נוסח מהגורם המוסמך
ט"וטבת תשפ"ה
15
ינואר 2025
לכבוד
ח"כ יוסף טייב
יו"ר
ועדת
ה
חינוך, התרבות והספורט
כנסתישראל
שלום רב,
הנדון:דיווח
לוועדתהחינוך, התרבות והספורטשלהכנסת
לפי
חוק יום משפחות היתומים בישראל, התשפ"ד-
2024
מבוא:
ביום 25
בדצמבר2024
קיים האפוטרופוסהכללי כנס ראשון בהתאם להוראות סעיף 4
א()(2
)לחוק
יום משפחותהיתומיםבישראל,התשפ"ד-
2024
,
לפיו:
"
4
.
(א)יוםמשפחותהיתומיםיצוין,ביןהשאר–
...
(2
)בדיוןמיוחדאצלהאפוטרופוסהכלליביוםמשפחותהיתומיםאובמועדסמוךלו;
הדיוןיתקייםבשיתוףמשרדיהממשלהוגורמיםאחריםהעוסקיםבקידוםזכויותיהםוצורכיהם
שלמשפחותהיתומיםבישראל,אלמנים,אלמנותוילדיםיתומים,ומייצגיםאתענייניהם;
האפוטרופוסהכלליידווחלוועדתהחינוך,התרבותוהספורטשלהכנסתבכתבעלמסקנותיו
מהדיוןהאמור,בתוךחודשממועדקיומו;"
הדיון התקיים
בירושלים.
פתח את הדיון
מנכ"ל משרד המשפטים, מר איתמר דוננפלד, והשתתפו
בו נציגים של משרדי הממשלה הנוגעים לנושא, נציגי השלטון המקומי, נציגי ארגונים חברתיים
ונציגי מכוני מחקר.
במהלךהכנסנערכושלושהרצאותבנושאיםשוניםהרלוונטייםלתחוםשליתמותואובדן.עו"דגלי
גרוס, המשנה לאפוטרופוס הכללי הציגה את התיקון לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות
בעני
י
ן אישורים מנהליים;
חהכ"ל יהודה גליק הציג את העקרונות שבבסיס חוק יום משפחות
היתומיםדלעיל,;וד"ריואהשורקוגב'אורטלטופורק,ממכוןמאיירס-ג'וינט-
ברוקדייל,הציגואת
מחקרן בדבר השפעות של אובדן ושכול על יתומים ומשפחותיהם. כן הובא ממקור ראשון סיפורה
האישישלד"ררויטלדרעי-
חסיד
שאיבדהאתבעלהבאופןפתאומילפנימספרשנים.בקצרה,הכנס
התמקד בהתמודדות המשפחות –
ההורה שנותר
וילדים עם אובדן ה
הורה השני,
וכן בהיבטים
כלליים הנוגעים לשכול אזרחי כפי שיפורטלהלן.
במסגרת הכנס נערכו שולחנות עגולים שבהם השתתפו נציגים,
כמפורט
לעיל,
בנושאים הבאים:
הנגשתמידעומימושזכויות,היבטיםרגשייםשל
או
בדןו
שכול,התמודדותרפואיתשלבניהמשפחה
עם אובדן וכן הכרה של הסביבה בשכול.
1
עיקרימסקנות הדיון:
אנימתכבד להביא בפניהוועדהאתעיקרי מסקנות הדיון כאמור:
-
הכרה –
בדיון עלה כי נדרשת
הגדרה של אלמנות ויתו
מים אזרחיים, והעלאת המודעות
של
הציבור
לשכול האזרחי במופעיו השונים. נקודה
מהותית שעלתה היא
ה
התייחסות השונה
למשפחות
השכול האזרחי והצורך להשוות את התנאים
המעשיים וגם הכספיים,
לטובת
משפחות השכול האזרחי. יתרה מכך, גם ב
שכול האזרחי קיימת התייחסות שונה לאובדן
ש
מוגדר כמוכר, כך בנסיבות
שבהן בן משפחה מדרגה ראשונה נפטר כתוצאה מעבירות רצח,
אובדנות או תאונת דרכים, לבין מה שמכונה
אובדן שאינו מוכר הכולל פטירה בנסיבות
בריאותיות,תאונותביתיותאותאונותשאינן
תאונותדרכים.לענייןאובדןאזרחימוכרקיימת
תוכניתשלמשרדהרווחהלמתןליוויוסיועחלקילמשפחות,אולםבאובדןאזרחישאינומוכר
אין כללזכויותואין אףגורםשאחראימטעםהמדינה.לסיכום,בדיוןעלה כי לא קיימיםכיום
מעניםמספקיםלצרכיםהמיוחדיםשל
משפחותהשכולהאזרחיבמסגרותהקיימות,ולאקיים
גורם במדינה אשר
מתכלל את הטיפול
במשפחות אלה.
המענים אינם רק מענים כספיים אלא
מדוברבמגווןשלמעניםלצרכיםבכללהתחומים–
בתחוםהחינוך,בתחוםהבריאות,במישור
הרגשי במידת הצורך וכדומה.
-
הנגשת מידע ומימושזכויות – בדיוןעלה צורך ב
הנגשת
מידע וסיוע במימוש זכויות למשפחות
היתומים. ראשית, נדרשת
רשימה מסודרת של כלל הזכויות
הרלוונטיות הקיימות כיום
למשפחות במקום אחד באופן דיגיטלי, תוך חלוקה להבדלים ביניהם ולאופי האוכלוסייה.
שנית,נדרש מענה אנושי
שיסייע למשפחהלפעול בשעתה הקשה.
יצויןכיישנהציפייה
ש
גורםמטעםהמדינהיפנהאלהמשפחהבאופןיזוםלאחרהפטירה
ויציע
לה סיוע,
וכן יש צורך למעקב של אותו גורם ובחינה
שהמשפחה אכן הצליחה למצות את
זכויותיה.
-
הקצאת משאבים לליווי
, סיוע ותמיכה
במשפחות –
בדיון עלה הצורך בהקצאת משאבים
לטובתליווישלהמשפחות,סיועותמיכהבהן,ביתומיםוביתומות,באלמניםובאלמנות.מספר
דוגמאות נקודתיות שעלו בדיון הן: הצורך ב
מענים במסגרות החינוך –
הן בהיבטים הרגשיים
והן הלימודיים, במערכות החינוך הפורמליות לצד הבלתי פורמליות (תנועות הנוער
והמתנ"סים;)
הגנה תעסוקתית לאלמנים ולאלמנות
שנדרשת בשל השינוי במצב המשפחתי;
הקמת קבוצת שווים
למשפחות השכולהאזרחי.
-
הקמת מנגנוני סיוע נגישים למשפחות
–
בדיון נידונ
ה
גם האפשרות להקים מערכי סיוע
בעלויותתקציביותמוגבלות,והכשרתכוחאדםאשריוכללתמוךבמשפחות
ולהציעלהםעזרה
בהתמודדות עם האבדן מבחינה רגשית, תפעולית ומנהלתית לדוגמה:,
סיוע קהילתי המבוסס
על מתנדבים; התנדבות באמצעות
מסגרות מחייבות דוגמת השירות הלאומי;
התנדבות
סטודנטים במסגרת תכנית "פרח;" התנדבות
תלמידי תיכון
במסגרת תכנית "מחויבות
אישית";התנדבות באמצעות תנועות נוער ועוד.
2
-
התאמותבמערכתהבריאות –בדיוןעלההצורךלספקלמשפחותמענה
טיפולהוליסטי
בהנחה
כי המצב הרגשי של
בני המשפחה עשוי להשפיע על
מצב הבריאותי.
כמו כן, יש לבצע חשיבה
כיצדניתןלהקלעלהקשייםהלוגיסטייםשלהמשפחה,מ
שנותרהורהמטפלאחד,ובאיזהאופן
ישלהכשיראתהרופאים
לרגישותמיוחדתלילדיםאו
להורהשנותר
במצביםכאלה.
זאתועוד,
עלה הצורך להתחיל
בליווי ותמיכה במשפחה כבר במסגרת בית החולים שמטפל באדם,
סביב
הפטירהולאחר מכן
המשך
טיפול בקהילה.
-
היערכות מוקדמת לפטירה –
במקרים בהם ישנו חשש ממשי לחייו של האדם, לדוגמה חולה
ב
מחל
ה
קשה, קיים לעיתים קושי של האדם ושל משפחתו להיערך
ל
סוף החיים. בדיון עלה
הצורךבחשיפתהמשפחותהרלוונטיותשמעוניינותבכ
ך
למידעאודותכליםמשפטיים
שיכולים
לסייע להגשים את רצונו של האדם ולסייע להתנהלות המשפחה, דוגמת עריכת ייפוי כוח
מתמשך או רפואי אועריכת צוואה.
-
שיתוף פעולה בין הגורמים המטפלים –
בדיון הודגש הצורך בשיתוף פעולה בין כלל הגורמים
הרלוונטיי
ם העוסקים בתחום, וכן החשיבות הרבה שיש להעברת מידע
ולתיאום ביניהם –
בין
משרדי הממשלה והשלטון המקומי לבין עצמם, בינם לבין הארגונים החברתיים, ואף בין
הארגוניםהחברתייםלביןעצמם.
-
הקמת פורום בין משרדי בנושא השכול האזרחי
–
מן הדיון עלה
כי הצורך הראשוני הוא
בהקמת פורום בין משרדי שיכלול את
הגופים הממשלתיים ונציגי השלטון המקומי
הרלוונטיים, שמטרתו יהיה לבחון את
שינוי המדיניות בתחום, את המענים הקיימים כיום
ואלה החסרים, וכן
את זהות הגורם מטעם המדינה שיתכלל את הטיפול במשפחות השכול
האזרחי.עלהפורוםלקיים
שיחעםהמשפחות
כדילזהותמהםהקשיים
המרכזייםשלהן,
איזה
סיוע נדרשלהן ואיך הןהיו
רוצות
לקבל אותו.
נוסף
לכך,עלהפורום לפעול בשיתוףעםארגוני
החברה האזרחית
העוסקים בתחום, ללמוד מהידע שצברו בנושא, ולבחון שיתופי פעולה
אפשריים. כןהוצע ללמוד מניסיונםהעשיר של הגופיםהביטחוניים בנושא.
בכבוד רבובהערכה רבה,
בן ציון פיגלסון, עו"ד
האפוטרופוסהכללי והממונהעלענייניהירושה
3