נוסח מהגורם המוסמך
תקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק) (תיקון), התשפ"ה- 2025
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 48(ב) ו- 54(ב) לחוק שירותי תשלום, התשע"ט-20191, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון תקנה 5
1.
בתקנה 5 לתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב-20222, במקום "ט"ו באייר התשפ"ה (13 במאי 2025)" יבוא "י"ח בתמוז התשפ"ה (14 ביולי 2025)".
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ ____6225_-3)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי חוק שירותי תשלום, התשע"ט-2019 (להלן – החוק) החליף את חוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו-1986 ויצר הסדרה חדשה ורחבה לשירותי תשלום שונים. החוק מסדיר היבטים חוזיים וצרכניים שבין נותן שירותי התשלום לבין המשלם וקובע הוראות צרכניות רבות ומפורטות, ועל-מנת להעניק למשלם הגנה מלאה שתבטיח הגינות ותגביר את אמון הציבור באותם אמצעי תשלום מתקדמים. הוראות החוק חלות באופן אחיד על כלל אמצעי התשלום, לרבות אמצעי תשלום מתקדמים.
החוק נכתב באופן רחב וניטרלי טכנולוגית, כך שיוכל לכלול מגוון רחב של אמצעי תשלום, לרבות אמצעי תשלום עתידיים שטרם מוכרים לנו כיום. בשל ההגדרות הרחבות בחוק נדרשה גמישות בתחולת החוק ולשם כך נחקק סעיף 48(ב) לחוק הקובע כי שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר ונגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע פטור מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, לסוגים שונים של אמצעי תשלום, פעולות תשלום, חשבונות תשלום, נותני שירותי תשלום או לקוחות.
במסגרת הדיונים שנערכו בעת חקיקת החוק עלתה שאלה בדבר התאמת החוק והוראותיו לאמצעי תשלום מסוימים, מסוג תווי שי וכרטיסי מתנה (Gift Card), זאת לאחר שגופים מהציבור טענו כי אין מקום להחיל את הוראותיו על אמצעי תשלום מעין אלה וכי הכללת אמצעי תשלום אלה תביא לפגיעה בשימוש בהם (ראו לעניין זה סעיף 77 לחוק שקבע תחילה נדחית של הוראות החוק ביחס לאמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שבסעיף). בהמשך לכך, בשל המאפיינים הייחודיים של אמצעי תשלום מסוג זה, הסיכון המוגבל שיש למשלם בשימוש באמצעי תשלום זה וכדי שלא להחמיר מעבר לנדרש את התנאים החלים ביחס אליהם, נקבע בתקנות שירותי תשלום (פטור מהוראות החוק), התשפ"ב- 2022 (להלן – התקנות) כי יש להחריג את תווי השי ואת כרטיסי המתנה הדיגיטליים מהוראות שונות בחוק שירותי תשלום ולקבוע הוראות מתאימות שיבטיחו הגנה על הלקוחות בנושאים המצריכים התייחסות וקביעת כללים לגביהם. התקנות שנקבעו יצרו איזון בין הצורך להגן על הלקוח המשלם לבין הרצון להימנע מהכבדה עודפת.
תוקף התקנות נקבע מלכתחילה לתקופה של 18 חודשים. תיקון מס' 1 לתקנות האריך את תוקף ההוראות לתקופה של 18 חודשים נוספים ביחס לתווי קנייה ומתנה, כלומר עד לחודש מאי 2025, ובשלוש שנים לגבי כרטיסי תשלום נטענים שניתנים על ידי גורמי רווחה. התקנות נקבעו כהוראת שעה כיוון שהכנסת צפתה כי יושלם הליך החקיקה של הצעת חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום ובייזום תשלום, תשפ"ג-2023 (להלן- חוק הסדרת העיסוק), ובכך תיווצר בהירות גדולה יותר וודאות ביחס לשוק תווי השי וכרטיסי המתנה והתאמת ההוראות שנקבעו לגביהם, ובהמשך לכך יבחן הצורך בעדכון התקנות. עם זאת, גם לאחר חקיקת חוק הסדרת העיסוק, ובשים לב למועד התחילה והוראות המעבר והפטור הקבועות בו, עדיין אין מידע מספיק ביחס לאמצעי תשלום אלה. בהקשר זה נציין כי במסגרת תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), תשפ"ד-2024, נקבע בתקנה 4ג פטור מחובת רישוי לגבי מי שמתקיימים בו התנאים המפורטים בתקנות הפטור מחוק שירותי תשלום שבנדון וזאת עד ל-6 ביוני 2027.
בהמשך לכך וכדי לבסס את התקנות על מידע יותר רחב מהציבור, הופץ ביום 13.1.2025 על ידי משרד המשפטים קול קורא לציבור לקבלת התייחסות לגבי תיקונים נדרשים בנוסח הקיים של התקנות ביחס לאמצעי תשלום אלה. בין היתר, התבקשה התייחסות לשאלת התאמת הוראות התקנות לתווי קנייה ומתנה באמצעים דיגיטליים. בנוסף, התבקשה התייחסות האם יש מקום להחיל הוראות נוספות מהחוק על אמצעי תשלום אלה. כמו כן, התבקשה התייחסות לשאלת תוקף התקנות כהוראת שעה או כהוראת קבע. לקול הקורא התקבלו התייחסות מגורמים שונים – חברות שעוסקות בהנפקת תווי קנייה ומתנה, ארגוני צרכנים והציבור הרחב.
בעקבות ההערות שהתקבלו לקול הקורא ועבודת מטה ממשלתית גובש נוסח טיוטת תקנות שהופץ להערות הציבור ביום 26.3.2025.
התקנות הפטור הקיימות עתידות לפקוע ב-13 במאי 2025. משמעות פקיעת התקנות היא כי חוק שירותי תשלום יחול במלואו על אמצעי תשלום אלה. זוהי תוצאה אשר מעוררת קושי בשל היעדר התאמת הוראות החוק הקיים לאמצעי תשלום אלה. לאור האמור, יש דחיפות רבה בקידום התיקון המוצע.
לצורך דיון יסודי ומעמיק בהערות שהתקבלו לטיוטת התקנות, נדרשת ארכה קצרה של חודשיים בתוקף התקנות, זאת כדי לדייק ולטייב את ההסדר בתקנות בהתחשב בהערות שהתקבלו. בתקופה זו תושלם העבודה על נוסח התקנות.