נוסח מהגורם המוסמך
תקנות מטעם משרד המשפטים:
תקנות בתי המשפט (יישום אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים), התשפ"ה-2025
___ ב________ התש_______ (___ ב________ 2023)
[תאריך עברי] ([תאריך לועזי])
(חמ 3-6853)
__________________
יריב לוין
שר המשפטים
דברי הסבר
כללי מטרת תקנות אלה היא לסייע לביצועה של אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (להלן – אמנת סינגפור או האמנה) שנחתמה על-ידי ישראל ביום ו' באב התשע"ט (7 באוגוסט 2019), אושררה על ידה ביום י"א בחשוון התשפ"ה (12 בנובמבר 2024) בהחלטת ממשלה מס' 2388 (אשרור אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת סינגפור)) והופקדה במטה האו"ם ביום ח' בטבת התשפ"ה (8 בינואר 2025). בהתאם לכך, האמנה תכנס לתוקף עבור ישראל ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025) ותחול על הסכם שמקורו בגישור שנחתם לאחר תאריך זה.
אמנת סינגפור גובשה בשל אי הוודאות הקיימת סביב אופן אכיפתם של הסדרי גישור בעסקאות סחר בין-לאומיות. עד לכינון אמנת סינגפור, כאשר צד לסכסוך לא ציית להוראות הסדר הגישור, הצד שביקש את אכיפתו יכול היה לעשות זאת רק באופן בו נאכפים חוזים רגילים במדינה בה התבקשה האכיפה. זאת, בשונה מפסק בוררות זר, שלגביו קיים משטר יעיל לאכיפה בין-לאומית, בדמות אמנת ניו יורק – האמנה בדבר הכרתם ואכיפתם של פסקי בוררות חוץ משנת 1958, שישראל צד לה. מצב זה הביא לכך שצדדים לעסקאות מסחריות בין-לאומיות בחרו שלא לעשות שימוש בנתיב הגישור לשם פתרון סכסוכים בין-לאומיים, על אף שמדובר בנתיב שיש לו יתרונות רבים, ובכלל זה עלויות נמוכות יחסית וגמישות בסדרי דין.
אמנת סינגפור, במענה לצורך זה, קובעת מסלול ייחודי ומהיר לאכיפת הסדרי גישור בין-לאומיים בבתי המשפט במדינות החברות בה. האמנה חלה על הסדרי גישור בין-לאומיים בתחום המסחרי, למעט דיני משפחה, מעמד אישי, ירושה ודיני עבודה, או כאשר אחד הצרכנים להסדר הגישור הוא צרכן פרטי.
החובה המרכזית שמטילה האמנה על מדינות היא לאכוף הסדרי גישור בין-לאומיים ולאפשר לצדדים לטעון לקיומם של הסדרים כאלה בהגנה מפני תובענות. זאת, אלא אם כן מתקיימת אחת העילות המפורטות באמנה, המאפשרות לבתי משפט לסרב לכך, ובכלל זה העילה של פגיעה בתקנת הציבור. בכך, האמנה יוצרת ודאות משפטית לצדדים להסדר גישור בין-לאומי אשר יכולים להסתמך על כך שההסדר יכובד במדינות שהן צד לאמנה, ומעודדת את השימוש בגישור לצורך יישוב סכסוכים חוצי גבולות בהקשר של עסקאות מסחריות בין-לאומיות.
התקנות מעגנות בדין הישראלי את ההסדרים הקבועים באמנת סינגפור, לאחר אימוץ האמנה אל הדין הפנימי בחוק בתי המשפט (תיקון 103), התשפ"ד-2024. התיקון לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), הוסיף את ההגדרה של אמנת סינגפור לחוק וקבע כי ככל שהצדדים הסכימו לתחולת אמנת סינגפור בהסדר הגישור, ההסדר ייאכף או יוכר כטענת הגנה בבתי משפט בישראל בהתאם לתנאי האמנה. זאת בהתאם להסתייגות שישראל הגישה בהתאם להוראות סעיף 8 לאמנה. מטרת ההסדר וההסתייגות הינה ליצור ודאות משפטית עבור צדדים להסדר גישור בין-לאומי שנערך בהתאם לאמנה, ולהבטיח כי יהיו מודעים מראש לכך שהאמנה תחול לגבי ההסדר ותאפשר בקשת סעדים ביחס אליו במדינות שהן צד לאמנה. כמו כן, התקנות קובעות סדרי דין לעניין מקום השיפוט והוראות נוספות הנדרשות ליישום וביצוע אמנת סינגפור.
לתקנה 1
מוצע להפנות להגדרה של אמנת סינגפור בסעיף 79ג(א) לחוק, וכן להגדיר את תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018, אליהן קיימות הפניות בתקנות. כמו כן, מוצע להפנות ל-"הסדר גישור בין-לאומי" כמשמעותו בסעיף 1 ("תחולה") לאמנת סינגפור אשר מובאת בתוספת לתקנות, המדגישה את אופיו הבין-לאומי של הסדר הגישור ואת התנאים לתחולת האמנה עליו, וכוללת מספר הבהרות, בין היתר, הבהרה לפיה שימוש בתקשורת אלקטרונית שניתן לעיין בה תמלא אחרי דרישת הכתב הקבועה בהגדרה.
לתקנה 2
מוצע לקבוע כי מטרת התקנות היא לביצוע אמנת סינגפור וכן כי התקנות יפורשו יחד איתן. לעניין זה רלוונטיות גם הוראות שלא עוגנו במפורש בתקנות ונוגעות לתחולת האמנה. כך, למשל, בהתאם לסעיף 1(2) לאמנה היא אינה חלה על סכסוכים בעניינים של צרכנות, ירושה, משפחה או יחסי עבודה. כמו כן, בהתאם לסעיף 1(3) לאמנה היא אינה חלה לגבי הסדרי גישור שאושרו על-ידי בית משפט והוכרו כבעלי תוקף של פסק דין בר-אכיפה במדינה בה נמצא בית המשפט האמור או על הסדרי גישור שניתן לאוכפם כפי שניתן לאכוף פסקי בוררות.
לתקנה 3
מוצע לקבוע כי תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן - תקנות סדר הדין האזרחי) יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בעניין אמנת סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים, אם אין בתקנות אלה הוראות אחרות.
לתקנה 4
מוצע לקבוע מקום שיפוט לעניין בקשות המוגשות מכוח האמנה.
לתקנת משנה 4(א)
מוצע לקבוע כי בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק, כלומר לפי אמנת סינגפור, בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך בישראל, תוגש לבית המשפט המוסמך במקום השיפוט בו נערך הגישור.
לתקנת משנה 4(ב)
מוצע לקבוע כי בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק, כלומר לפי אמנת סינגפור, בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך מחוץ לישראל, תוגש לבית משפט בתל אביב שבסמכותו העניינית לדון בה, אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת בהסדר הגישור.
לתקנה 5
סעיף 4 לאמנת סינגפור קובע תנאים להסתמכות בעלי דין על הסדר גישור בין-לאומי בפני בית המשפט לשם בקשה להכריז עליו כאכיף או להשתמש בו כטענת הגנה מפני תובענה. לפיכך, מוצע לקבוע סדרי דין לעניין זה. כך, מוצע לקבוע כי בקשת בעל דין לבית המשפט מכוח אמנת סינגפור לאכוף הסדר גישור בין-לאומי או להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה, תוגש בדרך של בקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לתקנת משנה 5(א)
מוצע לקבוע כי צד המבקש להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור הבין-לאומי לפי אמנת סינגפור, יצרף לבקשתו את הסדר הגישור הבין-לאומי שעליו חתמו הצדדים, בצירוף תרגום לשפה העברית.
לתקנת משנה 5(ב)
מוצע לקבוע כי צד המבקש להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור הבין-לאומי לפי אמנת סינגפור, יצרף לבקשתו ראיה לכך שהסדר הגישור הבין-לאומי נבע מגישור, כמפורט בסעיף 4(1)(ב) לאמנת סינגפור, בצירוף תרגום לשפה העברית. יצוין כי בהתאם לאמור בסעיף 4(1)(ב) לאמנה, ראיה יכולה להיות חתימת המגשר על הסדר הגישור, מסמך חתום על ידי המגשר המציין כי הגישור נערך, או אישור בכתב של המוסד שניהל את הגישור. רק בהיעדר אחת מהראיות הללו, צד יוכל להגיש ראיה אחרת, ובלבד שהיא מקובלת על בית המשפט.
לתקנת משנה 5(ג)
מוצע לקבוע כי צד המבקש להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור הבין-לאומי לפי אמנת סינגפור, יצרף לבקשתו כל מסמך אחר הנדרש לשם קיום הוראות אמנת סינגפור, לפי דרישת בית המשפט. כמו כן, מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי להורות על תרגום מסמך כאמור לשפה העברית.
לתקנה 6
סעיף 5 לאמנת סינגפור מונה עילות לפיהן בית משפט רשאי לסרב להכיר או לאכוף הסדר גישור בין-לאומי. סעיף 5(1) לאמנה מפרט את רשימת העילות בהן צד המעוניין בסירוב צריך להוכיח את התקיימותן, כגון כשירות הצדדים, בטלות הסדר הגישור הבין-לאומי, שינויים בו או כשאינו מחייב את הצדדים, התחייבויות שמולאו או אינן ברורות, סתירה להסדר הגישור הבין-לאומי, או הפרות הקשורות בהתנהלות בעייתית של המגשר, כגון ניגוד עניינים או הפרת כללי אתיקה רלוונטיים (אמות המידה החלות על המגשר). סעיף 5(2) לאמנה קובע שתי עילות בהן בית משפט רשאי, מיוזמתו ומבלי שהתבקש לכך על ידי אחד מבעלי הדין, לסרב להכיר או לאכוף הסדר גישור בין-לאומי, ובכלל זאת הכרה או אכיפה של הסדר הגישור הבין-לאומי תהיה בניגוד לתקנת הציבור, או כי נושא הסכסוך אינו בר גישור בהתאם לדין בישראל. לפיכך, מוצע לקבוע הוראות לעניין יישום סעיף 5 לאמנה באופן האמור.
לתקנת משנה 6(א)
מוצע לקבוע כי בית המשפט רשאי לסרב לאכוף הסדר גישור בין-לאומי או להכיר בו כטענת הגנה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, אם סבר כי מתקיים אחד מהתנאים או הנסיבות המנויים בסעיף 5 לאמנת סינגפור.
לתקנת משנה 6(ב)
מוצע לקבוע כי בקשת בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לתקנת משנה 7
בהתאם לסעיף 6 לאמנת סינגפור, בתי משפט שאליהם הוגשה בקשה לסעד בהתאם לתקנה 3, רשאים להשעות את ההחלטה בעניין או, לבקשת אחד הצדדים להליך, לדרוש בטוחה הולמת ממגיש הבקשה, במידה והוגשו בקשות או עלו טענות בפני בית משפט, ערכאת בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת לגבי הסדר גישור שיש בהן כדי להשפיע על הסעד האמור. לפיכך, מוצע לקבוע כי בקשה לפי סעיף 6 לאמנה תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
לתקנת משנה 8
מוצע לקבוע כי תחילתן של תקנות אלה יהיה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), יום כניסתה לתוקף של אמנת סינגפור עבור ישראל.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א)(2), (6), ו-(ב) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א)(2), (6), ו-(ב) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה: בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79ד(א)(2), (6), ו-(ב) ו-109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 (להלן – החוק), ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות בתקנות אלה – בתקנות אלה – בתקנות אלה –
"אמנת סינגפור" – כהגדרתה בסעיף 79ג(א) לחוק וכנוסחה בתוספת; "אמנת סינגפור" – כהגדרתה בסעיף 79ג(א) לחוק וכנוסחה בתוספת; "אמנת סינגפור" – כהגדרתה בסעיף 79ג(א) לחוק וכנוסחה בתוספת;
"הסדר גישור בין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת; "הסדר גישור בין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת; "הסדר גישור בין-לאומי" – כמשמעותו בסעיף 1 לתוספת;
"תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. "תקנות סדר הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
מטרה ופירוש מטרת תקנות אלה היא ביצוע אמנת סינגפור; התקנות יפורשו יחד איתה. מטרת תקנות אלה היא ביצוע אמנת סינגפור; התקנות יפורשו יחד איתה. מטרת תקנות אלה היא ביצוע אמנת סינגפור; התקנות יפורשו יחד איתה.
תחולת תקנות סדר הדין האזרחי תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בעניין אמנת סינגפור, אם אין בתקנות אלה הוראות אחרות. תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בעניין אמנת סינגפור, אם אין בתקנות אלה הוראות אחרות. תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בבית המשפט בעניין אמנת סינגפור, אם אין בתקנות אלה הוראות אחרות.
מקום השיפוט בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך בישראל, תוגש לבית המשפט המוסמך במקום השיפוט שבו נערך הגישור. בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך בישראל, תוגש לבית המשפט המוסמך במקום השיפוט שבו נערך הגישור. בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך בישראל, תוגש לבית המשפט המוסמך במקום השיפוט שבו נערך הגישור.
בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך מחוץ לישראל, תוגש לבית משפט בתל אביב שבסמכותו העניינית לדון בה, אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת בהסדר הגישור. בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך מחוץ לישראל, תוגש לבית משפט בתל אביב שבסמכותו העניינית לדון בה, אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת בהסדר הגישור. בקשה לפי סעיף 79ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך מחוץ לישראל, תוגש לבית משפט בתל אביב שבסמכותו העניינית לדון בה, אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת בהסדר הגישור.
סדרי דין להגשת בקשה לאכוף או להכיר בטענת הגנה בקשת בעל דין לאכוף הסדר גישור בין-לאומי, או להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי; צד המבקש מבית המשפט להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור כאמור יצרף לבקשתו - בקשת בעל דין לאכוף הסדר גישור בין-לאומי, או להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי; צד המבקש מבית המשפט להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור כאמור יצרף לבקשתו - בקשת בעל דין לאכוף הסדר גישור בין-לאומי, או להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה, תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי; צד המבקש מבית המשפט להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור כאמור יצרף לבקשתו -
את הסדר הגישור הבין-לאומי שעליו חתמו הצדדים, בצירוף תרגום לשפה העברית; את הסדר הגישור הבין-לאומי שעליו חתמו הצדדים, בצירוף תרגום לשפה העברית; את הסדר הגישור הבין-לאומי שעליו חתמו הצדדים, בצירוף תרגום לשפה העברית;
ראיה לכך שהסדר הגישור הבין-לאומי נבע מגישור לפי סעיף 4 לאמנת סינגפור, בצירוף תרגום לשפה העברית; ראיה לכך שהסדר הגישור הבין-לאומי נבע מגישור לפי סעיף 4 לאמנת סינגפור, בצירוף תרגום לשפה העברית; ראיה לכך שהסדר הגישור הבין-לאומי נבע מגישור לפי סעיף 4 לאמנת סינגפור, בצירוף תרגום לשפה העברית;
כל מסמך אחר הנדרש לשם קיום הוראות אמנת סינגפור, לפי דרישת בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על תרגום מסמך כאמור לשפה העברית. כל מסמך אחר הנדרש לשם קיום הוראות אמנת סינגפור, לפי דרישת בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על תרגום מסמך כאמור לשפה העברית. כל מסמך אחר הנדרש לשם קיום הוראות אמנת סינגפור, לפי דרישת בית המשפט; בית המשפט רשאי להורות על תרגום מסמך כאמור לשפה העברית.
סירוב להכרה או אכיפה של הסדר גישור בין-לאומי בית המשפט רשאי לסרב לאכוף הסדר גישור בין-לאומי או להכיר בו כטענת הגנה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, אם סבר כי מתקיים אחד מהתנאים או הנסיבות המנויים בסעיף 5 לאמנת סינגפור. בית המשפט רשאי לסרב לאכוף הסדר גישור בין-לאומי או להכיר בו כטענת הגנה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, אם סבר כי מתקיים אחד מהתנאים או הנסיבות המנויים בסעיף 5 לאמנת סינגפור. בית המשפט רשאי לסרב לאכוף הסדר גישור בין-לאומי או להכיר בו כטענת הגנה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, אם סבר כי מתקיים אחד מהתנאים או הנסיבות המנויים בסעיף 5 לאמנת סינגפור.
בקשת בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשת בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשת בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
בקשות או טענות מקבילות להסדר הגישור בקשה לפי סעיף 6 לאמנת סינגפור תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשה לפי סעיף 6 לאמנת סינגפור תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשה לפי סעיף 6 לאמנת סינגפור תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי. בקשה לפי סעיף 6 לאמנת סינגפור תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54 לתקנות סדר הדין האזרחי.
תחילה תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), יום כניסתה לתוקף של אמנת סינגפור בישראל. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), יום כניסתה לתוקף של אמנת סינגפור בישראל. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), יום כניסתה לתוקף של אמנת סינגפור בישראל. תחילתן של תקנות אלה ביום י"ב בתמוז התשפ"ה (8 ביולי 2025), יום כניסתה לתוקף של אמנת סינגפור בישראל.
תוספת
(תקנה 1) תוספת
(תקנה 1) תוספת
(תקנה 1) תוספת
(תקנה 1)
אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת סינגפור) אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת סינגפור) אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת סינגפור)
מבוא מבוא מבוא
הצדדים לאמנה זו, הצדדים לאמנה זו, הצדדים לאמנה זו,
בהכירם בערכו של הגישור לטובת הסחר הבין-לאומי כאמצעי ליישוב סכסוכים מסחריים שבהם הצדדים לסכסוך פונים אל גורם או גורמים שלישיים כדי לסייע להם בניסיונם ליישב את הסכסוך בדרכי נועם, בהכירם בערכו של הגישור לטובת הסחר הבין-לאומי כאמצעי ליישוב סכסוכים מסחריים שבהם הצדדים לסכסוך פונים אל גורם או גורמים שלישיים כדי לסייע להם בניסיונם ליישב את הסכסוך בדרכי נועם, בהכירם בערכו של הגישור לטובת הסחר הבין-לאומי כאמצעי ליישוב סכסוכים מסחריים שבהם הצדדים לסכסוך פונים אל גורם או גורמים שלישיים כדי לסייע להם בניסיונם ליישב את הסכסוך בדרכי נועם,
בציינם כי השימוש בגישור הולך וגובר בפעילות מסחרית בין-לאומית ומקומית כחלופה להתדיינות משפטית, בציינם כי השימוש בגישור הולך וגובר בפעילות מסחרית בין-לאומית ומקומית כחלופה להתדיינות משפטית, בציינם כי השימוש בגישור הולך וגובר בפעילות מסחרית בין-לאומית ומקומית כחלופה להתדיינות משפטית,
בתתם דעתם לכך שהשימוש בגישור מקנה יתרונות משמעותיים, כגון צמצום המקרים שבהם מחלוקת מובילה לסיום היחסים המסחריים, סיוע בניהול עסקאות בין-לאומיות של צדדים מסחריים, וחסכון למדינות במשאבים לניהול צדק, בתתם דעתם לכך שהשימוש בגישור מקנה יתרונות משמעותיים, כגון צמצום המקרים שבהם מחלוקת מובילה לסיום היחסים המסחריים, סיוע בניהול עסקאות בין-לאומיות של צדדים מסחריים, וחסכון למדינות במשאבים לניהול צדק, בתתם דעתם לכך שהשימוש בגישור מקנה יתרונות משמעותיים, כגון צמצום המקרים שבהם מחלוקת מובילה לסיום היחסים המסחריים, סיוע בניהול עסקאות בין-לאומיות של צדדים מסחריים, וחסכון למדינות במשאבים לניהול צדק,
בהיותם משוכנעים כי יצירת מסגרת להסדרי גישור בסכסוכים בין-לאומיים שמקורם בגישור המקובלת על מדינות בעלות מערכות משפטיות חברתיות וכלכליות שונות תתרום לפיתוח יחסים כלכליים בין-לאומיים הרמוניים, בהיותם משוכנעים כי יצירת מסגרת להסדרי גישור בסכסוכים בין-לאומיים שמקורם בגישור המקובלת על מדינות בעלות מערכות משפטיות חברתיות וכלכליות שונות תתרום לפיתוח יחסים כלכליים בין-לאומיים הרמוניים, בהיותם משוכנעים כי יצירת מסגרת להסדרי גישור בסכסוכים בין-לאומיים שמקורם בגישור המקובלת על מדינות בעלות מערכות משפטיות חברתיות וכלכליות שונות תתרום לפיתוח יחסים כלכליים בין-לאומיים הרמוניים,
הסכימו לאמור: הסכימו לאמור: הסכימו לאמור:
סעיף 1. תחולה סעיף 1. תחולה סעיף 1. תחולה
אמנה זו שחלה על הסדר שמקורו בגישור ואשר נעשה בכתב על ידי הצדדים כדי ליישב סכסוך מסחרי ("הסדר גישור") אשר, במועד עשייתו, הוא בין-לאומי במובן הבא: אמנה זו שחלה על הסדר שמקורו בגישור ואשר נעשה בכתב על ידי הצדדים כדי ליישב סכסוך מסחרי ("הסדר גישור") אשר, במועד עשייתו, הוא בין-לאומי במובן הבא: אמנה זו שחלה על הסדר שמקורו בגישור ואשר נעשה בכתב על ידי הצדדים כדי ליישב סכסוך מסחרי ("הסדר גישור") אשר, במועד עשייתו, הוא בין-לאומי במובן הבא:
לפחות לשניים מהצדדים להסדר הגישור יש מקומות עסקים במדינות שונות; או לפחות לשניים מהצדדים להסדר הגישור יש מקומות עסקים במדינות שונות; או
המדינה שבה לצדדים להסדר הגישור יש מקום עסקים איננה: המדינה שבה לצדדים להסדר הגישור יש מקום עסקים איננה:
i)) המדינה שבה מבוצע חלק משמעותי מההתחייבויות במסגרת הסדר הגישור; או
(ii) המדינה בעלת הזיקה המשמעותית ביותר לנושא הסדר הגישור;
אמנה זו אינה חלה על הסדרי גישור: אמנה זו אינה חלה על הסדרי גישור: אמנה זו אינה חלה על הסדרי גישור:
שנועדו ליישב סכסוך הנובע מעסקאות שאחד מהצדדים הוא צרכן שנועדו לצרכים אישיים, משפחתיים או לצרכי משק בית; שנועדו ליישב סכסוך הנובע מעסקאות שאחד מהצדדים הוא צרכן שנועדו לצרכים אישיים, משפחתיים או לצרכי משק בית;
הקשורים לדיני משפחה, ירושה או עבודה. הקשורים לדיני משפחה, ירושה או עבודה.
אמנה זו איננה חלה על: אמנה זו איננה חלה על: אמנה זו איננה חלה על:
הסדרי גישור: הסדרי גישור:
i)) שאושרו על ידי בית משפט או שנעשו במסגרת הליכים בפני בית משפט; וכן
(ii) הניתנים לאכיפה כפסק דין במדינה של אותו בית המשפט.
הסדרי הגישור שתועדו וניתנים לאכיפה כפסק בוררות. הסדרי הגישור שתועדו וניתנים לאכיפה כפסק בוררות.
סעיף 2. הגדרות סעיף 2. הגדרות סעיף 2. הגדרות
לעניין סעיף 1(1): לעניין סעיף 1(1): לעניין סעיף 1(1):
אם לצד יש יותר ממקום עסקים עיקרי אחד, מקום העסקים הנוגע בדבר הוא המקום בעל הזיקה המשמעותית ביותר לסכסוך אשר יושב באמצעות הסדר הגישור, בשים לב לנסיבות שהיו ידועות לצדדים או שעליהן חשבו הצדדים במועד עשיית הסדר הגישור; אם לצד יש יותר ממקום עסקים עיקרי אחד, מקום העסקים הנוגע בדבר הוא המקום בעל הזיקה המשמעותית ביותר לסכסוך אשר יושב באמצעות הסדר הגישור, בשים לב לנסיבות שהיו ידועות לצדדים או שעליהן חשבו הצדדים במועד עשיית הסדר הגישור;
אם אין לצד מקום עסקים, הוא מקום המגורים הרגיל של הצד. אם אין לצד מקום עסקים, הוא מקום המגורים הרגיל של הצד.
הסדר הגישור ייחשב "בכתב" אם תוכנו מתועד בכל צורה שהיא; הדרישה שהסדר הגישור יהיה בכתב מתמלאת באמצעות תקשורת אלקטרונית אם המידע הכלול בה נגיש באופן שיהיה שמיש לעיון עתידי. הסדר הגישור ייחשב "בכתב" אם תוכנו מתועד בכל צורה שהיא; הדרישה שהסדר הגישור יהיה בכתב מתמלאת באמצעות תקשורת אלקטרונית אם המידע הכלול בה נגיש באופן שיהיה שמיש לעיון עתידי. הסדר הגישור ייחשב "בכתב" אם תוכנו מתועד בכל צורה שהיא; הדרישה שהסדר הגישור יהיה בכתב מתמלאת באמצעות תקשורת אלקטרונית אם המידע הכלול בה נגיש באופן שיהיה שמיש לעיון עתידי.
"גישור" משמעותו הליך, ולא משנה מה הביטוי שמשתמשים בו או הבסיס שעליו ההליך מתנהל, שבאמצעותו הצדדים מנסים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם בסיוע גורם או גורמים חיצוניים ("המגשר") שהם חסרי סמכות לכפות פתרון על הצדדים לסכסוך. "גישור" משמעותו הליך, ולא משנה מה הביטוי שמשתמשים בו או הבסיס שעליו ההליך מתנהל, שבאמצעותו הצדדים מנסים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם בסיוע גורם או גורמים חיצוניים ("המגשר") שהם חסרי סמכות לכפות פתרון על הצדדים לסכסוך. "גישור" משמעותו הליך, ולא משנה מה הביטוי שמשתמשים בו או הבסיס שעליו ההליך מתנהל, שבאמצעותו הצדדים מנסים ליישב את הסכסוך ביניהם בדרכי נועם בסיוע גורם או גורמים חיצוניים ("המגשר") שהם חסרי סמכות לכפות פתרון על הצדדים לסכסוך.
סעיף 3. עקרונות כלליים סעיף 3. עקרונות כלליים סעיף 3. עקרונות כלליים
כל מדינה שהיא צד לאמנה תאכוף הסדרי גישור בהתאם לסדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו. כל מדינה שהיא צד לאמנה תאכוף הסדרי גישור בהתאם לסדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו. כל מדינה שהיא צד לאמנה תאכוף הסדרי גישור בהתאם לסדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו.
אם מתעורר סכסוך בנוגע לעניין שצד טוען כי כבר הוסדר בהסדר הגישור, מדינה שהיא צד לאמנה תאפשר לצד לסכסוך לטעון לקיומו של הסדר הגישור בהתאם לכללי סדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו, כדי להוכיח כי הסכסוך נפתר. אם מתעורר סכסוך בנוגע לעניין שצד טוען כי כבר הוסדר בהסדר הגישור, מדינה שהיא צד לאמנה תאפשר לצד לסכסוך לטעון לקיומו של הסדר הגישור בהתאם לכללי סדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו, כדי להוכיח כי הסכסוך נפתר. אם מתעורר סכסוך בנוגע לעניין שצד טוען כי כבר הוסדר בהסדר הגישור, מדינה שהיא צד לאמנה תאפשר לצד לסכסוך לטעון לקיומו של הסדר הגישור בהתאם לכללי סדרי הדין שלה ועל פי התנאים שנקבעו באמנה זו, כדי להוכיח כי הסכסוך נפתר.
סעיף 4. תנאים להסתמכות על הסדרי הגישור סעיף 4. תנאים להסתמכות על הסדרי הגישור סעיף 4. תנאים להסתמכות על הסדרי הגישור
צד המסתמך על הסדר גישור לפי אמנה זו יספק לרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש סעד: צד המסתמך על הסדר גישור לפי אמנה זו יספק לרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש סעד: צד המסתמך על הסדר גישור לפי אמנה זו יספק לרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש סעד:
את הסדר הגישור שנחתם על ידי הצדדים; את הסדר הגישור שנחתם על ידי הצדדים;
ראיה לכך שהסדר הגישור נבע מגישור, כגון: ראיה לכך שהסדר הגישור נבע מגישור, כגון:
(i) חתימת המגשר על הסדר הגישור;
(ii) מסמך חתום על ידי המגשר המציין כי הגישור נערך;
(iii) אישור בכתב של המוסד שניהל את הגישור; או
(iv) בהעדר (i), (ii) או (iii), כל ראיה אחרת המקובלת על הרשות המוסמכת.
התנאי כי הסדר הגישור ייחתם על ידי הצדדים או, מקום שבר החלה, על ידי המגשר, מתמלא אם מדובר בתקשורת אלקטרונית אם: התנאי כי הסדר הגישור ייחתם על ידי הצדדים או, מקום שבר החלה, על ידי המגשר, מתמלא אם מדובר בתקשורת אלקטרונית אם: התנאי כי הסדר הגישור ייחתם על ידי הצדדים או, מקום שבר החלה, על ידי המגשר, מתמלא אם מדובר בתקשורת אלקטרונית אם:
נעשה שימוש בשיטה לזיהוי הצדדים או המגשר ולציון כוונת הצדדים או המגשר לגבי מידע הכלול בתקשורת האלקטרונית; וכן נעשה שימוש בשיטה לזיהוי הצדדים או המגשר ולציון כוונת הצדדים או המגשר לגבי מידע הכלול בתקשורת האלקטרונית; וכן
השיטה שמשתמשים בה: השיטה שמשתמשים בה:
i)) אמינה באופן ההולם את המטרה שלשמה נוצרה או הועברה התקשורת האלקטרונית, לאור כל הנסיבות, לרבות כל הסכם נוגע בדבר; או
(ii) הוכח בפועל כי היא תואמת את האמור בסעיף קטן (א) לעיל, לבדה או בשילוב עם ראיה נוספת.
אם הסדר הגישור אינו בשפה הרשמית של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד, הרשות המוסמכת רשאית לבקש תרגום שלו לשפה האמורה. אם הסדר הגישור אינו בשפה הרשמית של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד, הרשות המוסמכת רשאית לבקש תרגום שלו לשפה האמורה. אם הסדר הגישור אינו בשפה הרשמית של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד, הרשות המוסמכת רשאית לבקש תרגום שלו לשפה האמורה.
הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כל מסמך נחוץ כדי לאמת כי דרישות האמנה מולאו. הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כל מסמך נחוץ כדי לאמת כי דרישות האמנה מולאו. הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כל מסמך נחוץ כדי לאמת כי דרישות האמנה מולאו.
בבחינתה את הבקשה לסעד, הרשות המוסמכת תפעל במהירות. בבחינתה את הבקשה לסעד, הרשות המוסמכת תפעל במהירות. בבחינתה את הבקשה לסעד, הרשות המוסמכת תפעל במהירות.
סעיף 5. עילות לסירוב להענקת סעד סעיף 5. עילות לסירוב להענקת סעד סעיף 5. עילות לסירוב להענקת סעד
הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית לסרב להעניק סעד לבקשת הצד שכנגדו מבוקש הסעד רק אם אותו צד ממציא לרשות המוסמכת הוכחה כי- הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית לסרב להעניק סעד לבקשת הצד שכנגדו מבוקש הסעד רק אם אותו צד ממציא לרשות המוסמכת הוכחה כי- הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית לסרב להעניק סעד לבקשת הצד שכנגדו מבוקש הסעד רק אם אותו צד ממציא לרשות המוסמכת הוכחה כי-
צד להסדר הגישור היה במצב של אי-כשרות כלשהי; צד להסדר הגישור היה במצב של אי-כשרות כלשהי;
הסדר הגישור שמבקשים להסתמך עליו: הסדר הגישור שמבקשים להסתמך עליו:
i)) בטל ומבוטל, משולל כוח פעולה או שאינו בר-ביצוע על פי הדין אליו הצדדים הכפיפו אותו אליו כדין או, בהעדר כל סימן לכך, על פי הדין החל כפי שייקבע על ידי הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4;
(ii) אינו מחייב או אינו סופי, בהתאם לתנאיו; או
(iii) שונה בדיעבד;
ההתחייבויות בהסדר הגישור: ההתחייבויות בהסדר הגישור:
(i) מולאו; או
(ii) אינן ברורות או אינן ניתנות להבנה;
הענקת סעד תהיה מנוגדת לתנאי הסדר הגישור; הענקת סעד תהיה מנוגדת לתנאי הסדר הגישור;
המגשר הפר הפרה חמורה של אמות המידה החלות על המגשר או על הגישור אשר בלעדי הפרה זו הצד האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור; או המגשר הפר הפרה חמורה של אמות המידה החלות על המגשר או על הגישור אשר בלעדי הפרה זו הצד האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור; או
המגשר לא גילה לצדדים נסיבות המעוררות ספק מוצדק באשר לנייטראליות או לעצמאותו, ולאי הגילוי האמור הייתה השפעה מהותית או השפעה לא ראויה על צד אשר ללא הכשל האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור. המגשר לא גילה לצדדים נסיבות המעוררות ספק מוצדק באשר לנייטראליות או לעצמאותו, ולאי הגילוי האמור הייתה השפעה מהותית או השפעה לא ראויה על צד אשר ללא הכשל האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור.
הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית גם לסרב להעניק סעד אם מצאה כי: הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית גם לסרב להעניק סעד אם מצאה כי: הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי סעיף 4 רשאית גם לסרב להעניק סעד אם מצאה כי:
הענקת סעד תהיה בניגוד לתקנת הציבור של אותה המדינה; או הענקת סעד תהיה בניגוד לתקנת הציבור של אותה המדינה; או
נושא הסכסוך אינו ניתן ליישוב באמצעות גישור על פי הדין של אותה המדינה. נושא הסכסוך אינו ניתן ליישוב באמצעות גישור על פי הדין של אותה המדינה.
סעיף 6. בקשות או טענות מקבילות סעיף 6. בקשות או טענות מקבילות סעיף 6. בקשות או טענות מקבילות
אם בקשה או טענה הקשורות להסדר גישור הועלו בפני בית משפט, ערכאת בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת העשויה להוציא לפועל את הסעד המבוקש לפי סעיף 4, הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד רשאית, אם היא רואה זאת לנכון, לדחות את ההחלטה או, לבקשת צד, להורות לצד שכנגד לתת בטוחה הולמת. אם בקשה או טענה הקשורות להסדר גישור הועלו בפני בית משפט, ערכאת בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת העשויה להוציא לפועל את הסעד המבוקש לפי סעיף 4, הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד רשאית, אם היא רואה זאת לנכון, לדחות את ההחלטה או, לבקשת צד, להורות לצד שכנגד לתת בטוחה הולמת. אם בקשה או טענה הקשורות להסדר גישור הועלו בפני בית משפט, ערכאת בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת העשויה להוציא לפועל את הסעד המבוקש לפי סעיף 4, הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד רשאית, אם היא רואה זאת לנכון, לדחות את ההחלטה או, לבקשת צד, להורות לצד שכנגד לתת בטוחה הולמת.
סעיף 7. חוקים אחרים או אמנות אחרות סעיף 7. חוקים אחרים או אמנות אחרות סעיף 7. חוקים אחרים או אמנות אחרות
אמנה זו לא תשלול מכל בעל עניין כל זכות להזדקק להסדר הגישור באופן ובהיקף המותרים על פי דיני המדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש להסתמך על הסדר גישור האמור או על פי כל אמנה אחרת שהוא צד לה. אמנה זו לא תשלול מכל בעל עניין כל זכות להזדקק להסדר הגישור באופן ובהיקף המותרים על פי דיני המדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש להסתמך על הסדר גישור האמור או על פי כל אמנה אחרת שהוא צד לה. אמנה זו לא תשלול מכל בעל עניין כל זכות להזדקק להסדר הגישור באופן ובהיקף המותרים על פי דיני המדינה שהיא צד לאמנה שבה מבוקש להסתמך על הסדר גישור האמור או על פי כל אמנה אחרת שהוא צד לה.
סעיף 8. הסתייגויות סעיף 8. הסתייגויות סעיף 8. הסתייגויות
מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להצהיר כי: מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להצהיר כי: מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להצהיר כי:
היא לא תחיל אמנה זו על הסדרי גישור שהיא צד להם, או שכל גוף ממשלתי או כל אדם הפועל בשם גוף ממשלתי מטעמה הם צדדים להם, בהיקף המפורט בהצהרה; היא לא תחיל אמנה זו על הסדרי גישור שהיא צד להם, או שכל גוף ממשלתי או כל אדם הפועל בשם גוף ממשלתי מטעמה הם צדדים להם, בהיקף המפורט בהצהרה;
היא תחיל אמנה זו רק אם הצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה. היא תחיל אמנה זו רק אם הצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת האמנה.
הסתייגויות אינן מותרות להוציא אלה המותרות במפורש בסעיף זה. הסתייגויות אינן מותרות להוציא אלה המותרות במפורש בסעיף זה. הסתייגויות אינן מותרות להוציא אלה המותרות במפורש בסעיף זה.
מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להעלות הסתייגויות לאמנה בכל עת; הסתייגויות שהועלו במועד החתימה יהיו כפופות לאישור עם האשרור, קבלה או האישור; הסתייגויות כאמור יכנסו לתוקף במקביל לכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגע בדבר; הסתייגויות שהועלו במועד האשרור, הקבלה או אישור של אמנה זו או ההצטרפות אליה, או במועד עשיית הצהרה במסגרת סעיף 13, ייכנסו לתוקף בעת הכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר; הסתייגויות שהופקדו אחרי כניסתה לתוקף של האמנה לגבי אותה המדינה שהיא צד לאמנה יכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה. מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להעלות הסתייגויות לאמנה בכל עת; הסתייגויות שהועלו במועד החתימה יהיו כפופות לאישור עם האשרור, קבלה או האישור; הסתייגויות כאמור יכנסו לתוקף במקביל לכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגע בדבר; הסתייגויות שהועלו במועד האשרור, הקבלה או אישור של אמנה זו או ההצטרפות אליה, או במועד עשיית הצהרה במסגרת סעיף 13, ייכנסו לתוקף בעת הכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר; הסתייגויות שהופקדו אחרי כניסתה לתוקף של האמנה לגבי אותה המדינה שהיא צד לאמנה יכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה. מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להעלות הסתייגויות לאמנה בכל עת; הסתייגויות שהועלו במועד החתימה יהיו כפופות לאישור עם האשרור, קבלה או האישור; הסתייגויות כאמור יכנסו לתוקף במקביל לכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגע בדבר; הסתייגויות שהועלו במועד האשרור, הקבלה או אישור של אמנה זו או ההצטרפות אליה, או במועד עשיית הצהרה במסגרת סעיף 13, ייכנסו לתוקף בעת הכניסה לתוקף של אמנה זו לגבי מדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר; הסתייגויות שהופקדו אחרי כניסתה לתוקף של האמנה לגבי אותה המדינה שהיא צד לאמנה יכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה.
הסתייגויות ואישוריהן יופקדו אצל הנפקד. הסתייגויות ואישוריהן יופקדו אצל הנפקד. הסתייגויות ואישוריהן יופקדו אצל הנפקד.
כל מדינה שהיא צד לאמנה המעלה הסתייגות לפי אמנה זו רשאית למשוך אותה בכל עת; משיכות כאמור יש להפקיד אצל הנפקד, והן ייכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי ההפקדה. כל מדינה שהיא צד לאמנה המעלה הסתייגות לפי אמנה זו רשאית למשוך אותה בכל עת; משיכות כאמור יש להפקיד אצל הנפקד, והן ייכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי ההפקדה. כל מדינה שהיא צד לאמנה המעלה הסתייגות לפי אמנה זו רשאית למשוך אותה בכל עת; משיכות כאמור יש להפקיד אצל הנפקד, והן ייכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי ההפקדה.
סעיף 9. השפעה על הסדרי הגישור סעיף 9. השפעה על הסדרי הגישור סעיף 9. השפעה על הסדרי הגישור
האמנה וכל הסתייגות ממנה או משיכת הסתייגות יחולו רק על הסדרי גישור שנעשו אחרי התאריך שבו האמנה, ההסתייגות או המשיכה נכנסו לתוקף לגבי המדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר. האמנה וכל הסתייגות ממנה או משיכת הסתייגות יחולו רק על הסדרי גישור שנעשו אחרי התאריך שבו האמנה, ההסתייגות או המשיכה נכנסו לתוקף לגבי המדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר. האמנה וכל הסתייגות ממנה או משיכת הסתייגות יחולו רק על הסדרי גישור שנעשו אחרי התאריך שבו האמנה, ההסתייגות או המשיכה נכנסו לתוקף לגבי המדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר.
סעיף 10. נפקד סעיף 10. נפקד סעיף 10. נפקד
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות הוא הנפקד של אמנה זו. המזכיר הכללי של האומות המאוחדות הוא הנפקד של אמנה זו. המזכיר הכללי של האומות המאוחדות הוא הנפקד של אמנה זו.
סעיף 11. חתימה, אשרור, קבלה, אישור, הצטרפות סעיף 11. חתימה, אשרור, קבלה, אישור, הצטרפות סעיף 11. חתימה, אשרור, קבלה, אישור, הצטרפות
אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה לכל המדינות, בסינגפור, ביום 7 באוגוסט 2019, ולאחר מכן במטה האומות המאוחדות בניו יורק. אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה לכל המדינות, בסינגפור, ביום 7 באוגוסט 2019, ולאחר מכן במטה האומות המאוחדות בניו יורק. אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה לכל המדינות, בסינגפור, ביום 7 באוגוסט 2019, ולאחר מכן במטה האומות המאוחדות בניו יורק.
אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החתומות עליה. אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החתומות עליה. אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החתומות עליה.
אמנה זו פתוחה להצטרפות כל המדינות שאינן חותמות החל מתאריך פתיחתה לחתימה. אמנה זו פתוחה להצטרפות כל המדינות שאינן חותמות החל מתאריך פתיחתה לחתימה. אמנה זו פתוחה להצטרפות כל המדינות שאינן חותמות החל מתאריך פתיחתה לחתימה.
מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יש להפקיד אצל הנפקד. מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יש להפקיד אצל הנפקד. מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יש להפקיד אצל הנפקד.
סעיף 12. השתתפות של ארגונים לאינטגרציה כלכלית אזורית סעיף 12. השתתפות של ארגונים לאינטגרציה כלכלית אזורית סעיף 12. השתתפות של ארגונים לאינטגרציה כלכלית אזורית
ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית שהקימו מדינות ריבוניות ואשר הוא בעל סמכות בעניינים מסוימים המוסדרים באמנה זו רשאי לחתום על אמנה זו, לאשררה, לקבלה, לאשרה או להצטרף אליה; במקרה כזה, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יקבל על עצמו את הזכויות וההתחייבויות של מדינות שהן צדדים לאמנה, אם לארגון יש סמכות על עניינים אשר אמנה זו חלה עליהם; מקום שמספר הצדדים נוגע לאמנה זו, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית לא יימנה כצד לאמנה בנוסף על המדינות החברות בו שהן צדדים לאמנה. ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית שהקימו מדינות ריבוניות ואשר הוא בעל סמכות בעניינים מסוימים המוסדרים באמנה זו רשאי לחתום על אמנה זו, לאשררה, לקבלה, לאשרה או להצטרף אליה; במקרה כזה, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יקבל על עצמו את הזכויות וההתחייבויות של מדינות שהן צדדים לאמנה, אם לארגון יש סמכות על עניינים אשר אמנה זו חלה עליהם; מקום שמספר הצדדים נוגע לאמנה זו, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית לא יימנה כצד לאמנה בנוסף על המדינות החברות בו שהן צדדים לאמנה. ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית שהקימו מדינות ריבוניות ואשר הוא בעל סמכות בעניינים מסוימים המוסדרים באמנה זו רשאי לחתום על אמנה זו, לאשררה, לקבלה, לאשרה או להצטרף אליה; במקרה כזה, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יקבל על עצמו את הזכויות וההתחייבויות של מדינות שהן צדדים לאמנה, אם לארגון יש סמכות על עניינים אשר אמנה זו חלה עליהם; מקום שמספר הצדדים נוגע לאמנה זו, הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית לא יימנה כצד לאמנה בנוסף על המדינות החברות בו שהן צדדים לאמנה.
ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, יגיש הצהרה לנפקד בדבר העניינים אשר אמנה זו חלה עליהם ושלגביהם המדינות החברות בו העבירו לו סמכות. הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יודיע במהרה לנפקד לאלתר על כל שינוי בחלוקת הסמכויות, לרבות העברות חדשות של סמכויות, כמפורט בהצהרה לפי סעיף קטן זה. ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, יגיש הצהרה לנפקד בדבר העניינים אשר אמנה זו חלה עליהם ושלגביהם המדינות החברות בו העבירו לו סמכות. הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יודיע במהרה לנפקד לאלתר על כל שינוי בחלוקת הסמכויות, לרבות העברות חדשות של סמכויות, כמפורט בהצהרה לפי סעיף קטן זה. ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, במועד החתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, יגיש הצהרה לנפקד בדבר העניינים אשר אמנה זו חלה עליהם ושלגביהם המדינות החברות בו העבירו לו סמכות. הארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית יודיע במהרה לנפקד לאלתר על כל שינוי בחלוקת הסמכויות, לרבות העברות חדשות של סמכויות, כמפורט בהצהרה לפי סעיף קטן זה.
כל שימוש ב"צד לאמנה", "צדדים לאמנה", "מדינה" או "מדינות" באמנה זו חלה באופן זהה על ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, מקום שההקשר מחייב זאת. כל שימוש ב"צד לאמנה", "צדדים לאמנה", "מדינה" או "מדינות" באמנה זו חלה באופן זהה על ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, מקום שההקשר מחייב זאת. כל שימוש ב"צד לאמנה", "צדדים לאמנה", "מדינה" או "מדינות" באמנה זו חלה באופן זהה על ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, מקום שההקשר מחייב זאת.
אמנה זו לא תגבר על כללים סותרים של ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, בין אם כללים כאמור אומצו או נכנסו לתוקף לפני או לאחר אמנה זו: (א) אם, לפי סעיף 4, מבוקש סעד במדינה שהיא חברה בארגון האמור וכל המדינות הנוגעות בדבר לפי סעיף 1, סעיף קטן (1), הן חברות בארגון האמור; או (ב) בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסקי דין בין מדינות חברות בארגון כאמור. אמנה זו לא תגבר על כללים סותרים של ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, בין אם כללים כאמור אומצו או נכנסו לתוקף לפני או לאחר אמנה זו: (א) אם, לפי סעיף 4, מבוקש סעד במדינה שהיא חברה בארגון האמור וכל המדינות הנוגעות בדבר לפי סעיף 1, סעיף קטן (1), הן חברות בארגון האמור; או (ב) בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסקי דין בין מדינות חברות בארגון כאמור. אמנה זו לא תגבר על כללים סותרים של ארגון לאינטגרציה כלכלית אזורית, בין אם כללים כאמור אומצו או נכנסו לתוקף לפני או לאחר אמנה זו: (א) אם, לפי סעיף 4, מבוקש סעד במדינה שהיא חברה בארגון האמור וכל המדינות הנוגעות בדבר לפי סעיף 1, סעיף קטן (1), הן חברות בארגון האמור; או (ב) בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסקי דין בין מדינות חברות בארגון כאמור.
סעיף 13. מערכות משפטיות לא מאוחדות סעיף 13. מערכות משפטיות לא מאוחדות סעיף 13. מערכות משפטיות לא מאוחדות
אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים אשר אמנה זו עוסקת בהם, היא רשאית, במועד חתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, להצהיר כי האמנה תחול על כל היחידות הטריטוריאליות שלה או רק על אחת או יותר מהן, והיא רשאית לתקן את הצהרתה על ידי הגשת הצהרה נוספת בכל עת. אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים אשר אמנה זו עוסקת בהם, היא רשאית, במועד חתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, להצהיר כי האמנה תחול על כל היחידות הטריטוריאליות שלה או רק על אחת או יותר מהן, והיא רשאית לתקן את הצהרתה על ידי הגשת הצהרה נוספת בכל עת. אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים אשר אמנה זו עוסקת בהם, היא רשאית, במועד חתימה, האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות, להצהיר כי האמנה תחול על כל היחידות הטריטוריאליות שלה או רק על אחת או יותר מהן, והיא רשאית לתקן את הצהרתה על ידי הגשת הצהרה נוספת בכל עת.
על הצהרות אלה יש להודיע לנפקד ויש לציין במפורש את היחידות הטריטוריאליות שעליהן חלה האמנה. על הצהרות אלה יש להודיע לנפקד ויש לציין במפורש את היחידות הטריטוריאליות שעליהן חלה האמנה. על הצהרות אלה יש להודיע לנפקד ויש לציין במפורש את היחידות הטריטוריאליות שעליהן חלה האמנה.
אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים שאמנה זו עוסקת בהם: אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים שאמנה זו עוסקת בהם: אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה לגבי העניינים שאמנה זו עוסקת בהם:
כל אזכור לחוק או לכלל סדר דין של מדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, לחוק או לכלל סדר הדין שבתוקף ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר. כל אזכור לחוק או לכלל סדר דין של מדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, לחוק או לכלל סדר הדין שבתוקף ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר.
כל אזכור למקום העסקים במדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, למקום העסקים ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר. כל אזכור למקום העסקים במדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, למקום העסקים ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר.
כל אזכור לרשות המוסמכת של המדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, לרשות המוסמכת ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר. כל אזכור לרשות המוסמכת של המדינה תתפרש כנוגעת, מקום שמתאים, לרשות המוסמכת ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת בדבר.
לא הגישה מדינה שהיא צד לאמנה כל הצהרה לפי סעיף קטן (1) לסעיף זה, יש להחיל את האמנה על כל היחידות הטריטוריאליות של מדינה זו. לא הגישה מדינה שהיא צד לאמנה כל הצהרה לפי סעיף קטן (1) לסעיף זה, יש להחיל את האמנה על כל היחידות הטריטוריאליות של מדינה זו.
סעיף 14. כניסה לתוקף סעיף 14. כניסה לתוקף סעיף 14. כניסה לתוקף
אמנה זו תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי. אמנה זו תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי. אמנה זו תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי.
כאשר מדינה מאשררת אמנה זו, מקבלת אותה, מאשרת אותה או מצטרפת אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי, האמנה תיכנס לתוקף לגבי מדינה האמורה שישה החודשים לאחר תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה; האמנה תיכנס לתוקף לגבי היחידה הטריטוריאלית שלגבי חלה אמנה זו בהתאם לסעיף 13, שישה חודשים לאחר הגשת ההצרה כאמור. כאשר מדינה מאשררת אמנה זו, מקבלת אותה, מאשרת אותה או מצטרפת אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי, האמנה תיכנס לתוקף לגבי מדינה האמורה שישה החודשים לאחר תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה; האמנה תיכנס לתוקף לגבי היחידה הטריטוריאלית שלגבי חלה אמנה זו בהתאם לסעיף 13, שישה חודשים לאחר הגשת ההצרה כאמור. כאשר מדינה מאשררת אמנה זו, מקבלת אותה, מאשרת אותה או מצטרפת אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי, האמנה תיכנס לתוקף לגבי מדינה האמורה שישה החודשים לאחר תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה, האישור או ההצטרפות שלה; האמנה תיכנס לתוקף לגבי היחידה הטריטוריאלית שלגבי חלה אמנה זו בהתאם לסעיף 13, שישה חודשים לאחר הגשת ההצרה כאמור.
סעיף 15. תיקון סעיף 15. תיקון סעיף 15. תיקון
כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקון לאמנה זו על ידי הגשתו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות; לאחר מכן, המזכיר הכללי יעביר את התיקון המוצע לצדדים לאמנה עם בקשה כי יציינו האם הם בעד קיום ועידת צדדים לאמנה לצורך דיון בהצעה והצבעה עליה; במקרה שבתוך ארבעה חודשים מתאריך הודעה כאמור לפחות שליש מהצדדים לאמנה הם בעד ועידה כאמור, המזכיר הכללי יזמן את הוועידה בחסות האומות המאוחדות. כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקון לאמנה זו על ידי הגשתו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות; לאחר מכן, המזכיר הכללי יעביר את התיקון המוצע לצדדים לאמנה עם בקשה כי יציינו האם הם בעד קיום ועידת צדדים לאמנה לצורך דיון בהצעה והצבעה עליה; במקרה שבתוך ארבעה חודשים מתאריך הודעה כאמור לפחות שליש מהצדדים לאמנה הם בעד ועידה כאמור, המזכיר הכללי יזמן את הוועידה בחסות האומות המאוחדות. כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקון לאמנה זו על ידי הגשתו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות; לאחר מכן, המזכיר הכללי יעביר את התיקון המוצע לצדדים לאמנה עם בקשה כי יציינו האם הם בעד קיום ועידת צדדים לאמנה לצורך דיון בהצעה והצבעה עליה; במקרה שבתוך ארבעה חודשים מתאריך הודעה כאמור לפחות שליש מהצדדים לאמנה הם בעד ועידה כאמור, המזכיר הכללי יזמן את הוועידה בחסות האומות המאוחדות.
ועידת הצדדים לאמנה תעשה כל מאמץ להשיג תמימות דעים על כל תיקון; אם כל המאמצים להשגת תמימות מוצו ולא הושגה תמימות דעים, התיקון, כמוצא אחרון, יחייב לצורך אימוצו הצבעה ברוב של שני שלישים מהצדדים לאמנה הנוכחים והמצביעים בוועידה. ועידת הצדדים לאמנה תעשה כל מאמץ להשיג תמימות דעים על כל תיקון; אם כל המאמצים להשגת תמימות מוצו ולא הושגה תמימות דעים, התיקון, כמוצא אחרון, יחייב לצורך אימוצו הצבעה ברוב של שני שלישים מהצדדים לאמנה הנוכחים והמצביעים בוועידה. ועידת הצדדים לאמנה תעשה כל מאמץ להשיג תמימות דעים על כל תיקון; אם כל המאמצים להשגת תמימות מוצו ולא הושגה תמימות דעים, התיקון, כמוצא אחרון, יחייב לצורך אימוצו הצבעה ברוב של שני שלישים מהצדדים לאמנה הנוכחים והמצביעים בוועידה.
תיקון שהתקבל יוגש על ידי הנפקד לכל הצדדים לאמנה לאשרור, קבלה או אישור. תיקון שהתקבל יוגש על ידי הנפקד לכל הצדדים לאמנה לאשרור, קבלה או אישור. תיקון שהתקבל יוגש על ידי הנפקד לכל הצדדים לאמנה לאשרור, קבלה או אישור.
תיקון שאומץ ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי; כאשר תיקון נכנס לתוקף, הוא יחייב את הצדדים לאמנה שהביעו הסכמה להיות מחויבים לו. תיקון שאומץ ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי; כאשר תיקון נכנס לתוקף, הוא יחייב את הצדדים לאמנה שהביעו הסכמה להיות מחויבים לו. תיקון שאומץ ייכנס לתוקף שישה חודשים אחרי תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי; כאשר תיקון נכנס לתוקף, הוא יחייב את הצדדים לאמנה שהביעו הסכמה להיות מחויבים לו.
כאשר מדינה שהיא צד לאמנה מאשררת, מקבלת או מאשרת תיקון אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי, התיקון ייכנס לתוקף לגבי אותה המדינה שישה חודשים אחרי תאריך הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלה. כאשר מדינה שהיא צד לאמנה מאשררת, מקבלת או מאשרת תיקון אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי, התיקון ייכנס לתוקף לגבי אותה המדינה שישה חודשים אחרי תאריך הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלה. כאשר מדינה שהיא צד לאמנה מאשררת, מקבלת או מאשרת תיקון אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי, התיקון ייכנס לתוקף לגבי אותה המדינה שישה חודשים אחרי תאריך הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור שלה.
סעיף 16. הסתלקויות מהאמנה סעיף 16. הסתלקויות מהאמנה סעיף 16. הסתלקויות מהאמנה
מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק מהאמנה באמצעות הודעה רשמית בכתב הממוענת לנפקד; ההסתלקות עשויה להיות מוגבלת ליחידות טריטוריאליות מסוימות של מערכת משפט שמורכבת ממספר יחידות לא טריטוריאליות שעליה חלה אמנה זו. מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק מהאמנה באמצעות הודעה רשמית בכתב הממוענת לנפקד; ההסתלקות עשויה להיות מוגבלת ליחידות טריטוריאליות מסוימות של מערכת משפט שמורכבת ממספר יחידות לא טריטוריאליות שעליה חלה אמנה זו. מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להסתלק מהאמנה באמצעות הודעה רשמית בכתב הממוענת לנפקד; ההסתלקות עשויה להיות מוגבלת ליחידות טריטוריאליות מסוימות של מערכת משפט שמורכבת ממספר יחידות לא טריטוריאליות שעליה חלה אמנה זו.
ההסתלקות תיכנס לתוקף 12 חודשים לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; אם מצוין פרק זמן ארוך יותר לכניסה לתוקף של הסתלקות מהאמנה, ההסתלקות תיכנס לתוקף עם פקיעת פרק הזמן הארוך יותר לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; האמנה תמשיך לחול על הסכמי היישוב שסוכמו לפני הכניסה לתוקף של ההסתלקות. ההסתלקות תיכנס לתוקף 12 חודשים לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; אם מצוין פרק זמן ארוך יותר לכניסה לתוקף של הסתלקות מהאמנה, ההסתלקות תיכנס לתוקף עם פקיעת פרק הזמן הארוך יותר לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; האמנה תמשיך לחול על הסכמי היישוב שסוכמו לפני הכניסה לתוקף של ההסתלקות. ההסתלקות תיכנס לתוקף 12 חודשים לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; אם מצוין פרק זמן ארוך יותר לכניסה לתוקף של הסתלקות מהאמנה, ההסתלקות תיכנס לתוקף עם פקיעת פרק הזמן הארוך יותר לאחר קבלת ההודעה על ידי הנפקד; האמנה תמשיך לחול על הסכמי היישוב שסוכמו לפני הכניסה לתוקף של ההסתלקות.
נעשה במקור יחיד, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי מהימנים באותה מידה. נעשה במקור יחיד, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי מהימנים באותה מידה. נעשה במקור יחיד, שנוסחיו הערבי, הסיני, האנגלי, הצרפתי, הרוסי והספרדי מהימנים באותה מידה.