חומר רקע
1
ביולי, 2025
לכבוד
ועדת החוקה,חוק ומשפט
הכנסת
שלום רב,
הנדון:
טיוטתתקנותמרשםהאוכלוסין(רישוםמען()תיקון,)התשפ"ד-
2024
ברצוני להביעאת התנגדותי לתיקוןהמוצעלתקנות מרשםהאוכלוסין (רישום מען) שבנדון, אשר יובא
מחרלדיון בפני
הוועדההנכבדה. מדובר בתיקון שמבקשלעגן בדיעבד פרקטיקה בלתיחוקית ומפלה,
שננקטת במשך שנים עלידי רשותהאוכלוסין –
סירוב לעדכן את מענם של אזרחים ותושבים בדואים,
המתגוררים בפועל בכפרים הבלתי מוכרים.
1.
תקנה 6
ל
תקנות מרשם האוכלוסין (רישום מען,) התשל"ד-
1974
(להלן: התקנות)
קובעת כי
אזרחיםותושבים
בדואים המתגוררים ב
כפריםהלאמוכרים,
יירשמו במרשםלפי שם השבט אליו
הם משתייכים, בצירוף שם הנפה והמחוז. הסדר זה החליף את המדיניות
שהייתה קיימת ע
ד
שנת
1974
, לפיה נרשמו תושבי ה
כפרים הלא מו
כרים לפי שמותיהם ההיסטוריים של הכפרים שבהם
התגוררו בפועל.
2.
נוסחן הנוכחי של התקנות, כמו גם פסיקת בית המשפט, מבטאים את מטרתו המרכזית של חוק
מרשם האוכלוסין, התשכ"ה-
1965
(להלן: החוק) –
להבטיח כי המען הרשום ישקף את מקום
המגורים האמיתי
והעדכני של התושב. אמינות המרשם היא אינטרס ציבורי מהותי, שכן בהתאם
לסעיף 3
לחוק, רישום המען משמש ראיה לכאורה לנכונותו, ורשויות רבות נשענות עליו בקביעת
זכויות וחובות. לפיכך, לרישום המען השלכות ישירות על מימוש זכויותיו וחובותיו של הפרט
במקוםמגוריו.
3.
מטרתהתי
קון המוצע, כעולה מדברי ההסבר, היא "
למנוע ממי שהסדיר את מענו ומתגורר ביישוב
מוסדרמלשובולשנותאתמענולפזורה".
ואולם,לאברורכיצדמטרהזומושגתבאמצעותההצעה
הנוכחית. למעשה
במשך שנים רבות הלשכה סירבה לעדכן כתובות של בדואים שחזרו או עברו
להתגורר בכפר לא מוכר בהתאם לשם השבט. לפי הערכות כבר היום אלפי תושבים מהכפרים
הבלתימוכריםלאהצליחולעדכןאתרישוםמענםכךשישקףאתמקוםמגוריהםבפועל.גםילדים
רבים אינם רשומים בכפרים שבהם הם גדלים, ולעיתים נרשמו בהתאם למען ההיסטורי של אחד
מהוריהם–
כתובתשבההתגוררההורהלפנינישואיולתושבהכפרהלאמוכרולפנישעברלהתגורר
עמו –
וזאת למרות שהילדים עצמם מעולם לא חיו באותו מען.
יצויין כי מדיניות לא חוקית זו
נתקפה במסגרת,
עת"ם (באר שבע)
37022
-
05
-
22
אבו עסב נ' רשות האוכלוסין וההגירה – משרד
הפנים.
4.
מדיניות זו, בנוסף להיותה בלתי חוקית ובלתי שקופה, לא השיגה את מטרתה המוצהרת –
עידוד
מעבר ליישובים מוסדרים –
אלא הביאה לתוצאה הפוכה: היא פגעה באמינות מרשם האוכלוסין,
יצרה פערים בין הרישום לבין המציאות בשטח, והובילה לניפוח מלאכותי של מספר התושבים
ביישובים מוכרים, תוך הכפפתם של אזרחים ושירותים ציבוריים לנתונים כוזבים. זאת בנוסף
לפגיעה
הקשהבזכותהתושביםלשירותיםבסיסיים(חינוך,בריאות,רווחה,דואר),והדרתקהילות
שלמותמהתכנוןומהסטטיסטיקההרלוונטיתלהסדרהעתידית.כלזאתתוךהפליהברורה,בשונה
מהוראות התקנות המאפשרות לאזרחים יהודים לעדכן מען גם מחוץ לרשות מקומית או "ליד"
יישוב מוכ
ר (תקנה4 ותקנה 5).
5.
אני קורא למדינה להימנע מהמשך השקעת משאבים וניסיונות חקיקה שמטרתם להנציח מדיניות
מפלה ומדירה, ולהפנות את המאמצים למציאת פתרונות מוסכמים להסדרה כוללת של הכפרים
הבלתי מוכרים, תוך שיח ישיר, כנה וענייני עם תושביהם. יש לגלות רגישות לנסיבות חייהם
ולהיסטוריה רבת השנים שלהם עם הנגב, להכיר בזכויותיהם, ולהתחשב באורח חייהם הייחודי –
רק בדרך זו ניתןיהיה להגיע לפתרונות ב
ני קיימא, שוויונייםוהוגנים.
6.
לסיכום,
תיקוןהתקנותבמתכונתוהנוכחיתסותראתהוראותהחוק
ופסיקתבתיהמשפט.התיקון
פוגע
בזכויותהיסודשלהתושבים
ואינועומדבהוראות סעיף8
לחוקיסוד:כבודהאדםוחירותו–
לא בתכלית,לא במידתיות, ולא ב
הסכמה.
7.
לאורהאמור לעיל,
אני
פונה אליכםומבקשלאלקדם אתהתיקון.
בברכה,
יוסף אלעטאונה