMonetaryFundWorldEconomicOutlook,October(2020). 13 המדד לחומרת המגבלות מתייחס ל9- תחומים, בהם: סגירת מקומות עבודה, סגירת בתי ספר, מגבלות על התקהלות, השבתת התחבורה הציבורית,מגבלותעלהתנועהבתוךהמדינה,מגבלותעלהתנועהאלהמדינהוממנהומגבלותעליציאהמהבית.חומרתהמגבלותבכלתחוםבכל נקודתזמןמסווגתלאחתמכמהדרגותומביאהבחשבוןאםהןהוטלובכלהמדינהאורקבחלקיםממנה.המדדהמוצגבאיורסוכםאתחומרת המגבלות בכל התחומים. הוא משקף את המגבלות שהוטלו, אך לא את מידת האכיפה או הציות להן. לפירוט נוסף ראו: https://www.bsg. ox.ac.uk/research/research-projects/coronavirus-government-response-tracker#data 14 ראוהערהבגוףהפרקעלחשיבותההתנהגותהרצוניתבמדינותאחרות. 24 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה 4.משברהקורונהושניהמשבריםשקדמולו–מבטמשווה בשניהעשוריםהאחרוניםפקדואתישראלשלושהמשבריםכלכלייםרבי-עוצמה.סעיףזהמשווה את משבר הקורונה לשני קודמיו – משבר 2003–2001 ומשבר 2009–2008. ההשוואה מספקת קנהמידהלעוצמתהמשברהנוכחיולטיבו,ומצביעהעלמספרתובנותהנוגעותלהתמודדותעם משברים.בייחודהיאמבליטהאתהשפעתהשלהמדיניותבשניםשקדמולמשברעליכולתושל המשקלהתמודדעםהמשבר. מצבהמוצא כמעט מכל בחינה אפשרית מצבה של ישראל ערב משבר הקורונה היה נוח יותר מאשר בשני מצבהמשקערבמשבר הקורונההיהנוח קודמיו,ומצבהערבמשבר2003–2001היההקשהביותר(איורא17.)2-'ההבדליםבמצבהפיסקלי, יותרמאשרערבשני המתבטאים בין היתר ביחס החוב לתוצר ובתשואה על החוב ערב המשבר, השפיעו מאוד על המשבריםהקודמים. מרחבהתמרוןשלתגובתהמדיניותהפיסקלית.יתרותהמט"חהיוגבוהותבמיוחדערבהמשבר האחרון,כתוצאהמהרכישותהנרחבותשביצעבנקישראלמאז2008.בולטהמעברשלישראל מגירעוןלעודףניכרשלנכסיםעלהתחייבויותשלהמשקמולחו"ל.עםזאת,שלושתהמשברים לאהיומשבריםשלמאזןהתשלומים,ומצבהחשבוןהשוטףהיהסביראףבמשברהראשון(חרף הפיחותהחד). איור א'- 2 מצבהמשקערבהמשברובמהלכו : משברהקורוה , משבר2009 - 2008 ומשבר 2003 , - 2001 1,2,3,4 % % 25 100 20 80 60 15 10 40 20 5 0 0 -20 -5 -10 -40 -15 -60 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 2008-09 2001-03 הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו הקורו צמיחתהתוצר צמיחהעודפת שיעורהאבטלה החשבוןהשוטף שיעור ש" ששע " חריאלי ריביתבק תשואהריאלית החובהציבורי יתרותמט "ח כסיםטובחו " ל לפש ) תוצרלפש ( של כאחוזמהתוצר האיפלציה ישראל עלאג "ח כאחוזמהתוצר כאחוזמהתוצר כאחוזמהתוצר ישראלביחסל- ממשלתי OECD 2019 2000 2007 השהשקדמהלמשבר 2001 2008 2020 השההראשוהלמשבר 2002 2009 השההשיהלמשבר השהשקדמהלמשבר השה הראשוהלמשבר השה השיהלמשבר 1 .הכסיםטו , החובהציבוריויתרותמט " חכאחוזמהתוצר-צירשמאל . יתרהמשתים-צירימין . 2 .שיעורהאבטלהב- 2020 :אחוזהבלתימועסקיםבתוספתהעדריםזמיתבגללסיבותהקשורותבגיףהקורוה . יתרהשים : האבטלהבהגדרההרגילה ) אחוזהבלתימועסקים (. 3 .כסיםטובחו ל": עבורשת2000 מוצגהתוןל- 1998 משוםהרמההחריגהוהזמיתשלתוןזהבשים1999 ו- 2000 . 4 .ההשוואהלמדיותה- OECD מתייחסתלממוצע27 המדיותשהשתייכולארגוןבשת1999 .הפערהואבקודותאחוז . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה OECD, ,ועיבודיבקישראל . 17 ביצועי המשק בשנת 2000 היו חריגים ולא שיקפו את מצבו הבסיסי. התוצר לנפש ב1998- ו1999- גדל ב1.7%- ו0.9%-,בהתאמה.יחסהחובהציבורילתוצר,כפישנמדדבאותהעת,היהגבוהבמידהניכרתמהנתוניםהידועים כיוםביחסלאותהתקופה.במובןזההמצבהפיסקליבזמןאמתנתפסכחמוריותרמכפישהואנראהבדיעבד. 25 בנקישראל,דיןוחשבון2020 עוצמתהמשבר משברהקורונההואהעזמביןשלושתהמשברים:התכווצותהתוצרב2020-הייתהחריפהמאשר בכלפרקזמןמקבילבמשבריםהקודמים,ושיעוריהצמיחההרבעונייםהשלילייםשנרשמובמהלך השנההיוחסריתקדים.הנזקהמצטברמשנתוהראשונהשלמשברהקורונה5(אחוזיתוצר)גדול פיארבעהמזהשלמשבר2009–2008כולוודומהלנזקשהצטברבמשךשנתייםבמשבר2003–2001 לוח א3-'(). הואיל ומשבר הקורונה טרם הסתיים בעת כתיבת הדוח, וקצב ההתאוששות ממנו איננוידועעדיין,מוקדםלקבועאםהנזקהמצטברממנויהיהגבוהאונמוךמזהשנגרםבמשבר הממושך של 2003–2001 12( אחוזי תוצר). אף שמשבר 2009–2008 נראה בדיעבד קל יחסית, בעתהתרחשותוהחששהיהכייתפתחלמשברחריףהרבהיותר.חומרתוהפחותהבדיעבדנבעה במידהרבהמצעדיהמדיניותשננקטו. לוחא '- 3 הזקהמצטברבמשברים ) אחוזיתוצר ( פערתוצרמצטברשתייםמתחילת פערתוצרמצטברבשההראשוהלמשבר פערתוצרמצטברמכלהמשבר המשבר משבר2001-2003 -2.4 -6.2 -12.1 1-1.3 משבר2008-2009 -0.9 -1.3 משברהקורוה -5.3 לאידוע לאידוע הזקמוגדרכפערביןהתוצרהפוטציאליבכלרביעלביןהתוצרבפועל . הזקהמצטברהואסכוםהזקיםהרבעויים . הזקמיוחסלמשבררקכאשרהפערהוא שליליולפיכךהואצברבפיגורמסוים , כלומרלאמעתשישהאטהבצמיחהבגיןהמשבראלארקמעתשהתוצרבפועלמוךמהפוטציאל . באופןזהה, זקי המשברצבריםגםכאשרקצבהצמיחהעולהבעתהיציאהמהמשברכלעודהתוצרמוךמזההפוטציאלי . 1 . הפערהמצטברבתום7רביעים . ברביעהשמייהפערכברהיהחיובי . המקור : עיבודיבקישראל . מאפייניהזעזועוהשפעותיועלהמשק משבר2003–2001פרץכתוצאהמשילובשלגורםייחודילישראל(האינתיפאדההשנייה)וגורם כלכליעולמי(האטהשבמוקדהמשברבענףההייטקהעולמי18.)משבר2009–2008נבעכולומגורם חיצוני לישראל – המשבר הפיננסי העולמי. המשבר הנוכחי משלב הן את השפעת הנגיף בתוך ישראל והן את השפעת המשבר העולמי שהנגיף חולל. הבדל זה במקור הזעזוע מסייע להסביר מדוע הפגיעה בישראל יחסית לעולם הייתה החמורה ביותר במשבר הראשון והמתונה ביותר במשברהשני.השוניבפגיעההיחסיתתרםגםלהבדליםבהתפתחותשערהחליפין,אשרהשפיעו עלהמדיניותהמוניטרית. שניהמשבריםהקודמים שניהמשבריםהקודמיםהיובעיקרםמשבריביקוש:הראשוןבגללהפגיעהבביקושהעולמי היובעיקרםמשברי ליצואהמתקדםופגיעתהאינתיפאדהבביקושים(צריכה,תיירות);השניבגללהפגיעהבביקוש ביקוש;משברהקורונה העולמי ליצוא הישראלי וצמצום הצריכה הפרטית בתחילת המשבר. בשני המשברים הפגיעה מתאפייןבשילובשל בהיצע(הצמצוםבהגעתפועליםפלסטיניםוקשיימימוןשלהמגזרהעסקיעלרקעהמשברהפיננסי) פגיעהבביקושיםובהיצע, הייתהקטנהבהשוואהלירידהבביקוש.משברהקורונההואייחודימבחינתהשילובשלפגיעה אשרנבעהמהמגבלות בביקושים ובהיצע, שנבעה מהמגבלות שהטילה הממשלה. דבר זה יצר דילמות שלא התעוררו שהטילההממשלה. במשבריםהקודמיםבענייןנקיטתמדיניותלעידודביקושים. 18 מלחמתהמפרץהשנייה(שהחלהבמרץ2003 ואי-)הוודאותבחודשיםשקדמולההוסיפואףהםלפגיעהבמשק. 26 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה בדומה למשבר הנוכחי, אף כי כמובן לא באותה עוצמה, גם משבר 2003–2001 התאפיין בצמצום הפעילות במרחב הציבורי (בגלל החשש מפיגועים), אשר פגע בצריכה הפרטית ובענפי המסחר מעל ומעבר לירידה הנובעת מהפגיעה בהכנסה. הפגיעה הישירה בפעילות בלטה ביתר שאתבתחוםהתיירותהנכנסת:זונפגעהקשותבגללהאינתיפאדהופיגועי11בספטמברושותקה כמעטלחלוטיןבמשברהקורונה. שלושתהמשבריםהדגישואתמרכזיותושלהיצואבהעברתהשפעתושלהזעזועהעולמיאל המשק, אולם טיבה של השפעה זו לא היה אחיד. משקלם הגבוה של ענפי היצוא המתקדמים פעללהחמרתהפגיעהבמשקבמשבר2003–2001ולצמצומהבמשברהקורונה:ההאטההעולמית ב2001-התמקדהבענפיםאלה,ואילובמשברהנוכחיביצועיהיצואהמתקדםשלישראלבלטו לטובה.הפגיעהביצואבמשבר2008הובילהאתהפגיעהבמשקבאותהעת,אולםהדברלאנבע מהרכבהיצואאלאמהירידההחדהבסחרהעולמי. בתגובהשלשוקהעבודהשלושתהמשבריםנבדלוזהמזה,ותגובתםנבעהגםמאופיהמעורבות הממשלתית.במשברהראשוןהגיבשוקהעבודהבירידהחדהשלהשכרהריאליובעלייהבאבטלה. הממשלה לא פעלה לריכוך הפגיעה; להפך, במהלך המשבר (אף כי לא בתחילתו) היא הפחיתה במידה ניכרת את תשלומי ההעברה לרבות דמי האבטלה. במשבר השני בלטה גמישות שוק העבודה, אשר סייעה למתן את העלייה באבטלה – הפחתת שעות העבודה למועסק שהקטינה אתהצורךבפיטוריןוהסטהשלעובדיםמיומניםביןענפים19.מעורבותהממשלהבשוקהעבודה הייתהזעומה,והתנאיםלקבלתדמיאבטלהכמעטלאהשתנובמהלךאותומשבר.עוצמתמשבר הקורונהופתאומיותוגרמולעלייהחסרתתקדיםשלשיעורהאבטלההרחבה.עלייהזו,ובפרט חלקהשלהממשלהבגרימתהבאמצעותהמגבלותשהיאהטילה,הניעואותהלנקוטצעדיםחסרי תקדים, כדוגמת ההחלטה להבטיח דמי אבטלה עד יוני 2021. הון אנושי גבוה סייע למתן את הפגיעהבתעסוקהבשניהמשבריםהאחרונים:ב2008-סייעהלכךניידותםהגבוההשלעובדים מיומניםביןענפים;במשברהקורונה–יכולתםלעבודמהבית. תגובתהמדיניות השוואהשלתגובתהמדיניותהמוניטריתוהפיסקליתבשלושתהמשבריםמלמדתעלחשיבותם השוואהשלהמשברים של מצב המשק והמדיניות שננקטה בשנים שלפני המשבר ליכולת להפעיל כלי מדיניות לשם מדגישהאתחשיבות מצבהמשקוהמדיניות התמודדות עמו. ההשוואה גם מצביעה על גורמים נוספים המשפיעים על משקל המדיניות שננקטהבשניםשקדמו המוניטרית לעומת זו הפיסקלית בתמהיל המדיניות הכולל, וכן על חשיבות הניסיון המצטבר, למשברליכולתלנקוט שבלטבמדיניותהמוניטרית. מדיניותלהתמודדות מצבהמשקערבמשבר2003–2001היההנחותביותרהןמבחינתהמצבהפיסקליוהןמשום עמו. שאמינות הבנק המרכזי טרם נבנתה אז די הצורך, ולפיכך הגבילה את יכולתו להפחית את הריבית בעת משבר. אלה פגעו ביכולת לנהל מדיניות אנטי-מחזורית ובעיצומו של אותו משבר העלה בנק ישראל את הריבית, והממשלה העלתה את נטל המס וקיצצה בהוצאותיה. (הקיצוץ הנרחבבתשלומיההעברהנבעגםמשיקוליםנוספים.)בשניהמשבריםהבאיםמצבהמוצאשל המשק היה נוח בהרבה, ואיפשר תגובת מדיניות נמרצת. עם זאת בלט ההבדל ביניהם בתמהיל המדיניות–במשקלותהמדיניותהמוניטריתוהפיסקלית. 19 תרמה לכך העובדה שהמשבר פגע בענפי היצוא המתקדמים, שהם המגזר הגמיש ביותר בשוק העבודה (דוח בנק ישראללשנת2009,פרקה').עדותלגמישותזו(לאודווקאבעתמשבר)היאהעובדהשמצבםהתעסוקתישלהע�ו בדים בענפי היצוא יציב משל יתר העובדים במגזר העסקי, אף כי תנודתיות התעסוקה בענפים אלה גבוהה יותר. אבחנה זו תקפה גם כאשר מביאים בחשבון שהשכלת העובדים בענפים אלה גבוהה יותר (דוח בנק ישראל לשנת 2013,פרקה'). 27 בנקישראל,דיןוחשבון2020 בתגובתהמדיניותלמשברהשניבלטחלקהשלהמדיניותהמוניטרית–הןבעוצמתהוהןבסוג הכליםשהופעלו.הדברנבעמאופיהמשבר,שחייבבראשוראשונהפעולהבשווקיםהפיננסיים, מה שהתאפשר גם בזכות האמינות הגבוהה שצבר בנק ישראל בשנים שקדמו למשבר, ומשום שבנקיםמרכזייםבכלהעולםנקטומדיניותדומה.השימושבכליםפיסקלייםהיהמוגבלביותר, ביןהיתרבגללהעדרתקציבמדינהמאושר. במשבר הקורונה, מעצם אופיו של הזעזוע הריאלי, עלה מאוד משקל המדיניות הפיסקלית בתגובתהמדיניות,כמתוארלעיל.גםהמדיניותהמוניטריתהגיבהבעוצמהבמגווןכלים,אולם מרחבהתמרוןלהפחתתהריביתהיהמצומצםבהרבהמאשרב2008-בגללהקרבהלריביתאפס. לאור הצלחת הצעדים המוניטריים שננקטו בתחילת המשבר לייצוב השווקים הפיננסיים, לא נדרשה בהמשך פעולה נוספת בתחום זה, שבו הכלים המוניטריים, ולא הפיסקליים, ממלאים תפקידמרכזי. השימוש של המדיניות המוניטרית בכלים כמותיים, שהחל במשבר 2008, נמשך גם במשבר הקורונה,היקפםגדל,ובנקישראלאףהפעילכליםכמותייםנוספים.רכישותהמט"חהנרחבות בשני המשברים נבעו מהצורך להתמודד עם לחצים לייסוף. זאת לעומת התמודדות עם פיחות חדבמשבר2003–2001. אשרלמדיניותהפיסקלית–במשברהראשוןבלטכאמוראופיההפרו-מחזורי.במשברהשני תגובתההייתהסבילה:המייצביםהאוטומטייםפעלולהקטנתההכנסותממסים,אולםהממשלה לאפעלהלהגדלתהוצאותיה.במשברהנוכחיבלטההתגובההפעילהוהנמרצת,שהתמקדהבהגדלת תשלומיההעברהולאבהגדלתהצריכהאוההשקעההציבוריות. 5.עבודהמהביתבתקופתהקורונהוהשלכותיה אילוציהריחוקהחברתיהביאולזינוקאדירבפעילותמרחוקבתחומיםרבים–בהםלמידה,מתן שירותים,רפואהוקניות.התפתחותזוסייעהלהתמודדותעםהמשברבאמצעותהקטנתסיכויי ההידבקותיחדעםשימורפעילויותאלה,וצפויותלההשפעותנרחבותגםבחלוףהמשבר.בהקשר זהבלטההעלייההמשמעותיתבהיקףהעבודהמהבית. ממצאיםמהעולם עםהתפתחותהאפשרויותהטכנולוגיות,התרחבהבשניםהאחרונותהעבודהמהביתובמדינות היקףהעבודהמהבית מסוימותהיאהגיעהלהיקפיםלא-זניחיםעודלפנימשברהקורונה20.היקףהעבודהמהביתנסק במדינותרבותנסק בתקופתהמשבר. בתקופת המשבר, תוך שונות ניכרת בין המדינות המפותחות, והגיע בכמה מהן עד 60%–50% מהמועסקים21.כמחציתמהשכיריםבמדינותהאיחודהאירופיעבדובעתהמגיפהמהביתלפחות חלקמהזמן,וכשלישמהםעבדורקמהבית.לשםהשוואה,ב2018-פחותמ5%-מהשכיריםבאיחוד עבדומהביתדרךקבע,ופחותמ10%-עבדומהביתמדיפעם22.שיעורהעובדיםמהביתבארה"ב 20 על היקפי העבודה מרחוק ומאפייניה במדינות OECD בשנים האחרונות ראו: Productivity (2020). OECD ?gainsfromteleworkinginthepostCOVID-19era:Howcanpublicpoliciesmakeithappen V.GalassoandM.Foucault(2020).WorkingduringCOVID-19:Cross-CountryEvidencefromReal- 21 TimeSurveyDataOECDSocial,EmploymentandMigrationWorkingPapersNo.246 22 שיעורי העבודה מהבית בעת המשבר על סמך סקר שנערך במאי–יולי ב27- מדינות האיחוד: (2020). Eurofound .Living,workingandCovid-19 28 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה באפריל–מאינאמדב50%-,לעומת15%לפניהמשבר,ושיעורהעובדיםרקמהביתבמאינאמד ב35%-לעומת8%ערבהמשבר23. התרחבות העבודה מהבית הקטינה את פגיעתו של המשבר בפעילות הכלכלית ובתעסוקה, ונתפסהכאמצעיחשובלהקטנתסיכוייההידבקותהןבמקוםהעבודהוהןבעתהשימושבתחבורה ציבוריתלצורךההגעהלעבודה.עםזאתהדברתרםלהגדלתהשונותבעוצמתהפגיעהביןענפים וביןסוגיעובדים,מפניההבדליםביניהםביכולתלעבודמהבית.מספרמחקריםעלארה"בואירופה מראיםכיעובדיםבעבודותשהיכולתלבצעןמהביתנמוכהמתאפייניםבהשכלהנמוכהובהכנסה נמוכה24. שיעור העובדים מהבית בקרב בעלי השכלה והכנסה נמוכות אכן היה נמוך יותר בעת המשבר,והםסבלומירידהגדולהיותרבתעסוקה,בשעותהעבודהובהכנסה25.העובדהשענפים מסוימיםאשרנפגעובמיוחדממגבלותהריחוקהחברתי(כגוןאירוחואוכלושירותיםנוספים)הם עתיריעובדיםלאמשכיליםהגבירהאתהפגיעהבאוכלוסייתעובדיםזו.ייתכןשצפיפותהדיור הגבוהה יחסית, המאפיינת מעוטי השכלה, פגעה אף היא ביכולתם לעבוד מהבית26. שיעורים גבוהיםיותרשלעבודהמהביתבקרבצעיריםפעלולהקטנתהפגיעהבשכבתגילזו27. ממצאיםמישראל גם בישראל האמיר שיעור העובדים מהבית בעקבות המשבר. בארבעת החודשים האחרונים שלהשנה,בממוצע,כ22%-מהשכיריםעבדומהבית.השיעורהיהגבוהיותרבאוקטובר26%() בהשפעתהסגרהשני28. השונות בין הענפים (פרק ה', לוח ה2-' ובין משלחי היד29) בהיקף העבודה מהבית בתקופת המשבררבהומתיישבתעםההבדליםשתוארולעילבהיקףעבודהזולפירמותההשכלהוההכנסה. העלייהשלשיעורהבלתימועסקיםהייתהגדולהיותרבמשלחיידשבהםהאפשרותלעבודמהבית מועטה30. גם המגזר הציבורי עבר לעבודה מהבית בהיקף נרחב במהלך המשבר, אך לא בסגר הראשון,אזהוצאורביםמעובדיולחופשה. סקרי עסקים שערכה הלמ"ס בתקופת המשבר מלמדים על היחס לעבודה מהבית מנקודת ביחסםשלהעסקים לעבודהמהביתבולטת הראות של המעסיקים: כ57%- מהעסקים ציינו כי אצלם אין אפשרות לעבוד מהבית, ובולטת שונותביןהענפים. E. Brynjolfsson, J. Horton, A. Ozimek, D. Rock, G. Sharma, H. TuYe (2020). Covid-19 and Remote 23 Work:AnEarlyLookatUSData,NBERWorkingPaper27344;A.Bick,A.Blandin,andK.Mertens (2020), Work from Home After the COVID-19 Outbreak, Federal Reserve Bank of Dallas Working .PaperNo.2017 J. Dingel and B. Neiman (2020). How Many Jobs Can be Done at Home? White Paper, BFI, U. of 24 Chicago; S. Mongey, L. Pilossoph, and A. Weinberg (2020), Which Workers Bear the Burden of .SocialDistancingPolicies?NBERWorkingPaper27085 25 ראוBoneva, T. Adams-Prassl, A. (2020), al.etBick(2020), al.et Mongey(2020). Neiman andDingel M.Golin,andC.Rauh(2020),InequalityintheImpactoftheCoronavirusShock:EvidencefromReal 13183 Paper Discussion IZA Surveys, ..Time (2020 al. et Mongey) מוצאים כי הירידה בתעסוקה אצל חסרי השכלה אקדמית בארה"ב הייתה גדולה ב4- נקודות אחוז מאשר אצל בעלי השכלה אקדמית. לפי סקר (2020 )Eurofound 75% מבעלי ההשכלה האקדמית באיחוד האירופי עבדו מהבית באפריל, לעומת 34% מבעלי השכלהתיכונית,ו14%-מבעליהשכלהנמוכהיותר. 26 צפיפותהמגוריםפגעהבשיעוריהעבודהמהביתאצלמעוטיהשכלהבקנדהבעתהמשבר:(2020).al.etBaylisP. .TheDistributionofCOVID-19RelatedRisks,NBERWorkingPaper27881 ,Brynjolfssonetal.(2020) .Eurofound(2020) 27 28 הנתוניםהםמסקריכוחאדםחודשייםשלהלמ"ס.איןבסקריםאלהנתוניםעלשיעורזהלפניספטמבר. 29 להמחשה:אחוזהעובדיםמהביתבנובמברבקרבבעלימשלחידאקדמיהיה43%,בקרבפקידיםכללייםועובדי משרד18.8%,בקרבאנשימכירותושירותים6.5%,ובקרבעובדיםמקצועייםבתעשייהובבינוי.2.3% 30 בנקישראל ).משברהקורונהושוקהעבודהבישראל,לקטניתוחימדיניותוסוגיותמחקריות.2020( 29 בנקישראל,דיןוחשבון2020 שונותביןהענפים(איורא3-'א).תשובותהמעסיקיםלגבירצונםלהגדילאתהיקףהעבודהמהבית בסיוםהמשברבהשוואהלמצבששררלפניומעידותכילפחותחלקמעבודהזובזמןהמשברנתפס כאילוץ,הפוגעבפעילותהעסקים.בחלוףהמשברהםצפוייםלצמצםאתהיקפה,אולםהיאתיוותר ברמהגבוההמזוששררהלפניו31.גםבענייןזהניכרתהשונותהרבהביןהענפים.ענףההייטקבולט בשיעורהגבוהשלהמעסיקיםהמתכווניםלהגדילאתהיקףהעבודהמהביתלאחרהמשבר.הדבר איורא 3-' שיעוריהעבודהמהביתועמדותהמעסיקיםלגביהגדלתהיקפם1 א. רצוןלהגדילאתהיקףהעבודהמהבית2 % 0.0 1.1 0.1 100 1.5 1.0 0.2 6.4 1.4 3.7 3.2 15.4 1.4 4.7 90 10.7 6.3 0.8 19.3 1.1 15.9 80 16.1 27.4 17.8 34.7 22.9 70 18.7 60 50 39.2 30.8 80.9 40 72.7 69.2 66.4 60.8 30 54.2 6.4 20 26.8 10 18.2 0.1 0 סךהכל תעשייהללא הייטק שירותים מסחרקמעוי ביוי שרותיםמקצועיים שירותימזון תעשייהעלית פיסיייםושירותי וטכיים , שרותי ומשקאות ביטוח תחבורהאחסה , דואר , בלדרותועוד איןאפשרותלעבודמהבית בכלללא במידהמועטה במידהרבה במידהרבהמאוד % ב. העובדיםמהביתהיום %)מכללהמועסקים ( 60 50 40 30 20 10 0 סךהכל תעשייהללא הייטק שירותים מסחרקמעוי ביוי שרותיםמקצועיים שירותימזון תעשייהעלית פיסיייםושירותי וטכיים , שרותי ומשקאות ביטוח תחבורהאחסה , דואר , בלדרותועוד 31/03 22/04 07/05 03/06 17/06 08/07 15/10 תאריךהסקר : 1 . הסקרכללרקעסקיםעם5משרותשכירומעלה . 2 .וסחהשאלהבסקר :באיזומידהחברתכםתרצהלהגדילאתהיקףהעבודהמהביתבסיוםהמשברבהשוואהלמצבשלפיהמשבר ? הסקרערךביואר2021 . האחוזיםאיםמסתכמיםל- 100 משוםשחלקמהעסקיםלאהשיבועלהשאלה . המקור : הלשכההמרכזיתלסטטיסטיקה , סקרמצבהעסקיםבעתהתפשטותגיףהקורוה . 31 שאלה זו נשאלה בסקר שנערך בינואר 2021. לפיכך התשובות משקפות ניסיון מצטבר של המעסיקים בעבודה מהביתעלפניתקופהארוכהיחסיתשלהמשבר. 30 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה עולהבקנהאחדעםעצימותהשימוששלהענףבטכנולוגיותמידע,עםמאפייניהעובדיםבוועם ביצועיוהגבוהיםבעתהמשבר.ואולםגםבענףזהרקכשלישמהמעסיקיםמעריכיםכייגדילואת היקףהעבודהמהביתבמידהרבה.הירידהשלשיעוריהעבודהמהביתבענפיםהשוניםבחודשי הקיץ(איורא3-'ב),כאשרהדברהתאפשרהודותלהקלהבמגבלותהתנועה,עשויהלרמזגםהיא עלהצפוילאחרהמשבר.השיעורהגבוהשלהעובדיםמהביתבענפיהשירותיםהפיננסייםיחדעם הירידההחדהשלשיעורזהבמהלךהקיץתואמיםאתתשובתםהגורפתשלהמעסיקיםכיעבודה מהביתאפשרית,בדבבדעםמיעוטהמעסיקיםהמתכווניםלהגדילאתהיקפהלאחרהמשבר. עבודהמהבית–הסתכלותקדימהלאחרהמשבר לצדיתרונותהעבודהמהביתלהתמודדותעםהמגיפה,מאזןהיתרונותוהחסרונותשלהבהיבטים אחרים–בראייתהעובדוהמעסיק–יתברררקבעתידוישפיעעלהיקפהבחלוףהמשבר32.ראשית, איןזהברוראםהפריוןשלעבודהמהביתזההלפריונהבמקוםהעבודה.עםהגורמיםהעשויים להשפיע על כך נמנים השפעת החיסכון ביוממות על ביצועי העובד, יכולת המנהלים לנטר את ביצועיהעובדבביתוהערךשלמפגשיפניםאלפניםביןהעובדים.העבודהמהביתבתקופתהמשבר עדייןנשענהעלקשריםחברתייםוהשפעותנוספותשנבנובעתשהעובדיםנכחובמקוםהעבודה, ואלהעשוייםלדעוךלאורךזמן.כנגדזאת,ההסתגלותלעבודהמהביתוהצטברותהניסיוןבכך הןמצדהעובדוהןמצדהמעסיקוכןשיפוריםטכנולוגייםעשוייםלהגדילאתפריונהעםהזמן. גורמיםנוספיםעשוייםלהשפיעעלמידתהתמיכהבעבודהמהביתבחלוףהמשבר,ושביעות הרצוןהכלליתשלהעובדיםמהסדרזהעשויהלהשתנותלאורךזמן.כך,למשל,ההגעהלמקום העבודה עשויה לספק צרכים נוספים, כגון קשרים חברתיים. עבודה מהבית עשויה גם להשפיע בכיוונים מנוגדים על האיזון בין פנאי לעבודה, ולפיכך על שביעות הרצון ממנה. בסקר אירופי שנערך בעת המשבר ציינו מעל 75% מהנשאלים כי יעדיפו לעבוד מהבית לפחות מדי פעם גם בחלוף המגיפה. עובדים שעבדו רק מהבית נטו פחות להרגיש שהם עושים עבודה משמעותית ונטו יותר לחוש מבודדים. עובדים מהבית נטו יותר לעבוד על חשבון זמנם הפנוי, בייחוד אם ישנםילדיםבבית33. עבורהוריםרביםבישראלהעבודהמהביתבחלקניכרמתקופתהקורונההתנהלהכאשרגם הילדיםנשארובובגללסגירתמערכתהחינוךאובידוד.הדברמחייבתשומתלבבבואנולהקיש מתקופהזולעבודהמהביתבחלוףהמשבר,כאשרמערכתהחינוךתתפקדכרגיל.מצדאחד,הדבר הקלעלהוריםלהשגיחעלילדיהםהקטניםבהעדרמסגרותאחרות,ובכךתרםכנראהלנכונותם לעבודמהבית.מצדשני,נוכחותהילדיםבביתמקשהעלההוריםלהתרכזבעבודתם.סקרשנערך בישראל בעת המשבר העלה כי שיעור המדווחים כי הם מצליחים לעבוד מהבית באותה מידת יעילות כמו במקום העבודה היה נמוך יותר בקרב הורים, בייחוד לילדיםקטנים34. בסקר אחר ציינוהוריםרביםכיקשהלעבודמהביתכשהילדיםנמצאיםבו35. היקףהעבודהמהבית לנוכחהאמורלעילסבירלהניחכיהיקףהעבודהמהביתבחלוףהמשבריגדלבמידהניכרת בחלוףהמשברצפוי ביחס לתקופה שקדמה לו, אף כי לפחות בעתיד הקרוב הוא יהיה קטן מההיקף שנרשם בעת להיותגדוליותרמאשר המגיפה. סביר גם להניח כי עובדים רבים ישלבו בין עבודה מהבית להגעה אל מקום העבודה. לפניו,אךקטןמהיקפה בעתהמגיפה. 32 לדיוןנוסףביתרונותובחסרונותשלעבודהמהביתראו:מרכזהמחקרוהמידעשלהכנסת2020().עבודהמהבית במגזרהציבוריוהפרטינוכחמשברהקורונה–תמונתמצבבישראלומבטמשווה. .Eurofound(2020) 33 34 המכון הישראלי לדמוקרטיה 2020( משבר הקורונה: עבודה מהבית,). https://www.idi.org.il/blogs/special- economic-survey/march-april-2020/31797 35 בנקישראל2020().מערךחופשותהתלמידיםבישראלוהשלכותיועלשוקהעבודה,לקטניתוחימדיניותוסוגיות מחקריות. 31 בנקישראל,דיןוחשבון2020 לגידולמשמעותישלהיקףהעבודהמהביתעשויותלהיותהשלכותניכרותעלהמשקועלהמדיניות הנדרשת.להלןנצייןכמהמהן,הנוגעותבעיקרלתשתיות,להשכלהולשוקהעבודה. עבודהמהביתעשויהלהפחיתאתהיוממות,ובכךלסייעבהקטנתהגודשהתחבורתיוזיהום האווירופליטתגזיחממההנלוויםאליו.הואילוהפרטיםאינםמפנימיםאתתרומתהשלהפחתת היוממותלהשגתתועלותאלה(השפעותחיצוניות),יהיהמקוםלשקולמדיניותממשלתיתלתמרוץ מושכלשלעבודהמהבית36. התרחבות העבודה מהבית, כמו פעילות מקוונת בתחומים אחרים, מדגישה את הצורך התרחבותהעבודה מהביתמדגישהאת שהממשלה תפעל, בין באסדרה ובין בהקצאת משאבים במקרים המתאימים, להבטחת רמה חשיבותהמיומנויות נאותהשלתשתיותתקשורת,החיוניותלכך.כנגדזאת,הפחתתהיוממותעשויהלתמוךבהתאמות שלעבודהבסביבה מסוימותשלההשקעהבתשתיותתחבורה. מתוקשבת. התרחבותהעבודהמהביתמדגישהאתחשיבותןשלמיומנויותבעבודהבסביבהמתוקשבת. היאאףעלולהלהגדילעודאתהפעריםביןעובדיםמשכיליםלעובדיםמעוטי-השכלה,וישהרואים בכך שלב נוסף בתרומת השינויים הטכנולוגיים של העשורים האחרונים להגדלת פערים אלה. המשברעשוילהקציןאתהתהליכיםהללובחדדואתהחשיבותשלטכנולוגיותהמידעלשימור פעילותהעסקים37,ולפיכךהואעשוילהאיץאתאימוצןובכךגםאתהדרישהלמיומנויותמתאימות אצלהעובדים.נצייןכיהיכולתלעבודמהביתמושפעתגםמתכונותאישיותשלהעובדים. לתובנות אלה השלכות מדיניות לגבי האוכלוסייה בגילי העבודה ולגבי מערכת החינוך. הן מחדדותאתהצורךלשפראתהמיומנויותהאמורותבקרבהעובדים באמצעותהכשרותמתאימות, ומהעודשמיומנותהעובדיםבישראלבפתרוןבעיותבסביבהמתוקשבתנמוכהבהשוואהלמדינות הOECD- ופוגעת בפריונם38. התרחבות העבודה מהבית עלולה להרע גם את מצבם היחסי של עובדיםמבוגרים,אשרנוטיםפחותלעבודהכזו.ככלשהדברקשורלמיומנויותבסביבהמתוקשבת, ישחשיבותמיוחדתלהכשרותמתאימותעבורם.הדבריםגםמדגישיםאתהחשיבותשלהקטנת הפערים בהישגים בין התלמידים בישראל בכלל ושל חיזוק מיומנויות ההתנהלות בסביבה מתוקשבתוהקטנתהפעריםביניהםבמיומנויותאלהבפרט. העבודהמרחוקעשויהלסייעבצמצוםהפעריםביןהמרכזלפריפריהולשפראתהנגישותשל משרותעתירותהכנסהבמרכזלתושביהפריפריה.הדברמחדדאתהחשיבותשלתשתיותתקשורת איכותיותבפריפריה,ובהייתכןשנדרשתביתרשאתהתערבותממשלתית. יש הסבורים כי התרחבות העבודה מהבית עשויה לעודד פירבור ולפגוע בערים המרכזיות בטווח הארוך, מפני שהיא מקטינה את היתרון של מגורים בסמיכות למרכזי התעסוקה או של התמקמות העסקים שם. היא אף עשויה להשפיע על התכנון הפנים-עירוני ולמתן את הביקוש לשטחימשרדים,ובכךלהשפיעגםעלבסיסהארנונהשלהרשויותהמקומיות. התפתחות העבודה מרחוק עשויה להרחיב מאוד את היכולת של ישראלים לעבוד מביתם בארץעבורמעסיקיםבחו"ל,ואתהיכולתשלחברותהנמצאותבישראללהעסיקישירותעובדים המתגורריםבחו"ל.התפתחויותאלהעשויותלהעניקממדחדשלגלובליזציהשלשוקיהעבודה, 36 ראו, למשל, האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ומשרד התחבורה, יישוםמדיניותעבודהמרחוקבישראל–סיכוםותובנותשלועדתמומחים,אפריל.2020 37 במהלךהמשברהתעסוקהבארה"בנפגעהפחותבאזוריםשבהםהפירמותמשתמשותבטכנולוגיותמידעבעצימות גבוהה.עםזאת,חלקןשלטכנולוגיותאלהבשימורהפעילותנבעלארקמתרומתןלעבודהמרחוקאלאגםמתרומתן לקניות מקוונות ועוד. אימוץ מוגבר של טכנולוגיות אלה על ידי הפירמות הקטין את הפגיעה בתעסוקת כל סוגי העובדים חוץ מאשר בזו של עובדים מעוטי השכלה, דבר המלמד על תפקידן בהגדלת הפערים בין סוגי העובדים. ראו: Resilience Economic and Adoption Technology Shields: IT (2020). Timmer Y. and Pierri N. .duringtheCovid-19Pandemic,IMFWorkingPaperWP/20/208 38 בנקישראל2016().מיומנויותהיסודשלהעובדיםבישראלוהפריוןבענפיהמשק,הסקירההפיסקליתהתקופתית ולקטניתוחיםמחקריים,אוגוסט. 32 פרקא':המשקבצלנגיףהקורונה להשפיעבמיוחדעלעובדיםמשכיליםומיומניםולהגביראתהחשיפהשלמגזריםנוספיםבשוק העבודהלתחרותבין-לאומית. 6.אתגריםבעתיציאהמהמשבר ריסון משמעותי של המגיפה בישראל, המותנה בשיעור ההתחסנות של האוכלוסייה ובעמידות החיסוןלמוטציותשלהנגיף,יאפשראתהתאוששותהמשק.ככלשהמגיפהתרוסןבעולם,תוכל גםהכלכלההעולמיתלהתאושש,וכךתוסיףותואץהפעילותבישראל. עםהיציאהמהמשבר עםהיציאהמהמשברתידרשהתאמהמשמעותיתשלהמדיניותהפיסקליתכדילהבטיחתוואי תידרשהתאמהשל פוחתעלפניזמןשליחסהחובהציבורילתוצר.לשםכךלאיהיהדיבדעיכתההוצאותהמיוחדות המדיניותהפיסקלית הקשורות למשבר. הגירעון המבני הגדול והמתרחב ערב המשבר מלמד כי תתחייבנה התאמות כדילהבטיחתוואיפוחת נוספות. לנוכח רמתה הנמוכה יחסית של ההוצאה הציבורית האזרחית (ללא ריבית) והפחתת שליחסהחובהציבורי שיעוריהמסבשניםשקדמולמשבר,וכןלמטרתמימוןהחוב,אשרתפחבמהלכו,ייתכןשיעלה לתוצר. הצורךבבואהעתגםלהעלאהשלשיעוריהמס.יתרעלכן,עלהמדיניותהפיסקליתלשובולהתנהל במסגרותסדורותובהתאםלכלליםפיסקלייםארוכיטווחכדילשמראתאמינותהלאורךזמן ולתמוךבתהליכיםשלקביעתסדריעדיפויות.גםהמדיניותהמוניטריתתידרשלהתאיםאתהיקף הכליםהמיוחדיםשהיאהפעילהבזמןהמשברולשמראתהאמוןביכולתהלהשיגאתיעדיה. רבותמהתוכניותשהופעלובעתהמשברנתנועדיפותלשיקוליהסיועוהפיצויעלפנישיקולי יעילותותמריצים.בעתהיציאהמהמשברחשוביהיהלהפסיקתוכניותאלהאולצמצמןולהתאים אתמאפייניהןכךשהםלאיפגעובתמריץלעבודולאינציחואתקיומםשלעסקיםלאיעילים. חשובלהתאיםאתקצבהסגתהתוכניותלקצבההתאוששות,בשלהנזקיםהכרוכיםבהקדמהאו בעיכובשלהסגהזו.בחלקמהתוכניותכברהוטמעומנגנוניםמסוגזה,כגוןהתנייתדמיהאבטלה בשיעורהאבטלהבמשקוהתנייתהסיועלעסקיםבשיעורירידתהפדיון.הצורךבהתאמותנוגע גםלצעדיהמדיניותשנועדולהקלעלתנאיהמימון. עםהתאוששותהמשקשיעורהאבטלהצפוילרדת,אךהואעלוללהישארגבוהבהרבהמזה ששררבמשקערבהמשבר.עםהגורמיםהעשוייםלתרוםלכךנמניםהתייעלותהעסקיםבמהלך המשבר,שינוייםבמבנההמשקוהקושישלמובטליםלאורךזמןלהשתלבמחדשבשוקהעבודה. מדיניותלשיפורההוןהאנושיוהתאמתולשינוייםבמשקתסייעלהתמודדעםהשלכותאלה. המשבר הבליט את היעדרה של רשת ביטחון כלכלית רחבה, הניתנת להפעלה מהירה בעת משבר,ואתהמחסורבתשתיתנתוניםהולמתהנדרשתלעיצוביעילשלתוכניותסיועממוקדות. התמודדותעםחולשותאלהחשובהלשיפורההיערכותלמשברעתידי. עםהיציאהמהמשברישובויעלההצורךלהתמקדבבעיותהיסודשלהמשק,ובראשןהפריון עםהיציאהמהמשבר ישובויעלההצורך הנמוך,פעריהפריוןביןמגזריםואי-השוויון.חלקמבעיותאלההתחדדבמהלךהמשבר–למשל להתמקדבבעיותהיסוד בשלהפערבהשפעתוביןעובדיםמשכיליםלעובדיםבעלישכרוהשכלהנמוכים,ולנוכחחשיבות שלהמשק,ובראשן ההשכלהוהמיומנותלצורךפעילותמקוונת,בפרטעבודהמהבית.כלאלהמדגישיםאתהחשיבות הפריוןהנמוך,פערי של שיפור מערכת החינוך וצמצום הפערים בתוכה. הגדלת ההשקעה במשק ובפרט בתשתיות, הפריוןביןמגזריםואי- ובראשן בתשתיות לתחבורה ציבורית, נדרשת אף היא לשם הגדלת הפריון בישראל. המשבר השוויון. הדגישגםאתחשיבותןשלתשתיותהתקשורת.עלכלאלהישלהוסיףאתהאתגרהמתמשךשל שימורקצבהתחלותבנייההתואםאתצורכיהאוכלוסייהלאורךזמן. 33