דיווח על-פי חוק

המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח דוח לשנים 2008 ו- 2009 מוגש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת סיוון תש "ע – מאי 2010 הדוח נערך ע " י נפתלי ארנון , יועץ המועצה , בהנחיית פרופ ' ע ודד אברמסקי , יו" ר המועצה . הדוח נבדק ואושר ע " י חברי מליאת המועצה . המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח רח' קרן היסוד 25 , ירושלים 94188 טלפון 6223977 : - 02 ; פקס 6223976 : - 02 ; דוא "ל il : . net . netvision @ ncrd אתר אינטרנט htm : . default / NCRD / Departments / il . gov . most . www :// http 1 אל: 1 . הרב פרופ ' דניאל הרשקוביץ , יו" ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה 2 . ח" כ מאיר שטרית , יו" ר ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת מאת : פרופ ' עו דד אברמסקי , יו" ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ) המולמו "פ( נכבדי , אני מתכבד להגיש לכם בזאת , על פי סעיף 12 בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי , דוח שנתי לשנים 2008 ו- 2009 . הדוח מכיל נתונים על המצב והמעמד של המו " פ בישראל , על פעולות המולמו " פ ועל נושאים שנדונו במולמו " פ ובוועדותיה וכן המלצות של המולמו " פ לגופי המו " פ השונים בישראל , לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולממשלת ישראל . אנו מקווים שהדוח ישמש מקור מידע לכל הגופים העוסקים במו "פ, על המצב בישראל של המחקר , הפיתוח , המדע והטכנולוגיה . אנו מצפים לכך שה דוח ישמש זרז לקידום המו " פ ומדיניות המו " פ בישראל . בברכה , עודד אברמסקי העתק : נשיא המדינה ראש הממשלה שרי הממשלה חברי ועדת הכנסת לענייני מדע וטכנולוגיה המנהלים הכלליים במשרדי הממשלה נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים יו" ר ות "ת נשיא התאחדות התעשיינים יו" ר המועצה לביטחון לאומי יו" ר המועצה הלאומית לכלכלה יו" ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה הסטטיסטיקן הממשלתי ראש מפא "ת – משרד הביטחון נשיאי האוניברסיטאות וסגני הנשיאים למו "פ נשיאי המכללות האקדמיות המדענים הראשיים במשרדי הממשלה מנהלי מכוני המחקר הממשלתיים מנהלי קרנות המחקר הלאומיות והדו-לאומיות חברי המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח חברי הוועדות הלאומיות של המולמו "פ צוות מו "פ, אגף התקציבים , משרד האוצר 2 תוכן העניינים עמוד 1 . דבר היו "ר 6 2 . תמצית הדוח 8 3 . מבנה מערכת המו " פ בישראל 13 4 . סקירת המו " פ בישראל 15 א. כללי 15 ב. המגזר האקדמי 20 ג. המגזר העסקי 25 ד. המגזר הממשלתי 34 5 . קביעת מדיניות לאומית למחקר ולפיתוח 39 6 . פעילות המועצה בתקופת הדוח )2008-2009 ( 56 א. כללי 56 ב. דוח על פעילות ועדות המועצה 58 58 1 ( הוועדה הלאומית למדיניות מחקר ופיתוח בי שראל 2 ( הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר ות"מ()61 64 3 ( הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו " פ בישראל 71 4 ( הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשיה 73 5 ( הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים 76 6 ( הוועדה הלאומית לתיאום בין מו " פ אזרחי למו " פ בטח וני 78 7 ( הוועדה לבחינת מכוני המחקר הממשלתיים ומעמד המדענים הראשיים במשרדי הממשלה 80 8 ( הוועדה לבחינת מערך המחקר הממשלתי בתחום החקלאות 84 9 ( הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה 86 10 ( הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה 89 11 ( הוועדה לבחינת המחקר במערכת הבריאות הממשלתית ג. המלצת המועצה נוכח המצב הכלכלי- חברתי הלאומי 91 3 עמוד ד. פירוט המלצות המועצה 95 1 ( המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להחזרת מדענים ומהנדסים ישראלים 95 2 ( המלצות המועצה בנוגע למו " פ במערכת ההשכלה הגבוהה 103 3 ( המלצות המועצה בנוגע ל טיפוח איכות ומצוינות במערכת החינו ך 108 4 ( המלצות המועצה בנוגע למו " פ בתעשייה 110 5 ( המלצת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ביחס לקרנות המדע הדו-לאומיות 114 6 ( המלצות המועצה בקשר להקמת קרן הון סיכון לביוטכנולוגיה 115 7 ( המלצות המועצה בנושא מו " פ ביו-רפואי 116 . 8 ( המלצות המועצה הלאומית למ חקר ולפיתוח בתחום החלל 117 ה. היבט המו " פ בכנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי 119 נספחים 121 1 . חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוחאזרחי , התשס "ג- 2002 122 126 2 . חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוחאזרחי ) תיקון ,( התשס "ח–2007 3 . הרכב המועצה הלא ומית למחקר ולפיתוח 127 4 . הרכב וועדות המועצה 129 5 . תוכניות שהומלצו על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות 141 6 . מיפוי קשרי מו " פ בינלאומיים של ישראל 143 7. מפרט לפיתוח כלי עזר לזיהוי תחומים עתירי ידע 178 4 דבר היו "ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ) להלן " : המועצה "( פועלת לפי חוק1 המטיל עליה לייעץ לממשלה בגיבוש מדיניות לשם ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל ולפיתוחו . המועצה נדרשת לבדוק את מערכות המו " פ הקיימות , להתריע בפני הממשלה על כשלים , לאתר צרכים ולהמליץ בפניה על מדיניות כוללנית בנושאים שבמסגרת אחריותה . הכרת המרכזיות של המחקר והפיתוח בכלכלה הישראלית ותרומתם לצמיחת המשק בעשורים האחרונים היא כבר נחלת הכלל . אך חשוב להדגיש כי על רקע זה יש משקל מיוחד לגוף ייחודי ועצמאי שתפקידו להמליץ בפני הממשלה על מדיניות המו" פ הרצויה . המועצה היא הגוף היחיד ש נותן לממשלה – ולציבור – מבט על ותמונת מקרו של המו " פ מנקודת ראות לאומית כללית ולא של משרד או מגזר מסוים . המועצה גם פועלת , יחד עם משרד הביטחון לתיאום בין המו" פ האזרחי למו " פ הביטחוני . במועצה 16 חברים שהם מדענים ומומחים בעלי מוניטין וניסיון במו " פ ובמדיניות מ ו" פ מהאקדמיה , מהתעשייה וממוסדות המחקר . פעולתם נעשתה כמתואר בדוח זה , ביחד עם שורה ארוכה של מומחים חברי ועדות משנה ) שברובם אינם חברי המועצה ( וביחד עם צוות היועצים של המועצה . הדוח המוגש כאן מסכם שנתיים של פעילות אינטנסיבית שבה נטלו חלק , כאמור , מאות אנשים ממוב ילי המו" פ בישראל – חברי המועצה , חברי הוועדות שמונו ע " י המועצה , חברי הצוות המקצועי והמנהלי של המועצה , נציגי המגזרים השונים שהופיעו בפני המועצה , אנשי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וגופים מקצועיים אחרים שהשתתפו בהקמת מאגר הנתונים הלאומי על המו " פ בישראל ובעריכת הסק רים שהוזמנו לצורך עבודת המועצה . המועצה עסקה במיפוי נתוני המו " פ בישראל , בסקירת קשרי המו "פ הבינלאומיים , במיפוי תשתיות המחקר , בבחינת יכולות לעומת צרכים במגזר מדעי החיים והרפואה ובמגזר האנרגיה המתחדשת , גיבשה המלצות ביחס למחקר האקדמי ובכלל זה במכללות האקדמיות ו כן לגבי הקשרים החשובים בין האקדמיה לתעשייה . המועצה המליצה לעודד את החינוך למצוינות , הצביעה על מבנה מומלץ לגבי המו " פ הממשלתי ובכלל זה המו " פ במגזר הבריאות ובמגזר החקלאות , גיבשה תוכנית כוללת להחזרת אקדמאים ישראלים מחו " ל למגזר האקדמי , התעשייתי וגם למגזר הציבור י, והחלה גם בבחינת האפשרויות הטמונות בתיאום הדדי בין המו " פ הביטחוני והאזרחי . פעילות ענפה זו התבצעה , למרות התנאים הקשים שבהם נאלצה המועצה לפעול , מתוך תקווה שהממשלה תיישם את הנאמר בחוק ותקנה למועצה את המעמד העצמאי הנדרש לפעולתה . בדברי ההסבר להצעת חוק המועצה נאמר " : הבטחת ראייה לאומית כוללת ואובייקטיבית , החורגת מתחומי פעולתם של משרדי הממשלה , מותנית בהקניית מעמד סטטוטורי בלתי תלוי למועצה , ללא כפיפות למשרד כלשהו ותחת אחריותו המערכתית של יו " ר וועדת השרים למדע וטכנולוגיה ". לפיכך נקבע בחוק כי המועצה תפעל באופן עצמאי במסגרת המנהלית של האקדמיה הלאומית למדעים שהיא עצמה תאגיד עצמאי שאינו כפוף למשרד כלשהו . דברים יפים אלה לא עמדו לצערנו במבחן הזמן : בעקבות תיקון לחוק שחל לפני שנתיים , איבדה המועצה את עצמאותה והפכה בפועל להיות ליחידה בתוך משרד המדע . מצב זה הקשה מאוד על תפקודה הן בהיבטים התפעוליים והן בשחיקה שנגרמה למעמדה אל מול משרדי הממשלה וגורמי ציבור אחרים . במטרה לשמור על עקרון העצמאות , למרות הכפיפות למשרד המדע , שוכנע שר המדע הקודם בצורך להפוך את המועצה לתאגיד , והוא התחייב באופן רשמי בפני המועצה ובישיבת ועדת המדע והטכנולוגי ה של הכנסת כי יפעל לכך שהמועצה תהפוך לתאגיד . אבל מהלך כזה לא אירע ועד כה לא חל כל שינוי במעמדה של המועצה . 1 נוסח החוק בנספח 1 לדוח 6 בהתחשב במצב שנוצר קבעה ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת בראשות חה " כ מאיר שטרית בישיבתה מיום 02.06.09 , שחייבים להפוך את המועצה לתאגיד עצמאי . ברוח זו הניח יו" ר הוועדה חה " כ שטרית הצעת חוק על שולחן הכנסת לקריאה ראשונה בעניין הפיכת המועצה לתאגיד . אך ההצעה נדחתה בוועדת השרים לחקיקה ולא אושרה בכנסת . הצעה של המועצה , ברוח התמיכה של ראשי ממשלה קודמים , להעביר את המועצה למשרד ראש הממשלה ובכך לשמור על מעמדה העל-משרדי , נדחתה גם היא ע " י שר המדע והטכנולוגיה . אי לזאת החליטו חברי מליאת המועצה בישיבת המועצה מיום 20.1.10 להפסיק לאלתר את פעילותם במועצה . בינתיים פג תוקפם של המינויים של רוב חברי המועצה והוחל בתהליך של מינוי חברים חדשים . סביר להניח שהמועצה בהרכבה החדש תתקשה גם היא לתפקד בהתאם לחוק אם לא יוקנה לה המעמד העצמאי כנדרש בחוק . לאור החשיבות של קיום מועצה לאומית למחקר ולפיתוח במדינת ישראל , כפי שניתן להיווכח גם מהדוח המוגש כאן , אני חוזר וקורא לשר המדע והטכנולוגיה ולראש הממשלה לפעול על מנת להקנות למועצה מעמד עצמאי , בחסות מ שותפת אפשרית של ראש הממשלה ויו " ר ועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה , שיאפשר לה לפעול כראוי לקידום המחקר והפיתוח בישראל . ברצוני להודות מכל הלב לחברי מליאת המועצה ווועדותיה , לכל אלו שהופיעו בפני המועצה והציגו את עמדותיהם ואת מוסדותיהם ולחברי הצוות המקצועי והמ נהלי על נכונותם הרבה , על עזרתם ועל תרומתם לעבודת המועצה ולקידום המחקר והפיתוח בישראל . פרופ ' עודד אברמסקי יו" ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי 7 1 . תמצית הדוח א. מצב המחקר והפיתוח )מו"פ( בישראל ישראל נחשבת כמדינה עתירת מו " פ וטכנולוגיה . כמה מבין המדדי ם המשמשים להערכת עוצמתן המדעית והטכנולוגית של מדינות ממקמים את ישראל במקום גבוה מאוד בין המדינות המפותחות . ישראל מדורגת במקום הראשון בעולם מבחינת היחס בין ההוצאה הלאומית למו " פ לבין התוצר המקומי הגולמי ומבחינת שיעור המועסקים במו " פ במגזר העסקי . כמו כן היא מד ורגת בין המקומות הראשונים בשיעור בעלי השכלה על-תיכונית וגבוהה באוכלוסייה , ובמספר המאמרים המדעיים המתפרסמים בעיתונות המדעית בעולם ביחס לגודל האוכלוסייה . מחקרים כלכליים מצביעים על הקשר ההדוק בין השקעה במו " פ ובחדשנות לבין הצמיחה הכלכלית . ואכן בישראל תעשייה ע תירת מדע וטכנולוגיה מפותחת הנחשבת למנוע הצמיחה העיקרי של המשק הישראלי בשני העשורים האחרונים . ישראל מוכרת כמוקד של יזמות טכנולוגית ומיזמים ישראליים נהנים ממימון בהיקפים גדולים מחברות הון סיכון מהארץ ומחו "ל. בשל הזמינות של מערכת מו " פ מפותחת וכוח אדם מחקרי בר מה גבוהה , העדיפו חברות רב- לאומיות מובילות )IBM , אינטל , מיקרוסופט , מוטורולה ועוד ( להקים מרכזי מו " פ בישראל . לישראל קשרי מדע וטכנולוגיה ענפים ברמה הבין לאומית , הבין מדינתית והבין מוסדית . מאות חוקרים ישראלים לוקחים חלק בתוכניות המו " פ של האיחוד האירופי . ישראל שותפה במתקני מחקר בינלאומיים וביניהם המעבדה האירופית לביולוגיה מולקולארית )EMBL ( ומתקן הסינכרוטרון האירופאי )ESRF .( ישראל גם משתתפת בפעילות של המתקן לאנרגיות גבוהות בג' נבה )CERN ( במעמד של משקיף . ישראל התקבלה בחודש מאי 2010 כחברה בארגון 2OECD . מאז שנת 1997 היא השתתפה כמשקיפה בלמעלה מעשר ועדות וקבוצות עבודה בתחומים הקשורים למו " פ במסגרת ה- OECD . ממשלת ישראל חתומה על הסכמים דו- צדדיים לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי עם קרוב לשלושים מדינות וביניהן ארה "ב, גרמניה , צרפת , בריטניה , הודו וסין . בין היתר פועלות קרנות מחקר ד ו- לאומיות עם ארה ב )"BSF , BIRD ו- BARD ( , גרמניה )GIF ( , דרום קוריאה , סינגפור , קנדה ובריטניה . כל האוניברסיטאות וכמה ממוסדות המחקר האחרים בישראל קשורים בהסכמי שיתוף פעולה עם מוסדות מחקר בחו "ל. מספר ההסכמים הפעילים עולה על חמש מאות . המועצה הלאומית למחקר ולפ יתוח בחנה את מבנה מערכת המו " פ בישראל ואת מגמות ההתפתחות השוררות בה כדי לבסס מדיניות שתבטיח את שמירת ההישגים הקיימים של המערכת והמשך צמיחתה בעתיד . אותרו מספר מגמות שליליות , אשר המשכן לאורך זמן עלול לפגוע בהתפתחות מערכת המו " פ ובצמיחה הכלכלית הניזונה ממנה , וב יניהן : הירידה בהישגי התלמידים במערכת החינוך המתבטאת בתוצאות של מבחני PISA ; הזדקנות הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות ; הצטמקות מקורות המימון למחקר הבסיסי ; תופעת " בריחת המוחות " הנגרמת בחלקה מהקושי למצוא תעסוקה מתאימה במו " פ בישראל ; העדר פעילות מו " פ משמעותית בענ פי התעשייה המסורתית ; הירידה המתמשכת בחלקה של הממשלה במימון המו " פ באקדמיה ובתעשייה ; מיעוט המשאבים המושקעים במערך המחקר 2 OECD –הארגון לשיתוף פעולהכלכלי ולפיתוח , המאגד את כל המדינות בעלות כלכלת שוק מפותחת ) ארצות-הברית , קנדה, מדינות מערב אירופה , יפן , אוסטרליה ועוד (. 8 הממשלתי הפועל בתחומי התשתית הלאומיים )מים , אנרגיה , אוצרות טבע , תחבורה וכד ;(' העדר תיאום בין מערכות המו " פ השונות והעדר מדיניות מו " פ ממשלתית לטווח הארוך . ב. פעילות המועצה באמצעות הועדות חלק נכבד מעבודת המועצה נעשה באמצעות מינוי מספר רב של ועדות בהן נטלו חלק – פרט לחברי המועצה – גם שורה ארוכה של מדענים בכירים ואנשים נוספים בעלי ניסיון רב בתחומי העיסוק השונים . במסגרת התמצית ניתן רק אזכור קצ ר לכל ועדה כאשר פירוט ניתן למצוא בגוף הדוח ) בפרק ב6( כולל הפניות לאתר המועצה בו ניתן למצוא את הדוחות המלאים . 1 ( הוועדה הלאומית למדיניות מחקר ופיתוח בישראל יו:" ר הוועדה : מר יגאל ארליך . תפקידה של הוועדה לעצב אמירה כוללת ועקרונית לגבי אופן והיקף פעילות המו " פ בישראל . ועדה זו התחילה לטפל בשתי סוגיות עיקריות 1 : ( גיוון תחומי הפעילות עתירי הידע והחדשנות ע " י זיהוי יתרונות יחסיים של ישראל בתחומים נוספים ל- ICT ובחינת דרכים לקידומם . התחומים הנבדקים הם : אנרגיה , סביבה , מים , מזון , בריאות וביטחון פנים 2 . ( שימור ועידוד המ חקר לשמו . מחקר זה , הנמצא בבסיס הפירמידה של מחקר והפיתוח הטכנולוגי , מתבצע רובו ככולו באוניברסיטאות . הוא תלוי באופן מרבי בתקציבים שמקורותיהם מחוץ לאוניברסיטאות ויש לפתח מנגנוני מימון מתאימים לשימורו ולפיתוחו לאורך זמן . 2 ( הוועדה לתשתיות מחקר לאומיות )ות"מ:( יו" ר הוועדה : פרופ' דוד הורן . הוועדה קבעה אמות מידה להגדרת תשתיות מחקר לאומיות שהן בעיקרן מוקדי ציוד החיוניים לקידום המחקר , שעלותם גבוהה ועליהם להיות פתוחים לשיתוף פעולה ונגישות לכל החוקרים הרלבנטיים . ההגדרה מתייחסת גם להשתתפות במסגרות רב לאומיות . כמו כן יזמה הוועדה סקר מקיף על הרצוי והמצוי בנושא התשתיות . הוועדה מתואמת עם תל "מ – הגוף הבין-משרדי והבין- מוסדי העוסק באיגום משאבים לשם בניית תשתיות לאומיות למו "פ. 3 ( הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו " פ בישראל יו:" ר הוועדה : פרופ ' ידין דודאי . אחת המשימות המרכזיו ת של המועצה הינה הקמת מערך נתונים , בד" כ כמותיים , המתארים ומתעדים את פעילות המו " פ בישראל על כל היבטיה . מערך זה נועד לשמש את המועצה לצורך עיצוב מדיניות המו " פ ואת קהיליית המחקר והציבור הרחב . הוועדה האמורה בוחנת ומאשרת את תוכניות העבודה ומלווה את ביצוען . כיום נמצאים בשלבי תכנון וביצוע למעלה מ- 20 סקרים בתקציב כולל של כ- ארבעה מיליון שקלים – למעלה ממחצית סך התקציב העומד לרשות המועצה . 4 ( הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה ותעשייה יו:" ר הוועדה : פרופ ' משה אורון . הוועדה עסקה בכמה נקודות חשובות בממשק שבין האקדמיה והתעשייה בישר אל. ראוי לציין כי ממשק זה הוא מרכיב יסודי בהצלחת ישראל בתחומי ההי-טק בעשורים האחרונים . הוועדה התמקדה בסוגיית ההנחלה של הידע האקדמי לתעשייה ושיתוף הפעולה ביניהן . כמו כן עסקה הוועדה בנושא הקניין הרוחני כאשר מסקנה ראשונית שלה הייתה שברמת המדיניות הממשלתית אין מקום לחקיקה בתחום זה אלא יש צורך ביצירת דינאמיקה של ריבוי מחקרים מוטי יישום במערכות שבהן הממשלה תומכת או שהן בבעלותה . 5 ( הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים יו:" ר הוועדה : פרופ ' מינה טייכר . הוועדה מצאה לנכון להתחיל את פעולתה במיפוי הפעילות המדעית בהקשר בינלאומי ברמה הממלכתית 9 והמוסדית . זאת עקב החיוניות של המיפוי לצורך מילוי תפקידי הוועדה הכוללים : אפיון קשרים חסרים ברמה הממלכתית , זיהוי אפשרויות מימון בינלאומי , המלצה על התחומים , הגופים והמדינות המועדפים לפיתוח קשרי מו " פ וכיוצא בזה . המיפוי נמצא כיום בשלב מת קדם ומהדורה ראשונית שלו מצורפת לדוח הנוכחי ) נספח 5 .( 6 ( הוועדה הלאומית לתיאום בין מו " פ אזרחי למו " פ בטחוני יו:" ר הוועדה : תת- אלוף )מיל .( עוזי עילם . הוועדה בחרה להתמקד בשני נושאים שבהם יש ממשק בין המו " פ האזרחי לביטחוני , רובוטיקה זעירה ומקורות אנרגיה . בהקשר זה י זמה הוועדה שני סקרים טכנולוגיים בנושאים האמורים והשלימה את תכנון הסקרים ובחירת הגופים המבצעים . הסקרים אמורים להתבצע בשנת 2010 . כמו כן בוחנת הוועדה את הרעיון להקמת מעבדה לאומית דו- שימושית ) אזרחית וביטחונית ( ונמצאת בשלב של הזמנת בדיקת היתכנות בנושא זה . 7 ( הווע דה לבחינת מכוני המחקר הממשלתיים ומעמדם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה : יו"ר הוועדה : פרופ ' יהודית בירק ופרופ ' אברהם פרידמן . בשלב הנוכחי עוסקת הוועדה בנושא מכוני המחקר הממשלתיים . הוועדה התמקדה בשאלות עקרונית הקשורות להצדקה ולתנאים לקיום ולתפקוד מכון מחקר מ משלתי . הוועדה סקרה את מוקדי המחקר המצויים במסגרת הממשלה והגישה דוח ביניים הכולל מספר המלצות וביניהן : להקנות למכונים מעמד של יחידת סמך ממשלתית ; להקים לכל מכון ועדת היגוי בראשות המדען הראשי של משרד האם של המכון ; פרופיל התקצוב הרצוי הוא שהמימון הציבורי מהווה את מרבית – אך לא כל – המימון הנדרש . 8 ( הוועדה לבחינת המחקר הממשלתי בתחום החקלאות יו"ר הוועדה : פרופ ' אילן חת . עבודת הוועדה התרכזה בצד האקדמי-מחקרי של מכון וולקני ולשכת המדען הראשי של משרד החקלאות . המלצות הוועדה מצביעות על הצורך לראות כמשימה עיקרית מו " פ יישומי לתועלת ענף החקלאות והמשק הישראלי . זה כולל גם התייחסות לתעשיית המזון ולהיבטים סביבתיים . מחקר תשתיתי וכן מו" פ מוטה חו " ל יבוצעו במסגרת תמהיל התפוקות שייקבע ע " י הנהלת המכון . חלק משמעותי של התקציב הממשלתי צריך לאפשר חידוש הציוד ועריכת מחקרים ביוזמת הנהלת המכון . ההמלצות מתייחסות גם לקידום המקצועי של החוקרים ולשיתוף הפעולה עם האקדמיה והתעשייה . 9 ( הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה יו:" ר הוועדה : פרופ ' לאה בם . סקירה ראשונית של התחום , שנעשתה ע " י הוועדה , העלתה כי פעילות המו " פ בתחום מבוזרת בעוד שבנושא האנרגיה ני תן להפיק את מירב התועלת ע " י ריכוז מאמצים בתחומים שבהם ניתן לזהות ייחודיות למשק הישראלי . בהקשר זה מתכוננת הוועדה לערוך סקר למיפוי מצב המו " פ בישראל בתחום . על בסיס הידוע כיום סימנה הוועדה כמה תחומים מבטיחים בעיקר בנושא האנרגיה הסולארית וביניהם מערכות פוטו-וול טאיות לייצור חשמל , מערכות מיזוג אויר סולארי , אנרגית שמש מרוכזת ואגירת אנרגיה . תחומים אחרים שצוינו : מערכות לייצור חום בטמפרטורות בינוניות , תאי דלק , הפקת תזקיקים מפצלי שמן , בניה " ירוקה ". 10 ( הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה יו:" ר הוועדה : פרופ ' חרמונה שורק . הוועדה ראתה את תפקידה בממשק בין המחקר האקדמי באוניברסיטאות ובבתי- חולים לבין התעשייה , באפיון יכולותיו של המחקר ובחיפוש דרכים ממשיות וניתנות ליישום תוך זמן קצר לשם תרגומם למו " פ תעשייתי ולתעשייה . הוועדה התמקדה בבחינת יכולת מול סדרי עדיפויות , בבחינת מודלים למימון ביוטכנולוגיה ובהגדרת מאפייני פרויקט לאומי . הוועדה אפיינה לפני כשנה וחצי סקר אשר יבחן את היכולות בתחום מדעי החיים והרפואה במוסדות להשכלה גבוהה ובמכוני 10 המחקר ובמקביל יבחן את התעשייה הביוטכנולוגית בארץ . עד להשלמת ביצוע הסקר החלה הוועדה לבצע סקר מצומצם בכוחות עצמה . 11 ( הוועדה לבחינת המחקר במערכת הבריאות הממשלתית יו:" ר הוועדה : פרופ ' אהוד רזין . הוועדה בחנה את המחקר הנעשה ביחידות השונות של משרד הבריאות או במימונו והתייחסה להיבטים ארגוניים , תפעוליים ומקצועיים של המחקר . בדוח הביניים של הוועדה , שטרם עסק במחקר הנעשה בבתי החולים הממשלתיים , הגדירה הוועדה את יעדי המחקר במשרד הבריאות והדגישה את הצורך בחיזוק המעמד של המדען הראשי במשרד . כמו כן המליצה הוועדה על הגברת מעורבות המשרד במכונים שהוא משתתף במימונם ועל ארגון מחדש של מספר יחידות העוסקות בסקרים אפ ידמיולוגים . ג. פעילות כללית של המועצה , מסקנות והמלצות המועצה קיימה ישיבות מליאה אחת לחודש . חלק מהישיבות הוקדשו למפגשים עם הגורמים המובילים בתחום המו " פ בישראל3 לשם חילופי מידע וקבלת הערכות ביחס לסוגיות העומדות על הפרק בתחום מדיניות המו " פ הלאומית . ישיבות אחרות הוקדשו לדיון בדוחות וועדות המשנה ובנושאים שהובאו לדיון ע " י חברי המועצה . על בסיס כל הנ " ל גיבשה המועצה מסקנות והמלצות שפורטו בתוכניות ובניירות עמדה שהוגשו למקבלי ההחלטות הרלבנטיים ופורסמו בכלי התקשורת . להלן תמצית ההמלצות של המועצה ) בנוסף להמלצות ועדות המשנה שאושרו ע " י מליאת המועצה ופורטו לעיל (. התוכניות וניירות העמדה המפורטים מובאים בדוח הנוכחי בפרק 6. 1 ( סדרת המלצות ש הוגשו בחודש מרץ 2009 לראש הממשלה המיועד בנימין נתניהו ) פירוט ניתן למצוא בגוף הדוח בפרק 6ג(. ההמלצות התייחסו ליוזמות בתחום המו " פ במסגרת בצעד ים להתמודדות עם המשבר הכלכלי ובמיוחד להיערכות לצמיחה יציבה בשלב היציאה מהמשבר . ההמלצות התייחסו לתחומים הבאים : • פיתוח ושדרוג תשתיות לאומיות למו "פ • יוזמה להחזרת מדענים ומהנדסים ישראליים מחו "ל • תמיכה ממוקדת ומשמעותית בתחומים תעשייתיים נבחרים ) במסגרת תוכניות המדע ן הראשי של משרד התמ "ת( לשם הגברת החדשנות והתחרותיות . • קידום המו " פ באוניברסיטאות בהתאם להמלצות ועדת שוחט , וקידום המו " פ המוכוון במכללות האקדמיות ובמכוני המחקר . • תגבור החינוך למצוינות לשם יצירת עתודה מדעית-טכנולוגית למדינת ישראל . • המלצה כללית להגדלת התקציב הממ שלתי לעידוד מו "פ, מדע , טכנולוגיה וחדשנות במסגרת הצעדים להתמודדות עם המשבר הכלכלי . 2 ( ניירות עמדה והמלצות שהוגשו ע " י המועצה ) : פירוט ניתן למצוא בגוף הדוח בפרק 6ד(. • תוכנית להחזרת מדענים ומהנדסים ישראלים המתגוררים בחו "ל – התוכנית אושרה ע" י הממשלה ונמצאת בשלבי תכ נון מפורט ע " י צוות בין- משרדי בהובלת המשרד לקליטת העלייה . 3 נערכו מפגשים עם המדענים הראשיים ומנהלי מכונים במשרדי הממשלה , עם ראשי המוסדות להשכלה גבוהה , עם מנהלי קרנות מחקר , עם מנהלים ואנשי מו " פ מהתעשייה ועםראשי גופים ממשלתיים , ציבורייםופרטיים העוסקים בהעשרת נוער במדע ים ובחינוך למצוינות . 11 • נייר עמדה בנוגע למו " פ במערכת ההשכלה הגבוהה – ההמלצות אושרו בחלקן ע "י הממשלה • נייר עמדה ספציפי בנוגע למו " פ במכללות האקדמיות . • נייר עמדה בנושא טיפוח איכות ומצוינות במערכת החינוך . • נייר עמדה בנושא עידוד ה מו" פ התעשייתי . • נייר עמדה בנושא המו " פ בתחום החלל . • נייר עמדה בנושא מו " פ באנרגיה חלופית . • המלצה לתוספת תקציב לקרנות מחקר דו- לאומיות – ההמלצה אושרה באופן חלקי ע" י הממשלה . • המלצה להקמת קרן הון סיכון לביוטכנולוגיה – התוכנית אושרה ע " י הממשלה והוחל ביישומה . • המלצה לה קמת קרן לאומית למדעי הרפואה – התוכנית אושרה ומיושמת . 12 3. מבנה מערכת המו " פ האזרחי בישראל ביצוע מו "פ: עיקר המו " פ בישראל ) במונחים של הוצאה כספית על ביצוע מו "פ( מתבצע במגזר העסקי – בתעשייה , בשירותי המו "פ ) הכוללים מעבדות שרות , אך בעיקר חברות הזנק שעדיין לא משווקות את תוצרתן ( ובשירותי התוכנה . המו" פ במגזר העסקי הינו , רובו ככולו , פיתוח טכנולוגי של מוצרים ותהליכים . המגזר השני בגודלו ) במונחים של הוצאה כספית על ביצוע מו"פ( הוא מגזר ההשכלה הגבוהה . המחקר המתבצע בו הינו בעיקרו מחקר בסיסי המונע ע " י סקרנות מדעית ובחלקו מחקר שימושי המתמקד בנושאים בעלי פוטנציאל יישומי , אך אינו מכוון מלכתחילה לפיתוח מוצר או תהליך ספציפי . כמעט כל פעילות המחקר במגזר זה מתבצעת במסגרת שבע אוניברסי טאות המחקר ) כולל מכון ויצמן למדע (. פעילות מחקר מסוימת מתבצעת בכמה מהמכללות האקדמיות . המגזר השלישי ) במונחים של הוצאה כספית על ביצוע מו "פ( הוא המגזר הממשלתי הכולל , בהגדרה רחבה , משרדי ממשלה , רשויות מקומיות , מוסדות לאומיים , המוסד לביטוח לאומי וכן מוסדות ללא כ וונת רווח שהממשלה מממנת את רוב הוצאותיהן . המוסדות להשכלה גבוהה היו יכולים להיחשב כחלק מהמגזר הממשלתי לפי ההגדרה דלעיל , אך עקב היקף פעילותם המחקרית ותפקידם הייחודי במערכת המו "פ הלאומית , יש להתייחס אליהם כאל מגזר נפרד וזאת בהתאם לסטנדרטים הבינלאומיים שנקבעו ע" י ארגון ה- OECD . חלק גדול מהמו " פ המתבצע במגזר הממשלתי נערך בבתי החולים הממשלתיים ובבתי החולים הציבוריים שעיקר מימונם מהממשלה . רוב הפעילות המחקרית המתבצעת בבתי החולים מתרכזת בבתי החולים האוניברסיטאיים . המו" פ המתבצע בבתי החולים הוא בעיקרו מחקר קליני והוא בעל מאפיינים ייחודיים המחייבים התייחסות מיוחדת מנקודת הראות של מדיניות המחקר הממשלתית . המגזר הרביעי הוא מגזר המלכ " רים הפרטיים . עיקר פעילות המו " פ במגזר זה הינה בתחום מדעי החברה . מימון מו "פ: המו" פ המתבצע במגזר העסקי ממומן ברובו הגדול ע " י החברות המבצעות את המו " פ וע " י מקורות מימון עסקיים אחרים מהארץ ומחו " ל כגון קרנות הון סיכון וחברות רב לאומיות . חלק קטן יחסית מהמו "פ העסקי ממומן ממקורות ממשלתיים , לרבות קרנות דו- לאומיות למחקר תעשייתי ותוכנית המחקר של האיחוד האירופי . המחקר המתבצע ב מגז ר האקדמי ממומן ברובו ע "י ה ממשלה , באמצעות ות " ת אך גם מקרנות ממשלתיות , קרנות דו-לאומיות ותוכנית המו " פ של האיחוד האירופי . מקורות מימון אחרים למחקר האקדמי הם המגזר העסקי בארץ ובחו "ל, קרנות מחקר מחו "ל, תרומות ומימון עצמי . 13 המחקר המת בצע במגזר הממשלתי ממומן ברובו הגדול ע " י הממשלה ובמידה ק טנה מהזמנות מחקרים ע "י המגזר העסקי ומקרנות מחקר מחו "ל. בתי החולים מבצעים גם ניסויים קליניים לפי הזמנה ובמימון של חברות תרופות בעיקר מחו "ל . שירותים למו "פ: הכוונה היא לספריות מדעיות , מרכזי מידע , מעבדות בדיקה , חברות להעברת ידע , יחידות ממשלתיות כגון מי נהלי מחקר , רשם הפטנטים מכון התקנים וכד .' מבנה מערכת המו "פ האזרחי בישראל – תאור סכמטי מגזר ותת-מגזר ביצוע מו "פ מימון מו "פ שירותים למו "פ השכלה גבוהה -אוניברסיטאות ++ + + - מכללות אקדמיות + + + - חברות להעברת ידע ++ עסקי - תעשיי ה ++ ++ - שירותי מחשוב ++ ++ ++ - שירותי מו "פ ++ + ++ - קרנות הון סיכון ++ - משרדי פטנטים ++ ממשלתי - קרנות מחקר ממשלתיות ++ - מעבדות , יחידות מחקר ומכוני מחקר ממשלתיים , ++ ++ שירותים אחרים למו "פ - ות "ת ++ שירותי רפואה - בתי חולים + + + - מכונים רפואיים + + מלכ " רים פרטיים + + + חו"ל ++ + + + משימה ראשית ו / או היקף פעילות נרחב + משימה משנית והיקף פעילות מצומצם 14 4 . סקירת המו " פ בישראל א. כללי - ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי המתבצע בישראל גדלה במונחים ריאליים כמעט פי שלוש מאז שנת 1990 . בין 1990 ל- 2000 צמחה ההוצאה הלאומית למו " פ בשיעור ריאלי ממוצע של 8.0% לשנה . זה היה העשור שבו הגיעה העלייה הגדולה מברית המועצות לשעבר ובו חלה הצמיחה המהירה של ענפי התקשוב )ICT .( הגידול בהוצאה למו " פ נמשך כמעט בר ציפות במהלך העשור הנוכחי בקצב ממוצע יותר מתון –3.1% לשנה . הגידול לאורך כל התקופה הנסקרת חל , רובו ככולו , במגזר העסקי . לוח 1 . ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח לפי מגזר מבצע4 מגזר מבצע מלכ " רים השכלה ממשלתי עסקי סך הכול פרטיים גבוהה * מיליוני ש "ח, במחי רים שוטפים 848 3,940 1,338 22,501 28,627 2006 905 3,947 1,430 26,367 32,649 2007 992 4,204 1,559 28,518 35,273 2008 מיליוני ש "ח, במחירי 2005 453 3,733 1,154 5,479 10,819 1989 479 3,976 1,257 5,562 11,273 1990 487 3,668 1,160 6,312 11,628 1991 526 3,758 1,292 6,874 12,450 1992 573 3,752 1,292 7,468 13,085 1993 606 3,818 1,246 8,403 14,073 1994 558 3,787 1,319 8,805 14,468 1995 602 3,832 1,428 9,952 15,814 1996 621 3,802 1,319 11,178 16,920 1997 658 3,739 1,437 12,290 18,125 1998 606 3,779 1,384 13,959 19,728 1999 641 3,825 1,561 18,703 24,730 2000 661 3,775 1,501 19,917 25,853 2001 780 3,852 1,367 20,379 26,377 2002 735 3,923 1,386 18,879 24,922 2003 813 3,869 1,400 19,233 25,315 2004 792 3,842 1,286 20,405 26,325 2005 814 3,841 1,249 21,519 27,423 2006 860 3,863 1,240 24,537 30,499 2007 881 3,841 1,227 25,637 31,586 2008 *כולל את האוניברסיטאות ומכון ויצמן למדע 4 מקור הנתונים : שנתון סטטיסטי לישראל מס 60 ' , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 2009 . 15 5 תרשים 1 תרשים 2 5 המקור לתרשימים 1 ו- 2 : שנתוןסטטיסטי לישראלמס 60 ' , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 2009 . 16 כמה מבין המדדים המשמשים להערכת עוצמתן המדעית והטכנולוגית של מדינות ממקמים את ישראל במקום גבוה מאו ד בין המדינות המפותחות : • היחס בין ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי לבין התוצר המקומי הגולמי תמ"ג – .)P . D . G ( 6 עומד בישראל בשנת 2008 על 4.9% מדד זה מציב את ישראל במקום הראשון בעולם, כאשר אחריה ממוקמות שוודיה )3.8% ( , פינלנד )3.7% ( , קוריאה הדרומית )3.5% ויפן )3.4% .( ביתר המדינות המפותחות החברות ב- OECD המדד נע בין 1%ל- 3% . • היחס בין המועסקים במו " פ במגזר העסקי לבין סך כל המועסקים במגזר עמד בישראל בשנת 2007 על % 2.7 . גם מדד זה מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם, כאשר אחריה ממוקמות שוודיה )1.9% ( , ופינלנד )1.8% .( בית ר מדינות OECD המדד נע בין 0.1% ל- 1.6% . אין בידינו נתון עכשווי על המספר הכולל של מועסקים במו " פ בישראל7 . בשנת 1984 תפסה ישראל מקום ראשון בעולם בשיעור החוקרים ביחס לאוכלוסייה . ההערכה כיום הינה שייתכן שירדנו למקום .8 השני או השלישי • שיעור בעלי השכלה על-תיכונית9 ומעלה מבין גילאי 25 - 64 הגיע בישראל בשנת 2007 ל- % 44 , מקום שלישי בעולם אחרי רוסיה )54% ( וקנדה )48% .( שיעור בעלי תואר אקדמי הגיע ל- 28% , 10 מקום רביעי בעולם אחרי נורווגיה )32% ( , ארה ב )"31% ( והולנד )29% ( . • ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם לפי מספר המאמרים המדעי ים שפורסמו על ידי מדענים ישראליים בשנים 2006 - 2007 ביחס לגודל האוכלוסייה ) . לפניה שוויץ , שוודיה , דנמרק ופינלנד (. בתחום המתמטיקה תופסת ישראל את המקום הראשון בעולם במספר הפרסומים לנפש ; בתחום מדעי המחשב היא במקום השני ; בתחום הפיסיקה היא במקום השלישי ובתחום ה פסיכולוגיה במקום הרביעי11 . • מספר הפטנטים הישראליים שנרשמו בארה " ב ביחס למספר התושבים בישראל , מעמיד את ישראל12 במקום השלישי בעולם יחד עם קוריאה הדרומית ואחרי טייוואן ויפן . מבחינת המספר המוחלט של פטנטים כנ " ל ישראל נמצאת במקום השנים-עשר . כאשר מפלגים את הפטנטים ה נ" ל לפי תחומים טכנולוגיים , נמצא כי בתחום האלקטרוניקה הרפואית ישראל נמצאת במקום הראשון יחסית לאוכלוסייה ובמקום השלישי מבחינת המספרים המוחלטים של הפטנטים . בתחום הציוד הרפואי ישראל במקום השני ) שביעי במספרים המוחלטים ( ובתחום המחשוב היא במקום השלישי ) שמיני במספ רים מוחלטים (. 6 צוות מומחים מארגון OECD בחןאת הסוגיות הכרוכות במדידה שלנתון זה ו ההשוואה שלו בין מדינות שונות . מסקנות צוות המומחים מוצגות בהמשך בסעיף ב6)3 ( 7 בקרוב יושלמו סקרים המתבצעים ע " י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת המועצה , אשר יספקו נתונים על כלל המועסקים במו " פבישראל . 8 הערכה זו תיבדק כאשר יעמדו לרשות המועצה נתונים מעודכנים כפי שצוין בהערה הקודמת . 9 במסגרות הדורשות לפחות שתי שנות לימוד מלאות ומעניקות תוארמוכר שאינו אקדמי ) כגון הנדסאי (. 10 הנתונים לקוחים מתוך EDUCATION AT A GLANCE2009,OECD : 11 מקור הנתונים Science and Engineering Indicators, NSF, 2010.: . 12 מקור הנתונים : כנ" ל ומשרד הפטנטים של ארה ב)"USPTO ( 17 מממצאי סקר עמדות הציבור , שנערך ע " י מכון " דחף " ב- 2009 לפי הזמנת המועצה13 ניתן ללמוד כי: • כשני שלישים מהנשאלים ציינו שהם מגלים עניין במדע וטכנולוגיה וסבורים שזה נושא חיוני . • רוב הנשאלים סבורים שתגליות מדעיות וחידושים טכנולוגיים תרמו לאיכות החי ים, לאיכות הסביבה ולנושאים דומים , אך קרוב לשליש ציינו שרק חלק קטן מהציבור נהנה מכך ושההישגים הנ " ל תר מו לניכור בין קבוצות אוכלוסייה . שכיחות הטוענים לניכור קשורה עם ההכנסה והיא עולה מ- 15% ברמת הכנסה גבוהה ל- 36% ברמת הכנסה ממוצעת ול- 61% ברמת הכנסה נמוכה . •95% מהמרואיינים סבורים שהמדינה צריכה להשקיע במחקר אקדמי ולמעלה מ- 80% סבורים כי שהמדינה צריכה להשקיע גם במחקר שימושי בחברות מסחריות . • בנושא של בריחת מוחות 78% , מעריכים שהיא מתרחשת בהיקף גדול 73% . מעריכים שהיא פוגעת במדינת ישראל ואחוז מאוד דומה חושבים שמדינת יש ראל לא עשתה מספיק כדי למנוע את בריחת המוחות . • המרואיינים התבקשו להצביע על המקצועות היוקרתיים והמוערכים בעיניהם מתוך רשימה מגוונת של מקצועות שהוצגו בפניהם . בסיכום התשובות , המדענים דורגו במקום השני ) אחרי הרופאים ( והמהנדסים במקום השלישי , לפני קציני צבא , אנש י עסקים , אנשי רוח ) סופרים , אמנים וכד ,(' רואי חשבון ועוד . באותו הקשר דורגו מדעני האוניברסיטאות במקום הראשון מבחינת התרומה לחוסן הלאומי . • ההשקעה במחקר האוניברסיטאי דורגה במקום השני לאחר ההשקעה בחינוך כהשקעה החשובה ביותר להבטחת צמיחת המשק בטווח הבינוני והארוך . לסיכום , ממצאי הסקר מצביעים על החשיבות הרבה שהציבור מייחס למדע ולמחקר וההערכה הרבה שרוחשהציבור כלפי המדענים בכלל ובמיוחד כלפי מדעני האוניברסיטאות . ניתוח המבנה של מערכת המו " פ והמגמות השוררות בהכשרת כוח אדם מחקרי מעלה ספקות חמורים לגבי יכולתה של ישראל לש מורעל מעמדה זה לאורך זמן : • הגיל הממוצע של הסגל המדעי הבכיר באוניברסיטאות עולה בהתמדה והגיע בשנת 2004 ל- 53.4 , 7 שנים יותר מאשר בבריטניה ו- 4 שנים יותר מארה "ב ) ראה לוח 4 עמוד 24 .( כמו כן היחס בין מספר הסטודנטים למספר המורים באוניברסיטאות גדל במידה רבה . זוהי תוצאה של הצמצ ום המתמשך בקליטת סגל צעיר . המשך מגמה זו עלול לגרום לפגיעה חמורה בכל מגזרי המו " פ בעתיד הלא רחוק . • הישגי תלמידי חטיבת הביניים בישראל בלימודי מדעים , על פי מבחן PISA לשנת 2006 , נמצאים בשפל המדרגה . ישראל דורגה במקום ה- 39 מבין 57 מדינות ורק שתיים מבין 30 המדינות החברות בארגון OECD נמצאו בדרוג נמוך מישראל . ממצאים דומ ים התקבלו לגבי לימודי המתמטיקה . מצב זה אינו מבשר טובות לגבי איכות המועמדים להשכלה הגבוהה בשנים שיבואו . • רוב משאבי המו " פ במגזר העסקי בישראל מרוכזים בענפי התוכנה , האלקטרוניקה והתקשורת וב חברות ההזנק )Start-ups ( שרובן בתחום התקשוב . בשנת 2007 , קרוב ל- 40,000 אקדמאים 13 "תפיסות ועמדות הציבור הישראלי בנושאים שונים הקשורים למעמד המדע והטכנולוגיה ", )ממצאי סקר דעת קהל (, מכון דחף יוני 2009 . http://www.most.gov.il/Departments/NCRD/dochot/daat-kahal.htm 18 שעסקו במחקר ופיתוח ו היוו 91% מכלל החוקרים במִגזר העסקי , התרכזו בענפים שמשקלם מבחינת התעסוקה 39% , בעוד שרק 9% מהחוקרים כ–- 3,800 – הועסקו ביתר הענפים שבהם 61% מהעובדים במגזר . עם זא ת יש לציין כי הריכוזיות פחתה במידה ניכרת בשנים האחרונות . ב)- 2004 , הועסקו מחוץ לענפים עתירי המו פ"72% מהמועסקים ורק 8% מהחוקרים במגזר העסקי (. ריכוזיות זו של המו " פ העסקי מצביעה מצד אחד על רמת סיכון גבוהה של המשק הישראלי )" כל הביצים בסל אחד ,"( ומצד שני על פו טנציאל בלתי מנוצל של פיתוח המשק באמצעות השקעה במו "פ בענפי המגזר האחרים , כאשר ידוע שהשקעה במו " פ מניבה תשואה גבוהה במיוחד ברמת המשק הלאומי . • חלקו של המגזר הממשלתי14 במימון ההוצאה הלאומית למו " פ ירד בהדרגה מ- 35% באמצע שנות ה- 90 עד ל- 16% בשנת 2006 . בשנים האחרונ ות הירידה מתבטאת גם במונחים מוחלטים : בשנת 2001 הסתכם המימון למו " פ ע " י המגזר הממשלתי ב- 5.3 מיליארדי שקלים , והוא ירד ל- 4.6 מיליארדי שקלים בשנת 2006 . אומדנים חלקיים , שנערכו לאחרונה ע " י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , מצביעים על שינוי אפשרי של המגמה הנ " ל בשנת 2008 . הצורך במימון ממשלתי נובע משלוש סיבות עיקריות )1 : ( רוב התשואה מההשקעה במו " פ מתבטאת במשק הלאומי בכללותו , ולגורמים פרטיים לא משתלם להשקיע בשלבים הבסיסיים של המחקר 2) ; ( לא קיים מנגנון שוק שיכול להסדיר את ההשקעות במו " פ הנוגע למוצרים ושירותים שעיקר הפעילות בהם כיום היא במשק הציבורי , כגון שירותי בריאות , חינוך , מים וחשמל 3) ; ( ההשקעה במו " פ היא בחלקה הגדול השקעה לטווח ארוך והכדאיות שלה למשק הלאומי תלויה בתכנון אסטרטגי של ההשקעה , ובמיוחד של בניית התשתית האנושית , הפיזית והארגונית למו "פ. ניתן לעמוד על גודל הפער הקיים ב ישראל בהיקף המימון הממשלתי למו " פ על ידי השו ואה למדינות מפותחות אחרות . ב מדינות החברות בארגון OECD מממנות הממשלות בממוצע % 29 מההוצאה הלאומית למו "פ, ואילו בישראל מהווה המימון הממשלתי % 16 בלבד מההוצאה הלאומית למו "פ15 . 14 המגזר הממשלתי כולל את משרדי הממשל ה, הוועדהלתכנון ולתקצוב של המוסדות להשכלה גבוהה )ות"ת(, המוסד לביטוח לאומי , קרנות דו-לאומיות , מלכ " ר ציבורי לרבות מכונים ממשלתיים ובתי חולים ממשלתיים , רשויות מקומיות . 15 הנתונים לגבי ישראל מתייחסים למו " פ האזרחי בלבד בעוד שנתוני OECD מביאים בחשבון גם את המו " פ הביטחוני הממומן בחלקו הגדול ע " י הממשלות . עם זאת יש לציין כי בהרבה מהמדינות שבהן משקלהמו " פ הביטחוני זניח , שיעור המימון של המו "פ ע" י הממשלות גבוה מזה שבישראל ) . לדוגמה : דנמרק 28% , הולנד 36% , נורווגיה44% , פינלנד25% .( 19 ב. סקירת המו " פ במגזר האקדמי מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל כוללת שבע אוניברסיטאות מחקר , אוניברסיטה פתוחה , וקרוב ל- 60 מכללות אקדמיות16 )כמחציתן מכללות לחינוך (. כמעט כל פעילות המחקר במגזר האקדמי מתבצעת באוניברסיטאות , שבהן מתרכזים גם רוב החוקרים . מספר מכללות מבצעות מחקר בתחומן וחלק מאנשי הסגל במכללות מב צעים מחקרים במסגרת האוניברסיטאות או במכוני המחקר . רוב המחקר המתבצע במגזר האקדמי ובמיוחד באוניברסיטאות הינו מחקר בסיסי שתכליתו הרחבת הידע המדעי והוא אינו מונע ע " י שיקולים תועלתיים . חשיבותו של מחקר זה נובעת משני טעמים עיקר יים . ראשית , ההישגים הטכנולוגיים ש אפשרו את הצמיחה הכלכלית המואצת במאתיים השנים האחרונות , לא היו יכולים להתממש ללא הידע המדעי הבסיסי בתחומי הפיסיקה , הכימיה , המתמטיקה , הביולוגיה , ויתר המדעים . שנית , ההתנסות בעריכ ת מחקר מדעי בסיסי חיונית להכשרת החוקרים המובילים בכל מגזרי המשק וסגל ההוראה במוסד ותלהשכלה גבוהה . למרות שרוב המחקר המתבצע במגזר האקדמי הוא מחקר בסיסי שאינו מכוון לתכלית מעשית הרי שלעיתים מתברר בפועל ובדיעבד כי הידע שהופק במחקר הוא בעל פוטנציאל יישומי וניתן להפיק ממנו רווח כלכלי . כל אוניברסיטאות המחקר הקימו חברות בת להעברת ידע העוסקות ב זיהוי הידע השימושי וביישומו בעיקר ע " י התקשרויות עם תעשיות ב ארץ ובחו "ל. במוסדות להשכלה גבוהה מתבצע גם מחקר שימושי , היינו , מחקר המכוון מלכתחילה לתכלית יישומית . מחקר זה מתבצע בדרך כלל על פי הזמנה של התעשייה או במסגרת מענקי מחקר מקרנות מחקר ממשלתיות ואחרות , המ יועדים לקידום יעדים ספציפיים . לעיתים גם מתבצעים מחקרים שימושיים ביוזמת החוקרים ללא מימון חיצוני . מקובל להעריך את תפוקת המחקר הבסיסי ע " י מספר המאמרים שפורסמו בכתבי עת מדעיים נבחרים17 . ישראל מדורגת במקום החמישי בעולם לפי מספר המאמרים המדעיים שפורסמו על ידי מ דענים ישראליים בשנ ים 2006 - 2007 ביחס לגודל האוכלוסייה ) . לפניה שוויץ , שוודיה , דנמרק ופינלנד (. בתחום המתמטיקה תופסת ישראל את המקום הראשון בעולם במספר הפרסומים לנפש ; בתחום מדעי המחשב היא במקום השני , בתחום הפיסיקה היא במקום השלישי ובתחום הפסיכולוגיה במקום הר ביעי18 . נתונים אלה מצביעים על פוריות מדעית גבוהה של החוקרים במגזר האקדמי בישראל . עם זאת יש לציין כי הדירוג של ישראל מבחינת מספר המאמרים המדעיים לנפש נמצא במגמת ירידה . בתחילת שנות השמונים עמדה ישראל במקום הראשון לפי מספר הפרסומים לנפש ובאמצע שנות התשעים עדי ין עמדה במקום השני . מגמה יורדת זו ניכרת ברוב התחומים המדעיים כפי שניתן לראות בלוח 2 להלן . 16 במושג מכללות אקדמאיות כללנו כאן את כל המוסדות להשכלה גבוהה שאינם מוכרים כאוניברסיטאות , אף שכמה מהם מוגדרים כבתי ספר גבוהים , מרכזים אקדמאיים וכייו "ב. 17 מדובר בכתבי עת מדעיים בעלי מוניטין בינלאומי , המאשרים מאמריםלפרסום לאחר שעברו תהליך הערכה קפדני ע "י מדענים בכירים מהתחום המדעי הרלבנטי . 18 מקור הנתונים Science and Engineering Indicators, NSF, 2010.: . 20 לוח 2. דרוג ישראל בהשוואה למדינות אחרות לפי מספר המאמרים המדעיים לנפש19 1993 - 2007 2006 2001 1998 1993 תקופה 2007 - 2005 - 2002 - 1997 - תחום מדעי 5 3 3 2 כל התחומים 14 14 13 10 חקלאות 7 7 7 2 אסטרופיזיקה 7 5 5 4 ביולוגיה וביוכימיה 10 5 3 3 כימיה 6 3 5 5 רפואה קלינית 2 2 2 1 מדעי המחשב •• 4 2 1 כלכלה ועסקים 8 3 3 2 הנדסה •• 11 11 10 אקולוגיה / סביבה 12 16 14 12 מדעי כדור הארץ •• 5 5 5 אימונולו גיה •• 3 2 2 ביולוגיה מולקולרית •• 9 10 9 מיקרוביולוגיה •• 12 6 5 מדע חומרים 1 1 1 1 מתימטיקה •• 4 4 4 מדעי העצב 3 3 2 2 פיזיקה 10 10 9 5 מדעי הצומח והחי •• 12 11 10 פרמקולוגיה 4 1 1 1 פסיכולוגיה / פסיכיאטריה 8 5 3 4 מדעי החברה בשנים האחרונות חל ה ירידה בחלקו היחסי של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו "פ. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , חלקו של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו " פ הצטמצם מ- 35.3% בשנת 1990 עד ל- 12.2% בשנת 2008 . הסיבה העיקרית לכך נעוצה בצמיחה המרשימה של המו "פ העסקי שחלה באותה תקופה . אך כאשר בוחנים את ההתפתחות במונחים מוחלטים מתברר כי במחירים 19 הנתונים לתקופה 1993 - 2005 מתוך : גדעון שפסקי " , מעמד ישראל בתפוקה מדעיתבהשוואה למדינות העולם ". הנתוניםל- 2007-2006 מתוך Science and Engineering Indicators", NSF, 2010: " 21 קבועים ) בניכוי מדד המחירים ( ההוצאה למו " פ במגזר ההשכלה הגבוהה ירדה ב- 3.4% בתקופה שבין 1990 ל- 2008 בה בעת שההוצאה הלאומית למו " פ במחירים קבועים צמחה ב- 177% . חלקה של הממשלה במימון המו " פ במגזר האקדמ י ירד מ- 68% בשנת 2000 ל- 57% בשנת 2005 . זוהי בוודאי גם כן אחת הסיבות להקטנת משקלו של המו " פ במגזר האקדמי במערכת המו " פ הישראלית . הצטמקותה של ההוצאה למו " פ במגזר האקדמי בישראל והירידה בחלקה של הממשלה במימונה ניכרות בהשוואה למדינות מפותחות אחרות . לצורך ההשוואה , המוצגת בלוח 2 להלן , נבחרו המדינות שבהן ההוצאה הלאומית למו " פ מסתכמת בשני אחוזים ומעלה מהתוצר הלאומי הגולמי . המימון הממשלתי למו " פ במגזר האקדמי כולל שני רכיבים : 1 ( החלק מהמענק הממשלתי המוענק למוסד האקדמי באמצעות הוועדה לתכנון ולתקצוב )ות"ת( אשר לפי האומדן מש מש למחקר . 2 ( הקצבות הממשלה לתוכניות מחקר ספציפיות המתבצעות במוסדות ההשכלה הגבוהה . מדובר הן בהקצבות ישירות ע " י משרדי הממשלה והן בהקצבות לקרנות מחקר ציבוריות המממנות מחקרים המתבצעים במוסדות ההשכלה הגבוהה . בשני המקרים מענקי המחקר ניתנים בדרך כלל על בסיס תחרותי ו לא לפי מפתח מוסדי . לפי אומדני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חלקו של המימון הממשלתי המיועד למענקי מחקר תחרותיים בשנת 2005 הגיע ל- 16.1% בלבד והוא נמוך במידה ניכרת בהשוואה ליתר המדינות המפותחות המוצגות בלוח 3 להלן . לוח 3 . חלקו של המגזר האקדמי בהוצאה הלאומית למו "פ וחלקה של הממשלה במימון המו " פ במגזר האקדמי 2005 –השוואה בי "ל20 ההוצאה על ביצוע מו "פ % ההשתתפות של הממשלה במימון המו " פ במגזר האקדמי במגזר האקדמי כ- % מסך ההוצאה הלאומית למו "פ סך הכל ישיר למו "פ המו" פ מהתקציב א חוז )בד"כ הרגיל של המוסדות המימון תחרותי ( ) הקצבת ות "ת( הישיר אוסטריה 26.7 88.5 18.7 69.8 21.1 דנמרק 24.6 83.3 23.1 60.2 27.7 שוויץ 22.9 84.4 18.2 66.2 21.6 איסלנד 22.0 78.0 60.6 17.4 77.7 שוודיה 20.9 83.4 43.4 40.0 52.0 פינלנד 19.0 81.2 36.6 44.6 45.1 גרמניה 16.5 82.1 23.6 58.5 28.7 ישראל2005 14.3 57.0 9.2 47.8 16.1 ישראל2008 12.2 •• •• •• •• ארה "ב 14.1 69.7 69.7 0.0 100 יפן 13.4 51.2 12.1 39.1 23.6 קוריאה 9.9 74.5 •• •• •• 20 מקור הנתונים : ישראל " : ההוצאה הלאומית למו פ"1989 – 2007 " , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה .יתר הארצות : "OECD. Main Science and TechnologyIndicators", 2008/1 Paris, 2008 . 22 חלק נכבד של המחקר הבסיסי באוניברסיטאות מבוצע ע " י תלמידים לתואר שלישי ) דוקטורנטים ( בהנחיית מדריכים מהסגל האקדמי הבכיר . בשנת 1990 למדו באוניברסיטאות כ- 3,900 דוקטורנטים ומספרם עלה עד לכ- 9,800 בשנת 2006 – גידול ב- 150% . באותה תקופה גדל מספר אנשי הסגל האקדמי הבכיר ב- 14% וההוצאה למחקר אקדמי במחירים ריאליים לא גדלה כלל . יש לציין שבמשך התקופה הנדונה נשמר , פחות או יותר , הי חס בין מספר הדוקטורנטים ב " מדעים הקשים ) " מדעי הטבע , רפואה והנדסה ( שמחקריהם כר וכים בהוצאות גבוהות יחסית , לבין מספרם ב " מדעים הרכים ) " מדעי החברה , הרוח והמשפטים (. המסקנה מהנתונים דלעיל היא שהתקציב הממוצע הזמין למימון המחקר של הדוקטורנט הצטמצם מאד ובה במידה הצטמ צם הזמן הממוצע שחבר סגל בכיר יכול להקדיש לכל אחד מהדוקטורנטים שבהנחייתו . הגידול התלול ביחס בין מספר התלמידים למספר המורים חל לגבי כלל הסטודנטים באוניברסיטאות בכל תחומי הלימודים כפי שניתן ללמוד מה תרשים הבא : תרשים 3 . יחס תלמידים מורים לפי תחום לימודים21 תשנ"ב)– תשס "ה( הגידול האיטי במספר חברי הסגל האקדמי באוניברסיטאות נבע בעיקר ממגבלות תקציביות אשר גרמו לצמצום יכולת הקליטה של מדענים צעירים בסגל האקדמי . כתוצאה מכך עלה הגיל הממוצע של הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות בישראל והוא גבוה מאד בהשוואה למדינות אחרו ת . 21 המקור : דוח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוההבישראל )" ועדת שוחט "( 23 לוח 4 . גיל וגיל ממוצע שלהסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטאות – השוואה בין לאומית22 יש לראות בדאגה את השחיקה המצטברת של משאבי המו " פ במגזר האקדמי . מעמדה הנוכחי המרשים של ישראל בתחומי המדע והטכנולוגיה , אשר בא לידי ביטוי בפרסי הנובל שהוענקו למדענים ישראלי ים, בצמיחת התעשייה עתירת המדע וכד ', הם תולדה של השקעות במחקר האקדמי לפני עשר , עשרים ואף שלושים שנה . בה במידה , השחיקה שחלה בעשור האחרון , אם תימשך , מנבאת בוודאות גבוהה ירידה משמעותית בכמות ובאיכות כוח האדם המדעי והטכנולוגי שיהיה זמין בעשורים הבאים וכתוצאה מכ ך, פגיעה חמורה במעמדה של ישראל בתחומי הכלכלה , החברה והביטחון . לכן נדרשת פעולה נמרצת ע "י הממשלה כדי להביא להיפוך המגמה הנוכחית . ועדת שוחט , אשר התייחסה בין היתר למחקר המבוצע במוסדות להשכלה גבוהה , הגישה מספר המלצות בנושא זה . להלן עיקרי ההמלצות העוסקות במימון המחקר האקדמי : • המלצה כללית להגדלה ניכרת של שיעור המימון הממשלתי המיועד למחקר אקדמי תחרותי • הקמת קרן למחקר ביו-רפואי • כינון תוכניתלשיקום תשתיות המחקר במוסדות להשכלה גבוהה • הקמת קרן מחקר במדעי הרוח • הקמת מרכז למחקרים חברתיים • הגדלת תקציב הקרן הלאומית למדע • הגדלת שעור התקורה המוכר בתקציבי המחקרים • הגדלת מספר המלגות לדוקטורנטים והעלאת סכום המלגה ומספר שנות הזכאות • כינון מערך תמיכה למשתלמי בתר-דוקטורט ישראלים וזרים באוניברסיטאות בישראל • הגדלת מספר סלי הקליטה במחקר שיוענקולחוקרים צעירים מצטיינים שיצטרפו מדי שנה לסגל הא קדמי כדי שאפשר יהיה לממש בהדרגה את ההמלצות דלעיל , המליצה ועדת שוחט על תוספת למימון הממשלתי למחקר האקדמי שתגיע לסכום של 800 מיליון ש " ח בשנת 2013 . עד היום ) תחילת 2010 ( חלה התקדמות מועטה בלבד ביישום המלצות ועדת שוחט . 22 המקור כנ "ל 24 ג. סקירת המו " פ במגזר העסקי בישראל , כ מו במרבית המדינות המפותחות , רוב פעילות המו " פ מתבצעת במגזר העסקי . פעילות זו היא בעיקרה פיתוח טכנולוגי ובחלקה מחקרי תשתית ומו " פ גנרי , בעוד שהמחקר הבסיסי והשימושי מבוצע ברובו הגדול במוסדות ההשכלה הגבוהה ובמכוני המחקר הממשלתיים והציבוריים . הנתונים המתפרסמים כי ום על המו " פ במגזר העסקי בישראל מכסים את ענפי התעשייה , ענף שירותי המחשב וענף המו "פ, הכולל שירותים עסקיים בתחום המו " פ וחברות הזנק שעוסקות במו " פ ועדיין לא הגיעו לשלב הייצור המסחרי . ענפים אלה מכסים כמעט את כל פעילות המו " פ במגזר העסקי , אך מן הראוי להשלים את הנת ונים בענפים האחרים במגזר ) במיוחד ענפי החשמל , המים , הבינוי , התחבורה והשירותים הפיננסיים ,( שעבורם קיימים אומדנים חלקיים בלבד . המועצה הזמינה ביצוע סקר חדשנות במגזר העסקי בעריכת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , שלאור תוצאותיו יורחב סקר המו"פ ה עסקי כך ש יכלול את כל הענ פים במגזר . ההוצאה למו " פ שבוצע במגזר העסקי צמחה בקצב מהיר מסכום שווה ערך ל- 90 מיליון ש "ח ) במחירי 23 2005 ( ב- 1966 עד לסכום של 25.6 מיליארד ש "ח ) במחירי 2005 ( בשנת 2007 ) גידול ריאלי פי 280 .( חלקו של המגזר העסקי בהוצאה הלאומית למו " פ אזרחי עלה מ- 11% בשנת 1966 עד ל- 81% בשנת 2008 . ההוצאה למו " פ במגזר העסקי משתווה ב- 2008 ל- 3.8% מהתוצר ה מקו מי הגולמי )0.16% בשנת 1966 ( ומבחינה זו היא מעמידה את ישראל במקום הראשון בין המדינות המפותחות . אחריה באות שוודיה 24 )2.8% ( , יפן )2.7% ( ופינלנד )2.5% ( . 23 הנתונים ל- 1966 על פי " מדע וטכנולוגיהבישראל1975/76 " , המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח , מרץ 1977 ; המקור לנתונים לשנת 2007 – הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 24 המקורות לנתונים על מדינות אחרות OECD– . 25 25 תרשים 4 2007 3.8% ישראל 2.7% יפן 2.7% שוודיה 2.5% פינלנד 2.5% קוריאה 1.9% ארה"ב 1.8% טיוואן 1.8% דנמרק 1.8% גרמניה 1.7% סינגפור 1.6% סה"כ OECD 1.3% בלגיה 1.3% צרפת 1.2% אירופה 15 1.2% הממלכה המאוחדת 1.0% סין 1.0% קנדה 0.0% 1.0% 2.0% 3.0% 4.0% 5.0% 6.0% Source: OECD, Main Science andTechnology Indicators, December 2009. אינטנסיביות העיסוק במ ו" פ במגזר העסקי בישראל באה לידי ביטוי בשיעור התעסוקה במו " פ במגזר . 2.7% מסך המועסקים במגזר העסקי בישראל מועסקים באופן ישיר במו " פ במגזר העסקי כחוקרים , כטכנאים וכאנשי מִנהלה . גם מדד זה מעמיד את ישראל במקום הראשון בעולם . אחריה ממוקמות שוודיה )1.9% ( ו- פינלנד )1.8% ( , מקובל לייחס את הצמיחה המהירה של המו " פ העסקי בישראל לגורמים הבאים : • הגורם הראשון , שהיה דומיננטי בשנות ה- 60 וה- 70 , הינו מעבר של אנשי מחקר והעברת ידע ממערכת הביטחון למערכת האזרחית . • הגורם השני , שהיה דומיננטי משנות ה- 70 ואילך , הינו מדיניות ממשלתית עקבית לעידוד ולתמיכה במו " פ העסקי . • הגורם השלישי הינו הגברת הזמינות של מדענים ומהנדסים , בוגרי המערכת האקדמית בישראל ועולים חדשים , במיוחד מגל העלייה הגדול שהגיע בשנות ה- 90 מהגוש הסובייטי לשעבר , ואשר כלל שיעור גבוה במיוחד של מדענים ומהנדסים . • הגורם הרביעי הוא ההתמקדו ת של יזמים ישראלים בענפי התקשוב )ICT ( , שבהם משקל המו "פ בתשומות הייצור גבוה יחסית . 25 התרשים מתוך " מחקר ופיתוח עסקי 2007 " , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדהתעשייה , המסחר והת עסוקה , העומד להתפרסם 26 • גורמים נוספים הינם העניין המיוחד שגילו חברות רב-לאומיות להקים מרכזי מו " פ בישראל , פיתוח השוק להון סיכון ממקורות מקומיים ומחו " ל בישראל , שהחל בשנות ה- 90 המוקדמות בהכוונת הממשלה והיזמות הטכנולוגית שבאה לידי ביטוי בהקמת אלפי חברות הזנק . עיקר המימון של המו " פ העסקי מגיע מהמגזר העסקי עצמו ומהממשלה . חלקה של הממשלה במימון המו" פ העסקי , שהגיע לכ- 25% בשנות ה- 70 , ירד לכ- 20% ב- 1990 והמשיך לרדת עד לכ- 4% ב- 2007 . אמנם חלק מירידת משקל הממשלה ב מימון זה נובע מגידול מהיר במיוחד במימון שמקורו במגזר העסקי26 , אך מאז שנת 2001 נצפתה גם ירידה בערכים מוחלטים בהיקף התקציב הממשלתי שהועמד לרשות המדען הראשי במשרד התעשייה והמסחר לצורך עידוד המו "פ. לאחר הירידה התלולה בשיעור המימון הממשלתי למו " פ העסקי בישראל הוא נמצא כבר מתחת למרכז ההתפלגות של שיעור זה בין המדינות המפותחות27 . בשנת 2006 השיעור הממוצע של המימון הממשלתי למו" פ העסקי היה הן במדינות ה- OECD והן באיחוד האירופי כ- 7% . תרשים 5 28 יש לציין כי התופעה של ירידת שיעור המימון הממשלתי למו " פ העסקי חלה ברוב המדי נות המפותחות , אלא שברוב המדינות האחרות היו מלכתחילה שיעורי מימון יותר נמוכים , והירידה לשיעורים הנוכחיים הייתה יותר מתונה מאשר בישראל . כמו כן חלק מהמדינות פיתחו אפיקים אחרים לעידוד המו " פ העסקי במקום מימון ישיר של פעילות זו - במיוחד באמצעות הטבות מס שונות . 26 חלק גדול מהמימון שמקורו במגזר העסקי נובע מקיומם בישראל של מרכזי מו " פ של חברות זרות ורב- לאומיות ומהשקעות (••• ישירות בתעשייהבישראל של חברות וקרנות הון סיכון זרות ) . ראה בהמשך 27 יש לציין כי הנתונים המתייחסים לחו " ל כוללים את המימון של ה מו" פ הביטחוני , בעוד שהנתונים על ישראלאינםכוללים אותו . המרכיב של מו " פ ביטחוני . אם נוציא את הרכיב הביטחוני מהחישוב של שיעורי המימון הממשלתי למו " פ העסקי בחו "ל אזי יש לצפות שהפער שצוין לעיל בין ישראל למדינות אחרות יקטן . 28 התרשים מתוך " מחקר ופיתוח עסקי 2006 " , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ומשרדהתעשייה , המסחר והתעסוקה , יולי 2009 27 גם בהרכב המימון הממשלתי בישראל חלו שינויים , שעיקרם גידול חלקן של התוכניות המיועדות למאגדי מו" פ הכוללים מפעלי תעשייה ואוניברסיטאות ) תוכניות מגנ " ט ומגנ "טון ( וליזמות טכנולוגית ) תוכנית החממות ,( וצמצום חלקה של התמיכה הפרטנית בתוכניות מו " פ של מפעלים ותיקים . כמו כן הופעלה מדיניות של העדפת טכנולוגיות מסוי מות ) ביוטכנולוגיה וננוטכנולוגיה ( וענפי תעשייה מסוימים ) ענפים מסורתיים ( בתכניות העידוד של המדען הראשי במשרד התמ "ת. חברות בבעלות זרה ומרכזי פיתוח של חברות בין-לאומיות29 רמת החדשנות והיצירתיות הגבוהה המאפיינת ענפי משק העוסקים במו " פ מהווה אבן שואבת לחברות ולמשקיעים זרים . בשנת 2007 הוציאו חברות בבעלות זרה הפועלות בארץ בענף שירותי מחשוב )72 ( ובענף מחקר ופיתוח )73 ( " ח על מחקר ופיתוח , שהם 63.8% מסך ההוצאה על מו "פ 11.4 מיליארדי ש בענפים אלה , לעומת 66.5% בשנת 2006 . החברות בבעל ות זרה העסיקו 20.1 אלף מועסקים במו "פ, שהם 53.9% מסך כל המועסקים בענפים אלה . בתוך חברות בבעלות זרה פועלים מרכזי פיתוח של חברות בין- לאומיות . מרכזים אלה מבצעים כ- 69.2% מסך ההוצאה למו " פ שמבצעות חברות זרות , ומעסיקים כ- 62.2% מן המשרות במו "פ. אחוז המימון ממקורות ממשלתיים ומקרנות בין -לאומיות בחברות אלו נמוך , רק 1.2% מתוך ההוצאה וההשקעה למו פ )ב"- היה שיעור זה 1.6% ( , ככל הנראה עקב מגבלות 2006 המוטלות על מקבלי המימון , ביניהן הדרישה לייצור מקומי . לוח 5. נתונים נבחרים על פי סוג הבעלות של חברות העוסקות במו " פ בענף שי רותי מחשוב וענף מחקר ופיתוח 2007 , מישרות העוסקות במו "פ ) אלפים ( ) מיליוני ₪ ( מימון מזה : מזה : סך ממקורות השקעות סה"כ משרות משרות ההוצאה ממשלתיים פדיון יצוא במו "פ מלאות אקדמאים על מו "פ ומקרנות בין-לאומיות בעלות 14.3 12.9 6,451 313 472 16,048 12,839 ישראלית 17.2 בעלות זרה 20.1 18.8 16.9 11,371 597 219 19,631 17,644 מזה : מרכזי פיתוח של 12.5 11.4 10.8 7,872 361 23 9,974 9,920 חברות בין לאומיות סה"כ 37.3 33.1 29.7 17,822 910 691 35,679 30,483 כישוריו של ההון האנושי בישראל מושכים חברות בין-ל אומיות רבות לתחומיה . חברות אלו מקימות מרכזי פיתוח המשמשים אותן כיחידות מו " פ בלבד , ורובם מתרכזים בענף שירותי מחשוב )72 ( ובענף מחקר ופיתוח )73 .( פעילותם של מרכזי הפיתוח מהווה מרכיב משמעותי בסך כל פעילות המו "פ בישראל . בשנת 2007 הוציאו מרכזי המו " פ כ- ד ש " ח על פעילות מו "פ, הוצאה המהווה כ - 7.9 מיליאר 28.0% מסך כל ההוצאה למו "פ במגזר ה עסקי , וכ- 44.2% מסך כל ההוצאה למו " פ בענף שירותי מחשוב )72 ( ובענף מחקר ופיתוח )73 ( , בהשוואה ל- 28.5% ו- 46.7% בשנת 2006 , בהתאמה . המשרות במו "פ במרכזי המו" פ הסתכמו ב- , המהוות 22.0% מסך כל המשרות במו " פ במגזר העסקי , ו- 12.5 אלף משרות 33.5% ממשרות במו " פ בענף שירותי מחשוב )72 ( ובענף מחקר ופיתוח )73 ( , לעומת 23.1% ו 36.3% 29 מתוך " מחקר ופיתוח עסקי 2007 " , הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה ומשרד התעשייה , המסחר והתעסוקה , העומד להתפרסם . 28 בשנת 2006 היצוא של מרכזי המו " פ ב- 99.5% מסך כל הפדיון של מרכזי , בהתאמה . 2007 היווה כ- המו"פ, בעוד שהיצוא של כל החברות העוסקות בפעילות המו" פ בענף שירותי מחשוב )72 ( ובענף מחקר ופיתוח )73 ( היווה כ- . הסיבה לפער זה היא כאמור בפדיון על בסיס עלות פלוס 85.4% מסך כל הפדיון מחברות האם במרכזי הפיתוח . יש לציין שמרכזי פיתוח של חברות בין- לאומיות כמעט שאינם נתמכים על-ידי מקורות ממשלתיים וקרנות בין-לאומי ות. המימון ממקורות אלה היווה בשנת2007כ- 0.3% מסךכל הוצאות המו " פ של מרכזי המו "פ, וחלקו במימון הכולל לענף שירותי מחשוב )72 ( ולענף מחקר ופיתוח )73 ( הוא 3.3% בלבד . מצב זה הוא תוצאה של מדיניות משרד התמ " ת כפי שמתבטאת בחוק המו "פ. לוח 6. מרכזי פיתוח של חברות בי ן- לאומיות - נתונים נבחרים 2007 , מיליונים , אלא אם מצוין אחרת מימון ממקורות סך המשרות ממשלתיים סך ההוצאה יצוא פדיון שכר העוסקות במו "פ ומקרנות בין- על מו "פ ) אלפים ( לאומיות 2007 2006 2007 2006 2007 2006 2007 2006 2007 2006 2007 2006 סך כל מרכזי מו"פ 23 16 9,920 9,020 9,974 10,513 5,385 4,362 7,872 6,770 12.5 11.6 של חברות בין-לאומיות מזה : מרכזי מו" פ של 23 12 4,329 2,958 4,383 2,968 2,503 1,759 3,390 2,497 6.7 4.7 חברות בינ "ל, ענף שרותי מחשוב )72 ( מרכזי מו "פ של חברות 0 5 5,591 6,063 5,591 7,545 2,882 2,603 4,482 4,273 5.8 6.9 בינ"ל, ענף מחקר ופיתוח )73 ( ענף שירותי המחשוב )72 ( 691 598 30,483 31,713 35,679 37,462 11,514 9,238 17,822 14,504 37.3 32.0 וענף מחקר ופיתוח )73 ( 29 ריכוזיות פעילות המו " פ במגזר העסקי אף שההוצאה הכוללת על מו " פ במ גזר העסקי גבוהה למדיי , הרי שרובה מתרכז במספר קטן של ענפים . להלן נבחן את מידת הריכוזיות בשני אופנים : 1 ( נשווה את ההוצאה למו " פ למועסק בין הענפים השונים של המגזר העסקי בישראל ) לוח 7 .( 2 ( נחשב את שיעור ההוצאה על מו " פ בענפים עתירי מו " פ מתוך כלל ההוצאה למו "פ במגזר העסקי , ונערוך השוואה עם מדינות מפותחות אחרות ) לוח 8 .( 30 לוח 7 . הוצאה למו " פ למועסק במגזר העסקי ובענפיתעשייה ושירותים נבחרים 7– 200 הוצאה על מו "פ מספר הוצאה על מו "פ ) מיליוני ₪ ( מועסקים למועסק )₪ ( ) אלפים ( סך כל המגזר העסקי 28,104 443.6 63,354 סך כל התעשייה 10,283 340.6 30,191 מזה : תעשיות תקשוב 6,862 69.6 96,667 סך כל שירותי המחשוב ומו "פ 17,822 103.0 143,389 סך כל התעשייה והשירותים 172.6 124,400 עתירי המו פ"24,684 יתר הענפים במגזר העסקי 3,421 271.0 11,400 30 המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 30 לוח 8 . שיעור ההוצאהלמ ו" פ בענפי תעשייה ובשירותים נבחרים מתוך כלל ההוצאה למו " פ של המגזר העסקי בישראל בהשוואה למדינות אחרות31 ישראל 2006 ארצות- הברית יפן 2005 פינלנד 2006 2004 סך כל המגזר העסקי 100% 100% 100% 100% סך כל התעשייה 40.90% 78.70% 90.00% 87.00% מזה : תעשיות תקשוב 27.30% 25.80% 20.80% 63.00% סך כל שירותי המחשוב ומו "פ 59.10% 21.30% 10.00% 13.00% סך כל התעשייה והשירותים 86.40% 47.10% 30.80% 76.00% עתירי מו "פ)ICT ( יתר ענפי התעשייה 13.60% 52.90% 69.20% 24.00% בישראל 86% מההוצאות למו " פ במגזר העסקי מתבצעות בע נפי התקשוב )ICT ( שבהם ההוצאה הממוצעת על מו " פ למועסק ב- 2006 הגיעה ל- 125 אלף ש "ח. ביתר ענפי התעשייה , שבהם מועסקים כשני שלישים מהעובדים במגזר העסקי , ההוצאה הממוצעת על מו " פ למועסק הייתה כ- ש"ח11,000. ריכוזיות ההוצאה למו " פ בישראל גבוהה בהרבה מזו של ארצות- הברית ויפן ואף עולה על זו של פינלנד , הנחשבת ליוצאת דופן מבחינת משקלו של ענף הטלקומוניקציה במשק הלאומי . לוח 9 מציג את אינטנסיביות העיסוק במו " פ בענפים או במקבצים של ענפי תעשייה . המדד המייצג הוא האחוז שמהוות המשרות במו " פ מתוך כלל המשרות בענף . נראה שגם בין התעשיות המכונות " מסורתיות " קיימים הבדלים קיצוניים באשר לאינטנסיביות העיסוק במו "פ. 31 המקור לנתונים : ישראל – הלשכה המרכזית לסטטיסט יקה ; ארצות- הברית NationalScience Foundation – ; יפן – Statistics Bureau ; פינלנד Statistics Finland– . 31 32 לוח 9 . כוח אדם במו " פ במגזר העסקי לפי ענף כלכלי 7– 200 משרות במו "פ % משרות סך כל סך כל במו " פ מסך בעלי הנדסא ים המשרות המשרות כל המשרות תואר אקדמי וטכנאים סמל * במו "פ ענף כלכלי ראשי בענף בענף 13 – 39 ; סך כל המגזר העסקי 443,600 56,800 43,300 9,300 12.8% 72 ; 73 13-39 סך כל התעשייה 340,600 19,500 13,600 4,100 5.7% כריית חול ומחצבים 13, 20, חציבת אבן 23,200 169 64 73 0.7% עץ ומוצריו , מוצרים 26, 36 מינרליים אל-מתכתיים , רהיטים 14, 15, מוצרי מזון 57,200 50 35 8 0.1% 16 משקאות ומוצרי טבק טקסטיל והלבשה 17, 18, עור ומוצריו נייר ומוצריו הוצאה 19, לאור , 54,500 371 137 172 0.7% 21, 22 דפוס , תכשיטים וצורפות 38, 39 מוצרים לנמ "א ) אחרים ( 23, 24 כימיקלים ומוצריהם 28,800 1,850 1,310 232 6.4% זיקוק נפט 25 מוצרי פלסטיק וגומי 22,500 522 297 80 2.3% מתכת בסיסית , מוצרי 27, 28 41,300 1,039 458 508 2.5% מתכת 29, 35 מכונות וציוד , 35,200 1,502 930 352 4.3% כלי הובלה מנועים חשמליים 31 ואביזרים לחלוקת 8,400 713 541 161 7.9% חשמל 32 , 33 , תעשיות תקשוב 69,600 13,229 9,838 2,528 19.0% 34 19,700 14,700 3,700 72 שירותי מחשב 103,000 36.1% 17,500 15,100 1,400 73 מו"פ 32 המקור : הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . 32 חדשנות תפוקת המו "פ בסקרים על המו " פ במגזר העסקי , הנערכים ע " י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , נשאלים החברות והמפעלים על התפלגות פדיונם לפי פדיון ממוצרים חדשים , ממוצרים ששופרו משמעותית , ממוצרים שלא שונו או שרק הותאמו במעט ופדיון ממכירות אחרות . מתברר כי בשנת 2006 , 39% מכלל הפדיון במגזר העסקי היו ממוצרים חדשים או ממוצרים ששופרו משמעותית בשלוש השנים האחרונות . בענף שירותי מחשו ב, כ 65%- מכלל הפדיון היו ממוצרים חדשים או ממוצרים ששופרו משמעותית , לעומת 41% בענף מחקר ופיתוח ) בענף זה מסווגות חברות רבות את מכירות המו"פ כ" מכירות אחרות "(, ו 36%- במפעלים העוסקים במו"פ בענף התעשייה . יעדי המיזמים של המו " פ בענף מחקר ופיתוח ) ענף 73 ( בסקר המתי יחס לענף המו " פ נתבקשו החברות לסווג את המיזמים לפי מידת חדשנותם של המוצרים שהם מפתחים . בשנת 2007 , 66% מהמיזמים בענף מחקר ופיתוח )73 ( נועדו לפיתוח מוצר חדש , כאשר 67% ממיזמים אלה נועד המיזם לפיתוח מוצר חדש בעולם ב.- 55% מכלל המיזמים בארץ בענף זה מפתחים מוצרים חדשים או משופרים משמעותית ותהליכים החדשים לשוקי העולם . לוח 10 . חדשנות ותוצר המיזמים בענף מחקר ופיתוח )73 ( , 2007 אחוזים תוצר המיזם חדש חדש בעולם חדש לחברה סה" כ חדשנות המיזם סה" כ תוצר המיזם בארץ סה"כ 55% 6% 39% 100% 100% חדשנותהמיזם שיפור מו צר 30% 13% 57% 100% 17% קיים תהליך חדש 29% 9% 62% 100% 17% מוצר חדש 67% 4% 29% 100% 66% 33 ד. המגזר הממשלתי הערה כללית ביחס לנתונים הקיימים באשר לפעילות המו " פ הממשלתית . הנתונים על המו " פ המתבצע במגזר הממשלתי ועל המימון הממשלתי למו " פ מתייחסים למשרדי ה ממשלה , למכוני המחקר הממשלתיים , לבתי החולים הממשלתיים , לשלטון המקומי ולמוסדות הלאומיים . רק לאחרונה החלה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לערוך , בהזמנת המועצה , סקרים מפורטים על פעילות המו" פ במגזר אך טרם התקבלו תוצאותיהם . האומדנים הקיימים מבוססים על ניתוח דוח ות כספיי ם והערכות של מנהלים וחשבים על פעילות המו " פ ביחידותיהם , אך מאחר שבחלק גדול מהיחידות לא קיימת הפרדה חשבונאית בין פעילויות מו " פ לפעילויות אחרות הרי שהנתונים מבוססים במידה רבה על הערכות ולא ניתן להפיק מהם מסקנות מפורטות מעבר לתמונה הכללית שהם מספקים . לוח 11 . הוצאות לביצוע מו " פ במגזר הממשלתי 2001 – 2008 )מיליוני ש "ח( 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 2008* סה" כ ביצוע עצמי במגזר הממשלה )שכר , קניות והשקעות( 1,181.0 1,284.3 1,258.1 1,334.0 1,286.7 1,337.7 1,429.9 558.5 משרדי ממשלה ומכונים ממשלתיים 427.1 448.9 407.6 403.1 398.8 388.9 417.1 48.6 מלכ " ר ציבורי 193.0 214.7 217.6 218.3 228.5 245.0 262.4 88.1 מלכ " ר ציבורי-בריאות 493.3 548.7 556.4 635.5 583.6 626.0 670.3 36.7 רשויות מקומיות 57.7 61.3 64.9 65.3 64.2 65.8 67.7 1.6 מוסדות לאומיים ) סוכנות , קק"ל( 1.8 2.0 2.1 2.2 2.1 2.2 2.3 5 המוסד לביטוח לאומי 8.0 8.7 9.4 9.5 9.5 9.8 10.2 0.9 * נתונים ארעיים לוח 12 . הוצאות למימון מו "פ ע" י המגזר הממשלתי 2001 – 2006 )מיליוני ש "ח( 2001 2002 2003 2004 2005 2006 מימון כולל של המגזר 5,247.9 5,310.7 5,242.3 4,717.1 4,442.5 4,554.0 הממשלתי משרדי ממשלה 2,587.8 2,377.2 2,582.9 2,356.9 2,186.2 2,270.4 ות" ת להשכלה גבוהה 1,984.2 2,063.0 1,992.2 1,886.4 1,954.7 1,908.6 מלכ " ר ציבורי 50.4 58.0 36.5 40.3 39.8 43.2 רשויות מקומיות , מכונים 109.3 118.1 128.2 90.0 88.5 91.4 ממשלתיים , ביטוח לאומי קרנות דו-לאומיות ואחר 516.2 694.4 502.5 343.5 173.3 240.4 34 ממשלת ישראל פועלת בתחום המו " פ האזרחי במישורים הבאים : • ביצוע מו " פ בתחומים הקשורים לשירות הציבור ) תשתיות מים , אנרגיה , אוצרות טבע , תחבורה וכד (' ובתחומים שבהם לא משתלם ליצרן הבודד לעסוק במו" פ בעוד שהתשואה של המו" פ ברמת המשק הלאומי היא גבוהה ) חקלאות , איכות סביבה וכד (.' • מימון מו " פ המתבצע ע " י גורמים אחרים ) מוסדות להשכלה גבוהה , מפעלי תעשייה , מוסדות מחקר פרטיים וכיו "ב. • ייזום וסיוע להקמת תשתיות למו "פ, בעיקר במגזר ההשכלה הגבוהה . • התקשרויות עם מד ינות אחרות וגופי מו " פ בינלאומיים , שבמסגרתן מתבצעים מחקרים משותפים לחוקרים ישראלים עם חוקרים מחו " ל ומתאפשרת לחוקרים הישראלים גישה למתקני מחקר מתקדמים שאינם זמינים בישראל . • תחיקה ותקינה בתחום המו "פ הוצאות משרדי הממשלה למו " פ אזרחי הסתכמו בשנת 2008 בכ- 4.4 מ יליארד ש "ח. הוצאות אלה כללו ביצוע מחקרים , הזמנת מחקרים מגורמים אחרים , והעברות למימון מו " פ שבוצע על ידי סקטורים אחרים לרבות הוועדה לתכנון ולתקצוב ה השכלה ה גבוהה )ות"ת(. עיקר הוצאות המו " פ היו במשרד התעשייה , המסחר והתעסוקה – חלקו של משרד זה הגיע ל- 66% מסך הוצ אות משרדי הממשלה למו "פ ) ללא ות "ת( בשנת 2008 . הוצאות משרד התמ "ת למחקר ופיתוח , במחירים שוטפים , עלו בשנת 2008 ב- 18% , לעומת ירידה של 10% בשנת 2007 . לוח 13 .הוצאות משרדי ממשלה נבחרים למו " פ אזרחי 2001 - 2007 * משרד 2001 2002 2003 2004 2005 2006 2007 מיליוני ₪ במחירים שוטפים סך הכל **2,587.9 2,317.3 2,582.9 2,196.3 2,032.3 2,073.4 1,945.3 התעשייה , המסחר 1,711.3 1,516.5 1,810.8 1,366.3 1,268.7 1,314.4 1,171.6 והתעסוקה חקלאות ופיתוח הכפר 325.5 295.2 300.8 339.3 327.9 313.0 334.1 מדע , תרבות וספורט 228.8 195.5 128.0 133.1 138.0 164.9 187.2 תשתיות לאומיות 66.6 54.9 51.6 43.6 35.4 45.6 43.8 אחרים 255.6 255.2 291.7 314.0 262.3 235.5 208.6 * במשך השנים הועברו פעילויותמחלק מהמשרדים לאחרים , לכן יש להי זהר בניתוח הסדרה . ** לא כולל אתהוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה . פירוט הוצאות משרדי הממשלה על מו " פ אזרחי לפי יעדים מראה שבשנת 2008 הופנו 48% מההוצאות , לקידום הידע הכללי , שכולל ברובו את מימון הוועדה לתכנון ולתקצוב ה השכלה ה גבוהה ומגיע לא וניברסיטאות בישראל . 35 בנוסף , הופנו 36% מההוצאות לקידום טכנולוגיות תעשייתיות . עיקר ההוצאות בתחום זה היו מענקים , שנתן משרד התעשייה והמסחר לחברות עסקיות 7% . מההוצאות בשנת 2008 הופנו למחקרים לפיתוח החקלאות 5% , הופנו למחקרים בתחום השירותים החברתיים – חינוך , עבודה ורווחה , קליטת העלייה וכד ', ו- 1% הופנו לפיתוח תשתיות ) כולל מחקרים בתחבורה ותכנון עירוני וכפרי (. לוח 14 . מימון מו " פ אזרחי על ידי משרדי ממשלה , לפי יעד33 )אחוזים ( 2008 2007 2006 2005 2004 2003 2002 יעד 2001 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 100.0 סך הכל 0.3 0.4 0.4 0.3 0.3 0.3 0.4 חקר האדמה וניצולה 0.4 1.2 1.2 1.1 1.2 1.7 0.5 0.5 פיתוח תשתיות 0.7 1.0 1.0 0.9 1.0 0.9 0.8 1.0 איכות הסביבה 1.0 0.9 0.9 0.8 0.8 0.8 0.6 0.7 בריאות 0.7 0.1 0.1 0.1 0.1 0.1 0.2 0.3 ייצור אנרגיה ושימושיה 0.3 7.5 8.0 7.4 7.6 7.8 6.5 6.6 חקלאות 7.2 , ייעור ודיג 36.0 33.1 35.6 34.0 35.7 39.4 34.2 37.4 קידום טכנולוגיה תעשייתית 4.5 4.6 4.9 4.4 5.1 5.4 5.2 שירותים חברתיים 4.8 0.4 0.3 0.2 0.3 0.0 0.0 0.1 חקר החלל וניצולו 0.1 44.7 47.2 45.7 47.2 44.5 43.5 46.5 קרנות אוניברסיטאיות 43.4 )ות"ת(34 3.4 3.2 2.9 3.1 3.1 2.8 4.5 4.0 קידוםמחקר כללי 33 המקור: שנתון סטטיסטי לישראל מס 60 ' , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 2009 . היעדים - לפי המלצות ה- OECD . ראו מדריך פרסקטי ) פריז 2002 , .( 34 הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה . 36 לוח 15 . מימון מו " פ אזרחי על ידי משרדי ממשלה , לפי יעד - השוואה בינלאומית 35 2007 ישראל דנמרק פינלנד שוודיה גרמניה צרפת יעד 100 100 100 100 100 100 סך הכול חקר האדמה 0.7 1.2 1.1 1.8 1.3 0.4 וניצולה 0.6 1.6 4.8 1.8 0.8 1.2 פיתוח תשתיות 2.0 1.6 1.7 3.2 2.5 1.0 איכות הסביבה 7.8 6.2 0.7 4.8 9.0 0.9 בריאות ייצור אנרגיה 2.7 4.6 4.1 3.1 7.4 0.1 ושימושיה חקלאות , ייעור 5.2 5.9 1.8 2.4 2.2 8.0 ודיג קידום טכ נולוגיה 6.5 27.9 6.0 14.3 10.8 33.1 תעשייתית 5.7 5.7 2.8 3.7 1.1 4.6 שירותים חברתיים 1.7 1.7 1.0 5.0 12.2 0.3 חקר החלל וניצולו קרנות 42.7 26.4 54.6 42.1 38.5 אוניברסיטאיות 47.2 ות"ת()36 3.2 24.4 17.1 21.5 17.8 14.2 קידום מחקר כללי תקציב המדינה המובא לאישור הכנסת חושף ר ק חלק מהתקציבים המיועדים למו "פ. חלק אחר של המו "פ ממומן מסעיפים אחרים בתקציב המדינה . לדוגמה : התקציב הממשלתי המועבר לבתי החולים מנוצל בחלקו למטרות מחקר המתבצע בבתי החולים . במצב הנוכחי אין הממשלה והכנסת יכולות לקיים דיון ענייני על תקציב ה מדינה המיועד ל מו" פ על בסיס הצעת תקציב המדינה . לאחרונה הקים אגף התקציבים צוות שיתמקד בנושא תקציבי המו "פ. המועצה המליצה לצוות הנ " ל לפעול כדי שכל המימון הממשלתי למו " פ יוצג בסעיפים מובחנים בתקציב המדינה . בלוח 16 להלן מוצגים סעיפי המו " פ המובחנים בתקציב המדינה . 35 המקור Eurostat, R&D statistics – OECD-MSTI : 36 הוועדה לתכנון ולתקצוב של המועצה להשכלה גבוהה . 37 לוח 16 . סעיפי מו " פ מובחנים בתקציב המדינה לשנים 2003-2010 )מיליוני ש "ח( סעיף המשרד ושםהסעיף 2003 2008 2009 2010 190401 מדע - קשרים בינלאומיים 32.7 30.5 30.3 32.6 190402 מדע - מחקרים ותמיכות 18.9 18.3 13.9 13 190402 מדע -תשתיות מדעיות 54.2 30.1 31 31.3 202107 חינוך -מחקרים וסטטיסטיקה 10.9 7.3 8 7.7 230151 רווחה - מחקר וקידום שירותים 2.2 1 1 1 240132 בריאות - מינהל מחקר 8.6 8.6 8.3 8.4 290806 בינוי - מדען ראשי 2.8 0.8 1.3 1.3 300121 קליטה - תכנון ומחקר 0.5 0.3 0.7 0.7 300614 קליטה -מלגות למדעני ם עולים 58.5 15.9 15.8 15.8 300615 קליטה - קמ "ע 70.1 66.2 61.3 55.7 320210 תמיכות שונות - מרכזי מו " פ איזוריים 0 5 10 10 3324 חקלאות - מינהלמחקר חקלאי 181.5 167.7 159.3 177 3331 חקלאות - מדען ראשי - מחקרים 29.4 33.5 31 37.5 342105 מחקרים וסקרים במשק ה מים 5.2 0 0 0 3406 תשתיות - המכון הגיאולוגי **23.6 22.7 22.2 0 3406 תשתיות - מינהל המחקרלמדעי האדמה והים 0 0 0 45.3 3411 תשתיות מו-" פ אנרגיה 11.3 0.8 0.9 0.9 3413 תשתיות - פעולות מידע 6.4 1.1 0.5 0.5 3417 תשתיות מו-" פ תשתית 36.2 12.7 11 8.4 370408 תיירות - מדיניות , סקרים ומחקרים 2.9 2.8 2.9 2.9 3802 תמ"ת מו-" פ תעשייתי *** 1004.7 843.6 783.9 754 סך הכל 1560.6 1268.9 1193.3 1204 21020110 ות"ת - השתתפות בתוכנית המחקרהאירופית 0 132.8 167 21020113 ות"ת - השתתפות ב- ESRF 0 3 3 21020127 ות"ת - הש תתפות בננו -טכנולוגיה 0 16.4 25.9 21020145 ות"ת -טכנולוגיות משולבות 0 26 26 21020152 ות"ת - השתתפות במכוןביוטכנולוגי 0 6.3 6.3 210301 ות"ת - פעולות מחקר שונות 215.7 414.6 169.3 173.8 210302 ות"ת - הקרן הלאומית למדע 0 * 0 250 280.9 סך הכל ות "ת 215.7 414.6 603.8 682.9 סך הכל כולל ות "ת 1776.3 1683.5 1797.1 1886.9 * ב- 2009 כלול בפעולותמחקר שונות ** ב- 2010 כלול במינהל המחקר למדעי האדמה *** התקציבים שצוינו בלוח זה לאכוללים סכומים שמקורם בהכנסות שלאמתקציב המדינה . לסעיף המו" פ התעשייתי נוספים בכל אחת מהשנים האחרונות למעלה מ- 400מיליוני ש " ח שמקורם בתמלוגים שהמשרד מקבל מחברות שמסחרו בהצלחה ידע שהופק מפרויקטים שנתמכו על ידו 38 5 . קביעת מדיניות לאומית למחקר ולפיתוח37 בשלושת העשורים האחרונים גדלה מאוד בישראל הפעילות העסקית המבוססת על ידע שהוא תוצאת מו"פ. לכך היו השלכות מרחיקת לכת על הכלכלה והחברה בישראל ואם נוסיף לכך שגם כיום ישראל היא בין המדינות מובילות בעולם בשיעור ההוצאה הלאומית למו " פ מתוך התוצר י ובן מדוע יש חשיבות רבה למדיניות לאומית בנושא זה . יתרה מזו – הממשלה מע ורבת בפעילות המו " פ ברב דים שונים : הן כמבצעת מו" פ במישרין ) דוגמאות לכך הן מערכת הביטחון ומגזר החקל אות(, הן כמממנת מו " פ תעשייתי ) בעיקר באמצעות משרד התמ "ת( והן באמצעות הקצבותיה למערכת ההשכלה הגבוהה . בפועל אין בישראל ראיה כוללת ואין תכנון אסטרטגי רב שנתי של תחום המו "פ. עד להקמת המוע צה הלאומית למחקר ופיתוח במתכונתה החדשה לא היה גוף ממלכתי אשר ירכז את החשיבה בנושא וימליץ על מדיניות כוללת שתגדיר את תפקידי הממשלה בקידום המחקר והפיתוח בישראל . בישראל מוקדי ידע רבים בתחום המחקר והפיתוח הן באוניברסיטאות , הן במכוני מחקר ציבוריים , ממשלתיים ופ רטיים והן בתעשייה . מדיניות ממשלתית הולמת יכ ולה לתרום רבות לפתוח תחומים אלה למען קידום החברה והכלכלה בישראל . א. כללי בקביעת מדיניות לאומית להשקעה במו " פ צריך להתחשב במספר משתנים הפועלים במספר מישורים של המחקר והפיתוח : • סוגי המחקר: יש לבחון את כל נדבכי המו " פ דה ינו המחקר הבסיסי , המחקר השימושי והמו " פ התעשייתי . • הכוונת מחקר ע " י הממשלה: מתייחסת בעיקר למחקר השימושי ונבחנת במונחים של התרומה ליעדים לאומיים ועלות / תועלת . • מקורות המימון לסוגי המחקר השונים – הממשלה , חברות תעשייתיות מהארץ ומחו "ל, קרנות הון סיכון מהארץ ומחו "ל, קרנות מחקר דו-לאומיות , קרנות מחקר מחו"ל. תרומות למוסדות מחקר . • תשתיות מחקר: זהו "ענף " מתפתח המחייב גישה ממלכתית שבבסיסה תכנון רב שנתי המתחשב באסטרטגיה הלאומית בהקשר הישראלי והבינלאומי . • גלובליזציה : זהו גורם שלא ניתן להתעלם ממנו מ כיוון שהמחקר כיום הוא חוב ק עולם , תחרותי ובלתי מתפשר על רמת ואיכות המחקר . • הנדבכים השונים של המו " פ הלאומי מחייבים מיפוי שיטתי ופיתוח מערך אינדיקאטורים למדידת התפוקות המחקריות על בסיס השוואתי עם מדינות מתועשות אחרות . • השוני במדידת תפוקות המחקר על פי אינדיקאטורים בין סוגי המחקר השונים הוא רב ויש להתייחס לכל נדבך בנפרד . 37 פרק זה נערך ע " י גורי זילכה , יועץ המועצה 39 • גם המימון הציבורי שונה מהותית כאשר המחקר הבסיסי ממומן ברובו ע " י המדינה הרי המחקר התעשייתי ממומן ברובו ע " י החברות עצמן ומהווה חלק מהוצאותיהן השוטפות ובעיקר חלק מהשקעותיהן המופחתות על פני שנים בהתאם לכללי המיסוי הרלוונטיי ם. • לגבי מכוני המחקר הממשלתיים יש להתייחס בנפרד על פי הגדרת המשימות הלאומיות עליהן הם מופקדים . • נושא המימון הציבורי מקבל משנה תוקף אם בוחנים את מבנה המו " פ בי שראל על פי הגורמים המממנים אותו . יש להביא בחשבון שסה " כ ההשקעה במו " פ במדינת ישראל היא בין הגבוהות בעו לם כ- 4.9% מהתמ "ג. ברם רוב הגידול נובע מההשקעות התעשייתיות בתחום ההייטק . חלק גדול מהשקעות אלה נעשה ע " י חברות זרות . • סה" כ חלקה של הממשלה במימון המו " פ הולך ויורד מ–- 25% ב- 1998 ל- 16% ב- 2007 . • תשתית המחקר במכונים הממשלתיים סבלה קשות בשנים האחרונות ולא היה ני תן לבצע את כל המשימות הלאומיות המוטלות על מכונים אלה . • מורכבות זו של נתונים מחייבת בחינה מעמיקה לגבי הנעשה ב מחקר הבסיסי : בהשקעה בתשתיות המחקר , בגיוס סגל צעיר , בבחינת הציוד למחקר ובבחינת מקורות המימון למחקר הבסיסי . ב. סוגי המחקר : • מחקר בסיסי : יש הרואים במחקר ה בסיסי כחזות הכול . ואכ ן המחקר הבסיסי מהווה נדבך הכרחי , אם כי לא מספיק , לפיתוח מו " פ יישומי . המחקר הבסיסי מתבצע בישראל בעיקר באוניברסיטאות והוא נמדד בעיקר בת שומות כוח אדם חוקרים , עובדי מחקר אחרים ותקציבי מחקר חיצוניים . סה" כ היקף המחקר באוניברסיטאות מוערך בכ- 1.1 מיליארד דולר . • מחקר יישומי אוניברסיטאי : האוניברסיטאות בישראל הקימו ברובן חברות יישום למחקר הבסיסי . הניסיון למסחר מחקר בסיסי ע " י האוניברסיטאות לא נחל הצלחה רבה ) לא בעולם המערבי ולא בישראל ( אם כי יחסית אוניברסיטאות כגון האוניברסיטה העברית ומכון ויצמן הצל יחו במסחור יותר מאחרים . • מחקר תעשייתי : המחקר היישומי מתבצע ברובו בתעשייה . מימון המחקר היישומי מתבצע ברובו ע " י התעשייה . ההוצאה למו " פ בתעשייה גדלה בצורה מרשימה בעשור האחרון אך היא מתרכזת בעיקר בתחומי המידע והתקשורת )ICT ( והביוטכנולוגיה . תחום הביוטכנולוגיה סבל בשנים אלו מתקציבים מועטים יחסית לזמן הארוך הנדרש לפיתוח מוצר . דברים אלו אמורים בעיקר לתחומי הפארמ ה ולמוצרים בהם קיימים תהליכים ביולוגיים . מוצרים בעלי אופי של מכשור רפואי מתנהגים בעקרון על פי אותם דפוסים של ICT . 40 ג. תשתיות למחקר : תחום זה דורש התייחסות נ פרדת למרות שהכוונה היא בעיקר לתשתיות מחקריות במסגרת המחקר הבסיסי באוניברסיטאות . בתחומים מסוימים , בעיקר במדעי הטבע ומדעי החיים , המכשור המדעי ומעבדות המחקר מחייבות השקעות במיליוני דולרים . תשתיות מחקר לא רק מתייחסות להוצאות הראשוניות אלא מחייבות גם תקציבים שו טפים לכ " א אקדמי ומקצועי וכן להוצאות תחזוקה למתקנים ומעבדות ולשדרוג הציוד המתחייב מההתפתחויות הטכנולוגיות . כיום קיומן של תשתיות למחקר הן תנאי הכרחי לגיוס סגל חוקרים בכיר ומיומן . חשיפה לתשתיות מחקר גדולות מחייבת שיתופי פעולה בינ " ל וחשיפה למתקנים בחו "ל. השתתפ ות ישראל בתוכניות המו "פ האירופי פותחת אפשרויות מרובות לחוקרים הישראלים אך דורשת חשיבה ותכנון קפדניים וקביעת סדרי עדיפויות ע " י יצירת מפת דרכים לתשתיות מחקר כפי שמנסה כיום ליצור הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר )ות"מ( של המועצה הלאומית למחקר ופיתוח . ד. מכוני מחקר ממשלתיים : מכוני המחקר הממשלתיים אמורים לנתב את צו רכי המדינה הישירים במחקר יישומי , ואשר לא ניתנים להיעשות ע " י גורמים פרטיים . בהקשר זה אפשר למנות נושאים כגון ניטור מים ואויר , סיסמולוגיה , חקלאות , בריאות ונושאי כלכלה חברה ובטחון . יש כמובן להגדיר את אותן משי מות לאומיות ולקבוע את המסגרות עמן ניתן להוציא לפועל משימות אלו . תפקיד ה מועצה הוא לשלב בין כל מגזרי המחקר כך שהתוצרים יאפשרו מיכסום התועלות הן בתחום המחקר הבסיסי והן בפיתוח יישומים לתעשייה ולעידוד הצמיחה הכלכלית . תרשים 6 המודל המשולב אוניברסיטאות מחקר תעשיית היי טק מכללות אקדמיות תעשיות ביטחוניות מחקר מכללות קהילתיות תעשיה מסורתית ופיתוח תשתיות חינוך על תיכוני סקטור ציבורי חינוך פורמאלי גורי זילכה - מולמו 20 "פ 41 ה. הקשר בין האקדמיה לתעשייה : זהו נדבך הכרחי וניתן לפתחו ולקדמו ע " י שתופי פעולה בין ה " שחקנים " העיקריים דהיינו האוניברסיטאות האמונות על המחקר הבסיסי , חברות המו " פ האוניברסיטאיות , התעשייה , הממשלה והסקטור העסקי . תרשים 7 הקשר בין האקדמיה והתעשייה מחקר יישומי חברות מו " פ אוניברסיטאיות מקורות מימון מחקר בסיסי 42 תרשים 8 מו." פ במימון ממשלתי מדיניות ממשלה ועדת שרים למדע וטכנולוגיה ועדות שרים לכלכלה ועדת שרים לענייני בטחון מועצה מפא "ת אקדמיה למדעים מחקר אקדמי מו" פ ממשלתי מו"פ מו"פ מגזרי ) מוסדות השכלה ) כולל מכוני תעשייתי בט חוני מו"פ גבוהה ( מחקר ( תקצוב ות"ת מדענים תמ"ת צה"ל ראשיים משרד משרדי הביטחון ממשלה ו. אינדיקאטורים לפעילות המו "פ: • ישנה חשיבות רבה בשימוש באינדיקאטורים לקביעת מדיניות מדע ולו מהסיבה שאינדיקאטורים מביאים לידי ביטוי כמותי משתנים איכותיים ומאפשרים השוואות בין לאומיות וקביעת יעדים מדידים שניתן לעקוב אחר מידת השגתם . • בישראל עדיין אין מסורת של אסוף שיטתי של נתונים על מערכת המדע והטכנולוגיה הכולל את כל המדדים הקיימים במדינות ה- OECD . לצורך זה יש לפתח איסוף עקבי של נתונים על פי אינדיקאטורים אלה על בסיס רב שנתי הן ע " י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה והן ע "י גופי מחקר אחרים . בחירת תחומים מועדפים : • ככלל ניתן לציין שהמחקר הבסיסי דורש התייחסות בכל הדיסציפלינות . מטבעו לא ניתן למדוד אותו על פי ישימות אלא על פי תפוקות מחקריו ת המגדילות את תשתית הידע במדינה . אי לכך ההשקעה הכוללת במחקר בסיסי צריכה לגדול לכל רוחבו עם דגש על אותם תחומים שהעדפתם יכולה להוות קטליזאטור לפיתוח כלכלי . בתעשייה יש לבחור אותם תחומים בעלי פוטנציאל צמיחה גבוה ותחרותיות גבו הה ) יתרונות יחסיים .( בתהליך הבחירה ניתן להשתמש באינדיקאטורים שצוינו לעיל . יש לפתח מודלים למימון תעשיות ההיי-טק והתעשיות הב יו- רפואיות שלישראל יש בהן יתרון יחסי רב . 43 ז. תפקיד המדינה במימון מחקר : תפקיד המדינה שונה מנדבך לנדבך ; בעוד שעיקר המימון למחקר הבס יסי ולתשתיות המחקר מגיע מהמדינה , במחקר התעשייתי חלקה של המדינה קטן ביותר וזאת בשל ישימות המחקרים בתעשייה וזמינות פרויקטי המו "פ שניתן למצוא להם מימון חיצוני ) הנפקות , השקעות ישירות , קרנות הון סיכון , אשראי בנקאי (. ח. ריכוז נתונים : בפרק זה ניתן מבט על נתונים בישראל ובעולם שיאפשרו הסקת מסקנות ראשוניות לגבי כיווני התפתחות רצויים במו " פ בישראל בשנים הקרובות . 1 ( ישראל כאמור לעיל עיקר ההשקע ות במו " פ נעשות באמצעות התעשייה כאשר לסקטור ההי טק מרכיב חשוב בתעשייה זו . הגידול במו " פ התעשייתי גרם לשחיקה יחסית בהשקעות במחקר הבסיסי . בנוסף נשחקו המשאבים לאוניברסיטאות באופן אבסולוטי . להלן נתונים מתוך דוח הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנידון : בעוד ש ההוצאה הלא ומית למו " פ אזרחי עלתה , ההוצאה למחקר בסיסי באוניברסיטאות ירדה . עדיין שעור ההוצאה למו " פ ביחס לתמ " ג גבוה בישראל משמעותית מכ ל מדינה מפותחת אחרת . הסברים חלקיים לכך ניתן ליחס לחלק העצום של תעשית ההיטק בישראל שברובה מושתת על מו " פ תעשייתי אזרחי . לכך יש להוסיף את ה תמ" ג לנפש הנמוך ב ישראל ביחס לכל המדינות המפותחות . משתנה זה גורם לכך שהוצאות המו " פ היחסיות לתמ " ג הן גבוהות ואכן אם בוחנים זאת במונחים מוחלטים הרי מקומה של ישראל יורד אם כי עדיין היא מופיעה בין המדינות המובילות בהוצאה לנפש על מו " פ אזרחי . 44 389 תרשים תרשי ם 10 38 המקור לתרשימים 9-13 : שנתון סטטיסטי לישראלמס 60 ' , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - 2009 . 45 תרשים 11 תרשים 12 46 תרשים 13 2 ( השוואותבינלאומיות כחלק מנסיון לאמוד את מצבה היחסי של ישראל למדינות אחרות בעולם בנוש א המו "פ. רצ"ב נתונים מעובדים מה- OECD ומנתוני התוכנית השביעית של המו " פ האירופי ) לפי נתוני 39 ISERD .( התחומים שמקבלים ביטוי מובהק במו" פ האירופי הם נושאי הבריאות ,ICT , ואווירונאוטיקה . גם נושאים כגון ננוטכנולוגיה אנרגיה ואיכות הסביבה באים לידי ביטוי בצורה מרשימה . למוסדות המחקר ולתעשייה בישרא ל ישנה גישה ישירה למו " פ האירופי . ברם יש מקום לחשיבה מקיפה יותר בנושא של עידוד התחומים הנ "ל ע" י יצירת תשתיות מחקר יותר סבירות בישראל ובעיקר ע " י גיוס נוסף של סגל אקדמי לאוניברסיטא ות, עידוד קליטת פוסט דוקטורטים , והחזרת מדענים ישראלים בעלי שם מחו " ל לישראל . 39 ISERD - המנהלת הישראלית לתוכנית המסגרת למו " פ של האיחוד האירופי 47 לוח 17 . המבנה התקציבישל תוכנית המסגרת השביעית -במי ליוני יורו תחומים סכומים בר יאות 6050 חקלאות , מזון וביוטכנולוגיה 1935 טכנולוגית מידע ותקשורת- ICT 9110 חומרים , ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות חדשות 3500 אנרגיה 2300 איכות הסביבה 1900 תחבורה ואווירונאוטיקה 4180 מדעי החברה , פרויקטים סוציו-אקונומיים 610 חללואבטחה 2780 סה"כ 32365 נושאים נוספים : מועצת המחקרהאירופית 7460 קרן מרי קורי 4728 תשתיות מחקר 1850 מחקרים אחרים 2367 סה"כ 16405 48 תרשים 14 המסגרת השביעית חלל ואבטחה, 2780 מדעי החברה, פרויקטים סוציו- בריאות, 6050 אקונומיים, 610 , , תחבורה ואווירונאוטיקה, 4180 , חקלאות,מזון וביוטכנולוגיה, 1935 , , איכות הסביבה, 1900 , אנרגיה, 2300 , טכנולוגית מידע ותקשורת,ICT- 9110 חומרים, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות , חדשות, 3500 בריאות טכנולוגית מידע ותקשורתICT- חקלאות,מזון וביוטכנולוגיה חומרים, ננוטכנולוגיה וטכנולוגיות חדשות אנרגיה איכות הסביבה תחבורה ואווירונאוטיקה מדעי החברה, פרויקטים סוציו-אקונומיים חלל ואבטחה תרשים15 מחקרים אחרים-תוכנית שביעית מועצת המחקר האירופית קרן מרי קורי תשתיות מחקר מחקרים אחרים מחקרים אחרים 2367 תשתיות מחקר 1850 המחקר האירופית 7460 קרן מרי קורי 4728 49 כפי שנראה בטבלה להלן ישראל משקיעה משאבי ם רבים במחקר ופיתוח אפילו בהשוואה למדינות המפותחות ביותר , כגון שוויץ ואירלנד בהן גודל האוכלוסייה דומה במקצת לישראל )ב שוויץ כ- 8 מיליון תושבים ובאירלנד כ- 4.5 מיליון לעומת כ- 7 מיליון בישראל (. לעומת זאת ישראל בולטת בשיעור ההשקעה של התעשייה לעומת ההשכלה הגבוה ה נתון המדגיש את הצורך בעיבוי המחקר האוניברסיטאי . אינדיקאטור נוסף המופיע בטבלאות והגרפים להלן מתייחס ל מספר הפטנטים הרשומים בשני תחומים מובילים במו " פ תעשייתי בעולם המערבי- תחומי ה- ICT ותחום הביוטכנולוגיה . גם בתחומים אלה ישראל מובילה יחסית לגודלה ויש מקום ל הרחבת הסיוע הממשלתי באמצעות המדען הראשי לתחומים אלה כאשר הדגש על תחום הביוטכנולוגיה ותחומים נוספים הבאים לידי ביטוי בחוזק היחסי של ישראל במחקר הבסיסי דהינו מדעים ביולוגיים ורפואה . לוח 18 . הוצאות למחקר ופיתוח - נתוניOECD ל- 2004 -מיליוני $ PPP מדינה סך הה וצאה OECD 729,430 ארה "ב 312,535 EU-25 210,167 בריטניה 33,231 גרמניה 59,115 צרפת 38,985 הולנד 9,583 שוויץ 7,630 שבדיה 10,440 אירלנד 1,768 ישראל 8,714 50 תרשים 16 51 תרשים 17 52 ההוצאות לחינוך כתשתית למו " פ הלאומי : בשל מרכזיותה של מערכת החינוך ביצירת דור העתיד של העובדי ם המיומנים אנשי המקצוע והמדענים יש לראות בדאגה את שחיקת מעמד החינוך וההשקעה בחינוך . על פי נתוני הלמ " ס להלן ניתן לראות שעלויות הח ינוך כאחוז מהתמ " ג עדיין נשמרות , אך בהתחשב בתמ " ג הנמוך לנפש של ישראל ובש יעור הגבוה של גילאי 5-18 באוכלוסיה בישראל , נתון זה מטעה . בהתייחסות להוצאה האבסולוטית ישראל היא פחות מהממוצע בארצות ה- OECD וכן חלקה של הממשלה בהוצאות החינוך מצטמצם והולך . תרשים 18 תרשים 19 53 ט. סכום ומסקנות ביניים : סה" כ ההשקעות במו " פ במדינת ישראל ה ן מהג בוהות בעולם כ- 4.9% מהתמ "ג. בב חינת נתון זה במונחים אבסולוטיים התמונה משתנה וזאת בשל התוצר לנפש הנמוך בישראל ב אופן מובהק לעומת המדינות המ פותחות האחרות . גם ההשקעות במחקר בסיסי נשחקו בצורה דרסטית בשנים האחרונות וכן השתתפות הממשלה הן במחקר בסיסי הן במחקר תעשיי תי והן במחקר ממשלתי . עיקר הגידול במו " פ נובע מתעשיות עתירות ידע בתחום התוכנה התקשורת והביוטכנולוגיה ונובעות קרוב לוודאי מההשקעות במחקר בסיסי שנעשו בישראל בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת . מסקנה זו מחייבת טיפול במספר מישורים : • תגבור ההשקעה במחקר בסיסי . • הקמת מערך קרנות לאומיות למחקר בסיסי . • פי תוח תשתיות המחקר . • הגדרת תחומים נוספים בתעשייה , באמצעות המדען הראשי של משרד התמ "ת, שבהם יש לישראל יתרון יחסי , זאת בנוסף לטיפוח תחומי המידע והתקשורת וביוטכנולוגיה . • תקצוב מכוני המחקר הממשלתיים על פי אשכולות מחקר עיקריים ובהתאם למשימות הלאומיות שעליהם לבצע : חקלאות , תשתיות ואיכות הסביבה , בריאות וקהילה וחברה . • שיפור מבנה ורמת הלימודים בחינוך הפורמאלי י. ריכוז המלצות אופרטיביות : 1 ( תגבור ועיבוי המחקר הבסיסי באוניברסיטאות על בסיס רב שנתי וע " י הקצאת משאבים : • גיוס סגל אקדמי • חיזו ק תשתיות המחקר • סיוע לדוקטורנטים ופוסט דוקטורנטים • תוכנית להחזרת מדענים ישראלים בעלי שם מחו " ל לישראל 2 ( הקמת מערך קרנות לאומיות למחקר : • הגדלת הקרן למחקר בסיסי • הקמת קרן למחקרים ברפואה הן באוניברסיטאות והן בבתי החולים • הקמת קרנות לאומיות בנושאי אנרגיה ומים • הקמת קרן לתשתיות מדע 3 ( הגדלת קרן הסיוע של המדען הראשי כך שתוכל לסייע לתעשיות מתוחכמות בנוסף לאלה הנתמכות כיום . 4 ( ארגון מחדש של מערך מכוני המחקר הממשלתיים בארבעה אשכולות עיקריים על בסיס עצמאי ובהגדרת המשימות הלאומיות ובתקצוב על בסיס רב שנתי : • מכון לחקר מדעי ה אדמה ואיכות הסביבה 54 • מכון חקלאי • מכון למחקר בבתי חולים • מכון למחקר בנושאי ח ברה , כלכלה ובטחון הציבור 55 6 . פעילות ה מועצה בתקופת ה דוח )2008-2009 ( א. כללי המועצה קיימה ישיבות מליאה אחת לחודש . חלק מהישיבות הוקדשו ל מפגשים עם הגורמים המובילים בתחום המו " פ בישראל לשם חילופי מידע וקבלת הערכות ביחס לסוגיות העומדות על הפרק בתחום מדיניות המו " פ הלאומית . נערכו מפגשים עם הקבוצות הבאות : המדענים הראשיים במשרדי הממשלה , ועד ראשי האוניברסיטאות )ור"ה( סגני נשיאים למו "פ באוניברסיטאות , ראשי המכללות האקדמיות , ראשי מכוני המחקר ה ממשלתיים והציבוריים , מנהלי מכונים בתחום הבריאות , מנהלי קרנות המחקר הממשלתיות והציבוריות , מנהלי קרנות מחקר פרטיות , מנהלים וממונים על מחקר בחברות תעשייתיות העוסקות במו "פ, ראשי גופים ממשלתיים , ציבוריים ופרטיים העוסקים בהעשרת נוער במדעים ובחינוך למצוינות . המועצה מינתה ועדות שעליהן מוטל לבחון את הנושאים השונים שבאחריות המועצה ולהציע דרכי פעולה והמלצות המובאות לדיון מסכם ולאישור במליאת המועצה . בראש כל ועדה עומד חבר מועצה ויתר החברים הם בחלקם חברי מועצה וחלקם מומחים חיצוניים . בסך הכול משרתים במסגרת הוועדות למעלה ממאה חברים מטובי המומחים בתחומם בישראל . חלק מהוועדות עוסקות בתחומים מרכזיים של מדיניות המו " פ ברמה הלאומית כגון ארגון המחקר הממשלתי ) מדענים ראשיים , מכוני מחקר וכד ,(' תשתיות מחקר לאומיות , קשרי החוץ המדעיים , קשרי אוניברסיטאות-תעשייה . ועדות אחרות עוסקות בתחומי מו " פ ספציפיים כגון מדעי החיים , רפואה , אנרגיה . עיקר הפעילות של המועצה מתרכז בוועדותיה . הדוחות של הוועדות והמלצותיהן מובאים לדיון ולאישור במליאת המועצה . פירוט הפעילות של הוועדות ניתן בהמשך בסעיף 6ב. המועצה מקימה מערך נתונים על המו " פ בישראל אשר יספק ל מועצה וועדותיה את המידע הדרוש לעבודתה40 . מערך זה נועד לשרת את כל הגופים במדינה העוסקים במדיניות ובניהול מו " פ וכן מדענים החוקרים את מערכת המו "פ, אנשי תקשורת המסקרים את התחום וכיו "ב. ועדה של המועצה מלווה ומנחה את הקמת מערך הנתונים . דוח ביניים של הוועדה ניתן ב המשך בסעיף ב6)3 .( המועצה יזמה , בשיתוף פעולה עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , הזמנת צוות מומחים מה- OECD , אשר ביקרו בישראל ובחנו את מערכת איסוף הנתונים הסטטיסטיים בתחום המו " פ והחדשנות . המלצות הצוות מיושמות ותורמות לשיפור הדיוק של הנתונים ולהתאמה יותר טובה של הנת ונים לסטנדרטים הבי" ל שנקבעו ע י"OECD . דיווח מפורט בנושא ניתן בהמשך בסעיף ב6)3 .( 40 מערך זה ישרת את כל מערכת המו " פבישראל והוא יהיה פתוח לציבורבישראל ובחו "ל. 56 ישראל התקבלה בחודש מאי 2010 כחברה בארגון 41OECD . מאז שנת 1997 היא השתתפה כמשקיפה בלמעלה מעשר ועדות וקבוצות עבודה בתחומים הקשורים למו " פ במסגרת ה- OECD . המועצה נטלה חלק פעיל בתהליכ ים הקשורים בהצטרפות ישראל לארגון OECD ונציגיה משתתפים בדיונים של וועדת ה- OECD למדיניות מדע וטכנולוגיה ושל ועדות המשנה שלה . יש לשער שההתרשמות הטובה של צוות המומחים מהרמה המקצועית הגבוהה המאפיינת את הפעילות של המועצה ושל הלמ " ס בתחום הסטטיסטיקה של מו " פ ומהמ אמצים לשפר את המדידה , וההשתתפות הפעילה של המועצה בדיוני הוועדות של OECD , תרמו במשהו לשיקולים שהניעו את מועצת ה- OECD לאשר את צירופה של ישראל לארגון . המועצה הכינה תוכנית להחזרת חוקרים ישראלים מחו " ל ויזמה , לצורך מימוש התוכנית , את הקמתו של פורום בין משרדי המוב ל ע " י מנכ " ל משרד הקליט ה. במסגרת התוכנית פועלת המועצה להקמת מאגר מידע על האקדמאים הישראלים החיים בחו " ל ועל אפשרויות קליטתם בארץ באקדמיה , במגזר הממשלתי , ובעיקר בתעשייה . התוכנית הוצגה במליאת הממשלה והתקבלה פה אחד ע " י הממשלה . פירוט התוכנית ניתן בהמשך ב סעיף ד6)1 .( מיד לאחר הבחירות , הגישה המועצה לראש הממשלה המיועד , בנימין נתניהו , סדרה של המלצות הקשורות בחיזוק מערכת המו " פ במסגרת ההתמודדות עם המשבר הכלכלי והחברתי . ההמלצות במלואן מוצגות בהמשך בסעיף 6ג. ביוזמת המועצה , החל בשנת 2009 נכלל נושא המו "פ, כמרכיב מרכזי במאזן החוסן והביטחון הלאומי , בסדרת כנסי הרצליה השנתיים העוסקים במאזן האמור . במסגרת זו מוקדש מושב מיוחד למחקר ולפיתוח שאותו מארגנת המועצה . בנוסף לכך , חברי מועצה ומומחים מטעמה מציגים את היבט המו " פ במושבים אחרים של הכנס ) כלכלה ירוקה , משק החשמל , חינוך (. דיווח מפורט בנושא זה ניתן בהמשך בסעיף 6ה. המועצה זכתה במענק מחקר במסגרת תוכנית המו " פ השביעית של האיחוד האירופי בתחום של " תיאום מדיניות ". הפרויקט בשם " POLICY R&D TARGETED" מתבצע ע " י מאגד של שמונה גופים ממשלתיים ואקדמיים משש מדינות בהובלת ישראל . המדינות האחרות הן : ספרד , צרפת , הממלכה המאוחדת , ליטא וסלובניה . מישראל משתתפים בפרויקט המועצה ) מטעם משרד המדע והטכנולוגיה ( ומכון ירושלים לחקר ישראל . הרחבה בנושא זה בהמשך בסעיף ב6)3 .( 41 OECD –הארגון לשיתוף פעולהכלכלי ולפיתוח , המאגד את כל המדינות בעלות כלכלת שוק מפות חת ) ארצות-הברית , קנדה , מדינות מערב אירופה , יפן , אוסטרליה ועוד (. 57 ב. דוח על פעילות ועדות המועצה להלן תקצירים מתוך דוחותהביניים של הוועדות . ניתן להוריד את הדו חות בשלמותם מאתר המועצה :2 htm . default / NCRD / Departments / il . gov . most . www :// http 1 .( הוועדה הלאומית למדיניות מחקר ופיתוח בישראל תפקידה של הוועדה למדיניות מו " פ הוא לעצב אמירה כוללת ועקרוני ת לגבי אופן והיקף פעילות המו "פ במדינת ישראל . תפקיד הוועדה הוא לגבש המלצות לגבי מערכת היחסים בין האקדמיה , התעשייה , והמו " פ הממשלתי , ואופן חלוקת תקציבי המו " פ ביניהם . עליה להמליץ על תהליכים אשר יעזרו לפיתוח מתמשך של מדיניות מו "פ, מתוך חשיבה ארוכת טווח על עתידו של מערך המדע והטכנולוגיה בישראל . מתוקף כך , המלצותיה הן בעלות ראייה אינטגראלית וכוללות גם פרספקטיבות כלכליות , חברתיות ואקדמיות , והן מגדירות את האיזון הראוי בין מדיניות ניטראלית למדיניות מכוונת ובין תהליכי bottom-up להכוונת top-down . תוצרי הוועדה יהיו המלצו ת למדיניות ארוכת טווח לצד המלצות קצרות טווח . היא תגבש קריטריונים לניהול מדיניות המו " פ בישראל , תציע סדרי עדיפויות לאומיים למו "פ, תמליץ על המימון והתקצוב הממשלתיים הראויים למגזרי המו " פ השונים ) אקדמי , ממשלתי ועסקי ,( ותתווה דרך לניהול ותקצוב המו" פ הממשלתי ונוה לי חקיקה ותקנים בכל הנוגע למו " פ ממשלתי וציבורי . תחת הוועדה הוקמו שלוש תת-וועדות : תת-וועדה למתודולוגיה במו "פ, תת- וועדה לגיוון תחומי הפעילות עתירי הידע והחדשנות , ותת-וועדה לעידוד ושימור המחקר לשמו . כמו כן-, אמורה היתה לקום תת-וועדה לנושא הגלובליזציה . תפקידי ופעילויות שלוש תת-הוועדות : )1 .( תת-וועדה לגיבוש מתודולוגיה לפיתוח מדיניות מו "פ: תפקידה לגבש תהליך מתודי מובנה לפיתוח מדיניות המו " פ בישראל , אשר יאפשר קבלת החלטות מסודרת ומאורגנת בנושאי מו "פ. נדמה כי במרוצת השנים מדיניות המו " פ בישראל לא היתה מוגדרת די הצורך והתבססה בעיקר על תהליכים של ניסוי ותעייה , והשקעה בתחומים שהניבו הצלחה בעבר . במקום זאת , תת- הוועדה מגבשת כלים מתודיים המבוססים על עקרונות ברורים ואינם נשענים רק על הצלחות העבר , מגמות נצפות וכד . תת'-הוועדה פועלת כדי למצוא פרמטרים אשר מצד אחד יאפשרו חופש פיתוח מו"פ " ספונטאני " בישראל , ומצד שני יאפשרו ניתוב מחושב של ההשקעות הלאומיות . תת- הוועדה הכינה מפרט לפיתוח כלי עזר לזיהוי תחומים עתירי ידע בהם קיים יתרון תחרותי למדינת ישראל . )ר' נספח 7 לדוח (. בשלב הנוכחי עדיין לא הוחל בבניית הכלי . )2 .( תת-וועדה לגיוון תחומי הפ עילות עתירי הידע והחדשנות: תפקידה להציע כלים ומנגנונים לגיוון של תחומי ההשקעה במו " פ בישראל כדי להבטיח פיזור של ההשקעות באופן מחושב והגיוני . תת-הוועדה ראתה למול עיניה את הצלחתו האדירה של תחום ה- ICT בישראל למול חוסר ההצלחה של ישראל בתחומים אחרים . לאור העובדה שגם תחום ה- ICT כבר אינו מתפתח כבעבר , תת-הוועדה ראתה לנכון לבחון מדוע הוא הצליח , מה היו התנאים לכך , מדוע תחומים אחרים הצליחו פחות , ואילו מנגנונים יש לייצר כדי שתחומים אחרים יצליחו כמוהו . 58 תת-הוועדה בוחנת מגמות התפתחות בעולם ואת היתרון היחסי שעשוי להיות למשק הישראלי בתוכם ; ממפה מרכזי מצוינות באקדמיה ובתעשייה הישראליים ; וסוקרת מערכות חיזוי בעולם למגמות עתידיות . על תת- הוועדה לפתח כלים אשר יאפשרו את גיוון תחומי הפעילות ויעזרו ביצירת סדר עדיפויות מנומק לגבי אופן הגיוון והתחומים בהם יש להתמקד . כל זאת , מתוך הנחה שא ין זה נכון ו /או " בריא " למשק להשקיע את מירב כוחו בתחום אחד ) דוגמת ICT ( ושאופן חלוקת המשאבים צריך להיות מובנה וברור . תת- הוועדה התחילה לפעול ובשלב הנוכחי בחרה לבחון את הנושאים הבאים : אנרגיה , סביבה , מים , מזון , בריאות וביטחון-פנים . מסקנות ביניים : 1. ניתן להצביע כ בר היום על תת-תחומים הראויים לעדיפות ולתגבור , כי מתקיימים עבורם שני התנאים : • מוקדי מצוינות בארץ , רבים ומוכחים . • מגמות התפתחות גלובלית חיובית חזקה 2. ישנם תחומים שהם בעצם בתוך התחום של ההי-טק הקלאסי : • רובוטיקה – זיהינו פעילות מצוינת בארבע אוניברסיטאות , בתעשייה הא ווירית ובאלביט מערכות . • טכנולוגיות חלל – זיהינו פעילות מצוינת בטכניון ובתעשיות הביטחוניות . • מגמת ההתפתחות הגלובלית גם היא חזקה בשני התחומים הנ "ל. 3. בתחום הבריאות : • המכשור הרפואי זוכה לתמיכה חזקה מתחום ההי- טק הקלאסי באנשים ובטכנולוגיות וגם מתחום הרפואה ומדעי החי ים, התוצאה היא פוטנציאל ענק . • תאים עובריים : ישנה התפתחות מרשימה באוניברסיטאות , בבתי-החולים ובחברות צעירות . התחום מועמד לרשימת העדיפויות . • חקר המוח והקוגניציה : קיימים באוניברסיטאות מרכזי מצוינות עם סיכוי . מידת הקירבה למוצרים ולשוק טרם נבדקה . • תחום התרופות : טע ון בדיקה נוספת . • תחום הבריאות עם טכנולוגיות המידע : גם הוא מנצל את ההי- טק הקלאסי . 59 4 . בתחום האנרגיה : ישנה פעילות מו " פ רבה ומפוזרת באוניברסיטאות ובחברות קטנות . ישנה התחלה של פרויקט לאומי בתחום הטכנולוגיות המתחדשות בהובלת ה תמ"ת-– מדען ראשי , ופעילות של התעשייה האווירית בתחום טכנולוגיות הרוח . עדיין לא נבדק כושר התחרות של ישראל בתחום . 5 . בתחום ביטחון הפנים : מתקיימת פעילות מו " פ רבה בתעשייה הביטחונית , באוניברסיטאות ובמספר רב של חברות צעירות . גם כאן יש תמיכה רבה של תחום ההי-טק הקלאסי , באנשים ובטכנולוגיות . אין ספק שי כולת התחרות גבוהה והשוק הגלובלי במגמת צמיחה . 6 . בתחום המזון : בדיקה ראשונה נותנת שבטכניון ובאוניברסיטה העברית ) רחובות ( מתנהלת פעילות מחקר וגם פיתוח מצוינת עם סיכויים טובים לפריצות-דרך . תעשיית המזון בארץ גם היא עשויה לתמוך בתחום . 7 . תחומי הסביבה והמים טרם נב דקו. )3 .( תת-הוועדה לעידוד ושימור המחקר לשמו : תפקידה להמליץ על מנגנונים ודרכי פעולה אשר יבטיחו את שימור המחקר הבסיסי , המחקר לשמו ידאגו לכך שלא ייפגע , ויחזקו את החופש האקדמי האישי והמוסדי . נקודת המוצא של פעילות תת- הוועדה היתה שקיים קונצנזוס לגבי הצורך בכל אלה וכי קיימת הסכמה גם לגבי כך שבישראל רובו ככולו של המחקר הבסיסי , שמטרתו להרחיב ידע ולאו דווקא לתת מענה לצורך או ליעד מוגדר , מתקיים באוניברסיטאות , וכי מטיבו , מחקר כזה נסמך על מימון ציבורי . תת-הוועדה לא עסקה בהוכחת הצורך בשימור המחקר הבסיסי , אלא בהגדרת כלי ם ודרכי פעולה אשר יאפשרו זאת . במיוחד , התמודדה תת-הוועדה עם הדילמות סוגיות אתיות , תקציביות וניהוליות הכרוכות בעידוד ושימור המחקר הבסיסי שתרומתו לחברה באה לידי ביטוי ברבדים שונים ומגוונים , וזאת אל מול המגמות השולטות המודדות את התועלת במונחים כלכליים בעיקר . 60 2 ( . הוועדה לתשתיות מחקר לאומיות )ות"מ( ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה : נושא תשתיות המחקר במדינת ישראל לא קיבל בעבר ביטוי אסטרטגי לטווח ארוך . קיים צורך בגיבוש מדיניות ישראלית להקמה , תחזוקה וטיפוח תשתיות מחקר לאומיות עבור האקדמיה והתעשייה . נושא זה קיבל ומקבל תמ יכה משמעותית ברוב המדינות המתועשות ובעיקר בארצות הברית ובאיחוד האירופי . באיחוד האירופי קיים גוף מרכזי הדן בתשתיות שתשרתנה את כלל הקהילה האירופית . גוף זה אינו תחליף לגיבוש מדיניות תשתיות מחקר בכל מדינה בנפרד , ואכן לרוב מדינות האיחוד קיימת מפת דרכים בנושא ת שתיות מחקר לאומיות ובינלאומיות . בחלק מהמדינות כגון פינלנד ושבדיה התוכניות הינן בשלב האופרטיבי ובחלק מהמדינות התוכניות נמצאות בתהליך דיונים וגיבוש . חובה על מדינת ישראל לגבש לעצמה מדיניות לאומית בתחום תשתיות המחקר ש תכלול יעדים לטווח ארוך , כך שיתאימו לתכניות העבודה וצורכי המחקר בישראל ובעולם בעשור הקרוב . )2 ( תפקידיהוועדה • לאתר ולבחון את התחומים בהם צריך להקים ולחזק תשתיות מחקר לאומיות מתוך ראיית צורכי הפיתוח העתידי ואפשרויות היישום של הידע המדעי באותם תחומים . • לקבוע קריטריונים לבחירת תשתיות מחקר לאומיות , שת היינה מועמדות למימון מתקציב המיועד לכך . • לרכז תוכניות והצעות לפיתוח תשתיות מחקר לאומיות ולהעריכן על פי הקריטריונים דלעיל . • לגבש תוכניות לפיתוח יישומים אסטרטגיים , שיאפשרו לישראל להשתלב בפרויקטים של תשתיות מחקר בינלאומיות . • להציג בפני מליאת המועצה ולהגיש לוועד ת השרים למדע ולטכנולוגיה תוכניות למימון על פי סדרי עדיפויות שיקבעו על ידי הוועדה . )3 (. פעילות הוועדה עד כה הוועדה החלה את עבודתה בשלהי שנת 2007 . הוועדה קיימה שבע ישיבות בשנים 2008 ו- 2009 בהם נדונו הדרכים לקביעת מדיניות בנושא תשתיות מחקר לאומיות . בין היתר אופיין המצב הקיים כדלהלן : • כיום אין תכנית אסטרטגית לנושא תשתיות מחקר לאומיות • אין תקציב מיועד לנושא המתייחס לפרויקטים ארוכי טווח על בסיס רב שנתי • קיים גוף וולונטרי " – תשתיות לאומיות למדע )תל"מ( אשר מחליט מידי פעם על בסיס אד- הוק להקים או לתמוך בתשתיות מחקר לאומיות ובפרויקטים שונים . גוף זה הינו הגורם היחיד המטפל בנושא תשתיות מחקר אך אינו עוסק בקביעת מדיניות על בסיס מתמשך ורב- שנתי . 61 • קיימת תכנית אירופית לתשתיות מחקר ESFRI , , בה יש נציגות ישראלית , אך אין מסגרת ישראלית שתתמוך בה תקציבית וארגונית . בעוד שבארצות אירופ ה מכינים מפות דרכים ה ן על בסיס לאומי והן על בסיס רב- לאומי הרי שבישראל לא גובשה עד כה תוכנית מהסוג הזה. לצורך המשך עבודת הוועדה נקבעו אמות המידה להגדרת תשתיות מחקר לאומיות וכן נקבעו הפרמטרים לביצוע סקר תשתיות המחקר אשר ייתן תמונה ברורה לגבי צרכי המחקר בישרא ל לשנים הקרובות . על פי תוצאות הסקר תדון הוועדה בבניית מפת הדרכים בנושא תשתיות מחקר לאומיות בישראל . הוועדה קיימה כאמור מספר ישיבות בהן נדונו הנושאים הבאים : הגדרת מאפייני תשתיות מחקר לאומיות . נקבעו הפרמטרים דלהלן : • קידום חזית המחקר בישראל • עניין לקבוצות מחקר שונות • עלות גבוהה • פתיחות לשיתוף פעולה ונגישות לכל החוקרים הרלוונטיים • שתופי פעולה בינלאומיים הוועדה יזמה סקר מקיף על המצוי והרצוי בנושא תשתיות מחקר לאומיות . אותרו מספר פרויקטים שהומלצו בפני תל " מ וגופים אחרים כראויים לדיון וקידום כתשתיות מחקר לאומיות . הו ועד ה קיימה דיון עם היו" ר ועם וה מזכיר של תל "מ. פרופ ' זיו , יו" ר תל "מ, הדגיש שתל " מ אינה מקיימת דיונים על מדיניות תשתיות מחקר לאומיות , אלא דנה בפרויקטים פרטניים שמועלים על ידי חבריה . פרויקטים אלה עוברים לבדיקה מקצועית בידי ועדות מומחים . מאידך חסרה ראייה לאומית כו ללת שחייבת להינתן על ידי הו ות"מ. ל מועצה יש חשיבות עליונה כגוף אסטרטגי ממלכתי , שיגבש את המדיניות הלאומית הכוללת למו"פ. בהתאם , צריכה תל " מ לפנות באופן שוטף לו ות"מ, כוועדה הרלבנטית של ה מועצה , בבקשת הצעות לפרויקטים שלדעת הו ות"מ יש לקדם , להקים או לחזק . פורום תל " מ יתייעץ עם ות" מ וגופים ממלכתיים אחרים במידת הצורך ועל פי העניין . סוכם שתל " מ תדאג לשותפות פעילה בדיוני הו ות"מ ותפעל בהתאם לקווי שיתוף הפעולה האסטרטגי שהותוו לעיל על ידי פרופ ' זיו. )4 ( עיקרי הממצאים וההמלצות : • יש צורך בבסיס נתונים אמין ועדכני לגבי מצב תשתי ות המחקר בישראל וכן השוואות עם מספר מדינות מפותחות בעלות אפיונים דומים לישראל . לצורך כך גיבשה הוועדה מפרט לסקר מקיף בנושא שיבוצע ע " י מוסד נאמן בטכניון . • מומלץ שישראל תקציב לתשתיות מ חקר לאומיות 100 מי ליון ₪ לשנה . תקציב זה יאפשר פיתוח יציב של תשתיות לפי סדרי עדיפויות רב-שנתיים . גודלו נגזר מהסכום היחסי שמושקע באירופה בנושאים אלה . • עד לאחר השלמת הסקר מאמצת הוועדה , כקריטריון ביניים , את קבלתו של פרויקט למסגרת התשתיות האירופית של ESFRI כמבחן להתאמתו לתשתית מחקר לאומית . 62 בהתאם לכך הוחלט להמליץ בפני תל " מ לדון בפרויקט ה תשתית של ביולוגיה מבנית במכון וייצמן , שהוכר כאחד משבעת מכוני הליבה של INSTRUCT האירופי כמו כן מברכת הוועדה על דיוני תל " מ בפרויקט בנק הרקמות הישראלי ותדאג לקידומו במסגרת האירופית של BBMRI ) 5 ( הכרה בתשתיות מחקר לאומיות בישיבתה מיום 26.11.09 החליטה הו ות"מ להכ יר בשני פרויקטים שהוגשו בפניה כתשתיות מחקר לאומיות . התוכנית האחת היא בנושא טיפוח אוספי טבע לאומיים . התוכנית השנייה הינה בתחום מדעי החברה : סקר מעקב על משפחות בישראל . התוכניות המפורטות מוצגות בנספח מס ' 5 לדוח . 63 3 ( . הוועדה למערך הנתונים הלאומי על המו " פ בישר אל ) 1 ( תפקידי הוועדה הוועדה מונתה ב ינואר ע2008" י יו " ר ה מועצה , על דעת יושב ראש המועצה הציבורית לסטטיסטיקה , כאשר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה נותנת חסותה לעבודת הוועדה . על פי כתב המינוי תפקידי הוועדה הם כדלהלן : • לתכנן , לפתח ולהקים מערך נתונים לאומי על מו " פ ו חדשנות טכנולוגית בישראל , אשר ישמש את המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בעיצוב ובגיבוש מדיניות לאומית למו " פ ואת קהיליית המחקר והציבור הרחב כמקור מקיף , מעודכן ומהימן של מידע כמותי על המתרחש בישראל בשטח זה . • מערך הנתונים יתמק ד, בין היתר , בנתונים על התשומות בפעילות מו" פ ובתפוקותיה בכל מגזרי המשק שבהם קיימת פעילות כזו , כולל , עד כמה שניתן , במגזר המו " פ הבטחוני , תוך שימת דגש על הממשקים בין המגזרים השונים ובמיוחד בין האוניברסיטאות לבין המגזר העסקי . • יושם דגש גם על ריכוז מידע רלוונטי על עתודת כוח האדם המדעי והטכנולוגי בכלל ועל כוח האדם המחקרי בפרט על מנת לאפשר הערכה תקופתית של צרכי המשק לכוח אדם . • ע ל בסיס הנתונים הנאספים יש לתכנן , לפתח ולהקים מערך של מדדים , אשר יהוו חלק אינטגראלי של מערך הנתונים . • בכל הנ " ל יש להתחשב במסקנות ובהמלצות של דוח הוועדה לאפיון והגדרת ההוצאה הלאומית ל מו" פ אזרחי )דוח הלפמן (. כמו כן יש לבנות את מערך הנתונים בהתאם לסטנדרטים המקובלים במדינות ה- OECD , על מנת לאפשר השוואה של המצב בישראל למצב במדינות ה- OECD בתחום זה . • להציג בפני מליאת המועצה הלאומית למו "פ דוח שנתי על המצב בתחום לשם הגשה לוועדת השרים למדע ולטכנ ולוגיה ולמוסדות המתאימים . )2 ( עבודת הוועדה כללי קווי הפעולה של הוועדה נקבעו בראשית דרכה והם ממשיכים להנחות אותה . מערך הנתונים המוקם הינו אוסף של נתונים , בד" כ כמותיים , המתארים ומתעדים את פעילות המו " פ והחדשנות הטכנולוגית בישראל על כל היבטיה ) תשומות , תפוקו ת, איכויות ( וכן את הפעולות והתהליכים כגון הכשרת אקדמאים במקצועות רלוונטיים ובריחת מוחות מישראל , המשפיעים באופן ישיר על פעילות המו " פ בישראל בהווה ובעתיד – היקפה , איכותה ותוצאותיה . זהו מערך נתונים על פעילות המו" פ והחדשנות ולא של פעילות המו "פ. לכן נושאים כגו ן מאגרי נתונים מקצועיים של תוצאות של מו " פ בתחומים המדעיים השונים , אינם כלולים במערך הנתונים הנוכחי . כמו כן הוסכם כי על הוועדה לפעול בהתאם לעקרונות הבאים : 64 • מערך הנתונים על מו " פ בישראל חייב להתבסס על הנתונים שעליהם מחושבים המדדים המופיעים בפרסומי ה- OECD הרלוו נטיים ועל ההגדרות והסטנדרטים שנקבעו על ידי ארגון זה . • יש לאסוף נתונים ולפתח מדדים על תופעות השופכות אור על פעילות המו " פ בישראל , גם כאשר אין מדדים בינלאומיים מקובלים בנושא . • במערך יכללו גם נתונים רלבנטיים הנאספים ע " י גופים ציבוריים אחרים . הכוונה היא ליצור שית וף פעולה עם גופים אלה גם אם לא תהיה השתתפות של ה מועצה במימון הפעולות . • בנוסף על הנתונים הנאספים באופן קבוע , אשר יהוו המערך הלאומי של נתונים על מו "פ, התייחסה הוועדה גם לצורך של ה מועצה וועדותיה בביצוע סקרים מיוחדים מזמן לזמן על מנת לספק מידע משלים הנחוץ להן ל מלא את משימותיהן ויעדיהן . צרכים אלה ידועים לוועדה באמצעות דיווחי רכזי הוועדות השונות החברים בוועדה . )3 ( שנת התקציב 2008 עיקר עבודת הוועדה בתקופה זו היתה כרוכה במימוש ההחלטות העקרוניות שהתקבלו על ידי הוועדה להקמת מערך נתונים לאומי על מו " פ בישיבתה מיום 13/3/2008 ועל ידי מליאת המועצה בישיבתה ביום 16/7/2008 . במסגרת התקציב של שנת 2008 הצליחה הוועדה להביא לידי אישורם של 17 סקרים בהיקף תקציבי של 4.5 מיליון ש " ח כפי הפירוט המופיע בלוח 19 דלהלן . רוב הסקרים 13 – – מהווים חלק ממערך הנתונים הלאומי על מו "פ, כאשר מרביתם מבוצעים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה . ארבע הפרויקטים האחרונים שבלוח 1 הוזמנו על מנת לקדם באופן ישיר את עבודת הוועדות שמופעלות ע "י ה מועצה וכן פעולות מיוחדות שהחליטה ה מועצה לקדם ולהוביל . לדוגמא סקר מחקרי בריאות בביצוע חברת דוד בועז הוזמן על ידי הוועדה לב חינת מערך המחקר של משרד הבריאות בראשות פרופסור אהוד רזין ואילו חברת מרמנת מקימה מאגר נתונים על אקדמאים ומדענים ישראלים השוהים בחו " ל בהזמנתנו ובמימוננו על מנת לקדם את מאמצי הממשלה בהחזרת אקדמאים ומדענים ישראלים מחו " ל במסגרת תוכנית פעולה מקיפה שעליה החליטה ה ממשלה . הקשיים בתפקוד המועצה כתוצאה מכך שלא הוקנה לה המעמד העצמאי כנדרש על פי החוק , באו לידי ביטוי במיוחד בנושא של הפעלת הסקרים . התלות של המועצה במנגנון של משרד ממשלתי גרמה לסרבול יתר בהליכים לאישור הסקרים וכתוצאה מכך אושרו ההתקשרויות לגבי רוב הסקרים בסוף ה שנה והתחילו להתבצע רק בתחילת שנת 2009 . סקר אחד בתחום האנרגיה אושר לביצוע על ידי משרד המדע אך תקוע עדיין מסיבות שונות ללא הסכם חתום וטרם התחיל להתבצע . סקר נוסף בנושא תשתיות מחקר לא תוקצב בשנת 2008 למרות שנבחר גורם ביצוע במכרז פתוח ורק לאחרונה נחתם ההסכם . כמ ו כן שני סקרים נוספים שנועדו לשרת את עבודת הוועדות – אחד בנושא הקניין הרוחני ואחד בנושא מדעי החיים – הושהו מסיבות שונות ומקווים להפעיל אותם השנה . עיכובים אלה בתהליכי האישור והחתימה על הסכמים גרמו כבר לפיגורים ניכרים של עד שנה ויותר בתחילת ביצוע הסקרים בפוע ל לעומת התכנון המקורי ופוגעים קשות בעבודה הסדירה של הוועדות ובהקמת מערך הנתונים הלאומי על מו "פ. כל הסקרים והפעולות זוכים לליווי מקצועי צמוד בד " כ של מרכז הוועדה . כמו כן משתדלים לשתף גם מומחים בכל נושא מסוים מתוך ה מועצה ומחוצה לה בתפקיד זה , לעיתים במסגרת וע דת היגוי פורמאלית ולעיתים במסגרת התייעצויות אד-הוק , בהתאם לנסיבות המקרה . לדוגמה , בראש וועדת 65 ההיגוי לסקר מו " פ באוניברסיטאות , הנערך ע " י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה עומד המדען הראשי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , וחברים בה נציגים של ות "ת, האוניברסיטאות , הלשכה המר כזית לסטטיסטיקה וה מועצה . בסקר על פטנטים , המבוצע על ידי מוסד נאמן , מונתה וועדת ההיגוי בראשות רשם הפטנטים . )4 ( שנת התקציב 2009 תוכנית הסקרים לתקצוב בשנת 2009 מופיעה בלוח 20 . כמחצית מן התקציב מיועדת לסקרים המהווים חלק ממערך הנתונים הלאומי למו " פ וכמחצית מיועדת לתמוך בסקרים המשרתים באופן ישיר את עבודת הוועדות של ה מועצה . בשל המצב ששרר עד לאח רונה של העדר תקציב ממשלתי מאושר נמצאים אנו שוב במצב כמו אשתקד שבו לא יאושרו תקציבי הסקרים המופיעים בלוח זה על ידי משרד המדע עד לסוף השנה התקציבית ) בתקווה שיאושרו בסופו של דבר .( ביום ה- 23/9/09 התקיים מפגש עם הנהלת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בראשות הסטטיסטיקן הממשלתי , יחד עם יו "ר ה מועצה , יו" ר הוועדה , מרכז הוועדה , וחברי ועדה נוספים . במפגש הוצגו ונדונו הסקרים המתבצעים על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בהזמנת המועצה . על אף הקשיים המנהלי ים שצוינו לעיל החלו הסקרים להתבצע במלוא הקיטור ברוח עניינית מאד ובתוך שיתוף פעולה מקצועי פורה בין צוות המועצה לצוות ה-למ"ס. בנוסף על הזמנת סקרים וליווים המקצועי רואה הוועדה את עצמה כאחראית להבטחת מהימנות הנתונים המהווים חלק ממערך הנתונים הלאומי על מו "פ. בהקשר זה ובעקבות החשש שהעלתה ועדת הלפמן לאפיון והגדרת ההוצאה הלאומית למו " פ אזרחי , שמא חישוב ההוצאה הלאומית למו" פ בישראל מוטה כלפי מעלה בשל אמידה לא נכונה של ההוצאה למו " פ בענף שירותי התוכנה , לקחה הוועדה על עצמה במשותף עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה להזמין מש לחת של מומחים מה- OECD שתבדוק את הנושא בישראל ותגיש דוח על תוצאות הבדיקה , אשר תסייע ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשפר את המדידה ותתרום לאמינותה של ההוצאה הלאומית למו " פ אזרחי . אורגנה משלחת מטובי המומחים הבינלאומיים בנושא זה מארה "ב, קנדה , פינלנד ומזכירות ה- OECD . בנוסף הוקמה ועדה לארגן את הביקור של המשלחת המורכבת מנציגים של ה מועצה , הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה , המדען הראשי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ומשרד המדע . הביקור התקיים בסוף דצמבר 2009 הודוח הסופי הוגש ע " י משלחת המומחים בינואר 2010 . הודעה שפורסמה ע " י המועצה ל סיכום הביקור ותוצאותיו מצורפת כאן כנספח ל דוח. )5 ( שנת התקציב 2010 בלוח 21 המצ " ב מופיעה הצעת תקציב לשנת 2010 . בישיבה של הוועדה להקמת מערך נתונים לאומי על מו "פ, שהתקיימה ביום 7/12/09 הוחלט להמליץ ל מועצה לאשר את התקציב . )6 ( פרויקט TARGET לבסוף מן הראוי לציי ן את חברות ה מועצה בפרויקט בינלאומי בשם TARGET , שהוגש לתוכנית המסגרת השביעית למו " פ של האיחוד האירופי וזכה במענק מחקר למשך שנתיים . הפרויקט שהחל ביולי השנה במפגש השקה בירושלים . היעד של פרויקט TARGET הינו לעצב ולפתח קבוצה מובנית של הנחיות והמלצות , המסתכמת במעי ן " ארגז כלים " לגיבוש וליישום של צעדי מדיניות מו"פ " מכוון ," תוך מיקוד בענף מדעי החיים / ביו-רפואה . המחקר יתייחס לסוגיות כגון : היכולת להגדיר עדיפויות אסטרטגיות , להער יך פערים טכנולוגיים , לאתר את המשתנים במערכת החדשנות הלאומית האחראים למימוש העדיפויות הנבחרות , לאתר כשלי מערכת פוטנציאליים , לגיבוש מדיניות אפקטיביות ולהשגת תיאום בין גורמי המדיניות הרלוונטיים . בנוסף על ה מועצה משתתפים 66 בפרויקט גופים ממלכתיים וממשלתיים לקביעת מדיניות מו " פ בצרפת , ספרד , ליטא וסלובניה וכן משרד המדע בישראל , מכון ירושלים לחקר ישראל וחוקרים בכירים בנושא מדיניות מו "פ מישראל ומסקוטלנד . מטעם ה מועצה משתתפים בפרויקט זה יועצים מקצועיים של המועצה ובכללם מרכז הוועדה . לוח 19 . סקרים שאושרו לביצוע בשנת התקציב 2008 תקציב 2008 סקרים מבצע באלפי ש "ח מצב הביצוע סה"כ 4,532 סקר הוצאות על מו“ פ במוסדות להשכלה גבוהה הלמ ס"250 בביצוע סקר הוצאות על מו “ פ במכונימחקר ממשלתיים הלמ ס"60 בתחילת ביצוע סקר הוצאות בבתי חולים הלמ ס"162 בתחילת ביצוע פרסומים מדעיים מוסד נאמן 282 בתחילת ביצוע פטנטים מוסד נאמן 255 בתחילת ביצוע מסחור ידע של האוניברסי טאות הלמ ס"54 בתחילת ביצוע סקר חדשנות במגזר העסקי הלמ ס"1,200 בביצוע גלובליזציה של המו “ פ העסקיבישראל הלמ ס"575 בביצוע תוצאות הבחינה הפסיכומטרית וכו ' הלמ ס"100 בביצוע .מועמדים , סטודנטים , מקבלי תארים וכו ' הלמ ס"150 בביצוע מעקב אחרי מחזורים של מקבלי תואר שלישי הלמ ס"100 בביצוע בישראל עמדות הציבור כלפי מדע וטכנולוגיה חברת דחף 40 הסתיים מדדים למדע ולטכנולוגיה ולחדשנות בישראל מוסד נאמן והלמ ס"339 בתחילתביצוע כח אדם טכנולוגי ומדעי בישראל מוסד נאמן 80 הסתיים מדענים ישראלים בחו "ל חברת 407 בתח ילת ביצוע מרמנת סקר מחקרי בריאות דוד בועז 349 בביצוע מו" פ בתחום האנרגיה מוסד נאמן 129 טרם התחיל 67 לוח 20 . תקציב סקרים לשנת 2009 )באלפי ש "ח( ועדת המועצה נושא מבצע סה"כ סה"כ 3,570.0 תשומות ותפוקות של מו "פ סה"כ 1,050.0 מו" פ במכוני מחקר ממשלתיים ומלכ " רים ציבוריים ופרטיים הלמ "ס 100.0 דמוגרפיה של חברות הזנק הלמ "ס 100.0 מאזן טכנולוגי הלמ "ס 150.0 סקר תשתיות למחקר מוסד נאמן 700.0 תשתיות מחקר המגזר העסקי סה"כ 1,020.0 סקר פעילות בחברות במדעי החיים מדעי החיים והביורפואה 650.0 והרפ ואה קשרי אקדמיה - סקר בעניין קניין רוחני מוסד נאמן 100.0 תעשיה מדיניות לאומית פיתוח כלי לגיבוש מדיניות מו "פ 40.0 למו "פ ממשק מו "פ רובוטיקה אריאל 40.0 בטחוני ואזרחי ממשק מו "פ אנרגיה זעירה אריאל 40.0 בטחוני ואזרחי ממשק מו "פ בדיקת מערכת בנושא מעבדה לאומית 150.0 בטחוני ואזרחי כוח אדם מדעי וטכנולוגי סה"כ 1,500.0 סקרי מו " פ בחינוך ובהשכלה גבוהה הלמ "ס 900.0 הקריירה של בעלי תואר שלישי הלמ "ס בישראל 600.0 68 לוח 21 . תקציב סקרים מוצע לשנת 2010 )באלפי ש "ח( נושא מבצע סה"כ סה"כ 3,385.0 תשומות ותפוקות של מו "פ סה"כ 2,010.0 סקר מו " פ בבתי חולים -שלב ב הלמ "ס 250.0 קשרי חוץ מדעיים 350.0 איתור מרכזי מצוינות במו " פ באקדמיה ובתעשייה בישראל 250.0 סקירת מערכי החיזוי בעולם למגמות עתידיות )Forecasting ( 150.0 ניתוח המשתנים המוביל ים למימוש הפוטנציאל הטמון במערכי המו "פ 150.0 זיהוי מאפייני היכולות של המו " פ הישראלי ) ניתוח מבנה המשק ומערך 150.0 החדשנות תוך דגש על זיהוי מאפיינים ייחודים לישראל ( מקומו של מחקר בסיסי במערך המו " פ הלאומי של ישראל 250.0 הטבות מס על פעילות מו " פ במגזר העסקי 120.0 השלכות הגלובליזציה של מו " פ על המשק בישראל 200.0 יישום מערך נתונים לאומי למו "פ 100.0 סקר עמדות מקבלי החלטות כלפי מדע וטכנולוגיה 40.0 המגזר העסקי סה"כ 1,250.0 סקר חדשנות הלמ "ס 1,100.0 גיבוש מדיניות מו " פ במדינות נבחרות 150.0 כוח אדם מדעי וטכנולוגי סה"כ 125.0 אומדן כח אדם מחקרי בישראל הלמ "ס 75.0 משרות פנויות הלמ "ס 50.0 69 נספח : הודעה שפרסמה המועצה לסיכום הביקור של צוות המומחים של ה- OECD משלחת מומחים מטעם ה- OECD בנושא מחקר ופיתוח בענף שירותי התוכנה ביקרה בארץ בראשית דצמבר אשתקד . המשלחת הוזמנה ע " י המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח )ה מועצה ,( בראשות פרופ ' עודד אברמסקי , בתיאום עם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ) הלמ "ס(, בהנהלתו פרופ ' שלמה יצחקי , משרד המדע והטכנולוגיה והמדען הראשי של משרד התעשייה , המסחר והתעסוקה . המשלחת הוזמנה כדי לב חון את הסטטיסטיקה על המו " פ בענף שירותי המחשוב בארץ , זאת לאור המלצות ועדת הלפמן )2005 ( בנוגע לשיטת אמידת המו "פ. כלל ההוצאה הלאומית על המו " פ בישראל מסתכמת בכ- 4.9% מהתוצר המקומי הגולמי , שיעור הגבוה מאשר בכל מדינה אחרת בעולם . משקל ההשקעות במו " פ בענף שירותי המח שוב מכלל ההוצאה למו " פ אף הוא גבוה במיוחד בישראל )27% ב- 2007 ( והוא מעבר למשקל שנמצא במדינות מפותחות . המטרה הייתה על כן להבין את אופי ההשקעות הללו ואת דרכי המדידה של פעילות המו " פ בענפים אלה . המשלחת הורכבה ממומחים בכירים למדידת מו " פ מארה "ב, קנדה , פינלנד , ומהמ זכירות למדע , טכנולוגיה ותעשייה של ה- OECD . בימים אלה הגישה המשלחת דוח מפורט המכיל את ממצאי הבדיקה שערכו , את מסקנותיהם ואת המלצותיהם . להלן ריכוז עיקר המסקנות וההמלצות : • ההגדרה של מחקר ופיתוחבתחום התוכנה • בשאלון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לחברות בענף התוכנה ה וגדרה פעילות המחקר והפיתוח בצורה כוללנית ושונה מההגדרות של ה- OECD . בנוסף , תחום זה מיוחד בשני מאפיינים : )א( גודלו ביחס למגזר העסקי – ענף עתיר מו " פ זה מהווה 5.8% מהתוצר העסקי בישראל ) , אחוז שאין לו כנראה אח ורע במדינות ה- OECD ( ; ב)( הריכוז הגבוה של מרכזי מו "פ בינלאומיים הכלולים בו - קרוב למחצית הוצאות המו " פ של ענף שירותי המחשוב ב- 2007 בישראל התרכזו במרכזי מו "פ בינלאומיים ) אף זו כנראה תופעה ייחודית לישראל (. המשלחת ממליצה לערוך שינויים מסוימים בשאלון ובתהליך ביצוע הסקר על המו " פ העסקי בעתיד , אך אינה מוצאת סיבה לער ער על אומדני ההוצאה הלאומית למו " פ אזרחי וספק אם צמצום ההגדרה ישפיע באופן משמעותי על התוצאות . • הכללת המו " פ הביטחוני בסך ההוצאה הלאומית למו "פ • יש להרחיב את האומדן של ההוצאה הלאומית למחקר ולפיתוח ולכלול בו את ההוצאות על מו "פ בטחוני בכלל ובענף שירותי המחשוב בפרט . • גישה לבסיס הנתונים של הלמ "ס • יש לאפשר גישה לחוקרים לבסיסי הנתונים הפרטניים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תחת מגבלות המתחייבות על פי פקודת הסטטיסטיקה . • מימון רב שנתי לסקר המו " פ העסקי • יש להבטיח מימון רב-שנתי של סקר המו " פ העסקי אשר תאפשר ללשכה המרכזית לסטטיסטיק ה להכניס את השינויים הדרושים בתהליך ביצועו . • דיווח ל- OECD • כיוון שנושא המו " פ בתחום התוכנה הינו בעל עניין לכלל מדינות ה- OECD , על הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לדווח על התקדמות הנושא בקבוצת המומחים של ארגון זה לפיתוח אינדיקטורים של מדע וטכנולוגיה )NESTI .( פעולה זו נעשית במסגרת מאמץ ממוקד של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח לשפר , להרחיב , ולפתח את מערך הנתונים הלאומי על המו "פ. קיומו של מערך זה הינו אחד מהמרכיבים החשובים בפעילות ישראל מול ה- OECD וחשיבות המערך עוד תגדל כעת עם הצטרפות ישראל ל- OECD כחברה מלאה . 70 4 ( הוועדה הל אומית לקשרי אקדמיה-תעשיה ) 1 ( הרקע להקמת הו ו עדה הממשק בין האקדמיה לתעשייה הוא מרכיב יסודי ותנאי הכרחי להצלחה של ישראל בתחומי ההי טק בשני העשורים האחרונים . הצלחה זו שינתה לחלוטין את המשק והחברה בישראל ויש לנו עניין לאומי עליון להבטיח שהקשר בין האקדמיה והתעש ייה יהיה חזק , יעיל ועונה על האתגרים החדשים הנובעים בעקר מצמיחה מהירה של ענפי טכנולוגיה עילית במדינות רבות . ראוי לציין כי הממשק אינו רק בין האקדמיה לענף התעשייה אלא שותפים בו גם ענפי משק אחרים כמו החקלאות והתקשורת . השימוש במונח " תעשייה " הוא לפיכך מטעמי נוחו ת בלבד . )2 ( תפקידי הו ו עדה תפקידי הוועדה , כפי שנוסחו בכתב המינוי שלה , כוללים את המשימות הבאות : • להמליץ על מדיניות לאומית כוללת באשר לתהליך העברת הידע מהאוניברסיטאות לתעשייה , תוך התייחסות לשאלת הקניין הרוחני . • לקבוע מדיניות לאומית כוללת באשר להבטחת משאבים צ יבוריים המיועדים להשבחת הידע שנוצר האוניברסיטאות לקראת העברתו לתעשייה . • לאתר ולבחון את הדרכים להעברה יעיל ה של ידע בעל פוטנציאל יישומי מן האוניברסיטאות לתעשייה הישראלית . • לקבוע קריטריונים להבטחת קיומו והתפתחותו של מערך המחקר הבסיסי באוניברסיטאות . • לרכז תוכניו ת והצעות לפיתוח דרכי יישום ומסחור של ידע שנוצר באוניברסיטאות . • לגבש תוכניות באשר לתפקיד הממשלה , שבכלים שברשותה , תקציב , מיסוי וחקיקה להשפיע על תהליך העברת הידע מן האוניברסיטאות לתעשייה . • לגבש תוכניות לשם פיתוח נושאי הוראה והתשתית המחקרית באוניברסיטאות ע "י התע שייה . • לקבוע קריטריונים באשר לניהול הקניין הרוחני והסדרי הזכויות בו . • להגיש לוועדת שרים למדע ולטכנולוגיה תוכניות לטיפוח קשרים עם התעשייה , לשם קידום הצמיחה הכלכלית בארץ . )3 ( פעילות הוועדה עד כה הוועדה החלה את עבודתה בראשית שנת 2008 . הפעילות עד כה עסקה בעקר בז יהוי תחו מים בהם יש חשיבות מיוחדת לשיפור הקשר בין האקד מיה והתעשייה . תחומים אלה כוללים : א. נושא הקניין הרוח ני ודרך הטיפול בו ברמה הממשלתית , לשם כך הזמינה הוועדה סקר מיוחד ממוסד נאמן ) שעוסק בנושא מספר שנים ( ע" מ שימפה עבורנו את אופן הפעולה במשרדי הממשלה בתחום זה וכן יציג בפנינו את ההתפתחויות האחרונות בתחום במספר מדינות . ב. מצב המו " פ בתעשיות שאינן מאו פיינות כתעשיות היי טק ) מכונות " תעשיות מסורתיות "( ג. בחינה מחודשת והגדרה מחודשת של היעדים של מוסדות המחקר האקדמיים באופן שיענה על צרכי משק עתיר ידע מודרני . באמצע שנת 2009 הגישה הוועדה דוח ביניים אשר כלל שורה של המלצות לפעולה . הדוח נדון ואושר ע " י מליאת המועצה . 71 עיקרי ה דוח הדוח עוסק בכמה ממשקים בין מערכות ההשכלה הגבוהה לסקטור העסקי ) בדגש על ענף התעשייה ( בישראל . הוועדה התמקדה בדיוניה עד כה בשלושה נושאים ו דוח הביניים מפרט את מידת התקדמותה בנושאים אלה כמו גם מספר המלצות . נושאי המפתח הם : הנחלת הידע מהאקדמיה לתעשייה ושיתוף פעולה במו " פ ביניהן . לדעת הוועדה אוניברסיטאות המחקר בישראל צריכות לראות לנגד עיניהן יעד אסטרטגי שלישי בנוסף ליעדים המקובלים של הוראה ומחקר . יעד זה הוא ת רומה לכלכלה ולחברה ע" י השתתפות פעילה בתהליכי הנחלת הידע המדעי והמקצועי לסקטור העסקי – חברות ועובדים . הנחלת הידע המדעי מתבטאת בעיקר במו " פ ובתוצרי המו " פ וגם בתהליך הלימוד המתמיד של העובדים . המאפיין הבולט של משק עתיר ידע הוא הצורך בחדשנות מתמדת ודבר זה יוכל להיות מושג רק ע " י חיבור מתאים עם האקדמיה . ראוי לציין כי יעד זה מוגדר במדינות מפותחות רבות . במסמך של האיחוד האירופי42 ) אפריל 2008 ( נכתב כך :" כל מדינה חברה צריכה To ensure that all public : research organizations define knowledge transfer as a strategic mission " ולדעת הוועדה ישראל צריכה לאמץ יעד דומה . מצב המחקר והפיתוח במה שקרוי " תעשיות מסורתיות " כולל המחקר האקדמי בתחום זה וכולל כוח האדם הנדרש לביצוע משימות מו " פ בתחום זה . הדוח עוסק רק בהיבטים ייחודיים הקשורים לתעשייה זו כאשר כל האמור ביחס לשני הנושאים האחרים מתייחס בין היתר גם לתעשייה המסורתית . סוגיית הקניין הרוחני . הוועדה רואה בנושא זה עניין מרכזי ולפיכך ביקשה ממוסד נאמן – שכבר עסק בנושא זה בעבר – לרכז עבורה ב דוח תמציתי את עיקרי העדכונים וההתפתחויות שחלו בתחום זה במדינות מפותחות שונות , וכן לבחון את אופן הייש ום בפועל של מדיניות הקניין הרוחני ע" י משרדי הממשלה השונים . עם קבלת ממצאי המיפוי ממוסד נאמן תגבש הוועדה המלצותיה הסופיות בעניין זה , אך כבר עתה עלו כמה מסקנות ביניים : • ברמת המדיניות הממשלתית : המניע הגובר צריך להיות יצירת דינאמיקה של ריבוי מחקרים מוטי יישום במע רכות שבהן הממשלה תומכת או שהן בבעלותה . • חקיקה : במדינות שונות קיימת חקיקה ייחודית לעניין הקניין הרוחני43 . עם כל החשיבות להסדרת נושא הקניין הרוחני איננו רואים בשלב זה צורך לחקיקת חוק ייחודי לכך . נראה לנו כי מודעות גבוהה לחשיבות העניין למשק ולחברה אצל כל השות פים לנושא , קרי הממש לה , הסקטור העסקי והאוניברסיטאות , יכולה להספיק על מנת להסדיר כללי עבודה נאותים . 42 Commission recommendationon the management of IP in knowledge transferactivites and Code of Practice for universities and other public research organizationsApril 2008 43 בא רה"ב – חוקDOLE BAYE , משנת 1980 ,הוא המפורסם ביותר . 72 5 ( . הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים – דוח ביניים ) 1 ( הקמת הוועדה הו ועדה לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים מונתה בראשי ת שנת 2008 ופעילותה חודשה באפרי ל 2009 . כינון הוועדה וחידושה נעשה בתיאום עם הגופים והמוסדות הרלבנטיים בארץ . )2 ( מנדט הוועדה במסגרת המנדט של ה מועצה לי יעץ לממשלה בנושאי מדע . הוועדה לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים אמונה על : • יעוץ לממשלה ולגופים הממלכתיים בנושא קשרי המדע הבינ "ל של מדינת ישרא ל, ע"מ שניתן יהיה לשרת את האינטרסים המדעיים של ישראל ) כולל בנושאי קרנות דו-לאומיות , השתתפות ישראל בארגונים בינ "ל, הסכמים דו- לאומיים – תעדוף ארצות ותחומים ( • תיאום הקשרים הבינ " ל בין גופים ישראלים ממלכתיים לבין גופים מדעיים ממלכתיים בחו"ל. • מתן שירות למדע הי שראלי ע " י השגת ידע או ע " י השתלבות ישראל בפרויקטים גדולים בינ"ל. • ייצוג ישראל בועדה למדיניות מדע של ה OECD- , והגופים הנלווים . )3 ( תוכנית עבודה לשנים 2009 -2010 מיפוי ותאום של קשרי מו " פ בינלאומיים • מיפוי כל הפעילות המדעית בהקשר בינלאומי ברמה הממלכתית , המוסדית והיצוגית • אלגוריתם לעדכון שוטף . • תיאום קשרי המו " פ הבינלאומיים בין הגורמים השונים בישראל , זיהוי חסרים וחפיפות . תיאום הקשרים הבינ " ל עם גופים מדעיים בחו "ל, בתיאום עם משרד החוץ והמשרד • המקצועי הרלוונטי . פעילות ממלכתית מול הממשלה וביצוג המדינה • הקרנות הדו-לאומיות העצמאיות – הערכות ומצוב הקרנות בפעולה מול רוה "מ, יי צוג ה מועצה במועצת המנהלים . • האיחוד האירופי : ריכוז הטיפול מול האיחוד האירופי בתוכניות חדשו ת(, הגדרת כפיפות ISERD , ייצוג מול האוצר- ) כגון – תקציבים עבור matching לאוניברסיטאות , מע"מ על ציוד , ( הערכות ל- Joint Programming • יצוג המדינה בארגונים אירופאים שונים . • יצוג בוועדה למדינית מדע של OECD ותתי הוועדות • יצוג ב- UNESCO • יוזמות להצטרפויות חדשות 73 קביעת סדריעדיפויות • תוכניות דו-צדדיות , ניתוח עלות תועלת של ההסכמים , תעדוף מדינות , זהוי תחומים מעדפים לפ י מדינה , קביע ת יעדים לטווח ארוך ) בתאום עם המשרדים ( • שותפויות במתקני מחקר בינלאומיים : הגדרת סדר עדיפויות ) גם תוך התחשבות בעלות לחוקר ,( • זהוי חסרים • הגדרת צורכי המו " פ הממשלתי מנקודת מבט בינלאומיית מסקנות והמלצות • גיבוש מסקנות • הצגת פעילות והמלצות הוועדה לוועדת השרים למדע ו טכנולוגיה דוח שנתי • חלק מהמטלות בתוכנ ית העבודה יצריכו הזמנת חוות דעת מגורמים חיצוניים ל מועצה , וחלקם יצריכו ממון שצריך להכלל בתוכנית העבודה והת קציב של המו עצה לשנת 2010 . סביר להניח שהשלמת חלקים מסוימים בתוכנית תסתים רק ב - 2011 . ) 4 ( פרויקטהמיפוי הוועדה מצא ה לנכון ל התחיל את פעילותה בפרויקט המיפוי , עקב החיוניות של המיפוי לצורך מ ילוי תפקידי הוועדה . כידוע , קשרי המו " פ הבינלאומיים של ישראל מגוונ ים ומרובים . מוסדות רבים מקיימים קשרי מו "פ על פי הסכמים דו- או רב- צדדיים בעלי אופי מוסדי או ייצוגי , ביניהם אוניברסיטאות ו גופים בתוכן , האקדמיה הלאומית למדעים , משרד החוץ , משרדי ממשלה אחרים ועוד . קשרים אלו מתואמים אך מעט בין הגופים השונים . אין תאום ותכנון בין הצרכים והאפשרויות בתחומים שונים או בין תוכניות עם ארצות וגופים שונים . ייצוג ישראל במוסדות הוא לעתים כפול או חסר . בתום המיפוי נוכל לאפיין קשרים חסרים ברמה הממלכתית , לזהות אפשרויות מ ימון בין לאומי , לקדם מינוף לשר ות משרד החוץ , להמליץ על התחומים , הגופים והמדינות המעדפים לפתוח קשרים מו " פ ועוד . סעיפי המיפוי הוועדה קבעה את כדלקמן : נציגות בהתאגדויות בינלאומיות OECD • וועדה למדיניות מדע ותתי-וועדות , מנגנו ני דווח , שותפויות בפרויקטי מחקר • אגודות מקצועיות ) דרך האקדמיה הלאומית למדעים או דרך האגוד הישראל י ( • אקדמיות למדעים ) דרך האקדמיה הישראלית ( • מתקני מחקר בינלאומיים • ארגונים בינלאו מיים אחרים ) כגון ATLAS , ICSO ( שיתופי פעולה עם אירופה • התוכנית השביעית ) יחידת קשר , תקציב ( 74 • תוכניות אירופיות בין - ממשלתיות ) אחריות ותקציבים ( • חברות בהתאגדויות וארגונים אירופאים אחרים ) כולל תשת יות מחקר , רשתות של בסיסי נתונים ESFRI , , ESF , מאגרי נתונים סטטיסטיי ם, חלל TEMPUS , ( • תוכניות בהן ישראל לא שותפה עד עתה ) כגון ERASMUS , תוכנית בולוניה ( שתופי פעולה דו-צדדיים ברמה הממלכתית • הסכמים ממשלתיים דו-צדדיים ) לפי המשרד , היקף והתחום ( • קרנות ממשלתיות דו-לאומיות ) היקף , תחום , סוג הסכם ( • קרנות עצמאיות דו-לאומיות ) היקף , תחום ( • שתופי פעולה של האקדמיה הלאומית • שתופי פעולה של ות "ת • שתופי פעולה של הקרן הלאומית למדע שתופי פעולה בין מוסדיים • הסכמים ב ין אוניברסיטאיים ) לפי סוג המוסד , היקף הפעילות והתקציב ( • הסכמים עם מכוני מחקר ממשלתיים ) לפי סוג המוסד , היקף הפעילות והתקציב ( • הסכמים בין אוני ברסיטאות ותעשיות עתירות ידע שיתופי פעולה יחודיים • שיתוף פעולה עם גרמניה • שיתופי פעולה עם מדינות ערב חברות מדענים ישראליים בפורומים בינלאומייים • ו עדות קבועות • ועדות אד- הוק על פי תוכנית זו הפנינו למוסדות בקשה לקבלת מידע . עד עתה קיבלה הו ו עדה מידע נרחב אך עדי ין לא שלם ממוסדות רבים ואספה מידע נוסף ע " י עיון במקורות פומביים . עבודת המיפוי נמשכת . 75 6 ( . הוועדה הלאומית לתיאום בין מו " פ אזרחי למו "פ בי טחוני ) 1 ( תפקידי הוועדה : • לאתר ולבחון את התחומים שבהם יש מימשק בין המו " פ האזרחי לב י טחוני , מתוך ראיית צורכי הפיתוח העתיד י ואפשרויות הישום של הידע המדעי במישורים אלה . • לקבוע קריטריונים לגבי התחומים המשיקים , לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות , המועמדות למימון . • לרכז תוכניות והצעות לגבי התחומים המשיקים ולהעריכן על פי הקריטריונים דלעיל . • לגבש תוכניות לפיתוח ישומים אסטרטגיים לגבי התח ומים המשיקים כנ "ל, שיאפשרו למדינת ישראל להשתלב בפרויקטים עתירי ידע של המדינות המובילות בתחום המחקר והפיתוח . • להגיש לוועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה תוכניות למימון על פי סדרי עדיפויות שייקבעו על ידי הוועדה . )2 ( כללי • הוועדה המשיכה לפעול ולעסוק בנושאים ש נבחרו בתחילת עבודתה , רובוטיקה זעירה ומקורות אנרגיה זעירים וכן החלה לעסוק בנושא מרכזי חדש- מעבדה לאומית . • למרבה הצער , טרם נפתרו במהלך שנת 2009 הבעיות האדמיניסטרטיביות מול משרד המדע ועל כן לא ניתן היה לממש ביצוע שני סקרים טכנולוגיים שהיו אמורים בעצם להתניע את המשך העבודה בנושאי הרובוטיקה ומקורות אנרגיה . צפוי שההזמנות לחוקרים יצאו בתחילת 2010 . רובוטיקה זעירה במהלך שנת 2009 נבחר מבצע הסקר הטכנולוגי ב נושא , פרופ ' צבי שילר מהמרכז האוניברסיטאי באריאל . הסקר הטכנולוגי אמור לבדוק ולסכם את הנושאים הבאים : • טכנולוגיות מ פתח נדרשות • כיוונים מחקריים במוסדות אקדמיים בעולם • מצב ההתפתחויות בישראל • כווני מוצרים עתידיים בארץ ובעולם • המלצה על כווני מו " פ רצויים בארץ שיוכלו להיות בעלי תרומה עתידית באקדמיה ובתעשייה במיוחד בהיבטים דו- שימושיים ) בטחוני / אזרחי ( 76 מקורות אנרגיה זעירים במהלך שנ ת 2009 נבחר מבצע הסקר הטכנולוגי בנושא , ד" ר אלכס שכטר מהמרכז האוניברסיטאי אריאל . הסקר אמור לכלול את הנושאים הבאים : • פתרונות לניצול אנרגיה חלופית ומתחדשת לאגירת אנרגיה • מגמות בפיתוח הטכנולוגי בעולם , כולל אבני בנין מהפכניות שעשויות לתת יתרון משמעותי . • יישומים אפ שריים ) אזרחיים / צבאיים ( למערכות אנרגיה חשמלית חכמות וקטנות . • פוטנציאל לתרומות בפיתוח לגופים ישראליים וכווני פיתוח אקדמי ותעשייתי בארץ . מעבדה לאומית מדובר בנושא בעל חשיבות לאומית מדרגה ראשונה בו הוועדה החלה לעסוק ב- 2009 . בעבר היו דיונים רבים במערכת הביטחון ב אשר להקמת מעבדה לאומית ביטחונית . אולם , בסופו של דבר לא הוקמה מעבדה כזו . כיום קיימת במפא " ת תוכנית תלמ " י ברפא " ל המהווה חלופה חלקית למעבדה לאומית . הבדיקה הנוכחית מתייחסת למעבדה לאומית דו-שמושית-אזרחית וביטחונית . במהלך 2009 גובשה ע "י הוועדה " בקשה לבדיקת התכנות " ונעשתה פניה למספר חברות מתאימות . 3 חברות הגישו הצעתן לביצוע העבודה . הנושאים האמורים להבחן בעבודה הם : • הצורך במעבדה לאומית דו-שמושית בישראל , והיתרונות הגלומים בה . • הייעוד והתפקידים של מעבדה לאומית בישראל . • מהם מוקדי הידע והטכנולוגיות שצריך לשמר ואילו מתקני ת שתית נדרשים . • מה הגודל וההיקף בהיבטי כ " א ותקציב ומה יהיו מקורות התקציב . • כיצד מגייסים , משמרים ומטפחים כ " א מקצועי ברמה גבוהה מאד . • האם המעבדה צריכה להיות אחודה או מבוזרת , האם תשען על מוסדות ומתקנים קיימים ? • יחסי הגומלין בין המעבדה הלאומית לבין משרדי הממשלה השונ ים, מועצה , תעשיות ביטחוניות , אקדמיה וכד .' הנושא נמצא בתהליכי מכרז . צפוי שהחברה המבצעת תבחר במהלך 2010 . 77 7 ( . הוועדה לבחינת מכוני המחקר הממשלתיים ומעמדם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה חוק ה מועצה מטיל על המועצה , בין היתר , את הת פקידים הבאים " : לייעץ לממשלה ... בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי , לרבות בנושא הקמת מוסדות מחקר ממשלתיים והחזקתם , וכן להמליץ על אמות מידה מקצ ועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשי מוסדות מחקר ממשלתיים ". סוגית מעמדם של מכוני המחקר הממשלתיי ם, תפקידיהם והקשר בינם למשרד האם שלהם לא נדונו מעולם באופן שיטתי להוציא דיון פרטני במכונים מסוימים במסגרת ועדות אד הוק שמונו לשם כך , הוא הדין בתפקיד המדען הראשי במשרד הממשלתי : מאז המלצות ועדת קצ ' לסקי בשנת 1968 להקים פונקציה כזו לא נבחנו משימותיו ותפקידו ש ל המדען הראשי . על רקע פרק הזמן הארוך שחלף והשינויים העצומים שחלו בנושא המחקר והפיתוח החליטה המועצה , בתיאום עם נציבות שרות המדינה , להקים ועדה מיוחדת לנושאים אלה . )2 ( תפקידי הוועדה תפקידי הוועדה , כפי שנוסחו בכתב המינוי שלה , כוללים את המשימות הבאות : • מכוני מח קר ממשלתיים : בחינת מעמדם של המכונים כולל הקמת מכונים חדשים , מיזוג מכונים , שינוי הייעוד של מכונים וסגירת מכונים על פי צרכי המחקר והפיתוח של המדינה וכן דרכי המימון בכלל והתקציב הממשלתי בפרט הנדרשים לפעילות המדעית של מכוני המחקר הממשלתיים . בחינת דרכי ניצו ל הידע המופק במכונים וכללי הטיפול בידע בעל ערך מסחרי . גיוס כוח אדם מדעי וטכנולוגי למכוני המחקר וטיפוחו - . שיתוף הפעולה המחקרי בין מכוני המחקר לבין המוסדות להשכלה גבוהה והתעשייה . כללים למתן שירותים מדעיים בשכר לממשל ה ולגורמים עסקיים בארץ ובחו "ל. המבנה הארגו ני המתאים למכונים השונים ולגופי המחקר האחרים בממשלה . • מדענים ראשיים : הגדרת התפקידים הרצויה של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה כולל הצעת אמות מידה לבחירת ראשי מכוני המחקר הממשלתיים ולבחירת המדענים הראשיים והקשר עם ראשי מכוני המחקר וגופי המו " פ במשרד הממשלתי . • מת ן חוות דעת פרטניות לנציבות שירות המדינה בעניין מינוי מ ד ענים ראשיים ומנהלי מכוני מחקר בממשלה . )3 ( פעילות הוועדה עד כה הוועדה החלה בעבודתה בסוף שנת 2008 . בשנה החולפת התמקדה עבודת הוועדה בנושא מכוני המחקר הממשלתיים . הוועדה התמקדה בשאלות עקרוניות הקשורות להצד קה ו ל תנאים לקיום מכון מחקר ממשלתי כמו גם למבנה המנהלי הרצוי למכון כזה . )4 ( עיקרי ה דוח הדוח ממפה את מוקדי ה מחקר המצויים במסגרת הממשלה כולל אפיון כל הגורמים המעורבים בתהליך המחקר הממשלתי כמו המועצה למו " פ ומשרד המדע . הדוח מגדיר את העקרונות לפיהם צריכה להתקב ל החלטה על ביצוע מחקר במסגרת ממשלתית ) ביצוע להבדיל ממימון מחקר בגופים חוץ ממשלתיים ( כולל סיווג התפוקות האפשריות והנדרשות ממכון מחקר ממשלתי . הדוח מציין 78 את ההקמה והניהול של מאגרי מידע לאומיים ) בתחומים שונים ( כאחת מהמשימות של מכון המחקר הממשלתי . הדוח עוסק בהי בטים ארגוניים של ניהול המו " פ הממשלתי ולאחר בחינת כמה חלופות ממליץ כי המסגרת הארגונית ליחידות מו " פ בממשלה תהיה של יחידת סמך .הדוח מנתח את הקשר הרצוי בין מכון מחקר ממשלתי לבין האקדמיה בראיית הצורך לשמר במכון הממשלתי רמה מדעית נאותה . הדוח מגדיר את תהליכי הבקר ה ומנגנוני הבקרה הנדרשים עבור מכון מחקר ממשלתי . מרכיב זה כולל הקמה של ועדת היגוי לכל מכון שבה ישתתפו בין היתר מדענים מומחים מהתחום שבאים מהאקדמיה וכן נציגי משר דים שונים – משרד האם של המכון ) כאשר ה מדען הראשי הוא יו "ר ועדת ההיגוי ( וכן משרדים נוספים שיש להם ה שקה מקצועית למכון ומשרד האוצר . כלי הבקרה יכללו בין היתר הכנת דוח שנתי , קיום בקרות תקציביות נאותות ומנגנון מתאים של בקרה חיצונית כמקובל במוסדות אקדמיים . הדוח מתייחס לפרופיל התקצוב הראוי למכון ממשלתי כשהפרופיל המומלץ הוא שבו המימון הציבורי מהווה את מרבית - א ך לא כל - המימון הנדרש . 79 8 ( . הוועדה לבחינת מערךהמחקר הממשלתי בתחום החקלאות ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה הוועדה מונתה ביוזמת המועצה הלאומית למחקר ופיתוח בסוף 2008 והוגדרה כוועדת משנה ) אד הוק ( של הוועדה הלאומית לעניין מכוני המחקר הממשלתיים של המועצה . משימות הוועדה כפי שהוגדרו בכתב המינוי שלה היו : • בחינת מערך המחקר החקלאי המתבצע בממשלה – מטרות המחקר ועד כמה הוא עונה על צרכי החקלאות , המשק והחברה בישראל • הבחינה תעשה על רקע מדיניות המו " פ של משרד החקלאות ומנהל המחקר החקלאי • בחינת הקשר בין האקדמיה , משרד החקלאות ) באמצ עות המדען הראשי שלו ( ומכון וולקני • בחינת סוגיית מענקי המחקר של החוקרים , לרבות נושא הקניין הרוחני וזכויות התמלוגים של החוקרים • צרכי מכוןוולקני לתשתיות מחקר לעומת המצאי הקיים . עבודת הוועדה התרכזה בצד האקדמי-מחקרי של הפעילות במכון וולקני דהיינו עד כמה ממלא המ כון את תפקידו כמכון מחקר ממשלתי ובעזרה לחקלאות ישראל וכן יחסי הגומלין עם לשכת מדען ראשי במשרד החקלאות . אף שהוועדה התמקדה במחקר במינהל המחקר החקלאי יש לציין כי הממשלה תומכת במחקר חקלאי גם במסגרות אחרות כמו באמצעות משרד המדע . הוועדה התייחסה לעניין זה בהמלצות יה. )2 ( נתונים על מינהל המחקר החקלאי על פי הגדרות משרד החקלאות , מינהל המחקר החקלאי " – מרכז וולקני "- משמש יחידה מחקרית של המשרד והוא אמון על המחקר והפיתוח בתחומי החקלאות והסביבה . עיקר תפקידיו של המינהל כפי שמגדיר זאת המשרד הם : לתכנן ולבצע מחקר ופיתוח בנוש אים חדשים ואסטרטגים בחקלאות ובמדעי המזון , וכן לארגן וליישם מחקר חקלאי בישראל . האסטרטגיה לתכנון המחקר החקלאי במינהל המחקר נקבעת מעת לעת על ידי ועדה חיצונית למנהל . במרכז וולקני עובדים כ- 200 חוקרים , כ- 370 מהנדסים , אקדמאים אחרים וטכנאים ועוד כ- 170 עובדי מינהלה ושירותים . במכון נמצאים כ- 200 תלמידים לתארים מתקדמים ) מאסטר ודוקטוראט ( המבצעים את עבודת המחקר שלהם במסגרתו . תלמידים אלו רשומים כתלמידי מחקר באחד מהמוסדות האקדמיים ) בעיקר בפקולטה לחקלאות ברחובות / האוניברסיטה העברית (. כמו כן נמצאים במכון כ- 40 משתלמים מחו "ל. מינהל המחקר החקלאי הינו מוסד המתוקצב על ידי תקציב המדינה , בתקציב הוצאה נטו ובתקציב מותנה-הכנסה . התקציב הרגיל ) תקציב המדינה ( היה בשנת 2008 בסך כ- 295 מיליון שקלים , וכן כ- 4.24 מיליוני שקלים תקציב לתשתיות בית דגן . המקורות המימון הנוספים )" תקציב מותנה בהכנסה "( למחקרים היו מקרנות מחקר תחרותיות בארץ ובחו "ל, ממועצות הגידול – חקלאים וממקורות עסקיים . 80 במסגרת התקציב האמור לעיל , קיימת קרן בסך 6 מיליון שקל בשנת 2008 , המיועדת לקידום נושאים ייעודיים בהכוונת ראש המינהל . למכון וולקני מסונפים שני מרכזי מחקר אזוריים ; גילת ונווה יער . בנוסף קיימים מספר מרכזי מו" פ אזוריים שעוסקים בחקלאות ואשר אינם חלק אורגאני של המכון אם כי קשורים אליו . בצד המקצועי הוסכם בין משרד החקלאות לקק " ל כי מנהל המחקר החקלאי יהיה ממונה על הניהול המדעי של המרכזים הנ "ל. לכל מרכז מו " פ יש מנהל מדעי שהינו חוקר ממכון וולקני . כיום יש בכל מרכזי המו פ כ"- 180 עובדים , שרובם טכנאים ומתבצעים בהם כ- 600 מחקרים . )3 ( מסקנות עיקריות כללי : מינהל המחקר החקלאי הוא יחידת סמך ממשלתית , ובתוקף כך משימותיו צריכות להיגזר על פי צרכי המדינה בתחום המח קר החקלאי . התייחסות המדינה למינהל המחקר צריכה להיגזר מן העובדה שהיא רואה חשיבות מיוחדת בקיום מו " פ עבור ענף החקלאות , השונה מהותית במבנהו מענפי משק אחרים . תקציב : תקציב המדינה אמור לממן את תשתיות המכון הנחוצות לביצוע משימות לאומיות בתחום המו "פ החקלאי כפי שמו גדרות להלן . מימון המשימות הלאומיות אמור לאפשר למדעני המכון למנף את התקציב המובטח ע " י הממשלה , כך שיהיה ניתן לבצע גם מחקרים המשיקים ומשלימים את היעדים הלאומיים . אולם תוך כדי כך יש לדאוג להקצבת קרן לפיתוח רעיונות חדשים אצל ראש המינהל . תקציב לציוד : לדעת הוועדה יש לשנות את תמהיל תקציב המינהל באופן שיאפשר לו לבצע מחקרים וגם לחדש את ציודו – הן ציוד מחלקתי והן ציוד מכוני . פרופיל המחקר : משי מה עיקרית של המחקר במינהל המחקר היא להיות מו " פ בעל אופי יישומי לתועלת ענף החקלאות והמשק הישראלי . בהתאם לכך יקבעו סדרי העדיפויות שלו . קביעת סדרי עדיפו יות צריכה להתבצע תוך ראיה כוללת של צרכי המשק והענף . תוכניות העבודה השנתיות צריכות להיגזר מתוכנית רב שנתית שתיבנה לאור צרכים אלה . מחקר אחר : מחקר תשתיתי וכן מו " פ מוטה חו " ל יבוצעו בתמהיל הרצוי של תפוקות המכון בהתחשב בנטייה הכללית להכוונה למו" פ יישומי . קידום מקצועי : על פי הגדרת היעדים לעיל צרי כים להיקבע גם מסלול ותבחיני הקידום של החוקרים במכון . שיקולי הקידום כיום מ תאימים בעיקר למוסדות אקדמיים ) המבוססים בעיקר רק על פרסומים בעיתונות המקצועית המבוקרת (, אך קריטריונים אלה אינם בהכרח מתאימים ומ ספיקים למחקר ממשלתי בכלל , ולמינהל המחקר החקלאי בפרט . במהלך ההער כה והקידום של עובדי המחקר מומלץ להכליל בתמהיל הכללי הנדרש לקידום החוקרים פרמטרים נוספים רלבנטיים לייעודי 81 המינהל כגון : יצירת זנים , פיתוח טכנולוגיות , גידולים וכו . ' ראוי להגדיר תמהיל רצוי של דר ישות , העונות על הצורך לקדם עובדים התורמים למחקר המבוצע במינהל , ואשר תובאנה בחשבון בעת הדיון ) פנימי וחיצוני ( בעליה בדרגה . אין בהמלצה זו משום הצעה להפחית ברמת ההשגיות ורמת הפירסומים הנדרשת בקידום עובדי המחקר , ועל הקריטריונים לשקף בין היתר רמה מקצועית גבוהה בשילוב עם ניסיון מוכח בנושאים יישומיים בתחום המו " פ החקלאי . תכנון תמהיל המחקרים במכון : תכנון תפוקות המכון צריך לקחת בחשבון גם נושאים סביבתיים . נושא זה צריך להיבחן ביחד עם המשרד להגנת הסביבה ומשרדי ממשלה נוספים44 . תכנון תמהיל המחקרים / המש ך: מוצע לבחון שת" פ במחקר במזון בין המכון לאקדמיה ותעשיית המזון . נושא זה צריך להיבחן ביחד עם משרד התמ "ת. מרכזי מו " פ אזוריים : מוצע להקים צוות בינמשרדי לבדיקה של כל מערך מרכזי המו " פ האז וריים שהממשלה משתתפת במימונם . הצוות יתייחס בין היתר לסוגיות הבאות : רמת המחקר , התאמתו ל צרכי האזור , טיפוח הפריפריה , יעילות כלכלית . הצוות יבחן גם את המכונים שתחת קורת גג משרד המדע . מרכזי מו " פ אזוריים / המשך : במקביל לאמור לעיל מוצע למסד את מעורבותו המקצועית של מכון וולקני במחקרים המתבצעים במכונים האזוריים . שת" פ עם האקדמיה : הוועדה רואה בחיוב את השיתוף האקדמי בין מינהל המחקר החקלאי לפקולטה לחקלאות ומוסדות מחקר נוספים . הוועדה ממליצה להנהלת המשרד ו להנהלת המינהל לבחון באופן שוטף האם תכני המחקרים המבוצעים במסגרת זו – להבדיל מההו ראה- עונים על צרכי חקלאות ישראל . לדעת הוועדה קיימ ים תחומי תוכן שאינם מכוסים כיום באקדמיה ואשר יש בהם צורך לחקלאות ) לדוגמא- נמטולוגיה או אקרולוגיה (. דרוש מ י פוי מפורט של פערים אלה , אשר יאפשר קליטה של אנשי מקצוע חסרים . שת" פ עם האקדמיה / המשך : מוצע כי תמונה ועדה מקצועית פנימית של מכון וולקני בהרכב אנשי המכון ובתוספת חבר חיצונ י שתבדוק , תכוון ותאשר נושאי המחקר של התלמידים לתארים מתקדמים המתבצעים במכון . הקו שינחה את הוועדה יהיה מידת ההתאמה בין נושא המחקר לבין משימות המכון . המדען הראשי : לרשות המדען הראשי מסגרת תקציבית שנתית של כ- 90 מיליון שקלים ועוד 8.5 מיליון דולר במסגרת קרן BARD – הקרן הדו- לאומית ישראל – ארה " ב למחקר חקלאי ) נתוני 2008 .( מוצע לשקול מחדש את ההקצאה הממוצעת למחקר בודד כפי שנעשית כיום אצל המדען הראשי במטרה להגדיל את המענק הממוצע למחקר גם אם על חשבון מספר המחקרים . לדעת הוועדה הדבר יועיל לאפקטיביות המחקרית . כמו כן לד עת הוועדה תקציבי המחקר שלו צריכים להיות מתועלים במידה רבה למחקרים בעלי אופי יישומי לתועלת החקלאות והמשק . 44 למשל מחקרים של חסכון באנרגיה בחקלאות יחד עם משרד התשתיות 82 מסחור הידע : מומלץ לפשט את הליכי האישור בכל הכרוך במסחור ידע על מנת לאפשר ל " קידום " להתמודד ביעילות בסוגיות מסחריות . ככל הנראה לא קיימת בעיה עקרונית בש יתוף פעולה עם חברות תעשייתיות ישראליות , אך על הנהלת המשרד והמכון לקבוע משקלות לפעילות כזו , שכן אין זו הפעילות העיקרית של המכון . 83 9 ( . הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה תחום האנרגיה הוא תחום מרכזי בכלכלה ובהתאם למו " פ באנרגיה יש משמעות ניכרת למשק . גודלו של המשק הישראלי מביא לכך שכל פיתוח טכנולוגי בתחום כלשהו ח ייב למצוא לעצמו שווקים בחו " ל אך בשונה מכך לפיתוחים בתחום האנרגיה יכולה להיות משמעות רבה לצרכי המשק הישראלי ולא רק ליצוא . זו הסיבה שהמועצה החליטה להקים ועדה נושאית מיוחדת ל עניין האנרגיה . )2 ( תפקידי הוועדה תפקידי הוועדה , כפי שנוסחו בכתב המינוי שלה , כוללים את המשימות הבאות : • מיפוי נושאי המחקר המרכזיים בישראל בתחום האנרגיה באקדמיה , בתעשייה ובמגזרים אחרים . • גיבוש המלצות באשר להיקף המחקר הרצוי למדינת ישראל בסוגי האנרגיה השונים , כו לל קביעת סדר עדיפויות . ניסוח ההמלצות ייעשה תוך התייעצות עם גורמי משק ומוסדות אקדמיה רלבנטיים . • קיום מעקב שוטף אחר ההתפתחויות בתחום בארץ ובעולם לאיתור הזדמנויות וטכנולוגיות . • ניתוח מעמדה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בתחום , זיהוי פערים ויתרונות יחודיי ם, • בדיקת אפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי . • י יזום התאגדויות של גורמים אקדמיים , עסקיים ומשרדים ממשלתיים , המעוניינים לשתף פעולה בפרויקטים בתחום האנרגיה . )3 ( פעילות הוועדה עד כה הוועדה החלה את עבודתה בראשית שנת 2008 . הוועדה הקדישה חלק ניכר מישיבותיה עד כה לשמיעת מצגות ודיווחים מנציגי מוסדות אקדמיים על הפעילות המחקרית בנושאי אנרגיה המתבצעת אצלם . כמו כן הופיעו בפני הוועדה נציג התאחדות התעשיינים בתחום האנרגיה ומנהל החממות . הוועדה החליטה להזמין סקר מיוחד למיפוי פעילות המו " פ באנרגיה הנעשית בישראל הואיל ונכון להיום אין מערכת מידע שיטתית בנושא זה . מיפוי כזה יוכל לסייע למקבלי החלטות בקביעת הקצאות תקציביות לתחומים מועדפים . ביצוע הסקר החל וטרם הושלם . באמצע שנת 2009 הגישה הוועדה דוח ביניים שעסק בפעילות המחקרית המתנהלת או ממומנת ע" י משרד הבריאות ו כלל שורה של המלצות לפעולה . הדוח נדון ואושר ע " י מליאת המועצה . )4 ( עיקרי הדוח מסקנות והמלצות ראשוניות • המחקר והפיתוח בתחום האנרגיה הם בעלי חשיבות לאומית ממדרגה ראשונה . התועלת למשק שעשויה לנבוע מריכוז מאמצים בתחום זה היא כפולה I : . חסכון כלכלי למשק מצמצום עלויות האנרגיה והקטנת התלות במקורות אנרגיה חיצוניים II . . פוטנציאל משמעותי של יצוא טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים בתחומים שבהם הביקושים בעולם גדולים וצומחים במהירות . 84 • לדעת הוועדה יש טעם במיקוד המחקר בתחומים שבהם ניתן לזהות ייחודיות למשק הישראלי . כלומר , יש לישראל נכסים טכנולוגיים ייחודים . התמונה המסתמנת עד כה היא של מיעוט חברות גדולות ובינוניות העוסקות בתחום וחלק עקרי במו " פ בסקטור העסקי נעשה בחברות קטנות . • הוועדה מתכננת לבצע , כאמור לעיל , סקר למיפוי מצב המו " פ בישראל בתחומי האנרגיה . מיפוי כזה אמור גם לזהות תחומים בעלי פוטנציאל מבחינה טכנולוגי ת שעדיין קיים בהם כשל כלשהו המונע את הרחבת היישומים . • לדעת הוועדה יש צורך במיקוד מאמצי המו " פ במספר תחומים ספציפיים . הוועדה סימנה לעצמה באופן ראשוני כמה תחומים המוגדרים כבעלי עדיפות גבוהה להמשך מחקר בתחום האנרגיה . על רקע מאפייני המשק הידועים תחומים אלה כו ללים באופן טבעי במיוחד את נושא האנרגיה הסולרית על מגוון התחומים שבה כמו : מערכות PV ליצור חשמל , מערכות מיזוג אוויר סולרי , א נרגית שמש מרוכזת ואגירת אנרגיה . • תחומים אחרים שצוינו : מערכות לייצור חו ם בטמפרטורות בינוניות , תאי דלק , הפקת תזקיקים מפצלי שמן , בנ ייה "יר וקה ." • התייחסות מפורטת יותר לתחומים אלה תבוא לאחר השלמת הסקר לעיל . • הוועדה בדעה כי אין בארץ מערכת מסודרת של מידע על הקיים ועל המתפתח בתחום המו" פ באנרגיה ואין קשר ושיתוף פעולה מובנה בין האוניברסיטאות לבין חברות התעשייה . לפיכך ממליצה הוועדה ליצור ולמסד מערכת מובנית של חילופי מידע ע "י הקמת פורום לכנסים מקצועיים של חוקרים ואנשי תעשייה – זאת במסגרת אחת האוניברסיטאות , כדוגמא לפורום דומה נציין את הפורום המתקיים בטכניון לנושא חומרים מרוכבים . מוצע כי ועדת האנרגיה ) בצירוף נציג המוסד המארח ( תשמש כועדת היגוי קבועה לפורו ם זה . • הוועדה מאמצת את המלצות המדיניות שנוסחו ע " י מוסד נאמן ואשר הוצגו בפניה באחת מישיבותיה . • המלצות אלה מתמקדות בעיקר בתחום מערכות PV אשר תופסות מקום גדל והולך ביצור חשמל מאנרגיה מתחדשת . בהיבט המחקרי של תחום זה נ יתן לציין כי ישראל מתאימה להיות גורם מוביל במ ו" פ בנושא זה כאשר קביעת מערכות ספציפיות בהן יכול להיות לנו יתרון יחסי תעשה לאחר בחינה יותר מדוקדקת . • פורום מקצועי משותף: הוועדה בדעה שיש ליצור ולמסד מערכת מובנית של חילופי מידע בתחום בין החוקרים באקדמיה לבין התעשייה וגורמי הממשלה . לשם כך תיזום עריכת כנסים מ קצועיים משותפים של חוקרים ואנשי תעשייה וזאת במסגרת אחת האוניברסיטאות או במסגרת המכון לאנרגיה . הפורום יהיה פורום לאנשי מקצוע בלבד , הנושא הראשון שנבחר הוא טכנולוגיות פוטוולטאיות כשהכוונה לקיי מו במחצית השני יה של 2010 . 85 10 ( . הוועדה הלאומית לקידום המחקר וה פיתוח במדעי החיים והרפואה ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה : ועדות רבות בחנו את הפוטנציאל המדעי והיישומי בתחום מדעי החיים והרפואה בארץ מחד ואת מימושו של פוטנציאל זה בצורת פיתוח תעשיה ביו טכנולוגית מאידך . אחת המטרות החשובות של הקמת ועדה זו הייתה לבחון צרכים ודרכים למימו ש הפוטנציאל המדעי של ישראל בתחום מדעי החיים והרפואה ולהמליץ המלצות לשם פיתוח תעשייה ביו טכנולוגית בישראל . )2 ( תפקידיהוועדה : • גיבוש מדיניות ממלכתית לקידום המחקר והפיתוח האקדמי והיישומי במו " פ הטכנולוגי במדעי החיים והרפואה . • קידום ועידוד המחקר הבסיסי התשתיתי והישומי במדעי החיים והרפואה בישראל בתחומים העשויים בעתיד לשפר את בריאות הציבור ואיכות החיים בישראל ולקדם את המדע והמשק הישראלי בתחומים אלו . • ניתוח מעמדה של ישראל ביחס למדינות המתקדמות בעולם בתחום , זיהוי פערים ויתרונות ייחודיים , ובדיקת אפשרויות לשיתוף פעולה בינלאומי . • הצעות לייזום ותיאום פרויקטים לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות , ולביצוע מו " פ גנרי טכנולוגי בתחום , והגשת תוכנית פעולה רב שנתית מתוקצבת למימון לפי סדרי עדיפויות . • הצעות לייזום התאגדויות של גורמים אקדמיים , עסקיים ומשרדים ממשלתיים , המעוניינים לשתף פעול ה בפרויקטים של פיתוח תשתיות ומו " פ גנרי בתחום . • בחינת דרכים להרחבת יכולת היישום של הידע המדעי בתחום , לרבות הכשרה של כוח אדם והבטחת עתודה של חוקרים הנדרשת לפיתוח התחום ולהשגת היעדים הלאומיים . • הצגת דוח שנתי ל מועצה על המצב וההתקדמות בתחו ם בישראל , לשם הגשה לוועד ת השרים למדע ולטכנולוגיה )3 ( מה עשתה הוועדה עד כה : הוועדה החליטה למקד את עבודתה ב ארבעה יעדים : • בחינת יכולת מול סדרי עדיפויות , באמצעות ביצוע סקר • מודל מימון • הגדרת מאפייני פרויקט לאומי • הכשרת כוח אדם הוועדה החליטה לקיים סקר אשר יבחן את היכולות בתחום מד עי החיים והרפואה במוסדות להשכלה גבו הה ובמכוני המחקר ) ללא בתי חולים ( ובמקביל לבחון את התעשייה הביוטכנולוגית בארץ . הוועדה הגדירה לפני כשנה את מאפייני הסקר . עד לביצוע הסקר ע " י חברה חיצונית , החליטה הוועדה לקיים בעצמה סקר מצומצם אשר שאלותיו הופנו אל סגני הנשיא למו" פ באוניברסיטאות ואל מנהלי בתי החולים . שאלון הסקר בוחן את תחומי החוזק שיש בהם פוטנציאל של יישום בתחום מדעי החיים והרפואה וכן נתונים לגבי 86 תשתיות מחקרים במוסד הרלוונטיות ליישום בתחום נקודות העצמה . תשתיות אלו כוללות סגל אקדמי בכיר , תשתיות למחקר , חברות הז נק שהוקמו במוסד , פטנטים ואומדן צרכים תקציביים . הוועדה בחנה מודלים למימון אשר הוצגו ע " יחבריה וע " י גופים אחרים . הוועדה הגדירה מאפיינים של פרויקט לאומי . הוועדה דנה וקיבלה דיווחים אודות הקמת קרן לביוטכנולוגיה לאור מאפייני המימון המיוחדים בתחום הביוטכנולוגיה . הוועדה דנה בחשיבותו של שלב ה- concept of proof באקדמיה ובחברות צעירות . הוועדה בחנה מתן דגש ומעמד ל- applications translational באקדמיה ולקליטת ישראלים חוזרים באוניברסיטאות במסלול חוקרים תוך חיזוק ממלכתי של תשתיות . ) 4 ( מסקנות והמלצות ראשונות • הוועדה ראת ה את תפקידה בממשק בין המחקר האקדמי באוניברסיטאות ובבתי- חולים לבין התעשייה , באפיון יכולותיו של המחקר ובחיפוש דרכים ממשיות וניתנות ליישום תוך זמן קצר לשם תרגומם למו " פ תעשייתי ולתעשייה . • הוועדה סבורה כי מימוש הפוטנציאל של ישראל בתחום הביוטכנולוגיה מהווה נדבך חשוב לקידום הכלכלה והחברה בישראל , להקטנת בריחת המוחות מישראל ולקליטה של ישראלים חוזרים . • לדעת הוועדה , תנאי חיוני לכך הינו זיהוי צווארי הבקבוק והפעולות העיקריות קובעות הקצב החיוניות למימוש הפוטנציאל , מיקוד המאמצים בהן תוך חתירה למציאת פתרונות ברמות השונות : מ ימון , רגולציה , הכשרת כוח אדם ועוד . • על האוניברסיטאות לאפשר ולעודד קליטת חוקרים מעולים במוסדותיהם במסלול חוקרים . במסלול זה , החוקרים מממנים את עלות העסקתם ואת מחקרם מקרנות מחקר שהם זוכים בהם . חוקרים אלו לא יהיו במסלול קביעות אקדמית ותשולם על ידם תקורה לאונ יברסיטה . נחוצה לכך תמיכה ממלכתית לקליטתם בראשית עבודתם , כפי שהמליצה ועדת שוחט . מדובר בשלב ראשון על 500 מדענים ישראלים חוזרים במדעים בכלל , ובמדעי החיים בפרט . • על האוניברסיטאות לראות ביישום תוצאות המחקר תרומה לכלכלה ולחברה ולפעול לעידוד פעילות זאת . מומלץ שהאו ניברסיטאות ימנו סגן נשיא לענייני מחקר יישומי כדוגמת מכון ויצמן למדע . • היקף ורמת פעילות המחקר הביורפואי הבסיסי , כפי שנמדדים באמצעות אינדיקטורים שונים , מצביעים על רמתו הגבוהה ומציבים את ישראל במקום טוב ומכובד . רמה גבוהה זו במחקר אינה באה לידי ביטוי בהיקף וב אופי התעשייה הביוטכנולוגית הפועלת בארץ . • הפער בין היכולת המדעית-מחקרית לבין יישום אותה יכולת במו " פ תעשייתי ובתעשייה ביוטכנולוגית , הוצג ע " י ועדות וגופים שונים בארץ כהזדמנות מוחמצת בישראל . • התעשייה הביוטכנולוגית הינה בעלת מאפיינים שונים מאלו של ה- ICT . משך הזמן עד לפיתוח מוצר ביוטכנולוגי ממושך יותר , ההשקעה בשלבי הניסויים הקליניים גבוהה מאוד , 87 הרגולציה מהווה גורם בעל משקל בפיתוח המוצר , ורק אחת מתוך כ- 0 10,00מולקולות הנבחנות בשלבי פיתוח שונים עשויה להיות מאושרת ונמכרת כמוצר . • דברים אלו אמורים בעיקר בתעשיית הפארמה , בעוד שתעשיית המכשור הרפואי דומה יותר במאפייניה לאלו של ה- ICT . • ועדות אשר בחנו את המחקר האקדמי בתחום מדעי החיים והרפואה בארץ ואת התעשייה הביוטכנולוגית , ציינו בין היתר את הפוטנציאל שאינו ממומש ומאידך , את היתרון בהון האנושי ) אחוז גבוה של לומדים לתארים גבוהים , מאגר גבוה של בוגרי אקדמיה בתחומים רלוונטיים , גישה חיובית למחקר יישומי ומספר פטנטים גבוה (. • בתחום האתגרים צוינו העדר מקצוענות בשלב האקדמי הקרוי concept of proof אשר חיוני להפיכת מחקר אקדמי לבעל פוטנציאל יישום תעשייתי , העדר משאבי ניהול ויזמות ברמה מתאימה , העדר תשתיות מתאימות , שיעור גבוה של חברות קטנות מכלל החברות הקיימות והעדר מימון מספיק ע " י חברות הון סיכון . • נתונים מפורטים על מצב הביוטכנולוגיה בעולם מתפרסמים ויכולים להוות בסיס להשוואה לנתונים המקבילים בישראל ) . למשל 2009 OECD Biotechnology statistics ( בהעדר נתוני סקר למ " ס מאז 2002 , חסרים נתונים מקיפים על ישראל ואלו אינם כלולים בסטטיסטיקה המתפרסמת . • לדעת הוועדה , נמרצות , רצינות ונחישות בחתירה למטרות אלו מחייבים שיתוף פעולה בין האוניברסיטאות , בתי-החולים , הממשלה וחברות הון סיכון . על כל אחד מהגורמים להשקיע , כל אחד בתחומו , במשאבים , בביצוע שינויים נדרשים בהסדרים קיימים וברגולציה • לצורך קידום הביוטכנולוגיה בארץ תידרש גם השקעה כספית ניכרת . הוועדה בחנה מודלים אשר הוצעו ע " י משרד האוצר , משרד התמ "ת, חברי הוועדה וגורמים נוספים . • יש לעודד את מסלול D . Ph / MD בבתי ספר לרפואה , ולהרחיב את מסגרת ההדרכה באופן שתכלול גם תחומי מדע בסיסי . • מימון הביוטכנולוגיה הוא בעל מאפיינים ייחודיים שיש להביא אותם לביטוי באפיון קרן הביוטכנולוגיה . יש לכלול את שלב ה- proof of concept בין שלבי המחקר הממומנים ע" י הקרן . 88 11 .( הוועדה לבחינת המחק ר במערכת הבריאות הממשלתית ) 1 ( הרקע להקמת הוועדה משרד הבריאות , שהוא מהגדולים והמורכבים במשרדי הממשלה , מנהל ומממן מערך מחקר גדול ביותר . חרף ההיקף הגדול והמורכבות של מערך מחקר זה הוא לא נבחן מעולם ע " י גוף חיצוני למשרד . המועצה , בתיאום עם הנהלת משרד הבריאות , הקימה לפיכך ועדת אד הוק לבחינת מערך המחקר במשרד . נציין כי ועדה זו מונתה במשותף ע "י יו " ר המועצה וע " י המדען הראשי של משרד המדע . ) 2 ( תפקידיהוועדה תפקידי הוועדה , כפי שנוסחו בכתב המינוי שלה , כוללים את המשימות הבאות : בחינת מערך המחקר המתבצע בבתי החולים הממשל תיים ובמערכת משרד הבריאות , על מנת לפעול לחיזוקו ולהבטיח שהמחקרים המתבצעים בבתי החולים הממשלתיים ובמערכת משרד הבריאות הם מחקרים בעלי תועלת משמעותית לציבור ומהווים תשתית מדעית המסייעת לרופאים המכהנים בבתי החולים הממשלתיים ובמערכת הבריאות לבצע את תפקידיהם ולה עניק לאזרחי המדינה , לקוחות הרפואה הציבורית , שרותי רפואה ההולמים את התקדמות המדע במאה ה- 21 . הוועדה התבקשה לבדוק גם את המערך הארגוני , את המקורות התקציביים למחקר , את מענקי המחקר של החוקרים ודרך ניהולם , לרבות נושא הקניין הרוחני וזכויות התמלוגים של החוקרים . ) 3 ( פעילות הוועדה עד כה הוועדה החלה את עבודתה באמצע שנת 2008 . הוועדה החליטה בשלב ראשון לפצל את דיוניה לשני חלקים : בחינת מערך המחקר בבתי החולים הממשלתיים ובחינת מערך המחקר המתנהל מחוץ לבתי החולים דהיינו במסגרת יחידות משרד הבריאות או במסגרת מימון שהמשרד מעמיד לחוקרים בגופים שונים . הפיצול נועד לא רק לייעל את עבודת הוועדה אלא לקבוע תהליך ניתוח הגיוני כבסיס לדיון . לפיכך התמקדה הוועדה בשלב הראשון בבחינת מערך המחקר במסגרת יחידות המשרד )" המחקר התומך " כהגדרת הוועדה ( כשהנימוקים לבחירה זו היו כדלקמן : • המחקר התומך אמור ל היות תשתית בסיסית לכל המערכת ) ממשלתית ואחרת . ( תפוקותיו רלבנטיות לכל מערכת הבריאות כולל המחקר הרפואי . • פעילות זו ממומנת רובה ככולה מתקציבי הממשלה ) בניגוד למחקר בבתי החולים שחלקו ממומן חיצונית ( ומכאן שלהמלצות הוועדה יש סיכוי רב יותר למימוש . באמצע שנת 2009 ה גישה הוועדה דוח ביניים שעסק בפעילות המחקרית המתנהלת או ממומנת ע " י משרד הבריאות . הדוח , אשר כלל שורה ארוכה של המלצות לפעולה , נדון ואושר ע " י מליאת המועצה . נציגי הוועדה נפגשו לפגישת עבודה ראשונה עם הנהלת משרד הבריאות וכמו כן הדוח נדון בישיבת ועדתהשרים למדע וט כנולוגיה . 89 ) 4 ( עיקרי הדוח • הוועדה מייחסת חשיבות רבה לקיום מחקר במסגרת יחידות המשרד וזאת לשם השגת המטרות הבאות : - מידע למקבלי החלטות – הנהלת משרד הבריאות , קופות החולים - העשרת הידע הרפואי – בעיקר לקהיליית הרופאים בבתי חולים ובקופות החולים . - השבחת יכולת הת פקוד של היחידות המדוברות במשרד לשם ביצוע משימות הליבה שלהן . - סיוע להתפתחות עסקית בתחום הביו רפואה בישראל ע " י יצירת מאגרי מידע וע "י אמצעים אחרים המפורטים בגוף הדוח . • על משרד הבריאות לנהל באופן שוטף בסיס מידע על המחקר המתנהל בו או במימונו ולהיעזר בו בתהליכי קבלת ההחלטות שלו . הוועדה יזמה הכנת סקר חד פעמי שיאפשר הקמה וניהול בסיס מידע כזה . • כל גוף במשרד המבצע מחקר ילווה ע " י ועדה מדעית מתאימה בביצוע המחקר . • המדען הראשי של משרד הבריאות צריך להיות דמות מפתח בכל הקשור למחקר המתבצע או ממומן ע " י המשרד ובהתאם לכך צריכ ה להיקבע מעורבותו המקצועית . • הוועדה המליצה על ארגון מחדש של שלוש יחידות העוסקות בסקרים אפידמיולוגיים כדי למנוע כפילויות , להשיג מיקוד בתפוקות ולשיפור הרמה המחקרית . • גופים חיצוניים : הוועדה המליצה על הגברת מעורבות המשרד במכון גרטנר הן בשלבי קביעת תוכניות העבודה והן בשלבי הטמעת המידע המתקבל מעבודות המכון . הוועדה המליצה לבחון מחדש את פרופיל המימון של המכון לחקר מדיניות הבריאות והקצאת הכספים שלו . • על המשרד לטפח ולפתח את המחקר במעבדות הארציות בהיותן כלי רפואי מרכזי וייחודי עבור כלל המדינה להתמודדות עם מחלות זיהומיות . • בעשור האחרון חל גידול ניכר בהיקף הפעילות בענף הביו- רפואה בישראל בו יש לישראל יתרון יחסי מובהק . הפעילות בתחום תלויה באופן קריטי במערכת משרד הבריאות לאישורים רגולאטוריים שונים אך המשרד לא השכיל להיערך לשם כך דבר הגורם נזק רב למדינת ישראל . הוועדה פרטה בדוח שורת המלצות גם בנושא זה . 90 ג. המלצת המועצה נוכח המצב הכלכלי- חברתי הלאומי בתחילת מרץ 2009 , מיד לאחר שנשיא המדינה הטיל על חה " כ בנימין נתניהו להרכיב את הממשלה , הגישה המועצה לראש הממשלה המיועד שורה של המלצות שעניינן רתימת המו " פ למאמץ הלאומי להיחלצות מהמשבר ה כלכלי ששרר באותה עת באופן שיאפשר למדינה לצאת מהמשבר כשהיא מחוזקת ומובילה במגמות המתפתחות החדשות של מרחב התחרות הגלובאלי . להלן ההמלצות כפי שהוגשו באופן תמציתי לראש המשלה המיועד . פירוט נוסף של המלצות אלה והמלצות נוספות שגובשו מאז , ניתן בהמשך הפרק הנוכחי בסעי פים )3 ( ו-) 4 .( 1 ( הסדרת הטיפול בתשתיות הלאומיות למו "פ תשתיות מחקר לאומיות התפתחו בישראל בעשור האחרון בעיקר תודות לפעילות של פורום תל "מ ) תשתיות לאומיות למחקר ( שהוקם ביוזמת האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים בשלהי שנת 1997 . בפורום משתפים פעולה באופן וולונטרי , בעלי התפקידים הבאים : יו" ר ות "ת, המדען הראשי במשרד התעשייה , מנכ" ל משרד המדע , ראש מפא "ת, סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר , נציג האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים )יו"ר(. לפורום אין תקציב פעולות ומתכונת הפעולה הינה פרויקטלית . התקצוב הממשלתי הכולל לפרויקטים שאו שרו על ידי תל " מ ולתשתיות מחקר לאומיות שאושרו מחוץ למסגרת תל "מ ) בעיקר השתתפות בתשתיות מחקר אירופיות ( מגיע לכדי 80 מי ליון ₪ בשנת 2009 , והוא צפוי לרדת לכדי 30 מי ליון ₪ בשנת 2011 לאחר תום המחויבות הממשלתית לתמיכה בננוטכנולוגיה . המועצה הלאומית למחקר ולפתוח הקימ ה וועדה לתשתיות מחקר לאומיות )ות"מ( שמרכזת את הידע והנתונים , דנה בפרויקטים חדשים , ממליצה בנושאים אלה לתל "מ, ומקדמת את הקשרים של תשתיות המחקר הלאומיות של ישראל עם אירופה . המועצה האירופית מקדמת בתכנית המסגרת השביעית מפת דרכים לתשתיות מחקר אירופאיות , שכוללת 44 פרויקטים המחולקים לשבעה תחומי מחקר שונים : מדעי החברה והרוח , מדעי הסביבה , אנרגיה , ביו-רפואה ומדעי החיים , מדע החומרים , אסטרופיזיקה ופיזיקה גרעינית , וחישוביות על-. עלויות ההקמה והתפעול של הפרויקטים מכוסות ברובן על ידי המדינות החברות בתכנית המסגרת והן צפויות להגיע לכדי 2 מיליארד יורו לשנה . ישראל מצופה , על פי חלקה היחסי בתל "ג, להשקיע כ- 125 מי ליון ₪ לשנה בכמה מהפרויקטים שבמפת הדרכים . ה מועצה ממליצה להקים , בבסיס התקציב , קרן ייחודית חדשה למימון תשתיות מחקר לאומיות בהיקף של 100 מי ליון ₪ לשנה . תוספת כזאת תהיה בעלת מש מעות מכרעת ליכולות המחקר של הקהילה המדעית הישראלית , ותבסס את מעמדה בשיתופי פעולה עם קהיליות מחקר באירופה ובעולם . הקרן יכולה להתנהל כקרן ייעודית במסגרת הקרו הלאומית למדע , או להתחלק בין ות "ת לבין משרד התמ "ת. ההוצאות מקרן זו יאושרו על ידי ות " מ ועל ידי תל " מ תו ך שיתוף כל הגופים המממנים . המלצה: הקמת קרן למימון תשתיות מחקר לאומיות בהיקף של 100 מיליון ₪ בשנה . 91 2 ( קידום ענף הביוטכנולוגיה הוועדה למדיניות מו " פ של ה מועצה בוחנת את גיוון תחומי הפעילות עתירי הידע למשק להרחבת מעגל המשתתפים והחדשנות בכלכלת הידע . בענף הביוטכנו לוגיה בישראל ) חקלאות , מוצרי מזון , תרופות , מכשור רפואי ,( קיימת תשתית חזקה של ידע וחדשנות אשר אינה מבשילה למסחור . התשתית מתבטאת בכמות גבוהה של בעלי תארים בתחומים הרלוונטיים ובמספר פטנטים גבוה . לעומת זאת , חברות ביוטכנולוגיה ישראליות אינן מבשילות לכדי תעשייה . הבעיה אף מחמירה נוכח המשבר כאשר קרנות השקעה משקיעות בחברות בשלות יותר ולטווחים קצרים יותר . חברות מענף הביוטכנולוגיה המאופיין באופן טבעי בהשקעות ארוכות טווח , מתקשות לכן באופן מיוחד למצוא מקורות מימון בקרב הקרנות . ה מועצה הציע ה לטפל בתחום הביוטכנולוגיה באופן בו טופל בשעתו ענף ה- ICT , ע" י יצירת תשתית של תמריצים לעידוד יזמות בינ " ל להשקעה בישראל . לשם כך יש לפעול לעיבוי תשתיות המחקר הביוטכנולוגי ע " י תוספת תקציבים לתעשייה , לאוניברסיטאות , לבתי החולים ולמכוני המחקר הרלוונטיים . ברוח זו יש לראות את הקרן החדשה המתוכננת בהיקף של כמיליארד שקל שמקימים משרד האוצר , משרד התמ "ת, ומשקיעים פרטיים ) גופים מוסדיים , חברות תעשייה , קרנות חו "ל(. יש לקדם במהירות את הפרויקט החשוב הזה . המלצה: הקמת הקרן להפיכת הביוטכנולוגיה לקטר החדש לקידום המשק . 3 ( היוזמה להחזרת אקדמאים ישראלים לארץ תופעת תנ ועת עובדים מיומנים בין מדינות אופיינית לכלכלה הגלובלית והיא טומנת בחובה צבירת ניסיון והעשרת הידע . במדינת ישראל קיים מאזן שלילי ומספרם של בעלי תארים אקדמיים מתקדמים היוצאים את ישראל עולה על אלו החוזרים . במהלך 15 השנים האחרונות חל גידול מתמיד במספרם של בוגרי תואר שלישי המקבלים הסמכתם באוניברסיטאות בישראל . על פי תחזית המל "ג יקבלו בשנת תשס " ט קרוב ל- 1,450 תלמידי מחקר תואר PhD . היקף הכשרה זה , לתואר שני ושלישי , מעיד על פוטנציאל ההון האנושי , הנחשב למשאב העיקרי של המדינה . רבים מקרב ישראלים המתגוררים בחו "ל, בגרו את מ ערכת ההשכלה הגבוהה בישראל , ויצאו להשלים את השכלתם והתמחותם ) כדוקטורנטים וכפוסט דוקטורנטים ( במרכזי המחקר היוקרתיים בצפון אמריקה . לפוטנציאל הון אנושי זה יש להוסיף יהודים המכהנים כחברי הסגל האקדמי הבכיר בארצותיהם או כמומחים בתחומי עיסוק שונים אשר מחפשים לחזק את זיקתם הלאומית באמצעות עלייה לישראל . המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח יזמה את הקמתו של הפורום הבין משרדי המובל ע " י מנכ "ל משרד הקליטה , ובעזרת מאגר מידע על האקדמאים הישראלים החיים בחו " ל אותו היא מקימה , פועלת להחזרתם ארצה תוך שילובם באקדמיה , במגזר הממשלתי , ובעי קר בתעשייה . התוכנית הוצגה על ידינו במליאת הממשלה והתקבלה פה אחד ע " י הממשלה . המלצה: המשך תמיכת הממשלה בתוכנית הממלכתית להחזרת אקדמאים לארץ על כל המשתמע בכך . 92 4 ( חיזוק התמיכה במדען הראשי של משרדהתמ "ת הוועדה למדיניות מו " פ של ה מועצה בוחנת את הפוטנציאל של המשק ה ישראלי על רקע הגלובליזציה בה אנו נדרשים להתחרות . המדען הראשי במשרד התמ " ת ממונה על ביצוע המדיניות הממשלתית לתמיכה במו " פ התעשייתי . מטרת המדען הראשי היא לפתח את הטכנולוגיה בישראל בעיקר בהשתתפות בהוצאות מו " פ בחברות . קיימת הכרה בכך שפעילותו של המדען הראשי תורמת באופן ממוקד במו " פ התעשייתי המהווה את הקטר המושך את המשק , ובכלל זה גם בתעשייה המסורתית . בתקופה זו יש לחזק וליעל את תמיכת המדען על מנת לאפשר המשך קיום המו " פ ועתיד החברות ועל מנת לשמר ככל האפשר את כוח האדם המדעי-טכנולוגי . המלצה: לעודד תמיכה ממוקדת ובהיקף משמ עותי לתחומים נבחרים , תוך חיזוק תהליכי חדשנות לקידום תחרותיות התעשייה . 5 ( עיבוי המחקר במוסדות האקדמאים וועדת שוחט החליטה על הקצבת 800 מיליון ₪ לקידום המשך המחקר והמדע באוניברסיטאות. עיבוי המחקר האקדמי יתאפשר בעיקר ע " י הרחבת הקרנות הלאומיות למחקר ובניית קרן ב יו- רפואית והקמת קרן במדעי החברה והרוח . קרנות אלו אשר יפעלו על בסיס תחרותי וישאפו למצוינות מחקרית יפעלו במסגרת הקרן הישראלית הלאומית למדע . כמוכן יש להקצות משאבים לגידול בהשתתפות בקרן האירופית , בעיבוי תשתיות המחקר , ובבניית מעבדות מחקר . מומלץ גם להקצות מדי שנ ה 6 מיליון ₪ לקרן הדו-לאומית ישראל- גרמניה )GIF ( , ולקרן הדו-לאומית ישראל- ארה ב )"BSF ( , מול הקצבה מקבילה של המדינות השותפות . הקצבות אלו יותנו בקיום מנגנון דיווח ובקרה של הפעילות האקדמית ע " י האוניברסיטאות כפי שהמליצה וועדת שוחט . בנוסף , יש לתמוך בהכשרת כוח אדם אקדמי להוראה ולמחקר בתחומי מו "פ תעשייתיים נדרשים , וזאת במסגרת מערך המכללות האקדמיות. כמו כן , יש לקדם נושאי מו " פ בעלי חשיבות לאומית במסגרת מערך מכוני המחקר הממשלתיים. המלצה: קידום המחקר המדעי באוניברסיטאות בהיקפים אשר בהמלצת שוחט ; קידום המו "פ המוכוון במכללו ת אקדמיות ובמכוני מחקר ממשלתיים ע " פ המלצת ה מועצה ; תוספת תקציב שנתי לקרנות הדו-לאומיות ע " פ המלצת מועצה . 6 ( חינוך למצוינות דרושה יצירת תוכנית לאיתור , זיהוי והכשרת נוער מתאים למחקר מדעי טכנולוגי , במסגרת בתי הספר התיכוניים . זאת בדומה לתוכנית תלפיות אשר הינה תכני ת עילית צבאית- אקדמית להכשרת מנהיגות טכנולוגית-מבצעית מעולה למערכי המחקר והפיתוח . התכנית נוסדה על- מנת לגשר על הפער שנתגלה בין עולם המחקר והפיתוח לבין העולם המבצעי . הקמת תוכנית תלפיות נבעה מהצורך של צה " ל ומערכת הביטחון באנשי מחקר ופיתוח מעולים בעלי הבנה משול בת , ביטחונית- צבאית ומדעית-טכנולוגית , בעקבות עליית הנפח אשר תפשו ותופשים המדע והטכנולוגיה בשדה הקרב . באופן דומה , תוכל התוכנית המומלצת בבתי הספר התיכוניים לגשר בין ההכשרה האקדמית לבין צורכי התעשייה . מפקדי התוכנית בצה " ל כבר החלו בתוכנית דומה בשם " נחשון " בבתי ספר תיכוניים . יש הכרח לפתח תוכנית זו ותוכניות דומות לה בבתי הספר התיכוניים . כמו שכלל בוגרי תלפיות מסיימים כקצינים בצה " ל ומשובצים במגוון רחב של יחידות טכנולוגיות בצה " ל ובמשרד הביטחון , ומהווים את חזית המנהיגות הביטחונית-טכנולוגית ביחידות אלו , כך גם 93 בוגרי התו כנית המומלצת יעברו מסלול השמה משולב בין מכוני מחקר לארגונים תעשייתיים לשם קידומם המקצועי עד כדי מצוינות . המלצה: להקים ולקיים מסגרת לאומית רחבה להכשרת כוח אדם מעולה לשם יצירת עתודה מדעית טכנולוגית למדינת ישראל . 7 ( יוזמת ה מועצה לעידוד מגזר ההיי-טק להתמודדות במ שבר הכלכלי ה מועצה שוקד היום בהכנת המלצה למשרד האוצר לחבילת תמריץ אשר תכלול פתרונות לטווח הקצר להתמודדות באבטלה הגוברת במגזר ההיי-טק , לזמינות אשראי למיזמים שזה עתה קמו וגם לחברות אשר הגיעו לשלב הצמיחה . לטווח הארוך התוכנית תופנה למספר כיוונים כגון : ביחס למגז ר ה- ICT אשר נראה כי צמיחתו התרסנה לאחרונה , הוועדה למדיניות מו " פ של ה מועצה עוסקת בחיפוש אחר מגזר אחר כגון הביוטכנולוגיה , הקלינטק , האנרגיה , הננו-טכנולוגיה , ומגזרים אחרים שימלאו את החלל הנוצר ב- ICT . במקביל נעשה מאמץ לעודד את התעשייה תוך הגברת מרכיב החדשנות בא מצעות השקעות מו " פ להגברת כושרה התחרותי . המלצה: לכלול בכל חבילת עידוד ממשלתית נתח משמעותי למו "פ, למדע ולטכנולוגיה , ולצעדים מעודדי חדשנות . 94 ד. פירוט המלצות המועצה 1 ( המלצות המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח להחזרת מדענים ומהנדסים ישראלים המתגוררים מחוץ לישראל רקע : אלפי מדענים ומהנדסים ישראלים מתגוררים כיום מחוץ לישראל , רבים מהם מעוניינים לחזור לארץ אולם אינם מעודכנים באפשרויות , או אינם מוצאים משרות ההולמות את כישוריהם ורצונם . אחרים יהיו מעוניינים לחזור בשנים הקרובות , באם יוצעו להם מקורות תעסוקה מתאימים . מחקר מקיף שערך משרד הקליטה בשנת 2005 העלה כי 46% מהישראלים המתגוררים בחו " ל הצביעו על הביטחון התעסוקתי כשיקול מכריע בחזרתם לישראל , זאת לפני חינוך הילדים ואפשרויות דיור , וניכר כי סוגיה זו מהווה חסם משמעותי לחזרה לישראל . מספר ערוצי התקשורת בין ישראלים השוהים בחו " ל למק ורות התעסוקה בארץ מועט ביותר . אין כיום מאגר נגיש המאגד את המשרות הפנויות והמתפנות בארץ והיכול לשמש לחיפוש יזום של תעסוקה כנקודת התחלה בתהליך החזרה לישראל . אין כיום מקום יחיד אליו יכול החוזר הפוטנציאלי להתקשר ולקבל את כל הסיוע במידע מעודכן ואמין . מה עושות מדינות אחרות : מדינות העולם הבינו את חשיבות ההון האנושי כמנוף צמיחה כלכלית והשקיעו בעשור האחרון משאבים רבים לקידום תחומים אלה . הודו: מענקי מחקר , יצירת משרות באקדמיה ובתעשייה , הקלות בהשבת האזרחות . סין: פתיחת מרכזי פיתוח , יצירת משרות חדשות , שדרוג אוניברסיטות נבחרות בסין למוסדות מובילים ברמה עולמית , חיזוק הקשר עם מדענים ואקדמאים סינים החיים מחוץ לסין , הקמת מאגר מידע של בוגרים סינים בחו " ל שיסייע בהחזרת העוזבים . רוסיה : הקמת ארגון החזרת דור שני של יוצאי רוסיה ל " מולדתם ) ," ביזמת הגב ' פוטין ( במשכורות מערביות , מתן א זרחות ותנאים נלווים . אירלנד: הקמת רשת של מדענים אירים מכל העולם המאפשרת יצירת קשרים והגברת המעורבות בנעשה במדינה בתחומי מחקר שונים , מענקים שנועדו למשוך לאירלנד מדענים מכל העולם ולא רק אירים כחלק מתוכנית ה- National Development Plan . אוסטריה: יצירת קשר עם מ דענים אוסטרים בחו "ל, מעודד שת " פ עם הקהילה המדעית באוסטריה באמצעות העברת מידע , הזדמנויות מקצועיות . שוויץ: פורום אינטרנט למדענים שוויצרים בחו " ל הכולל אינפורמציה אישית ומקצועית על חברי הרשת , הצעות עבודה וכדומה . הנחות יסוד לגבי המצב בארץ : • מסתמן בשנים הקרובות מ חסור בחוקרים ומהנדסים בישראל • מסתמן בשנים הקרובות מחסור במורים וחוקרים בסגל האקדמי בישראל ולעומת זאת אין די תקנים פנויים לקליטת סגל חדש בהיקף הנדרש . • מחסור דומה בחוקרים ומהנדסים מסתמן גם בקנה מידה עולמי הגורם לבריחת מוחות מישראל 95 • קיים ערך כלכלי עצום לאקדמיה ו התעשייה הישראלית בקליטת מדענים ואקדמאים חוזרים שהוכשרו במדינת ישראל • קיים ערך מוסף גבוה לחזרת אקדמאים שהוכשרו במשך שנים במוסדות ותעשיות מובילות בעולם • מאגר שיאגד בתוכו משרות זמינות , משרות מתפנות ונושאי משרות אליהם ניתן לפנות לצורך ברור נוסף , יכול להאיץ את ת הליך החזרה לארץ מה יש לעשות : עלינו לפעול במהירות למניעת בריחת מוחות ולהחזרה ארצה של ישראלים בחו " ל לאקדמיה , לתעשייה ולממשלה , ולשםכך יש לבצע את הפעולות הבאות : • הקמת מרכז , במסגרת משרד הקליטה ובתמיכת כל המשרדים האחרים והמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח , מקום בו י רוכזו הנתונים , ההזדמנויות , התנאים לחזרה , והמשרות הקימות והמתפנות , וכן יוזמות בהבאת אקדמאים לסיורי וסמינרי האקדמיה , התעשייה ומכוני המחקר . אנו נפעל לגייס למרכז כזה גופים חוץ ממשלתיי ם רלבנטיים כגון : האוניברסיטאות , המכללות , התאחדות התעשיינים ) שכבר הביעה עניין רב בפרויקט ,( איגוד תעשיות האלקטרוניקה וגופים נוספים . גופים אלה יתרמו למרכז הן מידע על משרות פנויות , הן את הרשת החברתית שלהם ולדעתנו אף ישתתפו במימון פרויקטים ספציפיים . • הקמת צוות על להכנת אסטרטגיה להשגת היעדים ועזרה במימושה . ה מועצה איתרה כמה דמויות בולטות – בין היתר מבין חבריה – בעולם האקדמי והעסקי אשר מוכנים להשתלב בצוות ההיגוי הזה ולתרום מניסיונם . • הקמה מידית של מאגר נתונים על כל הישראלים האקדמאים בחו "ל, כולל בני דור שני , מאגר שהינו הבסיס להצלחת התוכנית • יצירת " סל קליטה " ברור הכולל בין השאר- הטבת מס , ביטו ח בריאות , הלוואות , מענקים , מלגות , סיוע בחזרה , סיוע במציאת תעסוקה לבני / בנות זוג וכד '. • יוזמה להירתמות עמותות ציבוריות , בנוסף לגופים הממשלתיים , למשימה זו . • פעילות למען שינוי מדיניות קליטת מדענים באקדמיה – החזרת התקנים שקוצצו והוספה משמעותית של תקנים חדשים וה גדלת תקציבי המחקר בהתאם להמלצות ועדת שוחט . • הקצאת תקנים למדענים ומהנדסים במשרדי הממשלה ובמיוחד במכוני המחקר הממשלתיים • קליטת מדענים ומהנדסים במערכת החינוך ) בכך יושג גם שיפור ברמת ההוראה ( • עידוד שבתונים של ישראלים השוהים בחו " ל לשנת עבודה בארץ באקדמיה או בתעשיי ה להגדלת סיכויי חזרתם • קביעת יעדים מדידים , לוחות זמנים קצרים להשגת היעדים והקצאת משאבים לאחר הגשת ההמלצות לשר הקליטה , התוכנית הוצגה על ידי המועצה במליאת הממשלה והתקבלה פה אחד ע " י הממשלה . 96 המועצה החלה בהקמת מאגר המידע על האקדמאים הישראלים החיים בחו "ל. עד א פריל 2010 נרשמו בו כ- 4,000 אקדמאים עם נתונים מאושרים תוך קישור עם כ- 600 מהם . במקביל הוקם הפורום הבין משרדי בראשות מנכ " ל משרד הקליטה . הפורום מינה שלוש ועדות משנה : ועדת משנה לקליטת אקדמאים חוזרים באקדמיה ועדת משנה לקליטת אקדמאים חוזרים במגזר ציבורי ועדת מש נה לקליטת אקדמאים חוזרים בתעשייה הרכב ועדות המשנה כלל נציגים מהמועצה , ממשרד הקליטה , ממשרדי ממשלה אחרים ומוסדות ציבור המטפלים במגזר הרלבנטי ומנציגים של המגזר הרלבנטי . להלן תמצית ההמלצות של ועדות המשנה : בתחום הקליטה באקדמיה : • לגייס בחמש השנים הקרובות 500 ) 100 בשנה ( חברי סגל בכיר חדשים בשנה לאוניברסיטאות , וזאת נוסף על מינויים הנדרשים להחלפת הפורשים מדי שנה בשנה . • לגייס בחמש השנים הקרובות 200 ) 40 בשנה ( חברי סגל בכיר למכללות אשר לחלק גדול ממספר זה יש תקנים פתוחים שאינם מאוישים . • התקצוב לנושא זה יועבר לות "ת. על סמך תקציב זה תכין ות " ת תוכנית מפורטת , למימושה יחד עם האוניברסיטאות והמכללות , בהתאמה . • להפנות כ- 10% מכמות זו לקליטת מומחים לשיפור שיטות הוראה בבתי הספר לחינוך של האוניברסיטאות במגמה לשפר את איכות ושיטות ההוראה במכללות ובבתי הספר התיכוניים והעממיים . • לקלוט כ- 20% ממספר הקליטות במקצועות החסרים / נדרשים . תוקם ועדת מומחים שתורכב מחברים מות "ת, מועצה , התאחדות התעשיינים והתמ " ת שתבדוק ותכין דוח על המקצועות החסרים / נדרשים , שיועבר לות "ת. • ליצור תנאים משופרים למורים מן התעשי הי, שיגיעו ארצה במסגרת החזרת מומחים לתעשיה כעמיתי מחקר והוראה במכללות ובאוניברסיטאות . • לארגן יכולת הבטחת מלגה לצעירים טרם יציאתם לבתר דוקטורט , אשר קשורה בהתניה לחזרתם . המדינה תתמוך במלגות מסוג זה , תוך העדפה למקצועות החסרים / נדרשים . • ליצור פעילות משותפת , עם קרנות התמיכה השונות בגיוס סכום משלים לכספי ההחזרה . • הות" ת תדווח על ההתקדמות בנושא אחת לשנה משך 5 שנים לוועדה להחזרת מדענים . 97 הסדר המשאבים המוצע ) ייתכנו שינויים בעלויות ( תוספת התקציב הייעודי ומספר האנשים המתוכננים לקליטה בשנים 2010-2014 . ) במחירי שנת 2009 - מיליוני ש "ח(. סה" כ אנשים כ תוספת תקציב שם הפרויקט המתוכננים לקליט 2010 2011 2012 2013 2014 סה" לשנים 2010-2014 בשנים 10-2014 ניסיונאים ' כבדים 63 ' 77 91 105 119 455 150 ניסיונאים ' קלים 26 ' 33 50 62 74 244 150 תיאורטיקנים 13 22 35 47 58 175 175 שיפור איכות ושיטות 4 8 12 16 19 60 75 ההוראה מרצים באקד מיה 16 24 31 39 120 150 במקצועות חסרים בתעשייה 9 סה"כ 115 157 212 260 308 1,053 700 תוספת התקציב הייעודי לפי סוג ההוצאה ומקור המימון לשנים 2010-1014 . ) במחירי שנת 2009 - מיליוני ש "ח.( סה" כ תוספת תקציב מקור המימ ון 2010 2011 2012 2013 2014 לשנים 2010-2014 שכר 718 ות"ת 48 90 145 193 241 ציוד מו "פ 300 ות"ת 60 60 60 60 60 מענק קליטה אישי 35 המשרד לקליטת 7 7 7 7 7 העלייה סה"כ 1,053 115 157 212 260 308 98 בתחום המגזר הציבורי וועדת המשנה למגזר הציבורי ממליצה על תוכנית לקליטת מדענים חוקרים ובעלי תארים מתקדמים במהלך של 5 שנים כלהלן : • להג דיל ב- 150 את היקף תקני החוקרים במכוני המחקר הממשלתיים בעלות כוללת של 424 מיליון ₪ . • להגדיל ב- 120 את מספר החוקרים במרכזי מו " פ אזוריים בעלות כוללת של 233 מיליון ₪ . • להגדיל ב- 300 את מספר הרופאים בבתי החולים הציבוריים בעלות כולל של 222 מיליון ₪ . • ליצור 100 משרות רופא חוקר ולתקצב מחצית המשרה בעלות כולל של 140 מיליון ₪ . • להוסיף שעות למערכת החינוך בגין קליטתם של 100 מורים למקצועות המדעיים בחטיבות העלי ונות בעלות כוללת של 31 מיליון ₪ . סה" כ עלות התוכנית 1,050 מיליון ₪ לתקופה של 7 שנים . בתום תקופת המבצע חלק מעלויות התוכנ ית יצטרכו להתווסף לבסיס התקציב השנתי של משרדי הממשלה על מנת לאפשר המשך העסקה בתקנים תוך התמודדות תחרותית בקרנות מחקר שיוגדלו בהתאמה . 99 הסדר המשאבים המוצע ) ייתכנוי שינויים בעלויות – סעיף רפואה ( תוספת התקציב הייעודי ומספר האנשים המתוכננים לקליטה בשנים 2010-2014 . ) במחירי שנת 2009 - מיליוני ש "ח(. סה" כ אנשים כ תוספת תקציב שם הפרויקט 2010 2011 2012 2013 2014 סה" המתוכננים לקליט לשנים 2010-2014 בשנים 10-2014 מכוני מחקרממשלתיים 40 54 68 76 85 322 150 מרכזי מו " פ אזוריים 16 26 37 37 37 152 120 רופאים 17 31 44 58 72 222 300 רופאים חוקרים 10 15 19 25 31 101 100 מורים למדעים בבתי 3 4 6 8 10 31 100 ספר סה"כ 86 130 174 204 234 828 770 תוספת התקציב ה ייעודי לפי סוג ההוצאה ומקור המימון לשנים 2010-1014 . ) במחירי שנת 2009 - מיליוני ש "ח.( סה" כ תוספת תקציב 2010 2011 2012 2013 2014 מקור המימון לשנים 2010-2014 משרד המדע , משרד החקלאו שכר 43 86 129 156 183 598 משרד התשתיות , משרד .45 הבריאות , משרד החינוך משרד המדע , משרד החקלאו ציוד מו "פ 33 33 33 33 33 165 משרד התשתיות , משרד .46 הבריאות הגדלת תקציב המדע " ר במשרד - - - 3 6 9 משרד הבריאות . הבריאות מענק קליטה אישי 8 8 8 8 8 39 המשרד לקליטת העלייה . סיוע לבן / בתזוג של 1.4 2.9 4.3 4.3 4.3 17.3 המשרד לקליטת העלייה . מדען סה"כ 85 130 174 204 234 828 45 בנוסף יוגדלו התקציבים של משרדי הממשלה אחרים שיעסיקו מדענים במכוני המחקר הממשלתיים ) משרדלאיכות הסביבה , לביטחון פנים , משרד החינוך ומשרד העבודה ו הרווחה (. 46 ראה הערה מס 13 ' . 100 בתחום התעשייה )1 ( אוכלוסיית היעד של החוזרים המועמדים לקליטה בתעשייה תוגדר ל פי הקריטריונים הבאים : • בעלי תואר אקדמי בהנדסה או במדעים . • בעלי ניסיון בתחום התמחותם של 8 ש נים לפחות ) בחלק מהמקרים – כולל ניסיון אקדמאי .( • בעלי ערך מוסף משמעותי לתעשייה הישראלית . )2 ( מסלולי חזרה ארצה : • מסלול מומחה: ישראלי המצטרף לתעשייה קיימת בעל ניסיון של 8 ש נים לפחות בתחום התמחותו ובעל ידע ייחודי שבד " כ אינו קיים בארץ או שקיים ברמה נמוכה . • מסלול פרויקטים בתעשייה קיימת : ישראלי המצטרף לתעשייה כמוביל של פרויקט משמעותי , בהתבסס על ידע וניסיון שרכש בתחום הפרויקט בשוק הבינלאומי . פרויקט כזה שיובל על ידי הישראלי החוזר י כלול בד " כ בין בודדים לעשרות ישראלים ויתכן ואף יעסיק חוזרים נוספים . • מסלול יזם : ישראלי החוזר ארצה עם רעיון , אותו הוא מעוניין ליישם תוך השגת השקעה מתאימה . היזם יכול להשתלב במסגרת תוכנית החממות של משרד התמ " ת או להשיג השקעה מתאימה מקרן הון סיכון או מגוף השקעה א חר . מיזם כזה יעסיק בשלביו הראשונים בין בודדים לעשרות משרות של עובדים . • מסלול הבאת פעילות ארצה : ישראלי החוזר ארצה ומביא עמו פעילות קיימת ו "חיה " ארצה . פעילות זו יכולה להיות פעילות שבבעלות החוזר או פעילות קיימת חלקית של הארגון ממנו הגיע החוזר ) לדוגמה מרכזי מו " פ וכו (' מסלול זה הינו המשמעותי ביותר מבחינת השפעתו על המשק הישראלי . הערה: כמובן שיתכנו מקרים חריגים בהם החזרה תהיה במסלולים אחרים של א הוגדרו כאן . במקרים אלו יהיה צורך להביא הנושא לדיון בפני ועדת חריגים . )3 ( הקמת גוף שיפעל ליישום ומימוש התכנית . גוף זה יצ טרך להפעיל כ- 2 עובדים בארה "ב, עובד אחד באירופה ואחד בישראל , ותפקידו יהיה : • יצירת קשר ואיתור ישראלים המעונינים לחזור . • הצגת תכניות העידוד והבהרתן . • מפגשים שוטפים להתאמת תכנית העידוד לכל מקרה לגופו . • אתור התעשיות הקולטות בארץ והשידוך בין הנקלט ובין התעשייה . • צמצו ם התהליכים הבירוקרטים עבור החוזרים . )4 ( מאמץ מרוכז המלווה בהקצאת משאבים ברמה הלאומית לצורך הקמת וחי זוק התעשייה הביוטכנולוגית בארץ . 101 הסדר המשאבים המוצע תוספת התקציב הייעודי ומספר האנשים המתוכננים לקליטה בשנים 2010-2014 . ) במחירי שנת 2009 - מיליוני ש "ח(. סה" כ אנשים סה" כ תוספת המתוכננים שם הפרויקט תקציב לשנים 2010 2011 2012 2013 2014 2015 2016 לקליטה בשנים 2010-2016 2010-2016 מומחה , שכיר בתעשייה 16 24 31 31 31 15 8 156 250 מוביל פרויקט ייחודי 88 173 251 251 251 163 77 1,253 175 בתעשייה יזם , המקים חברת ח ממה 18 36 51 51 51 33 15 257 35 סה"כ 122 233 333 333 333 211 100 1,666 460 102 2 ( המלצות המועצה בנ ו גע למו " פ במערכת ההשכלה הגבוהה )1 ( בדיונים שקיימה המועצה עם ראשי האוניברסיטאות ועם סגני הנשיאים למו "פ באוניברסיטאות , הוצגו הסוגיות וההצעות הבאות : • האוני ברסיטאות הקימו מערכות שונות המיועדות באופן ספציפי לשרת את המחקר האקדמי ולהפיק ממנו את מרב התועלת וביניהן : מכוני מחקר לאומיים דוגמת המכון לחקר המדבר ; מכוני מחקר רפואיים הממוקמים בבתי חולים ; מכונים המתמקדים בנושא בין- תחומי ) כגון ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה ,( כאשר החוקרים שייכים למחלקות שונות ויש תשתית משותפת ; מכונים ללא קירות , המהווים מסגרות פיננסיות או אינטלקטואליות שמבטאות שיתוף פעולה בין חוקרים ממחלקות שונות ; חממות טכנולוגיות ; רשויות מחקר וחברות יישום . • העלות הגבוהה של הציוד המחקרי ותחזוקתו מחייבים פתרון ש ל מרכזי ציוד פקולטטיביים וכלל אוניברסיטאיים . ניתן לגייס תרומות להצטיידות אישית של חוקרים חדשים אך קשה למצוא מקור כספי לחידוש הציוד עבור החוקרים הוותיקים . • קשה לגייס סגל מעולה חדש ; העלות לקליטת חוקר בכיר במדעים הניסיוניים היא בסביבות מיליון דולר ולעיתים אף ש ני מיליון ויותר ; המאגר העיקרי הוא ישראלים שנמצאים בחו "ל והתחרות היא עם אוניברסיטאות מובילות בחו " ל יותר מאשר עם אוניברסיטאות אחרות בישראל . בעיית השכר הנמוך לא פחות קשה מאשר בעיית הציוד . • הרבה מעבדות מחקר פועלות ומתוחזקות ממענקי מחקר . מקור זה אינו יציב ואף החוקרים המצליחים ביותר עלולים לסבול מירידה זמנית במימון . יש צורך במקור מימון המיועד לגשר על תקופות יובש כדי שמעבדות מחקרטובות לא יתמוטטו . • מחקרים שהניבו תוצאות בעלות פוטנציאל יישומי זקוקים להשקעה נוספת כדי " להשביח " את הידע בכיוון היישומי ובכך להכשיר או תו למסחור . • מענקי המחקר המתקבלים מקרנות ישראליות הם קטנים מאד והחוקר צריך להשיג מספר מענקים בו זמנית כדי לקיים פעילות מחקרית סדירה . זה אומר שהוא צריך להגיש הרבה מאד בקשות מדי ש נה ולהקדיש לכך חלק נכבד מזמנו . בארה " ב ובאירופה המענק הבודד גדול פי כמה מהמענק היש ראלי הטיפוסי . • קשה לנהל מחקר טוב כאשר התמיכה של הסגל הטכני והמנהלי לוקה בחסר . הקיצוצים שחלו בתחום זה גרמו לכך שהחוקרים צריכים לבזבז הרבה זמן על אחזקה , על רכש , על שכירת כוח אדם וכד ' וזה בא על חשבון המחקר . • החלת חוק חובת המכרזים על האוניברסיטאות והרגולציה על עריכת המחקרים ) דוגמת ההוראות הנוגעות לניסויים בבעלי חיים ובבני אדם ( נעשו מבלי שנשמע קולם של החוקרים והתוצאה היא שהתקנות שהתקבלו מכבידות על עריכת המחקרים . • התעשייה הישראלית עדיין ממעטת לממן מחקרים באוניברסיטאות בישראל . לעומת זאת ההכנסות של האוניברסיטאות בישר אל מהעברת ידע לתעשייה גבוהות יחסית לאלה של אוניברסיטאות מובילות בחו "ל. שיתוף פעולה , בו התעשייה תכניס כסף לאוניברסיטאות על מנת שהן תעשינה מחקר שישמש לתעשייה , הוא המודל הלא נכון . לכן התעשייה צריכה להכניס כסף לאוניברסיטה בנושאים בהם התעשייה לא יכולה בעצמה לע שות את העבודה . במילים אחרות , חשוב שהתעשייה לא תשקיע בפרויקטים מדעיים מוגדרים אלא במדענים . 103 החיבור הזה בין המחקר האקדמאי לתעשייתי , לא צריך להיעשות על ידי כך שהתעשייה תזמין מחקר בתוך האוניברסיטאות שזה דבר מאוד מסוכן שעלול להזיק למחקר האקדמאי , אלא שצריך להסתכל על מה קורה היום באוניברסיטה , מי הם האנשים שעושים מחקר שהוא רלוונטי היום לתעשייה , מבלי לכוון את המחקר האוניברסיטאי , ולנצל את הידע שנמצא היום דרך האנשים האלה לתוך התעשייה . • בגלל שאנחנו מדינה כל כך קטנה , הגיע הזמן לנצל את הקוטן היחסי שלנו ולנסות לראות איך בכ ל זאת אפשר לתכנן כאן מחקר בין האוניברסיטאות . זאת אומרת , להודות שלא כולם צריכים לעשות הכול . התכנון אמור להתייחס לטווח הארוך והוא צריך להיות מובל ע "י ות"ת. לא מדובר בחלוקת עבודה בין המוסדות בדרך של תיאום . המודל שמתגמל את המצוינות צריך להיות המודל שגורם לכך ש לא יהיו ארבע מחלקות זהות בכל האוניברסיטאות , היינו תכנון על בסיס של מצוינות . )2 ( בדיונים שקיימה המועצה עם ראשי המכללות האקדמיות , הוצגוהסוגיות וההצעות הבאות : • כל הדוברים מטעם המכללות טענו כי יש לעודד מחקר במכללות . היו שטענו שכל חברי הסגל חייבים לעסוק במחקר כיוון שלא ניתן לקיים הוראה אקדמית ברמה גבוהה ללא עיסוק במחקר . אחרים סברו שלא כל המורים חייבים לעסוק במחקר , אך יש ליצור תנאים שיאפשרו למורים הרוצים בכך לעסוק במחקר . בכל מקרה , הקידום של אנשי סגל במכללות לדרגות אקדמאיות בכירות מותנה בהישגים מחקריים . • עקב עומס ההוראה הכבד במכללות , הוצע להפחית שעות הוראה למי שעוסק במחקר . • רצוי להקים מכוני מחקר ב מכללות , במיוחד בתחומים יישומיים , בעלי עדיפות לאומית , שאינם מכוסים דיים ע " י האוניברסיטאות . • יש לשקול הקמת תשתיות מחקר משותפות לכמה מכללות כדי להגיע למסה קריטית . זה ישים במ יוחד למכללות המתמקדות בתחומים טכנולוגיים . כאשר מדובר בציוד כבד יש מקום שהמדינה תיקח על עצמה להקים מרכז משתמשים שישרת גם את האוניברסיטאות וגם את המכללות . • נשמעו תלונות על כך שהאוניברסיטאות אינן מאפשרות למכללות גישה לספריות ולמאגרי המידע המצויים בידיהן . מצפי ם שהמדינה המשתתפת במימון המשאבים האלה תחייב את האוניברסיטאות לשתף בהם גם את המכללות . • רואים בחיוב שיתוף פעולה במחקר בין חוקרים מהאוניברסיטאות לחוקרים מה מכללות . נשמעה גם הצעה להקים קרן שתכליתה לממן מחקרים משותפים לחוקרים מהאוניברסיטאות ומהמכללות . בהקשר זה נש מעו טענות שבשיתופי הפעולה הקיימים מתייחסים לחוקרי המכללות כחוקרים מדרג ב .' כך לדוגמה , אחת האוניברסיטאות שמשתפת מורים של מכללה בהנחיית דוקטורנטים , מאשרת את המנחה מהמכללה כמנחה שני , גם כאשר לפי כישוריו בתחום הנדון היה ראוי שהוא יהיה המנחה הראשי . • נשמעו טענות כלפי קרנות מחקר הניזונות ממימון ציבורי שאינן נותנות הזדמנות שווה להצעות מחקר שמקורן במכללות . בין היתר הוזכרה הקרן הלאומית למדע שאמנם מאפשרת לח וקרים מהמכללות להגיש הצעות מחקר אינדיבידואליות , אך מקיימת תוכניות מיוחדות שהגישה אליהן מו ג בלת לחוקרים מהאוניברסיטא ות בלבד . 104 • הוצע להקים חברת יישום אחת שתשרת את כל המכללות • מכללות אחדות עורכות סקרי בוגרים כדי לבחון את מידת השתלבותם המקצועית במשק הישראלי . הוצע לערוך סקר כללי לגבי כל הבוגרים של המוסדות האקדמיים . בסקר כזה ניתן יהיה לערוך השוואות בין בוגרי האוניברסיטאות ובוג רי המכללות . המועצה דנה בהרחבה בסוגית המו " פ במערכת ההשכלה הגבוהה , תוך התייחסות לנתונים שהוצגו לעיל ולדיונים עם ראשי המוסדות , וגיבשה את שני ניירות העמדה הבאים : נייר עמדה : מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל – תכנון , אסטרטגיה לאומית ותקצוב המוסדות להשכלה גבוהה ביש ראל מהווים את הנדבך העיקרי למחקר הבסיסי במדינה . מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל עברה תמורו ת רבות בשני העשורים האחרונים : מפריחה , פיתוח וגידול בשנות ה- 90 לקיפאון וצמצומים בשנות ה- 2000 . בשנים האחרונות חוותה המערכת קיצוצים חסרי תקדים שהקשו על התפתחות נאותה . יתר על כן , היא לא יזמה שינויים מבניים שיכולים להקל עליה במסגרת המצב שנוצר . דרושה תוכנית ארוכת טווח להרחבת הנגישות , להגברת היעילות , לעיבוי המחקר ולעידוד המצוינות במוסדות להשכלה גבוהה . הגופים האמונ ים על תכנון מערכת ההשכלה הגבוהה , ות" ת ומל "ג, נמצאים במצב מתמשך של " כיבוי שריפות " ללא עיסוק נאות בתכנון לטווח ארוך . ה מועצה רואה בדאגה רבה מצב עניינים זה שבו מערכת כה חשובה למדינת ישראל אי נה פועלת במסגרת תוכנית אסטרטגית ובראיה מערכתית ארוכת טווח , ובה בעת חייבת להיאבק על שרידותה . מערכת ההשכלה הגבוהה צריכה לתת את דעתה למגוון נושאים החשובים להתפתחותה העתידית : תכנון כולל ותקצוב רב שנתי ברמה מערכתית )ות"ת( ומוסדית ) כל מוסד ( א- תכנון מפת דרכים רב שנתית וכלל ארצית ברמה תחומית ב- עתיד אוניברסיטאות המחקר מההיבט המדעי והחשיבות הלאומית ג- טיפוח המצוינות המחקרית ד- בי סוס תשתיות המחקר ועיבוין ה- עתיד המכללות האקדמיות במסגרת מערכת ההשכלה הגבוהה ו- שתופי פעולה במחקר ובהוראה בין האוניברסיטאות לבין עצמן ובין האוניברסיטאות והמכללות ז- קליטת סגל הוראה ומחקר , כולל החזרת סגל מחו "ל ח- מקומן של המכללות הפרטיות במערך ההשכלה הגבוהה ט- קשרי אקדמיה תעשיה ומכלול תרומת האקדמיה ל חברה י- ה מועצה קוראת להתייחסות מעמיקה לנושאים אלו והצבתם בראש סדר העדיפות הלאומי . ה מועצה ממליצה על בנית תוכנית ארוכת טווח ע " י ות " ת ומל " ג בשיתוף משרד האוצר וה מועצה ובהתייעצות עם האקדמיה למדעים , המוסדות להשכלה גבוהה ומשרד התמ "ת. ה מועצה קוראת לממשלה להכיר בחשיב ות המשאב הלאומי של אוניברסיטאות המחקר ולתמוך בתקצובן הנאות . 105 106 נייר עמדה : פעילות מחקרית במכללות האקדמיות א. המועצה הלאומית למחקר ופתוח אזרחי ) להלן המועצה ( מכירה , מסכימה ותומכת במדיניות ות" ת לפיה ות " ת מחלקת את תקציבה למוסדות להשכלה גבוהה . ב. המועצה מכירה בתרומת המכללות האקדמיות לחברה ולמשק הישראלי , לרבות במתן מענה לצרכי כוח-אדם איכותי לתעשייה , לשירותים ולהגדלת מאגר ללמודי המשך באוניברסיט אות , בפיתוח התמחויות מחקריות לפי הנדרש , כולל בתחומים שלא מטופלים ע " י חוקרי האוניברסיטאות , ובפיתוח שתופי פעולה עם התעשייה . ג. המועצ ה מכירה , מסכימה ותומכת בפעילות מחקרית של המרצים במכללות בשימוש במקורות המימון הבאים : • תקציב המכללה • תקציבי מחקר תחרותיים על בסיס מצוינות , כולל תקציבי הקרן הלאומית למדע והקרנות הדו-לאומיות . • תקציבי המדענים הראשיים של משרדי הממשלה , לרבות תקציבי המדען הראשי של התמ "ת, על בסיס מדיניות הקובעת , שתקציבי מחקר ייעודיים , יחולקו על סמך רלוונטיות , חשיבות ואיכות המחקר ללא התחשבות במיקום המוסדי של החוקר . ד. המועצה ממליצה : • לעודד שיתופי פעולה מחקריים בין אנשי סגל מהמכללות לבין חוקרים מהאוניברסיטאות , שבו חוקרי המכללות יוכלו להשתמ ש בתשתיות המחקר של האוניברסיטאות . • לאפשר לחוקרי המכללות שימוש בספריות ) אמיתיות ווירטואליות ,( תשתיות מחקר לאומיות ומרכזי ידע . • לאפשר למורי המכללות העוסקים במחקר , תקופת " רענון ידע " על בסיס קריטריון איכות תכנית הרענון , בכפיפות לשיקול הדעת של הנהלת המכללה , ובמס גרת התקציב הקיים . • ליזום הקמת תכניות הוראה חדשות במכללות , שתמלאנה חסכים קיימים בהכשרת כוח אדם טכנולוגי , תוך שת " פ בין המכללות לבין משרדי ממשלה ותעשיות , בעידוד ובפקוח המל "ג. 107 3 ( המלצותהמועצה בנוגע ל טיפוח איכות ומצוינות במערכת החינוך א. המועצה הלאומית למחקר ו לפיתוח שמעה בתאריך 17/06/09 סקירה מקיפה בנושא פעילויות לטיפוח מצוינות בבתי הספר התיכוניים בארץ . הסקירה ניתנה על ידי משרד החינוך ) האגף לטיפוח מחוננים ומצטיינים ,( רשת אורט , המרכז הישראלי למצוינות בחינוך , מכון דוידסון , פרויקט נחשון , פרויקט עתידים ופרויקט מיכא ל. ב. ה מועצה מייחסת חשיבות רבה לפעילויות לטיפוח מצוינות בק רב תלמידי מערכת החינוך בישראל . חתירה למצוינות היא המפתח לטיפוח דור העתיד של חוקרים ואנשי פיתוח ברמה גבוהה . אלו יאפשרו לישראל להגיע לרמה עולמית גבוהה במחקר האקדמי והתעשייתי . ג. לאור התחרות העולמית הגוברת על מוקדי ידע בהם מותנה הפיתוח הכלכלי והחברתי , טיפוח מצוינו ת של דור העתיד של החוקרים חיוני לצורך מניעת בריחת מוחות ולצורך שימור החדשנות התעשייתית של ישראל . לכך דרושים טיפוח של ידע ומיומנויות בתחומי מדע וטכנולוגיה , מצוינות ואיכות אישית גבוהה , מנהיגות מקצועית ומחויבות חברתית . ה מועצה רואה חשיבות בטיפוח המצוינות הן בקרב אוכלוסיית התלמידים המחוננים ) האחוזון העליון ( והמצטיינים ) העשירון העליון ( והן בטיפוח תרבות של מצוינות בקרב כלל התלמידים . ה מועצה מביעה הערכה רבה למקצועיות לנחישות ולהישגים הגבוהים של הגופים המקד מים מצוינות אשר הופיעו בפניו , ורואה חשיבות רבה בקיומו ובפעילותו של האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים במשרד החינוך . ד. יחד עם זאת , מביעה ה מועצה דאגה מביזור המאמצים , מחוסר ראיה כוללת של הפעילויות השונות , מחוסר התאום וההכוונה המקצועית ומהעדר רציפות לאורך זמן של ח לק מן הפעילויות . כל אלו מביאים לאפקטיביות נמוכה , יחסית , של המאמצים ברמה הלאומית . ה. לאור כל אלו , אנו ממליצים כדלקמן : • קביעת מדיניות לאומית . על משרד החינוך להתוות ולפרסם מדיניות לאומית לטיפוח איכות ומצוינות בקרב תלמידי בתי הספר . המדיניות תכלול נושאים כמו : י עדי על , סוגי תכניות , תכנים , פריסה ארצית , מדיניות למימון , מדידת אפקטיביות שנתית ועוד . • חיזוק התיאום והבקרה חיזוק התאום והבקרה המקצועית על הפעילויות השונות לטיפוח איכות ומצוינות תוך שימור היזמות והמימון של הגורמים העצמאיים מחוץ למערכת הממשלתית . • קביעת מנגנון לטיפוח מצוינות ברמה הלאומית אנו ממליצים בפני שר החינוך לקבוע מנגנו ן אשר יאפשר טיפוח מצוינות בראיה לאומית ,תוך שימור היזמות ותוך מתן שוויון הזדמנויות לכלל התלמידים . • מיקוד תכניותלטיפוח מצוינות בקרב המורים. לדעתנו , טיפוח איכות ומצוינות בקרב התלמידים אינו אפ שרי ללא מורים מצוינים בעלי מודעות לחשיבותה ולמרכזיותה של המצוינות . לפיכך , אנו ממליצים לגבש תכניות לחיזוק הרמה המקצועית של המורים , לטיפוח רמת 108 האיכות והמצוינות בקרבם , להגדיר אוכלוסיות יעד , ולהקצות לכך תקציבים משמעותיים . • הפצת מידע אנו ממליצים למשרד החינוך להק ים מאגר ארצי של כל הפעילויות לטיפוח איכות ומצוינות בבתי הספר השונים ולהעמיד את המידע לרשות כל בתי הספר . • הגדלת תקציב האגף לתלמידים מחוננים ומצטיינים . אנו ממליצים להגדיל את תקציב המשרד לטיפוח מצו ינות לפחות לרמה שהומלצה על ידי דוח דוברת )כ- 60 מש " ח לשנה (. התקציב ישמש לצורך הפעילות השוטפת , הכשרת המורים , ההנחיה המקצועית והבקרה של משרד החינוך על כלל הפעילויות לטיפוח האיכות והמצוינות במערכת החינוך . הדרך המוצעת לכך ע "י ה מועצה הינה הקמת גוף ציב ורי אשר ידון ויאשר את המדיניות הכוללת ואת התוכניות הפרטניות בתחום זה , תוך שת " פ עם המוסדות להשכלה גבוהה המתמחים בתחום . התכניות המאושרות תבוצענה תוך שיתוף פעולה בין הגוף היוזם ) כאשר קיים כזה ( ובתי הספר / רשתותהחינוך בהם הן מתקיימות ובהנחיה מקצועית של משרד החינוך . 109 4 ( המלצותהמועצה בנוגע למו " פ בתעשייה בדיון שקיימה המועצ ה עם תעשיינים מובילים הודגשו הנקודות הבאות : • ישראל אומנם משקיעה במו "פ, באופן יחסי לגודלה, יותר מאשר כל מדינה אחרת , אך בהשקעה במו" פ ישנו הגורם של מסה קריטית וזו מהווה מגבלה ביחס למדינה קטנה כישראל . חסרון אינהרנטי נוסף של ישראל כמדינה קטנה , למשל בהשוואה לארה "ב: בעוד שבארה " ב הידע שמופק באקדמיה מי ושם כמעט כולו בתעשייה האמריקאית , הרי שבישראל שאין בה חברות ענק , הידע המופק באקדמיה מיושם במידה רבה בארה " ב ושם מופק מרבית הרווח הנובע מניצול הידע . • הכסף הוא מכשיר מדיניות חשוב של הממשלה בעידוד המו "פ, אבל זה לא תמיד העיקר . בתחומים מסוימים , כגון אנרגיה סולארית , הפיתוח נעצר מסיבות של ביורוקרטיה , חקיקה לא מתאימה והעדר אכיפה . טיפול נכון בנושאים אלה ייתן תנופה למו " פ וגם יחסוך כסף לממשלה ולאזרחי המדינה . • הוצע שה מועצה תיתן את דעתה על העובדה שהמחקר הבסיסי באוניברסיטאות מומן במידה ר בה ע" י תרומות ומקור זה מתייבש במהירות כתוצאה מהמשבר הכלכלי . זהו עניין קריטי למו "פ הישראלי שצריך לטפל בו . • הובעה תמיכה בשיתופי פעולה במו " פ בין תעשיות ישראליות לתעשיות בחו " ל ובמיוחד בשיתופי פעולה שבהם משתתפות מכל צד תעשייה ואקדמיה . זהו האתגר של העידן הגלובלי וטמון בו פוטנציאל רווח גדול . • צוין כי החיסרון היחסי המובהק של ישראל הוא החסר בידע וניסיון במקצועות הפיתוח והניהול של פיתוח המוצרים . גם המכירה של חברות הזנק במקום פיתוחן לחברות גדולות נובעת מכך שליזמים אין די ניסיון בפיתוח חברות גדולות . הוצע להקים מכון המתמח ה בפיתוח תעשייתי בתחום , דוגמת מכוני פראונהופר בגרמניה ) רצוי בשיתוף פעולה עם גרמניה (. • המשבר העולמי בתחומי האקלים , האנרגיה והמים , יוצר הזדמנות ליזמות ישראלית בתחום ה- Clean-tech תוך ניצול את היתרון היחסי שלה במו " פ ובחדשנות . גם המשבר הפיננסי פותח הזדמנות לעב ור מתרבות ה- exit הדועכת למסלול של יזמות המכוונת לבניית תעשייה . • מפעלי התעשייה המסורתית , למעט כמה מפעלים גדולים , אינם יכולים לקיים יחידת מו " פ מפעלית . מסיבה זו הם גם לא יכולים להפיק תועלת מידע שהופק באקדמיה הטעון השבחה לשם יישומו בתעשייה . יש מקום לשקול הקמת מ כונים שיספקו שירותים מדעיים ומקצועיים לענפי התעשייה השונים בדומה לשירותים שמכון וולקני מספק לחקלאים . • דווח על ממצאי מחקר שנעשה ע " י חברת טבע ומוסד נאמן על התעשייה הכימית בישראל , לפיהן מומלץ להעדיף טכנולוגיות בעלות מרכיב ידע מהותי , הגנה פטנטית , טכנולוגיות ש מציעות פתרונות לצרכים אנושיים מתוחכמים , שיש לנו בהן יתרון יחסי בשיווק והפצה ושמרכיב הייצור איננו קריטי בשרשרת יצירת הערך . כמו כן הומלץ להתרחק מנושאים שמעסיקים את החברות הגלובליות הענקיות כי לא נוכל להתחרות בהן . בסיכום הע בודה הומלץ להתמקד בשבעה נושאים : 1. ננוט כנולוגיה וביו-ננוטכנולוגיה 2. פרמצבטיקה וביו- פרמצבטיקה 3. בי טחון פנים 4. טכנולוגיות סביבה 110 5. פורמולציות ומערכות הסעה 6. סינתזה של חומרי ביניים לתרופות ולחומרים מתקדמים 7. אנרגיה מתחדשת כמו כן הומלץ לתגבר את לימוד הכימיה בבתי הספר ולבנות מחדש את בתי הספר להנדסאות כימיה . • בר וב התחומים שנסקרו נראה צוינה הבעיה של התאמת ההיצע הצפוי של כוח האדם המדעי , ההנדסי והטכני לצורכי הפיתוח העתידיים . בכמה מקצועות , במיוחד אלה הנדרשים עבור התעשייה המסורתית , ניכר כבר היום מחסור במקצועות מסוימים כגון מהנדסי מכונות . נושא מיוחד שצריך לתת עליו את ה דעת הינו הכימיה . כימאים דרושים כיום וידרשו בעתיד לא רק בתעשייה הכימית אלא גם בהרבה ענפים אחרים . ניכר בעיקר מחסור בכימאים אורגניים . • הטיפול בבעיית כוח האדם צריך להיות מערכתי ולהתייחס , בין היתר , לתוכניות הלימודים בבתי הספר ובמוסדות להשכלה גבוהה ולהכשרת המור ים המלמדים את המקצועות השונים . • הוכח שהמגזר החרדי יכול להשתלב בענף התוכנה ברמה הגבוהה ביותר . זה מצביע על פוטנציאל שצריך לבדוק כיצד לממש אותו . המועצה דנה בהרחבה בסוגית המו " פ במגזר העסקי , תוךהתייחסות לנתונים שהוצגו לעיל ולדיונים עם אנשי תעשייה , וגיבשה את הה מלצות הבאות : א. המועצה רואה את האתגר העתידי למו " פ התעשייתי בישראל , בהשקעות מו "פ ב" טכנולוגיות העתיד ," בחתירה מתמדת למצוינות ולמובילות בחזית הידע הטכנולוגי , במטרה להשיג " יתרונות תחרותיים " בשוק העולמי , ליצור מוקד משיכה למדענים ולמהנדסים צעירים , ולהיות לגורם הצמ יחה המוביל בכלכלת ישראל . ב. המו" פ התעשייתי – מנוע צמיחה אסטרטגי למשק: המועצה ממליצה בפני הממשלה , להתייחס למו" פ התעשייתי כאל " מנוע צמיחה אסטרטגי למשק " ולכן לאמץ מדיניות המבוססת על אופק תכנון רב שנתי החיוני בהשגת אפקטיביות גבוהה ותשואה שולית מירבית למשק . המועצה סבורה שההשקעה הממשלתית במו " פ תעשייתי צריכה לגדול כמענה לצרכים הקיימים והעתידיים , לרבותניצול המשאב האנושי הטכנולוגי שהתפתח בישראל . ג. המועצה רואה בדאגה את הקיטון המתמשך של נטל מימון המו " פ התעשייתי מצד הממשלה והטלתו על המגזר העסקי , בשיעורים יחסיים גבוהים בהש וואה למדינות ה- OECD . המועצה ממליצה על השתתפות הממשלה במו " פ התעשייתי בשיעור של 10% ) שיעור השתתפות דומה לממוצע בין השנים 1999 ו- 2000 ( לעומת השתתפות של 90% של הסקטור העסקי , מטרה שיש להגיע אליה תוך 3-4 שנים . המלצה זו תואמת מחקר שבוצע ע"י ה- OECD המצביע על תשוא ה שולית מירבית למשק כאשר שיעור ההשתתפות של הממשלה הוא של 13% . ד. ניצול הגלובליזציה לקידום המשק התעשייתי: המועצה התייחסה לתופעת הגלובליזציה כתופעה קיימת ובחנה כיצד יכולה ישראל להשתלב בתהליך , בהיבט המחקר והפיתוח התעשייתי . 111 ה. המועצה מכירה בתרומת מרכזי מו " פ המוקמי ם ע " י חברות בינלאומיות מובילות , לתשתית הטכנולוגית בישראל . ו. המועצה ממליצה בפני מקבלי ההחלטות שתנאי הסף של כניסת החברות הבינלאומיות למסגרת התמיכה ייגזרו מהיקף המו " פ השנתי שיבוצע בישראל , ומרמת החדשנות במו " פ שיבוצע . המועצה קוראת לממשלה להרחיב את הקשרים וההסכמי ם הבינלאומיים של המדינה , תוך מיקוד במדינות מתעוררותובעלות פוטנציאל , כגון סין , הודו , וברזיל . ז. עידוד התעשייה המוגדרת כמסורתית: המועצה מעודדת תהליך לצמצום הפערים בהשקעה במו "פ בין ישראל למדינות ה- OECD , בענפים המסווגים בלמ " ס כענפים מסורתיים למיניהם . המועצה ממלי צה לפעול לקיומה של תכנית ארוכת טווח הכוללת פרויקטי מו " פ לכלל תחומי התעשייה , המונעים על ידי חדשנות כוללת ) לא רק חדשנות טכנולוגית אלא כזו המשפרת את המוצר , את הפריון , את תהליכי הייצור , את מחקר השווקים , את השירות ללקוח , ובעיקר מיישמת " תרבות של חדשנות ,"( תוך הצ בת מדדי בוחן להצלחה , במטרה לשפר את " היתרון התחרותי " בשוק העולמי . ח. טיפוח וקידום תחומים טכנולוגיים ל " יישומים דואליים " לשוק האזרחי והבטחוני )Dualuse ( : קיימים תחומים במסגרת המו " פ האזרחי , בהם יש למחקרים במוסדות המחקר באקדמיה ולטכנולוגיות המפותחות בתעשייה , יישומ ים לתחום הביטחוני לרבות " לתחום ביטחון הפנים ". לחילופין , יש למחקרים ולפיתוח טכנולוגיות המתבצעים בתחום הביטחוני , יישומים לתחום האזרחי . המועצה מכירה בתרומת המו " פ למשק ולביטחון ועל כן היא פונה לגורמים הפועלים בתחום המו " פ הביטחוני והאזרחי , לבחון במשותף במסגרת תכניות ארוכות טווח , את טיפוחם וקידומם של תחומי מו " פ בהם קיימים יישומים דואליים . ט. תפיסת האשכולות )Clusters ( לטיפול במבנים כלכליים : המועצה רואה בקיומם של " אשכולות רב תחומיים " גישה לטיפול מערכתי " . אשכול " כזה יכלול את המחקר הבסיסי והיישומי ואת המו" פ התעשייתי ה תומכים בו , את האפליקציות הרלוונטיות , את השירותים הכרוכים בו , את מערך ההשכלה הגבוהה וההכשרה המקצועית בכל המקצועות הרלוונטיים , ואת הרגולציה והחקיקה המתלווים לו . המועצה ממליצה להרחיב את מימד המו " פ ברמת האשכול כולו , ולבחור מתוכו את התחומים שיש לעודד בהם את המ ו"פ. י. מקורות המימון לקידום המו " פ התעשייתי: קרנות הון הסיכון בישראל מאז ראשיתן , תרמו רבות להתפתחות תעשיית ההיי- טק ושימשו כדלק במנוע צמיחה חשוב זה למשק ולעידוד הקמתן של חברות הזנק ותמיכה במו " פ בחברות קטנות . המועצה מכירה בחשיבותן ובתרומתן הרבה בשיעור מימון ההו צאה למו " פ במגזר התעשייתי . המועצה ממליצה לבחון דרכים , ביחד עם נציגי קרנות הון הסיכון , שיגרמו למעורבות גבוהה יותר של " הגופים המוסדיים " בישראל בגיוס הון לקידום המחקר והפיתוח . יא. חדשנות – כמרכיב מרכזי ורב תחומי במו " פ התעשייתי: המועצה ממליצה למנהיגות התעשייתית בי שראל בכל הרמות ובכל הענפים , לחתור לקיומה של ליבת ערכים על בסיס : • חדשנות מתמדת • חינוך לאיכות ולאמינות 112 • חתירה למצוינות • מובילות בחזית הטכנולוגית בשוק העולמי • טיפוח מתמיד של ההון האנושי יב. תפקיד התעשייה בקשר הנדרש עם האקדמיה: המועצה רואה בשיתוף הפעולה בין קהילות המ חקר והפיתוח בתעשייה , באקדמיה , במכללות ובמכוני המחקר , גורם מרכזי ביצירת " הבידול " הטכנולוגי / מדעי של ישראל בשוק העולמי וקוראת לחיזוק הקשר ביניהם . 113 5 ( המלצת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ביחס לקרנות המדע הדו-לאומיות הוגשה לראש הממשלה , אהוד אולמרט , בחודש נובמבר 2008 המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בחנה ודנה בקרנות הדו- לאומיות למדע התומכות במחקר הבסיסי והיישומי במדינת ישראל . המועצה ממליצה בפני ממשלת ישראל להרחיב את השת " פ הבינלאומי במחקר אקדמי בין ישראל ומדינות נוספות כגון , צרפת , אנגליה , איטליה , ספרד ולחזק את שתוף הפ עולה הקיים עם ארה "ב וגרמניה . שת" פ מדעי הנו תופעה הולכת ונפוצה בכל העולם הטכנולוגי . אין לאף מדינה הובלה בכל הנושאים , לא כל שכן מדענים מובילים מהשורה הראשונה בכל תת תחום . בתמיכה ממשלתית יחסית קטנה , אפשר למנף תרומה נכבדה למדע הישראלי , לכניסה של מדענים ישראלים למרכזי המדע בעולם , להגעה למידע נדיר , וכן למחקרים השוואתיים בנושאים חברתיים בעלי חשיבות לאומית מהמעלה הראשונה . מדינת ישראל משתתפת בתוכנית האירופית ומממנת אותה בסכום נכבד . השתתפות זו תלויה בטיב קשרינו באירופה בעת גיבוש קבוצות המחקר הפונות יחד למימון משותף . מחקרים משותפים בערוצים דו-לאומיים ובסכומים קטנים יחסית , יוצרים את שיתופי הפעולה שאחר כך מוליכים להגשות משותפות בסכומים גדולים לתוכנית האירופית . יצירת קרנות דו- לאומיות חדשות עם מדינות אירופיות כגון צרפת , בריטניה , איטליה , וספרד , תהווה הכנה לתוכנית האירופית . נוכל להפיק המרב מהשקעתנו , גם בהשארת חלק ניכר ממימון הקרן הדו- לאומית בארץ וגם במינופו דרך התוכנית האירופית . המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח על כן ממליצה : 1. במסגרת מסקנות דוח שוחט , בתחום ההצעות למחקר מדעי , לשקול להקים תוכניות נוספות למימון משותף של מחקר אקדמי בהי קף שוטף שנתי של כ- 4 מי ליון דולר לכל אחת מן המדינות הנ "ל ) בלא הקמת קרן צמיתה ,( מחצית במימון המדינה ומחצית במימון המדינה השותפה . 2. להתחיל פעילות זו בהוספה מיידית של כ- 2 מי ליון דולר לשנה לכל אחת מהקרנות , ה- BSF ) Binational Science Fund ( וה- GIF ) nd German Israeli Fu ( , דבר שיעמיד את התוספת לכל קרן על 4 מיליון דולר לשנה בהתחשב בתוספת המקבילה של המדינה השותפה . מוצע לממשלה לפנות לקנצלרית גרמניה ) שכבר הציעה תוספת ל- GIF ( , ולנשיא ארצות הברית , בבקשה לתוספת זהה של כ- 2 מי ליון דולר לשנה לכל קרן בהתאמה ." הנושא נדון בממשלה וב משרד האוצר ובינואר 2010 הודיע משרד האוצר כי הוחלט להגדיל את ההון של שלוש קרנות דו-לאומיות עם ארה " ב כדלהלן : − קרן BSF למחקר ב–- 15 מיליון $ . − קרן BARD למו " פ חקלאי תוגדל ב- 10 מיליון $. − קרן BIRD למו " פ תעשייתי תוגדל ב- 30 מיליון $. מימוש ההחלטה מותנה באישור מימו ן מקביל של ממשלת ארה "ב. 114 6 ( המלצות המועצה בקשר להקמת קרןהון סיכון לביוטכנולוגיה במסגרת ההמלצות שהגישה ה מועצה במרץ 2009 לראש הממשלה המיועד , בנימין נתניהו , הוצע לטפל בתחום הביוטכנולוגיה באופן בו טופל בשעתו ענף ה- ICT , ע" י יצירת תשתית של תמריצים ל עידוד יזמות מקומית ובינ" ל להשקעה בתחום בישראל . ברוח זו הביעה המועצה את תמיכתה בקידום התוכנית להקמת קרן ה ון סיכון חדשה בהיקף של כמיליארד שקל במימון משותף של משרד האוצר , משרד התמ "ת, ומשקיעים פרטיים מהארץ ומחו "ל. המועצה התייחסה לגופה של התוכנית והעבירה למשרד האוצר את ההמלצות הבאות : • מינוף הקרן מקובל כמובן שכספי הקרן שמקורם בממשלה ) אם בצורה של כסף ישיר ואם בצורה של ערבויות ממשלתיות ,( אמורים להיות ממונפים ביחס של 1:2 – ע1:3" י כספים מהסקטור הפרטי , כך שחלקה של הממשלה לא יעלה על שליש מהקרן . ברור שהאחריות על חלוקת ה כספים תהיה ע " י המדען הראשי של התמ "ת. • ניהול הקרן ברור שהניהול של הקרן צריך להיות עצמאי ובלתי מוטה . ברם , לאור ההתרחשויות הכלכליות האחרונות , מן הראוי לדעתנו לתת יותר משקל ניהולי גם לצד הממלכתי / ממשלתי במשוואת המימון ) למשל במתכונת דומה לזו שהייתה בתוכנית " יוזמה 1 .(" המעורבות יכולה להיות גם ע " י קביעת מנהל משותף ישראלי . • גיבוי מדעי לניהול הקרן יקל על ניהול הקרן להישען על גוף מדעי סטטוטורי כדוגמת ה מועצה . המעורבות יכולה להיות בצורה של ועדות מומחים שבהן ישתתפו נציגים מקצועיים מהמדינה וזאת לצורך ליווי ברמת המקרו של התה ליכים המקצועיים וגיבוש המטרות המתאימות לביצועי הקרן , לרבות קביעת תבחינים לבחירת חברות וקביעת אבני דרך למדידת התוצאות . אנו מציעים כי " הוועדה הלאומית למו " פ במדעי החיים והרפואה ) ביוטכנולוגיה (" בראשות פרופ ' חרמונה שורק שמונתה ע "י ה מועצה , תשמש גם כוועדת היגוי מ ייעצת מדעית מקצועית לקרן , לתמ " ת ולאוצר . במהלך שנת 2009 נעשו ההכנות להקמת הקרן ומשרד האוצר פרסם מכרז בי " ל למשקיעים . במרץ 2010 בחרה ועדת המכרזים של משרדי האוצר והתמ " ת ארבע קבוצות ישראליות- אמריקאיות להקמת קרנות ההשקעה בתחום הביו-טק. 115 7 ( המלצות המועצה בנושא מו " פ ביו -רפואי. נושא זה עלה על סדר היום הציבורי כנושא שדורש התייחסות מיוחדת . המועצה דנה בנושא בהרחבה וכן הוא נדון בוועדת שוחט ובוועדה למחקר ביו-רפואי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים . הנושאים העיקריים שנדונו נגעו במימון המו " פ ובטיפוח כוח אדם מחקרי בתח ום. תקציב המדינה למחקר ת חרותי מכוון בביו-רפואה זעום ביותר . לעומת זאת קיימת יכולת מחקרית רבה בתחום זה באוניברסיטאות ובבתי החולים וני תן לנצלה לשיפור מצב הבריאות של האוכלוסייה בישראל ולפיתוח מוצרים ושירותים לייצוא . זמינות כוח האדם המחקרי משביעת רצון לפי שעה , אך דור החוקרים הנוכחי מזדקן , והיקף הקליטה של חוקרים צעירים אינו עונה על הצרכים . בסיכום הדיון בנושא החל יטה המועצה להמליץ לממשלה : • להקים קרן ייעודית למחקר ברפואה אשר תממן מחקרים משותפים לחברי סגל אקדמי בכיר מהאוניברסיטאות ולרופאים בבתי החולים , ותעניק מלגות לרופאים מצטיינים כך שיוכלו להקדיש מחצית מזמן עבודתם במחקר רפואי . • להוסיף תקנים של רופאים-חוקרים בבתי חולים אוניברסיטאיים כדי לקדם מחקר רפואי בסיסי וקליני במחלקות רפואיות אקדמיות . • להקצות מלגות לסטודנטים לרפואה אשר ישתלמו במחקר במהלך לימודיהם , ולמתמחים שיבצעו עבודה מעבדתית בתקופת " מדעי היסוד " שלהם . לאחרונה נפתחו במסגרת הקרן הלאומית למדע שתי תוכניות העולות בקנה אחד עם ההמלצות שצוינו לעיל " : תוכנית מורשה למחקר קליני " ו" תוכנית מורשה למחקר ביו-רפואי ". חלק מהמימון לתוכנית אלה מק ורו באיגום משאבים מתקציבי משרדי ממשלה וחלק אחר מתרומות . 116 8 ( המלצותהמועצה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום החלל רקע כללי בהמשך לדיונים בנושא תוכנית החלל שנערכו בוועדת המדע של הכנסת , ביום עיון באוניברסיטת ת "א ובמשכן הנשיא , התבקשה המועצה לחוות דעתה באשר למדיניות הממשלתית הרצויה בקשר עם מחקר ופיתוח בתח ום החלל . א. כמענה לצרכים ביטחוניים . במימון עיקרי של מערכת הביטחון . ב. כמענה לצרכים מחקריים בתחום החלל , בשיתוף פעולה עם סוכנויות חלל בעולם ועם מדינות , וביוזמת תעשיית החלל ביש ראל , סל"ה- סוכנות החל ל הישראלית , ומוסדות המחקר . מקורות המימון לפעילות זו היו : השתתפות המקורות החיצוניים ) סוכנויות החלל או המדינות ( ובעיקר מקורות תקציביים ממשלתיים . ג. כמענה לצרכים עסקיים ביוזמת תעשיות החלל בישראל , ושל גורמי שירות מסחריי ם: לתקשורת ולצילומים מסחריים . מקורות המימו ן היו מהסקטור העסקי ובתמיכה מוגבלת ברמת התמיכה הממשלתית במו " פ תעשייתי ) המדען הראשי (. אבני דרך מרכזיות בתהליך זה היו : שיגורם לחלל של לוויני תצפית מסדרות " אופק ) " ליישומים ביטחוניים ( ולוויני תצפית " ארוס " ולוויני תקשורת עמוס ) ליישומים מסחריים (. במקביל לבניית היכולת בישראל , נחתמו הסכמים , בין סוכנות החלל הישראלית לבין סוכנויות חלל ומדינות בעולם . מסקנות עיקריות תרומות מובהקות של תחום החלל , בראיה הלאומית : • תכנית " אופק " יצרה " עומק הרתעה אסטרטגי " ו" עליונות מודיעין " למדינת ישראל , ברמה האזורית ותרומתה לביטחון הלא ומי אינה מוטלת היום בספק . • התשתית שהוקמה במהלך מחצית היובל שחלפה בתחום החלל נתפשת כ " נכס לאומי ," המעני ק מעמד מיוחד למדינת ישראל הקטנה בקרב הקהילה הבינלאומית ושכנותיה . • במבחן התוצאה הלאומית, למדינת ישראל יש תשתיות והישגים טכנולוגיים מוכחים ומרשימים , ברמה עול מית , שפותחו בתעשייה ובמוסדות המחקר האקדמאיים בישראל בשנים 1984-2009 . • הפעילות במחקר ופתוח בתחום החלל מהווה צומת לאומי חשוב למפגש בין : מדע - טכנולוגיה- תעשייה צבאית ואזרחית – בטחון לאומי – קשרים בינלאומיים . • תחום החלל מהווה פוטנציאל לאומי גבוה במיצוי איכות האדם למצוינות במד ע, בתעשייה ובצה "ל, לנוכח אתגרים בחזית הידע , בתחומים רב-דיספלנאריים . • התרומות והתפוקות של תחום החלל , יצרו סינרגיה בין החוסן הלאומי , המדעי , הטכנולוגי והכלכלי . • ברמה הבינלאומית: שילוב קהילת המחקר המדעית והתעשייתית בישראל , בתכניות החלל של מד ינות שונו ת מהווה הישג מרשים למדינת ישראל ברמה המדינית ולקשריה הבינלאומיים . המלצות המועצה א. ה מועצה מכירה בחשיבות ובצורך לגיבושה של תוכנית לאומית רב שנתית לנושא החלל . ב. ה מועצה מכירה בחשיבות ובצורך , למעורבות ממשלתית במחקר ופיתוח בתחום החלל . 117 ג. ה מועצה ממלי צה להגדיר כמשימה אסטרטג ית לאומית להציב את מדינת ישראל , כאחת המדינות המובילות בעולם בתחום החלל , בתחומים ממוקדים , במטרה לשמר ולחזק את הישגי ה הביטחוניים , המדיניים , המדעיים , הטכנולוגיים והתעשייתיים ואת שתופי הפעולה שלה עם קהילת החלל בעולם . ד. ה מועצה מכירה בחש יבות ובצורך להקים ו עדה משותפת שתגדיר תוכנית אב רב שנתית למו "פ בתחום החלל בראייה לאומית ארוכת טווח . בוועדה יהיו חברים : נציגי המשרדים הממשלתיים הנוגעים בדבר : סוכנות החלל , משהב "ט, המדען הראשי בתמ "ת, ה מועצה , נציגי החברות המובילות , והאקדמיה . ה. ה מועצה ממלי צה לכל ול את המרכיבים הבאים בתוכנית האב: • תכניות הנובעות משיקולים של ראייה לאומית כוללת לטווח הארוך בה משתלבים מוסדות המחקר והתעשייה ובמחקרים מדעיים וטכנולוגיים בתחום החלל בעולם . • הצורך במי צובה של תעשיית החלל בשוק העולמי והפיכתה למנוע צמיחה . • צרכי מערכתהביטחון . • מסגרת תקציבית שתעמיד את הצרכים מול זמינות המשאבים שמדינת ישראל צריכה ויכולה להשקיע להשגת היעד , בהתחשב בצרכים של התעשייה , האקדמיה ומערכת הביטחון , ובנוסף בהתחשב בצרכים לאומיים אחרים של מדע וטכנולוגיה ושל משימות מו" פ לאומיות אחרות . • להסרת הספק , אין בהמלצת ה מ ועצה לעיל עמדה באשר לתכניות שהוצגו בפורומים שונים בנושא החלל לאחרונה , אלא תמיכה עקרונית בחיוניות ובחשיבות קיומה של תכנית עוגן חלל ב ישראל כמתואר במסמך . 118 ה. היבט המו " פ בכנס הרצליה על מאזן החוסן והביטחון הלאומי ביוזמת המועצה , החל בשנת 2009 נכלל נושא המו "פ, כמרכיב מרכזי במאזן החוסן והביטחון הלאומי , בסדרת כנסי הרצליה השנתיים העוסקים במאזן האמור . בכנס 2009 נערכו שני מושבים ע " י המועצה כדלהלן : • מדיניות מו " פ לאומית : ההשכלה הגבוהה – ממדע בסיסי למחקר ולפיתוח . • ממו " פ ליישום תעשייתי וכלכלי כחלק ממדיניות לאומית מצגות שהוצגו ע " י חלק מהדוברים זמינות בכתובות הבאות : ppt . odedabramski 2962 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . GuryZilka 3001 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . MinaTayher 3005 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . MosheOronHebrew 2965 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . EliOper 2963 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . GuryZilka 3001 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ppt . IgalArlih 2964 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http ני יר העבודה שהוגש לכנס ע2009" י המועצה זמין בכתובת הבאה : pdf . MoP 3002 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http בכנס 2010 נערך מושב אחד ע " י המועצה בנושא : • ההשקעה בצמיחה עתידית : תשתיות המ חקר והפיתוח האזרחיות של ישראל במושב זה הוצגו הנושאים הבאים : • תשתית המחקר האקדמי בישראל : מבנהארגון ותהליכים . המצגת בנושא בכתובת : ppt . rmonaSoreq He 3105 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http • קשרי אקדמיה - תעשייה בישראל , סטטוס ורעיונות לשיפורים . המצגת בנושא בכתובת : ppt . MosheOron 3109 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http • קשרי המו " פהבינלאומיים של יש ראל . המצגת בנושא בכתובת : ppt . MinaTaicer 3108 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http • סקירה סטטיסטית של המו " פ בישראל , מבנה ומגמות . המצגת בנושא בכתובת : ppt . YadinDodai 3110 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http • תשתיות מחקר לאומיות . המצגת בנושא בכתובת : ppt . DavidHoren 3103 / Uploads _/ org . ce herzliyaconferen . www :// http 119 כמו כן הציגוחברי מועצה את היבט המו " פ במושבים אחרים של הכנס : • כלכלה ירוקה וקלינטק : מנופי הצמיחה החדשים של ישראל • גז או אנרגיה גרעינית , משק החשמל של מדינת ישראל בשנת 2025 • החינוך בישראל : הכנת דור העתיד לחיים במאה ה- 21 נייר העבודה שהוגש ע " י המועצה לכנס 2010 זמין בכתובת הבאה : pdf . molmop 3042 / Uploads _/ org . herzliyaconference . www :// http 120 נספחים 121 נספח 1. חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי , ה תשס "ג- 2002 * מטרה 1. מטרתושלחוק זה להקיםמועצה לאומית למחקר ולפיתוחאזרחי , אשר תייעץ לממשלה בגיבוש מדיניות לשם ניצול המאגר המדעי והטכנולוגי האזרחי של מדינת ישראל ולפיתוחו . הגדרות 2. בחוק זה - ) 1 (; "האקדמיה " - כמשמעותה בחוק האקדמיה הלאומיתהישראלי ת למדעים , התשכ "א- 1961 [)2 (; "חוק מבקר המדינה " - חוק מבקר המדינה , התשי "ח- 1958 ]נוסח משולב ) 3 (; "חוק המועצה להשכלה גבוהה " - חוק המועצה להשכלה גבוהה , התשי "ח- 1958 "המועצה להשכלה גבוהה " -כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה ; " מחקר ופיתוח " -פעילות שיטתית ומקורית המיועדתלהוסיף ידע מדעיאו טכנו לוגי חדש , או לפתח יישום חדש של ידע מדעי או טכנולוגי קיים ; " מחקר ופיתוח אזרחי " -מחקר ופיתוח שהמדינה משתתפת במימונו במישריןאו בעקיפין , שאינו מחקר ופיתוח במערכת הביטחון ; "מערכת הביטחון – " משרד הביטחון ויחידות סמך שלו , צבא הגנה לישראל או מוסד אחר הפועל למטרות ביטחוניות ואשר אושר לצורך חוק זה על ידי שר הביטחון ; "השר " - אחד מהשרים המפורטים להלן : )1 ( שר המדע התרבות והספורט או השר שהוא יושב ראש ועדת השרים לעניני מדע וטכנולוגיה כפי שקבעה הממשלה ; )2 ( באין שרים כאמור - שר אחר שקבעה הממשלה . הקמת המועצה 3. מוקמת בזה המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ) בחוק זה - המועצה (. מינוי המועצה והרכבה 4. א)( נשיא המדינה ימנה את חברי המועצה על פיהמלצת הממשלה ; חברי המועצה יהיואזרחי ישראלותושביה . )ב( המועצהתהיה בת15 חברים , א שר אינם נושאים בתפקיד ניהולי פעיל בתחום המחקר והפיתוח , וזה הרכבה - ) 1 ( מדען בעלמוניטין וניסיון בניהולמערכותמחקר ופיתוח , שאינו עובד המדינה , והוא יהיהיושב ראש המועצה ; 2) ( חבר האקדמיה ; 3) ( ארבעה מדענים בעליניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח ממוסד מוכר להשכלה גבוהה , כמשמעותו בחוק המועצה להשכלה גבוהה , העוסק במחקר , ובהם חבר אחד לפחות מתחום מדעי החברה והרוח ; 4) ( ארבעהמומחים אנשי התעשייה עתירת הידע , בעלי ניסיון ומוניטין במחקר ובפיתוח תעשייתי או בניהולו ; * התקבל בכנסת ביום ו ' בכסלו התשס ג )"11 בנובמבר 2002 ( ; הצעת החוק ודברי הסבר פורסמו בהצעות חוק 3180 , מיום ח ' באב התשס ב )"17 ביולי 2002 ( עמ,' 930 . ) 1 ס(" ח התשכ א, עמ'"193 . 122 ) 2 ס(" ח התשי ח, עמ'"92 . ) 3 ס(" ח התשי ח, עמ'"191 . ) 5 ( ארבעה מדענים בעליניסיון ומוניטין בתחום המדיניות וקביעת סדרי העדיפויות והצרכים של המחקר והפיתוח הדרושים לביצועתפקידי הממשלה ) בחוק זה -מחקר ופיתוח ממשלתי ,( לרבות מדענים שהם עובדימוסדותמחקר ממשלתיים ; 6) ( כלכלן בעלניסיון ומוניטין בתחום כלכלת המחקר והפיתוח . ג)( מדען בעל ניסיון ומוניטין במחקר ופיתוח במערכת הביטחון , שימונה לפי הוראות סעיף קטן )א(, ישתתף בדיוני המועצה כמשקיף , על המשקיף יחולו ההוראות החלות לגבי חבר מועצה לפי חוק ז ה. )ד( המלצת הממשלה כאמור בסעיף קטן )א( תינתן לאחר שהשר נועץ באלה והביא אתהצעתו בפניה : )1 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן ב())1 ( , בועדת השרים לעניני מדע וטכנולוגיה ובנשיא האקדמיה ; )2 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן ב())2 ( , בנשיא האקדמיה ; )3 ( לעניין מינוי לפי סעי ף קטן ב())3 ( , במועצה להשכלה גבוהה לאחר שהובאה לפניה המלצתו של נשיא האקדמיה ; )4 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן ב())4 ( , במדען הראשי במשרד התעשיה והמסחר ובהתאחדות התעשיינים ; )5 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן ב())5 ( , בפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלהאו בגוף אחר הממלא תפקיד דומה ובראשי מוסדותמחקר ממשלתיים ; )6 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן ב())6 ( , בנגיד בנק ישראל ; )7 ( לעניין מינוי לפי סעיף קטן )ג(, בראש מינהל פיתוח אמצעילחימהותשתית במשרדהביטחון או בגוףאחר הממלא תפקיד דומה . ה)( בהרכב המועצה יינתןביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים . )ו( הודעה על מינוי המועצה , על הרכבה ועל כלשינוי בהרכבהתפורסם ברשומות . תפקידי המועצה 5. אלהתפקידיהמועצה : )1 ( לייעץ לממשל ה בנושא תכנון , ארגון והסדרה של המחקר והפיתוח האזרחי ובנושא תקציבים לפיתוחו ; )2 (להמליץ לממשלה על קוויםלמדיניות לאומית כוללת , שנתית ורב שנתית , בתחום המחקר והפיתוח האזרחי ; )3 (להמליץ לממשלה בכל הנוגע לתחומי עדיפות לאומיים בנושא המחקר והפיתוח האזרחי ; )4 ( להמ ליץ לממשלה על הקמת תשתיות למחקר ולפיתוח , ועל ביצוע פרויקטים בתחום המדע והטכנולוגיה ; )5 ( לייעץ לממשלה , וכן לועדת השרים לענייני מדע וטכנולוגיה ולפורום המדענים הראשיים של משרדי הממשלה או לגופים אחרים הממלאים תפקיד דומה , בנושאים הקשורים למחקר ולפיתוח הממשלתי , לרבות בנושא הקמת מוסדותמחקר ממשלתיים והחזקתם , וכן להמליץ על אמות מידה מקצועיות למינוי המדענים הראשיים במשרדי הממשלה ולמינוי ראשימוסדותמחקר ממשלתיים ; )6 ( לייעץ לממשלה , לפי בקשתה , בכל נושאאחר הקשור לתחום המחקר והפיתוח . תקופתכהונה 6. יושב ראש המועצהוחבר המועצה ימונולתקופהשל ארבע שנים ; נשיא המדינה רשאי , בדרך האמורה בסע יף 4 , להאריך את תקופת כהונתם בשנתיים נוספות ; חבר מועצה שהסתיימה כהונתו לא יתמנה שוב לחבר המועצה אלא לאחר שחלפו ארבע שנים מתום כהונתו . פקיעת הכהונה 7. יושב ראש המועצהאו חבר המועצה יחדלו לכהןלפני תום תקופת הכהונה אם נתקייםאחד מאלה : )1 ( הוא התפטר במ סירת כתב התפטרות לשר ; )2 ( הוא חדל להיות אזרח ישראליאו תושב ישראל ; )3 ( הוא נעדר משלוש ישיבות רצופות של המועצה , ולדעת יושב ראש המועצה לא היתה סיבה סבירה להיעדרו ; )4 ( הוא הורשע בפסק דין סופי בשל עבירה שמפאת מהותה , חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש חבר המו עצה ; )5 ( הוא מונהלתפקיד ניהולי פעיל בתחום המחקר והפיתוח , ולעניין יושב ראש המועצה - הוא מונה לתפקיד כאמור או לעובד המדינה . 123 השעיה 8.השרישע ה את יושב ראש המועצה או את חבר המועצה מכהונתו אם הוגש נגדו כתב אישום בשל עבירה שמהותה , חומרתה או נסיבותיה מצדיקות את השעייתו . העברה מכהונה 9. השר רשאי להעביר את יושב ראש המועצה וחבר מועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו אם נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפק ידו. תוקף פעולות 10 . קיוםהמועצה , סמכויותיה ותוקףהחלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה , או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו . ניגוד עניינים 11 . א)( חבר המועצהיימנע מהשתתפות בדיון או מהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא עלול לגרו ם לו להימצא , במישרין או בעקיפין במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצהלבין עניין אישי שלואו לביןתפקיד אחר שלו ; חבר המועצה לא יטפל במסגרתתפקידו במועצה בנושא כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה . )ב( התבררלחבר המועצה כי הנושא שיידון במועצהעלול לגרום לו ל הימצא במצב של ניגוד ענינים כאמור בסעיף קטן )א(, יודיע על כך ליושב ראש המועצה . דיווח שנתי 12 . א)( המועצה תגיש לשר ולוועדה לענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת , אחת לשנה , דין וחשבון על פעולותיה ויפורטו בו גם המלצותיה . )ב( ועדת השריםלענייני מדע וטכנולוגיה תקיים דיון בדין וחשבון השנתי לאחר הגשתו , והממשלה תקייםבו דיון במסגרת דיוניהבתקציב המדינה השנתי , ותתייעץ עם המועצה בשאלת התקציביםלמחקר ולפיתוח אזרחי . איסוף מידע ושמירת סודיות 13 . א)( לשם ביצוע תפקידיה לפי חוק זה רשאית המועצה לאסוף מידע , ולשם כך לדרוש מכל גוף מבוקר , כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה , שקבע השר , מידע או דיווח , בכתב או בעל פה , בעניין הנוגע למחקר ופיתוח אזרחישהוא בתחום תפקידו . )ב( גוף מבוקר כאמור בסעיף קטן )א( ימסור למועצה את המידע על פי דרישתה , ואולם אין באמור בסעיף קטן זה כדילחייב מסירת מידע אשראין לגלותו על פיכל דין . )ג( השר יקבע בתקנות הוראות בדבר אופן דרישת המידע והעברתו למועצה . )ד( בתקנות לפי סעיף קטן )ג( רשאי השר לקבוע סייגים לעניין מידע שהוא סוד מסחרי אוסוד מקצועי או שהוא בעל ערך כלכלי שפרסומו עלול לפגוע פגיעה ממש ית בערכו , ולעניין מידע הנוגעלעניינים מסחריים או מקצועיים הקשורים לעסקיו של אדם , שגילויו עלול לפגוע פגיעה ממשית באינטרס מקצועי , מסחרי אוכלכלי . )ה( מי שממלאתפקיד מכוח חוק זה , לא יגלה ידיעה או תוכן של מסמךשהגיעו לידיו מכוח תפקידו , אלא אם כן קיימת חובה על פי דין לגלות את המידע , או שבית המשפט התיר את גילוי המידע . )ו( המגלה ידיעהאו תוכן של מסמך בניגוד לסעיף קטן )ה(, דינו - מאסר שנה . 14 . המועצה תקבע לעצמהאתדרכי עבודתהונהליה , ככל שאלה לא נקבעו בהוראות לפי חוק זה . 124 סדרי עבודת המועצה 15 . לשםמילוית פקידיה רשאית המועצה להקים ועדות משנה ולהאציל להן מסמכויותיה ; לועדות משנה כאמור רשאי יושב ראש המועצה לצרף מומחים , לרבות מקרב עובדי המדינה שישתתפו בדיוני ועדת המשנה כמשקיפים . הקמת ועדות משנה 16 . א)( חבר המועצה , למעט יושב ראש המועצה , לא יקבל שכר בעד שיר ותיו במילוי תפקידו במועצה , אךיהיה זכאי לכיסוי הוצאות סבירות שהוציא בקשר למילויתפקידו , עלפי כללים שקבעו השר ושר האוצר . )ב( יושב ראש המועצה יהיה זכאי לקבל שכר שקבעו השר ושר האוצר . שכר ו החזר הוצאות 17 . א)( האקדמיה תעניק למועצהאת השירותים הנדרשים לצו רך פעילותה , ואולם בכלהנוגע לפעילות המועצה , יפעלואותם עובדי אקדמיה הנותנים שירותים למועצה , לפי הוראות יושב ראש המועצה ובפיקוחו . )ב( האקדמיה תגיש , בכל שנה , במסגרת הצעת התקציב שלה הצעה לתקציב המועצה , בהסכמת יושב ראשהמועצה ; תקציב המועצה יאושר במסגרת תקציב ה אקדמיה . מתן שירותים למועצה ומימונה 18 . אין בחוק זהכדי לפגוע בהוראת סעיף 15 לחוק המועצה להשכלה גבוהה . שמירת דינים -חופש אקדמי 19 . השר ממונהעל ביצועחוקזה , והוא רשאי , לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הועדהלענייני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של ה כנסת , להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו . ביצוע ותקנות 20 . הוראותחוקזה לאיחולו עלמחקרופיתוח במערכתהביטחון . סייג לתחולה 21 . תחילתושלחוק זה בתום שנהמיוםפרסומו . אריאל שרון אריאל שרון ראש הממשלה שר המדע התרבות והספורט משה ק צב אברהם בורג נשיא המדינה יושב ראש הכנסת 125 נספח 2. * חוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי ) תיקון ,( התשס "ח–2007 47 החלפת סעיף17 1. בחוק המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח אזרחי , התשס "ג–2002 , במקום סעיף 17 יבוא : " תקציב המועצה 17 . )א( )1 ( תקציב המועצה ייקבע בתחום פעולה ואי -תלות נפרד שייוחד לפעילות המועצה , במסגרת סעיף התקציב שעליו ממונה השר , בחוק התקציב השנתי ; המועצה תגיש לשר , בכל שנה , הצעה לתקציב המועצה ; בסעיף זה " , תחום פעולה " ו" סעיף תקציב – " כהגדרתם בחוק תקציב שנתי כמשמעותו בחוק יסודות ה תקציב , 48 התשמ "ה–1985 . ) 2 ( ההוצאות מתקציב המועצה ייעשו על פי הצעתו ובהסכמתו שליושב ראש המועצה . )ב( במילוי תפקידיה תפעל המועצה באופן עצמאי , במסגרת תקציבה ובכפוף להוראות חוק זה ." אהוד אולמרט גאלב מג ' אדלה ראש הממשלה שר המדע ה תרבות והספורט שמעון פרס דליה איציק נשיא המדינה יושבת ראש הכנסת * התקבל בכנסת ביום ט ' בטבתהתשס ח)"18 בדצמבר2007 ( ; הצעת החוק ודבריהסבר פורסמובהצעות חוק – הממשלה339 ,מיוםי " טבחשוןהתשס ח)"31 באוקטובר 2007 (,עמ 206' . ס47" ח התשס "ג,עמ 52 ' . ס48" ח התשמ "ה,עמ 60' . 126 נספח 3 . הרכב המו עצה הלאומית למחקר ולפיתוח המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח מורכבת ממגוון רחב של חברים ממגזרי המו " פ השונים לרבות המוסדות להשכלה גבוהה והתעשייה . א. חברי המועצה שכיהנו בתקופת ה דוח )2008-2009 ( ) 1 ( . חברים על פי מינוי רשמי קודם49 • פרופ ' עודד אברמסקי – יו"ר • מר יגאל ארליך – משנה ליו "ר • פרופ ' משה אורון • פרופ ' יהודית בירק • פרופ ' לאה בם • מר עוזיה גליל • פרופ ' דוד הורן • מר דורון כוכבי • פרופ ' אורי סיוון • תת- אלוף ) מיל'( עוזי עילם • פרופ ' מ ישל רבל • פרופ ' חרמונה שורק )2 .( מועמדים חדשים ששימשו כחברים בפועל • פרופ ' מינה טייכר • פרופ ' אברהם פרידמן • מר משה אורטס • מר חיים רוסו 49 באוגוסט 2008פקע תוקף מינ ויםשל חברי המועצהשהשלימו תקופת כהונה בת 4 שנים . חלק מחברי המועצה היו מועמדים להארכת כהונה לשנתיים נוספות והאחרים היו אמורים לסיים את כהונתם באותו מועד . שר המדע דאז , מר ראלב מג ' אדלה , אישר רשימת מועמדים ממשיכים וחדשים , אך מאחר שהליך המינוי התעכב , הוא החליט שלא לקטוע אתרציפות פעילות המועצה וביקש מכל המועמדים לפעול במסגרת המועצה כחברים בפועל . 127 ב. צוות מקצועי – יועצים ומרכזי ועדות • ד" ר זלינה בן-גרשון • מר שלמה הרשקוביץ • מר גורי זילכה • מר דב מישור • מר נפתלי ארנון • ד" ר דוד פרי דמן • ד" ר יובל בנזימן • מר יונתן ויסמן ג. צוות מנהלי • ד" ר רוני דיין – מנהל המועצה • גב' פרידה סופר - מזכירה כללית של המועצה 128 נספח 4 . הרכב וועדות המועצה עמוד 130 א. הוועדה הלאומית למדיניות מחקר ופיתוח בישראל ב. הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר ות"מ()131 132 ג. הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו " פ בישראל 133 ד. הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשיה 134 ה. הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים 135 ו. הוועדה הלאומית לתיאום בין מו " פ אזרחי למו " פ בטחוני 136 ז. הוועדה לבחינת מכוני המחקר הממשל תיים ומעמדם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה 137 ח. הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה 138 ט. הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה 139 י. הוועדה לבחינת המחקר במערכת הבריאות הממשלתית 140 י"א. הוועדה לבחינת המחקר הממשלתי בתחום החקלאות 129 א. הוועדה הלאומית למדיניות מחקר ופיתוח בישראל מר יגאל ארליך , המשנה ליו " ר המועצה הלאומית למו "פ, יו"ר פרופ ' מנחם יערי , נשיא האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים פרופ ' יעקב זיו , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מר אלי הורביץ , יו" ר טבע – תעשיות פרמצבטיות בע "מ מר עוזיה גליל , עוזיה יזום בע "מ פרופ ' חגית מסר ירון , אוניברסיטת תל-אביב פרופ ' מוריס תובל , האוניברסיטה העברית פרופ ' אברהם ) רמי ( פרידמן , האוניברסיטה העברית מר אהרון בית הלחמי " , יורו פאנד " פרופ ' אהרון צ ' חנובר , הטכניון פרופ ' אלחנן הלפמן , אוניברסיטת תל-אביב פרופ ' מנואל טרכטנברג , יו" ר המועצה הלאומית לכלכלה , משרד ראש הממשלה מר דוד ברודט , יו" ר המועצה הציבורית לסטטיסטיקה פרופ ' דוד הורן , יו" ר הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר פרופ ' חרמונה שורק , יו" ר הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפ ואה פרופ ' לאה בם , יו" ר הוועדה הלאומית לאנרגיה אל"מ )מיל ( עוזי עילם , יו" ר הוועדה הלאומית לתיאום בין המו " פ הבטחוני לאזרחי פרופ ' יהודית בירק , יו" ר וועדת ההיגוי הלאומית למכוני המחקר הממשלתיים ומשרדי הממשלה פרופ ' משה אורון , יו" ר הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה תעשי ה מר גורי זילכה , יועץ ה מועצה מר שלמה הרשקוביץ , יועץ ה מועצה ואחראי על הקמת מאגר הנתונים הלאומי למו "פ מר נפתלי ארנון , יועץ ה מועצה . ד" ר רוני דיין , מנהל המועצה ד" ר יובל בנזימן ומר יונתן ויסמן , מרכזי הוועדה 130 ב. הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר )ות"מ( פרופ ' דוד הורן , חבר המועצה הלאומית למו "פ, יו" ר הוועדה פרופ ' משה אורון , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' יהודית בירק , חברת המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' מינה טייכר , חברת המועצה הלאומית למו "פ מר חיים רוסו , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' אורי סיון , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' שמעון ינקלביץ , אוניברסיטת תל-אביב , חבר הוות "ת ד" ר שאול פריירייך , לשכת המדען הראשי , משרד התעשייה המסחר והתעסוקה מר אייל אפשטיין , אגף התקציבים , משרד האוצר מר חיים פרננדס , אגף תקציבים , משרד האוצר ד" ר משה גולדברג , מפא "ת, חבר בתל " מ ונציגה בוועדה מר גורי זילכה , יועץ המועצה הלאומית למו "פ גב' מיכל פינקלמן-ראובן , אוניברסיטת תל- אביב – מזכירת הוועדה 131 ג. הוועדה הלאומית למערך הנתונים הלאומי על המו " פ בישראל פרופ ' מירי פאוסט , חברת המועצה , יו" ר עד סוף דצמבר 2008 פרופ ' ידין דודאי , יו" ר מינואר 2009 פרופ ' משה אורון , חבר המועצה מר שלמה הרשקוביץ , יועץ המועצה ו מנהל מערך הנתונים על מו " פ בישראל מר דב מישור , יועץ המועצה מר נפתלי ארנון , יועץ המועצה מר גורי זילכה , יועץ המועצה מר אייל אפשטיין , משרד האוצר - עד סוף 2008 גב' יעל מברך , משרד האוצר - מינואר 2009 גברת סולי פלג , הל שכה המרכזית לסטטיסטיקה חברי הצוות המקצועי לעניין אישור ביצוע סקרים : ד" ר רוני דיין , יו"ר מר גורי זילכה מר נפתלי ארנון מר שלמה הרשקוביץ 132 ד. הוועדה הלאומית לקשרי אקדמיה-תעשיה פרופ ' משה אורון , חבר המועצה , יו"ר פרופ ' מישל רבל , חבר המועצה פרופ ' לאה בם , חברת המועצה פרופ ' יהודית בירק , חברת המועצה מר דורון כוכבי , חבר המועצה פרופ ' חנוך גוטפרוינד , האוניברסיטה העברית פרופ ' חזי ברנהולץ , האוניברסיטה העברית גב' רינה פרידור , לשעבר מנהלת תוכנית החממות הטכנולוגיות , משרד התמ "ת פרופ ' יגאל קומם , הטכניון ד" ר טל לוטן , התאחדות התעשיינים מר חיים רוסו , חבר המועצה מר דב מישור , יועץ ה מועצה 133 ה. הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים פרופ ' מינה טייכר , אוניברסיטת בר אילן , יו" ר הוועדה פרופ ' יהודית בירק , חברת המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' דוד הורן , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ' אהוד גזית , סגן נשיא למו "פ, אוניברסיטת תל-אביב מר בוב לפידות , האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים מר איתן יודלביץ , מנכ"ל BIRD מר מרסל שטאון , מנהל תוכנית ISERD ד" ר בני לשם , לשכת המדען הראשי , משרד הבריאות גב' מינה גולדיאק , לשכת המדען הראשי , משרד המסחר , התעשיה והתעסוקה הגב ' אילנה לוי , משרד המדע , התרבות והספורט מר אייל אפשטיין , אגף התקציבים , האוצר הגב ' פנינה אלעל , קשרי תרבות ומדע , משרד החוץ מר סטיבן סתיו , מנכ" ל הות "ת, המועצה להשכלה גבוהה גב' גלית אייזמן , תחום מחקר וקשרי חוץ , המועצה להשכלה גבוהה פרופ ' בנימין שרדני , המדען הראשי , משרד הבריאות מר גורי זילכה , יועץ ה מועצה ד" ר זלינה בן גרשון , יועצת המולמ " פ ומרכזת הוועדה 134 ו. הוועדה הלאומית לתיאום בין מו " פ אזרחי למו " פ בטחוני תא"ל )מיל'( עוזי עילם )ה מועצה ,( יו"ר פרופ ' משה אורון )ה מועצה ( פרופ ' לאה בם )ה מועצה ( חיים רוסו )ה מועצה ( דר' יעקב נגל ) מפא "ת( דר' משה גולדברג ) מפא "ת( אילן פלד ) מנהל תוכנית מגנ "ט, תמ"ת( דר' דודו פרידמן מרכז הוועדה 135 ז. הוועדה לבחינת מכוני המחקר הממשלתיים ומעמדם של המדענים הראשיים במשרדי הממשלה פרופ ' יהודית בירק , חברת המועצה , יו" ר משותפת פרופ ' רמי ) אברהם ( פרידמן , חבר המועצה יו " ר משותף פרופ ' ברכה רגר , אוניברסיטת בן גוריון פרופ ' דן לבנון , לשעבר מדען ראשי , משרד החקלאות פרופ ' גרשון מצגר , לשעבר מנכ " ל ומדען ראשי משרד המדע פרופ ' אורי מינגלגרין , לשעבר סגן מנהל מכון וולקני ומדען ראשי משרד איכות הסביבה ד"ר יוסי ברטוב , משרד התשתיות מר דב מישור , יועץ ה מועצה מר גורי זילכה , יועץ ה מועצה 136 ח. הוועדה הלאומית למחקר ולפיתוח בתחום האנרגיה פרופ ' לאה בם , חברת המועצה , יו"ר פרופ ' משה אורון , חבר המועצה ד" ר שלמה ואלד , מדען ראשי , משרד התשתיות הלאומיות פרופ ' מוטי הרשקוב ץי, סגן נשיאה למו "פ, אוניברסיטת בן-גוריון ד" ר אברהם ארביב , משרד התשתיות הלאומיות פרופ ' גרשון גרוסמן , הטכניון מר גיורא מירון , חברת החשמל מר עמיר מקוב , יו" ר המכון הישראלי לאנרגיה וסביבה גב' נאווה סלע , תעשייה אווירית , יו" ר ועדת האנרגיה שליד התאחדות התע שיינים ד" ר ישעיהו בר אור , מדען ראשי המשרד להגנת הסביבה מר משה אורטס , חבר המועצה מר דב מישור , יועץ הו ו עדה 137 ט. הוועדה הלאומית לקידום המחקר והפיתוח במדעי החיים והרפואה פרופ ' חרמונה שורק , חברת המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' מישל רבל , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ' יצחק פישוב , חבר המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' יהודית בירק , חברת המועצה הלאומית למו "פ פרופ ' ברכה רגר , אוניברסיטת בן גוריון מר דן וילנסקי , ד" ר רפי הופשטיין , מנכ" ל הדסית ד" ר מחמוד תאיה , משרד המדע , התרבות והספורט ד" ר אורה דר , לשכת מדען ראשי , משרד המסחר והתעשיי ה פרופ ' אילן חת , הפקולטה לחקלאות , רחובות ד" ר שמואל קלנג , שרותי בריאות כללית דר' אירית פנחסי דר' דוד אביעזר , חברת " פרוטליקס " מר יובל וולמן , משרד האוצר גורי זילכה , יועץ המועצה הלאומית למו "פ ד" ר זלינה בן גרשון , יועצת המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח פרופ ' חרמונ ה שורק משמשת כיו "ר הוועדה . מר גורי זילכה משמש כיועץ הוועדה . דר' זלינה בן-גרשון משמשת כמרכזת הוועדה 138 י. הוועדה לבחינת המחקר במערכת הבריאות הממשלתית פרופ ' אהוד רזין , דיקן הפקולטה לרפואה , האוניברסי טה העברית ) בשנים 2005 עד 2009 ( –יו"ר פרופ ' עודד אברמסק י, יו" ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ח"כ ד" ר רחל אדאטו , בית החולים שערי צדק ) לשעבר ( פרופ מיכאל אוטולנגי , האוניברסיטה העברית ד" ר יובל אשדת , המדען הראשי במשרד החקלאות , ד" ר יוסי ברטוב , נציג וועדתהקבע לחיזוק , בדיקה ומעקבאחר מכוני המחקר הממשלתיים פרופ ' ערן ד ולב , מכללת תל חי פרופ ' חיים רוזן , הפקולטה לרפואה , האוניברסיטה העברית פרופ ' בנימין שרדני , מדען ראשי משרד הבריאות ד" ר בני לשם , לשכת המדען הראשי , משרד הבריאות פרופ ' פסח שוורצמן , ביה" ח סורוקה ואוניברסיטת בן גוריון ד" ר שלמה שריג , ראש תחום מחקרים רפואיים וביו ר פואיים , משרד המדע ד" ר זלינה בן גרשון , יועצת ה מועצה מר דב מישור , יועץ ה מועצה 139 י"א. הוועדה לבחינת המחקר הממשלתי בתחום החקלאות פרופ ' אילן חת , הפקולטה לחקלאות , האוניברסיטה העברית פרופ ' יהודית בירק , הפקולטה לחקלאות , האוניברסיטה העברית פרופ ' רמי פרידמן , האוניברסיטה העברית פרופ ' תמר דיין , אוניברסיטת תל אביב ד" ר דן לבנון , מדען ראשי לשעבר , משרד החקלאות ד" ר יוסי ברטוב , נציג וועדתהקבע לחיזוק , בדיקה ומעקבאחר מכוני המחקר הממשלתיים ד" ר שלמה שריג , ראש תחום מחקרים רפואיים וביו רפואיים , נציג משרד המדע , התר בות והספורט מר דב מישור , יועץ ה מועצה מר גורי זילכה , יועץ ה מועצה 140 נספח 5 . פרויקטים שהוכרו כתשתיות מחקר לאומיות על ידי הוועדה לתשתיות לאומיות א. אוספי טבע לאומיים באוניברסיטת תל-אביב . הצעתה של פרופ ' תמר דיין והחלטת ות " מ מיום 26.11.09 הקדמה : מוזיאוני ם לטבע הם תשתית חיונית למחקר המגוון הביולוגי . בישראל יש שני אוספים גדולים באוניברסיטה העברית ) אוסף חי וצומח עם התמחות מיוחדת בפלורה ובמאובנים ( ובאוניברסיטת תל אביב ) אוסף חי וצומח עם התמחות מיוחדת בפאונה ובאנתרופולוגיה פיזית ,( ואוסף בוטני קטן יותר באוניברסי טת בר-אילן . האוספים הוכרו כמפעל לאומי ע " י האקדמיה ואוספי אוניברסיטת ת " א הוכרו כמרכז ידע תשתיתי . בקרוב יקום באוניברסיטת תל-אביב בניין שיהווה משכן הולם לאוספים שברשותה . מוזיאון חדש זה יהיה פתוח לכ- 200 מדענים מחוץ לאוניברסיטת ת " א אשר עושים שימוש באוספים , ויעמ וד לרשות כל הקהילייה המדעית ומשרדי הממשלה . ות" מ פנתה לוועדה הלאומית לאוספי טבע , בראשות פרופ ' יהודית בירק , בבקשה לקבל המלצתה המקצועית בנושא אישור מעמד של תשתית מחקר לאומית לאוספים בתל-אביב בהתחשב בעובדה שבקשה דומה לא הוגשה ע " י האוניברסיטה העברית . תשובתה של וועדה זו היא המלצה חד משמעית להכרה . ציטוט " : אוספים אלו מהווים תשתית מדעית פעילה למחקר והוראה של מדענים רבים מחוץ לאוניברסיטת תל אביב ) ובמקרים רבים מחו "ל( והם מעניקים שירות חיוני בזיהוי וידע ביולוגי לחקלאות , להגנת הסביבה , לשמירת הטבע וכן למערכת הבריאות ולתע שייה הפרמצ בטית . הטיפוח והשימור של אוספים אלו כתשתית לאומית הוא אפוא אינטרס אמיתי ... האוספים באוניברסיטת תל-אביב בשלים להכרה כתשתית מחקר לאומית , ועל כן בקשה זו מן הראוי שתידון בעת זו , אך יחד עם זאת אל לה לחסום את הדרך בפני האוניברסיטה העברית , או בפני כל גוף אחר , להגיש בקשה עבור הכרה באוס פי הטבע שלהם כתשתית מחקר לאומית , כאשר בקשתם לכשתוגש תידון לגופה ובראייה לאומית כוללת ." החלטה : ƒ הוות " מ החליטה להכיר באוספי הטבע באוניברסיטת תל-אביב כתשתית מחקר לאומית . ƒ הכרה זו ניתנת לתקופה של שלוש שנים , בתקווה שבתום תקופה זו נית ן יהיה להרחיב מסגרת זו כך שתקיף את כל אוספי הטבע בישראל . ƒ הוות " מ מכירה בחשיבות המשך פעילות הוועדה הלאומית לאוספי טבע באקדמיה הלאומית למדעים כוועדה המקצועית העליונה לנושא זה , וכן בהמשך התמיכה באוספי הטבע בהתאם למדיניות הנקוטה בידי וות " ת והאקדמיה משנת 2004 . ƒ הוות" מ מבקשת שתוקם הנהלה מדעית לאוספי הטבע ב אוניברסיטת ת "א, ושהנהלה זו תדווח לוות " מ מידי שנה ) דוח קצר עד 3 עמ (' על מצב האוספים , מידת שימורם והתפתחותם , ומידת השימוש שנעשה בהם בידי חוקרים מדעיים וגופים מקצועיים בממשל ובתעשייה . לדעת הוות " מ יש למנוע כפילויות בי ן האתרים השונים לקראת גיבוש עתידי של כלל אוספי הטבע בישראל . 141 ב. סקר מעקב על משפחות בישראל הצעתו של פרופ ' צבי אקשטיין והחלטת הוועדה לתשתיות מו " פ לאומיות )ות"מ( הקדמה : היוזמה לסקר המעקב החלה לפני כעשר שנים . סקר זה מקיף קשת רחבה של נושאים , שוק העבודה , עוני, חינוך , והתנהלות פיננסית , וניתן להוסיף לו מודולים נוספים . עלות הסקר מוערכת ב- 6.3 מי ליון ₪ , וכל מודול נוסף יעלה כחצי מיליון עד מיליון ₪ . סקרים כאלה קיימים בארצות המערב המפותחות , וברובם נתמכים על ידי תקציבי מחקר . הסקר מהווה תשתית מחקרית למדעי החברה , הכלכלה והחינוך , ותוצאותיו חיוניות גם למעצבי מדיניות בתחומים אלו . דוח וועדת שוחט הצביע על כך שסקר המעקב הוא ' תשתית מחקרית שחשיבותה אינה פחותה מזו של תשתית מחקר בכל תחום מדעי אחר .' דוח זה ציין אותו כתשתית המחקרית החסרה במדעי החברה . פרופ ' אקשטיין גייס עד עתה התחייב ויות בסך 5-6 מי ליון ₪ מגורמים ממשלתיים , ומקווה שהסקר , שיקיף 5,000 משקי בית בישראל , יבוצע על ידי הלמ " ס החל משנת 2010 . החלטה : ƒ הוות " מ מברכת על מאמציו של פרופ ' אקשטיין וקוראת לגורמים ממשלתיים למצוא את הסכום החסר על מנת לאפשר את יציאת סקר המעקב לדרך . ƒ הוות "מ מכי רה בסקר זה כתשתית מחקר לאומית . כתשתית מחקר לאומית תוצאות הסקר אמורים להיות נגישים אלקטרונית ופתוחים לשימוש לכל החוקרים הישראלים בעלי עניין מקצועי בנתונים אלה . ƒ הוות " מ מבקשת לקבל מידי שנה דווח קצר ) עד 3 עמ (' על מצב הסקר , מידי הגוף המקצועי המנהל אותו , כולל מי דע על הביצוע מול הצפי , זמינות תוצאותיו , ומידת השימוש שנעשתה בהם . ƒ הוות " מ קוראת להשתלבות סקרים קיימים ועתידיים בנושאים משיקים בתוך המסגרת של סקר מעקב זה . ƒ הוות " מ מבקשת לראות את סקר המעקב משתלב ביוזמות דומות בעולם המדעי מחוץ לישראל . ƒ הוות " מ מציעה שהמועצה תבחן ה אם ניתן לשלב בסקר זה מודול רלוונטי למדיניות מו "פ שישמש את מטרות המועצה . 142 50 נספח 6 . מיפוי קשרי מו " פ בינלאומיים של ישראל - גירסה ראשונית הערה מקדימה : זהו מסמך בשלבי עבודה שכולל גם מסגרת של כותרות אשר חלקן טרם מולא במידע רלוונטי . חלק מהמידע מפורט מאו ד ובחלקים אחרים המידע מצומצם או עדיין חסר ) בשלב זה לפי זמינות המידע (. הכוונה היא להשלים את המיפוי , להעלותו לאתר האינטרנט של המועצה ולעדכנו באופן שוטף . המסמך צורף ל דוח כיוון ש גם המידע החלקי שרוכז עד כה יכול להועיל לכל העוסקים בקשרי החוץ המדעיים והטכנולוגיי ם של מדינת ישראל . המסמך הינו מסמך מיפוי בלבד ואינו כולל מסקנות , נית וחי נתונים והמלצות . מסמך זה ) לכשיושלם ( ישמש בסיס להמלצות ולקביעת סדרי עדיפויות . תוכן העניינים עמוד א. נציגות בהתאגדויות בינלאומיות 144 ב. שיתופי פעולה עם אירופה 150 ג. שתופי פעולה דו-צדדיים ברמה הממלכתית 161 ד. שתופי פעולה בין מוסדיים 169 ה. שיתוף פעולה עם גרמניה 170 ו. שיתופי פעולה עם ארצות ערב 172 ז. חברות מדענים ישראליים בפורומים בינלאומיים 175 50 המיפוי נערך ע " י פרופ ' מינה טייכר , יו" ר הוועדה הלאומית לתיאום קשרי מו " פ בינלאומיים וד " ר זלינה בן-גרשון , מרכזת הוועדה . 143 א. נציגות בהתאגדויות בינלאומיות )1 ( CSTP ) mmittee for Science and Technology Co (, של OECD ישראל פעילה בשנים האחרונות בגופים ובועדות של ה- OECD . בשנת 2008 הגבירה ישראל את פעילותה ומאמציה בעת שהארגון בחן את הצטרפותה של ישראל ושל 4 מדינות נוספות לארגון . הוקמה ועדת היגוי בין-משרדית , קבוצות עבודה וצוותים מקצ ועיים . האגף לקשרי חוץ בינלאומיים במשרד האוצר פרסם דוח על פעילות ישראל בארגון OECD 2008 israel / org . oecd . www ב דוח מפורטות פעילויות משרדי הממשלה השונים , רשויות , מוסדות וגופים ציבוריים וגופים נוספים . גם מפורטות : 18 מס גרות OECD בהן חברה ישראל במעמד של חברה מלאה , 57 מסגרות בהן משמשת ישראל כמשקיפה 23 , מסגרות בהן משמשת ישראל כמשקיפה אד- הוק , 8 מסגרות בהן חברה ישראל במעמד של השתתפות . רוב הוועדות וקבוצות העבודה נפגשות בפריס פעמיים בשנה – באביב ובסתיו . וועדה למדיניות מדע ו טכנולוגיה ) ותתי- ועדות שלה ( ישראל מיוצגת ע " י משרד המדע , משרד התמ "ת והמועצה . בתתי-ועדות מיוצגים גם משרד הבריאות , הלמ "ס לפי העניין . יש לציין ש כמעט כל ועדה של ה- OECD נוגעת במו " פ ישירות או בעקיפין , ו יש אפשרות להוסיף מומחים לישיבות הוועדות , אבל בדרך-כלל , הדב ר אינו נעשה בגלל חוסר תקציב . להלן רשימת הנציגויות של ישראל בוועדות השונות בשנת 2008 לפי הגוף האחראי : משרד המדע . המדען הראשי מיצג את משרד המדע ב- CSTP וכן מיוצג המשרד בקביעות בשתי קבוצות העבודה מקצועיות ובמפגשי מומחים כדלקמן : • קבוצת עבודהלביוטכנולוגיה )רד' מחמוד תאיה ,( • קבוצת עבודה לננו-טכנולוגיה ) . דר' אברהם כהן ,( • סדנה בנושא אוספים מדעיים )ע" י נציג מאוניברסיטת תל-אביב ,( • מפגש מומחים בנושא אתגרים והזדמנויות בביולוגיה סינטטית )ע" י נציג מאוניברסיטת בן-גוריון .( משרד התמ "ת מיוצג באמצעות לשכת המדען ה ראשי בוועדה למדיניות מדע וטכנולוגיה . במסגרת פעילויות ועדה זו נציגי המשרד השתתפו ב : • סדנה בנושא שיתוף פעולה בינלאומי במדע ובטכנולוגיה להתמודדות עם אתגרים גלובליים . • סדנה משותפת עם הוועדה לתעשייה , חדשנות ויזמות בקבוצת העבודה לביוטכנולוגיה • קבוצת העבודה לננוטכנולוגיה ) באמצעות נציג הוועדה הלאומית לננו-טכנולוגיה ( , • קבוצת עבודהלמדיניות חדשנות טכנולוגית )TIP ( )ע" י מנהל " מגנט "( • סדנה בנושא אסטרטגיה של חדשנות על בסיס עבודת TIP )ע" י מנהל " מגנט "( • סדנה משותפת לTIP ולקבוצת העבודה למוסדות מחקר ולמשאבי כוח אדם , )ע"י מנהל " מגנט "( • סדנה להערכת השפעות חבר תיות-כלכליותהנובעות מהשקעות מו " פ ציבוריות .)ע"י מנהל מגנט "( 144 המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ) המועצה ( שלחה נציגים ל : כנס•OECDבנושאימו " פ ספטמבר 2008 )גורי זילכה ( • כנס OECD בנושאי מדדי מדע וטכנולוגיה ) שלמה הרשקוביץ ( • ישיבת הוועדה למדיניות מו פ"CSTP מרץ 2009 )נפתלי ארנון ( • סדנה לדיון במנגנוני שיתוף בקניין רוחני . מאי 2009 )זלינה בן-גרשון ( • ישיבת ועדה למדיניות מו פ"CSTP , אוקטובר 2009 )מינה טייכר ( משרד הבריאות מיוצג ב : • ועדת ה בריאות )ע" י אגף תכנון , תמחור ותקצוב ( • קבוצת העבודה לביוטכנולוגיה )ע" י המחלקה לגנטיקה קהילתית ( הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה )למ"ס( מיוצגת בוועדה לסטטיסטיקה , וכן כדלקמן : • קבוצת עבו דה על סטטיסטיקה כללית לטווח קצר ) אגף מאקרו-כלכלה ,( • קבוצת עבודה בנושא מו " פ ומוצרי קנ יין רוחני , • קבוצת עבודה של מומחים לאומיים למדדים מדעיים וטכנולוגיים )NESTI ( • קבוצת עבודהלחשבונאות לאומית ) , (WPNA • קבוצת מומחים בנושא נתונים סטטיסטיים והחלפת מידע סטטיסטי • כנס בסטטיסטיקה של ביוטכנולוגיה . • סדנה למדידת הון אנושי ) באמצעות לשכת המדען ,( • קבוצת עבו דהלמדדים במערכת החינוך )INES .( דמי חבר שנתיים לפעילויות הקשורות במדע בשנת 2009 – 52,286 ₪ ) 10,000 יורו ( משרד התשתיות הלאומיות מיוצג ב : • תוכנית מוליכות- על בטמפרטורות גבוהות במגזר החשמל )ע" י נציג מאונ תל’-אביב ( • תוכנית מערכות אנרגיה סולארית וכימית )ע" י נציג מכון ויצמן ( משרד החוץ מיוצג במרכז לפיתוח של ה- OECD )ע" י המרכז לשיתוף פעולה בינלאומי- מש "ב( משרד המשפטים מיוצג בקבוצת עבודה לאבטחת מידע ופרטיות )ע" י הרשות למשפט טכנולוגיה ומידע (. המועצה להשכלה גבוהה -פרויקט הגליל ישראל שותפה לתוכ נית בינלאומית במסגרת הדיר קטורט להשכלה של ה- OECD . מטרת התוכנית היא לפתח ולחלוק מידע על מנת לתגבר את תפקודם של מוסדות להשכלה גבוהה כמנוע צמיחה אזורית . במסגרת הפרויקט נבחרו 15 מוסדות להשכלה גבוהה באזור הגליל ונבחן הקשר שבין המוסדות האקדמיים בגליל לבין הסביבה שבה הם פועלים . יצוין כי י שראל משלמת בעבור ההשתתפות בפרויקט זה וכי היא רואה בו מנוף לקידום אזור הגליל ולפיתוחו . השר לפיתוח אזורי מר סילבן שלום הביע עניין בפרויקט זה וכן בכירים נוספים במשק הישראלי . 145 הערות : ה- GSF – Global Science Forum – משרד המדע לא השתתף בפורום בשנים האחרונות מסיבו ת תקציביות . ישראל אינה משתתפת בקבוצות עבודה נוספות בגלל סדר עדיפויות של תקציב וכוח אדם . בנוסף , מתקיימים כנסים וסדנאות שמאורגנים ע " י הוועדות וקבוצות העבודה או בעקבות החלטות של ה- GSF . לכנסים אלו ניתן לשלוח מומחים . )2 ( אגודות מדעיות דיסיפלינריות בינלאומיות ישראל מיוצגת בר ו ב מכריע של האגודות מקצועיות בינלאומיות ואירופיות דרך האגודה הישראלית המתאימה . כ- 20 אגודות מקצועיות בינלאומיות החברות ב- ISCU כוללות נציג מישראל במינו י ומימון האקדמיה הלאומית למדעים : להלן האיגודים המדעיים המסונפים ל- ICSU ויושבי ראש הוועדות ה לאומיות הקשורות אליהם : • האיגוד הבין- לאומי לאסטרונומיה (IAU) – )פרופ ' איליה לייבוביץ ( • האיגוד הבין- לאומי לגאודזיה ולגאופיזיקה (IUGG) – )פרופ ' זאב לוין ( • האיגוד הבין- לאומי לכימיה טהורה ושימושית (IUPAC) – )פרופ ' דן מאירשטיין ( • האיגוד הבין- לאומי למדעי הרדיו ) (URSI – )פרופ ' אהוד היימן ( • האיגוד הבין- לאומי לפיזיקה טהורה ושימושית (IUPAP) – )פרופ ' יצחק צרויה ( • האיגוד הבין- לאומי לחקר המוח (IBRO) – )פרופ ' עמירם גרינולד ( • האיגוד הבין- לאומי למדעים ביולוגיים (IUBS) – )פרופ ' לאו זקס ( • האיגוד הבין- לאומי לגאוגרפיה (IGU) – )פרופ ' יצחק שנל ( • האיגוד הבין- לאומי לקריסטלוגרפיה (IUCr) – )פרופ ' יואל זוסמן ( • האיגוד הבין- לאומי למכניקה תיאורטית ושימושית (IUTAM) – )פרופ ' מיילס רובין ( • האיגוד הבין- לאומי להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע (IUHPS) – )פרופ ' מנחם פיש ( • ה איגוד הבין- לאומי למתמטיקה (IMU) – )פרופ ' יורם לינדנשטראוס ( 146 • האיגוד הבין- לאומי למדעים פיזיולוגיים (IUPS) – )פרופ ' דב ליכטנברג ( • האיגוד הבין- לאומי לביוכימיה ולביולוגיה מולקולרית (IUBMB) – )פרופ ' חיים סידר ( • האיגוד הבין- לאומי לביופיזיקה טהורה ושימושית (IUPAB) – )פרופ ' אלישע האס ( • האיגוד הבין- לאומי לפרמקולוגיה (IUPhar) – )פרופ ' רפאל משולם ( • האיגוד הבין- לאומי למדעי הגאולוגיה (IUGS) – )פרופ ' צבי בן-אברהם ( • האיגוד הבין- לאומי לאימונולוגיה (IUIS) – )ד" ר מיכל בניש ( • האיגוד הבין- לאומי למיקרוביולוגיה (IUMS) – )פרופ ' אלי אורה רון ( • האיגוד הבין- לאומי למדעי התזונה (IUNS) – )פרופ ' יהודית בירק ( )3 ( ארגונים של אקדמיות למדעים ) דרךהאקדמיה הישראלית ( ICSU ) The International Council for Science ( במועצה הבין ל אומית למדע יש שני סוגי חברים : א( אקדמיות לאומיות למדע ו- ב ( אגודות מד עיו ת דיסציפלינאריות בין-לאומיות ) . ראה סעיף ב..1( נשיא האקדמיה , בתור ראש האקדמיה הלאומית המסונפת ל- ICSU , ממנה יושבי ראש לוועדות המייצגות את ישראל מול האגודות ה מדעיות הדיסציפלינאריות הבין-לאומיות החברות ב- ICSU . נשיא האקדמיה הלאומית למדעים או מישהו מטעמו מיי צגים את האקדמיה ב- ICSU בישיבות המועצה הכללית המתקיימות אחת ל- 3 שנים . ישראל חברה בפדרציה של כל האקדמיות האירופיות ו מיוצגת ע "י פרופ ' יהודית בירק (Federation of National Academies of Sciences and Humanities) ALLEA) ישראל חברה באגוד האקדמיות האסיאתיות ו מיוצגת ע "י פרופ ' רות ארנון AASA) ) Association of Academies of Sciences in Asia ( 147 )למעט אירופיים ( ) 4 ( מתקני מחקר בינלאומיים IPGR בנק הגנים הבינלאומי International Plant Genetic Resources Institute – ) באחריות משרד החקלאות ומשרד המדע ( נקרא כיום ECPGR : מ תנהל כרגע מו " מ בין משרד המדע לבין המדען הראשי של משרד החקלאות לגבי המשך ההשתתפות בארגון זה – מי ייצג את ישראל ומי ישלם את דמי החבר . כנראה שמדובר בסכום של כ- 10,000 אירו ובשלב זה אין מי שיודע . SESAME – סינכרוטרון אזורי המוקם בירדן )ע" י משרד המדע ; משרד החינוך ) הוועד הישראלי לאונסקו ;( הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות (. דמי חברות שנתיים 185,625 : דולר – משולמים ע " י משרד האוצר דרך משרד החינוך . )5 ( UNESCO יחידת הקשר ממומנת דרך משרד החינוך ) בראשות דניאל בר-אלי ( אבל בפעילות הוועד הבינ "ל מול אונסקו שותפים גם משרד המדע , מ שרד התרבות והספורט והמשרד לאיכות הסביבה . היחידה מתפקדת בתחומים הבאים : חינוך – חברות בצוות IFA-GMR דווח וניטור חינוך לכל מדע ) פרופ ' דוד מנדלוביץ ( שם התכנית איש קשר פעילות אוניברסיטה מים )IHP ( פרופ ' דניאל רונן ת. ל כדור הארץ הכחול בן גוריון פרופ ' ניר אוריון סדנאות הכשרה ) אמל "ט( מכון וייצמן גיאולוגיה ד" ר איתי גבריאלי מחקר רעידותאדמה מזה "ת מכון גיאולוגי אוקינוגרפיה ד" ר חרות ברק ניטור פני הים התיכון מכון אוקינוגרפי האדם והביוספרה פרו' פ אוריאל ספריאל מחקר אוזרים צחיחים בן גוריון / מכון ערבה ביואינפורמטיקה פרופ ' י. זוסמן ביואינפורמטיקה מכון וייצמן פרופ ' מאיר אדלמן 148 קתדרות אונסקו שם קתדרה איש קשר פעילות אוניברסיטה / מכללה דמוקרטיה וסובלנות פרופ ' יעקב עירם כנסים בינ "ל בר-אילן שמור אורבני פרופ ' מייק טרנר כנסים בינ " ל שימור בצלאל דיגיטלי ביואתיקה פרופ ' אמנו ן כרמי פרסומים מדעיים כנסים חיפה בינ"ל דיאלוג בין תרבותי פרופ ' אביבה דורון כנסים בינ "ל חיפה מדבור פרופ ' א. וונשק מחקר אזורים צחיחים בן גוריון מורשת מודרנית פרופ ' משה מרגלית כנסים בינ "ל תל-אביב חינוך לשלום ד" ר יעל הראל כנסים בינ "ל בית ברל מורשת עולמית - חברות בוו עדה בין- ממשלתית למורשת עולמית ) פרופ ' מייק טרנר ( הוועדה פועלת גם בעזרת כנסים בינ "ל ) אזורי חיץ / מוכנות לסיכונים ( מידע לכל – חברות בוועדה בין ממשלתית למידע לכל )IFA ( )פרופ ' ניב אחיטוב ( מדעי האדם והחברה – וועדה בינממשלתית לרפורמציו ת חברתיות ) פרופ ' אברהם ) רמי ( פרידמ ן(. ישראל חברה בוועדה שבוחנת את הקשרים בין מחקר-מדיניות-קבלת החלטות . הוועדה פעלה לפיתוח רשת רשויות מקומיות ואזוריות נגד גזענות פיתוח קוד אתי במחקר ) פרופ ' חגית מסר-ירון ( תוכנית בתר דוקטורנטים )ות"ת( ות" ת ערכה הסכם עם אונסקו לעידוד לימודיהם של בתר-דוקטורנטים ממדינות מתפתחות , והיא מקצה סכום של כעשר מלגות מדי שנה למימון שהותם של בתר- דוקטורנטים למטרת עריכת מחקרים בישראל . )6 ( ארגונים של אוניברסיטאות IUA ) The International Association of ( Universities איגוד האקדמיות הבינ " ל הקשור ל- UNESCO כרגע אין ייצוג לישראל ) מסיבות של תשלום דמי חבר ( 149 ב. שיתופי פעולה עם אירופה )1 ( התוכנית השביעית ב 16- ביולי 2007 , לאחר משא ומתן בן שנתיים , נחתם בבריסל חוזה בין ישרא ל לבין הנציבות האירופית על צרוף ישראל כחברה נלווית לתוכנית השביעית למחקר ולפתוח של הנציבות האירופית )FP7 .( מטעם ישראל חתמו על ההסכם מי שכיהן באותה עת כשר המדע , המדענית הראשית של משרד המדע והמדען הראשי של משרד התעשייה , המסחר והתעסוקה ) התמ "ת( במסגרת החוזה , משלמת ישראל דמי השתתפות קבועים מראש , ובתמורה יכולים חוקרים ומדענים ישראלים להשתתף בכ ל הקולות הקוראים ולזכות במענקים תחרותיים כמו כל מדען אחר מהמדינות החברות באיחוד האירופי . העלות השנתית של השתתפות ישראל בתוכנית השביעית של האיחוד האירופי בשנים 2007- 2009 היא עד 300 מיליון ₪ , מתוכם משולמים ע45%" י התמ ת, ע"10%" י משרד המדע ו- ע45%" י הות "ת. בשנתיים הראשונות של ההסכם הועברו לאיחוד האירופי 98 מיליון יורו . באותה תקופה , זכו 465 מדענים ישראלים במענקים בהיקף מצטבר של 160 מיליון יורו . עם תחילת ההתקשרות עם הנ ציבות האירופית , במהלך התוכנית הרביעית , הוקמה בישראל יחידת הקשר עם הנציבות ISERD , . יחידה זו ממוקמת במתימו "פ, שהיא עמותה ממשלתית של משרד התמ "ת, ופועלת תחת ועדת היגוי שבראשה עומד המדען הראשי של מ שרד התמ "ת. בין שאר תפקידיה , מספקת ISERD סיוע למדענים ולחוקרים בהגשת בקשות לקולות הקוראים המפורסמים ע " י הנציבות האירופית . תקציב הפעולה השנתי של ISERD הוא כ- 6 מיליון ₪ , מתוכם ממומנים ע45%" י התמ "ת, ע10%" י משרד המדע ו- 45 ע" י הות "ת. לסכום זה יש להוסיף את עלות העסקתו של המנכ "ל ע" י משרד התמ "ת. 431 פרויקטים זכו במימ ון במסגרת השביעית )FP7 ( עד 1.11.2009 ועבורם כבר נחתמו חוזים . יש 82 זוכים נוספים אתם טרם נחתמו חוזים . עד עכשיו קיבלו גופים ישראלים מענקים בסך 283.8 מיליון יורו . )2 ( תוכניותאירופיות בין - ממשלתיות 1 . רשתות ה- ERA_NET תוכנית ה- (ERA-European Research Area) ERA-NET של האיחוד האירופי נועדה לקדם תיאום פיתוח וחיזוק שיתוף הפעולה בין ארגונים מממני מחקר ברמה הלאומית או האזורית באירופה . כל רשת מתארגנת סביב נושא מחקר משותף במטרה למפות תוכניות מחקר באותו נושא במדינות המשתתפות , ליצור שיתוף ותיאום בין גישות שונות במימון מחקרים , לפרסם קול קורא למחקרים משותפים בין חוקרים במדינות השותפות תוך יצירת הסכמות על דרך שיפוטם ולממן את המחקרים הזוכים , להקים בסיסי נתונים משותפים , לקדם חיזוי לעתיד )foresight ( של המחקר בשטח . ה- EC מממן את ההתארגנות ואת הפעילויות המשותפות ו אילו המחקרים המשותפים ממומנים ע"י המדינות עצמן . יתרונות ההשתתפות ברשתות הERA- NET : יצירת שיתוף פעולה וקשרים עם חוקרים באירופה , הישענות על תשתיות מחקר יקרות 150 שלא קיימות בארץ , מימון מתקציב ישראלי רק למחקרים של חוקרים ישראלים , בפעילות ה- ERA-NET משתתפים גופים אחד ים בארץ המיצגים את ישראל . משרד הבריאות )דרך לשכת המדען הראשי ( פועל להצטרפות לרשתות שונות וכיום מיוצג ב: ERA-Age • –לקידום המחקר בזקנה על כל היבטיו ERA-PathoGenomics • - ארגון ותיאום מחקר גנומי במיקרואורגניזמים פתוגניים לאדם ERA-Neuron • – ארגון ותיאום מחקרים משותפים על מחלות נוירו-דגנרטיביות CoCanCPG • – ארגון ותיאום בדרכים לפיתוח הנחיות לטיפול בסרטן E-Rare • – ארגון ותיאום מחקרים על מחלות נדירות ERA-IB • –קידום תעשייה באמצעים ביוטכנולוגיים EuroNanoMed • – קידום המחקר בננו-רפואה משרד המדע והטכנולוגיה מייצג את ישראל ברשתות : ERAMORE • – תשתית לסיוע לניידות מדענים MATERA • –בתחום מו " פ של חומרים מתקדמים ERA-IB • - קידום תעשייה באמצעים ביוטכנולוגיים ) יחד עם משרד הבריאות ( המשרד לאיכות הסביבה מיצג את ישראל ברשת : CIRCLE • - רשת להתמודדות עם שינויי אקלים הקרן הלאומית למדע מייצגת את ישראל ברשת ERASysBio • גישת biology systems במחקר ביולוגי Europe • ScienceNano תיאום מדיניות לאומית במחקר בסיסי בקנה מידה ננומטרי 2 . רשתות ERANET+ במסגרת ה- FP7 יש תוכנית חדשה בשם ERANET+ , שבה האיחוד מוסיף לפרויקטים הזוכים תקציב מחקר בהיקף 30% מהשתתפות המ דינות . 3 . Eureka-Eurostars התוכנית הוקמה ב- 1985 במטרה להגביר תחרותיות אירופית באמ צעות תמיכה בעסקים , במרכזי פיתוח ובאוניברסיטאות המבצעים תוכניות כלל-אירופיות לפיתו ח מ וצרים , תהליכים ושירותים חדשניים . התוכני ת מופעלת ע " י משרד התמ " ת והיא בעיקרה תוכנ ית תמיכה בSME’s- המב צעים מו " פ ובמיוחד מחקר מוכוון שוק מנוהל מהבסיס כלפי מעלה )bottomup ( , מ חקר ליבה ) שיקצר זמן הגעה לשוק ,( מחקר שיקדם גישה למקורות מימון יחד עם דרכי יישום מהיר ) להיות בעמד ת ניהוג ולצרף תוכניות לאומיות (. ישראל נבחרה לנשיאת הארגון לתקופה ש ל שנה מיולי 2010 עד יולי 2011 . 4 . AAL Living Assisted Ambient Joint Programme) (The תוכנית למימון מו " פ ע י"20 מדינות חברות ו- 3 מדינות נלוות עם תמיכה תקציבית של EC המבוססת על סעיף 169 של אמנת ה- EC . AAL איננה תוכנית מחקר חדשה לאירופה אלא תוכני ת מימון חדשה עבור אירופה . התוכנית נועדה לשיפור איכות החיים של אנשים מבוגרים על מנת להישאר פעילים בחברה ומקושרים חברתית 151 5 . EUROMED (EuroMediterranean Partnership) תהליך ברצלונה , אשר הופעל מחדש ב- 2008 כאיחוד למען הים התיכון . אומץ ע "י פ גישת מרסיי של שרי החוץ של איזור ה- Euro- Mediterranean . האיחוד כולל 27 מדינות חברות של האיחוד האירופי ועוד 16 שותפים באזור המזרח התיכון ודרום הים התיכון . האיחוד זיהה 6 תוכניות העומדות במרכזו : טיפול בזיהום הים התיכון , פיתוח דרכים יבשתיות וימיות , יוזמות אזרחיו ת למאבק באסונות טבע . 6 . COST COST ) Committee of Officers of S&T ( הינו אחד המכשירים הותיקים ביותר באירופה לתמיכה בשת " פ בין מדענים וחוקרים . ישראל ’ כמדינה נלווית ’ מיוצגת ע " י נציג משרד המדע- דר)' חוסאם מסאלחה ( ונציגת האקדמיה הלאומית למדעים ) פרופ ' מינה טייכר ( COST הינה הרשת האירופית הראשונה אשר היוותה מסגרת בין-ממשלתית לשת " פ במדע וטכנולוגיה ולתיאום בין פעילויות מחקר הממומנות ברמה הלאומית ע " י המדינות המשתתפות . חברות בה 35 מדינות . COST תורם למניעת פיצול בהשקעה במחקר באירופה ופותח את ה- European Research Area (ERA) לשת " פ כלל עולמי . רשתות המחקר הנתמכות ע "י COST נקראות actions . חוזי COST שנחתמו לאחרונה כוללים 27 חוזים בשנת 2007 8 , חוזים בשנת 2008 ו- 40 חוזים בשנת 2009 . היות ומשך ממוצע של כל תוכנית הוא 4 שנים , יש להניח שבשנים 2008-2009 היו פעילות כ- 130-140 תוכניות מתוך 168 שנחתמו החל מ- 2001 . ) 3 ( ארגונים כלל- אירופאים The European Strategy Forum on Research Infrastructures ESFRI ) נציג ישראל י פרופ ' דוד הורן ( ה- ESFRI הינו מכשיר אסטרטגי לפית וח האינטגרציה של אירופה ולחיזוק נגישותה הבינלאומית . משימתה של ESFRI הינה לתמוך בגי שה קוהרנטית ומונחית אסטרטגיה לקביעת מדיניות לתשתיות מחקר באירופה ולקדם יוזמות רבות- משתתפים המביאות לשימוש טוב ונכון יותר ולפיתוח תשתיות מחקר באיחוד האירופי וברמה בינלאומית . הנציגים לארגון מתמנים ע " י השרים למחקר במדינות החברות ובמדינות הנלוות וכוללות נציגי הנציבות אשר עובדים יחד לפיתוח חזון ואסטרטגיה משותפים . האסטרטגיה מכוונת להתגבר על מגבלות הפיצול ומספקת לאירופה תשתיות מחקר עדכניות המסוגלות להגיב להתפתחויות בחזית המחקר ולפיתוח טכנולוגיות מבוססות ידע . הESFRI הוקם ע " י מועצת אירופה בשנת 2002 ופרסם בשנת 2006 מפת דרכים כלל אירופית לתשתיות מחקר . אחדות מהתוכניות נכנסות לשלב ביצוע . בדצמבר 2008 פורסם עדכון ראשון למפת הדרכים . פורום ESFRI נחוש לשמור על התנופה באותם שטחי מחקר עשר עדיין מפתחים את תפישותיהם ולהגדיל את המעורבות של כל המדינות ע " י פיתוח מדיניות אד- הוק אזור ית. ה- ESFRI ממומן ע " י התוכנית השביעית של האיחוד האירופי ה- FP7 . ESF European Science Foundation האקדמיה הלאומית מייצגת את ישראל בקרן האירופאית למדע - אבל לא במעמד של חברה . בשנת 2009 , חברים ב- ESF 80 ארגונים מ- 30 ארצות . 152 ESA European Space Agency י שראל לא חברה ב- ESA אבל נעשות פעולות ע "י סוכנות החלל הישראלית כדי להצטרף . ישראל היא אחת מ9 המדינות שיש להן לווין בחלל . EEN Enterprise Europe Network הינה תוכנית גלובאלית בה נוטלות חלק 44 מדינות וכ- 600 שותפים מארגונים שונים בעיקר מאירופ ה אבל גם מארה "ב, סין ורוסיה . הרשת נועדה לסייע בקידום חדשנות טכנולוגית בכל ענפי התעשיות . עם תשתית מידע ממוחשבת ורחבת היקף , הכוללת מעל 5,000 הצעות ובקשות לשת " פ טכנולוגי , בכל המדינות השותפות . ה- EEN מספקת שירותים עסקיים חיוניים , כגון מידע ומודיעין עסקי , חיבור בין חברות לשת "פ תעשייתי-טכנולוגי , העברת אינפורמציה וקידום חדשנות טכנולוגית חוצה גבולות . הרשת מאפשרת לעסקים קטנים ובינוניים למצוא שותפים עסקיים בעולם על מנת לבצע ביחד שיתופי פעולה טכנולוגיים – תעשייתיים . באמצעות הרשת גם ניתן לפנות ולחפש שותפים למגוון פעיל ו יות החל מיזמות של מוצרים חדשים , הפצה של מוצרים קיימים , שיפור מוצרים קיימים ועוד . בנוסף למערכת הממוחשבת פו עלים בתוך הרשת עובדים מקצוענים , מיומנים ומנוסים החולשים על מערכת הדוקה של קשרים , היכרויות ויכולות התומכות במערך הממוחשב ומוסיפה לו נדבך אנושי חשוב . חל ק מפעילות הרשת הינם כינוסים מקצועיים ותכנון מפגשי " אחד על אחד " בהםיכוליםמנהליחברות עסקיותלפתח קשרים עסקיים נוספים ולהדקקשרים קיימים . בכנסים אלו מתואמות ומתקיימות פגישות בין נציגי חברות אשר שותפות לתחומי פעילות משותפים אשר יכולים להניב מיזמים משותפי ם אשר יקדמו את שתי החברות . תוכנית ה EEN הינה תוכנית ללא מימון ועיקרה איתור שותפים , עידוד וסיוע לשת " פ בינלאומי . לתוכנית זו יתרונות רבים מאחר ואין בה מגבלות קניין רוחני והיא מתאי מה לכל סוגי ההתקשרויות העסקיות ולמגוון רחב של לקוחות : החל מהתעשייה המסורתית , מה אקדמיה , מחברות מסחור הידע באוניברסיטאות וכלה בחברות הייטק . 153 ) 4 ( תשתיות למחקר CERN מתקן לאנרגיות גבוהות בג ' נבה בשנת 1990 חתמה ישראל על הסכם הצטרפות ל- CERN במעמד משקיף , המאפשר למדעני ישראל גישה חופשית למתקני המעבדה . הגוף המייצג את ישראל ב- CERN והמוביל את ה פעילות המדעית הניסויית שבו , הוא הוועדה הלאומית לאנרגי ות גבוהות , ואת חבריה ממנים נשיא המדע ושר האקדמיה . פרופ עומד הוועדה בראש ' רבינוביץ אליעזר . בשנים האחרונות נבנה ב- CERN המאיץ )LargeHadron Collider (LHC . בספטמבר 2008 נעשתה הרצת מבחן למאיץ והיא עברה בהצלחה . לדברי אנשי CERN , שותפות ישראל ב- LHC באה לידי ביטוי במסגרת תאגיד הגלאי הענק אטלס )ATLAS ( , ותרומתה הייחודית היא בניית גלאים בשביל אטלס . הגלאים פותחו ונבנו במעבדה במכון ויצמן למדע . קודם העברתם ל- CERN הם נבחנו במעבדות באוניברסיטת תל-אביב ובטכניון . בשנת 2008 הושלמה ב- CERN הרכבת הגלאי TGC , שהוא חלק מגלאי הענק אטלס . בראש הקבוצה הישראלית ב- CERN עומד פרופ ' גיורא מיקנברג , ושותפים בה מדענים , מהנדסים וטכנאים ממכון ויצמן למדע , מהטכניון ומאוניברסיטת תל-אביב . ות" ת מממנת פעילות זו באמצעות הקרן הלאומית למדע . במאי 2005 הת קיימה באקדמיה פגישה בין הוועדה הלאומית לאנרגיות גבוהות וחוקרים ישראלים ובין הוועדה האירופית המצומצמת למאיצי העתיד - Restricted European Committee of Future Accelerators (RECFA , ובה נדונה הפעילות הישראלית באטלס . בשנת 2006 הזמינו האקדמיה והקרן הלאומית למדע ו עדת ביקורת בין- לאומית שתבחן את איכות התרומה הישראלית למיזם אטלס ואת התכניות העתידיות בתחום . בעיקר נתבקשה הוועדה לבחון את הצטרפות המדענים הישראלים למיזם הייחודי GRID שמקים CERN , שיאפשר ניתוח הממצאים הצפויים להגיע לאחר שיחל המאיץ LHC בפעולתו . בראשית שנת 2007 הגישה הוועדה דוח ובו הביעה את הערכתה למחקר הניסיוני והתיאורטי בפיזיקה של אנרגיות גבוהות במדינת ישראל , ושיבחה את הישגי המדענים הישראלים משלוש האוניברסיטאות המעורבות . הוועדה הביעה תמיכה נחרצת במתווה התכנית המדעית העתידית . בעקבות הדוחהחליטה ות " ת לאפשר למדענ ים הישראלים להצטרף ל- GRID . בקשה רשמית של ממשלת ישראל לחברות מלאה ב- CERN הוגשה במהלך 2009 . לעיון בדוח הוועדה המבקרת יש לפנות לקישור : http://www.academy.ac.il/asp/about/reports_show.asp?report_id=46 ESRF -מיתקן קרינתהסינכוטרון האירופאי בגרנובל- European Synchotron Radiation Facility ( משרד המדע וות "ת ( ה- ESRF הינו מיתקן תשתיתי למחקר בו שותפות 18 מדינות באירופה וישראל . המתקן , הממוקם בגרנובל בצרפת , הוקם ב- 1988 ע"י 12 מדינות עליהן נוספו 6 מדינות אירופיות נוספות וישראל . למעלה מ- 50% מתקציב המתקן בא מגרמניה ומצרפת . ישראל מממנת 1% מהתקציב . כ- 6,000 חוקרים מבצעים ניסויים כל שנה בתחומי מחקר מגוונים כמו פיסיקה , כימיה , ביולוגיה , רפואה , ארכיאולוגיה מדע חומרים . לאחרונה נעשה גם שימ וש תעשייתי בתחומי פרמצויטיקה , קוסמטיקה , פטרוכימיה ומיקרואלקטרוניקה . 154 (European Space Agency)-ESA - ישראל אינה חברה בגוף זה שהיא רואה בו חשיבות רבה . תפקיד הסוכנות הוא להוביל את התפתחות היכולת של אירופה בתחום החלל ולהבטיח כי ההשקעה בחלל מניבה פירות לאזרחי אי רופה . בארגון משתתפות 18 מדינות אירופיות מדינות נוספות קשורות לארגון בהסכמים שונים . ישראל מנהלת מו " מ על " הסכם מסגרת " עם ה- ESA . EMBL – על ישראל מוטל תשלום שנתי של 753,205 יורו )4,052,240 ₪ .( בנוסף , יש חוב של 309,500 אירו )1,665,110 ₪ ( מהשנה שעברה וכן חוב של תשלומי הריבית על הפיגור בתשלומים בשנים האחרונות ) הסכום בש " ח עודכן לפי ע רך האירו כיום 1 : יורו 5.38 = ₪ (. החוב שולם בינתיים אך תשלום הריבית לא הוסדר סופית . EMBC – על ישראל מוטל תשלום שנתי של 164,035 יורו )882,510 ₪ ( וכן חוב של תשלומי הריבית על הפיגור בתשלומי ם בשנים האחרונות ) הסכום בש " ח עודכן לפי ערך היורו . כיום 1 יורו 5.38 = ₪ (. פורום RAMIRI - (Realizing and Managing International Research Infrastructures) פורום RAMIRI הוא פורום בו שותפים מתקני מחקר של השוק האירופי והמדינות המסונפות . הוא הוקם לפני כשנה במטרה ל בחון בצורה מקצועית את הצרכים הבינלאומיים בהקמה ובתחזוקה של תשתיות מדע בעיקר במסגרת השוק האירופי והארצות המסונפות . הפורום הפורום מנוהל ע " י קונסורציום שהוקם ביוזמת הנציבות האירופאית למחקר . הקונסורציום מורכב מ- 6 גורמים , ברמה אירופית ) (ESRF וארצית : • (ESRF)) European Synchrotron Radiation Facility • Imperial College London • (ILL)Institut Laue-Langevin • ELLETRA) Stiftung Deutsches Elektronen-Synchotron (DESY ( • Sincrotrone Trieste S.C.p.A • (UKAEA) CULHAM United KingdomAtomic Energy Authority מטרת הפורום לקיים דיוני ם בנושא פיתוח תשתיות בינלאומיות מבלי לזנוח את התשתיות הלאומיות . הארגון פועל כתוצר לוואי של דיוני הפורום האירופאי לתשתיות מדע- ESFRI וקיים עד כה שלושה מפגשים בהם נדו נו נושאים מגוונים בהקשר של הקמה , תפעול , מימון וארגון תשתיות מחקר לרבות קביעת סדרי עדיפויות ותאום בין מדינתי . רשתות של בסיסי נתונים , מאגרי נתונים סטטיסטיים יושלם ב דוח 2010 155 ) 5 ( קשרים עם אירופה בתחום ההשכלה הגבוהה ) באמצעות מל "ג( תהליך בולוניה : תהליך בולוניה הוא כינוי לאמנה שנחתמה בעיר בולוניה , איטליה בשנת 1999 שמטרתה להוביל שיתוף פעו לה אקדמי והאחדה בהשכלה הגבוהה בין מדינות האיחוד האירופי ולקדם ניידות של סטודנטים וסגל בין מוסדות אקדמיים באירופה . במשך השנים הצטרפו לתהליך מדינות רבות שאינן חברות באיחוד האירופי והיום חתומות על האמנה 46 מדינות . תהליך רב-שנתי זה הוא בעל חשיבות מערכתית מבחינ ת חשיפת ההשכלה הגבוהה לתהליכים בינלאומיים , מעבר חופשי של סגל וסטודנטים בין מדינות ותרומה הדדית להשכלה הגבוהה במדינות השותפות , תוך ניצול היתרון היחסי של כל מדינה . ההאחדה המצופה בהשכלה הגבוהה לפי מתווה בולוניה כוללת יצירת שלושה מעגלי לימוד לתואר המקובלים על המוסדות BA : , MA ו- PhD , הנפקת דיפלומות קריאות ונוחות להשוואה , מערכת אחידה של נקודות זכות אקדמיות ECTS – ) Transfer System European Credit ( , קידום ניידות , סיוע בבקרת איכות אקדמית , וקידום סטנדרטים אירופיים בהשכלה הגבוהה . ישראל רואה חשיבות רבה בשני עקרונות היס וד המנחים את תהליך בולוניה – גלובליזציה של ההשכלה הגבוהה וקידום ניידות של סגל וסטודנטים . בהתאם לכך הגישה ישראל את מועמדותה להצטרפות לתהליך בולוניה בתאריך 31.1.2007 וחידשה את מועמדותה שוב ב- 16.2.2008 . בפגישת תת- הוועדה של PTP ) People to People ( בבריסל בפברוא ר 2007 , הציג מנכ "ל מל"ג/ות" ת את מערכת ההשכלה הגבוהה הישראלית בפני נציגי האיחוד האירופי ואת החשיבות של הצטרפות ישראל לתהליך . נציג הנציבות ציין כי מבחינת הרמה האקדמית ישראל מתאימה ורצויה מאד להשתלבות בתהליך . מנכ" ל מל "ג/ות" ת הדגיש את רצונה של ישראל לקיים שיתו ף פעולה הדוק עם מדינות האיחוד האירופי במכלול הנושאים הקשורים להשכלה הגבוהה והזמין את נציגי האיחוד האירופי להציג את התהליך בפני הרקטורים ואנשי האקדמיה בישראל . הגורם המעכב את הצטרפותה המיידית של ישראל הוא העובדה שישראל אינה חברה במועצת אירופה . דרישה זו מהווה קריטריון מגביל עבור כל מדינה שאינה חברה במועצת אירופה ולכן הנציבות עדיין צריכה לדון לגבי הצבעתה הצפויה על בקשת ישראל להצטרף לתהליך או לאפשר לה להיות במעמד של "PartnerCountry ." אחת האפשרויות שהוזכרו היא החלטה של מזכירות בולוניה על הרחבת התהליך גם למדינות שאינן חברות במועצת אירופה . במשרד החוץ החלו להינקט פעולות דיפלומטיות מול שגרירי המדינות החברות על מנת לעודד את ההחלטה על הרחבת התהליך , ובפרט במדינות Benelux ) Belgium 2, Netherlands 2, Luxembourg ( אשר כעת מארחים את מזכירות בולוניה . לראשונה מאז כוננה אמנת בולוניה ב- 1999 נקבעה ב2009 בלובין , בלגיה ומפגש בדרג בכ יר )1stBologna Policy Forum של שרי החינוך , על מדיניות בולוניה .( הדיון במדיניות בולוניה התקיים בד בבד עם מפגש בדרג בכיר של שרי החינוך של המדינות השותפות יחד עם שרי חינוך ונציגים בכירים מ- 15 מדינות חיצוניות שאינן שותפות עדיין לתהליך : אוסטרליה , ברזיל , קנדה , סין, מצרים , אתיופיה , ישראל , יפן , קזחסטן , קירגיסטן , מקסיקו , מרוקו , ניו-זילנד , תוניס וארה "ב. לראשונה הוזמן שר החינוך של ישראל להשתתף בדיאלוג עם מדינות השותפות לתהליך בולוניה , והשתתפותה של ישראל בדרג כה בכיר עשויה לאותת על כוונתה של אירופה לצרף את ישראל לתהליך . הנציג הישראלי בדרג בכיר שהשתתף במפגש הוא מנכ " ל מל "ג/ות"ת, מר סטיבן סתיו . בכנס הציג מנכ " ל המל " ג את עמדתה של ישראל ביחס להצטרפותה לתהליך בולוניה , תיאר את הקרבה הגיאוגרפית והתרבותית בין ישראל לאירופה , את השתתפותה 156 הפעילה של ישראל בפרויקטים ובמתקני מחקר אירופ יים , בתכנית טמפוס 4 ובתכנית ארסמוס מונדוס , והתמקד בתועלת הצפויה לאירופה ולישראל מהצטרפותה האפשרית של ישראל לתהליך . בסופו של הכנס הוקראה הצהרה משותפת לשרי החינוך של המדינות השותפות והמדינות השלישיות , שבה הביעו כל המשתתפים את מחויבותם להשקעה בהשכלה הגבוהה נו כח המשבר הפיננסי העולמי . כמו" כ נקבעה מטרה אופרטיבית בעבור המדינות השותפות כי עד שנת 2020 יטלו חלק בניידות אקדמית 20% מהסטודנטים באירופה . מעורבותה של ישראל בתהליך בולוניה אינה מסתכמת רק במפגש שרי החינוך של המדינות השותפות ; בנוסף הוזמנה ישראל ליטול חלק פעיל בסמינרים למומחי בולוניה שהתקיימו בין היתר ברומא ובוורשה ושיגרה לכנסים אלו סטודנטים ואנשי אקדמיה כדי שיוכלו להתמחות בנושא ולהפיץ את המידע שרכשו במוסדות בארץ . אמנת ליסבון )Lisbon Recognition Convention ( האמנה בדבר הכרה והערכה של תארים אקדמיים באזור האירופי – ליסבון 1997 – נחתמה ב- 11 באפריל 1997 . לאמנה הצטרפו עד היום יותר מ- 40 מדינות . ב- 24.11.1997 חתם שגריר ישראל לאונסק " ו על האמנה בשם מדינת ישראל . מטרת האמנה היא לעודד הכרה הדדית בלימודים , בתעודות , בדיפלומות ובתארים של מוסדות להשכלה גבוהה , שהוענקו על ידי מוסד א ו רשות מוסמכת במדינות האזור האירופי , לצורכי הקלת הגישה להמשך לימודים במוסדות להשכלה גבוהה , לסיוע בשימוש בתארים אקדמיים ובגישה לשוק העבודה . ההכרה כפופה לדין החל במדינה שאצלה מתבקשת ההכרה . מעקרונות האמנה : הבטחת הגישה של בעלי תארים אקדמיים זרים להליך הערכה של תואריהם והבטחת שוויונות ההליך ; הכרה הדדית בתארים אקדמיים זרים כל עוד אין הבדל מהותי בין ההכשרה האקדמית הזרה להכשרה האקדמית במקום שבו מבוקשת ההכרה ; שקיפות מלאה של מנגנון ההכרה וההערכה של תארים אקדמיים זרים . כל מדינה שהיא צד לאמנה תפרסם את הנהלים בנושא ותקי ם מרכז מידע לאומי , שייעץ , בין היתר , בענייני הכרה והערכת תעודות זרות . נכון להיום בישראל יש שני גופי מידע על חינוך והשכלה גבוהה - הגף להערכת תארים אקדמיים מחו " ל במשרד החינוך , והאגף האקדמי במועצה להשכלה גבוהה . האמנה אינה סותרת את הדין הישראלי הפנימי והיא קיבל ה את אישורי משרד החוץ ומשרד המשפטים . ב- 8.2.2007 אשררה הממשלה את האמנה . ENIC/NARIC ארגון ENIC ) European Network of Information Centers ( הוקם על ידי אונסק "ו ומועצת אירופה . הארגון פועל ליישום אמנת ליסבון בדבר הכרה בתארי השכלה גבוהה באזור האירופי ) ראו על אמנת ליסבון לעיל (. ישראל צירפה את חתימתה לאמנה זו בנובמבר 1997 ואשררה אותה בפברואר 2007 . ארגון NARIC ) National Academic Recognition Information Centre ( נוסד ב- 1984 ומקדם את נושא ההכרה ההדדית של מדינות בתארים וניידות של סטודנטים וסגל בין 157 מוסדות אקדמיים במסגרת ת כנית Socrates/Erasmus . הגופים הנוטלים חלק בפעילות NARIC בישראל הם האגף לקשרי חוץ במשרד החינוך , האגף האקדמי במל " ג והיחידה להערכת איכות במל "ג. חתימת אמנה לשיתוף פעולה עם נציבות האיחוד האירופי בתאריך 16.7.2008 נחתמה אמנה לשיתוף פעולה בין משרד החינוך ובין נציב ות האיחוד האירופי )" אמנת ז ' ן פיגל "(. מטרתה של האמנה היא לקדם דו- שיח על אינטרסים משותפים בנושאי חינוך הכוללים הגברת ניידות אקדמית ותרבותית ושיפור התאימות בין מערכות החינוך באירופה ובישראל . בתחום ההשכלה הגבוהה מטרת האמנה היא לעודד שיתוף פעולה אקדמי בין ישראל לאירופה . בתאריך 11.5.2009 נערך מפגש בבריסל בדרג של פקידים בכירים מהאיחוד האירופי ומישראל , שנועד לבחון את הדרכים האפשריות ליישום עיקרי ההצהרה , ובכלל זה שיתוף פעולה בתחום ההשכלה הגבוהה . במפגש השתתפו פקידים בכירים ממשרד החוץ והחינוך הישראלי ומהמועצה להשכלה ג בוהה . תכנית TEMPUS ) (Trans Mobility Program for University Studies תכנית טמפוס הוקמה על ידי הנציבות האירופית )EuropeanCommission ( ב- 1990 במגמה לתמוך במודרניזציה של ההשכלה הגבוהה באירופה ובארצות המקיפות אותה . היום התכנית מקיפה 27 מדינות מרחבי אירופה , מ מרכז אסיה , מצפון אפריקה ומהמזרח התיכון . טמפוס מממנת שני סוגי פרויקטים : א. פרויקטים משותפים )JointProjects ( המבוססים על שותפויות מרובות צדדים בין מוסדות אקדמיים באיחוד האירופי ובין מוסדות מחוץ לאיחוד האירופי ; ב. צעדים מבניים )StructuralMeasures ( הכוללים ע ריכת רפורמה במבנה המוסדות להשכלה גבוהה במדינות שותפות )PartnerCountries ( על מנת להעצים את איכותם ולקרב אותם להתפתחויות באיחוד האירופי . השלב העדכני בתכנית טמפוס ) הנקרא IV TEMPUS ( החל בשנת 2007 ומתוכנן להימשך עד 2013 . עד כה פורסמו שני קולות קוראים במסגרת טמ פוס 4 . בסבב הראשון של טמפוס זכו שני פרויקטים שבהם שותפים שני מוסדות ישראלים : האוניברסיטה העברית בירושלים והמכללה האקדמית למנהל בראשון לציון ; הפרויקט שבו מעורבת האוניברסיטה העברית מרוכז בידי אוניברסיטת פטרס שביוון , ונושאו הוא הוראת הנדסה ביו- רפואית ושילוב ECTS ; הפרויקט שבו מעורבת המכללה למנהל מרוכז בידי אוניברסיטת זגרב שבקרואטיה , ונושאו הוא קידום יזמות בהשכלה הגבוהה בתחום לימודי מנהל-עסקים . בסבב השני של טמפוס זכה פרויקט אחד שבו שותפים חמישה מוסדות אקדמיים מישראל : המרכז הבינתחומי בהרצליה , האקדמיה לאמנות בצלאל , אוניברסיטת בן- גוריון בנגב והאוניברסיטה העברית בירושלים . הייחוד והחידוש שבפרויקט זה הוא יצירת שיתוף פעולה עם שני מוסדות פלסטינאיים – אוניברסיטת אל-קודס ואוניברסיטת חברון , וכן עם ארגוני סטודנטים מישראל ומהרשות הפלסטינית . את הפרויקט מרכזת האוניברסיטה החופשי ת של בריסל , והוא שייך לתחום הצעדים המבניים )structuralmeasures .( מטרתו היא ליצור שיתוף פעולה והתמחות בתחום ה- ECTS ובנושאי תהליך בולוניה . יצוין עוד כי המועצה להשכלה גבוהה משמשת ' שותף-עמית associate partner) ' ( בפרויקט זה . שיעור ההשתתפות של מוסדות ישראליים ב שני הסבבים של טמפוס נשאר יציב , ובאופן יחסי עלה שיעור המוסדות המרכזים פרויקטים . לשם המחשה : בסבב הראשון הייתה מעורבות ישראלית בתשעה פרויקטים , בשבעה מהם שימשו מוסדות ישראליים שותפים ובשניים מהם נטלו המוסדות הישראליים תפקידי ריכוז . גם בסבב השני הוגשו תשעה פרוי קטים שבהם 158 מעורבים מוסדות ישראליים , אך הפעם עלה שיעור המוסדות הישראלים המשתתפים בפרויקטים . שישה מוסדות ישראליים ריכזו פרויקטים ולפחות שבעה מוסדות השתתפו בפרויקטים של מדינות אחרות . יש לראות בכך עלייה במעורבות הישראלית בטמפוס , בגלל הגידול היחסי של מוסדות הנוט לים תפקידי ריכוז ובגלל הגידול במספר המוסדות הנוטלים חלק כשותפים בפרויקטים . בשיעור ההצלחה של מוסדות ישראלים בקבלת מימון יש ירידה קלה בסבב השני ) רק פרויקט אחד לעומת שני פרויקטים בסבב הראשון ,( אך השיעור היחסי של פרויקטים זוכים מכלל הפרויקטים הוא נורמאלי – כעש רה אחוזים . תכנית טמפוס מנוהלת על ידי הסוכנות המבצעת של האיחוד האירופי לחינוך , לאמצעים אודיו- ויזואלים ולתרבות )Education,Audiovisual and Cultural Executive Agency – EACEA) .( טמפוס ממומנת באמצעות שלושה מאמצעי הסיוע והמימון החיצוניים של האיחוד האירופי IPA : - המכשיר לסיוע טרם התוספת ) איזור הבלקן המערבי (ENPI, - מכשיר לשכנות ושותפות ) מזרח אירופה , צפון אפריקה והמזרח התיכון ( ו- DCI - המכשיר לפיתוח ושיתוף פעולה ) מרכז אסיה (. לקידום וניהול התכנית בישראל הוקמה " מנהלת טמפוס )NationalTempus Office – " NTO ( במועצה להשכלה גבוהה וביולי 2008 נחנך רשמית משרד טמפוס בירושלים , אשר ממומן על ידי האיחוד האירופי בתקציב של 68 אלף יורו לשנה . מנהלת טמפוס האירופית מבחינה בין עובדי מנהלת טמפוס )NTOCoordinators ( ובין חברי צוות טמפוס המורחב הכולל אנשי אקדמיה ומנהל המכונים מומחי בולוניה )BolognaExperts .( מומחי בולוניה משתתפים בכנסים בינלאומיים על תכנית טמפוס ועל תהליך בולוניה ובשובם לארץ הם מדווחים על פעילותם למל " ג ולמשרד טמפוס ישראל . בין מומחי בולוניה הישראליים – פרופ ' פייסל עזאיזה ופרופ ' עזרי טרזי ) חברי מל "ג(. במסגרת פעילותו הקים משרד טמ פוס ישראל רשת קשר – רשימת תפוצה למוסדות ; באתר המל " ג הועלו חומרים רלוונטיים על טמפוס ועל ארסמוס מונדוס ) בתהליכי בנייה ועדכון ;( טמפוס ישראל קידם שת " פ בין מוסדות אקדמיים בארץ ; כמו" כ עובדי המשרד הטו אוזן קשבת וסיפקו סיוע והדרכה למוסדות בהכנת פרויקטים להגשה . בנ וסף משרד טמפוס ישראל משמש מתווך להעברת מידע ממשרד החוץ , האיחוד האירופי , השגרירות האירופית בארץ , ועוד . המשרד מקיים קשר רציף עם סטודנטים , עם התאחדות הסטודנטים עם ועד ראשי המכללות ועם ראשי האוניברסיטות בנושאים שונים . בסבב השלישי של טמפוס צפוי להתפרסם קול קורא חדש לקראת סוף שנת 2009 , ומשרד טמפוס ישראל נערך לקיים יום מידע בעבור המוסדות בנושא זה . תכנית ארסמוס מונדוס ) (Erasmus Mundus התכנית " ארסמוס מונדוס היא תכנית המשלימה את תכנית טמפוס , והיא מממנת הקמת תכניות משותפות לתואר שני וכן לימודי סטודנטים ומעבר סגל בי ן מדינות אירופיות שונות ובין מדינות שלישיות ספציפיות . היום סטודנטים הלומדים במספר מוסדות ישראליים יכולים להגיש בקשה להשתתף בתכנית ארסמוס במסגרת " חלון לשיתוף פעולה חיצוני )externalcooperation " window .( התכנית הופעלה בהצלחה כבר חמש שנים , ותכנית ההמשך )" ארסמ וס מונדוס 2 (" הושקה בתחילת 2009 ואמורה להימשך כחמש שנים )2009 - 2013 .( מטרתה היא הגברת הניידות ושיתוף הפעולה בתחום ההשכלה הגבוהה בתוך אירופה ועם מדינות מחוץ לאירופה , תוך שימת 159 דגש על איכות " . ארסמוס מונדוס 2 " מורכבת משלושה חלקים או תכניות פעולה , וחלק מהם פתוח ים להשתתפות מוסדות ישראליים . תוכנית Learning EU Lifelong תוכנית זו היא מטריה ליוזמות לחינוך והכשרה התוכנית מאפשרת לימוד והכשרה לבני כל הגילים . ומורכבת מ- 4 פעילויות עיקריות Comenius; Leonardo; Grundtvig; and : Erasmus וכן –Transversalactions . התו כנית מחליפה את Socrates EU ) 2000-2006 ( 160 ג . שתופי פעולה דו-צדדיים ברמה הממלכתית )1 ( הסכמים ממשלתיים דו-צדדיים משרד המדע והטכנולוגיה : תוכניות פעילות ) מעודכן יולי 2009 :( מדינה חתימת חתימה או הערות הסכם ועדה מסגרת מעורבת אחרונה 1 אוקראינה 1993 2007 תוכ נית שיתוף פעולה במחקרים בהיקף של 300 אלף ₪ לשנתיים . כיום פעילים 8 מחקרים בתחום ביוטכנולוגיה . 2 בריטניה 1969 1994 הסכם לביצוע מחקרים – לא פעיל SNDS הסכם עם המועצה הבריטית פעיל לכנסים ומשלחות סקר משותפים – שנת 2009 היא השנה האחרונה להפעלת התכנית . מזכר הבנות בין ישראל לבין בריטניה על תכנית חדשה לשת " פ מדעי 2008 BIRAX – -חילופי מדענים ומחקרים קצרי מועד ) . נחתם ב- 2008 .( התכנית מיושמת ע " י המועצה הבריטית בשת " פ עם משרד המדע . ) מועד הגשה של הקול קורא הראשון 2.3.09 : ( מועד החלטה צפוי : ספטמבר 2009 3 גרמניה 1973 2007 תוכנית BMBF-MOST – הסכם המהווה בסיס להסכמים רבים שנחתמו במהלך השנים בכל תחום מדעי בנפרד . התחומים הפעולים כיום : טכנולוגיות מים , חקר הסרטן , איכות סביבה ) אזורי-גרמניה- ישראל-ירדן-פלשתינאים ,( מדעי כדור הארץ BIODISC , , בטחון אזרחי .. מממנת מחקרים בשבעה תחומי-מחקר . בשנת 2008 העלות שנתית הייתה כ- 29.0 מיליון ₪ , כ 5.5- מיליון אירו . מסכום זה , 2.2 מיליון אירו ) 11.45 מיליון ₪ ( מוזרמים ישירות למוסדות המחקר בישראל 4 גרמניה 1970 הסכם לכנסים משותפים עם ה- DFG – האגודה הגרמנית למדעים 5 הודו 1993 2004 תוכנית מחקרים פעילה . צפוי להתפרסם קול קורא בספטמבר 2009 . ועדה מעורבת אמורה להתכנס בתחילת 2010 לדיון בתכנית העבודה ובאישור הצעות מחקר משותפות חדשות . סה" כ תקציב צפוי 200 – אלף ₪ לשנתיים . 161 6 טיוואן 2007 תוכנית מחקרים משותפת ) בין שני משרדי הייצוג - ראש הנציגות הישראלית ורא ש הנציגות הטיוואנית TRO – .( סבב מחקרים ראשון התמקד בתחום הביו-רפואה . וע דה משותפת התכנסה במאי 2009 . קול קורא להצעות משותפות בננו- טכנולוגיה ומכשור רפואי צפוי להתפרסם באוקטובר 2009 סה." כ תקציב 300 : אלף דולר לשנתיים . 7 יפן 1993 מזכר הבנה לחילופי חוקרים בין האגודה היפנית לעידוד המדע JSPS לבין המועצה הלאומית למו "פ – לא פעיל . מזכר הבנות לפתיחת תכנית מחקרים משותפת ) נחתם בדצמבר 2008 2008 .( בשלב הראשון – בתחום מדעי החיים . קול ק ורא במדעי העצב וחקר המוח התפרסם ביוני 2009 . מועד החלטה צפוי : נובמבר 2009 סה." כ תקציב : 450 אלף דולר לשלוש שנים . בסתיו 2009 יפורסם קול קורא נוסף . 8 סין 1993 2008 הסכם לשיתוף פעולה מדעי בין ממשלות ישראל וסין להקמת קרן למחקרים משותפים – הקרן פעילה . קול קורא פורסם בדצמבר 2008 בתחומי טכנולוגיות מים ואנרגיות חלופיות . הוגשו למעלה מ- 50 הצעות . מועד החלטה צפוי : ספטמבר 2009 . 9 סלובניה 1993 2006 תוכנית עבודה והצהרת כוונות – תוכנית למחקרים משותפים . סיימו פעילותם 5 מחקרים בתחומים : ביוטכנולוגיה , רובוטיקה וחומרים מתקדמים . סה" כ תקציב : 200 אלף דולר לשנתיים . ב- 2009 יתקיים דיון פנימי האם להמשיך את התכנית עם ס לובניה . 10 צרפת 1959 ; 2008 תוכנית משותפת למחקרים משותפים . קול קורא מתפרסם אחת 2004 לשנה . ל- 2009 פורסם קול קורא בתחומים : אנרגיה חליפית וסביבה . סה" כ התקציב : 500 אלף דולר לשנתיים . במקביל פעילים בתכנית מחקרים משותפים בתחומים : ביופיזיקה , אסטרופיזיקה , מתמטיקה ; מדעי העצב ורובוטיקה ; 11 דרום 1994 2007 הסכם לשת " פ מדעי בין ממשלות – תוכנית למחקרים משותפים . קוריאה כיום פעילים 7 מחקרים בתקציב כולל של 410 אלף דולר לשנתיים בתחומים : ננוטכנולוגיה ומדעי המידע . ועדה משותפת צפויה להתקיים בנובמבר השנה ובתחילת 2010 יתפרסם קול ק ורא להצעות משותפות . 1 קרואטיה 2001 2008 הצהרת שרים ותוכנית פעולה מפורטת למחקרים משותפים . כיום פעילים 8 מחקרים בתקציב כולל של 320 אלף דולר לשנתיים בתחומים : ביו-רפואה , ביוטכנולוגיה , סביבה ומים , ננו-טכנולוגיה , פיזיקה שימושית 13 רוסיה 1994 2005 תוכנית למחק רים משותפים . כיום פעילים 16 מחקרים בתקציב כולל של 600 אלף דולר לשנתיים בתחומים : ננו-טכנולוגיה , אנרגיה ירוקה , חומרים מתקדמים ומדעי המחשב . 162 הסכמים שאינם פעילים : מדינה חתימת מועד חתימת הערות הסכם תכנית ש "פ מסגרת אחרונה 1 אוסטריה 1990 הסכם לא פעיל 2 איט ליה 1993 1996 נחתם עם המועצה הלאומית האיטלקית למחקר – לא פעיל . נמצאים כיום בתחילתו של מו " מ עם הנספח המדעי האיטלקי לפעילות מחקרית משותפת איטליה-ישראל . 3 גרמניה - 1995 בין DLR – הסוכנות הגרמנית לחקר החלל לבין הסוכנות חלל הישראלית לניצול החלל 4 ספרד 1989 1993-1994 הסכם לשיתוף פעולה מדעי וטכנולוגי – לא פעיל 5 רוסיה -חלל 1994 מזכר הבנה בתחום החלל – לא פעיל 6 תורכיה 1993 2001 פרוטוקול ליישום שתוף פעולה מדעי טכנולוגי בין המשרד לבין המו עצה למחקר מדעי וטכנולוגי התורכי – TUBITAC – לא פעיל ) היה כנס דו לאומי ( סוכנות החללהישראלית הסכמי שת " פ חתומים עם הגופים הבאים : • צרפת CNES בין ישראל לצרפת קיימים הסכמי שיתוף פעולה אחדים מזה מספר שנים . פרויקט ספוט מתקיים החל משנת 1991 , במסגרתו לסל " ה תחנת קליטה בישראל הקולטת את הדמאות לוויני ספוט . קיים פרויקט לווי ין מדעי משו תף לשתי הארצות- וונוס . שגיאה ! ההפניה להיפר-קישוראינה חוקית . • ארה "ב NASA הכולל בין היתר , ביצוע ניסויים מדעיים ישראליים בחלל . ושיגור אסטרונאוט ישראלי ) המשך לשליחות של אילן רמון ז "ל(, צומת נאס "א הוא אחד ממוקדי הידע שמפעילה סל" ה בישראל . מנהל המוק ד הוא פרופ ' פנחס אלפרט מהמחלקה לגיאופיסיקה ומדעים פלנטאריים מאוני ' תל אביב הפועל מטעם סל " ה ומפעיל את הצומת לתועלת קהיליית המדענים בארץ ובעולם . מוקד המידע , או " צומת נאס "א", מהווה כבר היום אתר מקשר מרכזי לנאס "א עבור המחקר הישראלי בתחומי מדעי כדור הארץ , חישה מרחוק ושינויי סביבה ואקלים . הצומתמשתתףבמערכתהמידעהגלובליתשלנאס "א EARTHOBSERVINGSYSTEM,DATA AND INFORMATION SYSTEM המכילה נתוני חישה מרחוק מלוויינים של נאס " א ושל NOAA, ונתונים ממקורות שאינם לוו ייניים כגון נתוני מכ "מ, מזג אוויר ומדידות בתחנות מטאורולוגיות 163 הסכם צומת נאס " א פקע לאחר 10 שנים לקיומו ומתנהל מו " מ לחידושו . הצהרה משותפת נחתמה ב- 29.1.2010 בין סוכנות החלל הישראלית של משרד המדע והטכנולוגיה וראש סוכנות NASA האמריקאית , צ' ארלס בולדן , לשיתוף פע ולה , במסגרתו ישראל תהיה חברה במרכז נאס " א למדעי הירח . ההצהרה היא הכרה ברשת הישראלית and Science Lunar for Network Israel INLSE( Exploration ( למדעים הקשורים בירח ומחקרים ותגליות במערכת הפלנטרית , כך שהיא תהווה חלק ממסגרת רב לאומית , בנושאי מחקר הקשורים בירח ו במחקרי מערכת השמש . הרשת הישראלית , שהוקמה ביוזמת סוכנות החלל הישראלית של משרד המדע והטכנולוגיה היא המייצגת הרשמית של קהילת המדע הישראלית העוסקת בתחומי המדעים הפלנטריים . הרשת שהוקמה תשתלב ברשתות נוספות שהוקמו במדינות שונות ובהן קנדה ודרום קוריאה וכוללת צוותי מחקר משותפים של המדינות . התרומה הישראלית למרכז נאס " א למחקרי הירח , תתבטא במערכות תקשורת לייזר , ניווט של רכבים אוטונומיים ופיתוח סנסורים מתקדמים למשימות מחקר של גורמי שמיים שונים במערכת השמש . ארצות עמם יש הסכמים נוספים : קנדה CSA • הודו ISRO • • גרמניה DLR אוק ראינה NSAU • רוסיה RKA • • הולנד NLR לקראת חתימה על הסכמי שיתוף פעולה : צ'ילה ACE • • ברזיל AER • קוריאה KARI משרד התעשייה המסחר והתעסוקה 164 המדען הראשי של המשרד מפעיל הסכמים דו-לאומיים לתוכניות לממון מקביל של פרויקטים משותפים . לשכת המדע "ר מממנת עד 50% מה תקציבים המאושרים של החברות הישראליות , ובמקביל תומכות המדינות האחרות בחברות שלהן . בכל הסכם מצוינת התחייבות לתמיכה בפרויקטים בהיקף של 1-1.5 מיליון $ לשנה מכל צד ) בחלק מההסכמים לא מוגדר סכום התמיכה השנתי (. חלק מהמסכמים הם לתקופה מוגדרת עם חידוש אוט ומטי אלא אם אחד הצדדים מודיע על רצונו לסיים את השת "פ ) לא קרה עד היום ( ואחרים - לתקופה בלתי מוגבלת . הגופים הישראלים פועלים באמצעות ISERD . להלן רשימת ההסכמים : מדינה מועד חתימה תוקף ההסכם הערות צרפת 2003 לא מוגבל הולנד 1993 לא מוגבל ספרד 2007 לא מוגבל בין סוכנויות ביצוע פורטוגל 1995 לא מוגבל בלגיה - פלנדריה 2002 חידוש אוטומטי כל שנתיים אירלנד 1999 לא מוגבל איטליה 2000 חידוש אוטומטי כל 5 שנים קיימים הסכמים עם פרובינציות לציו ומילנו גרמניה 2000 תורכיה 2005 חידוש אוטומטי כל 5 שנים פינלנד 2001 לא מוגבל שבדיה 2000 לא מוגבל סלובניה 2006 לא מוגבל רוסיה 2006 5 שנים הסכם בין סוכנויות ביצוע Rosnauka ) מתימו "פ( דנמרק 2007 לא מוגבל יוון 2006 לא מוגבל סין 2000 לא מוגבל הודו 2005 לא מוגבל טיוואן 2007 חידוש אוטומטי כל 5 שנים Ins. of Inf.Ind. מדינת ויקטוריה 2005 חידוש אוטומטי כל 3 שנים ) אוסטרליה ( 165 ארגנטינה 2006 לא מוגבל מרילנד 2004 חידוש אוטומטי כל 5 שנים ברזיל 2007 לא מוגבל וירג ' יניה 2008 לא מוגבל סין 2008 לא מוגבל אורוגוואי 2008 לא מוגבל הונגריה 2009 לא מוגבל USISTC נציבות המדע ישראל ארה ב"- ה- USISTC הינה יוזמה דו-לאומית להגברת שיתוף הפעולה ה מדעי- טכנולוגי בין ארה " ב לישראל . ב- 1993 נחתם MOU להקמת נציבות מד ע וטכנולוגיה ישראל- ארה "ב הנציבות הינה תכנית ייחודית אשר הוקמה ואומצה ע " נשיא ארה " ב וראש ממשלת ישראל . התוכנית מספקת פורום לקידום שיתופי פ עולה ברמה הבכירה ביותר של ממשלה ותעשייה . תפקידה למכסם את תרומת הטכנולוגיה לצמיחה כלכליתהנציבות הקימה בשנת 1995 קרן שלא למ טרות רווח אשר מנהלת ומיישמת תכניות של הנציבות יחד עם נושאים טכנולוגיים בתחומי עדי פות אחדים : טכנולוגית מים , ננוטכנולוגיה , הרמוניזציה של תקנות וסטנדרטים , מסחור בתחום ההגנה , טכנולוגיה סביבתית , טלרפואה ומכשור רפואי א..3 משרד התשתיות הלאומיות ארה "ב- 2009 תוכנית משו תפת באנרגיה חלופית , שמור ויעילות ) בצוע כולל BSF ו- (BIRD . המשרד לביטחון פנים ארה "ב- 2008 )ביצוע משרד המדע ( משרד הבריאות מטרת הסכמי שת " פ דו- לאומיים של משרד הבריאות היא קידום שיתוף פעולה בין מדינות בתחומי הבריאות והרפואה על בסיס שוויון , הדדיות ותועלת ה דדית , הכולל חילופי מידע בתחום הבריאות ) , כולל על ציוד חדש , פרמצבטיקה , טכנולוגיות רפואיות ובריאות הציבור ,( מימון חילופי משתלמים ומומחים , ארגון כינוסים דו-לאומיים ועדוד שיתוף פעולה ישיר בין מוסדות רפואיים , נוסח ההסכם עם כל המדינות הוא אחיד , ו משרדי הבריאות מיישמים את תוכנו . הסעי ף היחיד בהסכמים שמתייחס לקשרים בין מוסדות רפואיים אומר : ש" המדינות יעודדו שיתוף פעולה בין מוסדות רפואיים כשהפעילות ממומנת ע " ח המוסדות עצמם ". על ההסכמים חותם שר החוץ ואם זה אינו אפשרי , ניתן ייפוי כוח לשר הבריאות לחתום עליו . ההסכמים הם ללא הגבלת זמן אלא אם אחד הצדדים מעוניין להפסיקו . למדינת ישראל הסכמים לשת " פ בנושאי בריאות ורפואה עם המדינות הבאות : ארה "ב, אוזבקיסטאן , אורוגוואי , איטליה , אוקראינה , אזרביג ’אן, אריתראה , ארמניה , בולגריה , ברזיל , הודו , הונגריה , זמביה , טורקמניסטאן , טיוואן , יוגוס לביה , יוון , ירדן , ליטא , מולדובה , מקסיקו , מלטה , סלובקיה , סלובניה , סינגפור , סין, פרגוואי , יפולין , צ'כיה , צרפת , ק זחסטאן , קפריסין , רומניה , רוסיה . עדכונים נוספים יופיעו ב דוח 2010 166 ) 2 ( קרנות ממשלתיות דו- לאומיות משרד התעשייה המסחר והתעסוקה קרנות ממשלתיות דו לא ומיות – אלו הן קרנות צמיתות ) עם אפ שרות יציאה ע " י כל אחד מהצדדים (. מדובר בהסכמים לתקופה של מספר שנים המתחדשים בתום התקופה ) כמובן שבהסכמת שני הצדדים ( עם תקציב שנתי של 1-1.5 מיליון דולר מכל צד . בכספי התשואות מממנים מחקרי מו " פ משותפים בין חברה ישראלית לבין חב רה מהמדינה השותפה לקרן . במסגרת זו המענקים שניתנים הם עד 50% מהוצאות המו " פ של כל חב רה מכל מדינה . הקרנות הקיימות הן : CIIRDF קנדה SIIRD סינגפור BRITECH בריטניה KORIL קוריאה )3 ( קרנות עצמאיות דו- לאומיות קיימות 3 קרנות מחקר עצמאיות דו-לאומי ות עם ארה " ב וקרן אחת עם גרמניה . הקרנות הן צמיתות ופועלות מהתשואות של ההון שהושקע במשותף ע " י שתי המדינות הרלוונטיות . ההון משקע בישראל – אצל החשב הכללי או בבנק ישראל – לפי ההסכם . קרן BIRD Israel Binational Industrial R&D - USA- משימת הקרן היא לעודד לקדם ו לתמוך במו " פ תעשייתי המביא תועלת הדדית לישראל ולארה "ב. קרן ה- BIRD הוקמה בשנת ע1977" י ממשלות ישראל וארה " ב על מנת ליצור שת " פ לתועלת הדדית בין המגזר הפרטי של תעשיות ה- Hi tech בארה " ב ובישראל ובכללן חברות הזנק וחברות מבוססות BIRD . יוצרת קשר בין החברות וכן מממנ ת עד 50% מעלויות הפיתוח ושיווק המוצר של פרויקט משותף . BIRD תומכת כל שנה ב- 20 תוכניות בתחומי Hi-tech כגון תקשורת , מדעי החיים אלקטרוניקה אלקטרואופטיקה תוכנה , בטחון פנים אנרגיה חלופית ומתחדשת . המכירות המצטברות של מוצרים אשר פותחו במסגרת התוכנית עולות על 8 ב יליון דולר . מאז הקמתה , אישרה הקרן 816 פרויקטים . הקרן מממנת תוכניות מלאות ) עד 400000 $ ( או מיני- תוכניות ) עד 200000 $ ( . תקציב הקרן מקורו במרכיבים אחדים : היק ף הפירות השנתיים מהקרן הצמיתה - 7 – 8 מיליון ,$ תמלוגים 2 - 3 מיל יון $ לשנה ) . המכירות מהן מתקבלים התמ לוגים הן בהיקף של כ- 4.5 מיליארד $ (. מתקבל מהתמלוגים החזר של עד 150% . מאז הקמתה קיבלה הקרן 221 $ דולר ריבית על הקרן הצמיתה והחזר של 88 $ מיליון מהחזר תגמולים . • ב- 3 בינואר 2010 הודיעו משרדי האוצר והתמ "ת כי החליטו להקציב במשותף 30 מיליון דולר לה גדלת ההון של קרן BIRD ) 15 מיליון ממשרד האוצר ו15 מיליון מתקציב המדען הראשי של התמ "ת( תוספת התקציב מותנית באישור מימון מקביל של ממשלת ארה "ב – במ י דה ויתקבל במהלך 2010 . קרן BSF USA-Israel Binational Science Foundation משימת הקרן היא לתמוך בשיתוף פעולה בתחום המחקר המ דעי בין ארה " ב וישראל . BSF - הוקמה בשנת 1974 בהסכם בין שתי המדינות והייתה הקרן המשותפת הראשונה ביניהן . כל אחת משתי המדינות הקציבה 30 $ מיליון והוקמה קרן צמיתה שהריבית ממנה מממנת את פעולת הקרן . הקרן הצמיתה הוגדלה לאחרונה ב 1984 . 167 ה- BSF תומך במחקרים במגוון גדול מאד של מקצועות מדעיים כולל מדעי החיים , מדעים מדויקים , ובנוסף בפסיכולוגיה , כלכלה וסוציולוגיה . הצעות מוגשות במשותף על ידי מדען ישראלי ומדען אמריקאי ועוברות מיון קפדני בעזרת ועדות אקדמיות הכוללות ישראלים ואמריקאים , וחוות דעת של לפחות ארבעה מומחים מהעולם לכל הצעה . 38 חתני פרס נובל היו שותפים למחקרי הקרן , והיא מאפשרת לישראלים גישה למיטב המומחים והמעבדות בארה "ב, שהיא עדיין הגורם המוביל במדע . הקרן מחלקת כל שנה כ- 15 $ מיליון . המדענים בכל מחקר חופשים לחלק את הכסף ביניהם , ובפועל 80% מהמימון נשאר בארץ . ב- 3 בינואר 2010 הוד יע אגף התקציבים במשרד האוצר כי החליט להקציב 15 מיליון דולר להגדלת ההון של BSF . תוספת התקציב מותנית באישור מימון מקביל של ממשלת ארה "ב – במידה ויתקבל במהלך 2010 . קרן BARD Israel Binational Agricultural R&D - USA BARD הינה תוכנית למימון מחקר תחרות י מוכוון-מטרה שימושי ואסטרטגי של בעיות בחקלאות הנעשות במשותף ע " י חוקרים מישראל ומארה "ב. המחקרים הממומנים מתמקדים בהגדלת התוצרת החקלאית בעיקר באזורי אקלים חם ויבש , באיכות ובטיחות מזון ובנושא הסביבה . קרן BARD הוקמה בשנת 1979 . מקורות המימון של הקרן הם ריבית על ק רן צמיתה , תוספת תקציב , ריבית על עודפי מזומן , תוכניות מחקר נוספות ומחקרים בשת " פ בינלאומי . בשנת 2007 הוציאה הקרן 9.5 $ מיליון , מתוכם 8.75 מיליון $ למימון תוכניות המחקר השונות . הקרן מממנת גם מלגות לתלמידי מחקר , לפוסט-דוקטורנטים ולחוקרים . הקרן גם מנהלת מחקרים משותפים בתחום החקלאות בין ישראל , קנדה ואוסטרליה . ב- 30 שנות קיומה , מימנה הקרן כ- 1100 מחקרים בעלות של 250 מיליון $. ב- 3 בינואר 2010 הודיע אגף התקציבים במשרד האוצר כי החליט להקציב 10 מיליון דולר להגדלת • ההון של BARD . תוספת התקציב מותנית באישור מימון מקביל של ממשלת ארה "ב – במידה ויתקבל במהלך 2010 . קרן GIF German –Israel Foundation קרן GIF הוקמה ע " י שתי המדינות בתוקף הסכם שנחתם בין שני שרי המדע באישור ממשלותיהם ב – 4.7.86 . בשלב הראשון הייתה הקרן בהיקף 150 מיליוני מ " ג ותוך חמש שנים הוכפלה ל- 300 מיליוני מ"ג ועם כניסת מטבע היורו כהלך חוקי באיחוד האירופי , הומר הקפיטל לסכום של 160 מיליוני יורו . מקור הכספים הוא שתי הממשלות ) כל אחת מחצית מהסכום (. הקרן פועלת בתוקף חוק מיוחד של הכנסת מ – 1995 ויש לה מעמד עצמאי כתאגיד סטטוטורי דו - לאומי שיש לו מעצת נגידים פריטטית בת 8 חברים , כאשר שני שרי המדע משמשים במשותף כיו " ר של המועצה . בשנת 2005 ובעקבות הערכה שנעשתה לקרן ע " י ועדה חיצונית בראשות פרופ ' פזי ז "ל, ואשר תוצאתה הייתה חיובית , הוחלט להגדיל את הון הקרן ב –50 מיליוני יורו נוספים . נוסחת חישוב הפירות היא מורכבת ביותר , בין הי תר כיון שגידול הקפיטל לא נעשה בבת אחת אלא בתשלומים רבים לא זהים , התלויים בשערי ריבית כפי שהיו ביום ההפקדה . בעקרון , כל חמש שנים יש עדכון של שערי הר יבית . מגמת השינוי של הריבית היא כלפי מטה . עד כה צברה הקרן כ 180 – מיליוני יורו ריבית ש 2/3 – מהם הוקצו למימון החלק הישראלי במענקי המחקר ו 1/3 לחלק הגרמני . סכום הפירות שחולק ב- 2008 היה כ –8 מיליוני יורו . 168 ) 4 ( הסכמי שתוף פעולה עם אקדמיות לאומיות האקדמיה הלאומית של ישראל מקיימת הסכמי שתוף פעולה וחילופי מדענים עם הא קד מיות הלאומיות הבאות : אוזבקיסטן , אוסטריה , אוקרינה , אוסטרליה , אזרביגן , איטליה , הודו , הולנד הונגריה , טורקיה , טיוואן , לטביה , מונגוליה , מצרים , סלובניה , סלובקיה , פולין , צכיה , צרפת , רומניה , רוסיה , שוודיה , תאילנד . )5 ( שתופי פעולה דו-לאומיים של ות "ת תאילנד : בין י שראל לתאילנד נחתם מזכר הבנות לשיתוף פעולה אקדמי בתאריך 3.9.2007 , ובחודש אוגוסט 2009 התקיימה פגישת עבודה ראשונה בין נציגי המל " ג ובין נציגי מערכת ההשכלה הגבוהה בתאילנד כדי לקדם את יישום ההסכם . צ'ילה : מדינה נוספות שהביעה עניין בשיתוף פעולה אקדמי עם ישראל היא צ'ילה , המעוניינת לחתום על הסכמים עם מוסדות בארץ ולממן את שהותם ואת לימודיהם של סטודנטים צ ' יליאנים לתארים מתקדמים , וכן הגוף בצ ' ילה המקביל למועצה להשכלה גבוהה . מדינת אוהיו , ארה " ב שנציגיה הביעו עניין בחתימת הסכם לשיתוף פעולה אקדמי עם המל " ג בדומה למזכר שנחתם עם תאילנד . )6 ( שתופי פעולה דו-לאומיים של הקרן הלאומית למדע בעקבות חתימת הסכם הבנה ושת " פ עם הקרן הלאומית של סין , התקיימו שתי סדנאות באוקטובר 2008 , ושתי סדנאות נוספות מתוכננות לשנת 2010 . מידע נוסף יכלל ב דוח 2010 ד. שיתופי פעולה בין מוסדיים )1 ( הסכמ ים בין- מוסדיים אוניברסיטאיים כל מוסד מחקר ומוסד להשכלה גבוהה מקיים הסכמי שתוף פעולה עם מוסדות מקבילים בחו "ל. מספר ההסכמים הכולל עולה על 500 . ) 2 ( הסכמים בין אוניברסיטאות ותעשיות עתירות ידע פרטים יובאו ב דוח 2010 ה. שיתופי פעולה עם גרמניה )1 ( מינרב ה: " מינרבה " היא חברת בת של חברת מקס פלנק , אשר הוקמה בשנות הששים לצו רך תמיכה בשיתוף פעולה עם ישראל " . מינרבה " תומכת בעיקר במחקר בסיסי , ומתמקדת בתחומי הביולוגיה , הכימיה , 169 הפיזיקה והמתמטיקה . ההסכם הראשון של " מינרבה " עם מוסד ישראלי נחתם ב- 1964 עם מכון וייצמן ל מדע , המוסד הישראלי הראשון שפתח את שעריו למדענים גרמניים " . מינרבה " מפעילה שלוש תוכניות של שיתוף פעולה עם ישראל : מלגות " מינרבה ": המלגות מוענקות למדענים צעירים ) פוסט-דוקטוראט ( לשם השתלמות ומחקר בארץ השנייה במשך שנה-שנתיים . התוכנית פתוחה לכל האוניברסיטאות ומוס דות- המחקר בארץ ובגרמניה . בנוסף " , מינרבה " מעניקה פרסים לדוקטוראנטים . דוקטוראנטים בעלי הישגים יוצאים מהכלל זוכים לתקופת השתלמות בת חודשיים-שלושה בארץ השנייה . ועדה מדעית המורכבת מנציגים משתי המדינות ) ונציגי משרד המדע , והטכנולוגיה הישראלי והמיניסטריון הגרמני ל חנוך ולמחקר ה- (BMBF כמשקיפים ( בוחרת את הזוכים . הקרן מעניקה מדי שנה כ- 80 מלגות לגרמנים וישראליים . מחקרי " מינרבה ": תוכנית זו מיועדת למכון וייצמן בלבד , ומתמקדת במחקר בסיסי . בתחילה המענקים ניתנו למח קרים בתחומי הביולוגיה והפיזיקה . לאחר מכן נוספו גם מתמטיקה וכי מיה . הפרויקטים נבחרים על ידי ועדה , המורכבת ממספר שווה של מדענים מחברת מקס פלנק וממכון וייצמן . כל שנה נתמכים 70 פרויקטים בסך כולל של 3,580,000 יורו כל שנה . מרכזי " מינרבה ": מרכז " מינרבה " היווה מסגרת להפעלת פעולות מדעיות שונות מסביב לנושא מדעי נבחר . המרכזים מופעלים על ידי האוניברסיטאות בישראל . האוניברסיטאות הישראליות הציעו את הנושאים המדעיים שבהם יעסקו המרכזים , והצעותיהן עברו שיפוט בגרמניה . כדי לאפשר את פעילותו של מרכז הזוכה לאישור , העבירה " מינרבה " לאוניברסיטה מענק בשווי 2 - 3 מיליון מ "ג )כ- 1.5 מיליון יורו ( להקמת קרן . פירות הקרן שימשו למימון פעולות המרכז , ביחד עם סכום שווה )matching ( , שהקציבה האוניברסיטה הישראלית . התקציב השנתי הספיק בדרך כלל לקיום סמינרים משותפים ולהענקת תקציבי עזר למחקרים . מרכזי המחקר פועלים עד היום בתחומים רבים במדעי-החיים , מדעים מדוייקי ם, מדעי החברה ומדעי הרוח . חבר מנהלים מלווה עבודתו של כל מרכז . הוא מבקר את פעילותו של המרכז , הן מבחינה מדעית והן מבחינה מנהלית . חברים בו נציגים גרמנים וישראלים . בצד הישראלי יש נציגים של האוניברסיטה האחראית וגם חברים שאינם נציגי האוניברסיטה . למשרד המדע , והט כנולוגיה אין תפקיד בניהול תוכנית מרכזי " מינרבה ". יחד עם זאת , ה- BMBF מעביר מידע על תוכנית המרכזים ולעיתים מבקש את חוות דעת המשרד על סוגיות שהתעוררו בניהול התוכנית . עד לסיום תוכנית זו הוקמו קרוב ל- 50 מרכזי מחקר בישראל . כיום פעילים 33 מכונים . )2 ( תוכנית "הפ רויקטים הגרמנים-ישראלים )DIP " :( תוכנית זו צמחה כתוכנית חלופית לתוכנית מרכזי " מינרבה ". מבקר המדינה הגרמני ביקר קשות את התכנית של מרכזי " מינרבה ". הביקורת נסבה בעיקרה על שיטת המימון , לפיה מצד אחד הגרמנים אינם זוכים כלל למימון , ומצד שני מושקע סכום גדול בארץ , אולם ניתן ליהנות רק מהפירות , המהווים אחוז קטן מהסכום המושקע . לאור הביקורת החליט ה- BMBF על מסגרת חדשה ) המכונה DIP : פרויקטים גרמניים-ישראליים ,( אשר החליפה את מרכזי 170 "מינרבה ," ולא מופעלת תחת המטריה של " מינרבה ". במסגרת חדשה זו ממומנים פרויקטים גדולים משותפים , שבהם גם השותפים הגרמנים מקבלים מימון . המאפיינים העיקריים של המסגרת החדשה הם : מימון פרויקטים גדולים , בהיקף של 1 מיליון יורו לפרויקט לחמש שנים ; ניתן מימון משמעותי גם לשותפים הגרמנים ; יש matching של המוסדות הישראלים לכסף שינתן על ידי הגרמנים להוצאות השוטפות של הפרויקטים שמממן גם את החלק היחסי של המשכורות של החוקרים . תקופת הפרויקט היא ל- 5 שנים ; תחומי ה מחקר מתמקדים בעיקר במחקר בסיסי . הם מוגדרים אחת לשנתיים או שלוש , כאשר בכל סבב פרויקטי ם יהיו 2-3 תחומים בלבד . התכנית פתוחה לאוניברסיטאות הישראליות בשיתוף-פעולה ע ם אוניברסיטאות גרמניות . היא מנוהלת על ידי מינהלת פרויקטים הממוקמת ב- DLR בבון כנציגי ה- BMBF וממומנת מכספי המיניסטריון . מוסדות מחקר אחרים בארץ אינם יכולים להשתתף בתוכנית זו . התוכנית מימנה עד היום כ- 30 פרויקטים . 171 ) 3 ( שיתוף-פעולה בין- תעשייתי - DIIK ביולי 1995 הוחלט על הקמת המועצה הישראלית-גרמנית לטכנולוגיות מתקדמות ולאיכות סביבה , )DIIK – German-Israeli Cooperation in Industrial Research and Development) ( ביוזמת שני משרדי החוץ ובהשתתפות נציגי משרד החינוך והמחקר הגרמני )BMBF ( , משרדי התמ " ת והמדע הישראלי , ונשיאי חב רות תעשייתיות גדולות משתי המדינות . במסגרת המועצה התקיימו מספר מושבים וסמינרים . כמו כן אמורים היו להיבחר פרויקטים משותפים תעשייתיים טכנולוגיים שיזכו למימון . לשכת המדען הראשי תמ " ת הייתה מוכנה להעמיד את המימון הדרוש לפרויקטים כאלה על ידי הצד הישראלי , אך מקור המימון המתאים בצד הגרמני לא נמצא . פעילות המועצה הופסקה ) ללא דיונים או החלטות פורמאליות (. בעקבות המגעים בין משרד המסחר התעשייה והתעסוקה )תמ"ת( לבין ה- BMBF נחתם ביניהם ביוני 2000 פרוטוקול לשיתוף פעולה בין-תעשייתי . כל צד הבטיח לשמור בתקציבו השנתי סכום של 1.3 מיליון יורו לתוכנית , שהתמקדה בתמיכה של חברות קטנות ובינוניות וחברות " סטארט-אפ ". תחומי העדיפויות הם : אלקטרוניקה , טכנולוגית-תקשורת ואינפורמציה , ביוטכנולוגיה ותחומים קרובים , מדעי החומרים וטכנולוגיות סביבה . כיום 2009 – – מספר המחקרים המופעלים במסגרת זו הינ ה מעטה . בתחומי מחקר במחקר בסיסי , בהן מומנו במשך שנים רבות מחקרים במסגרת שתוף הפעולה BMBF-MOST , כחקר חומרים ולייזרים , הוסבו לפני מספר שנים למחקרים תעשייתיים בלבד ועל כן ה ועברו לניהולו של מתימו "פ/ תמ"ת. בפועל , מספר מועט של מחקרים מומן בתחומים אלה במסגרת תעש ייתית בלבד , וכיום אין כלל מחקרים ממומנים . )4 .( תוכניות שתוף פעולה אקדמיות קיים הסכם ראשוני BMBF - MOST מ- 1975 המהווה בסיס להסכמים רבים שנחתמו במהלך השנים בכל תחום מדעי בנפרד . התחומים הפעילים כיום : טכנולוגיות מים , חקר הסרטן , איכות סביבה ) אזורי-גרמניה-ישרא ל-ירדן-פלשתינאים ,( מדעי כדור הארץ BIODISC , , בטחון אזרחי51 . כמו כן קיים הסכם לכנסים משותפים עם ה- DFG – האגודה הגרמנית למדעים . )5 ( שיתוף-פעולה אקדמי- תעשייתי בשנים האחרונות התעורר הצורך במחקרים בשיתופי פעולה בין מוסדות המחקר , האוניברסיטאות והתעשיות משתי המ דינות . לצורך זה הוחלט על שתוף-פעולה תלת-משרדי הכולל את ה- BMBF מהצד הגרמני ואת משרד המדע והטכנולוגיה )MOST ( ומתימו "פ/תמ" ת מהצד הישראלי . התוכנית הראשונה המופעלת במסגרת זו מאז שנת 2004 הינה בתחום הביוטכנולוגיה ) ומכונה BIODISC .( מימון המחקרים במוסדות המחקר האק דמיים בארץ הינו מה- BMBF והתעשיות הישראליות עד מרץ 2009 מומנו כ- 30 מחקרים ובקרוב יתפרסם הקול הקורא החמישי . תוכנית שנייה החלה ב- 2007 בתחום טכנולוגיות מים . בשלב זה לא אושרו למימון מחקרים בשיתוף פעולה תעשייתי-אקדמי אלא אך ורק אקדמי-אקדמי שמנוהל בארץ ע " י מש רד המדע , והטכנולוגיה בלבד . 51 מממנת מחקרים בשבעה תחומי-מחקר . בשנת 2008 העל ות שנתית הייתה כ 5.5 -מיליון אירו ) כ -29.0מיליון ₪ . מסכום זה ,2.2מיליון אירו ) 11.45 מיליון ₪ ( מוזרמים ישירות למוסדות המחקר בישראל 172 ) 6 ( תמיכת ה- BMBF בהשתלבות ישראל בתוכנית המו " פ של האיחוד האירופי ב- 1994 - 1995 סייע ה- BMBF לישראל במידע ובעצה במהלך המו " מ עם נציבות האיחוד האירופי על הצטרפ ות ישראל לתכנית המסגרת הרביעית . עיקר המידע נגע לפעולת ועדות התכנית של ה איחוד האירופי . הסיוע הגרמני נמשך גם לאחר סיום המו מ, כש"- BMBF עזר למשרד המדע , התרבות והספורט לארגן סמינרים בארץ על התכניות של תכנית המסגרת הרביעית של האיחוד האירופי . עד היום , בכל הדיונים הפנים-אירופיים על חידוש הסכמי המו " פ לקראת התחלתן של תכניות המסגרת השו נות , גרמניה הינה המדינה התומכת המובילה ותודות למאמציה הרבים מתאפשר המשך חברותה של ישראל בתכניות המו " פ של האיחוד האירופי . הגרמנים משלמים כרבע מתקציב תכנית המסגרת , אבל מקבלים רק כ- 19% מסך כל המענקים . חשוב להם שנחזק את שיתוף הפעולה איתם בתכנית המסגרת האי רופית . )7 ( GIF ראה מידע בסעיף על קרנות דו-לאומיות ג )3 ( לעיל ו( שיתופי פעולה עם מדינות ערב )1 ( המרכז בקהיר המרכז האקדמי הישראלי בקהיר הוקם בשנת תשמ ב )"1982 ( על ידי האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ביזמת המוסדות להשכלה גבוהה והחברה המזרחית הישראלית בעקב ות הסכם התרבות בין ישראל למצרים ממרס 1979 . האקדמיה מפעילה את המרכז במימון ות "ת. הרשויות המנחות את פעולת המרכז הן הנהלה ומועצה . מתשס " ז מנהל את המרכז פרופ ' גבריאל מ ' רוזנבאום , שתחומי התמחותו הם הלשון , הספרות והתרבות של מצרים המודרנית . פרופ ' רחל גלון מרכזת את הקשרים בתחום מדעי הטבע . משימתו העיקרית של המרכז האקדמי בקהיר היא להדק את הקשרים בין האוניברסיטאות ובין החוקרים במצרים ובישראל , לסייע לחוקרים משתי המדינות להשיג חומר מספריות ומארכיונים בנושאי מחקרם ולטפח מחקרים משותפים . המרכז מפעיל ספרייה לשירותם של חוקרים וסטודנטים וניתנות בו הרצאות אקדמיות בנושאים מגוונים . מן הצד המצרי רוב המשתמשים בשירותי המרכז הם חוקרים וסטודנטים בתחומי הלשון והספרות העברית ומדעי היהדות בכלל , ומן הצד הישראלי - חוקרים וסטודנטים בתחומי ההיסטוריה והתרבות המצרית והערבית . כמה חוקרים משני הצד דים קיבלו מלגות ביקור בארץ או במצרים לשם קידום מחקריהם . )2 ( MERC - תוכנית למתן מענקי מחקר תחרותיים במסגרת USAID . התוכנית מתמקדת בקידום שת " פ בינלאומי בין חוקרים סטודנטים וקהילות ערבים וישראלים . על התוכניות הממומנות להיות רלוונטיות להתפתחות המזרח ה תיכון . התוכנית אינה מגדירה מראש אילו תחומ ים ימומנו . יחד עם זה , התוכניות מתמקדות בתחומי החקלאות , מקורות מים , בריאות והסביבה . MERC מממנת כעת מחקרים בישראל , ירדן מצרים , בשטחי הרשות הפלסטינית ובעזה , מרוקו תוניס ולבנון . 173 ) 3 ( שיתוף פעולה אקדמי ומחקרי – ירדן ו הרש "פ בין ישראל לירדן והרשות הפלסטינית לא קיים שיתוף פעולה אקדמי רשמי , אך בין מוסדות וחוקרים מישראל ובין חוקרים ממדינות ערב ומהרשות קיימים שיתופי פעולה מחקריים ; האוניברסיטה העברית מקיימת מזה שנים רבות קשרי עבודה מחקריים עם מדענים ממדינות ערב ובפרט עם מדענ ים מירדן . הפעילות המשותפת מתבססת על הסכמי מימון לפרויקטים ספציפיים , המוסכמים הדדית ע " י החוקרים הנוגעים בדבר . הפרויקטים ממומנים ע " י גורמים שמבחינתם היעד הוא קידום השלום האזורי . למשל , תכניות מימון ממוסדות של NATO , BMBF ,USAID- MERC , EU , INCO , Partnership for Peace DFG-trilateral גורמ ים פילנתרופיים ) כגון , יד הנדיב ,Rothberg וכד (' ומכון טרומן . הדיסציפלינות המדעיות שבהן בא לידי ביטוי השת " פ הן בד " כ מדעי הטבע , בריאות ורפואה , חקלאות וסביבה , חקר הימים ומקורות המים . המחקרים ממוקדים בד " כ בפתרון בעיות אזו ריות המעניינות את כל הצדדים ) הישראלים , הירדניים והמממנים (. כיום , מתנהלים בפועל באוניברסיטה העברית שמונה פרויקטים משותפים . יש לציין את תרומתו של הפרופ ' אליעזר רבינוביץ בהתקנת מאיץ החלקיקים המשומש בירדן שנתרם על ידי ממשלת גרמניה . בטכניון יש שתוף פעולה מחקרי א חד בין פרופ ' יוסף הגין , מהפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניון עם אוניברסיטת אל- קודס מהרשות הפלסטינית , הממומן על ידי מענק מחקר שהתקבל מהסוכנות לפיתוח בינלאומי )USAID- MERC .( ) 4 ( TRIDE - Trilateral Industrial Development הארגון הו קם ע " י ממשלות ארה "ב,יש ראל וירדן לשם עידוד מו " פ משותף של חברות מישראל ארה " ב וירדן . המשימה היא לתרום לשת " פ ולפיתוח אזורי באמצעות שת " פ בעסקים בין חברות בישראל ירדן וארה " ב באמצעות תוכניות בעלות דגש על מו "פ. התוכנית מנוהלת ע " י צוות של BIRD בשיטות דומות לאלו של הקרן ועם תקורה מינימל ית. כל פרויקט מבוצע ע י"3 חברות , אחת מכל מדינה . המענק הניתן הוא עד 50% מתקציב הפרויקט . הפרויקט אמור להסתיים כמערכת מתפקדת או כמוצר נמכר . TRIDE הוקם בשנת 1996 בתקציב של מיליון דולר וחולקו מחזורים אחדים של מענקים לפרויקטים . בשנת 2008 התקבלו פרויקטים בעלי דגש מיוחד על מים ואנרגיה . תחומי הפעילות כוללים מים:-יעילות , שימוש חוזר , התפלה , אנרגיה , חקלאות באזורים צחיחים , מערכות תקשורת , תוכנה ומערכת בריאות . )5 ( MARD תוכנית MARD לקידום מו " פ משותף בתחום החקלאות בין חוקרים מישראל , ירדן הרשות הפלסטינאית וארה " ב ביוזמת BARD . ב- 5 שנות קיומה מימנה MARD סדנאות , ביקורים הדדיים , סמינרים להכשרה . מוצעות עתה תוכניות נוספות . )6 ( SESAME ראה ס ' א)4 ( 174 ) 7 שת(" פ אקדמיות ישראלית PA , ירדן , ארה ”ב בנושאים רלוונטיים לאזור . פרטים ב דוח 2010 ) 8 ( תכנית גרמניה PA ישראל פרטים ב דוח 2010 9( ) MECC פרטים ב דוח 2010 175 ז. חברות מדענים ישראליים בפורומים בינלאומיים ) רשימה חלקית ( ) 1 ( ועדות קבועות ) רשימה חלקית ( פרופ ' משה אורון , סגן נשיא של האגודה העולמית לאופטיקה – אוניברסיטת בן- גוריון פרופ ' קטרין קוג מן'-אפל , ראש המחלקה לאמנויות - ועד המנהל של האיג וד העולמי למדעי היהדות פרופ ' בועז הוס , המחלקה למחשבת ישראל - ועד מנהל של החברה האירופית לחקר האזוטריקה המערבית – (ESSWE) European Society for the Study of Western Esotericism פרופ ' דויד לייזר , המחלקה לפסיכולוגיה – חבר בוועד המנהל ונשיא-נבחר של האגודה הב ינלאומית לחקר הפסיכולוגיה הכלכלית ) . (IAREP International Association for Research in Economic Psychology ד" ר איריס טבק , המחלקה לחינוך - מאז 2006 חברה בוועד המנהל של האג ודה הבינלאומית למדעי הלמידה (ISLS) Sciences Learning the of Society International , נשיאת האגודה ב- 2009-2010 ד" ר חניטה גוטבלאט , המחלקה לספרויות זרות - Member: Executive Committee, Internal Association of Literary Semantics פרופ ' סטיב רוזן ופרופ ' יצחק גלעד , המחלקה למקרא , ארכיאולוגיה ומזרח קדום חברים במועצה המתמדת של ה- International Union of the Prehistoric and Protohistoric Sciences (UISPP). פרופ ' נחשון מירן , ראש המחלקה לפסיכולוגיה - חבר בוועד המנהל של האגודה האירופית לפסיכולוגיה קוגניטיבית פרופ ' דניאל לסקר , המחלקה למחשבת ישראל , סגן נשיא נבחר של החברה לחקר התרבות הערבית- היהודית בימי- הביניים )Societyfor Judaeo-Arabic Studies .( פרופ ' דויד נוימן , המחלקה לפוליטיקה וממשל , מזכיר ה- Political Geography Commission (PGC) of the International Geographical Union (IGU) , אוניברסיטת חיפה : דר' רונית אנדוולט , בי" ס לבריאות הציבור , חברת הוועדה הבינלאומית לסימון מזונות פרופ ' אורי צולר , פק ולטה למדעים ולחינוך מדעי , חבר בוועד המנהל של ה- Chemistry and the environment of the EUCheMS Societies Division of חבר בו ועד המנהל של of Education Chemical of Division יוEuChemMS." ר הוועדה לח ינוך בכימיה סביבתית פרופ ' תמר וויס , ריפוי בעיסוק , הנהלת החברה הבינלאומית לשיקום וירטואלי ,asmembership director פרופ ' דבורה דיאמנט , לימודי יהדות , חברה במועצת המנהלים של Jewish of Union World Studies שבסיסו בירושלים 176 דר' עדו גל , נשיא האיגוד הבינלאומי לחינוך ס טטיסטי פרופ' אריאלה לובנשטיין , גרונטולוגיה , סגן נשיא הרשת הבינלאומית למניעת פגיעה בקשישים INPEA פרופ ' שיזף רפאלי , חבר הנהלה של WKKS – ועדת פסגה של חברת מידע דר' ברנדה שפר , לימודי אסיה , ביה" ס למדעי המדינה , נשיאת המדור למדיניות חוץ של האיגוד האמריקאי למדעי ה מדינה , חברת ועדת היגוי של Society Studies Eurasian Central פרופ ' אלי זלצברג , משפטים , נשיא האיגוד האירופי של משפט וכלכלה . פרופ ' משה ענבר , גיאוגרפיה , חבר ועדת ההיגוי של COMLAND - Commission on Land Degradation and Desertification of the International Geographical Union יו"ר COMLAND , נציג ישראל באיגוד הגיאומורפולוגיה , מסונף לICSU- דר' קלרה סבג , חינוך , נשיאת האיגוד הבינלאומי למחקר משפט פרופ ' מיכה לשם , פסיכולוגיה , חבר בנציבות הכינוס הבינלאומי על פיסיולוגיה של Intake של מזון ונוזלים . פרופ ' אילנה זינגר , שפה ו ספרות צרפתית , חברת הנהלת FISIER , פדרציה בינלאומית של המכונים והחברות ללימוד הרנסנס , נציגת הדיסציפלינה של לימודים עבריים וחברה בהנהלת החברה לרנסנס של אמריקה . פרופ ' אמנון כרמי , משפטים , נשיא ההתאחדות העולמית של משפט רפואי , מזכיר כללי של הארגון הבינלאומי להכש רה משפטית , מנהל ה- chair UNESCO בביו-אתיקה , חבר ועדת המומחים של UNESCO להוראת האתיקה . פרופ ' אהרון קלרמן , גיאוגרפיה ולימודי סביבה , סגן-נשיא ההתאחדות הבינלאומית לגיאוגרפיה פרופ ' אשר קוריאט , פסיכולוגיה , נציג האקדמיה הישראלית למדעים בוועדה המתמדת של מדעי החברה ש ל ESF , חבר מועצת המנהלים של החברה למחקר יישומי על זיכרון וקוגניציה , יו"ר הוועדה המייעצת של מכון מקס פלנק למחקר פסיכולוגי במינכן , גרמניה . )2 ( ועדות אד- הוק ) רשימה חלקית ( כוח משימה לרגולציות במדע מיסודו של AAAS - מינה טייכר , אוניברסיטת בר-אילן שלחן עג ול ל " שמוש כפול בתוצרי מחקר ביולוגים " - מינה טייכר אוניברסיטת בר-אילן מועצת HUGO - דורוןלנצט , מכון וויצמן למדע מינה , HUGO הוא גוף קבוע מזכיר כללי של FEBS - ישראל פכט ועדת השיפוט של " נשים במדע ( מטעם UNESCO ו- L’Oreal - עדה יונת , מכון וויצמן למדע 177 נםפח 7 . מפרט לפיתוח כלי עזר לזיהוי תחומים עתירי ידע בהם קיים יתרון תחרותי למדינת ישראל52 . 1. הוועדה למדיניות מו " פ של המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח ) המועצה ( פועלת לפיתוח מתודולוגיה לפיתוח מדיניות מו "פ. בין השאר מעוניינת הוועדה בפיתוח כלי עזר לזיהוי תחומים עתירי ידע בהם קיים יתרון תחרותי למדינת ישראל . 2. הכלי יודגם באמצעות ניתוח תחום יחיד מתוך רשימה שתפורט להלן ובתת- תחומים הנגזרים מתחום זה . תוצאות הניתוח שיבוצע על ידי כלי זה יהוו בסיס ליצירת " מפות עסקיות " שבהן יוצגו ביקושים גלובליים ופעילות מחקר ופיתוח עולמית במסגרת התחום הנבחר , והצלבתם אל מול יכולות מו " פ קיימות וחסרים טכנולוגיים ומחקריים בישראל . על בסיס מפות אלו יוצג דוח ובו יפורטו המלצות הנוגעות לחברות , טכנולוגיות וכיווני פיתוח בהם יש להשקיע ולפתח . 3. הוועדה מעוניינת בפיתוח אשר יענה על צרכיה העיקריים על פי המפרט הבא : 3.1 תחום פעילות ומסגרת הניתוח . מסגרת הניתוח של הכלי המפותח תתמקד באחד התחומים המרכזיים הבאים בלבד : מים , ביטחון פנים , איכות סביבה או מזון . ככל שניתן , יש להשתמש בהגדרות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וה- OECD המגדירות תחומים אלו . מתוך התחום הנבחר ייגזרו המאפיינים שישמש ו למיפויו כגון : תת- התחומים שמרכיבים אותו , פעילות עסקית של חברות , מחקר אקדמי פורץ דרך , חוקרים בולטים , פיתוח במסגרת חברות בתעשייה , חומרים מרכזיים וחשובים בתהליכי הפיתוח , צווארי בקבוק בתעשייה ובמחקר , ומאפיינים נוספים . 3.2 רזולוציית הניתוח ומקורות המידע . במטרה לז הות תת- תחומים בהם לישראל קיים או עשוי להתקיים בעתיד יתרון תחרותי בר-קיימא , יעשה שימוש בתחזיות וזיהוי מגמות . בנוסף , יעשה שימוש בנתונים ומידע ממקורות שונים הכוללים : דוחות עסקיים , תחזיות ענף , נתוני חברות ) כולל חברות הזנק ,( מאמרים מדעיים , פרסומי חברות ואוניברס יטאות , ניתוחים טכנולוגיים , מידע הנוגע לפרויקטים וחוקרים באוניברסיטאות העוסקים במחקר בסיסי ויישומי מתקדם בתחום הנבחר , פטנטים , מידע ופרסומים ממשלתיים , ומדיניות ממשלתית תומכת במדינות שונות . ניתן גם להיעזר בראיונות עם החברות למסחור ידע של האוניברסיטאות , ועם אנ שי תעשייה ואקדמיה מובילים . הניתוח המבוקש יתבסס על רבדים שונים של התחום הנבחר : מרמת השימוש והפיתוח של חומרים , תהליכי ייצור ופיתוח , פיתוחים מובילים של חברות / קבוצות באקדמיה , ועד לרמת הביקושים בענף ותחזיות לעתיד התחום . נתוני ביקוש וצרכים עולמיים עתידיים ייגזרו מתוך פעילות חיזוי מתאימה . 3.3 מרחב הניתוח . הוועדה רואה צורך מהותי בשילוב מידע המופק מפעילות חיזוי במסגרת הניתוח המבוקש . יחד עם זאת , תבוצע הפרדה ברורה בין מידע הנובע מניתוח העבר לבין מידע הנובע מפעילות חיזוי . אי לכך , הניתוח יתנהל במרחב רב מימדי שבו יתאפשרו חיתוכים וקשרים בין פרטי המידע השונים בהתאם למימדים המבוקשים . מימדים אלו אשר יתייחסו גם לתת-התחומים של התחום הנבחר , יקבעו בהתאם לאינדיקאטורים הבאים : • יכולות הקיימות כיום בתעשייה הישראלית בתחום הנבחר • יכולות הקיימות כיום בתעשייה העולמית בתחו ם הנבחר 52 הוכן ע " י פרופ ' מוריס תובל , ד" ר רוני דיין ומר יונתן ויסמן 178 • הישגים מחקריים עולמיים בולטים כיום בתחום הנבחר • הישגים מחקריים בישראל בולטים כיום בתחום הנבחר • צרכי השוק העולמי הנוכחיים בתחום הנבחר ונגזרותיו • צרכי השוק העולמי העתידיים בתחום הנבחר - לפי תוצאות פעילות חיזוי מתאימה • יכולות עתידיות בעולם בתחום הנבחר - ל פי תוצאות פעילות חיזוי מתאימה • יכולות עתידיות בתעשייה הישראלית בתחום הנבחר - לפי תוצאות פעילות חיזוי מתאימה • יכולות עתידיות במחקר העולמי בתחום הנבחר - לפי תוצאות פעילות חיזוי מתאימה • יכולות עתידיות במחקר הישראלי בתחום הנבחר - לפי תוצאות פעילות חיזוי מתאימה 3.4 מי מדי המחקר . השאלות המנחות במסגרת הניתוח יהיו ממוקדות ויתמקדו במימדים הבאים עבור כל תת-תחום או פיתוח משמעותי בנפרד : • זמן – מספר שנות פיתוח , שלב הפיתוח במחזור חיי המוצר / תעשייה • המשאב האנושי המעורב - מסגרת פיתוח והמעורבים בה , מספר חוקרים מעורבים • המשאב הכספי הנדר ש - הון מושקע עד כה , ההון הדרוש לסיום הפיתוח • טכנולוגיה - תלות טכנולוגית , חסמים בפיתוח והתקדמות התחום • הפוטנציאל האפליקטיבי והמסחרי - תועלת קיימת ופוטנציאלית הנובעות מפיתוחים בתחום , אפליקציות מסחריות , מבנה השווקים , קשרים עם התעשייה . מיפוי פעילות חברות עסקיות יתבצע על בסיס פרטים כגון : תחום טכנולוגי , מוצרים , סטאטוס ופעילות משקית ) הכנסות , ייצוא , השקעות , תוצאות עסקיות , כוח אדם כולל ורמת השכלה ,( פעילות מו "פ ) הוצאות / השקעות , כוח אדם ורמת השכלה , שלב הפיתוח בו נמצא הפרויקט ,( פטנטים , ושיתוף פעולה עם חברות נוספות ומוסדו ת אקדמיים . 3.5 סוגיות במסגרת הניתוח . במסגרת הניתוח יעשה ניסיון לבחון את הסוגיות הבאות : האם התחום הנבדק צומח , האם קיימים ביקושים גוברים בעולם לטכנולוגיות ולפתרונות תתי התחומים המרכיבים את נושא המחקר , מהי התלות הטכנולוגית של התחום , מהו החוסן של טכנולוגיות היסוד , מהן האפליקציות הקיימות ומה צפוי לגביהן ) פיתוח נוסף , ביקושים ,( קיומו של סיכון הנובע מ- Disruptive technologies והאם התחום תלוי הון או טכנולוגיה . כמו כן , בבדיקת היכולות הקיימות תבחן רמות פעילות שונות - תכן , אפליקציה , ייצור , אינטגרציה , תפיסה מערכתית . בנוסף , ת ינתן תשובה ברורה המפרטת את נושאי המיקוד והחזקים של התעשייה והמחקר האקדמי בישראל . במסגרת זו תינתן התייחסות להשפעה של תהליכי גלובליזציה על התפתחות שווקים עבור חומרים ורכיבים בתחום המהווים הזדמנות לחברות קטנות כגון אלו הקיימות בישראל . 3.6 מערכת ניהול והצגת הנתונ ים. המערכת תהיה מערכת פתוחה אשר ניתן יהיה לאפיין על בסיסה פרמטרים שונים ולבצע בה חיתוכים . המערכת תדע לתרגם את הקלטים )inputs ( השונים שתקבל לפרמטרים כמותיים , תציג אותם במספר מימדים , תבצע חיתוכים של מימדים אלו ותיצור מדדים השוואתיים לפיהם תגובש המלצה סופית ש ל המערכת . מדדים אלו יבנו על סמך מקורות המידע והרזולוציה שפורטו לעיל , תוך הפעלת פעולות סטטיסטיות מתאימות . ההמלצה הסופית תוצג ב דוח מפורט שתפיק המערכת ובו יוצגו תת- 179 תחום , חברה מסחרית , פעילות מחקרית או חומרים בולטים בתת-תחומים / פיתוחים ספציפיים אשר בהם כדאי להשק יע ולקדם על סמך מיקום גבוה במדד הנובע מריבוי קלטים וחיתוכים של המערכת . בדוח זה יסופקו הסברים להמלצה וקישורים למפות העסקיות כך שיהיה ניתן לאתר את החיתוכים וההתאמות שהמערכת איתרה בעת הניתוח . כמו כן , המשתמש במערכת יוכל לבצע חיתוכים באופן עצמוני , להפיק דוחות ה מכילים מידע מפורט על חברה מסחרית , פעילות מחקרית או חומרים אשר עלו בניתוח . במפות אותן תפיק המערכת יוצגו קשרים ויחסים בין ביקושים ליכולות באופן דינמי על בסיס המידע המתעדכן במערכת באופן שוטף . נוחות תפעול הכלי ומידת הוויזואליזציה שבו . תוצאות הניתוח יוצגו על ג בי מפות צבעוניות ואינטראקטיביות אשר יאפשרו לחיצה על קישורים לקבלת מידע נוסף . המפות יציגו רמות שונות של תוצאות וקישורים שיכללו חומרים , פיתוחים , חוקרים , מוסדות מחקר וחברות . בלחיצה על קישור יינתן מידע נוסף על הקישור או מעבר לרמת פירוט גבוהה יותר . המפות יציגו הפרדה ברורה בין הנתונים המוצגים לפי צבע / צורה / הדגשים ו / או צורות נוספות כך שמפה יחידה תוכל להכיל רמות שונות של מידע בצורה בהירה . 180