דיווח על-פי חוק
המועצה הציבוריתלהגנת הפרטיות
לכבוד
ועדת החוקה,חוק ומשפט,
הכנסת,
ירושלים
ט' חשון תשע"ט
7.11.18
שלום רב,
הערות המועצההציבורית להגנת הפרטיותלדוחרשם מאגריהמידע לשנת 2017
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות מתכבדת להגיש לוועדת חוקה חוק
ומשפט של הכנסת את הדין וחשבון
שהכין רשם מאגרי המידע על פעולות האכיפה והפיקוח בשנת 2017, שהועבר אליכם, בצירוף הערות
המועצה, וזאתלפי הוראות סעיף10א לחוקהגנת הפרטיות, התשמ"א-
1981
.
המועצה הציבורית להגנת הפרטיות
מורכבת מנציגי ציבור מהאקדמיה
, מהחברה האזרחית
ומהמגזר הפרטי,
וכן מנציג עובד
המדינה, שעוסקים בתחום הפרטיות, לפי מינוי של שר המשפטים. התפקיד הסטטוטורי של
המועצה הוא
להעיר את הערותיה שכאן, אולם המועצה משמשת גם כיועצת לשרת המשפטים בנושאי פרטיות,
ופועלת
בשיתוף פעולה עם הרשות
להגנת הפרטיות כמועצה שאמונה על טובת
הציבור בהיבטי הפרטיות,
לרבות בהליכיחקיקה ראשיתומשנית.
הזכות לפרטיות
היא זכות יסוד במדינת ישראל. היא אבן יסוד במשטר הדמוקרטי הישראלי. כך קבעה
הכנסת במפורש בחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, כך פירשו בתי המשפט ובראשם בית המשפט העליון
באופן עקבי. הזכות לפר
טיות מוגנת גם בחוק הגנת הפרטיות הנ"ל. בעידן הנוכחי, גוברת חשיבותה של
זכות זו, אשר הזמניםהנוכחייםהביאו להיחלשות ההגנהעליה, ולצורךבחיזוקה ובביצורה.
בפתח הדברים יאמר כי
הדו"ח המוגש בזאת מציג את נושא ה
פרטיות בכללותו, ועוסק הן במגמות
והן בחינוך
והכוונת התנהגות, הכל לצד הדיווח עלפעולות הרשות בכללוהאכיפה בפרט.
ככלל,
המועצה סבורה
כי
פעילות
ה המוגברת והיזומה של ה
רשות
בשנת 2017
, כפי שבאה לידי ביטוי גם
בדו"ח המוגש, קידמה את המודעותלפרטיות ואתהדרכיםלשמרה כמו גםאת הפיקוחוהאכיפה.
חיזוק הרשות בהיבטי ארגון מחדש ותוספת כח האדם איפשרו הגברת החינוך, ההסברה לציבור הרחב,
והנחייתו בדבר יישום החוק בתחום הפרטיות. עם זאת, יש לתת את הדעת להתקדמות הטכנולוגיה,
ול
התרחבות השימושים ביכולות שלא היו קיימות בעבר הקרוב -
וזאת
ב
ידי כל אזרח מ
ן השורה, ובתחולה על
כל אדםואדם -באופןשבעצם השימוש בהן קיימת פגיעהמהותית בפרטיות לכל אדם.
המציאות המשתנה במהירות, מחייבת גמישות והתאמה של הרשות להגנת הפרטיות, ביחד עם התאמת
החקיקההרלוונטית.
בהקשר חיזוק כוחה של הרשות ויכולתה לפעול בתחום
הפיקוח והאכיפה, רואה המועצה חשיבות רבה
לתחילת עבודת מערכת "האודיט".
כך גם תורחב יכולת הרשות לבצע בדיקות רוחביות ולא אקראיות בלבד,
ובהיקף ניכר.
כיום אין כמעט חיפוש הפרות חוק באקראי. הרשות בוחרת יעדים על בסיס מושכל. כמו תלונות
שהתקבלו ברשות או ברשויות אחרות (למשל, משרד הבריאות, רשות לסחר הוגן, פיקוח על הבנקים, משטרת
ישראל) או ממדינות אחרות.
עמדת המועצה היא כי יש
להוסיף ולפעול לחיזוקה ולהעצמת כוחה ויכולותיה של
הרשות להגנת הפרטיות,
בדרכים שונות ומגוונות, על מנת לאפשר לה למלא את תפקידיה על פי דין, ולהוות גורם מדריך ומרתיע
משמעותי, בעתובעונה אחת, בתחום הפרטיות.
פרסום הנחיות לשוק לשם הבהרה והטמעה של תהליכי פרטיות בארגונים ובפיתוחים טכנולוגיים
(וכתחליף ללווי פרטני) כמקובל בעולם. הנחיות אלה הן כלי עבודה חשוב בפרקטיקה היום-יומית של הגנת
הפרטיות בישראל והן מממשות את תפקידה של הרשות להגנת הפרטיות כגורם מנחה ומכווין התנהגות
ופעילות בשוק;
החינוך וההדרכה לציבור
בתחום הגנת הפרטיות שמבצעת הרשות הינה יעד חשוב
, במיוחד
נוכח הרחבת
מגמות השוק, הן באמצעות זרימת המידע באינטרנט, הן לגבי המידע
הנצבר באמצעים דיגיטליים בגופים
שונים, והן לגבי אופן האיסוף, העיבוד והשימוש במידע, ללא בקרה
מספקת, וללא ידיעת ואישור המשתמשים
גםלמטרות שונות מהמטרותלשמן נאספו.
כמו כן, בקרב הילדים והנוער הגדלים למציאות מכוונת מפותחת המתקדמת במהירות הבזק, יש לחנך להבנת
הזכות לפרטיות ביתר שאת ובהתאמה לעולם החדש. המועצה רואה חשיבות רבה לחינוך הדור הצעיר באופן
רוחבי במסגרת בתיהספר. מעין תכניתלאומית שתשים דגשעל הנושא (בתיאום עם משרדהחינוך, כמובן.)
אתר האינטרנט של הרשות –
מאפשר תקשורת שוטפת עם הציבור, ומקום הדו"ח בתוך "סל המוצרים" של
הרשות. למשל, כל תיק אכיפה שמסתיים עולה לטבלת האכיפה באתר הרשות, גם פירוט וסיכום ממצאים.
כמו כן עול
ות ל"סטריפ" חדשות וכך זה "משווק" לתקשורת. יש גם ניוזלטר פעם בחודש, המפרט את העשיה
של הרשות.
ית
כן ולצד האכיפה, ניתן להציג גם "גזר", למשל- פרסום למי שפעל נכון לפי חוק הגנת הפרטיות, אשר יהנה
מפרסום חיוביחינם.
כוחו של הציבור בהגנה על פרטיותו – מתחיל בהעלאת מודעותו. נציין כי ההתגברות באזכור של פרטיות ושל
הרשות באפיקי התקשורת מעידה על משקלן של פעולות אל
ה,
והיא מוסיפה תרומה משמעותית להגנה על
הפרטיות באמצעות חינוךוהסברה.
במישור הבינלאומי -
פעילותה של הרשות במסגרות בינלאומיות הינה בעלת חשיבות רבה, ויש מקום גם
ליישום האכיפה על גופים בינלאומיים הפועלים בישראל, למרות הקשיים המשפטיים והטכניים העומדים
בדרכה.
נוכח התקדמותה המהירה של הטכנולוגיה על יתרונותיה ועל סיכוניה בתחום הפרטיות, ברי לכל כי עשיה
זו של
הרשות להגנת הפרטיות
צריכה להתגבר באופן משמעותי על מנת להתאים את מדינה ישראל לאתגרים
הקיימים
והמתעצמים. האיזון העדין בין הרגולציה לבין עידוד התפתחות הטכנולוגיה
בתעשייה בישראל יכול
להתקייםבעיקר בהתקדמותמהירה לעבר
סטנדרטים בינלאומיי
םובהתאמתהדין והמצבהקיים אליה
ם;
קידום הליכי חקיקה ראשית ומשנית, תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע) התשכ"ז-
2017
שנכנסו לתקפן,
והצעת חוק הגנת הפרטיות (תיקון מס' 13), התשע"ח-
2018
בענין
סמכויות אכיפה, המונח על שולחן הכנסת
ואשר שרתהמשפטים,גב' שקד,הודיעה על כוונתהלקדמו בדבריהבפתח הדו"ח -
מהוות תחילתהדרך זה.
הטכנולוגיה
המשיכה להתקדם בקצב מהיר:
מחשוב ענן, נתוני עתק (ביג דאטה,) זיהוי ביומטרי, טכנולוגיות
סייבר מתקדמות. מודלים עסקיים חדשי
ם, מבוססי-מידע,התפתחו. הגלובליזציה של זרימת המידעהתרחבה.
באיחוד האירופי התקבלה לאחרונה רגולציה מקיפה חדשה ועדכנית. גם הדין בארצות הברית תוקן.
האכיפה
בעולםהתגברה מאוד.
גם בישראל דרוש
עדכון חקיקה
ב
גישה רחבה וכוללת, שתמציתה הוא הקלה (עד כדי ביטול) בדרישת
הרישום,
בצד הרחבת החובות המהותיות שמוטלות על מי שאוספים ומשתמשים במידע אישי, ובצד הרחבת אפשרויות
האכיפה –
הן הציבוריות, כלומר של רשם מאגרי המידע, והן הפרטיות, בדרך של כלים דיוניים שונים כמו
תביעה ייצוגית אוסעדים אפקטיביים, כמו פיצויסטטוטורי.
בפרט גובר
הצורך בעדכון החקיקה
לאור רגולציה חדשה של
האיחוד האירופי בתחום הגנת ה
מידע, המרחיבה
את ההסדר המשפטי
המפורט שם בקשר להגנת מידע אישי, ולאור הפניה המחודשת של האיחוד האירופי
לישראל על מנת לבחון התאמתה. יש לפעול להתאמת הדין הישראלי כך שתחודש קביעת האיחוד בדבר היותה
של ישראל בעלת משטר משפטי "מספק
adequate
". לכך יש השלכה על עסקים ישראליים שמספקים שירותי
מידעלאיחודהאירופי. אנו רואיםחשיבות קריטיתבחידוש קביעת האיחוד.
לאור זה, כדי להתאים את הדין בישראל למשטר הפרטיות המתחדש באיחוד האירופי, הן מטעמים
פנימיים של הת
עשייה, השוק והחברה בישראל והן מטעמי-חוץ, המועצה קוראת לממשלה, למשרד
המשפטים, לכנסת ולוועדת החוקה במיוחד,
לקדם בדחיפות את תיקוני החקיקה שהוצעו בעבר, לקדם
התקנת תקנות מתאימות, ולהורות על תיעדוף גבוה בהרבה לנושאי הפרטיות. יש לכך חשיבות דמוקרטית
וחשיבותכלכלית מרכזית.
ממונה הגנת הפרטיות –
המועצה רואה חשיבות רבה לשיפור הגנת הפרטיות באמצעות כלים ארגוניים
וטכנולוגיים. ממוני פרטיות בארגונים
Officers Privacy Chief בארצות הברית, ובאיחוד האירופי,
הם שומרי
הסף של הפרטיות וביכולתם לספק תמיכה משמעותית. בחקיקה הישראלית
הוכנסה חובה למינוי ממונה הגנת
הפרטיות בחוק נתוני אשראי (לדרישת המועצה.) המועצה סבורה כי זהו מודל ראוי, אשר מתפתח בכל העולם
המערבי ואשר יש להרחיבו לכלל המערכות השלטוניות שעוסקות במידע אישי. ככלל, בכל גוף ציבורי (לרבות
גופי המדינה שיש בו מידע אישי,)
יש למנו
ת ממונה פ
רטיות (בנבדל מממונה אבטחת מידע) אלא אם יש טעמים
טובים
שלא לעשות כן. במקביל, יש לשקול הטלת חובה של מינוי ממונה פרטיות בארגונים פרטיים שיש
בידיהם מידע אישי, בתנאים מסוימים.
דרישת הרישום –
המועצה סבורה כי זה מכבר הגיעה העת לתיקון חקיקה בענין רישום
מאגרי המידע. כבר
למעלה מעשור, שהמועצה לדורותיה העירה על הנושא הזה. דרישת הרישום הגורפת טעונה בדיקה
יסודית
ומהירה. החוק מחייברישום שלמאגרי מידע במצבים
מסוימים.הרעיון שביסוד המרשם נאה
–
תיעוד
המאגרים
הקיימים (אך לא תוכנם,) יצירת נקודת בקרה של הרשם על בעלי מאגרים (למשל,
באמצעות הסירוב לרשום מאגר
) וכן פוטנציאל להפנמה של החובות המהותיות על ידי הגורמים
המפוקחים. אלא, שכבר בשנת 2007
מצאה
ועדת שופמן
ומבקר המדינה הסכים –
שהרישום הוא כישלון.
מיעוט זעיר של
מאגרים נרשםבפועל; הרישום מטה את משאבי
הרשותלהגנתהפרטיות
לפעולה שתועלתה לא
ברורה במקרה הטוב, על
חשבון אכיפה מהותית. לגופים שכן מצייתים לדרישה, הדרישה מטילה עלויות. אין
זה אומר שישלבטל
אתהדרישה במלואה; ייתכן שישלצמצמה. מכל מקום,הענין דורש טיפול מיידי.
בברכה,
עו"ד אורית פודמסקי, יו"ר המועצה הציבורית להגנת
הפרטיות
חברות וחברי המועצה:
עו"ד דן אור-חוף, משרד עו"ד
פרופ' טל ז'רסקי,הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת חיפה
ד"רענת בן-דוד,המחלקה לסוציולוגיה,למדעהמדינה ולתקשורת,האוניברסיטה הפתוחה
ד"רערן טוך, הפקולטה להנדסה, אוניברסיטת תל אביב
עו"ד אבנר פינצ'וק, האגודה לזכויותהאזרח
ד"ר ארז ויסברד, חוקר במדעיהמחשב, מעבדות בלבחברתנוקיה
סימה נדלר, חוקרת הגנת הפרטיות בתחום הטכנולוגיה, מעבדתהמחקרי.ב.מ.
עו"ד אייל זנדברג, ראש תחום ציבורי, מחלקת ייעוץ וחקיקה, משרדהמשפטים
העתק
: שרתהמשפטים, איילת שקד