חומר רקע

דוח הערכת השפעות רגולציה בנושא: המשרד להגנת הסביבה תאריך פרסום: [2021/09/12] עורכי הדוח: ד"ר אילן לוי ומר צפריר גדרון תקציר מנהלים בעקבות החלטת ממשלה מס' 2118, מתאריך 22.10.14, שעניינה 'הפחתת הנטל הרגולטורי', נדרשים כלל משרדי הממשלה לבצע תהליך הערכת השפעות רגולציה לרגולציה חדשה. דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך הערכת השפעות רגולציה בתחום איכות אוויר לעדכון ערכי איכות האויר. האוויר הוא משאב ציבורי וחיוני לקיום האדם. זיהום אוויר מוכר כגורם הסביבתי המסוכן ביותר, ובעל המשפעה ישירה על בריאות האדם ועל איכות חייו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: מעשה ידי אדם וטבעיים, וריכוזיו בסביבה מושפעים בעיקר מאופי מקורות הפליטה והתנאים המטאורולוגים. מהיותו משאב ציבורי, קיימת סכנה להיווצרות כשל שוק של החצנת השפעות שליליות ופגיעה באיכות האוויר בעקבות פליטת מזהמים לאוויר כחלק מפעילותם הכלכלית של פרטים שונים. בהתאם לסעיף 6 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 על השר להגנת הסביבה (להלן "השר") לקבוע את ערכי איכות האוויר לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה. ערכי איכות האוויר כוללים שלושה סוגי ערכים – ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה, אשר מוגדרים בסעיף 6 לחוק. לפי סעיף 6(ד) לחוק, על השר לבחון מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע. ערכי איכות אוויר קבועים בתקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), תשע"א-2011 (להלן – 'התקנות') ועדכוניהן מעת לעת. החוק קובע כי ערכי איכות אוויר יתבססו, בין השאר, על ההוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ובהתייחס לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, וכן לגבי ערכי הסביבה גם לישימות העמידה בהם. בעולם ובישראל הוגדרו ערכי איכות אויר של מזהמים בשתי רמות חשיפה: חשיפה כרונית - חשיפה ארוכת טווח. הערכים נמדדים לרוב כריכוז ממוצע שנתי מירבי מותר, משוקלל זמן. הערך מייצג סף עליון שמתחתיו סביר להניח שההשפעות השליליות של חשיפה ארוכת טווח, שנה אחר שנה, במשך כל החיים, תהיינה מזעריות ולא תגרומנה להשפעות בריאותיות כרוניות. חשיפה אקוטית – חשיפה קצרת טווח. הערכים נמדדים בדרך כלל כריכוז ממוצע שעתי/יממתי מרבי מותר, משוקלל זמן. ערך זה מטבעו גבוה לרב מהערך השנתי. מותר להגיע אליו במהלך השנה, אך במספר פעמים ולמשך זמן שלא תיגרם חריגה מ"הערך השנתי" הליך הבחינה כלל מס' שלבים והחל ב-2018 עם הגשת רשימה של 13 מזהמים לכנסת שערכי איכות האויר שלהם יבחנו. ארבעה מהם יבחנו רק ביחס לערכי היעד שלהם: תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי עדין מרחף, מלחי גופרה (בחומר חלקיקי עדין מרחף), ואבק שוקע; ארבעה נוספים יבחנו גם ביחס לערכי הסביבה שלהם: טולואן, טטרהכלורואתילן, סטירן וניקל (בחומר חלקיקי עדין מרחף); החמישה האחרונים יבחנו רק ביחס לערכי הסביבה שלהם: גופרית דו חמצנית, 1,2 דיכלורואתאן, מימן גופרי, ונאדיום וארסן. הליך הבחינה כלל גם היוועצות עם רגולטורים משיקים, מומחים ובעלי עניין בפורמט של שולחנות עגולים מרובי משתתפים ובחינה של הערות כתובות. נוסף על חומרים אלה הוצע במסגרת ההיוועצות עם בעלי העניין וכן על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לבחון ביתר פירוט גם את הצורך לעדכן את ערכי האוויר למזהמים הבאים: בנזן, חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) (הפחתה של מספר ימי החריגות המותר מערך הסביבה היממתי) ופורמלדהיד. החלופות שנבחנו כאמור לעדכון הערכים נשענו על ערכי איכות אויר מקובלים בעולם על פי מתודולוגיה סדורה (מתודולוגית אלמוג) כמופרט בגוף המסמך. בסיכום בחינת הערכים מומלץ לעדכן את ערכי היעד של שלושה מזהמים: טולואן, ניקל וסטירן ואת ערכי הסביבה לארבעה מזהמים: טולואן, ניקל, ונאדיום וארסן. עוד מוצע לשנות את אופן קביעת החריגות המותרות לערך הסביבה של חומר חלקיקי נשימתי עדין (PM2.5) וחומר חלקיקי נשימתי (PM10). להלן תמצית הבחינה וההמלצות: טולואן – מוצע לעדכן את ערכי היעד והסביבה היממתיים מ-3770 מק"ג/מק"ת ל-1000 מק"ג/מק"ת והשנתיים מ-300 מק"ג/מק"ת ל-260 מק"ג/מק"ת, בהתאמה. זאת, בהתבסס על ערכי איכות האוויר של ארגון הבריאות העולמי, היות והם העדכניים ביותר מבין הערכים של גופי הייחוס בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, וכן לאור בחינת הישימות לעמידה בערך לפי מגמות השימוש בחומר והמצב הקיים בסביבה. טטרהכלורואתילן – מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה הקיימים ללא שינוי. נמצא כי אין בסיס מוצק בשלב זה להחמיר או להקל את ערך היעד השנתי לפי הערכים של קליפורניה וה-EPA הפדרלי. לא מומלץ בעת הזו להוסיף ערך סביבה יממתי ולאמץ את ערך היעד היממתי הקיים גם כערך סביבה, היות ובבחינת הישימות נמצא כי אין ודאות לגבי הריכוזים אשר ימדדו בסביבת מכוני הניקוי היבש לאחר יישום הדרישות במפרט האחיד החדש שנקבע להן. על פי המצב הקיים בסביבה, ריכוזים גבוהים בסביבה נמדדו רק בסמיכות למכוני ניקוי יבש. המשרד פרסם לאחרונה מפרט אחיד למכבסות אשר במסגרתו ניתנה התייחסות לדרישות להפחתת השימוש במזהם טטרהכלורואתילן במכוני ניקוי יבש ולעמידה בערך היעד היממתי. במסגרת המפרט האחיד ניתנה ארכה של שנה ליישום הדרישות עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים. באירופה נקבע איסור על השימוש במזהם זה לצורך ניקוי יבש בתהליך הדרגתי. בכוונת המשרד לפעול לעדכון הרגולציה בתחום זה. לפיכך, האפשרות לעדכון הערך תיבחן בעדכון הבא של ערכי איכות האויר, ועד לעדכון הבא, ימשיך המשרד לעקוב אחר יישום הרגולציה הקיימת והריכוזים הנמדדים בסביבה. סטירן – מוצע לעדכן את ערכי היעד החצי שעתי והשנתי מ-100 מק"ג/מק"ת ל-70 מק"ג/מק"ת בהתבסס על ערכי איכות האוויר של ה-WHO, שהם העדכניים יותר מבין גופי הייחוס בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, וכן לאור קביעת ה-IARC (מרכז המחקר לסרטן של ה-WHO) משנת 2019 כי הסטירן הוא ככל הנראה חומר מסרטן לאדם. קביעה המהווה נורת אזהרה לנקיטת אמצעי זהירות מונעת. לא מומלץ לעדכן בעדכון הנוכחי את ערך הסביבה החצי שעתי הקיים מ-100 מק"ג/ מק"ת ל-70 מק"ג/מק"ת, שהוא ערך היעד החדש המוצע. זאת, היות שבתקינה העולמית אין ערך מקביל למדידה חצי שעתית, ונוכח אי הוודאות הקיימת ביחס לישימות הערך בסמוך לתעשייה בשים לב לטכנולוגיה המחייבת. המשרד מתכוון לשוב ולבחון את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא. לשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשייה הרלוונטית. ניקל (בחומר חלקיקי מרחף) – מוצע לעדכן את ערכי היעד והסביבה השנתיים לפי הערך של האיחוד האירופי מ-0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP ל-0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10. ערך זה הינו העדכני ביותר לפי ההיררכיה של ועדת אלמוג. כמו כן, נוכח העובדה כי לא נמדדו חריגות ממנו בנקודות הדיגום הקבועות, יש צפי לישימות העמידה בו. יצוין, כי מוצע לקבוע את הערך בחלקיקי PM10 מאחר שהערך האירופי מתייחס לפרקציה זו של החלקיקים, וכן, מכיוון שההשפעה הבריאותית המשמעותית של מזהם זה היא סרטן בדרכי הנשימה ולחלקיקים אלה פוטנציאל חשיפה (והשפעה) רב יותר לדרכי הנשימה. עוד מוצע לעדכן באותו אופן גם את ערך היעד היממתי - בהתאם למתודולוגיית אלמוג, מאחר והמזהם הוא מסרטן שאיבר המטרה שלו הוא דרכי הנשימה. לא מומלץ לאמץ ערך סביבה יממתי לניקל בעדכון הנוכחי. זאת, היות שבתקינת המדינות המפותחות אין ערך מקביל למדידה יממתית ונוכח אי ודאות הקיימת לגבי ישימות הערך בעת הזו בסמוך לתעשייה ולנמלי הים בשים לב ליישומם את הטכנולוגיה המיטבית הזמינה (BAT). המשרד מתכוון לבחון מחדש את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא, ולשם כך, ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשייה הרלוונטית ובנמלים. גופרית דו חמצנית – מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי. זאת, מפני שערכי היעד מבוססים על ערכי ה-WHO ונמוכים ביחס לגופים אחרים בעולם; ערך הסביבה השנתי זהה לערך היעד השנתי ממילא, וערך הסביבה השעתי גם הוא שווה ערך בקירוב לערך היעד העשר-דקתי ומשכך לא מתקיים פער בין שני הערכים. לגבי ערך הסביבה היממתי, נבחנה האפשרות להשוותו לערך היעד היממתי בהתאם לעקרונות החוק. אולם, הערך הנבחן נמוך משמעותית מהתקינה הקיימת בעולם, ובבחינת היישימות לא נמצאה היתכנות לעמידה בו בעת הזו. האפשרות לעדכן את ערך הסביבה על פי אותה הכוונה תיבחן בעדכון הבא של הערכים. על מנת שניתן יהיה לעדכן את הערך לערך המחמיר שנבחן נדרשים שינויים משמעותיים בתעשיה הקיימת, הפועלת כדין. עיקר הפליטות של גופרית דו חמצנית מקורו בתהליכי שריפה של מזוט, שהוא חומר דלק. מדובר בשינוי משמעותי וארוך טווח – שהוא אכן חיוני – במשק האנרגיה בישראל. בהתאם להחלטת ממשלה 171 מיום 25.7.2021 שעניינה מעבר לכלכלה דלת פחמן, המשרד קורא לצרכני המזוט לעבור לשימוש במקורות אנרגיה שאינם פוסיליים. תהליך זה מצוי בשלבים ראשוניים, ועל צרכני המזוט לעבור לשימוש בגז מחצבים כדלק מעבר במקביל להקמת רשת חלוקה בפריסה ארצית בשנים הקרובות. במקביל, כדי לקדם את המעבר למקורות אנרגיה חלופיים בכוונת המשרד לפעול לקידום תמיכות ממשלתיות להתייעלות באנרגיה ולפיתוח והטמעה של טכנולוגיות מבוססות חשמל ומימן. כמו כן, תיבחן יישימות עריכת שינויים טכנולוגיים במפעלים העושים שימוש בחומר גלם מבוסס גופרית בתהליכי הייצור שלהם לצורך הפחתת פליטות הגופרית מהם לרבות בהתייחס למשמעויות כלכליות במונחי עלות-תועלת ולהיבטים משפטיים. 1,2 דיכלורואתאן – מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי. מאחר ואין שינוי בערכי איכות האוויר הנדרשים על ידי הגופים המקבילים בעולם, אין צורך לעדכן את ערכי היעד. לאור ממצאי הניטור והדיגום לצד מקורות הפליטה של המזהם ונוכח ההמלצה שלא לשנות את ערך היעד השנתי, מוצע להשאיר גם את ערך הסביבה השנתי ללא שינוי. היות וקיים ערך יעד יממתי ל-1,2 דיכלורואתאן, אולם לא קיים ערך סביבה יממתי, על פי עקרונות ועדת אלמוג, נבחנה האפשרות לאמץ את ערך היעד היממתי כערך סביבה יממתי. אולם אין מקבילה לערך סביבה יממתי בתקינה של מדינות מערביות מפותחות, ומבחינת ישימות העמידה בערך המחמיר נדרשת הערכה טכנולוגית ומקצועית לגבי חלקו בהרכב הגזים הנפלטים ממטמנות פסולת מעורבת ולגבי דרך הטיפול המיטבית המספיקה בפליטה שלו מהן. בין היתר יש לבחון האם שריפת הגז היא הטיפול המיטבי במזהם או שמקובל לדרוש אמצעים נוספים. צעדים נוספים שבכוונת המשרד לנקוט בהקשר זה הם טיוב הטיפול בפסולת העירונית, בדגש על הפרדת פסולת במקור, וצמצום הטמנת פסולת מעורבת, באופן שיביא להפחתת הפליטות של המזהם ממטמנות. בכוונת המשרד לשוב ולבחון את האפשרות לעדכון הערך בעדכון הבא של ערכי איכות האויר. מימן גופרי – מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי. ערך היעד החצי שעתי תואם לערך של ארגון הבריאות העולמי ולא נמצא מידע חדש המצריך שינוי. מלבד מדינת קליפורניה וישראל, אין גופי ייחוס שהמליצו / שקבעו ערכי יעד ארוכי טווח למימן גופרי וגם קליפורניה לא עדכנה את הערך שלה. על פי העקרון הקבוע בחוק, יש לשאוף לקבוע ערך סביבה זהה לערך היעד או קרוב אליו ככל שישים. לפיכך, נבחנה הישימות של הפחתת ערך הסביבה החצי שעתי של מימן גופרי והשוואתו לערך היעד החצי שעתי של 7 מק"ג/מק"ת. אולם, בבחינת הישימות עלה כי אין וודאות ביחס ליישימות הפחתת ערך הסביבה החצי שעתי כאמור, וכי להפחתת הפליטות יש משמעות כלכלית רבה מאד . מזהם זה אופייני למיתקנים לטיפול בשפכים, וגורם בעיקר למפגעי ריח. בעת הזאת, לא נראה שהפחתת ערך הסביבה היא כלי המדיניות המתאים להביא לביצוע התיקונים הנדרשים בפעילות המט"שים על מנת להפחית את מפגעי הריח, במידה שהם קיימים. מקור נוסף לפליטת המזהם הוא בהרחקת הגפרית מקידוחי מים העשירים בה באופן טבעי. מן הבחינה עלה כי הבדיקה הטכנו-כלכלית של חלופות הטיפול השונות בקידוחי המים הללו, טרם מוצתה. לפיכך, גם ביחס למקור פליטה זה אין, נכון לפרסום העדכון, די נתונים לתמוך ביישימות הפחתת הערך. לבסוף, גם לגבי ישימות הערך למזהם זה בשל פליטות ממטמנות פסולת אין בידי המשרד נכון לעת הזאת די נתונים ומידע לצורך איפיון הפליטה החצי שעתית מהן והאמצעים להפחתתה, ועל משמעותם הטכנו-כלכלית. לא למותר לציין כי אמנם, כאמור, בכוונת המשרד להמשיך את הבחינה והבדיקה בהיבט זה, אך יש להבהיר כי גם ללא שינוי הערך, קיימים כלים רגולטורים להתמודדות עם מטרדי ריח באמצעות הסדרה פרטנית של פליטות ממקורות שונים. ונאדיום – מוצע לעדכן את ערכי הסביבה ולהשוותם לערכי היעד כנדרש בחוק ולאור המצב הקיים בסביבה המעיד על ישימות העמידה בערכים באופן הבא: עדכון ערך הסביבה היממתי מ-1 מק"ג/מק"ת ל-0.8 מק"ג מק"ת והוספה של ערך סביבה שנתי של 0.1 מק"ג/מק"ת. ארסן (בחומר חלקיקי מרחף) – מוצע לעדכן את ערך הסביבה השנתי מ-0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP ל-0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, לאור המצב הקיים בסביבה ובהתבסס על הערך השנתי של ה-EU משנת 2012 הנמדד בגודל חלקיק זה. להשאיר את ערכי איכות האויר של המזהם ללא ערך סביבה יממתי. זאת, משום שלא קיים ערך סביבה יממתי במדינות מפותחות ובבחינת היישימות נמצאה אי ודאות ביחס לעמידה בערך המחמיר. בכוונת המשרד לשוב ולבחון את האפשרות לעדכון הערך בעדכון הבא של ערכי איכות האויר, ולשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשיה הרלוונטית. חלקיקים נשימים (PM10) וחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) – מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי, אולם לבטל את הקבוע הסטטיסטי המתיר 18 חריגות מערך הסביבה ולהחליפו בהוראה מפורשת המתירה כל חריגה הנגרמת כתוצאה מסופת אבק ורק חריגות שזו הסיבה להן, ובהתאם לכך לעדכן גם את אופן חישוב הממוצע השנתי של חלקיקים נשימים (PM10) כך שיופחתו רק סופות האבק ולא 18 הערכים הגבוהים בשנה. הקביעה שחריגה נגרמה כתוצאה מסופת אבק תישען על בדיקה איכותית של פרמטרים אוביקטיביים. אין שוני במהות של שני האופנים לקביעת החריג המותר שכן שניהם מכוונים אל חריגות הנגרמות בבסיסן בשל עליה משמעותית בריכוזי הרקע הטבעיים של החלקיקים הנשימים העדינים. האופן הקיים נשען, כאמור, על חישוב סטטיסטי של שכיחות התנאים הטבעיים של סופות אבק המתרחשים בכ-5% מהימים בשנה (18 יממות). האופן החדש מדויק יותר. לאור מגמת הירידה בשכיחות של החריגות מהערכים היממתיים בשנים האחרונות, נבחנה תחילה האפשרות להפחית ממס' הימים המותרים. אולם בשל השונות הטבעית הקיימת במספר סופות האבק ובעוצמתן משנה לשנה, שונות הבאה לידי ביטוי הן בממוצע השנתי והן במספר החריגות מערכי היעד והסביבה היממתיים, לא ניתן לקבוע בבטחון כי המגמה הנוכחית תימשך גם בעתיד הנראה לעין ומספר החריגות ימשיך לפחות. בשל השונות הטבעית יתכנו שנים בהן יהיו יותר מ-18 ימים עם ריכוזים חריגים מסיבות טבעיות ושנים עם פחות. לפיכך, יתכן שמגמת הפיחות הנוכחית תעצר ומספר החריגות בשנה ישאר ברמה הנוכחית, או שתתהפך ומספר החריגות יעלה שוב לרמה אשר נצפתה בעשור הראשון של שנות האלפיים. היות שהמטרה של מספר החריגות המותר מהערך היממתי היא לתת ביטוי לסופות האבק המתרחשות בישראל, כאמור לעיל, ולא לאפשר חריגות אשר נגרמות ממקורות זיהום מפעילות אנושית, והיות שהמגמה הנוכחית היא של פיחות באירועי החריגה, אך אין ודאות באשר לעתידה, הוחלט לבטל את ההצמדה של החריגות המותרות לבסיס סטטיסטי קבוע ולהחליפו בקביעה מדויקת נקודתית. פורמלדהיד - מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי. ערכי איכות אוויר לפורמלדהיד עודכנו בתהליך הבחינה הקודם לערכי איכות האוויר, ובבחינה מוקדמת של תקני איכות האוויר ברגולציה בעולם אשר בוצעה בתחילת תהליך העדכון הנוכחי, לא נמצאו ערכים חדשים. כמו כן, יש לציין כי הפורמלדהיד הוא מזהם שניוני אשר מבשריו הם תרכובות אורגניות נדיפות. לפיכך, הדרך היעילה להפחית את ריכוזיו בסביבה היא להביא להפחתת הפליטות של התרכובות האורגניות. אכן, בשנים האחרונות הייתה הפחתה בפליטות המזהמים האורגנים בישראל הן ממקורות תעשייתיים והן מתחבורה (כלי רכב ותחנות תדלוק). בנזן - מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי. ערכי איכות אוויר לבנזן עודכנו בתהליך הבחינה הקודם לערכי איכות האוויר. הערכים החדשים אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1/1/2017 הם המחמירים ביותר בעולם. הערך השנתי מהווה רבע מהערך השנתי המקובל באיחוד האירופי. נבחנה האפשרות לשנות את מספר החריגות המותר מערך הסביבה היממתי, היות שהנתונים שהיו ידועים קודם לבדיקה לא היו מובהקים. התנאים המטאורולוגים בישראל אשר תורמים לבניית ריכוזים גבוהים בלילות קרים וארוכים (עונת החורף בעיקר) לא השתנו. מאידך, לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו במדידות בסביבה, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות. בכוונת המשרד לפעול להפחתת הפליטות ממקורות הפליטה אשר בסמוך אליהם נמדדו חריגות. תחמוצות חנקן (מחושבות כ-NOx), אבק שוקע ומילחי גופרה – לגבי מזהמים אלו נבחנה האפשרות לבטל את הערכים שלהם באופן כללי. זאת, משום שאינם כלולים בתקינה מקבילה בעולם או שהוחלפו באינדיקטורים אחרים, מדויקים יותר ואינם רלוונטיים עוד. אולם, מכיוון שרשימת המזהמים שיש לקבוע להם ערכי איכות אויר קבועה בתוספת הראשונה לחוק, לא ניתן להסיר מזהמים מהרשימה שבתוספת אלא באמצעות תיקון החוק. לפיכך נדרש לקבוע עבורם ערכים. תוכן עניינים רקע על תהליך הערכת השפעות רגולציה 10 רקע על הסוגיה הרגולטורית 11 אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי והצורך ברגולציה 12 האסדרה הקיימת כיום 14 רגולציה ורגולטורים משיקים 17 סקירה בינלאומית 18 תכלית ויעדי הרגולציה המוצעת 22 שיח מול בעלי עניין 23 מתודולוגיה לבחינת ערכי איכות האוויר 31 בחינת החלופות לעדכון ערכי האוויר 34 נספח א' – מסמך רקע: תמונת מצב איכות אוויר בישראל 86 נספח ב' – תחשיבים כלכליים 240 נספח ג' - פירוט הערות הציבור 245 נספח ד' – מסמך רקע לכנסת - 13.2.19: בחינת הצורך בעדכון ערכי אויר 273 רקע על תהליך הערכת השפעות רגולציה רגולציה (אסדרה) היא כלי מרכזי של המדינה לשמירה על אינטרסים ציבוריים ולקידום מדיניות באמצעות קביעת כללי התנהגות מחייבים. על הממשלה מוטלת האחריות לוודא כי הרגולציה מבטאת איזון נכון בין התערבות במשק לבין שמירה על מרחב הפעילות החופשית של אזרחים ומתן הזדמנויות כלכליות. רגולציה מטבעה קובעת מגבלות על הציבור, אשר לעיתים מלוות גם בעלויות משמעותיות. אלו לגיטימיות ככל שהן הכרחיות להשגת תכלית הרגולציה, אך הן הופכות לנטל עודף כאשר ניתן לוותר עליהן תוך שמירה על האינטרס הציבורי. ככל שהרגולציה אינה מאוזנת, היא עלולה מצד אחד להטיל על המשק עלויות שאינן הכרחיות לטובת הגנה על האינטרס הציבורי, או במילים אחרות - נטל רגולטורי עודף, ומצד שני לא לפתור באופן אפקטיבי את הבעיה שלשמה היא נקבעה. כיוון שרגולציה ממשלתית היא מערכת מורכבת, נדרש מאמץ מודע ומכוון לטובת שימור האיזון האמור. לשם כך, קיבלה הממשלה את החלטה מספר 2118 ,מיום 2014.10.22 ,בנושא הפחתת הנטל הרגולטורי (להלן: 'ההחלטה'). ההחלטה ממסדת מנגנונים במטרה לחזק את האיזון שבין תכלית הרגולציה לעלויותיה ולהפחית את הנטל הכרוך בה. בעקבות ההחלטה נדרשים כלל משרדי הממשלה לבצע תהליך הערכת השפעת רגולציה (Regulatory Impact Assessment) לכל רגולציה חדשה. תהליך זה מתבצע בהתאם להנחיות המדריך להערכת השפעות רגולציה של אגף רגולציה במשרד ראש הממשלה. התהליך כולל, בהתאם לעניין, הגדרה של הבעיה והאינטרס הציבורי עליו הרגולציה המוצעת נועדה להגן, סקירה בינלאומית של רגולציות מקבילות, תהליך היוועצות עם בעלי עניין ובחינה של חלופות שונות ליישום הרגולציה. דוח זה מציג את עיקרי הנושאים שעלו בתהליך הערכת השפעות רגולציה בנושא . רקע על הסוגיה הרגולטורית בהתאם לסעיף 6 לחוק אוויר נקי, התשס"ח-2008 על השר להגנת הסביבה (להלן "השר") לקבוע את ערכי איכות האוויר לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה. ערכי איכות האוויר כוללים שלושה סוגי ערכים – ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה, אשר מוגדרים בסעיף 6 לחוק. לפי סעיף 6(ד) לחוק, על השר לבחון מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע. ערכי איכות אוויר קבועים בתקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה), תשע"א-2011 (להלן – 'התקנות') ועדכוניהן מעת לעת. תוקפן של תקנות אלה עד יום כ"ח באדר התשפ"ב (1 במרס 2022) ועל כן על המשרד להגנת הסביבה להגיש בפני השר המלצה לעדכון ערכים אלו. אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי והצורך ברגולציה ​האוויר הוא משאב ציבורי וחיוני לקיום האדם. מעצם היותו משאב ציבורי, קיימת סכנה להיווצרות כשל שוק של החצנת השפעות שליליות ופגיעה באיכות האוויר כאשר פרטים פולטים מזהמים לאוויר כחלק מפעילותם הכלכלית. הזיהום שנוצר הוא דוגמא להשפעה חיצונית שלילית, שאינה מהווה עלות ישירה המוטלת על מחולל הזיהום והיא פוגעת ובבריאות הציבור בכללותו, במשאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, ואף בדורות הבאים בצורכיהם. לאור כשל שוק זה, וההשפעות החיצוניות השליליות של זיהום האוויר, נדרשת התערבות ממשלתית שתמנע את הנזק שנגרם לאיכות האוויר וכתוצאה מכך לבריאות הציבור ולסביבה. זיהום אוויר נגרם משני סוגים של מקורות: זיהום מעשה ידי אדם, המכונה זיהום אנתרופוגני, כלומר כזה הנגרם מתיעוש, מתחבורה, שריפת גזם חקלאי וכדומה; וזיהום שמקורו במקורות טבעיים כגון סופות חול, שריפות טבעיות וכדומה. זיהום האוויר מושפע גם מתנאים אטמוספירים כדוגמת יציבות אטמוספירית ומהירות הרוח וטופוגרפיה אשר עשויים להעצים או להפחית זיהום אוויר הנפלט ממקורות אלו. המזהמים הנפלטים לאוויר משפיעים ישירות על בריאות האדם ועל איכות חייו הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך. זיהום אוויר מוכר כגורם הסביבתי המסוכן ביותר לבריאות האדם. החשיפה לזיהום אוויר הוכחה במחקרים רבים כגורם המעלה את התחלואה במיוחד בקרב אוכלוסיות רגישות כגון ילדים, קשישים וחולים הסובלים ממחלות לב וריאה כרוניות. על-פי ארגון הבריאות העולמי, נכון לשנת 2019, זיהום האוויר גורם ל-7 מיליון מקרי מוות בשנה ברחבי העולם. על פי נתוני פרויקט Global Burden of Disease, בשנת 2019 היו זיהום אוויר חלקיקי ואוזון בלבד אחראים ל-2,437 מקרי מוות בישראל. מחקר של משרד הבריאות מ-2016 מצא שבישראל מתים בין 1,608 ל-2,253 איש בכל שנה ממחלות הקשורות לזיהום אוויר מחלקיקים נשימים שקוטרם עד 2.5 מיקרון (PM2.5) - יותר מאשר קורבנות תאונות הדרכים, פעולות האיבה, מקרי הרצח וההתאבדות גם יחד. זיהום אוויר זה אחראי בנוסף גם לנטל תחלואה גבוה על מערכת הבריאות, שמסתכם במאות אלפי ימי אשפוז בעלות כלכלית ישירה של מעל לשני מילארד ש"ח למשק בכל שנה (נוסף על העלות הכלכלית העקיפה באבדן ימי עבודה). קבוצות מזהמי האוויר הנפוצים ביותר הם תחמוצות חנקן (NOx), תחמוצות גופרית (SOx), תרכובות אורגניות נדיפות שאינן כוללות מתאן (NMVOC) וחלקיקים נשימים (PM). בנוסף קיימים מזהמים שאינם נכללים בקבוצות אלו אך השפעתם הבריאותית משמעותית כגון פחמן חד חמצני (CO), אוזון קרקעי (O3) ואמוניה (NH3). פליטת מזהמי אוויר אלו לפי מצאי הפליטות של המשרד לשנת 2018 מוצגת בטבלה 1. טבלה 1. פליטת מזהמי אוויר בישראל בטונות לפי סוג המזהם ומקור הזיהום (2018) האסדרה הקיימת כיום ​חוק אוויר נקי, התשס"ח - 2008 (להלן – 'החוק') מסדיר את הטיפול בגורמי זיהום האוויר השונים במסגרת חוקית אחת. מטרת החוק להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר. על מנת להשיג מטרות אלו החוק קובע ערכי איכות אוויר למזהמי אוויר בסביבה. לפי סעיף 6 לחוק מוגדרים ארבעה סוגי ערכי איכות אוויר - ערכי יעד, ערכי סביבה, ערכי התרעה וערכי ייחוס. ערכי איכות האוויר נקבעים, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובהתייחס לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי. להלן הסבר על סוגי הערכים השונים: ערכי יעד - ערכים לנוכחותם באוויר של מזהמים המנויים בתוספת הראשונה לחוק בפרקי זמן נתונים, שחריגה מהם מהווה חשש לפגיעה בבריאות האדם או באיכות חייהם של בני אדם, בנכסים או בסביבה, לרבות בקרקע, במים, בחי ובצומח, שיש לשאוף להשיגם כיעד. ערכי היעד נקבעים, ככלל, על יסוד שיקולים בריאותיים ומבוססים על מחקרים מדעיים בתחומי השפעת המזהמים על בריאות האדם. הם אינם מחייבים על פי החוק. ערכי ייחוס - ערכי יעד לנוכחותם באוויר של מזהמים שאינם מנויים בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי. ערכי סביבה - ערכים שחריגה מהם מהווה זיהום אוויר חזק או בלתי סביר, שייקבעו על בסיס ערכי היעד והידע המדעי והטכנולוגי העדכני, ובהתחשב באפשרות המעשית למניעת חריגה מערכי היעד. חריגה מערכי הסביבה אסורה על פי החוק. ערכי התרעה - ערכים שחריגה מהם, בחשיפה לזמן קצר, גורמת או עלולה לגרום לסיכון או לפגיעה בבריאותם של בני אדם, ושיש לנקוט אמצעים מידיים למניעת החריגה מהם או למניעת הנזק הנובע מהחריגה. בנוסף, החוק מטיל חובה על מפעלים בעלי היקפי פליטה גדולים לאוויר, להצטייד בהיתרי פליטה כתנאי להמשך פעילותם. היתר הפליטה ניתן לתקופה של 7 שנים ומתבסס על הטכנולוגיות הזמינות הטובות ביותר והניתנות ליישום. כיום כ-170 מפעלים נדרשים בהיתר פליטה. בהיתרי הפליטה נקבעים ערכי פליטה בהתאם לטכנולוגיה המיטבית הזמינה. במקרים מסוימים ערכי הפליטה עשויים להיות מחמירים יותר על מנת לעמוד בערכי הסביבה. המלצות לערכי ייחוס סביבתיים לכ-110 מזהמים הנפלטים ממקורות תעשייתיים בארץ גובשו על ידי ועדה מקצועית שהורכבה מנציגים של המשרד להגנת הסביבה ומשרד הבריאות, בראשותו של ד"ר שלמה אלמוג מהמרכז הרפואי שיבא בתל השומר (להלן 'ועדת אלמוג'). הועדה הגישה את המלצותיה ב-2007. הבסיס לערכים אלה הוא ערך ייחוס שנתי המבטא את הריכוז המרבי המותר של מזהם מסוים באוויר, אשר חשיפה נשימתית אליו במשך כל החיים לא צפויה לגרום תופעות שליליות לבריאות האוכלוסייה, כולל הקבוצות הרגישות שבה. הוועדה נתנה גם המלצות לערכי ייחוס קצרי טווח אשר חשיפה אקוטית אליהם בתוך פרק זמן מוגדר (בדרך כלל יממה או שעה) ובתדירות נתונה לא תגרום להשפעות משמעותיות על בריאות האוכלוסייה הכללית. ההמלצות מבוססות על בחינה השוואתית של הערכים שנקבעו בעולם המערבי. לפי סעיף 6(ד) לחוק, על השר לבחון מעת לעת, ולפחות אחת לחמש שנים, את הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר שקבע. המתודולוגיה לקביעת הצורך בעדכון והערכים המומלצים נשענת על המתודולוגיה של הוועדה. לפירוט על המתודולוגיה ראו בהמשך המסמך. אי-עמידה בערכי איכות אוויר מהווה קריטריון מרכזי בהחלטה על הכרזה של אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, בהתאם לחוק, כאשר נוכח השר כי באזור מסוים קיימים חריגה מתמשכת או חוזרת ונשנית מערכי סביבה או זיהום אוויר חריג. אם הכריז השר על אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, קיימת חובה על רשויות באזור זה, שמספר תושביהן עולה על 30,000, להכין תכנית פעולה לנקיטת אמצעים בתחומה, במסגרת סמכויותיה לשיפור איכות האוויר ולמניעת הישנות החריגה מערכי סביבה בתחומה או להפסקת החריגה, או למניעת הישנות זיהום האוויר החריג, לפי העניין; תכנית כאמור, הכוללת הוראות לניהול ולהסדרה של התחבורה בתחומה של הרשות, תוכן לפי הוראות סעיף 77א לפקודת התעבורה בשינויים המחויבים. תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה), תשע"א – 2011 (הלן – התקנות) הותקנו בשנת 2011. בשל מחסור במידע בעת אישורן נקבע בסעיף 7(ב) להן כי חרף הוראת החוק בעניין בחינת הצורך בעדכון הערכים באופן עיתי אחת ל-5 שנים, תוקפם של הערכים לרשימה של מזהמים שהוגדרה בו, ביניהם המזהמים הקריטריונים (שהוגדרו ע"י הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה, למעט עופרת), יהיה רק עד 31 בדצמבר 2012 (שנה וחצי מכניסתן לתוקף). לפיכך, בשנת 2013, נערכה בחינה ראשונה של אותם הערכים שתוקפם פג. למרות אורכת הזמן שניתנה בתקנה 7(ב) לאותם המזהמים, לא ניתן היה מבחינה מקצועית לבצע את כל התיקונים שנדרשו, וזאת, בין היתר מאחר שעדיין היה חסר מידע סביבתי לפיו ניתן היה לקבוע ישימות לערכים. לכן, בוצעו תיקונים עבור החומרים שלגביהם היה מידע מספק – אוזון, גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני, PM10, PM 2.5, וכן עדכון עבור מתילן כלוריד בעקבות בקשה של התעשייה שנמצאה מוצדקת. תוקף הוראת השעה לגבי חומרים אלה נקבע ל-31.12.2018. המידע עליו התבססה קביעת הערכים עבור חומרים אלה נאסף, בין היתר, במסגרת התכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל (החלטה 707 של הממשלה מיום 25.08.2013). במקביל, נקבע כי תוקפם של הערכים עבור טריכלורואתילן, פורמאלדהיד, 1, 3 בוטאדיאן, בנזן, קדמיום (בחומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ- 10 מיקרומטר) וכספית (בחומר חלקיקי עדין מרחף) (פרטים 7, 10, 15, 16, 23 ו- 27 לחלק א' בתוספת השנייה) יעמוד עד 1 במרס 2016. עד למועד זה, צפוי היה להיאסף המידע הסביבתי והבריאותי החסר, בין היתר במסגרת בדיקות סביבתיות. בין אישור התיקון הראשון לתיקון השני, נעשתה סקירה של הרגולציה בעולם ביחס לערכי הייחוס, לגבי אותם החומרים שחייבו עדכון. בהתאם למידע חדש על ההשפעות הבריאותיות של המזהמים - טריכלורואתילן, פורמאלדהיד, 1, 3 בוטאדיאן וכספית, נמצא כי יש צורך לעדכן עבור חומרים אלה את ערכי איכות האוויר. לגבי הבנזן והקדמיום – נמצא כי ניתן לקרב את ערך הסביבה לערך היעד לאחר בחינת ישימות לרבות נתונים שהתקבלו במסגרת בקשות להיתרי הפליטה. במסגרת התיקון השני נקבע כי תוקפה של הוראת השעה יעמוד עד ליום 1.3.21, וזאת גם לגבי הערכים שנדרשו בעדכון ב-31.12.2018 לפי התיקון הראשון, משום שנמצא שנכון יהיה לבחון את הצורך בעדכון של כל הערכים באותם מועדים ולא לבצע עדכונים חלקיים בכל פעם. עוד נקבע כי על השר יהיה לדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת עד למועד ה-1.9.18 על בחינת הצורך בעדכון ערכי איכות האוויר כקבוע בחוק. בשנת 2021, הוארך תוקף הוראת השעה לשנה נוספת עד ליום 1.3.22, וזאת בהתאם לבקשת המשרד שהתבססה על משבר הקורונה והקושי להשלים את הבדיקות שנדרשו לשם השלמת התיקון בשנה זו. רגולציה ורגולטורים משיקים חוק אוויר נקי מגדיר מעמד מיוחד למשרד הבריאות ומחייב את הממונה בחוק להתייעצות בנושאים שונים כגון התרעה לציבור על זיהום אוויר חריג ולעניין המלצות לציבור על דרכי התנהגות במצב כאמור. בנוסף, מאחר וערכי היעד נקבעים משיקולים בריאותיים, עדכון ערכי היעד נעשה בהתייעצות ובתיאום עם משרד הבריאות. כמו כן מגדיר החוק כי היה מקור פליטה מוחזק ומופעל על ידי מערכת הביטחון, לא תינתן הוראה כאמור בפסקה (2) אלא לאחר התייעצות עם הגורם הביטחוני הבכיר הנוגע בדבר; במקרה של הכרזת אזור כאזור נפגע זיהום אוויר, כאשר חלה חובה על רשות מקומית להגיש תכנית פעולה לצמצום זיהום האוויר, רשאי השר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם שר הפנים, להורות לרשות מקומית על הצעדים והאמצעים שעליה לנקוט לצמצום זיהום האוויר בתחומה. חוק אוויר נקי קובע כי השר להגנת הסביבה יקבע בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים הוראות למניעה ולצמצום של זיהום האוויר ממקורות פליטה ניידים, לרבות הוראות לעניין ערכי פליטה ושיטות למדידה ולבדיקה של פליטת מזהמים, רישום תוצאותיהן ודיווח עליהן; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לסוגי מקורות פליטה ניידים או לעניינים הנוגעים לכמה סוגים כאמור. החוק גם מסמיך את השר להגנת הסביבה, לאחר התייעצות עם שר התשתיות הלאומיות ועם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, לקבוע כללים לדירוג וסימון רכב מנועי לסוגיו, בהתאם להשפעה הצפויה עקב השימוש בו על זיהום האוויר. סקירה בינלאומית בעולם נהוגים ערכי איכות אוויר של מזהמים בשתי רמות חשיפה: חשיפה כרונית – בהתייחס אליה הערכים נמדדים לרוב כערך שנתי של הריכוז הממוצע השנתי המירבי מותר, משוקלל זמן (Time Average Weighted), שמטרתו להגן על האוכלוסייה הכללית מהשפעות בריאותיות שליליות הקשורות לחשיפה נשימתית ארוכת טווח. הערך מייצג סף עליון שמתחתיו סביר להניח שההשפעות השליליות של חשיפה ארוכת טווח, שנה אחר שנה, במשך כל החיים, תהיינה מזעריות ולא תגרומנה להשפעות בריאותיות כרוניות. חשיפה אקוטית – בהתייחס אליה הערכים נמדדים בדרך כלל כערך שעתי, יומי או יממתי, המוגדר כריכוז ממוצע שעתי/יממתי מרבי מותר, משוקלל זמן (Time Average Weighted), שמטרתו להגן על האוכלוסייה הכללית מהשפעות בריאותיות משמעותיות כתוצאה מחשיפה אקוטית למזהמים. ערך זה מטבעו גבוה לרב מהערך השנתי. מותר להגיע אליו במהלך השנה, אך במספר פעמים ומשך זמן כזה שלא יגרום לחריגה מ"הערך השנתי". להלן סקירה של השימוש בערכי איכות אויר במסגרות שונות בעולם. שימוש בערכי ייחוס בארה"ב חוק האוויר הנקי (CAA) הוא החוק הפדרלי המסדיר את פליטת האוויר ממקורות נייחים וניידים בארה"ב. בין היתר, חוק זה מחייב את ה-USEPA לקבוע תקנים לאומיים לאיכות הסביבה (NAAQS) כדי להגן על בריאות הציבור ורווחת הציבור ולהסדיר פליטת מזהמי אוויר מסוכנים. קביעת ה- NAAQS בא בד בבד עם הנחייה לפתח תכניות יישום מדינתיות (SIP), החלות על מקורות פליטה תעשייתיים בכל מדינה ומדינה, על מנת לעמוד בערכי ה-NAAQS. ה-USEPA מחויב בקביעת ערכים עבור שישה מזהמי אוויר עיקריים (criteria air pollutants): אוזון (O3), פחמן חד-חמצני (CO), גופרית דו-חמצנית (SO2), חנקן דו חמצני (NO2), עופרת, וחלקיקים נשימים (PM10 ו-PM2.5). החוק מבחין בין שני סוגים של ערכים למזהמים אלו. ערכים ראשוניים המספקים הגנה על בריאות הציבור, כולל הגנה על בריאותן של אוכלוסיות "רגישות" כמו חולי אסתמה, ילדים וקשישים; וערכים משניים המספקים הגנה על רווחת הציבור, כולל הגנה מפני ירידת נראות ופגיעה בבעלי חיים, גידולים, צמחייה ומבנים. ערכים אלו מתעדכנים מעת לעת בהתאם להתפתחות הידע בתחום. בנוסף מדינות מסוימות בארה"ב מגדירות ערכי ייחוס למזהמי אוויר נוספים ל-NAAQS. ה-USEPA משתמש בתקנים אלה, בין היתר, על מנת לקבוע את הסטטוס של אזורים גיאוגרפיים שונים בארה"ב מבחינת זיהום האוויר. אזור גאוגרפי שבו ריכוז המזהם באוויר חורג מהתקן מוכרז כאזור בעל זיהום חורג והוא נתון לפיקוח הדוק יותר ולדרישות נוקשות יותר מצד השלטונות (כגון: שימוש בדלקים נקיים יותר, דרישה מחמירות יותר כלפי התעשייה וכו'). סעיף 112 ל- CAA מתייחס לפליטת מזהמי אוויר מסוכנים ממקורות עיקריים וממקורות אזוריים מסוימים בהתאם לתקנים המבוססים על טכנולוגיה מיטבית. "מקורות עיקריים" מוגדרים כמקור נייח או קבוצת מקורות נייחים בעלי פוטנציאל לפליטת 10 טון בשנה ומעלה של מזהם אוויר מסוכן או 25 טון בשנה או יותר משילוב של מזהמי אוויר מסוכנים. "מקור אזור" הוא כל מקור נייח שאינו מקור עיקרי. עבור מקורות עיקריים, סעיף 112 מחייב כי ה-USEPA יקבע תקנים לטובת השגת ההפחתה המרבית בת-ההשגה בפליטת מזהמי אוויר מסוכנים. תקני פליטה אלה מכונים בדרך כלל "תקני בקרה מקסימליים הניתנים להשגה" או "MACT" (מונח המקביל ל-BAT האירופאי). תקני ה-MACT נבחנים מדי שמונה שנים ומעודכנים בהתאם לצורך ועל מנת להבטיח עמידה ב-NAAQS. להלן מוצגים ערכי ה-NAAQS הנוכחיים בטבלה מס' 2. יחידות המידה של התקנים הן חלקים למיליון (ppm) לפי נפח, חלקים למיליארד (ppb) לפי נפח ומיקרוגרם למטר מעוקב אוויר (µg / m3). טבלה 2. ערכי NAAQS (עדכני ל-8.7.21) שימוש בערכי איכות אויר באיחוד האירופי האיחוד האירופי קבע ערכי איכות אויר במסגרת מספר דירקטיבות ובהן דירקטיבת המסגרת לאיכות אוויר (96/62/EC) ודירקטיבות הבת שלה (2008/50/EC, 2004/107/EC). במסגרת דירקטיבות אלו נקבעו ערכי מטרה (Target values) וערכי סף (Limit values) מחייבים למספר מזהמים הקיימים באוויר, חלקם מגדירים ערכי חשיפה כרונית וחלקם חשיפה אקוטית. עבור ערכי המטרה על המדינות החברות חלה חובה לנקוט בכל האמצעים הדרושים שאינם כרוכים בעלויות לא מידתיות כדי להבטיח את השגתם, בעוד עבור ערכי הסף אין לחרוג מהם מעבר למותר בחקיקה ועל כן הם נחשבים למחמירים יותר. ערכי הסף דומים במהותם לערכי הסביבה בחוק. המדינות החברות מחלקות את שטחן למספר אזורים ואשכולות. באזורים ובאשכולות אלה, על המדינות החברות לבצע הערכות של רמות זיהום האוויר באמצעות מדידות, דגימות וטכניקות אמפיריות אחרות - ולדווח על נתוני איכות האוויר לנציבות האירופית בהתאם. כאשר רמות זיהום האוויר עולות מעל לערכי הסף או המטרה, על המדינות החברות להכין תכנית איכות אוויר שתתייחס למקורות האחראים לחריגה ותוודא עמידה בערכי הסף. ערכים אלו הם גם אחד הבסיסים לקביעת טווח הפליטות המותר לתעשייה במסגרת הטכניקה המיטבית הזמינה (BAT), בהתאם לדירקטיבה בנושא פליטות מתעשייה (2010/75/EU). טבלה מס' 3 מסכמת ערכים אלו במונחים של מסה למטר מעוקב. טבלה 3. ערכי האיחוד האירופי לערכי אויר (עדכני ל-8.7.21) בנוסף לערכים אלו, דירקטיבה 2008/50 /EC קבעה יעד מחייב נוסף ל-PM2.5 המגביל חשיפת האוכלוסייה לחלקיקים נשימים עדינים אלו עד לסף של 20 µg/m3. יעד זה נקבע ברמה הלאומית על פי מדד חשיפה ממוצע (AEI). ה- AEIנקבע כריכוז ממוצע תלת-שנתי רציף של PM2.5 בממוצע על פני תחנות הניטור שנבחרו באזורים עירוניים גדולים על מנת לשקף חשיפת האוכלוסייה הכללית למזהם זה. בימים אלה בוחן האיחוד האירופי מחדש את הדירקטיבות לאיכות אוויר, לרבות בהתייחס לשינוי ערכי איכות האוויר על פי הערכים המומלצים על ידי ה-WHO ולהוספת מזהמים ומנגנון לבחינת הערכים אחת למספר שנים. תכלית ויעדי הרגולציה המוצעת כאמור בחוק אוויר נקי, מטרת החוק להביא לשיפור של איכות האוויר וכן למנוע ולצמצם את זיהום האוויר, בין השאר על ידי קביעת איסורים וחובות בהתאם לעקרון הזהירות המונעת, והכל לשם הגנה על חיי אדם, בריאותם ואיכות חייהם של בני אדם ולשם הגנה על הסביבה, לרבות משאבי הטבע, המערכות האקולוגיות והמגוון הביולוגי, למען הציבור ולמען הדורות הבאים ובהתחשב בצורכיהם. באופן פרטני לגבי ערכי איכות אוויר, מוגדר כי ערכי איכות האוויר יקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן ובהתייחס לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי. שיח מול בעלי עניין בעלי העניין בעלי העניין המרכזיים הם: הציבור הרחב, המושפע מזיהום אוויר וארגוני הסביבה המייצגים את אינטרס הציבור. מפעלי תעשייה ומקורות אנרגיה אשר הרגולציה עליהם נגזרת במידה מסוימת מערכי היעד והסביבה, לרבות גופים המייצגים אותם. רגולטורים משיקים כפי שפורטו. מנהל תעשיות במשרד הכלכלה. משרד האנרגיה. אקדמיה תהליך השיח במהלך תהליך זה נערכו מספר מפגשים עם בעלי העניין בפורמט של שולחן עגול מרובה משתתפים אליו זומנו בעלי העניין השונים והארגונים היציגים שלהם. המפגשים התקיימו בתאריכים ה-30.5.2019, 26.2.2020, 11.2.2021, 4.3.2021, 25.3.2021 וה-10.6.2021. נוסף על בעלי העניין זומנו והשתתפו במפגשים גם גורמים רבים בעלי מומחיות רלוונטית מן האקדמיה. כמו כן, נוסף על המפגשים התקבלו הערות בעלי העניין בכתב. עיקרי ההתייחסויות שהתקבלו להלן ההערות המרכזיות שהתקבלו בתהליך השיח עם בעלי העניין (פירוט מלא של הערות הציבור יצורף בנספח ג'): קצב עדכון ערכי איכות אויר בישראל מחמיר ביחס למקובל בעולם. חוק אויר נקי דורש מהמשרד לעדכן את ערכי איכות אוויר (סביבה, יעד והתרעה) בישראל לפחות פעם ב-5 שנים. אולם, בפועל, ערכי אויר הותקנו ב-2011 וכבר עברו תהליך עדכון ב-2013 וב-2016. ההמלצות בעניינן עוסק דו"ח זה מהוות עדכון שלישי של ערכי איכות אויר בישראל ב-8 שנים בלבד, כלומר עדכון הערכים כל שנתיים וחצי. מדיניות המשרד להגנת הסביבה בישראל מחמירה ביחס למקובל באיחוד האירופי, וביחס לדרישה בחוק אויר נקי ויוצרת אי ודאות גדולה בישראל. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) התייחסות הרגולטור: כאשר הותקנו התקנות ב-2011 קבעה הכנסת כי תוקפם של ערכי איכות האויר של מזהמים מסוימים יעמוד עד לתום 2012. אי לכך, חרף העובדה כי טרם עברו 5 שנים נדרש עדכונם בשנת 2013. יחד עם זאת, בשנת 2013 לא ניתן היה מבחינה מקצועית לבצע את כל התיקונים שנדרשו, וזאת, בין היתר מאחר שחסר היה מידע סביבתי לפיו ניתן היה לקבוע את הישימות של הערכים. לכן, בוצעו תיקונים עבור החומרים שלגביהם היה מידע מספק – אוזון, גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני, PM10, PM 2.5, וכן עדכון עבור מתילן כלוריד בעקבות בקשה של התעשייה שנמצאה מוצדקת. תוקף הוראת השעה לגבי חומרים אלה נקבע ל 31.12.2018. המידע עליו התבססה קביעת הערכים עבור חומרים אלה נאסף, בין היתר, במסגרת התכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל (החלטת הממשלה 707). במקביל, נקבע כי תוקפם של הערכים עבור טריכלורואתילן, פורמאלדהיד, 1, 3 בוטאדיאן, בנזן, קדמיום (בחומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ- 10 מיקרומטר) וכספית (בחומר חלקיקי עדין מרחף) (פרטים 7, 10, 15, 16, 23 ו- 27 לחלק א' בתוספת השנייה) יעמוד עד 1 במרס 2016. עד למועד זה, צפוי היה להיאסף המידע הסביבתי והבריאותי החסר, בין היתר במסגרת בדיקות סביבתיות. נוכח זאת, בוצע עדכון לערכי האוויר (אחרים מאלו שעודכנו ב-2013) פעם נוספת ב-2016 (5 שנים מעת שהותקנו בראשונה ב-2011). במסגרת התיקון השני נקבע כי תוקפה של הוראת השעה יעמוד עד ליום 1.3.21, וזאת גם לגבי הערכים שנדרשו בעדכון ב 31.12.2018 לפי התיקון הראשון, וזאת לאחר שנמצא שנכון יהיה לבחון את הצורך בעדכון של כל הערכים באותם מועדים ולא לבצע עדכונים חלקיים בכל פעם. הווה אומר, לא רק שבחינת הצורך בעדכון הערכים אינה תכופה מהתדירות הקבועה בחוק, ביחס לערכים שנקבעו ב-2013 היא הייתה ממושכת ממנה. נציין עוד כי האיחוד האירופי בוחן בימים אלו עדכון לערכי איכות האוויר אשר יכללו מנגנון של עדכון תקופתי, כפי שקבע חוק אוויר נקי בישראל כבר בשנת 2011: "Policy area 1: a closer alignment of the EU air quality standards with scientific knowledge including the latest recommendations of the World Health Organisation (WHO). ...It will also consider including into the Directives an explicit mechanism for adjusting air quality standards to technical and scientific progress, including for air pollutants that are presently not covered." ערכי מדידה נמוכים אינם עילה לשינוי ערכי יעד וסביבה (משרד האנרגיה). המתודולוגיה לבחינת תוצאות ניטור ודיגומים בארץ כפי שמפורטת במסמך לניתוח הנתונים איננה מקובלת. האמירה החוזרת שהריכוזים הנמדדים היום באוויר הינם כמעט תמיד נמוכים מערכי היעד או הסביבה המומלצים, אינה מספקת הצדקה להחמיר בקביעת ערכי איכות האוויר (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה). התייחסות הרגולטור: ראשית, יש להבחין בין ערכי יעד לערכי סביבה. ערכי היעד נקבעים על בסיס מחקרים בריאותיים וללא קשר למצב בסביבה. ערכי הסביבה הם אלו אשר נבחנים מול המצב בסביבה. שנית, ערכי מדידה נמוכים כשלעצמם אכן אינם מהוים עילה לשינוי ערכי הסביבה אלא השאיפה לאמץ את ערכי היעד (אשר מספקים הגנה על בריאות הציבור) כערכי סביבה. כל זאת, בכפוף להשוואה אל הערכים המקובלים בתקינה בעולם המפותח ובתנאי שהמצב בסביבה ואו שתרחישי הפליטה של התעשיה מאפשרים זאת, או שניתן לפעול על מנת לשנות את המצב בסביבה ולהביא להורדת הריכוזים הקיימים או הצפויים. לפיכך, מדידות של ערכים נמוכים בסביבה (ביחד עם בחינה של מכלול המידע הסביבתי) הן הבסיס העובדתי המאפשר שיפור בערכי הסביבה. בדומה לעלויות חיצוניות וערכי הפליטה למזהמי אוויר שהציג המשרד להגנת הסביבה, יש צורך בכימות של ערכי סביבה של מזהמים כך שניתן יהיה לערוך בדיקת עלות-תועלת עבור עדכון ערכי איכות אויר, ולקבל תמונה מלאה של המשמעויות של הרגולציה שמבקשים ליישם. ללא זאת, קיים חשש כי יבחרו ערכים מחמירים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. (משרד האנרגיה) התייחסות הרגולטור: במסגרת בחינת היישימות לעדכון ערכי הסביבה של חלק מהמזהמים שתמונת המצב הקיים ביחס לעמידתם בערכים המוצעים גבולית או שיש צפי לחריגות מהערכים המוצעים במצב עסקים כרגיל, ניתנה גם התייחסות לאספקטים כלכליים (ראו להלן במסגרת הפירוט ביחס לכל מזהם). יחד עם זאת, נדגיש כי הגם שלפליטת מזהמי אוויר קיים תמחור המבטא את עלות הנזקים הנגרמים לאדם כתוצאה מחשיפה למזהמים שונים לפי יחידות של טון למזהם נפלט, על מנת לחשב את התועלת הכלכלית בהפחתת ערכי סביבה עבור חומרים שאינם מזהמי קריטריה יש צורך לחשב את הריכוזים בסביבה של חומרים אלו ואת מידת החשיפה של האוכלוסייה אליהם. חישובים אלו ניתנים לביצוע באמצעות מודלים לפיזור והסעת מזהמים, אשר זקוקים כקלט למידע מפורט לגבי מקורות הפליטה, מידע אשר אינו תמיד בנמצא (איפיון מדויק של מקורות הפליטה ומידע לגבי קצבי הפליטה מהם). בנוסף, יש לציין כי גם חישוב העלות המשקית שתיווצר כפועל יוצא משיפור ערכי הסביבה לוקה ביכולת ליצר אומדנים מדויקים. זאת, היות ולשם הגעה לדיוק יש צורך לנתח כל מקור פליטה שעשוי או צפוי לגרום לחריגה בסביבתו ביחס לפעולות שיידרש לבצע על מנת שלא יגרום לחריגה. כמו כן, יש להעריך מה שווי הפעילות הכלכלית שהייתה יכולה להתקיים באזורים אחרים בהם אין חריגה ולא צפויה להיות חריגה במצב הנתון ממרווח הפעולה שבין הערך הקיים לערך המוצע ביחס למדידות באותם האזורים. בחירת הערכים לערכי היעד והסביבה נקבעה כל פעם ממקום וממקור אחר, ותמיד לחומרה. זאת, ללא עקביות וללא אימוץ רגולציה קוהרנטית מדירקטיבה מסוימת או ממדינה בחו"ל והתאמתה לתנאים הקיימים בישראל. הערה זו נכונה גם לגבי המזהמים השונים וגם לגבי הערכים השונים לאורך זמן של אותו המזהם. נראה כי המשך השימוש במתודולוגיית אלמוג אינה עדכנית ואינה עומדת בקנה מידה עם מתודולוגיות אימוץ התקינה הממשלתית העדכנית בישראל ויוצרת הכבדה מהותית של רגולציה. להדגמת העניין הרי שב-EPA וב-EU יש התייחסות ל-7 מזהמים בערכי איכות האוויר לעומת 28 מזהמים ברגולציה הישראלית (משרד האנרגיה) התייחסות הרגולטור: המתודולוגיה לקביעת ערכי איכות אוויר מבוססת בהתאם לסעיף 6 (ג) לחוק אוויר נקי, הקובע כי "ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה". לפירוט בעניין המתודולוגיה, כפי שנקבעה על ידי ועדת אלמוג, ראו להלן. לגבי מספר המזהמים אשר עבורם יש ערכי איכות אוויר ברגולציה בישראל לעומת מדינות אחרות, אכן ברמה פדרלית בארה"ב (EPA) או ברמת האיחוד האירופי ישנם ערכי איכות אוויר למספר מצומצם יחסית של מזהמים (7 ב-EPA ו- 12 באיחוד אירופי) המחייבים את כלל המדינות החברות. יחד עם זאת, המדינות רשאיות לקבוע לעצמן ערכים מחמירים יותר עבור אותם המזהמים או ערכים למזהמים נוספים. כך למשל הוסיפה קליפורניה ערכים לסולפטים, מימן סולפיד, וויניל כלוריד , ניו יורק הוסיפה ערכים למימן גופרי וחלקיקים, צרפת, שוודיה ומלטה קבעו ערכים מחמירים יותר לריכוז השנתי של בנזן (2, 3.5 מק"ג/מק"ת), סקוטלנד קבעה ערכים מחמירים יותר עבור ארבעה מזהמים מתוך עשרה התקפים בבריטניה (בנזן, פחמן חד חמצני, חלקיקי PM10, חלקיקי PM2.5) ובגרמניה מגבילה הרגולציה המפורטת ב- TA-Luft את הריכוזים המותרים בסביבה. אין עקיבות ביחס לסוג החלקיקים שעל גביהם מודדים את כל החומרים המזהמים שערכי איכות האוויר שלהם נקבעים ונמדדים על גבי חלקיקים. ההצדקה לשינוי מ-TSP ל-PM10 או PM2.5 אינה בהירה דיה (אט"ד). התייחסות הרגולטור: ערכי היעד למזהמים הנמדדים על חלקיקים, כמו ליתר המזהמים, נקבעים בהתאם לעקרונות ועדת אלמוג. על פי עקרונות אלו, יש לאמץ את ערכי איכות האוויר של גופים מובילים בעולם, כגון האיחוד האירופי, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) כפי שהם, ולא לאמץ באופן חלקי או סלקטיבי רק את הערך המספרי תוך התעלמות מגודל החלקיקים אליו הוא מתייחס. לפיכך המלצת המשרד היא לאמץ את הערכים הקיימים ברגולציה הרלוונטית בעולם כפי שהם, גם אם המשמעות היא שחלק מהמזהמים נמדד על גבי חלקיקי TSP וחלק אחר על גבי חלקיקי PM10. ההיגיון העומד מאחורי גישה זו הוא הבסיס המדעי לקביעת הערכים. הגופים עליהם מסתמך המשרד קבעו את ערכי איכות האוויר על בסיס מחקרים בריאותיים. במחקרים אלו נבדקו השפעות בריאותיות מסויימות של המזהם, כאשר החשיפה אשר נמדדה הייתה על גבי חלקיקים בגודל מסויים. לפיכך, הריכוז של החומר אשר נמדד קשור לגודל החלקיקים. אילו בוצע המחקר על חלקיקים בגודל שונה, יתכן כי גם תוצאות המחקר היו שונות, כלומר שהערך המספרי של הריכוזים היה שונה. לכן, אימוץ של הריכוזים בלבד ללא קשר לגודל החלקיקי עליו נמדדו ריכוזים אלו אינו נכון. ערכי הסביבה הם ערכים רגולטוריים בעלי משמעות מחייבת. ערכי הסביבה המוצעים לחלק מהמזהמים מאמצים ערכי יחוס מדעיים שאינם מחייבים בחו"ל (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) התייחסות הרגולטור: בסעיף 6 (ג) בחוק אוויר נקי מצוין מהם המקורות אליהם יש להתייחס בקביעת ערכי איכות האוויר בישראל. בין היתר מצוין כי יש להתחשב בערכים של ארגונים בין-לאומיים ואף מצויין במפורש ארגון הבריאות העולמי כגוף אליו יש להתייחס: "ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה". בהקשר זה נציין עוד כי גם בפני האיחוד האירופי עומדת המלצה לאמץ את ערכי ארגון הבריאות העולמי לאחר עדכונם הקרוב: "Policy area 1: a closer alignment of the EU air quality standards with scientific knowledge including the latest recommendations of the World Health Organisation (WHO). The revised WHO Air Quality Guidelines, anticipated for the first half of 2021, are expected to include updated guideline exposure levels for a number of air pollutants, and in particular for the most harmful fine particulate matter (PM2.5). The impact assessment will consider and assess different policy options and scenarios defined by the level of ambition in aligning with the revised WHO Air Quality Guidelines (and the timing of this alignment). …" ביסוס ערכי היעד והסביבה על סף ריח ולא על מגבלות בריאותיות מחמיר ללא הצדקה (משרד האנרגיה, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) התייחסות הרגולטור: מטרד הריח גורם כשלעצמו להשפעות בריאותיות שליליות מגוונות, מתסמינים קלים בודדים ועד למצבים רפואיים קשים. חוש הריח הוא תגובת מוחנו להמצאות הכימיקלים בריכוזים שונים באוויר שאנו נושמים. לבני אדם תחושת ריח רגישה ויכולת לזהות כימיקלים בריכוזים נמוכים. זיהומי ריח (מכונים גם מטרדי ריח או מפגעי ריח) מהווים לא רק סימן אזהרה לסיכונים לבריאות האדם כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים בסביבה, אלא גם יכולים לגרום לתסמינים בריאותיים ואף לנזקים בריאותיים באופן ישיר או עקיף, בתלות בגורמים אישיים וסביבתיים, כמו גם בריכוזי וסוגי החומרים. יתר על כן, מטרדי ריח באוויר פוגעים באיכות החיים ותחושת השלומות (wellbeing). מטרדי ריח גורמים להשפעות בריאותיות שליליות הן במתארים תעסוקתיים והן במתארים סביבתיים. למרות קשיים מתודולוגיים בהערכת חשיפה מדויקת למטרדי ריח, קיימת הסכמה רחבה ועדויות רבות להשפעות בריאותיות שליליות של מטרדי ריח. לכן ארגון הבריאות העולמי לוקח בחשבון את ההשפעות הבריאותיות של מטרדי ריח בעת קביעת ספים מומלצים לתקני איכות אוויר (למשל סטירן או טולואן). חלק מהכימיקלים יכולים לגרום לגירוי בעיניים, אף, גרון או ריאות. ריחות חזקים כתוצאה מהשריפה גורמים לעיתים לתחושת היכולה להוביל לשיעול, צפצופים או קושי בנשימה. אוכלוסיות מסוימות, כדוגמת חולי אסטמה, יכולות להיות רגישות במיוחד והודגם קשר בין מטרד ריח לבין החמרת אסטמה. אנשים המריחים ריחות חזקים יכולים לסבול מירידה בתיאבון, קושי בשינה, כאבי ראש ותחושות סחרחורת או בחילה. לזיהום ריח גם השפעות על הבריאות הנפשית: זיהום ריח יכול לגרום למצב רוח רע, חרדה, עקה פסיכולוגית והימנעות מפעילות. ערכי היעד לחומרים המייצרים סיכון לאפקטים מסרטנים מבוססים על תוספת סיכון של 1:100,000. יש לקבוע את ערכי היעד לפי תוספת סיכון של 1:1,000,000 ולעדכן את הערכים בהתאם (אט"ד) התייחסות הרגולטור: הגישה של ה-WHO (אירופה) ושל ה-EPA האמריקאי (כפי שבאה לידי ביטוי ב– IRIS) היא אחידה. כל אחד משני הגופים מציג לכל חומר מסרטן שלושה ערכי ייחוס המבוססים על תוספת סיכון של 1:1,000,000, 1:100,000 ו- 1:10,000 ומאפשרים לכל מדינה לבחור מדיניות לאומית המתאימה לצרכיהם. בפועל, ה–EPA הפדראלי קבע ערכי ייחוס (Risk Specific Doses; RSD) באוויר המבוססים על 1:100,000 וכמוהו גם רוב מדינות העולם המערבי. תמונת איכות האוויר המוצגת במסמכים כללית מאד ואינה משקפת בצורה מהימנה את סביבות המפעלים השונים והמגוונים שיושפעו מהרגולציה. לא משוקפות תחנות מדידה על הגדר ששם למעשה ידרשו המפעלים לקיום הרגולציה ולפיכך, לא ברור איך השינויים ישפיעו על מפעלים קיימים, מה הפעולות המתקנות במידה וידרשו להן והמשמעות הכלכלית של יישומן. במסמך לוחות הזמנים שהפצתם כתבתם כי צפויה עוד עבודת מדידות סביבתיות רבה. לדעתנו יש לבצע עבודת השלמה יסודית של מדידות כלל מקורות הפליטה הפוטנציאליים להחלת הרגולציה. לא ברור לנו כלל כיצד מומלצים ערכי סביבה חדשים ללא עבודת הכנה זו. (משרד האנרגיה) התייחסות הרגולטור: תמונת המצב המפורטת במסמך הרקע (נספח א') מתבססת על שני מקורות מידע עיקריים: פליטות של מזהמי אוויר בישראל (כפי שמדווחות למשרד להגה"ס על ידי מקורות הפליטה במסגרת הדיווחים למפל"ס, או פליטות המחושבות על ידי המשרד עבור מקורות שאינם דווחי מפל"ס) וריכוזים בסביבה אשר מתבססים על מדידות שבוצעו באמצעות הדיגומים הסביבתיים או מערך הניטור הרציף, בכללן גם תחנות מדידה על גדרות מפעלים, אם קיימות. יש לציין כי על פי מדיניות הניטור, במידה שהאמירה לפיה למעשה קיום הרגולציה יידרש מהמפעלים בתחנות אלה היא כללית, היא אינה מדויקת. זה נכון שכעקרון מפעל נדרש לעמוד בערכי הסביבה בכל נקודה אליה הציבור יכול להגיע בפועל, גם על הגדרות. יחד עם זאת, יודגש כי אין באפשרות המשרד לבצע דיגומים בכל מקום בישראל ואף לא בסמוך לכל מפעל, והצבת תחנות ניטור ליד הגדרות צפויה להיעשות רק אם ימדדו חריגות בסביבה בסמיכות לרצפטורים, וזאת על מנת לזהות את מקור הפליטה שגורם לחריגה מבין מקבץ מפעלים או בתוך מפעל. במידה שהכוונה באמירה הייתה לתחנות ניטור קיימות על גדרות מפעלים, כאמור, הן שוקפו בתמונת המצב. מבחינה מהותית, יש לציין כי בהינתן שערכי הסביבה אמורים לשקף מדיניות אחידה לכלל הארץ, ככלל אין הצדקה לביסוס המדיניות הכללית על בחינה של יישימות העמידה בערכים לצד כל מפעל ומפעל. יחד עם זאת, במקרים בהם עלה חשש מקבלת ריכוזים גבוהים בסמוך לפעילות מסויימת שעיקר הפליטות ממנה הם ממקורות לא מוקדיים, ביצע המשרד מדידות משלימות בסמוך למקורות הפליטה הרלוונטים לקבלת תמונה מלאה ואף ביצע לעיתים לשם כך הרצות מודלים, כמו גם הערכה טכנו-כלכלית של פעולות שיידרשו מחלק מהמקורות לצורך הפחתת הפליטות מהם. מקור מידע נוסף אותו בחן המשרד הוא תוצאות הרצת מודלים לפיזור מזהמי אוויר אשר הוגשו למשרד במסגרת בקשות להיתרי פליטה עבור כ- 30 מפעלים המייצגים תעשיות שונות. מקרים אלה כללו: מזהמים ייחודיים שמקורות הפליטה שלהם מעטים וידועים מידע מקדים או שניתן לאתרם בקלות יחסית (לדוגמה - ארסן וסטירן); מזהמים שמקורות הפליטה שלהם מרובים (לדוגמה - טטרהכלורואתילן). בכל מקרה הבחינה הייתה מדגמית או שנערכה באופן סכמטי באמצעות מיצועים בחלוקה למס' קטגוריות (כמו במקרה של SO2) או על פי עקרון קל וחומר לצד הפולטים הגדולים ביותר (כמו במקרה של המטמנות). להערכת המשרד, שקלול של כל מקורות המידע הנ"ל מספק תמונת מצב מהימנה לגבי יכולת העמידה של המשק בערכי איכות האוויר המוצעים. יש מספר תחנות בהן מספר זעום של מדידות ומספר רב של תחנות בהן אין ממוצעים שנתיים. החריגות מתקבלות לרוב במקומות בהם יש מספר מדידות גבוה. תמונת מצב איכות האוויר חסרה (משרד האנרגיה) התייחסות הרגולטור: מתוך מודעות לעלויות הגבוהות של המדידות הסביבתיות ובמטרה לחסוך בכספי משלם המיסים, הפסיק המשרד את הדיגומים של מספר מזהמים (למשל מימן גופרי ומתכות) באתרים בהם אין מקורות פליטה רלוונטים והריכוזים אשר נמדדו בסביבה היו נמוכים מאוד. הדיגומים נמשכו בסמיכות לתחנות כוח ואזורי תעשייה. המידע החסר אינו פוגע בקבלת תמונת מצב מהימנה לגבי מזהמים אלו. נדגיש כי המשרד מבצע אחת לשנה סריקה מלאה של כל המזהמים (ולא רק המזהמים להם קיימים ערכי איכות אוויר) בכל נקודת הדיגום במטרה לאתר מזהמים עבורם הריכוזים בסביבה מתקרבים ל-10% מערכי איכות האוויר. מדידת ערכי הסביבה על גדר המפעלים אינה מייצגת את מטרת הערכים להגנת הציבור ויש למדוד ערכים אלו ברצפטורים ציבוריים סמוכים. (משרד האנרגיה) התייחסות הרגולטור: ככלל מדיניות המשרד היא למדוד ריכוזי מזהמים כברירת מחדל ברצפטורים ציבוריים. במקרים מסוימים כאשר נמדדת חריגה ברצפטור ציבורי המדידה מתבצעת גם על גדר המפעל או בשטח המפעל, כאשר המטרה היא לזהות את מקורות הפליטה המביאים לחריגה בתוך המפעל או בקבוצת מפעלים סמוכים זה לזה. מתודולוגיה לבחינת ערכי איכות האוויר המתודולוגיה לקביעת ערכי איכות האוויר נגזרת בראש ובראשונה מהגדרת סוגי הערכים לפי החוק, וכן לפי הוראת המחוקק בסעיף 6(ג) לחוק, לפיה "ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין-לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה". לעניין ערכי היעד - קביעת ערכי יעד נעשית בהתאם למתודולוגיה שנקבעה ב-"דוח הוועדה לקביעת ערכי ייחוס סביבתיים למזהמים כימיים באוויר" (להלן - דו"ח ועדת אלמוג), שפורסם במרץ 2006. על פי המתודולוגיה, מוצע אימוץ ערכי ייחוס סביבתיים שנקבעו ע"י רגולטורים מובילים בעולם, על בסיס הערכת סיכונים מובנית ושימוש במודלים מתקדמים, זאת על פי סדר עדיפויות כדלקמן: גופים מקבוצה א': גופים רגולטוריים גדולים שעיקר עבודתם מבוסס על הערכת סיכונים סביבתית מובנית, כאשר הידע הטוקסיקולוגי להערכה זו נגזר ממחקרים אפידמיולוגיים בבני אדם, ניסויים מבוקרים בבעלי חיים ומחקרים בתנאי מבחנה במערכות תאיות ואל-תאיות. קבוצה זו מורכבת משתי תת-קבוצות של גופים רגולטורים: קבוצה א'1: הסוכנות האמריקאית להגנה על הסביבה –USEPA; הסוכנות האמריקאית לחומרים רעילים ורישום מחלות –ATSDR; האיחוד האירופי - EU וארגון הבריאות העולמי – WHO (אשר אף מוזכר כמקור לקביעת ערכי איכות אוויר בחוק עצמו). קבוצה א'2: גופי רגולציה ברמת מדינה מארצות הברית שהבולטים שבהם הם קליפורניה, טקסס וניו-יורק. גופים מקבוצה ב': גופים רגולטוריים מדינתיים כדוגמת: קנדה ואוסטרליה. ככלל, מבין כל הערכים הזמינים בקבוצות התקינה העולמית, נבחר הערך הנמוך יותר היות ונגזר מ- endpoint בריאותי רגיש יותר או משימוש בפקטור אי-ודאות גדול יותר, הבא לכסות על פערי ידע. הכלל המנחה הוא "עקרון הזהירות המונעת", אשר הוטבע ע"י ארגון הבריאות העולמי ואומץ ע"י הקהילה המדעית הבינלאומית ומעצבי מדיניות הבריאות כאחד. ביחס לחומרים שיש לגביהם שני ערכי ייחוס: האחד מבוסס על אפקטים סרטניים והשני על אפקטים לא-סרטניים, נבחר הערך הנמוך יותר המכסה, מטבע הדברים, את מכלול האפקטים הבריאותיים. יצויין כי לרוב, ערכי הייחוס הסביבתיים המבוססים על אפקטים סרטניים הינם נמוכים יותר. ביחס לחומרים שלגביהם היו פערים גדולים בערכי הייחוס של הגופים הרגולטורים השונים, מופעל שיקול דעת לאור בחינה פרטנית – מקצועית לגופו של עניין. הקווים המנחים הם: עקביות בין ערכי הייחוס קצרי הטווח וארוכי הטווח, כך שלא יווצר מצב בו הערך ארוך הטווח יהיה גבוה מהערך קצר הטווח. אם בתוך קבוצת הגופים שנבחרה היה ערך ייחוס סביבתי נמוך באופן חריג ביחס לערכים המוצעים על ידי האחרים מאותה קבוצה, נבדקה הסיבה לחריגה. אם אינה מבוססת על הערכות/ מחקרים/ סקרים עדכניים שלא היו ידועים קודם, או שהתבססה על שיטות מדעיות מבוססות פחות, אזי העדפה היא לבחור את ערך הקונצנזוס, גם אם גבוה יותר. כמו כן, למרות שלרוב החומרים המסרטנים אין ערך ייחוס סביבתי לחשיפה אקוטית קצרת טווח (ערך שעתי או יממתי), בהתאם להמלצות ועדת אלמוג ועל מנת לאפשר פיקוח ובקרה על מזהמים הנפלטים מהתעשייה עבור חומרים מסרטנים, הוחלט לקבוע גם ערכים קצרי טווח למזהמים אלו. כאשר עבור מזהמים מסוג זה שאיבר הפגיעה שלהם הוא מערכת הנשימה, ערך הייחוס היממתי בחשיפה נשימתית יהיה שווה לערך הייחוס השנתי המקובל; ועבור חומרים מסרטנים, שאיבר הפגיעה שלהם הוא אחר, שהגישה אליו בחשיפה נשימתית היא אחרי ספיגה מהריאות למחזור הדם, פיזור לאברי הגוף השונים ומיהול עד ההגעה לאיבר המטרה, ערך הייחוס היממתי יהיה גבוה פי 3 מערך הייחוס השנתי המקובל. לעניין ערכי הסביבה - הבסיס לקביעת ערכי הסביבה הוא בראש ובראשונה ערכי היעד. זאת, בשאיפה להשיגם לפי החוק ולשם ההגנה על בריאות הציבור. שיקולים נוספים הנשקלים בקביעת ערכי הסביבה הם אימוץ של תקינה קיימת במדינות מערביות מתקדמות ומידת הישימות של הערכים הנבחנים. שיקולים אלו מפורטים בעקרונות המנחים להלן: כאשר לאחר בחינת הישימות נמצא כי אין אפשרות לאמץ את ערכי היעד, תיבחן הישימות של ערכים אחרים, כגון: אימוץ של ערכים בריאותיים במדינות מערביות מתקדמות או אימוץ ערך סטטיסטי המאפשר אחוז מסויים של חריגות בשנה. לגבי מזהמים עבורם יש תקינה מחייבת במדינות מערביות, השאיפה היא לאמץ את הערכים האלו, בכפוף למידת הישימות שלהם בישראל. לגבי מזהמים עבורם אין תקינה מחייבת במדינות מערביות, בחינת היישימות צריכה להראות רמת וודאות גבוהה יותר. כאשר אין ספק לגבי יכולת היישום של מזהמים אלו, ויש ביטחון שניתן לעמוד בערכי היעד, אזי יש לאמץ את ערכי היעד. כאשר אין ודאות לגבי העמידה בערכי היעד או שקיים קושי ליישמם, יש לבצע בחינה טכנולוגית ו/או כלכלית של המשמעויות של יישום הערכים. בהקשר זה יש להבהיר כי אם ערך הסביבה המוצע (בין שהוא כערך היעד ובין שקרוב לו) נשען על תקינה מחייבת, כאמור, גם אם לפי המצב הקיים צפויות חריגות ממנו, אך ישנה אפשרות מעשית זמינה למניעתן, ניתן לבחון המלצה על קביעתו. בבחינת מידת היישימות של הערכים הנבחנים יש להתייחס אל מגוון רחב של מקורות מידע, ובכללו: הריכוזים בסביבה של המזהם והיקף החשיפה של האוכלוסייה אליו: ריכוזי המזהם בסביבה יבדקו על בסיס נתוני ניטור ודיגום אשר מבצע המשרד ומדידות משלימות בסמיכות למקורות פליטה הרלוונטים למזהם, ככל שישנן. כאשר לא תהיה אפשרות לבצע ניטור מספק, יערכו אומדנים ותחזיות באמצעות מודלים ועל בסיס נתונים מבקשות להיתרי פליטה ומתסקירי השפעה על הסביבה. מקורות הפליטה של המזהם: מקורות הפליטה המוכרים של המזהם מתוך הספרות העולמית ובישראל, אם על בסיס מצאי הפליטות של המשרד ודיווחים למרשם הפליטות לסביבה (מפל"ס) או על בסיס מקורות מידע אחרים, כגון היתרי רעלים. שינויים צפויים בפליטות המזהם בעתיד הנראה לעין, בהתייחס לאמצעי המדיניות והרגולציה הקיימים או המתוכננים בטווח הקצר. קיומה של טכנולוגיה להפחתת הפליטות ממקורות פליטה רלוונטים, אם טכנולוגיה מיטבית (BAT) או מעבר למיטבית (Beyond-BAT) עבור מקורות פליטה הנדרשים בהיתר, או עמידה בדרישות המקובלת במדינות ה-OECD ובפרט אירופה וארה"ב, למקורות שאינם נדרשים להיתר, ועלות יישומה של טכנולוגיה זו. לעניין ערכי התרעה - קביעת ערכי התרעה נעשית לענין מזהמי אוויר המהווים סיכון לפגיעה בטווח קצר, ואשר ניתן למדוד אותם באופן המאפשר התרעה לציבור. דהיינו, מזהמים אשר יש לגביהם ניטור רציף וערכים קצרי טווח. מזהמי האוויר הרלוונטים לענין זה הם: פחמן חד-חמצני, תחמוצות חנקן, חנקן דו-חמצני, גפרית דו-חמצנית, אוזון, חומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ- 10 מיקרון (PM10), חומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ- 2.5 מיקרון (PM2.5), בנזן וטולואן. בחינת החלופות לעדכון ערכי האוויר בהתאם לקבוע בתקנה 5 בנוסח התקנות מ-2016 דיווח המשרד להגנת הסביבה לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת ב-2019 על בחינת הצורך בעדכון ערכי איכות האויר שערך וממנה עלו שמונה מזהמים המנויים בתקנות אשר עבורם יש לערוך בחינה מעמיקה של ערכי היעד, והם: טולואן, טטרהכלורואתילן, סטירן, תחמוצות חנקן, חומר חלקיקי עדין מרחף, מלחי גופרה (בחומר חלקיקי עדין מרחף), ניקל (בחומר חלקיקי עדין מרחף) ואבק שוקע. מזהמים אלו נבחרו על בסיס שני קריטריונים: ערכי היעד בגופי התקינה הנמצאים בקבוצה הראשונה מחמירים מהערך הקבוע בתקנות, או שעודכנו. מזהמי אוויר שלא נקבע לגביהם ערך על ידי גופי התקינה המובילים בעולם. כמו כן, מופו תשעה מזהמים עבורם יש לבחון את ערכי הסביבה. מזהמים אלו הם: טולואן, סטירן, ניקל, גופרית דו חמצנית, 1,2 דיכלורואתאן, טטרהכלורואתילן, מימן גופרי, ונאדיום וארסן. לעניין ערכי הסביבה כאמור, בחן המשרד את הצורך והאפשרות לעדכן את ערך הסביבה על מנת לצמצם את הפער ולקרב את ערך הסביבה לערך היעד. הבחינה כללה בדיקה אם קיים שינוי בנסיבות, מאז עודכן לאחרונה ערך הסביבה של אותו מזהם וזאת בהתייחס לקריטריונים הבאים: שינוי במקורות הפליטה ובפליטות השנתיות בהתאם לנתוני מרשם הפליטות לסביבה, המנוהל לפי חוק הגנת הסביבה (פליטות והעברות לסביבה – חובות דיווח ומרשם), תשע"ב-2012 (להלן- מפל"ס) שינוי רגולטורי בגופים מובילים בעולם הערכה עדכנית של רמת המזהם בסביבה בישראל נוסף על חומרים אלה הוצע במסגרת ההיוועצות עם בעלי העניין וכן על ידי ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לבחון ביתר פירוט גם את הצורך לעדכן את ערכי האוויר למזהמים הבאים: בנזן, חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) (הפחתה של מס' ימי החריגות המותר מערך הסביבה היממתי) ופורמלדהיד. לאחר חשיבה מחודשת בדבר הצורך בבחינת עדכון ערכי איכות האוויר למזהמים אלה הוחלט שלא להרחיב ולהעמיק את הבחינה ביחס לפורמלדהיד. לגבי הפורמלדהיד, ערכי איכות אוויר לפורמלדהיד עודכנו בתהליך הבחינה האחרון לערכי איכות האוויר, ובבחינה מוקדמת של תקני איכות האוויר ברגולציה בעולם, אשר בוצעה בתחילת תהליך העדכון הנוכחי לא נמצאו ערכים חדשים. כמו כן, יש לציין כי הפורמלדהיד הוא מזהם שניוני אשר מבשריו הם תרכובות אורגניות נדיפות. לפיכך, הדרך היעילה להפחית את ריכוזיו בסביבה היא להביא להפחתת הפליטות של התרכובות האורגניות. אי לכך, בשנים האחרונות הייתה הפחתה בפליטות המזהמים האורגנים בישראל הן ממקורות תעשייתיים והן מתחבורה (כלי רכב ותחנות תדלוק). ביחס לבנזן הוחלט שלא לערוך בחינה לערכי הסביבה עצמם מאותה הסיבה בגללה נדחתה הבקשה לפורמלדהיד. יחד עם זאת, הוחלט לערוך בחינה לגבי הערך הסטטיסטי שנקבע כאפשרות לחרוג מערכי הסביבה היות והנתונים שהיו ידועים קודם לבדיקה לא היו מובהקים באשר לאפשרות לשנות את מספר ימי החריגה. ברשימת המזהמים שנבחנו ביחס לצורך בעדכון ערכי היעד, היו שלושה מזהמים שנבחנה האפשרות לבטל את הערכים שלהם באופן כללי: תחמוצות חנקן (מחושבות כ-NOx), אבק שוקע, מילחי גופרה. זאת, משום שאינם כלולים בתקינה מקבילה בעולם או שהוחלפו באינדיקטורים אחרים, מדויקים יותר ואינם רלוונטיים עוד. אולם, מכיוון שרשימת המזהמים שיש לקבוע להם ערכי יעד, ערכי סביבה וערכי התרעה קבועה בתוספת הראשונה לחוק אוויר נקי, נדרש לקבוע עבורם ערכים אלה בהתאם לעמדת ועדת הפנים של הכנסת. לא ניתן להסיר מזהמים מהרשימה שבתוספת אלא באמצעות תיקון החוק. להלן תיאור תמציתי של בחינת החלופות לעדכון הערכים של תשעת המזהמים שנבחרו (להרחבות, ונתונים שמהווים רקע לבחינת החלופות ראו נספחים א' וב'. לכלל הערות הציבור והמענים להן ראו נספח ג'. מסמך הבחינה אשר הוגש לועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בשנת 2019 מצורף כנספח ד'). טולואן אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: טולואן אינו מוגדר כחומר מסרטן לבני אדם, אולם יש לו השפעות לא מסרטנות. חשיפה אקוטית לטולואן ברמות נמוכות/ בינוניות נמצאה כמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית. חשיפות לרמות גבוהות עלולות לגרום לנזקים חמורים יותר של מערכת העצבים ומערכת הנשימה. חשיפה כרונית עלולה לגרום לדיכוי מערכת העצבים ולגירוי מערכת הנשימה, כאבי ראש, סחרחורות וקושי בשינה. בריכוזים גבוהים יותר, מדווח על דיכאון, שיבוש הזיכרון קצר-הטווח, ירידה בקשב, בריכוז, ביכולות ראיית צבעים וצלצולים באוזניים. יש לציין כי עוצמת הפגיעה העצבית והנשימתית מתגברת עם העלייה בעוצמת החשיפה. ישנן מספר עדויות להפלות בחשיפה אמהית לריכוזים גבוהים לטולואן אך עדיין ישנה חוסר ודאות בנושא זה. יש לציין כי הסיכון לפגיעה נוירולוגית גדל בהתאם לעלייה בחשיפה לטולואן. מקורות פליטת המזהם בישראל: עיקר פליטות הטולואן בישראל הן מאידוי דלקים (תחבורה ותחנות תדלוק), תעשיות נפט ודלקים, מטמנות, פליטות משפכי תעשייה כימית ומשריפת ביומסה (פסולת צמחית וקמינים) ופסולת מעורבת. בעולם מוכרים מקורות פליטה נוספים שאינם מתקיימים בישראל ובהם מפעלים ליצור כימיקלים, מפעלי תרופות, מפעלים לייצור גומי ותעשיית הדפוס והצבעים. ריכוזים בסביבה: סיכום ממצאי הדיגומים שנערכו בין השנים 2017-2020 מראה כי הריכוזים הממוצעים היממתיים הגבוהים ביותר לכל התקופה נמדדו בסמיכות לתחבורה (עמיאל בתל אביב - 178 מק"ג/מק"ת) ובתחנות תדלוק. הריכוז היממתי הממוצע הגבוה ביותר אשר נמדד היה בתחנת הדלק סונול בטבריה (334 מק"ג/מק"ת). ריכוזים ממוצעים יממתיים גבוהים נמדדו גם באזור התעשייה נאות חובב ורמת בקע. הריכוז הממוצע היממתי הגבוה ביותר אשר נמדד באזור זה הוא 148 מק"ג/מק"ת. הריכוזים השנתיים הגבוהים ביותר נמדדו באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. ריכוזים ממוצעים שנתיים גבוהים נמדדו גם באזור חיפה, ברמלה ובסמיכות לתחבורה. הריכוז הממוצע השנתי הגבוה ביותר אשר נמדד בכל נקודות הדיגום הקבועות בשנים 2017-2020 הוא 19.2 מק"ג/מק"ת, ונמדד בתחנה התחבורתית עמיאל בשנת 2020. ריכוזי הטולואן גבוהים יותר בחורף ובעונות המעבר ונמוכים יותר בקיץ, ככל הנראה בשל תנאי יציבות מטאורולוגים בעונות המעבר והחורף. האסדרה הקיימת טבלה 4: ערכי איכות האויר הקיימים בישראל לטולואן לא קיים פער בין ערכי היעד לערכי הסביבה עבור טולואן. סקירת האסדרה בעולם טבלה 5: ערכי איכות אויר לטולואן בעולם הערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי (260 מק"ג/מק"ת) נמוך מערך היעד והסביבה השנתי בישראל (300 מק"ג/מק"ת). הערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי הוא (1000 מק"ג/מק"ת). המקורות העיקריים המוכרים בעולם לפליטת טולואן לסביבה הם: בתי זיקוק, מפעלים לייצור כימיקלים, מפעלי תרופות, ייצור גומי, תעשיית הדפוס והצבעים וכן תחבורה (אידוי דלקים). הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של טולואן: ערך היעד והסביבה המוצעים מבוססים על ערך חצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי ולא על ערך יממתי מתאים. (משרד האנרגיה) מענה: ההמלצה על אימוץ הערך החצי שעתי של WHO כערך יעד וכערך סביבה יממתי נובע משיקולי ישימות של מדידתו בפרק זמן חצי שעתי. לא ניתן לקבל את ערכי היעד המוצעים על ידיכם, בהתאם למידע שהוצג במסמך הרקע (נספח א') ויש להשלימו. לדוגמא,..., בכוונתכם לקבוע ערכי סביבה לתחנות דלק כאשר בוצעו מדידות ספורות (14 מתוך כ-1,500) בסמוך לתחנת תדלוק, ולכן אינן מהוות מדגם מייצג. (משרד האנרגיה) מענה: אין אפשרות מעשית לבצע מדידה בסמוך לכל מקור פליטה. המדידות אשר בוצעו (128 דיגומים בסמוך ל-41 תחנות תדלוק) מהוות מדגם של תחנות תדלוק בהן נמצאו חריגות בעבר או שהינן תחנות גדולות בהיקפן וסמוכות למגורים אשר מציגות את התרחיש החמור. זאת במטרה לזהות אם יש בעיה סביבתית רוחבית בסמוך לכל מקורות הפליטה השייכים לסקטור מסויים (תחנות תדלוק למשל) ולא לבחון אם צפויה חריגה בסמוך לכל תחנת תדלוק. כיוון שלא נמצאו חריגות של טולואן בתחנות התדלוק האלו, קל וחומר שלא סביר שימצאו חריגות בתחנות תדלוק אחרות בישראל. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של טולואן: ערכי יעד: לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, בהתאם לחוק אוויר נקי ובהתאם למתודולוגיית אלמוג מומלץ לעדכן את ערכי היעד לערך שנתי של 260 מק"ג/מק"ת ולערך יממתי של 1000 מק"ג/מק"ת. ערכים אלה מתבססים על ערכי איכות האוויר של ארגון הבריאות העולמי, המבוססים על סף הריח של המזהם ועל השפעות נוירו-התנהגותיות והפלות ספונטניות. זאת, היות והם העדכניים ביותר מבין הערכים של המדינות בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג והקרובים ביותר לערך הישראלי הקיים. יצוין, כי הערך היממתי מתבסס על ערך חצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי. עם זאת, מאחר ואין ישימות טכנולוגית למדידה של ערך חצי שעתי, מוצע לקבוע ערך של 1000 מק"ג/מק"ת לזמן הקצר ביותר האפשרי בהתאם לשיטות המדידה המתוקננות הקיימות (יממה). זאת, כקבוע ב"הנחיות הממונה לדיגום מזהמי אוויר" המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. ערכי סביבה: לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, לרבות המגמה להפחתת השימוש בחומר זה ומעבר לשימוש בחומרים פחות מזיקים לבריאות האדם, ולאור המצב הקיים בסביבה על פיו כל המדידות הזמינות מצביעות על ריכוזים בסביבה הנמוכים בצורה משמעותית מערכי היעד המומלצים, נמצא כי ניתן לאמץ את ערכי היעד המומלצים כערכי סביבה. טבלה 6 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור טולואן ניקל (בחומר חלקיקי מרחף) אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה נשימתית לניקל ותרכובותיו: האיבר הקריטי הנתון להשפעות בריאותיות מזיקות הינו הריאות. השפעות אלה הולכות ומחמירות עם עלייה בעצמת החשיפה וכוללות מחלות ריאה לא מסרטנות, עלייה בהיארעות של מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (בעיקר אסטמה), דלקת עור אלרגית ממגע, הפלות ספונטניות בנשים, ועוד. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה נשימתית לניקל ותרכובותיו: ה- IARC אישרר ב- 2017 את סיווג תערובות המכילות תרכובות ניקל וניקל מתכתי ברשימת Group 1 כלומר: חומרים מסרטנים בבני אדם. חומרים אלה גורמים לסרטן של הריאות, מחילות האף והסינוסים המקיפים את חלל האף. מקורות פליטת המזהם בישראל: על פי נתוני מצאי הפליטות, עיקר פליטות הניקל בישראל הן מכלי שייט בנמלים (92%) בשל שריפת דלקים. מתוך המפעלים המדווחים למפל"ס ישנן פליטות משמעותיות מתחנות הכוח, התעשייה הכימית ותעשיית המתכת. (לפירוט הדיווחים למפל"ס ראו טבלה 2-ג' ואיורים 1-2 ו-2-2 בנספח א') בעולם מוכרים מקורות פליטה נוספים שלא נמצאו רלוונטיים לישראל והם שריפת פסולת עירונית ותהליכי כרייה וזיקוק. ריכוזים בסביבה: בדיגומים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה, בתקופה 2017-2020 נמדדו שמונה עליות מערך היעד היממתי הקיים של ניקל (0.025 מק"ג/מק"ת). העליות נמדדו בשני אזורים בישראל: אזור התעשייה הצפוני של אשדוד ובמפרץ חיפה, בהתאמה עם נתוני מצאי הפליטות. בנוסף לנמל, בא.ת. צפוני באשדוד ממוקמים מספר מפעלים שעוסקים במחזור מתכות בנוסף למגרשי גרוטאות מתכת. יש לציין, כי בדיגומים שנערכו על גדר נמל חיפה התקבלה חריגה אחת בלבד מתוך 26 דיגומים בתשעה ימי דיגום. האסדרה הקיימת טבלה 7: ערכי איכות האויר הקיימים בישראל לניקל ב-TSP סקירת האסדרה בעולם טבלה 8: ערכי איכות האויר לניקל בעולם ערכי היעד היממתי והשנתי וכן ערך הסביבה השנתי בישראל (0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP) זהים לערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי. הגופים הרגולטורים המובילים בעולם המערבי (WHO, EU & EPA) קבעו את ערכי היעד השנתי לניקל ותרכובותיו על בסיס האפקט המסרטן בריאות ובמחילות האף, כפי שהוגדר על ידי ה- IARC ועל ידי ה- NTP (National Toxicology Program) האמריקאי. רמות הסיכון הבריאותי לחלות בסרטן נלקחו ממחקרים תעסוקתיים. ערכי יחידת הסיכון שהם חישבו היו דומים ולפיכך, גם ערכי הייחוס הנגזרים מכך היו דומים. גם מדינת טקסס נקטה בגישה דומה ובדו"ח עדכני מ- 2017, המבוסס על ממצאי מחקרים אפידמיולוגיים תעסוקתיים, הם הגיעו לממצאים דומים. ערכי היעד והסביבה השנתיים בישראל הם גבוהים מהערך השנתי של האיחוד האירופי (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10) ומהערכים השנתיים של CARB עבור ניקל ותרכובותיו (0.14 מק"ג/מק"ת) ועבור תחמוצות ניקל (0.020 מק"ג/מק"ת). מן הראוי לציין כי מדינת קליפורניה בחנה מחדש ב- 2012 את התקן לניקל ותרכובותיו ואימצה תקן REL כרוני (שנתי) מחמיר יותר (0.014 מק"ג/מק"ת). בדיקה מדוקדקת מראה כי בשונה מה-WHO וה-EPA שגזרו את ערכי היעד שלהם מנתונים על בני אדם, קליפורניה ביססה את התקן שלה על ממצאי ניסויים טוקסיקולוגים בעכברי מעבדה שנערכו על ידי ה- NTP האמריקאי. שיטת חישוב זו נחשבת כיום לשיטה מיושנת בשל מספר הנחות default שאינן מבוססות בהכרח על עובדות מדעיות מוצקות. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של ניקל: נצפו חריגות באשדוד ובמפרץ חיפה בהתאם למוקדי הפליטה הנפוצים אשר נמדדו בתחנות הניטור הקיימות. עם זאת לא נערכו מדידות שיאפשרו לאתר את מוקדי הפליטה בפועל באופן מובחן, לדוגמא, נקודות הדיגום הקיימות לא מאפשרות להבחין בין תרומת פליטת ניקל מנמל חיפה לערכי הניקל בבז"ן. לפיכך, יתכן כי ערכי היעד המוצעים, יטילו מגבלות על מפעלים ממקור שאיננו המפעל. לכן גם לא ברור האם המפעל יוכל לעמוד בערכי הסביבה המוצעים מבלי למדוד את ערכי הסביבה בסמיכות למפעלים עליהם הנטל יוטל, טרם קביעתם. חובתו הבסיסית של כל רגולטור לבחון לפני הטלת הגזרה האם הציבור יכול לעמוד בה. תהליך קביעת ערכי היעד של ניקל עומד גם בניגוד להצהרת משרדכם כי הנכם בודקים את ערכי הסביבה לפני קביעתם כדי לוודא שהמפעלים יכולים לשאת בנטל (משרד האנרגיה) מענה: בהתייחס לשני המקורות האפשריים במפרץ חיפה (כלי שייט ומתחם בתי הזיקוק), נציין כי מדידה של ריכוז בסביבה אינה מעידה בהכרח ובאופן מיידי על מקור הפליטה האחראי. יתכנו מקרים בהם הריכוזים הנמדדים בסביבה הינם תוצאה של פליטות ממספר מקורות ואף ממקורות שאינם אנתרופוגנים עבור מזהמים מסויימים (דוגמת חלקיקים, אוזון או פורמלדהיד). מסיבה זו, בכל מקרה של חריגה באזורים בהם ישנם מספר מקורות, יש צורך בניתוח מעמיק יותר של הנתונים על מנת לזהות את מקור הפליטה האחראי. בנוסף לבחינת תוצאות הדיגומים בסביבה, בחן המשרד את הישימות של ערך הסביבה היממתי אשר נבדק בסמוך למספר מקורות פליטה באמצעות שימוש במודלים לפיזור מזהמים. בדיקה זו מופיעה בפרק 2.7 בנספח א'. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של ניקל: ערך היעד השנתי - מוצע לאמץ את הערך של האיחוד האירופאי ולקבוע את ערך היעד השנתי ל-0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, במקום ערך שנתי של 0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP. ערך זה הינו הערך המעודכן ביותר לפי ההיררכיה של ועדת אלמוג. יצוין, כי מוצע לקבוע את הערך בחלקיקי PM10 מאחר שהערך האירופי מתייחס לפרקציה זו של החלקיקים, וכן, מכיוון שההשפעה הבריאותית המשמעותית של מזהם זה היא סרטן בדרכי הנשימה ולחלקיקים אלה פוטנציאל חשיפה (והשפעה) רב יותר לדרכי הנשימה. ערך היעד היממתי - בהתאם למתודולוגיית אלמוג, מאחר והמזהם הוא מסרטן אשר איבר המטרה הוא דרכי הנשימה, יש לעדכן את ערך היעד השנתי החדש גם כערך יעד יממתי. ערך סביבה שנתי: היות וערך היעד השנתי המומלץ מתבסס על ה-EU והוא גם ערך סביבה שנתי שם, וכן נוכח העובדה כי לא נמדדו חריגות ממנו בנקודות הדיגום הקבועות ולפיכך יש צפי לישימות העמידה בו, מוצע לקבוע את ערך הסביבה השנתי כערך היעד המוצע. ערך סביבה יממתי: על פי עקרון של ועדת אלמוג לפיה במזהם מסרטן שאיבר המטרה שלו הוא דרכי הנשימה, יש לקבוע ערך קצר טווח כערך הארוך טווח. לפיכך נבחנה האפשרות להמליץ על ערך סביבה יממתי זהה לערך הסביבה השנתי. היות ולא קיים ערך סביבה יממתי לניקל במדינה מערבית מפותחת, הושם דגש רב יותר על בחינת הישימות של העמידה בערך. על פי הדיגומים בסביבה, בשנים 2017-2020 נמדדו 4 חריגות מהערך היממתי הנבחן בחלקיקי PM10, מתוך 969 דיגומים בנקודות הדיגום הקבועות. החריגות נמדדו בנקודות הדיגום ניר גלים (חריגה 1), אשדוד א.ת. צפוני (1) ומחסן לוגיסטי רמלה (2). בדיגומים נוספים אשר בוצעו בסמוך למקורות פליטה פוטנציאלים, לא נמדדו חריגות מהערך הנבחן. היות ובשל ריכוז המתכות הגבוה באזור ים המלח כתוצאה מהצטברות מינרלים טבעית, ישנה אפשרות כי גם באזור זה ימדדו ערכים גבוהים של ניקל על חלקיקים, התמקדה בחינת הישימות של הערך באפשרות לחריגות בסמוך למפעלי מתכת ובמפעלים באזור ים המלח. זאת, על ידי בחינת סקרים סביבתיים אשר הגישו מפעלים רלוונטים ושימוש במודל פיזור והסעה של מזהמי אוויר עבור הפליטות של מפעלי ים המלח. בסקירה של בקשות להיתרי פליטה של מפעלים העשויים לפלוט ניקל, נמצאו שלושה מפעלים אשר דיווחו על ריכוזי ניקל בסביבה במסגרת בקשתם להיתר. אחד מהם נסגר, שני הגיע בהרצת המודל לריכוז מירבי של 0.3 מק"ג/מק"ת שיהווה חריגה ואילו השלישי ל-0.00001 מק"ג/מק"ת, מתחת לערך הנבחן. לגבי מפעלי ים המלח התבסס המודל על ממצאי הפליטות מדיגום מארובות ועל נתוני תחנות מטארולוגיות באזור לשנים 2017-2020. הריכוז המרבי שהתקבל בו היה 0.014 שהוא 70% מהערך שנבחן. נוכח כל האמור, נראה כי יתכנו חריגות מערך הסביבה היממתי בסמיכות למספר מקורות תעשייתיים כמו כן, לאור הצפי לגידול המשמעותי בנפח הפעילות הנמלית עם הפעלת נמלי הים הגדולים החדשים בחיפה ובאשדוד ובהעדר נתונים עדיין ביחס להשפעתם הצפויה על איכות האויר בסמוך להם ישנה אי ודאות לגבי ישימות הערך בסמיכות להם בעת הזו . לפיכך מוצע שלא לאמץ ערך סביבה יממתי לניקל בעדכון הנוכחי. יחד עם זאת, המשרד מתכוון לבחון מחדש את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא. לשם כך, המשרד יאסוף נתונים מסביבת הנמלים ויבחן את הדרכים להביא לצימצום פליטות הניקל מכלי השיט. טבלה 9: ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור ניקל ונאדיום (בחומר חלקיקי עדין מרחף) אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לונאדיום: מרבית הארגונים נוטים לציין כי ערכי היעד לחשיפה צריכים להתבסס על חשיפה תעסוקתית לונאדיום משום שאין מידע מספק על חשיפת אוכלוסיות לריכוזי חלקיקים נושאי מתכות כגון ונאדיום. עם זאת, ואנדיום הוא גורם מגרה נשימתי חזק, מה שיעיד כי חולי אסתמה צריכים להיחשב כקבוצה מיוחדת בסיכון. אין ראיות מספיקות לכך שונאדיום גורם לתופעות מערכתיות כלליות למעט בריכוזים גבוהים במיוחד. מידת ואופי ההשפעה השלילית של החשיפה לחלקיקים נושאי מתכת על גוף האדם ובפרט תאי הריאות תלויים בגודל ובתכולת החלקיקים המתכתיים. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לונאדיום: התופעות הבריאותיות הקשורות לחשיפה לונאדיום, תלויות במצב החימצון של המתכת. הצורה הנפוצה היא של V2O5 (Vanadium Pentoxide), שהוגדרה לאחרונה כחומר מסרטן ע"י ארגון הבריאות העולמי. מקורות פליטת המזהם בישראל: עיקר הפליטות של ונאדיום הן מייצור אנרגיה (שימוש בפחם כדלק), תעשייה כימית, שריפת דלקים פוסילים ותעשיית המתכות. רק שני מקורות דיווחו על פליטה של ונאדיום למפל"ס בשנת 2019: תחנת הכח רוטנברג ותחנת הכח אורות רבין. בעולם מוכר גם זיקוק נפט כמקור לפליטת ואנדיום, אך הוא לא נמצא כמקור משמעותי בישראל. ריכוזים בסביבה: סיכום ממצאי הדיגומים שנערכו בין השנים 2017-2020 מראה כי הריכוזים הממוצעים היממתיים (ב-(TSP הגבוהים ביותר נמדדו בסמיכות לאזורי תעשיה (נמל חיפה, אזור תעשיה צפוני אשדוד). הריכוז היממתי הממוצע הגבוה ביותר אשר נמדד היה במושב אחיסמך (0.0437 מק"ג/מק"ת). כל הריכוזים אשר נמדדו בדיגומים הנוספים היו נמוכים מאוד. הממוצעים השנתיים של הריכוזים הממוצעים היומיים באתרי הדיגום השונים נעו בין 0.001-0.016 מק"ג/מק"ת, ערכים נמוכים מאד. האסדרה הקיימת טבלה 10: ערכי איכות האויר הקיימים לואנדיום ב-TSP בישראל קיים פער בין ערך הסביבה (1 מק"ג/מק"ת) לערך היעד (0.8 מק"ג/מק"ת) היממתי. ערך היעד היממתי מבוסס על ATSDR (Agency for Toxic Substances and Disease Registry). סקירת האסדרה בעולם טבלה 11: ערכי איכות האויר לואנדיום בעולם הערך היממתי והשנתי על פי ארגון הבריאות העולמי הוא 1 מק"ג/מק"ת. הערך השעתי על פי CARB הוא 30 מק"ג/מק"ת. במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה לואנדיום בעשור האחרון. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של ואנדיום: ערך היעד מבוסס על הערכים בארגון אמריקאי (ATSDR) ולא על בסיס רגולציה. אין הסבר מדוע נבחר יעד זה של ארגון שלא אומץ על ידי האמריקאים עצמם (משרד האנרגיה) מענה: ATSDR (Agency for Toxic Substances and Disease Registry) הינו הסוכנות לבריאות הציבור במשרד הבריאות הפדרלי האמריקאי (U.S. Department of Health and Human Services). גוף זה הינו אחד מהגופים אשר נכללים בקבוצה הראשונה בהיררכיה של ועדת אלמוג - קבוצה א1. לפיכך לערכים המומלצים על ידו יש משקל כמו לערכים של יתר הגופים בקבוצה זו בקביעת ערכי יעד. העובדה שה-USEPA לא אימץ ערך זה וקבע על בסיסו ערך איכות אוויר אינה מוסיפה ואינה גורעת, מאחר ומלכתחילה USEPA קבע ערכי איכות אוויר רק עבור שבעה מזהמים, ולכן אין להתייחס לערך זה של ATSDR כהמלצה אשר נדחתה. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של ואנדיום: ערכי יעד: לאחר בחינת המידע המפורט לעיל, נמצא כי אין מקום לשנות את ערך היעד. ההנמקות הן: ערך היעד קצר הטווח בישראל קרוב לערך המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ומבוסס על ההערכה המדעית לסבירות נמוכה כי ערך מתחת ל 1 מק"ג/מ"ג בממוצע של 24 שעות בחשיפה סביבתית לואנדיום, יגרום להשפעות בריאותיות שליליות. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד. בהתייחס למדיניות בגופים רגולטורים אחרים בעולם, לא נראית הצדקה לשנות את הערכים הקבועים בחוק. ערכי סביבה: לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם (ייצור אנרגיה, תעשייה כימית, שריפת דלקים פוסיליים ותעשיית המתכות), ולאור המצב הקיים בסביבה שבו נמדדים ערכים נמוכים מאוד ביחס לערכי היעד, מוצע להשוות את ערכי הסביבה לערכי היעד, כנדרש בחוק, לרבות באמצעות קביעת ערך סביבה שנתי. טבלה 12 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור ונאדיום ב-TSP גפרית דו-חמצנית אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה למימן גופרי: גפרית דו-חמצנית אינה מוגדרת כחומר מסרטן לבני אדם, אולם יש לה השפעות לא מסרטנות. השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לגופרית דו חמצנית: לחשיפה נשימתית לגפרית דו-חמצנית השפעות בריאותית שליליות בעיקר על דרכי הנשימה העליונות ומתבטאת בשיעול ותגובות דלקתיות העלולות להחמיר את מצבם של חולים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה. הבעיה משמעותית במיוחד בקרב חולי אסתמה היא בעת מאמץ גופני אינטנסיבי. החשיפה הישירה של הסימפונות ל-SO2 גורמת לדלקת, בצקת והתכווצות של הסמפונות. מקורות פליטת המזהם בישראל: מקורות הפליטה העיקריים של גפרית דו-חמצנית בישראל הם שריפת פחם בייצור אנרגיה, שריפת דלקים (מזוט) על ידי כלי שייט, התעשייה הכימית ושריפת דלקים בתעשייה (מזוט). בעולם מוכרות בנוסף פליטות מתעשיות עץ וייצור נייר ומזיקוק נפט, שלא נמצאו רלוונטיות לישראל. ריכוזים בסביבה: הריכוזים בסביבה של הגפרית הדו-חמצנית נבחנו על פי מספר החריגות מערכי איכות האוויר בתחנות הניטור ברחבי הארץ ועל פי התפלגות הריכוזים היממתיים בשנים 2017-2020 בתחנות הנמצאות בסמוך למקורות פליטה משמעותיים. חריגות מערך היעד היממתי (ראו להלן) נמדדו בתחנות הניטור במורד הרוח מתחנת הכוח הפחמית "אורות רבין" בחדרה, בתחנת הכוח הפחמית "רוטנברג", סמוך לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד, בסמוך למפעלי התעשייה במישור רותם ובסמוך לנמלי הים באשדוד ובחיפה. האסדרה הקיימת טבלה 13 ערכי איכות האויר הקיימים בישראל לגופרית דו-חמצנית ערכי היעד בישראל מתבססים על הערכים של ארגון הבריאות העולמי. קיים פער בערך הקצר-טווח של גפרית דו-חמצנית בין ערך הסביבה היממתי העומד על 50 מק"ג/מק"ת לערך היעד היממתי שהינו 20 מק"ג/מק"ת. ערך הסביבה השעתי (350 מק"ג/מק"ת) הוא שווה ערך בקירוב לערך היעד העשר – דקתי (500 מק"ג/מק"ת) ומשכך לא מתקיים פער בין שני הערכים האלה. נוכח מקורות הפליטה של הגופרית הדו-חמצנית בישראל, עמידה בערך היעד היממתי תתאפשר עם מעבר לדלקים נקיים יותר, מעבר מפחם לגז בעתיד הקרוב ולאנרגיות מתחדשות בעתיד הרחוק. כמו כן, חתימה על אמנת מרפול וחיבור כלי השייט לחשמל בנמלים צפוי להפחית את ריכוזי הגפרית הדו-חמצנית בסמיכות לנמלי הים. סקירת האסדרה בעולם טבלה 14: ערכי איכות אויר לגופרית דו-חמצנית בעולם מקורות הפליטה לגפרית דו חמצנית בעולם הם שריפת דלקים פוסילים, ובעיקר שריפת פחם לייצור אנרגיה, תעשיות עץ וייצור נייר, זיקוק נפט. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של גפרית דו-חמצנית: ערך היעד היממתי 20 מק"ג/מק"ת מאד מחמיר ולקוח מארגון הבריאות העולמי. להורדת ערך הסביבה היממתי מ-50 מק"ג/מק"ת כיום והשוואתו לערך היעד כמוצע תהיה השפעה רבה על משק האנרגיה והכרייה בישראל. אמנם יש צפי להפחתת השימוש בדלקים מזהמים אך זה הוא צפי עתידי, ואינו יכול להחליף בחינת עלות תועלת עכשווית. כבר היום נמדדו חריגות רבות מהערך הקיים והמוצע בתחנות ניטור גשר רותם, בריכות חיפה כימיקלים, בית אליעזר ועוד. (משרד האנרגיה) מענה: החריגות מערך הסביבה היממתי הנבחן לגופרית דו חמצנית (20 מק"ג/מק"ת) אשר נמדדו בתחנות הניטור בשנים 2019-2020 היו רק בגשר רותם (58 ימי חריגה) ובריכות חיפה כימיקלים (6 ימי חריגה), מאחר וערך הסביבה היממתי מתיר ארבעה עליות מהערך היממתי בשנה. יש לציין גם כי באתר הדיגום גשר רותם נמדדו בשנתיים אלו 20 ו-23 חריגות מערך הסביבה היממתי הקיים (50 מק"ג/מק"ת). מדובר באתרים מולם נמצא המשרד להגנת הסביבה בתהליך אסדרה באמצעות צווים ותיקון היתרי פליטה. כפי שמפורט במסמך הרקע (נספח א'), המשרד בחן את מידת הישימות של הורדת ערך הסביבה היממתי, בהתייחס לממצאים סביב מפעלים בהם הגופרית הנפלטת מקורה בחומרי הגלם ולאור העיכובים בפריסת תשתית הגז הטבעי ואישרור אמנת מרפול (ראו פירוט בעניין זה בהמשך המסמך להלן). מחקרים מראים כי חשיפה ל-SO2 בערכים נמוכים של 5 ug/m3 (קנדה) ועד 18 ug/m3 (ארה"ב) הובילה לעלייה בתמותה. לא ברור אם כן מדוע הערכים היממתיים בישראל יותר גבוהים מכך. על פי עקרון הזהירות המונעת יש לקבוע את הערך הנמוך ביותר כערך יממתי כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה. ערכי היעד בישראל גבוהים אפילו ממדינות עולם שלישי באסיה: בסין קיים ערך שעתי לחשיפה בריכוז 150 ug/m3, במונגוליה ערך יממתי של 20 ug/m3 וערך שנתי לחשיפה כרונית של 10 ug/m3. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: בהתאם לקריטריון אשר קבעה ועדת אלמוג, ערכי איכות האוויר מתבססים על ערכים דומים בגופים רגולטורים מובילים בעולם, ולא על מחקרים ספציפים ככל שישנם. לכן מסתמכת הבחינה במסמך הרקע (נספח א') על סקירה של הרגולציה העולמית. יש לציין כי בהתייחס לגופים רגולטורים אשר להם תקני סביבה (להבדיל מערכים בריאותיים), ערכי הסביבה הקיימים בישראל כבר נמוכים ביחס למדינות בעולם המערבי (איחוד אירופי וגרמניה). כן יצויין, כי סין ומונגוליה אינן נמנות עם המדינות המובילות בעולם ברגולציה הסביבתית. ערך הסביבה היממתי בישראל מחמיר כבר היום פי 2.5 ביחס לערך הסביבה הקבוע באיחוד האירופי אין שום הצדקה מקצועית להחמיר עוד יותר את הערך היממתי. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: על פי גישת החוק, יש לשאוף שערך הסביבה יהיה קרוב ככל האפשר לערך היעד, היות והוא נקבע על בסיס מחקרים בריאותיים (evidence based) ובהתחשב במגבלות היישום. קרי, ניתן לקבוע את ערך הסביבה כערך היעד כל עוד בחינת הישימות מראה שניתן לעמוד בערך זה. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של גפרית דו-חמצנית: ערכי יעד: מאחר וערכי היעד מבוססים על ערכי ארגון הבריאות העולמי ונמוכים ביחס לערכים של גופים אחרים בעולם, נמצא כי אין צורך לעדכנם. ערכי סביבה: ערך הסביבה השנתי זהה לערך היעד השנתי ועל כן לא נמצא צורך לעדכנו. ערך הסביבה השעתי (350 מק"ג/מק"ת) הוא שווה ערך בקירוב לערך היעד העשר – דקתי (500 מק"ג/מק"ת) ומשכך לא מתקיים פער בין שני הערכים האלה ועל כן גם לגביו לא נמצא צורך לבחון את עדכונו. לגבי ערך הסביבה היממתי קיים פער בין ערך הסביבה העומד על 50 מק"ג/מק"ת לערך היעד שהינו 20 מק"ג/מק"ת. לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, לאור מגמת הירידה בריכוזים בסביבה ובמספר החריגות מערך היעד היממתי ובהתאם למגמה הקבועה בחוק המורה לשאוף להשוות בין ערכי הסביבה לערכי היעד, בחן המשרד את הישימות של הורדת ערך הסביבה היממתי של גפרית דו חמצנית והשוואתו לערך היעד היממתי (20 מק"ג/מק"ת), תוך השארת אפשרות לאחוז אחד של עליות מהערך היממתי, כלומר 4 בשנה. על פי נתוני תחנות הניטור, בשנים 2019-2020 נמדדו מעל 4 עליות מערך הסביבה היממתי המוצע רק בשתי תחנות ניטור (בריכות חיפה כימיקלים וגשר רותם, טבלה 4-ה) הממוקמות בסמוך למתקני תעשייה הנמצאים בתהליך הסדרה. בנוסף למגמת ההפחתה הנצפית בריכוזים בסביבה הנמדדים בתחנות הניטור בשנים האחרונות, יש לציין את המעבר למזוט עם תכולת גופרית של 0.5% במקום 1%, את הצפי להרחבת השימוש בגז מחצבים והפחתה בשימוש בדלקים המכילים גופרית (פחם ומזוט) בתעשייה ובייצור אנרגיה, ואת האימוץ הצפוי של אמנת מרפול אשר תפחית את פליטות הגופרית הדו חמצנית מכלי שייט. מאידך, הערך המוצע נמוך מאד בהשוואה לתקינה במדינות המערב המפותחות ושינויים אלו עדיין לא התרחשו בפועל, כך שאין ודאות לגבי המועד הצפוי בו יתבצעו; פריסת תשתית הגז הטבעי אינה תלויה במקורות הפולטים (תעשייה), אלא בממשלה, וגם אמנת מרפול עדיין לא אושררה על ידי הממשלה. לפיכך, נדרשה בחינת ישימות מעמיקה יותר. הבחינה התמקדה בהערכת האפשרות לחריגות בסמוך למקורות פליטה, תוך הבחנה בין התהליך ממנו נפלט המזהם (שריפת דלקים / חומר גלם) ובהתחשב בפוטנציאל החיבור לרשת הגז בעתיד ובאפשרות ליישום אמצעי הפחתה שהינם BAT. בהעדר נתוני ניטור של ריכוזי הגופרית דו חמצנית בסביבה בסמיכות לכל מפעל הפולט מזהם זה, בוצע ניתוח ראשוני באמצעות מודל פשטני המעריך את הריכוזים המחמירים בסביבה (worst case) בהתאם לפליטה. החישוב מתבצע עבור תנאים מטאורולוגיים מוגדרים מבחינת עוצמת וכיוון הרוח וכן מצב יציבות, ובהתאם מחשב את הריכוז המרבי המתקבל לפי המטריצה המטאורולוגית שנקבעה (worst case). החישוב אינו מתבצע על נתונים מטאורולוגיים נמדדים. כמו כן, יתכנו מצבים בהם ישנן מספר ארובות סמוכות שכל אחת מהן תורמת מעט לריכוזים בסביבה ובמצטבר הן עשויות להביא לריכוזים העולים על הערך של 20 מק"ג/מק"ת. מצבים אלו לא נלקחו בחשבון בניתוח. הפרמטרים הפיזים של הארובות שנלקחו בחשבון (גובה, קוטר, טמפרטורת יציאת הגזים, מהירות יציאת הגזים) הם ממוצעים לארובות מקובצות לפי גובה, ולכן יתכן שהן הערכות יתר או חסר עבור ארובה ספציפית. לפיכך התוצאות שהתקבלו הן בגדר הערכה גסה ולא חיזוי מדויק, ויכולות לשמש לצרכי הערכה ראשונית ולאיתור אזורים או מצבים בעייתיים. סה"כ נמצאו לאחר הרצת המודל 38 מפעלים אשר בסביבתם יתכנו חריגות מערך ממוצע יממתי עבור גפרית דו חמצנית של 20 מק"ג/מק"ת. חלק מהמפעלים אשר צפויים לחרוג מהערך הממוצע היממתי כתוצאה משריפת מזוט, אינם מחוברים למערכת הגז הטבעי ולא צפוי שיתחברו בזמן הקרוב, אם בכלל. עבור קבוצה זו לא ניתן להבטיח עמידה בערך ממוצע יממתי של 20 מק"ג/מק"ת. מבין קבוצת המפעלים העושים שימוש בחומר גלם על בסיס גופרית, ישנם מספר מפעלים אשר לא יעמדו במצב הנוכחי בערכי ממוצעים יממתיים של 20 מק"ג/מק"ת. עבור מפעלים אלו יתכן ויהיה צורך בשינוי תהליכי מורכב ויקר על מנת להגיע לפליטות אשר יבטיחו עמידה בערך הנבדק. על מנת לאמוד יותר במדויק את ההשקעה הנדרשת לטובת השינוי האמור ולהעריך אותה במבחני עלות-תועלת יש צורך באיסוף נתונים רב ובניתוח מורכב של מגוון התהליכים במפעלים הללו. בהינתן החריגות הצפויות ממילא מן המפעלים העושים שימוש במזוט כמקור אנרגיה עד למעברם לגז מחצבים, והיות שהמעבר כאמור אינו תלוי רק בהם, עדכון הערכים מוטל ממילא בספק. משכך, נוכח לוח הזמנים הנתון להשלמת הבחינה של הצורך בעדכון הערכים הוחלט שלא לערוך את מבחני עלות-התועלת המתייחסים למפעלים המשתמשים בגופרית כחומר גלם ושצפויה להיות חריגה בסמוך להם. בסכום בחינת הישימות, הצפי הוא כי עשויות להיות חריגות רבות בעתיד הקרוב מהערך הנבחן, לכל הפחות עד להשלמת המעבר של צרכני מזוט לגז מחצבים. לאור העובדה כי זו אינה תלויה כאמור רק במפעלים, אלא גם בפעולות ממשלתיות, ונוכח העובדה כי הערך הנבחן נמוך משמעותית מהתקינה העולמית, לא מומלץ בעת הזו לעדכן את ערך הסביבה בהתאם לכוונה שנבחנה. האפשרות לעדכן את ערך הסביבה על פי אותה הכוונה תיבחן בעדכון הבא של הערכים. על מנת שניתן יהיה לעדכן את הערך כמבוקש על מפעלים להפסיק את השימוש במזוט כמקור אנרגיה. בהתאם להחלטת ממשלה 171 מיום 25.7.2021 שעניינה מעבר לכלכלה דלת פחמן, המשרד קורא לצרכני המזוט לעבור לשימוש במקורות אנרגיה שאינם פוסיליים. תהליך זה מצוי בשלבים ראשוניים ועל צרכני המזוט לעבור לגז מחצבים כדלק מעבר במקביל להקמת רשת חלוקה בפרישה ארצית בשנים הקרובות. במקביל, כדי לקדם את המעבר למקורות אנרגיה חלופיים בכוונת המשרד לפעול לקידום תמיכות ממשלתיות להתייעלות באנרגיה ולפיתוח והטמעה של טכנולוגיות מבוססות חשמל ומימן. כמו כן, תיבחן יישימות עריכת שינויים טכנולוגיים במפעלים העושים שימוש בחומר גלם מבוסס גופרית בתהליכי הייצור שלהם לצורך הפחתת פליטות הגופרית מהם, כך שלא יביאו לחריגה מהערך הנבחן. בבחינת יישימות עריכת השינויים הטכנולוגיים בתהליכי הייצור יש להתייחס כמובן גם למשמעויות כלכליות במונחי עלות-תועלת ולהיבטים משפטיים. טבלה 15 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור גפרית דו חמצנית סטירן אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לסטירן: בחשיפה נשימתית לסטירן, מתמקדות ההשפעות הבריאותית השליליות בעיקר במערכת העצבים המרכזית (המוח) והן הולכות ומחמירות עם העלייה בעצמת החשיפה. בריכוזים גבוהים עוד יותר דווח על דיכוי נשימתי עמוק ומצוקה נשימתית, דלקת ריאות, התקפי אסטמה, אובדן הכרה וחמצת מטבולית המהווים סכנה ממשית ומידית לחיים. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לסטירן: ב-2019 סווג הסטירן ע"י המרכז לחקר הסרטן של ארגון הבריאות העולמי (IARC) כחומר שככל הנראה הוא מסרטן לבני אדם (קבוצה 2A - Probably Carcinogenic to Humans). מקורות פליטת המזהם בישראל: המקורות העיקריים לפליטות סטירן בשגרה הם תחבורה כבישית, התעשייה הכימית, מטמנות ותחנת הכח רוטנברג באשקלון. בנוסף ידוע למשרד להגנת הסביבה על פליטות סטירן מתעשיית האבן והשיש הסינטטי וכן מתעשיית הפולימרים. מקורות נוספים לפליטת סטירן בעולם שלא נמצאו רלוונטיים לישראל או משמעותיים בישראל הם תהליכי ייצור סטירן, גומי, פלסטיק ושרפים לחילוף יונים. ריכוזים בסביבה: סיכום ממצאי הדיגומים שנערכו בין השנים 2017-2020 מראה כי הריכוזים הממוצעים השנתיים של סטירן בכל אתרי הדיגום נמוכים מאד ונעים בטווח של 0.09-1.65 מק"ג/מק"ת. יש לציין כי גם בנקודות הדיגום הסמוכות לתחבורה נמדדו ריכוזים נמוכים, למרות התרומה המשמעותית ממקור זה. הריכוזים היממתיים המירביים בנקודות הדיגום הקבועות נעים בין 0.27-6.88 מק"ג/מק"ת. ריכוזים ממוצעים יממתיים גבוהים יותר נמדדו רק באזור התעשייה סגולה, סמוך למפעל טביב (74.5 מק"ג/מק"ת). בנקודות דיגום סביב מקורות פליטה פוטנציאלים, נמדדו ערכים גבוהים יותר של ריכוזים חצי שעתיים. חריגות מערך היעד והסביבה החצי שעתי (ראו להלן) נמדדו בסמוך למפעלים אבן קיסר בר לב, אבן קיסר שדות ים ורבדיון. ערכים גבוהים של ריכוזים חצי שעתיים נמדדו גם בסמוך למפעלים קלקר עין כרמל וקלקר אלון תבור, אולם אלו אינם חורגים מהערכים הקיימים או המוצעים. האסדרה הקיימת טבלה 16 ערכי איכות האויר הקיימים בישראל עבור סטירן ערכי היעד אשר הומלצו על ידי ועדת אלמוג מתבססים על תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב – 1992, בשל סף הריח של החומר. עבור הערך קצר הטווח (חצי שעתי) של סטירן בישראל אין פער בין ערך היעד לערך הסביבה. אין ערך סביבה ארוך טווח בישראל. סקירת האסדרה בעולם טבלה 17 ערכי איכות האויר בעולם עבור סטירן קיים פער בין ערך היעד והסביבה החצי שעתי בישראל (100 מק"ג/מק"ת) לבין הערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי (70 מק"ג/מק"ת) המבוסס על סף הריח למזהם. לארגון הבריאות העולמי קיים גם ערך יממתי של 800 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות, בעוד שבישראל לא קיימים לא ערך סביבה וגם לא ערך יעד יממתיים. המקורות התעשייתיים העיקריים המוכרים בעולם לפליטת סטירן הם תהליכי ייצור סטירן, ייצור גומי, פלסטיק ושרפים לחילוף יונים. מקורות נוספים לפליטת סטירן הם כוסות שתייה מקלקר ועשן סיגריות. רמות נמוכות של סטירן מצויות באופן טבעי במגוון רחב של מזונות, כגון פירות, ירקות, אגוזים, משקאות, ובשרים. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של סטירן: ערכי היעד והסביבה המוצעים הם המחמירים ביותר ומבוססים על סף ריח ולא על מגבלות בריאותיות (משרד האנרגיה) מענה: ראו מענה להערה כללית בנושא סף הריח. כבר כיום מוצגות חריגות רבות מערכי הסביבה, ויש להתייחס להשפעה שתהיה להורדת ערכי הסף על הסקטורים הרלוונטיים.(משרד האנרגיה) מענה: בוצעה בחינת ישימות של ערך הסביבה החצי שעתי לסטירן אשר מוצגת בפרק 5.7 בנספח א'. יש לבחון מדוע יש פליטה של סטירן בתחנת הכח רוטנברג, מה המשמעות בתחנות כח אחרות ומה משמעות הורדת הערכים לגבי משק האנרגיה והחשמל? (משרד האנרגיה) מענה: לא ברור מה מקור הפליטה של סטירן בתחנת הכוח רוטנברג, אולם יש לציין כי חברת החשמל לא דיווחה על פליטת סטירן מתחנות כוח אחרות וכי הריכוזים אשר נמדדו בסביבה במורד הרוח מתחנת הכוח אורות רבין היו נמוכים (גן שמואל, ריכוז מירבי 2.05 מק"ג/מק"ת) ואף הריכוזים בסמוך לתחנת הכוח אלון תבור היו נמוכים מאוד (ריכוז חצי שעתי של 1.72 מק"ג/מק"ת). ריכוזים אלו אינם מצביעים על פוטנציאל לחריגות בסביבה מערך הסביבה החצי שעתי הקיים (100 מק"ג/מ"ק) או הנבחן (70 מק"ג/מ"ק). חסר מידע על מקורות פליטה בישראל פרט לנתוני מפל"ס (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: למסמך הרקע (נספח א') הוספו הערכות של סך הפליטות מתחבורה וכן פליטות ממספר מפעלים הפולטים סטירן. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של סטירן: ערכי יעד: מוצע לקבוע ערך יעד חצי שעתי של 70 מק"ג/מק"ת בהתבסס על ערכי איכות האוויר של ארגון הבריאות העולמי. ערך זה הוא הערך העדכני יותר מבין המדינות בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, אשר נקבע על ידי ה-WHO בשנת 2000, כאשר הערך הקיים התבסס על ערכי איכות אוויר שנקבעו בתקנות מניעת מפגעים (איכות אוויר), התשנ"ב – 1992. ערך זה מתבסס על סף הריח של סטירן. עוד מוצע לקבוע כי גם ערך היעד השנתי יעמוד על 70 מק"ג/מ"ק, וזאת לאור קביעת ה-IARC משנת 2019. קביעה זו מהווה נורת אזהרה לנקיטת אמצעי זהירות מונעת. חוק אוויר נקי מנחה את הרגולטור הישראלי להכניס למערכת השיקולים בקביעת ערכי איכות אוויר גם את ההמלצות וההנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי (ה-IARC הוא מרכז המחקר לסרטן של ה-WHO). ערך סביבה: לאור ההמלצה לעדכון ערך היעד, מתוך שאיפת החוק לקבוע את ערך הסביבה כערך היעד או קרוב ככל האפשר לו, נבחנה האפשרות להמליץ גם על הפחתת ערך הסביבה החצי שעתי כך שיהיה זהה לערך היעד ויעמוד גם הוא על ערך של 70 מק"ג/מק"ת. אמנם ב-TA-Luft הגרמני יש ערך סביבה חצי שעתי ואף מחמיר יותר (60 מק"ג/מק"ת), אך ערך זה מתייחס למפעלים חדשים, והחל מאוקטובר 2021 גם למפעלים קיימים המבקשים לבצע שינוי משמעותי. אלה יידרשו להראות באמצעות סקר סביבתי שלא יביאו לחריגה מן הערך בסביבה (המפעלים הקיימים הנדרשים בכך בשל רצונם לערוך שינוי יידרשו להתייחס בסקר גם למתקנים קיימים) ובמקרה של צפי לחריגה יוכלו לפעול, אך יידרשו להגיש גם תכנית שתביא לעמידה בערך תוך מס' שנים. לפיכך, אין לראות באסדרה הגרמנית מקבילה החופפת באופן מלא את נסיבות האסדרה הישראלית. לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, לאור המצב הקיים בסביבה לפיו ישנן חריגות מהערך הנבחן בסמיכות למספר מפעלים והיות שבתקינה העולמית אין כאמור ערך מקביל, נערכה בחינת ישימות מעמיקה יותר לאפשרות העמידה בערך. למעט בנקודות הדיגום הסמוכות למפעלי אבן קיסר, רבדיון ומפעלי הקלקר, בכל שאר נקודות הדיגום נמדדו ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים הנמוכים מאד מהערך הנבחן. לגבי חמשת המפעלים שבסמוך להם על בסיס הדיגומים שנערכו צפויה או עלולה להיות חריגה יש לציין כי: מקורות הפליטה ממפעלי אבן קיסר כוללים פליטות מארובות, פליטות מרכיבי ציוד ופליטות לא מוקדיות. המפעלים נמצאים בעיצומו של יישום תכנית להפחתת פליטות שצפויה להסתיים בסוף 2021. אי לכך, יש מידה של אי ודאות ביחס לעמידת המפעלים בערך המוצע לאחריה, וכן ביחס לאפשרות לדרוש שיפורים נוספים כמו גם להבין את משמעותם הכלכלית במידה שביצועי המפעל אחרי ההסדרה לא יספיקו. לפיכך, אין אפשרות להעריך כעת, בהתייחס לביצועי המפעלים הללו, את ישימות הפחתת הערך לערך הנבחן. מפעל רבדיון מצוי גם הוא בפני הליכי הסדרה. זאת, בשל תלונות שהופנו ביחס לפעילותו, בין היתר על בסיס מפגעי ריח, ולפיכך יידרש במסגרת ההסדרה לעמוד בערך של סף הריח, הלא הוא הערך הנבחן. כלומר, אין להתייחס לחריגות שנמדדו בסמוך לו ומיוחסות לו כאל מגבלת ישימות לעדכון הערך החצי שעתי לערך הנבחן ואין לראות בפעולותיו להפחתת פליטותיו כנטל הנובע מעדכון הערך. הערכים שנמדדו בסמוך למפעלי הקלקר אינם חורגים מהערך המוצע ואולם בהיותם גבוליים ומדגמיים אין לדעת אם הם מייצגים ערך קיצון חריג ביחס לביצועיהם השכיחים, או עדות לאפשרות של חריגה מהערך הנבחן. אי לכך, אין אפשרות לקבוע כעת, בהתייחס לביצועי המפעלים הללו את ישימות הפחתת הערך לערך הנבחן. יצוין כי היות ובארה"ב ישנה דרישה להפחתת פליטות סטירן, לפי מבחני עלות-תועלת שנערכו שם למגוון טכנולוגיות ישימות חלקן אף יכולות להביא להפחתת ההשקעה באנרגיה בשל שימוש בחום הנוצר במהלך לתהליכי הייצור. גם באירופה נערכו תחשיבים להשקעה שתידרש בטכנולוגיות השונות להפחתה והן נעו בטווח שבין 5000 ל-40000 ועד 500000 €/1000Nm3/h נכון לשנת 2005. לסיכום, נוכח אי הודאות הקיימת ביחס לביצועי התעשייה בשים לב לטכנולוגיה המיטבית המחייבת אין אפשרות לקבוע כעת ישימות, לא כל שכן להעריך את משמעותו הכלכלית של שיפור הערך, ובהינתן שלערך שנבחן אין מקבילה בתקינה העולמית להישען עליה, אין אפשרות להמליץ כעת על עדכון ערך הסביבה לערך שנבחן. המשרד מתכוון לשוב ולבחון את האפשרות לעדכן את הערך בעדכון הבא. לשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשייה הרלוונטית. טבלה 18 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור סטירן טטרהכלורואתילןPERC) ) אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לטטרהכלורואתילן: לחשיפה נשימתית לPERC-, השפעות בריאותית שליליות בעיקר על מערכת העצבים המרכזית (המוח) והם הולכים ומחמירים עם העליה בעצמת החשיפה. הביטוי הסימפטומטי של החשיפה הוא של: כאבי ראש, עייפות, סחרחורות וירידה תפקודית במבחני קואורדינציה מוטורית. בריכוזים גבוהים יותר, מדווח על ירידה בתפקודים נוירו-התנהגותיים המתבטאים בשינויים במצב הרוח, שיבוש הזיכרון קצר-הטווח, ירידה בקשב, באינטליגנציה וביכולת ראיית צבעים (בעיקר בתחום הכחול-צהוב). יש גם פגיעה בזמן התגובה ובפרמטרים קוגניטיביים. בריכוזים גבוהים עוד יותר יש דיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית המתבטא בדיכוי נשימתי עמוק, אובדן הכרה ואפילו מוות. פגיעה אפשרית נוספת נגרמת לכליות. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לטטרהכלורואתילן: בשנים האחרונות הצטברו עדויות לכך, שיתכן וה-PERC הוא חומר מסרטן (IARC group 2A). מקורות פליטת המזהם בישראל: מקורות הפליטה של טטרהכלורואתילן בישראל הם בעיקר מכוני טיהור שפכים, מטמנות ומכוני ניקוי יבש. מקורות נוספים מוכרים בעולם שלא נמצאו רלוונטיים לישראל הם תעשייה כימית, יצרני גומי, ייצור ציוד מכני כבד, תעשיית הגלוון, תעשיית ייצור נייר וייצור כימיקלים לחקלאות. ריכוזים בסביבה: סיכום ממצאי הדיגומים שנערכו בין השנים 2017-2020 מראה כי הריכוזים השנתיים הממוצעים באתרי הדיגום הקבועים נמוכים מאד ונעים בין 0.09-0.37 מק"ג/מק"ת. מכלל הדיגומים בנאות חובב, רק בשני דיגומים נמדדו ערכים הגבוהים מסף הגילוי והכימות של המדידה, כאשר המדידה הגבוהה מביניהן הייתה 63.7 מק"ג/מק"ת. ריכוזי הטטרהכלורואתילן היממתיים הממוצעים באתרי הדיגום הסביבתי הקבועים נעים בטווח של 0.13-5.29 מק"ג/מק"ת. בדיגומים סביב מקורות פליטה פוטנציאלים (מכונים לניקוי יבש) נמדדו ערכים גבוהים מ-63 מק"ג/מק"ת (ערך היעד הנוכחי), עם ריכוזים מרביים גבוהים של 79.3-6,660 מק"ג/מק"ת. האסדרה הקיימת טבלה 19 ערכי איכות האויר הקיימים בישראל עבור טטרהכלורואתילן ערכי היעד והסביבה השנתיים בישראל עבור טטרהכלורואתילן (21 מק"ג/מק"ת) מבוססים על US-EPA CFR. לא קיים ערך סביבה יממתי בישראל. המשרד פרסם מפרט אחיד למכבסות עם התייחסות פרטנית לניקוי יבש באמצעות PERC. במסגרת המפרט האחיד נקבעו לוחות זמנים ליישום הפחתת הפליטות של המזהם ועמידה בערך היעד היממתי. ארכה של שנה ליישום הדרישות ניתנה עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים/מסחר ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים.סקירת האסדרה בעולם טבלה 20 ערכי איכות האויר בעולם עבור טטרהכלורואתילן ערכי היעד והסביבה השנתיים בישראל נמוכים מהערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי (250 מק"ג/מק"ת) ומהערך הבריאותי השנתי של ה-EPA האמריקאי (40 מק"ג/מק"ת). גם ערך היעד היממתי בישראל (63 מק"ג/מק"ת) נמוך ביחס לערך היממתי של ארגון הבריאות העולמי (5,000 מק"ג/מק"ת). אין תמימות דעים בקרב גופי הרגולציה המובילים במדינות המערב באשר לשאלה מהי ההשפעה הבריאותית הקריטית, הרגישה ביותר, עליה יש לבסס את התקינה הסביבתית ל- PERC . ארגון הבריאות העולמי סבור כי התקינה צריכה להתבסס על תופעות הלוואי הנוירולוגיות (250 מק"ג/מק"ת שנתי). לעומתו, ה- US-EPA הפדראלי חישב את ערך היעד השנתי הן על בסיס אפקט נוירולוגי (לא- קרצינוגני), אך בשנת 2012 הוסיף לכך גם חישוב על בסיס האפקט הקרצינוגני והגיע לתוצאות זהות (40 מק"ג/מק"ת שנתי). יש לציין כי הערך אשר קבע ה-EPA הוא ערך ממוצע של ערכים הנמצאים בטווח של 15-56 מק"ג/מק"ת. ה- CARB הקליפורני עדיין מבסס את ערך היעד השנתי שלו על בסיס האפקט הנוירולוגי (35 מק"ג/מק"ת). יחד עם זאת, הוא עדכן ב- 2016 את חישוביו על פי ההשפעה המסרטנת, למרות העובדה שאין מספיק ביסוס מדעי לקשר סיבתי בין חשיפה נשימתית ל- PERC לבין סרטן והגיע לערך יעד שנתי נמוך הרבה יותר (1.6 מק"ג/מק"ת). הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של טטרהכלורואתילן: מקורות הפליטה המדווחים בישראל לא מצויים בהלימה למקורות המדווחים מהעולם ויש לערוך דיגומים בסקטורים נוספים על אלו של הפסולת. (משרד האנרגיה) מענה: בישראל לא חושב מצאי למזהם זה אשר ממפה את כל המקורות הפליטה הרלוונטים. יחד עם זאת, מבין מקורות הפליטה הידועים בעולם ואשר מחויבים בדיווח למפל"ס (למשל תעשיה כימית, וייצור כימיקלים לחקלאות), לא התקבל דיווח על פליטות טטרהכלורואתילן ואף לא נמדדו ריכוזים גבוהים בנקודות הדיגום הסמוכות אליהם. הפליטות בישראל המוצגות במסמך הרקע (נספח א') נלקחו מתוך דיווחי המקורות המחויבים בדיווח למפלס. מעבר לדיווחים אלו ידוע רק על פליטה ממכונים לניקוי יבש, אשר עבורם בוצעה הערכה ראשונית של הפליטות המפורטת במסמך הרקע. על פי דיגומי המכבסות נראה כי החריגות משמעותיות מכפי שהמכבסות יוכלו לעמוד בהן ויש לייצר תכנית מסודרת לסקטור זה לפני שמאמצים ערכי סביבה כה מחמירים. כל המכבסות הנמדדות חרגו. (משרד האנרגיה) מענה: המשרד פרסם מפרט אחיד למכבסות אשר במסגרתו ניתנה התייחסות לדרישות להפחתת השימוש במזהם טטרהכלורואתילן במכוני ניקוי יבש לעמידה בערך היעד. במסגרת המפרט האחיד ניתנה ארכה של שנה ליישום הדרישות עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים. עפ"י הרגולציה של מינסוטה ערך בטוח לחשיפה כרונית ל Tetrachloroethylene- הוא 2ug/m3 , לפי הרגולציה בקליפורניה (המצויינת בדוח המשרד לוועדת עדכון הערכים) ערך היעד הכרוני השנתי שנקבע על פי בסיס לוקמיה, סרטן כבד וכליות. כדי להגן על ילדים ונשים הרות והציבור אנחנו ממליצים אם כן לעדכן את ערך היעד השנתי ל- 1.6 ug/m3. עפ"י הרגולציה של מינסוטה: 40ug/m3 הוא סף רעילות למערכת העצבים, 20ug/m3 הוא סף לבחינת סיכוני סרטן ו-15ug/m3 הוא סף לשינויים בראיית צבעים, זמן תגובה והשפעות קוגניטיביות אחרות. לא יתכן כי ערך היעד היממתי הישראלי מאפשר ריכוז גבוה יותר (63ug/m3). (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הערך השנתי אשר נקבע בקליפורניה הינו נמוך באופן חריג לעומת הערכים של רגולטורים אחרים בעולם. כפי שמתואר לעיל במענה לשאלה כללית 2 וביתר פירוט במסמך זה, בהתאם לעקרונות ועדת אלמוג במצב בו קיים ערך חריג (נמוך), יש מקום לשיקול דעת ובחינה מעמיקה של הרקע לקביעת ערך זה. במקרה של הערך השנתי של טטרהכלורואתילן של קליפורניה, נמצא כי אין בסיס מוצק בשלב זה להחמיר את ערך היעד השנתי לפי הערך של קליפורניה משנת 2016 (1.6 מק"ג/מק"ת) המבוסס על אפקט קרצינוגני. זאת, משום שהעדויות שהובילו לחישוב הקליפורני אודות האפקט המסרטן של החשיפה למזהם מועטות ולא עקביות. ערך היעד הישראלי הנוכחי התבסס על ערך זמני שקבע ה-EPA ומאז הוא עדכנו ל-40 מק"ג/מק"ת על בסיס אפקט נוירולוגי. במקביל, לעדכון שערך, העלה ארגון IARC (מרכז המחקר לסרטן של ה-WHO), את רמת הקרצינוגניות של החומר וקבע שמדובר בחומר החשוד כמסרטן לבני אדם (שנת 2012). בעקבות זאת, ערך ה-EPA חישוב מחודש, בסיכומו, הותיר לבינתיים את הערך שקבע בעינו. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של טטרהכלורואתילן: ערכי יעד: מוצע להשאיר את ערכי היעד היממתי והשנתי כפי שהם. לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, נמצא כי אין בסיס מוצק בשלב זה להחמיר את ערך היעד השנתי לפי הערך של קליפורניה המבוסס על אפקט קרצינוגני משנת 2016 (1.6 מק"ג/מק"ת), מאחר ולא מדובר בחומר מסרטן ודאי בבני אדם. יחד עם זאת, ערך זה מהווה נורת אזהרה ולכן גם לא מומלץ להעלות את הערך השנתי לערכים אותם קבעו ה-EPA הפדרלי ו-CARB של קליפורניה (40 מק"ג/מק"ת ו- 35 מק"ג/מק"ת בהתאמה, על בסיס אפקט לא-קרצינוגני). לפיכך, כאמור, מומלץ לא לשנות את ערכי היעד היממתי והשנתי. ערכי סביבה: ערך הסביבה השנתי זהה לערך היעד השנתי. לאור המצב הקיים בסביבה וההמלצה שלא לשנות את ערך היעד השנתי, מומלץ להשאיר גם את ערך הסביבה השנתי ללא שינוי. על פי העקרון לפיו יש לשאוף לקבוע ערך סביבה זהה לערך היעד או קרוב אליו ככל שישים, נבחנה הישימות של קביעת ערך סביבה יממתי חדש. לאור המצב הקיים בסביבה, המעיד ריכוזים גבוהים בסביבה רק בסמיכות למכוני ניקוי יבש, נערכה בחינה מעמיקה יותר לגבי האפשרות לעמידה בערך היעד היממתי בסמוך למכוני ניקוי יבש. בהקשר זה יש לציין כי המשרד פרסם מפרט אחיד למכבסות אשר במסגרתו ניתנה התייחסות לדרישות להפחתת השימוש במזהם טטרהכלורואתילן במכוני ניקוי יבש ולעמידה בערך היעד היממתי. במסגרת המפרט האחיד ניתנה ארכה של שנה ליישום הדרישות עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים. בחינת הישימות התמקדה ביכולת של מכוני ניקוי יבש לעמוד בערך היממתי הנבחן. היות והעדכון המוצע בערך הסביבה הוא להשוותו לערך היעד, מבחינת ענף המכבסות קביעת ערך סביבה יממתי זהה לערך היעד היממתי לא תייצר דרישה חדשה ומחמירה על מה שהם נדרשים כבר היום מכוח אסדרה אחרת. יחד עם זאת, היות ובבחינת הישימות נמצא כי אין ודאות לגבי הריכוזים אשר ימדדו בסביבה לאחר יישום הדרישות במפרט האחיד, לא מומלץ לאמץ בעת הזו את ערך היעד היממתי כערך סביבה. באירופה נקבע איסור על השימוש במזהם זה לצורך ניקוי יבש בתהליך הדרגתי. בכוונת המשרד לפעול לעדכון הרגולציה בתחום זה. לפיכך, האפשרות לעדכון הערך תיבחן בעדכון הבא של ערכי איכות האויר, ועד לעדכון הבא ימשיך המשרד לעקוב אחר יישום הרגולציה הקיימת והריכוזים הנמדדים בסביבה. טבלה 21 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור טטרהכלורואתילן 1,2 דיכלורואתאן אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה ל-1,2 דיכלורואתאן: בחשיפה לאדים ישנן עדויות לגירוי עיניים, אף פה ודרכי הנשימה. חשיפה נשימתית אקוטית עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית וכן לגרום להשפעות הכוללות מצוקה נשימתית, דופק לא סדיר, כאבי ראש, סחרחורות, עייפות/הרדמות בחילות והקאות. חשיפה לריכוזים גבוהים למשך זמן ממושך עשויה להוביל לפגיעה בריאות, בכליות, בכבד, ואף לאובדן הכרה ומוות. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה ל-1,2 דיכלורואתאן: מחקרים אפידמיולוגיים אינם חד משמעיים לגבי אפקטים מסרטנים. החומר מסווג ע"י IARC כחומר מסרטן ודאי בבע"ח ומסרטן אפשרי בבני אדם (דרגה B2, Possibly carcinogenic to humans). מקורות פליטת המזהם בישראל: על פי דיווחי המפל"ס, מקור הפליטה של 1,2 דיכלורואתאן בישראל הוא מטמנות. פרט למטמנות, מבין מדווחי המפלס על פליטת מזהם זה נכללות גם תחנות כוח לייצור אנרגיה ואדמה מכתשים בע"מ, אולם כולם מדווחים על פליטה מתחת לסף הדיווח. בעולם ידוע בנוסף על מס' מקורות פליטה שלא נמצאו רלוונטיים לישראל והם יצור ויניל כלוריד, תרכובות אורגנו-מוכלרות, פלסטיק, כימיקלים, צבעים ולכות וזיקוק דלק המכיל עופרת. 1,2 דיכלורואתן משמש גם כממס בתהליכי ניקוי ומיצוי של סינטזות אורגניות, בתעשיות הטכסטיל וה-PVC ועוד. ריכוזים בסביבה: ריכוזי ה-1,2 דיכלורואתאן היממתיים המרביים בשנים 2017-2020 באתרי הדיגום הסביבתי הקבועים מגיעים עד 1.59 מק"ג/מק"ת. בתקופה זו היו שלוש מדידות גבוהות מ-1.4 מק"ג/מק"ת (ערך היעד היממתי) בנקודות הדיגום הקבועות ברמת בקע בסמוך לרמת חובב, באזור הצ'ק פוסט בחיפה (סמוך לערמות הבוצה של שיקום נחל קישון) ובמושב אחיסמך, וכן בדיגומים נוספים אשר ערך המשרד להגנת הסביבה בסמוך למטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום. ריכוזים גבוהים יחסית (עד ל-1.05 מק"ג/מק"ת) נמדדו בסמוך למטמנת דודאים. הריכוזים השנתיים הממוצעים אשר נמדדו באתרים השונים היו נמוכים ונעו בטווח שבין 0.06-0.23 מק"ג/מק"ת. האסדרה הקיימת טבלה 23 ערכי איכות האויר הקיימים בישראל עבור 1,2 דיכלורואתן ערך היעד וערך הסביבה השנתיים של 1,2 דיכלורואתאן בישראל הם זהים ולקוחים מה- USEPA. לא קיים ערך סביבה יממתי בישראל. סקירת האסדרה בעולם טבלה 24 ערכי איכות האויר בעולם עבור 1,2 דיכלורואתן במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה ל- 1,2 דיכלורואתאן בעשור האחרון. ישנו שוני גדול בין המדינות והגופים השונים בערכי היעד קצרי הטווח כפי שניתן לראות בהבדל בין הערך היממתי של WHO האירופאי לעומת הערך היממתי של אונטריו. הערך השנתי של CARB (California Air Resources Board) גבוה יותר מזה הישראלי – 0.48 מק"ג/מק"ת. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של 1,2 דיכלורואתאן: לא נמצא הסבר או נימוקים לקביעת ערך היעד 1.14 מק"ג\מק"ת, למעט המתודולוגיה של ועדת אלמוג לפיה ערך קצר הטווח נקבע לפי שלוש מהערך השנתי. לא נמצא ביסוס עובדתי בריאותי של קביעה זו, לא נמצא ביסוס רגולטורי של קביעה זו המחמירה מאירגון הבריאות העולמי ומה- EPA ובוודאי שאין סיבה לקבל מספר זה כערך סביבה ללא כל סימוכין שכזה. (משרד האנרגיה) מענה: המתודולוגיה שקבעה ועדת אלמוג היא הבסיס לקביעת ערכי איכות האוויר בישראל. הרציונל לפקטור של פי-3 במעבר מערך שנתי לערך קצר טווח מוסבר בהרחבה במסמכי הועדה ומתואר בתמצית במסמך זה בפרק המתאר את המתודולוגיה לקביעת ערכי איכות האוויר. קיימת חשיבות גדולה לעדכון ולהידוק הרגולציה של1,2 Dichloroethane מכיוון שסף דיטקצית הריח של 1,2 Dichloroethane הוא 3PPM (12.2mg/m3) ולכן בריכוזים כרונים מסוכנים הוא "עובר מתחת לרדאר" כי לא מריחים אותו בזמן. בכל מקרה, לדעתנו יש להגביל את ערכי הפליטה הכרוניים (ערך יעד וסביבה שנתיים) של 1,2 Dichloroethane לערכים המגלמים את הסכנה הבריאותית ( 0.4ug/m3 מהווה סיכון של 1/100,000 לסרטן בחשיפה ממושכת , 0.48ug/m3 מהווה סף לסכנת חיים בחשיפה ממושכת). מדוע אם כן לא אומצו הערכים לחשיפה כרונית על פי הרגולציה במדינת ניו-יורק (0.038ug/m3) או קנדה (0.04ug/m3) שהם סדר גודל מהערכים שנקבעו בישראל? (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הערך השנתי של מדינת ניו יורק (0.038 מק"ג/מק"ת) מגלם סיכון של 1:1,000,000 (אחד למיליון) לחלות בסרטן. ערך היעד והסביבה השנתי בישראל (0.38 מק"ג/מק"ת) מתייחס לסיכון של 1:100,000, כפי שנקבע במתודולוגיית ועדת אלמוג. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של 1,2 דיכלורואתאן: ערכי יעד: מאחר ואין שינוי בערכי איכות האוויר הנדרשים על ידי הגופים המקבילים בעולם אין צורך לעדכן את ערכי היעד. ערכי סביבה: לאור ממצאי הניטור והדיגום לצד מקורות הפליטה של המזהם ונוכח ההמלצה שלא לשנות את ערך היעד השנתי, מוצע להשאיר גם את ערך הסביבה השנתי ללא שינוי. היות וקיים ערך יעד יממתי ל-1,2 דיכלורואתאן, אולם לא קיים ערך סביבה יממתי, על פי עקרונות ועדת אלמוג, לפיהם יש לקבוע ערך סביבה הזהה לערך היעד ככל שניתן ליישמו, נבחנה האפשרות לאמץ את ערך היעד היממתי כערך סביבה יממתי. בדיגומים שבוצעו בשנים האחרונות נמצאו מעט עליות מערך היעד היממתי הקיים שהוא ערך הסביבה שנבחן: שלוש עליות מתוך 1702 באתרי הדיגום הקבועים ושלוש עליות מתוך 74 בדיגומים משלימים, כולן בסמוך למטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום. כמו כן, נמצאו ערכים גבוהים וגבוליים לצד מטמנת דודאים. היות ואין מקבילה בתקינה של מדינות מערביות מפותחות, נערכה בחינת ישימות מעמיקה. המקור לפליטת 1,2 דיכלורואתאן ממטמנות הוא השלכה של החומר עצמו או שאריות שלו למטמנה ו/או עיכול אנאירובי של חומר אורגני יחד עם ממיסים מוכלרים. מניעה או הפחתה של הפליטה יכולה להתבצע בשילוב של מספר פעולות: 1. על ידי הפחתת ההטמנה של חומר אורגני פריק וחומרים מוכלרים ובתערובת. ההפחתה של הטמנתם כרוכה במיון פסולת במקור/קצה לשם הפרדה ומחזור של החומרים האורגנים והאנאורגנים המתמחזרים. צעדים אלו הם חלק מאסטרטגיית הפסולת המקודמת בימים אלו, אולם לא ניתן בשלב זה להעריך האם ומתי יבוצעו ואף לא להעריך את מידת ההפחתה שתיווצר כתוצאה מהם בפליטות המזהם מהמטמנות. אחת הסיבות לאי הודאות היא שבניגוד למקורות פליטה אחרים, הפליטה של מזהמים ממטמנות יכולה להימשך זמן רב גם לאחר הפסקת ההטמנה של חומרי הגלם, בשל תהליכים כימים שימשיכו להמתרחש בתוך החומר המוטמן. 2. על ידי איסוף ושריפה של הגזים. טיפול זה נדרש כבר כעקרון ברישיונות העסק של המטמנות (לעיתים השריפה מנוצלת אף ליצור חשמל). האיסוף והשריפה מיועדים לטיפול בגזים העיקריים הנוצרים במטמנה – מתאן ופחמן דו-חמצני, אבל נכון להיום הם כוללים את כלל הגזים הנוצרים במטמנה. עולות מיישום פתרון זה מספר שאלות משנה: האם הטיפול בדרך זו ב-1,2 דיכלורואתן הוא המיטבי? וכן, האם היישום מיטבי – כלומר מה מידת האיטום של הכיסוי ומה שיעור הגזים שניתן להפחית באמצעים אלה? ההערכות מן הספרות מדברות על הפחתה של כ-70% לפחות מפליטת כלל הגזים בכיסוי תקין ואיכותי של מטמנה. יחד עם זאת, יש לציין כי לא בטוח ששריפת ה-1,2 דיכלורואתן היא השיטה המיטבית מבחינה סביבתית היות והיא עלולה לשחרר גזים אחרים רעילים לא פחות כמו דיאוקסינים. אם הגז הוא בשיעור שעולה על 1% מכלל הגזים יתכן וידרשו תנאי שריפה ייחודיים על מנת למנוע את ההיווצרות של הדיאוקסינים. יש לציין כי זהו שיעור גבוה. לפיכך, על מנת לקבוע ישימות העמידה בערך המחמיר נדרשת הערכה טכנולוגית ומקצועית לגבי חלקו של המזהם בהרכב הגזים הנפלטים ממטמנות פסולת מעורבת ולגבי דרך הטיפול המיטבית המספיקה בפליטה שלו מהן. בין היתר יש לבחון האם שריפת הגז היא הטיפול המיטבי במזהם או שמקובל לדרוש אמצעים נוספים. צעדים נוספים שבכוונת המשרד לנקוט בהקשר זה הם טיוב הטיפול בפסולת העירונית, בדגש על הפרדת פסולת במקור, וצמצום הטמנת פסולת מעורבת, באופן שיביא להפחתת הפליטות של המזהם ממטמנות. בכוונת המשרד לשוב ולבחון את האפשרות לעדכון הערך בעדכון הבא של ערכי האויר. טבלה 25 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור 1,2 דיכלורואתאן ארסן (בחומר חלקיקי מרחף) אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לארסן: חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן עלולה לגרום להשפעות שליליות על מערכת הלב, מערכת הדם ומערכת העצבים ההיקפית. חשיפה נשימתית לרמות גבוהות של ארסן אנ-אורגני תגרום לגירוי בגרון ובריאות. בנוסף, ישנן עדויות שחשיפה לזמן ארוך לארסן אנ-אורגני עלולה לגרום לירידה במנת המשכל (IQ). חשיפה לארסן בתחילת החיים (כעוברים וכתינוקות) מעלה את הסיכון לתמותה כבוגר צעיר ועלולה גם כן לגרום למשקל לידה נמוך, למומים מולדים, ולתמותה עוברית, אך המחקרים אינם עקביים. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לארסן: ארסן אנ-אורגני סווג כמסרטן וודאי בבני אדם (Carcinogenic to humans - Group 1) על-ידי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) משנת 2012. כתוצאה מחשיפה לארסן תתכן התפתחות של סרטן עור, ועלייה בסיכון לסרטן כבד, שלפוחית השתן וסרטן ריאות. מקורות פליטת המזהם בישראל: עיקר הפליטות של ארסן לאוויר הן מתעשיות האנרגיה, משריפת דלק בכלי שייט בנמלים, משריפה פתוחה של פסולת חקלאית צמחית, מתעשיית המוצרים להגנת הצומח, מהתעשייה המינרלית ומתחבורה. עוד ידוע על פליטות ארסן מחומרי הדברה, אולם נכון להיום אין מצאי פליטות עבור המקור. בעולם ידועה גם התכת מתכות כמקור לפליטת ארסן, אך מקור זה לא נמצא רלוונטי לישראל. ריכוזים בסביבה: עליות מערך היעד היממתי (ראו טבלה 26 להלן) נמדדו במספר נקודות דיגום: אשדוד א.ת. צפוני נקודה 1, אשדוד רובע ו, ירושלים שכונת שמואל הנביא, מושב אחיסמך, ניר גלים ורמלה – מחסן לוגיסטי. כמו כן נמדדו עליות מערך היעד היממתי בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג. למרות הפליטות המשמעותיות מכלי שייט, נמדדו ריכוזים ממוצעים יממתיים נמוכים בנמל חיפה. הערכים הממוצעים השנתיים באתרי הדיגום השונים נמוכים מערך היעד היממתי. האסדרה הקיימת טבלה 26 ערכי איכות אויר קיימים בישראל עבור ארסן בחלקיקי TSP ערך היעד היממתי של ארסן זהה לערך היעד השנתי ומתבסס על העקרון שקבעה ועדת אלמוג, עבור חומר מסרטן אשר איבר המטרה שלו הוא מערכת הנשימה. עבור חומר כזה יש לאמץ את הערך ארוך הטווח (שנתי) כערך קצר טווח (יממתי) בשל עקרון הזהירות המונעת. ערכי היעד מבוססים על יחידת הסיכון של USEPA. ערך הסביבה השנתי גדול מערך היעד השנתי ומבוסס על ערך הדירקטיבה האירופית. אין ערך סביבה יממתי עבור ארסן. סקירת האסדרה בעולם טבלה 27 ערכי איכות אויר לארסן בעולם הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של ארסן: יש להסביר כיצד מקורות הפליטה בעולם כה שונים מהמצוין לגבי ישראל ולמדוד ליד מקורות פליטה דומים בישראל כדי להעריך את המצב בארץ של ערכי הארסן באוויר. (משרד האנרגיה) מענה: מידע לגבי מקורות הפליטה בעולם אינו בהכרח רלוונטי לישראל (למשל טיפול בעץ). מקור הפליטה העיקרי בעולם ובישראל הוא שריפת דלקים (בתחנות כח פחמיות, ומכלי שייט), ושריפה של פסולת צמחית. סביב תחנות הכוח הפחמיות והנמלים ישנן נקודות דיגום קבועות בהן נערכים 26 סבבי דיגום בשנה. בנוסף, ביצע המשרד דיגומים בנקודות דיגום נוספות במורד הרוח מתחנות הכוח (מבקיעים ובית אליעזר – 8 סבבי דיגום) ובנמל חיפה (5 סבבי דיגום). כמו כן, ביצע מפעל ערד לוקסמבורג דיגומים בסביבתו לדרישת המשרד. מידע זה מופיע בנספח א'. מה משמעות המעבר מ-TSP ל-PM10? האם עכשיו יהיו חריגות? (משרד האנרגיה) מענה: באופן כללי, במעבר מדיגום מתכות על גבי חלקיקי TSP לחלקיקי PM10 ישנה הקלה בפועל מכיוון שסך המסה של החלקיקים אשר נכללת במדידה ב-TSP היא גדולה יותר מסך המסה הנמדדת ב-PM10, ולכן עשויה מלכתחילה להכיל יותר מהחומר המזהם בדגימה המגיעה לאנליזה. ספציפית לגבי ארסן, מוצגת בחינת ישימות של ערך הסביבה היממתי בנספח א' – מסמך הרקע. יש להוסיף ערך שעתי לרגולציה הישראלית: הערך שה-WHO מציין כערך בריאותי שעתי הוא 0.003 ug/m3 בשל מידת הסיכון הבריאותי של ארסן אנחנו ממליצים להוסיף בהתאם ערך שעתי לרגולציה הישראלית . (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: לארגון הבריאות העולמי (אירופה) ערך שנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת. לא נמצאה התייחסות לערך שעתי של 0.003 מק"ג/מק"ת. יש לציין כי מאחר ומדובר בחומר מסרטן ודאי לבני אדם, ערך הסביבה היממתי נותן מענה גם לחשיפות קצרות משך. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של ארסן: ערכי יעד: לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, לא נמצאה הצדקה לשנות את ערכי היעד. ערכי סביבה: לאור המצב הקיים בסביבה ולאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, נמצא כי ניתן לעדכן את ערך הסביבה השנתי מ-0.006 TSP ל-0.006 ב-PM10, בהתבסס על הערך השנתי של ה-EU משנת 2012 הנמדד בגודל חלקיק זה. זאת, מבלי שמפעלים יגרמו לחריגה ממנו ומבלי שיידרשו בהשקעות על מנת שלא לגרום לכך. היות והחומר הוא מסרטן ודאי הפוגע במערכת הנשימה, הוצע לבחון ביחס אליו קביעה גם של ערך סביבה קצר טווח, יממתי. על פי מתודולוגית אלמוג על הערך להיות זהה לערך השנתי. היות ואין מקבילה בעולם לתקן איכות אויר אכיפתי יממתי של ארסן, נדרשת בחינה מעמיקה יותר לזיהוי מקורות פליטה אפשריים וישימות העמידה בערך המחמיר בסמוך להם בהינתן שהם פועלים על פי ה-BAT. בסקירה של מפעלים בהם נפלט ארסן בארובות נמצאו 16 מפעלים. עבור מרביתם הריכוזים בסביבה הם נמוכים או שקצבי הפליטה בארובות הם נמוכים מאוד. פרט למפעל ערד לוקסמבורג אשר בסמוך לו נמדדו עליות בדיגומים בסביבה, קיים פוטנציאל לקבלת ריכוזים גבוהים בסביבה בסמוך למפעלי ים המלח ומגנזיום ים המלח. בתהליכי עיבוד חומר הגלם במפעלים אלו עשויות להיפלט מתכות אשר קיימות בריכוזים גבוהים יחסית במינרלים המעובדים. בחינת הישימות התמקדה לפיכך באפשרות לעמוד בערך היממתי הנבחן במפעל ערד לוקסמבורג ובסמיכות למפעלי ים המלח. בדיגומים בסביבה אשר נעשו בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג בשנים 2019-2020 נמדדו שתי יממות עם ריכוזים ממוצעים העולים על 0.006 בחלקיקי TSP (מתוך 29 ימי דיגום בשנים 2019-2020). בבחינת האפשרות להפחית את הפליטות ממפעל זה נמצא כי המפעל נדרש לאחרונה להפחתת פליטות של ארסן, שכלל בין היתר טיפול בפליטות לא מוקדיות, שאיבתן, טיפול בהן וניתובן לארובה וסיים את יישום הדרישות במהלך 2020. כתוצאה מהשקעות ומפעולות אלה פחתו הריכוזים שהוא פולט ובדיגומים אשר נעשו מאז נמדדו רק פעמיים ערכים גבוהים מ-0.006 TSP. יודגש כי ערך הסביבה היממתי הנבחן הוא בחלקיקי PM10 והריכוזים הצפויים לחלקיקים בגודל זה אלו נמוכים מהריכוזים לחלקיקי TSP. לפיכך, גם לגבי חריגות אלו מהערך הנבחן, ייתכן ולו היו נמדדות בחלקיקי PM10 לא היו נרשמות כחריגות. אם תהיה חריגה מהערך במדידה על הגדר גם בהתייחס לחלקיקי PM10 ותדרש הפחתה נוספת של הפליטות, המפעל יידרש להחליף פילטר בהשקעה נוספת גבוהה מאד. בהתייחס למפעלי ים המלח הורץ מודל פיזור על בסיס תוצאות דיגומי סריקת מתכות שבוצעו ל-7 ארובות שונות ממפעלי ים המלח וארובה אחת במפעל המגנזיום. ממצאי הדיגום בכל הארובות עבור מזהמים אלו היו מתחת לסף הכימות אולם מעל לסף הגילוי של המדידה. המשמעות של תוצאות אלו הן שידוע שנפלט ארסן מהארובות, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות את כמות החומר הנפלט ואת קצב הפליטה. הרצת המודל בוצעה לפיכך בהנחה מחמירה שקצב הפליטה הוא סף הכימות של המדידה. תוצאות המודל עבור הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מראות, כי הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הינו 0.01957 מק"ג/מק"ת שהינו 978% מערך היעד היומי של 0.002 מק"ג/מק"ת ו-326% מערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי מתקבל כ- 240 מטרים צפונית לגדר המפעל, באזור בו ישנו שינוי חד בטופוגרפיה מטופוגרפיה מישורית לטופוגרפיה הררית. יצוין כי כל האזורים בהם חזויים HOT SPOTS הם אזורים בהם ישנו שינוי טופוגרפי חד. כמו כן, ניתן לראות קשר בין האזורים בהם מתקבלים ריכוזים שהם מעל ל- 100% מערך היעד היממתי לבין הטופוגרפיה. תוצאות המודל עבור הריכוזים השנתיים המרביים המחושבים (איור 11-8) מראות, כי הריכוז השנתי המרבי שהתקבל הינו 0.00172 מק"ג/מק"ת שהינו 29% מערך הסביבה השנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת. הריכוז השנתי המירבי מתקבל בפינה הצפון מערבית של גדר המפעל. לסיכום, בבחינת היישימות נותרה אי ודאות ביחס לעמידה בערך המחמיר (לפירוט אופן הבחינה, הנתונים שנאספו והחישובים שנערכו במסגרתה ראו נספח א'). בכוונת המשרד לשוב ולבחון את האפשרות לעדכון הערך בעדכון הבא של ערכי איכות האויר , ולשם כך ימשיך המעקב אחר ריכוזי המזהם בסביבה, בשים לב לטכנולוגיות המיושמות בתעשיה הרלוונטית. טבלה 28 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור ארסן מימן גופרי אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה למימן גופרי: למימן גופרי ריח אופייני מטריד של "ביצים סרוחות" וסף הזיהוי שלו נמוך. חשיפה נשימתית למימן גופרי עלולה להוביל לפגיעה נרחבת במערכת העצבים המרכזית ומערכת הנשימה עם מגוון סימפטומים וביניהם: גירוי בעיניים, באף ובגרון, אובדן חוש ריח (בריכוזים גבוהים מאוד), קשיי נשימה בקרב אנשים הסובלים מאסטמה, כאבי ראש, סחרחורת, ירידה בזיכרון, תרדמת, תפקוד מוטור לקוי ואף אובדן הכרה. בחשיפה כרונית מימן גופרי אינו מצטבר בגוף. במחקרים קהילתיים באיזורים שונים בעולם נמצאו עדויות למגוון השפעות בריאותיות ברמות חשיפה נמוכות, המובילות לתלונות רבות של תושבים. ריח לא נעים מפעיל אזורים במוח בדומה לרפלקס ההקאה המופיע בתגובה לטעם רע. שינויים אלו משפיעים על התחושות ועל ההתנהגות ויכולים להשפיע על הנשימה, תחושת הבריאות וכן להחמיר תחלואה, לפגוע במצב הרוח ולגרום ללחץ נפשי ועקה, הקשורים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-וסקולרית ויתר לחץ דם. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה למימן גופרי: מימן גופרי אינו מוגדר כחומר מסרטן בבני אדם. מקורות פליטת המזהם בישראל: עיקר פליטות המימן הגופרי בישראל הן מהתעשייה הכימית רותם אמפרט נגב בע"מ), מבתי זיקוק, ממט"שים וממטמנות. ידוע בנוסף על פליטה מטיפול במים מקידוחי מים להשקיה של מקורות באזור הנגב. מימן גופרי נפלט גם ממקורות טבעיים. לא מוכרים בעולם מקורות נוספים שאינם מצויים בישראל. ריכוזים בסביבה: סיכום ממצאי הדיגומים שנערכו בין השנים 2017-2019 מראה כי בתקופה זו נמדדו 3 ערכים גבוהים מ-7 מק"ג/מק"ת (ערך היעד החצי שעתי) באתרי הדיגום הקבועים באזורים חיפה, אשדוד וברמלה, אולם לא היו ערכים גבוהים מ-45 מק"ג/מק"ת (ערך הסביבה החצי שעתי). בדיגומים אשר נעשו במכוני טיהור השפכים השפד"ן ומט"ש חיפה נמדדו ריכוזים חצי שעתיים הנמוכים מ-7.35 מק"ג/מק"ת. בדיגומים בסמוך למתקני טיפול של קידוחי מים להשקייה של מקורות באזור הנגב נמדדו ערכים חצי שעתיים גבוהים מ-7 מק"ג/מק"ת לצד 9 מתוך 20 מתקני הטיפול. הריכוז היממתי המרבי אשר נדגם באתרי הדיגום הקבועים היה במנהלת נחל הקישון בחיפה (8.7 מק"ג/מק"ת). בדיגומים יממתיים נוספים בסמוך למכוני טיהור שפכים נמדדו ערכים גבוהים מ-15 מק"ג/מק"ת (ערך הסביבה היממתי הקיים) בארבעה תאריכים בסמוך למט"ש חיפה (סה"כ 8 פעמים) עם ערך מירבי של 136 מק"ג/מק"ת. בשנת 2017 נמדד בגן שמואל ערך שנתי של 1.55 מק"ג/מק"ת, ובשנים 2019 ו-2020 נמדדו במנהלת נחל הקישון ערכים שנתיים של 1.01 ו-1.05 מק"ג/מק"ת, בהתאמה. האסדרה הקיימת טבלה 29 ערכי איכות אויר קיימים בישראל למימן גופרי קיים פער בין ערך הסביבה החצי-שעתי (45 מק"ג/מק"ת) לערך היעד החצי-שעתי (7 מק"ג/מק"ת). לא קיים ערך סביבה שנתי. סקירת האסדרה בעולם טבלה 30 ערכי איכות אויר למימן גופרי בעולם במרבית הגופים והמדינות שנבדקו קיים ערך יעד קצר טווח אך לא ערך ארוך טווח. במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה לערכי מימן גופרי בעשור האחרון. בסקירה מחודשת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) על ההתפתחויות בתקני איכות האוויר נראה כי ערך מימן גופרי נשמר מאז 1987. נדגיש כי הסף שנקבע למימן גופרי על ידי ארגון הבריאות העולמי איננו סף הזיהוי בריח, אלא סף גבוה יותר שמעבר לו תועדו תלונות על מטרד ריח (או מפגע ריח), המלווה בפגיעה של ממש בבריאות. הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של מימן גופרי: על פי מה נקבע הערך השנתי? אין לו שום מקבילה ברגולציות אחרות (משרד האנרגיה) מענה: הערכים הקיימים נקבעו בשנת 2011 על בסיס תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב – 1992. מאז לא בוצע עדכון לערכי איכות אוויר של מזהם זה. ערכי איכות האוויר הקיימים היום בארץ מחמירים בצורה נכרת ביחס למקובל בעולם לפי הסקר שביצע המשרד, לא קיימים ערכי איכות אוויר באיחוד האירופי ובארצות הברית (USEPA) בניגוד לכך בארץ ישנם גם ערכי יעד וגם ערכי סביבה. הערכים שנבחנו ע"י המשרד באזורים מקומיים במסמך הרקע (נספח א') אינם ערכים רגולטורים (לא ערכי סביבה ולא ערכי יעד) אלה ערכי יחוס מדעיים בלבד. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) אם הגופים הגדולים הבינלאומיים לא המליצו על ערכים ארוכי טווח, מדוע בישראל כן? (משרד האנרגיה). מענה: ראה התייחסות למתודולוגיה באופן כללי. בנוסף נציין כי ישנם ערכים שנתיים למימן גופרי בקליפורניה (10 מק"ג/מק"ת) ובמיין (2 מק"ג/מק"ת). כמו כן, חוק אוויר נקי מנחה את הרגולטור להכניס למערכת השיקולים בקביעת ערכי איכות אוויר, גם את ההמלצות וההנחיות אשר פרסמו ארגונים בין לאומיים, ואף מציין במפורש את ארגון הבריאות העולמי כמקור להתייחסות. ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה להוריד את ערך הסביבה היממתי ל - 3μg/m7 (במקום 3μg/m 15) היום) ואת הערך הסביבה החצי שעתי ל 3μg/m7 (במקום 3μg/m45 היום) איננה מקובלת. נציין שאין שום משמעות מקצועית לקבוע את אותו ערך סביבתי (3μg/m7) לערך החצי שעתי והיממתי. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ערך הסביבה החצי שעתי וערך הסביבה היממתי המוצעים מתבססים על ערך ארגון הבריאות העולמי למפגע ריח. על פי רוב, מפגע הריח הנגרם מפליטות של מימן גופרי הוא קצר טווח, ועשוי להימשך בין מספר דקות לשעות ספורות, בתלות בתנאים מטאורולוגים של כיוון ועוצמת רוח ויציבות אטמוספרית. מדידת מימן גופרי בדיגום סביבתי חצי שעתי מאפשרת מתן מענה למקרים בהם ישנם ריכוזים גבוהים לפרק זמן קצר. מאידך, מדידה יממתית מאפשרת זיהוי של מקורות /מפגעי ריח בעלי אופי קבוע יותר הנמשך זמן רב יותר. לפיכך, הערכים החצי שעתי והיממתי משלימים זה את זה בהגנה על הציבור. על פי תוצאות הדיגום לא ניתן לעמוד בערכי איכות האוויר החדשים למימן גופרי. ישנן חריגות מהערך היממתי המוצע במספר אתרים (מט"ש חיפה) (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: בחינה של יכולת העמידה בערכים המוצעים וכן ניתוח העלות הצפויה למשק על מנת לעמוד בערכים במקומות בהם צפויות חריגות, מופיעות בהמשך המסמך. בדיגומים הקבועים בסביבה בשנים 2017-2020 נמדדו 3 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי הנבחן של 7 מק"ג/מק"ת (מתוך 379 דיגומים), נמדדה חריגה אחת מערך הסביבה היממתי הנבחן של 7 מק"ג/מק"ת מתוך 922 דיגומים. בדיגומים יעודיים בסמוך למוקדי פליטה נמדדו 11 חריגות מערך הסביבה היממתי המוצע בסמוך למט"ש חיפה בשנים 2019-2020, מתוך 18 דיגומים. בדיגומים בסמוך לשפד"ן בראשון לציון לא נמדדו חריגות. סה"כ בוצעו על יד המשרד 1,301 דיגומים של מימן גופרי באתרי הדיגום הקבועים (379 דיגומים חצי שעתיים ו-922 דיגומים יממתיים), ועוד 42 דיגומים בסמוך למט"ש חיפה, השפדן בראשון לציון וא.ת. נאות חובב. לפיכך, פרט למט"ש חיפה בו נמצאו חריגות, אין בסיס לאמירה כי "יש חריגות רבות מאד ואין מדידה במספיק מפעלים, במספיק חזרות ולאורך זמן מספק ". ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של מימן גופרי: ערכי יעד: ערך היעד קצר הטווח בישראל תואם לערך של ארגון הבריאות העולמי ומבוסס על סף הריח והשפעה תחושתית בעיניים. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד החצי שעתי. מלבד מדינת קליפורניה וישראל, הגופים הרגולטורים הכוללים את ארגון הבריאות העולמי, ה- USEPA ואוסטרליה לא המליצו / קבעו ערכי יעד ארוכי טווח למימן גופרי. לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, נמצא כי אין מקום לשנות את ערכי היעד. ערכי סביבה: על פי העקרון הקבוע בחוק לפיו יש לשאוף לקבוע ערך סביבה זהה לערך היעד או קרוב אליו ככל שישים, נבחנה הישימות של הורדת ערך הסביבה החצי שעתי של מימן גופרי והשוואתו לערך היעד החצי שעתי של 7 מק"ג/מק"ת, והורדת ערך הסביבה היממתי ל 7 מק"ג/מק"ת. בחינת מקורות הפליטה של המזהם והריכוזים בסביבה העלתה את הממצאים הבאים: בדיגומים הקבועים בסביבה בשנים 2017-2020 נמדדו 3 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי הנבחן (7 מק"ג/מק"ת), מתוך 379 דיגומים. כמו כן, נמדדה חריגה אחת מערך הסביבה היממתי הנבחן (גם כן, 7 מק"ג/מק"ת) מתוך 922 דיגומים (8.7 מק"ג/מק"ת במנהלת נחל הקישון, בשנת 2017). יחד עם זאת, נערכה בדיקה מעמיקה יותר של פוטנציאל החריגה ושל המשמעות הכלכלית שעשויה להיות לנקיטת אמצעים להפחתת פליטות לצורך מניעת חריגה אפשרית, כאמור. הצגת בחינת הישימות תתייחס למקורות הפליטה הפוטנציאליים: מט"שים – בדיגומים יעודיים בסמוך למוקדי פליטה נמדדו 11 חריגות מערך הסביבה היממתי המוצע בסמוך למט"ש חיפה בשנים 2019-2020, מתוך 18 דיגומים. בהתייחס ליכולת עמידת המט"שים בערך המוצע יש להתייחס למספר היבטי תפעול ואסדרה שלהם. ראשית, המט"שים נחלקים לאקסטנסיביים, ישנים וקטנים ולאינטנסיביים גדולים. האקסטנסיביים לא מוסדרים ברישיון עסק, אלא לפי תקנות הקולחים בלבד. לפי הערכה יש כ-300 מתקנים כאלו מתוכם 26 גדולים בספיקות גדולות מ-1000 קוב שעה וכל השאר קטנים מאד. מבירור שנערך עם מהנדסי תהליך בעלי מומחיות בתחום עלה כי ללא שדרוגם הכולל, כל המט"שים הללו יפלטו מימן גופרי מעל לסף הריח באופן שייצר מפגע ממרחק מסוים מהם. ניתן להפחית את רמות הפליטה בתכנון נכון של האגנים האירוביים על ידי הזרמה של מי המקור לתחתית האגן בדיפוזרים והשהייה שלהם. ככל שבמי המקור יהיו יותר סולפטים יידרש יותר חמצון. אין ודאות באשר למצב החמצון בכלל המט"שים האקסטנסיביים. יתכן והם כוללים מחמצנות לצורך עמידה בערכים הנדרשים לקולחים ויכול להיות שהן מסוגלות לתת מענה גם לריח באופן עקרוני, אבל לצורך עמידה בערך של סף הריח יהיה צורך גם בקירוי ואיסוף של הגזים לטיפול ויכול להיות גם שיידרשו להוסיף מחמצנות. עוד עלה מן הבירור שעלות השדרוג המשוערת של מט"ש בספיקה יומית של 1500 קוב כניסה, לצורך עמידה בערך החדש המוצע, כלומר למניעה מוחלטת של ריח, תהיה של כ-1,000,000~1,300,000 ₪. כמובן שהשדרוג הכולל יחייב גם הוצאת היתרי בניה ויהיו לו עלויות ביורוקרטיה. האינטנסיביים מוסדרים ברישיון עסק. פוטנציאל הריח מהם מגיע משלושה מקורות אפשריים: מטיפול הקדם, מהטיפול בבוצה ובשל הפעלה תדירה של בריכות החירום ובריכות הוויסות שאינן מקורות. יש כ-90 מתקנים אינטנסיביים. בכללי המסגרת לתנאים ברישיון יש התייחסות איכותית למניעת מפגעי ריח שאינה כוללת הגדרה מפורשת של ערכי פליטה. מדובר באסדרה פרטנית ולא במפרט אחיד. אמנם, נוהל הריח מגדיר את הערך שנחשב למפגע והוא זהה לערך הסביבה החדש המוצע, ותחולתו תקפה גם ביחס למט"שים האקסטנסיביים, אולם נוהל הריח מופעל לפי תלונה, כך שאין לראות בהתוויה הזו, הכלולה בו, דרישה רגולטורית שמבטלת את החידוש שערך הסביבה המוצע מייצר מבחינה רגולטורית. על פי נתוני המשרד ביחס לספיקות המט"שים הגדולים, בגישה דטרמיניסטית, לפיה כלל המט"שים האקסטנסיביים הגדולים ובריכות החירום של המט"שים האינטנסיביים יידרשו לשדרוג מלא בהתאם למפתח השדרוג של המט"ש בגודל ובעלויות שפורטו לעיל, העלות המשקית הכוללת, ללא שדרוג המט"שים הקטנים וללא טיפול במפגעיהם, יכולה להגיע בחישוב גס למיליארד עד מיליארד ו-300 מיליון ₪. גם אם מצמצמים את פעולות הפיתוח לקירוי, לאיסוף ולטיפול בגז ובריח בלבד ולתשתית החשמל הנדרשת מגיעים לעלות של כחצי מיליארד בספיקות יומיות כוללות של כמיליון וחצי קוב כניסה. לפיכך, לסיכום, נראה שדפוס פעילות המט"שים הנוכחי עלול להקשות על עמידה בערך הסביבה הנבחן בסמוך להם. על מנת להפחית את הפליטה מהם לצורך העמידה בערך יידרשו ככל הנראה השקעות מקיפות ומשמעותיות, לרבות עלויות ביורוקרטיות. על אף ההצדקה למניעת מפגעי הריח, לא נראה שהפחתת ערך הסביבה היא כלי המדיניות המתאים להביא לביצוע התיקונים הנדרשים בפעילות המט"שים, דבר אשר יהפכו לאות מתה בספר החוקים. קידוחי מקורות – בדרום הארץ (בעיקר בערבה ומעט ברמת נגב) מתבצעים קידוחי מים למטרת השקיה. קידוחים אלה עשירים בגופרית. משיחה עם מהנדס איכות המים של מרחב דרום במקורות עלה כי חלק מהטיפול במים להרחקת הגופרית מתבצע באמצעות נידופה לאויר כמימן גופרתי. השלב הראשון בתהליך הוא חשיפה של המים לאויר לצורך חימצון הסולפיד. כתוצאה מכך כ-50% מהסולפידים נפלטים לאויר כמימן גופרתי שזו התצורה הגזית שלו. המשך הטיפול במים בטכנולוגיה זו כולל חשיפה נוספת לאויר באופן מאולץ ולאחר מכן הוספה של כלור וסינון המשקעים שנוצרים בתהליך. התהליך הוביל לכך שב-20 נקודות פליטה 6 נמצאו בחריגה ביחס לערך הסביבה הקיים ו-9 נמצאו בחריגה ביחס לערך היעד הנבחן (שהוא ערך הסביבה הנבחן) (טבלה 9-ט בנספח א'). התהליך אינו אופטימלי גם מסיבות שאינן קשורות בפליטת המימן הגופרתי לאויר ולכן בדקה חברת מקורות בשיתוף פעולה עם אוניברסיטת בן גוריון חלופות אחרות ובהן חשיפה לאוזון שמחמצנת את הסולפיד לסולפט שאינו בעייתי מבחינת איכות המים. תהליך זה אינו פולט כל פליטה לאויר. לפני מס' שנים יצאו לפיילוט שהיה מוצלח מבחינה תהליכית, אבל הבעיה היא שלמתקנים הנדרשים עלויות הקמה גבוהות ועלויות אנרגטיות שוטפות. עלות ההקמה של המתקן הגדול ביותר שיידרש בערבה תגיע לכדי 20 מיליון ₪. זה הביא לפסילת החלופה כי השקעה בסדרי גודל כאלה לא נמצאה יעילה מבחינת שווי המים לשימוש המיועד. חלופה נוספת שנבחנה על בסיס מתקן שפעל בקציעות שילבה טיפול במים וטיפול בגזים שנפלטו ממנו באמצעות ביופילטר וכימיקלים. העלויות בחלופה זו היו גבוהות, התהליך היה מורכב ולא יציב, דרש הרבה תחזוקה ויצר תשטיפים עם חומצה חזקה מאד. חלופה נוספת היא לעשות שימוש בסקרברים – אך לדברי מקורות הם אינם מכירים עדיין את החלופה מספיק ולא את משמעויותיה הטכנו-כלכליות. בנוסף נעשה שימוש בפחם פעיל, אבל "לליטוש" הערכים ואין אפשרות להשתמש בו כאמצעי מרכזי היות ולצורך הטיפול בעומסים הנפלטים יהיה צורך בכמות רבה מאד של פחם פעיל שעלותו רבה והוא ייצר גם פסולת כמובן שתחייב טיפול. לדברי מקורות באופן כללי יחס עלות-התועלת מפיתוח מקורות המים בערבה גם בטכנולוגיה הקיימת מעמיד בספק את הצדקת הפיתוח. זאת, חרף הרצון הרב בפיתוח מקורות מים לערבה לצרכי חקלאות. לסיכום, ניתן לומר כי טרם מוצתה הבדיקה של חלופות הטיפול השונות במים, כך שאין, נכון לפרסום העדכון, די נתונים שיוכלו לתמוך ביישימות הפחתת הערך מבחינת ייצור המים לשימוש החקלאות בערבה. מטמנות – אין בידי המשרד נכון לפרסום העדכון די נתונים ומידע לצורך איפיון הפליטה החצי שעתית מהמטמנות והאמצעים להפחתתה על משמעותם הטכנולו-כלכלית. מפעלי כימיה בדגש על יצרני דשנים ויצרני חומצה גופרתית, לרבות בתי זיקוק. לאור כל האמור לעיל ביחס למקורות הפליטה השונים, אי הוודאות ביחס ליישימות הפחתת ערך הסביבה החצי שעתי וביחס למשמעותה הכלכלית רבה מאד ולא מאפשרת בעת הזו הפחתה של ערך הסביבה בהתאם לנבחן. לא למותר לציין כי אמנם, כאמור, בכוונת המשרד להמשיך את הבחינה והבדיקה בהיבט זה, אך יש להבהיר כי גם ללא שינוי הערך קיימים כלים רגולטורים שיאפשרו הסדרה פרטנית של פליטות ממקורות שונים הגורמים למפגעי ריח. טבלה 31 ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור מימן גופרי בנזן אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לבנזן: הבנזן הינו חומר מסרטן ודאי לבני אדם (IARC group 1: "Benzene is carcinogenic to humans"). מקורות פליטת המזהם בישראל: על פי מצאי הפליטות של המשרד לשנת 2018 (טבלה 10-ב) המקורות העיקריים לפליטת בנזן בישראל הם: שריפה לא חוקית של פסולת מעורבת, תחבורה כבישית, תעשייה, שריפת עץ בקמינים, תחנות תדלוק, מטמנות ושריפה של פסולת חקלאית צמחית. ריכוזים בסביבה: במדידות בסביבה שנערכו בין השנים 2017-2020 נמצאו ערכים שנתיים גבוהים מ-1.3 מק"ג/מק"ת (ערך היעד והסביבה השנתי) בתחנת הניטור ניידת 6 במפרץ חיפה בלבד ובשנים 2018-2019, וכן בנתוני הדיגום באזור התעשייה הצפוני של אשדוד בשנים 2017-2018 ובעמיאל (ת"א) בשנים 2019-2020. בשלוש תחנות ניטור רציף ובחמישה אתרי דיגום קבועים נמדדו ערכים של למעלה מ-3.9 מק"ג/מק"ת (ערך היעד והסביבה היממתי) מעל 7 פעמים (מספר העליות המותרות מהערך). בשנת 2013 בתחנת עירוני ד' בתל אביב (8 עליות יממתיות – אחת מעל המותר), בשנת 2017 בניידת 5 בחיפה (13 חריגות בשנה) ובבני ברק, בשנים 2018 ו-2019 בניידת 6 (20 ו-9 עליות בהתאמה), ב-2019 גם במנהלת נחל הקישון ובעמיאל ובשנת 2020 באשדוד א"ת צפוני ובשכונת שמואל הנביא. אתרי הדיגום בהם נמדדו הריכוזים הגבוהים הם אלו הסמוכים לתעשייה פטרוכימית (אשדוד א.ת. צפוני, מנהלת נחל הקישון) או כאלו הנמצאים בסמיכות לתחבורה (בני ברק, שכונת שמואל הנביא בירושלים ועמיאל בתל אביב). ערכים גבוהים מ-3.9 מק"ג/מק"ת נמצאו גם סמוך ל-12 תחנות תדלוק בדיגומים משלימים שנערכו סמוך לתחנות בהן קיימת סבירות גבוהה לכך. לפיכך, מדגם זה של המדידות בסמוך לתחנות התדלוק מספק תמונת מצב מחמירה של ריכוזי בנזן בסמוך לתחנות תדלוק. ערכים יממתיים גבוהים מ-3.9 מק"ג/מק"ת נמדדו גם בסמוך למטמנות אפעה ודודאים ובתחנות תדלוק, אך לא במספר פעמים שעלה על 7. האסדרה הקיימת טבלה 32 ערכי איכות האויר הקיימים בישראל עבור בנזן נתוני תחנות הניטור הרציף והדיגומים הסביבתיים מראים כי ריכוזים גבוהים של בנזן נמדדים בעונה הקרה ובעונות המעבר וכי בעונת הקיץ הריכוזים נמוכים. נמצא כי בימים בעלי תנאים מטאורולוגים קיצוניים עלולות להתקבל חריגות מערך היעד היממתי. שכיחות התנאים הללו משתנה משנה לשנה אך הם מתקיימים בכ-2% מהימים בשנה, כלומר 7 יממות. לכן, נקבע מספר זה כמספר החריגות המותרות בשנה. סקירת האסדרה בעולם מקורות הפליטה העיקריים בעולם לבנזן הם תחבורתיים, בעיקר מרכבי בנזין ואידוי דלקים בתחנות דלק. הבנזן נפלט גם מבתי זיקוק לנפט, מפעלים פטרוכימיים, שריפת פסולת חקלאית. לפי הספרות, עישון סיגריות הוא מקור חשוב לחשיפה האישית לבנזן. בבחינה מוקדמת של תקני איכות האוויר ברגולציה בעולם אשר בוצעה בתחילת תהליך העדכון הנוכחי, לא נמצאו ערכים חדשים. לפיכך, לא בוצעה בחינה חוזרת של הערכים הקיימים. במסמך זה נבחנה האפשרות לבטל/להפחית את מספר העליות המותרות בשנה מערך הסביבה היממתי (7 יממות עם ריכוז ממוצע מעל ערך הסביבה). הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של בנזן: ביטול ההתרה של 7 חריגות מותרות מערך הסביבה היממתי של בנזן (אדם טבע ודין, מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו במדידות בסביבה, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות. פרקטיקה המבוססת על ערך סטטיסטי מקובלת באירופה וב-EPA. ערכי סביבה לבנזן שנקבעו ב- 2016 בישראל בלי בדיקת התכנות טכנולוגית מחמירים בסדרי גודל בלי הצדקה מקצועית בייחס למקובל בעולם המערבי. ניתוח מדויק של הנתונים המפורטים במסמך הרקע (נספח א') של המשרד להגנת הסביבה מצביעים בצורה ברורה שלא ניתן לעמוד בתקן הבנזן המחמיר ... במספר רב של אזורים בכל רחבי הארץ. האפשרות לחרוג – 7 ימים בשנה מהתקן היממתי לבנזן בפועל לא מאפשרת גמישות. מתודולוגיה לניטור ערכי סביבה לבנזן ומיקום הניטור בישראל מחמירים ביחס למקובל בעולם (על הגדר במקום באוכלוסייה) (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: אכן, ערכי איכות האוויר בישראל עבור בנזן הם מהמחמירים בעולם, אולם לא בסדרי גודל. לשם השוואה, האיחוד האירופי קבע ערך שנתי של 5 מק"ג/מק"ת, בצרפת הערך השנתי הוא 2 מק"ג/מק"ת, ובסקוטלנד וצפון אירלנד הערך השנתי הוא 3.25 מק"ג/מק"ת, בהשוואה לערך שנתי של 1.3 מק"ג/מק"ת בישראל. לגבי יכולת העמידה בערך הסביבה היממתי, נציין כי מאז שנת 2017, מבין כל נקודות דיגום הקבועות ובניטור הרציף בישראל נמדד מספר מועט יחסית של עליות מהערך היממתי של 3.9 מק"ג/מק"ת. חריגות מעל המותר (7) נמדדו רק בשתי תחנות ניטור רציף, הממוקמות בסמוך לאחד ממקורות הפליטה המשמעותיים בישראל (ניידות 5 ו-6 הסמוכות למתחם בז"ן בחיפה, טבלה 10-ה במסמך הרקע (נספח א')). בתי הזיקוק בחיפה הפחיתו באופן משמעותי את כמות הבנזן הנפלט בשנים אלו. יחד עם זאת, אכן נמדדו חריגות מערך הסביבה היממתי בדיגומים בסמוך לתחנות תדלוק ברחבי ישראל. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של בנזן: ערכי איכות אוויר לבנזן עודכנו בתהליך הבחינה האחרון לערכי איכות האוויר. הערכים החדשים אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1/1/2017 הם המחמירים בעולם. התנאים המטאורולוגים בישראל אשר תורמים לבניית ריכוזים גבוהים בלילות קרים וארוכים (עונת החורף, כפי שבא לידי ביטוי בהתפלגות הריכוזים היממתיים בחודשי השנה באיור 1-10) לא השתנו. מאידך, לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו במדידות בסביבה, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות. חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 וחלקיקים נשימים PM10 אפיון הפגיעה באינטרס הציבורי השפעות בריאותיות: ארגון הבריאות העולמי מצביע על קשר הדוק וכמותי בין חשיפה לריכוזים גבוהים של חלקיקים קטנים (PM2.5 ו-PM10) לעלייה בתחלואה ותמותה. מקורות פליטת המזהם בישראל: המקורות העיקריים לפליטת חלקיקים בישראל הם תעשייה, תחבורה, שריפת ביומסה, ייצור אנרגיה וגידול בעלי חיים. ריכוזים בסביבה: בחינה של הריכוזים הממוצעים השנתיים ומספר החריגות מהערך היממתי של חלקיקי PM2.5 בשנים 2000-2020 מצביעה על ירידה בשני המדדים. יחד עם זאת, הריכוזים הממוצעים השנתיים אשר נמדדים בכל תחנות הניטור הם מעל ערך היעד השנתי. הסיבה העיקרית לכך היא התרומה המשמעותית של חלקיקים ממקורות טבעיים. האסדרה הקיימת טבלה 33 ערכי איכות האויר בעולם עבור חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) טבלה 34 ערכי איכות האויר בעולם עבור חלקיקים נשימים (PM10) סקירת האסדרה בעולם טבלה 35 ערכי איכות האויר בעולם עבור חלקיקים הערות מרכזיות שהתקבלו ביחס לעדכון ערכי איכות האוויר של חלקיקים נשימים: ה- EPA קבע את ערך הסביבה הפדרלי השנתי ל - 12ug/m3 ואת ערך הסביבה היממתי ל 35 ug/m3 . באוסטרליה מותרות רק 5 חריגות מהחוק בשנה כשהמטרה להגיע ל 2025 ללא חריגות. ערך הסביבה השנתי הוא 7ug/m3 וערך הסביבה היממתי הוא 20ug/m3 (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: התנאים הסביבתים באוסטרליה ובארה"ב שונים מאוד מאלו של ישראל. לא ניתן להתעלם מהתרומה של המקורות הטבעיים לריכוזי החלקיקים בישראל, ולכן אין מקום להשוואה בינלאומית זו. ההמלצה לעדכון ערכי איכות אוויר של חלקיקים נשימים: מוצע להשאיר את ערכי היעד והסביבה ללא שינוי, אולם לבטל את הקבוע הסטטיסטי המתיר 18 חריגות מערך הסביבה ולהחליפו בהוראה מפורשת המתירה כל חריגה הנגרמת כתוצאה מסופת אבק ורק חריגות שזו הסיבה להן. בהתאם לכך, מוצע לשנות את אופן חישוב הממוצע השנתי של חלקיקים נשימים (PM10) כך שלא יכללו בחישוב ימים אשר הוגדרו כסופות אבק, במקום הפחתה של 18 הממוצעים היומיים בעלי הריכוזים הגבוהים ביותר בשנה. הקביעה שחריגה נגרמה כתוצאה מסופת אבק תישען על בדיקה איכותית של פרמטרים אוביקטיביים. אין שוני במהות של שני האופנים לקביעת החריג המותר שכן שניהם מכוונים אל חריגות הנגרמות בבסיסן בשל עליה משמעותית בריכוזי הרקע הטבעיים של החלקיקים הנשימים העדינים. האופן הקיים נשען, כאמור, על חישוב סטטיסטי של שכיחות התנאים הטבעיים של סופות אבק המתרחשים בכ-5% מהימים בשנה (18 יממות). האופן החדש מדויק יותר. לאור מגמת הירידה בשכיחות של החריגות מהערכים היממתיים בשנים האחרונות, נבחנה תחילה האפשרות להפחית ממספר הימים המותרים. האולם בשל השונות הטבעית הקיימת במספר סופות האבק ובעוצמתן משנה לשנה, שונות הבאה לידי ביטוי הן בממוצע השנתי והן במספר החריגות מערכי היעד והסביבה היממתיים, לא ניתן לקבוע בבטחון כי המגמה הנוכחית תימשך גם בעתיד הנראה לעין ומספר החריגות ימשיך לפחות. בשל השונות הטבעית יתכנו שנים בהן יהיו יותר מ-18 ימים עם ריכוזים חריגים מסיבות טבעיות ושנים עם פחות. לפיכך, יתכן שמגמת הפיחות הנוכחית תעצר ומספר החריגות בשנה ישאר ברמה הנוכחית, או שתתהפך ומספר החריגות יעלה שוב לרמה אשר נצפתה בעשור הראשון של שנות האלפיים. היות שהמטרה של מספר החריגות המותר מהערך היממתי היא לתת ביטוי לסופות האבק המתרחשות בישראל, כאמור לעיל, ולא לאפשר חריגות אשר נגרמות ממקורות זיהום מפעילות אנושית, והיות שהמגמה הנוכחית היא של פיחות באירועי החריגה, אך אין ודאות באשר לעתידה, הוחלט לבטל את ההצמדה של החריגות המותרות לבסיס סטטיסטי קבוע ולהחליפו בקביעה מדויקת נקודתית. נספח א' – מסמך רקע: תמונת מצב איכות אוויר בישראל תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר)(הוראת שעה), תשע"א – 2011 (הלן – התקנות) הותקנו בשנת 2011, תוקנו בשנת 2013 ועודכנו בשנת 2016. בתיקון התקנות נקבע כי תוקפן של תקנות אלה עד ליום 1.3.2021. בתאריך 12.1.2020 הוארך תוקפן של התקנות עד לתאריך 1.3.2022. במסגרת מסמך רקע לבחינת הצורך בעדכון ערכי איכות אוויר בוצעה סקירה של 28 החומרים להם ערכי איכות אוויר. מתוך רשימת החומרים המליץ המשרד להגנת הסביבה לעדכן את ערכי איכות האוויר לתשעת המזהמים הבאים: טולואן, סטירן, ניקל, טטרהכלורואתילן, 1,2 דיכלורואתאן, ונאדיום, ארסן, גפרית דו חמצנית ומימן גופרי. כל זאת מאחר ובמהלך השנים הצטבר מידע חדש על ההשפעות הבריאותיות של המזהמים, נקבעו ערכים חדשים עבורם או שקיים פער בין ערכי הסביבה לערכי היעד. בנוסף נבחנה האפשרות לעדכן את ערכי איכות האוויר של בנזן, חלקיקים נשימים עדינים ופורמלדהיד. המסמך מפרט עבור כל אחד מהמזהמים את ערכי איכות האוויר הקיימים בישראל ובגופים מובילים בעולם, את ההשפעות הבריאותיות הידועות של המזהם, מהם מקורות הפליטה של המזהם ומידע לגבי הריכוזים בסביבה של המזהם אשר נמדדו בישראל. לאחר סיכום הממצאים הללו מובאות המלצות לעדכון של ערכי היעד והסביבה של המזהם. תמונת מצב איכות אוויר נקבעה על סמך מידע על פליטת מזהמי אוויר ומדידות סביבתיות. נתוני פליטת מזהמים מבוססים על דיווחי המפעלים למפל"ס, וכוללים דיווחים עבור השנים 2015-2019, ונתוני מצאי פליטות מזהמי אוויר עבור השנים 2015 ו-2018. נתוני המדידות הסביבתיות מבוססים על נתוני תחנות הניטור מהמערך הארצי לניטור אוויר ועל בדיקות סביבתיות שנעשות ע"י המשרד באתרי דיגום קבועים לשנים 2017-2020. בנוסף, מוצגות בדוח זה תוצאות של בדיקות סביבתיות למזהמי אוויר סביב מקורות פליטה פוטנציאליים למזהמי אוויר בשנים 2017-2021, ככל שבוצעו. טבלה 00-א להלן מפרטת את אתרי הדיגום בהם נעשות הבדיקות הקבועות ותיאור של אופי מקורות הפליטה בסביבתן. הריכוזים בסביבה מופיעים ביחידות מיקרוגרם למטר מעוקב תקני (מק"ג/מק"ת). תנאים תקניים מתייחסים לגז יבש בטמפרטורה של 273.15 מעלות קלווין ולחץ אטמוספרי של 101.3 קילופסקל. טבלה ‏0‏0-א: רשימת אתרי הדיגום ואופי מקורות הפליטה בסביבתה מפה 1א: מפת אתרי הדיגום הקבועים של המשרד להגנת הסביבה. מספרים מתייחסים לטבלה 00-א. טולואן ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏1-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור טולואן בישראל. טבלה ‏1-ב מציגה את ערכי איכות האוויר עבור טולואן בעולם. לא קיים פער בין ערכי היעד לערכי הסביבה עבור טולואן. הערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי (260 מק"ג/מק"ת) נמוך מערך היעד והסביבה השנתי בישראל (300 מק"ג/מק"ת). הערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי הוא (1000 מק"ג/מק"ת). טבלה ‏1-א ערכי איכות אוויר עבור טולואן בישראל טבלה ‏1-ב ערכי איכות אוויר עבור טולואן בעולם השפעות בריאותיות של טולואן השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לטולואן: חשיפה אקוטית לטולואן ברמות נמוכות / בינוניות נמצאה כמשפיעה על מערכת העצבים המרכזית וכוללת תסמיני עייפות, ישנוניות, כאבי ראש ובחילות. חשיפות לרמות גבוהות עלולות לגרום לנזקים חמורים יותר של מערכת העצבים ומערכת הנשימה. חשיפה כרונית עלולה לגרום לדיכוי מערכת העצבים בתסמינים הכוללים רעידות, נמנום, אטקסיה, תנועות עיניים לא רצוניות, ליקוי דיבור, ליקוי שמיעה וליקוי ראיה. כמו כן, חשיפה כרונית לטולואן עלולה לגרום לגירוי מערכת הנשימה, כאבי ראש, סחרחורות וקושי בשינה. בריכוזים גבוהים יותר, מדווח על דיכאון, שיבוש הזיכרון קצר-הטווח, ירידה בקשב, בריכוז, ביכולות ראיית צבעים וצלצולים באוזניים. נוסף על כך נצפתה פגיעה בזמן התגובה, בקואורדינציה של השרירים, גמגום וירידה במיומנויות העדינות של תפקוד קצות האצבעות, ,. יש לציין כי עוצמת הפגיעה העצבית והנשימתית מתגברת עם העלייה בעוצמת החשיפה. מספר מחקרים מצביעים על פגיעה בכליות ובכבד לתינוקות שאמם היתה חשופה לריכוזים גבוהיים של טולואן אשר מתבטאים בין היתר בחולשת שרירים, בחילות והקאות , , 59, 63. בדומה לכך ישנן מספר עדויות להפלות בחשיפה אמהית לריכוזים גבוהים לטולואן אך עדיין ישנה חוסר ודאות בנושא זה. יש לציין כי הסיכון לפגיעה נוירולוגית גדל בהתאם לעלייה בחשיפה לטולואן63. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לטולואן הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (International Agency for Research on Cancer, להלן IARC) סיווג את הטולואן ב- group 3 כלומר: “Toluene is not classifiable as to its carcinogenicity to humans” מקורות הפליטה של טולואן מקורות מוכרים בעולם: המקורות העיקריים המוכרים בעולם לפליטת טולואן לסביבה הם: בתי זיקוק, מפעלים לייצור כימיקלים, מפעלי תרופות, ייצור גומי, תעשיית הדפוס והצבעים וכן תחבורה (אידוי דלקים). בישראל: עיקר הפליטות של טולואן בישראל הן מאידוי דלקים (תחבורה ותחנות תדלוק), תעשיות הנפט ודלקים, מטמנות, פליטות משפכים של התעשייה הכימית ומשריפה של ביומסה (פסולת צמחית וקמינים) ופסולת מעורבת. הפליטה השנתית של טולואן בישראל על פי נתוני המפל"ס והמצאי (לא כולל פליטה מכלי רכב) הסתכמה בשנת 2017 ב- 135,054 ק"ג, בשנת 2018 ב– 134,061 ק"ג ובשנת 2019 ב-63,441 ק"ג. למרות שעדיין לא חושב מצאי פליטות לטולואן מתחבורה כבישית ותחנות תדלוק, על פי הערכה ראשונית סך הפליטה בשנת 2018 מכלי רכב היתה 188,000 ק"ג ומתחנות תדלוק 84,000 ק"ג. טבלה ‏1-ג מקורות פליטה עיקריים לטולואן מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) (מקורות אשר דיווחו פליטה מעל 1,000 ק"ג) איור ‏1-1 התפלגות מקורות הפליטה של טולואן בשנת 2019 איור ‏1-2 התפלגות פליטות טולואן ממקורות הפליטה השונים בשנים 2015-2019 תמונת מצב טולואן בישראל לשנים 2017-2020 תמונת המצב של טולואן מתבססת על 1766 דיגומי טולואן יממתיים שנערכו בשנים 2017-2020 במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. טבלאות 1-ד-ז, איור ‏1-3 ואיור ‏1-4 מפרטים את תוצאות הדיגומים של טולואן לפי אתר דיגום. נציין כי אתרי דיגום המושפעים מתחבורה כבישית מסומנים בכיתוב בולט. דיגומים נוספים נעשו בסמוך לתחנות דלק כמפורט בטבלה ‏1-ה, מקורות תעשיתיים ומטמנות כמפורט בטבלה ‏1-ו ובדיגומי קניסטרים בנאות חובב במפורט בטבלה ‏1-ז. הריכוזים היממתיים המירביים של טולואן לתקופה 2017-2020 כפי שנמדדו באתרי הדיגום הקבועים נעים בין 178.0 מק"ג/מק"ת (עמיאל) לבין 2.5 מק"ג/מק"ת (רמת בקע). הריכוז היממתי הגבוה ביותר מהווה כ-5% מערך היעד והסביבה היממתי של 3770 מק"ג/מק"ת. הריכוזים השנתיים הממוצעים הגבוהים ביותר נמדדו בנקודת הדיגום בעמיאל (19.2 מק"ג/מק"ת בשנת 2020) ומהווה כ-6% מערך היעד והסביבה השנתי של 300 מק"ג/מק"ת. ריכוזים גבוהים בממוצע שנתי נמדדו באזור אשדוד, חיפה, ברמלה וכן בסמיכות לתחבורה (עמיאל בתל אביב, ירושלים שכונת שמואל הנביא ובני ברק). סה"כ בוצעו 128 דיגומים של טולואן ב-41 תחנות תדלוק בשנים 2017-2021. הריכוז המרבי אשר נמדד בדיגומים אלו היה 350 מק"ג/מק"ת, בתחנת התדלוק פז ברחוב החלוץ בחיפה. ריכוז זה מהווה כ-9% מערך היעד והסביבה היממתי של 3770 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המרבי אשר התקבל ב-3081 הדיגומים אשר בוצעו בשנים 2017-2020 בנאות חובב היה 199.2 מק"ג/מק"ת. נציין כי במרבית הדיגומים התקבלו ערכים הנמוכים מסף הכימות (LOQ) או סף הגילוי (LOD) של שטת המדידה. ריכוזי הטולואן גבוהים יותר בחורף ובעונות המעבר ונמוכים יותר בקיץ, ככל הנראה בשל תנאי יציבות מטאורולוגים בעונות המעבר והחורף. טבלה ‏1-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים, הריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם טולואן בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה קלנדרית (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏1-ה ריכוזי טולואן יממתיים בנקודות דיגום בקרבת תחנות תדלוק * בעקבות הדיגום נדרשה התחנה לנקוט פעולות להפחתת הפליטות. טבלה ‏1-ו ריכוזי טולואן יממתיים בנקודות דיגום באזור התעשייה נאות חובב ורמת בקע ומטמנת אפעה * 41% אי וודאות בבדיקה טבלה ‏1-ז ריכוזי טולואן יממתיים מרביים בדיגומי קניסטרים בנאות חובב בשנים 2017-2020 (עד 1.9.2020) * סף הגילוי (LOD) בדיגומים אלו נע בין 0.5-6.804 מק"ג/מק"ת. ** סף הכימות (LOQ) בדיגומים אלו נע בין 1.6-22.68 מק"ג/מק"ת איור ‏1-3 התפלגות מדידות טולואן על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏1-4 התפלגות מדידות טולואן יממתיות בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום סיכום הממצאים סיכום ממצאי הדיגומים בטבלה ובאיורים לעיל מראים כי הריכוזים הממוצעים היממתיים הגבוהים ביותר לכל התקופה נמדדו בסמיכות לתחבורה (עמיאל בתל אביב) ובתחנות תדלוק. הריכוז היממתי הממוצע הגבוה ביותר אשר נמדד היה בתחנת הדלק סונול בטבריה (334 מק"ג/מק"ת). ריכוזים ממוצעים יממתיים גבוהים נמדדו גם באזור התעשייה נאות חובב ורמת בקע. הריכוז הממוצע היממתי הגבוה ביותר אשר נמדד באזור זה הוא 148 מק"ג/מק"ת. הריכוזים היממתיים אשר נמדדו במרבית המדידות נמוכים מאד ביחס לערך הסביבה והיעד היממתיים הנוכחיים של 3770 מק"ג/מק"ת, ואף הריכוזים הגבוהים ביותר אשר נמדדו (334 מק"ג/מק"ת ו- 148 מק"ג/מק"ת) מהווים 9% ו-4% מערך היעד והסביבה היממתי הקיים (3770 מק"ג/מק"ת). הריכוזים השנתיים הגבוהים ביותר נמדדו באזור התעשייה הצפוני של אשדוד. ריכוזים ממוצעים שנתיים גבוהים נמדדו גם באזור חיפה, ברמלה ובסמיכות לתחבורה. הריכוז הממוצע השנתי הגבוה ביותר אשר נמדד בכל נקודות הדיגום הקבועות בשנים 2017-2020 הוא 19.2 מק"ג/מק"ת, ונמדד בתחנה התחבורתית עמיאל בשנת 2020. ריכוז זה מהווה כ- 6% מערך היעד והסביבה השנתי הקיים (300 מק"ג/מק"ת). ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת הערכים הבריאותיים בעולם, נבחן אימוץ הערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי (260 מק"ג/מק"ת) כערך יעד שנתי, במקום ערך יעד שנתי של 300 מק"ג/מק"ת. כמו כן נבחן אימוץ הערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי של 1000 מק"ג/מק"ת כערך יעד יממתי, במקום ערך היעד היממתי הקיים של 3770 מק"ג/מק"ת. ערכי היעד הקיימים התבססו על הערכים של EPA משנת 2006. הערכים המוצעים הם העדכנים יותר מבין המדינות בקבוצה הראשונה של מתודולוגית אלמוג, ונקבע על ידי ה-WHO בשנת 2010. עם זאת, מאחר ואין ישימות למדידה של ערך חצי שעתי, מוצע לקבוע ערך של 1000 מק"ג/מ"ק לזמן הקצר ביותר האפשרי בהתאם לשיטת המדידה המקובלת לתרכובות אורגניות נדיפות (יממה). זאת כקבוע ב"הנחיות הממונה לדיגום מזהמי אוויר" המפורסמות באתר האינטרנט של המשרד להגנת הסביבה. ערכי סביבה: נבחן אימוץ ערכי היעד המוצעים כערכי סביבה שנתי ויממתי, כפי שמפורט בטבלה ‏1-ח. טבלה ‏1-ח ערכי יעד וסביבה אשר נבחנו עבור טולואן בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים על פי תוצאות הדיגומים, קיימים פערים הגדולים בין הריכוזים בסביבה לבין ערכי הסביבה היממתי והשנתי הנבחנים. לפיכך אין ספק לגבי יכולת העמידה בערכי הסביבה המוצעים, ומשכך לא קיים צורך בבחינת ישימות עבור ערכי הסביבה הנבחנים של טולואן ניקל (בחומר חלקיקי מרחף) ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏2-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור ניקל בישראל. מציגה את ערכי איכות האוויר עבור ניקל בעולם. ערכי היעד היממתי והשנתי וכן ערך הסביבה השנתי בישראל (0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP) זהים לערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי. הגופים הרגולטורים המובילים בעולם המערבי (WHO, EC & EPA) קבעו את ערכי היעד השנתי לניקל ותרכובותיו על בסיס האפקט המסרטן בריאות ובמחילות האף, כפי שהוגדר על ידי ה- IARC ועל ידי ה- NTP (National Toxicology Program) האמריקאי. רמות הסיכון הבריאותי לחלות בסרטן נלקחו ממחקרים תעסוקתיים. ערכי יחידת הסיכון שהם חישבו היו דומים ולפיכך, גם ערכי הייחוס הנגזרים מכך היו דומים. גם מדינת טקסס נקטה בגישה דומה ובדו"ח עדכני מ- 2017, המבוסס על ממצאי מחקרים אפידמיולוגיים תעסוקתיים, הם הגיעו לממצאים דומים. ערכי היעד והסביבה השנתיים בישראל הם גבוהים מהערך השנתי של האיחוד האירופי (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10) ומהערכים השנתיים של CARB עבור ניקל ותרכובותיו (0.14 מק"ג/מק"ת) ועבור תחמוצות ניקל (0.020 מק"ג/מק"ת). מן הראוי לציין כי מדינת קליפורניה בחנה מחדש ב- 2012 את התקן לניקל ותרכובותיו ואימצה תקן REL כרוני (שנתי) מחמיר יותר (0.014 מק"ג/מק"ת). בדיקה מדוקדקת מראה כי בשונה מה- WHO וה- EPA שגזרו את ערכי היעד שלהם מנתונים על בני אדם, קליפורניה ביססה את התקן שלה על ממצאי ניסויים טוקסיקולוגים בעכברי מעבדה שנערכו על ידי ה- NTP האמריקאי. שיטת חישוב זו נחשבת כיום לשיטה מיושנת בשל מספר הנחות default שאינן מבוססות בהכרח על עובדות מדעיות מוצקות. טבלה ‏2-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם ניקל ב-TSP בישראל טבלה ‏2-ב ערכי איכות אוויר עבור ניקל בעולם השפעות בריאותיות של ניקל השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה נשימתית לניקל ותרכובותיו בחשיפה נשימתית לתרכובות ניקל, האיבר הקריטי הנתון להשפעות בריאותיות מזיקות הינו הריאות. השפעות אלה הולכות ומחמירות עם עלייה בעצמת החשיפה. עיקר הידע שלנו בתחום בא בעיקר ממחקרים תעסוקתיים על עובדים החשופים כרונית לריכוזים גבוהים של ניקל בתעשייה, בעיקר בתי הזיקוק לניקל. עלייה משמעותית בתמותה ממחלות ריאה לא-מסרטנות נמדדה בעובדי תעשיית הניקל אחרי 5 שנות חשיפה. בחשיפה נשימתית לתרכובות ניקל מתפתחת רגישות-יתר על רקע חיסוני שבאה לידי ביטוי העלייה בהיארעות של מחלות ריאה חסימתיות כרוניות (בעיקר אסטמה) ושל דלקת עור אלרגית ממגע (contact dermatitis). מחקרים קליניים על עובדי ניקל בתעשייה מראים כי חשיפה נשימתית לתרכובות ניקל מגבירה את השכיחות של הפלות ספונטניות בנשים ולפגיעה בתאי זרע בגברים. ניקל מייצר reactive oxygen species (ROS) , ומתוך כך חומר זה הינו בעל פוטנציאל גבוה לפגיעה בריאותית. חשיפה ארוכת טווח דרך העור עלולה לגרום לנזקים ותחלואת עור (דרמטיטיס), עקצוץ מתמשך בזרועות, בידיים ובאצבעות. אחוז לא מבוטל של האוכלוסייה רגיש לניקל והסגסוגות שלו. חשיפה עורית (מהאוויר הסביבתי) לניקל ותרכובותיו עלולה לגרום לאוכלוסייה זו לפתח, באזור המגע עם העור, דלקת אלרגית (contact dermatitis) שתתבטא באדמומיות של העור בצורת תפרחת שיכול להיות מלווה בבצקת, גרד וזיהום מקומי. גם התקפי האסטמה הידועים, כתוצאה מחשיפה נשימתית לניקל ותרכובותיו, מיוחסים לתגובה אלרגית על רקע שפעול מערכת החיסון של הגוף. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה נשימתית לניקל ותרכובותיו ה- IARC אישרר ב- 2017 את סיווג תערובות המכילות תרכובות ניקל וניקל מתכתי ברשימת group 1 כלומר: חומרים מסרטנים בבני אדם. חומרים אלה גורמים לסרטן של הריאות, מחילות האף והסינוסים המקיפים את חלל האף. מקורות הפליטה של ניקל מקורות מוכרים בעולם: השימוש הנפוץ ביותר בניקל בתעשייה בעולם הוא ייצור סגסוגות ניקל. תרכובות ניקל משמשות כזרזים בתעשיות שונות, בייצור טקסטיל (ניקל אצטט), כזרז להרחקת תרכובות אורגניות משפכים וממי שתייה (ניקל קרבונט), בייצור סוללות (ניקל הידרוקסיד) וכאלקטרודות לתאי דלק (ניקל אוקסיד). מקורות תעשייתיים לפליטת ניקל לאטמוספירה הם: שריפת פחם ודלקים (נפט וגז מחצבים), תהליכי כרייה וזיקוק, ייצור פלדה ותהליכי גלוון, ייצור סגסוגות ניקל ושריפת פסולת עירונית. בישראל: מקור הפליטה העיקרי לניקל בישראל הוא כלי שייט בנמלים אשר אחראים לכ-92% מכלל הפליטות בישראל. בנוסף ישנן פליטות מייצור אנרגיה בתחנות הכוח, מהתעשייה הכימית וממפעלי המתכת, כפי שמפורט בטבלה ‏2-ג, איור ‏2-1 ואיור ‏2-2. הפליטה השנתית של ניקל בישראל לפי המפל"ס ומצאי הפליטות בשנת 2017 היתה 7,529 ק"ג ובשנת 2018 היתה 7,342 ק"ג. סך הפליטות בדיווחים למפל"ס היה 880, 692 ו- 590 ק"ג בשנים 2017, 2018 ו-2019 בהתאמה. מקורות הפליטה העיקריים לניקל מבין מדווחי המפל"ס בשנת 2019 מפורטים בטבלה ‏2-ג. טבלה ‏2-ג מקורות פליטה עיקריים לניקל מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) (מקורות אשר דיווחו פליטה מעל 10 ק"ג) איור ‏2-1 פליטה שנתית של ניקל בחלוקה לאחוזים לפי סקטורים בשנת 2019 איור ‏2-2 פליטה שנתית של ניקל לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס ומצאי פליטות * פליטות מכלי שייט בנמלים ומתחבורה חושבו עבור שנת 2015 תמונת המצב של ניקל תמונת המצב של ניקל מתבססת על 2,039 דיגומי ניקל יממתיים שנערכו בשנים 2017-2020 במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. בשל מגבלות תקציב ומאחר והמזהם לא נפלט מתחבורה, הופסקו מדידות הניקל באתרי דגום המושפעים מתחבורה בעיקר. לפיכך משנת 2019 צומצמו מספר נקודות הדיגום הדיגום המודדות ניקל ל-9, ובשנת 2020 ל-8 (בשל עבודות אשר התבצעו בסמוך לנקודת הדיגום בבנימין). פירוט מספר הדיגומים של ניקל לפי אתר דיגום וריכוזי ניקל בחומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ-10 מיקרומטר (PM10) (969 דיגומים) מופיע בטבלה ‏2-ד וניקל ב- TSP (1,070 דיגומים) בטבלה ‏2-ה. בנוסף נערכו דיגומים של ניקל במספר אתרים נוספים בהם קיים חשש לריכוזים גבוהים בשל אופי הפליטות בסביבתם: כפר מסריק, מבקיעים, בית אליעזר ורחוב ענבלים בערד. באתרים אלו בוצעו שמונה סבבי דיגומים (טבלאות 2-ו ו-2-ז). בנוסף נערכו שמונה סבבי דיגומים בנמל חיפה (טבלה 2-ח) וארבעה סבבים בנאות חובב. ערך היעד היממתי והשנתי עבור ניקל ב-TSP הוא 0.025 מק"ג/מק"ת, והוא זהה לערך הסביבה השנתי. חריגות מערך היעד היממתי נמדדו בנקודות הדיגום הבאות: קרית חיים מתנ"ס (3 חריגות, ערך מירבי - 0.0413 מק"ג/מק"ת), אשדוד א.ת. צפוני נקודה 1 (חריגה אחת, ערך מירבי -0.0367 מק"ג/מק"ת), חיפה שכונת נווה שאנן (חריגה אחת, ערך מירבי -0.0519 מק"ג/מק"ת) ומנהלת נחל הקישון (3 חריגות, ערך מירבי -0.0306 מק"ג/מק"ת). כמו כן נמדדה חריגה אחת (0.05140 מק"ג/מק"ת) מתוך 26 דיגומים אשר בוצעו בנמל חיפה. הריכוזים הממוצעים השנתיים הגבוהים ביותר של ניקל אשר נמדדו ב-PM10 נמצאו בנקודת הדיגום באשדוד א.ת. צפוני נקודה 1 (0.0068 מק"ג/מק"ת), ברמלה מחסן לוגיסטי (0.0072 מק"ג/מק"ת) ובניר גלים (0.0058 מק"ג/מק"ת). עבור ניקל ב-TSP נמדדו הריכוזים השנתיים הממוצעים הגבוהים ביותר במתנ"ס קרית חיים בחיפה (0.0114 מק"ג/מק"ת), בנקודת הדיגום באשדוד א.ת. צפוני נקודה 1 (0.0108 מק"ג/מק"ת), מנהלת נחל הקישון (0.0089 מק"ג/מק"ת), חיפה צ'ק פוסט (0.0080 מק"ג/מק"ת), וברמלה מחסן לוגיסטי (0.0080 מק"ג/מק"ת). נציין כי הריכוזים הגבוהים נמדדו בסמיכות למקורות הפליטה המשמעותיים הידועים (כלי שייט בנמלים, תעשייה פטרוכימית, תחנות כוח ומפעלי מתכת). בנוסף נמדדו ריכוזים גבוהים באזור התעשיה ברמלה. טבלה ‏2-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים, הריכוז הממוצע התקופתי והריכוז היממתי המירבי של המזהם ניקל ב-PM10 בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏2-ה מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם ניקל ב-TSP בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏2-ו דיגומי ניקל יממתי ב-TSP באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏2-ז דיגומי ניקל יממתי ב-PM10 באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏2-ח דיגומי ניקל יממתי ב-TSP באזור נאות חובב (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏2-ט דיגומי ניקל יממתי ב-TSP בנמל חיפה איור ‏2-3 התפלגות מדידות יממתיות של ניקל ב-PM10 על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏2-4 התפלגות מדידות יממתיות של ניקל ב-TSP על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 (קו אדום: ערך יעד יממתי ושנתי וערך סביבה שנתי של 0.025 מק"ג/מק"ת) איור ‏2-5 התפלגות מדידות יממתיות של ניקל ב– PM10 בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום איור ‏2-6 התפלגות מדידות יממתיות של ניקל ב– TSP בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום (קו אדום: ערך יעד יממתי ושנתי וערך סביבה שנתי של 0.025 מק"ג/מק"ת) איור ‏2-7 ממצאי דיגום ניקל ב-TSP בנקודות דיגום נוספות (קו אדום: ערך יעד יממתי) איור ‏2-8 ממצאי דיגום ניקל ב-PM10 בנקודות דיגום נוספות ניקל - סיכום הממצאים על פי נתוני מצאי הפליטות, עיקר פליטות הניקל בישראל הן מכלי שייט בנמלים (92%) בשל שריפת דלקים. מתוך המפעלים המדווחים למפל"ס ישנן פליטות משמעותיות מתחנות הכוח, התעשייה הכימית ותעשיית המתכת. בדיגומים הסביבתיים של המשרד להגנת הסביבה, בתקופה 2017-2020 נמדדו שמונה חריגות מערך היעד היממתי של ניקל (0.025 מק"ג/מק"ת). החריגות נמדדו בשני אזורים בישראל: אזור התעשייה הצפוני של אשדוד ובמפרץ חיפה, בהתאמה עם נתוני מצאי הפליטות. בנוסף לנמל, בא.ת. צפוני באשדוד ממוקמים מספר מפעלים שעוסקים במחזור מתכות בנוסף למגרשי גרוטאות מתכת. יש לציין כי בדיגומים שנערכו על גדר נמל חיפה התקבלה חריגה אחת בלבד מתוך 26 דיגומים בתשעה ימי דיגום. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת הערכים הבריאותיים בעולם, נבחן אימוץ הערך השנתי של האיחוד האירופאי (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10) כערך יעד שנתי, במקום ערך יעד שנתי של 0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP. בהתאם למתודולוגיית אלמוג, עבור מזהם מסרטן אשר איבר המטרה שלו הוא מערכת הנשימה, יש לאמץ את ערך היעד ארוך הטווח (שנתי) כערך קצר טווח (יממתי). לפיכך נבחן עדכון את ערך היעד השנתי החדש גם כערך יעד יממתי, כלומר ל- 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, במקום ערך יעד יממתי של 0.025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP. ערכי סביבה: נבחן אימוץ ערך היעד השנתי המוצע של 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 כערך סביבה שנתי, במקום הערך הקיים של 0.0025 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP. בנוסף, נבחנה הישימות של אימוץ ערך הסביבה השנתי יממתי כערך סביבה יממתי (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10). טבלה ‏2-י ערכי יעד וסביבה אשר נבחנו עבור ניקל בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים בבחינת הישמות עבור ערכי הסביבה של ניקל נבחן אימוץ ערך היעד השנתי המוצע (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10) כערך סביבה שנתי. כמו כן נבחן אימוץ ערך סביבה יממתי (0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10). בבחינת הישימות של ערך הסביבה היממתי נבחנו תוצאות הדיגומים בסביבה והאפשרות לקבלת ריכוזים חורגים בסמוך למפעלי מתכת ובמפעלים באזור ים המלח, בהם ידוע על פליטות מתכות לאוויר בשל חומר הגלם. לשם כך נבחנו סקרים סביבתיים אשר הגישו מפעלים רלוונטים ונעשה שימוש במודל פיזור והסעה של מזהמי אוויר עבור הפליטות של מפעלי ים המלח. נתוני דיגום סביבתי בדיגומים בסביבה אשר בוצעו בשנים 2017-2020, הריכוז הממוצע השנתי הגבוהה ביותר אשר נמדד בחלקיקי PM10 היה 0.0072 מק"ג/מק"ת אשר נמדד בנקודת הדיגום רמלה מחסן לוגיסטי בשנת 2019. בדיגומים אלו נמדדו 4 חריגות מהערך היממתי הנבחן של ניקל בחלקיקי PM10, מתוך 969 דיגומים בנקודות הדיגום הקבועות. החריגות נמדדו בנקודות הדיגום ניר גלים (חריגה 1), אשדוד א.ת. צפוני (1) ומחסן לוגיסטי רמלה (2). בדיגומים נוספים אשר בוצעו בסמוך למקורות פליטה פוטנציאלים, לא נמדדו חריגות מהערך הנבחן. נתוני סקרים סביבתיים של מפעלי מתכת בסקירה של בקשות להיתרי פליטה של מפעלים העשויים לפלוט ניקל, נמצאו שלושה מפעלים אשר דיווחו על ריכוזי ניקל בסביבה במסגרת הבקשה להיתר: מפעל פניציה אשר נסגר, טכנולוגיית להבים בע"מ אשר דיווח על ריכוז מירבי אשר התקבל בהרצת המודל של 0.3 מק"ג/מק"ת והקורנס באשדוד אשר הריכוז המירבי אשר התקבל בהרצת המודל הוא 0.00001 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏2-יא מפעלים בעלי היתר פליטה לניקל הרצת מודל פיזור במפעלי ים המלח ומפעל מגנזיום ים המלח המשרד קיבל תוצאות של דיגומי סריקת מתכות שבוצעו לארובות שונות במפעלים באזור ים המלח. הנתונים כללו פליטה מ- 8 ארובות של מפעלי ים המלח ומארובה אחת במפעל המגנזיום. יש לציין, כי ממצאי הדיגום בכל הארובות עבור מזהמים אלו היו מתחת לסף הכימות אולם מעל לסף הגילוי של המדידה. המשמעות של תוצאות אלו הן שידוע שנפלט המזהם מהארובות, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות את כמות החומר הנפלט ואת קצב הפליטה. לצורך הבחינה נעשה שימוש במודל ה- AERMOD. בהרצת המודל הוזנו למודל קצבי הפליטה בארובה כאילו הם סף הכימות של המדידה, כלומר בוצעה הערכה מחמירה לעומת קצבי הפליטה בפועל. לצורך הרצת המודל התקבלו הנתונים הפיסים של הארובות ממנהל איכות אוויר וניטור אוויר אתר סדום, כיל ים המלח. נתוני קלט למודל לצורך הרצת המודל התקבלו נתונים פיזיים ונתוני פליטה עבור כלל הארובות שנדגמו, עבור שלושת הארובות הנוספות במפעל המגנזיום שלא הועברו נתוני דיגום, הוצאו הנתונים ממצאי הפליטות. להלן ריכוז של נתוני הקלט שהוזנו למודל הפיזור: מטאורולוגיה – התחנה המטאורולוגית שנבחרה הינה תחנת סדום (237320/548850) של השירות המטאורולוגי. התחנה הינה בגובה של מינוס 388 מטרים מתחת לפני הים וממוקמת כ- 1.7 ק"מ מזרחית למפעלי ים המלח על פס יבשה חשוף בין בריכות האידוי והינה הקרובה ביותר לאזור הנבחן. אולם, מאחר והתחנה נמצאת בין בריכות האידוי, ההנחה היא, כי אידוי הבריכות משפיע על הלחות הנמדדת בתחנה, במיוחד בעונת הקיץ, על כן, נלקחו נתוני הלחות מתחנת עין גדי (236830/592030) הנמצאת כ- 41 ק"מ צפונית לאזור הנבחן, אך בעל מאפיינים דומים. נתוני קרינה נלקחו מתחנת גלגל (242096/656231) של משרד החקלאות, מאחר ותחנה זו הינה התחנה הקרובה ביותר לאזור הנבחן המודדת קרינה ובעלת מאפיינים טופוגרפיים ומטאורולוגיים דומים. הנתונים נלקחו עבור השנים 2017-2020, כאשר זמינות הנתונים הינה 99.9%, מהירות הרוח הממוצעת הינה 3.79 מ'/שנייה ואחוז מקרי השקט הינו 0.12%. איור 9-2. שושנת הרוחות עבור התחנה המטאורולוגית סדום לשנים 2017-2020 קולטנים – לצורך הרצת המודל הוגדרו 2,275 קולטנים במרחק של 100 מטרים אחד מהשני, כאשר מרכז השריג הינו במרכז אזור מפעלי ים המלח. בנוסף, שורטט גבול אזור המפעלים, הכולל את מפעלי ים המלח ומפעלי המגנזיום, כך שנוספו 34 קולטנים נוספים על גדר המפעל. יצוין כי לא הוצבו קולטנים רגישים מאחר ולא נמצאו שטחי מגורים ו/או מלונות ברדיוס של 5 ק"מ ממקורות הפליטה. טופוגרפיה – בוצע שימוש בקובץ נתונים SRTM1/SRTM3 ברזולוציה של 30 מטרים. מקורות הפליטה – מקורות הפליטה של מפעלי ים המלח עבורם התקבל קובץ הדיגומים, זוהו בשיחת טלפון עם נציג המפעל, ומאפייניהם הפיזיים נלקחו ממצאי הפליטות. קצב הפליטה המרבי שהתקבל בדיגומי הפתע נלקח עבור כל מקור לכל מזהם. מקורות הפליטה וקצבי הפליטה לכל מזהם מוצגים בטבלה הבאה: טבלה 2-י"ב. מקורות הפליטה עבור מפעלי ים המלח ומפעל מגנזיום ים המלח טבלה 2-י"ג. מאפייניהם הפיזיים וקצבי הפליטה שהוזנו למודל * קצב הפליטה עבור ארובת STCK13 חושב על בסיס הריכוז המופיע בקובץ המרכז וספיקת הארובה תוצאות הרצת המודל הריכוזים המחושבים במודל מוצגים עבור הריכוז היומי המרבי והריכוז השנתי המירבי. ההשוואה הינה בהתאם לערך היעד היממתי וערך הסביבה השנתי העומדים על 0.025 מק"ג/מק"ת. תוצאות הרצת המודל עבור הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים מראות, כי הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הינו 0.014 מק"ג/מק"ת שהינו 56% מערך היעד היומי הקיים של 0.025 מק"ג/מק"ת ו-70% מערך הסביבה הנבחן של 0.020 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי מתקבל כ- 425 מטרים צפונית לגדר המפעל, באזור בו ישנו שינוי חד בטופוגרפיה מטופוגרפיה מישורית לטופוגרפיה הררית. איור 10-2. ריכוזים יממתיים מרביים עבור ניקל איור 11-2. ריכוזים שנתיים מרביים עבור ניקל תוצאות המודל עבור הריכוזים השנתיים המרביים המחושבים מראות, כי הריכוז השנתי המרבי שהתקבל הינו 0.00133 מק"ג/מק"ת שהינו 5% מערך הסביבה השנתי הקיים (0.025 מק"ג/מק"ת) ו-7% מערך הסביבה השנתי המוצע (0.020 מק"ג/מק"ת). הריכוז השנתי המרבי מתקבל בפינה הצפון מערבית של גדר המפעל. סיכום תוצאות הרצת המודל תוצאות המודל עבור הריכוזים היממתיים והשנתיים המרביים המחושבים לניקל מראות כי הריכוז היממתי המירבי הצפוי הוא 0.014 מק"ג/מק"ת, 70% מערך הסביבה הנבחן של 0.020 מק"ג/מק"ת. סיכום בחינת ישימות עבור ערכי סביבה לניקל לאור הריכוזים השנתיים הממוצעים הנמוכים אשר נמדדו בחלקיקי PM10 בכל נקודות הדיגום הקבועות ולאור מיעוט המדידות היממתיות עם ריכוזים ממוצעים העולים על ערך הסביבה השנתי הנבחן של 0.020 מק"ג/מק"ת, אין מניעה לאמץ את ערך היעד השנתי כערך סביבה שנתי. בבחינת הישימות נמצא כי קיים קושי לעמוד בערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 עבור ניקל. זאת לאור תוצאות הדיגומים באזור מפרץ חיפה ואשדוד ובנקודת הדיגום רמלה-מחסן לוגיסטי, אשר מצביעות על אפשרות לחריגות מערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, ולאור תוצאות הרצת המודל של מפעל טכנולוגיית להבים בע"מ, המצביעות על ריכוזים יממתיים ממוצעים העולים על הערך הנבחן. ונאדיום (בחומר חלקיקי עדין מרחף) ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏3-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור ונאדיום בחומר חלקיקי עדין מרחף בישראל. ערך היעד היממתי מבוסס על ATSDR (Agency for Toxic Substances and Disease Registry). קיים פער בין ערך הסביבה (1 מק"ג/מק"ת) לערך היעד (0.8 מק"ג/מק"ת) היממתי של ואנדיום בישראל. הערך היממתי והשנתי על פי ארגון הבריאות העולמי הוא 1 מק"ג/מק"ת. הערך השעתי על פי CARB הוא 30 מק"ג/מק"ת. במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה לואנדיום בעשור האחרון. טבלה ‏3-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם ונאדיום ב-TSP בישראל טבלה ‏3-ב טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם ונאדיום בעולם השפעות בריאותיות של ונאדיום השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לונאדיום הרעלות אקוטיות וכרוניות מתרחשות בעיקר בקרב עובדי תעשייה או תושבים בקרבת תחנות כח, כאשר מרבית התסמינים הקליניים מתמקדים במערכת הנשימה. חשיפה לונאדיום בריכוזים נמוכים עלולה לגרום לכאבי גרון, צפצופים בנשימה, כאבים בחזה ואסתמה. חשיפה לונאדיום בחומר חלקיקי עדין בריכוזים גבוהים (מעל 1 מק"ג/מק"ת), בעיקר עקב פליטות תחנות כח, עלולה להוביל לכאב ראש, רעידות, פגיעה במערב העצבים, ברונכיטיס, דלקת ריאות קצב לב לא סדיר ומחלות לב. חשיפה כרונית לחלקיקים נשימיים המכילים תרכובות ונאדיום (בעיקרן ואנדיום פנטוקסיד) נמצאו גורמות לדלקת הלוע, ברוניכיטיס, שיעול, צפצופים בנשימה, קוצר נשימה, דלקת ריאות ועייפות. אין ראיות מספיקות לכך שונאדיום גורם לתופעות מערכתיות כלליות למעט בריכוזים גבוהים במיוחד. מחקרים בבע"ח מצאו כי בריכוז 560 מק"ג/מ"ק באופן אקוטי ישנו גירוי במערכת הנשימה הכולל שיעול מתמשך וצפצופי נשימה. בריכוזים נמוכים יותר של 56-112 מק"ג/מ"ק ישנו שיעול מתמשך לפרק זמן של עד 10 ימים,. חשיפה לחלקיקים נושאי מתכות כגון ונאדיום מקטינה את קצב המטבוליזם התאי ב- 20%, וכן גם מעכבת את התרבות התאים. כתוצאה מכך מערכת הנשימה מוחלשת ואינה מצליחה להתמודד כראוי בפני זיהומים נוספים. מחקרים רבים דיווחו על השפעות נשימה אקוטיות וכרוניות בעיקר עקב חשיפה לונאדיום פנטוקסיד (Vanadium pentoxide- V2O5). מידת ואופי ההשפעה השלילית של החשיפה לחלקיקים נושאי מתכת על גוף האדם ובפרט תאי הריאות תלויים בגודל ובתכולת החלקיקים המתכתיים. במחקר של 106 קהילות בארה"ב נמצא כי בקהילות ועונות ספציפיות כאשר הרכב חלקיקים עשיר בניקל, ונאדיום ופיח היה סיכון גבוה יותר ל פניות למיון מתחלואה קרדיווסקולארית ונשימתית. מרבית הארגונים נוטים לציין כי ערכי היעד לחשיפה צריכים להתבסס על חשיפה תעסוקתית לונאדיום משום שאין מידע מספק על חשיפת אוכלוסיות לריכוזי חלקיקים נושאי מתכות כגון ונאדיום. עם זאת, ואנדיום הוא גורם מגרה נשימתי חזק, מה שיעיד כי חולי אסתמה צריכים להיחשב כקבוצה מיוחדת בסיכון. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לונאדיום: התופעות הבריאותיות הקשורות לחשיפה לונאדיום, תלויות במצב החימצון של המתכת. הצורה הנפוצה היא של V2O5 (Vanadium Pentoxide), שהוגדרה לאחרונה כחומר מסרטן ע"י ארגון הבריאות העולמי. נוסף על כך, מחקרים חדשים מצביעים על האפשרות שנוכחות של ונאדיום וניקל בחלקיקים העדינים המרחפים קשורה באופן ישיר להגברת התמותה המיידית לאחר חשיפה לחלקיקים עדינים. מקורות הפליטה של ונאדיום בעולם: ונאדיום משמש בעיקר בתעשיית ייצור המתכות והסגסוגות, הוא מוסף לסגסוגת על מנת לחזקה. בנוסף, ונאדיום משמש כקטליזטור בתעשייה הכימית. מקורות תעשייתיים לפליטת ונאדיום לאטמוספירה: זיקוק נפט ושריפת דלק, וייצור מתכות וסגסוגות. בישראל: עיקר הפליטות של ונאדיום הן מייצור אנרגיה (שימוש בפחם כדלק), תעשייה כימית, שריפת דלקים פוסילים ותעשיית המתכות. הפליטה השנתית של ונאדיום בישראל על פי נתוני המפל"ס הסתכמה בשנת 2017 ב- 544 ק"ג/שנה, בשנת 2018 ב– 442 ק"ג/שנה ובשנת 2019 ב– 538 ק"ג/שנה. רק שני מקורות דיווחו על פליטה של ונאדיום למפל"ס בשנת 2019: תחנת הכח רוטנברג ותחנת הכח אורות רבין. טבלה ‏3-ג מקורות פליטה לונאדיום מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) איור ‏3-1 פליטה שנתית של ונאדיום לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס תמונת המצב של ונאדיום בישראל לשנים 2017-2020 בשנים 2017-2020 ביצע המשרד להגנת הסביבה 1794 דיגומים של ונאדיום במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. דיגומי הונאדיום נעשו גם ב-PM10 - טבלה ‏3-ד (492 דיגומים) וגם בחומר חלקיקי עדין (TSP) - טבלה ‏3-ה (1302 דיגומים). מאחר וערכי איכות האוויר בישראל עבור ונאדיום הם עבור ונאדיום בTSP, נתייחס להלן לתוצאות הדיגומים רק של ונאדיום ב-TSP. בנוסף נערכו דיגומים של ונאדיום במספר אתרים נוספים בהם קיים חשש לריכוזים גבוהים בשל אופי הפליטות בסביבתם: כפר מסריק, מבקיעים, בית אליעזר ורחוב ענבלים בערד. באתרים אלו בוצעו שמונה סבבי דיגומים בחלקיקי TSP (טבלה ‏3-ז) ובחלקיקי PM10 (טבלה ‏3-ח). כמו כן נערכו שמונה סבבי דיגומים בנמל חיפה בחלקיקי TSP. ערך היעד היממתי של ונאדיום הוא 0.8 מק"ג/מק"ת וערך הסביבה היממתי הוא 1 מק"ג/מק"ת. הריכוז הממוצע היממתי המירבי אשר נמדד בכל הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד הוא 0.044 מק"ג/מק"ת, המהווה כ-5.5% מערך היעד היממתי וכ-4.4% מערך הסביבה היממתי. כל הריכוזים אשר נמדדו בדיגומים הנוספים היו נמוכים מאוד (פחות מ-2%) ביחס לערך הסביבה היממתי. ערך היעד השנתי של ונאדיום הוא 0.1 מק"ג/מק"ת. הממוצעים השנתיים של הריכוזים הממוצעים היומיים באתרי הדיגום השונים נעו בין 0.001-0.016 מק"ג/מק"ת, ערכים הנמוכים בכסדר גודל מערך היעד השנתי. טבלה ‏3-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים והריכוז הממוצע של המזהם ונאדיום ב-PM10 בשנים 2017 - 2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏3-ה מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים, הריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם ונאדיום ב-TSP בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏3-ו דיגומי ונאדיום ב-TSP בנמל חיפה טבלה ‏3-ז דיגומי ונאדיום ב-TSP באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏3-ח דיגומי ונאדיום ב-PM10 באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) איור ‏3-2 התפלגות מדידות יממתיות של ונאדיום ב-PM10 על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏3-3 התפלגות מדידות יממתיות של ונאדיום ב-TSP על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏3-4 התפלגות מדידות יממתיות של ונאדיום ב-PM10 בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום איור ‏3-5 התפלגות מדידות יממתיות של ונאדיום ב-TSP בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום ונאדיום - סיכום הממצאים ריכוז הממצאים של הדיגום הסביבתי עבור ונאדיום ב-TSP מראה כי הריכוז היממתי הממוצע הגבוה ביותר אשר נמדד באתרי הדיגום הסביבתי הקבועים הוא 0.044 מק"ג/מק"ת, ערך המהווה כ-5.5% מערך היעד היממתי וכ-4.4% מערך הסביבה היממתי. בדיגומים נוספים הסמוכים למקורות פליטה אפשריים של ונאדיום נמצאו ריכוזים הנמוכים מ-2% מערך הסביבה היממתי. ריכוזי הונאדיום השנתיים הממוצעים בכל אתרי הדיגום נעו בין 0.001-0.016 מק"ג/מק"ת, ריכוזים הנמוכים מערך היעד השנתי של 0.1 מק"ג/מק"ת. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת הערכים הבריאותיים בגופים אחרים בעולם, נמצא כי אין מקום לשנות את ערך היעד. ההנמקות לכך הן: ערך היעד קצר הטווח בישראל קרוב לערך המומלץ על ידי ארגון הבריאות העולמי ומבוסס על ההערכה המדעית לסבירות נמוכה כי ערך מתחת ל 1 מק"ג/מ"ג בממוצע של 24 שעות בחשיפה סביבתית לואנדיום, יגרום להשפעות בריאותיות שליליות. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד. בהתייחס למדיניות בגופים רגולטורים אחרים בעולם, לא נראית הצדקה לשנות את הערכים הקבועים בחוק. ערכי סביבה: נבחן אימוץ ערך היעד היממתי של 0.8 מק"ג/מק"ת כערך סביבה יממתי, במקום הערך הקיים של 1 מק"ג/מק"ת. כמו כן נבחן אימוץ ערך היעד השנתי כערך סביבה שנתי, 0.1 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP. טבלה ‏3-ט ערכי יעד וסביבה לבחינה עבור ונאדיום ב-TSP בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים על פי כל נתוני הדיגומים בסביבה אשר בוצעו בשנים 2017-2021 הן באתרי הדיגום הקבועים והן בסמיכות למקורות פליטה פוטנציאלים, נמדדו ריכוזים נמוכים מאוד ביחס לערך הסביבה היממתי המוצע ואף מערך הסביבה השנתי המוצע. לאור הפערים הגדולים בין הריכוזים בסביבה לבין ערכי הסביבה היממתי והשנתי הנבחנים, לא קיים צורך בבחינת ישימות עבור ערכי הסביבה הנבחנים של ונאדיום. גפרית דו-חמצנית ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏4-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור גפרית דו חמצנית בישראל. ערכי איכות האוויר בישראל מתבססים הערכים של ארגון הבריאות העולמי. קיים פער בערך הקצר-טווח של גפרית דו-חמצנית בין ערך הסביבה היממתי העומד על 50 מק"ג/מק"ת לערך היעד היממתי שהינו 20 מק"ג/מק"ת. ערך הסביבה השעתי (350 מק"ג/מק"ת) הוא שווה ערך בקירוב לערך היעד העשר – דקתי (500 מק"ג/מק"ת) ומשכך לא מתקיים פער בין שני הערכים האלה. טבלה ‏4-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם גפרית דו חמצנית בישראל טבלה ‏4-ב טבלת ערכי איכות אוויר עבור גפרית דו חמצנית בעולם השפעות בריאותיות של גפרית דו-חמצנית גפרית דו-חמצנית גורמת לגירוי דרכי הנשימה העליונות, לשיעול ויוצרת תגובות דלקתיות העלולות להחמיר את מצבם של חולים הסובלים ממחלות בדרכי הנשימה. הבעיה משמעותית במיוחד בקרב חולי אסתמה היא בעת מאמץ גופני אינטנסיבי. החשיפה הישירה של הסימפונות ל-SO2 גורמת לדלקת, בצקת והתכווצות של הסמפונות. מקורות הפליטה של גפרית דו-חמצנית בעולם: מקורות הפליטה לגפרית דו חמצנית בעולם הם שריפת דלקים פוסילים, ובעיקר שריפת פחם לייצור אנרגיה, תעשיות עץ וייצור נייר, זיקוק נפט. בישראל: מקורות הפליטה העיקריים של גפרית דו חמצנית בישראל הם שריפת פחם בייצור אנרגיה, שריפת דלקים (מזוט) על ידי כלי שייט, התעשייה הכימית ושריפת דלקים בתעשייה (מזוט). סך פליטות הגפרית הדו חמצנית בשנת 2017 בישראל הסתכם בכ-54,000 טון, בשנת 2018 ירד לכ-45,000 טון ובשנת 2019 ירד לכ-35,000 טון. טבלה ‏4-ג מקורות פליטה לגפרית דו חמצנית מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019). איור ‏4-1 פליטה שנתית של גפרית דו חמצנית בחלוקה לאחוזים לפי סקטורים בשנת 2019 איור ‏4-2 פליטה שנתית של גפרית דו חמצנית לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס ומצאי פליטות * פליטות מכלי שייט בנמלים ומתחבורה חושבו עבור שנת 2015 תמונת המצב של גפרית דו-חמצנית בישראל לשנים 2017-2020 הריכוזים בסביבה של הגפרית הדו חמצנית נבחנו על פי מספר החריגות מערכי איכות האוויר בתחנות הניטור ברחבי הארץ ועל פי תפלגות הריכוזים היממתיים בשנים 2017-2020 בתחנות הנמצאות בסמוך למקורות פליטה משמעותיים. הממוצעים השעתיים, יממתיים והשנתיים של ריכוזי הגפרית הדו חמצנית בישראל נבחנו בתחנות ניטור מייצגות הממוקמות במורד הרוח של תחנות הכוח ובמישור רותם. באזור שרון-כרמל: פרדס חנה, מנשה, גן שמואל, בית אליעזר ואליכין; אזור החוף הדרומי (אשדוד ואשקלון): איגוד אשדוד, ניר גלים, מבקיעים, אשקלון דרום, גברעם וכרמיה; אזור מישור רותם: גשר רותם, צפע, בריכות חיפה כימיקלים דרום. על פי נתוני רשת תחנות הניטור, בשנים 2017-2020 נמדדו חריגות מערך הסביבה השעתי של 350 מק"ג/מק"ת בשתי תחנות ניטור (אשדוד - 2017 וגשר הרכבת בכל השנים), טבלה ‏4-ד. נציין כי ערך הסביבה השעתי מאפשר 8 עליות בשנה. בתקופה הנבחנת נמדדו חריגות מערך היעד היממתי ב-19 תחנות ניטור ברחבי ישראל, כמפורט בטבלה ‏4-ה. בשתי תחנות ניטור נמדדו מספר רב במיוחד של חריגות: גשר רותם ובריכות חיפה כימיקלים. בין השנים 2017 ל-2020 ניכרת ירידה הן במספר תחנות הניטור בהן היו חריגות מערך היעד היממתי (19 תחנות בהן נרשמו חריגות בשנת 2017 לעומת 9 בשנת 2020) והן במספר החריגות היממתיות בכל תחנה. נציין, כי החריגות בתחנות הניטור במורד הרוח מתחנת הכוח הפחמית "אורות רבין": אליכין, בית אליעזר ומנשה אמורות להעלם עם סגירת יחידות 1 – 4 בתאריך 1.6.2022. כמעט בכל התחנות ניתן להבחין במגמת ירידה בריכוזים הממוצעים השנתיים בין השנים 2017-2020. לא נרשמו חריגות מערך היעד והסביבה השנתי של 20 מק"ג/מק"ת בכל תחנות הניטור, פרט לגשר רותם בשנת 2017. טבלה ‏4-ד עליות מערך הסביבה השעתי של גפרית דו חמצנית (350 מק"ג/מק"ת) בתחנות הניטור בשנים 2017-2020. חריגות מערך הסביבה ירשמו כאשר יש מעל 8 עליות. תחנות בהן לא נמדדו חריגות אינן מוצגות. * ערכים לאחר תיקון הריכוזים לגובה פני הים טבלה ‏4-ה חריגות מערכי היעד (20 מק"ג/מק"ת) והסביבה (50 מק"ג/מק"ת – בסוגריים) היממתיים של גפרית דו חמצנית בתחנות הניטור בשנים 2017-2020 * ערכים לאחר תיקון הריכוזים לגובה פני הים איור ‏4-3 ריכוזים ממוצעים שנתיים בתחנות ניטור מייצגות באזור שרון-כרמל: פרדס חנה, מנשה, גן שמואל, בית אליעזר ואליכין. איור ‏4-4 ריכוזים ממוצעים שנתיים בתחנות ניטור מייצגות באזור אשדוד –אשקלון: איגוד אשדוד, ניר גלים 2, מבקיעים, אשקלון דרום, גברעם וכרמיה. איור ‏4-5 ריכוזים ממוצעים שנתיים בתחנות ניטור מייצגות באזור מישור רותם: גשר הרכבת, צפע, בריכות חיפה כימיקלים דרום. קו אדום: ערך יעד שנתי. הממוצעים לשנת 2017 בתחנות צפע רותם ובריכות חיפה כימיקלים דרום אינם מייצגים שנה כיוון שכוללים פחות מ-75% מהתצפיות בשנה. גפרית דו-חמצנית - סיכום הממצאים מקורות הפליטה העיקריים של גפרית דו-חמצנית בישראל הם משריפת דלקים בתחנות הכח, בתעשייה ומכלי שייט. חריגות מערך היעד היממתי נמדדו בתחנות הניטור במורד הרוח מתחנת הכוח הפחמית "אורות רבין" בחדרה, בתחנת הכוח הפחמית "רוטנברג", סמוך לאזור התעשייה הצפוני של אשדוד, בסמוך למפעלי התעשייה במישור רותם ובסמוך לנמלי הים באשדוד ובחיפה. עמידה בערך היעד היממתי תתאפשר עם מעבר לדלקים נקיים יותר, מעבר מפחם לגז בעתיד הקרוב ולאנרגיות מתחדשות בעתיד הרחוק. כמו כן, חתימה על אמנת מרפול וחיבור כלי השייט לחשמל בנמלים צפוי להפחית את ריכוזי הגפרית הדו-חמצנית בסמיכות לנמלי הים. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, נמצא כי אין מקום לשנות את ערכי היעד. ההנמקה לכך היא שערכי היעד הקיימים מבוססים על ערכי ארגון הבריאות העולמי ונמוכים ביחס לערכים של גופים אחרים בעולם. ערכי סביבה: לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, ולאור מגמת הירידה בריכוזים בסביבה ובמספר החריגות מערך היעד היממתי, בחן המשרד את הישימות של הורדת ערך הסביבה היממתי של גפרית דו חמצנית והשוואתו לערך היעד היממתי של 20 מק"ג/מק"ת, תוך השארת האפשרות לאחוז אחד של עליות (1%) מהערך היממתי, כלומר 4 עליות בשנה. טבלה ‏4-ו ערכי יעד וסביבה לבחינה עבור גפרית דו חמצנית בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים עבור גופרית דו חמצנית בוצעה בחינה של האפשרות לעמוד בערך סביבה יממתי של 20 מק"ג/מ"ק בסמוך למקורות פליטה מוקדיים (ארובות) הפולטים מזהם זה. על פי נתוני תחנות הניטור, בשנים 2019-2020 נמדדו מעל 4 עליות מערך הסביבה היממתי הנבחן רק בשתי תחנות ניטור (בריכות חיפה כימיקלים וגשר רותם, טבלה 4-ה) הממוקמות בסמוך למתקני תעשייה הנמצאים בתהליך אסדרה. בנוסף למגמת ההפחתה הנצפית בריכוזים בסביבה הנמדדים בתחנות הניטור בשנים האחרונות, יש לציין את המעבר למזוט עם תכולת גופרית של 0.5% במקום 1%, את הצפי להרחבת השימוש בגז מחצבים והפחתה בשימוש בדלקים המכילים גופרית (פחם ומזוט) בתעשייה ובייצור אנרגיה, ואת האימוץ הצפוי של אמנת מרפול אשר תפחית את פליטות הגופרית הדו חמצנית מכלי שייט. מאידך, שינויים אלו עדיין לא התרחשו בפועל ואין ודאות לגבי המועד הצפוי בו יתבצעו. פריסת תשתית הגז הטבעי אינה תלויה במקורות הפולטים (תעשייה) אלא בממשלה, וגם אמנת מרפול עדיין לא אושררה על ידי הממשלה. לפיכך, בחינת הישימות התמקדה בבחינת חריגות אפשריות בסמוך למקורות פליטה מוקדיים (ארובות), תוך הבחנה בין התהליך ממנו נפלט המזהם (שריפת דלקים / חומר גלם), פוטנציאל חיבור לרשת הגז בעתיד, אפשרות ליישום אמצעי הפחתה שהינם BAT. מתודולוגיה בהעדר נתוני ניטור של ריכוזי הגופרית דו חמצנית בסביבה בסמיכות לכל מפעל הפולט מזהם זה, בוצע ניתוח ראשוני באמצעות מודל SCREEN3. מודל ה SCREEN3, הינו מודל פשטני המעריך את הריכוזים המחמירים בסביבה (worst case) בהתאם לפליטה. החישוב מתבצע עבור תנאים מטאורולוגיים מוגדרים מבחינת עוצמת וכיוון הרוח וכן מצב יציבות, ובהתאם מחשב את הריכוז המרבי המתקבל לפי המטריצה המטאורולוגית שנקבעה (worst case). החישוב אינו מתבצע על נתונים מטאורולוגיים נמדדים ועל כן התוצאות שיתקבלו הינן בגדר הערכה גסה ולא חיזוי מדויק, ויכולות לשמש לצרכי הערכה ראשונית ולאיתור אזורים או מצבים בעייתיים. בשלב הראשון חולקו הארובות לכאלו אשר פולטות גפרית דו חמצנית כתוצאה משריפת דלקים (מזוט) לבין כאלו אשר מקור הגופרית הוא חומר הגלם המשמש בתהליך הייצור. על מנת להבחין בין שתי הקבוצות, נעשה סיווג ראשוני של הארובות לכאלו המחוברות למתקני שריפת דלקים (כגון: דוודי קיטור) לעומת ארובות ייצור. הבחינה התבססה על מידע שנאסף מדיווחי מפל"ס, דיגומי ארובות והיתרי רעלים של מפעלים וכן על נתוני מצאי הפליטות של המשרד, עם קצבי פליטה שעתיים של גפרית דו חמצנית בארובות על בסיס נתוני שנת 2018. הבחנה זו היא חיונית בהקשר של הרחבת השימוש בגז מחצבים כמקור אנרגיה אשר מחליף שריפת מזוט בתעשייה. יחד עם זאת, חלוקה זו אינה חד משמעית, שכן חלק מארובות הייצור כוללות גם תהליכי חימום ו/או שריפה של דלקים ולא ניתן לסווגן באופן חד משמעי כמשתייכות לאחת משתי הקבוצות. כמו כן הוחלט לא להתייחס לארובות ייצור אם טמפרטורת יציאת הגזים ממנה עומד על מעל ל 100 מ"צ, שכן ארובות אלו באופיין דומות לארובות שריפת דלקים מבחינת ההשפעה על הסביבה. כמו כן לא נכללו בניתוח ארובות של מתקני גיבוי או ארובות הפועלות לסירוגין. בשלב השני חולקו הארובות מכל אחת משתי הקבוצות הנ"ל (שריפת דלקים ותהליכי ייצור) לשלוש תת קבוצות על פי גובה הארובה, מאחר וזהו הפרמטר המשמעותי לגבי פיזור מזהמים והריכוזים המתקבלים בסביבה. חושבו הפרמטרים הפיזים הממוצעים של הארובות עבור כל תת קבוצה (טבלה 4-ז), ונעשה שימוש במודל SCREEN3 לזיהוי קצב הפליטה הנמוך ביותר עבורו צפויה להתקבל חריגה מהריכוז היממתי הממוצע של 20 מק"ג/מק"ת בסביבה, עבור ארובה אופיינית לכל אחת משש קבוצות הארובות. החישוב במודל SCREEN3 בוצע פעמיים עבור כל קבוצה –בתנאים של סביבה עירונית (תנאים של פני קרקע עם חיספוס גבוה בשל מבנים בעיקר) ובתנאים של סביבה כפרית (פני שטח ללא הפרעות משמעותיות). לבסוף, זוהו ארובות השייכות לכל אחת משש הקבוצות אשר על פי קצבי הפליטה בהן, צפויות להביא לחריגה מריכוז של 20 מק"ג/מק"ת בסביבה, תוך התחשבות במיקום של כל מפעל ביחס לסביבה עירונית או כפרית. קבוצת מקורות הפליטה השורפים מזוט ארובות המפעלים צרכני המזוט חולקו ל 3 קבוצות מייצגות בהתאם לגובה הארובה, שכן זהו אחד הפרמטרים המרכזיים המשפיעים על אופן פיזור המזהמים בסביבה. קבוצה 1 – גובה ארובה עד 15 מטר (40 ארובות) קבוצה 2 – גובה ארובה גבוה מ 15 מטר ונמוך מ 30 מטר (24 ארובות) קבוצה 3 – גובה ארובה גבוה מ 30 מטר (5 ארובות) מקורות פליטה ממתקני ייצור מתוך נתוני המצאי המוקדי, סוננו ארובות ייצור עם קצב פליטה הקטן מ 0.1 ק"ג/שעה שכן נמצא שהינן בעלות השפעה סביבתית מצומצמת. בנוסף, נמצא כי ישנן 8 ארובות בעלות גובה ארובה של מעל ל 50 מטר. 3 מתוכן הינן ארובות בעלות פליטה משמעותית (מעל ל 20 ק"ג/שעה) ובסמוך להן יש מדידות סביבתיות (רותם אמפרט ובז"ן) ולכן הריכוזים בסביבה ידועים, ועבור 5 האחרות הפליטה נמוכה מ 1 ק"ג שעה. לכן, לצורך בחינה זו לא נמצא כי יש צורך לבדוק קבוצת מפעלים אלו, שכן קצב הפליטה הנמוך מחד וגובה הארובה (הגורם לפיזור טוב של הפלומה) מאידך צפוים לגרום לריכוזים נמוכים סמוך לקרקע. להלן סיווג הקבוצות שהוגדרו עבור ארובות הייצור קבוצה 4 – גובה ארובה עד 15 מטר (7 ארובות) קבוצה 5 – גובה ארובה גבוה מ 15 מטר ונמוך מ 30 מטר (4 ארובות) קבוצה 6 – גובה ארובה גבוה מ 30 מטר ונמוך מ 50 מטר (2 ארובות) תרחישים עבור כל קבוצת מפעלים (כפי שהוגדרו לעיל), הוגדרה ארובה מייצגת ובוצע חישוב בשיטת Reverse Engineering לקביעת קצב הפליטה המרבי מהארובה שיביא לריכוז העומד על 20 מק"ג/מ"ק. הטבלה הבאה מציגה עבור כל קבוצה, את הפרמטרים הפיסיים שנקבעו לארובה לצורך הבחינה באמצעות המודל. הערכים המוצגים בטבלה, מציגים ממוצע של כל הארובות הנכללות בכל קבוצה, ואשר הוזנו למודל לשם חישוב הריכוזים בסביבה. עבור כל קבוצה בוצעו שתי הרצות: אחת בתנאים של סביבה עירונית (תנאים של פני קרקע עם חיספוס גבוה בשל מבנים בעיקר) ואחת בתנאים של סביבה כפרית (פני שטח ללא הפרעות משמעותיות). טבלה ‏4-ז. מאפיינים פיסיים של ארובות מייצגות * החישוב בוצע ללא התייחסות ל2 ארובות ברותם אמפרט שכן קצבי הפליטה של ארובות אלו גדולות בסדר גודל מהפליטות של יתר הארובות ולכן אינן מייצגות עבור בדיקה זו. הנחות לחישוב הונח כי הארובה הנה באזור בעל טופוגרפיה פשוטה, קרי מישורית; המודל מחשב את הריכוז השעתי המרבי בלבד. ככל שמדובר במקור הפועל 24 שעות ביממה, הריכוז השעתי מייצג באופן סביר את הריכוז היממתי. מטאורולוגיה – המודל הורץ תוך התחשבות בכל מצבי היציבות ועם עוצמות רוח אופייניות לכל מצב יציבות בהתאם למפורט בטבלה המוצגת באיור 6-4. איור ‏4-6. מצבי יציבות ועוצמות הרוח שעל בסיסם חושבו הריכוזים במודל תוצאות המודל להלן תוצאות הרצת המודל עבור כל קבוצה, בחלוקה לסביבה בעלת מאפיינים עירוניים וכפריים. קבוצה 1 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 0.56 ק"ג/שעה (0.155 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 100 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוז הינה אקספוננציאלית, כך שבמרחק של כ 500 מטר מהמקור הריכוז עומד על 12 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-7. קבוצה 1 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 0.9 ק"ג/שעה (0.25 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 200 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוזים הינה מתונה יותר לעומת תרחיש של אזור בעל מאפיינים עירוניים והחריגה מחושבת עד למרחק של כ 300 מטר מהמקור כאשר במרחק של 500 מטר הריכוז עומד על כ 18.5 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-8. קבוצה 1 - תרחיש כפרי קבוצה 2 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 1.44 ק"ג/שעה (0.4 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 100-300 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוז הינה אקספוננציאלית, כך שבמרחק של כ 500 מטר מהמקור הריכוז עומד על 15.5 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-9. קבוצה 2 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 2.2 ק"ג/שעה (0.6 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 100-650 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוזים הינה מתונה יותר לעומת תרחיש של אזור בעל מאפיינים עירוניים ועמידה בערך של 20 מק"ג/מ"ק מתקבלת במרחק של כ 700 מטר מהמקור. איור ‏4-10. קבוצה 2 - תרחיש כפרי קבוצה 3 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 7.2 ק"ג/שעה (2 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 200-800 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוז הינה מתונה, כך שבמרחק של כ 1000 מטר מהמקור הריכוז עומד על 18 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-11. קבוצה 3 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 7.92 ק"ג/שעה (2.2 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 400-600 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוזים הינה מתונה ובמרחק של כ 1000 מטר מהמקור מתקבל ריכוז של 16 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-12. קבוצה 3 - תרחיש כפרי קבוצה 4 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 0.54 ק"ג/שעה (0.15 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של עד כ איור ‏4-13. קבוצה 4 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 0.83 ק"ג/שעה (0.23 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 100-400 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוזים הינה מתונה ובמרחק של כ 1000 מטר מהמקור מתקבל ריכוז של 19 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-14. קבוצה 4 - תרחיש כפרי קבוצה 5 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 1.62 ק"ג/שעה (0.45 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 200-400 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוז הינה מהירה, כך שבמרחק של כ 500 מטר מהמקור הריכוז עומד על 16 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-15. קבוצה 5 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 2.34 ק"ג/שעה (0.65 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 200-800 מטר מהמקור. הדעיכה בריכוזים הינה מתונה ובמרחק של כ 1000 מטר מהמקור מתקבל ריכוז של 16 מק"ג/מ"ק. איור ‏4-16. קבוצה 5 - תרחיש כפרי קבוצה 6 הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 9 ק"ג/שעה (2.5 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים עירוניים (urban), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 1100-1600 מטר מהמקור. איור ‏4-17. קבוצה 6 - תרחיש עירוני הרצת המודל עם פרמטרים פיסיים המוגדרים עבור קבוצה זו הראה כי בקצב פליטה של 12.6 ק"ג/שעה (3.5 גרם/שניה), בסביבה בעלת מאפיינים כפריים (rural), התקבלה חריגה מערך של 20 מק"ג/מ"ק, במרחק של כ 700-800 מטר מהמקור. איור ‏4-18. קבוצה 6 - תרחיש כפרי ניתוח ממצאים הטבלה הבאה מציגה את מספר הארובות והמפעלים מכל קבוצה אשר לא עומדים בערכי הסף לקבלת ריכוזים החורגים מערך של 20 מק"ג/מק"ת בסביבה, כפי שחושב באמצעות מודל ה SCREEN3. כל מפעל נבחן אל מול ערך הסף לפליטה עירוני/כפרי הרלוונטי עבורו. כאמור, הניתוח מתבסס על קצבי הפליטה השעתיים מתוך מצאי פליטות לשנת 2018. קצבי הפליטה חולקו בחצי עבור מקורות השורפים מזוט כדי להביא לידי ביטוי את יישום הדרישה למעבר לשימוש במזוט 0.5% שנכנסה לתוקף ב 1/1/2021. טבלה ‏4-ח. ערכי הסף לפליטה של תחמוצות גופרית לסביבה * ארובות מפעל רותם אמפרט לא נכללו בבדיקה הניתוח המוצג במסמך זה מהווה סקירה ראשונית בלבד של הפוטנציאל למדוד חריגות בסביבה. לניתוח זה מספר מגבלות מהותיות אשר חשוב לציין: המודל בו נעשה שימוש הוא מודל פשטני אשר מיועד מלכתחילה לתת אומדן ראשוני בלבד לגבי הריכוזים בסביבה, בהינתן פרמטרים פיזים של ארובה וקצבי פליטה ידועים. הריכוזים בפועל עשויים להיות גבוהים או נמוכים יותר מהערכת המודל. יתכנו מצבים בהם ישנן מספר ארובות סמוכות אשר כל אחת מהן תורמת מעט לריכוזים בסביבה, אולם במצטבר הן עשויות להביא לריכוזים העולים על הערך של 20 מק"ג/מק"ת. מצבים אלו לא נלקחו בחשבון בניתוח המוצג במסמך זה. הפרמטרים הפיזים של הארובות אשר נלקחו בחשבון (גובה, קוטר, טמפרטורת יציאת הגזים, מהירות יציאת הגזים) הם ממוצעים לכל הארובות מאותה הקבוצה, ולכן יתכן שהן הערכות יתר או חסר עבור ארובה ספציפית. סיכום סה"כ נמצאו 38 מפעלים אשר בסביבתם יתכנו חריגות מערך ממוצע יממתי עבור גפרית דו חמצנית של 20 מק"ג/מק"ת. חלק מהמפעלים אשר צפויים לחרוג מהערך הממוצע היממתי כתוצאה משריפת מזוט, אינם מחוברים למערכת הגז הטבעי ולא צפוי שיתחברו בזמן הקרוב, אם בכלל. עבור קבוצה זו לא ניתן להבטיח עמידה בערך ממוצע יממתי של 20 מק"ג/מק"ת. מבין קבוצת המפעלים העושים שימוש בחומר גלם על בסיס גופרית, ישנם מספר מפעלים אשר לא יעמדו במצב הנוכחי בערכי ממוצעים יממתיים של 20 מק"ג/מק"ת. עבור מפעלים אלו יתכן ויהיה צורך בשינוי תהליכי מורכב ויקר על מנת להגיע לפליטות אשר יבטיחו עמידה בערך הנבדק. סטירן ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏5-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור סטירן בישראל. טבלה ‏5-ב מציגה את ערכי איכות האוויר עבור סטירן בעולם. ערכי היעד אשר הומלצו על ידי ועדת אלמוג מתבססים על תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב – 1992, בשל סף הריח של החומר. עבור הערך קצר הטווח (חצי שעתי) של סטירן בישראל אין פער בין ערך היעד לערך הסביבה. אין ערך סביבה ארוך טווח בישראל. לא קיים גם ערך (יעד וסביבה) יממתי בישראל. לארגון הבריאות העולמי קיים ערך יממתי של 800 מק"ג/מק"ת. קיים פער בין ערך היעד והסביבה החצי שעתי בישראל (100 מק"ג/מק"ת) לבין הערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי (70 מק"ג/מק"ת). טבלה ‏5-א ערכי איכות אויר עבור סטירן בישראל טבלה ‏5-ב ערכי איכות אוויר עבור סטירן בעולם השפעות בריאותיות של סטירן השפעות בריאותיות לא-מסרטנות בחשיפה לסטירן בחשיפה נשימתית לסטירן, מתמקדות ההשפעות הבריאותית השליליות בעיקר במערכת העצבים המרכזית (המוח) והם הולכים ומחמירים עם העלייה בעצמת החשיפה. עיקר הידע שלנו בתחום בא בעיקר ממחקרים על מתנדבים בריאים ועובדים המועסקים בתעשיית הפלסטיקה החשופים כרונית לריכוזים גבוהים של סטירן. הסימפטומים של החשיפה מתבטאים בכאבי ראש, עייפות, סחרחורות, ירידה תפקודית במבחני קואורדינציה מוטורית ופגיעה תת-קלינית בראיית צבעים. בריכוזים גבוהים יותר, מדווח על ירידה בפעילות המוחית המתבטאים בהפרעות חשמליות תכופות בתרשימי EEG, ירידה במהירות ההולכה העצבית, בעיקר התחושתית ושינויים נוירו-הורמונליים בנשים. כמו כן יש האטה בזמן התגובה, במיומנויות הלמידה הוורבלית ובפרמטרים קוגניטיביים שונים. בריכוזים גבוהים עוד יותר יש דיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית המתבטא בדיכוי נשימתי עמוק, אובדן הכרה, חמצת מטבולית המהווים סכנה ממשית ומיידית לחיים. תופעות הלוואי המזיקות לבריאות בחשיפה נשימתית חריפה לסטירן מתבטאות בגירוי העיניים ודרכי הנשימה העליונות. דווחו מקרים של התפתחות התקפי אסטמה, דלקת ראות ומצוקה נשימתית. בדוח האחרון של ה- IARC משנת 2019, מצוין גם כי בקרב עובדים החשופים לסטירן נמצאו מחלות נשימתיות, אפקטים המטולוגיים. הפרעה באנזימי כבד ונוירו-טוקסיות. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה נשימתית לסטירן IARC סיווג את הסטירן ב- group 2Aבשנת 2019 כלומר: “Styrene is probably carcinogenic to humans” שני נימוקים לכך: יש הוכחות מספקות (sufficient evidence) בחיות מעבדה (עכברים) לגבי הקרצינוגניות של סטירן. אתר המטרה הוא הריאות אך הודגם גם סרטן כבד. יש הוכחות מוגבלות (limited evidence) בבני אדם לגבי הקרצינוגניות של הסטירן. רוב המחקרים האפדמיולוגיים התמקדו בעובדים בתעשיות הפוליסטירן, הגומי והחומרים הפלסטיים. במחקרים אלה, נמצאו קשרים חיוביים בין חשיפה תעסוקתית לסטירן לבין סרטן דם מסוג leukemia ועודף של lymphatic & haematopoietic neoplasmas יחסית לאוכלוסיות תואמות בלתי חשופות לסטירן. מקורות הפליטה של סטירן מקורות מוכרים בעולם: המקורות התעשייתיים העיקריים המוכרים בעולם לפליטת סטירן הם תהליכי ייצור סטירן, ייצור גומי, פלסטיק ושרפים לחילוף יונים. מקורות נוספים לפליטת סטירן הם כוסות שתייה מקלקר ועשן סיגריות. רמות נמוכות של סטירן מצויות באופן טבעי במגוון רחב של מזונות, כגון פירות, ירקות, אגוזים, משקאות, ובשרים. בישראל: המקורות העיקריים בשגרה הם תחבורה כבישית, התעשייה הכימית, מטמנות ותחנת הכח רוטנברג באשקלון. הערכה ראשונית של סך הפליטות מתחבורה כבישית בישראל היא כ- 19 טון. מקורות הפליטה העיקריים בישראל אשר מדווחים במפלס ובמצאי הפליטות מפורטים בטבלה ‏5-ג. הפליטה השנתית של סטירן בישראל לפי המפל"ס בשנת 2017 היתה כ- 682 ק"ג, בשנת 2018 היתה 9,010 ק"ג, אשר מתוכם 8,565 ק"ג היו מתקלות ו- 445 ק"ג בשגרה ובשנת 2019 הייתה 1,269 ק"ג, אשר מתוכם 798 ק"ג נפלטו בתקלות ו- 471 בשגרה (איור ‏5-1, איור ‏5-2). בנוסף לדיווחי המפלס ידוע למשרד להגנת הסביבה על פליטות סטירן מתעשיית האבן והשייש הסינטטי וכן מתעשיית הפולימרים. שני מקורות פליטה משמעותיים הם מפעל אבן קיסר שדות ים בע"מ ומפעל רבדיון בע"מ. הערכה ראשונית של הפליטות השנתיות של מפעל אבן קיסר בר לב על בסיס דיגומי ארובות בשנים 2017-2019 מסתכמת בכמות של 13,218 ק"ג/שנה. יש לציין כי בדיגום של שנת 2020 היה ריכוז הסטירן מתחת לסף הגילוי. טבלה ‏5-ג מקורות הפליטה של סטירן. (מקורות נוספים אשר אינם בטבלה דיווחו פליטה נמוכה מערך הסף לדיווח) * פליטה מארובות בלבד איור ‏5-1 פליטה שנתית של סטירן בחלוקה לאחוזים לפי סקטורים בשנת 2019 על פי נתוני מפל"ס איור ‏5-2 פליטה שנתית של סטירן לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס תמונת מצב סטירן בישראל לשנים 2017 - 2020 תמונת המצב של סטירן מבוססת על 1800 דיגומים יממתיים בשנים 2017-2020 כחלק מהבדיקות הסביבתיות השגרתיות שמבוצעות ע"י המשרד לעמידה בערך היעד השנתי. בנוסף, המשרד ערך בדיקות ספציפיות סביב מקורות הפליטה הפוטנציאלים לסטירן. מקורות הפליטה האלה כוללים: מפעל אבן קיסר – שדות ים, מפעל אבן קיסר – בר לב, פוליביד, קלקר אלון תבור, קלקר עין כרמל ורבדיון עטרות, ביג'י בונד טכנולוגיות וצח שרפון. להלן בטבלה ‏5-ד מפורטים מספר הדיגומים של סטירן לפי אתר דיגום, הערך המירבי אשר נמדד והריכוז הממוצע לפי שנים מתוך הבדיקות הסביבתיות השגרתיות. טבלה ‏5-ה להלן מסכמת את הריכוזים החצי שעתיים בבדיקות הסביבתיות הנוספות סביב מקורות פליטה פוטנציאליים לסטירן וטבלה ‏5-ו את הריכוזים היממתיים בבדיקות הנוספות. הריכוזים הממוצעים השנתיים של סטירן בכל אתרי הדיגום נעים בטווח של 0.09-1.70 מק"ג/מק"ת, ונמוכים בשני סדרי גודל מערך היעד השנתי (100 מק"ג/מק"ת). הריכוזים היממתיים המירביים בנקודות הדיגום הקבועות נעים בין 0.27-6.88 מק"ג/מק"ת. ריכוזים ממוצעים יממתיים גבוהים יותר נמדדו באזור התעשייה סגולה בסמוך למפעל טביב (74.5 מק"ג/מק"ת). בנקודות הדיגום הנוספות סביב מקורות הפליטה הפוטנציאלים, נמדדו ערכים גבוהים יותר של ריכוזים חצי שעתיים. בריכוזים החצי שעתיים נמדדו חריגות בסמוך למפעלים אבן קיסר בר לב (ערך מירבי של 498.61 מק"ג/מק"ת), אבן קיסר שדות ים (ערך מירבי של 343.42 מק"ג/מק"ת), ורבדיון (ערך מירבי של 412.77 מק"ג/מק"ת). ערכים גבוהים (אם כי לא חריגות) של ריכוזים חצי שעתיים נמדדו גם בסמוך למפעלים קלקר עין כרמל (52.86 מק"ג/מק"ת) וקלקר אלון תבור (64.9 מק"ג/מק"ת). טבלה ‏5-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם סטירן בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏5-ה ריכוז תוצאות דיגומים חצי שעתיים עבור סטירן * אי ודאות בבדיקה – 30% טבלה ‏5-ו ריכוז תוצאות דיגומים יממתיים עבור סטירן איור ‏5-3 התפלגות מדידות סטירן על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏5-4 התפלגות מדידות סטירן יממתיות בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום סיכום הממצאים איור ‏5-3 ואיור ‏5-4 מתארים את התפלגות ריכוזי הסטירן היממתיים בשנים 2017-2020 לפי חודשי השנה ואתרי הדיגום. ריכוזים ממוצעים שנתיים: הרכוזים הממוצעים השנתיים של סטירן בכל אתרי הדיגום נעים בטווח של 0.09-1.65 מק"ג/מק"ת, ונמוכים בשני סדרי גודל מערך היעד השנתי (100 מק"ג/מק"ת). יש לציין כל גם בנקודות הדיגום הסמוכות לתחבורה נמדדו ריכוזים נמוכים, למרות התרומה המשמעותית ממקור זה. ריכוזים ממוצעים יממתיים: הממצאים לפי האיורים השונים מראים כי הערך המירבי של הריכוז היממתי הממוצע בכל אתרי הדיגום הסביבתי הקבועים מגיע עד 6.88 מק"ג/מק"ת. בדיגומים נוספים סביב מקורות פליטה פוטנציאלים נמדדו ריכוזים יממתיים מרביים גבוהים יותר רק באזור התעשייה סגולה (ממוצע יממתי מירבי של 74.5 מק"ג/מק"ת). ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים: חריגות מערך היעד והסביבה החצי שעתי נמדדו בסמיכות למפעלים אבן קיסר בר לב, אבן קיסר שדות ים ורבדיון. ריכוזים גבוהים (אולם ללא חריגות) נמדדו בסמיכות לשני מפעלי הקלקר (קלקר אלון תבור וקלקר עין כרמל). למעט חמשת המפעלים הללו, בכל שאר נקודות הדיגום נמדדו ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים הנמוכים מאד מערך היעד והסביבה החצי שעתי של 100 מק"ג/מק"ת. ראוי לציין שכל המפעלים אשר בסמיכות להם נמדדו חריגות או ערכים גבוהים נמצאים בתהליכי אסדרה מול המשרד להגנת הסביבה. מפעל רבדיון נמצא בתהליך אכיפה בשל מפגעי ריח וריכוז סטירן גבוהים בסביבה. מפעלי הקלקר (קלקר עין כרמל וקלקר אלון תבור) נדרשים בהפחתת פליטות של כלל חומרים אורגניים ושל סטירן ונמצאים בהליך אסדרה שעתיד להביא להפחתת הפליטות במעל ל-50%. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת כלל המידע הבריאותי המפורט לעיל, נבחן עדכון ערך היעד החצי שעתי ל- 70 מק"ג/מק"ת בהתאם לערך החצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי, כמפורט בטבלה להלן. ערך היעד החצי שעתי הקיים (100 מק"ג/מק"ת) התבסס על התקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב – 1992 ומבוסס על סף הריח. ערך היעד החצי שעתי המוצע מבוסס גם הוא על סף הריח של החומר. בהתייחס להשפעות הבריאותיות של סטירן מעבר להשפעות של זיהום ריח, קביעת ה-IARC משנת 2019 לפיה סטירן הוא ככל הנראה חומר מסרטן ("Styrene is probably carcinogenic to humans – Group 2A") מהווה נורת אזהרה לנקיטת אמצעי זהירות מונעת. חוק אוויר נקי מנחה את הרגולטור הישראלי להכניס למערכת השיקולים בקביעת ערכי איכות אוויר גם את ההמלצות וההנחיות שפרסמו ארגונים בינלאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי. ככל שהדבר אפשרי, ככלל, הורדת ערך איכות אוויר של מזהם כימי תמיד עדיפה משיקולים של בריאות הציבור. לפיכך מוצע לעדכן גם את ערך היעד השנתי ל-70 מק"ג/מק"ת. ערך סביבה: לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, ולאור המצב הקיים בסביבה ולפיו ישנן חריגות מערך היעד והסביבה החצי שעתי בסמיכות למספר מפעלים, בחן המשרד את הישימות של הורדת ערך הסביבה החצי שעתי הקיים (100 מק"ג/מק"ת) בהתאם לערך היעד החצי שעתי המוצע, 70 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏5-ז ערכי יעד וסביבה מומלצים עבור סטירן בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים נבחנה הישימות של אימוץ ערך הסביבה חצי שעתי של 70 מק"ג/מק"ת, במקום הערך הקיים של 100 מק"ג/מק"ת. בחינת היישימות התמקדה באפשרות המעשית להפחתת הפליטות ממקורות פליטה מוכרים והגעה לריכוזים בסביבה העומדים בערך הסביבה החצי שעתי הנבחן. חריגות מערך היעד והסביבה החצי שעתי הקיים (100 מק"ג/מק"ת) נמדדו בסמיכות למפעלים אבן קיסר בר לב, אבן קיסר שדות ים ורבדיון. ריכוזים גבוהים (אולם ללא חריגות ביחס לערך היעד הקיים והנבחן) נמדדו בסמיכות לשני מפעלי הקלקר (קלקר אלון תבור וקלקר עין כרמל). למעט חמשת המפעלים הללו, בכל שאר נקודות הדיגום נמדדו ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים הנמוכים מאד מערך היעד והסביבה החצי שעתי של 100 מק"ג/מק"ת. ראוי לציין שכל המפעלים אשר בסמיכות להם נמדדו חריגות או ערכים גבוהים נמצאים בתהליכי אסדרה מול המשרד להגנת הסביבה. מקורות הפליטה ממפעלי אבן קיסר כוללים פליטות מארובות, פליטות מרכיבי ציוד ופליטות לא מוקדיות. שני מפעלי אבן קיסר נמצאים בתהליך אסדרה להפחתת פליטות הסטירן, אשר צפוי להסתיים בסוף שנת 2021 (אבן קיסר שדות ים) או במהלך שנת 2022 (אבן קיסר בר לב). רק לאחר סיום תכנית ההפחתה ניתן יהיה לבחון אם הריכוזים בסביבה עומדים בערכי איכות האוויר החצי שעתיים (הקיים והנבחן). מפעל רבדיון נמצא בתהליך אכיפה בשל מפגעי ריח וריכוז סטירן גבוהים בסביבה. מפעלי הקלקר (קלקר עין כרמל וקלקר אלון תבור) נדרשים בהפחתת פליטות של כלל חומרים אורגניים ושל סטירן ונמצאים בהליך אסדרה שעתיד להביא להפחתת הפליטות. על פי המידע הזמין קיימת אי ודאות לגבי הריכוזים בסביבה בסמיכות למפעלים הפולטים לאחר סיום תהליכי האסדרה. טטרהכלורואתילן (PERC) ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏6-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור טטרהכלורואתילן בישראל. טבלה ‏6-ב מציגה את ערכי איכות האוויר עבור טטרהכלורואתילן בעולם. ערך היעד והסביבה השנתי בישראל עבור טטרהכלורואתילן (21 מק"ג/מק"ת) מבוסס על US-EPA CFR. הערך נמוך מהערך השנתי של ארגון הבריאות העולמי (250 מק"ג/מק"ת) ומהערך הבריאותי השנתי של ה-EPA האמריקאי (40 מק"ג/מק"ת). גם ערך היעד היממתי בישראל (63 מק"ג/מק"ת) נמוך ביחס לערך היממתי של ארגון הבריאות העולמי (5,000 מק"ג/מק"ת) אשר מבוסס על השפעות נוירו-התנהגותיות. ל- CARB (California Air Resources Board) ערך שנתי של 35 מק"ג/מק"ת על בסיס פגיעה כלייתית וכבדית וערך שנתי של 1.6 על בסיס לוקמיה, סרטן כבד וכליות. יש לציין כי הערך השנתי אשר קבע ה-EPA הוא ערך ממוצע של ערכים הנמצאים בטווח של 15-56 מק"ג/מק"ת, טווח הכולל את ערך היעד בישראל (21 מק"ג/מק"ת) ואת הערך השנתי של 35 מק"ג/מק"ת בקליפורניה. לא קיים ערך סביבה יממתי בישראל. לשם הבהרה יצויין כי לחומר זה מספר שמות נרדפים: Ethylene tetrachloride; PCE; ‘per’; PER; PERC; perchlorethylene; perchloroethene; perchloroethylene; tetrachlorethylene; 1,1,2,2-tetrachloroethene; 1,1,2,2-tetrachloroethylene טבלה ‏6-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם טטרהכלורואתילן בישראל טבלה ‏6-ב טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם טטרהכלורואתילן בעולם השפעות בריאותיות של טטרהכלורואתילן (PERC): ההתייחסות של הרגולציה הסביבתית אל PERC היא כאל חומר שיתכן והוא מסרטן. זאת משום שאין מספיק הוכחות מבוססות מבחינה מדעית לקשר סיבתי מובהק בין חשיפה ל- PERC לבין סרטן. יתרה מכך, הממצאים אינם קונסיסטנטיים. האפקטים הקריטיים הלא-קרצינוגניים בחשיפה נשימתית ל- PERC הם הפגיעות הנוירו-התנהגותיות והכלייתיות. על בסיס נתון זה, התפתחו ערכי יעד שנתיים על ידי גופי הרגולציה המובילים, WHO ו- EPA. בשנים האחרונות הצטברו עדויות לכך, שיתכן וה- PERC הוא חומר מסרטן (IARC group 2A). העדויות אינן מספיקות עדיין, ובחלקן הממצאים אינם קונסיסטנטיים. בראייה כוללת, ערכי היעד העדכניים לא השתנו מהותית על ידי ה- WHO וה- EPA הפדראלי. לא כן לגבי ה- EPA הקליפורני. אמנם, ערך היעד השנתי שלהם, כפי שמופיע בטבלת ערכי איכות אוויר (ערכי REL אקוטי וכרוני, נכון ליוני 2018) דומה לזה של ה- EPA הפדרלי (35 לעומת 40 מק"ג למ"ק, בהתאמה), אולם הם הדליקו נורת אזהרה שיתכן וערך היעד הוא נמוך פי 25 מזה המקובל. השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לטטרהכלורואתילן בחשיפה נשימתית ל- PERC, מתמקדות ההשפעות הבריאותית השליליות בעיקר במערכת העצבים המרכזית (המוח) והם הולכים ומחמירים עם העלייה בעצמת החשיפה. עיקר הידע שלנו בתחום בא ממחקרים על עובדים המועסקים במכבסות לניקוי יבש שבהם יש שימוש נרחב ב- PERC ומתושבים הגרים בסביבת מכבסות אלה. הסימפטומים של החשיפה מתבטאים בכאבי ראש, עייפות, סחרחורות וירידה תפקודית במבחני קואורדינציה מוטורית. בריכוזים גבוהים יותר, מדווח על ירידה בתפקודים נוירו-התנהגותיים המתבטאים בשינויים במצב הרוח, שיבוש הזיכרון קצר-הטווח, ירידה בקשב, באינטליגנציה וביכולת ראיית צבעים (בעיקר בתחום הכחול-צהוב). יש גם פגיעה בזמן התגובה ובפרמטרים קוגניטיביים. בריכוזים גבוהים עוד יותר יש דיכוי פעילות מערכת העצבים המרכזית המתבטא בדיכוי נשימתי עמוק, אובדן הכרה ואפילו מוות. לאחרונה התקבלו דיווחים לגבי תוצאים בריאותיים משמעותיים נוספים כמו הפלות ספונטניות ואף מומים מולדים. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לטטרהכלורואתילן IARC סיווג את ה- PERC ב- group 2Aכלומר: “Tetrachloroethylene is probably carcinogenic to humans” שני נימוקים לכך: יש הוכחות מספיקות (sufficient evidence) בחיות מעבדה (עכברים) לגבי הקרצינוגיות של PERC. אתר המטרה הוא מערכת הדם וסוג הסרטן הינו leukaemia יש הוכחות מוגבלות (limited evidence) בבני אדם לגבי הקרצינוגניות של PERC. במחקרים אפידמיולוגיים נמצאו קשרים אסוציאטיביים בין חשיפה ל- PERC לבין סרטן דם מסוג non-Hodgkin’s lymphoma, סרטן הלוע וסרטן הרחם. עקב ראיות חדשות על סיכון לסרטן מתעשיית הניקוי היבש, סווג לראשונה PERC בשנת 2014 כחומר שקרוב לוודאי מסרטן (2A) גם עבור סרטן שלפוחית השתן. עדויות אלו מצטרפות לראיות קודמות על היות החומר קרוב לוודאי מסרטן עבור סרטנים מהסוגים המפורטים לעיל. מקורות הפליטה של טטרהכלורואתילן בעולם: המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת טטרכלורואתילן בעולם הם ניקוי יבש, תעשייה כימית, יצרני גומי, ייצור ציוד מכני כבד, תעשיית הגלוון, תעשיית ייצור נייר וייצור כימיקלים לחקלאות. בישראל: מקורות הפליטה של טטרהכלורואתילן בישראל הם בעיקר מכוני טיהור שפכים ומטמנות. על פי נתוני המפל"ס בשנת 2019 היה סך הפליטה 1,619 ק"ג, אשר מרביתה ממכוני טיהור שפכים (1,322 ק"ג), ממטמנות (204 ק"ג) והיתר מטיפול בפסולת מסוכנת (93 ק"ג). מקור פליטה משמעותי לטטרהכלורואתילן הוא מכוני ניקוי יבש. על פי הערכה ראשונית על בסיס בקשות להיתרי רעלים אשר הוגשו למשרד להגנת הסביבה, סך הפליטה של טטרהכלורואתילן מניקוי יבש הוא 9,392 ק"ג/שנה, אולם, כאמור, הערכה זו היא גסה וראשונית מאחר והיא מבוססת על מידע גולמי וחלקי. המשרד פרסם מפרט אחיד למכבסות עם התייחסות פרטנית לניקוי יבש באמצעות PERC. במסגרת המפרט האחיד נקבעו לוחות זמנים ליישום הפחתת הפליטות של המזהם ועמידה בערך היעד היממתי. טבלה ‏6-ג מציגה את מקורות הפליטה העיקריים אשר דווחו למפל"ס בשנת 2019. טבלה ‏6-ג מקורות פליטה עיקריים טטרהכלורואתילן מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) (מקורות אשר דיווחו פליטה מעל 20 ק"ג) איור ‏6-1 פליטה שנתית של טטרהכלורואתילן בשנים 2015-2019 תמונת המצב של טטרהכלורואתילן בישראל לשנים 2017-2020 תמונת המצב של טטרהכלורואתילן מתבססת על 1800 דיגומים יממתיים שנערכו בשנים 2020-2017 במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. טבלה ‏6-ד להלן מפרטת את מספר הדיגומים של טטרהכלורואתילן לפי אתר דיגום. בנוסף לדיגומים אלו נערכו דיגומים גם בסמיכות למספר מכבסות בבני ברק ובירושלים (טבלה ‏6-ה) ו- 4,333 דיגומים בנאות חובב (בתקופה 1.1.2017-29.7.2020). הריכוז השנתי המירבי של טטרהכלורואתילן אשר נמדד בנקודות הדיגום הקבועות הוא 0.37 מק"ג/מק"ת ונמוך בכשני סדרי גודל מערך היעד והסביבה השנתי (21 מק"ג/מק"ת). ערך היעד היממתי של טטרהכלורואתילן הוא 63 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי אשר נמדד בכל הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד הוא 5.29 מק"ג/מק"ת. בדיגומים בסמוך למכוני ניקוי יבש (טבלה ‏6-ה) נמדדו ערכים גבוהים יותר ואף חריגות מערך היעד, אשר נעו בין 79.3-6,660 מק"ג/מק"ת. בכוונת המשרד להשלים את המידע עם דיגומים נוספים בסמוך למכונים לניקוי יבש. מכלל הדיגומים בנאות חובב, רק בשני דיגומים נמדדו ערכים הגבוהים מסף הגילוי והכימות של המדידה, כאשר המדידה הגבוהה מביניהן הייתה 63.7 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏6-ד אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם טטרהכלורואתילן בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏6-ה ריכוזי טטרהכלורואתילן יממתיים בנקודות דיגום סביב מכבסות לניקוי יבש. ערכים מודגשים מציינים חריגה מערך יעד יממתי (63 מק"ג/מק"ת) טבלה ‏6-ו ריכוזי טטרהכלורואתילן יממתיים בדיגומי קניסטרים בנאות חובב טבלה ‏6-ז ריכוזי טטרהכלורואתילן יממתיים בנקודות דיגום באזור התעשייה נאות חובב ורמת בקע ומטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום * מדידה בשיטה TO-15 עם סף גילוי וכימות ממוצע של 19.8 מק"ג/מק"ת. איור ‏6-2 התפלגות מדידות יממתיות של טטרהכלורואתילן על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏6-3 התפלגות מדידות יממתיות של טטרהכלורואתילן בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום טטרהכלורואתילן - סיכום הממצאים ריכוזים ממוצעים שנתיים: הריכוזים השנתיים הממוצעים באתרי הדיגום הקבועים נעים בין 0.09-0.37 מק"ג/מק"ת, ונמוכים בכשני סדרי גודל מערך היעד והסביבה השנתי של 21 מק"ג/מק"ת. ריכוזים ממוצעים יממתיים: הממצאים לעיל מראים כי ריכוזי הטטרהכלורואתילן היממתיים הממוצעים באתרי הדיגום הסביבתי הקבועים נעים בטווח של 0.13-5.29 מק"ג/מק"ת. בדיגומים סביב מקורות פליטה פוטנציאלים נמדדו ריכוזים נמוכים בסמוך למטמנות, מכוני טיהור שפכים ואזורי תעשייה. בסמוך למכונים לניקוי יבש נמדדו חריגות מערך היעד היממתי הנוכחי של 63 מק"ג/מק"ת, עם ריכוזים מרביים גבוהים של 79.3-6,660 מק"ג/מק"ת. כאמור לעיל, המשרד להגנת הסביבה פרסם מפרט אחיד למכבסות ומכונים לניקוי יבש ובמסגרתו ניתן לוח זמנים לעמידה בערך היעד היממתי בריכוזים בסביבה. ארכה של שנה ליישום הדרישות ניתנה עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים/מסחר ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאור הפער בין הערך השנתי של EPA (40 מק"ג/מק"ת) מחד ו-CARB (1.6 מק"ג/מק"ת) מאידך, לבין ערך היעד השנתי (21 מק"ג/מק"ת), נבחן עדכון ערך היעד השנתי ובהתאם לכך גם עדכון ערך היעד היממתי. בבחינה השוואתית של הרגולציה המערבית לקביעת הערך הבריאותי לטטרהכלורואתילן אין תמימות דעים בקרב גופי הרגולציה המובילים במדינות המערב באשר לשאלה מהי ההשפעה הבריאותית הקריטית, הרגישה ביותר, עליה יש לבסס את התקינה הסביבתית למזהם זה. ה- WHO סבור כי התקינה צריכה להתבסס על תופעות הלוואי הנוירולוגיות (250 מק"ג/מ"ק שנתי). לעומתו, ה- US-EPA הפדראלי חישב את ערך היעד השנתי הן על בסיס אפקט נוירולוגי (לא-קרצינוגני), אך בשנת 2012 הוסיף לכך גם חישוב על בסיס האפקט הקרצינוגני והגיע לתוצאות זהות (40 מק"ג/מ"ק שנתי). ה- CARB הקליפורני עדיין מבסס את ערך היעד השנתי שלו על בסיס האפקט הנוירולוגי (35 מק"ג/מ"ק). יחד עם זאת, הוא עדכן ב- 2016 את חישוביו על פי ההשפעה המסרטנת, למרות העובדה שאין מספיק ביסוס מדעי לקשר סיבתי בין חשיפה נשימתית לטטרהכלורואתילן לבין סרטן, והגיע לערך יעד שנתי נמוך הרבה יותר (1.6 מק"ג/מ"ק, שנתי). מאחר והמידע לגבי האפקט הקרצינוגני עליו התבסס ה- CARB בקביעת הערך של של 1.6 מק"ג/מק"ת משנת 2016 אינו מבוסס דיו מאחר ולא מדובר בחומר מסרטן ודאי בבני אדם, בשלב זה אין מקום להחמיר את ערך היעד השנתי בישראל. יחד עם זאת, ובפרט לאור הדיווחים העדכניים על אפקטים בריאותיים של הפלות ומומים מולדים, ערך זה מהווה נורת אזהרה ולכן גם לא מומלץ להעלות את הערך השנתי לערכים אותם קבעו ה-EPA הפדרלי ו-CARB של קליפורניה (40 מק"ג/מק"ת ו- 35 מק"ג/מק"ת בהתאמה, על בסיס אפקט לא-קרצינוגני). יש לציין כי הערך אשר קבע ה-EPA הוא ערך ממוצע של ערכים הנמצאים בטווח של 15-56 מק"ג/מק"ת, טווח הכולל את ערך היעד הקיים (21 מק"ג/מק"ת). לפיכך מומלץ לא לשנות את ערכי היעד היממתי והשנתי. ערכי סביבה: נבחן עדכון ערך הסביבה השנתי בהתאם לערך היעד השנתי. כמו כן נבחן אימוץ ערך היעד היממתי כערך סביבה יממתי. לאור ההמלצה שלא לעדכן את ערך היעד השנתי, הוחלט שלא לעדכן גם את ערך הסביבה השנתי. טבלה ‏6-ח ערכי יעד וסביבה בבחינה עבור טטרהכלורואתילן בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים בערכי איכות האוויר קיים ערך יעד יממתי לטטרהכלורואתילן, אולם לא קיים ערך סביבה יממתי. לפיכך נבחנה האפשרות לאמץ את ערך היעד היממתי כערך סביבה יממתי. לאור הריכוזים הנמוכים בסביבה בכל הדיגומים פרט בסמיכות למכוני ניקוי יבש, בחינת הישימות של ערך סביבה יממתי מתמקדת ביכולת של מכוני ניקוי יבש לעמוד בערך היעד היממתי, לאור פרסום המפרט האחיד למכבסות אשר מפרט את הדרישות ולוחות הזמנים להפחתת הפליטות של המזהם טטרהכלורואתילן. בדיגומים בסביבה בוצעו סה"כ 28 דיגומים בסמוך לתשעה מכוני ניקוי יבש. במדידות נמצאו ערכים הנעים בטווח רחב מאוד של בין 13.8 מק"ג/מק"ת ל-6,600 מק"ג/מק"ת. בשל חוסר הודאות לגבי הסיבה לפליטת המזהם – שימוש במכונות נקוי יבש בטכנולוגיה ישנה שאינה עומדת בדרישות המפרט האחיד מחד או תחזוקה לקויה של המכונות הקיימות, מאידך (או שילוב של שני הגורמים), בוצע דיגום בסמוך למכבסה בה נבדק ונמצא כי המכונה עומדת בדרישות – מכבסת מיקי בבאר שבע. על פי תוצאת הדיגום (ממוצע יממתי של 34.6 מק"ג/מק"ת), נראה כי יש אפשרות לעמוד בערך יממתי של 63 מק"ג/מק"ת. יחד עם זאת, מאחר ומדובר בדיגום בודד ומכוון שלא ניתן לשלול את האפשרות שהריכוז הנמוך נגרם מתנאים מטאורולוגים המעודדים ריכוזים נמוכים, לא ברור אם שימוש במכונות העומדות בדרישות המפרט האחיד יביא לריכוזים בסביבה העומדים בערך הסביבה היממתי הנבחן. על פי המידע הזמין, אין ודאות לגבי הריכוזים בסביבה לאחר יישום הדרישות במפרט האחיד. 1,2 דיכלורואתאן ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏7-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור 1,2 דיכלורואתאן בישראל. טבלה ‏7-ב מציגה את ערכי איכות האוויר עבור 1,2 דיכלורואתאן בעולם. במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה ל- 1,2 דיכלורואתאן בעשור האחרון. לא קיים ערך סביבה יממתי בישראל. ערך היעד וערך הסביבה השנתיים של 1,2 דיכלורואתאן בישראל הם זהים ולקוחים מה- USEPA. הערך השנתי של CARB (California Air Resources Board) גבוה יותר – 0.48 מק"ג/מק"ת. ישנו שוני גדול בין המדינות והגופים השונים בערכי היעד קצרי הטווח כפי שניתן לראות בהבדל בין הערך היממתי של WHO האירופאי לעומת הערך היממתי של אונטריו. טבלה ‏7-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם 1,2 דיכלורואתאן בישראל טבלה ‏7-ב טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם 1,2 דיכלורואתאן בעולם השפעות בריאותיות של 1,2 דיכלורואתאן השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה ל- 1,2 דיכלורואתאן: חשיפה לרמות נמוכות של דיכלורואתאן מתרחשת כתוצאה מנשימת אוויר בסביבה או במקום העבודה. ניתן להגיע לזיהום אוויר מזיק במהירות תוך אידוי חומר זה ב- C20° . בחשיפה לאדים ישנן עדויות לגירוי עיניים, אף פה ודרכי הנשימה חשיפה נשימתית אקוטית עלולה להשפיע על מערכת העצבים המרכזית וכן השפעות הכוללות מצוקה נשימתית, דופק לא סדיר, כאבי ראש, סחרחורות, עייפות/הרדמות בחילות והקאות. חשיפה לריכוזים גבוהים למשך זמן ממושך עשויה להוביל לפגיעה בריאות, בכליות, בכבד, ואף לאובדן הכרה ומוות. בחשיפה תעסוקתית אקוטית נצפו מקרים של הפרעות קצב לאחר חשיפה נשימתית לרמות גבוהות של 1,2 דיכלורואתאן. USEPA (הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב) לא קבעה ל- 1,2 דיכלורואתאן מנת ייחוס (Reference Dose- RfD) או ריכוז ייחוס (Reference Concentration-RfC). אין עדויות לכך שהחומר 1,2 דיכלורואתאן הינו טרטוגני (חומר העלול לפגוע בהתפתחות העובר ברחם). אין אינפורמציה זמינה על אפקטים הנובעים מחשיפה נשימתית כרונית לחומר בבני אדם. מחקרים (בעיקר בבע"ח ומעקב אחרי עובדים בתעשיות) הראו סיכון לעלייה בשכיחות גידולי תאי אפיתל כמו אדנוקרצינומה ופיברואדנומה בחשיפה כרונית ל-1,2 Dichloroethane בבליעה ונשימה השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה ל- 1,2 דיכלורואתאן: מחקרים אפידמיולוגיים אינם חד משמעיים לגבי אפקטים מסרטנים. על בסיס מחקרים בהם נראו גידולים סרטניים בעכברים וחולדות, 1,2 דיכלורואתאן מסווג ע"י IARC כחומר מסרטן ודאי בבע"ח ומסרטן אפשרי בבני אדם (דרגה B2, Possibly carcinogenic to humans). עצמת הפגיעה משתנה בהתאם לעוצמת החשיפה כפי שמתואר בטבלה להלן: הערכה כמותית לקרצינוגניות משאיפת 1,2 דיכלורואתאן: מקורות הפליטה של 1,2 דיכלורואתאן בעולם: המקור העיקרי לפליטת 1,2 דיכלורואתאן הוא יצור ויניל כלוריד ותרכובות אורגנו-מוכלרות. מקורות התעשייתיים נוספים לפליטת 1,2-דיכלורואתאן הם שימוש בתעשייה לייצור פלסטיק, כימיקלים, צבעים ולכות וזיקוק דלק המכיל עופרת. משמש כממס בתהליכי ניקוי ומיצוי של סינטזות אורגניות, בתעשיות הטכסטיל וה- PVC ועוד. בישראל: אין יצור ויניל כלוריד בישראל. מבין מדווחי המפל"ס, מקור הפליטה של 1,2 דיכלורואתאן בישראל הוא מטמנות. פרט למטמנות, מבין מדווחי המפלס על פליטת מזהם זה נכללות גם תחנות כוח לייצור אנרגיה ואדמה מכתשים בע"מ, אולם כולם מדווחים על פליטה מתחת לסף הדיווח. להערכת המשרד לא קיימים מקורות פליטה חדשים למזהם זה מיום עדכון ערכי איכות אוויר. הפליטה השנתית של 1,2 דיכלורואתאן בישראל לפי נתוני המפל"ס בשנת 2017 הייתה 155 ק"ג, בשנת 2018 הייתה 111 ק"ג ובשנת 2019 פחתה ל-85 ק"ג, על פי הפירוט בטבלה ‏7-ג. טבלה ‏7-ג מקורות פליטה ל- 1,2 דיכלורואתאן מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) איור ‏7-1 פליטה שנתית של 1,2 דיכלורואתאן ממטמנות בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס תמונת המצב של 1,2 דיכלורואתאן בישראל לשנים 2017 –2020 תמונת המצב של 1,2 דיכלורואתאן מתבססת על 1702 דיגומים יממתיים שנערכו בשנים 2017-2020 במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. פירוט מספר הדיגומים לפי אתר דיגום וריכוזים יממתיים ממוצעים ומרביים נמצאת בטבלה ‏7-ד. ערך היעד והסביבה השנתי של 1,2 דיכלורואתאן הוא 0.38 מק"ג/מק"ת. לא נמדדו חריגות מערך זה. הריכוזים השנתיים הממוצעים אשר נמדדו באתרים השונים נעו בטווח שבין 0.06-0.23 מק"ג/מק"ת. ערך היעד היממתי של 1,2 דיכלורואתאן הוא 1.14 מק"ג/מק"ת. בתקופה שבין 2017-2020 היו שלוש חריגות מערך היעד היממתי בנקודות הדיגום הקבועות ברמת בקע בסמוך לרמת חובב, באזור הצ'ק פוסט בחיפה (סמוך לערמות הבוצה של שיקום נחל קישון) ובמושב אחיסמך. כמו כן, בדיגומים נוספים אשר ערך המשרד להגנת הסביבה נמדדו חריגות בסמוך למטמנת אפעה. ריכוזים גבוהים יחסית (עד ל-1.05 מק"ג/מק"ת) נמדדו בסמוך למטמנת דודאים. טבלה ‏7-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של 1,2 דיכלורואתאן בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏7-ה ריכוזי 1,2 דיכלורואתאן יממתיים בנקודות דיגום נוספות בסמוך למקורות פליטה פוטנציאלים איור ‏7-2 התפלגות מדידות יממתיות של 1,2 דיכלורואתאן על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏7-3 התפלגות מדידות יממתיות של 1,2 דיכלורואתאן בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום 1,2 דיכלורואתאן - סיכום הממצאים ריכוזים ממוצעים שנתיים: הריכוזים הממוצעים השנתיים בשנים 2017-2020 נעים בטווח שבין 0.06-0.23 מק"ג/מק"ת ונמוכים מערך הסביבה השנתי של 0.38 מק"ג/מק"ת. ריכוזים ממוצעים יממתיים: הממצאים המוצגים לעיל מראים כי ריכוזי ה-1,2 דיכלורואתאן היממתיים המרביים באתרי הדיגום הסביבתי הקבועים מגיעים עד 1.59 מק"ג/מק"ת. בהשוואה לערך היעד היממתי נמדדו חריגות בשלוש נקודות דיגום: צ'ק פוסט בחיפה, מושב אחיסמך ורמת בקע בתקופה שבין 2017-2020. חריגות מערך היעד היממתי נמדדו גם בסמוך למטמנת אפעה. בדיגומים בסמוך למטמנת דודאים נמדדו ריכוזים גבוהים באופן יחסי, אולם ללא חריגות. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת הערכים הבריאותיים בגופים אחרים בעולם, נמצא כי אין מקום לשנות את ערך היעד. ההנמקות לכך הן: ערך היעד קצר הטווח בישראל זהה לערך של ה-EPA הפדראלי. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד. בהתייחס למדיניות בגופים רגולטורים אחרים בעולם, לא נראית הצדקה לשנות את הערכים הקבועים בחוק. ערכי סביבה: לאחר בחינת מקורות הפליטה של המזהם, ולאור המצב הקיים בסביבה וההמלצה שלא לשנות את ערך היעד השנתי, מומלץ להשאיר גם את ערך הסביבה השנתי ללא שינוי. בהתאם לעקרונות ועדת אלמוג, אשר על פיהם יש לקבוע ערך סביבה הזהה לערך היעד ככל שניתן ליישמו, נבחנה הישימות של הוספת ערך סביבה יממתי בערך הזהה לערך היעד היממתי של 1.14 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏7-ו ערכי יעד וסביבה בבחינה עבור 1,2 דיכלורואתאן בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים בערכי איכות האוויר קיים ערך יעד יממתי ל-1,2 דיכלורואתאן, אולם לא קיים ערך סביבה יממתי. לפיכך נבחנה האפשרות לאמץ את ערך היעד היממתי כערך סביבה יממתי. לא הוצע שינוי לערך הסביבה השנתי. בחינת הריכוזים היממתיים אשר נמדדו בסביבה מצביעה על מספר חריגות מועט מערך הסביבה היממתי הנבחן: שלוש חריגות מתוך 1702 באתרי הדיגום הקבועים (טבלה 7-ד) ושלוש חריגות מתוך 74 בדיגומים משלימים (טבלה 7-ה, כולן בסמוך למטמנת אפעה). בחינת הישימות של ערך הסביבה היממתי מתמקדת לפיכך בבחינת הריכוזים הנמדדים בסמוך למטמנות ובאפשרות המעשית והעלויות הכרוכות בהפחתת הפליטות ממטמנות, ככל שידרש. בחינה טכנו-כלכלית מפורטת למקורות אלו מוצגת בגוף מסמך ה-RIA. ארסן (בחומר חלקיקי מרחף) ערכי איכות אוויר קיימים טבלה ‏8-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור ארסן בחומר חלקיקי מרחף בישראל. טבלה ‏8-ב מציגה את ערכי איכות האוויר עבור ארסן בעולם. ערך היעד היממתי של ארסן זהה לערך היעד השנתי ומתבסס על העקרון שקבעה ועדת אלמוג, עבור חומר מסרטן אשר איבר המטרה שלו הוא מערכת הנשימה. עבור חומר כזה יש לאמץ את הערך ארוך הטווח (שנתי) כערך קצר טווח (יממתי) בשל עקרון הזהירות המונעת. ערכי היעד מבוססים על יחידת הסיכון של USEPA. ערך הסביבה השנתי גדול מערך היעד השנתי ומבוסס על ערך הדירקטיבה האירופית. אין ערך סביבה יממתי עבור ארסן. טבלה ‏8-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם ארסן בחומר חלקיקי מרחף בישראל טבלה ‏8-ב טבלת ערכי איכות אוויר עבור ארסן בעולם השפעות בריאותיות של ארסן השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה לארסן חשיפה לריכוזים נמוכים לאורך זמן עלולה לגרום להשפעות שליליות על מערכת הלב, מערכת הדם ומערכת העצבים ההיקפית. חשיפה נשימתית לרמות גבוהות של ארסן אנ-אורגני תגרום לגירוי בגרון ובריאות. בנוסף, ישנן עדויות שחשיפה לזמן ארוך לארסן אנ-אורגני עלולה לגרום לירידה במנת המשכל (IQ). השפעות קצרות משך על עוברים: חשיפה לארסן בתחילת החיים (כעוברים וכתינוקות) מעלה את הסיכון לתמותה כבוגר צעיר. בבני-אדם נמצא שחשיפה לארסן במהלך ההיריון מעלה את הסיכון לעוברים ולאמהות, ועלולה גם כן לגרום למשקל לידה נמוך, למומים מולדים, ולתמותה עוברית, אך המחקרים אינם עקביים. ארסן עובר את השיליה ומגיע לדם העובר, וכן נמצא ברמות נמוכות בחלב אם. כמעט ואין עבודות הבוחנות השפעות בריאותיות של תרכובות ארסן אורגניות בבני-אדם. בבעלי-חיים, נמצא כי תרכובות ארסן אורגניות פחות רעילות מתרכובות אנ-אורגניות. ספר משנת 2015 קושר את הרעילות של ארסן לביטויים קליניים שונים כמו: נגעי עור מסוג פיגמנטציה וקראטוזיס הספציפיים לרעילות ארסנית כרונית , ארסנוזיס קשור גם לביטויים מערכתיים שונים כמו מחלות ריאה כרונית כדוגמת ברונכיטיס כרונית, חסימה פולמונרית (של עורק הריאה), מחלת כבד כמו פיברוזיס שאינו שחמתי, פול י-נאורופטייה )פגיעה במערכת העצבים ההיקפית), מחלות כלי דם במוח, יתר לחץ ד ם, איסכמיה, סוכרת, חולשה ואנמיה, גודש בעיניים, קטרקט, ותפקוד לקוי של זיקפה. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה לארסן ארסן אנ-אורגני סווג כמסרטן וודאי בבני אדם (Carcinogenic to humans - Group 1) על-ידי IARC משנת 2012. כתוצאה מחשיפה לארסן תתכן התפתחות של סרטן עור, ועלייה בסיכון לסרטן כבד, שלפוחית השתן וסרטן ריאות. מקורות הפליטה של ארסן בעולם: המקורות התעשייתיים העיקריים לפליטת ארסן הם: התכת מתכות, שריפת דלקים ושימוש בחומרי הדברה. מקור פליטה נוסף הוא עישון סיגריות. בישראל: עיקר הפליטות של ארסן לאוויר הן מתעשיות האנרגיה, שריפת דלקים בכלי שייט בנמלים, שריפה פתוחה של פסולת חקלאית צמחית, תעשיית המוצרים להגנת הצומח, התעשייה המינרלית ותחבורה. עוד ידוע על פליטות ארסן מחומרי הדברה, אולם נכון להיום אין מצאי פליטות עבור מקור זה. על פי נתוני המפל"ס, הפליטה השנתית של ארסן בישראל הסתכמה בשנת 2017 ב- 19 ק"ג/שנה, בשנת 2018 ב– 194 ק"ג/שנה ובשנת 2019 ב– 112 ק"ג/שנה. איור ‏8-1 מציג את החלוקה באחוזים בין מקורות הפליטה העיקריים בשנת 2019 על פי נתוני מצאי הפליטות והמפל"ס. מקור הפליטה הגדול בישראל על פי דיווחי המפל"ס הוא תחנת הכוח אורות רבין (106 ק"ג בשנת 2019). מקורות פליטה משמעותיים נוספים על פי מצאי הפליטות הם כלי שייט בנמלים (180 ק"ג/שנה) ושריפה של פסולת חקלאית צמחית (80 ק"ג/שנה). על פי הערכה ראשונית פליטת הארסן מתחבורה בישראל היא כ-1.5 ק"ג/שנה. איור ‏8-2 מציג את נתוני הפליטה מכלל המקורות בשנים 2015-2019. הסיבה לירידה בפליטות מתעשיות האנרגיה בשנת 2017 היא שתחנת הכח אורות רבין דיווחה בשנה זו על פליטות מתחת לסף הדיווח למפל"ס. בנוסף לדיווחים אלו נציין כי פליטות של ארסן דווחו על ידי מפעל ערד לוכסמבורג בשיעורים של 90-131 גרם/שנה (לשנים 2018-2019). טבלה ‏8-ג מקורות פליטה לארסן מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019)*. *מקור פליטה נוסף הוא כלי שייט בנמלים ושריפה של פסולת חקלאית צמחית אשר אינם נכללים במפל"ס. איור ‏8-1 פליטה שנתית של ארסן בחלוקה לאחוזים לפי סקטורים בשנת 2019 איור ‏8-2 פליטה שנתית של ארסן לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס ומצאי פליטות מזהמי אוויר תמונת המצב של ארסן בישראל לשנים 2017 –2020 בשנים 2017-2020 ביצע המשרד להגנת הסביבה 2088 דיגומים של ארסן במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. דיגומי הארסן נעשו גם בחלקיקי PM10 (טבלה ‏8-ד, 1001 דיגומים) גם בחלקיקי TSP (טבלה ‏8-ה, 1087 דיגומים). מאחר וערכי איכות האוויר בישראל לארסן הם עבור ארסן בTSP, נתייחס להלן בעיקר לתוצאות הדיגומים של ארסן ב-TSP. בנוסף נערכו דיגומים של ארסן ב-TSP במספר אתרים נוספים בהם קיים חשש לריכוזים גבוהים בשל אופי הפליטות בסביבתם: כפר מסריק, מבקיעים, בית אליעזר ורחוב ענבלים בערד (איור ‏8-7) וכן בנמל חיפה ומפעל ערד לוקסמבורג. ערך היעד היממתי של ארסן ב-TSP הוא 0.002 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי של ארסן ב-TSP אשר נמדד בכל הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד הוא 0.00515 מק"ג/מק"ת. חריגות מערך היעד היממתי נמדדו במספר נקודות דיגום: אשדוד א.ת. צפוני נקודה 1, אשדוד רובע ו, ירושלים שכונת שמואל הנביא, מושב אחיסמך, ניר גלים ורמלה – מחסן לוגיסטי. סה"כ נמדדו 13 חריגות מערך היעד היממתי כמפורט בטבלה ‏8-ה. באתר הדיגום רמלה – מחסן לוגיסטי נמדדו חמש חריגות בתקופה. לא נמדדו חריגות מערך היעד היממתי של ארסן ב-TSP באתרי הדיגום הנוספים אשר ערך המשרד. בדיגומים יממתיים נוספים אשר ביצע מפעל ערד לוקסמבורג בין אוקטובר 2019 לדצמבר 2020 (29 ימי דיגום סה"כ), נמדדו 11 ימים עם חריגות מערך היעד היממתי. ערך היעד השנתי של ארסן ב-TSP הוא 0.002 מק"ג/מק"ת וערך הסביבה השנתי של ארסן ב-TSP הוא 0.006 מק"ג/מק"ת. לא נמדדו חריגות מערכי היעד והסביבה השנתיים של ארסן ב-TSP. הערכים הממוצעים השנתיים באתרי הדיגום השונים נעו בין 0.0007-0.0014 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏8-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של ארסן ב-PM10 בשנים 2017-2020. *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏8-ה מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של ארסן ב-TSP בשנים 2017-2020. *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏8-ו ריכוזים יממתיים ממוצעים בדיגומי ארסן ב-TSP באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏8-ז ריכוזים יממתיים ממוצעים בדיגומי ארסן ב-PM10 באתרי דיגום נוספים (מק"ג/מק"ת) טבלה ‏8-ח דיגומי ארסן ב-TSP בנמל חיפה טבלה ‏8-ט דיגומי ארסן יממתי ב-TSP בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג. חריגות מערך יעד יממתי מודגשות באדום. איור ‏8-3 התפלגות מדידות יממתיות של ארסן ב-PM10 על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏8-4 התפלגות מדידות יממתיות של ארסן ב-TSP לפי חודשים בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020. קו אדום: ערך יעד יממתי איור ‏8-5 התפלגות מדידות יממתיות של ארסן ב-PM10 בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום איור ‏8-6 התפלגות מדידות יממתיות של ארסן ב-TSP בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום. קו אדום: ערך יעד יממתי איור ‏8-7 ריכוזים יממתיים ממוצעים של דיגומי ארסן ב- TSP במספר נקודות דיגום נוספות איור ‏8-8 ריכוזים יממתיים ממוצעים של דיגומי ארסן ב- PM10 במספר נקודות דיגום נוספות ארסן - סיכום הממצאים מקורות הפליטה העיקריים של ארסן בישראל הם מתחנת הכח אורות רבין, כלי שייט בנמלים, שריפות של פסולת חקלאית צמחית ותחבורה כבישית. כמו כן ידוע על פליטות ארסן ממספר מקורות תעשייתיים- תעשיית המוצרים להגנת הצומח והתעשייה המינרלית. חריגות מערך היעד היממתי נמדדו במספר נקודות דיגום: אשדוד א.ת. צפוני נקודה 1, אשדוד רובע ו, ירושלים שכונת שמואל הנביא, מושב אחיסמך, ניר גלים ורמלה – מחסן לוגיסטי. כמו כן נמדדו חריגות מערך היעד היממתי בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג. למרות הפליטות המשמעותיות מכלי שייט, נמדדו ריכוזים ממוצעים יממתיים נמוכים בנמל חיפה. לא נמדדו חריגות מערך היעד השנתי של ארסן ב-TSP. לא נמדדו חריגות מערך הסביבה השנתי של ארסן ב-TSP. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת הערכים הבריאותיים בגופים אחרים בעולם, נמצא כי אין מקום לשנות את ערך היעד. ההנמקות לכך הן: א. ערכי היעד בישראל זהים לערך השנתי של ה-EPA הפדראלי. ב. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד. בהתייחס למדיניות בגופים רגולטורים אחרים בעולם, לא נראית הצדקה לשנות את הערכים הקבועים בחוק. ערכי סביבה: נבחן עדכון ערך הסביבה השנתי של 0.006 בחלקיקי TSP בהתאם לערך השנתי של האיחוד האירופי (0.006 בחלקיקי PM10). הנמקה: ערך הסביבה השנתי מבוסס על הערך השנתי של האיחוד האירופי משנת 2012 אשר נמדד בחלקיקי PM10. בנוסף, נבחנה הישימות של הוספת ערך סביבה יממתי בערך הזהה לערך הסביבה השנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10. במעבר ממדידה של ארסן על גבי חלקיקי TSP למדידה על גבי חלקיקי PM10 ישנה הקלה מסויימת, מאחר וכמות המזהם בדיגום בחלקיקי TSP גדולה יותר מכמות המזהם בדיגום בחלקיקי PM10. לפיכך, הריכוזים המתקבלים על גבי חלקיקי PM10 צפויה להיות נמוכים יותר. בשל כך לא נבחנה הישימות של עדכון ערך הסביבה השנתי. בחינת הישימות של ערך הסביבה היממתי התמקדה בזיהוי מקורות פליטה אפשריים לארסן ובחינת הריכוזים הממוצעים היממתיים בסביבה בקרבתם, אם באמצעות דיגומים או באמצעות מודל לפיזור מזהמים. טבלה ‏8-י ערכי יעד וסביבה בבחינה עבור ארסן בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים בערכי איכות האוויר לא קיים ערך סביבה יממתי לארסן. נבחנה הישימות של אימוץ ערך הסביבה השנתי המומלץ של ארסן (0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10) כערך סביבה יממתי. על פי הקריטריונים של ועדת אלמוג, מאחר וארסן הוא מסרטן ודאי הפוגע במערכת הנשימה ועל פי עקרון הזהירות המונעת, יש לקבוע את הערך קצר הטווח (יממתי) כמו הערך ארוך הטווח (שנתי). בדיגומים אשר ביצע המשרד בנקודות הדיגום הקבועות בשנים 2017-2020 בחלקיקי PM10, לא נמדדו ערכים העולים על הערך היממתי הנבחן. הריכוז היממתי הממוצע הגבוה ביותר אשר נמדד בחלקיקי PM10 הוא 0.0046 מק"ג/מק"ת. כמו כן, לא נמדדו ריכוזים המתקרבים לערך הנבחן בדיגומים משלימים בסמוך למקורות פליטה אפשריים אחרים, פרט בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג. בחינת הישימות של ערך הסביבה היממתי החדש לארסן התמקדה בזיהוי מקורות פליטה אפשריים, בבחינת סקרים סביבתיים אשר הגישו מפעלים רלוונטים ושימוש במודל פיזור והסעה של מזהמי אוויר עבור הפליטות של מפעלי ים המלח, בהם ידוע על הימצאות מתכות בחומר הגלם. זיהוי מקורות פליטה אפשריים במיפוי תוצאות דיגום בארובות נמצאו 16 מפעלים מהם נפלט המזהם ארסן מארובות (טבלה ‏8-יא). עבור מרבית המפעלים קצבי הפליטה הם נמוכים מאוד, או שבריכוזים אשר נעשו בסמוך להם לא נמדדו ריכוזים גבוהים של ארסן או שנסגרו. מתוך המידע הקיים בידי המשרד עולה כי פרט למפעל ערד לוקסמבורג אשר בסמוך לו נמדדו חריגות בדיגומים בסביבה, קיים פוטנציאל לקבלת ריכוזים גבוהים בסביבה בסמוך לפעלי ים המלח ומגנזיום ים המלח. בתהליכי עיבוד חומר הגלם במפעלים אלו עשויות להיפלט מתכות אשר קיימות בריכוזים גבוהים יחסית במינרלים המעובדים. בחינת הישימות התמקדה לפיכך באפשרות לעמוד בערך היממתי הנבחן במפעל ערד לוקסמבורג ובסמיכות למפעלי ים המלח. בדיגומים בסביבה אשר נעשו בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג בשנים 2019-2020 נמדדו שתי יממות עם ריכוזים ממוצעים העולים על 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי TSP (מתוך 29 ימי דיגום בשנים 2019-2020). נדגיש כי ערך הסביבה היממתי הנבחן הוא 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, כאשר הריכוזים הצפויים בחלקיקים אלו הם נמוכים מהריכוזים בחלקיקי TSP. בבחינת האפשרות להפחית את הפליטות ממפעל זה נמצא כי המפעל סיים את יישום הדרישות להפחתת פליטות ארסן ביוני 2020. בדיגומים אשר נעשו מאז נמדדו כאמור רק שתי חריגות מהערך הנבחן, מדידות אשר נעשו בחלקיקי TSP. הצפי הוא שבמדידות ב-PM10 הריכוזים יהיו נמוכים יותר, וימדדו חריגות בודדות. חשוב לציין כי לא ברור אם מקור הארסן אשר נמדד בסביבה הוא מפליטה מארובות או פליטה ממקורות לא מוקדיים. בחינת הריכוזים בסביבה בסמיכות למפעלי ים המלח בוצעה באמצעות מודל לפיזור מזהמים. בחינה זו מוצגת בהמשך מסמך זה. טבלה ‏8-יא רשימת מפעלים אשר בדיגום הארובות שלהם נמצא ארסן נתוני סקרים סביבתיים של מפעלי מתכת בסקירה של בקשות להיתרי פליטה של מפעלים העשויים לפלוט ארסן על בסיס הרשימה לעיל, נמצאו שלושה מפעלים אשר דיווחו על ריכוזי ארסן בסביבה במסגרת הבקשה להיתר: מפעל פניציה אשר נסגר, ערד לוקסמבורג המוזכר לעיל וטכנולוגיית להבים בע"מ אשר הריכוז המירבי אשר התקבל בהרצת המודל הוא 0.00379 מק"ג/מק"ת, נמוך מהערך היממתי הנבחן. הרצת מודל פיזור במפעלי ים המלח ומפעל מגנזיום ים המלח מאחר ובאזור ים המלח קיים ריכוז גבוה יחסית של מתכות בחומר הגלם המעובד על ידי המפעלים, ומאחר ואין בידי המשרד דיגומים סביבתיים באזור זה, בוצעה בחינה של הריכוזים הצפויים בסביבה באמצעות מודל ה- AERMOD לחשוב פיזור והסעה של מזהמי אוויר. המשרד קיבל תוצאות של דיגומי סריקת מתכות שבוצעו לארובות שונות מפעלי ים המלח ומארובה אחת במפעל המגנזיום. הקובץ מציג את הפליטה הנמדדת משמונה ארובות במפעלים אלו. יש לציין, כי ממצאי הדיגום בכל הארובות עבור מזהמים אלו היו מתחת לסף הכימות אולם מעל לסף הגילוי של המדידה. המשמעות של תוצאות אלו הן שידוע שנפלט ארסן מהארובות, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות את כמות החומר הנפלט ואת קצב הפליטה. הרצת המודל בוצעה לפיכך עבור קצב הפליטה המרבי - סף הכימות, כלומר בתנאים מחמירים. לצורך הרצת המודל התקבלו הנתונים הפיסים של הארובות ממנהל איכות אוויר וניטור אוויר אתר סדום, כיל ים המלח. נתוני קלט תיאור נתוני הקלט להרצות מופיע לעיל עבור הרצת המודל עבור ניקל. תוצאות המודל הריכוזים המחושבים במודל מוצגים עבור הריכוז היומי המרבי והריכוז השנתי המירבי. ההשוואה הינה בהתאם לערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 מק"ג/מק"ת וערך הסביבה השנתי העומד על 0.006 מק"ג/מק"ת. תוצאות המודל עבור הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים (איור ‏8-9) מראות, כי הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הינו 0.01957 מק"ג/מק"ת שהינו 978% מערך היעד היומי של 0.002 מק"ג/מק"ת ו-326% מערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי מתקבל כ- 240 מטרים צפונית לגדר המפעל, באזור בו ישנו שינוי חד בטופוגרפיה מטופוגרפיה מישורית לטופוגרפיה הררית. יצוין כי כל האזורים באיור ‏8-9 בהם נראים ריכוזים גבוהים (hot spots) התקבלו באזורים בהם ישנו שינוי טופוגרפי חד. כמו כן, ניתן לראות קשר בין האזורים בהם מתקבלים ריכוזים שהם מעל ל- 100% מערך היעד היממתי לבין הטופוגרפיה. איור ‏8-10 מציג את הטופוגרפיה באזור הנבחן לצורך השוואה. תוצאות המודל עבור הריכוזים השנתיים המרביים המחושבים (איור ‏8-11) מראות, כי הריכוז השנתי המרבי שהתקבל הינו 0.00172 מק"ג/מק"ת שהינו 29% מערך הסביבה השנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת. הריכוז השנתי המירבי מתקבל בפינה הצפון מערבית של גדר המפעל. לאור חריגות מערך היעד היממתי עבור ארסן, בוצעה הרצה נוספת עבור ארסן, כאשר הגדרתו במודל אינה הגדרה של גז, אלא של חלקיקי PM2.5 (איור ‏8-12). תוצאות המודל עבור הריכוזים היממתיים המרביים המחושבים של ארסן בתור PM2.5 מראות, כי הריכוז היממתי המרבי שהתקבל הינו 0.01531 מק"ג/מק"ת שהינו 765% מערך היעד היומי של 0.002 מק"ג/מק"ת ו-255% מערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 מק"ג/מק"ת. הריכוז היממתי המירבי מתקבל באותו המקום בו התקבל הריכוז היממתי המרבי בהרצה הקודמת, כ- 240 מטרים צפונית לגדר המפעל, באזור בו ישנו שינוי חד בטופוגרפיה מטופוגרפיה מישורית לטופוגרפיה הררית. גם בהרצה הנ"ל ניתן לראות את הקשר בין האזורים בהם מתקבלים הריכוזים הגבוהים לבין שינויים בטופוגרפיה. איור ‏8-9. ריכוזים יממתיים מרביים עבור ארסן איור ‏8-10. מפה טופוגרפית בסביבת האזור הנבחן איור ‏8-11. ריכוזים שנתיים מרביים עבור ארסן איור ‏8-12. ריכוזים יממתיים מרביים עבור ארסן בהרצת ארסן כ- PM2.5 סיכום הרצת המודל עבור ארסן מתוצאות המודל עולה כי תיתכן חריגה מהערך היממתי המוצע של 0.006 מק"ג/מק"ת בתרחיש בו כל הארובות של מפעל ים המלח ומפעל מגנזיום ים המלח פולטות ארסן בו זמנית. הריכוז היממתי המירבי אשר חזה המודל הוא 0.01531 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM2.5. בהמשך לכך מבוצעים דיגומים בסביבה ונבחנת האפשרות להפחתת הפליטות ממקורות אלו. הריכוזים השנתיים הממוצעים המירביים אשר התקבלו בהרצת המודל מראים עמידה בערך הסביבה השנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת. סיכום בחינת ישימות עבור ערך יממתי סביבה לארסן בבחינת הישימות נמצא כי קיים קושי לעמוד בערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 בחלקיקי PM10 עבור ארסן. זאת לאור תוצאות הדיגומים בסמוך למפעל ערד לוקסמבורג אשר מצביעות על אפשרות לחריגות מערך הסביבה היממתי הנבחן של 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10, ולאור תוצאות הרצת המודל בסמוך למפעלים באזור ים המלח המצביעות על ריכוזים יממתיים ממוצעים העולים על הערך הנבחן. מימן גופרי ערכי איכות אויר קיימים טבלה ‏9-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור מימן גופרי בישראל. קיים פער בין ערך הסביבה החצי-שעתי (45 מק"ג/מק"ת) לערך היעד החצי-שעתי (7 מק"ג/מק"ת). לא קיים ערך סביבה שנתי. במרבית הגופים והמדינות שנבדקו קיים ערך יעד קצר טווח אך לא ערך ארוך טווח. במרבית המדינות לא נעשתה הערכה חדשה לערכי מימן גופרי בעשור האחרון. בסקירה מחודשת של ארגון הבריאות העולמי (WHO) על ההתפתחויות בתקני איכות האוויר נראה כי ערך מימן גופרי נשמר מאז 1987. נדגיש כי הסף שנקבע למימן גופרי על ידי ארגון הבריאות העולמי איננו סף הזיהוי בריח, אלא סף גבוה יותר שמעבר לו תועדו תלונות על מטרד ריח (או מפגע ריח), המלווה בפגיעה של ממש בבריאות. טבלה ‏9-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם מימן גופרי בישראל טבלה ‏9-ב טבלת ערכי איכות אוויר מימן גופרי בעולם השפעות בריאותיות של מימן גופרי השפעות בריאותיות לא מסרטנות בחשיפה למימן גופרי למימן גופרי ריח אופייני מטריד של "ביצים סרוחות". סף הזיהוי של מימן גופרי הוא נמוך 0.2-2.0 מק"ג/מק"ת. ברמות מעט גבוהות יותר החשיפה הופכת להיות מטרד ריח הגורם לפגיעה בבריאות. לאחר חשיפה לא ארוכה במיוחד לרמות גבוהות, נפגע חוש הריח של הנחשפים ויורדת "ההתרעה" על המצאות של חשיפה לחומר מסוכן. במחקרים קהילתיים באיזורים שונים בעולם נמצאו עדויות למגוון השפעות בריאותיות ברמות חשיפה נמוכות, המובילות לתלונות רבות של תושבים. ריח לא נעים מפעיל איזורים במוח בדומה לרפלקס ההקאה המופיע בתגובה לטעם רע. שינויים אלו משפיעים על התחושות ועל ההתנהגות ויכולים להשפיע על הנשימה, תחושת הבריאות וכן להחמיר תחלואה, לפגוע במצב הרוח ולגרום ללחץ נפשי ועקה, הקשורים בסיכון מוגבר לתחלואה קרדיו-וסקולרית ויתר לחץ דם. חשיפה נשימתית למימן גופרי עלולה להוביל לפגיעה נרחבת במערכת העצבים המרכזית ומערכת הנשימה. הסימפטומים כוללים: גירוי בעיניים, באף ובגרון, אובדן חוש ריח (מעל 100ppm לדקה), קשיי נשימה בקרב אנשים הסובלים מאסטמה, כאבי ראש, סחרחורת, ירידה בזיכרון, תרדמת, תפקוד מוטור לקוי ואף אובדן הכרה. בחשיפה כרונית מימן גופרי אינו מצטבר בגוף. עם זאת, חשיפה ממושכת או חוזרת גורמת לירידה בלחץ דם, כאבי ראש, בחילה, אובדן תיאבון וירדה במשקלך, שגשון ( Ataxia), דלקת בקרום העין ושיעול כרוני. במחקר בסין נמצא כי עובדות בתעשיה הפטרוכימית החשופות במתאר תעסוקתי, לרבות עובדות עם חשיפה למימון גופרי בלבד, נמצאו בסיכון מוגבר להפלות ספונטניות. השפעות בריאותיות מסרטנות בחשיפה למימן גופרי לפי הסוכנות להגנת הסביבה של ארה"ב (United States Environmental Protection Agency) לא הוכח כי חשיפה למימן גופרי גורמת לסרטן בבני אדם. מקורות הפליטה של מימן גופרי בעולם: מימן גופרי נפלט בעיקר מהתעשייה הכימית, בתי זיקוק, מתקני טיהור שפכים ומערכות ביוב פתוחות. מימן גופרי נפלט גם ממקורות טבעיים. בישראל: מקורות הפליטה של מימן גופרי בישראל כוללים את התעשייה הכימית (רותם אמפרט נגב בע"מ), בתי הזיקוק בחיפה ומטמנות. בנוסף ידוע על פליטה של מימן גופרי ממכוני טיהור שפכים אולם בכמויות מתחת לסף הדיווח למפל"ס ובקידוחי מים להשקייה של חברת מקורות באזור הנגב. טבלה ‏9-ג מפרטת את מקורות הפליטה של מימן גופרי בדיווחי המפלס בשנים 2017-2019. סך פליטות מימן גופרי בשנת 2017 בישראל הסתכם בכ-18,314 ק"ג, בשנת 2018 ירד לכ-16,708 ק"ג ול-16,847 ק"ג בשנת 2019. טבלה ‏9-ג מקורות פליטה למימן גופרי מתוך מדווחי מפל"ס (שנים 2017-2019). * - מתחת לכמות הסף לדיווח למפל"ס. איור ‏9-1 פליטה שנתית של מימן גופרי בחלוקה לאחוזים לפי סקטורים בשנת 2019 איור ‏9-2 פליטה שנתית של מימן גופרי לפי סקטורים בשנים 2015-2019 על פי דיווחי מפל"ס ומצאי פליטות תמונת המצב של מימן גופרי בישראל לשנים 2017 - 2020 בשנים 2017-2020 ביצע המשרד להגנת הסביבה 1,301 דיגומים של מימן גופרי במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. דיגומי המימן הגופרי נעשו גם בממוצע חצי שעתי - טבלה ‏9-ד (379 דיגומים) וגם בממוצע יממתי - טבלה ‏9-ה (922 דיגומים). ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים: ערך היעד החצי שעתי של מימן גופרי הוא 7 מק"ג/מק"ת וערך הסביבה החצי שעתי הוא 45 מק"ג/מק"ת. בתקופה שבין 2017-2020 היו 3 חריגות מערך היעד החצי שעתי באתרי הדיגום הקבועים באזורים חיפה, אשדוד וברמלה, אולם לא היו חריגות מערך הסביבה החצי שעתי. יש לציין כי במרבית הדיגומים החצי שעתיים הערך הנמדד היה מתחת לסף הכימות של המעבדה ולכן לא נחשב כחריגה מערך היעד. בדיגומים אשר נעשו במכוני טיהור השפכים השפד"ן ומט"ש חיפה נמדדו ריכוזים חצי שעתיים הנמוכים מ-7.35 מק"ג/מק"ת. בדיגומים בסמוך למתקני טיפול של קידוחי מים להשקייה של מקורות באזור הנגב נמצאו חריגות מערך היעד החצי שעתי ב-9 מתקני טיפול, ומערך הסביבה החצי שעתי ב-6 מתקני טיפול מתוך 20 מתקני טיפול (טבלה 9-ד). ריכוזים ממוצעים יממתיים: ערך הסביבה היממתי למימן גופרי הוא 15 מק"ג/מק"ת. בתקופת המדידות לא נרשמו חריגות מערך זה בכל אתרי הדיגום הקבועים. הריכוז היממתי המירבי אשר נדגם היה במנהלת נחל הקישון בחיפה (8.7 מק"ג/מק"ת). בדיגומים יממתיים נוספים בסמוך למכוני טיהור שפכים נמדדו חריגות בארבעה תאריכים בסמוך למט"ש חיפה (סה"כ 8 חריגות יממתיות) עם ערך מירבי של 136 מק"ג/מק"ת. ריכוזים ממוצעים שנתיים: ערך היעד השנתי של מימן גופרי הוא 1 מק"ג/מק"ת. חריגות מערך זה נמדדו בשנת 2017 בגן שמואל (1.55 מק"ג/מק"ת), ובשנים 2019 ו-2020 במנהלת נחל הקישון (1.01 ו-1.05 מק"ג/מק"ת, בהתאמה). המשרד ממשיך לערוך דיגומים סביב מקורות פליטה פוטנציאלים ובכללם מכוני טיהור שפכים. טבלה ‏9-ד מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים, ריכוז ממוצע ומספר חריגות של מימן גופרי חצי שעתי בשנים 2017 - 2020 * במרבית הדיגומים החצי שעתיים הערך הנמדד היה מתחת לסף הכימות ולפיכך לא נלקח בחשבון כחריגה טבלה ‏9-ה מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים, הריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של מימן גופרי יממתי בשנים 2017-2020 *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏9-ו דיגום חצי שעתי של מימן גופרי במכוני טיהור שפכים טבלה ‏9-ז דיגום יממתי של מימן גופרי במכוני טיהור שפכים טבלה ‏9-ח דיגום חצי שעתי של מימן גופרי באזור התעשייה נאות חובב וברמת בקע טבלה ‏9-ט דיגום חצי שעתי של מימן גופרי בסמוך לקידוחים של מקורות באזור הנגב. ערכים מודגשים מציינים חריגה מערך היעד החצי שעתי. תאים ברקע אפור מציינים חריגה מערך סביבה חצי שעתי. איור ‏9-3 התפלגות מדידות חצי שעתיות של מימן גופרי על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017 – 2020. קו אדום: ערך יעד וחצי שעתי איור ‏9-4 התפלגות מדידות יממתיות של מימן גופרי על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017 – 2020. קו ירוק: ערך סביבה יממתי איור ‏9-5 התפלגות מדידות חצי שעתיות של מימן גופרי בשנים 2017 – 2020 לפי אתר דיגום. קו אדום: ערך יעד חצי שעתי איור ‏9-6 התפלגות מדידות יממתיות של מימן גופרי בשנים 2017 – 2020 לפי אתר דיגום. קו ירוק: ערך סביבה יממתי מימן גופרי - סיכום הממצאים מקורות הפליטה העיקריים של מימן גופרי בישראל הם מתעשייה כימית, בתי זיקוק, מתקני טיהור שפכים ומערכות ביוב פתוחות. חריגות מערך היעד החצי –שעתי נמדדו מסביב למקורות הפליטה באזורים חיפה ואשדוד בעיקר. במדידות אשר בוצעו ליד מכוני טיהור השפכים השפד"ן בראשון לציון ומט"ש חיפה לא נמצאו ריכוזים גבוהים של מימן גופרי בריכוזים חצי שעתיים, אולם נמצאו מספר חריגות מערך הסביבה היממתי של 15 מק"ג/מק"ת בסמוך למט"ש חיפה. בדיגומים בסמוך למתקני טיפול של קידוחי מים להשקייה של מקורות באזור הנגב נמצאו חריגות מערך היעד החצי שעתי ב-9 מתקני טיפול ומערך הסביבה החצי שעתי ב-6 מתקני טיפול, מתוך 20 מתקני טיפול. חריגות מערך הסביבה השנתי נמדדו בסמוך למנהלת נחל הקישון בשנים 2019-2020 ובגן שמואל בשנת 2017. המשרד ממשיך לערוך דיגומים סביב מקורות פליטה פוטנציאלים ובכללם מכוני טיהור שפכים. ערכי איכות אוויר לבחינה ערכי יעד: לאחר בחינת כלל המידע המפורט לעיל, מומלץ לא לשנות את ערכי היעד. הנמקות: ערך היעד קצר הטווח בישראל תואם לערך של ארגון הבריאות העולמי ומבוסס על סף הריח והשפעה תחושתית בעיניים. אין מידע חדש המצריך שינוי ערך היעד החצי שעתי. מלבד מדינת קליפורניה וישראל, הגופים הרגולטורים הכוללים את ארגון הבריאות העולמי, ה- USEPA ואוסטרליה לא המליצו / קבעו ערכי יעד ארוכי טווח למימן גופרי. ערכי סביבה: נבחנה הישימות של הורדת ערך הסביבה החצי שעתי של מימן גופרי והשוואתו לערך היעד החצי שעתי של 7 מק"ג/מק"ת, והורדת ערך הסביבה היממתי ל 7 מק"ג/מק"ת. בחינת הישימות של ערכי הסביבה החצי שעתי והיממתי התמקדה בבחינת הריכוזים הנמדדים בסמוך למטמנות, מט"שים ומתקני טיפול במים של מקורות ובאפשרות המעשית והעלויות הכרוכות בהפחתת הפליטות ממקורות אלו, ככל שידרש. טבלה ‏9-י ערכי יעד וסביבה נבחנים עבור מימן גופרי בחינת ישימות לערכי הסביבה הנבחנים נבחנה הישימות של הורדת ערך הסביבה החצי שעתי של מימן גופרי והשוואתו לערך היעד החצי שעתי של 7 מק"ג/מק"ת, והורדת ערך הסביבה היממתי ל 7 מק"ג/מק"ת. בדיגומים הקבועים בסביבה בשנים 2017-2020 נמדדו 3 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי המוצע של 7 מק"ג/מק"ת, מתוך 379 דיגומים (טבלה 9-ד). כמו כן נמדדה חריגה אחת מערך הסביבה היממתי המוצע של 7 מק"ג/מק"ת מתוך 922 דיגומים (8.7 מק"ג/מק"ת במנהלת נחל הקישון, בשנת 2017, טבלה 9-ה). בדיגומים יעודיים בסמוך למוקדי פליטה נמדדו 11 חריגות מערך הסביבה היממתי המוצע בסמוך למט"ש חיפה בשנים 2019-2020, מתוך 18 דיגומים. בדיגומים בסמוך למתקני טיפול במי קידוחים של מקורות בנגב נמדדו חריגות מערך היעד החצי שעתי ב-9 קידוחים מתוך 20. לאור החריגות מערך היעד החצי שעתי בדיגומים יעודיים בסמוך למוקדי פליטה, בחינת הישימות של ערכי הסביבה החצי שעתי והיממתי מתמקדת לפיכך בבחינת האפשרות המעשית והעלויות הכרוכות בהפחתת הפליטות ממטמנות, מט"שים ומתקני טיפול במי השקייה מקידוחים של מקורות באזור הנגב, ככל שידרש. בחינה טכנו-כלכלית מפורטת למקורות אלו מוצגת בגוף מסמך ה-RIA. בנזן עבור המזהם בנזן נערכה בחינה של ערכי איכות האוויר בעדכון האחרון של הערכים בשנת 2016. הערכים המעודכנים נכנסו לתוקף בתאריך 1.1.2017. במסמך הנוכחי נבחנה רק האפשרות לביטול/הפחתה של מספר החריגות המותר בשנה מערך הסביבה היממתי. לפיכך מתמקדת הסקירה המובאת להלן בתיאור תמונת המצב הקיימת של ריכוזי בנזן בסביבה בישראל. יש לציין כי הבנזן הינו חומר מסרטן ודאי לבני אדם (IARC group 1: "Benzene is carcinogenic to humans"). ערכי איכות אוויר קיימים טבלה ‏10-א מציגה את ערכי איכות האוויר עבור בנזן בישראל. ערכי היעד והסביבה השנתיים מבוססים על הערך השנתי של USEPA (USEPA-CFR). ערך היעד והסביבה היממתי של 3.9 מבוסס על פקטור של פי 3 מהערך השנתי. ערך הסביבה היממתי מתיר 7 חריגות בשנה. טבלה ‏10-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם בנזן בישראל מקורות הפליטה של בנזן בעולם: בנזן נפלט מתחבורה ובעיקר מרכבי בנזין ואידוי דלקים בתחנות דלק. הבנזן נפלט גם מבתי זיקוק לנפט, מפעלים פטרוכימיים, שריפת פסולת חקלאית. לפי הספרות, עישון סיגריות הוא מקור חשוב לחשיפה האישית לבנזן . בישראל: על פי מצאי הפליטות של המשרד לשנת 2018 (טבלה 10-ב), המקורות העיקריים לפליטת בנזן בישראל הם: שריפה לא חוקית של פסולת מעורבת, תחבורה כבישית, תעשייה, שריפת עץ בקמינים, תחנות תדלוק, מטמנות ושריפה של פסולת חקלאית צמחית. על פי נתוני המפל"ס, סך פליטות הבנזן בשנת 2017 בישראל הסתכם בכ- 32.9 טון, בשנת 2018 עלה לכ-48.2 טון (מתוכם 15.9 טון בתקלות) ובשנת 2019 ירד לכ-6.4 טון. מקורות הפליטה המשמעותיים מבין מדווחי המפל"ס מפורטים בטבלה 10-ג. הפולטים הגדולים הם מטמנות חגל ואפעה בהן היו שריפות בשנת 2019 אשר גרמו לפליטה חריגה, ושני בתי הזיקוק באשדוד ובחיפה. טבלה ‏10-ב חלוקת הפליטה של בנזן בישראל לפי סקטורים עיקריים במשק, על פי מצאי פליטות מזהמי אוויר לשנת 2018 (טון/שנה) ומתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019). טבלה ‏10-ג: מקורות פליטה עיקריים לבנזן מתוך מדווחי מפל"ס (שנת 2019) (מקורות אשר דיווחו מעל 90 ק"ג) תמונת המצב של בנזן בישראל ריכוזי הבנזן בסביבה נבחנו על פי נתוני הניטור הרציף בתחנות הניטור ברחבי הארץ ועל פי תפלגות הריכוזים היממתיים בשנים 2017-2020 בדיגומים סביבתיים השגרתיים ודיגומים נוספים בסמוך למקורות פליטה פוטנציאלים. ניטור רציף: הניטור הרציף של בנזן מתבצע בתחנות ניטור כלליות וכן בסמיכות לשני סקטורים: תעשייה פטרוכימית בחיפה ואשדוד ותחבורה כבישית בתחנות ניטור תחבורתיות. טבלה ‏10-ד מציגה את הערכים הממוצעים השנתיים של בנזן בתחנות הניטור הקבועות בשנים 2012-2020, וטבלה ‏10-ה מציגה את מספר החריגות מערך היעד והסביבה היממתי אשר נמדדו בכל שנה בתחנות אלו. על פי התוצאות, חריגות מהערך השנתי של 1.3 מק"ג/מק"ת נמדדו רק בתחנת הניטור ניידת 6 המוצבת במשרד הרישוי במפרץ חיפה בשנים 2018-2019. עליות מעל המספר המותר (7) מהערך היממתי של 3.9 מק"ג/מק"ת נמדדו בשלוש תחנות ניטור במהלך השנים. בשנת 2013 בתחנת עירוני ד' בתל אביב (8 עליות יממתיות – אחת מעל המותר), בשנת 2017 בניידת 5 בחיפה (13 עליות בשנה) ובשנים 2018 ו-2019 בניידת 6 (20 ו-9 עליות בהתאמה). דיגום סביבתי: בשנים 2017-2020 ביצע המשרד להגנת הסביבה 1800 דיגומים של בנזן במסגרת הבדיקות הסביבתיות שעורך המשרד. איור ‏10-1 מציג את ההפלגות החודשית של הדיגומים היממתיים של בנזן בשנים 2017-2020. ריכוזי הבנזן הגבוהים מתקבלים בחודשי החורף (דצמבר-ינואר-פברואר). ריכוזים נמוכים יותר מקבלים בעונות המעבר, והריכוזים הנמוכים ביותר בחודשי הקיץ (יוני-יולי-אוגוסט). איור ‏10-2 מציג את התפלגות הדיגומים לפי אתר דיגום. אתרי הדיגום בהם נמדדו הריכוזים הגבוהים הם אלו הסמוכים לתעשייה פטרוכימית (אשדוד א.ת. צפוני, מנהלת נחל הקישון) או כאלו הנמצאים בסמיכות לתחבורה (בני ברק, שכונת שמואל הנביא בירושלים ועמיאל בתל אביב). חריגות מהערך היממתי של בנזן נרשמו בשתי נקודות דיגום הסמוכות לתעשייה (אשדוד א"ת צפוני בשנת 2020 ומנהלת נחל הקישון בשנת 2019) ובשלוש נקודות דיגום הסמוכות לתחבורה (בני ברק בשנת 2017, עמיאל בשנת 2019 ושכונת שמואל הנביא בשנת 2020). מדידות משלימות: דיגומים נוספים נעשו בסמוך לתחנות דלק כמפורט בטבלה ‏10-ח ובסמוך למקורות תעשיתיים ומטמנות כמפורט בטבלה ‏10-ט. בין השנים 2017-2021 ביצע המשרד 154 דיגומים משלימים בסמוך ל- 43 תחנות תדלוק. בדיגומים אלו נמצאו 33 חריגות מערך היעד והסביבה היממתי ב-12 תחנות תדלוק. יש להדגיש כי הדיגומים המשלימים לבנזן בסמיכות לתחנות תדלוק נעשו בתחנות תדלוק בהן קיימת הסבירות הגבוהה ביותר למצוא חריגות – תחנות בעלות היקפי פעילות גדולים הנמצאות בגוש דן וחיפה, אשר חלקן אף נמצא במיקום שאינו מעודד פיזור מזהמים (למשל בקניוני רחובות). לפיכך, מדגם זה של המדידות בסמוך לתחנות התדלוק מספק תמונת מצב מחמירה של ריכוזי בנזן בסמוך לתחנות תדלוק. בדיגומים נוספים בסמוך למקורות תעשייתיים ומטמנות אשר בוצעו בשנים 2018-2021 נמצאו 12 עליות מהערך היממתי מבין 92 דיגומים. העליות נמצאו בסמיכות למטמנת אפעה (3 עליות במטמנת אפעה בתאריך אחד) ו-9 עליות נוספות במטמנת דודאים בשלושה תאריכים שונים. נציין כי חריגות מהערך היממתי של בנזן תלויות גם בהיקף הפליטה של המזהם וגם בשכיחות התנאים המטאורולוגים הנחוצים לבניית ריכוזים גבוהים של מזהמים אוויר. תנאים אלו (יציבות תרמלית בסמוך לקרקע המתרחשת בלילות ארוכים וקרים עם שמיים בהירים ורוחות חלשות) אופייניים לעונה הקרה בישראל, אולם שכיחותם משתנה בין שנה לשנה. איור 1-10 ממחיש את העונתיות של הריכוזים הנמדדים לאורך השנה. טבלה ‏10-ד: ריכוזים ממוצעים שנתיים של בנזן בתחנות הניטור הקבועות (מק"ג/מק"ת). תאים אפורים מציינים זמינות נתונים מתחת ל75% בשנה. תאים ריקים מציינים העדר מדידה. טבלה ‏10-ה: מספר עליות בשנה מהערך היממתי לבנזן בתחנות הניטור הקבועות. תאים ריקים מציינים העדר מדידה. טבלה ‏10-ו מיקום אתר הדיגום, מספר הדיגומים,והריכוז היממתי המירבי והריכוזים השנתיים הממוצעים* של המזהם בנזן בשנים 2017-2020. *ריכוזים שנתיים חושבו רק כאשר מספר הדיגומים עלה על 75% מהדיגומים בשנה (20 דיגומים או יותר) טבלה ‏10-ז: תוצאות דיגומים סביבתיים של בנזן בשנים 2017-2020. ריכוזים יממתיים מירביים בכל שנה, ומספר החריגות בשנה. טבלה ‏10-ח: ריכוזי בנזן יממתיים בנקודות דיגום בקרבת תחנות תדלוק * ערך סביבה יממתי: 3.9 מק"ג/מק"ת ** בעקבות הדיגום נדרשה התחנה לנקוט פעולות להפחתת הפליטות. *** מדידות לא עברו את סף אי הוודאות טבלה ‏10-ט ריכוזי בנזן יממתיים בנקודות דיגום באזור התעשייה נאות חובב ורמת בקע ומטמנת אפעה איור ‏10-1: התפלגות מדידות בנזן על פי חודשי השנה בכל אתרי הדיגום ביחד בשנים 2017-2020 איור ‏10-2: התפלגות מדידות בנזן יממתיות בשנים 2017-2020 לפי אתר דיגום בנזן – סיכום הממצאים מקורות הפליטה העיקריים של בנזן בישראל הם שריפה לא חוקית של פסולת מעורבת, תחבורה כבישית, תעשייה, שריפת עץ בקמינים, תחנות תדלוק, מטמנות ושריפה של פסולת חקלאית צמחית . חריגות מערך היעד והסביבה השנתי נמדדו בתחנת הניטור ניידת 6 במפרץ חיפה בשנים 2018-2019 ובנתוני הדיגום באזור התעשייה הצפוני של אשדוד בשנים 2017-2018 ובעמיאל (ת"א) בשנים 2019-2020. עליות מעל המספר המותר מערך היעד והסביבה היממתי של 3.9 מק"ג/מק"ת נמדדו בשלוש תחנות ניטור רציף ובחמישה אתרי דיגום קבועים. עליות מעל הערך היממתי (אולם לא חריגות) נמדדו גם בסמוך למטמנות אפעה ודודאים ובתחנות תדלוק. בשנים 2017-2021 בוצעו 150 דיגומים בסמוך ל-43 תחנות תדלוק. סה"כ נמדדו 33 עליות מהערך היממתי ב-12 תחנות תדלוק. נתוני תחנות הניטור הרציף והדיגומים הסביבתיים מראים כי ריכוזים גבוהים של בנזן נמדדים בעונה הקרה ועונות המעבר וכי בעונת הקיץ הריכוזים נמוכים. נמצא כי בימים בעלי תנאים מטאורולוגים קיצוניים עלולות להתקבל חריגות מערך היעד היממתי. לכן, נקבע מספר חריגות מותרות בשנה בימים בהם מתקיימים תנאים מטאורולוגיים קיצוניים המועדים לריכוזים חריגים של בנזן (מפל טמפרטורה חריף של מעל 6 מעלות צלזיוס במאה המטרים הסמוכים לקרקע, עובי שכבת האינברסיה הקרקעית של 200-500 מטר ומהירות רוח הנמוכה מ-2 מטר לשנייה). תנאים אלו מתקיימים בכ-2% מהימים בשנה, כלומר 7 יממות. בנזן – בחינת ישימות לעדכון ערכי איכות אוויר לבנזן עודכנו בתהליך הבחינה האחרון לערכי איכות האוויר. הערכים החדשים אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1/1/2017 הם: ערך סביבה יממתי של 3.9 מק"ג/מק"ת (מותרות 7 עליות בשנה) וערך סביבה שנתי של 1.3 מק"ג/מק"ת. בבחינה מוקדמת של תקני איכות האוויר ברגולציה בעולם אשר בוצעה בתחילת תהליך העדכון הנוכחי, לא נמצאו ערכים חדשים. לפיכך, לא בוצעה בחינה חוזרת של הערכים הקיימים. במסמך זה נבחנה האפשרות לבטל/להפחית את מספר העליות המותרות בשנה מערך הסביבה היממתי (7 יממות עם ריכוז ממוצע מעל ערך הסביבה). התנאים המטאורולוגים בישראל אשר תורמים לבניית ריכוזים גבוהים בלילות קרים וארוכים (עונת החורף, כפי שבא לידי ביטוי בהתפלגות הריכוזים היממתיים בחודשי השנה באיור 1-10) עדיין רלוונטים מאז העדכון האחרון. מאידך, לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו במדידות בסביבה, ובפרט בסמוך לתחנות תדלוק, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות, לא להפחתה ולא להגדלה. חלקיקים נשימים עדינים PM2.5 ערכי איכות אוויר לחלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) נקבעו בעדכון של שנת 2013 לערכים המופיעים בטבלה 11-א. בשל מיקומה הגיאוגרפי של ישראל (על גבול רצועת המדבריות ובקרבה למדבריות צפון אפריקה מדרום מערב, סיני מדרום, חצי האי ערב מדרום מזרח, מזרח ועד צפון מזרח), מוסע לישראל אבק מידברי בשכיחות גבוהה הגורם לחריגה מערך הסביבה היממתי. בשל כך, נקבעו בתקנות 18 ימים בהם מותרת החריגה מערך הסביבה היממתי של 37.5 מק"ג/מק"ת. טבלה ‏11-א טבלת ערכי איכות אוויר עבור המזהם חלקיקים נשימים עדינים בישראל חלקיקים נשימים עדינים – בחינת ישימות לעדכון בעקבות בקשה שהועלתה במהלך דיון בועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת לבחון את ערכי הסביבה של חלקיקים נשימים עדינים, מצאנו לנכון להתייחס לאפשרות לעדכן ערכים אלו בהתאם לערכי היעד. טבלה ‏11-ב מציגה סיכום של הריכוזים הממוצעים השנתיים בתחנות ניטור נבחרות המנטרות חלקיקים נשימים עדינים, וטבלה ‏11-ג מספר העליות בשנה מערך יעד (וסביבה) יממתי. תאים אדומים מציינים חריגות מעל המותר מערך הסביבה (18) מציגה את מספר החריגות מערכי היעד והסביבה היממתיים בכל שנה ובכל תחנה. הריכוז הממוצע השנתי הנמוך ביותר אשר נמדד בתחנות המוצגות הוא 12.5 מק"ג/מק"ת (נווה שאנן בחיפה בשנת 2017) והגבוה ביותר הוא 56.7 מק"ג/מק"ת (פרדס חנה בשנת 2002). הריכוזים הממוצעים השנתיים בכל תחנות הניטור בישראל הם מעל ערך היעד, גם בתחנות הממוקמות הרחק ממקורות פליטה אנתרופוגנים. הסיבה לכך היא התרומה המשמעותית של אבק מדברי לריכוזי החלקיקים בישראל. ביטוי לכך ניתן לראות במפת הריכוזים הממוצעת לשנת 2019 במפה ‏11-1. לפיכך, אין משמעות מעשית לעדכון ערך הסביבה השנתי וקביעתו ברמה של ערך היעד, משום שלא ניתן יהיה ליישם ערך זה מסיבות שאינן תלויות מלכתחילה בפעילות אנושית. ערך הסביבה היממתי מאפשר חריגה ב-18 יממות בשנה קלנדרית. ערך זה נקבע לאחר בחינה שנעשתה לקביעת מספר הימים בשנה המושפעים מתרומה משמעותית של אבק מדברי (להלן "ימי אבק"). השכיחות של ימי האבק בשנה נקבעת על ידי התנאים המטאורולוגים באזור מזרח הים התיכון (תנאים סינופטים בהם מתקיימת הסעה של אבק מהמדבריות באזור אל עבר ישראל). קיימת שונות רבה של תנאים אלו בין שנה לשנה, הן בשכיחות (מספר אירועים בשנה) והן בעוצמה (ריכוזי אבק הנמדדים בישראל). שונות זו באה לידי ביטוי הן בממוצע השנתי (טבלה ‏11-ב) והן במספר החריגות מערכי היעד והסביבה היממתיים (טבלה ‏11-ג). למרות מגמת הירידה בשכיחות של החריגות מהערכים היממתיים בשנים האחרונות, לא ניתן לקבוע בבטחון כי מגמה זו תימשך גם בעתיד הנראה לעין ומספר החריגות ימשיך לפחות, תעצר ומספר החריגות בשנה ישאר ברמה הנוכחית, או שתתהפך ומספר החריגות יעלה שוב לרמה אשר נצפתה בעשור הראשון של שנות האלפיים. יחד עם זאת, כאמור, מטרת הקביעה של מספר החריגות המותר מהערכים היממתיים של החלקיקים היא להמנע מהשתת מגבלות על מקורות פליטה מקומיים בשל ריכוזים חריגים של אבק טבעי, והיא מתייחסת לפיכך רק למקרים של סופות אבק. לאור השונות הטבעית הקיימת במספר החריגות מהערך היממתי בין שנה לשנה אשר נגרמות בשל הסעת אבק טבעי, עדיף לקבוע החרגה של "סופות אבק" מהערך היממתי לחקלקיקים, ללא קביעה מראש לגבי שכיחותן בשנה. "סופת אבק" מוגדרת כתופעה מטאורולוגית המביאה להסעת אבק טבעי שמקורו במדבריות בישראל או בסביבותיה, הגורמת לעליה מרחבית משמעותית בריכוזי חומר חלקיקי עדין מרחף, ביחס לריכוזים האופייניים של אותו מזהם בסביבה באותו איזור. טבלה ‏11-ב ריכוזים שנתיים ממוצעים של חלקיקים נשימים עדינים. ערכים בצבע אדום מציינים חריגה מערך סביבה שנתי של 25 מק"ג/מק"ת טבלה ‏11-ג מספר העליות בשנה מערך יעד (וסביבה) יממתי. תאים אדומים מציינים חריגות מעל המותר מערך הסביבה (18) * בשנת 2018 בוצעו עבודות בסמוך לתחנת הניטור בפרדס חנה מפה ‏11-1. מפת ריכוזים ממוצעים שנתיים של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) מעל כל ישראל לשנת 2019 כפי שחושבו על ידי מודל CHIMERE ובשילוב עם נתוני תחנות הניטור הכלליות. פורמלדהיד בעקבות בקשה שהועלתה במהלך דיון בועדת הפנים והכנסת לבחון את ערכי איכות האוויר של פורמלדהיד, מצאנו לנכון להתייחס לאפשרות לעדכן את ערכי איכות האוויר לפורמלדהיד. ערכי איכות אוויר לפורמלדהיד עודכנו בתהליך הבחינה האחרון לערכי איכות האוויר. הערכים החדשים אשר נכנסו לתוקף בתאריך 1/1/2017 הם: ערך סביבה שעתי של 15 מק"ג/מק"ת (מותרות 10 חריגות בשנה), ערך סביבה שנתי של 3.3 מק"ג/מק"ת. ערך הסביבה החצי שעתי של 100 מק"ג/מק"ת בוטל. מאחר ובבחינה מוקדמת של תקני איכות האוויר ברגולציה בעולם אשר בוצעה בתחילת תהליך העדכון הנוכחי לא נמצאו ערכים חדשים, לא בוצעה בחינה חוזרת של הערכים הקיימים בעולם. מעיון בתוצאות המדידות בנקודות הדיגום הקבועות עולה כי הריכוזים השנתיים הממוצעים בכל נקודות הדיגום בשנים 2018-2019 היו גבוהים מערך היעד השנתי ונמוכים מערך הסביבה השנתי (איורים 1-12 ו-2-12). כמו כן, הריכוזים השעתיים המירביים נעו בין 5-10 מק"ג/מק"ת במרבית נקודות הדיגום, פרט לארבע נקודות בשנת 2018 (איורים 3-12 ו-4-12), זאת ביחס לערך סביבה שעתי של 15 מק"ג/מק"ת. לאור החריגות מערך היעד השנתי של פורמלדהיד, אין אפשרות מעשית לאמץ ערך זה כערך סביבה שנתי. הפורמלדהיד הוא מזהם שניוני אשר מבשריו הם תרכובות אורגניות נדיפות. לפיכך הדרך היעילה להפחית את ריכוזיו בסביבה היא להביא להפחתת הפליטות של התרכובות האורגניות היוצרות אותו. ואכן בשנים האחרונות הייתה הפחתה בפליטות המזהמים האורגנים בישראל הן ממקורות תעשייתיים והן מתחבורה (כלי רכב ותחנות תדלוק). על מנת לקבוע ערכי סביבה אשר קיימת אפשרות מעשית להגיע אליהם ולהפחית את ריכוזי הפורמלדהיד בסביבה, יש לזהות תחילה את התרכובות האורגניות אשר תורמות להיווצרותו ואשר קיים פוטנציאל מעשי להפחית את פליטתן, לכמת את הריכוזים הצפויים בסביבה בעקבות הפחתות אלו ולבחון את מידת היישימות של כל התהליך. בשל המורכבות של תהליך זה והצורך בשימוש במודלים ממוחשבים לחיזוי הריכוזים הצפויים בסביבה לאחר ההפחתות (מודלים פוטוכימים), רמת אי הוודאות לגבי הריכוזים החזויים בסביבה תהיה גבוהה. להערכת המשרד, רמת אי הוודאות תהיה גבוהה מידי על מנת שניתן יהיה להסתמך על תחזיות אלו ולקבוע ערכי סביבה חדשים. איור ‏12-1: ממוצעים שנתיים של פורמלדהיד בנקודות הדיגום הקבועות בשנת 2018 איור ‏12-2: ממוצעים שנתיים של פורמלדהיד בנקודות הדיגום הקבועות בשנת 2019 איור ‏12-3: ריכוזים שעתים מרביים של פורמלדהיד בנקודות הדיגום הקבועות בשנת 2018 איור ‏12-4: ריכוזים שעתים מרביים של פורמלדהיד בנקודות הדיגום הקבועות בשנת 2019 נספח ב' – תחשיבים כלכליים טבלה א': רכיבים הנדסיים נדרשים לשדרוג מט"שים אקסטנסיביים להפחתת פליטות מימן גופרתי עלות למט"ש בספיקה יומית של 1500 קוב לשעה טבלה ב': עלות משקית כוללת לשדרוג מט"שים אקסטנסיביים גדולים ובריכות חירום של מט"שים אינטנסיביים על פי מפתח עלות מט"ש של 1500 קוב לשעה נספח ג' - פירוט הערות הציבור להלן תמצית ההערות שהועברו על ידי חברי הפורום והתיחסות המשרד להערות (הערות כתובות בכתב נטוי ומודגשת בקו תחתון ולאחריהן מופיעה התיחסות המשרד). המענה מחולק לשני חלקים. בתחילה מוצגות ההערות הנוגעות לכלל המזהמים ובהמשך הערות פרטניות לכל מזהם. הערות כלליות מספר הערות בנושא קביעת ערכי סביבה על בסיס ערכים המיועדים להגנה על הבריאות ולא ערכים רגולטורים מחייבים (תקני סביבה) ממדינות מערביות: - יש לאמץ את הרגולציה הקיימת בנושאים סביבתיים כמקשה אחת ממדינת ייחוס /גוף רגולטורי (כגון איחוד אירופי או EPA), כולל תקני פליטה, BAT, וערכי איכות אוויר, ולא באופן חלקי וסלקטיבי עבור כל נושא בנפרד (משרד הכלכלה, משרד האנרגיה). - לעומת ערכי יעד הנקבעים על בסיס ערכים בריאותיים (למשל ערכים של ארגון הבריאות העולמי, ATSDR, ועוד), את ערכי הסביבה יש לקבוע על פי רגולציה קיימת לתקני סביבה. - קביעה בארץ של ערכים רגולטורים מחייבים זהים לערכי יחוס מדעיים שאינם מחייבים בחו"ל (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: חוק אוויר נקי קבע ערכי איכות אוויר למזהמים המופיעים בתוספת הראשונה לחוק. תוספת זו כוללת 28 מזהמי אוויר, לעומת 7 מזהמים עם ערכים מחייבים ב-EPA או 12 מזהמים באיחוד האירופי. המשמעות היא שקיימים מזהמי אוויר עבורם אין אפשרות להתבסס על ערכים מחייבים (ערכי סביבה) מהרגולציה במדינות מתקדמות. בקביעת ערכי סביבה מסתמך המשרד על שני עקרונות מנחים: מחד, הנחיות חוק אוויר נקי על פיהן יש לשאוף ולהגיע לערכי היעד תוך בחינה של יכולת הישימות, ומאידך אימוץ של תקינה קיימת במדינות מערביות מתקדמות. מסמך ה-RIA מכיל התייחסות מפורטת יותר לגבי השיקולים בקביעת ערכי הסביבה. בקצרה נציין כי לגבי מזהמים עבורם יש תקינה מחייבת במדינות מערביות, השאיפה היא לאמץ את הערכים הקיימים. לעומת זאת, לגבי מזהמים עבורם אין תקינה מחייבת במדינות מערביות, בחינת היישימות צריכה להראות רמת וודאות גבוהה יותר ויש להציג את משמעויות היישום למשק. כאשר אין ספק לגבי יכולת היישום של מזהמים אלו, ויש ביטחון שניתן לעמוד בערכים המחמירים יותר, אזי יש לאמץ את ערכי הסביבה המחמירים. כאשר אין ודאות לגבי העמידה בערכים או שקיים קושי ליישמם, לא יאומצו ערכים מחמירים. במענה לטענה כי ערכי הסביבה מתבססים על ערכי ייחוס מדעיים שאינם מחייבים, בסעיף 6 (ג) בחוק אוויר נקי מצוין מהם המקורות אליהם יש להתייחס בקביעת ערכי איכות האוויר בישראל. בין היתר מצוין כי יש להתחשב בערכים של ארגונים בין-לאומיים ואף מצויין במפורש ארגון הבריאות העולמי כגוף אליו יש להתייחס: "ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין- לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה." בהקשר זה נציין עוד כי גם בפני האיחוד האירופי עומדת המלצה לאמץ את ערכי ארגון הבריאות העולמי לאחר עדכונם הקרוב, כפי שנכתב במסמך הבחינה של הדירקטיבות האירופיות לאיכות אוויר (INCEPTION IMPACT ASSESSMENT - Revision of the Ambient Air Quality Directives): "Policy area 1: a closer alignment of the EU air quality standards with scientific knowledge including the latest recommendations of the World Health Organisation (WHO). The revised WHO Air Quality Guidelines, anticipated for the first half of 2021, are expected to include updated guideline exposure levels for a number of air pollutants, and in particular for the most harmful fine particulate matter (PM2.5). The impact assessment will consider and assess different policy options and scenarios defined by the level of ambition in aligning with the revised WHO Air Quality Guidelines (and the timing of this alignment). …" בדומה לעלויות חיצוניות וערכי הפליטה למזהמי אוויר שהציג המשרד להגנת הסביבה, יש צורך בכימות של ערכי סביבה של מזהמים כך שניתן יהיה לערוך בדיקת עלות-תועלת עבור עדכון ערכי איכות אויר, ולקבל תמונה מלאה של המשמעויות של הרגולציה שמבקשים ליישם. ללא זאת, קיים חשש כי יבחרו ערכים מחמירים שלא בהכרח עולים בקנה אחד עם טובת הציבור. (משרד האנרגיה) מענה: הערכה כלכלית של עלות האימוץ של ערכי סביבה חדשים נכללת בתהליך ה-RIA, עבור מזהמים רלוונטים. על מנת לחשב את התועלת הכלכלית בהפחתת ערכי סביבה עבור חומרים שאינם מזהמי קריטריה יש צורך לחשב את הריכוזים בסביבה של חומרים אלו ואת מידת החשיפה של האוכלוסייה אליהם. חישובים אלו ניתנים לביצוע באמצעות מודלים לפיזור והסעת מזהמים, אשר זקוקים כקלט למידע מפורט לגבי מקורות הפליטה, מידע אשר אינו תמיד בנמצא (איפיון מדויק של מקורות הפליטה ומידע לגבי קצבי הפליטה מהם). באופן כללי (ומעט תמוה) בחירת הערכים לערכי היעד והסביבה נקבעה על ידיכם כל פעם ממקום וממקור אחר, ותמיד לחומרה. זאת ללא עקביות ואימוץ רגולציה קוהרנטית מדירקטיבה מסוימת או ממדינה בחו"ל והתאמתה לתנאים הקיימים בישראל. הערה זו נכונה גם לגבי המזהמים השונים וגם לגבי הערכים השונים לאורך זמן של אותו המזהם. נראה כי המשך השימוש במתודולוגיית אלמוג אינה עדכנית ואינה עומדת בקנה מידה עם מתודולוגיות אימוץ התקינה הממשלתית העדכנית בישראל ויוצרת הכבדה מהותית של רגולציה. להדגמת העניין הרי שב- EPA וב- EU יש התייחסות ל- 7 מזהמים בערכי איכות האוויר לעומת 28 מזהמים ברגולציה הישראלית (משרד האנרגיה) מענה: המתודולוגיה לקביעת ערכי איכות אוויר מבוססת בהתאם לסעיף 6 (ג) לחוק אוויר נקי, הקובע כי "ערכי איכות האוויר ייקבעו, בין השאר, בהתאם להוראות הקבועות באמנות בין-לאומיות שישראל צד להן, ובשים לב, בין השאר, לערכים מקבילים לערכי איכות האוויר, הנהוגים בקרב המדינות המפותחות בעולם ולהמלצות ולהנחיות שפרסמו ארגונים בין- לאומיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי, בעניינים אלה." המתודולוגיה, כפי שנקבעה על ידי ועדת אלמוג, מפורטת במסמך ה-RIA. הרציונל לבחירה של ערכי איכות אוויר ממקורות שונים מתואר במסמך. בקצרה נציין כי ועדת אלמוג קבעה היררכיה לאימוץ ערכי ייחוס סביבתיים שנקבעו על ידי הגופים הרגולאטורים המובילים בעולם, על בסיס הערכת סיכונים מובנית. לפיכך, לא רק שמתודולוגיית אלמוג מיישמת בפועל את סעיף 6 (ג) בחוק אוויר נקי, אלא אף עקבית עם רוח החוק בכך שהיא שואפת לקבוע ערכים אשר יגנו על בריאות הציבור מתוך עקרון הזהירות המונעת. לגבי מספר המזהמים אשר עבורם יש ערכי איכות אוויר ברגולציה בישראל לעומת מדינות אחרות, אכן ברמה פדרלית בארה"ב (EPA) או ברמת האיחוד האירופי ישנם ערכי איכות אוויר למספר מצומצם יחסית של מזהמים (7 ב-EPA ו- 12 באיחוד אירופי) המחייבים את כלל המדינות החברות. יחד עם זאת, המדינות רשאיות לקבוע לעצמן ערכים מחמירים יותר עבור אותם המזהמים או ערכים למזהמים נוספים. כך למשל הוסיפה קליפורניה ערכים לסולפטים, מימן סולפיד, וויניל כלוריד , ניו יורק הוסיפה ערכים למימן גופרי וחלקיקים, צרפת, שוודיה ומלטה קבעו ערכים מחמירים יותר לריכוז השנתי של בנזן (2, 3.5 מק"ג/מק"ת), סקוטלנד קבעה ערכים מחמירים יותר עבור ארבעה מזהמים מתוך עשרה התקפים בבריטניה (בנזן, פחמן חד חמצני, חלקיקי PM10, חלקיקי PM2.5) ובגרמניה מגבילה הרגולציה המפורטת ב- TA-Luft את הריכוזים המותרים בסביבה. תמונת איכות האוויר המוצגת במסמכים כללית מאד ואינה משקפת בצורה מהימנה את סביבות המפעלים השונים והמגוונים שיושפעו מהרגולציה. לא משוקפות תחנות מדידה על הגדר ששם למעשה ידרשו המפעלים לקיום הרגולציה ולפיכך, לא ברור איך השינויים ישפיעו על מפעלים קיימים, מה הפעולות המתקנות במידה וידרשו להן והמשמעות הכלכלית של יישומן. במסמך לוחות הזמנים שהפצתם כתבתם כי צפויה עוד עבודת מדידות סביבתיות רבה. לדעתנו יש לבצע עבודת השלמה יסודית של מדידות כלל מקורות הפליטה הפוטנציאליים להחלת הרגולציה. לא ברור לנו כלל כיצד מומלצים ערכי סביבה חדשים ללא עבודת הכנה זו. (משרד האנרגיה) מענה: תמונת המצב המפורטת במסמך הרקע (נספח א') מתבססת על שני מקורות מידע עיקריים: פליטות של מזהמי אוויר בישראל (כפי שמדווחות למשרד להגה"ס על ידי מקורות הפליטה במסגרת הדיווחים למפל"ס, או פליטות המחושבות על ידי המשרד עבור מקורות שאינם דווחי מפל"ס) וריכוזים בסביבה אשר מבססים על מדידות אשר בוצעו באמצעות הדיגומים הסביבתיים או מערך הניטור הרציף. בנוסף, במקרים בהם קיים חשש לקבלת ריכוזים גבוהים בסמוך לפעילות מסויימת ביצע המשרד מדידות משלימות לקבלת תמונה מלאה, מדידות אשר מבוצעות בסמוך למקורות הפליטה הרלוונטים. כך למשל ביצע המשרד מדידות משלימות של טטרהכלורואתילן סמוך למספר מכונים לניקוי יבש, מדידות של מתכות בסמוך למפעל מתכת, מדידות של מגוון מזהמים בסמוך למטמנות ומכוני טיהור שפכים, ומדידות של בנזן וטולואן בסמוך לתחנות תדלוק ובתי הזיקוק. בנוסף ביצע המשרד מדידות של סטירן ליד מספר מפעלים עבורם ידוע למשרד כי הם משתמשים במזהם זה (מפעלי אבן קיסר, מפעלים לייצור קלקר, מפעל רבדיון, ועוד). מקור מידע נוסף אותו בחן המשרד הוא תוצאות הרצת מודלים לפיזור מזהמי אוויר אשר הוגשו למשרד במסגרת בקשות להיתרי פליטה עבור כ- 30 מפעלים המייצגים תעשיות שונות, ואף ביצע הרצות מודלים נוספות בעצמו. להערכת המשרד, שקלול של כל מקורות המידע הנ"ל מספק תמונת מצב מהימנה לגבי יכולת העמידה של המשק בערכי איכות האוויר המוצעים. נדגיש כי אין באפשרות המשרד לבצע דיגומים בכל מקום בישראל ואף לא בסמוך לכל מפעל. מדידת ערכי הסביבה על גדר המפעלים אינה מייצגת את מטרת הערכים להגנת הציבור ויש למדוד ערכים אלו ברצפטורים ציבוריים סמוכים. (משרד האנרגיה) מענה: ככלל מדיניות המשרד היא למדוד ריכוזי מזהמים כברירת מחדל ברצפטורים ציבוריים. במקרים מסוימים כאשר נמדדת חריגה ברצפטור ציבורי המדידה מתבצעת גם על גדר המפעל או בשטח המפעל, כאשר המטרה היא לזהות את מקורות הפליטה המביאים לחריגה בתוך המפעל או בקבוצת מפעלים סמוכים זה לזה. יש להתאים את הדיגום למקורות הפליטה ולמדוד על גדר המקורות כדי להתאים את המדידות לרגולציה הנדרשת מהמפעלים. (משרד האנרגיה) מענה: ראה מענה לנקודות 4 ו-5 לעיל. יש מספר תחנות בהן מספר זעום של מדידות ומספר רב של תחנות בהן אין ממוצעים שנתיים. החריגות מתקבלות לרוב במקומות בהם יש מספר מדידות גבוה. תמונת מצב איכות האוויר חסרה (משרד האנרגיה) מענה: המשרד להגנת הסביבה מבצע דיגומים קבועים ב-19 נקודות דיגום ברחבי הארץ. דיגומים אלו הם דו-שבועיים ומגיעים לסך של 26 סבבי דיגום בכל נקודה מידי שנה, כאשר בכל נקודת דיגום נמדדים כל המזהמים. יחד עם זאת, מתוך מודעות לעלויות הגבוהות של המדידות הסביבתיות ובמטרה לחסוך בכספי משלם המיסים, הפסיק המשרד את הדיגומים של מספר מזהמים (למשל מימן גופרי ומתכות) באתרים בהם אין מקורות פליטה רלוונטים והריכוזים אשר נמדדו בסביבה היו נמוכים מאוד. הדיגומים נמשכו בסמיכות לתחנות כוח ואזורי תעשייה. המידע החסר אינו פוגע בקבלת תמונת מצב מהימנה לגבי מזהמים אלו. נדגיש כי המשרד מבצע אחת לשנה סריקה מלאה של כל המזהמים (ולא רק המזהמים להם קיימים ערכי איכות אוויר) בכל נקודות הדיגום במטרה לאתר מזהמים עבורם הריכוזים בסביבה מתקרבים ל-10% מערכי איכות האוויר. הערות בנוגע לביסוס ערכי היעד והסביבה על סף ריח ולא על מגבלות בריאותיות (משרד האנרגיה, המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: מטרד הריח גורם להשפעות בריאותיות שליליות מגוונות, מתסמינים קלים בודדים ועד למצבים רפואיים קשים. חוש הריח הוא תגובת מוחנו להמצאות הכימיקלים בריכוזים שונים באוויר שאנו נושמים. לבני אדם תחושת ריח רגישה ויכולת לזהות כימיקלים בריכוזים נמוכים. זיהומי ריח (מכונים גם מטרדי ריח או מפגעי ריח) מהווים לא רק סימן אזהרה לסיכונים לבריאות האדם כתוצאה מחשיפה לחומרים מסוכנים בסביבה, אלא גם יכולים לגרום לתסמינים בריאותיים ואף לנזקים בריאותיים באופן ישיר או עקיף, בתלות בגורמים אישיים וסביבתיים, כמו גם בריכוזי וסוגי החומרים. יתר על כן, מטרדי ריח באוויר פוגעים באיכות החיים ותחושת השלומות (wellbeing). מטרדי ריח גורמים להשפעות בריאותיות שליליות הן במתארים תעסוקתיים והן במתארים סביבתיים. למרות קשיים מתודולוגיים בהערכת חשיפה מדויקת למטרדי ריח, קיימת הסכמה רחבה ועדויות רבות להשפעות בריאותיות שליליות של מטרדי ריח. לכן ארגון הבריאות העולמי לוקח בחשבון את ההשפעות הבריאותיות של מטרדי ריח בעת קביעת ספים מומלצים לתקני איכות אוויר (למשל סטירן או טולואן). חלק מהכימיקלים יכולים לגרום לגירוי בעיניים, אף, גרון או ריאות. ריחות חזקים כתוצאה מהשריפה גורמים לעיתים לתחושת היכולה להוביל לשיעול, צפצופים או קושי בנשימה. אוכלוסיות מסוימות, כדוגמת חולי אסטמה, יכולות להיות רגישות במיוחד והודגם קשר בין מטרד ריח לבין החמרת אסטמה. אנשים המריחים ריחות חזקים יכולים לסבול מירידה בתיאבון, קושי בשינה, כאבי ראש ותחושות סחרחורת או בחילה. לזיהום ריח גם השפעות על הבריאות הנפשית: זיהום ריח יכול לגרום למצב רוח רע, חרדה, עקה פסיכולוגית והימנעות מפעילות. יש להדגיש כי אין זה מפתיע שיהיו הבדלים בהערכות סף הריח משום שהמדידה היא סובייקטיבית על ידי צוות המריחים. מחקרים שונים מצביעים על ערכים שונים ורגולטורים שונים מאמצים ערכים שונים כמפורט בטבלה להלן המציגה ספי ריח של החומר סטירן. הערות בנוגע לריכוזים בהם התקבלו ההשפעות הבריאותיות, להשפעות בריאותיות נוספות ולמשך הזמן לחשיפה אשר אינן מופרטות במסמך הרקע (נספח א') (משרד האנרגיה, אדם טבע ודין, מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: מטרת החלקים הבריאותיים במסמך הרקע (נספח א') היא לספק בתמצית מידע בריאותי רלוונטי לטובת עדכון ערכי איכות אוויר. לא מדובר בסקירת ספרות שיטתית ואין מטרה להציג את כל המידע הבריאותי הקיים בנוגע לכל חומר. מטבע הדברים לא ניתן לפרט עבור כל מחקר ומחקר את פרטיו המדויקים לרבות האוכלוסיה הנחקרת, השנה, המקום, הריכוזים, שיטת אומדן החשיפה, שיטת אומדן התוצאים הבריאותיים, שיטות הניתוח הסטסיסטי, מידת הביטחון בתוצאות וכו'. במקומות שבהם יש חשיבות רבה לריכוזים, לדוגמא כאשר החשיפות הן לריכוזים גבוהים ביחס לערכי היעד, צוינו הריכוזים. יצויין כי במסגרת ההכנות למסמך הרקע נאספו חומרים הכוללים התייחסות מפורטת יותר לריכוזים השונים. בוודאי שיש ערך להכרת ההשפעות הבריאותיות, בכלל ובריכוזים שונים. בכל מקרה קביעת הערכים המומלצים היא בהתאם למתודולוגיית אלמוג ומבוססת על ערכים מקובלים בגופים רגולוטרים מרכזיים בעולם ולא על מחקר ספציפי כזה או אחר. הערות בנוגע לכמויות פליטת מזהמים במפל"ס (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: נתוני הפליטות המדווחים למפל"ס נבדקו. הנתונים המופיעים במסמך הם הנתונים העדכניים ביותר נכון לאפריל 2021, וכוללים את הדיווחים למפל"ס עבור שנת 2020. הערה בנוגע לתוספת הסיכון בבסיס החישובים הבריאותיים. ערכי היעד מבוססים על תוספת סיכון של 1:100,000 לאפקטים מסרטנים. יש לקבוע את ערכי היעד לפי תוספת סיכון של 1:1,000,000 ולעדכן את הערכים בהתאם (אדם טבע ודין) מענה: באשר לחומרים מסרטנים, אדם טבע ודין הציעה לקבוע ערכי איכות אוויר המבוססים על תוספת סיכון של 1:1,000,000 . הגישה של ה - WHO (אירופה) ושל ה - EPA האמריקאי (כפי שבאה לידי ביטוי ב – IRIS) היא אחידה. כל אחד משני הגופים מציג לכל חומר מסרטן שלושה ערכי ייחוס המבוססים על תוספת סיכון של 1:1,000,000, 1:100,000 ו- 1:10,000 ומאפשרים לכל מדינה לבחור מדיניות לאומית המתאימה לצרכיהם. בפועל, ה – EPA הפדראלי קבע ערכי ייחוס (Risk Specific Doses; RSD) באוויר המבוססים על 1:100,000 וכמוהו גם רוב מדינות העולם המערבי, ראה הקישור המצורף E-CFR. 40CFR - Chapter I - Part 266, Appendix V: Risk Specific Doses. https://www.law.cornell.edu/cfr/text/40/appendix-V_to_part_266 נבקש בדיקה מעמיקה והנמקה של ההיגיון והצורך בהשארה ו/או בשינוי סוג החלקיקים שעל גביהם מודדים את כל החומרים המזהמים שערכי איכות האוויר שלהם נקבעים ונמדדים על גבי חלקיקים. (אדם טבע ודין) מענה: ערכי המזהמים הנמדדים על גבי חלקיקים, כמו כל יתר המזהמים, נקבעים בהתאם לעקרונות ועדת אלמוג. על פי עקרונות אלו, יש לאמץ את ערכי איכות האוויר של גופים מובילים בעולם, כגון האיחוד האירופי, ארגון הבריאות העולמי והסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה (EPA) כפי שהם, ולא אימוץ חלקי או סלקטיבי רק של הערך המספרי ומתוך התעלמות מגודל החלקיקים. לפיכך המלצת המשרד היא לאמץ את הערכים הקיימים ברגולציה הרלוונטית בעולם כפי שהם, גם אם המשמעות היא שחלק מהמזהמים נמדד על גבי חלקיקי TSP וחלק אחר על גבי חלקיקי PM10. ההיגיון העומד מאחורי גישה זו הוא הבסיס המדעי לקביעת הערכים. הגופים עליהם מסתמך המשרד קבעו את ערכי איכות האוויר על בסיס מחקרים בריאותיים. במחקרים אלו נבדקו השפעות בריאותיות מסויימות של המזהם, כאשר החשיפה אשר נמדדה הייתה על גבי חלקיקים בגודל מסויים. לפיכך, הריכוז של החומר אשר נמדד קשור לגודל החלקיקים. אילו בוצע המחקר על חלקיקים בגודל שונה, יתכן כי גם תוצאות המחקר היו שונות, כלומר שהערך המספרי של הריכוזים היה שונה. לכן, אימוץ של הריכוזים בלבד ללא קשר לגודל החלקיקי עליו נמדדו ריכוזים אלו אינו נכון. ערכי מדידה נמוכים אינם עילה לשינוי ערכי יעד וסביבה (משרד האנרגיה). המתודולוגיה לבחינת תוצאות ניטור ודיגומים בארץ כפי שמפורטת במסמך לניתוח הנתונים איננה מקובלת. האמירה החוזרת שהריכוזים הנמדדים היום באוויר הינם כמעט תמיד נמוכים מערכי היעד או הסביבה המומלצים, אינה מספקת הצדקה להחמיר בקביעת ערכי איכות האוויר (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה). מענה: ראשית יש להבחין בין ערכי יעד לערכי סביבה. ערכי היעד נקבעים על בסיס מחקרים בריאותיים וללא קשר למצב בסביבה. ערכי הסביבה הם אלו אשר נבחנים מול המצב בסביבה, כאשר השאיפה היא לאמץ את ערכי היעד (אשר מספקים הגנה על בריאות הציבור) כערכי סביבה כל עוד המצב בסביבה מאפשר זאת, או שניתן לפעול ולשנות את המצב בסביבה ולהביא להורדת הריכוזים. לפיכך, מדידות של ערכים נמוכים בסביבה (ביחד עם בחינה של מכלול המידע הסביבתי) הן הבסיס העובדתי המאפשר את הורדת ערכי הסביבה. קצב עדכון ערכי איכות אויר בישראל מחמיר ביחס למקובל בעולם. כפי שמזכיר מסמך הרקע (נספח א') של המשרד להגנת הסביבה, על המשרד לעדכן את ערכי איכות אוויר (סביבה, יעד והתרעה) בישראל לפחות פעם ב- 5 שנים. בפועל, ערכי אויר הותקנו ב- 2011 וכבר עברו תהליך עדכון ב- 2013 וב- 2016 . המלצות הנמצאות במסמך רקע שפרסם המשרד בפברואר 2019 מצביעות על עדכון השלישי ב- 8 שנים בלבד של ערכי איכות אויר בישראל, זאת אומרת עדכון הערכים כל שנתיים וחצי. מדיניות המשרד להגנת הסביבה בישראל מחמירה ביחס למקובל באיחוד האירופי, וביחס לדרישה בחוק אויר נקי ויוצרת אי ודאות גדולה בישראל. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: כאשר הותקנו התקנות ב-2011 קבעה הכנסת כי תוקפם של ערכי איכות האויר של מזהמים מסוימים יעמוד עד לתום 2012. אי לכך, חרף העובדה כי טרם עברו 5 שנים נדרש עדכונם בשנת 2013. יחד עם זאת, בשנת 2013 לא ניתן היה מבחינה מקצועית לבצע את כל התיקונים שנדרשו, וזאת, בין היתר מאחר שחסר היה מידע סביבתי לפיו ניתן היה לקבוע את הישימות של הערכים. לכן, בוצעו תיקונים עבור החומרים שלגביהם היה מידע מספק – אוזון, גופרית דו חמצנית, חנקן דו חמצני, PM10, PM 2.5, וכן עדכון עבור מתילן כלוריד בעקבות בקשה של התעשייה שנמצאה מוצדקת. תוקף הוראת השעה לגבי חומרים אלה נקבע ל 31.12.2018. המידע עליו התבססה קביעת הערכים עבור חומרים אלה נאסף, בין היתר, במסגרת התכנית הלאומית למניעה ולצמצום של זיהום אוויר בישראל (החלטת הממשלה 707). במקביל, נקבע כי תוקפם של הערכים עבור טריכלורואתילן, פורמאלדהיד, 1, 3 בוטאדיאן, בנזן, קדמיום (בחומר חלקיקי עדין שקוטר חלקיקיו קטן מ- 10 מיקרומטר) וכספית (בחומר חלקיקי עדין מרחף) (פרטים 7, 10, 15, 16, 23 ו- 27 לחלק א' בתוספת השנייה) יעמוד עד 1 במרס 2016. עד למועד זה, צפוי היה להיאסף המידע הסביבתי והבריאותי החסר, בין היתר במסגרת בדיקות סביבתיות. נוכח זאת, בוצע עדכון לערכי האוויר (אחרים מאלו שעודכנו ב-2013) פעם נוספת ב-2016 (5 שנים מעת שהותקנו בראשונה ב-2011). במסגרת התיקון השני נקבע כי תוקפה של הוראת השעה יעמוד עד ליום 1.3.21, וזאת גם לגבי הערכים שנדרשו בעדכון ב 31.12.2018 לפי התיקון הראשון, וזאת לאחר שנמצא שנכון יהיה לבחון את הצורך בעדכון של כל הערכים באותם מועדים ולא לבצע עדכונים חלקיים בכל פעם. הווה אומר, לא רק שבחינת הצורך בעדכון הערכים אינה תכופה מהתדירות הקבועה בחוק, ביחס לערכים שנקבעו ב-2013 היא הייתה ממושכת ממנה. נציין עוד כי האיחוד האירופי בוחן בימים אלו עדכון לערכי איכות האוויר אשר יכלול מנגנון של עדכון תקופתי, כפי שקבע חוק אוויר נקי בישראל כבר בשנת 2011: "Policy area 1: a closer alignment of the EU air quality standards with scientific knowledge including the latest recommendations of the World Health Organisation (WHO). ...It will also consider including into the Directives an explicit mechanism for adjusting air quality standards to technical and scientific progress, including for air pollutants that are presently not covered." המשרד להגנת הסביבה לא ערך דיונים מקצועיים עם בעלי העניין בנושא לצורך קביעת כללים ברורים למתודולוגית ניטור. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ראה מענה להערות 4 ו-5 לעיל. עדכון מקביל של ערכי יעד וסביבה. בתהליך תקין היינו מצפים לראות את תיקון ערכי היעד בלבד, לאחר פרק זמן שיוגדר לבחינה של ערך היעד ייבחן שינוי ערך הסביבה מול עדכון של ערך היעד. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ערכי היעד נקבעים על בסיס מחקרים בריאותיים. כאשר יש עדכון של ערכי יעד, ובחינה של הריכוזים הנמדדים בסביבה מראה כי אין מניעה מלאמץ את ערכי היעד החדשים גם כערכי סביבה, לא ברור מדוע יש להמתין מספר שנים עד לעדכון של ערכי הסביבה. בחינה טכנו כלכלית של תקנים. יש לבצע תהליך RIA (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: עדכון ערכי איכות אוויר מלווה בתהליך RIA אשר בו מוצגת הבחינה הטכנו-כלכלית של מזהמים רלוונטים. מנגנון החזקת תחנת ניטור ע"י חברות תעשיות אנו מבקשים שבמצבים שבהם ערכי איכות אוויר יחסית נמוכים, יקבע מנגנון להקלת אחזקת התחנות ע"י החברה כפי שמופיע בנספח V בדירקטיבה אירופית 2008/50/CE .וב-EPA האמריקאי (ENVIRONMENTAL PROTECTION AGENCY 40 CFR Parts 60 and 63) (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: נושא החזקת תחנות הניטור אינו רלוונטי לעניין עדכון ערכי איכות אוויר. הערות לפי מזהם טולואן ערך היעד והסביבה המוצעים מבוססים על ערך חצי שעתי של ארגון הבריאות העולמי ולא על ערך יממתי מתאים. (משרד האנרגיה) מענה: אימוץ הערך החצי שעתי של WHO כערך יעד וסביבה יממתי נובע משיקולי ישימות של מדידת הריכוז החצי-שעתי. לא נערכו דיגומים על גדרות בתי הזיקוק ומפעלים אחרים העשויים לפלוט טולואן (משרד האנרגיה) מענה: ישנה נקודת דיגום בסמוך לגדר בית הזיקוק בחיפה (מנהלת נחל הקישון). ריכוזי הטולואן היממתיים המירביים אשר נמדדו בנקודה זו הם מהנמוכים מבין כל נקודות הדיגום (טבלה 1-ד במסמך הרקע – נספח א'). לא ניתן לקבל את ערכי היעד המוצעים על ידיכם, בהתאם למידע שהוצג במסמך הרקע (נספח א') ויש להשלימו. לדוגמא,..., בכוונתכם לקבוע ערכי סביבה לתחנות דלק כאשר בוצעו מדידות ספורות (14 מתוך כ-1,500) בסמוך לתחנת תדלוק, ולכן אינן מהוות מדגם מייצג. (משרד האנרגיה) מענה: אין כל אפשרות מעשית לבצע מדידה בסמוך לכל מקור פליטה. המדידות אשר בוצעו (128 דיגומים בסמוך ל-41 תחנות תדלוק) מהוות מדגם של תחנות תדלוק בהן צפויים ריכוזים גבוהים: תחנות אשר לגביהן התקבלו בעבר תלונות מהציבור או שהינן תחנות גדולות בהיקפן וסמוכות למגורים אשר מציגות את התרחיש החמור. זאת במטרה לזהות אם יש בעיה סביבתית רוחבית בסמוך לכל מקורות הפליטה השייכים לסקטור מסויים (תחנות תדלוק למשל) ולא לבחון אם צפויה חריגה בסמוך לכל תחנת תדלוק. כיוון שלא נמצאו חריגות של טולואן בתחנות התדלוק האלו, קל וחומר שלא סביר שימצאו חריגות בתחנות תדלוק אחרות בישראל. אנו ממליצים לעדכן את תקנות האויר ולהוסיף ערכים המייצגים חשיפות אקוטיות קצרות טווח על פי הערכים בדרקטיבה הארופאית המתייחסים לחשיפה קצרה ולחשיפה 8 שעתית (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: ערכי איכות אוויר נותנים מענה לחשיפה קצרת טווח על ידי ערכי היעד והסביבה היממתיים. יש להציג נתונים לגבי ניטור רציף של טולואן בסביבה (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: המדידה הרציפה של טולואן בתחנות הניטור המנטרות BTEX (בנזן, טולואן, אתיל בנזן וקסילן) אינה נעשית בשיטה בעלת הסמכה ולכן אינה יכולה לשמש לצורך קביעת חריגות מערכי איכות אוויר. נציין כי המידע לגבי הריכוזים בסביבה מסתמך על דיגומים סביבתיים אשר להם יש שיטה תקנית. לגבי ערך יעד לטולואן: המלצת המשרד להגנת הסביבה לעדכון ערך היעד לטולואן תוביל להחמרה בלתי סבירה בייחס למקובל בעולם המערבי (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ערכי היעד והסביבה המומלצים מתבססים על המלצות ארגון הבריאות העולמי. קיים פער גדול של 1-3 סדרי גודל בין הערכים המוצעים לבין הריכוזים הנמדדים בסביבה, ולפיכך להערכת המשרד אין חשש להחמרה בלתי סבירה. ניקל נצפו חריגות באשדוד ובמפרץ חיפה בהתאם למוקדי הפליטה הנפוצים אשר נמדדו בתחנות הניטור הקיימות. עם זאת לא נערכו מדידות שיאפשרו להבחין ולאתר את מוקדי הפליטה בפועל, לדוגמא, תחנות הניטור הקיימות לא מאפשרות להבחין בין תרומת פליטת ניקל מנמל חיפה לערכי הניקל בבז"ן. לפיכך, יתכן כי ערכי היעד המוצעים, מטילים מגבלות על מפעלים ממקור שאיננו המפעל. לכן גם לא ברור האם המפעל יוכל לעמוד בערכי הסביבה המוצעים מבלי למדוד את ערכי הסביבה בסמיכות למפעלים עליהם הנטל יוטל, טרם קביעתם. חובתו הבסיסית של כל רגולטור לבחון לפני הטלת הגזרה האם הציבור יכול לעמוד בה. תהליך קביעת ערכי היעד של ניקל עומד גם בניגוד להצהרת משרדכם כי הנכם בודקים את ערכי הסביבה לפני קביעתם כדי לוודא שהמפעלים יכולים לשאת בנטל (משרד האנרגיה) מענה: בהתייחס לשני המקורות האפשריים במפרץ חיפה (כלי שייט ומתחם בתי הזיקוק), נציין כי מדידה של ריכוז בסביבה אינה מעידה בהכרח ובאופן מיידי על מקור הפליטה האחראי. יתכנו מקרים בהם הריכוזים הנמדדים בסביבה הינם תוצאה של פליטות ממספר מקורות ואף ממקורות שאינם אנתרופוגנים עבור מזהמים מסויימים (דוגמת חלקיקים, אוזון או פורמלדהיד). מסיבה זו, בכל מקרה של חריגה באזורים בהם ישנם מספר מקורות, יש צורך בניתוח מעמיק יותר של הנתונים על מנת לזהות את מקור הפליטה האחראי. בנוסף לבחינת תוצאות הדיגומים בסביבה, בחן המשרד את הישימות של ערך הסביבה היממתי אשר נבדק בסמוך למספר מקורות פליטה באמצעות שימוש במודלים לפיזור מזהמים. בדיקה זו מופיעה בפרק 2.7 בנספח א'. יש להשאיר את ערכי איכות האוויר למדידה בחלקיקי TSP ולא לעבור למדידה על גבי חלקיקי PM10. (אדם טבע ודין) מענה: ראה מענה לשאלה 12 לעיל בשאלות כלליות בנושא זה. אכן עפ"י דוחות המצאי מעל 90% ממקורות הניקל בישראל הם מכלי שייט אך הצגת הנתונים באופן שהוצג באיור 1-3 מקטין את היכולת לאתר את המקורות של הניקל בישראל. היינו מצפים כי ניתוח הנתונים יכיל גם פילוח סקטורי תעשייה פולטי ניקל מנתוני המפל"ס ללא כלי השייט. כאשר מבצעים ניתוח כזה של הנתונים עפ"י המפלס (2018) מוצאים כי רוב הניקל נפלט מהתעשייה האנרגיה והמתכות. פילוח נוסף מוכיח כי מעל 50% מהניקל באזור הדרום ומעל - 40% במחוז חיפה. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: טבלה 2-ג במסמך הרקע (נספח א') מפרטת את כל המקורות הנוספים פרט לכלי שייט אשר דיווחו למפלס על פליטת ניקל בשנת 2019. הרשימה כוללת עשרה מפעלים, וביניהם תחנות הכוח אורות רבין ורוטנברג ומפעלי מתכות. לא ברור איזה ניתוח נדרש כאשר כל הנתונים הזמינים מוצגים במסמך באופן מפורש. יש לקבוע ערך סביבה יממתי עבור ניקל ב-PM10 (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: המשרד להגנת הסביבה בחן את הישימות של ערך הסביבה היממתי לניקל. ונאדיום ערך היעד מבוסס על הערכים בארגון אמריקאי (ATSDR) ולא על בסיס רגולציה. אין הסבר מדוע נבחר יעד זה של ארגון זה שלא אומץ על ידי האמריקאים עצמם (משרד האנרגיה) מענה: ATSDR (Agency for Toxic Substances and Disease Registry) הינו הסוכנות לבריאות הציבור במשרד הבריאות הפדרלי האמריקאי (U.S. Department of Health and Human Services). גוף זה הינו אחד מהגופים אשר נכללים בקבוצה הראשונה בהיררכיה של ועדת אלמוג - קבוצה א1. לפיכך לערכים הממומלצים על ידו יש משקל כמו לערכים של יתר הגופים בקבוצה זו בקביעת ערכי יעד. העובדה שה-USEPA לא אימץ ערך זה וקבע על בסיסו ערך איכות אוויר אינה מוסיפה ואינה גורעת, מאחר ומלכתחילה USEPA קבע ערכי איכות אוויר רק עבור שבעה מזהמים, ולכן אין להתייחס לערך זה של ATSDR כהמלצה אשר נדחתה. יש לאמץ את ערך היעד היממתי כערך סביבה (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: זוהי המלצת המשרד להגנת הסביבה. במסמך מוצגים ערכים משנת 1987. זה 33 שנים אחורה גם בטכנולוגיות הקיימות להפחתת פליטות וגם בהבנת זיהום האויר. האם קיים ערך חדש ועדכני יותר? אם כן זה המקום לעדכן אותו . (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: ערכי איכות האוויר במדינות אחרות בעולם המופיעים בטבלה 3-ב במסמך הרקע (נספח א') הם מטווח השנים 1999-2019. יש להתייחס גם למקורות פליטה טבעיים של ונאדיום (בליית קרקעות והרי געש) האחראית לכרבע מהפליטות בעולם (על פי מסמך של WHO אירופה משנת 2000). (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: אין בידי המשרד מידע לגבי היקף הפליטה בישראל של ונאדיום ממקורות טבעיים, ככל שיש כאלו. יש לציין כי המידע שצוטט במסמך של WHO מתבסס על מאמר משנת 1980, וממילא לא ברורה הרלוונטיות של פליטות מהרי געש לפליטות הטבעיות בישראל. לא קיים דיווח פליטה של ונדיום לאויר עבור חברת חשמל אלא רק פליטה לים (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: טענה לא נכונה. חח"י דיווחו פליטה לאויר של 307 ק"ג ונאדיום בשנת 2018 בתחנת הכוח אורות רבין. מדוע הגרפים בסעיף הקודם הם לשנים 2015-2018 ותמונת המצב היא לשנים 2017-2019 . למה אין אחידות בין הסעיפים? אם כל המסמך עד 2019 אז שכל המידע יהיה עד 2019 ואם כל המסמך מתחיל ב 2015 אז שכל המסמך יתחיל בשנה זו ולא כל פעם שנים אחרות. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הנתונים בסעיף 3.3 מתייחסים לפליטה לאוויר ומתבססים על הדיווחים למפל"ס הזמינים לשנים 2015 ואילך. הנתונים בסעיף 3.4 מתייחסים לריכוזים בסביבה ומתבססים על דיגומים בסביבה אשר בוצעו החל משנת 2017. מידע זה מופיע בפתיח למסמך הרקע (נספח א'): " תמונת מצב איכות אוויר נקבעה על סמך מידע על פליטת מזהמי אוויר ומדידות סביבתיות. נתוני פליטת מזהמים מבוססים על דיווחי המפעלים למפל"ס, וכוללים דיווחים עבור השנים 2015-2019, ונתוני מצאי פליטות מזהמי אוויר עבור השנים 2015 ו-2018. נתוני המדידות הסביבתיות מבוססים על נתוני תחנות הניטור מהמערך הארצי לניטור אוויר ועל בדיקות סביבתיות שנעשות ע"י המשרד באתרי דיגום קבועים לשנים 2017-2020. בנוסף, מוצגות בדוח זה תוצאות של בדיקות סביבתיות למזהמי אוויר סביב מקורות פליטה פוטנציאליים למזהמי אוויר בשנים 2017-2021, ככל שבוצעו." ממליצים שערך היעד השנתי ישמש גם כערך סביבה שנתי מענה: זוהי המלצת המשרד להגנת הסביבה. גופרית דו חמצנית הורדת ערך הסביבה היממתי והשוואתו לערך היעד היממתי (מ- 50 ל- 20 מק"ג/מק"ת). זהו ערך מאד מחמיר שלקוח מארגון הבריאות העולמי.... להורדת ערכים אלו יש השפעה רבה על משק האנרגיה והכרייה בישראל. כפי שמוצג במסמכים שהועברו להערות מוצגות חריגות רבות בתחנות ניטור גשר רותם, בריכות חיפה כימיקלים, בית אליעזר ועוד. אמנם יש צפי להפחתת השימוש בדלקים מזהמים אך זה הוא צפי עתידי, ואינו יכול להחליף בחינת עלות תועלת עכשווית. (משרד האנרגיה) מענה: החריגות מערך הסביבה היממתי הנבחן לגופרית דו חמצנית (20 מק"ג/מק"ת) אשר נמדדו באתרי הדיגום הסביבתי בשנים 2019-2020 היו רק בגשר רותם (58 ימי חריגה) ובריכות חיפה כימיקלים (6 ימי חריגה), מאחר וערך הסביבה היממתי מתיר ארבעה עליות מהערך היממתי בשנה. יש לציין גם כי באתר הדיגום גשר רותם נמדדו בשנתיים אלו 20 ו-23 חריגות מערך הסביבה היממתי הקיים (50 מק"ג/מק"ת). מדובר באתרים מולם נמצא המשרד להגנת הסביבה בתהליך אסדרה באמצעות צווים ותיקון היתרי פליטה. כפי שמפורט במסמך הרקע (נספח א'), המשרד בחן את מידת הישימות של הורדת ערך הסביבה היממתי, בהתייחס לממצאים סביב מפעלים בהם הגופרית הנפלטת מקורה בחומרי הגלם ולאור העיכובים בפריסת תשתית הגז הטבעי ואישרור אמנת מרפול. מחקרים מראים כי חשיפה ל SO2 לערכים נמוכים של 5 ug/m3 (קנדה) ועד 18 ug/m3 (ארה"ב) הוביל לעלייה בתמותה. לא ברור עם כן מדוע הערכים היממתיים בישראל יותר גבוהים מכך. על פי עקרון הזהירות המונעת יש לקבוע את הערך הנמוך ביותר כערך יממתי כדי לצמצם את הפגיעה באוכלוסייה. ערכי היעד בישראל גבוהים אפילו ממדינות עולם שלישי באסיה: בסין קיים ערך שעתי לחשיפה בריכוז 150 ug/m3, במונגוליה ערך יממתי של 20 ug/m3 וערך שנתי לחשיפה כרונית של 10 ug/m3. (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: בהתאם לקריטריון אשר קבעה ועדת אלמוג, ערכי איכות האוויר מתבססים על ערכים דומים בגופים מובילים בעולם, ולא על מחקרים ספציפים ככל שישנם. לכן מסתמכת הבחינה במסמך הרקע (נספח א') על סקירה של הרגולציה העולמית. יש לציין כי בהתייחס לגופים רגולטורים אשר להם תקני סביבה (להבדיל מערכים בריאותיים), ערכי הסביבה הקיימים בישראל כבר נמוכים ביחס למדינות בעולם המערבי (איחוד אירופי וגרמניה). סין ומונגוליה אינן נמנות עם המדינות המובילות בעולם ברגולציה הסביבתית. המשרד להגנת הסביבה הגדיר עלות חיצונית של פליטות SO2 מתחבורה, ייצור חשמל ותעשייה שאלו הן באמת שלושת הסקטורים הפולטים ביותר אך קיים גם סקטור שריפה שפולט כטון בשנה (שריפת פחמים ושריפה ביתית וחקלאית) שכדאי להנחות גם עבורו ערך עלות חיצונית. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: ההערה אינה רלוונטית לדיון על ערכי איכות אוויר. על פי מצאי 2018 ובסיכום עלויות חיצוניות מגיעים להוצאה אדירה של 2645.8 מליון שח (2.6 מליארד שח) על השלכות זיהום סביבה ותחלואה בשל זיהום SO2 בישראל כל שנה. כאשר העלויות בישראל ממוצעות באירופה. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: אין עוררין על כך שלזיהום אוויר יש עלויות כבדות, אולם ההערה אינה רלוונטית לדיון על ערכי איכות אוויר. נציין כי החישוב המוצג אינו נכון. העלויות החיצוניות של המזהמים השונים אינן עדכניות בהתאם ל"ספר הירוק" אשר פירסם המשרד. בנוסף, לזיהום אוויר מכלי שייט יש עלויות שונות מתחבורה כבישית. במסמך זה נכתב כי כמות הפליטות ירדו ב 2018 ל 45,000 טון. המספר הנקוב לא עומד ביחס ישר לנתוני המצאי של 2018 (49,859.38 טון). ...נשמח לקבל נתונים מדויקים ועדכנים (מרכז מחקר סביבתי חיפה): מענה: להלן הערכים המדוייקים של פליטת גפרית דו חמצנית לשנת 2018 (טון): לפיכך, הרשום במסמך הרקע (נספח א'): " סך פליטות הגפרית הדו חמצנית בשנת 2017 בישראל הסתכם בכ-54,000 טון, בשנת 2018 ירד לכ-45,000 טון ובשנת 2019 ירד לכ-35,000 טון." תואם את נתוני המצאי. מדובר במזהם שעלותו הסביבתית והחיצונית גבוהה ואשר נפלט בכמות גדולה מאד. נדרש לבצע שינוי מהותי ביחס למזהם זה כולל הידוק הרגולציה, אכיפה ומציאת פתרונות להפחתת פליטות בו (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: ההערה אינה רלוונטית לדיון על ערכי איכות אוויר. נוכח הממצאים אנחנו ממליצים כי ערכי היעד והסביבה האקוטים יהיו אותם ערכים. ערך חשיפה שעתי של 150 ug/m3, יממתי של 20 ug/m3 וערך כרוני של 5ug/m3 להקטנת תמותה ממזהם זה. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: כאמור לעיל, על פי עקרונות ועדת אלמוג, ערכי איכות אוויר מתבססים על הרגולציה הקיימת בגופים מובילים בתחום ולא על מחקר ספציפי או הרגולציה הקיימת בסין ומונגוליה. ערך סביבה היממתי בישראל מחמיר כבר היום פי 2.5 ביחס לערך הסביבה הקבוע באיחוד האירופי אין שום הצדקה מקצועית להחמיר עוד יותר את הערך היממתי. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: בהמשך למענה לשאלה כללית הראשונה לעיל (חלק א), ועל פי העיקרון המצוין בחוק אוויר נקי, יש לשאוף לאמץ את ערכי היעד כערכי סביבה, ככל שניתן לעמוד בערכים אלו. בחינת הישימות של הורדת הערך היממתי של גופרית דו חמצנית מוצגת בנספח א. סטירן ערכי היעד והסביבה המוצעים הם המחמירים ביותר ומבוססים על סף ריח ולא על מגבלות בריאותיות (משרד האנרגיה) מענה: ראה מענה להערה כללית בנושא סף הריח. כבר כיום מוצגות חריגות רבות מערכי סביבה אלו ללא התייחסות כיצד הורדת ערכי הסף תשפיע על הסקטורים הרלוונטיים.(משרד האנרגיה) מענה: בוצעה בחינת ישימות של ערך הסביבה החצי שעתי לסטירן אשר מוצגת בפרק 5.7 בנספח א'. יש לבחון מדוע יש פליטה של סטירן בתחנת הכח רוטנברג, מה המשמעות בתחנות כח אחרות ומה משמעות הורדת הערכים לגבי משק האנרגיה והחשמל? (משרד האנרגיה) מענה: לא ברור מה מקור הפליטה של סטירן בתחנת הכוח רוטנברג, אולם יש לציין כי חברת החשמל לא דיווחה על פליטת סטירן מתחנות כוח אחרות וכי הריכוזים אשר נמדדו בסביבה במורד הרוח מתחנת הכוח אורות רבין היו נמוכים (גן שמואל, ריכוז מירבי 2.05 מק"ג/מק"ת) ואף הריכוזים בסמוך לתחנת הכוח אלון תבור היו נמוכים מאוד (ריכוז חצי שעתי של 1.72 מק"ג/מק"ת). ריכוזים אלו אינם מצביעים על פוטנציאל לחריגות בסביבה מערך הסביבה החצי שעתי הקיים (100 מק"ג/מ"ק) או הנבחן (70 מק"ג/מ"ק). חסר מידע על מקורות פליטה בישראל פרט לנתוני מפל"ס (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: למסמך הרקע (נספח א') הוספו הערכות של סך הפליטות מתחבורה וכן פליטות ממספר מפעלים הפולטים סטירן. המשרד ערך בדיקות ספציפיות סביב מקורות הפליטה הפוטנציאלים ל Styreneאי לכך מצופה כי מסמך הרקע (נספח א') ישקלל גם את ערכי הStyrene סביב תעשייות הפטרוכימייה ומפעלי פלסטיק שבהם Styrene זה חומר גלם. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: המשרד מבצע דיגומים בסמוך לתעשייה הפטרוכימית בחיפה (מנהלת נחל הקישון) וביצע דיגומים משלימים בסמוך לשמונה מפעלים המשתמשים בסטירן (טבלה 5-ה בנספח א'). כמו כן נעשו דיגומים משלימים בחמישה אתרים נוספים המפורטים בטבלה 5-ו (א.ת. אלון תבור, מטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום, מטמנת דודאים, השפד"ן בראשון לציון ואזור התעשייה סגולה בפתח תקווה). יש לציין כי אין אפשרות מעשית לבצע דיגומים בסמוך לכל מקור פליטה אפשרי של כל אחד מהמזהמים הנבחנים וכי המשרד ביצע דיגומים נוספים (מעבר לנקודות הדיגום הקבועות) בסמוך למספר מקורות עבורם קיים חשש לריכוזים גבוהים בסביבה. נדרש לסגור את הפער הרגולטורי: אם Styrene נדגם יממתית אז שיהיה בחוק ערך יעד וערך סביבה יממתיים. אם יש ערכים חצי שעתיים אז שידגם חצי שעתי (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הדיגום היממתי של סטירן משמש לחישוב הריכוז הממוצע השנתי ובחינת העמידה בערך היעד השנתי. נדגיש כי עצם קיומן של מדידות יממתיות אינה מהווה סיבה/הצדקה לקביעת ערך איכות אוויר יממתי. לגבי ערך יעד לסטירן: ערך החצי שעתי תואם את ערך של ארגון WHO. ... WHO עצמו מציין שאין להתייחס לערכים שהוא מפרסם כערכים ליישום ואכיפה. במקביל, לא קיים באיחוד האירופי או בארה"ב ערך טווח קצר זמן. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ראה מענה לשאלה כללית 1 לעיל. ערכי יעד נקבעים על בסיס ההשפעות הבריאותיות של המזהמים, כפי שהן באות לידי ביטוי בערכי ייחוס של גופים רלוונטים בעולם. נדגיש עוד כי חוק אוויר נקי מנחה את הרגולטור להכניס למערכת השיקולים בקביעת ערכי איכות אוויר, גם את ההמלצות וההנחיות אשר פרסמו ארגונים בין לאומיים, ואף מציין במפורש את ארגון הבריאות העולמי כמקור להתייחסות. לגבי ערך יעד שנתי, המלצת המשרד להגנת הסביבה לסטירן (70 מק"ג/מ"ק) מחמירה פי 14 ביחס לערך איכות אוויר של ארגון IRIS (1000 מק"ג/מ"ק) - ניתן גם להזכיר שאין ערך שנתי באיחוד האירופי. בנוסף, לא ניתן להבין מה הוא ההיגיון לערך שנתי ששווה לערך החצי שעתי. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ראה מענה לשאלה כללית 1 לעיל. קביעת ערך סביבה שנתי בערך הגבוה מערך קצר הטווח יוצרת מצב בו החוק מתיר ריכוזים קצרי טווח החורגים מהערך קצר הטווח. טטרהכלורואתילן (PERC) מקורות הפליטה המדווחים בישראל לא מצויים בהלימה למקורות המדווחים מהעולם ויש לערוך דיגומים בסקטורים נוספים על אלו של הפסולת. (משרד האנרגיה) מענה: בישראל לא חושב מצאי למזהם זה אשר ממפה את כל המקורות הפליטה הרלוונטים. יחד עם זאת, מבין מקורות הפליטה הידועים בעולם ואשר מחויבים בדיווח למפל"ס (למשל תעשיה כימית, וייצור כימיקלים לחקלאות), לא התקבל דיווח על פליטות טטרהכלורואתילן ואף לא נמדדו ריכוזים גבוהים בנקודות הדיגום הסמוכות אליהם. הפליטות בישראל המוצגות במסמך הרקע (נספח א') נלקחו מתוך דיווחי המקורות המחויבים בדיווח למפלס. מעבר לדיווחים אלו ידוע רק על פליטה ממכונים לניקוי יבש, אשר עבורם בוצעה הערכה ראשונית של הפליטות המפורטת במסמך הרקע. על פי דיגומי המכבסות נראה כי החריגות משמעותיות מכפי שהמכבסות יוכלו לעמוד בהן ויש לייצר תכנית מסודרת לסקטור זה לפני שמאמצים ערכי סביבה כה מחמירים. כל המכבסות הנמדדות חרגו. (משרד האנרגיה) מענה: המשרד פרסם מפרט אחיד למכבסות אשר במסגרתו ניתנה התייחסות ללדרישות להפחתת השימוש במזהם טטרהכלורואתילן במכוני ניקוי יבש. במסגרת המפרט האחיד ניתנה ארכה של שנה ליישום הדרישות עבור מכוני ניקוי יבש הממוקמים באזורי מגורים/מסחר ושנתיים למכונים הממוקמים באזורים אחרים. עפ"י הרגולציה של מינסוטה ערך בטוח לחשיפה כרונית ל Tetrachloroethylene- הוא 2ug/m3 , לפי הרגולציה בקליפורניה (המצויינת בדוח המשרד לוועדת עדכון הערכים) ערך היעד הכרוני השנתי שנקבע על פי בסיס לוקמיה, סרטן כבד וכליות. כדי להגן על ילדים ונשים הרות והציבור אנחנו ממליצים אם כן לעדכן את ערך היעד השנתי ל- 1.6 ug/m3. עפ"י הרגולציה של מינסוטה: 40ug/m3 הוא סף רעילות למערכת העצבים, 20ug/m3 הוא סף לבחינת סיכוני סרטן ו-15ug/m3 הוא סף לשינויים בראיית צבעים, זמן תגובה והשפעות קוגניטיביות אחרות. לא יתכן כי ערך היעד היממתי הישראלי מאפשר ריכוז גבוה יותר (63ug/m3). ...מחלקת הבריאות של מסצ'וסטס קבעה סיכון לסרטן בערכים של: 3X10e6 לחשיפה של 1ug/m3. הוא מעלה את הסיכון לסרטן שלפוחית השתן, לימפומה שאינה הודג'קין ומיאלומה נפוצה, לוקמיה מסוג LGL עם גרורות לטחול, הכבד, הריאות ומח העצם (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הערך השנתי אשר נקבע בקליפורניה הינו נמוך באופן חריג לעומת הערכים של רגולטורים אחרים בעולם. כפי שמתואר לעיל במענה לשאלה כללית 3 וביתר פירוט במסמך ה-RIA, בהתאם לעקרונות ועדת אלמוג במצב בו קיים ערך חריג (נמוך), יש מקום לשיקול דעת ובחינה מעמיקה של הרקע לקביעת ערך זה. במקרה של הערך השנתי של טטרהכלורואתילן של קליפורניה, כפי שמפורט במסמך הרקע (נספח א'): "נמצא כי אין בסיס מוצק בשלב זה להחמיר את ערך היעד השנתי לפי הערך של קליפורניה המבוסס על אפקט קרצינוגני משנת 2016 (1.6 מק"ג/מק"ת). יחד עם זאת, ערך זה מהווה נורת אזהרה ולכן גם לא מומלץ להעלות את הערך השנתי לערכים אותם קבעו ה-EPA הפדרלי ו-CARB של קליפורניה (40 מק"ג/מק"ת ו- 35 מק"ג/מק"ת בהתאמה, על בסיס אפקט לא-קרצינוגני). לפיכך מומלץ לא לשנות את ערכי היעד היממתי והשנתי." לגבי ההבדל בערכים לעומת מסצ'וסטס: ההבדל נובע מתפיסת סיכון מקובל לסרטן של 1 למיליון במדינה זו (כמו גם במספר מדינות נוספות בארצות הברית, בהתאם להמלצת FDA מ1977). בישראל, על פי מתודולוגיית דו"ח אלמוג נקבעה תוספת סיכון לחומרים מסרטנים של 1 ל100,000. קיימת חוסר הדירות בין הכתוב בדוח שהוצג לוועדת ערכי האוויר לבין מקורות הפליטה של Tetrachloroethylene שקיימים במפל"ס אליו מפנה מסמך הרקע (נספח א'). מסמך הרקע טוען ל Tetrachloroethylene בעיקר בשפכים אך תמונת המצב במפל"ס היא Tetrachloroethylene בעיקר בפליטות לאוויר. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הכתוב במסמך הרקע מתייחס לפליטות לאוויר ממכוני טיהור שפכים. מסמך הרקע (נספח א') לא בחן פליטת Tetrachloroethylene סביב מקורות להם יש היתר לפלוט Tetrachloroethylene בריכוזים משמעותיים כמו למשל בזן חיפה. בכלל, דיגומי הגדר של בזן חיפה נעדרים מדוח זה לכל אורכו למרות שתעשיות בזן משמעותיות לפליטת שלושת החומרים בדוח. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: קיומו של היתר פליטה אינו מהווה עדות לפליטה בפועל. מתוך דיווחי בז"ן למפלס עולה כי אין פליטה של מזהם זה לאוויר. בנוסף, ישנה נקודת דיגום קבועה הצמודה למתחם בז"ן (מנהלת נחל הקישון) אשר המדידות בה מוצגות במסמך הרקע. על פי דוח זה כל שנה נפלטים בישראל כ טון וחצי Tetrachloroethylene, חומר מסרטן ברכוזים נמוכים. מדוע אם כן חומר זה לא זכה להתייחסות בספר הירוק להערכה ומדידה של עלויות חיצוניות? (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: ההערה אינה רלוונטית לדיון על ערכי איכות אוויר. נדרש לסגור את הפער הרגולטורי: אם Tetrachloroethylene נדגם יממתית – לא יתכן שלא יהיו בחוק ערך יעד וערך סביבה יממתיים. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: ערך יעד יממתי כבר קיים למזהם זה (63 מק"ג/מק"ת). המשרד בחן הוספה של ערך סביבה יממתי בשיעור דומה. נדגיש כי עצם קיומן של מדידות יממתיות אינו מהווה סיבה/הצדקה לקביעת ערך איכות אוויר. 1,2 דיכלורואתאן מוצע כי ערך הסביבה יושווה לערך היעד של 1.14 . לא נמצא הסבר או נימוקים לקביעת ערך היעד 1.14 מק"ג\מק"ת, למעט המתודולוגיה של ועדת אלמוג של פי שלוש מהערך השנתי. לא נמצא ביסוס עובדתי בריאותי של קביעה זו, לא נמצא ביסוס רגולטורי של קביעה זו המחמירה מאירגון הבריאות העולמי ומה- EPA ואין סיבה לקבל מספר זה כערך סביבה ללא כל סימוכין שכזה. (משרד האנרגיה) מענה: המתודולוגיה אשר קבעה ועדת אלמוג היא הבסיס לקביעת ערכי איכות האוויר בישראל. הרציונל לפקטור של פי -3 במעבר מערך שנתי לערך קצר טווח מוסבר במסמכים של ועדת אלמוג ומתואר במסמך ה-RIA. לא ברורה חוסר ההלימה בין המקורות בעולם לבין מטריצת הדיגומים. חסרה התייחסות למזהם זה בסקטור זיקוק הדלקים. (משרד האנרגיה) מענה: פרט למטמנות, מבין מדווחי המפלס על פליטת מזהם זה נכללות גם תחנות כוח ואדמה מכתשים בע"מ, אולם כולם מדווחים על פליטה מתחת לסף הדיווח. מסמך הרקע (נספח א') תוקן וכולל כעת מידע זה. נוסיף כי בתי הזיקוק, אשר מדווחים למפל"ס על פליטות לאוויר, אינם מדווחים על פליטה של חומר זה, וכי ישנה נקודת דיגום קבועה בסמוך למתחם בז"ן בחיפה. תעשיות הזיקוק והפלסטיק בישראל יש סעיפי פליטה בהיתרים לגבי חומרים שהם TA LUFT Class-III בריכוזים משמעותיים ביחס לערכים המוגדרים בחוק ולמרות שתהליכי זיקוק, יצור פלסטיק וממסים הם המקור העיקרי ל- 1,2 Dichloroethane לא מוצגים במסמכי הרקע תוצאות הדיגומים סביב התעשיות הרלוונטיות. כמו כן לא מדווחים למפל"ס הנתונים עבור חומר זה ולכן לא ניתן להעיד על מקורות הפליטה העיקריים של 1,2 Dichloroethane על פי הנתונים שהוצגו מכיוון שהם חלקיים ונדרש לדעתנו להרחיב את בחינת הרקע לגביהם. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: קיומו של היתר פליטה אינו מהווה עדות לפליטה בפועל. מתוך דיווחי בז"ן למפלס עולה כי אין פליטה של מזהם זה לאוויר. בנוסף, ישנה נקודת דיגום קבועה הצמודה למתחם בז"ן (מנהלת נחל הקישון) אשר המדידות בה מוצגות במסמך הרקע (נספח א'), כמו גם נקודת דיגום באזור התעשייה באשדוד. קיימת חשיבות גדולה לעדכון והידוק הרגולציה של1,2 Dichloroethane מכיוון שסף דיטקצית הריח של 1,2 Dichloroethane הוא 3PPM (12.2mg/m3) ולכן בריכוזים כרונים מסוכנים "עובר מתחת לרדאר" כי לא מריחים אותו בזמן. בכל מקרה, לדעתנו יש להגביל את ערכי הפליטה הכרוניים (ערך יעד וסביבה שנתיים) של 1,2 Dichloroethane לערכים המגלמים את הסכנה הבריאותית ( 0.4ug/m3 מהווה סיכון של 1/100,000 לסרטן בחשיפה ממושכת , 0.48ug/m3 מהווה סף לסכנת חיים בחשיפה ממושכת). מדוע אם כן לא אומצו הערכים לחשיפה כרונית על פי הרגולציה במדינת ניויורק (0.038ug/m3) או קנדה (0.04ug/m3) שהם סדר גודל מהערכים שנקבעו בישראל? (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הערך השנתי של מדינת ניו יורק (0.038 מק"ג/מק"ת) מגלם סיכון של 1:1,000,000 (אחד למיליון) לחלות בסרטן. ערך היעד והסביבה השנתי בישראל (0.38 מק"ג/מק"ת) מתייחס לסיכון של 1:100,000, כפי שנקבע במתודולוגיית ועדת אלמוג. ארסן יש להסביר כיצד מקורות הפליטה בעולם כה שונים מהמצוין לגבי ישראל ולמדוד ליד מקורות פליטה דומים בישראל כדי להעריך את המצב בארץ של ערכי הארסן באוויר. (משרד האנרגיה) מענה: המידע במסמך הרקע (נספח א') לגבי מקורות הפליטה בעולם עודכן. נדגיש כי מקורות הפליטה בעולם אינם בהכרח רלוונטים לישראל. מקור הפליטה העיקרי בעולם ובישראל הוא שריפת דלקים (בתחנות כח פחמיות, ומכלי שייט), ושריפה של פסולת צמחית. סביב תחנות הכוח הפחמיות והנמלים ישנן נקודות דיגום קבועות בהן נערכים דיגומי ארסן. בנוסף, ביצע המשרד דיגומים בנקודות דיגום נוספות במורד הרוח מתחנות הכוח (מבקיעים ובית אליעזר – 8 סבבי דיגום) ובנמל חיפה (8 סבבי דיגום). כמו כן ביצע מפעל ערד לוקסמבורג דיגומים בסביבתו לדרישת המשרד. האם פליטת הארסן בתעשיית האנרגיה מקורה משריפת פחם? (משרד האנרגיה) מענה: כן. סעיף 1.5 כתוב לא נמדדו חריגות ב- TSP , אבל היו הרבה חריגות יממתיות, ואת רוב מקורות הפליטה הרלוונטיים לא בדקתם, אז מה המשמעות המשקית? (משרד האנרגיה) מענה: במסמך הרקע (נספח א') מצוין שלא נמדדו חריגות מערכי היעד והסביבה השנתיים ב-TSP. אכן נמדדו חריגות יממתיות ("חריגות מערך היעד היממתי נמדדו במספר נקודות דיגום: אשדוד א.ת. צפוני נקודה 1, אשדוד רובע ו, ירושלים שכונת שמואל הנביא, מושב אחיסמך, ניר גלים ורמלה – מחסן לוגיסטי."). פרט לנקודות הדיגום הקבועות, בוצעו מדידות משלימות בסמוך למקורות הפליטה הידועים (מפעלי מתכת מצפון לחיפה, נמל חיפה, מפעל ערד לוקסמבורג). לא ידוע לנו על מקורות פליטה רלוונטים אשר לא נמדדו. מה משמעות המעבר מ-TSP ל-PM10? האם עכשיו יהיו חריגות? (משרד האנרגיה) מענה: באופן כללי, במעבר מדיגום מתכות על גבי חלקיקי TSP לחלקיקי PM10 ישנה הקלה בפועל מכיוון שסך המסה של החלקיקים אשר נכללת במדידה ב-TSP היא גדולה יותר מסך המסה הנמדדת ב-PM10, ולכן עשויה מלכתחילה להכיל יותר מהחומר המזהם בדגימה המגיעה לאנליזה. ספציפית לגבי ארסן, מוצגת בחינת ישימות של ערך הסביבה היממתי בנספח א' – מסמך הרקע. קובץ דיגומים שהופק באוקטובר 2020 מאתר מנ"א מעיד על חריגות מערכי יעד בארסן בנ.ק צפונית באשדוד בעוד שקובץ שהופק במרץ 2021 באותם התאריכים לא מעיד עלהחריגות. נדרש לבדוק את קבצי הנתונים עליהם מסתמך מסמך הרקע (נספח א'). (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: המשרד יבדוק את הנתונים המופיעים באתר האיטרנט החדש ויתקן במידת הצורך. להוסיף ערך שעתי לרגולציה הישראלית: הערך שה WHO מציין כערך בריאותי שעתי הוא 0.003ug/m3 בשל מידת הסיכון הבריאותי של ארסן אנחנו ממליצים להוסיף בהתאם ערך שעתי לרגולציה הישראלית . (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: כפי שמופיע במסמך הרקע (נספח א'), לארגון הבריאות העולמי (אירופה) ערך שנתי של 0.006 מק"ג/מק"ת. לא מצאנו התייחסות לערך שעתי של 0.003 מק"ג/מק"ת. יש לציין כי ממילא ערך הסביבה היממתי נותן מענה לחשיפות קצרות משך. נדרש להוסיף ערך סביבה יממתי לארסן - לא קיים ערך סביבה יממתי לארסן למרות שהארסן נדגם יממתית. העדר ערך סביבה יממתי מותיר את הציבור חשוף ללא רגולציה מתאימה (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: כאמור, קיומן של מדידות יממתיות אינה מהווה סיבה/הצדקה לקביעת ערך איכות אוויר יממתי. בחינת ישימות לערך סביבה יממתי מוצגת בנספח א'. ערך הסביבה הכרוני (השנתי) בישראל גבוה מדי יחסית למידת ההשפעה הבריאותית ולהגדרות בעולם. ה EPA שואף לערכים של לא יותר מ ng/m3 3.6. היה מצופה ליישר קו עם רגולציות בעולם . (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: בהתאם למתודולוגיית אלמוג ועל פי המצב בסביבה, המלצת המשרד להגנת הסביבה היא להתבסס על הערך של האיחוד האירופי מאחר וזהו ערך עדכני יותר (2012). מימן גופרי על פי מה נקבע הערך השנתי? אין לו שום מקבילה ברגולציות אחרות. איך יש ערך סביבה יממתי ואין ערך יעד? על פי מה נקבע ערך זה? לא מופיע ברגולציות המצוטטות (משרד האנרגיה) מענה: הערכים הקיימים נקבעו בשנת 2011 על בסיס תקנות למניעת מפגעים (איכות אוויר) התשנ"ב – 1992. מאז לא בוצע עדכון לערכי איכות האוויר של מזהם זה. אם הגופים הגדולים הבינלאומיים לא המליצו על ערכים ארוכי טווח, מדוע בישראל כן? (משרד האנרגיה) מענה: ראה מענה לשאלות כלליות 1 ו-3. נדגיש בנוסף כי ישנם ערכים שנתיים למימן גופרי בקליפורניה (10 מק"ג/מק"ת) ובמיין (2 מק"ג/מק"ת). מה העלות תועלת למשק בהשוואת ערכי הסביבה לערכי היעד? יש חריגות רבות מאד ואין מדידה במספיק מפעלים, במספיק חזרות ולאורך זמן מספק (משרד האנרגיה). על פי תוצאות הדיגום לא ניתן לעמוד בערכי איכות האוויר החדשים למימן גופרי. ישנן חריגות מהערך היממתי המוצע במספר אתרים (מט"ש חיפה) (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: בחינה של יכולת העמידה בערכים המוצעים וכן ניתוח העלות הצפויה למשק על מנת לעמוד בערכים במקומות בהם צפויות חריגות, מופיעות במסמך ה-RIA. לגבי החריגות, בדיגומים הקבועים בסביבה בשנים 2017-2020 נמדדו 3 חריגות מערך הסביבה החצי שעתי הנבחן של 7 מק"ג/מק"ת (מתוך 379 דיגומים), נמדדה חריגה אחת מערך הסביבה היממתי הנבחן של 7 מק"ג/מק"ת מתוך 922 דיגומים. בדיגומים יעודיים בסמוך למוקדי פליטה נמדדו 11 חריגות מערך הסביבה היממתי המוצע בסמוך למט"ש חיפה בשנים 2019-2020, מתוך 18 דיגומים. בדיגומים בסמוך לשפד"ן בראשון לציון לא נמדדו חריגות. סה"כ בוצעו על יד המשרד 1,301 דיגומים של מימן גופרי באתרי הדיגום הקבועים (379 דיגומים חצי שעתיים ו-922 דיגומים יממתיים), ועוד 42 דיגומים בסמוך למט"ש חיפה, השפדן בראשון לציון וא.ת. נאות חובב. לפיכך, פרט למט"ש חיפה בו נמצאו חריגות, אין בסיס לאמירה כי "יש חריגות רבות מאד ואין מדידה במספיק מפעלים, במספיק חזרות ולאורך זמן מספק ". יש לקחת בחשבון כי קיימת סבירות גבוהה לחריגות באיכות האוויר אם/כאשר ייקבעו ערכי סביבה חדשים המוצעים, לכן יש צורך בהגברת האכיפה על הפליטות מהמקורות הקיימים ובמקביל לתקנים חדשים. (איגוד ערים אזור מפרץ חיפה - איכות הסביבה) מענה: מסמך ה-RIA מציג התייחסות לאפשרות לחריגות מהערכים אשר נבחנו ולמשמעויות הטכנו-כלכליות של אימוצם. מסמך הרקע (נספח א') מעיד על 3 חריגות בלבד במהלך שלוש שנים אך תמונת איכות האוויר לא תואמת את הנתונים במסמכי המשרד להגנת הסביבה. (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: החריגות לכאורה המצויינות בהערה הן עבור מקרים בהם קיים ערך אי וודאות במדידה. במקרים אלו, אין אפשרות לקבוע כי הריכוז הנמדד בדיגום היה גבוה מערך איכות האוויר, אלא רק שהוא נמוך מתוצאת הדיגום. לשם הבהרה, אם בתאריך 16/6/2019 נמדד ערך של 7.16 מק"ג/מק"ת בנקודת הדיגום בא.ת. צפוני באשדוד, אולם סטטוס הדיגום הוא "ND" , אזי המשמעות היא כי הריכוז היה נמוך מהערך המצוין (7.16 מק"ג/מק"ת), וכי לא ניתן לקבוע שהייתה חריגה מערך איכות האוויר היממתי. חריגה מערך איכות האוויר נחשבת כאשר הערך הנמדד הוא מעל הערך המותר וסטטוס הדגימה הוא "OK". בזן חיפה הם אחד משלושת הפולטים הגדולים של H2S בישראל ועם זאת באופן תמוה לא מוזכרים במסמך הרקע (נספח א'), ולא פעם ראשונה. נדרש להשלים את ההתיחסות לגביהם במסמך(מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: פליטות בז"ן מצויינות במפורש בטבלה 9-ג במסמך הרקע. אנחנו ממליצים לעדכן את ערך היעד האקוטי (חצי שעתי) לערך סף זיהוי הריח של H2S 0.6μg/m3 ולו עפ"י עקרון הזהירות המונעת בשל הסכנה שמשרה H2S על איבוד יכולת חישת ריח . בנוסף, בארה"ב (מדינת מיין) קיימות הגדרות הדוקות יותר מאשר בישראל עבור רגולציה לערך אקוטי (פיק חצי שעתי) . מדובר בערך סביבה חצי שעתי בריכוז של 42ug/m3 ואנו ממליצים לעדכן אותו גם בישראל . (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: הערך של ארגון הבריאות העולמי (7 מק"ג/מק"ת) הוא על בסיס סף הריח של מימן גופרי. על פי ארגון הבריאות העולמי, לא ניתן לקבוע סף ברור לריכוז של מימן גופרי בו מתחילים להופיע מטרדי ריח, והערך החצי שעתי של 7 מק"ג/מק"ג מיועד למנוע תלונות משמעותיות בקרב הציבור. להלן הציטוטים מהמסמך של WHO-Europe: "Hydrogen sulfide is an odorant, which in pure form has an odour detection threshold of 0.2- 2.0 μg/m3 depending on the purity"… "On the basis of the scientific literature, it is not possible to state a specific concentration of hydrogen sulfide at which odour nuisance starts to appear"... "In order to avoid substantial complaints about odour annoyance among the exposed population, hydrogen sulfide concentrations should not be allowed to exceed 7 μg/m3, with a 30-minute averaging period." ערך הסביבה החצי שעתי הקיים (45 מק"ג/מק"ת) קרוב מאוד לערך של מדינת מיין והפער ביניהם אינו מצדיק עדכון הערך הקיים. השוואה עם הערכים המקובלים בעולם המערבי. ..הערכים בארץ מחמירים באופן ניכר ביחס למקובל בעולם. לפי הסקר שביצע המשרד, לא קיימים ערכי איכות אוויר באיחוד האירופי ובארצות הברית (USEPA) בניגוד לכך בארץ ישנם גם ערכי יעד וגם ערכי סביבה. הערכים שנבחנו ע"י המשרד באזורים מקומיים במסמך הרקע (נספח א') אינם ערכים רגולטורים (לא ערכי סביבה ולא ערכי יעד) אלה ערכי יחוס מדעיים בלבד. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ראה מענה לשאלות כלליות 1 ו-3. בנוסף נציין כי ישנם ערכים שנתיים למימן גופרי בקליפורניה (10 מק"ג/מק"ת) ובמיין (2 מק"ג/מק"ת). ההמלצה של המשרד להגנת הסביבה להוריד את ערך הסביבה היממתי ל - 3μg/m7 (במקום 3μg/m 15) היום) ואת הערך הסביבה החצי שעתי ל 3μg/m7 (במקום 3μg/m45 היום) איננה מקובלת. נציין שאין שום משמעות מקצועית לקבוע את אותו ערך סביבתי (3μg/m7) לערך החצי שעתי והיממתי. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ערך הסביבה החצי שעתי וערך הסביבה היממתי הנבחנים מתבססים על ערך ארגון הבריאות העולמי למפגע ריח. על פי רוב, מפגע הריח הנגרם מפליטות של מימן גופרי הוא קצר משך, ועשוי להימשך בין מספר דקות לשעות ספורות, בתלות בתנאים מטאורולוגים של כיוון ועוצמת רוח ויציבות אטמוספרית. מדידת מימן גופרי בדיגום סביבתי חצי שעתי מאפשרת מתן מענה למקרים בהם ישנם ריכוזים גבוהים לפרק זמן קצר. מאידך, מדידה יממתית מאפשרת זיהוי של מקורות /מפגעי ריח בעלי אופי קבוע יותר הנמשך זמן רב יותר. לפיכך, הערכים החצי שעתי והיממתי משלימים זה את זה בהגנה על הציבור במקרה של מפגעי ריח. טבלה -9 ו במסמך הרקע )נספח א' - עמוד 205) איננה ברורה... באתר דיגום סביב מט"ש חיפה, נמצאו שתי תוצאות דיגום למימן גופרי 7.20> ו- 7.35> בלי שום הסבר נוסף (כאילו המספרים מצביעים על מצב תקין). אם כוונת המספרים הם שתוצאות הדיגום הם מתחת ל- 7.20 ו - 35.7 (ביחידות של - 3μg/m) אזי מדובר בחריגה פוטנציאלית מהערך המוצע של 3μg/m 7 ויש לבחון יותר לעומק את המצב. (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: ציון הערך 7.20> (למשל) משמעו שלא ניתן לקבוע את הערך המדויק בדיגום בשל אי הודאות של הדיגום, אולם כן ניתן לקבוע שהריכוז הנמדד היה קטן מ-7.20 מק"ג/מק"ת. לפיכך מדידה זו לא יכולה להיחשב כחריגה מערך איכות האוויר של 7 מק"ג/מק"ת. בנזן אין התייחסות לחריגות הרבות בתחנות התדלוק. כיצד זה משפיע על המשק? יחד עם חריגות בטולואן יש לתת מבט רחב יותר מאשר מזהם ספציפי. (משרד האנרגיה) מענה: מסמך הרקע כולל התייחסות לחריגות מערך היעד והסביבה היממתי של בנזן בסמוך לתחנות התדלוק כמו גם לחריגות באזורי תעשייה ומטמנות. לגבי טולואן, נדגיש כי על פי טבלה 1-ה במסמך הרקע (נספח א'), אין חריגות מהערך היממתי של טולואן בסמוך לתחנות תדלוק (או בכל מדידה אחרת). משמעות החריגות אשר נמצאו בדיגומים היממתיים של בנזן היא שלא ניתן לבטל או להפחית את מספר החריגות המותרות מהערך היממתי (7 חריגות בשנה). במקביל, בוחן המשרד את הסיבות לחריגות בתחנות התדלוק ואת האפשרות למנוע אותן. ממה נובעות החריגות בתחנות? מיכלים ואחסון או תדלוק רכבים? (משרד האנרגיה) מענה: בשלב זה, אין בידי המשרד מידע חד משמעי לקביעת המקור לחריגות בתחנות התדלוק. לגבי ימי החריגה המותרים, מה קורה בשנה שאינה ממוצעת בה יש יותר חריגות? (משרד האנרגיה) מענה: מספר ימי החריגות המותרות מתבסס על חישוב סטטיסטי של שכיחות בשנה ממוצעת. כמו כל חישוב סטטיסטי, יתכנו שנים בהן יהיו יותר/פחות ימים בהם יתקיימו תנאים מטאורולוגים המעודדים ריכוזים גבוהים של בנזן, מאשר בשנה ממוצעת. ככל שיהיו מעל 7 חריגות בשנה קלנדרית, יחשב הדבר לחריגה מהערך המותר. האם בכלל החריגות נמצאות בקורלציה עם תנאי מזג אוויר חריגים? אם לא אין בסיס לרגולציה של החריגות. (משרד האנרגיה) מענה: מתוך טבלה 10-ח במסמך הרקע (נספח א') ניתן לראות שכל החריגות נרשמו בחודשי החורף בהם מתקיימים תנאים מטאורולוגים של יציבות אטמוספרית. גם איור 1-10 ממחיש את העובדה שהריכוזים הגבוהים נמדדים בחודשי החורף. ביטול ההתרה של 7 חריגות מותרות מערך הסביבה היממתי של בנזן (אדם טבע ודין, מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו במדידות בסביבה, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות. פרקטיקה המבוססת על ערך סטטיסטי מקובלת באירופה וב-EPA. ערכי סביבה לבנזן שנקבעו ב- 2016 בישראל בלי בדיקת התכנות טכנולוגית מחמירים בסדרי גודל בלי הצדקה מקצועית בייחס למקובל בעולם המערבי. ניתוח מדויק של הנתונים המפורטים במסמך הרקע של המשרד להגנת הסביבה (נספח א') מצביעים בצורה ברורה שלא ניתן לעמוד בתקן הבנזן המחמיר ... במספר רב של אזורים בכל רחבי הארץ. האפשרות לחרוג – 7 ימים בשנה מהתקן היממתי לבנזן בפועל לא מאפשרת גמישות. מתודולוגיה לניטור ערכי סביבה לבנזן ומיקום הניטור בישראל מחמירים ביחס למקובל בעולם (על הגדר במקום באוכלוסייה) (המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה) מענה: אכן, ערכי איכות האוויר בישראל עבור בנזן הם מהמחמירים בעולם, אולם לא בסדרי גודל. לשם השוואה, האיחוד האירופי קבע ערך שנתי של 5 מק"ג/מק"ת, בצרפת הערך השנתי הוא 2 מק"ג/מק"ת, ובסקוטלנד וצפון אירלנד הערך השנתי הוא 3.25 מק"ג/מק"ת, זאת בהשוואה לערך שנתי של 1.3 מק"ג/מק"ת בישראל. לגבי יכולת העמידה בערך הסביבה היממתי, נציין כי מאז שנת 2017, מבין כל נקודות דיגום הקבועות ובניטור הרציף בישראל נמדד מספר מועט יחסית של עליות מהערך היממתי של 3.9 מק"ג/מק"ת. חריגות מעל המותר (7) נמדדו רק בשתי תחנות ניטור רציף, הממוקמות בסמוך לאחד ממקורות הפליטה המשמעותיים בישראל (ניידות 5 ו-6 הסמוכות למתחם בז"ן בחיפה, טבלה 10-ה במסמך הרקע – נספח א'). בתי הזיקוק בחיפה הפחיתו באופן משמעותי את כמות הבנזן הנפלט בשנים אלו. יחד עם זאת, אכן נמדדו חריגות מערך הסביבה היממתי בדיגומים בסמוך לתחנות תדלוק ברחבי ישראל. חלקיקים מנשימים עדינים (PM2.5) בשל העובדה כי דפוס אופי עומסי מז"א בד"כ למספר שעות ולא ליממה מלאה - אנו ממליצים לשנות את ערך ההתראה לחלקיקי PM2.5 - לערך 8 שעתי .(מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: ערך ההתרעה לחלקיקים לא נמצא בספרות הבינלאומית. בישראל אמצנו בעבר את ערך הסביבה פי 2. על מנת לבחון מעבר לממוצע רץ של שמונה שעות נדרשת עבודת מחקר בעניין בשיתוף משרד הבריאות והאקדמיה. נשקול זאת בקול קורא הבא למחקרים. ה- EPA קבע את ערך הסביבה הפדרלי השנתי ל - 12ug/m3 ואת ערך הסביבה היממתי ל 35 ug/m3 . באוסטרליה מותרות רק 5 חריגות מהחוק בשנה כשהמטרה להגיע ל 2025 ללא חריגות. ערך הסביבה השנתי הוא 7ug/m3 וערך הסביבה היממתי הוא 20ug/m3 (מרכז מחקר סביבתי חיפה) מענה: התנאים הסביבתים באוסטרליה ובארה"ב שונים מאוד מאלו של ישראל. לא ניתן להתעלם מהתרומה של המקורות הטבעיים לריכוזי החלקיקים בישראל, ולכן אין מקום להשוואה בינלאומית זו. פורמלדהיד מזהם האוויר המסוכן פורמאלדהיד הוזכר על ידינו מספר פעמים בעבר. גם הפעם, כמו בעדכוני התקנים הקודמים לא נדון ולא שונה ערך הפורמאלדהיד בין אם בשל מחסור בנתוני ניטור בארץ, ובין בשל טענתכם כי לא חל שינוי רגולטורי במזהם זה במקומות שונים בעולם. בשל משמעותו הבריאותית, והתהליכים הכימיים בהם הוא מעורב בגרימת זיהום שניוני, אנו סבורים כי יש צורך להגביר את המדידה והניטור, מיפוי המקורות והבנת תהליכי הזיהום עבור המזהם פורמאלדהיד. זאת על מנת לכלול אותו לכל המאוחר בריוויזיה הבאה, ובמידת האפשר עוד קודם (אט"ד). מענה: אין ספק כי חסר מידע רב לגבי תהליכי היצירה של הפורמלדהיד השניוני בישראל, ואכן המשרד מממן בימים אלו מחקר אשר מטרתו לזהות את היווצרות הפורמלדהיד בישראל אשר צפוי לענות על חלק מהשאלות. חשוב להדגיש כי על מנת להפחית את ריכוזי הפורמלדהיד בישראל, יש צורך תחילה לזהות את התרכובות האורגניות התורמות להיווצרות הפורמלדהיד, לזהות מתוכן את התרכובות הנפלטות על ידי פעילות אנושית (תעשייה, תחבורה וכו', אותן ניתן להפחית) ולבחון את האפשרות המעשית להפחית את הפליטה של תרכובות אלו. מדובר בתהליך מורכב וארוך אשר ידרוש השקעת משאבים וזמן. לגבי האפשרות להפחית את ערך הסביבה של הפורמלדהיד, הריכוזים הממוצעים השנתיים אשר נמדדו בכל נקודות הדיגום הקבועות של המשרד בשנים 2018-2019 מצביעות על ערכים שבין ערך היעד לערך הסביבה. הריכוזים השעתיים המרביים במרבית נקודות הדיגום בשנים אלו הם בין 5-10 מק"ג/מק"ת. בהקשר זה חשוב להזכיר כי המשרד פועל להפחתת הפליטות של החומרים האורגנים הנדיפים ממגוון מקורות, הן תחבורתיים והן תעשיתיים, ללא קשר לפורמלדהיד. הפחתה זו צפויה לבוא לידי ביטוי לאורך זמן בריכוזים הפורמלדהיד הנמדדים בסביבה. נספח ד' – מסמך רקע לכנסת - 13.2.19: בחינת הצורך בעדכון ערכי אויר NOx SOx CO NMVOC PM2.5 תעשייה 19,437 10,865 7,744 7,196 2,058 ייצור חשמל 43,374 29,854 5,134 113 838 מתקני טיפול בשפכים 273   353 393   מטמנות 228   1,994 654 266 רפתות         9 לולים 98       116 דירים וחזיריות 5     219 13 תחנות תדלוק       1,937   תחבורה כבישית 20,681 333 31,381 2,739 1,606 תחבורה לא כבישית (צמ"ה) 18,961   9,158 2,451 1,488 רכבות 3,723 561 153 106 כלי שיט בנמלים 9,093 7,871 1,240 604 779 שימוש ביתי       14,689   יערות קק"ל       876   שריפה פתוחה של פסולת עירונית מעורבת ופסולת יבשה 691 115 9,677 3,456 1,733 שריפה פתוחה של פסולת חקלאית צמחית 306 9 6,984 180 883 שריפת עץ לחימום ביתי 69 15 5,519 138 1,131 שריפת פחמי עץ 97 872 4,843 581 436 סך הכול 117,209 49,934 84,588 36,379 11,462 מזהם מזהם ערך מרבי תקופת מדידה סטנדרט מחייב סוג ערך (ראשוני/משני) פחמן חד חמצני (CO) פחמן חד חמצני (CO) 9 ppm 8 שעות מותר לחרוג עד פעם בשנה ראשוני פחמן חד חמצני (CO) פחמן חד חמצני (CO) 35 ppm שעה מותר לחרוג עד פעם בשנה ראשוני עופרת עופרת 0.15 μg/m3 3 חודשים חריגה אסורה באופן מוחלט ראשוני ומשני חנקן דו חמצני (NO2) חנקן דו חמצני (NO2) 100 ppb שעה אחוזון 98 מהריכוזים השעתיים המרביים ביממה בממוצע תלת שנתי ראשוני חנקן דו חמצני (NO2) חנקן דו חמצני (NO2) 53 ppb שנה חריגה אסורה באופן מוחלט ראשוני ומשני אוזון אוזון 0.070 ppm 8 שעות ריכוז שמונה שעתי הרביעי הגבוה ביותר בשנה קלנדרית, בממוצע תלת-שנתי ראשוני ומשני חלקיקים נשימים PM2.5 12.0 μg/m3 שנה בממוצע תלת שנתי ראשוני חלקיקים נשימים PM2.5 15.0 μg/m3 שנה בממוצע תלת שנתי משני חלקיקים נשימים PM2.5 35 μg/m3 יממה 98% בממוצע תלת שנתי ראשוני ומשני חלקיקים נשימים PM10 150 μg/m3 יממה מותר לחרוג עד פעם בשנה במומצע תלת שנתי ראשוני ומשני גופרית דו-חמצנית (SO2) גופרית דו-חמצנית (SO2) 75 ppb שעה אחוזון 99 מהריכוזים השעתיים המרביים ביממה בממוצע תלת שנתי ראשוני גופרית דו-חמצנית (SO2) גופרית דו-חמצנית (SO2) 0.5 ppm 3 שעות מותר לחרוג עד פעם בשנה משני מזהם ערך מרבי תקופת מדידה חריגות מותרות בשנה סוג הערך PM2.5 25 µg/m3 שנה - ערך סף גופרית דו-חמצנית (SO2) 350 µg/m3 שעה 24 ערך סף גופרית דו-חמצנית (SO2) 125 µg/m3 24 שעות 3 ערך סף חנקן דו-חמצני (NO2) 200 µg/ m3 שעה 18 ערך סף חנקן דו-חמצני (NO2) 40 µg/ m3 שנה - ערך סף PM10 50 µg/ m3 24 שעות 35 ערך סף PM10 40 µg/ m3 שנה - ערך סף עופרת 0.5 µg/ m3 שנה - ערך סף פחמן חד חמצני (CO) 10 mg/ m3 8 שעות - ערך סף בנזן 5 µg/ m3 שנה - ערך סף אוזון (O3) 120 µg/ m3 8 שעות 25 על פני שלוש שנים ערך מטרה ארסן 6 ng/ m3 שנה - ערך מטרה קדמיום 5 ng/ m3 שנה - ערך מטרה ניקל 20 ng/ m3 שנה - ערך מטרה PAH 1 ng/ m3 שנה - ערך מטרה פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 3770 3770 -- -- שנה 300 300 -- -- USEPA ערך סביבה/תקן איכות אוויר: אין ערך ייחוס: ערך שנתי: 5000 מק"ג/מק"ת משנת 2005, על בסיס השפעות נוירולוגיות WHO ערך ייחוס שנתי: 260 מק"ג/מק"ת משנת 2010, על בסיס השפעות נוירו-התנהגותיות והפלות ספונטניות. ערך ייחוס חצי-שעתי: 1000 מק"ג/מק"ת משנת 2010 על בסיס של אפקט ריח. EU אין ערך CARB ערך ייחוס שעתי: 37000 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות נשימתיות, התפתחותיות, עיניים ופריון משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 300 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות נשימתיות, התפתחותיות, עיניים ופריון משנת 2000 טקסס ערך ייחוס שעתי: 4500 מק"ג/מק"ת על בסיס גירוי עיניים ואף. כאב ראש וסחרחורת משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 1200 מק"ג/מק"ת על בסיס פגיעה בראיית צבעים משנת 2008 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 3770 1000 ערך יעד שנתי 300 260 ערך סביבה יממתי 3770 1000 ערך סביבה שנתי 300 260 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.025 שנה 0.025 0.025 USEPA ערך ייחוס שנתי: Ni subsulfide – 0.021 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן מחילות האף, סרטן ריאות משנת 2006. Ni refinery dust – 0.042 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן סינוסים באף וסרטן ריאות משנת 1987 WHO ערך ייחוס שנתי: 0.025 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן ריאות משנת 2000 EU ערך שנתי (Target Value) – 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 משנת 2004 CARB ערך ייחוס עבור ניקל ותרכובותיו: ערך ייחוס שעתי - 0.20 מק"ג/מק"ת, על בסיס דלקת ברונכיאלית מלווה בהפרשות יתר משנת 2012. ערך ייחוס שמונה שעתי - 0.060 מק"ג/מק"ת, על בסיס Alveolar macrophage hyperplasia, chrionic active inflamation משנת 2012. ערך ייחוס שנתי – 0.014 מק"ג/מק"ת – עבור שינויים פתולוגים בריאות, בבלוטות הלימפה ובאפיטל של מערות האף משנת 2012. ערך ייחוס עבור תחמוצות ניקל: ערך ייחוס שנתי – 0.02 מק"ג/מק"ת עבור תגובה דלקתית פעילה בבועיות הריאה משנת 2012 מדינת טקסס ערך שנתי: 0.059 מק"ג/מק"ת עבור סרטן ריאות משנת 2017. קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-PM10 - 0.10 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס יממתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-TSP - 0.20 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס שנתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-PM10 - 0.02 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס שנתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-TSP - 0.04 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ערך קיים בחלקיקי TSP (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע בחלקיקי PM10 (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.025 0.020 ערך יעד שנתי 0.025 0.020 ערך סביבה יממתי (לא קיים) ללא שינוי ערך סביבה שנתי 0.025 0.020 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.8 1 שנה 0.1 USEPA אין ערך WHO ערך ייחוס יממתי: 1 מק"ג/מק"ת משנת 2000 WHO Europe ערך ייחוס יממתי: 1 מק"ג/מק"ת משנת 2000 השפעות לא מסרטנות EU אין ערך CARB ערך ייחוס שעתי: 30 מק"ג/מק"ת משנת 1999 ATSDR האמריקאי ערך ייחוס יממתי: 0.8 מק"ג/מק"ת משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 0.1 מק"ג/מק"ת משנת 2008 ניו יורק ערך ייחוס שנתי: 0.2 מק"ג/מק"ת משנת 2016 טקסס ערך ייחוס שעתי: 20 מק"ג/מק"ת משנת 2015 ערך ייחוס שנתי: 2 מק"ג/מק"ת משנת 2015 קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי: 2 מק"ג/מק"ת משנת 2005 אנגליה (נורת'האמפטונשייר) ערך שנתי: 5 מק"ג/מק"ת משנת 2019 ערך יממתי: 1 מק"ג/מק"ת (על בסיס WHO) ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.8 ללא שינוי ערך יעד שנתי 0.1 ללא שינוי ערך סביבה יממתי 1 0.8 ערך סביבה שנתי (לא קיים) 0.1 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) עשר דקות 500 שעה 350 8 שעות 500, במשך שלוש שעות רצופות יממה 20 50 4 שנה 20 20 USEPA ערך שעתי (תקן סביבה): 196 מק"ג/מק"ת משנת 2010 (מותרות 4 חריגות- אחוזון 99 מערכים שעתיים מירביים ביממה, בממוצע של 3 שנים) WHO ערך ייחוס 10-דקתי : 500 מק"ג/מק"ת משנת 2005 ערך ייחוס יממתי : 20 מק"ג/מק"ת משנת 2006 EU ערך שעתי (תקן סביבה): 350 מק"ג/מק"ת משנת 2008 (מותרות 24 חריגות בשנה) ערך יממתי (תקן סביבה): 125 מק"ג/מק"ת משנת 2008 (מותרות 3 חריגות בשנה) CARB ערך שעתי (תקן סביבה): 660 מק"ג/מק"ת משנת 1999 גרמניה (TA-Luft) ערך שעתי (תקן סביבה): 350 מק"ג/מק"ת (מותרות 24 חריגות בשנה) ערך יממתי (תקן סביבה): 125 מק"ג/מק"ת (מותרות 3 חריגות בשנה) ערך שנתי (תקן סביבה): 50 מק"ג/מק"ת ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד עשר דקתי 500 ללא שינוי ערך יעד יממתי 20 ללא שינוי ערך יעד שנתי 20 ללא שינוי ערך סביבה שעתי 350 ללא שינוי ערך סביבה יממתי 50 (מותרות 4 חריגות) ללא שינוי ערך סביבה שנתי 20 ללא שינוי פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) חצי שעה 100 100 שנה 100 USEPA אין ערך סביבה/תקן איכות אוויר ערך בריאותי: ערך שנתי: 1000 מק"ג/מק"ת משנת 1992, על בסיס השפעות נוירולוגיות WHO ערך שבועי: 260 מק"ג/מק"ת, משנת 2000, על בסיס ראייה וכישורי למידה. ערך יממתי: 800 מק"ג/מק"ת, משנת 2017, על בסיס השפעות נוירולוגיות ערך חצי – שעתי: 70 מק"ג/מק"ת משנת 2000, על בסיס סף ריח EU אין ערך סביבה קנדה (אונטריו) ערך יממתי: 400 מק"ג/מק"ת TA Luft ערך שנתי וקצר טווח: 60 מק"ג/מק"ת משנת 2004 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד חצי שעתי 100 70 ערך יעד שנתי 100 70 ערך סביבה חצי שעתי 100 (ללא שינוי) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 63 שנה 21 21 USEPA ערך שנתי: 40 מק"ג/מק"ת משנת 2012 על בסיס קרצינוגני ATSDR ערך שנתי: 40 מק"ג/מק"ת משנת 2019 על בסיס פגיעה בראיה WHO ערך יממתי: 5,000 מק"ג/מק"ת, על בסיס השפעות נוירולוגיות, משנת 2010 ערך שנתי: 250 מק"ג/מק"ת, על בסיס השפעות נוירו-התנהגותית משנת 2010 EU אין ערך CARB ערך שעתי – 20,000 מק"ג/מק"ת על בסיס אובדן קואורדינציה, כאבי ראש, גירוי העיניים ודרכי הנשימה העליונות משנת 1999. ערך שנתי – 35 מק"ג/מק"ת על בסיס פגיעה כלייתית וכבדית משנת 2015 (לפני הערכת עמיתים). ערך שנתי – 1.6 מק"ג/מק"ת על בסיס לויקמיה, סרטן כבד וכליות משנת 2016 טקסס ערך שעתי - 2,000 מק"ג/מק"ת על בסיס שינויים בפוטנציאלי פעולה של עצבי ראייה וירידה בבתפקוד קואורדינציה עין-יד. משנת 2008 ניו יורק ערך שעתי - 300 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות, משנת 2016 ערך שנתי – 40 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות ומסרטנות משנת 2016 קנדה (אונטריו) ערך יממתי – 360 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירו-התנהגותיות, משנת 2017. ערך שנתי – 40 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות ומסרטנות (כבד), משנת 2017 אוסטרליה ערך שנתי- 270 מק"ג/מק"ת על בסיס בריאות ואיכות חיים, משנת 2008 גרמניה (TA Luft) ערך שנתי – 10 מק"ג/מק"ת משנת 2002 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 63 ללא שינוי ערך יעד שנתי 21 ללא שינוי ערך סביבה יממתי לא קיים ללא שינוי ערך סביבה שנתי 21 ללא שינוי פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 1.14 -- שנה 0.38 0.38 USEPA ערך שנתי: 0.38 מק"ג/מק"ת משנת 1987 WHO 0.36-2 מק"ג/מק"ת משנת 2001. פי 5000 פחות מהערכת הקרצינוגניות. לא מוגדר טווח זמן. WHO אירופה ערך יממתי: 700 מק"ג/מק"ת משנת 1987 (נבחן שוב בשנת 2000) EU אין ערך CARB ערך שנתי: 0.48 מק"ג/מק"ת מדינת ניו יורק (ארה"ב) ערך שנתי: 0.038 מק"ג/מק"ת (סיכוי של 1 למיליון לחלות בסרטן, בהתבסס על המידע מ IRIS) משנת 2016 אונטריו (קנדה) ערך יממתי: 11.01 מק"ג/מק"ת משנת 2005 ערך שנתי: 0.04 משנת 2005 אוסטרליה אין ערך ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 1.14 (ללא שינוי) ערך יעד שנתי 0.38 (ללא שינוי) ערך סביבה יממתי לא קיים (ללא שינוי) ערך סביבה שנתי 0.38 (ללא שינוי) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.002 שנה 0.002 0.006 USEPA ערך שנתי: 0.002 מק"ג/מק"ת משנת 1995 WHO אירופה ערך שנתי: 0.006 מק"ג/מק"ת משנת 2000 EU ערך שנתי: 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 משנת 2012 CARB ערך שעתי: 0.003 מק"ג/מק"ת משנת 2008 טקסס ערך שעתי: 3 מק"ג/מק"ת משנת 2012 ערך שנתי: 0.067 מק"ג/מק"ת משנת 2012 ניו יורק ערך שנתי: 0.0023 מק"ג/מק"ת משנת 1995 קנדה (אונטריו) ערך יממתי: 0.3 מק"ג/מק"ת (לא מצוין מאיזו שנה) אוסטרליה ערך 3 דקתי: 0.19 מק"ג/מק"ת משנת 2016 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.002 בחלקיקי TSP ללא שינוי ערך יעד שנתי 0.002 בחלקיקי TSP ללא שינוי ערך סביבה יממתי (לא קיים) ללא שינוי ערך סביבה שנתי 0.006 בחלקיקי TSP 0.006 בחלקיקי PM10 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) חצי שעה 7 45 יממה 15 שנה 1 USEPA ערך שנתי: אין WHO ערך יממתי: 150 מק"ג/ מק"ת משנת 1987 על בסיס נזק לעיניים WHO אירופה ערך חצי-שעתי: 7 מק"ג/ מק"ת משנת 2000 על בסיס סף ריח והשפעה תחושתית בעיניים EU אין ערכים CARB ערך שעתי: 42 מק"ג/ מק"ת משנת 1999 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת ערך שנתי: 10 מק"ג/ מק"ת משנת 2000 ניו יורק ערך שעתי: 14 מק"ג/מק"ת משנת 2016 על בסיס סף ריח מיין ערך חצי שעתי: 42 מק"ג/מק"ת משנת 1999 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת ערך שנתי: 2 מק"ג/מק"ת קנדה ערך 10 דקתי: 13 מק"ג/ מק"ת ערך יממתי: 7 מק"ג/ מק"ת הערכים משנת 2005 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת אוסטרליה אין ערכים ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד חצי-שעתי 7 ללא שינוי ערך יעד שנתי 1 ללא שינוי ערך סביבה חצי-שעתי 45 ללא שינוי ערך סביבה יממתי 15 ללא שינוי פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 3.9 3.9 7 שנה 1.3 1.3 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת); מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 25 37.5 18 שנה 10 25 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת); מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 50 130 18 שנה 20 50 WHO ערך שנתי לחלקיקי PM10: 20 מק"ג/מק"ת ערך יממתי לחלקיקי PM10: 50 מק"ג/מק"ת ערך שנתי לחלקיקי PM2.5: 10 מק"ג/מק"ת ערך יממתי לחלקיקי PM2.5: 25 מק"ג/מק"ת USEPA ערך שנתי לחלקיקי PM10: (אין ערך) ערך יממתי לחלקיקי PM10: 150 מק"ג/מק"ת (מותרת חריגה אחת בשנה בממוצע תלת שנתי) ערך שנתי לחלקיקי PM2.5 ראשוניים: 12 מק"ג/מק"ת ערך שנתי לחלקיקי PM2.5 שניוניים: 15 מק"ג/מק"ת (ממוצע שנתי, במיצוע שלוש שנתי) ערך יממתי לחלקיקי PM2.5: 35 מק"ג/מק"ת (אחוזון 98, ממוצע על פני שלוש שנים) EU ערך שנתי לחלקיקי PM10: 40 מק"ג/מק"ת ערך יממתי לחלקיקי PM10: 50 מק"ג/מק"ת (מותרות 35 חריגות יממתיות בשנה) ערך שנתי לחלקיקי PM2.5: 25 מק"ג/מק"ת (Limit value) ערך שנתי לחלקיקי PM2.5: 20 מק"ג/מק"ת (Indicative Limit value) ערך יממתי לחלקיקי PM2.5: (אין ערך) אתר דיגום סוג מקורות הפליטה 1 גליל מערבי – גוש שגב כלל המקורות 2 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) שכונת המגורים המושפעת מחוות המכלים ומהתעשיה 3 חיפה - הדר הכרמל שכונת מגורים המושפעת בעיקר מתחבורה 4 חיפה – צק פוסט אזור מסחר ותעשיה 5 חיפה – שכונת חליסה שכונת המגורים הנמצאת במורד הרוח מאזור התעשיה ומכבישים ראשיים 6 חיפה – שכונת נווה שאנן שכונת המגורים הנמצאת במורד הרוח מאזור התעשיה ומכבישים ראשיים 7 קרית אתא - שכונת קרית בנימין שכונת מגורים המושפעת ממתחם בז"ן 8 מנהלת נחל קישון סמוך למתחם בז"ן 9 נשר שכונת המגורים הנמצאת במורד הרוח מאזור התעשיה ומכבישים ראשיים 10 נשר – בית לנדאו שכונת המגורים הנמצאת במורד הרוח מאזור התעשיה ומכבישים ראשיים 11 גן שמואל במורד הרוח מתחנת הכוח "אורות רבין" 12 אריאל רקע 13 בני ברק שכונת מגורים המושפעת מתחבורה 14 עמיאל שכונת מגורים המושפעת מתחבורה 15 ירושלים – שכונת שמואל הנביא שכונת מגורים המושפעת מתחבורה 16 רמלה - מחסן לוגיסטי אזור תעשיה נשר - רמלה 17 מושב אחיסמך ישוב המושפע מאזור התעשיה ברמלה ומעורקי תחבורה 18 אשדוד – אזור תעשיה צפוני נקודה 1 תעשיה 19 אשדוד – רובע ו שכונת המגורים כלל המקורות 20 ניר גלים ישוב המושפע מאזור התעשיה הצפוני של אשדוד ומעורקי תחבורה 21 רמת בקע אזור תעשיה פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 3770 3770 -- -- שנה 300 300 -- -- USEPA ערך סביבה/תקן איכות אוויר: אין ערך ייחוס: ערך שנתי: 5000 מק"ג/מק"ת משנת 2005, על בסיס השפעות נוירולוגיות WHO ערך ייחוס שנתי: 260 מק"ג/מק"ת משנת 2010, על בסיס השפעות נוירו-התנהגותיות והפלות ספונטניות. ערך ייחוס חצי-שעתי: 1000 מק"ג/מק"ת משנת 2010 על בסיס של אפקט ריח. EU אין ערך CARB ערך ייחוס שעתי: 37000 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות נשימתיות, התפתחותיות, עיניים ופריון משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 300 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות נשימתיות, התפתחותיות, עיניים ופריון משנת 2000 טקסס ערך ייחוס שעתי: 4500 מק"ג/מק"ת על בסיס גירוי עיניים ואף. כאב ראש וסחרחורת משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 1200 מק"ג/מק"ת על בסיס פגיעה בראיית צבעים משנת 2008 שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) 1 מטמנת דודאים פסולת ושפכים 2947 2 אדמה מכתשים בע"מ תעשייה כימית 2837 3 סיתהל - חגל (טליה) פסולת ושפכים 2826 4 נאסר מיחזור חברה ישראלית לטיפול באשפה בע"מ פסולת ושפכים 2404 5 מטמנות אפעה פסולת ושפכים 2341 6 תחנת כוח דליה תעשיות אנרגיה 2133 7 אדמה אגן בע"מ- אשדוד תעשייה כימית 1829 8 בז"ן - בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ תעשיות אנרגיה 1826 9 גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ תעשייה כימית 1776 10 גני הדס פסולת ושפכים 1716 11 תחנת כוח דוראד תעשיות אנרגיה 1583 12 עברון - תממ מיחזור - שותפות מוגבלת פסולת ושפכים 1537 13 או.פי.סי. רותם בע"מ תעשיות אנרגיה 1327 14 מטמנת תאנים פסולת ושפכים 1250 15 מטמנת חרובית איגוד ערים לאיכות הסביבה דרום יהודה פסולת ושפכים 1241 16 פז בית זיקוק אשדוד בע"מ תעשיות אנרגיה 1115 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממתי מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 97 24.0 4.2 4.3 5.1 8.4 2 אריאל 97 44.1 1.7 1.8 1.7 3.3 3 אשדוד – אזור תעשיה צפוני נקודה 1 97 58.9 9.7 13.1 8.0 8.8 4 אשדוד – רובע ו 97 14.2 3.3 3.3 3.6 3.0 5 בני ברק 38 17.8 7.4 6 גליל מערבי – גוש שגב 99 76.3 0.8 1.1 0.9 5.5 7 גן שמואל 96 12.6 2.2 2.0 2.2 3.1 8 חיפה - הדר הכרמל 96 28.9 3.5 4.3 4.2 4.2 9 חיפה – צק פוסט 97 12.5 2.8 5.1 3.4 3.1 10 חיפה – שכונת חליסה 96 13.5 1.8 2.2 2.3 2.8 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 96 32.6 3.9 1.7 1.4 2.3 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 96 69.5 5.9 4.6 4.1 5.5 13 מושב אחיסמך 97 17.2 2.8 3.5 3.2 3.2 14 מנהלת נחל קישון 96 12.4 2.9 3.0 2.6 3.0 15 ניר גלים 97 19.6 7.3 6.9 5.0 8.0 16 נשר 22 4.1 1.6 17 נשר – בית לנדאו 75 21.7 1.4 2.3 1.6 18 עמיאל 46 178.0 8.2 19.2 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 16.1 3.5 2.5 2.8 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 96 37.6 4.7 4.1 4.5 4.0 21 רמת בקע 47 2.5 1.1 1.1 סך הכל: סך הכל: 1766 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 178.0 9.7 13.1 8.2 19.2 סבב תחנת דלק תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) 1 1 2 3 4 5 תחנות דלק מחוז חיפה (אדגו זלמן שז"ר חדרה; פז פרדס חנה; סונול שד' אבא חושי חיפה; דלק הנביאים חיפה; מרכז תדלוק בת גלים חיפה) 17-18/1/2017 10 1 10 21.5 2 6 7 8 9 תחנות דלק במחוז תל אביב (פז גשר הירקון ת"א; פז ז'בוטינסקי רמת גן; דור אלון ז'בוטינסקי בני ברק; פז הילל הזקן, ת"א) 7-8/2/2017 7 1 7 17.2 4 13 14 15 16 17 תחנות דלק מחוז ירושלים (פז יגאל אלון בית שמש; פז בר כוכבא ירושלים; סמדר ירושלים; צומת פת ירושלים; פז דניה ירושלים) 19-20/2/2017 10 1 10 4.19 6 20 21 22 23 תחנות דלק מחוז צפון (סונול הארבעה עכו; פז הארבעה עכו; יעד דויד בן גאון נהריה; דור אלון אעבלין) 26-27/2/2017 8 1 8 14.8 3 10 11 12 תחנות דלק מחוז דרום (פז אקסודוס אשקלון; דלק אברהם אבינו באר שבע; פז החיד"א באר שבע) 21-22/3/2017 6 1 6 5.84 5 18 19 תחנות דלק מחוז מרכז (פז רופין רחובות; דור אלון רוטשילד נס ציונה) 28-29/3/2017 3 1 3 16.9 7 24 תחנת דלק סונול, שוהם בנתניה 5-6/4/2017 1 1 1 4.1 8 25 תחנת דלק סונול בטבריה* 7-8/2/2018 26-27/3/2018 2 4 1 1 2 4 334 225 9 6 תחנת דלק פז גשר הירקון בתל אביב 20-21/1/2019 23-24/1/2019 29-30/1/2019 3-4/2/2019 12-13/2/2019 2 5 10 31.96 14.46 12.82 25.56 24.85 10 26 תחנת דלק דיזול כפר יאסיף 16-17/12/2019 4 1 4 41.5 11 27 28 תחנות דלק בנצרת (פז פאולוס השישי; סונול פאולוס השישי ( 16-17/12/2019 4 1 4 8.46 12 29 30 7 תחנות דלק מחוז תל אביב (דור-אלון רח' ירושלים, בת ים; דור-אלון לוינסקי, ת"א; פז ז'בוטינסקי, רמת גן) 27-28/1/2020 6 1 6 25.4 13 31 32 תחנות דלק מחוז צפון (סונול רח' הרימון עפולה; סונול שדה יעקב) 5-6/2/2020 7 1 7 5.99 14 33 סונול רח' לוריא בתל אביב 3-4/3/2020 2 1 2 12.8 16 34 35 36 תחנות דלק מחוז חיפה (דור אלון קניון חיפה; פז ההגנה חיפה; פז החלוץ חיפה) 25-26/1/2021 6 1 6 3.19 11.3 350 17 7 37 38 6 39 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 2-3/2/2021 10 1 10 19.7 51.7 99.0 22.1 35.1 18 7 37 38 6 39 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 13/14/4/2021 10 1 10 21.7 36.0 228 10.3 36.1 19 40 41 תחנות דלק מחוז ירושלים (דלק ניות הרצוג ירושלים; פז בר כוכבא שד' בן צבי ירושלים) 28/4/2021 2 1 2 54.9 15.5 20 34 35 36 תחנות דלק מחוז חיפה (דור אלון קניון חיפה; פז ההגנה חיפה; פז החלוץ חיפה) 28-29/4/2021 6 1 6 2.97 5.67 8.79 21 7 37 38 6 39 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 3-4/5/2021 10 1 10 16.4 24.8 33.9 13.4 20.8 אתר דיגום תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 18-21/11/2018 4 4 16 148.29* 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 27-31/01/2019 4 4 16 42.08 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 19-22/05/2019 4 4 16 47.23 2 מטמנת אפעה 20-21/7/2020 5 1 5 14.8 2 מטמנת אפעה 1-3/9/2020 5 1 5 8.54 2 מטמנת אפעה 11-13/10/2020 5 1 5 13.2 2 מטמנת אפעה 9-10/12/2020 5 1 5 19.1 2 מטמנת אפעה 5-6/4/2021 3 1 3 19.6 2 מטמנת אפעה 5-6/6/2021 4 1 4 25.5 3 מטמנת דודאים 19-20/8/2020 4 1 4 22.1 3 מטמנת דודאים 14-15/9/2020 4 1 4 7.89 3 מטמנת דודאים 16-17/11/2020 4 1 4 12.5 3 מטמנת דודאים 26-27/1/2021 4 1 4 25.3 3 מטמנת דודאים 21-22/2/2021 4 1 4 19.8 3 מטמנת דודאים 17-18/3/2021 4 1 4 10.75 3 מטמנת דודאים 5-6/6/2021 4 1 4 27.6 4 שפדן 6-7/9/2020 1 1 1 19.0 5 אזור תעשייה סגולה 5-7/11/2019 7 1 7 26.9 6 גדות מסופים וכימיקלים 25-26/8/2020 1 1 1 1.59 7 דור כימיקלים בע"מ 25-26/8/2020 3 1 3 12.6 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) 1 באר שבע 444 13.2 2 דרומית 4 293 14.7 3 ירוחם 29 4.1 4 מזרחית 3 351 144.4 5 מערבית 5 307 34.2 6 מרכזית 11 473 199.2 7 פזורה 302 12.4 8 צומת הנגב 449 25.6 9 צפונית 2 419 44.7 10 שגב שלום 14 15.7 סך הכל סך הכל 3081 ריכוז מרבי ריכוז מרבי 199.2 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 3770 1000 ערך יעד שנתי 300 260 ערך סביבה יממתי 3770 1000 ערך סביבה שנתי 300 260 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.025 שנה 0.025 0.025 USEPA ערך ייחוס שנתי: Ni subsulfide – 0.021 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן מחילות האף, סרטן ריאות משנת 2006. Ni refinery dust – 0.042 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן סינוסים באף וסרטן ריאות משנת 1987 WHO ערך ייחוס שנתי: 0.025 מק"ג/מק"ת על בסיס סרטן ריאות משנת 2000 EU ערך שנתי (Target Value) – 0.020 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 משנת 2004 CARB ערך ייחוס עבור ניקל ותרכובותיו: ערך ייחוס שעתי - 0.20 מק"ג/מק"ת, על בסיס דלקת ברונכיאלית מלווה בהפרשות יתר משנת 2012. ערך ייחוס שמונה שעתי - 0.060 מק"ג/מק"ת, על בסיס Alveolar macrophage hyperplasia, chrionic active inflamation משנת 2012. ערך ייחוס שנתי – 0.014 מק"ג/מק"ת – עבור שינויים פתולוגים בריאות, בבלוטות הלימפה ובאפיטל של מערות האף משנת 2012. ערך ייחוס עבור תחמוצות ניקל: ערך ייחוס שנתי – 0.02 מק"ג/מק"ת עבור תגובה דלקתית פעילה בבועיות הריאה משנת 2012 מדינת טקסס ערך שנתי: 0.059 מק"ג/מק"ת עבור סרטן ריאות משנת 2017. קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-PM10 - 0.10 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס יממתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-TSP - 0.20 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס שנתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-PM10 - 0.02 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה ערך ייחוס שנתי עבור ניקל ותרכובותיו ב-TSP - 0.04 מק"ג/מק"ת משנת 2016 עבור מערכת הנשימה שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) 1 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח באתר אורות רבין תעשיות אנרגיה 231 2 מגנזיום ים המלח בע"מ מתכות 98 3 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח רוטנברג תעשיות אנרגיה 65 4 מפעלי ים המלח בע"מ תעשייה כימית 27 5 חד - אסף מתכות בע"מ מתכות 25 6 טכנולוגיית להבים בע"מ - נהריה מתכות 24 7 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת כוח צפית תעשיות אנרגיה 19 8 תחנת כוח אלון תבור תעשיות אנרגיה 19 9 בסט קרטון בע"מ - קיסריה אחר 14 10 אופיס טקסטיל אחר 12 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממתי מרבי בתקופה (מק"ג/ מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 קריית חיים (מתנ"ס) 101 0.0157 0.0032 0.0048 0.0057 0.0053 2 אריאל 17 0.0057 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 101 0.0204 0.0051 0.0066 0.0068 0.0042 4 אשדוד – רובע ו 101 0.0148 0.0031 0.0035 0.0040 0.0025 5 בני ברק 2 0.0035 6 גליל מערבי – גוש שגב 17 0.0070 7 גן שמואל 17 0.0056 8 חיפה - הדר הכרמל 17 0.0092 9 חיפה – צק פוסט 58 0.0128 0.0048 0.0029 10 חיפה – שכונת חליסה 30 0.0068 0.0028 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 17 0.0131 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 17 0.0121 13 מושב אחיסמך 94 0.0089 0.0014 0.0022 0.0022 0.0016 14 מנהלת נחל קישון 58 0.0198 0.0055 0.0031 15 ניר גלים 101 0.0213 0.0033 0.0038 0.0053 0.0058 16 נשר 1 0.0012 17 נשר – בית לנדאו 16 0.0139 18 עמיאל 5 0.0081 19 קריית טבעון 3 0.0013 20 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 92 0.0155 0.0032 0.0038 0.0046 0.0032 21 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 0.0236 0.0042 0.0050 0.0072 0.0040 22 רמת בקע 6 0.0051 סך הכל: סך הכל: 969 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.0236 0.0051 0.0066 0.0072 0.0058 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממתי מרבי בתקופה (מק"ג/ מק"ת) חריגות מערך יעד יממתי בתקופה ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 קריית חיים (מתנ"ס) 101 0.0413 3 0.0050 0.0114 0.0094 0.0099 2 אריאל 26 0.0048   3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 101 0.0367 1 0.0038 0.0108 0.0071 0.0069 4 אשדוד – רובע ו 101 0.0140 0.0022 0.0029 0.0033 0.0029 5 בני ברק 11 0.0052   6 גליל מערבי – גוש שגב 26 0.0056   7 גן שמואל 26 0.0138   8 חיפה - הדר הכרמל 26 0.0064   9 חיפה – צק פוסט 67 0.0201 0.0080 0.0058 10 חיפה – שכונת חליסה 38 0.0109   11 חיפה – שכונת נווה שאנן 26 0.0519 1   12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 26 0.0165   13 מושב אחיסמך 97 0.0171 0.0016 0.0025 0.0038 0.0025 14 מנהלת נחל קישון 67 0.0306 3 0.0089 0.0066 15 ניר גלים 100 0.0163 0.0027 0.0041 0.0050 0.0040 16 נשר 10 0.0044   17 נשר – בית לנדאו 16 0.0099   18 עמיאל 5 0.0068   19 קריית טבעון 3 0.0027   20 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 91 0.0118 0.0020 0.0038 0.0048   21 רמלה - מחסן לוגיסטי 100 0.0142 0.0032 0.0050 0.0080 0.0052 22 רמת בקע 6 0.0069         סך הכל: סך הכל: 1070 8 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.0519 0.0050 0.0114 0.0094 0.0099 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר רחוב ענבלים, ערד סבב 1 23-28/7/19 <0.00122 0.00154 0.00164 סבב 2 13/08/2019 0.00273 0.00128 0.00175 0.00299 סבב 3 03/09/2019 <0.00122 0.00142 0.00623 0.00196 סבב 4 23-24/9/19 0.00356 0.00378 0.00483 0.00204 סבב 5 16/10/2019 0.00506 0.02420 0.00602 0.00474 סבב 6 05/11/2019 0.00620 0.00580 0.00473 <0.00122 סבב 7 20/11/2019 0.00304 0.00417 0.00418 0.00199 סבב 8 17/12/2019 0.00294 0.00644 0.00374 0.00246 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר סבב 1 23-28/7/19 0.00158 0.00273 סבב 2 13/08/2019 0.00424 0.00248 0.00486 סבב 3 03/09/2019 0.00275 0.00194 0.00122 סבב 4 23-24/9/19 0.00444 0.00244 0.00251 סבב 5 16/10/2019 0.00649 0.00468 0.00495 סבב 6 05/11/2019 0.00927 0.00370 0.00539 סבב 7 20/11/2019 0.00226 0.00190 0.00345 סבב 8 17/12/2019 0.00150 0.00223 0.00219 תאריך נקודה 1 נקודה 2 נקודה 3 נקודה 4 19.5.19 0.004 0.01 0.005 20.5.19 0.004 0.01 0.003 21.5.19 0.004 0.004 0.005 22.5.19 0.004 0.01 0.003 תאריך מספר נקודות דיגום ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) 31/3-1/4/2020 3 0.00476 0.00391 0.00700 11-12/10/2020 3 0.00264 0.01900 0.00646 2-3/11/2020 2 0.00237 0.00122> 29-30/11/2020 3 0.00204 0.00122> 0.00122> 3-4/1/2021 3 0.00314 0.00319 0.00333 21-23/2/2021 3 0.00455 0.00656 0.00699 14-15/03/2021 3 0.00508 0.00945 0.01210 10-11/5/2021 3 0.05140 0.01680 0.00810 1-2/6/2021 3 0.0195 0.0104 0.00122> ערך ערך קיים בחלקיקי TSP (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן בחלקיקי PM10 (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.025 0.020 ערך יעד שנתי 0.025 0.020 ערך סביבה יממתי (לא קיים) 0.020 ערך סביבה שנתי 0.025 0.020 שם המפעל ערך מירבי של ריכוז ממוצע יממתי של ניקל בבקשה להיתר פליטה (מק"ג/מק"ת) הערות טכנולוגיית להבים בע"מ – נהריה 0.3 ריכוז על הגדר. המפעל נדרש להגביה ארובות. פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ 12.2318 המפעל נסגר לצמיתות הקורנס מפעלי עופרת , אשדוד 0.00001 בדיגומים באזור לא נמדדו ערכים גבוהים מפעל שם המתקן שם הארובה מספר ארובה זיהוי מקור במודל מגנזיום ים המלח ייבוש קרנליט, כלורינציה, אלקטרוליזה והשבת כלור ארובה ראשית 54 47552 STCK1 מגנזיום ים המלח סילויניט וונט V3749-01 47596 STCK2 מגנזיום ים המלח סילויניט וונט V3749-02 47708 STCK3 מגנזיום ים המלח בית יציקה ארובה 4197 47673 STCK4 מפעלי ים המלח מקלף תנור 602/1 44840 STCK5 מפעלי ים המלח מקלף תנור 602/2 30165 STCK6 מפעלי ים המלח מקלף תנור 602/3 30208 STCK7 מפעלי ים המלח גיבוש חם 515C1 30064 STCK8 מפעלי ים המלח גיבוש חם 515C2 30127 STCK9 מפעלי ים המלח גיבוש חם תנור 515E 48563 STCK10 מפעלי ים המלח גיבוש חם תנור F10 188789 STCK11 מפעלי ים המלח גלעון תנור 751/2 48640 STCK12 מפעלי ים המלח גלעון תנור 751/3 188798 STCK13 שם במודל נ.צ [X] נ.צ [Y] גובה ארובה קוטר ארובה טמפ' פליטה מהירות פליטה ניקל ארסן שם במודל נ.צ [X] נ.צ [Y] [מטר] [מטר] [מ"צ] [מ'/שנייה] [גרם/שנייה] [גרם/שנייה] STCK1 234264 548155 60 4.5 54.4 10.9 0.00386 0.00414 STCK2 234298 548367 60 1.9 58.8 14.47 0.0000255 0 STCK3 234298 548367 60 1.9 86.4 15.71 0.000105 0 STCK4 234372 548363 45 2 47.73 1.52 0.0000722 0 STCK5 235460 550191 20 1 69.85 14.53 0.000388 0.000416 STCK6 235453 550184 20 1 66.44 13.25 0.0000055 0.000361 STCK7 235450 550181 20 1 70.76 16.83 0.000555 0.000555 STCK8 235468 549831 65 0.8 65.2 18.24 0.000277 0.000305 STCK9 235457 549839 65 0.8 63.8 14.7 0.000194 0 STCK10 235479 549831 65 0.16 59.13 12.7 0 0 STCK11 235482 549819 65 0.8 90 15.68 0.00055 0.000564 STCK12 235399 549813 40 1.03 82.53 19.01 0.00025 0.000277 STCK13 235399 549813 50 1.15 50 8 0.000432* 0.000482* פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.8 1 שנה 0.1 USEPA אין ערך WHO ערך ייחוס יממתי: 1 מק"ג/מק"ת משנת 2000 WHO Europe ערך ייחוס יממתי: 1 מק"ג/מק"ת משנת 2000 השפעות לא מסרטנות EU אין ערך CARB ערך ייחוס שעתי: 30 מק"ג/מק"ת משנת 1999 ATSDR האמריקאי ערך ייחוס יממתי: 0.8 מק"ג/מק"ת משנת 2008 ערך ייחוס שנתי: 0.1 מק"ג/מק"ת משנת 2008 ניו יורק ערך ייחוס שנתי: 0.2 מק"ג/מק"ת משנת 2016 טקסס ערך ייחוס שעתי: 20 מק"ג/מק"ת משנת 2015 ערך ייחוס שנתי: 2 מק"ג/מק"ת משנת 2015 קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי: 2 מק"ג/מק"ת משנת 2005 אנגליה (נורת'האמפטונשייר) ערך שנתי: 5 מק"ג/מק"ת משנת 2019 ערך יממתי: 1 מק"ג/מק"ת (על בסיס WHO) שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (מתוכם בתקלה) (ק"ג) 1 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח רוטנברג תעשיות אנרגיה 349 2 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח באתר אורות רבין תעשיות אנרגיה 189 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממיתי מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 54 0.016 0.008 0.004 2 אריאל 4 0.006 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 54 0.017 0.008 0.004 4 אשדוד – רובע ו 54 0.014 0.005 0.003 5 בני ברק 2 0.005 6 גליל מערבי – גוש שגב 4 0.004 7 גן שמואל 4 0.005 8 חיפה - הדר הכרמל 4 0.019 9 חיפה – צק פוסט 45 0.020 0.008 0.004 10 חיפה – שכונת חליסה 17 0.009 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 4 0.011 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 4 0.007 13 מושב אחיסמך 47 0.014 0.002 14 מנהלת נחל קישון 45 0.046 0.011 0.004 15 ניר גלים 54 0.015 0.006 0.003 16 נשר 1 0.001 17 נשר – בית לנדאו 3 0.007 18 עמיאל 1 0.011 19 קריית טבעון 3 0.002 20 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 45 0.033 0.009 21 רמלה - מחסן לוגיסטי 51 0.030 0.012 0.007 22 רמת בקע 1 0.007 סך הכל: סך הכל: 492 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.046 0.012 0.007 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממיתי מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 101 0.018 0.003 0.005 0.006 0.004 2 אריאל 47 0.011 0.001 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 101 0.018 0.004 0.005 0.008 0.005 4 אשדוד – רובע ו 101 0.020 0.002 0.004 0.006 0.003 5 בני ברק 32 0.010 0.002 6 גליל מערבי – גוש שגב 47 0.008 0.002 7 גן שמואל 47 0.008 0.002 8 חיפה - הדר הכרמל 47 0.012 0.003 9 חיפה – צק פוסט 88 0.020 0.004 0.006 0.004 10 חיפה – שכונת חליסה 59 0.016 0.003 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 47 0.034 0.002 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 47 0.041 0.003 13 מושב אחיסמך 97 0.044 0.002 0.003 0.007 0.003 14 מנהלת נחל קישון 88 0.019 0.004 0.007 0.004 15 ניר גלים 100 0.035 0.003 0.004 0.007 0.004 16 נשר 26 0.009 0.002 17 נשר – בית לנדאו 21 0.012 18 עמיאל 5 0.011 19 קריית טבעון 3 0.003 20 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 92 0.027 0.003 0.004 0.006 21 רמלה - מחסן לוגיסטי 100 0.032 0.006 0.009 0.016 0.010 22 רמת בקע 6 0.010 סך הכל: סך הכל: 1302 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.044 0.006 0.009 0.016 0.010 תאריך מספר נקודות דיגום ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) 31/3/2020 3 0.00768 0.00727 0.00657 11-12/10/2020 3 0.00551 2-3/11/2020 2 0.00140 29-30/11/2020 3 0.00365 3-4/1/2021 3 0.00413 0.00439 0.04580 21-23/02/2021 3 0.00505 0.00653 0.00848 14-15/03/2021 3 0.00503 0.00962 0.01350 1-2/6/2021 3 0.00122> 0.00185 0.00199 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר רחוב ענבלים, ערד סבב 1 23-28/7/19 0.00338 0.00261 0.00284 סבב 2 13/08/2019 0.00441 0.00282 0.00391 סבב 3 03/09/2019 0.00139 0.00221 0.00287 0.00365 סבב 4 23-24/9/19 0.00425 0.00326 0.00338 0.00261 סבב 5 16/10/2019 0.00593 0.00750 0.00565 0.00638 סבב 6 05/11/2019 0.00953 0.00916 0.00477 0.00986 סבב 7 20/11/2019 0.00449 0.00439 0.00473 0.00287 סבב 8 17/12/2019 0.00371 0.00421 0.00376 0.00313 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר סבב 1 23-28/7/19 0.00226 0.00403 סבב 2 13/08/2019 0.00623 0.00468 0.00924 סבב 3 03/09/2019 0.00185 0.00278 0.00194 סבב 4 23-24/9/19 0.00511 0.00324 0.00347 סבב 5 16/10/2019 0.00682 0.00633 0.00676 סבב 6 05/11/2019 0.00934 0.00738 0.0102 סבב 7 20/11/2019 0.00231 0.00310 0.00362 סבב 8 17/12/2019 0.00204 0.00379 0.00326 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.8 ללא שינוי ערך יעד שנתי 0.1 ללא שינוי ערך סביבה יממתי 1 0.8 ערך סביבה שנתי (לא קיים) 0.1 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) עשר דקות 500 שעה 350 8 שעות 500, במשך שלוש שעות רצופות יממה 20 50 4 שנה 20 20 USEPA ערך שעתי (תקן סביבה): 196 מק"ג/מק"ת משנת 2010 (מותרות 4 חריגות- אחוזון 99 מערכים שעתיים מירביים ביממה, בממוצע של 3 שנים) WHO ערך ייחוס 10-דקתי : 500 מק"ג/מק"ת משנת 2005 ערך ייחוס יממתי : 20 מק"ג/מק"ת משנת 2006 EU ערך שעתי (תקן סביבה): 350 מק"ג/מק"ת משנת 2008 (מותרות 24 חריגות בשנה) ערך יממתי (תקן סביבה): 125 מק"ג/מק"ת משנת 2008 (מותרות 3 חריגות בשנה) CARB ערך שעתי (תקן סביבה): 660 מק"ג/מק"ת משנת 1999 גרמניה (TA-Luft) ערך שעתי (תקן סביבה): 350 מק"ג/מק"ת (מותרות 24 חריגות בשנה) ערך יממתי (תקן סביבה): 125 מק"ג/מק"ת (מותרות 3 חריגות בשנה) ערך שנתי (תקן סביבה): 50 מק"ג/מק"ת שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) 1 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח באתר אורות רבין תעשיות אנרגיה 19,056,178 2 רותם אמפרט נגב בע"מ תעשייה כימית 2,606,163 3 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח רוטנברג תעשיות אנרגיה 2,162,251 4 מלט הר טוב בע"מ תעשייה מינרלית 454,115 5 פז בית זיקוק אשדוד בע"מ תעשיות אנרגיה 402,020 6 פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ תעשייה מינרלית 244,936 7 בז"ן - בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ תעשיות אנרגיה 238,022 8 גלעם בע"מ תעשיית מזון ומשקאות 127,061 9 שמן תעשיות שמנים בע"מ תעשיית מזון ומשקאות 81,222 10 הקורנס מפעלי עופרת בע"מ מתכות 80,945 11 פניציה מפעלי זכוכית בע"מ תעשייה מינרלית 79,712 12 חברת החשמל - תחנת הכוח נאות חובב תעשיות אנרגיה 55,595 13 דור כימיקלים בע"מ תעשייה כימית 54,120 14 נשר - מפעלי מלט ישראליים בע"מ - מלט תעשייה מינרלית 52,830 15 מבשלות בירה בינלאומיות בע"מ - גבעת חיים תעשיית מזון ומשקאות 50,099 תחנה* שנת 2017 שנת 2018 שנת 2019 שנת 2020 1 ניידת2 1 0 0 0 2 ניר גלים 1 0 1 0 1 3 אשדוד 2 1 0 0 4 ניר גלים 2 1 0 0 1 5 גשר רכבת 206 110 39 18 6 צפע רותם 0 14 0 0 7 בריכות חיפה כימיקלים 0 1 0 0 תחנה* שנת 2017 שנת 2018 שנת 2019 שנת 2020 1 חיפה – איגוד 1 1 3 0 2 עצמאות 1 7 2 0 3 אליכין 2 2 3 2 4 בית אליעזר 14 7 2 2 5 גן שמואל 3 5 0 0 6 המעפיל 3 1 0 0 7 חדרה 1 1 0 0 8 מנשה 5 2 4 1 9 אשדוד – איגוד 6 (1) 1 0 1 10 בני דרום 3 5 0 1 11 גן דרום 1 2 0 0 12 ניר גלים 1 10 11 1 1 13 כרמיה – אשקלון 2 2 0 0 14 מבקיעים 2 3 0 0 15 אפעה רמפה 1 2 0 0 16 בריכות חיפה כימיקלים 37 (4) 46 13 6 17 גשר רותם (56) 96 (35) 65 (20) 58 (23) 58 18 נגב מינרלים 1 1 0 0 19 צפע רותם 5 (3) 10 2 2 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן (מק"ג/מק"ת) ערך יעד עשר דקתי 500 ללא שינוי ערך יעד יממתי 20 ללא שינוי ערך יעד שנתי 20 ללא שינוי ערך סביבה שעתי 350 ללא שינוי ערך סביבה יממתי 50 (מותרות 4 חריגות) 20 (מותרות 4 חריגות) (בבחינה) ערך סביבה שנתי 20 ללא שינוי קבוצה גובה קוטר טמפ' מהירות [מטר] [מטר] [מ"צ] [מ'/שניה] קבוצה 1 12 0.62 174 5.6 קבוצה 2 21 0.72 181 6.2 קבוצה 3* 47.5 1.3 150 6.7 קבוצה 4 11 0.76 45 14.3 קבוצה 5 25 1.13 43 11 קבוצה 6 36 2 74 17 גובה ארובה מספר הארובות בקבוצה ערך סף של אזור עירוני [ק"ג/שעה] מספר הארובות שלא עומדות בערך הסף ערך סף של אזור כפרי [ק"ג/שעה] מספר הארובות שלא עומדות בערך הסף מספר המפעלים שאינם עומדים בערכי הסף קבוצה 1 15≥ 40 0.56 36 0.9 30 24 קבוצה 2 15<h≤30 24 1.44 15 2.2 11 11 קבוצה 3 30< 3* 7.2 0 7.92 0 0 קבוצה 4 15≥ 8 0.54 4 0.83 2 4 קבוצה 5 15<h≤30 4 1.62 0 2.34 0 0 קבוצה 6 30<h≤50 3 9 0 12.6 0 0 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) חצי שעה 100 100 שנה 100 USEPA אין ערך סביבה/תקן איכות אוויר ערך ייחוס שנתי: 1000 מק"ג/מק"ת משנת 1992, על בסיס השפעות נוירולוגיות WHO ערך ייחוס שבועי: 260 מק"ג/מק"ת, משנת 2000, על בסיס ראייה וכישורי למידה. ערך ייחוס יממתי: 800 מק"ג/מק"ת, משנת 2017, על בסיס השפעות נוירולוגיות ערך ייחוס חצי – שעתי: 70 מק"ג/מק"ת משנת 2000, על בסיס סף ריח EU אין ערך סביבה קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי: 400 מק"ג/מק"ת גרמניה (TA-Luft) ערך שנתי וקצר טווח (תקן סביבה): 60 מק"ג/מק"ת משנת 2004 שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) (מתוכם בתקלה) מקור מידע 1 סיתהל - חגל (טליה) פסולת ושפכים 534 (534) דיווחי מפל"ס לשנת 2019 2 צח שרפון בע"מ - אשקלון תעשייה כימית 285 דיווחי מפל"ס לשנת 2019 3 מטמנות אפעה פסולת ושפכים 264 (264) דיווחי מפל"ס לשנת 2019 4 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח רוטנברג תעשיות אנרגיה 186 דיווחי מפל"ס לשנת 2019 5 אבן קיסר (בר לב) 10,385* דיגומי ארובות 2017-2019 6 רבדיון בע"מ 7,816* דיגומי ארובות 2021 7 קלקר עין כרמל 46* דיגומי ארובות 2020 8 אם.טי.אי יצור אמבטיות וספא בע"מ 1,269* דיגומי ארובות 2020 9 בי.ג'י. (ישראל) טכנולוגיות בע"מ 63* דיגומי ארובות 2019-2020 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 98 1.19 0.17 0.16 0.17 0.16 2 אריאל 99 1.36 0.09 0.13 0.45 0.20 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 99 2.87 0.24 0.30 0.54 0.25 4 אשדוד – רובע ו 99 1.20 0.13 0.19 0.24 0.28 5 בני ברק 38 1.38 0.34 6 גליל מערבי – גוש שגב 101 6.66 0.11 0.16 1.22 0.67 7 גן שמואל 98 2.05 0.11 0.12 0.48 0.21 8 חיפה - הדר הכרמל 98 0.62 0.11 0.11 0.17 0.25 9 חיפה – צק פוסט 99 1.73 0.10 0.17 0.13 0.13 10 חיפה – שכונת חליסה 98 2.23 0.25 0.30 0.13 0.15 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 97 0.22 0.09 0.10 0.10 0.12 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 98 9.62 0.14 0.18 0.29 0.73 13 מושב אחיסמך 99 6.88 0.12 0.13 0.84 0.28 14 מנהלת נחל קישון 98 1.80 0.17 0.11 0.12 0.47 15 ניר גלים 99 1.81 0.12 0.13 0.38 0.34 16 נשר 22 4.93 0.68 17 נשר – בית לנדאו 77 0.72 0.17 0.11 0.15 18 עמיאל 48 3.43 0.69 1.65 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 0.67 0.11 0.11 0.22 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 3.22 0.60 0.68 0.43 0.25 21 רמת בקע 49 0.27 0.11 0.14 סך הכל: סך הכל: 1800 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 9.62 0.68 0.68 1.22 1.65 מפעל תאריך הבדיקה מספר נקודות דיגום חזרות דיגום מספר ימי מדידות סה"כ מספר דיגומים ריכוז חצי שעתי מרבי (מק"ג/מק"ת) סה"כ חריגות 1 אבן קיסר בר לב 8/6/2017 4 3 1 12 106 1 1 אבן קיסר בר לב 22/2/2018 3 2 1 6 58.3 0 1 אבן קיסר בר לב 13/6/2019 4 2 1 8 498.61 4 1 אבן קיסר בר לב 5/9/2019 4 4 1 16 *109.65 2 1 אבן קיסר בר לב 23/10/2019 4 2 1 8 *55.55 0 1 אבן קיסר בר לב 28/11/2019 4 2 1 8 *256 1 1 אבן קיסר בר לב 11/8/2020 4 2 8 8 222.81 1 1 אבן קיסר בר לב 21/12/2020 4 2 1 8 177.54 1 2 אבן קיסר שדות ים 2/3/2017 4 3 1 12 193.1 5 2 אבן קיסר שדות ים 5/12/2017 4 1 1 4 92.2 0 2 אבן קיסר שדות ים 22/2/2018 3 2 1 6 58.3 0 2 אבן קיסר שדות ים 15/3/2018 4 1 1 4 61.7 0 2 אבן קיסר שדות ים 30/8/2018 4 2 1 8 24.3 0 2 אבן קיסר שדות ים 29/4/2019 4 2 1 8 248.2 1 2 אבן קיסר שדות ים 12/9/2019 4 4 1 16 202 2 2 אבן קיסר שדות ים 31/10/2019 4 2 1 8 88.39 0 2 אבן קיסר שדות ים 15/12/2019 4 2 1 8 4.26> 0 2 אבן קיסר שדות ים 12/7/2020 4 2 1 8 167.1 1 2 אבן קיסר שדות ים 21/12/2020 4 2 1 8 177.54 1 2 אבן קיסר שדות ים 8-9/3/2021 7 2 2 7 343.42 1 2 אבן קיסר שדות ים 5/5/2021 6 2 1 6 29.82 0 3 פוליביד 27/8/2019 4 4 1 16 11.1 0 3 פוליביד 15/10/2019 4 2 1 8 4.26> 0 3 פוליביד 24/11/2019 4 2 1 8 8.31 0 3 פוליביד 13/8/2020 4 2 1 8 5.13 0 4 קלקר עין כרמל 20/8/2019 4 4 1 16 14.4 0 4 קלקר עין כרמל 24/9/2019 4 2 1 8 5.84 0 4 קלקר עין כרמל 12/11/2019 4 2 1 8 52.86 0 4 קלקר עין כרמל 23/11/2020 4 2 1 8 4.26> 0 4 קלקר עין כרמל 28/4/2021 3 2 1 6 12.35 0 5 קלקר אלון תבור 14/8/2019 4 4 1 16 64.9 0 5 קלקר אלון תבור 19/9/2019 4 2 1 8 20.23 0 5 קלקר אלון תבור 21/11/2019 4 2 1 8 11.54 0 5 קלקר אלון תבור 20/5/2021 4 2 1 8 4.05 0 6 רבדיון עטרות 10/8/2017 4 1 1 4 218.7 2 6 רבדיון עטרות 28/1/2018 3 2 1 6 66.2 0 6 רבדיון עטרות 8/8/2019 4 4 1 8 41.4 0 6 רבדיון עטרות 27/10/2019 4 2 1 8 61.13 0 6 רבדיון עטרות 2/1/2020 4 2 1 8 20.92 0 6 רבדיון עטרות 15/9/2020 4 2 1 8 403.99 2 6 רבדיון עטרות 11/11/2020 3 3 1 8 412.77 1 7 בי ג'י בונד 17/9/2020 4 2 1 7 0.85> 0 7 בי ג'י בונד 3/11/2020 4 2 1 8 0.85> 0 7 בי ג'י בונד 20/5/2021 4 2 1 8 0.43> 0 8 צח שרפון 3/9/2020 4 2 1 8 4.26> 0 8 צח שרפון 11/10/2020 4 2 1 8 0.85> 0 8 צח שרפון 9/11/2020 3 2 1 6 4.9 0 8 צח שרפון 23/11/2020 4 2 1 8 4.26> 0 אתר דיגום תאריך דיגום מס' נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) 1 א.ת. אלון תבור 9-10/12/2018 8 1 8 1.72 2 מטמנת אפעה 20-21/7/2020 5 1 5 1.49 2 מטמנת אפעה 1-3/9/2020 5 1 5 0.909 2 מטמנת אפעה 11-13/10/2020 5 1 5 1.92 2 מטמנת אפעה 9-10/12/2020 4 1 4 3.93 3 מטמנת דודאים 19-20/8/2020 4 1 4 3.86 3 מטמנת דודאים 14-15/9/2020 4 1 4 1.38 3 מטמנת דודאים 16-17/11/2020 4 1 4 2.43 3 מטמנת דודאים 3-4/1/2021 4 1 4 7.14 4 שפדן 6-7/9/2020 1 1 1 0.341 5 אזור תעשייה סגולה (סמוך למפעל טביב איכות לסביבה) 8-9/2/2018 8 1 8 26.6 5 אזור תעשייה סגולה (סמוך למפעל טביב איכות לסביבה) 14-15/3/2018 7 1 7 74.5 5 אזור תעשייה סגולה (סמוך למפעל טביב איכות לסביבה) 5-7/11/2019 7 1 7 1.36> ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן (מק"ג/מק"ת) ערך יעד חצי שעתי 100 70 ערך יעד שנתי 100 70 ערך סביבה חצי שעתי 100 70 (בבחינה) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 63 שנה 21 21 USEPA ערך ייחוס שנתי : 40 מק"ג/מק"ת משנת 2012 על בסיס קרצינוגני ATSDR ערך ייחוס שנתי : 40 מק"ג/מק"ת משנת 2019 על בסיס פגיעה בראיה WHO ערך ייחוס יממתי : 5,000 מק"ג/מק"ת, על בסיס השפעות נוירולוגיות, משנת 2010 ערך ייחוס שנתי : 250 מק"ג/מק"ת, על בסיס השפעות נוירו-התנהגותית משנת 2010 EU אין ערך CARB ערך ייחוס שעתי : 20,000 מק"ג/מק"ת על בסיס אובדן קואורדינציה, כאבי ראש, גירוי העיניים ודרכי הנשימה העליונות משנת 1999. ערך ייחוס שנתי : 35 מק"ג/מק"ת על בסיס פגיעה כלייתית וכבדית משנת 2015 (לפני הערכת עמיתים). ערך ייחוס שנתי: 1.6 מק"ג/מק"ת על בסיס לויקמיה, סרטן כבד וכליות משנת 2016 טקסס ערך ייחוס שעתי : 2,000 מק"ג/מק"ת על בסיס שינויים בפוטנציאלי פעולה של עצבי ראייה וירידה בבתפקוד קואורדינציה עין-יד, משנת 2008 ניו יורק ערך ייחוס שעתי : 300 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות, משנת 2016 ערך ייחוס שנתי : 40 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות ומסרטנות משנת 2016 קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי : 360 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירו-התנהגותיות, משנת 2017. ערך ייחוס שנתי : 40 מק"ג/מק"ת על בסיס השפעות נוירולוגיות ומסרטנות (כבד), משנת 2017 אוסטרליה ערך ייחוס שנתי : 270 מק"ג/מק"ת על בסיס בריאות ואיכות חיים, משנת 2008 גרמניה (TA Luft) ערך שנתי (תקן סביבה): 10 מק"ג/מק"ת משנת 2002 שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) 1 איגוד ערים איזור חיפה (ביוב) מכון לטיהור שופכין פסולת ושפכים 201 2 מכון טיהור שפכים שורק פסולת ושפכים 160 3 נאסר מיחזור חברה ישראלית לטיפול באשפה בע"מ פסולת ושפכים 117 4 מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ- שפד"ן פסולת ושפכים 108 5 מי נתניה (2003)בע"מ פסולת ושפכים 97 6 החברה לשירותי איכות הסביבה בע"מ פסולת ושפכים 93 7 גני הדס פסולת ושפכים 87 8 מתקן טיהור שופכין איילון בע"מ פסולת ושפכים 87 9 מכון טיהור חדרה - החברה לטיפול והשבת מי ביוב בע"מ פסולת ושפכים 56 10 ג'י.אי.אס תפעול מתקנים בע"מ - מט"ש עכו פסולת ושפכים 47 11 מי הרצליה בע"מ פסולת ושפכים 42 12 מכון טיהור שפכים שמשון פסולת ושפכים 41 13 איגוד ערים דרום השרון המזרחי לביוב (מכון טיהור שפכים) פסולת ושפכים 40 14 מכון טיהור אשקלון פסולת ושפכים 36 15 מט"ש עירון - מי עירון מועצה איזורית מנשה פסולת ושפכים 34 16 מט"ש שוקת פסולת ושפכים 33 17 ת.ג.א - מכון טיהור שפכים נהריה פסולת ושפכים 29 18 מכון טיהור שפכים כרמיאל - מקורות פיתוח וייזום בע"מ פסולת ושפכים 24 19 תאגיד מי קרית גת (2008) בע"מ פסולת ושפכים 21 20 חברת קולחי השרון בע"מ פסולת ושפכים 21 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 98 0.52 0.11 0.12 0.13 0.11 2 אריאל 99 1.18 0.09 0.10 0.15 0.12 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 99 0.47 0.15 0.16 0.10 0.12 4 אשדוד – רובע ו 99 1.05 0.10 0.16 0.13 0.13 5 בני ברק 38 0.89 0.21 6 גליל מערבי – גוש שגב 101 0.21 0.09 0.10 0.11 0.11 7 גן שמואל 98 0.30 0.10 0.10 0.11 0.11 8 חיפה - הדר הכרמל 98 1.82 0.17 0.14 0.19 0.19 9 חיפה – צק פוסט 99 0.45 0.10 0.14 0.14 0.15 10 חיפה – שכונת חליסה 98 0.74 0.19 0.17 0.18 0.15 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 97 0.21 0.09 0.10 0.11 0.11 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 98 5.29 0.28 0.31 0.33 0.37 13 מושב אחיסמך 99 0.81 0.12 0.14 0.15 0.13 14 מנהלת נחל קישון 98 0.70 0.12 0.12 0.16 0.16 15 ניר גלים 99 0.28 0.11 0.10 0.11 0.12 16 נשר 22 0.13 0.09 17 נשר – בית לנדאו 77 0.42 0.11 0.11 0.13 18 עמיאל 48 1.53 0.35 0.35 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 0.66 0.12 0.10 0.11 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 0.39 0.13 0.14 0.13 0.14 21 רמת בקע 49 0.13 0.11 0.12 סך הכל: סך הכל: 1800 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 5.29 0.28 0.31 0.35 0.37 מכבסה תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז ממוצע יממתי סה"כ חריגות 1 בני ברק מכבסת פריז אקספרס 10-11/10/2019 7-8/3/2021 14-15/3/21 1 3 3 6,660 2,067 311 3 2 ירושלים מכבסת סופר קלין 2-3/9/2019 3-4/1/2021 6-7/2/2021 7-8/2/2021 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 6 6 750 457 681 672 1,541 406 6 3 ירושלים מכבסת הנגב 12-13/11/2019 3-4/1/2021 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 4 4 136 79.0 13.8 61.9 2 4 מכבסת קלינשופ – הוד השרון 8-9/7/2019 13/14/8/2019 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1-2 4 4 2,612 79.3 168 58.9 3 5 תל אביב מכבסת ויט-סק 30/11-1/12/2020 21-22/12/2020 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 4 4 944 2,251 426 339 4 6 בני ברק מכבסת שלגית 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 2 2 2,251 95 2 7 תל אביב מכבסת רובין 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 2 2 1,115 976 2 8 בני ברק מכבסת דניאלצ'יק 7-8/3/2021 14-15/3/2021 1 2 2 543 15.5 1 9 מכבסת מיקי בבאר שבע 7-8/6/2021 1 1 1 34.6 0 תאריך דיגום מספר נקודות דיגום סה"כ דיגומים ריכוז מרבי סה"כ חריגות 1 16-17/10/2018 6 6 63.7 1 2 3-4/12/2018 4 4 18.3 0 3 01/2017-07/2020 (תאריכים מרובים) 10 4,323 N/D LOD-LOQ 0 אתר דיגום תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 7-11/5/2017* 4 4 16 ND 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 23-27/7/2017* 4 4 16 ND 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 11-21/2/2018* 4 4 16 ND 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 18-21/11/2018 4 4 16 5.81 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 27-31/01/2019 4 4 16 2.87 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 19-22/05/2019 4 4 16 1.58 2 מטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום 20-21/7/2020 4 1 4 0.539 2 מטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום 1-3/9/2020 5 1 5 0.484 2 מטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום 11-13/10/2020 5 1 5 2.08 2 מטמנת אפעה ובריכות חיפה כימיקלים דרום 9-10/12/2020 5 1 5 1.46 3 מטמנת דודאים 19-20/8/2020 4 1 4 0.250> 3 מטמנת דודאים 9-10/9/2020 4 1 4 0.253> 3 מטמנת דודאים 16-17/11/2020 4 1 4 1.187 3 מטמנת דודאים 3-4/1/2021 4 1 4 0.641 4 שפדן 6-7/9/2020 1 1 1 0.255> 5 אזור תעשייה סגולה 5-7/11/2019 7 1 7 0.203 6 פז"א אשדוד 11-12/6/2017 6 1 6 0.012> ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש נבחן (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 63 120 / 4.8 (בבחינה) ערך יעד שנתי 21 40 / 1.6 (בבחינה) ערך סביבה יממתי לא קיים (בבחינה) ערך סביבה שנתי 21 (בבחינה) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 1.14 -- שנה 0.38 0.38 USEPA ערך ייחוס שנתי : 0.38 מק"ג/מק"ת משנת 1987 WHO ערךייחוס : 0.36-2 מק"ג/מק"ת משנת 2001. פי 5000 פחות מהערכת הקרצינוגניות. לא מוגדר טווח זמן. WHO אירופה ערך ייחוס יממתי : 700 מק"ג/מק"ת משנת 1987 (נבחן שוב בשנת 2000) EU אין ערך CARB ערך ייחוס שנתי : 0.48 מק"ג/מק"ת מדינת ניו יורק (ארה"ב) ערך ייחוס שנתי : 0.038 מק"ג/מק"ת (סיכוי של 1 למיליון לחלות בסרטן, בהתבסס על המידע מ IRIS) משנת 2016 אונטריו (קנדה) ערך ייחוס יממתי : 11.01 מק"ג/מק"ת משנת 2005 ערך ייחוס שנתי : 0.04 משנת 2005 אוסטרליה אין ערך ריכוז רמת סיכון 4E+0 ug /m3 E-4 (1:10,000) 4E-1 ug /m3 E-5 (1:100,000) 4E-2 ug /m3 E-6 (1:1,000,000) שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (ק"ג) 1 מטמנת דודאים פסולת ושפכים 33 3 סיתהל - חגל (טליה) פסולת ושפכים 28 4 מטמנות אפעה פסולת ושפכים 24 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) חריגות מערך יעד יממתי בתקופה ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 98 0.75 0.09 0.12 0.07 0.07 2 אריאל 99 0.49 0.07 0.11 0.10 0.07 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 99 0.77 0.16 0.15 0.07 0.06 4 אשדוד – רובע ו 99 0.61 0.13 0.16 0.11 0.08 5 בני ברק 38 0.34 0.11 6 גליל מערבי – גוש שגב 101 0.64 0.08 0.13 0.09 0.07 7 גן שמואל 98 0.67 0.09 0.13 0.07 0.08 8 חיפה - הדר הכרמל 98 0.72 0.11 0.15 0.10 0.08 9 חיפה – צק פוסט 99 1.59 1 0.08 0.17 0.11 0.07 10 חיפה – שכונת חליסה 98 0.90 0.10 0.14 0.12 0.08 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 97 0.36 0.09 0.10 0.08 0.08 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 98 1.05 0.13 0.23 0.13 0.08 13 מושב אחיסמך 99 1.28 1 0.08 0.10 0.14 0.09 14 מנהלת נחל קישון 84 0.88 0.10 0.13 0.12 15 ניר גלים 99 0.56 0.12 0.12 0.11 0.08 16 נשר 22 0.25 0.10 17 נשר – בית לנדאו 77 1.04 0.12 0.13 0.07 18 עמיאל 48 0.54 0.11 0.10 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 0.72 0.10 0.13 0.10 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 0.52 0.09 0.14 0.15 0.11 21 רמת בקע 49 1.33 1 0.13 0.08 סך הכל: סך הכל: 1702 3 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 1.59 0.16 0.23 0.15 0.11 אתר דיגום תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות 1 מטמנת אפעה 20-21/7/2020 5 4 16 0.0624> 0 1 מטמנת אפעה 1-3/9/2020 5 1 5 0.712 0 1 מטמנת אפעה 11-12/10/2020 4 1 4 2.06 1 1 מטמנת אפעה 9-10/12/2020 4 1 4 1.97 2 1 מטמנת אפעה 12-13/1/2021 5 1 5 1.11 0 1 מטמנת אפעה 14-15/2/2021 4 1 4 0.834 0 1 מטמנת אפעה 5-6/4/2021 3 1 3 0.659 0 2 מטמנת דודאים 19-20/8/2020 4 1 4 0.938 0 2 מטמנת דודאים 9-10/9/2020 4 1 4 0.134 0 2 מטמנת דודאים 16-17/11/2020 4 1 4 1.05 0 2 מטמנת דודאים 3-4/1/2021 4 1 4 0.783 0 2 מטמנת דודאים 26-27/1/2021 4 1 4 0.758 0 2 מטמנת דודאים 21-22/2/2021 4 1 4 <0.160 0 2 מטמנת דודאים 17-18/3/2021 4 1 4 0.810 0 3 שפדן 6-7/9/2020 1 1 1 0.127> 0 4 אזור תעשייה סגולה 5-7/11/2019 7 1 7 0.689> 0 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 1.14 (ללא שינוי) ערך יעד שנתי 0.38 (ללא שינוי) ערך סביבה יממתי לא קיים 1.14 (בבחינה) ערך סביבה שנתי 0.38 (ללא שינוי) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 0.002 שנה 0.002 0.006 USEPA ערך ייחוס שנתי: 0.002 מק"ג/מק"ת משנת 1995 WHO אירופה ערך ייחוס שנתי: 0.006 מק"ג/מק"ת משנת 2000 EU ערך שנתי: 0.006 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 משנת 2012 CARB ערך ייחוס שעתי: 0.003 מק"ג/מק"ת משנת 2008 טקסס ערך שעתי (לרישוי): 3 מק"ג/מק"ת משנת 2012 ערך שנתי (לרישוי): 0.067 מק"ג/מק"ת בחלקיקי PM10 משנת 2012 ניו יורק ערך שנתי: 0.0023 מק"ג/מק"ת משנת 1995 קנדה (אונטריו) ערך ייחוס יממתי: 0.3 מק"ג/מק"ת (לא מצוין מאיזו שנה) אוסטרליה ערך 3 דקתי: 0.19 מק"ג/מק"ת משנת 2016 שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה (מתוכם בתקלה) (ק"ג) 1 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח באתר אורות רבין תעשיות אנרגיה 106 2 חברת החשמל לישראל בע"מ - תחנת הכח רוטנברג תעשיות אנרגיה 6 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 102 0.0013 0.0010 0.0011 0.0007 0.0008 2 אריאל 19 0.0020 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 103 0.0046 0.0011 0.0015 0.0015 0.0012 4 אשדוד – רובע ו 103 0.0044 0.0010 0.0011 0.0009 0.0008 5 בני ברק 2 0.0012 6 גליל מערבי – גוש שגב 19 0.0012 7 גן שמואל 19 0.0012 8 חיפה - הדר הכרמל 19 0.0013 9 חיפה – צק פוסט 60 0.0012 0.0008 0.0008 10 חיפה – שכונת חליסה 32 0.0012 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 19 0.0013 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 19 0.0040 13 מושב אחיסמך 96 0.0020 0.0010 0.0011 0.0008 0.0007 14 חיפה - מנהלת נחל קישון 60 0.0021 0.0008 0.0007 15 ניר גלים 103 0.0038 0.0010 0.0012 0.0011 0.0010 16 נשר 1 0.0012 17 נשר – בית לנדאו 18 0.0020 18 עמיאל 7 0.0010 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 92 0.0023 0.0010 0.0011 0.0009 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 100 0.0042 0.0010 0.0014 0.0013 0.0010 21 רמת בקע 8 0.0010 סך הכל: סך הכל: 1001 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.0046 0.0011 0.0015 0.0015 0.0012 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) חריגות מערך יעד יממתי בתקופה ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 101 0.0018 0 0.0007 0.0008 0.0007 0.0007 2 אריאל 26 0.0016 0 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 103 0.0025 3 0.0007 0.0010 0.0012 0.0011 4 אשדוד – רובע ו 103 0.0024 1 0.0007 0.0008 0.0008 0.0008 5 בני ברק 11 0.0012 0 6 גליל מערבי – גוש שגב 26 0.0012 0 7 גן שמואל 26 0.0012 0 8 חיפה - הדר הכרמל 26 0.0012 0 9 חיפה – צק פוסט 69 0.0015 0 0.0007 0.0008 10 חיפה – שכונת חליסה 40 0.0012 0 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 26 0.0012 0 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 26 0.0051 1 13 מושב אחיסמך 99 0.0052 1 0.0007 0.0008 0.0009 0.0008 14 חיפה - מנהלת נחל קישון 69 0.0013 0 0.0007 0.0008 15 ניר גלים 102 0.0045 2 0.0007 0.0009 0.0010 0.0010 16 נשר 10 0.0006 0 17 נשר – בית לנדאו 16 0.0015 0 18 עמיאל 5 0.0008 0 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 92 0.0019 0 0.0007 0.0008 0.0007 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 102 0.0040 5 0.0007 0.0009 0.0014 0.0011 21 רמת בקע 6 0.0011 0 22 קריית טבעון 3 0.0006 0 סך הכל: סך הכל: 1087 13 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 0.0052 0.0007 0.0010 0.0014 0.0011 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר רחוב ענבלים, ערד סבב 1 23-28/7/19 <0.000692 <0.000692 <0.000692   סבב 2 13/08/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692   סבב 3 03/09/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692   סבב 4 23-24/9/19 <0.000692 <0.000692 <0.000692   סבב 5 16/10/2019 <0.000692 0.000711 <0.000692   סבב 6 05/11/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692 0.000736 סבב 7 20/11/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 8 17/12/2019 <0.000692 <0.000692 0.000834 <0.000692 סבב דיגום תאריך כפר מסריק מבקיעים בית אליעזר סבב 1 23-28/7/19 <0.000692 <0.000692 סבב 2 13/08/2019 <0.000692 <0.000692 0.00101 סבב 3 03/09/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 4 23-24/9/19 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 5 16/10/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 6 05/11/2019 <0.000692 <0.000692 0.000711 סבב 7 20/11/2019 0.000712 <0.000692 <0.000692 סבב 8 17/12/2019 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב דיגום תאריך מספר נקודות דיגום ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) סבב 1 31/3/2020 3 0.000723 0.000699 <0.000692 סבב 2 11/10/2020 3 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 3 2/11/2020 2 <0.000692 <0.000692 סבב 4 29/11/2020 3 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 5 3/1/2021 3 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 6 21-22/2/2021 3 0.00128 0.00140 0.00183 סבב 7 14/3/2021 3 <0.000692 <0.000692 <0.000692 סבב 8 1-2/6/2021 3 0.000692> 0.000692> 0.000692> תאריך ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) תאריך נק' 1 (גדר המפעל) נק 2 (משתלה סמוכה) 1 6.10.19 0.00031 0.00012 2 22.10.19 0.00043 0.00006 3 10.11.19 0.00056 0.00068 4 24.11.19 0.00100 0.00074 5 8.12.19 0.00031 0.00074 6 22.12.19 0.00025 0.00043 7 5.1.20 0.00010 0.00001 8 19.1.20 0.00048 0.00016 9 02.2.20 0.00160 0.00160 10 14.2.20 0.00160 0.00160 11 3.3.20 0.00160 0.00160 12 19.3.20 0.00160 0.00160 13 10.5.20 0.02240 0.00180 14 24.5.20 0.01640 0.00160 15 7.6.20 0.00680 0.00160 16 25.6.20 0.00250 0.00160 17 12.7.20 0.01070 0.00200 18 26.7.20 0.00002 0.00002 19 9.8.20 0.01360 0.00167 20 23.8.20 0.00471 0.00155 21 21.9.20 0.00155 0.00155 22 30.9.20 0.00546 0.00155 23 12.10.20 0.00279 0.00155 24 18.10.20 0.00286 0.00119 25 26.10.20 0.00200 0.00200 26 8.11.20 0.00160 0.00160 27 29.11.20 0.00160 0.00160 28 13.12.20 0.00300 0.00400 29 27.12.20 0.00002 0.00002 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד יממתי 0.002 בחלקיקי TSP ללא שינוי ערך יעד שנתי 0.002 בחלקיקי TSP ללא שינוי ערך סביבה יממתי (לא קיים) 0.006 בחלקיקי PM10 (בבחינה) ערך סביבה שנתי 0.006 בחלקיקי TSP 0.006 בחלקיקי PM10 שם המפעל מפעל בעל היתר פליטה ערך מירבי של ריכוז ממוצע יממתי של ארסן בבקשה להיתר פליטה (מק"ג/מק"ת) הערות חד אסף כן (לא נבדק בבקשה להיתר) בדיגומים בסביבת המפעל לא נמדדו ערכים גבוהים חח"י רוטנברג כן (לא נבדק בבקשה להיתר) בדיגומים בסביבת תה"כ לא נמדדו ערכים גבוהים טלוס זיקוק שמנים לא בשני דיגומים שבוצעו בארובות המפעל נמצא ארסן, קצבי פליטה מאוד נמוכים, בדיגום ב- 2017 קצב הפליטה היה 31 גר' לשעה, בדיגום ב- 2020 קצב הפליטה היה נמוך ב-4 סדרי גודל,  8 מ"ג לשעה. כמו כן המפעל לא פועל לאחר שריפה שהשביתה אותה. לא צפוי שיהווה מקור פליטה משמעותי. חח"י אורות רבין כן (לא נבדק בבקשה להיתר) בדיגומים בסביבת תה"כ לא נמדדו ערכים גבוהים מגנזיום ים המלח כן (לא נבדק בבקשה להיתר) על פי הרצת מודל אשר בוצעה על ידי המשרד עבור הארובות של מפעלי ים המלח ומגנזיום ים המלח, הריכוז היממתי המירבי שהתקבל הוא 0.01957 מק"ג/מק"ת, מעל ערך הסביבה היממתי המוצע. מפעלי ים המלח כן (לא נבדק בבקשה להיתר) על פי הרצת מודל אשר בוצעה על ידי המשרד עבור הארובות של מפעלי ים המלח ומגנזיום ים המלח, הריכוז היממתי המירבי שהתקבל הוא 0.01957 מק"ג/מק"ת, מעל ערך הסביבה היממתי המוצע. פז בית זיקוק אשדוד כן (לא נבדק בבקשה להיתר) בדיגומים באזור לא נמדדו ערכים גבוהים אדמה אגן- אשדוד כן (לא נבדק בבקשה להיתר) נמדד בדיגום ארובה בודד בשנים האחרונות קצב פליטה של 0.6 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. הקורנס מפעלי עופרת , אשדוד כן (לא נבדק בבקשה להיתר) בדיגומים באזור לא נמדדו ערכים גבוהים אבו חליפה ציפוי מתכת בע"מ לא מפעל לא מוכר. נמדד ארסן בשני דיגומים בשנים האחרונות. קצב פליטה מירבי של 0.3 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. חישולי כרמל בע"מ כן (לא נבדק בבקשה להיתר) נמדד בדיגום בודד בשנים האחרונות קצב פליטה של 0.01 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. נומינור תעשיות כימיות בע"מ (כרמיאל) לא מפעל לא מוכר. נמדד ארסן בשני דיגומים בשנים האחרונות עם קצב פליטה מירבי של 0.078 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. פניציה תעשיות זכוכית שטוחה בע"מ כן 0.006 המפעל נסגר לצמיתות לוכסמבורג תעשיות – ערד כן 0.00175 נמדדו חריגות על גדר המפעל, המפעל נמצא בהליך אסדרה. טכנולוגיית להבים בע"מ – נהריה כן 0.00379 נמדד בדיגום בודד בשנים האחרונות קצב פליטה של 0.005 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. נילית בע"מ כן (לא נבדק בבקשה להיתר) נמדד בדיגום בודד בשנים האחרונות קצב פליטה של 0.003 גר' לשעה, לא מדובר במקור פליטה משמעותי. פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) חצי שעה 7 45 יממה 15 שנה 1 USEPA ערך שנתי: אין WHO ערך ייחוס יממתי: 150 מק"ג/ מק"ת משנת 1987 על בסיס נזק לעיניים WHO אירופה ערך ייחוס חצי-שעתי: 7 מק"ג/ מק"ת משנת 2000 על בסיס סף ריח והשפעה תחושתית בעיניים EU אין ערכים CARB ערך ייחוס שעתי: 42 מק"ג/ מק"ת משנת 1999 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת ערך ייחוס שנתי: 10 מק"ג/ מק"ת משנת 2000 ניו יורק ערך שעתי רגולטורי: 14 מק"ג/מק"ת משנת 2016 על בסיס סף ריח מיין ערך ייחוס חצי שעתי: 42 מק"ג/מק"ת משנת 1999 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת ערך ייחוס שנתי: 2 מק"ג/מק"ת קנדה ערך 10 דקתי: 13 מק"ג/ מק"ת ערך יממתי: 7 מק"ג/ מק"ת הערכים משנת 2005 על בסיס עייפות, אובדן תיאבון, כאב ראש, עצבנות, זיכרון לקוי וסחרחורת אוסטרליה אין ערכים שם מפעל ענף פעילות כמות פליטה שנת 2017 (ק"ג) כמות פליטה שנת 2018 (ק"ג) כמות פליטה שנת 2019 (ק"ג) 1 רותם אמפרט נגב בע"מ תעשייה כימית 14,187 14,461 14,669 2 מטמנות אפעה פסולת ושפכים 2,118 * * 3 בז"ן - בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ תעשיות אנרגיה 2,009 2,247 1,172 4 מטמנת דודאים פסולת ושפכים * * 1,006 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי* (מק"ג/מק"ת) חריגות מערך יעד חצי שעתי בתקופה 1 (קריית חיים (מתנ"ס 3 6.7 0 2 אריאל 3 7.2 0 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 49 7.2 0 4 אשדוד – רובע ו 49 13.3 1 5 בני ברק 4 5.6 0 6 גליל מערבי – גוש שגב 3 6.6 0 7 גן שמואל 49 7.9 0 8 חיפה - הדר הכרמל 3 6.9 0 9 חיפה – צק פוסט 46 14.7 1 10 חיפה – שכונת חליסה 3 7.1 0 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 3 6.5 0 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 3 7.0 0 13 מושב אחיסמך 6 6.6 0 14 מנהלת נחל קישון 46 8.2 0 15 ניר גלים 49 7.8 0 16 נשר 1 5.8 0 17 נשר – בית לנדאו 2 6.8 0 18 עמיאל 1 6.7 0 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 7 6.8 0 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 48 15.9 1 21 רמת בקע 1 6.8 0 סך הכל: סך הכל: 379 3 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 15.9 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) חריגות מערך סביבה יממתי בתקופה ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 קריית חיים (מתנ"ס) 51 0.6 0 0.31 2 אריאל 10 0.3 0 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 103 0.9 0 0.35 0.32 0.33 0.35 4 אשדוד – רובע ו 103 0.5 0 0.26 0.24 0.29 0.31 5 בני ברק 11 0.4 0 6 גליל מערבי – גוש שגב 10 0.4 0 7 גן שמואל 103 5.0 0 1.55 0.90 0.73 0.87 8 חיפה - הדר הכרמל 10 0.4 0 9 חיפה – צק פוסט 94 6.1 0 0.83 0.81 0.88 10 חיפה – שכונת חליסה 10 0.4 0 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 10 0.4 0 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 10 0.3 0 13 מושב אחיסמך 19 1.5 0 14 מנהלת נחל קישון 94 8.7 0 0.89 1.01 1.05 15 ניר גלים 103 2.4 0 0.74 0.42 0.34 0.38 16 נשר 1 0.2 0 17 נשר – בית לנדאו 9 0.3 0 18 עמיאל 5 0.3 0 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 58 0.5 0 0.30 0.31 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 102 3.8 0 0.58 0.58 0.46 0.58 21 רמת בקע 6 0.3 0 סך הכל: סך הכל: 922 0 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 8.7 1.55 0.90 1.01 1.05 אתר דיגום תאריך מספר נקודות דיגום מספר חזרות ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים (מק"ג/מק"ת) 1 שפד"ן, ראשון לציון 3/12/2019 2 1 <6.63 <6.54 1 שפד"ן, ראשון לציון 9/6/2021 5 1 2.27> 2 מט"ש חיפה 4/2/2019 3 1 7.20> 6.80> 6.91> 2 מט"ש חיפה 13/5/2019 3 1 7.35> 6.53> 6.68> אתר דיגום תאריך מספר נקודות דיגום מספר חזרות ריכוזים ממוצעים יממתיים (מק"ג/מק"ת) 1 שפד"ן, ראשון לציון 3-4/12/2019 5 1 <0.159 <0.161 0.187 <0.152 <0.169 1 שפד"ן, ראשון לציון 6-8/9/2020 5 1 0.142> 1 שפד"ן, ראשון לציון 10-12/1/2021 5 1 0.235> 0.175> 0.169> 0.138> 0.134> 1 שפד"ן, ראשון לציון 14-15/2/2021 5 1 0.0887 0.184 0.0689> 0.0693> 0.275 1 שפד"ן, ראשון לציון 9-10/6/2021 1 1 0.514 2 מט"ש חיפה 4-5/2/2019 3 1 8.19 0.183> 0.209> 2 מט"ש חיפה 13-14/5/2019 3 1 19.0 0.758 0.285> 2 מט"ש חיפה 18-19/11/2020 4 1 3.95 0.272> 27.3 136 2 מט"ש חיפה 10-11/1/2021 4 1 13.9 26.1 107 99.1 2 מט"ש חיפה 10-11/2/2021 4 1 3.22 7.39 26.8 83.5 אתר דיגום תאריך מספר נקודות דיגום מספר חזרות ריכוזים ממוצעים חצי שעתיים (מק"ג/מק"ת) א.ת. נאות חובב ורמת בקע 19-22/12/2019 4 4 ND מתקן טיפול תאריך דיגום רקע 1 רקע 2 מורד הרוח 1 מורד הרוח 2 (מק"ג/מק"ת) (מק"ג/מק"ת) (מק"ג/מק"ת) (מק"ג/מק"ת) 1 עין יהב 6 27/10/2019 6.43 15.13 6.51 32.85 2 עין יהב 7 27/10/2019 6.45 6.59 365.69 189.15 3 חלוצה 1 07/11/2019 6.32 6.32 57.47 168.62 4 רביבים 2 07/11/2019 6.67 6.33 73.96 13.05 5 ניצנה 1 24/02/2020 6.31 6.33 31.05 29.16 6 פארן 19 27/01/2020 6.71 6.73 66.55 66.10 7 221 צופר 05/02/2020 6.74 6.71 38.05 56.13 8 פארן 18 27/01/2020 6.65 6.45 11.05 6.61 9 לתח' סדום מיכל יניקה 15/01/2020 6.44 6.72 6.65 6.47 10 בריכת לוט 15/01/2020 6.52 6.06 6.67 6.62 11 קטורה 9 04/02/2020 6.76 6.28 6.49 6.58 12 עין יהב 3א' 27/10/2019 6.51 6.53 6.73 6.56 13 מאגר צאלים מליח 15/03/2020 6.54 6.62 208.61 252.60 14 129 ,29 פארן 05/02/2020 6.30 6.64 6.37 6.56 15 יעלון 1 א' 04/02/2020 6.36 6.51 6.10 6.16 16 שיזפון 1 30/01/2020 6.27 6.38 6.44 6.30 17 יעלון 117 04/02/2020 6.60 6.17 6.68 6.28 18 קטורה 7 30/01/2020 6.35 6.38 6.19 6.28 19 יעלון 3 א' 30/01/2020 6.32 6.29 6.36 6.31 20 מיצר 2,3 05/11/2019 5.82 5.92 6.30 6.35 ערך ערך קיים (מק"ג/מק"ת) ערך חדש מוצע (מק"ג/מק"ת) ערך יעד חצי-שעתי 7 ללא שינוי ערך יעד שנתי 1 ללא שינוי ערך סביבה חצי-שעתי 45 7 (בבחינה) ערך סביבה יממתי 15 7 (בבחינה) פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 3.9 3.9 7 שנה 1.3 1.3 סקטור פליטה סך פליטה (טון/שנה) אחוז מסך הפליטות תעשייה 33 8% ייצור חשמל 1 0.2% מט"שים 1 0.2% מטמנות 17 4% תחנות תדלוק 19 4% תחבורה כבישית 91 21% שריפה פתוחה של פסולת עירונית מעורבת ופסולת יבשה 226 52% שריפה פתוחה של פסולת חקלאית צמחית 15 3% שריפת עץ לחימום ביתי 29 7% סה"כ 432 100% שם אתר סביבתי כמות פליטה (ק"ג) מתוכם כמות פליטה בתאונות (ק"ג) סיתהל - חגל (טליה) 1,093 992 פז בית זיקוק אשדוד בע"מ 585 0 מטמנות אפעה 578 490 בז"ן - בתי זיקוק לנפט חיפה בע"מ 300 0 מי איזור דן אגודה שיתופית חקלאית בע"מ- שפד"ן 227 0 הקורנס מפעלי עופרת בע"מ 212 0 תחנת כוח דליה 209 0 נובל אנרג'י מדיטרניאן לימיטד -אסדת תמר 197 0 שניב - תעשיות נייר בע"מ 171 0 תחנת כוח דוראד 156 0 גדיב תעשיות פטרוכימיה בע"מ 132 0 או.פי.סי. רותם בע"מ 128 0 כרמל אולפינים בע"מ 123 0 מטמנת דודאים 122 0 נאסר מיחזור חברה ישראלית לטיפול באשפה בע"מ 104 0 מכון טיהור שפכים שורק 99 0 גבעות עולם חיפושי נפט -שותפות מוגבלת- מגד 5 95 0 סוג תחנה שם תחנה 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 תחבורתית עירוני ד' 1.02     0.76         0.66 תחבורתית עצמאות חיפה   1.04   0.78   0.74   0.46 0.44 תחבורתית הדר (חיפה)             0.93 0.58 0.44 תחבורתית בר אילן     1.11 1.05 0.95   0.65   0.54 כללית אשדוד 0.47 0.57 0.49       0.66   0.39 כללית ניר גלים 2             0.53 0.78 0.66 כללית חיפה-איגוד 0.41     0.38 0.34 0.47 0.34 0.37 0.39 כללית ניידת 5             0.76 0.59 0.63 כללית ניידת 6             1.52 1.31 0.89 כללית ק.בנימין 0.68     0.52 0.60 0.64 0.48 0.39 0.40 כללית קריית חיים-רגבים           0.60 0.38 0.36   כללית בני עטרות           0.69 0.57 0.61 0.59 כללית ירוחם 0.07 0.12   0.00 0.10   0.62 0.46   כללית פזורה 0.27 0.47 0.34 0.43     0.31 0.27 0.31 כללית צפון הנגב 0.08   0.03 0.00 0.22 0.26 0.37 0.26 0.25 כללית שגב שלום 0.03 0.04 0.24 0.49         0.61 תעשייתית ב'ש נאות חובב 0.08 0.14 0.05 0.07 0.09 0.37 0.33 0.50 0.28 תעשייתית נאות חובב דרומית 0.01 0.00 0.01 0.02 0.17 0.41 0.31 0.43 0.50 תעשייתית נאות חובב מזרחית 0.03 0.02 0.00 0.00   0.23 0.28 0.20 0.10 תעשייתית נאות חובב מרכזית 0.05   0.03 0.11   0.43 0.26 0.21 0.21 תעשייתית נאות חובב צפונית 0.02     0.25     0.30 0.26 0.32 סוג תחנה שם תחנה 2012 2013 2014 2015 2016 2017 2018 2019 2020 תחבורתית עירוני ד' 0 8 3 0 0 0 0 0 תחבורתית עצמאות חיפה 0 0 0 0 0 0 0 0 1 תחבורתית הדר (חיפה) 0 0 0 0 תחבורתית בר אילן 1 2 1 0 1 0 0 0 1 כללית אשדוד 1 0 0 0 0 0 0 0 0 כללית ניר גלים 2 0 0 0 0 כללית חיפה-איגוד 0 0 0 0 0 0 0 0 כללית ניידת 5 1 13 3 0 3 כללית ניידת 6 0 3 1 20 9 0 כללית ק.בנימין 3 1 0 0 3 0 0 0 כללית קריית חיים-רגבים 0 1 0 0 0 כללית בני עטרות 0 0 0 0 0 כללית ירוחם 0 1 0 0 0 1 2 0 0 כללית פזורה 1 0 0 0 0 0 0 0 0 כללית צומת הנגב 0 0 0 0 0 0 0 0 0 כללית שגב שלום 0 0 0 0 0 1 0 0 0 תעשייתית ב'ש נאות חובב 0 0 0 0 0 0 0 0 0 תעשייתית נאות חובב מרכזית 0 0 0 0 1 0 0 0 0 תעשייתית נאות חובב דרומית 1 1 0 0 0 0 0 0 תעשייתית נאות חובב מזרחית 0 1 0 0 0 0 0 0 0 תעשייתית נאות חובב צפונית 0 0 1 0 0 0 0 0 0 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2017 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2018 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2019 (מק"ג/מק"ת) ממוצע שנתי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 98 1.9 0.8 0.7 0.6 0.6 2 אריאל 99 1.2 0.4 0.5 0.5 0.5 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 99 4.1 1.5 1.5 1.2 1.2 4 אשדוד – רובע ו 99 2.1 0.7 0.7 0.6 0.6 5 בני ברק 38 4.5 1.2 6 גליל מערבי – גוש שגב 101 1.1 0.4 0.4 0.4 0.4 7 גן שמואל 98 2.1 0.7 0.8 0.6 0.6 8 חיפה - הדר הכרמל 98 2.6 0.6 0.7 0.6 0.7 9 חיפה – צק פוסט 99 2.9 0.6 0.7 0.5 0.6 10 חיפה – שכונת חליסה 98 1.7 0.6 0.6 0.6 0.5 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 97 1.6 0.5 0.5 0.5 0.4 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 98 4.1 1.0 1.0 0.8 0.9 13 מושב אחיסמך 99 1.5 0.6 0.7 0.6 0.7 14 חיפה - מנהלת נחל קישון 98 8.1 0.9 0.7 1.0 0.8 15 ניר גלים 99 1.8 0.6 0.7 0.5 0.6 16 נשר 22 1.6 0.5 17 נשר – בית לנדאו 77 1.0 0.5 0.4 0.4 18 עמיאל 48 6.0 1.5 1.3 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 2.4 0.9 0.8 0.7 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 1.5 0.6 0.7 0.6 0.7 21 רמת בקע 49 0.8 0.3 0.3 סך הכל: סך הכל: 1800 ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) ריכוז מרבי כלל הדיגומים (מק"ג/מק"ת) 8.1 1.5 1.5 1.5 1.3 אתר דיגום מספר דיגומים ריכוז יממתי מרבי 2017 (מק"ג/מק"ת) ריכוז יממתי מרבי 2018 (מק"ג/מק"ת) ריכוז יממתי מרבי 2019 (מק"ג/מק"ת) ריכוז יממתי מרבי 2020 (מק"ג/מק"ת) 1 חיפה - קריית חיים (מתנ"ס) 98 1.9 1.7 1.8 1.4 2 אריאל 99 0.9 1.2 1.1 0.9 3 אשדוד – א.ת. צפוני נקודה 1 99 3.5 2.6 1.9 4.1 (1) 4 אשדוד – רובע ו 99 2.1 1.3 1.2 1.6 5 בני ברק 38 4.5 (1) 2.2 6 גליל מערבי – גוש שגב 101 1.0 1.0 1.1 0.9 7 גן שמואל 98 2.1 1.7 1.7 1.5 8 חיפה - הדר הכרמל 98 1.8 1.5 1.5 2.6 9 חיפה – צק פוסט 99 1.6 1.2 0.8 2.9 10 חיפה – שכונת חליסה 98 1.7 1.5 1.4 1.4 11 חיפה – שכונת נווה שאנן 97 1.6 1.1 1.5 0.9 12 ירושלים – שכונת שמואל הנביא 98 3.2 1.9 1.8 4.1 (1) 13 מושב אחיסמך 99 1.3 1.5 1.3 1.4 14 חיפה - מנהלת נחל קישון 98 3.5 1.7 8.1 (1) 2.0 15 ניר גלים 99 1.8 1.6 1.0 1.5 16 נשר 22 1.6 17 נשר – בית לנדאו 77 0.9 0.8 1.0 18 עמיאל 48 6.0 (1) 2.9 19 קרית אתא - שכונת קרית בנימין 88 2.0 2.4 1.9 1.3 20 רמלה - מחסן לוגיסטי 98 1.3 1.5 1.3 1.3 21 רמת בקע 49 0.7 0.8 סך הכל: סך הכל: 1800 1 0 2 2 ריכוז מרבי כלל הדיגומים ריכוז מרבי כלל הדיגומים 4.49 2.62 8.11 4.09 סבב מס' תחנה תחנת דלק תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות מערך יממתי* 1 1 2 3 4 5 תחנות דלק מחוז חיפה (אדגו זלמן שז"ר חדרה; פז פרדס חנה; סונול שד' אבא חושי חיפה; דלק הנביאים חיפה; מרכז תדלוק בת גלים חיפה) 17-18/1/2017 10 1 10 1.13 4.59 1.40 3.16 1.63 0 1 0 0 0 2 6 7 8 9 תחנות דלק במחוז תל אביב (פז גשר הירקון ת"א; פז ז'בוטינסקי רמת גן; דור אלון ז'בוטינסקי בני ברק; פז הילל הזקן, ת"א) 7-8/2/2017 7 1 7 6.72 2.39 2.93 1.65 1 0 0 0 3 10 11 12 13 14 תחנות דלק מחוז ירושלים (פז יגאל אלון בית שמש; פז בר כוכבא ירושלים; סמדר ירושלים; צומת פת ירושלים; פז דניה ירושלים) 19-20/2/2017 10 1 10 0.681 1.23 0.804 0.556 0.815 0 0 0 0 0 4 15 16 17 18 תחנות דלק מחוז צפון (סונול הארבעה עכו; פז הארבעה עכו; יעד דויד בן גאון נהריה; דור אלון אעבלין) 26-27/2/2017 8 1 8 1.47 1.03 0.803 1.04 0 0 0 0 5 19 20 21 תחנות דלק מחוז דרום (פז אקסודוס אשקלון; דלק אברהם אבינו באר שבע; פז החיד"א באר שבע) 21-22/3/2017 6 1 6 2.08 1.03 1.39 0 0 0 6 22 23 תחנות דלק מחוז מרכז (פז רופין רחובות; דור אלון רוטשילד נס ציונה) 28-29/3/2017 3 1 3 2.47 2.65 0 0 7 24 תחנת דלק סונול, שוהם בנתניה 5-6/4/2017 1 1 1 0.98 0 8 25 תחנת דלק סונול בטבריה** 7-8/2/2018 26-27/3/2018 2 4 1 1 2 4 8.51 2.38 1 0 9 6 תחנת דלק פז גשר הירקון בתל אביב 20-21/1/2019 23-24/1/2019 29-30/1/2019 3-4/2/2019 12-13/2/2019 2 5 10 6.56 6.22 5.58 7.99 6.53 5 10 26 תחנת דלק דיזול כפר יאסיף 16-17/12/2019 4 1 4 16.6 3 11 27 28 תחנות דלק בנצרת (פז פאולוס השישי; סונול פאולוס השישי ( 16-17/12/2019 4 1 4 2.34 2.96 0 12 29 30 7 תחנות דלק מחוז תל אביב (דור-אלון ירושלים, בת ים; דור-אלון לוינסקי, ת"א; פז ז'בוטינסקי, רמת גן) 27-28/1/2020 6 1 6 4.14 4.28 2.37 1 1 0 13 31 32 תחנות דלק מחוז צפון (סונול רח' הרימון עפולה; סונול שדה יעקב) 5-6/2/2020 3 4 1 7 1.90 1.03 0 0 14 33 סונול רח' לוריא בתל אביב 3-4/3/2020 2 1 2 2.01 0 15 34 35 36 תחנות דלק מחוז תל אביב (דלק ז'בוטינסקי ר"ג; סונול גליקסון ת"א; פז ההגנה ת"א) 7-8/12/2020 4 1 4 11.6 6.16 16.4 4 16 37 38 39 תחנות דלק מחוז חיפה (דור אלון קניון חיפה; פז ההגנה חיפה; פז החלוץ חיפה) 25-26/1/2021 6 1 6 1.60 2.13 3.06 0 17 7 40 41 6 36 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 2-3/2/2021 10 1 10 3.67 12.5 33.4 3.98 6.48 4 18 37 38 39 תחנות דלק מחוז חיפה (דור אלון קניון חיפה; פז ההגנה חיפה; פז החלוץ חיפה) 14-15/3/2021 6 1 6 2.08 1.81 3.57 0 19 42 43 תחנות דלק מחוז ירושלים (דלק ניות הרצוג ירושלים; פז בר כוכבא שד' בן צבי ירושלים) 30/3/2021 2 1 2 ND*** 0 20 7 40 41 6 36 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 10-11/3/2021 10 1 10 2.89 6.87 50.8 3.38 5.70 3 21 7 40 41 6 36 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 13/14/4/2021 10 1 10 3.32 9.89 56.2 3.01 4.41 3 22 42 43 תחנות דלק מחוז ירושלים (דלק ניות הרצוג ירושלים; פז בר כוכבא שד' בן צבי ירושלים) 28/4/2021 2 1 2 16.1 3.09 1 23 37 38 39 תחנות דלק מחוז חיפה (דור אלון קניון חיפה; פז ההגנה חיפה; פז החלוץ חיפה) 28-29/4/2021 6 1 6 1.41 2.97 2.65 0 24 7 40 41 6 36 תחנות דלק מחוז ת"א (פז ז'בוטינסקי ר"ג; פז יציב בני ברק; סונול המכבים ר"ג; פז גשר הירקון ת"א; פז דרך ההגנה ת"א) 3-4/5/2021 10 1 10 2.98 7.58 20.0 7.85 4.44 4 25 42 43 תחנות דלק מחוז ירושלים (דלק ניות הרצוג ירושלים; פז בר כוכבא שד' בן צבי ירושלים) 25-26/5/2021 4 1 4 2.36 5.84 1 אתר דיגום תאריך דיגום מספר נקודות דיגום מס' ימי מדידות סה"כ דיגומים ריכוז מרבי (מק"ג/מק"ת) מספר חריגות 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 18-21/11/2018 4 4 16 1.10 0 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 27-31/01/2019 4 4 16 3.81 0 1 א.ת. נאות חובב ורמת בקע 19-22/05/2019 4 4 16 1.33 0 2 מטמנת אפעה 20-21/7/2020 5 1 5 0.215 0 2 מטמנת אפעה 1-3/9/2020 5 1 5 0.649 0 2 מטמנת אפעה 11-13/10/2020 5 1 5 0.960 0 2 מטמנת אפעה 9-10/12/2020 4 1 4 6.84 3 2 מטמנת אפעה 14/2/2021 4 1 4 1.01 0 2 מטמנת אפעה 5/4/2021 3 1 3 4.16 2 3 מטמנת דודאים 19-20/8/2020 4 1 4 6.90 4 3 מטמנת דודאים 14-15/9/2020 4 1 4 0.394 0 3 מטמנת דודאים 16-17/11/2020 4 1 4 5.68 3 3 מטמנת דודאים 3-5/1/2021 4 1 4 6.81 2 3 מטמנת דודאים 21/2/2021 4 1 4 7.13 4 3 מטמנת דודאים 17/3/2021 4 1 4 3.49 0 4 שפדן 6-7/9/2020 1 1 1 0.54 0 5 אזור תעשייה סגולה 5-7/11/2019 7 1 7 2.88 0 6 דור כימיקלים בע"מ וגדות מסופים וכימיקלים 25-26/8/2020 1 1 1 0.181 0 פרק זמן ערך יעד קיים (מק"ג/מק"ת) ערך סביבה קיים (מק"ג/מק"ת); מספר חריגות מותר ערך התרעה קיים (מק"ג/מק"ת) יממה 25 37.5 18 שנה 10 25 שנה ת"א רחוב יהודה המכבי בני ברק רחוב ז'בוטינסקי חולון רמת גן יד לבנים ת"א הצפון החדש ת"א לב תל אביב חיפה נווה שאנן פרדס חנה אשדוד אזור תעשייה קלה קריית מלאכי שדרות חיפה אחוזה קיריית טבעון ירושלים בקעה 2000 25.5 23.0 32.2 26.8 22.3 26.8 25.1 33.7 2001 26.4 31.6 28.1 21.4 26.5 29.5 42.5 2002 32.2 22.6 27.8 27.1 20.2 56.7 24.4 26.3 28.6 2003 23.8 30.3 27.4 21.7 18.8 15.3 2004 35.0 25.4 23.1 28.1 26.6 24.0 21.7 48.6 17.5 16.6 2005 26.9 20.6 26.3 25.4 19.1 20.3 27.1 20.9 21.4 18.2 19.5 2006 34.5 18.2 23.5 22.2 27.5 22.6 23.9 31.7 19.0 23.9 21.3 22.0 2007 29.9 19.7 23.7 21.2 25.1 20.4 19.8 25.0 27.5 25.8 18.2 20.2 2008 24.6 29.1 20.1 19.9 19.9 24.9 23.9 21.2 23.4 23.4 19.2 18.9 19.0 2009 24.5 25.7 21.3 20.2 19.4 24.4 16.9 22.6 24.0 23.0 22.9 17.5 18.0 2010 25.3 36.5 22.4 19.8 25.3 24.2 19.1 25.5 24.6 23.1 25.9 19.8 22.2 2011 23.1 27.1 23.1 20.4 21.6 22.8 16.6 25.5 21.9 19.7 21.9 17.1 19.4 2012 23.6 28.2 20.7 20.0 22.2 15.3 21.3 22.1 21.1 22.1 16.2 18.7 2013 22.6 22.4 21.8 20.4 22.0 15.2 18.8 24.9 22.3 24.4 18.5 21.4 2014 21.4 23.1 18.3 22.8 19.9 20.7 12.8 16.4 22.7 22.2 18.1 15.5 17.6 2015 22.0 27.5 21.4 16.4 20.6 22.6 23.5 23.7 18.8 18.5 23.3 2016 19.1 25.3 18.6 19.0 20.0 13.6 19.4 18.5 18.0 14.9 14.8 18.1 2017 17.9 21.1 19.3 16.5 12.5 21.8 17.9 17.6 16.2 17.4 17.7 17.2 2018 18.9 18.7 19.2 18.5 14.4 27.3 18.4 18.7 19.0 15.8 18.2 18.6 2019 19.7 21.9 20.4 17.9 20.5 20.2 18.9 18.6 15.3 17.9 17.2 2020 16.8 17.8 14.9 15.3 16.7 21.5 15.0 16.4 13.2 14.8 14.4 שנה ת"א יהודה המכבי בני ברק ז'בוטינסקי חולון רמת גן יד לבנים ת"א הצפון החדש ת"א לב תל אביב חיפה נווה שאנן פרדס חנה אשדוד אזור תעשייה קלה קריית מלאכי שדרות חיפה אחוזה קריית טבעון ירושלים בקעה 2000 125 (35) 81 (25) 213 (60) 157 (30) 92 (20) 153 (29) 153 (40) 214 (86) 2001 33 (16) 162 (33) 209 (70) 187 (48) 90 (19) 150 (37) 135 (58) 228 (119) 2002 226 (83) 92 (19) 57 (15) 143 (47) 178 (43) 78 (16) 278 (211) 128 (30) 146 (47) 170 (50) 2003 60 (27) 110 (21) 177 (47) 141 (34) 105 (28) 84 (34) 39 (22) 19 (7) 2004 156 (66) 87 (29) 106 (20) 149 (40) 165 (35) 109 (28) 85 (17) 240 (129) 45 (14) 41 (8) 2005 133 (41) 66 (18) 50 (7) 141 (39) 144 (40) 50 (18) 81 (16) 175 (48) 81 (29) 114 (20) 44 (9) 67 (8) 2006 34 (5) 183 (66) 45 (16) 90 (19) 65 (18) 140 (32) 51 (21) 102 (25) 145 (57) 53 (21) 121 (23) 54 (13) 62 (16) 2007 103 (17) 180 (58) 72 (16) 120 (22) 79 (13) 131 (28) 74 (18) 61 (18) 144 (28) 162 (56) 131 (56) 41 (8) 71 (12) 2008 142 (39) 175 (60) 69 (28) 52 (6) 49 (14) 149 (34) 102 (43) 68 (18) 129 (24) 125 (24) 66 (16) 53 (15) 59 (20) 2009 106 (35) 107 (31) 71 (34) 58 (18) 46 (17) 101 (26) 42 (16) 66 (38) 91 (29) 76 (28) 76 (27) 46 (10) 44 (10) 57 (53) 2010 137 (42) 187 (94) 80 (41) 54 (14) 89 (32) 110 (38) 61 (17) 116 (46) 112 (35) 90 (31) 120 (45) 72 (15) 119 (33) 2011 82 (20) 149 (39) 109 (42) 54 (10) 58 (13) 73 (14) 30 (7) 104 (27) 87 (16) 48 (13) 85 (17) 30 (9) 70 (23) 2012 99 (21) 172 (42) 1 (1) 68 (14) 59 (8) 90 (13) 32 (7) 54 (13) 96 (16) 77 (13) 92 (21) 35 (8) 50 (26) 2013 101 (39) 81 (23) 94 (29) 84 (29) 71 (21) 94 (23) 45 (11) 56 (11) 129 (36) 72 (26) 91 (37) 59 (17) 79 (34) 18 (4) 2014 76 (21) 86 (22) 63 (14) 69 (16) 54 (12) 66 (11) 13 (4) 21 (8) 95 (17) 32 (7) 87 (21) 37 (13) 14 (4) 32 (11) 2015 70 (23) 121 (37) 69 (25) 20 (5) 53 (18) 10 (5) 31 (8) 51 (15) 62 (20) 74 (28) 73 (27) 39 (16) 40 (8) 57 (24) 2016 60 (12) 111 (33) 64 (13) 57 (10) 56 (16) 18 (6) 8 (6) 43 (12) 43 (11) 40 (10) 22 (7) 21 (3) 47 (11) 2017 47 (9) 70 (14) 61 (8) 22 (4) 28 (5) 18 (5) 16 (2) 80 (16) 39 (3) 42 (8) 22 (4) 33 (2) 34 (7) 42 (4) 2018 56 (12) 54 (10) 57 (11) 37 (5) 53 (11) 63 (14) 26 (5) *174 (43) 47 (9) 56 (15) 62 (12) 36 (9) 57 (19) 54 (19) 2019 64 (17) 89 (23) 65 (16) 61 (12) 50 (8) 72 (10) 61 (18) 51 (12) 53 (13) 24 (3) 47 (9) 42 (12) 2020 43 (5) 45 (8) 26 (5) 20 (2) 38 (3) 25 (2) 34 (5) 95 (6) 17 (3) 27 (4) 36 (9) 13 (2) 24 (2) 15 (5) אמצעים לשדרוג מחיר מפוח 50 אלף צנרת 50 אלף דיפוזרים 30 אלף מיכל 300 אלף משטח בטון 100 אלף תשתית חשמל 100 אלף מכשור נלווה (מד חמצן) 50 אלף קירוי 50 אלף איסוף הגז וטיפול בריח 250 אלף סה"כ 1,000,000 בתוספת בלתי מתוכנן 30% 1,300,000 מט"שים גדולים 2020 שפכים עירוניים מחוז צפון ספיקה שנתית ספיקות יומיות חישוב לפי 1500 עלות לא כולל בלת"מ כולל בלת"מ אל חמרה 1,125,102 3125.283333 2 2083522.222 2708578.889 בית נטופה / כפר מנדא 2,369,274 6581.316667 4 4387544.444 5703807.778 בית שאן 3,847,546 10687.62778 7 7125085.185 9262610.741 ביתניה 3,550,343 9862.063889 7 6574709.259 8547122.037 גניגר (מגדל העמק) 3,971,224 11031.17778 7 7354118.519 9560354.074 געתון 2,277,473 6326.313889 4 4217542.593 5482805.37 דבוריה 868,000 2411.111111 2 1607407.407 2089629.63 דברת 2,618,141 7272.613889 5 4848409.259 6302932.037 דלתון 664,090 1844.694444 1 1229796.296 1598735.185 הגושרים 793,630 2204.527778 1 1469685.185 1910590.741 זרזיר 904,610 2512.805556 2 1675203.704 2177764.815 יששכר 348,263 967.3972222 1 644931.4815 838410.9259 כפר חיטים (טבריה עילית) 967,152 2686.533333 2 1791022.222 2328328.889 כרמיאל 11,851,164 32919.9 22 21946600 28530580 לוחמי הגטאות 138,789 385.525 0 257016.6667 334121.6667 ליבנים 2,313,138 6425.383333 4 4283588.889 5568665.556 מגן שאול 316,672 879.6444444 1 586429.6296 762358.5185 מיצר 952,357 2645.436111 2 1763624.074 2292711.296 מעלה עירון 683,590 1898.861111 1 1265907.407 1645679.63 נהריה 6,102,336 16950.93333 11 11300622.22 14690808.89 עכו 10,207,073 28352.98056 19 18901987.04 24572583.15 עפולה 4,231,350 11753.75 8 7835833.333 10186583.33 ערי העמק-טבעון (יקנעם טבעון) 2,740,019 7611.163889 5 5074109.259 6596342.037 פרוד 812,461 2256.836111 2 1504557.407 1955924.63 צור 1,337,602 3715.561111 2 2477040.741 3220152.963 צ.ח.ר. (גוש חצור) 1,574,072 4372.422222 3 2914948.148 3789432.593 צפת 1,653,603 4593.341667 3 3062227.778 3980896.111 קריית שמונה 2,771,242 7697.894444 5 5131929.63 6671508.519 רמת ישי 675,330 1875.916667 1 1250611.111 1625794.444 רנ"י - הסוללים 769,397 2137.213889 1 1424809.259 1852252.037 שדה אילן 3,188,145 8855.958333 6 5903972.222 7675163.889 שלומי 1,175,311 3264.753942 2 2176502.628 2829453.417 שמיר 350,000 972.2222222 1 648148.1481 842592.5926 תל עדשים 5,625,535 15626.48611 10 10417657.41 13542954.63 מחוז חיפה 0 0 0 0 בקה - ג'ת 2,013,118 5591.994444 4 3727996.296 4846395.185 חדרה 12,205,258 33903.49444 23 22602329.63 29383028.52 חיפה 40,089,167 111358.7964 74 74239197.59 96510956.87 מנשה -2 (גן שמואל) 752,379 2089.941716 1 1393294.477 1811282.82 מעיין צבי 2,489,530 6915.361111 5 4610240.741 5993312.963 ניר עציון 2,357,260 6547.944444 4 4365296.296 5674885.185 עירון (מנשה -1, עין שמר) 6,853,597 19037.77014 13 12691846.76 16499400.78 מחוז תל אביב 0 0 0 0 הרצליה 7,907,313 21964.75833 15 14643172.22 19036123.89 רמת-השרון 4,215,620 11710.05556 8 7806703.704 10148714.81 מחוז מרכז 0 0 0 0 איילון 24,767,260 68797.94444 46 45865296.3 59624885.19 אריאל 1,779,191 4942.197222 3 3294798.148 4283237.593 ברנר 1,820,073 5055.758333 3 3370505.556 4381657.222 ברקן 416,700 1157.5 1 771666.6667 1003166.667 דרום השרון המזרחי 10,502,996 29174.98889 19 19449992.59 25284990.37 חורשים 77,000 213.8888889 0 142592.5926 185370.3704 יבנה 2,825,956 7849.877778 5 5233251.852 6803227.407 כוכב יאיר / אייל צפוני 201,600 560 0 373333.3333 485333.3333 כפר סבא - הוד השרון 10,724,288 29789.68889 20 19859792.59 25817730.37 נשגב (חפץ חיים) 3,045,876 8460.766667 6 5640511.111 7332664.444 נתב"ג 600,406 1667.794444 1 1111862.963 1445421.852 נתניה 20,283,313 56342.53611 38 37561690.74 48830197.96 עמק חפר - נחל שכם / יד חנה 8,341,530 23170.91713 15 15447278.09 20081461.51 קולחי השרון 4,999,550 13887.63889 9 9258425.926 12035953.7 רעננה 4,918,920 13663.66667 9 9109111.111 11841844.44 שפד''ן 149,392,113 414978.0924 277 276652061.6 359647680.1 תנובות 3,586,369 9962.136111 7 6641424.074 8633851.296 מחוז ירושלים 0 0 0 0 אוג 10,190,800 28307.77778 19 18871851.85 24533407.41 בית שמש 8,985,513 24959.7593 17 16639839.53 21631791.39 גוש עציון 944,279 2622.997222 2 1748664.815 2273264.259 הר חומה 1,778,276 4939.654663 3 3293103.108 4281034.041 ירושלים (שורק) 39,382,399 109395.5531 73 72930368.73 94809479.35 מחוז דרום 0 0 0 0 אילת 5,942,611 16507.25278 11 11004835.19 14306285.74 אשדוד 12,650,088 35139.13333 23 23426088.89 30453915.56 אשקלון 11,160,310 31000.86111 21 20667240.74 26867412.96 באר-שבע 17,054,350 47373.19444 32 31582129.63 41056768.52 דימונה 2,459,504 6831.955556 5 4554637.037 5921028.148 חצור - גן יבנה 2,775,146 7708.738889 5 5139159.259 6680907.037 ירוחם 846,016 2350.044444 2 1566696.296 2036705.185 כלא נפחא 343,920 955.3328704 1 636888.5802 827955.1543 להבים 459,399 1276.108333 1 850738.8889 1105960.556 מצפה רמון 466,320 1295.333333 1 863555.5556 1122622.222 משאבים (רמת נגב) 699,764 1943.788889 1 1295859.259 1684617.037 נתיבות 3,905,625 10848.95833 7 7232638.889 9402430.556 עומר 665,177 1847.713889 1 1231809.259 1601352.037 עין בוקק 422,667 1174.075 1 782716.6667 1017531.667 ערד 1,802,569 5007.134722 3 3338089.815 4339516.759 ערערה בנגב 619,860 1721.833333 1 1147888.889 1492255.556 קציעות 401,219 1114.497222 1 742998.1481 965897.5926 קרית גת 5,018,124 13939.23333 9 9292822.222 12080668.89 רהט 3,283,669 9121.302778 6 6080868.519 7905129.074 שדרות 3,190,439 8862.330556 6 5908220.37 7680686.481 שוקת 6,909,021 19191.725 13 12794483.33 16632828.33 שפיר 846,242 2350.672222 2 1567114.815 2037249.259 תימורים 3,098,111 8605.863889 6 5737242.593 7458415.37 סה"כ מט"שים גדולים 557,241,835 1547893.987 1,032 1031929325 1341508122 88 – מט"שים גדולים 62 - אינטנסיביים 26 - אקסטנסיביים תעשיות אנרגיה כלי שייט בנמלים תעשייה כימית תעשייה מינרלית שריפת ביומסה תחבורה כבישית אחר סה"כ 30,845 7,871 3,952 479 1,011 333 488 44,979