חומר רקע
כ
"ה כסלו תשפ"ב
29
נובמבר 2021
לכבוד
חה"כ רם בן ברק
יו"ר ועדת החוץוהביטחון שלהכנסת
הנדון:
עמד
תהרשותלהגנת הפרטיות בנוגעלהסתייעות בשירות הביטחון הכללי לאיתור מגעים
להלן עמדת הרשות להגנת הפרטיות
בנוגע לתקנות שעת חירום (הסמכת שירות הביטחון הכללי
לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות זן אומיקר
ון omicron
של נגיף הקורונה החדש,)
התשפ"ב-
2021
, ול
אפשרות
הארכתההסתייעות מעברלפרקהזמן שנקבע בתקנות שעת
החירום.
כזכור,
בחוק הסמכת שירות הביטחון הכללי לסייע במאמץ הלאומי לצמצום התפשטות נגיף
הקורונה החדש וקידום השימוש בטכנולוגיה אזרחית לאיתור מי שהיו במגע קרוב עם חולים
(הוראת שעה), תש"ף-
2020
– שמכוחו נעשה השימוש במנגנון האיכונים עד הפסקתו במרץ 2021
–
נקבעמעמדהשלהרשותלהגנתהפרטיותכמישתפקידהלהגישחוותדעתעתיותלממשלהבמסגרת
בחינת הצורך וההצדקה בהמשך
השימוש במנגנון האיכונים (ה
וראת שעה
זופקעה ביולי 2021
).
על רקע גילויו של זן
האומיקרון, זןחדש שלנגיףהקורונה
שסיכוניו אינם נהירים דיו בעתהזו,ואף
לא ברורה
עמידותו לחיסון, החליטה הממשלה לשוב ולעשות שימוש בכלי שבידי שירות הביטחון
הכללי לצורך איתור מגעים של מי שחלו בזן
האומיקרון, או שבדיקתם העלתה חשד כיחלו בו.
נ
כוןלעתהזו
לאברורהאם הזןהחדשגורםלתחלואהקשהיותרבנגיף הקורונה,לאברורהמידת
ההדבקה שלו,
ולמעשה לא ברורים לאשורם הסיכונים הבריאותיים
הנשקפים ממנו. לפיכך,
נראה בשלב הזה
כי
קיימים סימני
שאלה באשר לצורך וההצדקה להפעלה מחדש של מנגנון
האיכונים וכלי השב"כ,
ובכל מקרה
ישלבחוןללא הרף
את הצורך
בשים לבלממצאים הרפואיים
וכל
הידוע עלאודותהזן החדש
ונזקיו.
ביןהיתר,
ישלעקובו
לבחוןהאםהזןהחדשגורםלתחלואהקשהיותרלעומתהזנים שהיומוכרים
עד כה; האם הזן החדש עמיד לחיסונים; האם הבדיקות הקיימות מאפשר
ו
ת את גילויו המהיר
בקרב מי שחלו בו; האם הטיפול הקיים לנגיף הקורונה מקל על התסמינים;
האם יתר ההגבלות
אשר הוטלו בעקבות גילוי הזן החדש (
כגון איסור כניסת זרים לישראל, חובת בידוד לשבים מחו"ל
אף אם חוסנו, איסור יציאה למדינות אדומות, הרחבת חובת התו הירוק) – בכוחן להגביל
ממילא
את התפשטות הזן החדש,
כ
ך שלא תצמח
תועלת
יחסית מהפעלת שירות
הביטחון הכללי;
האם
מערךהחקירותהאפידמיולוגיותנותןמענהגםלצורךבבידודהמגעיםשלהחוליםבזןהחדש,והאם
אין מקום
להטלתמגבלות
א
חרות
חלף השימוש
ב
כליהשב"כ.
1
בהקשרזהישלתתאתהדעתגםלעובדהשרקחוליםספורים
ביותרבישראללקועדכהבזןהחדש,
כאשר
בישראל נעשות מדי יום קרוב ל-
80
אלף בדיקות PCR
.
המשמעות היא שמאז התגלה הזן
1ועד כה התגלו רק שני חולים בזן החדש.
החדשנערכובישראל
קרוב ל-
500
אלף בדיקות PCR
,
נקודת
המוצא היא כי השימוש בכלי השב"כ הוא אמצעי חריג ביותר, המגלם פגיעה קשה בזכות
לפרטיות, היורדת לשורשה של חברה דמוקרטית. כידוע, ישראל היא הדמוקרטיה המערבית
היחידה שעשתהעד
היום
שימוש בכלי מעיןזה לצורך מעקב אחרמגעים של חולי קורונה.
עוד
נזכיר, כי מדובר בכלי אשר הוגדר בתחילת השימוש בו, בראשית ימי
משבר
הקורונה, ככזה
שנועד להצלת חיים.
משכך, ככל שיימצא בימים
הקרובים כי לא חלה התפשטות של הזן החדש,
או שהוא אינו גורם
לתחלואה קשה יותר לעומת הזנים המוכרים –
יהיה בכך כדי להשליך באופן מהותי, ואולי אף
מכריע,עלמידתיותהשימושבכליהשב"כ.
כךגםאםיימצאכיהחיסוניםלנגיףהקורונה מוסיפים
להיות אפקטיביים גם בהתמודדותעם הזן החדש.
בעת בחינת חוקתיות השימוש בכלי השב"כ, יש להזכיר גם את נקודת המוצא שקבע בית המשפט
העליון, בהרכב מורחב, בבג"ץ 6732/20
האגודה לזכויות האזרח בישראל נ' הכנסת (
1.3.2021
,)
שעסקבחוקתיותה של החקיקההקודמת בעניין ההסתייעות בשב"כ:
"
התמקדות בזכות לפרטיות לבדה אינה משקפת את מלוא המשמעות –
המעשית
והרגשית כאחת –
של שיטת האיכונים.
השימוש בטכנולוגיה לצורך איתור
האנשים שהיו בקרבתו של חולה קורונה מאומת, להבדיל מפנייה אליו בשאלה
במסגרתחקירהאפידמיולוגית,מהווהפגיעהגםבכבודהאדם,במובןשלהגנהעל
האוטונומיה שנמצאת בליבתו. השימוש בכלי זה מסיט הצידה את ההתייחסות
לחולה הקורונה כאל אישיות עצמאית ומתמקד בנתונים שניתן "לכרות" מהטלפון
הניידשלו.היאמבטאתחוסראמוןבאדםעצמו.פנייהישירהלאדםבבקשהלקבל
מידע אישי הנוגע אליו מכבדת את אישיותו ואת תחושת השליטה שלו בחייו,
ולמעשה את השליטה עצמה, גם אם תחת צלה של האפשרות להיות נתון בחקירה
אפידמיולוגית"
(פסקה15
לפסק דינה של השופטת ברק-
ארז).
לסיום נדגיש, כי מעבר לפגיעה בכבוד האדם, השימוש במנגנון האיכונים טומן בחובו פגיעה קשה
בזכות לפרטיות של כל מי שהמנגנון מופעל כלפיו. כפי שקבע בית המשפט העליון, האיכון "מבטא
אובדן מידי של שליטת האדם עצמו במידע הנוגע לחייו. הנתונים הנוגעים להימצאותו של אדם
במקום מסוים בזמן מסוים עשויים להיות עניין שהוא מבקש לחסות –
ממעסיק, מבני משפחה או
מחברים, וזו זכותו. יהיו טעמיו לכך אשר יהיו. מבחינה זו, האיכון חושף את חייהם של הנוגעים
בדבר (הן מצדו של החולה המאומת והן מצד המאוכנים). וכל זאת –
באבחת חרב, ליתר דיוק
באבחת איכון" (פסקה 13
לפסק דינה שלהשופטת ברק-
ארז בבג"ץ 6732/20
.)
יצוין,כי
עמדתהרשותנסמכתעלהמידעהקייםבנקודתהזמןהזובנוגעלזןהחדש.
הרשותמוסיפה
לעקוב מקרוב אחר כל התפתחות בנושא,ותביא את עמדתה בפני גורמי הממשלה.
1
general
/
19
-
https://datadashboard.health.gov.il/COVID
2