חומר רקע
13.4.2022
נייר עמדה ביחס
לתקנותשירות התעסוקה (תשלומים ממבקש עבודה בקשרלתיווך עבודה) (תיקון,)
התשפ"ב-
2021
אנו מתכבדיםלהגיש את עמדתנו ביחס לתקנותהמוצעות.
כמפורט להלן, מדובר בהסדר פוגעני באופן חסר תקדים, שמקודם על אף היותו חלקי וחסר
ומשכך בלתי
בשל
לחקיקה
, באופןה
צפוי לפגוע בעובדים מוחלשים,
וזאת בשללחצים של גופים הצפוייםלגזור ממנו רווח.
הסדר זה, שמוצג על ידי משרד הכלכלה כעניין של "תמחור שירותים", הוא למעשה מתן אור ירוק
להמשך גביית
כספים על ידי גופים
שמעורבים כבר כיום בגביה לא חוקית של כספים מעובדים מוחלשים,
שעה שכל הרשויות
המעורבותמודעותלכךשתשלומיםאלואינםניתניםלפיקוחואכיפהושהדרך
היחידהשהוכיחהעצמהכיעילההיא
פשוט למנוע אותם
מלכתחילה.
משכך אנו מתנגדיםלתיקון המוצע בנוסחו הנוכחי, ויש לקדמו אך בשינוייםהבאים:
א)
הגדרת תחולתו ביחסלעובדים שיגיעו לישראל במסגרת התקשרות בינלאומית, כהגדרתה בתקנות
, בלבד;
ב)
הקטנת הסכוםהכולל שניתןלגבות מעובד
ים
שיגיעו בהסכמים כאמור;
ג)
קביעתהתשלוםהחודשיהמוצעכהוראתשעה,
ו/אוכי התשלוםהאמוריחולרקעבורחודשיהעסקהשמעבר
ל-
63
חודשיהעבודההראשונים,וזאתתוךהסדרתמנגנוןגבייתהכסףוהעברתוללשכותהתיווךותוךהבהרה
שאי-תשלומו מצד העובדת לא יפגע בהעסקתה או בחובות הלשכה לעובדת או למעסיק הסיעודי שאצלו
הושמה.
להלן
הדברים בהרחבה:
1.
נקודת המוצא היא כי גביית דמי תיווך ממבקשי עבודה היא אסורה בהחלט.
הדבר אסור בתכלית האיסור
בחוקשירותהתעסוקה,תוךהותרתהסמכותלהתירגבייתסכומיםרק
לגופים
ספציפיים,במקריםובסכומים
שייקבעו בתקנות באישור הוועדה הנכבדה –
והכלעל מנתלהגןעל
עובדים ובפרט עובדים מוחלשים.
2.
תשלום דמי תיווך הוא כה חריג, עד שכיום הוא מותר רק ביחס לקבוצה מוגדרת של עובדים: מהגרי עבודה
בענף החקלאות
, המגיעים לישראל במסגרת הליך גיוס מפוקח שנקבע ב
הסכם בי
ן-מדינתי
בילטראלי)( עם
תאילנד,בסכום
של
2,814.46
₪צמודלמדד,המשולםבאופן
חדפעמיומפוקחבתאילנדכאמורבהסכם
עמה.
3.
העובדה
שגביית תשלום מעובדים אחרים אסורה על פי דין, אין משמעה שהדבר לא נעשה.
נהפוך הוא, הדבר
נעשה בניגוד לדין, בסכומים שערורייתיים, כאשר מדובר במהגרי עבודה המגוייסים לעבודה במדינות מוצאם
בהליך שאינו מפוקח – והכוונה היא כיום בעיקר לענף הסיעוד הביתי. כל העובדים שהגיעו לישראל בענף זה
עד ליוני 2021
הגיעו בהליך פרוץ לחלוטין לגבייה אסורה של דמי תיווך, ומשכך שילמו סכומים שבשנה
האחרונה אף הגיעו ל-
18
אלף דולר
לגורמי התיווך המקומיים בארצותיהם.
המשמעות המיידית היא
שהעובדיםהללואינםמרוויחיםשכרכללביןשנהלשנתייםבישראל,כדילהשיבאתהכספיםאשרלוולצורך
תשלומים בלתי-
חוקיים אלו.
החל מיוני 2021
, עובדי סיעוד שמגיעים ממדינת הפיליפינים –
שאמורים להוות רק כמחצית מהעובדים
המגיעים בענף לישראל –
מגיעים במסגרת הליך מוסדר. החל ממאי 2022
צפויים להצטרף אליהם גם עובדי
סיעודמסרילנקה.יתרהעובדים–
מהודו,מולדובה,
אוזבקיסטן1
וכו'–
ימשיכולהגיעשלאבמסגרתהסכמים,
באמצעות גורמי תיווךפרטיים,ותוך תשלום סכומיעתק.
לא
ניתן להתעלם מכך
עת
נשקלת אפשרות להלבין תשלום דמי תיווך ולפתוח פרצות נוספות שיאפשרו
תשלומם.
4.
בית המשפט העליון הכיר בכך שניתןלראותאת תופעת דמי התיווך כ"עבדות מודרנית" או כסחר בבניאדם
למטרות עבודה."
תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים מוכרת היטב וכך גם השלכותיה,
בראשן שיעבוד
העובדים בענף הסיעוד
לחובות עתק, שנוצרו עקב ההלוואות שהעובדים נדרשו לקחת על מנת לעמוד
בתשלומים אלה. חובות אלו מהווים את אחד הגורמים העיקריים לסחר בבני אדם ולהעסקה בתנאי עבדות,
כפי שקבע גם בית המשפט העליון בבג"ץ 2405/06
קו לעובד נ' מנהל יחידת הסמך לעובדים זרים –
משרד
התמ
"ת,ב
פסק דינומיום 17.12.2018
.
העתירה, שביקשהלחייבהבאתעובדים בהסכמים בילטראליים בלבד
עקב תופעת דמי התיווך הבלתי חוקיים, נמחקה לאחר שהמדינה הודיעה על חתימה של הסכם בילטראלי
בנושא (עם הפיליפינים)ומתוך הנחה כיבכךתיפסק התופעה.
5.
נדגיששלדעתכלהגורמיםהמעורביםבנושא,לרבותמשרדיהממשלה,חלקמהכספיםהאמוריםמוצאיםאת
דרכםלגורמיתיווךמקומיים,לרבותללשכותתיווךוהשמהבענףהסיעוד,כברכיום.
תקנה2
לתקנותשירות
התעסוקה מגדירה אמנם את יכולתן של לשכות תיווך כאמור להתחלק בכספים עם גורמ
י תיווך זרים
עד
לסכום מסוים, אך מטבע הדברים הוכחת גבייה אסורה של כספים נוספים בחו"ל והעברתם לארץ קשה
לניתור, אכיפה ופיקוח.
6.
מטעם זה וועדה נכבדה זו סירבה להאריך הסדר זמני שאיפשר בעבר ללשכות תיווך בסיעוד לגבות סכום חד
פעמי מהעובד בארץ מוצאו, כהוראת שעה. הווע
דה הנכבדה סירבה להאריך את
ההסדר בהינתן שהעובדים
בענף מגוייסים באופן פרוץ והגבייה בו בלתי ניתנת לפיקוח ואכיפה, וכבר כיום משולמים במסגרתו סכומים
הגבוהיםבהרבהמהסכומיםשתשלומםהתבקש.כךלמשל,אמרהיו"רהוועדהאז,חה"כטליפלוסקוב,בדיון
מיום 29.3.2018
,"אנחנ
ולא מאשריםכדישזהיהיהחלוןלעבורעלהחוק,לאעלכל ה-
10,000
דולראלארק
על 4,000
דולר. זה לא מעניין אותי. אני רוצה מניעה
מוחלטת
של העבירה על החוק. אני קובעת 1,000
דולר
–
זה 1,000
דולר. ואני רוצה לשמועמאנשים שיגיעולכאןאיך הם עושיםאת זה".
7.
דבריהוועדה,
כמוגםדבריביתהמשפטהעליוןעלהצורךבגדיעתתופעתהתשלומיםהבלתיחוקייםשמכשירה
את הקרקע לסחר בבני אדם, נפלו על אזנים ערלות. משרד הכלכלה שב ומקדם את אותו הסדר שהוועדה
הנכבדהכברדחתהמהטעםהאמור,ואףמחרי
ף
אותו–
במקוםהוראתשעה,הסדרקבוע;במקוםתשלוםרק
חדפעמילאמפוקחבארץהמוצאבלבד,
גםתשלוםמדיחודשבחודשו,ללאכלפיקוחשהוא
,בישראלעצמה;
והכל בסכומי עתק, פי2.5
מהסכום שנקבע ביחסלעובדי החקלאות.
8.
דומהכיזרועהכלכלה
שכחשמטרתהתקנותוהפיקוחהפרלמנטרי,כמוגםתפקידושלו,ה
ם
הגנהעלהעובדים
המוחלשיםבמשק.
במקוםזאתהואהופךעצמולמתמחרשירותיםשל גופיםחזקים,
שבמסווהשל
טענותעל
1
לאחרונה הודע כי ישנה התקדמות עם אוזבקיסטן אך לא ברור מתי ואםייחתם הסכם.
סיועלמטופליםסיעודיים,
מבקשיםלאפשרלהםמימוןמהעובדים.המשרדאינומכחיששהדברעשוילהלבין,
ואףלהחמיר, את תופעת דמיהתיווך – מבחינתו עניין זה אינול
ו. נעמודעל עיקריהפגמיםבתקנות:
א.
סכוםגבייהשערורייתי:סכוםהגבייה
ה
מוצעעומדעל
6,826
₪ל-
63
חודשיעבודה.
מדוברבסכוםהגבוה
בערך פי 2.5
מזה שנקבע בתקנות בענף החקלאות לאותה תקופת עבודה, והוא מבוסס על פניו על צרכי
הלשכות בלבד –
וללא איזון עם צרכי עובדי הסיעוד, עובדים שללא קשר לדמי התיווך שהם משלמים
בארצותיהם, משתכרים
בישראל ברוב המקרים שכר
מינימום הכפוף לניכויים (נטו ממוצע, על פי המידע
שאצלנו,
עמדב-
2021
עלכ-
5,100
₪בחודשעבורעבודה
במתכונתשל24
שעותביממה,ששהימיםבשבוע.)
קביעת הסכום בענף החקלאות הביאה בחשבון שיתכן שהדבר יביא לצמצום מספר הלשכות הפועלות
בתחום,וכיהדברנדרשבשםההגנהעלהעובדים–בעוד שנראהשכעתמעדיףהמשרדלהגןעלגופי תיווך
כולם,
בכל מחיר.
לא למותר לציין שלשיטת משרד
הכלכלה
, הסכום האמור מתווסף לסכומים שהלשכות יקבלו גם
מהמטופלים הסיעודיים,וכןלסכומים שמותר להםלחלוק בהםעםלשכותהתיווךהזרות בסך3,811
.₪
ב.
תשלוםחודשיחסרתקדים:המשרדמבקשלקדםכאמורתשלוםחודשיעבורהלשכה,בסכוםקבועוללא
קשר לטיב השירותים שניתנים על ידה,
לזהות הלשכה או
ל
משך עבודת העובד
ת
אצלה.
התקנות אינן
קובעות כיצד יעשה התשלום מה שפותח אפיק גבייה חדש ובלתי מפוקח בישראל עצמה, מהעובדים.,
המשרדבהחלטמודעלסכנהשבכךאולםמבחינתוהסכנותשפותחההסדראינןמענייננו,הןאינןמונחות
לפתחו, ויש לקדם את ההסדר על אף החסר המשמעותי האמור,
ו
הכל כדי לת
גמל ללא דיחוי
את גופי
התיווך. באופן כללי, נדמה כי סוגיית דמי התיווך הבלתי חוקיים
שבית המשפט והוועדה הנכבדה עמדו
עליה, נתפסת בעיני המשרד כעניין זניח, מטרד שעומד בדרכולה
יטיב עםהלשכות.
לכךישלהוסיףשההסדר
מתעלםמשאלהנוספת–
כיצד
ת
שפיעאי-עמידהבתשלום
ה
חודשימצדהעובדת,
עלהיחסיםבינהלביןהלשכהוכפועליוצאגםעלהמעסיקהסיעודי:
עובדותסיעודאינןבוחרותבלשכות,
אלו נכפו עליהן במסגרת עבודתן,
והן קשורות ללשכה מכוח העסקתן אצל המעסיק הסיעודי. אפשרות
הגבייה החודשית פותחת בצדה אפשרות לטענות בדבר ניתוק הקשר בין
העובדת ללשכה, וכפועל יוצא
מכךגםעם
המטופל, במקרה של אי תשלום –
וגםלכך איןהתייחסות בתקנות.
ג.
פגיעה מיוחדת ב
עיקר ה
עובדות – אלה שהגיעו או
יגיעו שלא באמצעות הסכמים בילטראליים –
בניגוד
לעובדי החקלאות,
ש
ניתן לגבות מהם
תשלום רק
אם הגיעו במסגרת הליך גיוס מפוקח (ובארץ המוצא
בלבד)
; התקנות מבקשות לאפשר גבייה –
הן בארץ המוצא, הן בישראל – מכל העובדות בענף הסיעוד,
לרבות מי שימשיכו להגיע ללא הליך מפוקח (כמחצית מהעובדות)
וכן
מכל העובדות
ש
שוהות כ
בר כיום
בישראל. מדובר בעובדות שכבר שילמו (אוישלמו, ביחס לאלו שיבואו בעתיד)
עשרות אלפי שקלים שנגבו
מהם באופן לא חוקי, וכעת מבקש המשרד להוסיף על כך גם את התשלומים החודשיים המוצעים, לצד
הלבנת חלק מהגבייה הלא חוקית בארץ המוצא
)!(. מדובר בלא פחות מאשר יריקה
של זרוע המדינה
בפרצופה שלה כנציגת המדינה,
שפועל באופן מנוגדלמאמציםהמבורכים שעשתה מדינתישראללהכחיד
את תופעת דמי התיווך בענף –
למעשה, משרד הכלכלה מבקש כעת להשלים עם תופעה זו, ואף עם
החמרתה והחמרת הפגיעה בעובדות, ושוב, הכל לשם ריצוי לשכות התיווך, באופן שמתעלם לחלוטין
מהתמונההגדולהומטובת העובדות.
אישורהתקנותכפישהןמוצעותיהווההכשרל
המשךה
גבייההבלתיחוקית.רק
מכיווןשלשכותהסיעודמדווחות
על "קריסה", אין להשית
את הצלת גופים פרטיים אלה על גבם של עובדות ועובדים מוחלשים
אשר משלמים
ברובםהמכריעדמיתיווךבלתיחוקיים
,בהסדרבעייתישאינונותןאתהדעתלבעיתיות
שבעתיולא אושרבעבר.
לפיכך, על מנת שההסדר אשר
משרדהכלכלה מבקש לקדם
,על ה
וועדה הנכבדה
להטמיע את השינוייםהמפורטים
ברישא של נייר עמדה זה ולפעול לצורך כך בתיקון התקנות כך ש: א)
ההסדר יחול רק על עובדים שיגיעו לישראל
במסגרתהתקשרותבינלאומית;ב)
הסכוםהכולל
שניתןלגבותמעובדותשיגיעובהסכמיםכאמוריקטן
גםבמחיר
צמצוםמספרהלשכותהפועלותבענף
;ו-ג)
התשלוםהחודשיהמוצעלאיתאפשרללאהסדרתאופןגבייתווהשלכות
אי-תשלומו, וגם אז יש לקבוע אותו כהוראת שעה, ו/או רק עבור חודשי העסקה שמעבר ל-
63
חודשי העבודה
הראשונים.
לפרטים נוספים:
עו"ד מיטל רוסו, 052-872-1818