חומר רקע
תקנות אוויר נקי (ערכי איכות אוויר) (הוראת שעה) (תיקון)
, התשפ"ב-
2022
נייר עמדה מאת אדם טבע ודין, פברואר 2022
1
.
ארגון אדם טבעודין מברך על עדכוןהתקנות הנדרש עפ"י חוק אוויר נקי. עם זאת ברצוננו להעלות מספר
הערות מהותיות.
2
.
הרעיון לשנות את ההפחתה ה
סטטיסטית
של 18
היממות הגבוהות ביותר מהריכוזים הנחשבים כחריגה
עבור חומר חלקיקי עדין מרחף בקוטר של למטה מ-
10
או למטה מ-
2.5
מיקרון להפחתה אך ורק של
היממות שבהן התקיימה סופת אבק בפועל
(בין אם זה פחות או יותר מ-
18
יממות) הוא רעיון נכון
בבסיסו. עם זאת, יישום רעיון זה
בתקנות כפי שהוא מנוסח כעת (בהגדרת "סופת אבק)" אינו מקובל
בהיותומעורפל,לאמוגדרכראוי,שרירותיבמידהרבה
,פתוחלפרשנויותאוויכוחיםומאפשרמניפולציות
בנתונים(ביןבטעותוביןבמתכוון.)איןלשנותאתמספרהחריגותהמותרבשנהעדלהשלמתהעבודה
המקצועיתשלהמשר
דלהגה"סבענייןהגדרתסופותהאבקועיגונהבתקנותאובנוהלמחייבושקוף
בטווח של שנה.
3
.
לעניין המזהם בנזן:
בנזן הוא מסרטן וודאי בבני אדם שאין לו כל סף בריאותי בטוח, ועל כן כל הפחתה
בריכוזיו באוויר תועיל לבריאות הציבור.
הבהרנו ונימקנו מספר רב של פעמים בעבר את התנגדותנו
להשארת תקן סטטיסטי (תקן שניתן לחרוג ממנו 7
יממות בשנה, ורק מהיממה
השמינית והלאה זו
נחשבת לחריגה) למזהם מעשה ידי אדם זה (בניגוד לחלקיקים מההערה דלעיל שמושפעים גם מסופות
אבק טבעיות). בדו"ח "הערכת השפעות רגולציה בנושא: עדכון ערכי איכות האוויר"
(להלן
: קובץ ה-
)
RIA
בעריכת דר' אילן לוי ומר צפריר גדרון מהמשרד להגה"ס שצורף לטיוטת התקנות מוסבר (בתקציר
המנהלים בעמ' 8
ובעמ' 82
) כי "לאור הריכוזים הגבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי אשר נמצאו
במדידות בסביבה, אין בשלב זה אפשרות מעשית לשינוי במספר החריגות המותרות."
הנה כי כן עינינו
הרואות
מזהם אוויר מסוכן המוגדר כמסרטן וודאי בבני אדם, שכל כולו מעשה ידי אדם,
שריכוזיו
הסביבתיים הנמדדים גבוהים ביחס לערך הסביבה היממתי ושהמשרד להגנת הסביבה אמר נואש
מהאפשרות להוריד את ריכוזיו. במקום לקבוע תקן מוחלט שאין לחרוג ממנו, ולנקוט אמצעים רגולטורים
ואכיפתייםעלמנתלעמודבובחרהמשרדלהגה"סלהיתלות
באמתלהש-
"איןבשלבזהאפשרותמעשית
לשינוי במספר החריגות המותרות."
נבקש מהוועדה לא לקבל את
עמדתו השגויה והפסולה
בעניין זה
של המשרד להגה"ס, המא
פשרת שבעה ימים של חריגות בבנזן, ולאשר את הפיכת ערכי הבנזן
הנוכחיים לערכים מוחלטים
שאין לחרוג מהם
כלל.
4
.
שינוי ערכי היעד בעקבות ההמלצות החדשות של ארגון הבריאות העולמי הוא צעד מבורך, אך הוא אינו
מספיק. יש צורך לבצע ריוויזיה למזהמים שאליהם התייחס WHO
ולהביא גם תיקון לערכי הסביבה
תוך שנה.
דוגמה לשינוי שצריך לעשות: הורדת הערך המותר לחלקיקי PM2.5
. כאשר נקבע הערך על
37.5
מיקרוגרםלמ"קהנימוקלערךגבוהומקל זה היההריכוזיםהגבוהיםבשלסופותאבקשלאיאפשרו
עמידה בתקן מחמיר יותר. עתה בטיוטת תקנות זו מוצע להוריד מהתחשיב את כל הימים שבהם היתה
סופת אבק. אם יתקבל תיקון זה, הרי שבשאר הימים אפשר וצריך לעמוד בתקן סביבה מחמיר יותר
ולהתקרב להמלצות ארגון הבריאות העולמי. אין כל סיבה גם לקבוע ערך מקל בשל סופות האבק וגם
להחריג אותן בעת ובעונה אחת.
5
.
בערכי איכות האוויר הקיימים וכן בטיוטת התקנות הנדונה כאן מופיעים ערכים עבור מתכות שונות
הנמדדותעלגביחלקיקים.דאעקאשבענייןזהבטיוטתהתקנותהבלאגןהרגולטוריחוגג.חלקמהמתכות
נמדדות על גבי חלקיקי TSP
(לדוגמה ואנדיום) וחלק מהן נמדדות על גבי חלקיקי PM10
כגון ניקל.)(
האבסורדעבורהמזהםארסןגדולאףיותרשכןערךהיעדנמדדעלגביחלקיקי TSP
וערךהסביבה(עבור
אותו חומר ממש) נמדד על גבי חלקיקי PM10
. מדידה על גבי חלקיקים שונים מונעת את האפשרות
להשוות ריכוזים בין המתכות השונות, ואף בין אזורים וזמנים שונים. מדידה מלאה מצריכה קיום של
מכשירי TSP
ו-
גם יחד בכל תחנות הניטור, וכפילות כזאת כמעט ולא קיימת כיום, כאשר במרבית
PM10
תחנות הניטור שבהם כן מתקיימת מדידה של חלקיקים זו מדידה אך ורק של סוג אחד מבין השניים הנ"ל
אם בכלל (מרבית המדידות של חלקיקים הם בכלל של חלקיקי PM2.5
שיש להם חשיבות גדולה
כשלעצמם, אך לא לעניין מדידת המתכות.) אם תתקבל הצעת המשרד להגה"ס בנוגע לשינויים
בערכים של מתכות על גבי חלקיקים ישלהתנות אותה בהשלמת כל פערי הניטור ובהצבת מכשירים
הן ל-
והן ל-
בכל תחנות הניטור, שכן אין כל טעם לקבוע תקנים שלא ניתן למדוד אותם.
TSP
PM10