חומר רקע

‏ 23 ינואר 2022 השלמה לדו"ח הערכת השפעות רגולציה (RIA) בנושא עדכון ערכי איכות אויר המלצות לעדכון ערכי יעד נוספים בעקבות המלצות ארגון הבריאות העולמי מתאריך 22/9/2021 בתאריך 12/9/2021 פרסם המשרד להגנת הסביבה את טיוטת תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (תיקון), התשפ"א-2021, אשר כללה את המלצות המשרד לעדכון ערכי איכות אוויר. ההמלצות כללו עדכון ערכי יעד עבור שלושה מזהמים (טולואן, ניקל וסטירן) וערכי סביבה לארבעה מזהמים (טולואן, ניקל, ונאדיום וארסן). בנוסף הוצע לשנות את אופן קביעת החריגות המותרות לערך הסביבה של חומר חלקיקי נשימתי עדין (PM2.5) וחומר חלקיקי נשימתי (PM10). בתאריך 22/9/2021 פרסם ארגון הבריאות העולמי המלצות חדשות לערכים בריאותיים לשישה מזהמי אוויר. לאור פרסום זה, ובהתאם למתודולוגיה לקביעת ערכי יעד, מעוניין המשרד להגנת הסביבה לעדכן את ערכי היעד של המזהמים הרלוונטים בהתאם להמלצות אלו. משרד הבריאות תומך בהצעת המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערכים אלו. לא למותר לציין כי ערכי היעד בישראל של ששת המזהמים הללו, מבוססים על העדכון הקודם של הארגון. על פי המתודולוגיה לקביעת ערכי סביבה, היה נכון לבחון את הצורך גם בעדכונם של ערכי הסביבה של מזהמים אלו, בעקבות שינוי ערכי היעד. יחד עם זאת, על פי המתודולוגיה בחינה זו מחייבת בחינה של ישימות העמידה בערכים המוצעים על פי נתוני איכות הסביבה הקיימים ויכולת התעשייה להביא לעמידה בהם באמצעות יישום הטכנולוגיה המיטבית הזמינה. בסד לוחות הזמנים הנדרש לעדכון התקנות טרם פקיעת הוראת השעה בתאריך 1.3.2022, לא ניתן לבצע בחינה זו ועל כן המלצות לגבי עדכון ערכי הסביבה של אותם המזהמים תוגשנה במועד מאוחר יותר. עם זאת, ככל שניתן יהיה להגיע למסקנות ולהמליץ על שינוי בערכי הסביבה עוד טרם פג תוקפה של הוראת השעה המוצעת, בכוונת המשרד לקדם תיקון כאמור בלוח זמנים קצר יותר מחמש שנים, תיקון אשר יכלול את העדכון לערכי איכות האוויר של האיחוד האירופי אשר צפוי להתפרסם במהלך שנת 2023. בשל פרסומן המאוחר של המלצות המשרד עבור שישה מזהמים אלו, הן מוצגות במסמך משלים זה ולא בגוף הדו"ח השלם. יחד עם זאת, על מנת להציג תמונה מלאה של המלצות המשרד, מובאים להלן כל השינויים המוצעים לערכי היעד והסביבה לקראת העדכון הקרוב. טבלה 1 להלן מסכמת את השינויים המומלצים בעקבות הפרסום האחרון של ארגון הבריאות העולמי. טבלה 2 מסכמת את כלל השינויים המוצעים בעדכון הנוכחי של ערכי איכות האוויר. המלצות ארגון הבריאות העולמי לערכי איכות אוויר: ארגון הבריאות העולמי (World Health Organization - WHO) מפרסם מאז 1987 המלצות לריכוזים בסביבה של מזהמי אוויר. ערכים אלו של הארגון מהווים מסגרת ייחוס לגופים ומדינות בעולם בקביעת ערכי איכות אוויר מדינתיים או אזוריים (דוגמת האיחוד האירופי). חוק אויר נקי, תשס"ח-2008 כולל את הארגון כאחד הארגונים שיש להתחשב בהמלצותיהם בעת קביעת ערכי איכות האוויר מכוחו. קביעת ערכי יעד בישראל נעשית בהתאם למתודולוגיה שנקבעה ב-"דוח הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר", שפורסם במרץ 2006. על פי המתודולוגיה, מוצע אימוץ ערכי ייחוס סביבתיים שנקבעו ע"י רגולטורים וארגונים מובילים בעולם על בסיס הערכת סיכונים מובנית ושימוש במודלים מתקדמים. גופי הייחוס מדורגים לשלוש רמות וההמלצה לאימוץ ערכים תיתן עדיפות לערכים לפי עדיפות גופי הייחוס. ארגון הבריאות העולמי כלול ברמה הראשונה בעדיפות. ככלל, מבין כל הערכים הזמינים בקבוצות התקינה העולמית, נבחר הערך הנמוך יותר היות ונגזר מ- endpoint בריאותי רגיש יותר או משימוש בפקטור אי-ודאות גדול יותר, הבא לכסות על פערי ידע. הכלל המנחה הוא "עקרון הזהירות המונעת", אשר הוטבע ע"י ארגון הבריאות העולמי ואומץ ע"י הקהילה המדעית הבינלאומית ומעצבי מדיניות הבריאות כאחד. כאמור, בתאריך 22/9/2021, לאחר פרסום טיוטת תקנות אויר נקי (ערכי איכות אויר) (הוראת שעה) תשפ"ב-2021 ובה המלצות המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערכי איכות האוויר, פרסם הארגון המלצות חדשות לערכי סף של ריכוזים בסביבה של שישה מזהמי אוויר (מתוך רשימה ארוכה יותר של מזהמים עבורם יש לארגון ערכים בריאותיים). הערכים נקבעו לאחר עבודת הכנה של מספר שנים אשר כללה מספר קבוצות עבודה אשר ביצעו סקירה שיטתית של הספרות המדעית והתייעצות מקיפה עם מומחים ובעלי עניין מרחבי העולם. בנוסף לקביעת ערכי איכות אוויר מומלצים, קבע הארגון גם מספר ערכי ביניים לכל מזהם, שהם ערכים בהם יש לעמוד עד להגעה לערכים המומלצים. להלן רשימת המזהמים הכלולים בעדכון האחרון של ארגון הבריאות העולמי והשינויים בהמלצות הארגון עבורם. חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): הפחתה של הערכים השנתיים והיממתיים, חלקיקים נשימים (PM10): הפחתה של הערכים השנתיים והיממתיים, אוזון (O3): הוספת ערך עונתי, חנקן דו חמצני (NO2): הפחתה של הערך השנתי לחנקן דו חמצני וקביעה של ערך יממתי חדש, גפרית דו חמצנית (SO2): העלאת הערך היממתי, פחמן חד חמצני (CO): קביעת ערך יממתי חדש. נציין כי הערך היממתי עבור המזהמים PM2.5, PM10, NO2, SO2, CO וכן הערך השמונה שעתי לאוזון הם עבור האחוזון ה-99, ולפיכך מאפשר ארגון הבריאות העולמי 3-4 חריגות בשנה קלנדרית מערכים אלו. טבלה 1 מפרטת את הערכים אשר השתנו בהמלצות האחרונות של ארגון הבריאות העולמי. חשוב להבהיר כי הטבלה כוללת רק ערכים אשר עודכנו, וכי ישנם מזהמים עבורם קיימים ערכים מומלצים על ידי ארגון הבריאות העולמי (וערכי יעד בישראל) אשר לא השתנו ונשארים בתוקף, כגון ערך שעתי לחנקן דו חמצני. טבלה 1: טבלת הערכים החדשים של ארגון הבריאות העולמי. בסוגריים: ערכי הארגון הקודמים 1 אחוזון 99. מותרות 3-4 חריגות מהערך היממתי בשנה. 2 עונת שיא: ששת החודשים הרצופים בשנה בהם הממוצעים החודשיים של הערכים השמונה שעתיים המרביים ביממה הם הגבוהים ביותר. -- ערך לא קיים סיכום המלצות המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערכי איכות אוויר: להלן פירוט המלצות המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערכי איכות האוויר בעקבות דוח הערכת השפעת רגולציה (RIA) בנושא עדכון ערכי איכות אוויר ועדכון המלצות ארגון הבריאות העולמי. חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעדכן את ערך הייחוס השנתי מ-10 מק"ג/מק"ת ל-5 מק"ג/מק"ת ואת ערך הייחוס היממתי מ-25 מק"ג/מק"ת ל-15 מק"ג/מק"ת. הערכים הקודמים הם כעת ערכי יעד ביניים 4, כלומר ערכים בהם יש לעמוד עד להגעה לערכים המומלצים. מוצע לאמץ את הערכים השנתי והיממתי החדשים של ארגון הבריאות העולמי כערכי יעד, כלומר ערך יעד שנתי של 5 מק"ג/מק"ת וערך יעד יממתי של 15 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה מערך היעד היממתי. כמו כן מוצע להשאיר את ערכי הסביבה ללא שינוי, אולם לבטל את הקבוע הסטטיסטי המתיר 18 חריגות מערך הסביבה היממתי ולהחליפו בהוראה מפורשת המתירה כל חריגה הנגרמת כתוצאה מסופת אבק ורק חריגות שזו הסיבה להן. הקביעה שחריגה נגרמה כתוצאה מסופת אבק תישען על בדיקה איכותית של פרמטרים אוביקטיביים. אין שוני במהות של שני האופנים לקביעת החריג המותר שכן שניהם מכוונים אל חריגות הנגרמות בבסיסן בשל עליה משמעותית בריכוזי הרקע הטבעיים של החלקיקים הנשימים העדינים. האופן הקיים נשען, כאמור, על חישוב סטטיסטי של שכיחות התנאים הטבעיים של סופות אבק המתרחשים בכ-5% מהימים בשנה (18 יממות), בעוד שהאופן החדש מדויק יותר. לאור מגמת הירידה בשכיחות של החריגות מהערכים היממתיים בשנים האחרונות, נבחנה תחילה האפשרות להפחית ממס' הימים המותרים. אולם בשל השונות הטבעית הקיימת במספר סופות האבק ובעוצמתן משנה לשנה, שונות הבאה לידי ביטוי הן בממוצע השנתי והן במספר החריגות מערכי היעד והסביבה היממתיים, לא ניתן לקבוע בבטחון כי המגמה הנוכחית תימשך גם בעתיד הנראה לעין ומספר החריגות ימשיך לפחות. בשל השונות הטבעית יתכנו שנים בהן יהיו יותר מ-18 ימים עם ריכוזים חריגים מסיבות טבעיות ושנים עם פחות. לפיכך, יתכן שמגמת הפיחות הנוכחית תעצר ומספר החריגות בשנה ישאר ברמה הנוכחית, או שתתהפך ומספר החריגות יעלה שוב לרמה אשר נצפתה בעשור הראשון של שנות האלפיים. היות שהמטרה של מספר החריגות המותר מהערך היממתי היא לתת ביטוי לסופות האבק המתרחשות בישראל, כאמור לעיל, ולא לאפשר חריגות אשר נגרמות ממקורות זיהום מפעילות אנושית, והיות שהמגמה הנוכחית היא של פיחות באירועי החריגה, אך אין ודאות באשר לעתידה, הוחלט לבטל את ההצמדה של החריגות המותרות לבסיס סטטיסטי קבוע ולהחליפו בקביעה מדויקת נקודתית. פיתוח של פרמטרים אובייקטיבים לקביעת סופות אבק יתבצע על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף עם השרות המטאורולוגי הישראלי וגורמים מהאקדמיה במהלך שנת 2022. לפיכך מומלץ כי שינוי שיטת הקביעה של מספר החריגות המותר בשנה מהערך היממתי לחלקיקים בשל סופות אבק יכנס לתוקף בתאריך 1.1.2023. נציין כי סיבה נוספת לדחיית הכניסה לתוקף של מספר החריגות המותר היא הצורך לקבוע את מספר החריגות על פי שנה קלנדרית. צורך זה יוצר מורכבות בקביעת מספר החריגות בשנת 2022 במידה ויחול שינוי בשיטה במהלך השנה. חלקיקים נשימים (PM10): ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעדכן את ערך הייחוס השנתי מ-20 מק"ג/מק"ת ל-15 מק"ג/מק"ת ואת ערך הייחוס היממתי מ-50 מק"ג/מק"ת ל-45 מק"ג/מק"ת. הערכים הקודמים הם כעת ערכי יעד ביניים 4, כלומר ערכים בהם יש לעמוד עד להגעה לערכים המומלצים. מוצע לאמץ את הערכים השנתי והיממתי החדשים של ארגון הבריאות העולמי כערכי יעד, כלומר ערך יעד שנתי של 15 מק"ג/מק"ת וערך יעד יממתי של 45 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה מערך היעד היממתי. כמו כן מוצע להשאיר את ערכי הסביבה ללא שינוי, אולם לבטל את הקבוע הסטטיסטי המתיר 18 חריגות מערך הסביבה ולהחליפו בהוראה מפורשת המתירה כל חריגה הנגרמת כתוצאה מסופת אבק ורק חריגות שזו הסיבה להן, כפי שמפורט לעיל עבור חלקיקים נשימים עדינים. בהתאם לכך מומלץ לעדכן גם את אופן חישוב הממוצע השנתי של חלקיקים נשימים (PM10) כך שיופחתו רק סופות האבק ולא 18 הערכים הגבוהים בשנה. שינוי זה של אופן קביעת מספר החריגות המותר בשנה והממוצע השנתי יכנס לתוקף בתאריך 1.1.2023, כפי שמוסבר לעיל. אוזון (O3): ארגון הבריאות העולמי ממליץ על ערך חדש: שיא עונתי של 60 מק"ג/מק"ת. ערך זה מחושב כערך הממוצע הרץ של הערך השמונה שעתי המרבי ביממה עבור כל חודש, בשישה חודשים רצופים. למען הסר ספק, נבהיר כי לצורך חישוב ערך היעד של עונת השיא, יש לבדוק את הריכוז השמונה שעתי המירבי של כל יום בשנה. מתוך 365 הערכים היומיים, יחושב ממוצע חודשי לכל חודש קלנדרי, ולאחר מכן יחושבו 6 ממוצעים לכל רצף של שישה חודשים בשנה (ינואר עד יוני, פברואר עד יולי וכיו"ב). הממוצע של שישה חודשים שהוא הגבוה ביותר משקף את עונת השיא, והממוצע הוא זה שיש לשאוף אליו בכל הנוגע לערך היעד. על פי בדיקה מדגמית של ריכוזי אוזון בתחנות הניטור, אין אפשרות מעשית בישראל לעמידה בערך היעד הבריאותי שקבע ארגון הבריאות העולמי מאחר ואף הריכוזים הממוצעים החודשיים עבור חודשי החורף גבוהים מהערך המוצע. ריכוזים גבוהים אלו נובעים בעיקר מהעוצמה הגבוהה של קרינת השמש בישראל ומהטמפרטורות הגבוהות בה. הערך השמונה שעתי לאוזון של ארגון הבריאות העולמי הוא עבור אחוזון 99, ומאפשר 4 חריגות בשנה קלנדרית. המלצה: מומלץ לאמץ את ערך עונת השיא החדש כערך יעד, כלומר ערך יעד לעונת שיא של 60 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה מערך היעד השמונה שעתי. חנקן דו חמצני (NO2): ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעדכן את ערך הייחוס השנתי מ-40 מק"ג/מק"ת ל-10 מק"ג/מק"ת. הערך השנתי הקודם הוא כעת ערך ביניים 1, והוספו עוד שני ערכי ביניים של 30 ו-20 מק"ג/מק"ת. כמו כן ממליץ הארגון להוסיף ערך יממתי חדש של 25 מק"ג/מק"ת ולקבוע שני ערכי ביניים יממתיים של 120 ו-50 מק"ג/מק"ת. המלצה: מאחר וערך היעד השנתי מבוסס על ערכי ארגון הבריאות העולמי וזה עדכן המלצתו, מומלץ לאמץ את הערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי כערך יעד שנתי ולהוסיף ערך יעד יממתי בהתאם להמלצת הארגון, כלומר לקבוע ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מק"ת וערך יעד יממתי של 25 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה מערך היעד היממתי. גפרית דו חמצנית (SO2): ארגון הבריאות העולמי ממליץ לעדכן את ערך הייחוס היממתי מ-20 מק"ג/מק"ת ל-40 מק"ג/מק"ת. המלצה: מאחר וערך היעד היממתי מבוסס על ערכי ארגון הבריאות העולמי וזה עדכן המלצתו, מוצע לעדכן את ערך היעד היממתי בהתאם להמלצת ארגון הבריאות העולמי מ-20 מק"ג/מק"ת ל-40 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה. זאת, מפני שערכי היעד מבוססים על ערכי ארגון הבריאות העולמי ועדכונם האחרון משקף את הידע הבריאותי העדכני ביותר; ערך הסביבה השנתי זהה לערך היעד השנתי ממילא, וערך הסביבה השעתי גם הוא שווה ערך בקירוב לערך היעד העשר-דקתי ומשכך לא מתקיים פער בין שני הערכים. ביחס לערך היעד השנתי של גפרית דו חמצנית (20 מק"ג/מק"ת), ערך זה הינו ערך המיועד להגנה על המערכת האקולוגית. בשל כך, עדכון ערך היעד היממתי אינו נוגע לערך היעד השנתי למזהם זה. לגבי ערך הסביבה היממתי, בפרסום הקודם של מסמך ה-RIA הופיעה התייחסות לבחינה שנערכה לאפשרות להשוותו לערך היעד היממתי הקיים (20 מק"ג/מק"ת) בהתאם לעקרונות החוק. אולם, הערך הנבחן נמוך משמעותית מהתקינה הקיימת בעולם, ובבחינת היישימות לא נמצאה היתכנות לעמידה בו בעת הזו. גם ערך היעד המומלץ החדש, חרף העובדה שהוא גבוה מערך היעד הקיים, הוא נמוך מערך הסביבה הקיים ולפיכך נדרשת בחינה דומה לאפשרות להשוות את ערך הסביבה אליו. היות שאין אפשרות להסיק מסקנות מן הבחינה שנערכה ביחס לישימות של קביעת ערך הסביבה כ-20 מק"ג/מק"ת לגבי הישימות של קביעת הערך כ-40 מק"ג/מק"ת יש לבצע את הבחינה מחדש. ולפיכך האפשרות לעדכן את ערך הסביבה על פי אותה הכוונה וביחס לערך היעד החדש תיבחן רק בעדכון הבא של ערכי הסביבה כאמור לעיל ביחס לשאר המזהמים שמוצע כעת לעדכן את ערכי היעד שלהם בעקבות פרסום ה-WHO. בשולי הדברים נזכיר כי מן הבחינה שנערכה לישימות הערך המחמיר יותר עלה כי על מנת שניתן היה לעדכן את ערך הסביבה היממתי לאותו הערך היו נדרשים שינויים משמעותיים בתעשיה הקיימת, הפועלת כדין. עיקר הפליטות של גופרית דו חמצנית מקורו בתהליכי שריפה של מזוט, שהוא חומר דלק. מדובר בשינוי משמעותי וארוך טווח – שהוא אכן חיוני – במשק האנרגיה בישראל. אי לכך, על אף שלא כלולה המלצה לגבי עדכון ערך הסביבה כאמור ולא נערכה בחינה לישימות עדכון הערך לפי הערך המומלץ החדש, בהתאם להחלטת ממשלה 171 מיום 25.7.2021 שעניינה מעבר לכלכלה דלת פחמן, המשרד קורא לצרכני המזוט לעבור לשימוש במקורות אנרגיה שאינם פוסיליים. תהליך זה מצוי בשלבים ראשוניים, ועל צרכני המזוט לעבור לשימוש בגז מחצבים כדלק מעבר במקביל להקמת רשת חלוקה בפריסה ארצית בשנים הקרובות. במקביל, כדי לקדם את המעבר למקורות אנרגיה חלופיים בכוונת המשרד לפעול לקידום תמיכות ממשלתיות להתייעלות באנרגיה ולפיתוח והטמעה של טכנולוגיות מבוססות חשמל ומימן. כמו כן, תיבחן יישימות עריכת שינויים טכנולוגיים במפעלים העושים שימוש בחומר גלם מבוסס גופרית בתהליכי הייצור שלהם לצורך הפחתת פליטות הגופרית מהם לרבות בהתייחס למשמעויות כלכליות במונחי עלות-תועלת ולהיבטים משפטיים. פחמן חד חמצני (CO): ארגון הבריאות העולמי ממליץ להוסיף ערך יממתי חדש של 4,000 מק"ג/מק"ת. המלצה: מומלץ לאמץ את הערך היממתי החדש כערך יעד, כלומר ערך יעד יממתי של 4,000 מק"ג/מק"ת, ולהתיר 4 חריגות בשנה. טולואן: מוצע לעדכן את ערכי היעד והסביבה היממתיים מ-3770 מק"ג/מק"ת ל-1000 מק"ג/מק"ת והשנתיים מ-300 מק"ג/מק"ת ל-260 מק"ג/מק"ת, בהתאמה. זאת, בהתבסס על ערכי איכות האוויר של ארגון הבריאות העולמי, היות והם העדכניים ביותר מבין הערכים של גופי הייחוס בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, וכן לאור בחינת הישימות לעמידה בערך לפי מגמות השימוש בחומר והמצב הקיים בסביבה. סטירן: מוצע לעדכן את ערכי היעד החצי שעתי והשנתי מ-100 מק"ג/מק"ת ל-70 מק"ג/מק"ת בהתבסס על ערכי איכות האוויר של ה-WHO, שהם העדכניים יותר מבין גופי הייחוס בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, וכן לאור קביעת ה-IARC (מרכז המחקר לסרטן של ה-WHO) משנת 2019 כי הסטירן הוא ככל הנראה חומר מסרטן לאדם. קביעה המהווה נורת אזהרה לנקיטת אמצעי זהירות מונעת. לא מומלץ לעדכן בעדכון הנוכחי את ערך הסביבה החצי שעתי הקיים מ-100 מק"ג/ מק"ת ל-70 מק"ג/מק"ת, שהוא ערך היעד החדש המוצע. זאת, היות שבתקינה העולמית אין ערך מקביל למדידה חצי שעתית, ונוכח אי הוודאות הקיימת ביחס לישימות הערך בסמוך לתעשייה בשים לב לטכנולוגיה המחייבת. המשרד מתכוון לשוב ולבחון את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא. לשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשייה הרלוונטית. ניקל (בחומר חלקיקי מרחף): מוצע לעדכן את ערכי היעד והסביבה השנתיים לפי הערך של האיחוד האירופי מ-0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP ל-0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10. ערך זה הינו העדכני ביותר לפי ההיררכיה של ועדת אלמוג. כמו כן, נוכח העובדה כי לא נמדדו חריגות ממנו בנקודות הדיגום הקבועות, יש צפי לישימות העמידה בו. יצוין, כי מוצע לקבוע את הערך בחלקיקי PM10 מאחר שהערך האירופי מתייחס לפרקציה זו של החלקיקים, וכן, מכיוון שההשפעה הבריאותית המשמעותית של מזהם זה היא סרטן בדרכי הנשימה ולחלקיקים אלה פוטנציאל חשיפה (והשפעה) רב יותר לדרכי הנשימה. עוד מוצע לעדכן באותו אופן גם את ערך היעד היממתי - בהתאם למתודולוגיית אלמוג, מאחר והמזהם הוא מסרטן שאיבר המטרה שלו הוא דרכי הנשימה. לא מומלץ לאמץ ערך סביבה יממתי לניקל בעדכון הנוכחי. זאת, היות שבתקינת המדינות המפותחות אין ערך מקביל למדידה יממתית ונוכח אי ודאות הקיימת לגבי ישימות הערך בעת הזו בסמוך לתעשייה ולנמלי הים בשים לב ליישומם את הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (BAT). המשרד מתכוון לבחון מחדש את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא, ולשם כך, ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשייה הרלוונטית ובנמלים. ונאדיום: מוצע לעדכן את ערכי הסביבה ולהשוותם לערכי היעד כנדרש בחוק ולאור המצב הקיים בסביבה המעיד על ישימות העמידה בערכים באופן הבא: עדכון ערך הסביבה היממתי מ-1 מק"ג/מק"ת ל-0.8 מק"ג מק"ת והוספה של ערך סביבה שנתי של 0.1 מק"ג/מק"ת. ארסן (בחומר חלקיקי מרחף): מוצע לעדכן את ערך הסביבה השנתי מ-0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP ל-0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, לאור המצב הקיים בסביבה ובהתבסס על הערך השנתי של ה-EU משנת 2012 הנמדד בגודל חלקיק זה. להשאיר את ערכי איכות האויר של המזהם ללא ערך סביבה יממתי. זאת, משום שלא קיים ערך סביבה יממתי במדינות מפותחות ובבחינת היישימות נמצאה אי ודאות ביחס לעמידה בערך המחמיר. בכוונת המשרד לשוב ולבחון את האפשרות לעדכון הערך בעדכון הבא של ערכי איכות האויר, ולשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשיה הרלוונטית. לסיכום, המשרד להגנת הסביבה ממליץ לעדכן את ערכי היעד של תשעה מזהמים: טולואן, ניקל, סטירן, חומר חלקיקי נשימתי (PM10), חומר חלקיקי נשימתי עדין (PM2.5), אוזון, חנקן דו חמצני, גפרית דו חמצנית ופחמן חד חמצני, ואת ערכי הסביבה לארבעה מזהמים: טולואן, ניקל, ונאדיום וארסן. עוד מוצע לשנות את אופן קביעת החריגות המותרות לערך הסביבה של חומר חלקיקי נשימתי עדין (PM2.5) וחומר חלקיקי נשימתי (PM10). טבלה 2 מסכמת את השינויים המומלצים. טבלה 2: סיכום השינויים המומלצים לערכי היעד בתיקון הנוכחי של תקנות איכות אוויר. מזהם זמן מיצוע יעד ביניים יעד ביניים יעד ביניים יעד ביניים ערך WHO מומלץ ערך יעד קיים בישראל ערך סביבה קיים בישראל מזהם זמן מיצוע 1 2 3 4 ערך WHO מומלץ ערך יעד קיים בישראל ערך סביבה קיים בישראל חלקיקי PM2.5 שנתי 35 (35) 25 (25) 15 (15) 10 ( --) 5 (10) 10 25 חלקיקי PM2.5 יממתי1 75 (75) 50 (50) 37.5 (37.5) 25 ( --) 15 (25) 25 37.5 חלקיקי PM10 שנתי 70 (70) 50 (50) 30 (30) 20 (--) 15 (20) 20 50 חלקיקי PM10 יממתי1 150 (150) 100 (100) 75 (75) 50 ( --) 45 (50) 50 130 O3 אוזון עונת שיא2 100 70 -- -- 60 ( --) -- -- O3 אוזון 8 שעתי1 160 (160) 120 ( --) -- -- 100 (100) 100 140 NO2 חנקן דו חמצני שנתי 40 30 20 -- 10 (40) 40 40 NO2 חנקן דו חמצני יממתי1 120 50 -- -- 25 ( --) -- -- SO2 גפרית דו חמצנית יממתי1 125 (125) 50 (50) -- -- 40 (20) 20 50 CO פחמן חד חמצני יממתי1 7,000 -- -- -- 4,000 ( --) -- -- מזהם ערך יעד/סביבה פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך יעד מומלץ (מק"ג/מק"ת) טולואן יעד שנתי 300 260 טולואן יעד יממתי 3770 1000 טולואן סביבה שנתי 300 260 טולואן סביבה יממתי 3770 1000 ניקל יעד שנתי 0.025 בחלקיקי TSP 0.020 בחלקיקי PM10 ניקל יעד יממתי 0.025 בחלקיקי TSP 0.020 בחלקיקי PM10 ניקל סביבה שנתי 0.025 בחלקיקי TSP 0.020 בחלקיקי PM10 ונאדיום סביבה שנתי (לא קיים) 0.1 בחלקיקי TSP ונאדיום סביבה יממתי 1 0.8 בחלקיקי TSP גפרית דו חמצנית (SO2) יעד יממתי 20 40 סטירן יעד שנתי 100 70 סטירן יעד חצי שעתי 100 70 ארסן סביבה שנתי 0.006 בחלקיקי TSP 0.006 בחלקיקי PM10 חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 יעד שנתי 10 5 חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 יעד יממתי 25 15 חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 סביבה יממתי 37.5 (18 חריגות מותרות) 37.5 (מותרות חריגות בשל סופות אבק) חלקיקים נשימים PM10 יעד שנתי 20 15 חלקיקים נשימים PM10 יעד יממתי 50 45 חלקיקים נשימים PM10 סביבה יממתי 130 (18 חריגות מותרות) 130 (מותרות חריגות בשל סופות אבק) אוזון (O3) יעד עונת שיא לא קיים 60 חנקן דו חמצני (NO2) יעד שנתי 40 10 חנקן דו חמצני (NO2) יעד יממתי לא קיים 25 פחמן חד חמצני (CO) יעד יממתי לא קיים 4,000