נוסח מהגורם המוסמך
טיוטת תקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון), התשפ"ה-2025
___ ב________ התש_______ (___ ב________ ____20)
(חמ _____-3)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי מוצע תיקון לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות) לצורך השלמת ההסדרים הכלולים בהצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2024 (להלן – הצעת החוק או תיקון 9 לחוק).
בתחילת חודש דצמבר 2024 אישרה מליאת הכנסת את הצעת החוק בקריאה ראשונה והעבירה אותה לוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת (להלן – ועדת החוקה) לצורך הכנתה לקריאה שנייה ושלישית. במסגרת הצעת החוק מוצע לתקן את חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק) כך שתעוגן במסגרת חלק י' לחוק, שהוא החלק העוסק בהליכי הסדר חוב, האפשרות של חייבים יחידים ותאגידים המגישים לבית המשפט הצעה להסדר חוב עם הנושים לקבל צו עיכוב הליכים זמני שיתמוך את מטרות ההליך לאישור הסדר החוב שהציעו. צו עיכוב הליכים זמני הוא צו שיפוטי המקפיא לפרק זמן מוגבל את הליכי הגבייה וההליכים המשפטיים בעניינו של החייב. לצו זה מספר תוצאות משפטיות נוספות המפורטות בהצעת החוק, בהן בין היתר איסור דיספוזיציה בנכסי החייב.
כמוסבר בדברי ההסבר להצעת החוק, ההוראות החדשות הכלולות בה נועדו להחליף את ההוראות הזמניות שנכללו בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 4 – הוראת שעה – נגיף הקורונה החדש), התשפ"א-2021 (להלן – הוראת השעה). ההוראות החדשות שבהצעת החוק אמנם כוללות עיגון קבוע בחלק י' לחוק של סעד הדומה במהותו לזה שנכלל בהוראת השעה, אולם המודל החדש לעיגון סעד זה בחלק י' לחוק, שונה בכמה היבטים יסודיים מזה שנכלל בהוראת השעה. מודל חדש זה מבוסס על עבודת מטה שערך משרד המשפטים להפקת לקחים מיישום הוראת השעה. פירוט נרחב בעניין זה נכלל בדברי ההסבר להצעת החוק.
על רקע הליכי החקיקה של תיקון 9 לחוק, נדרש לערוך תיקונים משלימים בחלק ו'1 לתקנות העיקריות, שהוא החלק שהוראותיו משלימות את הוראות חלק י' לחוק, ושכותרתו בהתאמה היא "הסדר חוב שלא במסגרת צו לפתיחת הליכים". אמנם חלק ו'1 לתקנות העיקריות נכנס לתוקף בשנת 2022, לאחר חקיקת הוראת השעה. אולם, בהינתן זמניותה של הוראת השעה, לא היה מקום לערוך בשעתו תיקוני תקנות בקשר עימה. עתה, על רקע הליכי החקיקה של תיקון 9 לחוק, במסגרתם צפוי עיגון קבוע של הוראות חדשות בחלק י' לחוק בנוגע לצו עיכוב הליכים זמני, נדרש לערוך בהלימה לכך תיקונים בחלק ו'1 האמור.
מוצע לתקן את פרק ה' לחלק ו'1 לתקנות העיקריות, ולעגן בו הוראות שונות בנוגע למנהל הסדר שמונה בהליך שבמסגרתו ניתן צו עיכוב הליכים זמני. לפי סעיף 326(ג) לחוק, התקנת תקנות בנושא זה על ידי שר המשפטים טעונה אישור של ועדת החוקה. בהשלמה לכך יקודמו גם תיקוני תקנות נוספים שבסמכות שר המשפטים. יוער כהערה כללית כי בדומה להצעת החוק, גם התיקונים לתקנות העיקריות בחלקם מבוססים על הוראות הכלולות בהוראת השעה, ובחלקם משנים את ההוראות שבהוראת השעה או מוסיפים עליהן.
לתקנה 1 מוצע לתקן את פרק ה' לחלק ו'1 לתקנות העיקריות, הכולל הוראות לעניין מנהל הסדר, באופן שההוראות הקיימות בפרק ה' יסומנו תחת הכותרת "סימן א': כללי", ובסופו יתווסף סימן חדש שכותרתו תהיה "סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני". מוצע לכלול בסימן חדש זה מספר תקנות שיפורטו להלן. כמפורט בדברי ההסבר להצעת החוק, תפקידו וסמכויותיו של מנהל ההסדר במסגרת תיקון 9 לחוק והתקנות המשלימות אותו שונים מאלה של נאמן בהליכי חדלות פירעון. תפקידו הוא לפעול מטעם בית המשפט להבטחת הניהול התקין של ההליכים לאישור הסדר החוב והשמירה על נכסי החייב במהלכם.
ראשית, מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כד ויפורטו בה תפקידים וסמכויות של מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו כאמור (הן הליך בעניינו של תאגיד והן בעניינו של יחיד). במסגרת הצעת החוק נכלל סעיף קטן חדש שיתווסף לחוק ומספרו 326(א1), שלפיו עם מתן הצו ימנה בית המשפט מנהל הסדר שיפעל מטעמו להבטחת הניהול התקין של ההליכים לאישור הסדר החוב ולהבטחת השמירה על נכסי התאגיד או היחיד, לפי העניין, במהלך ההליכים. יוזכר גם כי בפרק ה' לחלק ו'1 לתקנות העיקריות כבר קבועות הוראות אשר חלות וימשיכו לחול לגבי כל מנהל הסדר לפי חלק י' לחוק. הוראות אלה קובעות, בין היתר, כי מנהל הסדר רשאי לפנות בכתב לבית המשפט בבקשה למתן הוראות בכל עניין הנוגע למילוי תפקידו או להפעלת סמכויותיו לפי החוק (לרבות התקנות) או כפי שנכללו בהסדר החוב (תקנה 159יט).
נוסף על ההוראות האמורות מוצע להבהיר כי מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים יבצע את הפעולות המפורטות בסעיפים קטנים 326(א)(1) עד (3) לחוק, הכוללות: הכרעה לעניין זכות הצבעה וכוח הצבעה של בעלי העניין באסיפות הסוג; הכרעה לעניין היקף הזכויות של בעלי העניין בהסדר החוב שאושר לשם חלוקת תמורה; ופעולות נוספות הדרושות ליישום הסדר החוב שאושר כפי שיורה בית המשפט. זאת משום שכאשר ניתן צו עיכוב הליכים זמני, תהיה חובה למנות מנהל הסדר, ובהתאם לכך תהיה חובה על מנהל ההסדר לבצע את הפעולות הבסיסיות האמורות לעיל. יצוין לשלמות התמונה ולמען הסר ספק כי במסגרת הליך הסדר החוב, שהוא הליך המבוסס על הגעה להסכמות בין הצדדים באישור בית המשפט, הצדדים להסדר חוב מסוים יכולים לכלול במסגרת ההסכמות ביניהם, שיאושרו לפי הוראות חלק י' לחוק, גם פעולות נוספות שיבוצעו על ידי מנהל ההסדר במסגרת ההליך, ביניהן למשל ביצוע בדיקות בעניין מצגים שהחייב הציג במסגרת הסדר החוב שהציע. מטבע הדברים תוכנו המסוים של הסדר החוב שיוצע, יוסכם ויאושר משתנה ממקרה למקרה בהתאם להסכמות הצדדים.
כאמור, מנהל ההסדר יפעל מטעם בית המשפט להבטחת תקינות ההליכים והשמירה על הנכסים במהלכם. לצורך כך, מוצע להעניק לו מספר סמכויות. מוצע לקבוע שאם מנהל ההסדר נוכח כי החייב אינו מקיים הוראה מהוראות חלק י' לחוק או מהוראות חלק ו'1 לתקנות העיקריות, ובכלל זה אם נוכח כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו עיכוב ההליכים הזמני לגבי החייב, יודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי. מכוח חובה זו יהיה על מנהל ההסדר לדווח גם על אי-שיתוף פעולה של החייב או אדם שלישי עם מנהל ההסדר עצמו בניגוד להוראות החוק והתקנות.
עוד מוצע לקבוע כי אם סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת החייב לבצע עלולה לפגוע בבעלי העניין כהגדרתם בחוק, ובעניינו של חייב שהוא תאגיד – גם אם סבר כי פעולה שבכוונתו לבצע אינה לטובת התאגיד, ידווח מנהל ההסדר על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם. בהקשר זה מוצע להבהיר כפי שהובהר בהוראת השעה כי מנהל ההסדר לא ימסור מידע החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידיו. כמו כן מוצע כי מנהל ההסדר יפנה למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי ניתן לגבי החייב צו עיכוב הליכים זמני, והוא יעשה כן. זאת לצורך הבטחת השמירה על נכסי החייב.
כחלק מתפקידי מנהל ההסדר בהליך בעניינו של חייב שהוא תאגיד או שהוא יחיד המנהל עסק, מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום תוכנית ההפעלה כהגדרתה בסעיף 321א לחוק (סעיף חדש שנכלל בהצעת החוק), בצירוף חוות דעתו לעניין החריגה האמורה. בנוסף, לגבי הליך בעניינו של תאגיד, מוצע לקבוע כי מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, וכי הוא יהיה רשאי לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל. זאת, אלא אם כן בית המשפט מצא שאין צורך באמור כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד. מוצע להסמיך את בית המשפט לקבוע לפי שיקול דעתו תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע כאמור. הוראות דומות נכללו בהוראת השעה (ראו סעיפים 319יג ו-319יד לחוק).
לצורך ביצוע תפקידי מנהל ההסדר כפי שתוארו לעיל, מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כה ויוסדרו במסגרתה חובות רלוונטיים של החייב ושל צד שלישי. ראשית, מוצע לקבוע חובה שתחול על החייב לשתף פעולה עם מנהל ההסדר ולדווח לו כל מידע שידרוש הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו. מוצע כי חובה זו תחול גם על אדם שלישי שבית המשפט הורה על עיכוב הליכים בעניינו לפי סעיף 322א(ו) לחוק (סעיף שנכלל בהצעת החוק). לצד החובה האמורה, ובדומה לקבוע בהוראת השעה, מוצע לקבוע כי אם החייב או אדם שלישי כאמור סבור שמידע שמנהל ההסדר דרש ממנו אינו נחוץ לשם מילוי תפקידו, הוא יהיה רשאי לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע.
בנוסף, מוצע לקבוע חובה שתחול על חייב (תאגיד או יחיד) למסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט, את כל המידע הנוגע לעניין. מוצע לחייב את החייב לפנות למנהל ההסדר לקבלת עמדתו בעניין בטרם הפנייה לבית המשפט בבקשה לאישור הפעולה או העסקה, ולקבוע כי החייב יצרף את עמדת מנהל ההסדר לבקשה שיגיש לבית המשפט. כמו כן בעניינו של חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק, מוצע לחייבו לדווח למנהל ההסדר מידי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה יורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות והכנסות של התאגיד או העסק, ועל ההוצאות וההכנסות בפועל. כן מוצע לחייב את החייב לדווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו לפי תוכנית ההפעלה כהגדרתה בחוק, ולהודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת החלטה על כך; ואם השינוי או החריגה לא כרוכים בקבלת החלטה, החייב ידווח עליהם למנהל ההסדר מידע עם היוודע לו עליהם.
לבסוף, לגבי הליכים בעניינו של חייב שהוא תאגיד, מוצע להרחיב את היקף המידע אליו ייחשף מנהל ההסדר באמצעות קביעה כי תינתן למנהל ההסדר הרשאה לצפייה במידע שבחשבונות הבנק של התאגיד, זאת לצורך ביצוע תפקידיו האמורים של מנהל ההסדר (ודוק: מדובר בהרשאה לצפייה במידע שבחשבון הבנק בלבד, ולא בהרשאה לבצע פעולות בחשבון או לנהל את נכסי או כספי החייב). לצד זאת מוצע לקבוע כי אם סבר התאגיד שמידע שבחשבון בנק שלו אינו נחוץ למנהל ההסדר לשם מילוי תפקידו, יהיה התאגיד רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה שלא תינתן הרשאה לצפייה במידע.
ההוראות האמורות בנוגע למסירת מידע ושיתוף פעולה עם מנהל ההסדר נדרשות לצורך ביצוע תפקידי מנהל ההסדר שהם הבטחת הניהול התקין של ההליך והבטחת השמירה על נכסי החייב במהלכם. מתן גישה למנהל ההסדר למידע, ושיתוף פעולה של החייב וצד שלישי עמו, וכן אפשרותו של מנהל ההסדר לפנות לבית המשפט שהוא פועל מטעמו – כל אלה נדרשים משום שמתן צו עיכוב הליכים זמני לחייב בלי מינוי נאמן עלול להביא לפגיעה פוטנציאלית בנושים. הדבר נכון ביתר שאת כשמתאפשרת הפעלת תאגיד או עסק על ידי החייב עצמו בלי מינוי נאמן, אף אם לפרק זמן מגודר. להרחבה אודות מגמת תיקון 9 להעניק הגנות ראויות לנושים ראו בדברי ההסבר להצעת החוק.
לבסוף, מוצע להוסיף תקנה חדשה שמספרה יהיה 159כו. במסגרת תקנה זו מוצע לשמר הוראה שנכללה בהוראת השעה, לפיה כשניתן צו עיכוב הליכים זמני בעניינו של יחיד, בית המשפט יקבע את שכר מנהל ההסדר בהתאם לתקנות לפי סעיף 326 לחוק, לפי החלופה הנמוכה שבתקנות האמורות. לצד זאת מוצע לקבוע כברירת מחדל כי אם הסדר החוב בעניינו של היחיד אושר לפי הוראות החוק והושלם ביצועו, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף, ואולם בית המשפט יהיה רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות האמורות.
לתקנה 2 מוצע לעגן הוראה לפיה מועד התחילה והיקף התחולה של תקנות אלה יהיו זהים למועד התחילה ולהיקף התחולה של תיקון 9 לחוק, שאותו תקנות אלה נועדו להשלים.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 326(ג) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 326(ג) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 326(ג) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 326(ג) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 326(ג) ו-356 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:
תיקון פרק ה' לחלק ו'1 בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות), בחלק ו'1, בפרק ה' שבו: בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות), בחלק ו'1, בפרק ה' שבו: בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות), בחלק ו'1, בפרק ה' שבו: בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות), בחלק ו'1, בפרק ה' שבו: בתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 (להלן – התקנות העיקריות), בחלק ו'1, בפרק ה' שבו:
תחת הכותרת יבוא: תחת הכותרת יבוא: תחת הכותרת יבוא: תחת הכותרת יבוא: תחת הכותרת יבוא:
"סימן א': כללי". "סימן א': כללי". "סימן א': כללי". "סימן א': כללי". "סימן א': כללי".
בסופו יבוא: בסופו יבוא: בסופו יבוא: בסופו יבוא: בסופו יבוא:
"סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני "סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני "סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני "סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני "סימן ב': מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני
תפקידים וסמכויות של מנהל הסדר עקב מתן צו עיכוב הליכים זמני תפקידים וסמכויות של מנהל הסדר עקב מתן צו עיכוב הליכים זמני תפקידים וסמכויות של מנהל הסדר עקב מתן צו עיכוב הליכים זמני 159כד. על מנהל הסדר שמונה בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני יחולו הוראות אלה:
מנהל ההסדר יבצע את הפעולות המפורטות בסעיפים 326(א)(1) עד (3) לחוק;
נוכח מנהל ההסדר כי החייב אינו מקיים הוראה מהוראות חלק י' לחוק או מהוראות חלק זה, ובכלל זה אם נוכח כי חדל להתקיים תנאי מהתנאים למתן צו עיכוב ההליכים הזמני לגבי החייב לפי סעיף 322א לחוק, יודיע על כך לבית המשפט בהקדם האפשרי ורשאי הוא להגיש בקשה למתן הוראות לפי תקנה 159יט;
סבר מנהל ההסדר כי פעולה שבכוונת החייב לבצע עלולה לפגוע בבעלי העניין, ולעניין חייב שהוא תאגיד – גם אם סבר כי פעולה שבכוונתו לבצע אינה לטובת התאגיד, ידווח על כך לבעלי העניין ולבית המשפט בצירוף חוות דעתו לעניין הפגיעה שעלולה להיגרם; מנהל ההסדר לא ימסור מידע על החייב החורג מהנדרש לשם מילוי תפקידיו לפי חלק י' לחוק ולפי חלק זה;
כדי להבטיח שהחייב עומד בתנאי צו עיכוב ההליכים הזמני, יפנה מנהל ההסדר למי שמופקד על רישום נכסים בפנקס המתנהל לפי דין כדי לרשום בפנקס הערה כי ניתן לגבי החייב צו עיכוב הליכים זמני, והוא יעשה כן;
לגבי חייב שהוא תאגיד – מנהל ההסדר ישתתף בכל ישיבות הדירקטוריון של התאגיד וועדותיו, ורשאי הוא לקבל כל מידע שחבר דירקטוריון רשאי לקבל, אלא אם כן מצא בית המשפט שאין צורך בכך כדי להבטיח את הניהול התקין של ההליך או את השמירה על נכסי התאגיד; בית המשפט רשאי לקבוע תנאים להשתתפות מנהל ההסדר בישיבות ולקבלת מידע לפי תקנה זו;
לגבי חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק – מנהל ההסדר יודיע לבית המשפט על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום תוכנית ההפעלה בצירוף חוות דעתו לעניין החריגה האמורה.
מסירת מידע למנהל ההסדר ושיתוף פעולה עמו מסירת מידע למנהל ההסדר ושיתוף פעולה עמו מסירת מידע למנהל ההסדר ושיתוף פעולה עמו 159כה. מינה בית המשפט מנהל הסדר כאמור בתקנה 159כד, יחולו הוראות אלה:
החייב ישתף פעולה עם מנהל ההסדר וידווח לו כל מידע שידרוש ממנו מנהל ההסדר הנחוץ לו לשם מילוי תפקידו; סבר החייב כי מידע שדרש ממנו מנהל ההסדר אינו נחוץ לו לשם מילוי תפקידו, רשאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה לפטור אותו ממסירת המידע; הורה בית המשפט על עיכוב הליכים נגד אדם שלישי לפי סעיף 322א(ו) לחוק, יחולו עליו הוראות תקנת משנה זו;
החייב ימסור למנהל ההסדר, זמן סביר לפני קבלת החלטה לגבי פעולה או עסקה המחייבת את אישור בית המשפט לפי החוק או לפי תקנות אלה או לפי החלטת בית המשפט, את כל המידע הנוגע לאותו עניין, ובטרם יפנה לבית המשפט בבקשה לאישור כאמור – יפנה למנהל ההסדר לקבלת עמדתו, ויצרף אותה לבקשה;
חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר מדי חודש, או בתדירות גבוהה יותר שעליה יורה בית המשפט לבקשת מנהל ההסדר, על ההיקף הצפוי של הוצאות והכנסות של התאגיד או העסק, לפי העניין, וכן על ההוצאות שהוצאו בפועל וההכנסות שהתקבלו;
חייב שהוא תאגיד או יחיד המנהל עסק ידווח למנהל ההסדר באופן שוטף על פעילותו לפי תוכנית ההפעלה, ויודיע לו על כל שינוי או חריגה מהותיים ביישום התוכנית לפני קבלת ההחלטה על כך, ואם השינוי או החריגה לא היו כרוכים בקבלת החלטה – מיד עם היוודע עליהם לחייב;
לגבי חייב שהוא תאגיד – תינתן למנהל ההסדר הרשאה לצפייה במידע שבחשבונות הבנק של התאגיד. סבר התאגיד כי מידע שבחשבון בנק שלו אינו נחוץ למנהל ההסדר לשם מילוי תפקידו, שאי הוא לפנות לבית המשפט בבקשה שיורה שלא תינתן הרשאה לצפייה במידע.
שכר מנהל הסדר כשהושלם ביצוע הסדר חוב בעניינו של יחיד שכר מנהל הסדר כשהושלם ביצוע הסדר חוב בעניינו של יחיד שכר מנהל הסדר כשהושלם ביצוע הסדר חוב בעניינו של יחיד 159כו. מונה מנהל הסדר בהליך שניתן בו צו עיכוב הליכים זמני לבקשת חייב שהוא יחיד, יקבע בית המשפט את שכר מנהל ההסדר בהתאם לתקנות לפי סעיף 326 לחוק; נקבעו בתקנות חלופות לקביעת השכר, יקבע בית המשפט את השכר לפי החלופה הנמוכה, ובלבד שאם הסדר החוב אושר לפי הוראות החוק והושלם ביצועו, השכר לא יפחת מסכום של 9,000 שקלים חדשים, הכולל הוצאות, בצירוף מס ערך מוסף; ואולם בית המשפט רשאי להקטין את השכר או להגדילו, מנימוקים שיירשמו, בהתאם לתקנות האמורות.".
תחילה ותחולה תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025, והן יחולו על הליכים שחל עליהם החוק האמור. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025, והן יחולו על הליכים שחל עליהם החוק האמור. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025, והן יחולו על הליכים שחל עליהם החוק האמור. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025, והן יחולו על הליכים שחל עליהם החוק האמור. תחילתן של תקנות אלה ביום תחילתו של חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי (תיקון מס' 9) (צו עיכוב הליכים זמני בהליך לאישור הסדר חוב), התשפ"ה-2025, והן יחולו על הליכים שחל עליהם החוק האמור.