דיווח על-פי חוק
דין וחשבון
מחקר בנושא הטמעת
אחריות וחובות הדירקטורים לפי
ס' 288
בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי
ד"ר עידו באום, ד"ר דלית
גפני, ד"ר עומר קמחי
מוגש למשרד המשפטים
5ספטמבר,
2022
1
תוכן עניינים
הק
דמה 4
א.מבוא
5
1.ר
קעעיוני
5
2.המחלוקת הפרשניתביחס לס' 288
6
ב.המחקר האמפירי 9
1
.שאלת המחקר 9
2
.מתודולוגיית המחקר 9
3
. השערות המחקר
9
ג.הממצאים
11
1
.מגדר
11
2
.רמות השכלה
12
3
. ניסיוןבניהול
12
4. ניסיון כדירקטור
13
5. סוגהדירקטור
13
6. רקע משפטי
14
7. מומחיות חשבונאית ופיננסית
14
8. הכשרות משפטיות
15
9
.האם עברתקורס דירקטורים?
15
10
. גודלהחברה
16
11
. סוגהחברה שבה מכהןהדירקטור
16
12
.השתייכות למדדים
17
ד.ניתוח סטטיסטישל תשובותהדירקטוריםלשאלות המחקר
18
1
.הטמעת
ס'288
–שאלה שנייה
18
1.1
מגדר
19
2.1
רמות השכלה
20
3.1
ניסיוןבניהול
21
2
4.1
ניסיון כדירקטור
21
5.1
סוג הדירקטור
22
6.1
רקע משפטי
23
7.1
מומחיות חשבונאיתופיננסית
24
8.1
הכשרות משפטיות
24
9.1
האם עברתקורס דירקטורים
25
10.1
גו
דל החברה
26
11.1
סוגהחברה שבה מכהן הדירקטור( ציבורית, פרטית)
26
12.1
השתייכות למדדים
27
13.1
האם חלשינויבחובות החלות על דירקטור במצבשל חדלות פירעון
28
2
.הטמעת
ס'288
–שאלהרביעית
28
ה.סיכ
ום
30
נספחא'
31
3
הקדמה
בחודש ספטמבר 2019
נכנס לת
וקפו חוקחדלות פירעון ושיקום כלכלי
ה
תשע"ח-
2018
(להלן:
החוק אוחוק
חדלות פירעון.)
כדילעמודעלהשפעותיו,נקבעבס'381
לחוקכימשרדהמשפטיםיערוךמחקרלבחינתהשפעותיובהיבטים
שונים.
בהתאם
להוראת החוק האמורה,
קיים משרד המשפטים מכרז לביצוע מחקר המלווה את השפעות
החוק. לביצוע המחקר נבחר, בשנת 2019
, צוות חוקרים (לפי סדר אלפביתי): ד"ר עידו באום (הפקולטה
למשפטים, המכללה למינהל), ד"ר דלית גפני (בית הספר לכלכלה, המכללה למינהל), וד"ר עומר קמחי
(הפקולטהלמשפטים, אוניברסיטת חיפה.)
צוותהמחקרפעלבמסגרתמרכזרנהומאירחתלחקרהתחרותוהרגולציהבמכללהלמינהל,אשרבושימש
ד"ר באום מנהל אקדמי.
זמן קצר לאחר תחילת המחקר פרצה מגפת הקורונה, שנודעה לה השפעה עמוקה מקומית וגלובלית, על כל
ענפי הכלכלה.
המגיפהחייבהאתהממשלה להתערב במשק באופנים שונים,ובכלל זההוכנסו שינויים בדין
החל בנושאים של חדלות פירעון. בעקבות מגפת הקורונה והשינויים שהתחוללו כתוצאה ממנה העלה צוות
החוקרים בפני משרד המשפטים
את הצורך לערוך
בחינה מחודשת של היתכנות המחקר
מבחינה מדעית.
עמדת צוות החו
קרים הייתה כי
השפעת המגפה והשינויים הכלכליים הדרמטיים שהתחוללו במשק
בעקבותיה,זמןקצרמאודלאחרכניסתושלהחוקלתוקף,
אינםמאפשריםלבצעהשוואהניטרליתשלמצב
החייבים והחברות שנקלעו להליכי חדלות פירעון לפני החוק ולאחריו.
האפקט הרוחבי והגורף של מגיפת
הקורונה והפעולות הכלכליות שננקטו כדי להתמודד עם הש
פעת המגיפה על המשק הם גורם מתערב שלא
ניתן לנטרל את השפעתו על כניסה ויציאה של יחידים וחברות להליכי חדלות פירעון.
בכל מקרה של שינוי
בהתנהגות החייבים או הנושים,למשל, לא ניתןיהיהלבודדהאם השינוי נגרם בשל מגפתהקורו
נה
או בשל
החקיקה של חוקחדלות פירעון.
בעקבות עמדה זו התקיימה התייעצות
במשרד המשפטים בשיתוף צוות החוקרים,
אשר בעקבותיה שונה
מתווההמחקרבחודשאפריל2022
.
במקוםמתווהזהצוותהחוקריםהתמקד
בבחינתסוגיהמרכזיתאחת
(שלגביה לא התעוררו מבחינה מדעית הקשיים האמורים): ההטמעה של
חובות הדירקטורים הקבועים
בסעיף288
ל
חוק חדלות פירעון,
והאופן שבו הובנו חובות אלהעל ידי הדירקטורים בחברותהשונות במשק
(להלן:
המחקר).
צוותהחוקריםמודהלאנשימחלקתייעוץוחקיקה(המחלקההכלכלית)במשרדהמשפטיםובמיוחדלעוה"ד
לירון נעים, נעם הרצוג ומיכל אלבז. כמו כן אנו מודים לאנשי ייעוץ וחקיקה (תפקידים מיוחדים) עוה"ד
יגאלשניידרורינתסופרעלהליוויהצמוד.עלסיועבהפצתהסקריםאנומודיםלפרופסוריוסףגרוסולעו"ד
מיכל מור מאיגודהדירקטוריםהישראלי.
אנו מודים
לעוזרי המחקר שסייעו לנו – גב' לי
אור אלונה גולדמן
, מר יובל שמואלי, גב' ענבל קציר וגב' קרן
אייסמן.
ה
דו"ח שלהלן בנוי כדלקמן. תחילה
סוקר הדו"ח בקצרה את
ס
וגיית המחקר. לאחר מכן מפורטים אופן
ביצוע המחקר ו
ממצאי המחקר
ברמה התיאורית ובניתוח סטטיסטי. הדו"ח מפרט את התובנות של צוות
החוקריםעל בסיס
ממצאי המחקרואת
המסקנות שניתן להסיק ממנו.
4
א.
מבוא
1.
רקע עיוני
מחקר זה מבקש לבחון אם וכיצד הוטמע בקרב הדירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות בישראל השינוי
שחל ב
דין המסדיר את ה
חובות ו
האחריות החלות עליהם ביחס לחברה בעקבות חקיקתו של ס' 288
לחוק
חדלות פירעון.
חוק
חדלות פירעון הוא בעיקרו מהלך חקיקתי
קודיפיקטיבי המגבש לחוק מקיף את הדין והפסיקה
שהתפתחו עד למועד חקיקתו.1
עם זאת, החוק כולל גם שינויים משמעותיים שנועדו לקדם את המטרות של דיני חדלות הפירעון. המטרה
המרכזית שמבקש החוק לקדם, בהקשר התאגידי, היא חתירה לשיקום כלכלי של תאגידים והעדפת
2
השיקום,ככלשהואאפשרי,עלפניחלופהשל
פירוק.
זאת,לנוכח
התועלתהכלכלית-
חברתיתשישלהמשך
פעילותהתאגיד כעסק חי, לעומת העלויות הפרטניותוהמשקיות הכרוכות בפירוקו של תאגיד.
לנוכח מטרה זו, אחת הבעיות המתעוררות תדיר בבתי המשפט היא פנייה מאוחרת מדי של חברות להליך
שלחדלותפירעון.דהיינו,פנייהלהליכיחדלותפירעוןבמצבבוהחברהכברנתונהבקשייםכלכלייםעמוקים
מדיוהסיכוילהבריאאותהנמוך,דברשאינומותירבידיביתהמשפטאלאאתהאפשרותלהורותעלפי
רוקה
שלהחברה.
לפיכך, חוק חדלות פירעון כולל בס' 288
מנגנון שנועד לעודד את נושאי המשרה מקבלי ההחלטות בחברה
לפנותלהליךחדלות פירעון במועד מיטבי.
האורגן בחברה המצוי בעמדה הטובה ביותר לקבוע את המועד
הנכון להגשת בקשה לפי חוק חדלות פירעון
הוא הדירקטוריון. הדירקטוריון יכול להעריך את
יכולתה של החברה לעמוד בהתח
ייבויותיה
הקיימות
והצפויות,
ואת סוג
ה
הליך המתאים לחברה בהתאם למצבה
התזרימי והכלכלי. דא עקא, מכיוון
שהדירקטוריון, כמו גם נושאי משרה אחרים, סובל מבעיית נציג
המתבטאת בהטיה לטובת בעלי המניות)(,
ובפרט משום שבעת חדלות פירעון, הנושים, ולא בעלי המניות, הם בעלי הזכ
ות לרווח, עלולים להיות
לדירקטוריוןתמריציםמעוותיםבעתהחלטתובענייןזה.
חוקחדלותפירעוןמבקש,אפוא,
ליצורתמריצים
לקבלת החלטות מיטביות על ידי הדירקטורים בחברה, בהקשר הנדון, תוך שקלול מיטבי של כלל בעלי
העניין בהחלטה
. התנהלות כזו של הדירקטוריון עלולה לנבוע
גם מסיבות נוספות כגון החשש כי
הדירקטורים ייאלצ
ו פלנות את מקומם במקרה של פתיחת הליכי חדלות פירעון או עקב הטייה של
אופטימיותיתר(thinkingwishful
)לגביהסיכוילייצבאתמצבהחברה,דברשעלוללהביאלדחייתהכניסה
להליכיחדלות פירעון עדלמועד מאוחר מדי.
סעיף
288
לחוק קובע כהאי לישנא:
אחריותדירקטוראו מנהל כללישלא פעללצמצוםהיקףחדלות הפירעון
288
.
א)(
ידע דירקטור או מנהל כללי או היה עליו לדעת כי התאגיד נמצא
בחדלות פירעון ולא נקט אמצעים סבירים לצמצום היקפה, רשאי בית המשפט,
2016
,
ה"חהממשלה604
,
594
–
595
.ראו גם: עידובאום,אהוד
גינדס
ודלית
1 הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ו–
גפני"שיקום אופירוק? המאפיינים שלהליכי חדלותפירעוןתאגידייםבישראל"
מש
פטים נא
545
,
549
תשפ"ב.)(
2 שם.
5
לבקשת הנאמן או הממונה, לאחר מתן הצו לפתיחת הליכים לגבי התאגיד,
להורות כי הדירקטור או המנהל הכללי יישא באחריות כלפי התאגיד לנזקים
שנגרמו לנושיהתאגיד בשל מחדלו.
ב)(
לענייןסעיףזה,חזקהכידירקטוראומנהלכללינקטאמצעיםסבירים
לצמצום היקף חדלות הפירעון של התאגיד, אם נקט אמצעים להערכת מצבו
הכלכלי שלהתאגיד ופעל כדי שהתאגיד ינקוט אחדהאמצעים כמפורטלהלן:
(1)
קבלת סיוע מגורמים המתמחים בשיקום תאגידים;
(2)
ניהול משא ומתן עם נושי התאגיד כדי להגיע עמם להסדר
חוב;
(3)
פתיחה בהליכיחדלות פירעון.
ג)(
על אףהאמור בסעיפים259
ו-
260
לחוק החברות,חברה אינה רשאית
לפטורדירקטוראומנהלכללימאחריותולפיסעיףזהאולקבועהוראהבתקנונה
המאפשרתלשפות דירקטור או מנהל כללי בשל הפרת חובתולפי סעיף קטן (א.)
ד)(
לא תקום לדירקטור או למנהל כללי חבות לפי סעיף זה אם הוכיח כי
הסתמך בתום לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות
פירעון.
מלשון החוק עולה, כי האופן שבו בחר המחוקק ליצור תמריצים לדירקטורים להגיש בקשת חדלות פירעון
במועד המיטבי הוא הטלת החובה לפעול לצמצם את היקף חדלות הפירעון, והטלת סנקציות על
הדירקטורים במקרה
שבו לא פעלו בהתאם לחובתם זו. עם זאת, החוק גם מעניק לדירקטורים "נמל
מבטחים(
safeharbor
)
היינו,.החוק
קובעש
במידהשדירקטוראוהמנהלהכללי
נוקטיםבאחדמהאמצעים
המפורטים בסעיף 288
ב)( חזקה
שהם מילאו את חובתם על פי הסעיף (היינו, חזקה, ש
נקט
ו
באמצעים
סבירים לצמצ
ום חדלות הפירעון). בנוסף
, קובע החוק,
בסעיף 288
ד)(, כי במידה שדירקטור
הסתמך בתום
לב הסתמכות סבירה על מידע ולפיו התאגיד אינו נמצא בחדלות פירעון
, הרי שלא תוטל עלי
ו אחריות
לפי
סעיף288
.
2.
המחלוקת הפרשנית ביחס לס' 288
סעיף 288
מחדש ביחס ל
דין שהיה קיים לפני חוק חדלות פירעון
, ולמעשה מחדש גם ביחס לדין במקומות
אחרים בעולם.3 אין זה מפליא,
אפוא, כי
עם קבלתו
של סעיף
288
התפתח
ה
מחלוקת באשר לסיווג החובה
שהוא מטיל, ובאשר לדרך שיש לפרש אותו.
הפסיקה טרם הכריעה
סופית במחלוקות אלו.
בחלק זה נתאר
בקליפת האגוז אתהמחלוקות
ואת
ההתייחסות שבכל זאת קיימת בפסיקה.
א.
סיווגהחובות –
מחלוקתראשונהנוגעתלסיווגהחובהלפעוללצמצםאתחדלותהפירעון.דודהאן
טען כי החובה לפעול לצמצם את חדלות פירעון אינה יכולה
להיחשב
כחלק מחובת האמון והזהירות
3ראולענייןזהדודהאן"אבנינגףבדיןהתאגידי:אחריותנושאימשרה–ביןחוקהחברותלחוקחדלותפירעון"עיונימשפט
מג
203
,
227
–
237
(
2020
.)
6
התאגידית, וכי המחוקק יצר במקרה דנן
חובה חדשה, יש מאין.4
לעומתו, טענו, אהוד קמר וקובי קסטיאל
כי המחוקק דווקא ראה בחובה לפעול לצמצם את חדלות הפירעון
כיישום של חובת הזהירות המוטלת על
נושאי המשרה על פיחוקהחברות
,התשנ"ט-
1999
להלן:חוק החברות)(.
5
במחלוקתזו
פסק
השופטחאלד
כבוב
בפסקדין
חבס(בהחלטהשניתנהבעתשכיהןכסגןנשיאבמחלקה
הכלכליתבביתהמשפטהמחוזיבתלאביב)בהתאםלעמדהשהציגוקמרוקסטיאל.
6 אולם,
מכיווןשממילא
חוקחדלות פירעון לאחלעלהמקרה הנדון, נראה כי יש לראות באמירתו אוביטר בלבד.
ב.
האם חל על
ה
חובה לפעול ל
צמצום חדלות הפירעון כלל שיקול הדעת העסקי –
אם אכן ה
חובה
לפעול לצמצום חדלות הפירעון
היא חלק מחובת הזהירות, עולה השאלה אם כלל שיקול הדעת העסקי,
שאותו אימצו בתי המשפט כסטנדרט השיפוטי באמצעותו יש לבחון הפרות של חובות זהירות,
חל גם
בהקשרזה.גםבענייןזהחלוקותהדעות.
דוד
האןסבורכיכלעודלאמבוטלסעיף288
מספרהחוקים,הרי
שיש להחיל על החלטות הדירקטורים
בעניין זה את כלל שיקול הדעת העסקי, אם הסתייעו
במומחים
חיצונים.
7
לעומתו,
לעמדתם של קמר וקסטיאל
, מכיוון שנושאי המשרה נמצאים במצב של
הטיה
לטובת
בעלי המניות,
אין להחיל במקרה זה
את כלל שיקול הדעת העסקי.
8
גם
עמיר ליכט סבור
כי בעניין זה אין
להחיל את כלל שיקול הדעת העסקי, אלא יש לבחון את ההחלטות של נושאי המשרה באמות מידה של
שיקול דעת משמורני.9
ענייןזה עלה בערעור
בטר פלייס,
10אך מכיוון שחוק חדלות פירעון לא חל ב
מקרה
זה, ומכיוון שהנושא
עלהלראשונה רק בערעור,
נמנע
ביתהמשפט העליון
מ
להכריע בו.
ג.
כלפי מי חלה החובה באזור חדלות פירעון –
יהא סיווג החובה הטמונה בס' 288
אשר יהא, עולה
השאלה כלפי מי חבים נושאיהמשרה אתחובותיהם
באזור
חדלותהפירעון. האם הם חבים חובות זהירות
ואמון כלפי בעליהמניות שמינו אותם, או שמאהםחביםאת
החובות כלפי מי שבאזורחדלותהפירעוןהם
בעלי הרווח השיורי בחברה –
היינו, הנושים?
בעניין זה נראה שעמד
ת הרוב נוטה לכיוון שינוי ב
חובת ה
נאמנות
של נושאי המשרה כאשר החברה
נקלעת לאזור חדלות פירעון –
לטובת הנושים. עמיר ליכט, למשל, טוען כי החובה להתחשב בנושים
באזור
חדלות הפירעון מוכרת בדין הישראלי עוד לפני חוק חדלות פירעון, וכך גם יש לפרש את סעיף 288
.
11
דוד
האן סבור כי במסגרת סעיף 288
, המחוקק תיעל
למעשה את חובות נושאי המשרה מעת שהחברה הפכה
חדלת פירעון אלעברהנושים,
וזאת
בין אםהגישה בקשתחדלות פירעון פורמליתובין אם
לאו.הוא אמנם
טוען
שאיןזהנכוןלעשותכן,אךסבורשזהוהמצבהחוקי.12
קמרוקסטיאל
מסביריםש
חובת
נושאיהמשרה
היא בכל מקרה
להשיא את שווי נכסי החברה, לטובת
בעלי הזכות לרווח שיורי. כאשר החברה ברת פירעון
4
שם,בעמ'217
–
220
.
5 אהוד
קמרוקובי
קסטיאל"סמכותללאאחריות?תגובהלהצ
עהלביטולחבותנושאימשרהלפיחוקחדלותפירעון"עיונימשפט
מג255
(
2020
.)
קמר
וקסטיאלמצטטיםאתדבריספיזינגר
,נציגמשרדהמשפטיםבדיוניםעלחוקחדלותפירעוןבכנסת,באומרו:
"בעצם אפשר היה לגזור את הסעיף הזה גם מתוך דיני החברות כלליים. הסעיף הזה יותר ממה שהוא חובה חדשה, הוא
ספציפיקציה וחידוד של חובה שבגדול אפשר היה לגזור אותה באופן כללי.
" (ראו פרוטוקול ישיבה 444
של ועדת החוקה, חוק
ומשפט, הכנסתה־20
,
14
–
16
(
27.3.2017
).
6ת"
א(כלכליתת"א)16
-
01
-
30851
חבסהשקעות(1960
)בע"מנ'ברוךחבסייזום(2005)בע"מ פס',
235
(נבו
30.7.2020
)
:
"...גם
אין בהן [בהוראות חוק חדלות פירעון] כדי לשנות מהפירוש הראוי של הדין הקיים, במובן זה שאין בו כדי ליצור חובות נוספות
שבין נושאיהמשרה לבין נושיה"
(להלן: עניין
חבס.)
7 האן,
לעיל
ה"ש3,בעמ'252
.
8 קמר וקסטיאל, לעיל
ה"ש5
,בעמ'
262
–
264
.
9 עמיר ליכט "צמצום שלא כפשוטו: אחריותם של נושאי משרה בחברה בסמיכות לחדלות פירעון" משפט ועסקים כד(2
)
685
,
690
(
2022
.)
א 7829/18
בטר פלייס ישראל נ' אגסי (נבו
8.2.2022
.)
10 ע"
11 ליכט,
לעיל ה"ש9
,
בעמ'755
.
12 האן, עיל
ה"ש3
בעמ',219
.
7
בעליהזכותלרווחשיוריהםבעליהמניות,וכאשרהיאחדלתפירע
וןבעליהזכותהםהנושים,אולםהחובה
נשארת אותה חובה.עם זאת,גם קמרוקסטיאל מכירים בהטיה שיש לנושאיהמשרה לטובת בעלי המניות
טרםחדלות הפירעון,והם סבורים כי מטרתו של סעיף288
הוא להגן על הנושים מפני הטיה זו.13
ב
פסיקה נראה כי
קיימת,עדיין, אי בהירות.
אמנם,
השופט כבוב בפסק דין
חבס קבע כי:
"
בריכיהפרשנותהראויהשלסעיף288
לחוקהחברותהיאכזוהמטילהחובתזהירותעל
הדירקטוריםבחברהכלפינושיה."14
אולם,השופטעמיתבפסקדין
בטרפלייסמצייןכיעמדתהיועץהמשפטילממשלה,שהתייצבבאותוערעור
והתייחס לסוגיה זו,היאכי:
"הימצאותהשלחברהבאזורחדלותפירעוןאינה
משנה,כשלעצמה,אתהחובותהחלותעלנושאי
המשרה" – הדברים צוינו ללא הכרעה לגופו של עניין.
15
כפישנראה
להלן,מטרתשאלותהמחקרהייתהלבחון כיצדדירקטוריםרואיםשאלותאלה,ואםחלשינוי
ב
עמדותיהם
בעקבותחקיקתהחוק.
לעיל
ה"ש5
בעמ',257
.
13 קמר וקסטיאל,
14
עניין
חבס לעיל ה",ש6.
15
עניין
בטרפלייס ישראל, לעיל ה"ש10
.
8
ב.
המחקרהאמפירי
1.
שאלת המחקר
צוות המחקר התבקש לבחון אם השינוי
בדין המסדיר את חובות הדירקטורים עקב כניסתו לתוקף של ס'
288
לחוק חדלות פירעון בחודש ספטמבר 2019
,
הוטמע בקרב הדירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות)(
והובןכהלכה.
2.
מתודולוגיית
המחקר
לצורך מענה על שאלת המחקר גיבש צוות המחקר
בשנת 2019
,
על דעת נציגי
משרד המשפטים, שאלון
לדירקטורים,ובו שאלות במתכונת רב-
ברירה.
השאלון מצורףכנספח א'לדו"ח.
השאלון תוכנת כסקר אינטרנטי עלגביפלטפורמת השאלונים שלGoogle
.
השאלון הופץ ב
שתי
תקופות זמן שונות, הראשונה בשנת 2019
הושנייה בשנת 2022
. בפעם הראשונה הופץ
השאלון מיד בסמוך לכניסת חוק חדלות פירעון לתוקף, בחודשים אוקטובר עד וכולל דצמבר 2019
(להלן:
התקופה הראשונה או הסקר הראשון). במועד זה נבדקה אפוא רמת ההיכרות של הדירקטורים עם השינוי
בחוקחדלות פירעון מיד
בסמ
ךולכניסתו של החוק לתוקף.
בפעם
השנייה הופץ השאלון במהלך החודשים אפריל–
יוני, בשנת 2022
(להלן: התקופה השנ
י
יה או הסק
ר
השני.) דהיינו, בחלוף יותר משנתיים וחצי ממועד כניסתו שלחוק חדלותפירעוןלתוקף.
בשתיהתקופותהופץהשאלוןלקהלמגווןואקראי שלדירקטוריםבאמצעותאיגודהדירקטוריםהישראלי
(
IDU) שבידו מאגר של יותר מ-
2500
דירקטורים בחברות ציבוריות ופרטיות וכן באמצעות הרשתות
החברתיות.
מהנתונים שנאספו על ידי צוות המחקר ניתן להעריך כי
ה
סקר הופץ לאוכלוסייה של כ-
2500
נמענים, בכל
אחת מהתקופות. בכל אחת מהתקופות הופץ הסקר לפחות שלוש פעמים, כדי לעודד אתהנמענים למלאו.
מספר המשיבים הכולל במחקר עומד על 230
, מתוכם 103
משיבים בתקופה הראשו
נ
ה ו-
127
משיבים
בתקופההשני
י
ה.זהושיעורהיענותממוצעשלכ4.6%
לכלאחדמהסקרים,שהואשיעורהיענותגבוהלמדי,
במיוחד בהתחשב באורכו ובמור
כ
בותו של הסקר. כמו כן, יש לציין כי הרוב המוחלט של המשיבים השיבו
עלהסקר בצורה מלאה, עובדההתורמתלאיכותו של הניתוח במחקר.
3.
השערות המחקר
ראשית כל, צוותהחוקרים שיער כילנוכחהדיון
הציבוריהממושך שקדםלחקיקתו שלחוקחדלותפירעון,
תהיה היכרות מסוימת של המשיבים במחקר עם האחריות והחובות המוטלות עליהם בחוק כבר במועד
כניסתו של החוק לתוקף. זאת, בין היתר, לאור התקיימותן של הכשרות משפטיות לדירקטורים אף לפני
כניסתולתוקף של החוק,
ולנוכחהתחולההמיידית של ס'288
לחוק.
שנית,צוו
ת החוקריםשיער כיבחלוףכשלוששניםממועדכניסתושלחוקחדלותפירעוןלתוקףתעלהרמת
המודעות של הדירקטורים לאחריות ולחובות המוטלות עליהם מכוח ס' 288
לחוק. השערה זו מבוססת על
ההנחהכיבחלוףהזמןהתקיימוהכשרותנוספותשלדירקטוריםביחסלחובותיהםוכןהתקייםדיוןציבורי
שהעמיק את התודעה של נושאי המשרה ביחס לסוגיה הנחקרת. בנוסף, המשבר הכלכלי שחוללה מגפת
9
הקורונההגביראתהחששמפניחדלותפירעוןתאגידית.
מציאותזוהעלתהלדיוןציבוריאתסוגייתאחריות
הדירקטורים במצב של סיכון לחדלות פירעון תאגידית, ודיון זה עשוי
היה לתרום להעלאת המודעות של
הנושא בקרבהדירקטורים.
יודגש,כיצוותהחוקריםלאהתבקשלבחוןאתהסיבותלשינוייםברמתההטמעהוההבנהשלס'288
בקרב
הדירקטורים אלא את עצם ההטמעה וההבנה של הא
ח
ריות והחובות הנגזרות ממנה. קיים גם קושי מדעי-
אמפירילבחוןסיבתיותכזוולהצביעעלממצאיםמובהקיםשיכוליםלהסביראתהשינוייםברמתהמודעות
לאחריות ולחובות מכוחס' 288
לחוק.
10
ג.
הממצאים
בפרקזהנסקוראתממצאהמחקר.
כאמור,סךכלהמשיביםבשתיהתקופותעמדעל230
ממשיבים.מתוכם
היו 103
משיבים בסקרהראשון (44.8%) ו-
127
משיבים בסקר השני (
55.2%
).
ניתוח של התפלגות המאפיינים של המשיבים בסקרים בשתי התקופות העלה כי אין הבדל מובהק כלשהו
במאפייני המשיבים בשתי התקופות. ניתן אפוא לומר כי בשתי התקופות נסקרה אוכלוסיה אקראית של
דירקטורים ב
עלי מאפיינים דומים.
להלן הת
פ
לגות הדירקטורים המשיבים, בהתאם למאפיינים השונים שנבדקו.
16
בהעדר שוני מובהק בין
המאפיי
נים בתקופההראשונהלמאפיינים בתקופה השני
יהמוצגים מאפייניהמשיבים במאוחד.
1.
מגדר
מתוך המשיבים אשר פירטו את הזהות המגדרית (N=224
)
היו 78.1%
מהמשיבים גברים ו-
21.9%
נשים.
התפלגות זו דומה מאוד למצב המשתקף בדירקטוריונים של חברות ציבוריות בישראל.17
תרשיםג.1:התפלגותהמשיביםלפי
מגדר
78.1%
200
175
180
160
140
120
100
21.9%
80
49
60
40
20
0
נשים
גברים
16
המשיבים השיבו לרוב המוחלט של השאלות בסקר. עם זאת, בכל אחד מהמשתנים שנבדקו היו שניים עד חמישה אחוזים של
משיבים שלא השיבו לאותה שאלה. לפיכך, הנתונים מוצגיםביחס למשיבים שהשיבו לאותה שאלה בלבד.
ראו לשם השוואהאת נתוני שיעורהייצוג של נשיםבדירקטוריונים של חברות ציבוריותבישראל, כאן: al.,et Baum Ido
17
GenderandCorporateCrime:DoWomenontheBoardofDirectorsReduceCorporateBadBehavior?
MICH.J.GENDER&L. (Forthcoming) https://ssrn.com/abstract=4045490
.
11
2.
רמותהשכלה
הדירקטוריםמתאפייניםב
השכלהאקדמיתברמהגבוהה.מביןהדירקטוריםשהשיבועלהשאלון(N=221
)
היהרובמכריעלבעליתוארשני.ל-
55.7%
ישתוארשני.ל-
30.8%
ישתוארראשון.ל-
10%
ישתוארשלישי.
רקל-
3.6%
אין תואראקדמי.
תרשיםג.2:התפלגותהמשיביםלפי רמת השכלה
140
55.7%
123
120
100
30.8%
80
68
60
40
10.0%
22
3.6%
20
8
0
ללא תואר
תואר ראשון
תואר שני
תואר שלישי
3.
ני
סיוןבניהול
הדירקטורים שהשיבו על השאלון (N=217
התאפיינו בניסיון ניהולי משמעותי.)
ל-
78%
יש מעל עשר שנות
ניסיון בניהול. ל-
10.6%
יש בין חמש לעשר שנות נ
י
סיון ניהולי. ל-
6.5%
יש עד שנתיים של ניסיון ניהולי. ל-
4.1%
יש בין שנתייםלחמש שנות ניסיון בניהול.
תרשיםג.3
:התפלגותהמשיביםלפי שנות
ניסיון בניהול
78.8%
180
171
160
140
120
100
80
60
10.6%
40
6.5%
23
4.1%
14
20
9
0
5-10 שנים 2-5 שנים 0-2 שנים
יותר מעשר שנים
12
4.
ני
סיוןכדירקטור
הדירקטורים שהשיבו לשאלון (N=220) מתאפיינים בנ
יסיון רב בתפקידי דירקטורים, העולה בממוצע על
עשר שנים. ל-
49.5%
מעל עשר שנות נ
י
סיון בתפקידי דירקטור. ל-
18.6%
עד שנת
יים ניסיון בלבד. ל-
18.2%
בין שנתיים לחמש שנות נ
י
סיוןואילול-
13.6%
ביןחמש לעשר שנות ניסיון.
תרשים ג.4:התפלגותהמשיביםלפי שנותניסיון כדירקטורים
49.5%
120
109
100
80
60
18.6%
18.2%
41
40
13.6%
40
30
20
0
5-10 שנים 2-5 שנים 0-2 שנים
יותר מעשר שנים
5.
סוגהדירקטור
מבין המשיבים (N=209
)
40.2%
מכהנים כדירקטורים
פנימיים,
25.4%
מכהנים כדירקטורים חיצוניים,
ו-
10%
מכהנים
כדירקטורים בלתי תלויים. היתר, 24.4%
מכהנים בשילוב כלשהו של תפקידים (למשל,,
דירקטור רגיל ודירקטור חיצוני).
תרשים ג.5:התפלגותהמשיביםלפי סוג הדירקטור
40.2%
90
84
80
70
25.4%
24.4%
60
53
51
50
40
10.0%
30
21
20
10
0
בלתי תלוי
חיצוני
רגיל
משולב
13
6.
רקע משפטי
ל
נוכח הה
יבטים המשפטיים הקיימים בסוגיות של אחריות דירקטורים וחובות דירקטורים, התבקשו
המשיבים להתייחס לרקע המשפטי שלהם. כרבע מכלל המשיבים (N=225
) השיבו כי יש להם רקע משפטי
כלשהו (25.8%) ולעומת זאתל-
74.2%
אין רקע משפטי.
תרשים
ג.6
: התפלגותהמשיביםלפי רקע משפטי
74.2%
180
167
160
140
120
100
80
25.8%
58
60
40
20
0
יש
אין
7.
מומחיותחשבונאית ופיננסית
לנוכחההיבטיםהחשבונאייםוהפיננסייםהכרוכיםבסוגיות שלחדלותפירעוןנשאלוהדירקטוריםאםהם
מוגדרים בעלי מומחיות חשבונאית או פיננסית כהגדרתם בחוק החברות. מבין כלל המשיבים (N=223) ל-
60.5%
יש מו
מ
חיות חשבונאית-
פיננסית ואילו39.5%
השיבו בשלילה.
תרשים ג.7
: התפלגותהמשיביםלפי מומחיות חשבונאית-פיננסית
160
60.5%
135
140
120
39.5%
100
88
80
60
40
20
0
כן
לא
14
8.
הכשרות
משפט
יות
לנוכח ההיבטים המשפטיים הקיימים בסוגיות של אחריות דירקטורים וחובות דירקטורים, התבקשו
המשיביםלהת
ייחסלשאלהאםהשתתפובהכשרותלדירקטוריםבסוגיותמשפטיותבשנתייםשקדמוסקר.
מבין כללהמשיבים (N=223
)
60.5%
השיבובחיוב ולעומתם 39.5%
לאהשתתפו בהכשרותמהסוגהאמור.
תרשים
ג.8:ה
תפלגותהמשיביםלפי מעבר הכשרות משפטיות
160
60.5%
135
140
120
39.5%
100
88
80
60
40
20
0
כן
לא
9.
האם עברת קורסדירקטורים?
מבין כלל המשיבים (N=225
), רוב
הדירקטורים
השתתפו בקורס דירקטורים (56%
)
ואילו 44%
השיבו כי
לאהשתתפו בקורס כזה.
תרשים
ג.9:ה
תפלגותהמשיביםלפי מעבר קורס דירקטורים
56%
140
126
120
44%
99
100
80
60
40
20
0
כן
לא
15
10
. גודלהח
ברה
בהתייחסלגודלהחברהשבההםמכהנים,מתוךכללהמשיבים(N=211
)
מכהנים46%
בחברהגדולהואילו
%
54
השיבו כי הם מכהנים בחברה קטנה.18
תרשים ג.10
: התפלגותהמשיביםלפי גודל החברה
120
54%
114
115
110
105
46%
100
97
95
90
85
חברה גדולה
חברה קטנה
11
.
סוג החברה שבה מכהן הדירקטור(ציבורית, פרטית)
לנוכח החשיפה הרחבה יותר לסיכונים משפ
טיים הקיימת לדירקטורים בחברות ציבורי
ות נשאלו
הדירקטוריםבאילוחברות
הםמכהנים.מכללהמשיבים(N=213
)
33.8%
מכהניםבחברהציבורית,31.9%
מכהנים בחברהפרטית ו-
34.3%
מכהנים בחברות משני הסוגים.
תרשיםג.11
: התפלגותהמשיביםלפי סוג החברהבה מכהןהמשיב
34.3%
74
73
33.8%
73
72
72
71
70
31.9%
69
68
68
67
66
65
חברות משני הסוגים
פרטית
ציבורית
18 חברה
קטנה מוגדרתבהתאם להגדרת "תאגידקטן"
בתקנה 5ג לתקנות ניירות ערך(דוחות תקופתייםומידיים, תש"ל-
1970
.
16
12
. השתייכותל
מדדים
קיימת אפשרות סבירה כי בחברות ציבוריות גדולות יחסית, כגון חברות המשתייכות למדדים המרכזיים
של הבורסה, מכהנים דירקטורים בעלי
ניסיון רב יותר או שמתקיימות הכשרות תכופות יותר ומעמיקות
יותרבהשו
ואהלחברותאחרות.לפיכך,המשיביםהתבקשולהתייחסלשאלהאםכיהנובחברותשהשתייכו
למדדיםהמוביליםשלהבורסה,מדדת"א-
35
ומדדת"א-
90
.מתוךכללהמשיביםלשאלהזו(N=146
,היתר
אינם
מכהנים בחברות ציבוריות) ציינו 63.7%
מהמשיבים כי החברה בה הם מכהנים
לא נכלל
ת במדדים,
17.1%
ציינו כיהחברהבה הם מכהנים
נכלל
תבמדד ת"א-
35
ו-
19.2%
במדד ת"א-
90
.
תרשים
ג.
12
התפלגותהמשיביםלפי השתייכותלמדדים (חברות ציבוריות בלבד):
63.7%
100
93
90
80
70
60
50
40
19.2%
17.1%
28
25
30
20
10
0
לא נכללת במדדים
ת"
ת" א 35
א 90
17
ד.
ניתוחסטטיסטי שלתשובות הדירקטוריםלשאלות המחקר
בפרק זה נבחן את הממצאים העולים מתשובותיהם של הנסקרים
ביחס לשאלות שנועדו לבחון את הבנת
החובות החלות עליה
ם כדירקטורים, ואת השינוי שחל בדין המסדיר חובות אלה לנוכח כניסתו לתוקף של
ס'288
לחוקחדלות פירעון.
השאלון לדירקטורים כלל ארבע שאלות שבה
ן נדרשו דירקטורים להתייחס למצב מתואר, מקרה מבחן
(
casestudy
)
שבו היה עליהם לקבל החלטה בהתאם לחובותהחלות לפי הדין.
שתיים מתוך השאלות (שאלות 1 ו-3
בשאלון המצורף לדו"ח זה כנספח א') התייחסו לחובות החלות על
דירקטורים מכוח חוק החברות
, ולא מכוח חוק חדלות פירעון. בחובות אלה לא חל כל שינוי בין התקופה
הראשונה לתקופה השנ
ייה, ולכן שאלות אלה שימשו במחקר זה כמעין "קבוצת ביקורת." השערת המחקר
הייתה כמובן
כי לא יהיו שינויים משמעותיים במענה על שאלות אלה בין הסקר הראשון לסקר השני,
וממצאי המחקר מלמדים כי אכן לא חל שינוי מובהק כלשהו בין תשובות המשיבים לשאלות אלה בסקר
הראשוןובסקרהשני.19העובדהשלאניתןלראותשינוימובהקמבחינה
סטטיסטי
ת
בתוצאותבשאלותאלה
מלמדת כי לא ניתן להצביע על שינוי ברמת הידע של הדירקטורים המשיבים בשני הסקרים.
בנוסף, לאחר
שנבחנוהתשובותעלבסיסהמאפייניםהשוניםשלהמשיביםלאנמצאוהבדליםמובהקיםכלשהם
מבחי
נה
סטטיסטית
על בסיס המאפיינים השונים של המשיבים.
1.
הטמעת ס'288
–
שאלה
שנייה
ב
שאל
תמקרההמבחןהשני
י
השלה
סקרהתבקשוהדירקטוריםלקבלהחלטה
בסיטואציהבהרואיהחשבון
של החברה
רושמים בדו"חות הכספיים הערת עסק חי
. במצב זה, הדירקטוריון יודע כי קיים
ספק בדבר
המשך קיומה של החברה כעסק חי למשךיותר משנה ועולה השאלה כיצדעליו לנהוג.,
שלושת התשובות הראשונות מבין האפשרויות שעמדו לבחירת המשיבים בשאלה זו אינן נכונות (או אינן
תשובות מלאות.)
תשובה א'
אפעל לפי הנחיית בעלי החברה / בעלי השליטה בחברה)"(" אינה נכונה כי
הדירקטור,
בכלמקרה,
אינואמו
רלפעוללטובתבעליהשליטהבחברה.
תשובהב'"(
אפעל,לפימיטבהבנתי,
לטובת בעלי המניות)" אינה נכונה
משום שייתכן ש
פעולה לטובתם של בעלי המניות
לא תצמצם את חדלות
הפירעון (שזו, כך על פי סעיף 288
, חובתו של הדירקטור בסיטואציה זו) תשובה ג'. (
"אתמוך בהגשת בקשת
חדלות פירעון, רק אם אשתכנע שללא הגשת בקשה כזו החברה תקרוס)"
אינה נכונה, משום שהדירקטור
אינו אמורלתמוךבהגשתבקשתחדלותפירעוןרקבמידהשהחברהתקרוסאלמלא תוגשבקשהכזו.
ההפך
הוא הנכון, על פי סעיף 288
חובתו של הדירקטור ה
יא לפעול לצמצם את חדלות
הפירעון גם כאשר החברה
אינה קורסת,
ופתיחה בהליכיחדלות פירעוןעשויה להיות אחתהדרכיםלעשות כן.
התשובההרביעית ("אתמוך בהגשתבקשתחדלותפירעון,במידהשלפיחוו"דרואי החשבוןהיאתמצםאת
היקף חדלות הפירעון)"
היא אפוא,, התשובה הנכונה, וזאת לאור סעיף 288
–
הדירקטור אמור לתמוך
בהגשת בקשת חדלות פירעון, אם
לפי חוות הדעת של
רואי החשבון
הגשת בקשה כזו תצמצם את היקף
חדלות הפירעון.
19 מכלל המשיבים בשאלה הראשונה בשתי תקופות הסקר גם יחד (
223
=
N
) השיבו 31.8%
תשובה נכונה, 68.2%
השיבו תשובה
לאנכונה.בשאלה השלישית (N=222
)
השיבו 71.6%
תשובהנכונהואילו 28.4%
השיבותש
ובה לאנכונה.
18
מטרת השאלה הייתה לבחון אם הדירקטורים מכירים את החובה החדשה שהוטלה עליהם
ב
חוק לפעול
ל
צמצ
ו
םאתחדלות הפירעון.
מבין המשיבים על השאלה בשני הסקרים (
N=220
,)
25.5%
השיבו
תשובה נכונה,
74.5%
השיבו תש
ובה לא
נכונה.
פילוחהמשיביםלפיתקופותמלמדכיבסקרהראשון(
N=99
)השיבונכוןעלהשאלה
19%
מהמשיביםואילו
בסקר השני (
N=121
)
חלה עלייה בשיעור המשיבים תשובה נכונה והוא עמד על 30.58%
.
השינוי מובהק
מבחינה
סטטיסט
י
ת ברמת מובהק
ות של5%
.
תרשים
ד.1
: שיעו
רהמשיביםנכון לשאלה
השנייה, לפי תקופת הסקר
35
30.58
30
25
19.19
20
15
10
5
0
סקר שני
סקר ראשון
לנוכח הממצאים הללו
ניתן לומר,
כי בסוגיה זו יש עלייה משמעותית מובהקת ברמת ההפנמה של החובות
המוטלותעל דירקטורים בחוקחדלות פירעון.
פילוח סטטיסטי שלהמאפיינים של המשיבים על שאלה זו מעלה אתהממצאיםהבאים.
1.1
מגדר
בפילוח לפי מגדר נמצא כי בשני הסקרים השיבו 46
נשים על השאלון, והיתר גברים. בסקר הראשון היה
שיעור הנשים שהשיבו
נכו
ן עלהשאלה
25%
ובסקר השני עלה שיעורהמשיבות
נכונה ל-
35%
. שינויזה אינו
מובהק מבחינה
סטטיסטית בגללהמספרהמועט יחסית שלנשים שהשיבו
עלהשאלון.
מספר הגברים שהשיבו על השאלה בשני הסקרים גם יחד עמד על 173
. בסקר הראשון השיבו נכון 17%
מהמשיבים. בסקר השניעלה שיעור
המשיביםנכונהל-
30%
ההבדל מובהק סטטיסטית..
19
תרשים ד.1.1
: שיעורהמשיביםנכוןלשאלההשנייה,לפי מגדר
ותקופת סקר
40
34.62
35
29.47
30
25
25
20
16.67
15
10
5
0
נשים
גברים
סקר ראשון
סקר שני
יש לציין כי שיעור הנשים שהשיבו נכונה על השאלה היה גבוה משיעור הגברים שהשיבו נכון על השאלה,
בשתיהתקופות.
2.1
רמותהשכלה
פילוח התשובות לשאלה לפי משתנה ההשכלה מצביע על עלייה בקרב המשיבים נכונה
מבין המשיבים בעלי
תואר ראשוןושני.
תרשים ד.2.1
: שיעורהמשיביםנכוןלשאלה השנייה,לפי השכלה
ותקופת סקר
33.33
35
32.39
30
24
25
20
15
9.68
10
5
0
תואר ראשון
תואר שני
סקר שני
סקר ראשון
בקרב המשיבים בעלי תואר ראשון העלייה היא מובהקת מבחינה סטטיסטית
(מ-
10%
ל-
33%
) ובקרב
המשיבים בעלי תואר
שני העלייה היא מ-
24%
ל-
32%
ואינה מובהקת מבחינה סטטיסטית. לגבי בעלי
20
דוקטורט וכן לגבי דירקטורים שאינם בעלי תואר אקדמי לא
ניתן לקבוע ממצא סט
טיסטי בגלל מיעוט
התצפיות.
3.1
ני
סיוןבניהול
בפילוח התשובות לפי משתנה
הניסיון
של המשיבים בתחום הניהול מצאנו כי לדירקטורים שיש להם יותר
מעשרשנות
ניסיון
בניהול (169
תצפיותמתוך220
משיבים,כלומרכמעט80%
מהמשיבים)ניתןלהצביעעל
עלייה מ-
18%
משיבים נכונה בסקר הראשון ל-
31%
משיבים נכונה בסקר השני. העלייה היא מובהקת
מבחינהסטטיסטית.חלהעלי
יהגםבאחוזהדירקטוריםבעליותקשלפחותמעשרשניםשענונכון,אךעליה
זו אינה מובהקת.
תרשים ד.3.1
: שיעורהמשיביםנכוןלשאלההשנייה,
לפי ותק ניהולי ותקופת סקר
35.00
30.53
30.43
30.00
25.00
22.73
20.00
17.57
15.00
10.00
5.00
0.00
עד עשר שנים
יותר מעשר שנים
סקר שני
סקר ראשון
4.1
ני
סיוןכדירקטור
בפילוחשלהתשובותלפישנותהנ
י
סיוןשלהמ
שיביםבתפקידידירקטוריםנמצאכיבכלהקבוצותשלשנות
הוותק ניתן להצבי
ע
על עלייה בקרב המשיבים נכונה מהסקר הראשון לסקר השני, חוץ מקבוצת
הדירקטורים בעלי
ותק של 2
–
5 שנות נ
יסיון.
21
תרשים ד.4.1
: שיעורהמשיביםנכוןלשאלההשנייה,
לפי ותק כדירקטור ותקופת סקר
60.00
50.00
50.00
40.00
29.03
30.00
24.49
20.00
12.77
10.00
0.00
עד עשר שנים
יותר מעשר שנים
סקר שני
סקר ראשון
ביחס
לדירקטורים שיש להם פחות מ
עשר שנות נ
יסיון כדירקטורים
לא ניתן היה לקבוע
כי השינוי הוא
מובהקמבחינהסטטיסטית.ביחסלדירקטורים
שישלהםנ
יסיוןהעולהעלעשרשנים(109
משיבים)השיבו
13%
את ה
תשובה הנכונה
בסקר הראשון ובסקר השני חלה עלייה ל-
29%
משיבים נכונה, שהיא מובהקת
מבחינה סטטיסטית ברמה של5%
.
5.1
סוגהדירקטור
בפילוח המשיבים לפי סוג תפקידי הדירקטור שהם ממלאים (חיצוני, בלתי תלוי, רגיל או שילוב של כמה
סוגים) ניכרה עלייה בקרב המשיבים נכונה מהסקר הראשון לסקר השני
אבל לא נמצאה מובהקות
סטטיסטיתלפי סוגהדירקטור.
תרשים
ד.5.1
שיעור המשיבים נכון לשאלה השנייה, לפי סוג דירקטור ותקופת סקר
50
44.44
45
40
32
35
31.25
30
25
23.08
25
20
16
12
15
10
5
0
0
בלתי תלוי
חיצוני
רגיל
משולב
סקר שני
סקר ראשון
22
6.1
רקעמשפטי
לא נמצא הבדל מובהק
בין תשובות הדירקטורים בתקופ
ה הראשונה ובתקופה השנ
ייה בקרב דירקטורים
שציינו שישלהם רקע משפטי.
תרשים ד.6.1
: שיעורהמשיביםנכוןלשאלה
השנייה,
לפי רקע משפטי ותקופת סקר
33.33
35
30
25
22.58
22.22
18.06
20
15
10
5
0
יש
אין
סקר שני
סקר ראשון
שיעור המשיבים נכון בקרב בעלי רקע משפטי היה כ-
22%
בשני הסקרים. לעומת זאת, דווקא בקרב
הדירקטורים שלא ציינו שיש להם רקע משפטי היתה עלייה בתשובות הנכונות מ-
18%
בסקר הראשון ל-
33%
בסקר השני,והממצא מובהק מבחינה סטטיסטית.
23
7.1
מומחיותחשבונאית ופיננסית
בקרב דיר
קטורים בעלי מומחיות חשבונאית פיננסית חלה עלייה מובהקת בשיעור המשיבים נכונה על
השאלה, משיעור של14%
בסקרהראשוןלשיעור של 30%
בסקרהשני.
תרשים ד.7.1: שיעורהמשיביםנכ
וןלשאלההשנייה,לפי מומחיות חשבונאית-פיננסיתותקופת סקר
35
31.91
29.73
30
25.64
25
20
13.56
15
10
5
0
כן
לא
סקר שני
סקר ראשון
בקרב הדירקטורים שאינם בעלי מומחיות חשבונאית פיננסית
חלה עלייה מ-
26%
משיבים נכונה בסקר
הראשון
ל-
32%
בסקר השני. שינוי זה אינו מובהק מבחינהסטטיסטית.
8.1
הכשרותמשפטיות
בקרב הדירקטורים שעברו השתלמוי
ות
בנושאים משפטיים בשנתיים
האחרונות שקדמו לסקר
חלה עלי
יה
מ-
24%
משיביםנכונה
ל-
30%
משיביםנכונה,שאינהמובהקתמבחינהסטטיסטית.בקרבדירקטוריםשלא
עברו השתלמויות, חלה עלייה מ-
13%
משיבים נכונה בסקר הראשון
ל-
31%
בסקר השני, והעלייה היא
מובהקת מבחינה סטטיסטית.
24
תרשים ד.8.1: שיעור המשיבים נכון לשאלה השנייה, לפי השתלמות משפטית ותקופת סקר
35
31.25
30.14
30
23.73
25
20
12.82
15
10
5
0
כן
לא
סקר שני
סקר ראשון
9.1
האם עברת קורס דירקטורים
בפילוח הנתונים לפי דירקטורים שעברו הכשרה בקורס דירקטורים נמצאה עלייה מ-
29%
משיבים נכון
בסקרהראשוןל-
35%
משיביםנכוןבסקר השני, שאינה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
בקרב דירקטורים שלא עברו קורס להכשרת דירקטורים נמצאה עלייה מ-
9%
משיבים נכון בסקר הראשון
ל-
24%
משיביםנכוןבסקר הש
ני, והיא מובהקת מבחינהסטטיסטית ברמה של5%
.
תרשים ד.9.1: שיעורהמשיביםנכוןלשאלההשנייה,לפי קו
ר
ס דירקטורים ותקופת סקר
40
35.21
35
28.85
30
24
25
20
15
8.51
10
5
0
כן
לא
סקר שני
סקר ראשון
25
10.1
גודל החב
רה
בקרב דירקטורים שציינו כי הם מכהנים
בחברות גדולות חלה עלייה בשיעור התשובות הנכונות מ-
22%
בסקרהראשוןל-
27%
בסקר השני, שאינה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
ביחס לדירקטורים שציינו כי הם מכהנים בחברה קטנה נמצאה עלייה משמעותית מ-
16%
בסקר הראשון
ל-
32%
בסקרהשני, והיא מובהקת מבחינה סטטיסטית ברמה של5%
.
תרשים ד.10.1
:
שיעור המשיביםנכוןלשאלה השנייה, לפי גודלהחברהותקופת סקר
35
31.75
30
27.45
25
22.22
20
16.33
15
10
5
0
חברה גדולה
חברה קטנה
סקר שני
סקר ראשון
11.1
סוג החברה שבה מכהן הדירקטור(ציבורית, פרטית)
ביחס לדירקטורים שציינו שהם מכהנים בחברה פרטית לא נמצא שינוי משמעותי בין התשובות בסקר
הראשו
ן ו
השני. בקרב דירקטורים בחברה ציבורית נמצאה עלייה מ-
14%
משיבים נכון בסקר הראשון ל-
34%
משיביםנכוןבסקרהשני,והיאמובהקתסטטיסטית.בקרבמישמכהןבחברותמשניהסוגים לאניתן
לה
צביע על שינויים מובהקיםסטט
יסטית.
26
תרשים
ד.11.1: שיעור המשיבים נכון לשאלה השנייה, לפי
סוג החברה ותקופת סקר
40
34.29
33.33
35
28.57
30
26.32
25
20
14.71
13.51
15
10
5
0
חברות משני הסוגים
פרטית
ציבורית
סקר שני
סקר ראשון
12.1
השתייכותלמדדים
בקרבדירקטורים
בחברותשאינןפרטיות
ולאנכללובמדדיםחלהביןתקופותהסקר
עלייהמ-
11%
ל-
32%
.
בקרבדירקטוריםבחברההכלולה
במדד
ת"א
90
העלייההיאמ-
8%
ל-
40%
.
בשניהמקרים
העלייה
מובהקת
סטטיסטית. בקרב דירקטורים בחברה הכלולה
במדד ת"א 35
ישנה ירידה באחוז המשיבים נכון בין הסקר
הראשון לשני, אךירידה זו אינה מובהקתסטטיסטית.
תרשים
ד.12.1
: שיעור המשיביםנכוןלשאלההשנייה,לפיהשתייכות למדד ותקופת סקר
45
40
40
35
31.91
28.57
30
25
18.18
20
15
11.11
7.69
10
5
0
לא נכללת במדדים
ת"
ת" א 35
א 90
סקר שני
סקר ראשון
27
13.1
האם חלשינוי בחובות החלות על דירקטור במצב שלחדלות פירעון
הדירקטוריםנשאלו במסגרתהשאלוןגם שאלהישירה שנועדה לברר אםהם מודעיםלשינויים שחלו בדין.
הדירקטורים נשאלו אם למיטב ידיעתם חובותיהם עלולות להשתנות כאשר החברה נקלעת לקשיים
פיננסיים או כלכליים.
בפילוח המשיבים על שאלה זו, מבין כלל המשיבים לשאלה זו (N=219
) הרי שמבי
ן אלה שהשיב
ו
כי לא חל
שינויבחובותיהםכאשרהחברהנקלעתלקשיים,עלהשיעורהמשיביםנכון
לשאלתה-
case
השנייה
מ-
19%
בסקרהראשוןל-
33%
בסקר השני וזו עלייה מובהקת מבחי
נהסטטיסטית.
בקרב אלה שסברו כי חל שינוי בחובותיהם כאשר החברה נקלעת לקשיים,
נמצאה
עלייה מ-
17%
משיבים
נכונהעל
שאלתה-
case
השנייהבסקרהראשון
ל-
28%
משיביםנכונהבסקרהשני,שאינהמובהקת
מבחי
נה
סטטיסטית.
תרשים ד.13.1
: שיעור המשיביםנכוןעלהשאלה אםחל שינוי
בחובותיהם בעת היקלעות החברהלקשיים
32.79
35
28.33
30
25
19.05
20
17.14
15
10
5
0
אין שינוי
יש שינוי
סקר שני
סקר ראשון
לסיכום, ניתן לקבוע כי במהלך התקופה שחלפה ממועד הסקר הראשון למועד הסקר השני חלה עלייה
במידת ה
הטמעה של החובות החלות על הדירקטורים בסוגיה הנבחנת, וכי עלייה זו היא מ
ובהקת מבחינה
סטטיסט
ית.
2.
הטמעת ס'288
–
שאלה
רביעית
בשאלה זו
נבחן מצב בו החברה היא חדלת פירעון לפי המבחן ה
מאזני (ולכן נחשבת חדלת פירעון
על פי
ההגדרה בחוק), אך מבחינ
ה תזרימית לא צפויה לה
יכנס לחדלות פירעון
לפחות בחצי שנה הקרובה.
הדירקטורים נשאלו
בסקר
מה היו מחליטים
לעשות
לאור הנתונים הללו, כפי שהוצגו על ידי ההנהלה.
המטרה של שאלה זוה
ייתה לבחון אם המשיבים מכיריםאת"נמלהמבטחים"
שמציעלהם סעיף288
ב)(.
28
תשובה ד' (
מכיוון ששווי חובותיה של החברה גבוה משווי נכסיה, אתמוך בהגשת בקשת חדלות פירעון)""
היא בבירורלא נכונה, משום
שאין
חובה
לתמוך בהגשת בקשהלחדלות פירעון רק משום שהחברהבחדלות
פירעון מאזנית.
עלפיתשובהא'
,מכיווןשלחברהאיןבעייתנזילות,איןצורךלפעולעכשיו,אולםהדירקטור
יבקשמהמנכ"ל
דיווח חודשי קבוע בעניין. תשובה זו
עשויה להיות נכונה, אלא ש
אם הדירקטור יחליט כך הוא
חושף את
עצמולאחריות
משפטית.אםבמהלךהזמןתעמיקחדלותהפירעוןשלהחברה,אזי
הדירקטורלאיהיהמוגן
מתביעה, משום שלא
פעללצמצםאתחדלותהפירעון,
ולא"עגן" בנמלהמבטחים שמציעלו החוק.
תשובות ב' וג'
מאפשרות לדירקטור את הגנת נמל המבטחים.
לפי שתי התשובות הדירקטור פועל לפי עצה
של מומחים
כלכליים ומשפטיים, ולכן ניתן לראות בו כמי ש"קיבל סיוע מגורמים המתמחים בשיקום
תאגידים."
ההבדל בין תשובה ב' לתשובה ג' ה
ו
א באופי הסיוע
: האם יפעל לפי עצת המומחים באשר לדרך
הנכונה לפעול לטובת בעלי המניות
או באשר לדרך הנכונה לפעול לטובת הנושים. כפי שהוסבר בחלק א.2
לעיל, אין בסוגיה זו הכרעה ברורה מבחינה משפטית. למעשה, אף אם ניתן היה לטעון לפרשנות ברורה
בתקופת הסקר הראשון, הרי שפרסום מאמרים אקדמיים סותרים, והעדרה של הכרעה משפטית מובהקת
בסוגיה, הביא
ו למצב בו ניתן לומר כי בתקופת הס
קר השני רק גברה העמימות המשפטית ביחס לתשובה
הנכונהלשאלה שהוצבהלדירקטורים
, מבין תשובות ב' ו-
ג'.
תרשים ד.2:התפלגות התשובותלשאלההרביעי
ת
, לפי תקופתהסקר
45
38.38
40
37.84
37.4
33.33
35
30.3
30.18
30
27.48
26.26
25.2
25
20
15
10
5.05
4.50
4.07
5
0
תשובה א
תשובה ב
תשובה ג
תשובה ד
סקר שני
סקר ראשון
בשני הסקרים
כפישניתןלראותמעיוןבתרשיםד.2
,
חלהעלייה
מסוימתבשיעורהמשיביםתשובהא',שהיאכאמורשגויה
(במובן זה שהדירקטוריםלא מנצלים או לא מודעים לנמלהמבטחים שמציעלהם החוק).לעומת זאת חלה
ירידהבשיעורהמשיביםבתשובהג'
אבקשחוותדעתמומחיםכלכלייםומשפטיים,("
ואפעללפיחוותדעתם
באשר לדרך הנכונה לפעול לטובת הנושים)". נדגיש עם זאת, כי השינויים אינם מובהקים מבחינה
29
סטטיסטית.
תשובות הדירקטורים, והשינוי בתשובות בין הסקרים, נבדקו גם על פי כל המשתנים
המסבירים שצוינו לעיל (מגדר, סוג החברה בה הדירקטור מכהן,
סוג הדירקטור, השכלה, קורס להכשרת
דירקטוריםועוד), אך שום משתנהלא הסביר את הנתונים בצורה מובהקת מבחינה סטטיסטית.
בנוסף,
בשתי התקופות ניתן לראות כי הדירקטורים המשיבים אינם יודעים להכריע באופן
משמעותי/מובהק
בין תשובה ב' לתשובה ג' ובתקופה השני
י
ה אף יש נטייה לאמץ את תשובה א'. תמונת
הנתוניםהזו
מעלהאתהחששכיהעמימ
ותהקיימתבסוגיההזובדיןגורמתלכךשההחלטותשלדירקטורים
במצב בו החברה באזור חדלות הפירעון אינן עקביות. ככל שהמחוקק שאף כי המצב החוקי החדש לפי ס'
288
לחוק יהיה בהיר ויוטמע בקרבהדירקטורים, מטרה זולא הושגה.
ה. סיכום
במחקר זה בחנו האם וכיצד הוטמע סעיף 288
לחוק חדלות פירעון בקרב ציבור הדירקטורים.
הבדיקה
נעשתהלגבישני"חלקיו"שלסעיףזה:
הראשון,
עצםהחובהלפעול
לצמצםאתחדלותהפירעון,הו
שני,
נמל
המבטחים שמציעהסעיף.
ככלל התוצאות מעידות
שרק
מיעוט מ
הדירקטורים מודע לחובותיו על פי הסעיף.
פחות מחמישית
מהדירקטוריםהכירואתהחובהלפעוללצמצוםהיקףחדלותהפירעוןעםכניסתחוקחדלותפירעוןלתוקף,
ופחותמשלישמהדירקטוריםהכירואתהחובה
כ-3
שניםלאחרכניסתולתוקף.
יתכןשתוצאותאלהנובעות
מכך שהדירקטורים במדגם טרם התמודדו עם הצורך לקבל החלטות הקשורות למצב של חדלות פירעון
בעידן החוק החדש. בנוסף, קיימת עליה מובהקת סטטיסטית בשיעור הדירקטורים המודעים לחובה
בין
הסקר הראשון לשני, כך שייתכן
ש
היקף ההיכרות עם הוראות החוק ישתפר בעתיד,
ככל שיחלוף יותר זמן
מכניסתולתוקף.
עםזאת,השיעורהנמוך שלהדירקטוריםהמודעלחובותשמטילעליוחוקחדלותפירעון,
גם מעורר חשש שדירקטורים לא יפעלו כנדרש ביום פקודה. הם לא יפעלו לצמצום חדלות הפירעון, ולא
יפעלו בהתאם להגנתנמל המבטחים שמציעלהם החוק.
נראה, כי יש חשיבות רבה לעידוד דירקטורים לקחת חלק בהכשרות משפטיות בכלל ובהכשרות הנוגעות
לאחריות ולחובותהמוטלות עליהם בתאגיד, ולרענן הכשרות אלה בתכיפות גבוהה.
בנוסף, נראה שהחוק לא שיפר את העמימות הקיימת
באשר לחוב
תויהם של הדירקטורים באזור חדלות
ה
פירעון
, ואולי אף ההפך הוא הנכון.
חוסר הבהירות בדין החל
גורם, ככל הנראה, לחוסר בהירות באשר
לשאלה כיצד דירקטורים אמורים לפעול
במצב זה. מממצאי הסקר עולה כי הדירקטורים אינם יודעים
לטובתמיעליהםלפעול,וכיצדהםיכוליםלהגןעלעצמםמפניאחריותבגיןהפרהשלהחובהלפעוללצמצום
חדלות הפירעון.
30
נספח א'
שאלוןסקרהדירקטורים
שלוםרב,אנופוניםאליךבמסגרתמחקרשהוזמן עלידימשרדהמשפטים ונועד לבחינתיעילותהרגולציהבעולם
התאגידי. המחקרמבוצע עלידיקבוצת חוקריםאקדמייםבלתיתלוייםמהמרכז לחקר התחרותורגולציהבמכללה
למנהל.נודהמאד עלשיתוף הפעולהבמילוי השאלון שלהלן.
לתשומתליבך השאלון הואאנונימי.,
פרטים
מגדר
אשה
גבר
השכלה
תיכונית
תוארראשון
תוארשני
תוארשלישי
Other
…
מקצוע
מלל חופשי)(
שנות ניסיוןבניהול (דרגתסמנכ"לומעלה)
0-2
שנים
2-5
שנים
5-10
שנים
יותרמעשרשנים
שנות ניסיוןכדירקטור
0-2
שנים
2-5
שנים
5-10
שנים
יותרמעשר שנים
מכהן/תכדירקטור (ניתן לסמן יותרמתשובהאחת)
רגיל
בלתיתלוי
חיצוני
האםאת/הנחשב/תדירקטורבעלמומחיותחשבונאית /פיננסית?
31
כן
לא
באיזהסוג חברה/חברותאת/המכהן/תכדירקטור
פרטית
ציבורית
חברותמשני הסוגים
גודל החברהבההנךמכהן/תכדירקטור ("חברהקטנה"כהגדרתהבתקנות ני"עאו "חברה גדולה)"
חברהקטנה
חברה גדולה
האםאחת החברותשבהןאת/המכהן/תנכללתבמדדים:
ת"א35
ת"א90
לאנכללתבמדדים
האםישלךרקעמשפטי?
כן
לא
האם עברתבקשרלתפקידךכדירקטורהדרכותבנושאיםמשפטייםבשנתיים האחרונות?
כן
לא
האם עברתקורסדירקטורים?
כן
לא
שאלותכלליות
מהן החובות המוטלותעליךבתורדירקטור לפי חוק החברות? (ניתן לסמן יותרמתשובהאחת)
חובת הכשרה
חובתזהירותכלפי החברה
חובה לשמורעל יחס הוןמינימלי
חובתנאמנותכלפיעובדי החברה
חובתאמוןכלפי החברה
חובה לרווחיות
חובתנ
אמנותכלפינושי החברה
חובתאמוןכלפיבעלימניות השליטהבחברה
חובתאמוןכלפיבעלימניותמיעוטבחברה
חובה שלאלהזיק לציבורבכללותו
32
מה הסנקציהשאת/ה עלול/הלהיותחשוף/האליהבאופןאישיאםתפר/יאת החובות המוטלותעליך? (ניתן לסמן
יותרמתשובהאחת)
ביתהמשפטמו
סמך להורות עלפיטוריךמהדירקטוריון
ביתהמשפטמוסמך להטיל עליךאתתשלוםהנזקים שנגרמו
הרגולטורמוסמך להטילעליךקנס
האם למיטבידיעתךחובותיך עלולות להשתנותכאשר החברהנקלעת לקשיים פיננסייםאוכלכליים?
כן
לא
שאלות עלסיטואציות
שאלה1
הנהלת החברהמדווחת בישיבת הדירקטוריון שהחברה צריכהתוכנה חדשה.מוצגותכמהחלופות לרכישת
התוכנה,ביניהןרכישהמחברתACME,שבתךעובדתבה כסמנכ"לית.רוב הדירקטוריםבעדרכישהמ-
ACME
.
לדעתך חלופהאחרתעדיפה.כיצדתנהג/יבדיוןבדירקטוריון?
ניתן לסמן יותרמתשובהאחת)(
אגלהאת ני
גוד העניינים
לאאשתתףבדיוןעל הנושא
לאאשתתףבהצבעהעל הנושא
אצביעבעד החלופה האחרת
שאלה2
רואי החשבון של החברהרושמיםבדו"חותהכספיים של החברה'הערת עסק חי'. הדירקטוריוןמתכנס לדוןבנושא.
בין היתר עולה השאלהאם החברה צריכה להגישבקשה לחדלותפירעון.כיצד
תנהג/יבדיוןבדירקטוריון? (נא לסמן
תשובהאחת)
אפעל לפי הנחייתבעליהחברה/בעלי השליטהבחברה
אפעל,לפימיטבהבנתי, לטובתבעלי המניות
אתמוךבהגשתבקשתחדלות פירעון,רקאםאשתכנעשללא הגשתבקשהכזו החברהתקרוס
אתמוךבהגשתבקשתחדלות פירעון,במידהשלפי חוו"ד
רואי החשבון היאתצמצםאת היקףחדלות
הפירעון
שאלה3
בפני הדירקטוריוןעומדותשתי עסקאות. האחת,בתחום הליבה של החברה;השניהבנוגע לרכביליסינג למנהלים.
אישור העסקההראשונהנראהלךקריטי להמשך פעילות החברה,אךקיים חשש שהדירקטוריון יידחהאותה.אחד
הדירקטורים
אומר לך שהוא יצביעבעד העסקה(דברשיבטיחאתאישורה),ובתנאישאת/התצביע/יבעדאישור
עסקת הליסינג(שנראיתלךשוליתמבחינתחשיבותה לפעילות החברה). האםתסכים/י?
נא לסמןתשובהאחת)(
לאאסכיםבשוםמקרה להצעהשכזו
אסכיםרק אםאדע שלדירקטורשהציעאת ההצעהאיןניגוד עניינים
אסכים,כי עסקת הליסינגשולית לעסקי החברה
אסכים רקאם ללאאישור העסקה החברהתקרוס
33
שאלה4
הנהלת החברהמדווחת לדירקטוריוןשבשל השקעות ניכרותבמחקרופיתוח שלא עלויפהשווי התחייבויותיה של
החברה גבוהמשווינכסיה.לדברי המנכ"ל: "החברהתוכל לשלם
אתמלוא התחייבויותיהבחצישנה הקרובה.בעוד
שנה החברהתאלץ להחזיר הלוואה גדולה,ועדיין לאברור האםתוכל לעמודבתשלום.אניבטוח שהמכירות
יתאוששו, והכליסתדר".כיצדתנהג/י לאור הנתוניםשהציגהההנהלה?
נא לסמןתשובהאחת)(
מכיווןשלחברהאיןבעייתנזילות,א
יןצורך לפעולעכשיו,אולםאבקשמהמנכ"לדיווחחודשיקבועבעניין
אבקש חוותדעתמומחיםכלכלייםומשפטיים,ואפעללפי חוותדעתםבאשר לדרך הנכונה לפעול לטובת
בעלי המניות
אבקש חוותדעתמומחיםכלכלייםומשפטיים,ואפעללפי חוותדעתםבאשר לדרך הנכונה לפעול לטובת
הנושי
ם
מכיווןששוויחובותיה של החברה גבוהמשווינכסיה,אתמוך בהגשתבקשתחדלותפירעון
34