דיווח על-פי חוק

מדינת ישראל STATE OFISRAEL MINISTRY OF HEALTH משרד הבריאות CHIEF SCIENTIST OFFICE לשכת המדען הראשי המועצהלהסדרתמחקרים Research Monitoring for Council The into Biological Disease Agents במחוללימחלות ביולוגיים המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים דו"ח סיכום פעילותהמועצה ינואר 2024 - דצמבר 2024 מוגשלשרהבריאות ול וועדתהמדעוהטכנולוגיהשלהכנסת 1 2 תוכןהעניינים עמודים 1. סיכום היו"ר 4-5 2. הקדמה 6 3. פעילות המועצה 1) תפקידיהמועצה 7 2) הרכבהמועצה 8-9 3) הסמכתמוסדותואישורבקשותמחקר 9-10 4) ועדות א. ועדות מוסדיות 10 ב. הוועדה החיצונית של המועצה 11 5) ישיבות המועצה 11-25 6) פיקוח 25-27 7) כנסיםוימיעיון 27-29 8) אתגרים להמשך 29 4. נספחים נספחא: החוק 30-42 נספחב: רשימת מחוללימחלות עדכנית 43-44 נספח ג: טפסים 1) בקשה להסמכה כמוסדמוכר 45-47 2) פרוטוקול פיקוחועדותמוסדיות 48-49 3) דוח סיום מחקר במחוללי מחלות 50 4) תצהירעל איהרשעהבעבירת ביטחון 51 נספחד: יום עיון: האםניתן לנבא מה יהיה מקור המגיפה הבאה? תכנית, תקציר ההרצאות ותמלולהפאנל 52-68 3 1. סיכום היו"ר דו"ח זה מסכם שנה של עשייה של המועצה במהלך תקופת הדוח התקיימו שתי ישיבותמליאתמועצה,כאשרהישיבההשנייההיית ה ישיבהכפולה.בנוסףהתקיימו דיוניםותכתובותבנושאיםשוטפיםשהצריכוטיפול.בישיבותהמועצההוצגונושאים שונים וחברי המועצה עודכנו בתחומים הרלוונטיים. בין הנושאים שהוצגו ונדונו בישיבות המועצה: דיווחים ומעקב אחר התפרצויות בארץ ובעולם, טכנולוגיות חדשות בהן ביולוגיה סינתטית, הקמת ועדה לעדכון רשימת המחוללים, עדכון טפסי הגשה של המוסדות למועצה: טופס סיום מחקר במחולל, פרוטוקול הפיקוח, נוסח תצהירביטחוני, ועוד. הוועדה החיצונית של המועצה המשיכה בתפקידה ונ משכו הפיקוח על הוועדות המוסדיות, תהליך חידוש הסמכת מוסדות כל 4 שנים, הסמכת מוסדות חדשים בהתאםלצורךוהחלתחובתדיווחעלמחקריםשהסתיימו, כוללפירוטמהנעשהעם המחולליםבתוםהמחקר. במועדכתיבתהדו"ח ישנםבישראל 29 מוסדותהמהווים מוסדמוכר" להחזקהו/או מחקר במחוללי מחלות ביולוגיים בישראל." במסגרת הסברה בנושאים שבתחום פעילותה של המועצה, קיימה המועצה בשיתוף לשכתהמדעןהראשייוםעיוןמקווןבנושא: "האםניתןלנבאמהיהיהמקורהמגיפה הבאה? זואונוזות והגורמים המניעים את התפשטותם" מטרת הוובינר הייתה . להעלותאתהמודעותלמחקריםופיתוחיםבנושאוגםאתהמודעותלאתגריםהשונים לרבותסכנת התפרצותמגפות. עדיין יש עבודה רבה בנושא של המודעות לחוק והטמעתו וכן בנושא הפיקוח על המוסדותוהפיקוחעלהיבואשלמחוללימחלותלישראל. בחודשיםספטמבר- דצמבר 2024 התקיימה בלשכת המדען הראשי ביקורת של מבקר המדינה על התחום של מחוללימחלותביולוגיים. המועצהמבקשתמוועדתהמדעשתמליץלמשרדהבריאותעלהקצאתתקציבייעודי למועצה על מנתשתוכלליישםפעולות פיקוחו הסברה בהתאם להמלצותהמבקר. בתוכניו ת העבודהשלהמועצהעומדיםעלהפרקעדכוןהנהליםשלהמועצהבהתאם לקטגוריותסיכוןשיהוובסיסלתקנותעתידיותכמוגםעדכוןרשימתמחוללימחלות ביולוגיים שבתוספת לחוק. ברצוני להודות לפרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי במשרד הבריאות, על תמיכתו המתמשכת בפעילות המועצה, לחברי המועצה על שיתוף הפעולה וההירתמות לכל 4 משימה והכל בהתנדבות, לעו"ד שירלי אברמוביץ', מהלשכה המשפטית של משרד הבריאות שזמינה עבורנו בכל שאלה ולד"ר רונית מיוחס, יועצת מדעית למועצה ומפקחת, על מקצועיותה, מסירותה ועזרתהבכתיבת הדו"ח. בברכה , פרופ'אורן קובילר יו"רהמועצה 5 2. הקדמה מדינת ישראל נחשבת למתקדמת בתחומי המחקר במדעי החיים, בביוטכנולוגיה ובמחקר הביו- רפואי.תשתיתהמחקר מגוונתוכוללתשיטות מדעיותמתקדמות. מתבצעיםבהמחקריםרביםתוךשימושבמגווןרחבשלמ יקרואורגניזמים, אשר חלקם אלימים ובעלי סיכון לפגיע ה בבריאות הציבור, שלומו וביטחונו. הפעילות המחקריתבתחומיםהרלוונטייםבמדעיהחייםמתנהלתבעיקרבארבעה מגזרים עיקריים: באקדמיה, במכוני מחקר, בבתיהחולים ובתעשייה הביוטכנולוגית. משמעותו של הסיכון ל"טרור ביולוגי" היא חשיפה לפתוגנים בעלי השפעה קשה עלבניהאדםישירותאובעקיפיןע״יפגיעהבמקורותהמזון(בעליחייםוצמחים), גרימתמגיפותומוות, זר יעת פחד,בהלה ואנדרלמוסיהבאוכלוסיי ה. מדינותרבות נערכותכיוםלהתמודדותעםאיומיםמסוגזה, כאשרחלק מרכזי בהתמודדותזו הואמניעתהגעתםשלהפתוגניםו/אוהידעאודותיהםלידיהםשלגורמיםעוינים. בשנת תשס"ט חוקקה כנסת ישראל את חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט- 2008 אשר מסדיר את המסגרת החוקי ת להסמכת מוסדות הרשאיםלהחזיקו/אולערוךמחקרים במחוללימחלותביולוגייםבעליפוטנציאל שימוש ל"ט רורביולוגי" בשל היותם קטלניים אובעלייכולתהדבקהגבוההואת הפיקוחעליהם (נספחא-החוק). החוק מתמקד בסיכון המצוי במוסדות המחקר שבהם עלולים להיות פתוגנים מסוכנים ובהם גם נמצא הידע העדכני בנוגע לאפשרויות להעצים את פוטנציאל ההיזק שלהם או את אפשרויות ההפצה שלהם או, לחליפין, נמצא הידע הנחוץ לשם מניעה או הקטנה של נזקם. על פי דרישת החוק על עריכת המחקר לעמוד בדרישות ובנהלים, לרבות בכללי הבטיחות לפי כל דין, לעניין החזקת מחוללי מחלותאולענייןעריכתמחקריםבהם,לרבותלענייןהציודהנדרשוצוותהמחקר והכשרתו. כלזאת,עלמנתשלאלסכןאתביטחוןהמדינה,בריאותהציבורשלומו וביטחונו. עםזאתישלזכוראתחשיבותםהרבהשלהמחקריםהשוניםותפקידה של המועצה לאפשר את המחקר בסביבה בטוחה. רשימת מחוללי המחלות הפוטנציאלים מפורטת כתוספת לחוק. לפי החוק השר ישנה את התוספת מעת לעת, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, לפי המלצת המועצה. רשימת המחוללים העדכניתנכוןלמועד כתיבתהדוח– ראהנספחב. 6 3. פעילות המועצה החוקהורהלשרהבריאותעלהקמתמועצה להסדרתההחזקהוהמחקרבמחוללי מחלותביולוגיים העלוליםלגרוםמחלותבבניאדם. המועצההינהגוףסטטוטורי הממונהמטעםמדינתישראלוהיאבעלתסמכותלקביעתכלליעבודהעםמחוללי מחלות ולאכיפתם. המועצה ממליצה למנכ"ל משרד הבריאות על הענקת הכרה למוסדות לצורך אחזקה ו/או עריכת מחקר במחוללים. מנכ"ל משרד הבריאות האצילאת סמכותוהקבועהבחוק למדעןהראשישל משרדהבריאות. מאז הקמתה פעלה המועצה להטמעת החוק ועסקה בבניית התשתית לאכיפת החוק ולחיזוקה. פעילות המועצה כ וללת הסמכת מוסדות כמוסד מוכר לצורך החזקה ו/ או מחקר במחוללי מחלות, הפצת המידע על החוק, קיום תכניות הסברה בנושאים שבתחום פעילותה באמצעות ימי עיון ופיקוח על פעילותן של הוועדות המוסדיות ושל חברות. המועצה מתייעצ ת במידת הצורך עם מומחים נוספים מתחום המדעים לרבות וירולוגיה ומיקרוביולוגיה ומומחים בנושאי ביטחוןובטיחות בהתאם לתחום הנדרש. 1) תפקידי המועצה • לייעץלשרהבריאותבגיבושהוראותלענייןהחזקתמחוללימחלותומחקר בהם, לענייןמחקריםולענייןשינוי התוספת שבחוק. • לייעץלמנכ"ל משרד הבריאות לגביהכרהבמוסדות. • ליזום תכניות הסברה בנושאים שבתחום פעילות המועצה ותכניות השתלמות והדרכה לחוקרים בנושאים הקשורים לעריכת מחקרים במחוללימחלות. • להכיןולאשראתהכללים לפעולתהוועדותהמוסדיות. • לפקח על יישום הוראות החוק ועל העמידה בכללים לפעולת הוועדות המוסדיות. 7 2) הרכבהמועצה ומינויים 2024 עלפי הוראו תהחוק,מונתהעלידישרהבריאותמועצהבת15 חברים:6 אנשי אקדמיה מומחים ב תחומי המיקרוביולוגיה, המחלות הזיהומיות או הביוטכנולוגיה, ו- 9 שביניהם נציגים של משרדי ממשלה שונים שתחום מומחיותםכמפורטלעיל. יו"רהמועצהנבחרמתוךששתהמומחיםמהקבוצה הראשונה. חבר י המועצה מתמנים לתקופת כהונה בת ארבע שנים וניתן למנותם לתקופה אחתנוספת. חברי המועצה2024 1) פרופ' אורן קובילר –יו"ר המחלקהלמיקרוביולוגיה קליניתואימונולוגיה,אוניברסיטתתל אביב 2) פרופ' רונית שריד הפקולטהלמדעיהחיים, אוניברסיטתבר אילן 3) פרופ' יסמין מאור מנהלת היחידהלמחלותזיהומיות, המרכזהרפואי וולפסון ואוניברסיטתתל אביב 4) פרופ' סרג' אנקרי המחלקהלמיקרוביולוגיה מולקולרית, הטכניון 5) פרופ' יעקבסטרכילביץ' מנהלהשירותלשימושמושכל באנטיביוטיקה,המחלקהלמיקרוביולוגיה קליניתומחלות זיהומיות, הדסה עין כרם 6) פרופ' נעם שטרן- גינוסר, המחלקהלגנטיקה מולקולרית, מכוןוייצמן למדע 7) ד"ראסף רוקנ י נציגמשרד הבריאות 8) ד"ר שרון יגור- קרול נציגתמשרדהמדע והטכנולוגיה 9) ד"ר אורנהמצנר נציגתהמשרדלהגנתהסביבה 10 ) ד"ר משה שמש נציגמשרד החקלאות ופיתוח הכפר 11 ) נטלי חן גוטמן -מינוינציג בתהליך נציגמשרד הכלכלה והתעשיי ה 8 12 ) סנ"צ מרב עמיאל נציגתמשטרתישראל 13 ) עו"ד גדעון מרץ נציגמשרד הביטחון 14 ) מר יניביוסף ארד נציגהמטה לביטחון לאומי 15 ) ד"ר דרור הלחמי נציגהתאחדות התעשיינים, חברת סיגמאאולדריץ' שינוייםשחלו בהרכבהמועצה2024 ב אוקטובר 2024,אופירגור, שהחליףאתנציגמשרדהכלכלהבמועצה,יריבבכר, הודיע על עזיבתו את משרד הכלכלה ולפיכך גם מהמועצה. לקח זמן עד שמשרד הכלכלההמליץעלנציגהחדשהבמקומו, נטליחןגוטמן,המינויבתהליך. במהלך שנת 2025 צפויים שינויים נוספים בהרכב המועצה, חלק מהחברים יסיימו 2 קדנציות במועצה כפי שהחוק מאפשר ונידרש למנותחברים חדשים. 3) הסמכת מוסדות ואישור בקשות מחקר על פי החוק, ניתן להחזיק מחוללי מחלות ולבצע בהם מחקרים רק במוסדות שהוסמכו כמוסדמוכרלצורךהחזקהו/אומחקרבמחוללימחלותביולוגיים. כבר בשנת 2018 קיבלה המועצה החלטה כי ההסמכה כמוסד מוכר להחזקה ומחקרבמחוללימחלותביולוגיים תינתןל-4 שניםולאחריהעלהמוסדלהגיש בקשה לחידוש ההסמכה. כמו כן הוחלט שההסמכה תינתן רק אחרי קיום ביקורת במקום. חידוש ההסמכה הינ ו הזדמנות לריענון הנהלים, בחינת עמידת המוסד בדרישות החוק, בחינת פעילות הוועדות המוסדיות וקבלת דיווחים עדכניים. נכון למועד כתיבת הדו"ח ישנם בישראל 29 מוסדות המוסמכים כ"מוסד מוכר" להחזקה ו/או מחקר במחוללי מחלות ביולוגיים בישראל. התפלגות המוסדותהמוסמכים לשנת 2024 מופיעה בתרשים מס'1. 9 תרשים מס' 1 : מוסדות מוסמכים לאחזקה ו/ או מחקר במחוללי מחלות ביולוגיים בישראל 2024 הבקשהלהסמכהכ"מוסדמוכר"להחזיקו/אולערוךמחקרבמחוללימחלות מוגשת למועצה על גבי טופס מובנה (נספח ג- 1). הטופס פותח על ידי המועצה ומכיל פרטים על המוסד, על מחוללי המחלות ועל עמידה בתקנות ביטחון ובטיחות. בכלהמוסדותהתקיימה בקרה לפני מתן ההסמכה. מוסד שהוסמךכ"מוסדמוכר" ,רשאים עובדיו/חוקריולהגיש בקשהלהחזקה אולעריכתמחקרבמחוללימחלות.הבקשהמוגשתלוועדההמוסדיתהפנימית ובהיעדרה, לוועדה המוסדית החיצונית. הוועדה המוסדית צריכה לדווח למנהל על האישורים שניתנו. אופן הדיווח שנקבע הוא שליחת האישורים בדואראלקטרוני ליועצת המדעית של המועצהבלשכת המדען הראשי. 4) ועדות א. ועדות מוסדיות פנימיות המועצהדאגהלהקמתועדותמוסדיותבארגוניםהשונים. תפקידיהוועדה המוסדית הם לתת אישורים להחזקה/עריכת מחקרים במחוללי מחלות, לפקח על מחקרים שניתן לערוך אותם ולפקח על יישום ההוראות על פי החוק. החוקרים במוסדות ללא ועדה מוסדית, מגישים את הבקשות לאישור הוועדההחיצונית של המועצה. נכון לדצמבר 2024 ,יש בישראל15 ועדות מוסדיות פעילות. 10 ב. הוועדה החיצונית של המועצה הוועדה החיצונית של המועצה ממונה, מבין חברי המועצה, ע"י המדען הראשי של משרד הבריאות. תפקיד הוועדה: לדון בבקשות להחזקת מחוללי מחלות ועריכת מחקר בהם במוסדות שאין בהם ועדה מוסדית פנימית (בעיקר חברות) ול אשרם בהתאם. הוועדה מוודאת בין השאר שעריכתהמחקרעומדתבדרישותובנהלים,לרבותבכלליהבטיחותלפיכל דיןלענייןהחזקת מחוללי מחלות או לעניין עריכת מחקרים בהם. הוועדההחיצוניתשלהמועצה מונתהביולי2022 ובהכיהנו: חברהמועצה פרופ' סרג' אנקרי, יו"ר הוועדה, פרופ' אורן קובילר, פרופ' יסמין מאור, ד"ר אסף רוקני נציג משרד הבריאות)( וסגן ניצב מרב עמיאל (נציגת משטרת ישראל.) במועד מינוי הוועדה לא היה נציג למשרד הכלכלה שכן הנציג יריב בכר פרש וטרם התקבלה המלצה על נציג חדש במועצה ולפיכך גם לא בוועדההחיצונית. שינויים הצפויים בהרכב הוועדה החיצונית: חברי הוועדה פרופ' סרג' אנקרי ופרופ' יסמין מאור עומדים לסיים שתי קדנציות במועצה בסוף פברואר 2025 ולפיכך יסיימו גם את תפקידם בוועדה החיצונית ונידרש למנות 2 מומחים אחרים מבין חברי המועצה במקומם לוועדה החיצונית. משרד הכלכלה המליץ על נציגה מטעמו, נטלי חןגוטמן,שתחליףאתנציג משרדהכלכל הבמועצה,אופירגור, שהודיעעל פרישתו מהמשרד ולפיכך גם מהמועצה, והיא תמונה כחברה בוועדה החיצונית. 5) ישיבות המועצה הפעילותהתנהלהברקעמלחמתחרבותברזל,חלקמחבריהמועצהרופאים, חלקם משרתים בכוחות הביטחון ונדרשו למילואים. במהלך תקופת הדוח התקיימו שתי ישיבות מליאת מועצה, כאשר הישיבה השנייה היית ה ישיבה כפולה בזמן. בנוסף התקיימו דיונים ותכתובות בנושאים שוטפים שהצריכו טיפול. בישיבות המועצה הוצגו נושאים שונים וחברי המועצה עודכנו בתחומים רלוונטיים. 11 הנושאים שדווחו ונדונובישיבותהמועצה: א. דיווחים עלהתפרצויות בארץובעולם https://www.ynet.co.il/health/article/by6mdxks0 אוגוסט 2024 : ארגון הבריאות העולמי הכריז על התפרצות אבעבועות הקוף – Monkeypox – כמצבחרום רפואי גלובלי הנגיףאופייןלראשונהבקופיםבשנותה50 ,מהםבודדהנגיףומאזנושאאתהשם למרותשנגיף שלמכרסמים. הרקע להכרזה, הופעה של זן חדש של הנגיף (1 b ) ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הנחשב לאלים וקטלני יותר. ההתפרצות הנוכחית מעלה כמה שאלות על הנגיף, על הסיכוילהידבק בו ועלהאמצעיםלהתגוננות. ועדת מומחים שהתכנסה לדון בנושא סברה שההתפרצות בעלת פוטנציאל להתפשטותנוספת באפריקהואףמחוצה לה, והמליצהלנקוטצעד זה. מה המצבכעת באפריקה? התפרצותהמחלהברפובליקההדמוקרטיתשלקונגודווחהכברבשנהשעברהאך האיצה משמעותית במהלך השנה הנוכחית. להתפרצות זו שורת מאפיינים קליניים ואפידמיולוגייםחריגים: היקפי תחלואה נרחבים, הגבוהים ביותר אי פעם במדינה זו. מתחילת 2023 דווח על יותר מ- 22 אלף מקרים ויותר מ- 1,200 מקרי מוות. שר הבריאות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו הודיע שמתחילת השנה נרשמו 15,664 מקרי תחלואה ו- 548 מקרימוות. התחלואה התפשטה לכל מחוזות המדינה, כולל אזורים גיאוגרפיים חדשים, לרבותעירוניים, ושיעורקטלניותגבוה (כ-5 אחוזים מהחולים.) מה אנחנו יודעיםעל הזן החדש? ההתפרצותברפובליקההדמוקרטיתשלקונגונגרמתעלידי זן1 שלהנגיף,בשונה מענף 2 של הנגיף, שנקשר לאירוע ההתפרצות הגלובלי של אבעבועות הקוף לפני שנתיים שככל הנראה גורם למחלה קלה יותר. אירוע התפרצות זה עדיין נמשך גלובלית,ומגיעלשיאיםחדשים בחודשייםהאחרונים. 12 במסגרת אירוע ההתפרצות הנוכחי ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו, זוהה במזרחהמדינהזןחדששלענף1 שלהנגיף(תת- ענףb1 המתפשטבמהירות,ואשר ייתכן שהוא בעל מאפיינים חדשים המשפיעים על התחלואה. הוא ככל הנראה גורם לתחלוא ה קשהיותר יחסיתלזן שהיהנפוץב- 2022 בעולםהמערבי (זן 2 .) הזן בהתפרצות הנוכחית גרם לתחלואה קשה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו ובמדינות שכנותולתמותה גם בקרבילדים עדגיל 15 . יש חשש שייתכן שזן זה לא יעבור רק במגע עורי הדוק בעת קיום יחסי מין אלא גם במגע עורי ובכך יתגבר הסיכון להדבקה מאדם לאדם. לאחרונה דווח על (לפחות חמישה) מקריםמחוץלאפריקהשלאבעבועותהקוףמזן1 המסוכןיותר, כמעט כולם באנשים ששהו באפריקהונדבקושם. במשרדהבריאותהדגישושההודעהשלארגוןהבריאותהעולמינוגעתלהתפרצות זן1 ברפובליקההדמוקרטיתשלקונגו,אזוראנדמילזןזה.עודאמרוכילאקיים קשר בין התחלואהבאפריקהלבין מקריהתחלואה הבודדים שדווחו בישראל. האם החיסונים הקיימים מגיניםמפני הזן החדש שלאבעבועות הקוף? להערכת המרכזים לבקרת מחלות ומניעתן בארה"ב (CDC) החיסונים הזמינים כיום נגד אבעבועות הקוף יהיו יעילים גם מול נגיפי ענף 1 אך מסתמן שקיים מחסור משמעותי בחיסונים אלו באפריקה. יצרנית החיסונים הדנית Bavarian Nordic הודיעה שיש לה 300 אלף חיסונים שמוכנים למשלוח והיא תוכל לספק עוד 10 מיליון חיסונים למדינות אפריקה עד לסוף השנה הבאה. החברה פנתה לרגולטורים וביקשה להרחיב את השימוש בחיסון Imvanex לבני 12 עד 17 . החיסון מאושר כיוםלבני18 ומעלה. ארגוני הבריאות ומומחים סבורים שהחיסון שניתן עד כה עבור אלה שבסיכון והשלימו 2 חיסונים אמור להגן גם מפני הזן החדש, אולם דרוש עוד איסוף מידע לגבי נושא זה. בנוסף, יש צורך לבחון את הצורך או אי- הצורך במתן מנה נוספת עבוראלה שבסיכון.נכוןלעכשיו, איןצורךבמנתדחף." גורמי הרפואה בארה"ב הונחו להגביר ערנות לקיומם של תסמינים שעשויים להתאים לתחלואה באבעבועות הקוף: שלפוחיות אופייניות לצד תסמינים כמו חום, עייפות, כאבי שרירים והגדלת קשרי לימפה בקרב כל מי שביקר לאחרונה 13 ברפובליקההדמוקרטיתשלקונגואושכנותיה:רפובליקתקונגו,אנגולה,זמביה, רואנדה, בורונדי, אוגנדה, דרוםסודן. למי מומלץ לקבל חיסונים נגד אבעבועות הקוף? ההמלצה של משרד הבריאות ובעולם בכלל עומדת בעינה: החיסונים ניתנים לגברים המקיימים יחסי מין עם גברים עם פרטנרים מרובים בנוסף לאנשי בריאות הנמצאים בחשיפה תעסוקתיתלנגיף." סא"ל ליבי וייס עדכנה: לבקשת שרון אלרועי פרייס, משרד הביטחון קנה מלאי של TPOXX , מדובר בתרופה אנטי וירלית שיעילותה מוטלת בספק, במחקרים אחרוניםלאהצליחהלמנועאבעבועותהקוף.צריך לתת בשלב מאד מוקדם. נובמבר 2024 – אבעבועות הקוף כזכור גם ההתפרצות החמורה הנוכחית של אבעבועות הקוף מענף 1 b החדש והמסוכן החלה ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו והתפשטה בחודשים האחרונים למדינותהשכנותלה. מספר החולים באוגנדה העפיל כבר ל- 800 , עלייה גדולה מכמעט 500 מקרים שדווחו עד 20 לנובמבר. עד כה ארבעה מהחולים מתו ממחלתם. המחלה מתפשטתבעיקרבמגע,ופעילותהסברהרבהמתבצעתבקרבעובדיתעשייתהמין באזורים הנגועים. עובדים ועובדות אלה רגילים להיעזר בקונדומים כדי להגן על עצמם מפניHIV - איידס,אך אמצעים אלה לא יעילים נגד אבעבועותהקוף. לרשימת המדינות האפריקאיות הנגועות בענף זה של המחלה הצטרפו גם זמביה וזימבבואה שמדווחות על מקרים ראשונים מתחומן. באפריקה מסתובבים כל ענפי המחלה, גם ענף 2 שגרם להתפרצות העולמית ומשפיע בעיקר על מבוגרים וגם ענף 1 a הוותיק יותר שמדביק בעיקר ילדים. נראה שענף 1 b החדש והמאיים מדביקאת כולם, גםמבוגריםוגםילדים. ספטמבר 2024:פוליו בעזה https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001488179 מבצע חיסונים בעזה תוכנן לאחר גילוי נגיף הפוליו זן 2 ממקור תרכיבי בכמה דגימות ביוב נפרדות ברצועת עזה והגיע לידי ביצוע לא לפני שלפחות תינוק עזתי אחד שנדבק, לקה בפוליו שיתוקי. 14 מצריםנלחמתבנגיףדומהכברכמהשנים.יתכןשהנגיףהגיעלרצועתעזהמשם, והמלחמה, שגרמה לפגיעות בתשתיות התברואה ברצועה, הקלה על ההתפשטות שלו שם. השלב הראשון של מבצע חיסוני הפוליו ברצועת עזה הצליח מעל המשוער. יותר מ- 187 אלף ילדים מתחת לגיל עשר קיבלו את החיסון החדש נגד זן 2 בשלושת הימים הראשונים של חודש ספטמבר. התכנון המקורי היה לחסן כ- 157 אלף ילדים באזורים ההומניטריים, אך צוותי החיסונים הגיעו גם לאזורים נוספים מסוכנים יותר, והצליחו לחסן גם בהם, בזכות הפסקות אש מתואמות שכל הצדדיםכיבדו.היעדהסופיהואהגעהלכיסויחיסוני של לפחות90 אחוז,כתנאי לעצירתהתפשטותהנגיף ביןהילדים. אתחיסוניהפוליוישלתתבשתימנותבהפרששלחודשלפחות,כךשמבצעדומה התקיים גםבמהלך אוקטובר2024 . מערכת בריאות הציבור של עזה, כולל מערך החיסונים, נבנו בתמיכת שירותי בריאותהציבורשלישראל,ועדהמלחמההיהכיסויחיסוניטובלאוכלוסייתעזה, בכלמחלותהילדות.אבלמאזהמלחמה,רביםמןהתינוקותלאיכלולקבלחיסוני שגרה. באיזהזן שלפוליו מדובר? זני הבר של וירוס הפוליו, קרובים להכחדה. בשנות ה- 80 נרשמו עשרות אלפי מקרים בשנה שנגרמו על ידי הווירוס הפראי, ואילו היום, בזכות חיסוני הפוליו, הוכחדו שני זנים של הווירוס, וזן 1 פראי שנשאר, היה אחראי רק ל- 27 מקרי תחלואה, באפגניסטןופקיסטן. נגיףהפוליומתרבהרקבמעייםשלבניאדם.איןלומאכסניםטבעייםבקרבבעלי חיים, ולכן, תיאורטית, ניתן להכחיד את המחלה מעל פני כדור הארץ. החיסון המוחלש הוא הדרך הטובה ביותר למניעת מעבר של הנגיף מאדם לאדם, אלא שהנגיף המוחלש עצמו עלול להפוך בחזרה לאלים. אם מספר הלא- מחוסנים נגדו באוכלוסייה גבוה מדי הוא גם עלול להתפשט מהמחוסן לשאר האוכלוסיי ה. הנגיף שנמצא בביוב של רצועת עזה הוא מסוג זה בדיוק, שזלג כשהפסיקו לחסן בעולםנגדנגיף2 המקורי, ולכך נועדמבצעהחיסונים. נגד הזן הפראי של הפוליו אפשר להתחסן בחיסוןמומת, או בחיסון מוחלש. ילדי ישראל מקבלים חיסון מומת, ורק אחר כך כשהם מחוסנים, גם חיסון מוחלש 15 ביוולנטי(זנים1ו3 ),אךלאזן2שנמצאבעזה (מתןהחיסוןהמוחלשלילדיישראל יפסק בשנת 2025 ) בדרך כלל החיסון המוחלש ניתן כאשר ישנן התפרצויות,. ורוצים לחסן במהירות את כל האוכלוסיי ה, כדי למנוע מקרי שיתוק ולעצור את ההתפרצות.יתרונושהואמגןלארקמתסמיניהמחלהאלאגםמהעברתהווירוס הלאה. אלאשלפעמיםלווירוסהמוחלשישמוטציותשמאפשרותלולגרוםשובתחלואה. זו לא תהיה תחלואה באותה אוכלוסיי ה שקיבלה את החיסון - הרי היא כבר מחוסנת, אלא בדרך כללימצאהווירוס כיסי איהתחסנות, כמו אזוריקונפליקט כאמור. איך מתבצע מבצע החיסונים? ילדיעזהיקבלוחיסוןמוחלשמסוג nOPV2, הניתןבטיפותבבליעה,ולכןיכולים לתתאותואנשיםללאהכשרהכפרמדיקים,אחיםאורופאים.nOPV2 אמורהיה להיותחיסוןמוחלששאינויכוללעבוררוורסיהלזןהאלים אךתוצאות מאפריקה מראותשהואעדייןיכוללעבוררוורסיה לזןאלים(בתדירותנמוכהיותראךעדין בצורהמשמעותית). דצמבר 2024 –פוליובאירופה לאחרונה הסתיים מבצע חיסונים ברצועת עזה בגלל התפרצות של נגיף זן 2 ממקורתרכיבי. המרכז לניטור מחלות האירופאי (ה- ECDC ) מודיע על גילוי זן 2 ממקור תרכיבי של נגיף הפוליו בדגימות ביוב בחמש מדינות אירופאיות, גרמניה, פולין, ספרד, פינלנד ובריטניה החל מחודש ספטמבר האחרון. עד כה לא התגלו חולים, אך הממצא מלמדעלהעברה תת- קלינית ביןילדים. באירופה נהוג לחסן נגד פוליו רק בחיסון המומת שאינו מונע העברת הנגיף בין הילדים, ולכן ילדים לא- מחוסנים לא יהיו מוגנים בזכות חבריהם המחוסנים. הנגיף הספציפי הזה שהתגלה קשור לנגיף דומה שהתפשט בניגריה. שיעור החיסונים במדינות שבהן התגלה הנגיף טוב למדי, אך פולין סמוכה למדינות עם שיעור חיסונים נמוך הרבה יותר, ואם הנגיף יתפשט גם אליהן, הוא עלול לסכן את הלא- מחוסניםבמחלה קשה. נערך דיון במועצה: מצד אחד חיסון בנגיף חי- מוחלש תורם לחיסוניות עדר מצד שני חלק מההתפרצויות של הפוליו קשורות לזןהחיסון הזה. גם ברמה העולמית מתלבטים בסוגיה האם לחסן בזן החי- מוחלש. בארה"ב לא נותנים חיסון חי, כך 16 גם ברוב העולם המערבי לא נותנים חיסון שעלול לגרום לפגיעה באמינות החיסונים. ספטמבר 2024 - אבחון נגיף קדחת דימומית קרימאן קונגו בישראל קדחת דימומית קרימיאן קונגו - CCHF היא מחלה נגיפית הפוגעת בבני אדם וגורמת לתחלואה חמורה (שיעורי תמותה משתנים בקרב המאובחנים עד 30% תמותה). הנגיף עובר לבני אדם דרך עקיצת קרציות נגועות או דרך מגע/שאיפה של אירוסולים ונוזלי גוף שמקורם בבעלי חיים נגועים. הנגיף כמעט ולא גורם לתחלואה בבעלי חיים. המחלה לא אובחנה מעולם בישראל, ועד לאחרונה לא הייתה עדות להמצאות הנגיף בבעלי חיים או במעבירים בישראל. במסגרת סקר אקטיבי של המעבדות לווירולוגיה ולפרזיטולוגיה במכון הווטרינרי ע"ש קמרון להמצאות מחוללי מחלה שונים בבקר בישראל, נמצאו בעלי חיים שבדמם היו נוגדניםל– CCHF ובבדיקות PCR הודגם גםחומר גנטי שלהנגיףבקרציות. חשובלצייןשכאמור,הנגיףלאנמצאעדכהבישראלמעולם,למרותתפוצהרחבה באזור אגןהיםהתיכון המזרחי, מערב אסיהוצפוןאפריקה. המחלה כלולה ברשימת המחלות חייבות הדיווח אשר בתוספת השנייה לפקודת מחלותבעליחיים(נוסחחדש) ,תשמ"ה1985 ,ומחויבת בדיווחגםלארגוןהעולמי לבריאות בעלי החיים- WOAH ( לשעברOIE ) כאמור,עד כה לאידוע על הדבקה ותחלואת אדםבישראלבמחלה זו. הנגיף: הנגיף הוא נגיף sense-negative RNA השייך לקבוצת ה- Orthonairovirus ממשפחתה- Nairoviridae. . לנגיף ה- CCHF זנים שונים, והוא גורם למחלה זואונוטית חמורה באדם, שאובחנהבארצותרבותבאפריקה, אסיה,דרוםמזרח אירופהובמזרח התיכון. התפשטות המחלה: הנגיף מועבר בעיקר על ידי קרציות, בדרך כלל מסוג היאלומה, שהיא קרצית דו- ביתית הנטפלת למינים רבים של חולייתנים, מחזור החיים בטבע כולל מעגל של קרצית- חולייתן- קרצית, כאשר קרציות נגועות מדביקות חולייתנים שונים במהלך ארוחת דם, הנגיף מתרבה בגוף חולייתן ומדביק קרציות אחרות בזמן שאלו ניזונות מדמו. הנגיף שורד בשלבי החיים השונים של הקרציות ומסוגל לעבור גם אנכית (העברה טרנסאובאריאלית) מהקרצית לצאצאיה. חיות משק 17 וחיות בר הנמצאות בשטח נגוע מהוות גורם מרכזי במחזור החיים של הקרציות ולכןיכולות להפיץ את המחלהבעצמן. הדבקת בני אדם: רוב ההידבקויות בבני אדם נגרמות מעקיצת קרציות, אולם מתועדת הדבקה של אנשים דרך מגעעם דםאו נוזלי גוףאחרים שלבעליחיים בשלבהווירמיה. דווח גם על הדבקות נוזוקומית (מאדם לאדם בבתי חולים) קבוצות הסיכון העיקריות להידבקותבנגיףהןאנשיםהעובדיםעםבעליחייםועובדיבתימטבחייםהבאים במגע עםדם והפרשות גוף של בעליחיים. סימנים קליניים בבעליחיים: בעליהחייםמהוויםבדרךכללרקפונדקאיבינייםשלהנגיף ולאמראיםסימנים קליניים. עם זאת, קיימים דיווחים על רגישות מסוימת ביענים. הימצאות הנגיף במקנה הינה קצרהמאוד ובעצימות נמוכה. סימפטומים באדם: בניגוד לבעלי חיים, חלק מבני האדם שנדבקו עלולים לחלות בקדחת דימומית קשה, ובכל שנה, כ- 1000 בניאדם מדווחים שחלו במחלה. שיעור התמותה (הלא זניח)בבני אדםמשתנה,כתלותבזןהנגיףובגורמים נוספים. מניעה: לא קיים חיסון מאושר כנגד המחלה, והטיפול מתמקד בצמצום הסימנים הקליניים. סקרים סרולוגיים במעלי גירה באזורים השונים מהווים כלי יעיל בהבנת תפוצת הנגיף וריכוז מאמצים למניעת תחלואה באזורים הנגועים. טיפול בבעליחייםבאמצעותתכשיריםדוחיקרציותמפחיתאתמספרהקרציותעליהם, ולכןמקטיןאת הנגיעותבנגיף ושכיחותו באזור נגוע. תוצאות הסקר האקטיבי לניטורנגיף קדחת דימומית קרימיאן קונגו Hemorrhagic CongoCrimean Virus Fever בבקר וקרציות: כאמור, בסקר ראשוני שנערך על ידי המכון הווטרינרי, נמצאו בדמם של מספר בעלי חיים בעדרי בקר לבשר ברמת הגולן, בעמק יזרעאל וברמות מנשה, נוגדנים כנגד נגיף ה- CCHF, המעידים על חשיפת הבקר למחולל המחלה והימצאותו בסביבה. שיעור הדגימות החיוביות בקרב העדרים שנמצאו חיוביים משמעותי 35-30% חיוביים סרולוגית במרבית העדרים החיוביים. למרות זאת דגימות מעדריצאן באותםאזורים לאנמצאו חיוביות בבדיקות סרולוגיות. 18 החומר הגנטי של הנגיףהודגם בגוף קרציות שנדגמו מבקר באותם עדרים על ידי בדיקת . PCR האבחון אומת במעבדה למחלות נגיפיות של משרד הבריאות בתל השומר. המלצות המכון הווטרינרי: טיפול בבעלי חיים– אין טיפול ספציפי. מומלץ לטפל בבעלי החיים בתכשירים דוחי קרציות, בכדי להפחיתאת ההתפלה ואת הפצתהנגיף(כאמור לעיל.) בכל מקרה של מחלה באדם, אשר עובד עם בעלי חיים, יש לציין עובדה זו בפני הרופא המטפל. הערה:יתכןוהממצאלאחדש כילאנעשהסקר.שיעורההדבקהבבניאדםמאד נמוך.קרציותיותרספציפיותלבקרופחותלחיות בית. לא הגיע דיווח רשמי למועצה על גילוי של פתוגן שנמצא ברשימת המחוללים - משרד הבריאות והחקלאות צריכים לרענן את הנהלים כך שהמועצה תמצא ברשימתהתפוצה של הדו״ח. אוקטובר 2024 – התפרצות מחלהלאמזוהה בקונגו בין ה- 24 באוקטובר ל-5 בדצמבר 2024 , באזור הבריאות פאנזי במחוז קוואנגו שברפובליקה הדמוקרטית של קונגו נרשמו 406 מקרים של מחלה לא מאובחנת עם תסמינים שלחום, כאבי ראש, שיעול,נזלתוכאבי גוף. המקרים החמורים דווחו כסובלים מקשיי נשימה, אנמיה ותת תזונה חמורה. המחלה גבתה את חייהם של כ- 80 בני אדם. רוב המקרים המדווחים הם בקרב ילדים,במיוחדאלהמתחתלגילחמש.צוותיתגובהמהירהנפרסוכדילזהותאת הגורם להתפרצות. הצוותים אוספים דגימות לבדיקות מעבדה, מספקים אפיון קליני מפורט יותר של המקרים שזוהו, חוקרים את דינמיקת ההעברה ומחפשים באופן פעיל אחר מקרים נוספים, הן במוסדות הבריאות והן ברמת הקהילה. הצוותים גםמסייעים בטיפול בחולים, בתקשורהסיכונים ומעורבות בקהילה. המחלה מתפשטת באזור כפריומרוחק, כאשרהגישה אליו מעוכבת עודיותרעל ידי העונההגשומההמתמשכת.ההגעהאליומהבירהקינשאסהבכבישאורכתכ- 48 שעות. אתגרים אלה, יחד עם אבחון מוגבל באזור, גרמו לעיכוב בזיהוי הגורם הבסיסי. רשויות הבריאות ברפובליקה הדמוקרטית של קונגו דיווחו ב 18 בדצמבר כי המחלה המסתורית שמתפשטת לאחרונה בדרום- מערב המדינה היא סוג של מלריהחמורה.מלריההיאמחלתחוםקשההנגרמתעל- ידיטפילהמועברלאדם באמצעותעקיצותיתושים.ההודעה,שעליהדווחבסוכנותרויטרס,מגיעהלאחר 19 שבועותשלחוסרודאותובדיקותאינטנסיביותבאזורהכפריוהמרוחקשלדרום- מערב קונגו. ארגון הבריאות העולמי ממשיך בבדיקה מעמיקה כדי לוודא שהמחלה החריפה אכןנגרמה עלידי מלריה בלבד,או שמדובר בשילוב שלכמהגורמים. אוגוסט2024 - הדבקתאדם בנגיף אבעבועות של עטלף בישראל - https://academic.oup.com/jid/advance article/doi/10.1093/infdis/jiae427/7742004 עטלפים מהווים מאגר פוטנציאלי של נגיפים, חלקם אקזוטיים ומסוכנים ביותר לאדם,כוללמספרנגיפיםמקבוצתהסיכוןהגבוההביותרמספר4 דוגמתאבולה,, הנדרה וניפה. ככל הידוע, העטלפים נושאים נגיפים אלה לרוב ללא תסמינים, אך באדם הם עלולים להיות קטלניים. כידוע עטלפים נושאים לעתים גם נגיפי כלבת, ולכן מומלץ לכל המטפלאוחוקר אותם להתחסןנגדנגיף זה. באוגוסט 2024 פורסם מקרה בכתב העת dis infect J על ידי קבוצה מהמחלקה למחלותזיהומיותבמרכזהרפואיסורסקיבתלאביב,בראשותיעלפארןהמתאר הדבקהשלאשהבת38 באבעבועותהעטלף,מקרהראשוןבעולםשלהדבקתאדם בזן הזה. האישה המתנדבת בעמותת "עטלף", טיפלה בעטלף פירות שהיה מודבק בנגיף שזוהה כ -IsrRAPXV type: pox-virus , בעטלפים הנגיף גורם מחלה קשה מערכתיתושיעורמקרימוותגבוה.האיש ה לקתהבנגעיםבעור(כפישניתןלראות בתמונה מטה), מלווים בכאבים, עייפות, כאבי שרירים וגרון. (סופר כי ארבעה מתנדבים נוספים לקו בנגעים בעור הידיים לאחר שטיפלו או נושכו על ידי עטלפים.) המחברים ביצעו מבחני PCR כמותיים וריצוף של כל הגנום של הנגיף ואפיינו אותוכגורםהמחלהאצלהמטופלת,ישכאןהוכחהכינגיףזההינובעלפוטנציאל 20 זואונוטי ויכול לעבור מעטלף לאדם בנוסף לשאר הנגיפים שבעלי חיים אלה מעבירים. המסקנה העיקרית שניתן להפיק מהמקרה הזה היא שלאינטראקציה עם עטלפים יש פוטנציאל חשיפה לפתוגנים זואונוטיים ויש להגביר את המודעות לכך. בכל טיפול בעטלפים, יש לנקוט ציוד מגן אישי להגנה על העור, הריריות ולעתים גם על דרכיהנשימהבהתאם לרמתהסיכון. החוקרים ממליצים שרשויות בריאות הציבור יוציאו הנחיות בטיחות רשמיות לכל אינטראקציה שלאנשים עם עטלפים. ב. רגולציה עלביולוגיה סינתטית וAI – סא"ל ליבי וייס, משרדהביטחון יש מעט מאוד רגולציה בארץ ובעולם על ביולוגיה סינתטית וכרגע לא מוכרת רגולציה של AI . בינה מלאכותית והנדסה ביולוגית הם תחומים מולטי דיסציפלינריים שמקנים יתרונות במגוון רחב של תחומים במדע ובטכנולוגיה אך בכל אחד גלומות גם סכנות רבות. כאשר משלבים את התחומים הללו יחדיו, אותם יתרונות וחסרונות יוצרים המון אתגרים ואי וודאות ועלולים להוביל לסיכונים חדשים בתחום ה biosafety ו biosecurity . התחומים של בינה מלאכותית וביוטכנולוגיה מתפתחים ומתפשטים בקצב מאד מהיר הרבה לפני שחברות וממשלות מספיקות לפתח חוקים ומגבלות שתפקידן לשמורעלהבטיחות ולמנועשימוש זדוני בכליםהללו. שינוי של אורגניזמים למטרות חיוניות ע"י הנדסתם כך שיכילו תכונות חדשות. הזדמנויות מול איומים. מצד אחד פיתוח תרופות, טיפולים, השבחה ומאידך הקנית תכונות חדשות למחוללים, יצירת מחוללים חדשים, שימוש במיקרואורגניזמים מהונדסים, הגברת אלימות, עמידות לאנטיביוטיקה, פגיעה ביכולותאבחון. בינה מלאכותית יכולה לקצר את הזמן ול הנדס דברים לא ידועים על בסיס חומר קיים. AI שיודעלקרואאתהגנוםולכתובלפיבקשתהמשורר.כשיהיה AI כזה לא נדע איך זה עובד, בטעותאו בכוונת מפגע. הירידה במחסום הידע והטכנולוגיה הנדרשת – מעלה את מספר השחקנים בעלי היכולות להשתמש בכלים אלו. כלים אלו יכולים לאפשר לאנשים לדוגמה, לבצע עריכותגנטיותולעצבדנא סינתטי מבלי להביןאתמשמעותם. לאור כל אלו קיים צורך ברגולציהעל מנת להימנעמשימוש לרעהבביולוגיהסינתטית וב AI . 21 בעיה: כיצד ניתן לקיים רגולציה על מיקרואורגניזמים ורעלנים חדשים שאינם ידועים. התנעת רגולציה: סוגהבקרה –בקרה כללית (רחבה) או פרטנית (מבוססת מקרה באיזהשלבנכון להתערב – מחקרבסיסי או יישומי? מיעושהאתהבקרה–פניםארגוני(כלארגוןמבקראתעצמו)אובקרה חיצונית ומימבחינת הגופיםהממשלתיים? גוף קיים( כדוגמתהמועצה) או גוףחדש?איך ניתן יהיה לשאול איך ניתן לייצר נגיף שיגרום לפנדמיה. הצ'טבוט בנתה את הפטוגנים.הדרך עוד לאשלמה.הגדרהל AI פחות רעילותאו יותררעילות ליצירת רעלן יותר רעיל. למשל לקחת אזור פעיל של ריצין ולשים בחלבון אחר. לא ניתן לזיהוי. מה עושים בעולם? בארה" בשנימסמכיםלמדיניות רגולציה על AI ועל ביולוגיה סינתטית באופן כללי AI הערכתסיכונים– בחינת יכולותשימוש בטכנולוגית . רגולציה בביולוגיה: רצפים סינתטיים שמוזמנים מחויבים לעבור סריקה כנגד מאגר רצפי פתוגנים. מדפסות גנטיות– הגבלת יצוא ומכירה בארה" ב דיון במועצה: החוק חוקק בין רצון עז להסדיר נושא הסיכון בעבודה עם פת וגנים ( בעקבות מתקפת האנטרקס בארה״ב) לבין אינטרס אקדמי ציבורי. מצד אחד אסדרה מוגדרת ומתייחסת לרשימה סגורה של פתוגנים או רכיבים שלהם ומנגד הוראה כללית בסעיף 3 שאוסר על עריכת מחקרים שיחמירו מצב קיים. בינתיים קרו שינויים והטכנולוגיות התפתחו ויש הרבה פעילות לא מוסדרת. הכנסת יצורים מהונדסים יכולה לגרום לזליגת גנים. מפזרים יתושים מהונדסים עקרים זכרים כמלחמהנגדנגיףקדחתהנילוס( WNV )כךשתהיההזדווגותולאיהיהדורחדש. משרד החקלאותהקיםועדהבנושא שלצמחיםמהונדסים.ישראללא חתומה על כל הפרוטוקולים, למשלפרוטוקול נגויה. חקיקהלוקחתזמןצריך לחשוב עלשלביביניים.מיפויותיעדוף,ניירעמדה. צריך גבולות גזרה, איפה כדאי וחשוב להתערב ואיפה לא. צריך להעלות המודעות לבעיותשצריך להסדיר מחוץלגבולותהחוק, במסגרת הדו"ח לכנסת. 22 ג. הנחיות בנושא STEC ו- HUS על רקע התפרצות, ד"ר אסף רוקני ברשימתמחלותהמחייבות דיווח ,סעיף 9 מופיעSTEC – Shigatoxin producing E-coli חובת דיווח מידי. יכול לגרום למחלה קשה ובאחוזים בודדים לתסמונת המטולוגית. חיידקי STEC יכולים לגרום לתחלואה בדרגות חומרה שונות: תסמונת HUS , שלשול דמי, ושלשול רגיל .התחלואה כוללת תסמונת המוליטית- אורמית טיפוסיתHUS-- שהיאקבוצהשלהפרעותדםמסכנותחייםהמאופיינותבאנמיה,אי ספיקת כליות חריפה, וירידה במספר טסיות הדם. תסמונת זו עלולה לגרום לכשל כלייתי, נזקים ארוכי טווח, ולעיתים למוות. לחיידקים יש יכולת היצמדות לחיידקי מעי. לאחרונה נכנסו שיטות מולקולריות לאבחון לפי הטוקסין. יש 6 סרוטיפים עיקריים. בקרוצאןמהוויםמאגרעיקרישלהמחלה.ישגםהעברהמאדםלאדם.בעולםהרבה התפרצויות. ביולי 2011 היית ה התפרצות משמעותית בגרמניה, חולים שנדרשו לדיאליזה.הדיווחלמרכזלבקרתמחלתהיהאיטי.זוההתפרצותהכיגדולהשהייתה בתחום50 בניאדםנפטרו. בארץ היו שינויים מבחינת אבחוןהפתוגןבמשךהשנים.בחודשיםהאחרונים הייתה עליה בתחלואה בקרב ילדים צעירים מאד. בישראל מתחילת 2024 דווחו 26 מקרים של תסמונת המוליטית-אורמית. במקביל נמצאת עליה בתחלואה בחלק ממדינות אירופה. בעקבותההתפרצויותיצאוהנחיותמסודרותלאבחוןHUS ושלהחיידקיםSTEC וE- coliO157:H7 – שיטות, תוקף ואיזה דגימות צריך לשלוח למרכז הארצי. ככל שהאבחון נעשה רחב יותר נראה יותר מקרים. יש אבחון של הצואות בקיטים מהירים. עושים ריצוף גנומי מלא ואזיודעים באיזה סרוטיפ מדובר. בכל סרוטיפ יש מגוון גנטי. בהתאם להנחיות שיצאו, מנהל/ת המעבדה המיקרוביאלית של המוסד בו מטופל החולה יעבירו דגימת צואה של חולה חשוד או מאובחן כ HUS - עם זיהוי מדגימה קליניתשלSTECו/אוE-coliO157:H7 בתוצאותמולקולריות,סרולוגיותאוצמיחה למרכזהארציבמעבדתבריאותהציבורבירושליםלצורך אבחוןמעבדתישלהחיידק וטוקסין. על הרופא המטפל בבית חולים לדווח מקרה של HUS ללשכת הבריאות המחוזית או הנפתית בהקדם האפשרי מרגע האבחנה וליידע את המעבדה המיקרוביאלית במוסדהרפואילצורךהעברת דגימהלמרכזהארצי. 23 ד. ביקורת מבקר המדינה:במהלךהחודשיםאוגוסט- דצמבר 2024 ,התקיימה בלשכת המדען הראשי,משרד הבריאות ביקורתשל מבקרהמדינה בנושא איוםהטרור הביולוגי.הנושאנידון בישיבות המועצה. ה. עדכון נוסח תצהיר על אי הרשע ה בעבירת ביטחון: על פי חוק הסדרת מחקרים,עלעורךהמחקר ל הגישתצהיר,ערוךוחתוםכדין המעידעלכךשלא הורשע בעבירת ביטחון. פנינו ללשכה המשפטית של משרד הבריאות, שתבחן את נוסח התצהיר, שכןהחוק חוקק ב 2008. לדברי הלשכה המשפטית הדבר שהכיבולטו"מפריע"בנוסחהתצהירהנוכחיהואהיעדרהשלעבירהעדכנית לפי חוק המאבק בטרור, שנוספה להגדרה של "עבירת ביטחון" בחוק בשנת 2016 אבל לא הוטמעה כנראה בתצהיר מעולם. בסעיף ההגדרות של חוק הסדרתמחקרים נקבע: עבירת ביטחון""– עבירה לפי אחד מאלה: (1)סימןב'אוסימןד'בפרקז'לחוקהעונשין,התשל"ז- 1977 (בחוקזה– חוק העונשין), וכן סעיפים143 , 144 , 146 ו- 147 לחוקהאמור; (2 )תקנות58 , 59 , 62 , 64 , 66 , 67 , 84 ו- 85 לתקנותההגנה(שעתחירום,)1945 ; (3 ) סעיפים2 או 3 לפקודת מניעתטרור,התש"ח- 1948 ; (4) חוק למניעת הסתננות (עבירותושיפוט),התשי"ד- 1954 ; (5 ) סעיף 8 לחוק איסורמימון טרור,התשס"ה- 2005 ; הלשכההמשפטיתהוסיפה אתהסעיףהבאלנוסח התצהיר: תיקון מס'(1) תשע"ו- 2016 (6)עבירתטרורכהגדרתהבחוקהמאבקבטרור,התשע"ו- 2016 ,למעטעבירה לפיסעיפים26 , 32 ו- 36 לחוקהאמור; על פי הנחית הלשכה המשפטית, אם וכאשר יעמוד על הפרק תיקון חקיקה לחוק הסדרת מחקרים, נתקן גם את ההגדרה של עבירת ביטחון, שכן חלק מהחיקוקיםהמנויים בה בוטלו.בינתיים נשאיראותם בנוסחהתצהיר. התצהיר העדכני כפי שאושר ע"יהמועצה בסוףשנת 2024 – נספח ג-4. ו. עדכון רשימת המחוללים נושא חשוב שעמד בפני המועצה בדיוניה היה עדכון רשימת המחוללים בהתחשב במחלות מגיחות חדשות. רשימת מחוללי המחלות הביולוגיים מופיעהכתוספתלחוק.החוקמאפשרשינויהתוספתככתובבסעיף24 לחוק: 24 "השר ישנה את התוספת מעת לעת, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת".סעיףזההוכנסלחוקמאחרוישצורךבעדכוןרשימתהמחוללים על רקעהופעתפתוגניםחדשים,נגיפיםוחיידקים,שלאהכרנואותםאושלאהיו קיימים קודם כמו MERS , SARS ואחרים שהפכו לאלימים יותר, לדוגמה חיידקים שפיתחו עמידות לאנטיביוטיקה. הנושא קיבל משנה תוקף עם הגחתו שלנגיףהקורונההחדשופריצת המגיפה. יש חש יבות רבה לאפשר קיומם של מחקרים בעלי פוטנציאל לסייע בפיתוח תרופות, חיסונים, אמצעי אבחון וטיפול, באופן מבוקר ומפוקח ותחת תנאי בטיח ות מתאימים, על מנת להבטיח שהמחקריםיתבצעו בצורה בטוחה שלא תסכן את בריאות הציבור שלומווביטחונו. העדכון האחרון לרשימת המחו ללים בוצע ב- 2020 - הוכנס נגיף הקורונה החדש שאחראי למגפת הקורונה לרשימת הגורמים המפוקחים. יש חשיבות רבה לקיום המחקרים בצורה בטוחה ומפוקחת שלא תסכן את בריאות הציבור. בסוף שנת 2024 המועצה החליטה למנות ועדה שתבחן את הצורך בעדכון רשימת מחוללימחלות שבתוספתלחוק. התקבלו המלצות עלמומחיםלהרכב הוועדהלעדכוןרשימתהמחוללים שתכלולחברי מועצהומומחים חיצוניים. הוועדה תבחן אםישצורך בעדכון הרשימה בהתאם למחלות מגיחות, התפתחותעמידות,אלימות,רצפיםוכו.' הוועדהתפעל במהלך שנת 2025 . 6) פיקוח א. פיקוח עלהמוסדות בהתאם לחוק, המנהל רשאי להסמיך מקרב עובדי משרדו, מפקח בסמכויותלפיהחוק.מטרתהפיקוחלבחוןאתעמידתהמוסדותבדרישות החוק ולפקח עלפעילותהוועדות המוסדיות. בשנת 2015 , בהתאם לחוק, המנהל הסמיך מפקחת בסמכויות לפי חוק, ד"ר רונית מיוחס. המפקחת מבצעת את הבקרות במוסדות המחקר השונים, בתיהחולים והחברות. הבקרות מתבצעות בהתאם לפרוטוקול פיקוח שפותח ע"י המועצה. הפרוטוקול מכיל את השאלות שיופנו לראשי הוועדות המוסדיות בעת 25 ביקור המפקחת במוסד. במהלך בהקרה נבדקים הנהלים הרלוונטיים, נושא תיעוד המלאי, כמות הבקשות והאישורים שניתנו ע"י הוועדה המוסדית, רשימת מורשי הגישה למחוללים במעבדות, מנגנוני הפיקוח הקיימים במוסד, לרבות נושא הפיקוח על הרכש, נהל דיווח בעת תקרית, אמצעי אבטחת המידע, ונושא מחקרים שהסתיימו ומה נעשה עם המחוללים שנותרו. בדצמבר 2024,המועצההחליטהעלעדכוןפרוטוקולהפיקוח,כךשגםשמו של אחראי הביטחון יופיע בטופס, כמו כן ה"המלצות" בסוף הדו"ח שונו ל"הנחיות". פרוטוקולהפיקוחהעדכני– נספח ג-2) הבקרותמתבצעותתקופתיתבמוסדותלהםישועדהמוסדית,כךשמתבצע פיקוח גם על עבודת הוועדות המוסדיות. בנוסף יו"ר הוועדות מתבקשים להעביר למפקחת את רשימת האישורים למחקר במחוללי מחלות ביולוגיים במוסד שהוועדה אישרה. הבקרות מתבצעות גם במוסדות שאין להם ועדה מוסדית, ולפני קבלת הסמכה כ"מוסד מוכר" להחזקה ו/או מחקר במחוללי מחלותביולוגייםבהתאםלחוק. ב. הכרה במוסדות: כבר ב 2018 החליטה המועצה על קצבת תקופת ההכרה במוסדות לארבע שנים ולאחריה דרישה להסמכה מחודשת. הדבר התברר כצעד נכון וראוי שמאפשר הזדמנות לריענון הנהלים, בחינת עמידת המוסד בדרישות החוק, בחינת פעילות הוועדות המוסדיות וקבלת דיווחים עדכניים. הכרה במוסדות כמו גם חידוש ההכרה מותנית בקיום בקרה של המפקחת במוסד ובחינת עמידתו בדרישות החוק. בכל המוסדות ביצעה המפקחת בקרה והדרכה לפני מתןההסמכה. ג. חובתדיווח על גורלםשלהמחולליםעםסיוםהמחקר: במהלךהשנים הגיעודיווחיםמהעולםעלכלמיניאמפולותשנמצאובמקרריםוהכילו מחוללימחלותשלאידעועלקיומם.עלמנתלמנועהישנותמקריםכגון אלה המועצה הכינה טופס ובו דו"ח סיום מחקר במחוללי מחלות. טופס זה מחולק למוסדות בזמן בקרה והוא מיועד להבטיח שיתנהלו באחריות בכלהנוגעלמחולליםעםסיוםהמחקרבהם.בטופסישלפרט לגבי מחקר שהסתיים, באיזה מחולל השתמשו, ומה נעשה בו עם תום המחקר (הושמד, נשמר במעבדה באחריות מי, נמסר לאחריות גורם 26 אחר.) בסוף 2024 המועצה החליטה לעדכן את טופס סיום המחקר כך שהחוקריםיידרשולפרטגםאתאופןההשמדהשלהמחוללים,במידה והושמדו. כמו כן הכיתוב בתחילת הטופס עודכן כך שיתאים גם למוסדותשישלהםועדהמוסדיתוגםלכאלהשאין. טופססיוםמחקר עדכני – נספחג-3 .) ד. פיקוחעלהיבוא: במהלךתקופתהדוחאושרו8 בקשותליבואמחוללי מחלות ביולוגיים. היתר ליבוא ניתן רק למוסדות שלהם כתב הסמכה בתוקףכ"מוסדמוכר"להחזקהו/אומחקרבמחוללימחלותביולוגיים ולחוקרים שיש להםהיתר למחקרבמחולל הספציפי. נושאהפיקוח על היבואשלמחוללימחלותחשובביותרומאפשרלוודאכילגורםהמזמין יש את אמצעי הבטיחות והביטחון הנדרשים בהתאם לסוג המחולל בטרם החל במחקר כך שתימנע זליגה מהמעבדות שעלולה לסכן את בריאות העובדיםוהציבור. ה. סיכום מוסדות מפוקחים: במועד כתיבת הדוח, ישנם 29 מוסדות מפוקחים שכוללים: 13 חברות שהוסמכו להחזיק ולבצע מחקר במחוללי מחלות, 6 בתי חולים, 4 אוניברסיטאות, 4 מכוני מחקר ושתי מעבדות ברה"צ שלמשרד הבריאות. 7) כנסים וימי עיון המועצה בשיתוף לשכת המדען הראשי, יוזמות תכניות הסברה בנושאים מחקריים שונים, במטרה להעלות את המודעות למחקרים ופיתוחים של טכנולוגיות חדשות וכן את המודעות לאתגרים שהן מציבות, בין השאר מבחינתהבטיחות, הביטחוןוהשימוש הכפול שיכול להיותלטכנולוגיות. יום עיון מקוון (וובינר) ביום2/4/2024 קיימנו,המועצהלהסדרתמחקריםבמחוללימחלותביולוגיים ולשכתהמדעןהראשי,וובינרבנושא:"האםניתןלנבאמהיהיהמקורהמגיפה הבאה?זואונוזותוהגורמיםהמניעיםאתהתפשטותם".זאת,במטרהלהעלות את המודעות למחקרים ופיתוחים בנושא וגם את המודעות לאתגרים השונים לרבותסכנת התפרצותמגפות. הוובינרכללהרצאותמדעיותעלמחקריםבזואונוזות(מחלותהעוברותמבעלי חייםלאדם),והשפעותמהסביבהעלהתפשטותפתוגנים.בנוסףהתקייםפאנל 27 מומחים, בהשתתפות חברים מהצט"מ, ששיתפו מניסיונם, חלקו תובנות ממגפת הקורונהוכן דנובסכנתהתפרצותמחלותמעזה. ההיענות להשתתף בוובינר היית ה גבוהה – מעל 200 משתתפים הצטרפו לוובינר, המשתתפים גילו עניין רב, העלו שאלות למומחים והתקבלו מהם משובים חיוביים ביותר. אנו מודים למרצים ולחברי הפאנל על ההרצאות המצוינות, הפאנל המרתק ועל תרומתם להצלחתהוובינר, אנו מקווים כי הוובינר העמיק את הידע בתחום ויתרום לשיתופי פעולה בעתיד. תכנית הוובינר: האם ניתן לנבא מה יהיה מקור המגיפה הבאה, זואונוזות והגורמים המניעים את התפשטותם: 13:30-13:45 דברי ברכה ופתיחה: ד"ר ספי מנדלוביץ,'המשנה למנכ"ל, משרדהבריאות פרופ'אביישראלי,המדען הראשי, משרדהבריאות פרופ'אורן קובילר, יו"רהמועצהלמחקר במחוללימחלות ביולוגיים מושב1 : ״פוטנציאללמחלות זואונוטיות והתמודדותאיתן״- יו"ר: פרופ'אורן קובילר 13:45-13:55 ד"ר יניב לוסטיג, מעבדה מרכזית לנגיפים, משרד הבריאות, "הפוטנציאל להתפרצות של דנג י ונגיפים אחרים המועברים על ידי חרקים (ארבווירוסים) בישראל" 13:55-14:05 ד"רבוריסיעקבסון ,המכוןהווטרינריע"שקמרון,"התמודדותעם מחלתהכלבת בישראל 2023 " 14:05-14:15 גב' אירנה שקודה, המכון הווטרינרי ע"ש קמרון, "שינויים קטנים, השלכות גדולות: איך שפעתהעופותיכולהלחצות את המחסום ביןהמינים" 14:15-14:25 ד"ר אסף הוכמן, האוניברסיטה העברית בירושלים, "השפעת שינויי אקלים על ניבויהתפרצות שפעת" 14:25-14:35 פרופ' רון דיסקין מכון וייצמן,, the by recognition receptor and "Structure Lassa virus spike complex" 14:35-14:45 ד"ר שרון מלמד המכוןהביולוגי,, "אבעבועות הקוף – מאפייניהתפרצות 2022 " 14:45-14:55 ד"ר אסף רוקני, המעבדות המרכזיות ירושלים, משרד הבריאות, "אבחון וסיווג מעבדתי של ויבריו כולרה ממקור קליני וסביבתי כהיערכותלהתפרצות בישראל" 14:55-15:05 ד"ר אפרת רורמן, המעבדה הארצית לבריאות הציבור ת"א משרד הבריאות,, התפרצות ויבריו כולרה, אבחון מעבדתי וניטור במים."" "Correlatesofprotectionfor 15:05-15:15 פרופ'תומרהרץ אוניברסיטתבןגוריוןבנגב,, – Influenza and SARS-CoV-2 vaccines" 15:15-15:25 שאלות מהצ'אט 28 מושב2 : פאנלמומחיםבנושא: "תובנותממגפתהקורונהומהניתןללמודלקראתהמגפה הבאה? האם ישחששלהתפרצות מגפות מעזה"?- יו"ר: ד"ריסמין מאור 15:25-16:00 בהשתתפות:ד"רשרוןאלרעי פרייס,פרופ'גליהרהב,ד"רטלברוש,פרופ'אמיליה אניס דברי סיכום: פרופ'אביישראלי תקציריהרצאותהוובינר ותמלולהדיון שלהפאנל (נספחד.) 8) אתגרים להמשך • חיזוק המודעותלחוק והטמעתובמוסדות • פיקוחובקרות תקופתיות • פיקוחעליבואמחוללימחלות • חידוש הסמכת ה מוסדות והסמכתמוסדותחדשים בהתאם לצורך • עדכון רשימת המחוללים, תוך התייחסו ת לגנים המקנים עמידות אואלימותוהגחהשלמחולליםחדשיםאומחוללים קיימי םשהפכו מסוכנים • מעקב בנושאטכנולוגיותחדשניותבעלות פוטנציאל לשימושכפול • קידוםתקנות/הנחיות לאופןהגשתבקשותוהוראותלענייןהחזקת מחוללימחלות ועריכתמחקרים בהם(שינוע, אפסון, ניהול מלאי) • הידוק קשרים, שיתופי פעולה וחילופי ידע עם גורמים העוסקים בתחוםבארץובעולם ועם הקהילה המדעית • ארגון ימיעיון בנושאיםהקשורים לפעילותהמועצה 29 4. נספחים נספח א: חוקהסדרתמחקריםבמחוללימחלותביולוגיים * חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט– 2008 פרק א': כללי הגדרות 1. בחוק זה – ועדה מוסדית"" – ועדה מוסדית חיצונית שהוקמה לפי הוראות סעיף 12 או ועדה מוסדית פנימית שהוקמה לפי הוראות סעיף13 ; טווח מאכסנים"" (range host ) – מגוון היצורים החיים שגורם מיקרוביולוגי יכול להדביק אותם ולהתרבות בתוכם; מוסד"" – תאגיד או חבר בני אדם המנהל פעילות מחקרית- מדעית, רפואית, תעשייתית- מסחרית או חינוכית, לרבות בית חולים ומוסד ממשלתי; " המועצה"–המועצהלמחקרבמחוללימחלותביולוגייםשמונתהלפיהוראות פרק ג' לחוק זה; מחוללי מחלות"" – חיידקים, נגיפים, פטריות, פריונים (prions ) ורעלנים או רכיבים שלהם, העלולים לגרום למחלות באדם ומנויים בתוספת; המנהל"" – המנהל הכללי של משרד הבריאות או עובד משרד הבריאות שהוא הסמיכו לעניין זה; מערכת הביטחון"" – משרד הביטחון ויחידות הסמך שלו, יחידות הסמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה ויחסי החוץ שלה, צבא הגנה לישראל או גוף אחר שראש הממשלה או שר הביטחון אישר שפעילותוהיא בתחום ביטחון המדינה לעניין חוק זה; עבירת ביטחון"" – עבירהלפי אחד מאלה: התקבל בכנסת ביום ו' בחשוון התשס"ט (4 בנובמבר 2008 ); הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק * הכנסת – 248 , מיום י"ג בתמוז התשס"ח (16 ביולי 2008 עמ'), 404 . 30 1(בחוק (1) סימןב'אוסימןד'בפרקז'לחוקהעונשין,התשל"ז– 1977 זה – חוק העונשין), וכן סעיפים 143 , 144 , 146 ו- 147 לחוק האמור; (2) תקנות 58 , 59 , 62 , 64 , 66 , 67 , 84 ו- 85 לתקנות ההגנה (שעת 2; חירום,) 1945 3; (3) סעיפים 2 או 3 לפקודת מניעת טרור, התש"ח– 1948 4; (4) חוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי"ד– 1954 ;5 (5) סעיף 8 לחוק איסור מימוןטרור, התשס"ה– 2005 השר"" – שר הבריאות. פרק ב': עריכת מחקריםבמחוללי מחלות ומחקריםאחרים החזקת מחוללי 2. א)( לא יחזיק אדם או מוסד מחוללי מחלות ולא יערוך בהם מחקר, לרבות מחלות ועריכת מחקר יישומי או אבחנתי (בחוק זה – מחקר), אלא במוסד שהמנהל הכיר בו מחקרים בהם לעניין זה לפי הוראות סעיף 5 (בחוק זה – מוסד מוכר.) ב)( לאיחזיקמוסדמוכרבמחוללימחלותולאיערוךבהםמחקראלאלאחר שקיבל אישור מוועדה מוסדית להחזקת מחוללי המחלות או לעריכת המחקר, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 12 (ב) או 13 ג) ובהתאם לתנאי האישור.( ג)( (1) לא יחזיק אדם או מוסד במחוללי מחלות ולא יערוך בהם מחקר אלא באופן שלא יסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו. (2) השר, לאחר התייעצות עם שר הביטחון ובאישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, יקבע הוראות לעניין החזקת מחוללי מחלות ועריכתמחקריםבהם,לרבותלענייןשינועמלאי,אפסונווניהולו,באופן שלאיסכןאתביטחוןהמדינהאואת שלוםהציבור,אתבריאותואואת ביטחונו. מחקרים אחרים 3. א)( לא יערוך אדם מחקר שתכליתו הבלעדית היא גרימת מחלה או החמרתה או פגיעה ביכולת למנוע מחלה או בטיפולבה. 1 ס"ח התשל"ז, עמ' 226 . 2 ע"ר 1945 תוס', 2 עמ' (ע), 855 (א), 1055 . ע"ר התש"ח, תוס' א', עמ' 73 . 3 . 4 ס"ח התשי"ד, עמ' 160 ס"ח התשס"ה, עמ' 76 . 5 31 (1) אדםאומוסדשערךמחקרשאיןחובהלקבלאישורלעריכתולפי חוק זה, ובמהלך המחקר גילה ממצאים שיש בהם כדי לגרום להגברת האלימותשלמחוללימחלותשאינםנכלליםבתוספתאולהגברתיכולת ההעברה שלהם, או שיש בהם כדי לשנות את טווח המאחסנים של מחוללי מחלות כאמור, כך שהמחלה יכולה לעבור לאדם, יפסיק את המחקר ויפעל לפי הוראותאלה: א)( התנהל המחקר במוסד מוכר – יגיש עורך המחקר בקשה לפי סעיף 5 לוועדה המוסדית הפנימית ובהיעדרה, לוועדה המוסדית החיצונית, לקבלת אישור להמשך המחקר; ב)( התנהל המחקר שלא במוסד מוכר – יגיש עורך המחקר בקשה לפי סעיף 5 לוועדה המוסדית החיצונית לקבלת אישור להמשך המחקר. (2) במקרים מיוחדים, ואם ראתה ועדה מוסדית כי הנזק הצפוי למחקר עולה על החשש לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור, בבריאותו או בביטחונו, רשאית היא להנחות את עורך המחקר באשר להמשך עריכתו עד להכרעתה בבקשה כאמור. (3) הוראות פרק ד' יחולו עלמחקר כאמור בסעיף קטןזה, בשינויים המחויבים. הכרה במוסד 4. א)( המנהל רשאי להכיר במוסד כמוסד שרשאי להחזיק מחוללי מחלות או לערוך מחקרים אם מצא, לאחר התייעצות עם המועצה, כי החזקת מחוללי מחלות או עריכת מחקרים כאמור במוסד, אין בהם כדי לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, א ת בריאותו או את ביטחונו ולאחר שהשתכנע כי המוסד יכול לעמוד בדרישות לפי חוק זה. ב)( במסגרת ההכרה במוסד לפי הוראות סעיף קטן (א) יקבע המנהל אם המוסד רשאי להקים ועדהמוסדית פנימית לפי הוראות סעיף 13 . ג)( המנהל רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לבטל הכרה שניתנה לפי סעיף קטן (א), או אישור להקמת ועדה מוסדית פנימית שניתן לפי סעיף קטן (ב), אם מצא כי יש בהחזקת מחוללי מחלות או בעריכת מחקר במוסד, כדי לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו או אם מצא כי המוסד אינו עומד בהוראות שנקבעו לפי חוק זה או שנתנו לו המנהל או הוועדה המוסדית. 32 ד)( בטרם יחליט המנהל שלא להכיר במוסד או לבטל הכרה שניתנה או אישור שניתן להקמת ועדה מוסדית פנימית תינתן למוסד הזדמנות לטעון את טענותיו בעניין. בקשה להחזיק 5. המבקש להחזיק מחוללי מחלות או לערוך בהם מחקר יגיש בקשה לוועדה מחוללי מחלות או המוסדית הפנימית במוסדמוכר, ובהיעדרה – לוועדה המוסדית החיצונית. לערוך בהם מחקר פרק ג': המועצה למחקרים במחוללי מחלות המועצה למחקרים 6. א)( השר, לאחר התייעצות עם נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית במחוללי מחלות למדעים ועם ראש המטה לביטחון לאומי, ימנה מועצה למחקר במחוללי מחלות, שתמנה 15 חברים. ב)( אלה חברי המועצה: (1) שישהמומחיםבתחומיהמיקרוביולוגיה,המחלותהזיהומיותאו הביוטכנולוגיה שיבחר השר מרשימות שיגישו מוסדות המחקר האקדמיים,לרבותבתיהחולים;השרימנה כאמורבסעיףקטן(א)אחד מהם להיות היושב ראש; (2) נציג משרד הבריאות; (3) נציג משרד המדע, התרבות והספורט, לפי המלצת שר המדע, התרבות והספורט; (4) נציג המשרד להגנת הסביבה, לפי המלצת השר להגנתהסביבה; (5) נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר, לפי המלצת שר החקלאות ופיתוח הכפר; (6) נציג שר התעשייה, המסחר והתעסוקה, לפי המלצת שר התעשייה, המסחר והתעסוקה; (7) נציג משטרת ישראל, לפיהמלצת השר לביטחון פנים; (8) נציג משרד הביטחון, לפיהמלצת שר הביטחון; (9) נציג המטה לביטחון לאומי; ( 10 ) נציג התאחדות התעשיינים. ג)( תחום מומחיותם של הנציגים המנויים בפסקאות (2 ) עד (5) שבסעיף קטן (ב) יהיה באחד התחומים המנויים בסעיף קטן (ב()1 .) 33 ד)( לא ימונה לחבר המועצה מי שהורשע בעבירת ביטחון או בעבירה שמפאת מהותה, חומרתהאו נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה. ה)( תקופת כהונתו של חבר המועצה היא ארבע שנים וניתן לשוב ולמנותו לתקופת כהונה אחת נוספת. פקיעת כהונה 7. א)( חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה: (1) התפטר במסירת כתב התפטרות לשר; (2) נבצרממנו,דרךקבע,למלאאתתפקידו,אושישבהמשךחברותו במועצה משום פגיעה של ממש בתפקוד המועצה, והשר, לאחר התייעצות עם יושב ראש המועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב; (3) נעדרמשלושישיבותרצופות ,למעט היעדרותבשל מחלהאובשל שירותבצבאהגנהלישראלאוברשותיושבראשהמועצהשניתנהמראש בכתב; (4) חדל להתקיים בו אחד מהתנאים למינויו. ב)( הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בשל עבירת ביטחון או עבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, רשאי השר להשעותו מכהונתו עד מתן פסק דין סופיבעניינו. ג)( נפסקה כהונתו של חבר המועצה, או הושעה חבר המועצה מכהונתו, ימנה השר אחר במקומו, מטעם אותו גוף שייצג החבר שכהונתו נ פסקה או הושעתה לפי הוראות סעיף זה; מינוי ממלא מקום של חבר המועצה שהושעה מכהונתו יהא למשך תקופת ההשעיה. תפקידי המועצה 8. תפקידי המועצה: (1) לייעץ לשר בגיבוש הוראות לעניין החזקת מחוללי מחלות ומחקר בהם ולעניין מחקרים לפי סעיף3 (ב) ולעניין שינוי התוספת; (2) לייעץ למנהל לגבי הכרה במוסדות; (3) לייעץ למנהל בבירור השגה שהוגשה לפי הוראות סעיף 17 ; (4) ליזום תכניות הסברה בנושאים שבתחום פעילותה ותכניות השתלמות והדרכה לחוקרים בנושאים הקשורים לעריכת מחקרים במחוללי מחלות ולמחקרים לפי סעיף 3 ב;)( (5) לאשר את הכללים לפעולת הוועדות המוסדיות לפי הוראות סעיפים 12 ו- 13 ; 34 (6) לפקח על ישום הוראות חוק זה ועל העמידה בכללים לפעולת הוועדות המוסדיות. התכנסות וסדרי 9. א)( המועצהתתכנסמעתלעת,ולפחותשלושפעמיםבשנה,והשראוהמנהל עבודה רשאים לזמנה ככל שיראולנכון. ב)( רוב חברי המועצה יהוו מניין חוקי לאישור כללים ולקבלת החלטות. ג)( המועצה תקבע את סדרי עבודתה ככל שלא נקבעו בחוק זה או לפיו, ורשאית היא לקבוע, בין היתר, כי דיוניה יתנהלו בדלתיים סגורות. ד)( המועצה תגיש לשר ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, דין וחשבון על פעילותה, אחת לשנה. ה)( המועצהתקייםקשריעבודה,שיתוף פעולהוחילופיידעעםגופיםדומים בעולם. ביקורים של חבר 10 . חבר המועצה רשאי, באישור יושב ראש המועצה או לפי כללים שיקבע, ולאחר המועצה מתן הודעה מוקדמת, לבקר בכל מקום שבו מבוצע מחקר, ובלבד שינקוט את האמצעים המקובלים הדרושים כדי למנוע פגיעה במחקר. מינוי בעלי 11 . השר ימנה מרכז מקצועי ועוזר למרכז המקצועי מבין עובדי משרד הבריאות תפקידים הכפופים למדען הראשי של המשרד, והם יהיו אחראים לעבודה השוטפת של המועצה. פרק ד': ועדות מוסדיות ועדה מוסדית 12 . א)( המנהל ימנה מבין חברי המועצה את הוועדה המוסדית החיצונית, חיצונית שהחבריםבהיהיושלושהמהחבריםהמנוייםבסעיף6 ב()(1)והחבריםהמנויים בסעיף 6 ב()(2 ( ,) 6) ו-(7 ואחד מהם יהיה היושב ראש, כפי שיורה המנהל.) ב)( הוועדה המוסדית החיצונית תיתן אישורים להחזקת מחוללי מחלות ועריכת מחקריםבהם ותפקחעלמחקריםש ניתןאישורלערוךאותםו עליישום ההוראות לפי חוק זה במוסדות שאין בהם ועדה מוסדית פנימית. ג)( הוועדההמוסדיתהחיצוניתתקבע,באישורהמועצה,אתסדריעבודתה. ועדת מוסדית 13 . א)( ועדה מוסדית פנימית יכהנו שלושה חברים שהם חוקרים בכירים פנימית במוסד ותחום מומחיותם מיקרוביולוגיה, מחלות זיהומיות או ביוטכנולוגיה, ואחד מהם יהיה היושב ראש. ב)( בקבלתהחלטותיהתתייעץועדהמוסדיתפנימיתעםקציןהביטחוןועם הממונה על הבטיחות שלהמוסד, ואלה רשאים לשמש משקיפים בדיוניה. 35 ג)( ועדה מוסדית פנימית תיתן אישורים להחזקת מחוללי מחלות ו עריכת מחקרים בהם לפי הוראות חוק זה ותפקח על מחקרים שניתן אישור לערוך אותם ועל יישום ההוראותלפי חוק זה במוסד שהיאפועלת בו. ד)( ועדה מוסדית פנימית תקבע, באישור המועצה, את סדרי עבודתה. סמכויות ועדה 14 . לשם מילוי תפקידיה של ועדה מוסדית לפי חוק זה,רשאים חבריה: מוסדית (1) לבקשממפקחשהוסמךלפיהוראותסעיף18 להפעילאתסמכויותיולפי סעיף 19, וכן להתלוות אל מפקח בכניסה למקום שבו נערך מחקר שאישרה הוועדה המוסדית שהם חברים בה, כדי לבדוק את המקום ואת אופן עריכתו שלהמחקרולדרושממנוכייועברואליהםדוגמאותשניטלוכאמורבסעיף19 ; דוגמאות שניטלו לפי סעיףזה יימסרו למנהל לפי דרישתו; (2) לדרוש מכל אדם למסור לוועדה המוסדית מידע ומסמכים הנוגעים למחקרים שאישרה את עריכתם. אישור ועדה 15 . א)( ועדה מוסדית תאשר החזקת מחוללי מחלות או עריכת מחקר בהם אם מוסדית להחזיק שוכנעה כי מתקיימים כלאלה: מחוללי מחלות ולערוך בהם מחקר (1) אין בעריכת המחקר כדי לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו; בין שיקוליה תביא הוועדה בחשבון, בין היתר, שיקולים אלה, הנוגעים לתכליתהמחקר: א)( הגדלת הנזק שמחוללי מחלות עלולים לגרום; ב)( הגדלת יציבות מחוללי מחלות לאמצעים תרופתיים, לאמצעי חיטוי או לתנאיםפיסיקליים שונים; ג)( הפיכת מחוללי המחלות לקשים יותר לגילוי או לזיהוי; (2) עריכת המחקר עומדת בדרישות ובנהלים, לרבות בכללי הבטיחות לפי כל דין, לעניין החזקת מחוללי מחלות או לעניין עריכת מחקרים בהם, לרבות לעניין הציוד הנדרש וצוות המחקר והכשרתו. ב)( ועדה מוסדית לא תאשר החזקת מחוללי מחלות או עריכת מחקר בהם אלא אם כן: (1) למוסד שבו יוחזקו מחוללי המחלות או שבו ייערך המחקר יש קובץהנחיותכתובות בדברהכלליםלהחזקתמחולליהמחלותולעריכת מחקר לפי חוק זה; 36 (2) עורך המחקר הגיש תצהיר, ערוך וחתום כדין ובהתאם להוראות שקבע השר, המעיד על כךשלא הורשע בעבירת ביטחון. ג)( לשםמתןאישורכאמורבסעיףזהרשאי תועדהמוסדיתלדרושממבקש האישור כל נתון או מידע נוסף הדרוש לה לצורך בחינת הבקשה. ד)( הוועדה המוסדית לא תסרב לאשר בקשה מקום שבו ניתן לאשרה בתנאים, או, לעניין בקשה לאישור מחקר, להגביל את המחקר ולתת הוראות לעניין אופן עריכתו. ה)( מצא הועדהמוסדיתכיאישורשנתנהעלוללסכןאתביטחוןהמדינהאו את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו, או שנתנה אישור כאמור בטעות, או על סמך נתונים שגויים, או שהמחקר אינו מתנהל בהתאם לתנאים ולהגבלות שקבע ה, רשאי ת היא לקבוע תנאים חדשים לאישורו או להגבילו, ורשאית היא לבטל אישורשנתנה. ו)( החלטת ועדה מוסדית לפי סעיף קטן (ה) תינתן לאחר שניתנה לעורך המחקר הזדמנות לטעון את טענותיו, אולם רשאית ועדה מוסדית לשמוע טענות כאמור לאחר ביטול האישור, אם מצאה כי השהיית ביטולו עלולה להביא לפגיעה בביטחון המדינה או בשלום הציבור ,בבריאותו או בביטחונו. דיווח למנהל על 16 . א)( הוועדה המוסדית תדווח למנהל על מתן אישור לפי סעיפים 3 ב,)( 12 ב)( מתן אישורים או 13(ג) בתוך שלושה ימים מיום מתן האישור; המנהל יורה על דרכי הדיווח לפי סעיף זה. ב)( ראה המנהל כייש חשש שאישור שניתן עלידי ועדהמוסדית עלול לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו, או כי לאהתקיימובבקשההתנאיםלאישורהלפיהוראותסעיף15,רשאיהוא,בתוך 14 ימים מיום קבלת הדיווח על האישור, כאמור בסעיף קטן (א), להודיע על השהיית האישור האמור ולבחון מחדש את הבקשה. ג)( השהההמנהלאישורלפיהוראותסעיףקטן(ב),ייתןאתהחלטתובעניין בתוך 21 ימים מהמועד בוהושהה האישור. השגה על החלטת 17 . א)( על החלטת ועדה מוסדית לפי סעיפים 3 ב,)( 12 (ב) או 13(ג) רשאי מוסד ועדה מוסדית או עורך מחקר להגיש השגה למנהל. ב)( המנהל ייתן את החלטתובהשגה בתוך 30 ימים מיום הגשתה. פרק ה': פיקוח הסמכת מפקחים 18 . המנהל רשאי להסמיך, מקרב עובדי משרדו מפקח בסמכויות לפי חוק זה, ובלבד שהתקיימו בו כל אלה: 37 (1) משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי העובד,כיאינהמתנגדתלמינויומטעמיםשלביטחוןהציבור,לרבותבשלעברו הפלילי; (2) הוא קיבל הכשרה מתאימה, כפי שהורה השר; (3) הוא עומד בתנאי כשירות נוספים, ככל שהורה השר. פיקוח 19 . לשם פיקוח על ביצוע הוראות לפי חוק זה רשאי מפקח: (1) להיכנס למוסד, לאחר שהזדהה, ואולם לא ייכנס המפקח למקום המשמש למגורים בלבד אלא על פי צו של בית משפט; (2) לדרוש מאדם הנוגע בדבר למסור לו כל ידיעה או מסמך שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצועו של חוק זה; בפסקה זו, "מסמך" – לרבות פלט 6; כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה– 1995 (3) לערוך מדידות וליטול דוגמאות של מחוללי מחלות או של חומרים אחרים; כן יהיה מפקח רשאי למסור את המדידות והדוגמאות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת; הדוגמאות יימסרו למפקח בלא תשלום; (4) לתפוסמחוללימחלותאוחומריםאחריםלשםהשמדתםוכןלהשמידם במידת הצורך, אם התעורר חשש כי מחוללי המחלות או אותם חומרים, המוחזקים במוסד, מסכנים את בי טחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו. זכות טיעון 20 . על אף האמור בסעיף 19, לא ייתן המפקח הוראה כאמור לתפוס או להשמיד מחוללימחלותאוחומריםאחריםאלאלאחרשנתןלמוסדאולעורךהמחקר, לפיהעניין,הזדמנותלטעוןאתטענותיו;ואולם,מצא המפקחכיהשהייתמתן ההוראה עלולה לסכן את ביטחון המדינה או את שלום הציבור, את בריאותו או את ביטחונו, רשאי הוא לתתה לאלתר, ובלבד שייתן למוסד או לעורך המחקר, לפי העניין, לטעוןאת טענותיו בהזדמנות הראשונה לאחר מכן. פרק ו': עונשין עונשין 21 . א)( המחזיק מחולל מחלות או עורך בו מחקר בניגוד להוראות סעיף 2 א,)( דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שלושה מהקנס האמור בסעיף 61 א()(3) לחוק העונשין. ס"ח התשנ"ה, עמ' 366 . 6 38 ב)( המחזיק מחולל מחלות או עורך בו מחקר ללא אישור, בניגוד להוראות סעיף 2 (ב) או בניגוד להוראות לפי סעיף 2 ג()(2 ) או 3 (ב), דינו – מאסר שישה חודשים או מחצית הקנסהאמור בסעיף 61 א()(3 לחוק העונשין.) ג)( העורך מחקר בניגוד להוראות סעיף 3 (א) דינו – מאסר ארבע שנים. אחריות נושא 22 . א)( נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי משרה בתאגיד סעיף 21 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61 א()(4 לחוק העונשין; לעניין סעיף זה, "נושא משרה") – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. ב)( נעברהעבירהלפיסעיף21 בידיתאגידאובידיעובדמעובדיו,חזקההיא כי נושא המשרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלאאת חובתו. פרק ז': הוראות כלליות שמירת סודיות 23 . מי שממלא תפקיד מכוח חוק זה לא יגלה ידיעה או תוכן של מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא על פי דין. שינוי התוספת 24 . השר ישנה את התוספת מעת לעת, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת. ביצוע ותקנות 25 . השר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא יקבע הוראות בכל הנוגע לביצועו, לרבות לעניין הדרך להגשת בקשות למחקר ומתן אישורים, ולאחר התייעצות עם שר הביטחון – לעניין תנאים להכרה במוסד ודרכי פיקוחובקרה. סייג לתחולה על 26 . הוראות חוק זה לא יחולו על מערכת הביטחון, אולם החזקת מחוללי מחלות מערכת הביטחון ועריכת מחקר בהם ייעשולפי הנחיות שיינתנו – (1) ביחידות הסמך של משרד ראש הממשלה או במוסד שאישר ראש הממשלה – על ידי המנהלהכללי של משרד ראש הממשלה; (2) במשרדהביטחון,ביחידותהסמךשלואובמוסדשאישרשרהביטחון– על ידי המנהל הכללי של משרד הביטחון; (3) בצבא הגנה לישראל – על פי פקודות הצבא כהגדרתן בחוק השיפוט 7. הצבאי, התשט"ו– 1955 תחילה והוראת 27 . א)( תחילתו של חוק זה, למעט סעיף 4 , פרק ג' וסעיפים 12 ו- 13, תשעה מעבר חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה.) ס"ח התשט"ו, עמ' 171 . 7 39 ב)( תחילתם של סעיפים 4 , פרק ג' וסעיפים 12 ו- 13, שלושה חודשים מיום פרסומו של חוק זה. ג)( לא יועמד אדם לדין בשל עבירה שנעברה לפי סעיפים 21 או 22 בתקופה שמיום התחילה ועד תוםשישה חודשים מיום התחילה. תוספת (סעיף 1) ההגדרה "מחוללי מחלות" Abrin; Avian influenza virus (highly pathogenic); Bacillus anthracis; Botulinum neurotxins; Botulinum neurotoxin producing species of Clostridium; Bovine spongiform encephalopathy agent; Brucella abortus; Brucella melitenis; Brucella suis; Burkholderia mallei (formerly Pseudomonas pseudomallei); Camel pox virus; Central European Tick-borne encephalitis; Ceropithecine herpesvirus 1 (Herpes B virus); Clostridium perfingens epsilon toxin; Coccidioides immitis; Coccidoides psadiasii; Reconstructed replication competent forms of the 1918 pandemic influenza virus containing any portion of the coding regions of all eight gene segments (Reconstructed 1918 influenza virus); 40 Conotoxins; Coxiella burnetii; Crimean-Congo haemorrhagic fever virus; Diacetoxyscirpenol; Eastern Equine Encephalitis virus; Ebola virus; Far Eastern Tick-borne encephalitis; Flexal; Fransicella tularensis; Guana rito; Hendra virus; Japanese encephilitis virus; Junin; Kyasanur Forest disease; Lassa fever virus; Machupo; Marburg virus; Menangele virus; Monkeypox virus; Nipah virus; Omsk Haemorrhagic Fever; Ricin; Rickettsia prowazekii; Rickettsia rickettsii; 41 Rift Valley fever virus; Russian Spring and Summer encephalitis; Sabia; Saxitoxin; Shiga-like ribosome inactivating proteins; Shigatoxin; Staphylococcal enterotoxins; T-2 toxin Venezuelan Equine Encephalitis virus; Tetrodotoxin; Variola major virus (Smallpox); Variola minor virus (Alastrim); Yersina pestis; למעט תכשירים רשומים בפנקס התכשירים המתנהל בהתאם לסעיף 47א 8. לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ"א– 1981 אהוד אולמרט יעקב בן- יזרי ראש הממשלה שר הבריאות שמעון פרס דליה איציק נשיא המדינה יושבת ראש הכנסת רשימת המחוללים בתוספת לחוק עודכנה באמצעות תקנות. רשימתהמחוללים המעודכנת מופיעה בנספח ב לדוחזה. דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 35 עמ', 694 . 8 42 נספח ב: רשימתמחוללימחלות עדכנית Abrin; Bacillus anthracis; Botulinum neurotxins; Botulinum neurotoxin-producing species of Clostridium; Brucella abortus; Brucella melitensis; Brucella suis; Burkolderia mallei (glanders); * Burkholderiapseudomallei (melioidosis); * Camelpoxvirus; Central EuropeanTick-borne encephalitis; Ceropithecine herpesvirus 1 (Herpes B virus); Chikungunyavirus; * Chlamydophila psittaci; * Clostridiumperfringens epsilon toxin; Coccidioides immitis; Coccidioides posadasii; Reconstructed replicationcompetent forms of the 1918pandemic influenza virus containing any portion ofthe coding regions ofall eight gene segments (Reconstructed1918 influenzavirus); Conotoxins; Cow pox; Coxiella burnetii; Crimean-Congohaemorrhagic fever virus; Cryptosporidium parvum; * Denguevirus; * Diacetoxyscirpenol; EasternEquineEncephalitisvirus; Ebola virus; Escherichia coli 0157:H7; * Far Easterntick-borne encephalitis; Flexal; Francisellatularensis; Guana rito; Hendra virus; Influenza virus (highly pathogenic): H5N1, H7N1,H7N3, H10N8, H9N2, H7N7,H5N6; * Japanese encephalitis virus; Junin; Kyasanur Forestdisease; Lassa fever virus; 43 Machupo; Marburg virus; Menangele virus; MERS corona virus (MiddleEast respiratory syndrome); * Monkeypox:virus; Nipah virus; OmskHaemorrhagicFever; Ricin; Rickettsiaprowazekii; Rickettsia rickettsii; RiftValley fever virus; Russian Spring and Summer encephalitis; Sabia; SARS corona virus (Severe acute respiratorysyndrome) * SARS corona virus 2 (Severe acute respiratorysyndrome 2) * Saxitoxin; Shiga-like ribosome inactivating proteins; Shigatoxin; Staphylococcal enterotoxins; T-2 toxin; Tetrodotoxin; Variola major virus (Smallpox); Variola minorvirus (Alastrim); Venezuelan Equine Encephalitis; * Vibrio cholera (O1,O139); * Western Equine Encephalitis; * Yellow fever virus; * Yersinia pestis; Zikavirus;*  All witha starwereadded tothelist viaregulations. 44 נספח ג: טפסים 1) בקשה להסמכה כמוסדמוכר טופס בקשה להסמכה, ע"י מנכ"ל משרד הבריאות, כ- "מוסד מוכר," (על פי חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, התשס"ט – 2008 ) הטופס המלא ישלח במייל אל פרופ' אורן קובילר, יו"ר המועצה להסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, לכתובת [email protected] א. פרטי המוסד/הארגון שם המוסד/הארגון: __________________________ כתובתו: _________________________________ שיוכו המגזרי: □ ממשלה, משרד ________________ □ אקדמיה □ תעשיה, סוג ___________________ □ מסחר, סוג ____________________ □ מעבדה פרטית, סוג ______________ □ אחר, פרט ____________________ ב. ההכרה המבוקשת □ רק להחזיק במחוללי מחלות ביולוגיים, לצרכי:, □ יבוא □ ייצור □ אנליזה □ אחר: ________________ □ יצוא □ גידול בתרבית □ השמדה □ גם להחזיק וגם לבצע בהם או באמצעותם מחקר במערכותניסוי:, □ in vitro □ בבני אדם □ בבעלי חיים □ אחר: ______________________________________ □ מבוקשת גם הרשאה למנות "ועדה מו סדית פנימית", כמשמעותה בחוק הנ"ל ג. גיוון הפעילות, היקפהופריסתה בתאריך הגשתהבקשה הסוגים השונים של מחוללי מחלות ביולוגיים בהם עוסקים בארגון, בקטגוריותהשונות: □ חיידקים: ___ □ נגיפים: ___ □ פטריות: ___□ רעלנים או רכיביהם: ___□ טפילים____ בארגון יש לפחות ______ חדרים, שבהם מצויים או שבהם נעשה שימוש במחוללי המחלות והם ממוקמים ב- בניינים נפרדים.______ 45 ד. ההיערכות הבטיחותית בארגון: □ יש ממונה/אחראי בטיחות רשמי שפרטיו: תואר, שם ושם משפחה: ____________________________ ת"ז: טלפון: _____________ פקס: _______________ דוא"ל: __________ □ אין ממונה/אחראי בטיחותרשמי. בארגון: □ יש הוראות בטיחות רשמיות, העונות על הדרישות הרלוונטיות לסיכוניםביולוגיים שב"פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש) התש"ל - 1970 וב"חוק ארגון הפיקוח על העבודה," התשי"ד - 1954" ובתקנות הנוגעות למעבדותכימיות/ביולוגיות התשס"א- 2001 . □ אין הוראות בטיחות כאלה. המחקר (אם רלוונטי לבקשה) מבוצע בארגון במתקנים שסיווגם הבטיחותי: □ 2 BL □ 3 BL □ 3-4 BL □ אחר: __________________ מחוללי המחלות מועברים אל הארגון, ממנו ובתוכו בהתאם לתקנים: □ פדרליים - אמריקאים □ הוראות משרד הבריאות □ אחרים: ________ ה. ההיערכות הביטחונית בארגון: □ יש קצין/ממונה בטחוןרשמי שפרטיו: תואר, שם ושם משפחה: __________________ ת"ז: ____________ טלפון: _____________ פקס: _______________ דוא"ל: _______ והארגון □ כן /□ לא פועל בהתאם ל- חוק הסדרת הביטחון בגופים ציבוריים," תשנ"ח- 1998 " □ אין קצין/ממונה בטחון רשמי. הארגון מקיים ביחס למחוללי המחלות נהלי אבטחה כגון: □ שמירה כללית 24 X 365 □ נעילת מעבדות □ נעילתמחוללי המחלות □ אחרים: _________________________________________________ 46 ו. הצהרת המבקש תואר, שם ושם משפחה ותפקיד בארגון: נשיא/מנכ"לאומישהוסמךעלידו)*( _________________________________________________ שם הארגון: ___________________________________ טלפון: _________ פקס: ___________ דוא"ל: ____________________ אני הח"מ, מאשר בחתימתי דלהלן את נכונותכל הפרטים דלעיל ומבקש בזאת להכיר בארגון המתואר בפרק א' דלעיל, כמוסד מוכר, כמפורט בפרק ב' דלעיל - בהתאם ל- "חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים תשס"ט - 2008 ." תאריך: ____________ ת.ז: _______________ חתימה: __________ *נא לצרף אישור הסמכה 47 2) פרוטוקול פיקוח – ועדות מוסדיות המוסד: תאריך הביקור: כתובת: המפקח/ת: ראש המוסד: סגן נשיא מו"פ: יו"ר הוועדה המוסדית: חברי הוועדה המוסדית הפנימית: אחראי הבטיחות: אחראי הביטחון: נכחו בביקורת: 1 . שאלות לחברי הוועדה המוסדית הנושא כן לא לא הערות רלוונטי האם קיים קובץ נהלים להחזקת מחוללי מחלות והופץ בין החוקרים האם נעשו הדרכות חוקרים , עובדים וסטודנטים האם קיים תיעוד מלאי האם הוגשו בקשות וניתנו אישורים אם כן כמה האם קיימת רשימת מורשי גישה למחוללים במעבדות מהם מנגנוני ה פיקוח במוסד האם קיים נוהל דיווח בעת תקרית חסר, גניבה, גישה ללא אישור)( האם קיימים נוהלי שינוע 48 האם יש מחקרים שהסתיימו אם כן מה קורה עם המחוללים שנותרו מהם אמצעי אבטחת המידע 2 . רשימת חוקרים ומעבדות העוסקים במחוללים מיקרואורגניזמים וטוקסינים)( הכלולים ברשימה עפ"י החוק: 3 . רשימת המחוללים מתוך הרשימה המצויים במוסד (מיקרואורגניזמים וטוקסינים): 4 . סיכום: ______________________________________________________________ ______________________________________________________________ ______________________________________________________________ ______________________________________________________________ ________ ______________________________________________________ ______________________________________________________________ ______________________________________________________________ ______________________________________________________________ ________________ ______________________________________________ 5 . הנחיות: ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ ________________________ ___________________________________ ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ ___________________________________________________________ ____________________________________________ _______________ ___________________________________________________________ 49 דו"חסיום מחקר במחוללימחלות ביולוגיים 3) שם החוקר/ת:_________________המוסד_________________ יו"רהוועדההמוסדית(אם רלוונטי) ___ __________ ____________ ראש המוסד___________________: 1. נושאהמחקר: ______________________________________________ 2. סיכוםקצר שלהמחקר:____________________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ _____________________________________________________ ____________________________________________ _________ _____________________________________________________ 3. להלן פרוטהטיפול במחולליםלאחרסיום המחקר: שם המחוללבו הושמד* נשמר במעבדה נמסרלגורם השתמשובמחקר באחריותו/השל: אחר:** □ כן □ לא □ כן □ לא □ כן □ לא במידהוהושמדישלציין אתאופן ההשמדה:* _____________________________________________________ _______ ** (יש לצייןשםהגורם ולוודא שישלואישור מהוועדההמוסדיתאו מהמועצה) תאריך:_______________ חתימת החוקר_________________: תאריך:________ חתימת יו"רהוועדה המוסדית או ראש המוסד:__________ 50 4) תצהיר על אי הרשעה בעבירת ביטחון תצהיר לפי סעיף 15 ) ב()2) לחוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגייםהתשס"ט, 2008 תצהיר אני הח"מ____________________ בעל/ת ת" ז מס'______________ לאחר שהוזהרתי כי עלי לומר את האמת וכי אהיה צפוי/ ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא אעשה כן ,מצהיר/ה בזאתכדלקמן: 1. הנני עושה תצהיר זה בתמיכה לבקשה המוגשת על ידי לוועד ה המוסדית על פי חוק הסדרת מחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים התשס"ט 2008 "(החוק)". 2. הנני מצהיר כי לא הורשעתי ב"עבירת ביטחון " המוגדרת בחוק כעבירה לפי אחד מאלה: 1) סימן ב ' או סימן ד' בפרק ז' לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 וכן סעיפים 146,144,143 ו- 147 לחוק האמור; ; 2) תקנות 84,67,64,62,59,58 , ו - 85 לתקנות ההגנה (שעת חרום), 1945 ; 3) סעיפים2 או 3 לפקודת מניעת טרור,התש"ח- 1948 ; 4) חוקלמניעתהסתננות (עבירותושיפוט)התשי"ד- 1954 ; 5) סעיף8 לחוק איסור מימון טרור,התשס"ה- 2005 תיקון מס'( 1) תשע"ו- 2016 6) עבירת טרורכהגדרתהבחוק המאבק בטרור,התשע"ו- 2016 ,למעט עבירהלפי סעיפים 26 , 32 ו- 36 לחוק האמור; 3. זה שמי, זו חתימתי ותוכן תצהירי אמת. _____________________ חתימת המצהיר/ ה אני הח”מ, _________________, מספר רישיו ן ____________________, מאשר בזה כי בי ום _____________, הופיע/ה בפניי מר/גב’ _____________________ שזיהה/זיהתה עצמו/ה בפני לפי ת.ז. _______________/ המוכר/ת לי באופן אישי, ולאחר שהזהרתיו/ה כי עליו/ה להצהיר את האמת, וכי יהיה/תהיה צפוי/ה לעונשים הקבועים בחוק אם לא יעשה/תעשה כן,אישר/ה א תנכונותההצהרההנ”ל וחתם/העליה בפני. _____________________ חתימת עורך הדין 51 נספח ד יום עיון: האם ניתן לנבא מה יהיה מקור המגיפה הבאה, זואונוזות והגורמים המניעים את התפשטותם ד"ר ספי מנדלוביץ:' שלום , שמי ספי אני המשנה למנכ"ל משרד הבריאות. אני אדבר קצרות. היה לי כן חשוב לפתוח את המפגש החשוב הזה. לתת איזה כמה מילים על הפרספקטיבה של המשרד בהקשר הזה. אני בהכשרהשלירופארפואהדחופהילדים,במקצוע,והעובדהואנחנומדבריםעלזההרבהואניאקח את זה מסיפור מהקליניקהואני אחבר אותולמהות של הדיון היום,ואני צוללישר לעניין. לפני 10 ימים הייתי במשמרת והגיע אליי משהו שלחלוטין לא קשור לדיון היום. הציג לי המתמחה ילד, נער שנמצא בפנימיי ה ואמא שלו העבירה אותו מהפנימיי ה בעצם הוא מופרד מההורים שלו גם מהאבאוגםמהאמא,והאמאהיית הבפנימייה והזעיקהמד"אכיהיאאמרהשהילדלאנראהטוב. לפני שבאתי לבדוק את הילד יחד עם האמא שהיא בצו הפרדה מהאבא, כולם הכינו אותי המדריך בפנימיי ה, ומד"א שהאמא היא לא נורמלית ושיש לה תלונות על ההתייחסות של הפנימיה לילד וזאת הדרך שלה, לחלץ אותו למיון ושמישהו אחר יראה אותו ופשוט צריך יהיה לסגור את התיק ולהגידשהכלבסדרורפואיתהואבסדרולהחזיראותולפנימייה.והמתמחהככהבאמתאמרככה, לקחאתזהלכיווןהזהואניכבראומראניעושהספוילר,אנילאגיליתיאתאמריקה,אבלאנייכול להגידמהבתודעהשליהשתנהבאופןעמוקוהואלאהיהלפניהשביעיבאוקטובר. אניאמרתייכול להיות, כנראה שאתם צודקים, 99.9 אחוז, והאמא הזאת היא ממציאה משהו והיא לקחה אותו לחדר מיון כדי שיראו אותו בחדר מיון ואין לזה שחר, אבל אחרי השביעי באוקטובר לנו אסור להתעלם מתמרורי אזהרה וללכת תמיד בדוגמה, ויכול להיות שזה הסיכוי של הילד הזה שהרימו כאן דגל ועכשיו אחרי שאנחנו ניתן את החותמת שלנו שהכל בסדר הוא חוזר לפנימייה ועוד שנה אףאחדלאיתייחסאליו.והדברהזהשהואלכאורההכימרוחקמהנושאשלהדיוןהיוםומהמהות של העיסוק שלנו במשרד, הוא מתאר איזה שינוי מחשבתי עמוק, אני חושב שכל המדינה עוברת, או חובה לעבור, שאנחנו במשרד עוברים, אסור לקחת שום דבר כמובן מאליו, צריך תמיד לחשוב מחוץ לקופסא. אגב היה ברור מעמיק ואני חייב להגיד שהם צדקו ככל הנראה. אני רק יכולתי לישון יותר בשקט שאני את תמרור האזהרה לא פספסתי. וכחוט השני ככל שהזמן עובר החובה שלנוהיאשנידברים:אחדזהלאלקחתשםדברכמובןמאליוושתייםלהיערךאלהלאנודע.בסופו של דבר כשאנחנו מסתכלים גם על הדבר שמונח לפתחנו בצורה הרבה יותר בצורה מוחשית מאשר חלקמהמגפותשכאןמונחותבלו"זועברתיעליהןבקפידהעלהסוגיותלדיוןהיום. אזאם נערכים למלחמה בצפון , אירועים לא צפויים יהיו בוודאי, ההבדל בין התמודדות עם אירועי ם לא צפויים לבין כאוס או מצב כאוטי הוא כמה אנחנו נצמצם את האירועי ם הלא צפויים. כשאני לוקח את זה במעבר ישיר אל עולם המגפות, אני חושב שזה בדיוק העניין, איך אנחנו כמה אנחנו כמה שיותר רוחשים ידע מוקדם, מתכוננים, גם ברמה המקצועית שהיא בעצם הרמה של מרבית האנשים כאן שהםהחוקרים. ברמתהמשרד,וברמת מערכתהבריאות, איך אנחנו משפרים את מערכותההבנה שלנו,אתמערכותהתקשורתשלנו,כלאלמנטאחר,גםאתהידעהמקצועישלנו,כי בסופושלדבר אלו הם הדברים שיעזרו לנו להתמודד עם המצבים הכאוטיים. עוד דוגמא אחת מהקליניקה על כמה התודעה היא חשובה. לפני 10 שנים הייתי במשלחת של האסון בפיליפינים, בית חולים שדה של צה"ל שם על תקן פגיה ילדים, טיפול נמרץ ילדים ויש שם את אחד האירועי ם הכי טראומטיים שהיו שם,ה ייתה נערה שחשבושיש לה אפנדיקס או איזה בטן חריפה, הכירורג פתח אתהבטןוכל הבטן בעצם היית ה מלאה בדם. היא איבדה המון דם והיא איבדה דופק והגענו למצב שלקחנו דם מאחות שיש לה O מינוס, שאבנו דם והזרקנו דם לאותה ילדה ואני לא אשכח את הסיטואציה שהמנתח, הוא נשכב על הרצפה והתחיל למרר בבכי, הילדה לא שרדה. הוא היה בטוח שהוא הרג אותה. בסופו של דבר הילדה הזו הגיע ממש רגע לפני לבית חולים שדה שלנו, זה לא שהיית ה כאן איזושהיהזנחהוהיהלהדנגיפיבר,שזההנושאהראשוןבהרצאות. וחוסרהמודעותמכיווןשאתה מגיע לסביבה אחרת, מעולם כרופא ילדים זה לא היה בתודעה המחשבתית שלי דנגי פיבר, ועצם 52 החשיפה ועצם ההליכה אל הלא נודע אני חושב שהיא פותחת בפנינו את האפשרויות להכיר ולהתמודד עם מצבים כאוטיים ואני חושב שאחרי הקורונה, שגם היום יש דיון על הקורונה, הדבר הזה הוא הרבה יותר מוחשי. לכולם ברור שככל שנעמיק ונכיר ונדע יותר את הדברים, גם אם אף אחד לא ידע מה זה קורונה, אבל המערכות שלנו תסתגלנה מבחינת יכולות השליטה, מבחינת ההבנה, גם אם לא כל אנשי המקצוע יודעים ברמה המקצועית להבין ולהכיר את הסימפטומים, המערכת כמערכת יכולהלהתמודדיותר טוב. ישלזה השל כהלכמעט כל אירועי החרום. בסופו של דברישלמשרדהבריאותשנידבריםאסטרטגייםברמתהטיפולשלהחרוםשזהמגפותומהשאנחנו רואיםהיוםשזהאירו ע חרוםמלחמתיביןאםזהסייברביןאםזהטיליםביןאםזהתרחישעלטה, מדובר בעצם בהתמקדות באחד משני הווקטורים העיקריים והמשמעותיים ביתר של משרד הבריאות. לכן מעבר לשיח היומיומי שלנו במשרד שהוא עסוק הרבה מאד בשאלות של תפעול, ובשאלות יותר בסיסיות, האימפקט והחשיבות של מה שקורה כאן היום, הוא השיח המקצועי העמוק, המחקרי המתודולוגי הוא האלמנט המשלים שהוא חלק בלתי נפרד מההתמודדות של משרד הבריאות. אני אסכם, אני רוצה להודות לכל מי שעסק בהכנה, אני רואה שיש כאן הרצאות מאד, מאד, מעניינות. תודה כמובן לפרופ' אבי ישראלי, המדען הראשי ולכל הצוות שלו שעמלו על הדבר הזה, לכל החוקרים שמציגים ולכל אנשי המקצוע שמשתתפים. זה דבר מאד, מאד חשוב. אנחנו רואים את ההיערכות למגפות, כמו שאמרתי זה אחד הצעדיםהכי משמעותיים שישלמשרד לעשות. שיהיה יום מוצלח. תודה רבה לכם. פרופ' אבי ישראלי: תודה רבה לד"ר ספי מנדלוביץ', המשנה למנכ"ל משרד הבריאות על הברכה לפתיחתהוובינרשלנווהוא באמתתומךמכלהלב ובצורהמאדנמרצתבקידוםהמחקרובחדשנות ועל כך תודתנו. צהריים טובים לכולם, ותודה שהצטרפתם אלינו לוובינר של המועצה למחקר במחוללימחלותביולוגייםולשכתהמדעןהראשי.אניפרופ'אביישראלי,המדעןהראשישלמשרד הבריאות. הלשכה שלנו, של המדען הראשי תומכת במחקרים במגוון נושאים רפואיים ונושא בריאות הציבור. אנחנו מקדמים את המחקר הרפואי והביו רפואי בארץ, בין היתר באמצעות הוצאת קולות קוראים ומימון מחקרים בתחומי המדע והרפואה השונים על פי קריטריונים של מצוינות מדעית. אנו עוסקים גם בהיבטים רגולטוריים שונים שרובכם מכירים אותם, ועדת הלסינקי העליונה, המועצה לניסויים בבעלי חיים וגם המועצה למחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים. המועצה הזאת היא מועצה סטטוטורית והפעילות העיקרית שלה היא הסדרה, פיקוח ובקרה על מחוללי מחלות ביולוגיים וכחלק מהפעילות שלה, המועצה מארגנת ימי עיון בנושאים מחקריים שונים במטרה להעלות את המודעות למחקרים ולפיתוחים וגם את המודעות לאתגרים שונים לרבות סכנת התפרצות מגפות. אני אזכיר לכם שהיו בעבר כמה מפגשים כאלה שהיו מאד מוצלחים וזכו לתשבחות, אני בטוח שגם המפגש הנוכחי, כפי שאמר ספי הוא על פניו נראה מאד מבטיח ואני בטוח שהוא יזכה לברכות ולהערכה. הוובינר הנוכחי כולל הרצאות על זואונוזות, השפעות מהסביבה ופאנל שיעסוק בתובנות ממגפת הקורונה ובסכנה של התפרצות מגפות מעזה. בהזדמנותזאתאנירוצהלהודותמקרבלבליושבראשהמועצהלמחקרבמחוללימחלותביולוגיים, פרופ'אורןקובילר,עלזהשהואנאותלקחתעלעצמולהובילאתהמועצה,להיותהיושבראששלה וכמובן לכלחבריהמועצהעלהזמןוההשקעה.הםעושים אתהעבודה היוצאת מהכללהזאת,הכל בהתנדבות. כולנו מאד מעריכים את זה ומודים לכם על העשייה הזאת מקרב לב. כמו כן ברצוני להודותלד"ררוניתמיוחס,יועצתמדעיתומפקחתשלהמועצה,בלשכתהמדעןהראשישעמלהיחד עם חברי המועצה על ארגון הוובינר. אני מאחל לכולנו מפגש פורה ומתכבד להזמין את פרופ' אורן קובילר, יו"ר המועצהלמחקרים במחוללי מחלות ביולוגיים, אורן בבקשה. ד"רספימנדלוביץ:' אורן,רקלפנישאתהמתחיל,אניחיקיתישאבייציגאותך,אנירוצה,גםבשם הנהלת המשרד גם להודות לך ולמועצה גם להודות לרונית שעבדה מאחורי הקלעים, ואנחנו מעריכים את זה, זה לא מובן מאליו, תודה רבה לכם. פרופ' אורן קובילר: תודה רבה לכם על הברכות , לשניכם, ואנחנו רוצים להתחיל כדי שנעמוד בזמנים. אני גם קודם כל רוצה להודות לרונית שעבדה שעות רבות כדי לארגן את הוובינר הזה 53 ולשאר חברי המועצה שכמובן גם משתדלים כמיטב יכולתם לתרום גם בהרצאות פה וגם באופן כללי.נתחיל. תקצירההרצאות: ד"ר יניב לוסטיג, המעבדה המרכזית לנגיפים, משרד הבריאות: הפוטנציאל להתפרצות של דנגי ונגיפיםאחרים המועברים ע"יחרקים(ארבווירוסים)בישראל: בשנים האחרונות גובר החשש בעולם מהתפשטות נגיפים שמועברים ע"י חרקים. אני רוצה להתייחס לפוטנציאל של התפרצות מחלות של נגיפים כאלה בישראל. מחלות שמועברות ע"י חרקים, הן פתוגנים שנמצאים בחיות או בבני אדם ומועברים לחיות או לבני אדם אחרים ע"י וקטורים שהם חרקים: קרציות, זבובי חול ובעיקר יתושים. כשהפתוגנים הללו אחראים על 17% מהתחלואה במחלות זיהומיות ול כ- 700,000 מקרי תמותה בשנה. נגיפים מהווים חלק ניכר מהפתוגנים המועברים ע"י חרקים. על איזה מחלות נגיפיות מדובר. המחלה הראשונה זה וירוס שנקרא נגיף קדחת מערב הנילוס, נגיף שנמצא בישראל המעגל הזואונוטי שלו בין עופות ויתושים שיכולים להעביר הנגיף לעוף אחר וגם לסוסים וגם לבני אדם. המחלה עם תסמינים דמויי שפעת חוםכאביראשושריריםאךבאחוזאחדיכולהלהתפתחמחלהקשהשלמערכתהעצביםהמרכזית שממנהאנוחוששיםויכוללהובילב10 אחוזמהמקריםהללולמוות.שלושהנגיפיםשמועבריםע"י חרקיםואינםנמצאיםבישראלמהםחוששים: שלושה מרכזיים דנגי, צ'יקונגויה וזיקה. שלושתם חולקיםמעגלזואונוטידומה שבואנשיםשישלהםהנגיף אםיתושהעוקצתאתהאדם היאיכולה להעביר את הנגיף לאדם אחר ובכך להתחיל מעגל זואונוטי חדש. קדחת דנגי היא מחלה מאד לא סימפטיתעםתסמיניםקשיםחוםכאביראששריריםומפרקיםובאחוזאחדיכולהלהתפתחמחלה חמורה שיכולה להגיע לתמותה. קדחת צ'יקונגויה, מחלה שהתסמינים שלה מאד דומים לקדחת דנגירקשבנוסףיכולהלהיותגםנפיחותבמפרקיםשיכולהלהימשךחודשיםואףיותרמכך.קדחת הזיקה היא מחלה שבדומה לקדחת צ'יקונגויה ודנגי מועברת ע"י אותו מעגל זואונוטי כאן התסמינים קלים יותר חום, פריחה הבעיה בקדחת זיקה הנגיף יכול לעבור לעובר במהלך ההיריון במידהוהאיש הנדבקתולגרוםלמומיםחמוריםמאדבמוחובמערכתהעצביםשלהעוברוזההחשש הגדול מהמחלההזו.לגביהאפידמיולוגיה שלהמחלות הללו בקדחתהנילוס בנוסףלישראל מפוזר גםבארה"ב,אירופה,אזוריםבאפריקהוגםאסיהוסה"כישנםהרבהמקריםבעולם,אנחנורואים בערך 80 מקרים כאלה בישראל, המחלה מועברת ע"י יתושי ה קולקס שמאד נפוצים בישראל (נקראיםגםיתושיהנחלים) כשבערך5 אחוז מאצוותהיתושים שנבדקות,חיוביותלנוכחות קדחת מערבהנילוס.במחקרלפנימספרשניםראושהווירו ס מפוזרבכלהארץאבלבעיקרבערבה,באילת, במישור החוף ובאזורים מסוימים בשפלה ובעמקים. הנגיף נמצא הארץ לא חוששים מהתפרצות חדשה. חוששים בעיקר מהתפרצות של דנגי, צ'יקונגויה וזיקה. קדחת דנגי מפושטת בעולם עם כ 400 מיליון נדבקים ו 100 מיליון חולים מידי שנה, יש כ 40,000 מקרי מוות מידי ששנה. הנגיף מועבר ע"י יתושים מסוג אדס. גם קדחת צ'יקונגויה וגם זיקה מועברות ע"י יתושי האדס. קדחת צ'יקונגויהמאופיינ ת בהתפרצויותבמקומותשוניםברחביהעולםעםכחצימיליוןחוליםמידישנה. קדחת זיקה קשה יותר לאמוד כמה אנשים נדבקים כיוון שהמחלה היא קלה. בהתפרצות ב 2015 בברזיל נדבקו בערך מיליון וחצי אנשים ואובחנו מומים חמורים באלפי עוברים וזה החשש הגדול במידהוהזיקהיגיעלמדינהשהיאאנהאנדמיתכמוישראליכוליםלקרותהדבריםהאלה.הנגיפים הללומפושטיםבעיקרבאזוריםטרופייםוסאבטרופייםבעולם. אילוגורמיםחשוביםגורמיםלכך שהנגיפים הללו ימצאו במקומות מסוימים בעולם ולא באחרים אז הגורם המרכזי היא הימצאות הווקטו ר היתוש. ברגע שהיתוש מגיע הנגיף מגיע אחריו. יתוש ה Aegypti Aedes הוא הוקטור העיקרישמעביראתנגיפיהדנגי,הצ'יקונגויהוהזיקה.ואילוהיתוש AlbopictusAedes (הטיגריס האסיתי)הואהמשני.ישנםגורמיםנוספיםמעברלהימצאותהווקטו ר שמשפיעיםעלההתבוססות של נגיפים כאלה במקומות חדשים. טמפרטורה, משקעים ולחות ככל שיותר גבוהים משפיעים וגורמיםלכך שהתבוססותיותר סבירה.פיתוח אנושי ועצמה כלכלית מפחיתותאת הסיכון בהנחה שמדינותכאלהיכולותלהתמודדבהצלחהבמידהזואואחרתכנגדההתבוססותשלהנגיפיםהללו. 54 אזורים עם תפוצת יתושי האדס במיוחד האג'יפטי מקביל לתפוצה של דנגי ציקונגויה וזיקה. בישראל יתושי הAegypti Aedes (הווקטו ר המרכזי שמעביר המחלות) לא נמצאים בצורה משמעותית בישראל, אבל הטיגריס האסיית י נמצא. הגיע בתחילת שנות ה 2000 כנראה מדרום מזרח אסיה ביחד עם מחולות שהסיעו צמיגים שבהם היו לרוות של היתושים האלה. במחקר מ 2012 בשיבא נמצא שיש התבוססות של היתוש הזה בת"א חיפה וירושלים ואחרי 10 שנים נמצא בכלרחביישראל.מאיפהיכוליםלהגיעהנגיפים?כרגעממטיילים שנמצאיםבאזוריםבהםישאת יתושי הטיגריס האסיית י בשנים האחרונות עשרות מקרים מדי שנה של חולים בצ'יקונגויה ודנגי.. ישנן התפרצויות שקרו באירופה, בצרפת ואיטליה, גם במדינות אחרות בהם יש תחלואה אנדמית שמטיילים הביאו הנגיף והיית ה התפרצות. אקלים דומה קיים בישראל ובמדינות הללו. מה לגבי פוטנציאל להתפרצויות בישראל? מצד אחד ביחס למספר התושבים, סך הכל מספר המטיילים שמגיעים לישראל מארצות אנדמיות לנגיפי דנגי ואחרים הינו גבוה וזה מעלה הסיכוי שהיתושים שפה יפגשו את הנגיף. יש לנו פה יתושי טיגריס אסייתי ובהרבה מאד מקרים, 80 אחוז באזורים אנדמיים, למזלנו עם טיגריס אסייתי ולא זן היתושים המצרי וזה יאפשר אם תהיה חדירה התפרצויות כמו באירופה אבל לא בהיק ף גדול או התבוססות. ומה שמוריד הסיכוי להתפרצות זה רמתהפיתוחהגבוהשלהמדינה. לאלעולםחוסןוהשינויבהתחממותהגלובליתובצורתהמשקעים יכולה לאפשר חדירה של יתוש האדס המצרי לישראל מה שעלול להגדיל את הסיכוי להתפרצויות בעתיד.הסיכוילהתבוססות עולה עם השנים. ד"ר בוריסיעקבסון,המכוןהווטרינרי ע"ש קימרון:מחלת הכלבת 2023-2024 כלבתמחלההמסוכנת,ניתנתלמניעהב100 אחוזאבללאניתנתלריפויכלומרמישחולהמת.ניתן למנוע המחלה בחיסון בבני אדם ובבעלי חיים חיסון פרופילקטי וגם בחיסון אחרי החשיפה. בעלי דם חם יכולים לחלות בכלבת כולל עטלפים, אין כרגע מאגר כלבת בעטלפים בארץ. דגש לטורפים קטנים.העברתהמחלהמחיהנגועהיכולהלהדביק כחמישהימיםלפניהמוותלפעמים10 וצריכה למצוא מי להדביק כדי להעביר המחלה הלאה. המחלה ניתנת לביאור. עושים מאמצים לשלוט במחלה. הנגיף מגיע לרוק אחרי שהוא מגיע למוח, יש סימנים קליניים של פגיעה מרכזית ורק אז מגיעלרוק.לכן כלב שנושךנכנסלהסגר ואםלא מת תוך 10 ימים אינו יכול להעביר אתהמחלה כי לא היה לו נגיף ברוק. במהלך 20 שנה ממוצע מקרים משנות 2000 20-40 מקרים בשנה. הייתה התפרצות ב 2017-2018 . בשנת2023 דווחו45 מקרים של כלבת רובם בתנים.היו שני זאבים נגועים, יש מעט זאבים בכלל. גם ב2024 כבר10 מקרים בתנים4 כלביםושועל אחד נגועים. אםמסתכלים ב1998 הכלבתהייתה בכל המדינה. כרגע רק בצפון סמוך לגבולות. עד שהוכנס החיסון של חיות בר בשנות ה 2000 סיים אתהמאגרבשועליםלמעטמקריםבודדים.צרהחדשהכלבתבכלבים,לרובלידהגבולותאבלנכנס לאוכלוסיי ת התניםבישראל, אוכלוסיי ה לא מבוטלת והםמהוויםעיקר מאגר הכלבת בארץ. לפני שהחלולעשותחיסוןאורלי,מיפוהווריאנטים שלנגיףהכלבת לאהיהקשרביןהאוכלוסיותבקר, זאבים, כלבים בין חלקי הארץ. רק בגליל היו שני וריאנטים. שועלים לא נעים למרחקים. ברגע שהתחילו עם החיסון האורלי הווריאנ טים נעלמו, בשנתיים האחרונות שני וריאנטים 7 בי ואיי . הזאב וריאנט היסטורי של השועלים, נדבק בירדן רחוק מהווריאנטי ם בתנים וכלבים בארץ. כיום מחסנים ומשקיעים תקציב בחיסון אורלי של טורפי בר, תרכיב חי רקומביננטי שנמצא בתוך הפיתיון הפיתיונות מפוזרים בשטח , עבד טוב עד 2017 שהיית ה התפרצות בתנים. החיסון אפקטיבי. עד 2017 לא חיסנו בקיץ. פיזור תרכיב חי בקיץ השמש מחסלת. חשוב לחסן כלבים. מאכילים התנים בתרכיב. לאנצליחלבאר המחלה כי יש חדירה מתמידה מהגבולות. אירנה שקודה, המכון הווטרינרי ע"ש קימרון – שינויים קטנים השלכות גדולות: איך שפעת העופות יכולהלחצותאת המחסום בין המינים: שפעת עופות מסוג H5N1 מועמדת ראשית למגיפה חדשה בבני אדם. בשנים האחרונות התרבו מקרים של הדבקת יונקים בשפעת העופות והתפשטות בכל חמשת היבשות. התפתחות מוטציות 55 מסוכנות. לפי ארגון הבריאות העולמי, בשנים 2003-2023 היו 878 מקרי הדבקה בבני אדם, עם שיעורתמותהגבוהשל52 אחוז.מדישנהישראלמהווהנתיבנדידהעבוריותרממיליארדציפורים. בשלושת השנים האחרונות (2021-2023 ) היו סה"כ 95 מקרים של השפעת H5N1 בארץ. כולם שייכים לקלייד 2.4.4.3 לפי ה WHO. בדקו במכון הווטרינרי נוכחות של המוטציות המסוכנות שיכולות לעזור לנגיף להסתגל ליונקים ולבני אדם. בדקו את אתר הקישור. נגיף פוגש דבר ראשון את הרצפטור. אתר הקישור בנוי מהליקס לופ ועוד מספר חומצות אמינו. מצאו בנגיפים הישראליים4מקריםשלשקנאיםשהיית ה להםמוטציהעלעמדה192 איזולאוציןבמקוםטריאנין, מוטציה זו יכולה להשפיע על הספירלה של ההליקס ולשפר את יכולת הקישור של הנגיף לרצפטור האנושי. בדקו גם גן PB2 שהוא אחד החשובים ביכולת הסתגלות נגיף שפעת העופות ליונקים. מצאובאחדהמקריםמוטציהמסוכנתאלאניןבמרוםטריאניןעלעמדה271 שיכולהלהעבירהנגיף לתאים אנושיים וגם להסתגל לטמפרטורות יותר נמוכות של הגוף. מוטציה זו היית ה גם במגפת שפעת החזירים ב- 2009 . יצא מחקר יחסית חדש מאוניברסיטת גלסקו על גן BTN3A3 אנושי, שמתבטאבדרכינשימהאנושיותעליונותותחתונותויכוללפעולכמחסוםכנגדשפעתעופותA ומגן מפני שפעת העופות אך לא מפני שפעות הומניות. מוטציה בגן מאפשרת להפוך את מנגנון ההגנה. נגיפי עופות כגון H7 ו H9 שחדרו לבני אדם וגם התגברו על הגנת הגן BTN3A3 התחמקו מההגנה ע"י מוטציות. בנגיפים בישראל מצאו 7 מקרים עם מוטציות כאלה שעוזרות להתחמק מהגנת הגן. מקרהאחדנראה מסוכן מחקמשק ברווזים ב 2021 , הגן צבר2 מוטציות מסוכנות שתאפשרלנגיף לעקוף מנגנון הגנתי של הגן הנ"ל. נגיף שפעת נוסף H9N2 אנדמי בארץ כבר צבר הרבה מוטציות באתריםשונים,כוללבאתרהקישורועוזרלנגיףלהיקשרלרצפטוריםהומניים.וגםהרבהמוטציות נוספות שיכולות לעזור לנגיף להסתגל למינים שונים. לסיכום: כיום נגיפי השפעת מסוג A נמצאו בין המועמדים העיקרייםלמגפת שפעת חדשה באוכלוסייה אנושית עקב חציית מחסוםהתוך מיני באמצעות מוטציות ושחלופים גנטיים. עד עתה נגיף שפעת העופות אינו מדביק בני אדם בקלות דרךמערכתהנשימהואיןעדייןהעברהאפקטיביתמאדםלאדם.אבלכןכברמצאומספר מוטציות מסוכנות שיכולים לקרב אותולהסתגלותליונקים,ובכך לקרבמגפת שפעת מסוג חדש בבני אדם. ד"ר אסף הוכמן, האוניברסיטה העברית בירושלים: השפעת שינויי אקלים על ניבוי התפרצות שפעת איך מנבאים אקלים ונותנים תחזיות מזג אויר באמצעות מודלים ממוחשבים מה זה מערכות מזג אויר והיתרון בשימוש בחיזוי אקלים והקשר בין השפעת למערכות מזג אויר והאם יש פוטנציאל לתת תחזיות לעונת השפעת. בגדול הדרך שבה חוזים זה באמצעות מודלים ממוחשבים. ממוצע טמפרטורה שנתי גלובלי בהווה ותחזיות לעתיד כשמעלים את ריכוז גזי החממה באטמוספירה. הבעיה שהממוצע לוקח מקומות קיצון כמו אנטרקטיק ה והסהרה והממוצע מושפע מהערכים הקיצוניים. דרך יותר טובה ורובסטית לתת תחזיות זה לבחור ימים דומים בגרף ולתת תחזיות לאיך הם משתנים, למשל איך סופות החורף שלנו ישתנו בעתיד. מה זה ימים דומים באזור שלנו, זה מערכות מזג אויר ואפשר לסווג אותן ל-5 : השקעים הקפריסאים, אפיקי ים סוף, אפיקים פרסיים, רמותושקעיםשרביים.מערכתמזגאוירזוקפסולהשמאגדתאתכלהתנאיםהסביבתיים טמפרטורהלחותמשקעים. מערכותמזגאוירניתןלחלקלשתיקבוצותמערכותשבהןהלחץנמוך, אויר זורם לכיוון הלחץ הנמוך, אויר עולה, לחות נוצרים עננים וגשם הקבוצה השנייה מערכות של לחץגבוה,אוירבורחמהלחץהגבוהלאיכוללהיווצרואקוםבאזורהזההאווי רמתחמםומתייב ש. במפות רואים מערכות לחץ נמוך: שלג , נפוץ בחורף, אפיק פרסי מערכת שנפוצה בקיץ, אפיק ים סוף מערכת שנפוצה בעונת מעבר, שקע שרבי בעונת האביב אובך חום ורוחות חזקות. כיצד עליה בריכוז גזי החממה תשפיע על אורך עונות השנה? יש שתי הגדרות לעונות השנה האחת זו ההגדרה האסטרונומית שלפיה אורך העונה מוגדר לפי מסלול כדור הארץ סביב השמש, זו הגדרה קבועה לפיה יש ארבע עונות: חורף (22 בדצמבר עד 21 במרץ), אביב (22 במרץ עד 22 ביוני), קיץ (23 ביוני עד 22 בספטמבר) וסתיו (23 בספטמבר עד 21 בדצמבר) וההגדרה המטאורולוגית לפיה יש 4 עונות של3 חודשיםהחלמדצמבר. הגדרתעונותלפימערכותמזגאויריותררובסטי.עונתהחורףמשתנה 56 משנה לשנה ויכולה להשפיע על תופעות סביבתיות שונות כמו השפעת. כשעוקבים במודלים אקלימיים אחר שינויים באורך עונות השנה במאה ה 21 רואים שככל שהמאה מתקדמת יש התארכות משמעותית של הקיץ והתקצרות משמעותית של החורף. בדקנו האם יש קשר בין מערכותמזגאוירבאזורשלנולביןמאפיינ י עונתהשפעתבישראל. לקחנואתהנתונים שישלקחנו את אחוז הבדיקות החיוביות לשפעת מנתוני משרד הבריאות ואת נתוני היארעות תחלואה דמוית שפעת עבור 10 שנים. התוצאות הראו שכיחות סופות החורף, בדקנו האם יכולים לנבא התחלה ושיא עונת השפעת? ונמצאה קורלציה בין השקעים הקפריסאים לחיזוי תחילת התפרצות עונת השפעת. מזג אויר קר ולח משפיע על השפעת. ניתן לחזות את תחילת עונת השפעת לפי חיזוי השינויים במערכות מזגהאווי ר ניתן יהיהליישםאת הגישההזוגםלמחלות אחרות.. לסיכום: - התחלה ושיא עונת השפעת קשורים בשכיחות של שקעי חורף - אנחנו עדיין לא מבינים לחלוטין את הקשר בין מזג האוויר לבין התפשטות מחלות כמו שפעת, אך מזג אוויר הקר והלח הקשור בשקעי החורף כנראה משפיע על השפעת בצורה ישירה אועקיפה במשולש האפידמיולוגי (פתוגן, סביבה , מארח) - התוצאות מעידות על אפשרות לעשות שימוש בשינויים במערכות מזג האוויר על מנת לחזות את עונת השפעת. במיוחד כי מערכות מזג האוויר ניתנות לחיזוי טוב יותר מאשר משתנים מטאורולוגיים בדידים כמו טמפרטורה, גשם, לחות וכו', גם עונה קדימה וגם חודשים קדימה. - מעריכים שניתן יהיה ליישם את הגישה החדשה ה זאת גם למחלות זיהומיות אחרות שקשורות בהשתנות עונתית. "StructureandreceptorrecognitionbytheLassavirus פרופ'רוןדיסקין,מכוןוייצמ ן: spike complex" נגיףלאסהשייךלמשפחתארנווירידה,כשנדבקיםבנגיףמקבליםמחלהfeverLassa . הנגיףאנדמי למערב אפריקה, ומדביק אלפים בשנה. יכול ה להיות מחלה קלה עד למחלה חמורה ובקרב מאושפזים מדובר על 30 אחוז תמותה, שזה ב אזור של האבולה. זו מחלה זואונוטית. הנגיף נמצא במכרסמים במיוחד חולדה מסוג מסטומיס, לכן יחסית מוגבל למערב אפריקה. אין חיסון מאושר ואפשרויות הטיפול מוגבלות ביותר. האם אי פעם ניתקל בנגיף בישראל? לא יודעים את התשובה. מה ידוע על הנגיף? הגורמים שמאפשרים הדבקה זואונוטית: תפוצה - הפוטנציאל להיתקל בנגיף, ו היבטים התנהגותיים של האוכלוסיי ה נושאים ביולוגיים: מה ההתאמה של הנגיף למארח?. אפשרות הנגיף להיקשר חזק לרצפטור. סארס מתקשר לרצפטור אייס שעל פני תאים אנושיים. הקישור שם לא טוב, יש הרבה וריאביליות. יש אפשרות לשנות אייס 2 שיקשור יותר טוב ולייצר בלוקרים לנגיף. לגבי לאסה הרצפטור משתמש ב matriglycan כדי להיכנס לתאים. הספייק של לאסה יותר מורכב מ קלאס 1 של נגיפים אחרים. תהליך הכניסה של לאסה לתאים יותר מורכב. פענחנואתמבנהספייקהנטיביואתאופןהקישורלרצפטורהאנושי. מטריגליקןזההבכלהיונקים כך שאין מחסום מבחינת הרצפטור בהדבקה זואונוטית והנגיף יכול להיקשר גם לתאים הומניים. מצאוסמניםגנטייםשיכוליםלנבאמתיתהיהמחלהקשה. ישהבדליםגנטיים. לאסההנגיףהכי נפוץ במשפחה יש עוד נגיפים ממשפחת arenaviridae שדומים ללאסה ונפוצים בדרום ובצפון אמריקה. באזורי מערב אפריקה, המכרסמים שנושאים לאסה ניצודים ונאכלים, חקלאים בעונה יבשהשורפיםהשדותואזפולשיםלבתים,ופוגשיםבניאדםויכוליםלהעבירהנגיף. בנוסף,אנשים שנדבקיםבלאסהיכוליםלעלותעלמטוסולהגיעלמדינותאחרות.ישהרבהמקריםמתועדיםשחלו והגיעו לאירופה ולפני שאובחנו העבירו המחלה. יש בשנתיים האחרונות עליה בכניסה של לאסה לאזורים שלא מצאו בהם קודם את הנגיף. לא ידוע למה מתפשט יתכן שינויי אקלים. ככל שיהיו יותר מקרים באפריקה הסיכוי שיפיצו לאירופה גדל. ואז קיים סיכוי להדבקה באירופה שתגיע לישראל ויכוללהתחילפנדמיה. קשה להעריךהסיכוי. 57 ד"ר שרון מלמד,המכוןלמחקר ביולוגי בישראל:אבעבועות הקוף – מאפייני התפרצות 2022 המחלה נקראת אבעבועות הקוף בשל שתי התפרצויות במושבות קופים באפריקה שהציגו מופע שלפוחיתי דמויPOX בשנת1958 .המחלהמוגדרתזואונוטיתוזוהתהבבניאדםרקב1970 .מדובר על נגיף דנא מסוג פוקס - poxviridae ,שנגיף האבעבועות השחורות שייך אליה. מחלת אבעבועות הקוף מאופיינת בפריחה אדומה ובולטת, שמתפתחת עם הזמן לפצעונים, ואז לשלפוחיות מלאות נוזל, שבסופו של דבר מגלידות ונושרות. הפריחה יכולה להופיע בכל מקום בגוף, כולל איבר המין, פי הטבעת, הפנים וחלל הפה. ישנם תסמינים נוספים דמויי שפעת כגון: חום, הגדלת קשריות לימפה, כאבי ראש, כאבי שרירים, כאבי גב, כאב גרון, צמרמורות ותשישות. שיעור תמותה מהמחלה1-10 אחוזבאפריקה(פחותמחציאחוזבארה"בואירופה). בחינתעשרותמקריההדבקה בשנות ה- 80 , באפריקה הראתה קשר ישיר של שני שליש מהמקרים למגע עם חיות ביער הגשם. התפרצויות התרחשו ככל שהיית ה תנועת אנשים ליער, לחפש מזון או התיישבו ת לבנית בתים. בני משפחה מחוסנים לאבעבועות שחורות לא נדבקו (חיסון צולב). המאחסנים של הנגיף בטבע: מכרסמים, חולדות, סנאים, עכברים וקופים. היציאה של הנגיף מאפריקה ב 2003 יצא משלוח של חיות מחמד מגאנה לארה"ב שהיה נגוע בנגיף. עובדים נדבקו, 74 מקרי תחלואה בבני אדם, ללא תמותה. המזל שלא עבר לחיות בטבע בארה"ב. ב2010 מתחילה יציאה לעוד מדינות באפריקה ב 2018 זליגה לאנגליה ישראל וסינגפור. עובד ניגרי הגיע לישראל, לשערי צדק, אובחן כחיידקי, לא זוהה כמחלת אבעבועות,חזרלאחר ממספקימים לבית חולים עם חשד לאבעבועות הקוף. ביה"ח יצר קשר עם המכון, והנגיף אובחן כאבעבועות הקוף. זיהוי נעשה בשני מבחנים: מבחן אימוני עם נוגדן pox קבוצתי ואבחון גנטי עם בדיקת הזן בריצוף. זיהוי קבוצתי מקביל נעשה במיקרוסקופ אלקטרונים.ההתנהלותוהבידודהמהירמנעהתפשטותבארץ. באנגליההגיעושניחברהלשניבתי חולים,אחתהעובדותנדבקה.בשלהימאי2022 החלההתפרצותאבעבועותקוףבאנגליהולארמכן במדינות נוספות כולל בישראל. בעולם דווחו כ 95000 מקרים מאובחנים של אבעבועות הקוף בעולם, ובישראל 275 מקרים (אתר ה CDC מעודכן למרץ 2024 מרבית המקרים אובחנו בגברים.). כאןההתנהגותהאיצהאתהתהליך. אבחנהחיוביתמתבססתעלPCR.במכוןזיהואתמקרי2022 באמצעות שיטה אימונית שמראה נזק לתרביות רקמה, עשו אימות גם ב PCR וזיהוי במיקרוסקופ אלקטרוני.קימתיכולתלעבודבמכוןעםנגיפיאבעבועות.כאמורמקריאבעבועותהקוףמתרחשים עקבמעבראוכלוסיי הלתוךהאזוריםהמיוערים,עליהבאינטראקציהשביןהא וכלוסיי ה לביןחיות הבר,צריכתבשרציידבזמןאואחריהכנתו,סחרבחיותמחמד,תנועהגלובליתשלבניאדםודפוסי התנהגות, ו הפסקת חיסון האוכלוסיי ה כנגד אבעבועות השחורות. כיצד ניתן לצמצם מקרים עתידיים:יידועמטייליםלגביהמחלהודרכיהפצתהכזואונוזהאומבניאדם,ערנותעובדיבריאות בכלהנוגעלסימפטומיםשלהמחלה,שימושבציודמיגוןבזמןבדיקתפציינטים,מיפוישלמקומות בעלי פוטנציאל הדבקה, שימוש בחיסון או בתרופות שמיועדות לטיפול באבעבועות השחורות, בידוד מטופליםוהדרכתםלצורך מניעתהעברות נוספות. ד"ר אסף רוקני, מעבדות בריאות הציבור, ירושלים: אבחון וסיווג מעבדתי של ויבריו כולירה ממקור קליני וסביבתי כהיערכותלהתפרצות בישראל מחלת הכולרה נגרמת ע"י החיידק cholera vibrio שיכול לגרום להתפרצויות ופנדמיות משמעותיות. ההתפרצויות קשורות בזנים שהם טוקסיגנים O1 או O139 . המחלה נגרמת ע"י טוקסין הכולרה והפעילות שלו על תאי המעי, נגרמת הפרשה מאד מסיבית של נוזלים ואלקטרוליטים ולכן תסמיני שלשול. המאגר הסביבתי לרוב מאגר ימי, מים עם מליחות מסוימת. המחלה לא נחשבת לזואונוטית שמועברת מבעלי חיים, העברה לרוב מצריכת מים מזוהמים, עקב תנאי סניטציה לקויים ולכן מאפיינת יותר מדינות שהמערכות והתשתיות שלהם פחות מפותחות ומדינות שנמצאות במלחמה או עקב רעידת אדמה מה שעלול להשפיע על תנאי סניטציה ברמה של מדינה. המחלה מהווה בעיה גלובלית ואנדמית בכ- 50 מדינות ויותר ממיליארד בני אדם נמצאים בסיכון. בכל שנה 1.3-4 מיליון מקרים מדווחים של הדבקה בכולרה בעולם, 21000-143000 מקרי 58 מוות מהמחלה בעולם. הנתונים מהווים תת דיווח, כי במדינות מסוימות אמצעי הניטור מוגבלים. ניתןלמצואכולרהבאסיה,דרוםאסיה,באפריקהמדרוםלסהרהאךקיימיםאזוריםנוספיםכול, מאזשהייתה שםרעידתאדמההכולרהנשארהשםבמשךיותרמ10 שנים,כמוכןהיית ה התפרצות משמעותית בתימן עקב מלחמת אזרחים ולאחרונה ב- 2022 הגיחה כולרה גם בסוריה ובהמשך בלבנון. מבחינתהמחלה, רוב המודבקיםלא יפתחו אתהתסמיניםהקלאסיים שלמחלה או מחלה קלה, אך החיידק עדיין מופרש דרך הצואה ויש בכך סיכון מסוים. 10 אחוז מהנדבקים מפתחים סימפטומיםחמורים,שמופיעיםתוך12 שעותועד5 ימיםמרגעההדבקה.הסימפטומיםהקלסיים זה שלשולים מימיים ותכופים. הטיפול זה החזרת מים והשבת מאזן נוזלים, דרך הפה או דרך הווריד. ישנה סכנת מוות מאובדן נוזלים במידה ולא ניתן טיפול תומך תוך מספר שעות. יש טיפול אנטיביוטי שעשוי לקצר את משך המחלה (טטרציקלינים, פלואורקווינלונים, ומקרולידים.) בישראל ויבריו כולרה הוא מחלה שחל עליה חובת דיווח מיידי,מ2022 גם לפי הנחיות ה WHO . בישראל קיימת גם חובת דיווח על ויבריו שאינו כולרה, זה דיווח רגיל בדומה לרוב המחלות האחרות. מבחינת היסטוריה כולרה מאופיינת בגרימת פנדמיות כשבמאה ה- 19 עד תחילת המאה ה20 היו6פנדמיותשנגרמוע"יטיפוסשנקרא קלסיקלוהפנדמיההשישיתשהחלהמ1961 ונמשכת עדהיוםנגרמתע"יטיפוסשנקראTorEl ,מהשמאפייןאתהטיפוסהנוכחישמדוברבטיפוסשמכיל טוקסין O1 סרוטייפ Ogava וגם ST-69 שזה אבחון מולקולרי. ST-69 הוא הטיפוס הנפוץ ביותר במרביתהתבדידים,והואזהשדווחבהתפרצויות הכולרהבעולם,ודווחגםבסוריהולבנון.יששוני מסוים בין טיפוסים של כולרה ממדינות שונות, וזה עשוי לשמש לחקר התפרצויות ולהבין איך עלולים להגיע מקרים. מבחינת האבחון בישראל, יש מרכז ארצי לאבחון ויבריו וקמפילובקטר בירושלים שמקבל גם צואות וגם תרביות ממעבדות קליניותוסביבתיותוהם נבדקות ב time real pcr לצורך אבחון האם מדובר באותו טיפוס פנדמי שמאפיין את הפנדמיה השביעית. בנוסף לכך מבוצעות שיטות נוספות כמו סרוטיפיזציה, ריצוף גנומי מלא ואנליזה ביואינפורמטית על מנת לבחון ולאשר אם קיים קשר לרצפים בינלאומיים. כל התבדידים של ויבריו כולרה שהתקבלו בישראלממקור קליני, ואף אחד מהםלא מהטיפוס הפנ דמי,הם כולםלא טוקסיגניםולא מכילים O1 ו O139 מבחינה סרוטיפית. אפשר לראות עליה מסוימת במקרים במהלך השנים, אך כאמור לא מדובר בטיפוס הפנדמי. עיקר התבדידים הם ממקור אוזן וזיהומים שטחיים, אבל יש גם זיהומים סיסטמיים מדם וזה מאפיין טיפוסים של ויבריו כולרה שהם לא מהטיפוס הפנדמי ולפעמים גורמים לתחלואה שעלולה להיות קשה בחולים שהם מוחלשים חיסונית ולעתים גם בכלליים. מבחינת התפלגות עונתית התבדידים של ויבריו כולרה, שאינם ממקור פנדמי בישראל ב 25 השנים, יש מגמת עליה בתקופת הקיץ. ב 2022 היית ה למשרד הבריאות היערכות מסיבית בעקבותהתפרצויות בסוריה ,המחוזותהנגועיםביותרהיומחוזותמרוחקיםמישראל, אבלעדיין היומקריםברחביהמדינהוסמוךלגבולות. בהמשךהכולרההתפשטהגםללבנוןודווחוחשדלאלפי מקרים,גםשםאותוהטיפוסST-69 .היהשיתוףמשמעותישלגורמיםבבריאותהציבורכוללמערך מודיעין בריאות שהתריע על ההתפרצות והסיכון, מערך ארצי לבריאות הסביבה, מעבדות, אפידמיולוגיה, לשכת בריאות צפון וגורמים נוספים והוטמע תהליך שלם של דיגום שגרתי של הנחליםשנבדק במעבדותבתלאביב.הדגימותנשלחובהמשךלמרכזהארצילוויברי ו לבדיקהלגבי הסרוטיפים ויצאו הנחיות מהאגףלאפידמיולוגיה. לסיכום: - רואיםיותר ויותר התפרצויות כולרה בעולם. - בישראלעד כה לא זיהו זניםפנדמיים סביבתיים וגםלאדגימות קליניות שהן מהטיפוס הפנדמי. במהלך 25 השנה האחרונות כולל ב 2022 במהלךההתפרצות בסוריה ולבנון. - ישראלנמצאתבאזוראנדמי.בסוריהובלבנוןכןזוה ו הזניםהפנדמיים(cholera (Vibrio Ogawa toxigenic; ST-69 והמצב בעזה בכלללא ידועלנו מבחינת כולרה. 59 - זיהוימוקדםמסייעבמניעתהתפשטותבמקרהשלהתפרצות:המרכזהארצימגויסוערוך לביצוע אבחון מעמיק של דגימות כולרה קליניות ומהסביבה, יש חשיבות לאבחון מוקדם קליניומעבדתיולדיווחבהתאם,חשובלהמשיךבשיתוףהפעולההפורהביןמגווןהגורמים של מערכתהבריאות. ד"ר אפרת רורמן, המעבדה הארצית לבריאות הציבור בת"א: קפצנו למי הנחלים עם כולרה במעבדת בריאות הציבור התבקשו ב 2022 להיערך לאפשרות שכולרה תיכנס לישראל מהצפון.באוקטובר2022 מערךמודיעיןבריאותהתריעעלהתפרצותמגפתכולרהבסוריה ובלבנון. המשימה היית ה לתפוס את החיידק הראשון שמנסה לעבור את הגבול. המעבדה למים שבמעבדה הארצית לבריאות הציבור לא עסקה בעבר בכולרה וזה היה האתגר. החיידק עלול להגיע מנחלים חוצי גבולות בצפון כדוגמת החצבני גם הירמוך. המטרה היית ה לבצע דיגום בחלק או כל המקומות שמנוטרים לחיידקים אחרים בסביבה כשגרה ומיקוד על כולרה טוקסיגני שגורם לפנדמיה. נחל ירמוך מגיע אלינו ויש מאגר ירמוכים שנאספים שם מים, חלקם עוברים לכנרת חלקם עוברים לירדן לפי ההסכמים, אלו הנקודותהרגישותבהםהתמקדו. המטרההיית ה למצואאתהחיידקולפתחשיטהלזיהוי חיידקים בודדים. נעזרו בגישות של ה CDC : לקחת מי הנחלים לסנן על פילטר, גידול על מצעמזוןסלקטיבי,בידודמושבותמסוגויבריוובעזרתPCR לנסותלזהותהחיידקולאפיין אותו. זה מחייב כמות חיידקים גדולה. השיטה השניי ה היית ה העשרה במצע גידול נוזלי, לקחת דגימת מים להשאיר אותה למשך הלילה ואז לחפש החיידק בשיטות מולקולריות. ניסו להעמיד כל השיטות. השיטה שתיקפו והצליחו לבצע תוך 3 שבועות היו לקחת הדגימה,להעשירבמצעגידול,למצותאתהדנאולזהות באמצעותקיטמסחרימתוקףאת החיידק. המעבדה עובדת רק בשיטות מתוקפות. בעזרת הקיט יכולים לזהות החיידק הטוקסיגני ברמה של שני חיידקים בליטר. ההעשרה מאד עוזרת. ב נובמבר 2022 נמצא בכניסה למאגר ירמוכים, ויבריו כולרה וגם ויבריו כולרה עם הטוקסין. התוצאה הייתה משמעותית. במרץ 2024 בכל הנחלים שנבדקו נמצא רק ויבריו כולרה שאינו טוקסיגני. מנובמבר 2022 עד היום ראו בכניסה למאגר ירמוכים דגימות חיוביות לשני הטיפוסים. המים נכנסים למאגר ועוברים ההכלרה, בעקבות הממצא החמירו ההכלרה, ורואים שאף פעם ביציאה מהמאגרלא נמצאחיידק טוקסיגני. הטיפול בכלור עוזר. לסיכום: - מנובמבר 2022 ועד היום המעבדה מקבלת דגימות מנחל ירמוך וחצבני בדופליקטים. הדיגום מבוצעע"י רט"ג. - תדירות הבדיקות והדיגום נקבעת ע"י מערך בריאות הסביבה בהתאם לנתוני מודיעין בריאות שעוקבים אחרי המגפהוהשטח. - בשיטתPCR זיהו דנא של ויבריו כולרה במרביתהדגימות מנחלי הצפון - הגן הטוקסיגני, זוהה 5 פעמים: 4 פעמים בנובמבר 2022 בכניסה למאגר ירמוכים ובמאגר ובדגימה אחת בדצמבר 2023 בכניסה למאגר. - בגללשמשתמשיםבשיטההמולקולריתשהצליחה,ואילוהשיטהשלגידולובידודמושבות לאהצליחהלבודדהחיידק,טרםבודדהמושבהשלויבריוכולרהטוקסיגני,שגורםלמחלה זה אתגרלעתיד. - בדרום כהכנה לאירו ע שחלילה עלול לקרות, תיקפו את השיטה של זיהוי מולקולרי גם מביוב. - ההעמדה המהירה של השיטה וההיערכות המהירה של משרד הבריאות נותן שקט לגבי כניסת כולרה מהצפון. 60 - לאור רמת הרפואה וההיגיינה בישראל, הסיכוי למגפת כולרה קטן אבל חשוב להמשיך ולעמודעל המשמר. פרופ'תומרהרץ,אוניברסיטתבןגוריון: andInfluenzaforprotectionofCorrelates SARS-CoV-2 vaccines התמקדות במאחסנים ואיך אפשר לאתר בזמן אמת אנשים שהם בסיכון לחלות במחלות עםפוטנציאל פנדמיכמושפעתאוקורונה.הרבהגורמיםמשפיעיםעלהיכולתשלנולהגיב לחיסונים ולהדבקות כגון גיל, מין, מוצא. אלמנט נוסף שהוא מוקד המחקר הנוכחי זה הזיכרוןהאימונולוגי(תאיT ,נוגדנים),בעצםהיכולתלשמרזיכרוןכנגדפתוגניםוחיסונים שראינו בעבר. במעבדה אנו מפתחים טכנולוגיה שעניינה למדוד את זה מתוך המחשבה שאםהיינויודעיםאתזההיינויכוליםלחזותמייגיבטובלחיסוניםומייהיהמוגןכשיקבל חיסון.הטכנולוגיהמבוססתעל מבחןקישורשנקראmicroarrayantigen ,שיטהמגבילה לאלייזה, כמות קטנה של דגימה עובד על דגימות אנושיות ומחיות. גם מדגימות דם מיובשותשזהיתרוןלעבודהבאזוריםשקשהלאסוףמהםדגימותסרום,דגימותשצריכות קירו ר ובעבודהעםילדיםששםלקבלדגימותדםבנפחגבוהזהמאדמאתגר.האסטרטגיה למגר שפעת וגם סארס קורונה זה פשוט לחסות את המגוון האנטיגני של הנגיף בזנים שתוקפים בני אדם כל הזמן, זני החיסון וגם להוסיף זנים שמהווים סכנות פנדמיות מעופות. משתמשים באוסף מגוון של אנטיגנים,וירוסי ם שלמים,חלבונים רקומביננטיים, וגם פפטידים במידת הצורך. ניסוי יעילות של חיסוני שפעת שהשווה בין החיסון המומת לחיסון המוחלש: לקחו המקרים שאובחנו כחיוביים לשפעת וביקורות מתאימות ושאלו האם ניתן להסתכל על דגימות הבסיס ולזהות מי עלול להידבק בשפעת במהלך העונה. יש המון הטרוגניות בתגובה של אנשים לשפעת. כשמודדים להם את רמת הנוגדנים לזנים שונים של שפעת יש כאלה שמגיבים חזק ויש כאלה שחלש שמסיבות כאלה ואחרות יש להם רמת נוגדנים נמוכה למרות שמדובר במבוגרים שראו הרבה סוגי שפעת דרך חיסונים ודרךהדבקות.הראושאנשיםשישלהםהיסטוריהחיסוניתנמוכהלשפעתישלהםתגובות משמעותיות נמוכות יותר במדד של HAI שבודק את יכולת נגיף השפעת להיצמד לתאי דם אדומים ולגרום להם להצטבר (תהליך שנקרא המאגלוטינציה). אם יש בדם נוגדנים נגד הנגיף, הם חוסמים את ההיצמדות הזו, וכך ניתן לכמת את רמת הנוגדנים. זה נשמר גם אחרי שמחסנים אותם, הם שומרים על כייל נמוך של נוגדנים. בדקו מה רמת ההדבקה באנשים עם בייס ליין נמוך, בינוני וגבוה, מה רמת ההדבקה, והצליחו להראות שאם היסטוריהחיסוניתגבוההההסתברותלהידבקנמוכה(30 אחוזהדבקה)לעומתהיסטוריה חיסוניתנמוכה(70 אחוזהדבקה). בקורונהחברולכלליתועשוניסוילגבי אפקטהבוסטר והיכולת מי יהיה מוגן ומי לא. עשו ניסוי בכמה מרכזים שהשווה אנשים שקיבלו 3 או 4 מנותפייזרללארקעשלהדבקהידועה,גייסו650 שלישקיבלומנהרביעית,250 מהםחלו בקורונה אז ניתן היה לשאול השאלות שיהיה להן כוח סטטיסטי. בישראל ורק בישראל הצליחולהשיגאישוראתילניסויכזהביומיים.הראושכשנותניםמנהרביעיתיוצרנוגדנים מנטרלים כולל נגד האומיקרונים. הראו שהמנה הרביעית היית ה אפקטיבית. מעקב 7 חודשים, החיסון אפקטיבי ולא דועך. בודק בבייס ליין למה לחלק קייל נמוך וחלק גבוה, דרגובייסלייןשלקורונהושאלולגבירמתהדבקה.הראושבבייס לייןביוםאפסישהבדל ברמת הנוגדנים בהתאמה לזיכרון החיסוני. מי שמקבל החיסון מייצרים כייל כמו בהיי, אבל נדבקים בצורה יותר משמעותית בנגיף כלומר אלה שדורגו כחלשים בבייסליין היו ברמת סיכון משמעותית להידבק בנגיף. המרקרים וההיסטוריה החיסונית הם מדד טוב לחזות מי ברמת סיכוןגבוה לחלות בקורונה. לסיכום: 61 - נוגדנים מסוג IgA בבייס ליין בסרום הם מדד טוב יותר מנוגדנים מסוג IgG בקורלציה להגנה שלחיסוני שפעתוקורונה. - קומבינציה של מרקרים IgA ו IgG משפרת הקורלציה. - פרטים בקבוצה עם רמת בייס לין נמוכה בהתבסס על קישור נוגדנים, בעלי טיטרים מנטרלים נמוכים בבייסליין - אנשיםעם רמת בסיס נמוכה לרובמגיבים טובלחיסונים, לא כולם אינם מגיבים. - עדויות כרגע מראות שעיקר ההבדלים זוהיכולתלייצרנוגדנים שאינם קשורים לנטרול. פאנלמומחים:פרופ'יסמיןמאור,פרופ'גליהרהב,פרופ'טלברוש,פרופ'אמיליהאניס, ד"ר שרון אלרעי פרייס: מה למדנו ממגפת הקורונה ומה החשש להתפרצויות מגפות מעזה: פרופ' יסמין מאור: ננסה להקיף שני נושאים כבדים בזמן קצר, אבל יש ביניהם קורלציה כשחושביםעלההתפרצויותהבאותמהשמאייםעלינוזהגםהרחוקיםאבלגםהקרובים. מה התובנה העיקרית ממגפת הקורונה לקראת מגפה חוזרת ברמה הבינלאומית? איפה נצטרךלהתפקס"? ד"ר שרון אלרעי פרייס: אני נמצאת במשלחת בארה"ב שאחד הנושאים זה מוכנות למגפות ואיך מיצרים יכולות שימקמו את שתי המדינות בצורה טובה יותר לעתיד. אני חושבת שהתובנה העיקרית שלי, בעצם שתי תובנות גדולות. האחת זה שאנחנו צריכים לעבודעלשרירים,עליכולות.הרבהמאדפעמיםישלנופקליםוברגעשיקרהמשהו,להבה כתומה, ככה צריך לעבוד ובסוף במציאות הם לא מופעלים מסיבה כזאת או אחרת, מוצדקת או לא מוצדקת, זה לא כל כך משנה וכיוון שאנחנו לא באמת יודעים מה הולך להגיע, הרבה יותר חשוב לחשוב על יכולות שישרתו אותנו לא משנה מה זה יהיה. בין אם זה יכולות מודיעין של לקבל התרעה מוקדמת, בין אם זה יכולות פיתוח של counter measures יותרמהר,ביןאםזהיכולותשיחעםהציבור,לתתמענהלשאלותשאנחנוכבר מביניםשאנחנוכברלאבעולםשמשרדהבריאותיציגהנחיותוכולםיעשומהשהואאומר. או התמודדות עם פייק ניוז, זאת אומרת אנחנו צריכים לחזק את השרירים האלה וזה ישרת אותנו לכל קטסטרופה כזאת או אחרת שלא תהיה וזה ישרת אותנו לא רק בעולם של מגפות מידבקות אלא בכל מצב חרום. התובנה השניי ה בעיני שהיית ה מאד בולטת בקורונהאבללצעריחווינואותהיותרגרועהמלחמהעכשיוזהעבודהביןמשרדית.משרדי ממשלה לא יודעים לעבוד טוב ביחד ואנחנו חייבים לשפר את היכולות האלה ועל כל מה שאניאומרתגםעלהשריריםשדיברתיבנושאהראשוןוגםהעבודההביןמשרדיתזהמשהו שחייב לעבוד טוב בשגרה, כי אם הוא לא עובד טוב בשגרה אי אפשר להרים אותו בחרום. אנחנו באמת בעולמות של משרדי הממשלה מנסים כיום לעשות תשתית שמאפשרת למשרדי ממשלה לעבוד ביחד גם בשגרה ובוודאי בחרום ואני חושבת שזה שתי התובנות. לא להתעסק עם פקלים ומה לעשות אלא לייצר שרירים שיהיו גנריים ויעזרו לנו בכל דבר ולראות איך אנחנו עובדים ממשלתית בצורה יותר מחוברת ביחד. חלק מזה זה גם לחבר מיידעי ם. אני חייבת להגיד בכנות שבעיני יכולנו לנהל בקורונה את המצב יותר טוב במערכתהחינוך,לוהיולנומיידעי ם מחבריםביןמשרדהחינוךלמשרדהבריאות,ולאהיו לנו. אז אם אנחנו מתחילים להגיד אוקיי איך עכשיו בעולם של המלחמה נותנים בריאות נפש יותר ט ובה כשמיידעים של בריאות רווחה וחינוך ביחד אז מתחילים לבנות איזה תשתית שתסייעלנו גם בעתיד במצבים שונים. פרופ' יסמין מאור: ראינו במגפת הקורונה שלפני שהיו לנו כמו שנאמר counter measures,כמותרופותוחיסונים,בעיקראניאדגישפהאתהחיסוניםלטפלבעניי ן,היינו 62 צריכים להתעסק בדברים שמשפיעים באופן מאד ישיר על חיי האזרחים במדינה ואחת האסטרטגיות החשובות ביותר שגם זכו להרבה מאד ביקורת היה הנושא של הריחוק החברתי, על צורותיו השונות, כדי להקטין את שיעור ההדבקה. האם בראיה לאחור אתה חושב שזאת היית ה אסטרטגיה טובה ונכונה והאם אתה חושב שנצטרך לנקוט בה פעם נוספת במגפה הבאה"? ד"ר טל ברוש: תודהעלההזמנהועלהשאלה. כמובן קיבלתיאת השאלה המבאסת. פרופ'יסמיןמאור: בעיני זאת אחתהשאלותהחשובות. ד"רטלברוש: בהחלט,ועדייןשאלהמבאסת. אנינותןהרצאותעלמגפותוביוטרורכבר המון שנים לפני הפנדמיה ויש לי תמיד שקופית כזאת של האמצעים האפידמיולוגיים להכיל התפרצות ועוד שקופית שהכנתי אותהלפניהמון שניםויש שםגם סגר שמופיע שם עםסימןשאלהותמידהייתיאומרטובבאופןתיאורטיאפשרגםסגר,והישימותשלהדבר הזה לא ברורה. מאז הקורונה אני משאיר את השקופית הזאת וממשיך באותה הרצאה, כיזה ככה כלפעם מעניין לי להיזכר מה חשבנו לפני מה יודעים היום.קודם כל לפני שאני עונה על דעתי האישית על הדבר הזה, אי אפשר לא להתייח ס לזה שבאמת לכל הנושא של הריחוקהחברתיהיוהשלכותונזקיםעצומים.השלכותקשותונזקיםשנגרמומזה. נזקים רפואיים ישירים בגלל הזנחה רפואית של מחלות, ונזקים סוציאליים ופסיכולוגיים ולימודייםבמערכתהחינוךוכלכלייםלאנשיםשלאעבדו,אזחייביםלהתייחס לדברהזה. עוד דבר שכדאילהתייח ס אליו זה שישפער,היהפערואני מניח שגםיהיהפער בעתיד אם נאלץ לעשות את זה עוד פעם, בין ההמלצה המקצועית על ריחוק חברתי עם כל מיני אולי כללים ומטרות אפידמיולוגיות בריחוק חברתי לבין בסוף היישום בפועל, שהיישום בפועל הזה מבוצע ע"י מקבלי החלטות. מקבלי החלטות הם פוליטיקאים, הם צריכים להסתדר עם המציאות, להעביר את ההמלצה הרפואית לאיזשהו מישור מציאותי. בדרך מטבע הדברים, הדברים לפעמים מתעקמים ומתקלקלים. אנחנו כולנו זוכרים את כל הדברים המעצבנים כמו משטרה שרודפת אחרי אנשים שרצים בים או גולשים על הגלים בלי להפריע לשום וירוס או כל מיני לחצים של קהילות מסוימות שקיבלו הקלות כאלה ואחרות. זהכמובןלאמשהו שקשורלרפואהאבלהואחלקמהדברים.זאתאומרתמגפה מתקיימ ת במציאות, גם במציאות הלאומית והחברתית והפוליטית וה דברים יכולים להתער בב.עכשיואםנתייחסבסוףלאםהריחוקהחברתיהזההיההדברהנכוןוהאםהוא יהיה נכון העתיד, אני לא בטוח שזה יהיה נכון בכל מגפה, אבל אם ניקח את הקורונה, מגפתהקורונהבאמתשילבהכמהנתוניםמדעייםמסוימים. אחדזהשיעורמאדגבוהשל מה שאנחנו קוראים מחלה א- סימפטומטית, זה אולי קצת מינוח לא מדויק, רב האנשים שנדבקיםבקורונההםלאא-סימפטומטית. הםכן,כשמתחקריםאותםלעומק,ובתורמי שעשה אינספור תחקירים בתוך צוות בית החולים שלו, אחרי הדבקות כאלה ואחרות אז באמת לאנשים יש איזשהם סימפטומים, שהיינו יכולים להגדיר אות בתור רופאים בתור מחלה פאוזי סימפטומטית או אוליגו סימפטומטית, כלומר עם סימפטומים מאד קלים כאלה שהבן אדם לא מגדיר את עצמו כחולה. הבן אדם לא מורגל להשבית את עצמו מאיזושהי פעילות. הבן אדם מייחס את זה לזה שהוא מצונן מהמזגן, או עיי ף וכואב לו בשרירים מהחדר כושר וכל מיני כאלה תופעות, אבל זה בשיעור מאד גבוה ועדיין באותם אנשים יכולת מידבקות מאד, מאד, גבוהה, ככה שהיכולת למשל שהיית ה במגפת הסארס הראשונה להגיד בוא נבודד את האנשים הסימפטומטיים כי בסארס הראשון ככל שהיית יותר סימפטומטי, היית יותר מדבק אז הדבר הזה פשוט התקלקל לחלוטין בסארס 2 . הדבר הש ני זה השילוב של גם הידבקות במגע קרוב, אבל בהחלט הדבקה במגע שהוא לא קרוב בחללים ס גורים ולא מאווררים מה שיוצא שילד או מבוגר צעיר, א- סימפטומטי או כמעט לא סימפטומטי שיוצא הולך לבית ספר או נוסע באוטובוס או נכנס לפירט האדום אומשהוכזה,גורםבסוףלהדבקהשלעודכמהאנשים,והאנשיםהאלהאחריזהנמצאים במגע קרובעם אנשים אחרים. הדבר השלישיזה הקושי הדי גדוללזהות בגל הראשון, או 63 לפחות בגלים הראשונים, לווריאנטי ם הראשונים מי הם האנשים שהם בסיכון למחלה מאדקשה. זאתאומרתשהיוםאנחנויודעיםשבאמתבןאדםבן50 שנדבקבקורונה,והוא לא מדוכא חיסוןמאד קשה, הוא כנראהלא יגיעלאשפוז ולאימות. פרופ' יסמין מאור: אבל זה נכון לגבי עכשיו, שלאו דווק א היה נכון לגבי הסבבים הראשונים ד"רטלברוש: כןכן,אזבגללזבאניאומר,בסבביםהראשונים,אובווריאנטי ם הראשונים עד שהתחסנו, גם אדם שהוא לכאורה בריא, הוא בן 50 , אבל יש לו השמנת יתר קלה, או איזו הפרעה מטבולית כזאת קלה, בסופו של דבר הגיע לפעמים לבית חולים ונפטר וילדים בריאים יכלו לפתח PIMS , אמנם מחלה לא נפוצה אבל פטאלית בחלק מהמקרים. כך שתערובת של כל הפקטורים האלה הביאה למצב שאין לך דרך יעילה למנוע תפוצה מאד, מאד,נרחבתובלתינשלטת שלהמחלהבליאמצעיםאפידמיולוגייםמאד,מאד דרקוניים. אנירוצהלהגידאתהלקחים. אניחושבשלאהיית ה ברירהמלנקוטבאמצעיםהאלה. אני חושב שדברים שלמדנו אולי לעתיד זה שיש עוד אמצעים שאולי פחות עשינו, וזה הנושא של חללים סגורים, אוורור יותר טוב, טיפול באוויר בצורה יותר טובה. הנושא של המסכות, שכיום אנחנו יודעים, שלפחות בקורונה הם היו מאד, מאד יעילות. הנושא שאפשרלנהלאתהדברהזהבצורהיותרבריאהכמולאפשרלאנשיםלצאתהחוצה,להיות עם עצמם. וכל זה לעשות עד שיש לנו או חיסון, או איזושהי יכולת לעשות דיאגנוסטיקה נורא טובה כמו למשל בדיקות האנטיגן שהופיעו בהמשך שיכלו להבדיל פחות או יותר בצורהדיטובהביןבןאדםמדבקאולאמדבקוהדברהאחרוןשישלילהגידשכלהלקחים שיש לנו ממגפה, בסוף אפשר די לזרוק אותם לפח במגפה הבאה, שהיא תמיד מאד, מאד שונה ומציבה אתגרים חדשים. פרופ' יסמין מאור: "זו נקודה טובה לעבור לפרופ' אמיליה אניס, זה כבר הוזכר כאן גם ע"י טל וגם ע"י שרון, שמרכיב משמעותי בסיפור פה זה ידע ונתונים, אז האם את חושבת שיש דרך טובה יותר להתמודד עם נתוני אמת במגפה הבאה גם כדי לדעת יותר וגם כדי לקשריותר טוב בין משרד הבריאות לשטח? פרופ' אמיליה אניס: קודם כל אני יצאתי מרוצה מהשאלה שהפנת אליי. אני חושבת שכולנו מסכימים שהקורונה גרמה לשינויים חשיבתיים בכל הנוגע להבנת נתונים וגם לשיתוף נתונים וקידמה את הטיפול בסוגיות האלה. כמו ששרון פה דיברה, על פיתוח שרירים ועל יכולות, אז בחטיבת בריאות הציבור הקימו את מערך מודיעין בריאות שהוא פועל ביחד עם האגף לאפידמיולוגיה, לזיהוי מוקדם ככל האפשר של תחלואה זיהומית והמאפיינים שלה בארץ ובעולם וזה בנוסף למערכת הממוחשבת שגם אותה מקימים בחטיבת בריאות הציבור שאמורה לצמצם את הזמן של קבלת נתונים מהשטח וגם לשפר את שלמותם ואיכותם. המערכת הזאת נמצאת בשלבי הקמה והיא תהיה הרבה יותר מתקדמת מהמערכות שיש לנו היום. ברגע שיש תוצאת מעבדה אנחנו כבר נראה את התוצאההזאתבמערכת,היאתשייךאתהמקרהללשכתהבריאותהרלוונטיתויהיהטופס אלקטרוני כבר על שולחן העבודה של האחות בלשכה, שתוכל כבר למלא את החקירה כך שבעצם כל החקירה, זמן החקירה אמור להתקצר ויאפשר טיפול יותר מהיר במקרים המדווחים. יהיהגםקישורלמערכתשלמשרדהבריאותעםהפרטיםהדמוגרפיים,כלומר כלמהששרוןהתייחס האליו,תהיהאליוהתייחסו ת במערכתהזו.יהיופחותטעויותאנוש, הכליהיההרבהיותרמהיר,שלםואיכותי. כמובןשהמערכתהזאתתתחיללפעולבהדרגה. בהתחלה בחלק מהמחלות ובחלק מהמעבדות ובהמשך זה יורחב ליותר מחלות ויותר מעבדות.היית ה כאןגםהתי יחסו ת בדבריםשנאמרולשיתופיפעולהעםמשרדיםאחרים., אז למשל אנחנו הקמנו את הפורום של בריאות אחת על מחלות זואונוטיות והפורום הזה עם הגנת הסביבה והשירותי ם הווטרינריים במשרד החקלאות ורתק ובעצם משתפים בפורום הזה מידע בין-משרד י , דנים בהיבטים הבין-משרדיי ם, מה צריך לעשות, וכל זה 64 אמור לפעול מה שפועל בשגרה יפעל גם בחרום. זה אנחנו למדנו מהניסיון שלנו. בנוסף לנאמר מתוכנן גם שימוש במערכת שועל. זו מערכת שלהמשרדלביטחוןפנים. זו מערכת לשיתוףוניהולאירועעםכלהגורמיםהרלוונטיים.אזאםאנחנוניק ח כדוגמאאתהפורום של בריאות אחת, אז בעצם במערכת הזאת יהיו שותפים כל השותפים בפורום הזה, זה יאפשר העברת הנחיות לצוותים ועוד פעילויות, כך שבאמת אמור להיות העברת מידע מהירה ביותר וגם שיתופיפעולה. פרופ' יסמין מאור: בסוף, גליה רהב, לפחות בתחילת המגפה, עומס של התחלואה והבידודים בעצם נפל על בתי החולים לפני שהיה איזשהו שיפט ובהמשך כמובן לתוך הקהילה, אםאת חושבת שבתיהחולים ערוכיםלמגפההבאה? פרופ' גליה רהב: טוב אז אני גם מבסוטה מהשאלה, תודה. אז באמת למדנו בקורונה שאנחנוחייביםלשפר את תשתיות מערך האשפוז.יש כמהנקודות. אניחושבת שהנקודה הראשונה, אני אנסה לעשות את זה לפי סדר החשיבות, הנקודה הראשונה זה להגדיל את מספר המיטות. אנחנו, ישראל, מספר 32 מתוך 36 מדינות במספר מיטות לנפש ב- oecd . ישחשבוןשאמרושצריךלהגדילכלשנהבערךב670 מיטותבמדינתישראל,עלמנתשיהיו מספיק מיטות וזהממש לא קורה.אז זה דבר ראשון. דבר שני זה שאנחנו במקוםהאחרון במספרמיטותשלטיפולנמרץלנפש.ישלנופי3 פחותמיטותלטיפולנמרץמאשרבמדינות ה oecd-. אז הוסיפו לנו קצת מיטות, אבל זה ממש בטל בשישים. החסר בצוות רפואי- סיעודי הוא נוראי והוא רק גדל עם השנים ואני לא יודעת מה יהיה בהמשך עם רפורמת יציב וכל מה שצריך להיות. מיגון, לבתי חולים אין מספיק מיגון גם מפני טילים, גם בפני רעידות אדמה, מה עושים בכיוון? היעדר של מיטות גריאטריות וסיעודיות, זה ממש זועק הבעיה הזאת, שגם הולכת וכל הזמן גדלה, כי כל הזמן מוסדות גריאטריים פושטים את הרגלונסגריםאז זו גם בעיה קשה וראינואת זה בתקופתהקורונה באמת בצורה רצינית. תשתיות של מעבדה, אני זוכרת שאני טיפלתי בנשות המעבדה, שחלו כולם שם בקורונה בהתחלתהמגפה,במעבדההמרכזיתלנגיפים,לאהיהמישיעשהאתהבדיקות.לקחהרבה זמןעד שבאמת מצאו מי שיעשהאת זה. אז צריך באמת תשתית מעבדות טובה. איודאות תקציבית, אחת הבעיות הקשות שלנו שבטח עכשיו עם המלחמה רק הולכת ומחמירה. עכשיואניחושבתשאחתהבעיותהקשותבאמתשלמערכתהבריאותשלנושהיאמוחלשת מולפוליטיקאים,שזהלאצריךלהיות,מולמשרדהאוצרוגםמולהנהלותחזקותשלבתי חולים שגם לפעמים עושים בעיות. עוד בעיה שאני חושבת שזה נכון גם למערכת האשפוז, זהנכוןנוראבקורונהוכברנגעובזההקודמיםשדיברועלזה,זהבאמתשישחסרבמערכות מידע לאומיות וכמו ששרון אמרה על הקטע של חינוך, כן מחסנים בקורונה, זה כן מופיע במערכותמידעזהלאמופיעבמערכותמידע,זהממשבלתינסבל.אניחושבתגםכמושאת אמרת, יסמין, בהתחלה אנחנו בתי החולים טיפלנו באמת בכל, גם בחולים שהיו חולים קלים.באמתלהעבירחלקמהדבריםלקהילהזהלקחהמוןזמןעדשבאמתהצליחולעשות אתזה.אנילאאשכחשאניפתחתיחדרמיוןלטיפולבנוגדניםמונוקלונלייםלחוליםקלים. זהלאהגיוני,ובאמתלקחזמןעדשבאמתהקהילהפתחהאתהדבריםהאלה.אניחושבת שאם היה גוף תפעולי מרכזי שיעשה את כל הדברים האלה, אני חושבת במשברים כאלה, אניחושבתשזההיהמאדעוזרואוליבאמתנקודהאחרונהבדבריםשישלשיפור,זהבאמת ירידהבאמוןהציבורשבשביללעשותאתהדבריםיותרטובבכלהרמות,כמובןצריךאמון ציבור שאני חושבת עכשיו, אחרי המלחמה הזו, רק הולך ומחמיר. אבל אני רוצה לסיים קצת כן בנימה אופטימית, שכן למדנו הרבה אין מה להגיד. למדנו לפתח מהר חיסונים, בדיקות, מיגון אז זה מדהים. הבעיה בכל אופן, כמו שגם אמרו קודמיי, שהיערכות טובה למגפהשהייתה אתמולולאלמגפהשתהיהמחר,לאברוראםהיאבאמתתהיהיעילהועוד אני חושבת מה שאפיין אותנו, לא רק את ישראל, את כל העולם, זה היה מאד בולט: גמישות. גמישותמחשבתית,גמישותניהוליתגמישותביצועיתכישינינואתכלההתנהלות 65 שלנו עם מסכות, בלי מסכות, בידוד, לא בידוד, אז באמת למדנו ועשינו את השינויים. אז יש קצת אופטימיות אבל אני חושבת שיש הרבה מהלעשותעוד. פרופ'יסמיןמאור:טל,האםאתהחושבשהאסוןהבאשלנויגיעמכיווןעזה? לפחותברמה המקומית אולי לא בסדר גודל בינלאומי, אבל האם אנחנו באמת חוששים מהתפרצויות שמהומה בעצםעומד על הפרק? ד"ר טל ברוש: טוב, אז קודם כלהשאלה היא מי זה אנחנו? התפרצויות ומגפות ללא ספק מתרחשות כרגע בעזה. יש לנו נתונים על זה, אנחנו יודעים על זה, זה נתונים בחלקם גם אמינים. ישהתפרצויותמשמעותיותמאדשלתחלואהמדבקתבעזה.אנילאיודעאםאני צריךלדברעלהסיכוןכרגעלצדהישראלישלהגבולאולחיילים,אבלהסיכוןכרגעמוארך כדיי קטן עבור הישראלים. אני אגיד שכרגע אנחנו יודעים שיש התפרצויות של כל מה שהיהאנדמיבעזהעודלפניהמלחמהושהואקשורבתנאיהיגיינהנמוכים,צפיפותומחסור בשרותי רפואה, אז בהחלט יש עכשיו עליה מאד גדולה בכינמת, במחלות שלשוליות, בהפטיטיס A . יש התפרצויות נרחבות מאד בעזה במחלות נשימתיות שאולי כרגע זה ידעך בגלל סוף החורף, אבל הדברים האלה כרגע מתרחשים. הם לא שונים ממה שעקרונית קורה גם בארץ, מחלות שקיימות גם בארץ, הם לא שונים ממה שהיה בעזה קודם מלבד בהיקף. אנחנו לא כל כך יודעים מה קורה עם מחלות אנדמיות אחרות שאולי יש להן משמעות סביבתית כמו לפטוספירוזיס או ריקיטסיוזיס שאנחנו יודעים שהן אנדמיות באזור שלנו. יכול להיות שבהיעדר אמצעים דיאגנוסטיים טובים כרגע במקום שאין בו תשתיות בריאות, אז הדבר הזה נבלע במחלות חום אחרות. בוא נגיד אבל מה אין, אין כולרהבעזה,למרותשישהמון,המון,שיחעלכולרהבעזה.ויבריוכולירהפתוגניטוקסיגני בעזהדווחלאחרונה,אםאניזוכרנכוןב1981 ומאזלא,זאתאומרתשעזההיאאינהאזור אנדמי לכולרה, כך גם ישראל, כך גם סיני, ככה שאין באזור של עזה רזרוואר שידוע לנו לפחות בשביל להדביק אנשים בעזה, פליטים ואנשים עקורים בעזה. ללא ספק, יש את כל התנאים או חוסר התנאים בשביל התפרצות כולרה משמעותית, שהיא דבר שתיאורטית גם יכול לסכן את האוכלוסיי ה הישראלית. זה הוצג באחת ההרצאות הקודמות שהייתה של אסף, על כולרה, שמה שקרה בהאיטי, שגם כן היית ה מדינה לא אנדמית לכולרה, זה הצגה של החיידק על ידי איש סיוע מבחוץ. לכן, באמת כיום כל מיני אנשי סיוע וגורמים אחרים שנכנסים לעזה מרחבי העולם, תיאורטית אם מגיע כרגע נשא שנושא את זה במעי וידביק אנשים או ביוב וכן הלאה, יש סיכון גבוה להתפרצות של כולרה. זה כרגע לא קרה ונקווה שגם לא יקרה. דברים אחרים לא מהווים באמת איום מהותי לגבינו. אפשר להגיד עוד נקודה שגם כן עלתה זה שאלה של כלבת. אז גם למזלנו עזה היא לא אזור אנדמי לכלבת, לא בודדה כלבת מחיות בר בעזה או שוב סביב הגבול של עזה, בצפון מצרים או דרוםמערבישראלבשניםהאחרונות.לוהדברהזהכןקורהאזאנחנובבעיהכיווןשאנחנו יודעים שיש הרבה מאד כלבים משוטטים כרגע בעזה שגם חודרים לתוך ישראל. הם מהווים כרגע מטרד לא רק בעיתי אלא אפילו מאד מסוכן באזור עוטף עזה בגלל להקות כלבים אלימות שמסתובבות שם וצריך לטפל בהם. ולהבדיל ממזרח ישראל, ששם אנחנו כלהזמן בסיכון של תנועת כלבת מירדן וסוריהאז דווק א מאזורעזה איןלנו כלבת. פרופ'יסמיןמאור: אמיליה,עדכמהאתחושבתשפגיעה בעזהוכלהנושאשלמיםופגיעה בביוב משמעותיתכתוצאה מהפצצות משפיעה עלהעניין שלהתפרצויות שם? פרופ' אמיליה אניס: אז אני אתייחס גם לסוגית הביוב, גם לסוגית הפסולת שכבודם במקומם מונח בכל הנוגע לחשש להתפרצויות. אני אתחיל מהביוב. איך בעצם הביוב שלא עוברשוםתהליךומגיעבצורהלאמבוקרתישירותלים,יכוללהשפיעעלינו.אזנכוןלהיום מגיע פחות ביוב משהיה בתחילת המלחמה כי חלק גדול מהאוכלוסייה בחלק הצפוני של עזהעזב.אבלמשתחלהאוכלוסיי ה לחזורלשםויתחילולשקםאתהתשתיות,אםלא יהיו מתקני טיהור אז יגיעו יותר שפכים לים, שפכים לא מטופלים, וזה עלול לגרום לפגיעה 66 אקולוגית סביבתית, בדגה, בצמחיה וזה יחייב יותר ניטור ויותר דיגום. לגבי הפסולת, הפסולת יכולה לפגוע בקרקע, באוויר וגם במי תהום. אז אני אתחיל מהאוויר. אם יש הצטברותשלפסולתא זכמובןישריחות,ישאבק, אידוישלגזיםוריכוזגבוהשלחומרים שיכולים להיות רעילים. את הפסולת מתישהו יצטרכו לשרוףומי שנחשף לשריפת פסולת ללא מיגון, ללא מסיכה זה עלול לגרום לו לגירוי בדרכי הנשימה וקשיי נשימה, אפילו עד כדי כוויה בדרכי הנשימה. מהאוויר אני אעבור לקרקע. כשנפגעת היכולת לפנות פסולת, בעיקר אורגנית באופן מהיר ויעיל מהקרקע אז נוצר כר פורה להתפתחות של מזיקים תברואיים כמו יתושים, זבובי חול, זבובים ומכרסמים והם יכולים גם כמובן לשמש כווקטורלהעברהשלמחלותהמועברותע"יוקטורים.בקרקעיכוליםלהיותגםכימ יקלי ם. אנחנויודעים שחשיפה כרונית ממושכתלמזהמים סביבתיי ם כמו מתכות כבדות,חומרים אורגניים, דלקים גם כן יכול להביא לפגיעה בריאותית מסוימת. עכשיו הגענו לים. פסולת בים זה לא משהו חדש. עוד לפני המלחמה היית ה פסולת בים וכמובן זו פגיעה אקולוגית סביבתית לצמחיה ולדגה, ושוב זה משהו שצריכים להתמודד אתו, אבל לא קשור בהכרח למלחמה. סוגיה נוספת היא זיהום מי תהום. חשוב לנו מאד שלא יהיה זיהום מי תהום אצלנו. מהשקורההיוםבעזהזהשאיבתיתרבעזה,ולכןהמפלסשלמיהתהוםהואנמוך מאשר המפלס אצלנו פה בישראל. אנחנו משתדלים ש כך זה יישאר כדי שלא יהיה מעבר שלמיתהוםמעזהאלינו.עכשיוישכמהמחלותנוספותשאנחנויודעיםשהיית ה עליהבהן בעקבות המלחמה. למשל לישמניאזיס, אנחנו יודעים שהיית ה עליה בתחלואה בלישמניאזיס וזה התחיל עוד בשטח שלנו לפני הכניסה לעזה, אנחנו יודעים שזבובי חול הם מאד רגישים לתנודות בקרקע וכשהלוחמים מגיעים לשטחי כינוס אז יש תנודות של קרקעבגללפלישהשלבניאדםלסביבהשעדעכשיוהייתה סביבהטבעית. ישעליהבמספר העקיצות של זבובי חול שחלקם נגועים לשמניה וזה מעלה כמובן את מספר הנדבקים בלישמניהויותרמקרים שללישמניאזיס. ובנוסף,באתרי כינוס הצטברהפסולתמהאוכל הרב שהביאו לחיילים הכל מרצון טוב ורצון לפנק אותם, אבל מה שקרה זה שחלק פשוט נשארכפסולתשנערמהואני כברהזכרתימהקורהכשפסולתנערמתעלהקרקע,לכןמאד חשוב שהתנאים התברואיים יהיו נאותים ושיהיה פינוי פסולת בזמן בשטחי הכינוס. הזכירו פה את העניי ן של הזיהומי מעיים שהיו, וטל כבר התייחס לזה. לגבי להקות הכלביםאזאנחנומאדשמחיםכמובןשאיןכלבתבעזה,אבלהכלביםהאלהיכוליםלהיות נגועיםבתולעיםובמחולליםאחריםשיכוליםלהדביקמישבאאיתםבמגעוכמובןהכלבים האלה גם יכולים להתנפל על אנשים ולנשוך אותם שזה פגיעה בפני עצמה גם אם אין להם כלבת. דבר אחרון שאני רוצה להזכיר את עניין שפעת העופות. על פי הדיווחים שאנחנו קיבלנו מהשירותים הווטרינריים ומרשות הטבע והגנים, היו העונה פחות מקרים מאשר בעונות קודמות והיו פחות אירועים שבהם נדרש לתת טיפול מונע בעקבות חשיפה ובעצם אנחנו משערים שזה יכול לנבוע משינויים שיצרה המלחמה במסלול הנדידה והחניה של העופותולכן היו לנופחות דיווחיםעל תחלואה בשפעתעופות בקרב בעלי חיים. פרופ' יסמין מאור: גליה, עד כמה ראינו זליגה של הדברים הללו לתוך החיילים שחזרו לארץ? פרופ' גליה רהב: אז קודם כל יש משפט נורא ידוע שאומר שמגפות לא מכירות בגבולות ולאבלאומים.אניחושבתשאוליזהאומראתהכל.אבלאםאניבאמתאנסהלהשוותאת המחלותהשונותביןהחייליםוהעזתיםאזבגדולמהשבאמתהכיתוארזהמחלות upper respiratory שזה בעיקר שפעת וזה ברור שבחיילים היה, אבל הרבה פחות ואני חושבת שבגלל הגיל שלהם. הרבה יותר שכיח לראות את זה בילדים אז בגלל זה רואים את זה יותרבעזתים.האמתשהיהלנורעיוןבאמתללכתלחסןאתהחייליםמראשלשפעת. צריך היה לעשות את זה, לא היית ה מספיק עשיה בנושא אבל אני לא חושבת שזו היית ה בעיה גדולה.לגבישלשול,אזכןהיוהרבההתפרצויותשלדיזנטריה,שלשיגלהבעיקרשזהנבע, כפי שטל אמר בעיקר מהרצון הטוב להביא אוכל, אז יצאה המלצה לא להביא בשר לא 67 להביא סלטים אלא באמת להביא מזון יבש. אצל העזתים זה נבע כמובן בגלל כל הסניטציה. הפטיטיס A שתוארה בשכיחות מאד גבוהה אצל ילדים עזתיים כי הם לא חוסנו. אצלנו החיילים מחוסנים אז אנחנו לא רואים את המקרים של הפטיטיס A . אבעבועותרוחהיההרבהבקרבילדיםעזתיים,היההרבהדיווחיםעלזה,שובהםכנראה לא חוסנו לעומת החיילים שלנו שכן חוסנו בתור ילדים. סקביאס, הרבה מקרים של סקביאס,ישדיווחיםגםבעזתיםוגםבחייליםאניגםראיתילאמעט. לשמניה,לאכלכך ראיתי דיווחים בקרב עזתים אבל בקרב חיילים בהחלט ראינו. אני מוכרחה להגיד מילה על כל הרעש שהיה לגבי החיידקים הרב עמידים, פטריות וכל הדברים הנ"ל. אז לגבי חיידקים רב עמידים, אנחנו יודעים שנים שחולים שמגיעים מעזה לעבור ניתוחים בשיבא או בכל מיני מקומות אחרים, הם נושאים חיידקים עמידים. האם זה בגלל הביוב שבעזה? האם זה בגלל הטיפול התרופתי הרב שנותנים שם אנטיביוטי? לא ברור, אבל ידוע שיש הרבה חיידקים עמידים בסביבה בעזה. לגבי חיילים, אז עשינו הרי כינוס של כל המחלות הזיהומיותולאמצאנו. לאכצעקתה.באמתהיולנומקריםבודדיםשלחייליםשהגיעועם חיידקים עמידים. מרביתם זה באמת חולים שהיו מאושפזים בטיפול נמרץ, מאד מסובכים.אנירוצהלהגידרקשמהשמאדמאפייןאתהזיהומיםהעזתייםזהבאמתחוסר חיסונים ותת תזונה שכמובן גם יכולה להשפיע. אני מאד אוהבת היסטוריה של הרפואה ואחד הדברים שאני חושבת שאסור לנו לשכוח זה ב 1942 למעשה הישוב היהודי במדינת ישראל דיי ניצל מהגרמנים, מהצבא הגרמני בזכות דיזנטריה. כי מה שקרה זה שחמישית מהצבא הגרמני חלו בדיזנטריה ולמעשה הצבא הבריטי ניצח אותם בזכות הדיזנטריה הזאת. מה שאפיין את הבריטים שבאמת היה להם יחידות סניטריה של קציני רפואה שבאמתנעועם הכוחותהלוחמים, אולי אנחנו גם צריכיםלעשות את זה. ודבר אחרון, רק משפט אחרון, כל האנטישמיותהולכתעם יהודיםומגפותאז מאד צרכיםלהיזהר מזה. פרופ' יסמין מאור: תודה גליה, אז שרון, ככה לסיכום מה את בעצם חושבת שמה צריך להיות תפקיד משרדהבריאות במתארהכל כך מורכב הזה? ד"רשרוןאלרעיפרייס: אזקודםכלצריךלהגדירמיבעצםאחראיעלמה,אולילהבהיר את זה שניה, משרד הבריאות אחראי על בריאותם של תושבי מדינת ישראל, מקרפ"ר אחראי על בריאותם של החיילים והמתפ"ש משרד הביטחון אחראיים על בריאותם של העזתיים. כמובן שאנחנו עובדים ביחד וכל אחד מסתכל מהפריזמה שלו מה יכול להיות רלוונטי. התפקיד של משרד הבריאות הואלהיות קודם כלפרו- אקטיביולנסותלהבין מה באמתמתחוללשם. אנחנועושיםאתזהבאמצעותמערךמודיעיןבריאות,עםמהשנקרא open source intelligence OSI , מנסים להבין ממה שמופיע ברשתות עם הרבה מאד סימני שאלה איזה גורמים הם מהימנים ופחות מהימנים ממה שהיינו רוצים, אבל לאסוף מידעכמהשיותרעלמהשמתחוללשםולנתחאתהמשמעויותעבוראזרחימדינתישראל. הדבר הנוסף זה באמת להנגיש גם למקרפ"ר וגם למתפ"ש אפשרויות בדיקה. יש לנו מעבדות לבריאות הציבור אנחנו שלחנו הנחיות איך לעשות דיגומי מים באופן נכון, היינו מוכניםלקבלדגימותמיםוביובולעשותבדיקותלמהשיצטרכו.ד"ראפרתרורמןהעמידה במעבדהלבריאותהציבורבתלאביבשיטהלבדיקתכולרהבביובשלאהיית ה לנוקודםאז באמתלהיות כמה שיותר אקטיבייםגםבחיפוש מידעוגם במתן כלים כדילעשות בדיקות כדילקבלמידעיותרמהימןבאמתמהשטח.ואנחנוכלהזמןבעבודהגםעםמשרדהביטחון וגםעםמקרפ"רלראותעודאיךאנחנויכוליםלסייע.עודדברזהבאמתההסתכלותשהיא הסתכלות של בריאות אחת כמו שאמיליה הזכירה, הובלנו כמה דיונים ביחד עם הגנת הסביבה ועם משרד החקלאות כדי להסתכל ככה יותר רחב איך כל אחד רואה מהצד שלו את מה שקורה בעזה ועלול להשפיע בתוך מדינת ישראל אז גם ההסתכלות המתכללת הזאתהיא חשובה. 68 "ונשמרתם מאדלנפשותיכם"... סוף 69