חומר רקע
לכבוד:
11/2024
/
25
יו"ר ועדתהחוקה,חוק ומשפט, ח"כשמחה רוטמן
יועמ"ש ועדתהחוקה,חוק ומשפט, עו"ד
גור בליי
שלום רב,
הנדון:
הצעתחוקהחברות(תיקון מס'37
(ממשל תאגידי בחברות ציבוריותשאין בהן בעלשליטה,))
התשפ"ג-
2023
והתקנותהנגזרות
סימוכין:
נייר עמדה
של פרופ' אסףחמדני,בנושא
חוק החברות ותגמולנושאי משרה בחברה ציבורית ללאבעל שליטה
פורום חברות הצמיחה (
להלן: הפורום)
מורכב מ כ -
25
חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות, אשר חרטו על
דגלן
לפתח בישראל תשתית המאפשרתלחברות הייטקלצמוחולגדול מישראל ובישראל.
בהתאם,הפורום רואה באופןחיובי ביותר אתהמאמצים שנעשוועוד
ם
נעשיםע"י משרדהמשפטים כמוגםעל
ידיהועדה, אשר מטרתםלקדםחקיקה איכותית,ללא דיחוי, במסגרתהדיונים בהצעת
החוק שבנדון
והתקנות
הנגזרות
. אנו סבורים שחקיקה זו תאפשר שינוי מבורך ב
ממשל התאגידי בישראל
כך שיתאים למציאות
התאגידית של ימנו,
להתבגרות
ענף ההייטק הישראלי
בכללולחברות הצמיחההישראליות בפרט.
על רקע הדיונים שהתקיימו בוועד
ה עד כה, מצאנו לנכון לפנות לועדה בנושא ההשלכות של מעורבות יתר
של
האספה הכללית בחברות נסחרות חוץ. בחרנו לעשות זאת, מאחר והנושא חוזר ועולה, ועוד יעלה בדיונים
הקרוביםלהערכתנו,
ואנומרגישיםשנכוןיהיהלשתףאתהועדה,כפישעשינובעברמולנציגימשרדהמשפטים,
ב
יחס ל
משמעויות וההשלכות של כינוס אסיפה כללית
בחברות נסחרות החוץ מקום שאין בכך צורך של ממש.
נבקשלהדגיש אתהקושי באופן מיוחד, בשני מקרים אשר רלוונטיים לחברותללאגרעין שליטה,נסחרות חוץ:
(I
)
תגמול נושאי משרה בחברה (II
עסקאות עם דירקטורים.)
כינוסאסיפהשל בעלי מניותבחברותנסחרות חוץ ודואליות
כללי)(:
1.
בטרםנדוןבאספקטיםהייחודיםשלשתיהסוגיותהממוקדות
שהוזכרולעיל
תגמולועסקאות)(,
נשקף
ונדגיש כי כינוס אסיפה של בעלי מניות מכביד במיוחד על חברה
הנסחרת
בבורסה זרה
בהשוואה
לחברות הנסחרות בבורסה בתל אביב, כמוגם עלהניהול השוטף שלהכתוצאה של מספר גורמים:
א)( עלות גבוהה בהשוואה לחברות מקומיות:
על החברה להכין ולהפיץ Statement
Proxy
וכתבי
הצבעה,דבראשרכרוךבהוצאותמשמעותיותלחברה.חברהדואליתאונסחרתחוץ,ביןהיתר,תידרש
לשכור עורכי דין אמריקאים וישראלים, חברות ייעוץ כגון ה -
S
C
Proxy Solicitors, I
זאת בנוסף
לעלויות פרינטר
והפצה. העלות מגיע למאות אלפי ש״ח לכל ישיבה. משמעות הדבר היא תוספת עלות
משמעותית שבה חברות
צריכות לשאת
פעם
שהן נדרשות לזמן
אסיפה כללית, וככל שמספר בעלי
המניות בחברהעולה וכךהדבר בחברות ללאגרעין שליטה)( העלויותעולות בהתאם.
ב)(
עיכוב בביצוע:
התהליך הפנימי בחברה עד הפצת כתבי הצבעה ופרוקסי (הכולל הכנת המסמכים,
כינוס ישיבת דירקטוריון לאישור הכינוס וקביעת סדר היום
באספה) וכן מספר הימים המינימלי שעל
חברה לתת לבעלי המניות כדי לממש את זכות ההצבעה, מצטבר לכדי שבועות רבים העולים, לעיתים,
עלחודשייםימיים.פרקזמןזהאינומאפשרתגובהמהירהלהתפתחויותבשוקאולצרכיםעסקייםשל
החברה.כמוכן,התהליךעלוללהעניקלמתחריםמידעעודףאשרחברותזרות,מתחרות,אינןנדרשות
לתתוזמןלהיערך בהתאם.
(ג) משאבי ניהול וגמישות ניהולית:
הסביבה העיקרית בה מתנהלת חברה ישראלית נסחרת חוץ
מתאפיינת במשקיעים זרים אשר אינם מורגלים ב
דין הישראלי וכללי האישור הייחודיים לישראל
בהקשרי תגמול או אישור עסקאות עם דירקטור (
לרבות הדרישה להצהרה על "עניין אישי" באישור
מדיניות תגמול וכו)
לכן,. תהליך ההכנה
לאספה
כללית (בין אם מאחר והסיבה לכינוסה אינו נהיר
למשקיע הזר,
ובין אם מאחר ופרוצדורת אישור התגמול לא מוכרת) דורש זמן משמעותי מהנהלת
החברה לטובת שיחות עם משקיעים אשר זקוקים להסבר על מהות ההצעה כדי שלא יטעו לחשוב
שמדובר באירוע קיצוני או יוצא דפן בחיי החברה אלא ב
פרוצדורה הנובע
ת מדרישה חוקית-
טכנית של
הדין בישראל. כן, חברות ייעוץ זרות, המעניקות ייעוץ בנושאי הצבעה למשקיעים מוסדיים זרים,
לעיתים אינן בקיאות בדין הישראלי או בשוק בו החברה פועלת והן עלולות לייעץ להצביע 'נגד,'
הגם
שמדובר במהלך שהוא לטובתהחברה.
ד) עקרון "איזון מגרש המשחקים"(:
פורום חברות הצמיחה פועל באופן הדוק על פי עקרון "איזון
מגרש המשחקים" אשר איננו מבקש אלא להכיר בכך שהתחרות של חברות הטק הישראליות נסחרות
החוץ איננה מצויה בישראל אלא בזירה הבינלאומית. בעלי העניין, הלקוחות והמתחרים הנם ברובם
זרים,ולכן,כדילהישארתחרותיות,החברותזקוקותלסביבהרגולטוריתדומהלזושלהחברותהזרות.
מהלך שפוגע בגמישות החברה לעצב
חבילות תגמול המתאימות למועמדים שונים תוך התחשבות
בכישוריהם והרקע העסקי שלהם
לדוגמא או דורש כינוס אסיפה כללית לפני עסקאות מקום שאין
מדובר בדין מקובל מקביל (בעיקר בארה"ב) מציב חברות בינלאומיות שהתאגדו בישראל בעמדת
נחיתות מולהמתחרים שלהן, שאינם כפופים להגבלות דומות.
(I
) תגמול נושאי משרה בחברה ציבוריתללא בעלשליטה
2.
כפי שמוזכר בהרחבה בנייר העמדה של פרופ' אסף חמדני (המצ"ב,)
תיקון 20
לחוק החברות הגביר
בצורה משמעותית את מעורבותהאספההכללית בתגמול בכירים.
3.
איןחולקכיתיקוןמס'
20
באלעולםכדילהסדיראתסוגייתהתגמולבחברותציבוריותעםבעלשליטה.
מבלי לקבוע עמדה בשאלה אם התיקון אכן נדרש בחברות שיש להן בעל שליטה, אנ
ו
סבורים
שהמנגנונים שהוא קובע
אינםנחוצים בחברה ללא בעל שליטה.
4.
בחברהללאגרעיןשליטהבעליהמניותממניםאתהדירקטורים.דירקטוריםהמאשריםהסדריתגמול
שאינם עולים בקנה אחד עם האינטרס של המשקיעים עלולים לאבד את מקו
מם. לפיכך, אין כל צורך
במעורבות כה אינטנסיבית שלהאספה הכללית בסוגיות של תגמול כדילהבטיח שמדיניותהתגמול של
החברה עולה בקנה אחד עם ההעדפות של ציבור המשקיעים. בוודאי שאין צורך בדרישות לקיומו של
רוב מיוחדבהקשר זה.
5.
בבוא המחוקק לפעול להתאמת החקיקה לחברות ללא בעל שליטה, אנו רואים לנגד עינינו הזדמנות
ראויה במיוחד שנכון
לממשה בעת הזו,
כך שתיווצר תאימות בין כללי הממשל התאגידי העוסקים
בחברות ללא בעל שליטה בכלל ההיבטי
ם
המשמעותיים ולא רק בקומץ נבחר.
איננו רואים כל סיבה
שלאלהתאיםאתהחוק כולו,לרבותתיקון20
,לחברות ללאבעלשליטהבאופןקוהרנטי,בפרטכאשר
מדובר באותו רעיון מארגן לאורך התיקון והוא הימנעות מבירוקרטיה, רגולציה וסרבול יתר (
בפרט
בהקשר של מעורבות יתר של האספה הכללית),
מקום שכוחות השוק מייצרים מאזן השומר על טובת
החברה,והדבר דה פקטו,,
איננו נדרש.
(
II
)
עסקאות עם דירקטורים
6.
חוק החברות כולל כבר כיום דרישות מרחיקות לכת, בוודאי בהשוואה בינלאומית, להבאת עניינים
לאס
יפה
כללית.דרישותאלונועדולהתמודדבראשובראשונהעםניגודהענייניםביןהציבורלביןבעלי
שליטה.כיווןשבעליהשליטההםאלושממניםאתהדירקטורים,נדרשהמחוקקבישראללקבועשמגוון
נרחבשלהחלטותבחייהשלחברהציבוריתיתקבלוברובמיוחד
באס
יפה
הכללית.לעומתזאת,בחברה
ללאבעלשליטה,שבההציבורהואזהשממנהאתהדירקטוריםונדרשלאשראתהמשךהכהונהשלהם,
איןהצדקהלהבאתמגוון כה רחב שלהחלטותלאישור
האס
יפה.
7.
עםזאת,תיקוןמס'37
לח
וקהמוצע,
מרחיבאתהשימושבכלישלכינוסאסיפהכללית
שכן
מוצעלתקן
את סעיף 272
לחוק העיקרי ולקבוע כי עסקה עם דירקטור,
גם אם אינה עסקת תגמול, או עסקה עם
אדם אחר שלדירקטור יש בה עניין אישי, שהיא עסקה חריגה, תהיה טעונה אישור ועדת הביקורת,
הדירקטוריון
והאסיפה הכללית
ברוב רגיל [הדגש שלי.]
8.
מדוברבתוספתשהינהבגדרהקשחתתנאיהחוקהקיים(אשרהנםמחמיריםלכתחילהאףללאהתיקון
המוצע,בהשוואהלדיןהבינלאומי)וכזואשרמהווהנטלמיותרעלחברותישראליותנסחרותחוץללא
גרעיןשליטה. השימושבמונחים"חריגה"ו"ענייןאישי"ייצורחוסרודאותבאשרלמקריםבהםנדרש
לפנותלאישור בעלי מניותללאהצדקה מתאימה.
9.
דברי ההסבר של הצעת התיקון לחוק לא מצביעים על כשל במצב הקיים אלא מספקים טיעונים
אקדמייםשל'אסתטיקהרגולטורית'כאשרכתוב:"ההסדרהקיים[...]אינועולהבקנהאחדעםהליכי
האישור האחרים בפרק החמישי לחוק, שככלל מעמידים עסקה עם אורגן לאישורו של אורגן גבוה
יותר."
אישור בעלי המניות הנדרש יביא להכשלת עסקאות, כפשוטו, שלא יהיה בידי החברות לקדם לאור
דרישת האישור. האם ניתן יהיה לבצע הנפקה לציבור בהשתתפות קרן מיוצגת בדירקטוריון שעה
שהדין דורשאישור אותה הנפקה עלידי בעלימניות?
10
.
כאמור, הנטל החדש המוצע אף כבד שבעתיים כאשר מדובר בחברות נסחרות חוץ (אשר מתחרות
בחברות זרות שאינן כפופות לרגולציה המכבידה) זאת מכיוון שדרישה זו תחול אך ורק על חברות
ישראליות, ושוב החברות הישראליות יהיו בעמדת נחיתות אל מול מתחרותיהן הזרות -
הן לאור
העלויותוהמורכבותשלקיוםאסיפהבבורסהזרה(כמפורט
לעיל)והןכיווןשציבורהמשקיעיםהזרים
אינו מורגל בדרישות הקבועות בדין הישראלי לקבלת אישור אספה להחלטות שבדרך כלל דורשות את
אישור הדירקטוריון בלבד, דבר אשר מייצר בלבול ופוטנציאל רב לטעויות ועיכובים בעלי השלכות
שליליותעלהחברה.
11
.
כאמור, אנו סבורים כי להגבלה בהצעת התיקון לחוק אין הצדקה כלל, ובוודאי שאין הצדקה עבור
חברות טכנולוגיה נסחרות חוץ, אשר פועלות תחת "משמעת שוק" (discipline market
) של גופים
מוסדיים זרים,חברותייעוץ proxy
בינלאומיות וקרנות גידוראקטיביסטיות.
I.
בהתאם אנו סבורים כי יש לשנות בהצעת חוק החברות (תיקון מס' 37
) (ממשל תאגידי בחברות
ציבוריותשאיןבהןבעלשליטה),התשפ"ג-
2023
אתסעיף23
להצעה, כךשסעיף272
לחוקהעיקרילא
ידרושאישורה של אסיפה כללית.
אולמצער
II
.
יש להחריג
בתקנות החברות (הקלות לחברות שניירות ערך שלהן רשומים למסחר בבורסה מחוץ
לישראל) (תיקון מס' 2), התשפ"ד-
2024
את החברות נסחרות החוץ והדואליות, אשר כפי שהוזכר
במפורט
בסעיפים6-4
לעיל,נושאותבנטלמשמעותיכאשרהןנדרשותלכנסאסיפהכלליתמעצםהיותן
נסחרות בבורסות זרות וכן בשלהיותההצדקהלדרישה חלשה במיוחד בעניינן.
אנו מודיםלועדה
על הפעילותהמאומצת במסגרתהדיוניםומחוצה להם.
נשמחלהרחיב בכל שאלה או עניין.
בברכה,
עו"ד מיכל שריג כדורי
מנהל
ת
פורוםחברות הצמיחה
העתק:
משרד המשפטים , אשכול תאגידים ושוקההון
*פורום חברות הצמיחה מורכב מקבוצה של כ 25
חברות טכנולוגיה ישראליות מובילות, אשר חרטו עלדגלן לפתח בישראל תשתית
המאפשרת לחברות הייטק לצמוח ולגדול מישראל ובישראל. הפורום רואה חשיבות רבה ביכולת של ישראל לדאוג לאיזון מגרש
המשחקים עבור חברות ישראליות בבואן להתחרות עם מקבילותיהן בעולם. זאת, כדי לשמור על התחרותיות של ענף ההייטק
הישראליולהבטיחצמיחה של אקוסיסטםמגווןומשגשג.