נוסח מהגורם המוסמך
לכבוד
חה
"כ יוס
ף טייב
יו"ר ועדת חינוך
הנדון: בקשה לקיום דיוןשליש לפי סעיף 111
(ה)
בנושא "
פערים מבניים בתקצוב הזרמים
השונים במערכת החינוךבישראל"
חברי הכנסתהחתומיםמטהפוניםבבקשהלקייםדיוןבוועדתהחינוך,
התרבותוהספורטבנושא
פערי התקצוב בין הזרמים השונים במערכת החינוך –
ממלכתי-עברי, ממלכתי-דתי, ממלכתי-
ערבי וחרדי. הדיון נדרש נוכח ממצאים חמורים אודות פערים מתמשכים ואף מחריפים,
אשר
עומדים בניגוד לערכי ה
שיווין והזכות לחינוך ממלכתי בישראל.
למחקר מקיף מטעם מרכז מנור והמועצה לחינוך ממלכתי-עברי, "
לנצח יחד –
עם ארבע מערכות
חינוךנפרדות"(
ספטמבר2024
,)ולנוכחהעתירהשהוגשהלבג"ץבענייןזה,מתבקשהדיוןלעסוק,
בין היתר, בדרישות הסעד שנידונות בימים אלה בפני בית המ
שפט העליון,
ולהציב להן מענה
פרלמנטרי מיידי:
1.
מדוע משרד החינוך איננומפרסם נתונים שקופיםומלאים על שיעורי התקצוב לזרמים
השונים, כמתחייב מעקרון השקיפות והשוויון?
2.
מהן ההצדקות המשפטיות, אם בכלל,
לפערי התקצוב בין זרמים הפועלים במסגרת חוק
חינוך חובה?
3.
מדוע ממשיכ
ה המדינה להקצות תוספות תקציביותלחינוך החרדי ולחינוך הממלכתי-
דתי, ללא מנגנון שקוף שלהצדקה מקצועית או ציבורית?
4.
מהם הקריטריונים שבאמצעותם נקבע התקצוב לתלמיד בכל זרם חינוך,
ומדוע הם
אינם זהים עבור כלל תלמידי ישראל?
5.
כיצד בכוונת משרד החינוך ליישם מדיניות תקצ
ובשוויונית בין זרמי החינוך,
כנדרש
בעתירה, לרבות באמצעות תיקוני תקנות או שינויבחקיקה ראשית?
העתירה לבג"
ץ תובעת גם הקמת מנגנון מקצועי בלתי תלוי לבחינת הפערים התקציביים ומתן
הנחיות תקצוב אחידות ושוויוניות, בשים לב לגילאי התלמידים,
צרכיהם הפדגוגיים ורמת
השי
רותיםהחינוכיים.קיוםהדיוןהמבוקשהכרחיליצירתמהלךפיקוחפרלמנטרי,
בטרםתוכרע
העתירה על ידי בית המשפט העליון.
הפערים החמורים הועמקו בתקציב האחרון לשנת 2025
–
לרבות פער של 28%
בתקצוב בין ממלכתי-דתי לממלכתי-עברי ו-
40%
בין ממלכתי-
ערבי
לממלכתי-
עברי–אינםרקנתוניםטכניים,
אלאביטוילמדיניותארוכתשניםשלאפליהוהפרטה
סמויה של מערכת החינוךהציבורית בישראל.
לאור האמור, על רקע פערים ממאירים,
שביתות מורים על רקע קיצוץ בשכרם והישגים יורדים
במערכת החינוך;
קיום הדיון המבוקש איננו רק רצוי – אלא הכרחי למניעת עוול מתמשך כלפי
רוב תלמידי ישראל.
בברכה,
ח"כ משה טור פז
ח"כ נעמה לזימי
ח"כ יבגני סובה
ח"כ יסמין פרידמן
ח"כ סימון דוידסון