חקיקת משנה - פניית הגורם המומסך
צו בריאות העם
נגיף הקורונה החדש)((
בידוד ביתוהוראות שונות)(הוראתשעה)(תיקון מס'
21), התשפ"א-
2020
בתוקף סמכותי לפי
סעיף 20
(1)(ב) ו-(ג) ו-(2
א))(, וסעיף 20ז לפקודת בריאות
העם, 1940
1
(להלן –
הפקודה), באישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של
הכנסת
/ ובאישור וע
דה של הכנסת שוועדת הכנסת קבעה לעניין זה/ ולאחר
שהתקיים האמור בסעיף 20
ז(א()2
) לפקודה],
אני מצווה לאמור:
תיקון סעיף 2
בצו
בריאות העם (נגיף הקורונה החדש)(בידוד בית והוראות שונות
)(הוראת
1.
2
שעה), התש"ף-
2020
בסעיף 2
אחרי סעיף קטן (ט)יבוא:,
י)"(
על אף האמור ב
סעיף קטן (ט) חוזר ששהה ב-
14
הימים שקדמו
להגעתו לישראל באחת מהמדינות המפורטות להלן, חייב בבידוד לפי
סעיף זה גם אם הוא מחלים;
לעניין סעיף קטן זה, "שהה במדינה" –
למעט מי ששהה עד 12
שעות בשטח שדה תעופה של אותה מדינה ובו
בלבד:"
(1)
אוקר
יאנה;
(2)
אתיופיה;
(3)
ברזיל;
(4)
דרום אפריקה;
(5)
הודו;
(6)
מקסיקו;
(7)
תורכיה".
תחילה
תחילתו של צו זה ביום כ"א באייר התשפ"א (3
במאי 2021
.)
2.
י"ז באייר התשפ"א (29
באפריל 2021
)
(חמ
3-5939
)
__________________
חזי לוי
המנהל הכללי של משרד הבריאות
1
ע"ר מס'1065
עמ', 191
ס"ח התשפ"א,עמ';14
3
ועמ', 428
.
2
ק"תהתש"ף, עמ' 516
התשפ"א, עמ';62
עמ',70
עמ', 186
עמ',250
עמ',300
עמ',374
עמ', 388
עמ',416
עמ',562
עמ',564
עמ',
876
עמ',946
עמ', 1336
עמ',1596
עמ'1758
עמ',2574
עמ',2642
עמ',2770
עמ',2914
ועמ' 2942
.
דברי הסבר
כללי
בדצמבר 2019
, התגלה זן חדש של נגיף הקורונה שגרם לצבר תחלואה בדלקת ריאות ממקור
נגיפי (חום, שיעול, קוצר נשימה, תסנינים דו-
צדדיים בצילום חזה). הנגיף מכונה SARS-CoV-2
ושם המחלה הוא COVID-19
. הנגיף התפשט לכל אזורי העולם,
ומאז, מדינת ישראל מתמודדת עם
אירוע פנדמי מורכב ורחבהיקף יחד עם מדינות אחרות בעולם כבר למעלה משנה.
מדינת ישראל חוותה עד כה שלושה גלי תחלואה, כל אחד חמור מקודמו.
בגל
התחלואה
השלישי נשברו מספר שיאי תחלואה –
מעל 10,000
מאומתים ביום, שיא של 1,200
חולים קשים
וקריטיים מאושפזים ברגע נתון (לעומת 927
בגל השני), שיא בכמות החולים הקשים והקריטיים
החדשים ביום אחד (179
חולים חדשים לעומת 141
בגל הקודם) ושיאי תמותה של 76
נפטרים ביום.
אחת הסיבות העיקריות להיקפי התחלואה החריגים בגל השלישי בהשוואה לגלי התחלואה
הקודמ
ים הינה כניסתו של הו
ו
ריאנט הבריטי לישראל אשר הפך תוך פחות מחודשיים לגורם ל-
95%
מסך מקרי התחלואה בישראל. הו
וריאנט הבריטי זוהה באמצעות ריצוף גנומי רק מספר שבועות
לאחר כניסתו לישראל ולאחר שגרם להדבקה נרחבת כפי שבאה לידי ביטוי במספרים שלעיל. החל
מ-
7/02/21
מדינת ישראל החלה ביציאה מדורגת מהסגר לאור מגמת ירידה ברורה בתחלואה
שהושגה באמצעות שילוב מס' אמצעי הכלה, כולל תחילת מבצע החיסונים הלאומי. מקדם ההדבקה
ירד בתקופה זו בהדרגה מקרוב ל-1 לכ-
0.7
וכן ממוצע נע שבועי של מאומתים חדשים שירד ממעל
6000
מקרים לכ-
100
מקרים חדשים
ב
ממוצע נעל-7
ימים.
לעמדת הגורמים המקצועיים במשרד הבריאות, לצד ההישגים המרשימים בצמצום
התחלואה והשגת שליטה על המגיפה, המשך הפנדמיה העולמית והתפתחות וריאנטים מוטאנטיים
של הנגיף
שעלולים לחדור לישראל דרך חוזרים מחו"ל, ממשיכים להוות סיכון משמעותי
לבריאות
הציבור בישראל.
בחלק ממדינות העולם חלה החמרה משמעותית במצב התחלואה, ברובן על רקע התפתחות
וריאנטים אלימים ומדבקים יותר. המינוח "וריאנט של נגיף" מתייחס לתופעת יצירת מוטציות
בגנום של הזן המקורי של הנגיף, אשר יוצרת וריאנטים מוטאנטיים של הנגיף, חלקם ידועים כבר
עכשיו כבעלי פוטנציאל הדבקה גבוה יותר, או חשודים כאלימים יותר. אחד החששות המרכזיים
בניהול המגיפה כעת הוא כניסה של וריאנט של הנגיף שיחמוק מההגנה שמקנה החלמה או חיסון
באופן מלא או חלקי.)( המידע הקיים כיום אודות הווריאנטים השונים הינו חלקי מאוד.
ההבנה של
רמת
מסוכנות הווריאנטים (הגברת הסיכון להדבקה ורמת תחלואה קשה יותר בהשוואה לזן
המקורי) מגיעה תמיד בעיכוב, לרוב לאחר שהווריאנט כבר התפשט (בדומה לווריאנט הבריטי
שהוזכר לעיל.)
35%
מתושבי מדינת ישראל עדיין לא מחוסנים.
החיסון מונע סיכון להדבקה
תסמינית קשה, לאשפוז ולתמותה, ב-
96%. כך ש
ל-
4%
מבין המחוסנים יש סיכוי להדבק ולפתח
תחלואה תסמינית קשה,
להתאשפז, ואף ל
ת
מות
ה. חלק מהווריאנטים חשודים כעמידים באופן
חלקי לח
יסון או לנוגדנים שפיתחו מחלימים, וכך למעשה רמת המוגנות של מחוסנים ומחלימים
נמוכה יותר. כמו כן קיים קושי לבצע הערכת סיכונים מהימנה
לתחלואה במדינות עולם שונות בשל
היקפים נמוכים של בדיקות אבחון וריצוף עד להיעדר יכולות אלה כלל, וכך למעשה לא ניתן
להסתמך על דיווחי תחלואה בהן.
אחוזי
ההתחסנות נמוכים ברוב מדינות העולם,
ו
בחלקן גם
נעשה
שימוש בחיסונים שלא עברו בקרה רגולטורית סדורה היכולה לאשר את יעילותם במניעת תחלואה
והדבקה.
גורמי המקצוע במשרד הבריאות גיבשו מודל להערכת המדינות שנשקף מהן סיכון גבוה
במיוחד לייבוא תחלואה ובפרט תחלואה בווריאנט מסוכן.
על מנת לזהות מדינות בעלות סיכון גבוה
במיוחד, בוצע מיפוי וניתוח של גורמי הסיכון השונים
על בסיס
איסוף מידע על התפשטות תחלואה
עולמית, צעדי הכלה הננקטים במדינות השונות (בדגש על בדיקות וריצופים), נתוני תחלואה בקרב
חוזרי חו"ל בחלוקה לסטטוס החיסוני (לא מחוסנים/מחסונים/מחלימים), ארץ מוצא, מידע על
ווריאנטים הנכנסים מכל יעד ועוד. לאחר המיפו
י והניתוח כאמור נמצא כי החוזרים מהמדינות
אוקראינה, אתיופיה, ברזיל, דרום אפריקה, הודו, מקסיקו ותורכיה,
מהוו
ים
סיכון משמעותי למצב
התחלואה בארץ.
לסעיף 1
עד עתה כל מי שנחשב "מחלים" לפי צו
בריאות העם (נגיף הקורונה החד
ש)(בידוד
בית
והוראות שונות
)(הוראת שעה), התש"ף-
2020
(להלן-
הצו)
היה פטור מבידוד לפי סעיף 2
לצו.
"מחלים" מוגדר בצו כמי שקיבל ממשרד הבריאות אישור החלמה תקף, לרבות מי שקיבל תעודת
מחוסן תקפה, וכל עוד האישור או התעודה בתוקף.
סכנה של ייבוא תחלואה מחו"ל לישראל בכלל, ובפרט ווריאנטים מסוכנים של הנגיף, קיימת
PCR
לגבי מחוסנים ומחלימים, גם אם במידה פחותה. ואכן תוצאות בדיקות ה-
מעידות על
הדבקות,
כולל בווריאנטים,
באוכלוסיית המחוסנים והמחלימים, אם כי בשכיחות נמוכה
משמעותית מזו של הלא מחוסנים.
ניתוח נתוני תחלואה בקרב חוזרי חו"ל מחוסנים ומחלימים של
החודש האחרון מציג כי 121
מתוך 79559
נמצאו מאומתים בטווח של עד 10
ימים ממועד הנחיתה
(שיעור החולים החוזרים מחו"ל שהם מחוסנים או מחלימים הוא
כ-
0.15%
.)
55%
מכלל החיוביים
המחלימים והמחוסנים חזרו משבע המדינות שהוגדרו בסיכון גבוה.
בהתאם
לתובנות באשר למדינות שהסיכון לייבוא תחלואה מהן גבוה במיוחד, וכי קיימת
תחלואה גם בקרב חוזרים מחו"ל מחוסנים ומחלימים, ובכדי לצמצם את הסיכון הנשקף לישראל
מייבוא תחלואה ובפרט ווריאנטים מסוכנים שהחיסון
עלול להיות פחות
יעיל נגדם, מוצע לתקן את
הצו כך שהחל מיום 3.5.2021, מחוסנים ומחלימים ששהו ב-
14
הימים שקדמו להגעתם לישראל
באחת מהמדינות כאמור, יהיו חייבים בידוד. עם זאת מוצע כי מי שנמצא רק בשדה התעופה של
מדינה כאמור, ולא יותרמ-
12
שעות, לא ייחשב כמיששהה בה, ולא יחויב בבידוד.
מוצע כי כללי הבידוד שיחולו על מחלימים ומחוסנים החוזרים ממדינות אלויהיו זהים לאלו
ש
חלים על שאר המבודדים ובכלל זאת מבחינת משך הבידוד.,
כ-
61%
מהחולים המאומתים בקרב
כלל חוזרי חו"ל מתגלה בבדיקה הראשונה בעת הנחיתה, כ-
38%
נוספים בטווח של 10
ימים, כ-
1%
בטווח בין 10-14
ימים ממועד הנחיתה. משך תקופת הבידוד נקבע בהתאם לזמן המוערך ממועד
ההדבקה של אדם ועד להתפרצות
המחלה,
ולמיטב הידע הקיים זו
אינה שונה בין מחלימים
ומחוסנים ל
מי שאינו מחוסן ומחלים.
לסעיף 2
מוצע כי מועד התחילה של הצו יהיה יום 3.5.21
.
410239121