חומר רקע
27
מרץ 2025
לכבוד
ועדתחוקה, חוק ומשפט
תקנות החברות- תגמול נושאי משרהבחברה ציבורית נסחרתחוץ,, ללא בעל שליטה
סימוכין: נייר פורום החברות בנושא,מיום 24/11/2024
1.
בהמשךלפנייתנוהקודמת(בסימוכין)בנוגעלהצעתחוקהחברות(תיקוןמס'37
),ולאור
שני דיוני הועדה האחרונים, אנו מבקשים להוסיף התייחסות לסוגיית תגמול נושאי
משרה בחברות נסחרות חוץ ודואליות (להלן: נסחרות חוץ), ללא גרעין שליטה. אנו
סבורים כי למרות שהצעת חוק החברות
תיקון מס'( 37
) אינה עוסקת ישירות בסוגיית
תגמול נושאי משרה, הרי
שבמסגרת תקנות ההקלות
הנלוות, הצפויות לעבור בסמיכות
לחוק,נכוןוראוילהידרשלנושאזה
הנגזרבאופןישירמהיותןחברותללאגרעיןשליטה,
הכל כמפורטלהלן.
2.
אנומברכיםעלכךשהמחוקקבחרלטפלבסוגיההרחבהשלממשלתאגידיבחברותללא
גרעין שליטה. במסגרת זו, התקבלה החלטה נוספת, שלא ליצור חקיקה נפרדת עבור
חברות נסחרות חוץ, אלא לגבש את כללי הממשל התאגידי המתאמים להן באמצעות
מארג של תקנות הקלות ייעודיות לחברות ללא גרעין שליטה נסחרות חוץ. זוהי
הפלטפורמה שמבקשת לייצר ממשל תאגידי מתאים בין היתר, לחברות בענף הייטק,
נסחרות החוץ אשר החוק הראשיהנוכחי לאמתאיםלאופיודרך פעילותן.
3.
זהו רגע מכריע ונדיר באופן יחסי, שבו המחוקק הישראלי נדרש באופן עמוק לשינויים
מהותיים במשק ובכלכלה הישראלית ונותן להם ביטוי ע"י שכלול והתאמת הדין
בישראל. זוהי ההזדמנות לייצר עבור חברות ללא גרעין שליטה, נסחרות החוץ, הגיון
מסדרששומרעלהוגנותותחרותיותאלמול
מקבילותיהןבעולם.לכןנטען,כינכוןלגבש
הסדרים בתקנות אשר יתאימו למאפיינים הייחודיים של חברות נסחרות החוץ, כדי
שיבטיחו איזון בין סטנדרטים ראויים ונדרשים של ממשל תאגידי לבין הצרכים של
החברות הישראליות הפועלות בזירההגלובלית.
4.
התייחסות לנושא התגמול כעת היא לא רק הגיונית אלא חיונית, שכן היא תשלים את
התמונה הרגולטורית הנבנית בימים אלו באמצעות מארג התקנות ואף תסיר חסמים
עתידיים לחברות הזנק, אשר עתידות לצמוח לכדי חברות מלאות עתירות ידע בענף
ההייטק,ומתלבטות כעת (בשלביההקמה) באםלהתאגד בישראל או אםלאו.
5.
ללאהתאמה של מנגנוני התגמול,החברותהישראליותנסחרותהחוץ ימשיכולהתמודד
עם רגולציה מסורבלת אשר לעיתים עלולה אף לפגוע בתחרותיות שלהן. הסדרת הנושא
במסגרת התקנות תאפשר ליצור שוויון הזדמנויות מול חברות בינלאומיות, להפחית
עומסי רגולציה מיותרים, ולחזק את מעמדן של החברות הישראליות בשווקים
הגלובליים.
6.
נדגיש כי ההתאמות לחברות נסחרות החוץ אינן חותרות תחת עקרונות היסוד של
המחוקק ואינן משנות את האיזונים שנקבעו בחוק, אלא נועדו לאפשר יישום נכון והוגן
שלהכלליםהקיימים בסביבהעסקית גלובלית.
7.
הוראותחוקהחברותבנוגעלתגמולנושאימשרהנקבעו בתיקון20
לחוקהחברות,אשר
הגביר בצורה משמעותית את מעורבות האסיפה הכללית בתגמול בכירים.1
כפי שטענו
בעבר, נחזור ונדגיש כי הוראות תיקון 20
,
ובפרט הדרישה לאישור של האסיפה הכללית
לשכר המנכ"ל, אינן מתאימות לחברות ללא גרעין שליטה, ופוגעות בייחוד בחברות
נסחרות חוץ.
בכל הנוגע לחברות אלו, נכון לעגן בתקנות מנגנון משולב אשר לא מוותר
1
חוק החברות (תיקון מס'20), התשע"ג-
2012
להלן:( "תיקון20
")
1
עלעקרונותהחוקהישראליאךמתאיםאתהדרישותכךשיידמולמנגנון
ה-
SayonPay
הנוהג בארה"ב.
וביתרפירוט:
8.
בהתאם לתיקון 20
לחוק החברות
ישנה
מעורבות מוגברת של האספה הכללית בתגמול
בכירים.
בתמצית, אישור האספה נדרש לצורך (א) קביעת מדיניות התגמול של החברה
(ב) אישור התגמול למנהל הכללי של החברה ולחברי דירקטוריון החברה ו-
(
ג) אישור
תגמוללנושאמשרה,אשראינועולהבקנהאחדעםמדיניותהתגמולשלהחברה.למעט
בנוגע לאישור שכר דירקטורים הת
ואם את מדיניות התגמול, אישור האספה הכללית
חייב להיות ברוב מיוחד (דהיינו: רוב מקרב בעליהמניות שאיןלהםעניין אישי באישור
התגמול). הסכם תגמול שלא בהתאםלדרישותהחוק הינוחסר תוקף.
9.
מנגנון חוק החברות לאישור תגמול הינו מחמיר, מפורט ומסורבל יותר מההסדרים
הנוהגים במדינות אחרות (ביניהן המדינות הרלוונטיות ביותר לנסחרות החוץ -
ארה"ב
ובריטניה) .
כפי שציין פרופ' אסף חמדני בחוות דעת מטעמו שהועברה לועדה, למיטב
ידיעתו: "אין מדינה אחרת שבה נדרשת מעורבות של האספה הכללית הן בקביעת
מדיניותתגמול,הןבקביעת תגמולדירקטורים,הןבקביעתתנאיהכהונהוההעסקה של
המנכ"ל, והן בקביעת תנאי הכהונה וההעסקה (במקרים מסוימים) של נושאי משרה
הכפופיםלמנכ"ל. "
10
.
המצב הנוכחי מכביד במיוחד על חברות ללא גרעין שליטה נסחרות החוץ מכמה סיבות,
כפי שציינו בפנייתנו שבסימוכין, אך חשוב להדגיש כי החמורה ביניהן היא
האינטראקציה עם המשקיעים של חברות אלו, אשר אינם מורגלים בכללי האישור
הייחודיים לישראל
ואינם מבינים את הפער בין מנגנון ה PAY ON SAY
אליו הם
מורגלים ובין הדרישות המכבידות בישראל. משקיעים אלו, מניחים כי ברגע שתגמול
המנכ"ל עומד בתנאי מדיניות התגמול של החברה, הצבעתם אינה מחייבת אלא בגדר
המלצה בלבד.
11
.
לכן,פעמיםרבותנדרשתהנהלתהחברהלהשקיעמשאביםרביםכדילהגיעבאופןישיר
לציבור המשקיעים (בחברה ללא גרעין שליטה נסחרת חוץ מדובר בתהליך יקר וסזיפי)
ולהסביר את מהות ההליך המסורבל שמחייב המחוקק הישראלי. הפגיעה בתדמית
האקוסיסטם העסקי הישראלי והמחוקק הישראלי אף היא נזק עקיף שנכון להידרש
אליו.
12
.
יתרעלכן,פעמיםרבותחברותהייעוץהאמריקאיותלמשקיעים(כדוגמתהISS
)מנועות
מלתתהמלצהרגישהומדויקתלסיטואציה,כלפיהחברההספציפית,מאחרוהןכפופות
להנחיות ולנוסחאות אשר עיוורות לקונטקסט הלוקאלי, ומכתיבות את המלצתן
למשקיעים במידה רבה. כך, כנגד טובת המשקיעים, יכולה להיווצר סיטואציה לפיה
משקיעים מצביעיםלפיהמלצהזואואחרת,אךלאמכיריםבאופןעמוקאתההשלכות
המחייבות של הצבעתם.
13
.
אנו סבורים כי מאחר והדין בישראל, דורש מחברות לאשר באסיפה כללית, וברוב
מיוחד, מדיניות תגמול הכוללת פרמטרים הקבועים בחוק, לרבות קביעת תקרה
לרכיבים משתנים ובנוסף, בהתאם לתקנות החברות (הודעה ומודעה על אסיפה כללית
ואסיפתסוגבחברהציבוריתוהוספתנושאלסדרהיום)
, תש"ס-
2000
מחויבותהחברות
לפרסם תיאור מלא ועל בסיס אישי של תנאי הכהונה וההעסקה לפי רכיביהם השונים,
שקיבלו בפועל חמשת מקבלי התגמול הגבוה ביותר מבין נושאי המשרה בחברה, בפועל
-
ככל שהחברה ממלאת לאחר הוראות אלו -
ניתן להקביל את תהליך אישור שכר
המנכ"ללשיטתPAYONSAY
הנהוגהבארה"ב.ונוסיף,בעודבארה"באישורהתגמול
נעשה בדיעבד בהצבעה לא מחייבת, בישראל ישמר העיקרון של אישור מחייב ומראש
באמצעות מדיניותהתגמול.)(
2
14
.
דהיינו,ככלשחברהללאגרעיןשליטה,נסחרתחוץ:(א)אישרהואימצהמדיניותתגמול
באסיפה הכללית ברוב מיוחד (ב) עומדת בתנאי הגילוי ע"פ תקנות החברות (הודעה
ומודעהעל אסיפה כללית ואסיפת סוג בחברה ציבוריתוהוספתנושאלסדרהיום)ו-
ג)(
שכרמנכ"לעומדבכללהתנאיםהקבועיםבמדיניותהתגמולשאושרהואינוחורגממנה,
תנאי התגמול הספציפיים לא יהיו טעונים אישור האסיפה הכללית וניתן יהיה לאשרם
בידיועדתהתגמול בלבד (אף במקרה בו המנכ"לחבר דירקטוריון.)
15
.
מצב זה תואם את הרגולציה האמריקאי במהות, כאשר ככל שהחברה עומדת בתנאים
ברור
באופן
הפרטים
את
מפרסמת
והיא
התגמול,
במדיניות
שנקבעו
(
CD&A+Disclosure
)
אין צורך באישור נוסף שלהאסיפההכללית.
16
.
בפועל, מדובר במנגנון קיים אשר המחוקק הישראלי יצר והסדיר בסוגיות דומות -
לדוגמא, בתקנותהחברות(הקלות בעסקאותעם בעליענין), תש"ס-
2000
,נקבעההקלה
לגבי אישור ביטוח אחריותנושאי משרה בזוהלשון:
1ב1
.התקשרותשלחברהציבורית אוחברהפרטיתשהיאחברת איגרותחוב,בקשר
לביטוח אחריותם של נושאי המשרה בחברה, לא תהיה טעונה אישור האסיפה
הכללית וניתן לאשרה בידי ועדת התגמול בלבד, אם תנאי ההתקשרות נקבעו
במדיניותהתגמולשלהחברהוזואושרהבידיהאסיפההכלליתשלהחברהלפיסעיף
267
א(א) לחוק ובחברה ציבורית גם לפי סעיף 267א(ב) לחוק, ובלבד שההתקשרות
היא בתנאי שוק ואינה עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה, רכושה או
התחייבויותיה.
הדגשלא במקור][
17
.
יודגש, בייחוד ביחס לחברות נסחרות חוץ, תיקונים אלו נועדו לפשט את הליכי אישור
התגמול באופן שיכפיף חברות אלו להסדרים המקובלים עבור חברות שלא התאגדו
בישראל
ומבלילפגועבעקרונותוהמהותשלהדיןהישראלי.כפישהוסברבהרחבהלעיל,
תיקונים אלו
אינם צפויים לפגוע ביכולתם של המשקיעים מהציבור
להשפיע על סוגיית
התגמול, אלאלאפשרלחברותהישראליות,נסחרותהחוץ,לפעולבזירההגלובליתעלפי
אותם קודים ונהלים הנהוגים והמוכרים למשקיעים אשר רובם ככולם זרים ומהצד
השני לתת למשקיעים זרים ודאות באשר לאופן הצבעתם מבלי להכיר את נבכי החוק
הישראלי.
18
.
הדיונים בהצעת החוק ובתקנות הנלוות לו עדיין בעיצומם, לכן אנו רואים חשיבות
בהשלמתההסדרה שלסוגיהזובמסגרתתקנותההקלות אשרידונובועדה,בהקשרשל
חברותנסחרות חוץ
ללא גרעין שליטה .
19
.
כפי שהצענו, התאמה זו יכולה וצריכה להיעשות תוך שמירה על עקרונות הממשל
התאגידי שקבע המחוקק, על מנת להבטיח מסגרת ברורה, הוגנת ותחרותית לחברות
הישראליותהפועלות בשווקיםהבינלאומיים.
אנו לרשותכם בכל שאלה או עניין,
בברכה,
עו"ד מיכל שריג כדורי
מנהלת פורוםחברות הצמיחה
מנהלת קשריהממשל,וויקס
3