דיווח על-פי חוק

מדינת ישראל משרד המשפטים המועצה הציבורית להגנת הפרטיות 03‏ נובמבר 2016 לכבוד ועדת החוקה, חוק ומשפט הכנסת ירושלים שלום רב, הערות המועצה הציבורית להגנת הפרטיות לדוח רשם מאגרי המידע לשנת 2015 המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מתכבדת להגיש לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת את הדין וחשבון שהכין רשם מאגרי המידע על פעולות האכיפה והפיקוח בשנת 2015, שהועבר אליכם, בצירוף הערות המועצה, וזאת לפי הוראות סעיף 10א לחוק הגנת הפרטיות, התשמ”א.1981- 1 1 . המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מורכבת מנציגי ציבור מהאקדמיה ומהמגזר הפרטי, וכן מנציג עובד המדינה, שעוסקים בתחום הפרטיות, לפי מינוי של שר המשפטים. התפקיד הסטטוטורי של המועצה הוא להעיר את הערותיה שכאן, אולם המועצה משמשת גם כיועצת לשרת המשפטים בנושאי פרטיות, ופועלת בשיתוף פעולה עם רשם מאגרי המידע (הפועל במסגרת הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים, רמו”ט), כמועצה שאמונה על טובת הציבור בהיבטי הפרטיות, לרבות בהליכי חקיקה ראשית ומשנית. 2 2 . נעיר שבמשך תקופה ממושכת המועצה לא פעלה כלל, לאחר שמינוי חבריה פקע. לאחרונה, מונו חברים למועצה ומונתה לה יושבת ראש, והמועצה חזרה לפעול. הדוח מתייחס אם כן לתקופה שברובהלאהייתההמועצהפעילה.לאורזה,הערותינוהןכלליות,ועוסקותבעיקרבסוגיותעקרוניות. המועצה מבקשת לחזק את ידי רמו”ט בפעילותה בכלל ובקשר לפרטיות בפרט. 3 3 . הזכותלפרטיותהיאזכותיסודבמדינתישראל.היאאבןיסודבמשטרהדמוקרטיהישראלי.כךקבעה הכנסת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך פירשו בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון באופן עקבי. הזכות לפרטיות מוגנת גם בחוק הגנת הפרטיות הנ”ל. 4 4 . מצבה הנוכחי של הזכות לפרטיות בישראל רחוק מלהשביע רצון, וזקוק לחיזוק נמרץ. המועצה עוקבת בדאגה אחרי מגמות שונות בשוק, שבהן מידע נאסף, מעובד, מועבר לשימושים חדשים ולגורמים אחרים, ללא בקרה מספקת, פעמים רבות תוך הפרה בוטה של החוק והתעלמות ממנו. המועצהמוטרדתמאודמקיפאוןבחקיקהבתחום,וקוראתלקידומההמהיר,כמוגםלהגברתהאכיפה הציבורית והפרטית. לשם כך דרושים הכלים המתאימים. בפרט ובמיוחד רואה המועצה בדאגה רבה את הפער ההולך וגדל בין האתגרים המודרניים הכרוכים בהגנה על פרטיות בכלל והגנה על מידע אישי בפרט והחקיקה המתקדמת המתפתחת בעולם, לבין הקיפאון בחקיקה בתחום זה בישראל. פער זה פוגע בזכויות הפרט, פוגע בוודאות הדרושה לשוק הישראלי כדי לפעול נכון ובהתאם לנכון ואף עלולה לפגוע בקשרי המסחר של ישראל עם מדינות אחרות. 1 מדינת ישראל משרד המשפטים 5 5 . המועצה סבורה כי יש לפעול לחיזוקה של הזכות לפרטיות בכמה וכמה מישורים. בהערות המועצה לדוח הרשם לשנת 2014 הדגשנו סוגיות של התאמת הדין, הגברת האכיפה המהותית, הטמעה של תהליכיפרטיותבארגוניםובפיתוחיםטכנולוגיים,והסברהוחינוךלציבור. המועצהחוזרתעלדגשים אלה,ומבקשתלהעירבאופןספציפיעלהצורךבביטולדרישתהרישוםשבחוק,עלההכרחבבדיקת התאמה של הדין הקיים לדין האירופי החדש, על המקצוע המתהווה של ממונה פרטיות Chief( Officer ), ועל סוגיות של מחקר במסגרת רמו”ט.Privacy חקיקה 6 6 . דרושעדכוןחקיקה מקיף. ישלתקן את חוקהגנתהפרטיותבתיקון מקיף – אולהחליפובחוק חדש, ובדחיפות. המלצות ועדת שופמן שהוגשו בינואר 2007 לא קודמו. הדוח הציג גישה רחבה וכוללת, שתמציתה הוא הקלה (עד כדי ביטול) בדרישת הרישום, בצד הרחבת החובות המהותיות שמוטלות על מי שאוספים ומשתמשים במידע אישי, ובצד הרחבת אפשרויות האכיפה – הן הציבוריות, כלומר של רשם מאגרי המידע, והן הפרטיות, בדרך של כלים דיוניים שונים כמו תביעה ייצוגית או סעדים אפקטיביים, כמו פיצוי סטטוטורי. הגישה שננקטה עד כה בהליכי החקיקה הממשלתית היא לנסות לחוקק בשלבים, בכל תיקון רק מרכיבים בודדים מתוך המכלול. בכל מקרה, נסיונות אלה עדיין לא עלו יפה. התוצאה, היא שהחוק קפא על שמריו. הטכנולוגיה המשיכה להתקדם בקצב מהיר: מחשוב ענן, נתוני עתק (ביג דאטה), זיהוי ביומטרי, טכנולוגיות סייבר מתקדמות. מודלים עסקיים חדשים, מבוססי-מידע, התפתחו. הגלובליזציה של זרימת המידע התרחבה. באיחוד האירופי התקבלה לאחרונה רגולציה מקיפה חדשה ועדכנית. גם הדין בארצות הברית תוקן. לאחרונה אפילו טורקיה התאימה את החקיקה לאירופה. האכיפה בעולם התגברה מאוד. ובישראל – קיפאון. 7 7 . יש לשקול מחדש את דרישת הרישום. במיוחד מוטרדת המועצה מסוגית רישום מאגרי המידע. כבר למעלה מעשור, שהמועצה לדורותיה העירה על הנושא הזה. דרישת הרישום הגורפת טעונה בדיקה יסודית, ומהירה. החוק מחייב רישום של מאגרי מידע במצבים מסוימים. חלק מהאגרה נשאר בידי לשכת הרישום. הרעיון שביסוד המרשם נאה – תיעוד המאגרים הקיימים (אך לא תוכנם), יצירת נקודת בקרה של הרשם על בעלי מאגרים (למשל, באמצעות הסירוב לרשום מאגר), וכן פוטנציאל להפנמה של החובות המהותיות על ידי הגורמים המפוקחים. אלא, שוועדת שופמן מצאה ומבקר המדינה הסכים – שהרישום הוא כישלון. מיעוט זעיר של מאגרים נרשם בפועל; הרישום מטה את משאבי רמו”ט לפעולה שתועלתה לא ברורה במקרה הטוב, על חשבון אכיפה מהותית. לגופים שכן מצייתיםלדרישה,הדרישהמטילהעלויות.איןזהאומרשישלבטלאתהדרישהבמלואה;ייתכןשיש לצמצמה. בכל מקרה, הנושא טעון בירור מהותי ומהיר. בכוונת המועצה לבחון את הנושא בעצמה ולהציע הצעה מסודרת בנושא. בינתיים, סבורה כי ראוי שמשרד המשפטים יקדם תיקוני חקיקה בנושא, וכי ראוי שרמו”ט תקבע מדיניות מתאימה, לקבוע דגשים, כדי להביא לניצול יעיל יותר של משאביה. 8 8 . התאמה לדין המתחדש באיחוד האירופי. בשנת 2007 ביקשה ממשלת ישראל מהאיחוד האירופי לבחוןאתהגנתהפרטיותבמידעprotection(data)בישראל.בעקבותהבדיקה,קבעהאיחודבשנת 2011 שישראל היא בעלת משטר משפטי “מספק” adequate(). הכרה זו אפשרה זרימה חופשית יותר של מידע אישי מאירופה לישראל, ולכך חשיבות כלכלית רבה. ההיענות האירופית לבקשת ישראל הייתה הישג מדיני חשוב, ולענייננו, לפרטיות ולכלכלה הישראלית. הדוח האירופי הסתמך 2 מדינת ישראל משרד המשפטים במידה רבה על הבטחות של ממשלת ישראל לקדם את המלצות דוח שופמן, שכאמור, לא קודמו. בחודש אוקטובר 2015 פסק בית המשפט האירופי כי העברת מידע אישי על אזרחים אירופיים לארצות הברית אינו חוקי. בית הדין האירופי קבע כי נציבי הגנת המידע (המקבילים האירופים של רשם מאגרי המידע הישראלי, אם כי כוחם חזק בהרבה) מוסמכים וחייבים לבחון מחדש העברת מידע במקרה של תלונה. בינתיים, התקבלה באיחוד האירופי רגולציה חדשה בתחום הגנת המידע, שמרחיבה את ההסדר המשפטי המפורט שם בקשר להגנת מידע אישי. לא ירחק היום ומשטר הפרטיות בישראל ייבדק שוב על ידי האיחוד האירופי. הקיפאון החקיקתי בישראל עלול להביא את האירופים לשנות את עמדתם הקודמת. לכך תהיה השלכה על עסקים ישראליים שמספקים שירותי מידע לאיחוד האירופי. זו עלולה להיות פגיעה ישירה בלב תעשיית ההי טק הישראלית.- 9 9 . לאור זה, כדי להקדים תרופה לבדיקה, וכדי להתאים את הדין בישראל למשטר הפרטיות המתחדש באיחוד האירופי, הן מטעמים פנימיים של התעשייה, השוק והחברה בישראל והן מטעמי-חוץ, המועצהקוראתלממשלה,למשרדהמשפטיםולכנסת,ולוועדתהחוקהבמיוחד,לקדםבדחיפותאת תיקוני החקיקה שהוצעו בעבר, לקדם התקנת תקנות מתאימות, ולהורות על תיעדוף גבוה בהרבה לנושאי הפרטיות. יש לכך חשיבות דמוקרטית וחשיבות כלכלית מרכזית. קידום צעדים ארגוניים במשק 10 10 ביסוס המקצוע של ממונה הגנת הפרטיות. המשפט לבדו לא יושיע את הזכות לפרטיות. בעולם התפתחו בשנים האחרונות כלים ארגוניים וטכנולוגיים לשיפור הגנת הפרטיות. אנו עדים לצמיחתו של מקצוע חדש, של ממוני פרטיות בארגונים Officers( Privacy Chief) בארצות הברית, ובאיחוד האירופי,זוכעתדרישתהרגולציההחדשה.לאחרונה,קיבלהמחוקקאתעמדתהמועצה,בה”חנתוני אשראי, התשע”ו2015- ויצר שם תפקיד חדש של ממונה על הגנת הפרטיות. המועצה סבורה כי זהו מודל ראוי, ויש להרחיבו לכלל המערכות השלטוניות שעוסקות במידע אישי. ככלל, בכל גוף ציבורי שיש בו מידע אישי יש למנות ממונה פרטיות (בנבדל מממונה אבטחת המידע), אלא אם יש טעמים טובים שלא לעשות כן. במקביל, יש לשקול הטלת חובה של מינוי ממונה פרטיות בארגונים פרטיים שיש בידיהם מידע אישי, בתנאים מסוימים. המלצות לרמו”ט 11 11 קידום מחקר פרטיות. המועצה סבורה כי מדיניות שקולה ונבונה צריכה להסתמך בין היתר על מחקרים ישראליים, שיעסקו בתנאי הארץ ותושביה, בצרכים שיש נוכח המציאות הטכנולוגית, כלכלית,חברתיתומדינית,באפשרויותובמגבלותהקיימות.מדיניותטובהצריכהלהתבססעלהכרת השטחוהעובדות.כיום,איןמחקרמסודרבתחום.מעטהחוקריםבאקדמיהשעוסקיםבתחומיםאלה עוסקים לעתים במצב המקומי ובמחקר אמפירי, אולם מדובר במחקרים ספורים מאוד. המועצה סבורה שרמו”ט צריכה להציב לה כיעד הקמה של מחלקת מחקר, שתוכל לרכז מידע ומחקרים. ביצוע המחקרים יכול ויעשה באמצעות הזמנת מחקרים מחוקרים מיומנים באקדמיה או בשוק הפרטי, או בכל מתכונת אחרת שתקבע על ידי רמו”ט. 12 12 פרסום הנחיות. המועצה סבורה שבדומה לרגולטורים אחרים בעולם, על רמו”ט לפרסם הנחיות נוספות המפרטות את הדרך שבה רמו”ט רואים את הציות לחוק בהיבטים ספציפיים, בשים לב להתייחסותהמועצהוביצועשימועיםלציבור,כדילקבלאתהרשמיםהנדרשיםולשםיצירתמערכת דרישותשהציבוריכוללקבלולהטמיע.הנחיותאלההןכליעבודהחשובבפרקטיקההיום-יומיתשל 3 מדינת ישראל משרד המשפטים הגנת הפרטיות בישראל והן מממשות את תפקידה של רמו”ט כגורם מנחה ומכווין התנהגות. 13 13 קביעת מדדים ליעדים. רמו”ט הציבה לעצמה מספר יעדים, אולם לא ברור למועצה כיצד אלה נמדדים, וכיצד יימדדו לעתיד. המועצה סבורה כי יש מקום לתכנית עבודה רב-שנתית, שכוללת יעדים מפורטים, וכן מדדים להשגתם של היעדים האלה. 14 14 לסיכום, המועצה סומכת ידיה על דוח הרשם לשנת 2015, ומקווה לראות תנופה בתחום הגנת הפרטיות. זאת הן בעשייה ברמו”ט, הן בקידום החקיקה, ההטמעה של הפרטיות בתעשייה ובשוק, ובחברה בכלל. המועצה מקווה שמשרדי הממשלה ומשרד המשפטים על אגפיו הרלוונטיים בראשם והכנסת, יכירו בחשיבות הרבה של הגנת הפרטיות בעידן החדש והדינמי הנוכחי, ויקדמו את הטיפול בו כאמור לעיל בדחיפות הראויה לתחום חשוב זה, לטובת הכלל. בברכה, עו”ד אורית פודמסקי, יו”ר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות חברות וחברי המועצה: עו”ד דן אור-חוף, משרד עו”ד פרופ’ ניבה אלקין-קורן, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה פרופ’ מיכאל בירנהק, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת תל אביב עו”ד אייל זנדברג, ראש תחום ציבורי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרד המשפטים ד”ר ערן טוך, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב ד”ר טל סופר, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב עו”ד אבנר פינצ’וק, האגודה לזכויות האזרח העתק: שרת המשפטים, איילת שקד 4