חומר רקע
ג'באב
התשפ"
ה
8
2ביויל 5
202
אל
:חברי ועדת החוקה,חוקומשפט
מאת
:הייעוץ המשפטילוועדה
מסמך
רקע
ונוסחלדיון ועדתהחוקה ביום5
.202
29.7
– טיוטת תקנות
בתי המשפט (יישוםאמנת
סינגפור בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים),
התשפ"
ה–
5
202
לפניכשנהנחקקחוקבתיהמשפט(תיקוןמס'103),התשפ"ד–
2024
להלן:(תיקון103
),שאימץאת
הוראותאמנתסינגפורבדברהסדריגישורבין-לאומיים
להלן:(
אמנתסינגפור
או
האמנה).בעקבות
זאת אישררה מדינת ישראל אתהאמנה,והיא נכנסה לתוקף ביחס אלינו ב-
8.7.2025
.
על כן, כעת,
מתבקש
ת הוועדה לאשר טיוטת תקנות שעניינן בסדרי דין, ונועדו
ליישום הוראות
האמנה האמורה.
רקע – אמנת סינגפור
אמנת סינגפור מבקשת לקבוע מסלול ייחודי ומהיר לאכיפת הסדרי גישור מסחריים
בין-
לאומיים
בבתי המשפט של המדינות שהן צד
לה.
נכון להיום,
58
מדינות חתמו על האמנה ו-
18
מדינות
אישררו אותה.
לפי המבוא לאמנה ודברי ההסבר
ל
טיוטת התקנות,
על אף יתרונותיו הרבים של הגישור,
דוגמת
עלויות נמוכות יחסית וגמישות בסדרי הדין, הליכי ליטיגציה ובוררות
נפוצים יותר מהליכי
גישור
לצורך
פתרון סכסוכים מסחריים בינלאומיים,
בשל הוודאותהמשפטית
המתלווה להן.
בעודמדינותרבותחברותבאמנותבינלאומיותשעוסקותבאופןההכרה
בפסקידיןו
בפסקיבוררות
בינלאומית –
עד
היום
במרבית
ה
מדינות (וישראל בכללם),
הסכמי
גישור
בינלאומיים נאכפו לפי
דיני ה
חוזים החלים בכל מדינה ומדינה.
על רקע מציאות זו, אמנת סינגפור
נועדה
לעודד את
השימוש בגישור לצורך יישוב סכסוכים חוצי גבולות כשמדובר בעסקאות מסחריות בין-לאומיות,
על ידי מתן ודאות שה
סדר
י הגישור יכובדו במדינות שונות
, בלי צורך להידרש לניתוח דיני החוזים
שלהן.
האמנה קובע
ת כי ה
רשויות המוסמכות במדינות
שהן צד ל
ה
"יפעלו במהירות" בעת דיון בבקשה
לסעד מכוחה, והן יאכפו בתחומן
הסדרי גישור
בינלאומיים
חתומים
ואף יאפשרו שימוש בהם
כטענת
הגנה
בהליכים משפטיים, על ידי
צד לסכסוך הטוען שהנושא כבר הוסדר בהסדר גישור.1
זאת,אלאאםכןמתקייםאחדמהסייגיםהמנוייםבאמנה,הדומיםבעיקרםלעילותבדיןהישראלי
המאפשרות
ביטול חוזה לפי פרק ב' לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג–
1973
או את אי-
אכיפתו
לפיסעיף3לחוקהחוזים(תרופותבשלהפרתחוזה),התשל"א–
1970
(צדלהסדרהיהבמצבשלאי-
כש
רות ההסדר אינו ניתן לביצוע ע"פ החוק, ההסדר נוגד את תקנת הציבור, וכד.)',
בתיקון103
נוסף לחוק בתי המשפט סעיף 79ג(ט
),הקובע כי:
"
בקשה לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור שחלה עליו אמנת סינגפור או בקשה
להכיר בהסדר כאמור כטענת הגנה בהליך לפני בית משפט תוגש ותידון בהתאם
להוראות האמנה האמורה, ובלבד שהצדדים להסדר הגישור הסכימו על החלת
האמנה;בקשהלתתתוקףשלפסקדיןלהסדרכאמורתוגשלביתהמשפטהמוסמך
לדון בתובענה נושא ההסדר".
דיןבלבד(כךלמשל,הסדרגישורשקיבל
1יובהרכיאמנתסינגפורעוסקתבהסדריגישוראשרלאקיבלותוקףשלפסק-
בישראל תוקף של פסק דין מכוח הוראות חוק בתי המשפט, ייאכף במדינה אחרת תחת אמנת
האג לאכיפה ולהכרה
בפסקיחוץבענייניםאזרחיים,
ולאתחת אמנת סינגפור.)
בנוסף לכך, הוסמך שר המשפטים לקבוע בתקנות סדרי דין והוראות לשם ביצוע האמנה. מכאן,
טיוטת התקנות שעל שולחן הוועדה.
נוסח מוצעלדיון
תקנות בתי המשפט (יישום
אמנת סינגפור בדבר
הסדרי גישור בין-
לאומיים,)
התשפ"
ה-
2025
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 79
ד(א()2)
( ,
6), ו-
ב)( ו-
109
לחוק בתי המשפט
2
נוסח משולב,][
ה
תשמ"ד-
1984
(להלן –
החוק,)
ובאישור ועדת החוקה, חוק
ומשפט ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין
, אני מתקין תקנות
אלה:
הגדר
ות
1. בתקנות אלה –
"
אמנת סינגפור" –
כהגדרתה בסעיף 79
ג(א) לחוק וכנוסחה בתוספת;
"הסדרגישורבין-
לאומי"–כ
משמעותובסעיף1לתוספת
הסדרגישורשחלה
עליו אמנת סינגפור;
"תקנות סדר
הדין האזרחי" – תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-
2018
3.
מטרה ופירוש
2.
מטרת תקנות אלה היא
ביצוע אמנת סינגפור;
התקנות יפורשו יחד איתה.
נוסח אמנת
2.
בהליך בבית המשפט בעניין הסדר גישור בין-
לאומי, יפעל בית המשפט
לפי
סינגפור
אמנת סינגפור, בנוסח המתורגם כפי שהוא מובא בתוספת.
תחולת תקנות
3.
תקנות סדר הדין האזרחי יחולו על סדרי הדין בהליך
בבית המשפט בעניין
סדר הדין
הסדר גישור בין-
לאומי לפי
אמנת סינגפור,
אם אין בתקנות אלה
הוראות
האזרחי
אחרות
הוראה אחרת לעניין הנדון.
מקום
השיפוט
4.
(1)
בקשה לפי סעיף 79
ג(ט) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך
בישראל, תוגש לבית המשפט המוסמך במקום השיפוט
שבו
נערך הגישור.
(2)
בקשה לפי סעיף 79
ג(ט
) לחוק בעניין הסדר גישור בין-לאומי שנערך
מחוץ לישראל,
תוגש
לבית משפט בתל אביב שבסמכותו העניינית לדון בה,
אלא אם הסכימו בעלי הדין אחרת בהסדר הגישור.
2
ס"ח התשמ"ד, עמ'189
.
3
ק"תהתשע"ט, עמ'422
.(.
סדרי דין
5.
בקשת
בעל
בקשה לתת תוקף של פסק
דין
לאכוף הסדר
להסדר גישור בין-
להגשת בקשה
4.
לאומי, או להכיר בו כטענת הגנה מפני תובענה,
לפי סעיף 79
ג(ט
) לחוק תוגש
לאכוף או
כבקשה בכתב לפי תקנה 54
לתקנות סדר הדין
האזרחי, ;
צד המבקש
להכיר בטענת
מבית
לבית
המשפט
להסתמך על מסמך הנוגע להסדר הגישור כאמור יצרף
הגנהבבקשה
לבקשתו -
שלו סמכות מקומית לפי תקנה 7
לת
קנות סדר הדין האזרחי,
לתת תוקף של
ואולם אם אין מקום שיפוט המתאים לבקשה לפי תקנה 7 האמורה, תוגש
פסק דין
לבית המשפט בתל אביבשבסמכותו העניינית לדוןבה.
תרגום
5. בעל דין המבקש לתת תוקף של פסק דין להסדר גישור בין-לאומי או להכיר
בהסדר כאמור כטענת הגנה, יצרף לבקשתו את הסדר הגישור הבין-לאומי
שעליו
חתמו הצדדים, וכן ראיה לכך ש
ההסדר האמור
נבע מגישור לפי
האמנה, בצירוף תרגום לשפה העברית.
(1
) את הסדר הגישור
הבין-לאומי שעליו חתמו הצדדים
, בצירוף תרגום
לשפה העברית;
(2
) ראיה לכך שהסדר הגישור הבין-
לאומי נבע מגישור לפי סעיף 4 לאמנת
סינגפור, בצירוף תרגוםלשפה העברית;
(3)כלמסמךאחרהנדרשלשםקיוםהוראותאמנתסינגפור,לפידרישתבית
המשפט;ביתהמשפטרשאילהורותעלתרגוםמסמךכאמורלשפההעברית.
סירוב
להכרה
6.
א)( בית המשפט רשאי לסרב לאכוף הסדר
גישור בין-
לאומי או להכיר
בו
או אכיפה של
כטענת הגנה, מיוזמתו או לבקשת בעל דין, אם
סבר כי מ
תקיים אחד
הסדר גישור
מהתנאים או הנסיבות המנויים בסעיף 5
לאמנת סינגפור.
בין-לאומי
(ב) בקשת בעל דין כאמור בסעיף קטן (א) תוגש כבקשה בכתב לפי תקנה 54
לתקנות סדר הדין האזרחי.
בקשות או
7.
בקשהלפיסעיף6
לאמנתסינגפורתוגשכבקשהבכתבלפיתקנה54
לתקנות
טענות מקבילות
סדר הדין האזרחי.
להסדר הגישור
תחילה
8. תחילתן של תקנות אלה ביום
י"ב בתמוז התשפ"ה (8
ביולי 2025), יום
כניסתה לתוקף של
אמנתסינגפור בישראל.
תוספת
(תקנה 1)
אמנת האומות המאוחדות בדבר הסדרי גישור בין-לאומיים (אמנת
סינגפור)
מבוא
הצדדיםלאמנהזו,
בהכירם
בערכו של הגישור
לטובת ה
סחר הבין-לאומי כאמצעי ליישוב
סכסוכים מסחריים שבהם הצדדים לסכסוך פונים אל גורם או גורמים
שלישיים כדי
לסייע להםבניסיו
נם
ליישב את הסכסוך בדרכי נועם,
בציינם
כי
השימוש ב
גישור הולך וגובר ב
פעילות מסחרית בין-לאומית
ומקומית כחלופה להתדיינות משפטית,
בתתםדעתםלכךשהשימושבגישורמקנהיתרונותמשמעותיים,כגוןצמצום
המקרים
שבהם מחלוקת מובילה לסיום
היחסים
ה
מסחריים, סיוע בניהול
עסקאות בין-
לאומיות
של צדדים מסחריים, וחסכון למדינות במשאבים
לניהול צדק,
בהיותםמשוכנעיםכייצירתמסגרתלהסדריגישורבסכסוכיםבין-לאומיים
שמקורם בגישור המקובלת על מדינות בעלות מערכות משפטיות חברתיות
וכלכליות שונות תתרוםלפיתוח יחסים כלכליים בין-
לאומיים הרמוניים,
הסכימולאמור:
סעיף 1
. תחולה
(1)
אמנה זו
שחלה
חלה
על הסדר שמקורו בגישור
ואשר נעשה
וש
הצדדים
עשו
בכתב על ידי הצדדים כדי ליישב סכסוך מסחרי ("
הסדר גישור)" אשר,
במועד
שבמועד עשייתו
, הוא בין-
לאומי במובן הבא:
(א)
לפחות לשניים
מהצדדים להסדר
הגישור יש מקומות עסקים במדינות
שונות; או
(ב)
המדינה
ש
בה לצדדים להסדר
הגישור יש מקום עסקיםאיננה:
i))
המדינה
שבה
מבוצע חלק
משמעותי מההתחייבויות במסגרת
הסדר הגישור; או
(
ii
)
המדינה
הזיקה
בעלת
המשמעותית ביותר לנושא הסדר
הגישור;
(2)
אמנה זו אינה חלה על הסדרי גישור:
(א)
שנועדו ליישב סכסוך הנובע
מעסקאות שאחד מהצדדים הוא
צרכן
שנועדו ל
צרכים אישיים, משפחתיים או
לצ
רכי
משק בית;
(ב)
הקשורים לדיני משפחה, ירושה
או עבודה.
(3)
אמנה זו איננה חלה על:
(א)
הסדרי גישור:
)i) שאושרו על ידי
שאישר בית משפט
או שנעשו במסגרת הליכים בפני בית
משפט; וכן
(
ii
)
הניתנים לאכיפה כפסק דין
במדינה של אותו בית המשפט.
(ב)
הסדרי הגישור
שתועדו וניתנים
לאכיפה כפסק בוררות.
סעיף 2. הגדרות
(1)
לעניין סעיף 1(1):
(א)
אם לצד יש יותר ממקום עסקים
עיקרי אחד, מקום העסקים הנוגע בדבר
הוא
המקום בעל הזיקה
המשמעותית
לסכסוך
ביותר אשר
יושב
ש
יושב
באמצעות הסדר הגישור,
בשים לב
לנסיבותשהיוידועותלצדדיםאוש
עליהן
חשבו
הצדדים במועד עשיית הסדר
הגישור;
(ב)
אם אין לצד מקום עסקים,
הוא
מקום המגורים ה
רגיל
שלהצד.
(2)
הסדר הגישור
ייחשב
"בכתב" אם תוכנו מתועד בכל צורה שהיא;
הדרישה שהסדר הגישור יהיה בכתב מתמלאת באמצעות תקשורת
אלקטרונית אם המידע הכלול בה נגיש באופן שיהיהשמיש לעיון עתידי.
(3)
"גישור" משמעותו הליך, ולא משנה מה הביטוי שמשתמשים בו או
הבסיס שעליו ההליך מתנהל, שבאמצעותו הצדדים מנסים ליישב את
הסכסוך ביניהם בדרכי נועם בסיוע גורם או גורמים חיצוניים ("המגשר)"
שהם חסרי סמכות לכפותפתרון על הצדדים לסכסוך.
סעיף 3. עקרונות כלליים
(1)
כל מדינה שהיא צד לאמנה תאכוף הסדר
י
גישור
בהתאם לסדר
ליפי
סדר
י
הדין שלה
ועל פי
ולפי
התנאים שנקבעו באמנהזו.
(2)
אם מתעורר סכסוך בנוגע לעניין שצד טוען כי כבר הוסדר בהסדר
הגישור, מדינה שהיא צד לאמנה תאפשר לצד
לסכסוך לטעון ל
קיומו של
הסדר הגישור
בהתאם ל
כללי
לפי
כללי
סדרי הדין שלה
ועל פי
ולפי התנאים
שנקבעו באמנה זו,
כדי
להוכיח כי הסכסוך נפתר.
סעיף 4. תנאים להסתמכות על הסדרי הגישור
(1)
צדהמסתמךעלהסדרגישורלפיאמנהזויספקלרשותהמוסמכתשל
מדינה שהיא צד לאמנה
שבה מבוקש סעד:
(א)
את הסדר הגישור
שנחתם על
ידיש
עליו
הצדדים;
(ב)
ראיה לכך שהסדר הגישור נבע
מגישור, כגון:
)(i
חתימת המגשר על הסדר הגישור;
(
ii
)
מסמך חתום
על ידי
ביד המגשר
המציין כי הגישור נערך;
(
iii) אישור בכתב של המוסד שניהל
את הגישור; או
(
iv
)
בהעדר (i
( ,)
ii
) או (iii), כל ראיה
הרשות
על
המקובלת
אחרת
המוסמכת.
(2)
התנאי כי הסדר הגישור ייחתם
על ידי
בידי הצדדים או
, מקום שבר
החלה,עלידי
המגשר,לפיהעניין,מתמלא
אםמדוברבתקשורתאלקטרונית
אם:
(א)
נעשה שימוש בשיטה לזיהוי
הצדדיםאוהמגשרולציוןכוונתהצדדים
או המגשר לגבי
מידע הכלול בתקשורת
האלקטרונית; וכן
(ב)
השיטה שמשתמשים בה:
i)) אמינה באופן ההולם את המטרה
שלשמהנוצרהאוהועברההתקשורת
האלקטרונית, לאור כל הנסיבות,
לרבות כל הסכם נוגע בדבר; או
(
ii
) הוכח בפועל כי היא תואמת את
האמור
בסעיף קטן (א) לעיל, לבדה
או בשילוב עם ראיה נוספת.
(3)
אם הסדר הגישור אינו בשפה הרשמית של המדינה שהיא צד לאמנה
שאצלה
מבוקש הסעד, הרשות המוסמכת רשאית לבקש תרגום שלו לשפה
האמורה.
(4)
הרשות המוסמכת רשאית לדרוש כל מסמך נחוץ
כדי לאמת כי
דרישות האמנה מולאו.
(5)
ב
בחינתה את הבקשה לסעד, הרשות המוסמכת תפעל במהירות.
סעיף 5. עילות לסירוב להענקת סעד
(1)
הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד
לפיסעיף4רשאיתלסרבלהעניקסעדלבקשתהצדשכנגדומבוקשהסעדרק
אם אותו צד ממציא לרשות המוסמכת הוכחה כי-
(א)
צד להסדר הגישור היה במצב של
אי-
כשרות כלשהי;
(ב)
שמבקשים
הגישור
הסדר
להסתמך עליו:
i))
בטלומבוטל,
משוללכוחפעולהאו
שאינו בר-
ביצוע
על פי
לפי הדין אליו
הצדדים הכפיפו אותו אליו כדין או,
בהעדר כל
סימן
לכך,
על פי
לפי הדין
החל כפי שייקבע
על ידי
ש
תורה
הרשות המוסמכת של המדינה שהיא
צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד לפי
סעיף 4
;
(
ii
)
אינומחייבאואינוסופי,
בהתאם
לתנאיו
לפי
תנאיו
; או
(
iii) שונה בדיעבד;
(ג)
ההתחייבויות בהסדר הגישור:
(i) מולאו; או
(
ii
) אינן ברורות או אינן ניתנות
להבנה;
(ד)
הענקת סעד תהיה מנוגדת לתנאי
הסדר הגישור;
(ה)
המגשר הפר הפרה חמורה של
אמות המידה
החלות על המגשר או על
הגישור
אשר בלעדי
שבלעדי הפרה זו הצד
האמור לא היה מתקשר בהסדר הגישור;
או
(ו)
המגשר לא גילה לצדדים נסיבות
באשר
מוצדק
ספק
המעוררות
לנייטראליות או לעצמאות
ו
, ולאי הגילוי
האמור הייתה השפעה מהותית או
השפעהלאראויהעלצד אשרללאהכשל
האמור לא היה מתקשרבהסדר הגישור.
(2)
הרשות המוסמכת של מדינה שהיא צד לאמנה שאצלה מבוקש הסעד
לפי סעיף 4
רשאית גם לסרב להעניק סעד אם
מצאה
כי:
(א)
הענקת סעד תהיה בניגוד לתקנת
הציבור של אותה המדינה; או
(ב)
נושא הסכסוך אינו ניתן ליישוב
באמצעות גישור
על פי
לפי הדין של אותה
המדינה.
סעיף 6. בקשות או טענותמקבילות
אם בקשה או טענה הקשורות להסדר גישור הועלו בפני בית משפט, ערכאת
בוררות או כל רשות מוסמכת אחרת
העשויה להוציא לפועל את
הסעד
המבוקש לפי סעיף 4, הרשות המוסמכת של המדינה שהיא צד לאמנה
שאצלה מבוקש הסעד רשאית, אם היא רואה זאת לנכון, לדחות את
ההחלטה או, לבקשת צד,להורות לצד שכנגד לתתבטוחה הולמת.
סעיף 7. חוקים אחרים אואמנות אחרות
אמנה זו לא תשלול מכל בעל עניין כל זכות להזדקק להסדר הגישור באופן
ובהיקף המותרים
על פי
לפי
דיני המדינה שהיא צד לאמנה
שבה מבוקש
להסתמך על הסדר גישור
ה
אמור
או
על פי
לפי כל אמנה אחרת שהוא צד לה.
סעיף 8. הסתייגויות
(1)
מדינה שהיא צד לאמנהרשאית להצהיר כי:
(א)
היא לא תחיל אמנה זו על הסדרי
גישור שהיא צד להם, או שכל גוף
ממשלתי או כל אדם הפועל בשם גוף
ממשלתי מטעמה הם צדדים להם,
בהיקף המפורט בהצהרה;
(ב)
היא תחיל אמנה זו רק
אם
הצדדים להסדר הגישור הסכימו על
החלת האמנה.
(2)
הסתייגויות אינן מותרותלהוציא אלה המותרות במפורש בסעיף זה.
(3)
מדינהשהיאצדלאמנהרשאיתלהעלותהסתייגויותלאמנהבכלעת;
הסתייגויות שהועלו במועד החתימה יהיו כפופות לאישור עם האשרור,
קבלהאוהאישור; הסתייגויותכאמוריכנסולתוקףבמקביללכניסהלתוקף
של אמנה זו לגבי
מדינה שהיא צד לאמנה הנוגע בדבר; הסתייגויות שהועלו
במועד האשרור, הקבלה או אישור של אמנה זו או ההצטרפות אליה, או
במועד עשיית הצהרה במסגרת סעיף 13, ייכנסו לתוקף בעת הכניסה לתוקף
של אמנה זו לגבי
מדינה שהיא צד לאמנה הנוגע
ת בדבר;
הסתייגויות
שהופקדו אחרי כניסתה לתוקף של האמנה לגבי אותה המדינה שהיא צד
לאמנה יכנסו לתוקף שישה חודשים אחרי תאריךההפקדה.
(4)
הסתייגויות ואישוריהן יופקדו אצל הנפקד.
(5)
כל מדינה שהיא צד לאמנה המעלה הסתייגות לפי אמנה זו רשאי
ת
למשוך אותה בכל עת; משיכות כאמור יש להפקיד אצל הנפקד, והן ייכנסו
לתוקף שישה חודשים אחרי ההפקדה.
סעיף 9. השפעה על הסדרי הגישור
האמנהוכלהסתייגותממנהאומשיכתהסתייגותיחולורקעלהסדריגישור
שנעשו אחרי התאריך שבו האמנה, ההסתייגות או המשיכה נכנסו לתוקף
לגבי
המדינה שהיא צד לאמנה הנוגעת בדבר.
סעיף 10. נפקד
המזכיר הכללי של האומות המאוחדות
הוא הנפקדשל אמנה זו.
סעיף 11
. חתימה, אשרור, קבלה, אישור, הצטרפות
(1)
אמנה זו תהיה פתוחה לחתימה לכל המדינות, בסינגפור, ביום 7
באוגוסט 2019
ולאחר מכן במטה האומות המאוחדות בניו יורק.,
(2)
אמנה זו כפופה לאשרור, קבלה או אישור של המדינות החתומות
עליה.
(3)
אמנהזופתוחהלהצטרפותכלהמדינותשאינןחותמותהחלמתאריך
פתיחתה לחתימה.
(4)
מסמכי אשרור, קבלה, אישור או הצטרפות יש להפקיד אצל הנפקד.
סעיף 12
. השתתפות שלארגונים
לאינטגרציה כלכלי
ת אזורי
ת
(1)
ארגון
לאינטגרציה כלכלית אזורית
שהקימו מדינות ריבוניות
ו
אשר
הוא
ו
שהוא בעל סמכות בעניינים מסוימים המוסדרים
ב
אמנה זו רשאי
לחתום על אמנה זו, לאשרר
ה
, לקבל
ה
, לאשר
ה או להצטרף אליה; במקרה
כזה, הארגון
לאינטגרציה כלכלית אזורית יקבל על עצמו את הזכויות
וההתחייבויות של מדינ
ות שהן צד
דים
לאמנה, אם
לארגון יש סמכות על
עניינים
אשר אמנה
ש
אמנה זו חלה עליהם;
מקום שמספר הצדדים
נוגע
לאמנהזו,הארגון
לאינטגרציהכלכליתאזוריתלאיימנהכצדלאמנהבנוסף
על המדינות החברות בושהן צדדים לאמנה.
(2)
ארגון
לאינטגרציה כלכלית אזורית במועד החתימה, האשרור,,
הקבלה, האישור או ההצטרפות, יגיש הצהרה לנפקד
בדבר
העניינים
אשר
אמנה זו
חלה עליהם ושלגביהם
המדינות החברות בו העבירו לו
סמכות.;
הארגון
לאינטגרציה כלכלית אזורית
יודיע במהרה לנפקד לאלתר
על כל
שינוי בחלוקת הסמכו
יו
ת, לרבות העברות חדשות של סמכו
יו
ת, כמפורט
בהצהרה לפי
סעיף קטן
זה.
(3)
כל
שימוש ב צד לאמנה,"""צדדים לאמנה", "מדינה" או "מדינות"
באמנה זו חלה באופן זהה על ארגון
לאינטגרציה כלכלית אזורית, מקום
שההקשר מחייב זאת.
(4)
אמנה זו לא תגבר על כללים סותרים של ארגון
לאינטגרציה כלכלית
אזורית
, בין אם כללים כאמור אומצו או נכנסו לתוקף לפני או לאחר אמנה
זו:(א)אם,לפיסעיף4,מבוקשסעדבמדינהשהיאחברהבארגוןהאמורוכל
המדינותהנוגעותבדברלפיסעיף1
,
סעיףקטן(1)
,הןחברותבארגון
האמור;
או (ב) בכל הנוגע להכרה או אכיפה של פסקי דין בין מדינות חבר
ות בארגון
כאמור.
סעיף 13. מערכות משפטיות לא מאוחדות
(1)
אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר
שבהןמערכותמשפטשונותהןבנותהחלה
לגביהעניינים
אשראמנה
ש
אמנה
זו עוסקת בהם
, היא רשאית, במועד חתימה, האשרור, הקבלה, האישור או
ההצטרפות,
להצהיר כי האמנה תחול על כל היחידות הטריטוריאליות של
ה
או רק על אחת או יותר מהן, והיא רשאית לתקן את הצהרתה
על
ידי
באמצעות
הגשת הצהרה נוספת בכל עת.
(2)
על הצהרות אלה יש להודיע לנפקד ויש לציין במפורש את היחידות
הטריטוריאליות שעליהןחלה האמנה.
(3)
אם למדינה שהיא צד לאמנה יש שתי יחידות טריטוריאליות או יותר
שבהן מערכות משפט שונות הן בנות החלה
לגבי העניינים
שאמנה זו עוסקת
בהם:
(א)
כל
אזכור לחוק או לכלל סדר דין
של מדינה תתפרש כ
נוגעת
, מקום
שמתאים, לחוק או לכלל סדר הדין
שבתוקף ביחידה הטריטוריאלית הנוגעת
בדבר.;
(ב)
כל
אזכור העסקים
למקום
במדינהתתפרשכ
נוגעת,מקוםשמתאים,
למקום העסקים ביחידה הטריטוריאלית
הנוגעת בדבר.;
(ג)
כל אזכור
לרשות המוסמכת של
המדינהתתפרשכ
נוגעת,מקוםשמתאים,
ביחידה
המוסמכת
לרשות
הטריטוריאלית הנוגעת בדבר.;
(ד)
לאהגישהמדינהשהיאצדלאמנה
כל הצהרה לפי
סעיף קטן (1)
לסעיף זה,
יש להחיל את האמנה על כל היחידות
הטריטוריאליות של מדינה זו.
סעיף 14. כניסה לתוקף
(1)
אמנה זו תיכנס לתוקף שישה חודשים לאחרהפקדת מסמך האשרור,
הקבלה, האישור או ההצטרפות השלישי.
(2)
כאשר מדינה מאשררת אמנה זו, מקבלת אותה, מאשרת אותה או
מצטרפת אליה לאחר הפקדת מסמך האשרור, הקבלה, האישור או
ההצטרפות השלישי, האמנה תיכנס לתוקף לגבי
מדינה האמורה שישה
החודשים לאחר תאריך ההפקדה של מסמך האשרור, הקבלה, האישור או
ההצטרפותשלה;האמנהתיכנסלתוקףל
גביהיחידההטריטוריאליתשלגבי
חלה אמנה זו
בהתאם לסעיף
לפי
סעיף
13, שישה חודשים לאחר הגשת
ההצרה כאמור.
סעיף 15. תיקון
(1)
כל מדינה שהיא צד לאמנה רשאית להציע תיקון לאמנה זו
על
ידי
באמצעות הגשתו למזכיר הכללי של האומות המאוחדות;
לאחר מכן,
המזכירהכללייעביראתהתיקוןהמוצעלצדדיםלאמנהעםבקשהכייציינו
האם הם בעד קיום ועידת צדדים לאמנה לצורך דיון בהצעה והצבעה עליה;
במקרה שבתוך ארבעה חודשים מתאריך הודעה כאמור לפחות שליש
מהצדדים לאמנה הם בעד ועידה כאמור, המזכיר הכללי יזמן את הוועי
דה
בחסות האומות המאוחדות.
(2)
ועידת הצדדים לאמנה תעשה כל מאמץ להשיג תמימות דעים על כל
תיקון;
אם כל המאמצים להשגת תמימות מוצו ולא הושגה תמימות דעים,
התיקון, כמוצא אחרון, יחייב לצורך אימוצו הצבעה ברוב של שני שלישים
מהצדדים לאמנה הנוכחים והמצביעים בוועידה.
(3)
תיקון שהתקבל יוגש
על ידי
באמצעות הנפקד לכל הצדדים לאמנה
לאשרור, קבלה או אישור.
(4)
תיקוןשאומץייכנסלתוקףשישהחודשיםאחריתאריךההפקדהשל
מסמךהאשרור,הקבלהאוהאישורהשלישי;כאשרתיקוןנכנסלתוקף,הוא
יחייב את הצדדים לאמנהשהביעו הסכמה להיות מחויבים לו.
(5)
כאשר מדינה שהיא צד לאמנה מאשררת, מקבלת או מאשרת תיקון
אחרי הפקדת מסמך האשרור, הקבלה או האישור השלישי, התיקון ייכנס
לתוקף לגבי
אותה המדינה שישה חודשים אחרי תאריך הפקדת מסמך
האשרור, הקבלה או האישור שלה.
סעיף 16. הסתלקויות מהאמנה
(1)
מדינה שהיא צד לאמנה
רשאית להסתלק מהאמנה באמצעות הודעה
רשמית בכתב הממוענת לנפקד; ההסתלקות עשויה להיות מוגבלת ליחידות
טריטוריאליות מסוימות של מערכת משפט שמורכבת ממספר יחידות לא
טריטוריאליות שעליה חלה אמנה זו.
(2)
ההסתלקות תיכנס לתוקף 12
חודשים לאחר קבלת ההודעה
על
ידי
באמצעות הנפקד; אם מצוין פרק זמן ארוך יותר לכניסה לתוקף של
הסתלקותמהאמנה,ההסתלקותתיכנסלתוקףעםפקיעתפרקהזמןהארוך
יותרלאחרקבלתההודעה
עלידי
באמצעותהנפקד; האמנהתמשיךלחולעל
הסכמי היישוב שסוכמו לפני הכניסה לתוקף של ההסתלקות.
נעשהבמקוריחיד,
שנוסחיוהערבי,הסיני,האנגלי,הצרפתי,הרוסיוהספרדי
מהימנים באותה מידה.