נוסח מהגורם המוסמך
דו"ח גיבוש רגולציה
והערכתהשפעותיה
(RIA)
רווחת חזירים
מאי2025
עור
כת:
ד"ר חן הניג, רופאה ווטרינרית ראשית רווחת
בעלי חיים
2
תקציר מנהלים
דו"ח זה סוקר את השפעות הרגולציה הקיימת על רווחת החזירים בישראל
, בוחן את מידת הצורך בשינוי
רגולטורי
לשיפוררווחתם
ומעריך
אתההשפעותהכלכליות
של
מספרשינוייםרגולטורים.מטרתהדו"
חלבחוןחלופותשימנעו
אתהצורךבפעולותהריסון,קיטוםהזנבות,קיטוםושיוףהניביםוהסירוסלפיתקנותצערבעליחיים(הגנהעלבעלי
חיים)(גידול חזיריםוהחזקתם לצרכיםחקלאיים) תשע"ה-
2015
.
תקנותצערבעליחיים(הגנהעלבעליחיים)(גידולחזיריםואחזקתםלצרכיםחקלאיים),התשע"ה–
2015
נועדולשפר
את תנאי המחייה של החזירים ולצמצם
פעולות
פוגעניות כגון קיטום זנבות, שיוף ניבים וסירוס כירורגי. עם זאת,
חוסרהתאמה בין דרישות הרגולציהלזמןההיערכות
שניתןלמגדליםיצר קשיים משמעותיים.מגבלות רגולטוריות
עלהגדלתשטחיגידולומורכבויותתכנוניותהביאולריכוזיותגבוההבענףולעלייתמחיריםמתמשכתבבשרהחזיר.
באוקטובר 2021
הונחה על שולחן הכנסת
הצעת חוק פרטית בנושא רווחת החזירים, ביוזמת ח"כ יסמין פרידמן.
הצעה זו כללה מספר דרישות
להרחבת תאי ההמלטה, איסור קיטום זנבות ושיוף ניבים, וכן מעבר מסירוס כירורגי
לסירוס באמצעות תכשיר אימונולוגי. לאחר שהתקיים דיון בנושא בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת
בנובמבר2021,החל
הרגולטור
בביצוע
תהליךRIA
מקיף,שמטרתולהעריךאתההשלכותהרפואיות
ו
הכלכליות
של
יישום ה
דרישות שב
הצעה, וכן
לבחון חלופות נוספותלשיפור רווחתהחזירים בישראל.
לאחר הבחינה
נמצא כי הרגולציה הקיימת מבטיחה במידה רבה את רווחת החזירים ואינה מצריכה שינויי
ם, גם
ביחס למדינות העולם. בניתוח החלופות השונות, עלה
כי אימוץ גישות רגולטוריות מחמירות יותר, דוגמת הרחבת
שטחי המחיה או איסור על שיטות גידול
מסוימות, עלול להביא להשלכות כלכליות
משמעותיות על הענף ופגיעה
בהיתכנות הכלכלית של משקים קטנים.
לאור זאת ממליץ הרגולטור להמשיך באכיפה והפיקוח בהתאם להנחיות
הקיימות.
3
תוכן עניינים
תקצירמנהלים
................................
................................
................................
...................
2
חלקא – ניתוח הבעיה
................................
................................
................................
.........
4
חלקב –בח
ירת שיטהרגולטורית: תנאיצפיפות
................................
................................
..
15
חלקג – בחירתשיטהרגולטורית:קיטוםזנבותושיוףניבים
................................
.................
20
חלקד – בחירת שיטהרגולטורית: סירוס
................................
................................
............
24
חלקו–החלופההנבחרת
................................
................................
................................
....
29
נספח– המתודולוגיהשל התהליך
................................
................................
.......................
30
4
חלק
א – ניתוח הבעיה
רקע והאינטרס הציבורי המוגן
1.
ענף גידול החזירים מרוכז במספר ישובים בצפון וישוב אחד בדרום, כאשר מקומות הגידול מוגבלים בהתאם
ל
חוקאיסורגידולחזירתשכ
"ב-
1962
"(חוקאיסורגידולחזיר"
)החוק אוסרגידולחזירים,החזקתםונחירתם1
בישראל
למעטבישובים
שנקבעובתוספתלחוק:אעבלין,כפריסיף,מעיליה,נצרתוראמה.
בנוסףלישוביםאלה,
מתיר החוק עיסוק בגידול, החזקה ונחירת חזירים ב
ארבעה ישובים נוספים: גוש חלב, עילבון, פסוטה וריינה
לגביהם נקבע שהאיסור איננו חל בתחומים שסומנו על מפה שנחתמה בידי שר הפנים ואשר העתקים ממנה
הונחו במשרדי הממונים על המחוזות שבהם נמצאים ישובים אלה. נגזרת מ
חוק
זה מגבלה של הרחבת מבנים
שתאפשר גידול בשטח מחיה מרווחיותר.
2.
ענף גידול
חזירים מתנהל
במשק אוטרקי2. חוק בשר ומוצריו תשנ"ד-
1994
(
שיקרא להלן - "חוק איסור יבוא
חזיר)" אוסר על יבוא בשר שאין לו תעודת הכשר. לאור
זאת,
נותר גידול
החזירים המקומי כספק יחיד של כל
הביקוש המקומי לבשר חזיר.
3.
בשנת
2015
, הותקנו
תקנות צער בעלי חיים הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים,)(
תשע"ה-
2015
"(תקנות רווחת חזירים," או "התקנות,)" לאחר
עבודת מטה משותפת של משרד החקלאות
והמשרד להגנת הסביבה
שנעשתה בשנת 3
2012
.
הוועדה
המליצה לאמץ את קביעות הדירקטיבה האירופית
בנושא צער בעלי חיים,
בדגש על צמצום משמעותי של המקרים בהם מותר להחזיק חזירים בתאים מבודדים,
הגבהת המבנים ואוורורם כך שימנעו רמות אמוניה גבוהות במבנים ויצומצמו מפגעי הריחות, הסדרת אזורי
ההנקהבאופןשיפחיתוככלהניתןאתצפיפותהאםבכפוףלשמירהעלהגורים,בהתאםלתקןהאירופי,והרחבת
שטח המחייה של החזירונים בשלב הפיטום.
בתקנות
נקבעה
תקופת מעבר
בת שנה בלבד,
בה יכלו מגדלי
החזיריםלהתארגןלכניסת החוק והתקנות לתוקף.
4.
בהתאם
לתנאי השוק וכפי שחזו בעבודת המטה בשנת 2012
, תקנות רווחת החזירים שנועדו בחלקן לפתור את
בעיית הצפיפות תחת מגבלת השטח
למבנים הקיימים, אילצו
את המגדלים להקטין את אוכלוסיית הדירים
ובכך, להקטין את היצע בשר החזיר. בנוסף, מגדלים שלא יכלו לעמוד בדרישות החדשות, מכרו את משקם
למגדלים קיימים,
מצב שהגביר את הריכוזיות בשוק. לראיה, אם בשנת 2012
היו 26
מגדלים, כ
יום יש
נם
15
מגדליםבלבד.מכירתהדיריםלאהתפ
לגהבאופןשווה,כיוםישמגדל
אחד
ש
מחזיקבכ-
50%
מהיצעבשרהחזיר.
5.
עםפרסוםהתקנותב30
לינואר2015
,נקבעבתקנה31
כי"
בתוךשנתייםמיוםתחילתןשלתקנותאלה,ידווח
שרהחקלאותופיתוחהכפרלוועדתהחינוךהתרבותוהספורטשלהכנסתעלתוצאותמחקריםשערךמשרדו
במטרהלבחוןחלופותשימנעואתהצורךבפעולותהריסון,קיטוםהזנבות,קיטוםושיוףהניביםוהסירוסלפי
תקנותאלה.
"
1
נחירה= שחיטתחזיר.
2
משק סגור שאינו פתוח ליבוא.
3
דו"ח צוות הבדיקה –
רפורמה סביבתיתבענף החזיריות, אפריל2012
.
5
מחקר
אכןבוצעבמימוןמשרדהחקלאותואתתוצאותיוניתןלראות
באתר
המדעןהראשישלמשרד
החקלאות
ובטחוןהמזון4.
תוצאותאלוהוצגולכנסת
ב28
באוקטובר2020
בדיוןבו
ועדתהפניםוהגנתהסביבה.לאחרהצגת
תוצאות המחקר בחןהרגולטורהאם ניתןליישםאת התוצאות
ולהמליץ על שינוי רגולטוריבהתאם.
6.
ב-
25.10.2021
הונחה על שולחן הכנסת לדיון מוקדם הצעת חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (תיקון -
גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), התשפ"ב-
2021
(להלן –
הצעת החוק הפרטית"")
של ח"כ יסמין
פרידמן הצעת החוק הפרטית מעלה אתהדרישותהבאות:.
6.1
.
הרחבת תאיההמלטה.
6.2
.
איסור קיטום זנבות.
6.3
.
איסור שיוף ניבים.
6.4
.
איסור סירוס כירורגי ואישור סירוס בתכשיר אימונולוגי.
7.
בעקבותהדיוןשהתקייםבנושאבוועדתהחינוך,התרבותוהספורטשלהכנסתבנובמבר2021
,
החליטהרגולטור
לבצע תהליך RIA
מקיף
, על-מנת לבחון את
ההשלכות הרפואיות
ו
הכלכליות
של יישום הצעת החוק הפרטית
ולבחון חלופות נוספותלשיפור רווחת החזירים בישראל.
בחינת ליקויים:
8.
אגף רווחת בעלי חיים בשירותים הווטרינריים במשרד החקלאות
ובטחון המזון (
להלן -
הרגולטור"")
אמון על
שמירתהאינטרסהציבורישל
רווחתבעלי-
החיים.
בהתאם,השירותיםהווטרינרייםמבצע
יםפעולותפיקוחלפי
כללי הרגולציה שנקבעו בתקנות
רווחת
חזירים. הרגולציה
שנקבעה
מיועדת להבטיח את רווחת החזירים
הגדלים בחזיריות לנחירה5 וכו
ללת דאגהלתנאי מחייתם,
ביניהם:
8.1
. תנאי צפיפות;
8.2
. קיטום זנבוקיטום ושיוף ניבים;
8.3
. תנאי סביבה;
8.4
. איסור קשירה;
8.5
. איסור הכאה או פציעה;
8.6
. סירוס חזירים תוך פגיעה מינימאלית ומניעתסבל בחזירים;
8.7
. כשירות העובדים בחזיריות וחלוקת התפקידים ביניהם;
8.8
. חובת ט
יפול בחזירחולה או פצוע וחובת היוועצות;
מעקבותיעוד אחר פעולות רפואיות.
9.
במהלךהביקור
תו,לאורךהשנים,נמצאולמעלהמ-
100
הפרותשונותשלהתקנותהחדשות.להלןניתוחההפרות
כפי שנתקבלשמ
ירותים ווטרינריים בשדה:
מקור: דוחות אי-
התאמה
ו
ביקורת,השירותים הווטרינרי
ם
4
0005_sofi_ver_01.pdf
-
08
-
agriscience.co.il/docs/Proposals/795/rep_12
https://
5
שחיטת חזירים.
6
10
. בהתאם
להפרות שנמצאו בביקורות הרגולטור,
משנת
2015
ועד היום, הוגשו
ע"י ארגון למען בעלי חיים מספר
בקשות לצווי עשה/אל תעשה לפי סעיף
17
א לחוק צער בעלי חיים
כנגד מגדלי חזירים במדינת ישראל.
הליכים
אלו מתבססים ברובם על
דוחות
הביקורות שנערכו בחזיריות על ידי
הרגולטור. התוצאה של הליכים אלה
הובילה בחלקה לעיכוב
השלמת משקי חזירים
שנמצא
ו
בתהליכי
בניה כדי לעמוד ב
דרישות ה
תקנות. לעיכוב זה
משמעות כלכלית הן למגדליםוהן למשק.
ניתוחהבעיה
11
.
כאמור,
התופעה הבלתי רצויה שנבחנה במסגרת דו"ח זה
הינה
קיומה של פגיעה אפשרית ברווחת חזירים,
שעלולה
להיגר
ם
כתוצאהמתנאיםפיזייםלקוייםופעולותיזומותבמסגרתשיטותהגידולהקיימותכיוםבמשקי
החזירים בישראל. ככל שתתקיים, הפגיעה האמורה עלולה להתבטא בפגיעה פוטנציאלית ברווחת בעלי החיים,
אשרעשויהלבואלידיביטויבפגיעהבבריאותם.לצדזה,שינוירגולטוריעלוללגרוםנזקלמגדליהחזיריםולפגוע
ביציבות השוק.
.
א.
הגדרתמטרות
12
. מטרת הדו"ח היא להעריך את
פוטנציאל הפגיעה ברווחת החזירים מפעולות הריסון, קיטום הזנבות, קיטום
ושיוף הניבים והסירוס לפי
ה
תקנות הקיימות בנושא, כך ש
תיאפשר למשרד החקלאות וביטחון המזון לנמק
באופן מושכל האםובאיזו מידהנדרשים
תיקוניםלתקנות
הקיימות.
סקירה בינלאומיתוהשוואהלמצבהקיים
א.1.
צפיפות
13
. כפי שעולה מהנתונים,חלק נכבד מ
ההפרותנוגעותלתנאי הצפיפות
ועומדות על כ-
16%
בממוצע מכללההפרות.
התקנות
נועדו לשפראת רווחתהחזירים,
כאשר
הדרישההמרכזי
תמהמגדליםהי
יתהלהגדיל
את תאיהמחייה
שלהחזירי
ם
וכפועל יוצא מכך,
להקטין את תנאי ה
צפיפות
בכל תא ותא.
14
.
על מנת לבחון האם
הדרישות בישראל מחמירות או מקלות בהשוואה למדינות המערב
, בוצעה השוואה בין-
לאומית
לקיים בגרמניה (הפועלת על פי הדירקטיבה של האיחוד האירופי), בריטניה וניו-זילנד.
ההשוואה
התבצעה על ידי ניתוח הרגולציה העולמית6
לעומת הרגולציה הישראלית. להלן גרף המתאר את השטח הפנוי
במטרים רבועים לחזיר במשק שאינו משק גידול על רפד על פי משקל ממוצע בק"ג. למעט במ
כירות7
, חזירות
לרבייהוחזיריםלהרבעה.כפישניתןלראות,הדרישותלתנאיצפיפותלחזיריםבישראל
,לשלביהגידולוהפיטום,
מחמירותיותר מאשר בעולםהמערבי.
6
December 2008 laying down minimum standardsfor the protection of pigs
CouncilDirective 2008/120/ECof18
content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32008L0120
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
-
תיקון2019
20191214
-
content/EN/AUTO/?uri=CELEX:02008L0120
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
7
מבכירה –
חזירהבתקופה שבין הרבעתה הראשונה לבין ההמלטה הראשונה שלה.
7
מקור: תקנות גידולחזירים –ישראל,
בריטניה,
האיחוד האירופי
גרמניה)(,ניו-זילנד.
15
.
עוד עולה מההשוואה
כי באירופה נית
נו כשלוש שנ
ות התארגנות טרם
תחולת הרגולציה, אך בפועל יישום
הרגולציהלקח בין
שבע ל
עשר שניםוכל זאת בהינתן
תמיכה ממשלתיתרחבה.
16
. בשביל לעמוד בתנאי
הצפיפות המפורטים
בתקנות ו
מבלי
להפר את חוק איסור גידול חזיר, נדרש
ו מגדלי
החזיריםל
הרחיב את
התאים
ב
משקשלהם
מבלי
להגדיל
את
היקפוהחיצוני. מכיוון ש
שוק
החזיריםבארץקטן
מאוד, אין תעשייה בארץ לייצור הון לגידול חזירים.
עוד
נדרש
מ
המגדלים לייבא ציוד ייעודי לגידול החזירים
בכדי שיעמדו בדרישותהגידול
החדשות
ממדינותאחרות.
17
. למעשה
השינויהמהותיבתנאיהצפיפות
הוביל
לכדיריכוזיותיתרשלתעשייתהחזיריםבארץ,זאתמכיווןשלא
כלהמשקים היו מסוגלים להכיל את השינויים. כאמור,
לאור
השינוי היה צורך בהרחבתהחזיריותו
רכישתהון
יי
עודי לחזירים. לפי הנתונים שנחקרו במהלך כתיב
ת הדו"
ח נמצא כי
תשעה משקים
נסגרו, 34.6%
מסך כל
המשקים שהיו קיימים
טרם התקנת
התקנות (בעל המשק ה-
11
נפטר)
. ניתן לראות לפי גרף "התפתחות הבשר
בענףהחזירים"
שהמחירהגיבלריכוזיותולסגירתהמשקיםומשנת2010
וכי
המחירנמ
צא
בעלייה.
יתרהמזאת,
זמן ההיתכנות שניתן למגדלים לעמוד בדרישות של התקנות החדשות, גם הוא הי
ווה
גורם
משמעותי להגברת
ה
ריכוזיות
משוםשמגדליםרביםהעדיפולהכריזעלפשיטתרגל,לסגוראתהמשקאו אףלמכוראותו
למגדלים
אחרים.
18
. מגדלים
שרצו
להמשיך להחזיק באותה כמות חזירים, או לצמצם את הפגיעה בכמות, הגישו
בקשות לשינוי
תכנית בניין עיר (להלן -"תב
"ע)"לניצולכל זכויותהשטח הפרטי שלהםלו
אחר מכן הגישו בקשהלהיתר
בניה.
משיחות
שנעשו עם רשות התכנון במשרד החקלאות ועם יועצים חיצוניים
לתכנון ו
בניה
של
המגדלים, עלה
שתהליך שינויהתב"ע ו
קבלתהיתר ה
בניה הוא כדלקמן:
18.1
.
עלמבקשהתב"ע
להגישבקשהל
שינוי
תב"ע
רקבמקרהו
הוא
ניצלאתכל
הזכויות שלו
לפיהתב"ע
הקיימת.
כלומר,
אם
מגדל ניצל
100%
מ
זכויות
התב"ע שאושרה
ול בעבר, הוא נדרש
להוציא אישור תב"ע
חדש
ה. זאת בניגוד למצב שבו נ
וצלו פחות מ-
100%
אחוז מהזכויות, אז
המגדל יכול לדלג על שלב אישור
התב"ע
ולעבורלשלבבקשת
היתר
ה
בניה.
בשביללקבל
אישור
לשינוי
תב"ע,
אדםצריךלהכיןתכנית
מתאר,
תוך התייחסות לצרכי המשק
ולהגיש אותה להמלצת הוועדה המקומית. תכנית המתאר צריכה לכלול
התייחסות לדברים הבאים:
18.1.1
. מספר
ראשי חזיר
המתוכנניםלהיכנסבדיר החדש, כולל
מספר האימהותמתוך סך החזירים.
18.1.2
. פירוט בנוגעל
תנאי המחייה שלהחזיריםמ
שלב ההמלטה,ל
גמילה ועד
לשלבהפיטוםוהשחיטה.
18.1.3
. התייחסות לדרכי גישה סטטוטוריות למשקוממנו.
18.1.4
. פתרון לפינויפגריםמהמשק וטיפול בשפכים.
18.2
.
תכנית המתארתעבורלרגולטוריםהשונים לקבלת אישור:
18.2.1
. אישור
נתיבי ישראל.
יש
לבדוק
כי קיימות
דרכי התחברות לכביש הארצי או האם נדרש
לבצע
שינויים.
18.2.2
. אישור משרד החקלאות ל
עמידהב
תנאי הנדרשים ל
רווחת החזירים
וצרכיהם.
18.2.3
. אישור
משרד הבריאות
לפ
תרוןהמוצעל
טיפולבשפכים.
18.2.4
. אישור
המשרד להגנת הסביבה
לפ
תרון המוצע
לטיפול
בשפכים לו
מניעת מפגעי ריח. ויצוין
כי על
מנת להתמודד עם מפגע
י
ריח דרושה תכנית ביוב מדויקת. לשם כך המגדלים
נעזרים ביוע
צים
סביבתי
ים, ש
פונים לחברות חוץ המתמחות במערכות ביוב. עלות הטכנולוגיה שהן מייב
אות לארץ
נאמדת בכ-
240
אלףדולר, לאכולל בניהוהקמה של המערכתבארץ.
18.3
.
על
מנת להכין את
התכנית ולעמוד בכלהדרישותיש צורךלערב אנשי מקצוע שונים:
8
18.3.1
. עורך לתוכנית.
18.3.2
. אדריכל שישרטטאת תכנית המתאר של המבנים (
blueprints
.)
18.3.3
. מהנדסיתעבורה שיקבעו דרכיגישה סטטוטוריות.
18.3.4
. יועץ סביבה.
19
. בהנחהש
המגדלשכריועציםבעל
יניסיוןומיומנות
גבוהה,יידרשוכשלושהחודשיםבממוצעוכ-
60
אלף₪להכין
את התוכנית ו
להפק
די אותה בוועדה המקומית. לאחר ההפקדה יש לציבור
60
יום להגיש התנגדויות לוועדה.
אם
הוגשה התנגדות
לתכנית,הוועדה
המקומית
תבצע דיון
ב
טענות שעלו
ועד
אז
, ההמלצה תתעכב.
20
. לאחר קבלת ההמלצה
לשינוי התב"
ע בוועדה המקומית, הבקשה
תעבור לאישור סופי
של הוו
עדה ה
מחוזית.
תהליךקבלת האישור לשינוי
התב"ע
מהוועדה המחוזית אורך
כחצי שנה.
21
. השלב הבא
בתהליך הוא
הגשת בקש
ה ל
היתר ה
בניה מהוועדה המקומית.
תהליך קבלת היתר בניה דומה
בדרישות
יו לתהליך הגשת
אישור
לשינוי תב ע."
זמן קבלת ההיתר מוערך בשנה. חשוב לציין שאומדני הזמן הם
אינדיבידואלי
ים ותלויים ביזם. יש יזמים שמתגמשים עם הוועדות וכך זמני הממתנה מתקצרים. לעומת זאת
יש מקריםחריגים שהדיונים
נתקעים על נושא
מסוים המון זמןול
אורכך התהליךעשוי להתארך מאוד.
שלב מעורבים זמן סה"כ זמן
מצטבר
תכנית בניה בעלהחזירייה ו
יועצים שלושה חודשים שלושה חודשים
הפקדתהתכנית
ועדה מקומית חצי שנה תשעהחודשים
לאישורהתב
"ע
קבלתאישור לשינוי
ועדה מחוזית חצי שנה
15
חודשים
התב
"ע
קבלת
היתר
בניה ועדה מקומית שנה
27
חודשים
בניית החזירייה בעלהחזירייה וקבלן חצי שנה
33
חודשים
22
. א
ישורי ה
בניה
מעמידים את תעשיית גידול החזירים בארץ בפני אתגרים רבים. ראשית יש קושי בלעקוב אחר
שינויים בדרישות התב"ע. ככל שעובר הזמן הדגש של הוועדות משתנה וזה יוצר אי-
בהירות בינם לבין
המפוקחים. בנוסף אחד ממטרות רשות
ה
תכנון ו
ה
בניה במשרד החקלאות ה
יא להנגיש מידע אודות
בניה
של
מבנים חקלאיים.
המידע הרלוונטי מונגש במסמך
מדיניות הנחיות וקריטריונים לתכנון מבנים חקלאיים.""
לאורגודל
ההקטןיחסיתשלתעשייתהחזיריםבארץ,
כיום
איןמידעאודותמבניםחקלאייםשלחזירים,בניגוד
למבנים
של
פרות או תרנגוליםלמשל.
23
. הבעיה המרכזית שעולה מניתוח תהליך הבניה הקיים היא הזמן הקצר שניתן למגדלים ליישם את דרישות
הצפיפות
. המגדלים נדרשו לעמוד בדרישות הצפיפות תוך שנה אחת בלבד,
כאשר תהליך הגשת כל האישורים
בלבד אורך מינימום שנתייםורבע. כלומר,
ההפרותנובעות
מחוסר יכולת בירוקרטי
לצייתלהוראותהתקנות.
א.2.
חומריהעשרה
24
. הפרות של דרישות
למתן חומרי העשרה
עומדות על
15%
בממוצע מסך כל ההפרות.
לטענת
מומחים בגידול
חזירים
מתן
חומרי העשרה חשוב מאוד
בתהליך גידול החזירי
ם. עוד טוענים המומחים שקיימי
ם
מספר סוגי
חומרי העשרה המיועדים למטרות שונות. חזירים הם חיות המרבות לשחק
, כאשר אופי המשחק
של
החזירים
יכוללהתבטאבאלימות.חומריהעשרהנועדולצמצםאת
אלימותהחזיריםאחדכלפיהשני.לדוגמא,הימצאות
חומרי העשרה בזמן השהייה של הגורים אצל האם,
עשויים
למנוע את
מאבקי
הדומיננטיות
בתוך התא.
חשוב
9
לציין כי
אין זה
מספיק לתת חומרי העשרה בלבד, אלא יש לדאוג גם לתנאי צפיפות נאותים כדי למנוע אלימות
בין החזירים. יש
נו
קשר
הדוק בין חומרי העשרה לבין תנאי הצפיפות. תנאי צפיפות שאינם נאותים גורמים
לחיכוךיתר בין החזיריםהשונים
הנמצאים בתא
, שיוצרהזדמנויות
משחק אלימות בין החזירים.
25
.
חשוב לציין כי בשום בית גידול אחר של
חיות משק לא קיימת חובת שימוש בחומרי ה
שערה, גידול החזירים
נחשב לפורץ דרך בשילוב חומרי העשרה בשלב בית הגידול שלהם.
עם זאת, יש להתחשב בזמן הוספת חומרי
העשרה בהשפעתם על ממשק הגידול. תוסף של קש, לדוגמא, במהלך הגידול יוצר בעיות של חסימות מערכת
הניקוזוהביוב.חסימהמסוגזההיאבעלתהשפעותסביבתיותמהותיות.
בנוסף,זמינותשלקשאוחצירבמדינת
ישראלנמוכה ויקרהיחסית למדינות אירופהעקב צפיפותהאוכלוסי
יה ומזג האווי
ר
השוררבישראל.
26
.
עלפיהדירקטיבההאירופית(הוראה2008/120
/
EC
8)והרגולציההבריטית9
,קיימתדרישהלספקלחזיריםגישה
קבועה לחומרי העשרה מתאימים כגון קש, חציר, נסורת, עץ או חומרים דומים, במטרה לאפשר להם לבטא
התנהגות טבעית של חקירה ומניפולציה. דרישות אלו תואמותל
ד
רישות ה
רגולציה הישראלית.
א.3.
תנאים סביבתיים
27
. תנאים
סביבתיים
מהווים
13%
בממוצע מסך כל ההפרות
בעת ביקורת בחזירייה המבקר בודק האם קיימים
מכשיריניטורבמקום.
מכשיריהניטור
נועדולבדוק
אתכמותחלקיקיהפחמן,
ה
אמוניההו
מימן
הגופרי(CO2,
NH3, H2S
) בנוסף ל
מד טמפרטור
ה. בהתאם, נבדקות רמות
חלקיקי הפחמן,
האמוניה,
המימן
הגופרי ( CO2,
NH3, H2S
) וגובה ה
טמפרטור
ה באופן עצמאי על-
ידי הפקח.
28
.
תנאי הסביבה
נותנים מדד אובי
י
קטיבי על תנאי ה
ה
חזקה של החזיר
ים.
להלן תנאי הסביבה הנבדקים ושיוכם
לתנאי החזקת החזירים:
28.1
.
אמוניה –
מדד זה נותן את רמת השתנן שנמצא בא
וויר. אמוניה היא חומר צורב שפוגע בריריות
השונות כמו עיניים מערכת הנשימה ועוד. עליה ברמת האמוניה מעידה על תנאי החזקה לא נאותים בהם
אין פינוי תקין שלהשתן או צפיפות גבוהה מידי.
28.2
.
המימן הגופרי –
הינו מדד של רמת הצואה בתא. כפי
ש
צוין
בקודם
לגב
י
האמוניה הוא מעיד על
תנאי החזקה לא נאותים. חזירים באופן טבעי, יבחרו לרבוץ באזור יבש ללא צואה. אם רמת ההפרשות
הצואה נמצאת ברמה גבוה ניתן להניח שתנאי רווחתם נפגעת.
28.3
.
פחמן דו חמצני – מעיד על צפיפות גבוה
ה, כלומר כמות הפרשת הפחמן הדו חמצני ע"י החזירים
מאודגבוה
ה לעומתהחמצן שנמצא בא
וויר שניתן להם.
26.4
על פי הוראת האיחוד האירופי (הוראה 2008/120
/
EC
) והרגולציה הבריטית, יש להבטיח לחזירים
תנאים סביבתיים נאותים, לרבות איכות אוויר מתאימה, טמפרטורה ואוורור. עם זאת, הוראות אלו אינן
כוללות רמות סף מחייבות לגזים כגון אמוניה (NH₃
). חשוב לציין כי בשל הבדלים אקלימיים בין מדינות
האיחודהאירופי,הדרישות משתנות ונקבעות בהתאם לתנאים המקומיים בכל מדינה.
א.4.
פעולותהשחתה בחזירים
29
.
בהתאם לנספח I
, פרק 1
, סעיף 8
של הוראת האיחוד האירופי 2008/120/EC Directive Council
, יש להימנע
ככלהניתןמפרקטיקותהשחתהכמוסירוס,שיוףניבים וקיטוםזנבותולבצעןרקכאשרהוכחכילאניתןלנהל
8
protection of pigs
December 2008 laying down minimum standardsfor the
CouncilDirective 2008/120/ECof18
content/EN/TXT/PDF/?uri=CELEX:32008L0120
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
-
תיקון2019
20191214
-
content/EN/AUTO/?uri=CELEX:02008L0120
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
9ממשלת בריטניה (2007). .
תקנותרווחת בעליהחייםהמשקיים(אנגליה)Regulations(England)AnimalsFarmedofWelfareThe
–
2007,
מקטע8
,סעיף5.
10
את המשק ללא פעולות אלו
. ניתן לבצע את הפעולות הללו באישור וטרינר מוסמך בלבד. תקנות הרווחה
הבריטיות –
The Welfare of Farmed Animals (England) Regulations 2007
, בפרק הרלוונטי לחזירים
(
Schedule8
,סעיף5
–
7
)
–
מאמצותעיקרוןזה,אךגםהןמתירותביצועפרקטיקותהשחתהבתנאיםמסוימים,
תוךדגשעלמזעורכאבוסבל,ולעיתיםמחייבותשימושבהרדמהאואלחוש.
גםבאיחודהאירופאי
2005
,בפרק
Article 7
, הציע הרגולטור לבחון חלופות וטרם מצא כאלו
שיאפשרו לשלול סירוס כירורגי. מדינת ישראל
נחשבת
למדינה מתקדמת בתחום רווחת בעלי החיים, וכן החקיקה המקומית מיושמת באופן הדוק ומתקדם.
עםזאת,למרותהמגבלותשנקבעובאיחודהאירופיובבריטניה,בשטחנמשךהשימושבפרקטיקות
אלובמדינות
רבות, מה שמעורר בשנים האחרונות ספקות באשר ליעילותהאכיפהוהצלחתן של המגבלות הקיימות.
30
. ענףגידולהחזיריםמבוססעלולדנות10ויצרנותגבוהה.
עלכןלפוריותיש
חשיבותגדולהבמערךהגידול.בחזירות
יצרנותנמדדתבמדדיםכגוןמספרמחזוריהמלטה,מספרוולדותחייםלשגרואחוזהוולדותהמגיעלגילגמילה,
בעוד שבחזירים לפיטום, יצרנות נמדדת במדדים
של
עלייה במשקל, צריכת מזון ושרידות.
בממשק הגידול של
החזירונים מקיימות פעולות השחתה. פעולות השחתה"" (mutilations
)הןפעולות בהן מתבצעת פגיעהברקמה
רכהשלבעלהחיים. כשמדובר בחיותמשק,בדרך כללהמטרההיאצמצוםהפגיעהההדדיתביןבעליהחייםאו
שיפור היצרנות.
כך, לענייננו, קיטום הזנב והניבים מקטינים את הפגיעה ההדדית מנשיכות והסירוס מונע
התפתחות ריחלא נעים בבשר.
31
. יש
שלוש פעולותהשחתה
המתבצעותבחזירונים:
31.1
.
קיטום זנבות.
31.2
.
שיוף ניבים.
31.3
.
סירוס.
א.4.א. ק
יטום זנבות
32
.
לפי הדרישות כיום, יש לבצע את
פעולת חיתוך הזנב בחזיריי
ה על-
ידי
עובד מיומן11
,
במהלך השבוע הראשון
לאחר לידתהחזיר. בזמן ביצועהפעולה נדרש לתת לו משככי כאבים.
33
. מצד
אחד,
פעולת החיתוך
משאירה בחזיר
מום לאור
ך כל חיי
ו, מדובר בפעולה כירורגית לא נעימה הפוגעת
ברווחתו ועלולה לגרור זיהומים. מצד
שני,
השארת
זנב החזיר ארוך
פוגעת גם היא ברווחת
ו. כאשר זנב החזיר
ארוך הוא מקוטלג כאמצעי למשחק על-
ידי חזירים אחרים החולקים עמו
את התא.
כפי שתואר לעיל, חזירים
נוטיםלשחקבאופןאליםו
לכןכאשרמשאיריםאתהזנבארוך,ייתכןש
הדבריוביללתגרותבלתיפוסקותוכמות
הפציעות
והזיהומים
כתוצאהמנשיכות,תעלה.
34
. ב
מחקר בין-
לאומי
שנערך על-
ידי מכון מחקר BMC
12
בחנו את תופעת חיתוך הזנבות והשפע
ותיה ב-
24
מדינות
שונות,ביניהן גרמניה,דנמרק,שוויץ,שוודיה,בריטניה.:
מטרתהמחקרהייתה
לבחון
אתהקשר
ים
ביןהדרישות
במדינותבהןקיטוםזנבהואפעולהשכיחה("
13לביןאלובהןהפעולהנעשיתלעיתיםנדירות
"(
)"
14
.
TD
")
TD
-
No
הדרישות
שנבדקו:
34.1
.
אחוזהשימוש בחומריהעשרה.
34.2
.
חשיבות ההדרכה מצד רופאיםוטרינרי
ם.
10
המלטותמרובותביחס למחזור הטבעי של החזירה.
11
עובד שעברהכשרה לפי תקנות צער בעלי חיים (הגנה עלבעלי חיים()
גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), תשע"ה-5
201
.
12
present state, challengesand possibilities, BMC,2018.
-
Phasing outpig tail docking in the EU
13
TD"": קבוצת מדינות שבאופן ממוצע חותכות את הזנבות של החזירי
םבכ-
70%
מהמקרים.
" 14
TD
-
No
קבוצת מדינות בהן אחוז חיתוךהזנבותבממוצע נמוך מחמישה אחוזים.":
11
35
.
תוצאותהמחקרמראות שישקשרחיובי
ביןאחוזהחזיריםבעליזנב,
לביןכמותחומריההעשרההניתניםלהם
בשלבי
הגידו
ל.במדינות
No-TD
בהןלאנוטיםלבצעאתחיתוךואףלאסורעליה לדוגמאשוודיה,)(ניתןלמצוא
אחוזגבוהמאודשלחזיריותהמשתמשותב
חומריההעשרה(
89%
.)לעומתזאת,
במדינות
ה-
TD
,
אחוזהשימוש
בחומרי העשרה נמוך משמעותית (
63%
.)
36
. במקרה של הדרכת רופאים וטרינרים, התוצאות היו יותר מכריעות. במדינות ה-
No-TD
,
83%
ענו שהמחלקות
הווטרינריות במדינה שלהם עוברות הכשרות בנושאי רווח
ת חזירים. לעומת זאת, רק ב56%
מ
מדינות ה-
TD
,
דיווחו שהרופא הווטרינר המטפל שלהם,
עבר הכשרה בנושא זה. יתרה מזאת,
100%
מהנשאלים במדינות ה-
No-TD
,השיבו שהםרואיםחשיבותבתפקידהרופאהווטרינר
כגורםמדריךבנושא,
בניגודל-
66%
מהנשאלים
במדינותה.TD-
37
.
במחקר מציינים
יתרונות
נוספים
לאי-חיתוך זנבות כאשרהיתרונות המהותייםהם:,
37.1
.
שיפור רווחת
החזירים
באמצעות צמצום זיהומים בעקבות
נשיכות.
37.2
.
קיצוץבעלויותשוטפות.עבודתהחיתוךדורשתמיומנותוזמןמצדהעובד.יתרהמזאת,
ישנםכלים
ייעודיי
ם
לפעולה שישלהם עלות.
37.3
.
תמחור
גבוה יותר של בשר
ה
חזיר
בשל מיתוגהבשר
כ
בשרחיה שלא חותכים ל
ה
את הזנב.
37.4
.
דעת קהל חיובית בנוגעלמשק.
38
. הסתברו
יות הסיכונים לפציעות שלחזירים בעקבות נשיכות שלהזנבות כדלקמן:
ט
בלהמסכמת שלההסתברותלהתרחשותהסיכון
ההסתברותלפציעות של החזיריםבעקבותנשיכה בזנבו
האם קיים
זנב?
תנאי מחייה הסתברותלפגיעה
מצבמוצא
8.2%
קיום של חומריהעשרה
6.5%
קיומם של חומריהעשרה +
4.3%
אוורור טבעי
מצב
מוצא
2.4%
קיום של חומריהעשרה
2.1%
קיומם של חומריהעשרה +
1.2%
אוורור טבעי
מקור:האנטר,
2001
.
15
15
The relationship between tail biting in pigs, docking procedure and other managementpractices
12
א.4.ב. שיוף ניבים
39
. שיוףניביםמתבצעמתוךנימוקמסורתילמניעתפציעההדדיתשלחזירים בחבריהםלקבוצה,בייחודשלהאם.
בשלב ההנקה הגורים והאם נמצאים בתא אחד על מנת שהגורים
יוכלו לינוק באופן חופשי. ה
ניבים מהווים
אמצעיסיכון,משוםשבאמצעותםהגוריםעשוייםלפצועאתהאםבזמןההנקה.בנוסףכאשרהםגדלים,ה
ניבים
עשויים להוות
מקור לפציעותבזמן ש
החזירים משחקים.
40
.
כמוזכר לעיל, על פי
ההוראה באיחוד האירופי, על מנת לבצע את פעולת השיוף על המגדלים להוכיח סיבתיות:
נדרש
מהם להראות שאכן יש פציעות הנגרמות עלידי ניביהחזירים,אחרת אסור לבצעאתפעולתהשיוף.
41
. שיוףניביםכמופעולתהשחתהפוגעבבעלהחיים,זופעולה
המשאירהמוםבחזיר,כאשרעדלתיקון
התקנותב-
2015
לא הי
יתהחובת שימוש במשככי כאבים לפני הפעולה.
42
.
הסתברות התממשות הסיכונים
לפגיע
הברווחת החזירים כתוצאה
מאי
שיוףניבים:
אחוזי תמותה שלחזרזירים
בין שבוע1 ו-
2
תיאור הסתברות
ניבים משויפים
25%
ניבים לא משויפים
46%
מקור:(2012)
Hansson&Lundeheim
16
43
. להלן טבלת השוואה
של רגולציה בעניין
חיתוך זנבות ושיוףניבים:
מדינות17
חיתוך זנבות שיוף ניבים סירוס חובת הוכחה18
גרמניה
(ללא חובת הוכ
חה)
בריטניה
(ללא
חובת הוכהח)
שוויץ
(ללא חובת הוכ
חה)
ניוזילנד
(קיימת
חובת הוכחה)
דנמרק
(ללא חובת הוכ
חה)
שוודיה19
(ללא חובת הוכ
חה)
ישראל
(ללא חובת הוכ
חה)
במדינות בהם קיימת חובת הוכחה, מאפשרים את ביצועפעולות ההשחתה תוך קיום חובת ההוכחה.*
16
,N.(2012).Faciallesionsinpigletswithintactorgrindedteeth.ActaVeterinariaScandinavica.
Hansson,M.,&Lundeheim
17 לפי תקנות האיחוד האירופי.
18 חובת הוכחה על הצורך בהליך חיתוך זנבות בעקבות פציעת חזירים.
19
Animal Welfare Act
(
1988
:
534
.)
13
א.4.ג. סירוס
44
. מגדלי החזירים
כיום
נוטים לסרס את החזירים מכיוון שחזיר שאינו מסורס מאופיין בפעילות הורמונאלית
גבוהה הגורמ
ת לטעם לוואי חזק מאוד בבשר החזיר של חלק מהחזירים הזכרים
. בשר שכזה לא יימכ
ר, יגרום
לבזבוזעלויותהגידול,יהרוס את השםהטוב של המגדל וגרוע מכל,יביאלשחיטה שלא לצורך של בעל-חיים.
45
. המדען
הראשי
במשרד החקלאות
ובטחון המ
זון יזם מחקר מדעי20
שהובל
לע-ידי ד״ר טל רז, החוקר הראשי,
בביתהספרלרפואהוטרינריתשלהאוניברסיטההעבריתוד״רליאתמורגן.מטרתהמחקרהייתה
לבחוןחלופות
לסירוסחזיריםובעיקר
לבחון
האםניתןלהחליףאתהסירוסהכירורגיבסירוס
אימונולוגי,
TM
Improvac
(חיסון
כנגד GnRH
,) מבלי לפגוע ביצרנות החזיר ולשפר את רווחתו.
46
. במחקר
נכללו 400
חזירונים (זכרים ונקבות) שחולקו באופן אקראי ל
ארבע קבוצות
טיפול לאחר המלטת
החזירות (100
חזירוניםלקבוצה.)
46.1
.
קבוצה 1: קבוצת ביקורת-
ממשק
קונבנציונלי:
חזירונים בהם ב
וצעו כל פעולות
ההשחתה
הסטנדרטיות (קיטום ניבים וזנבות+ סירוס כירורגי של
הזכרים,)
ללא
תוספת של העשרה סביבתית.
46.2
.
קבוצה 2: חזירונים בהם בוצעו כל פעולות ההשחתה (קיטום ניבים וזנבות +
סירוס כירורגי של
הזכרים)
ו
קיבלותוספת של העשרה סביבתית פשוטה.
46.3
.
קבוצה 3: חזירונים בהם בוצעו קיטום ניבים וזנבות ,אולם הזכרים לא עברו סירוס כירורגי אלא
חוסנוב-
TM
Improvac
(חיסוןכנגדGnRH
, כתחליף
לסירוס)
ואשר קיבלו תוספתהעשרה
סביבתית.
46.4
.
קבוצה 4
: חזירונים שבהם לא בוצעו פעולות השחתה כלל, הזכרים
חוסנו כנגד GnRH
וקיבלו
תוספת של העשרה
סביבתית.
47
.
ממוצע משקל שחיטה מתוקנן
בחזירים שלא עברו פעולות השחתה כלל וגדלו עם העשרה סביבתית
(קבוצה 4),
היה גבוה באופן מובהק, בכ-6
ק"גלחזיר
בממוצע
, לעומתהקבוצההקונבנציונאלית
(קבוצה1),
שעברהפעולות
הש
חתה (
באופן
מובהק.)
בקבוצה 3
, משקל ה
חזירים לפני ה
שחיטה ה
יה ב
ממוצע גבוה בכ
שלושה ק"ג לחזי
ר,
לעומת
קבוצה 1
באופן מובהק.)(
בין הקבוצות הקונבנציונאלית, עם וללא העשרה קבוצתית לא נראה הבדל
מובהק מבחינת משקל החזירים
, אך חשוב לציין כי נ
ימוק
מרכזי
לפעולת חיתוך הזנבות
הוא
מניעת נשיכה
ו
פציעה הדדית של חזירים בחבריהם לקבוצה. ו
אולם,
בתנאים שהתקיימו במחקר, בקב
וצות שקיבלו
העשרה
סביבתית, לאנראתהפגיעה במצבהגופני שלהחזירים,
כגוןפציעותמנשיכת זנבות.
20 דוח מדען מסכם חזירים.
14
48
.
עלייה במשקל שחיטה בחזירים (Δ
מגיל גמילהועד שחיטה)
בחזירים בקבוצות השונות:
S
סירוסכירורגי.=
Surgical Castration)
)
NS
='סירוס'באמצעות
חיסוןכנגדGnRH
(Non-surgical
castration)
A,B,C
עמודות עםסימון
אותיות שונותמציגות
נתוניםששוניםבאופן
מובהקסטטיסטית
P<0.05
+
בוצע
- לאבוצע
מקור: שיפור פוריות ויצרנות בדירי חזירים על-
ידי שינוייםממשקייםלשיפור רווחת בע"ח,2014-2017
, ד"ר טל רז
וד"ר ליאת מורגן.
49
. לחיסון האימונולוגימספר סיכוניםמרכזיים:
49.1
.
לטענת המגדלים יש חוסר ידע רב בארץ בנוגע לגידול חזירים וכתוצאה מכך
נותני החיסון אינם
תמיד יודעים לבצע
את הפעולה
בצורה נאותה. כאשר ניגשים
לפעולה זו
המחסנים
עלולים להזריק את
החומר
בצורה שאינה מטיבהעםהחזיר
שאף גורמת למוות.
49.2
.
נוסף
על
כך, בסירוס כירורגי לוכדים את החזיר בגילאים צעירים ומבצעים את ה
פעולה. במתן
חיסונים(סירוסאימונולוגי)ישללכודאתהחזירבגיל
מבוגריותר.
לכידת
החזירבמשקליםגבוהיםגורמת
לסטרס גבוה בקרב החזירים ועלולה לסכן גם את המגדל/עובד המשק. יתרה מזאת לעיתים
קיים צורך
בזריקה שלישית בגלל גיל השיווק המאוחר. כיום
קיימת
בעולם
מגמה של הפחתה בשימוש
בהורמונים
ולאור כך
החיסון האימונולוגי
נוגדאת
מגמת האיחוד האירופי21
.
49.3
.
טענה נוספת שעלתה הי
י
תה שבמתן החיסון קיימת סכנה לתגובת "שוק אנפ
ילקטי"
22
. יש נתונים
סותרים לגבי אחוז החזירים שלקו בשוק אנפילקטי
. המגדלים טוענים ש
כ-
10%
מהחזירים חוו שוק
אנפילקטי. החוקרים טוענים לעומת זאת, שמדובר ב-
10%
מתוך שני שגרים בעלי אותו מטען גנטי (30
חזירים.)
49.4
.
לאור
התגובה
האלרגית לחומר, הציעו החוקרים שהמ
גדלים
יחזיקו חומר הנקרא "
דקס
מטןוז"
סטרואידים.)(
אותו חומר אמור לעזור לחזיר להתמודד עם תגובת ההלם ובכך להוריד את הסיכון למקרי
מוות.המגדליםצפוייםלעודדאתהשימושבחומרכלעודהואמכילסטרואידים,זאתמכיוון
שסטרואידים
מנפחים את החזירים במהרה,
תהליך
שיהפוך אותם לנחשקים יותר למכירה
ואף עלול להביא לשחיטה
מוקדמת. משמעות השחיטה המוקדמת היא שאורך חיי החזיר יתקצרו ולאור כך יש לוודא שלא תיווצ
ר
סכנה לבריאותהציבור,העלוללצרוך בשרחזיר
המכיל
שאריות
סטרואידים.
21
CouncilDirective 96/22/ECof29 April 1996 concerning the prohibition on the use in stockfarming of certain substances
agonists
-
having a hormonalor thyrostaticaction and of ß
content/EN/TXT/?uri=celex%3A31996L0022
-
lex.europa.eu/legal
-
https://eur
22
מצב חירוםרפואי חמור בשל המהירות שבה נחסמותדרכי הנשימה - דקות מתחילת ההלם.
15
49.5
.
נוסף לזאת,
חיוב השימוש בחומר זה לשם סירוס
הזכרים, יגרור תל
וספת נטל
כלכלי
על המ
גדלים,
כאשר לצד הדרישה להשתמש בחומר
החיסון,
יתווספו דרישות
להחזקת החומר "דקסטמזון" ונהלים
באשרלאופןהחזקתהחומר.
50
.
להלן
הסתברות הסיכוןלתמותת
החזירים כתוצאה משיטותהסירוס השונות:
פגיעהבחזירים בעקבות פעולותהסירוס
תיאור הסתברות
סירוס אימונולוגי- יוצר סיכוןלשוק אנפילקטי
10%
סירוס כירורגי
4.7%
14
ב.
סיכום ביניים
51
.
מן הנתונים של הסקירה הבינלאומית ומחקרים שנעשו, מתקבלת
התמונה שכיום רגולציית רווחת החזירים
בישראל הינה
מתקדמת ביחס למדינות אחרות ואף מחמירה
יותר במקרים רבים.
לא
זו אף זו, עוד נמצא כי
הפרות וליקויים שונים בביקורות שהתקיימו, מקורן ב
ין השאר בזמן התארגנות שאיננו מספיק למגדלים עם
כניסת התקנות משנת 2015
לתוקף.
חלק
ב – בחירתשיטה רגולטורית
: תנאי צפיפות
א. חלופה0– ללא שינוי במדיניותהנוכחית
א.1. תיאורהחלופה
52
. ללא
שינוי במצבהקיים, כלומר
המגדלים
ידרשולעמוד בדרישות
התקנותהיום.
53
. תיאור דרישות הרגולציה:
53.1
.
המגדלים
ידרשו לעמוד בדרישות
המרחב
שבתקנות
ללא שינוי.
54
. תיאור אופןההתערבות:
54.1
.
נורמ
ה
מחייבת –תקני
תהליך (בנייה.)
55
. תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
55.1
.
המידע ימשיך להיאסףעל-
ידי
הרגולטור תוך פעולות הפיקוח ומילוי דוחותאי-
התאמה.
56
. מערךהפיקוח והאכיפה:
56.1
.
הפיקוח והאכיפה
ימשיכו להתבצעע"י
הרגולטור.
57
. משאבים:
57.1
.
ללא משאבים נוספים.
א.2. תיאורהסיכונים כיום
16
57.2
.
כנגדרובהמשקיםלגידולחזיריםנפתחו
הליכיםמשפטיים
לפיסעיף17
אלחוקצערבעליחייםע"י
ארגון למען בעליחיים.
57.3
.
חשוב לציין, כי נכון להיום,
רוב
החזיריותעומדות בתנאי הצפיפות.
א.3. עלויות
(למשק
ולממשלה)
58
.
ללאעלויות נוספות.
א.4. אינטרסים ציבוריים נוספים
59
. השפעות כלכליות על ציבור המגדלים:
59.1
.
ללא שינוי.
60
. השפעות סביבתיות:
60.1
.
ללא שינוי.
ב.
חלופה1– צמצוםתנאיהצפיפותוהרחבתתא
יההמלטה
ב.1. תיאורהחלופה
61
. תיאור דרישות הרגולציה:
61.1
.
המגדלים ידרשו לעמוד בדרישות לצמצום
הצפיפות לפי הצעת החוק הפרטית,
אבל זמן ההיערכות
ש
נדרש ל
מגדלים,
בכדי
לעמוד בדרישות החדשות
יותאם
לזמן שנקבע לע-ידי
האיחוד האירופי ועומד על
כשמונה שנים.
זמן זה הינו זמן סביר לעמידה גם בדרישות הבירוקרטיה של תהליכי התכנון והבניה
בישראל.
62
. תיאור אופןההתערבות:
62.1
.
תקןתהליך-
בנייה.
62.2
.
חשוב לציין, תהליך הבנייה בישראל מלווה בדרישות אישורים מראש על-ידי רגולטורים מקבילים
כגון היתרי בנייה ושינוי תב"ע במידת הצורךעד כדי שי
נויחקיקה.
63
. תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
63.1
.
המידע ימשיך להיאסףעל-ידיהרגולטור תוך פעולות הפיקוח ומילוי דוחות אי-
התאמה.
64
. מערךהפיקוח והאכיפה:
64.1
.
הפיקוח
והאכיפה יוסיפו להיות תחת הרגולטור כאשר תתבצע ביקורת שנתית בכל משק.,
64.2
.
משק שאינועומד בדרישות, יידרשלתקן את אי ההתאמות ויעבור ביקורותנוספות במהלךהשנה.
64.3
.
כחמש אחוז מה
משקים המפוקחים יעברו ביקורת פעמיים בשנה, כאשר הביקורת השנייה תהיה
ביקורת פתע.
17
65
. משאבים:
65.1
.
ללא שינוי במשאבים.
ב.2. השפעהעל הבעיה והסיכונים
66
.
צמצום הצפיפות והרחבת תאיההמלטהישפיעוישירות עלירידה במקריהאלימות ביןחזיריםויאפשרולאסור
פעולות
השחתה כגון: שיוף ניבים וקיטום זנבות, בתנאי שישהעשרה סביבתית.,
67
. הרחבתהתאיםתדרושמכלהמגדליםלעבורשובתהליכיבירוקרטיההקשוריםבבנייה.ככלשיינתןזמןמספיק
לשיפוץ והרחבת שטח ה
פנים
של
החזיריות, המגדלים יוכלו לבצע את ההתאמות לתנאי המרחב החדשים ולא
להתעסק בפעולות אכיפה שיעכבו אותם.
68
. עלויות
(למשק
ולממשלה)
69
. עלות חלופה זועומדתעל כ-
18
מיליון ₪ בשנהוכ-
40
אלףימי המתנה (כ-
2,400
ימי המתנהלמגדל).
ב.3. אינטרסים ציבוריים נוספים
70
. השפעות כלכליות:
70.1
.
כאמור לפי נתונים קיימים אודות משקים לגידול חזירים, טרם התקנת התקנות היו 26
משקים
וכיוםיש רק 17
.ייתכן וסגירתהמשקיםנבעה מכך שהם הבינו כי הם לא יעמדו בזמניהבנייה,ובנוסף הם
לא יכלו לעמוד בהקטנת תפוקת המשק שלהם. מצב שהביא
לסגירת משקים ו
קיומה של
תעשייה ריכוזית
יותר. ניתןלראותעל פי נתונים שחלה עלייה במחירי בשרהחזיר בשנים האחרונות.
70.2
.
במידה ולא יינתן זמן מספיק לעמוד בדרישות הצפיפות, המגדלים יאלצו לעמוד בפני הליכים
משפטיים(
תביעות)ובהתאםלהקצותימיעבודהלטובתהתעסקותבהן.יו
םעבודהמוערךבכ-
450
₪
ליום.
בהנחהוכלהמשקים,15
במספר,יהיותחתהליכיםמשפטיים,
העלותהמשקיתהיא19,000
₪
בשנהעבור
ימיעבודהמבוזבזים.בנוסף
לפי פסקהדין23
,
שכרטרחהממוצעלהליךמשפטיהוא5,000
₪
וקנססופיעל
אי עמידה בתנאים הוא 20,000
₪ בממוצע,
סה"כ עלות של 370,000
ש"ח
. מכיוון ומדובר בעלו
יות אכיפה,
הן לא יכנסותחתעלויותהרגולציה.
71
. השפעות סביבתיות:
71.1
.
תתקיים פגיעה סביבתית בעקבות תהליכיהבנייה.
ג.
חלופה2– תמיכהממשלתיתל
צמצוםתנאי הצפיפותוהרחבת תאיההמלטה
ג.1.
תיאורהחלופה
72
. תיאור דרישות הרגולציה:
23
בג"ץ 927/18
תנו לחיו
ת לחיות נ' משרד החקלאות ופיתוח הכפר
18
72.1
.
המגדלים
ידרשו לעמוד בדרישות לצמצום הצפיפות
לפי הצעת החוק הפרטית, אבל זמן ההיערכות
שנדרש למגדלים בכדי לעמוד בדרישות החדשות יותאם לזמן שנקבע ע"י האיחוד האירופי ועומד על
כשמונה שנים. זמן זה הינו זמן סביר לעמידהגם בדרישותהתכנון והבניה בישראל.
72.2
.
הממשלה תיתן תמיכה למגדלים כדי לזרז את תהליך הבנייה וכדי למנוע פגיעה נוספת בענף בשר
החזיר.
73
. תיאור אופןההתערבות:
73.1
.
כלים שאינםרגולטורים –
סבסוד.
73.2
.
תקןתהליך-
בנייה.
73.3
.
חשוב לציין, תהליך הבנייה בישראל מלווה בדרישות אישורים מראש על-ידי רגולטורים מקבילים
כגון היתרי בנייה ושינוי תב"עבמידת הצורך.
74
. תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
74.1
.
המידע ימשיך להיאסףעל-ידיהרגולטור תוך פעולות הפיקוח ומילוי דוחות אי-
התאמה.
75
. מערךהפיקוח והאכיפה:
75.1
.
הפיקוח
והאכיפה יוסיפו להיות
תחת הרגולטור, כאשר תתבצע ביקורת שנתית בכל משק.
75.2
.
משק שאינועומד בדרישות, יידרשלתקן את אי ההתאמות ויעבור ביקורותנוספות במהלךהשנה.
75.3
.
כחמש אחוז מה
משקים המפוקחים יעברו ביקורת פעמיים בשנה, כאשר הביקורת השנייה תהיה
ביקורת פתע.
76
. משאבים:
76.1
.
ללא שינוי במשאבים.
ג.2.
השפעהעל הבעיה והסיכונים
77
.
צמצום הצפיפות והרחבת תאיההמלטהישפיעוישירות עלירידה במקרי האלימות ביןחזיריםויאפשרולאסור
פעולות השחתה, כגון: שיוף ניבים וקיטום זנבות, בתנאי שישהעשרה סביבתית.
78
. הרחבתהתאיםתדרושמכלהמגדליםלעבורשובתהליכיבירוקרטיההקשוריםבבנייה.ככלשיינתןזמןמספיק
לשיפוץ והרחבת פנים החזיריות,
המגדלים יוכלו לבצע את ההתאמות
לתנאי ה
מרחב
החדשים ולא להתעסק
בפעולות אכיפה שיעכבו אותם.
ג.3.
עלויות
(למשק
ולממשלה)
79
. עלות חלופה זועומדתעל כ-
18
מיליון ₪ בשנהוכ-
14
אלףימי המתנה (כ-
1,000
ימי המתנהלמגדל.)
ג.4.
אינטרסים ציבוריים נוספים
80
. השפעות כלכליות:
80.1
.
כאמור לפי נתונים קיימים אודות משקים לגידול חזירים, לפני התקנות היו 26
משקים וכיום יש
רק 17
. ייתכן וסגירת המשקים נבעה מכך שהם הבינו כי הם לא יעמדו בזמני הבנייה, ובנוסף הם לא יכלו
לעמודבהקטנתתפוקתהמשקשלהם.בכךנסגרומספרמשקיםונוצר
ה
תעשייהריכוזיתיותר.ניתןלראות
עלפינתונים שחלה עלייה במחירי בשר החזיר בשנים האחרונות.
19
80.2
.
במידה ולא יינתן זמן מספיק לעמוד בדרישות הצפיפות, המגדלים יאלצו לעמוד שוב בהליכים
משפטיים(
תביעות)ובהתאםלהקצותימיעבודהלטובתהתעסקותבהן.יוםעבודהמוערךבכ-
450
₪
ליום.
בהנחהוכלהמשקים,17
במספר,יהיותחתתביעותאזרחיותהעלותהמשקיתהיא19,000
בשנהעבורימי
עבודה מבוזבזים. בנוסף שכר טרחה ממוצע לתביעה הוא 5,000
וקנס סופי על אי עמידה בתנאים הוא
20,000
. סה"כ עלות של 370,000. מכיוון ומדובר בעלות אכיפה, עלויות אלה לא יכנסו תחת עלויות
הרגולציה.
81
. השפעות סביבתיות:
81.1
.
תתקיים פגיעהסביבתית בעקבות תהליכיהבנייה.
ד.
בחירת שיטה רגולטורית –תנאי צפיפות
ד.1. השוואת תועלות ועלויותשלהשיטותהשונות
82
.
התועלתמחלופה0
הינההמשך
פעילות החזיריות בצורה רציפהואיהוספת עלויות תכנוןובנייה.
חיסרון מרכזי
בולטהמשפיעעלרווחתהחזירים
הוא
שתנאיהמרחבשלהםלאישתנו ובכךהסיכוןשלהםלהיפגעאחדמהשני
הוא גבוה יותר.
83
.
התועלת מחלופה 1
הינה שינוי תנאי המרחב
של החזירים והקטנת הצפיפות
וכפועל יוצא מכך הקטנת הסיכון
לפגיעה שלחזירים מצד חזיריםאחרים. אך היא
מלווה בחיסרון מרכזי בולט שלעלויות משקיות גדולות, כ-
15
מיליון .₪
חלופה1 בנייה
ללא
חלופה2 בנייה
עם
חלופה
חלופה0 בנייה
תמיכה
תמיכה
עלויות עלות שנתית מצרפית עלות שנתית מצרפית עלות שנתית מצרפית
רכוש קבוע
₪ -
₪ 18,163,730
₪ 18,163,730
עלות שוטפת
₪ -
₪ 6,619
₪ 6,619
סךהכל
₪ -
₪ 18,170,349
₪ 18,170,349
סךהכל ימי המתנה
-
40,880
14,053
ד.2. השיטה הרגולטוריתהנבחרת
84
. החלופה
הנבחרת לעניין הצפיפות הינה חלופה 0 –
ללא שינוי במצב הקיים.
כלומר,
המגדלים
ידרשו לעמוד
בדרישות
התקנות
הקיימות כיום.
כיום,
אין
אפשרות להגדיל את שטח הגידול של החזירים בשל הגבלות מכח
חוקאיסורגידולחזיר,תשכ"ב-
1962
.בשלכך,הקטנתצפיפות
שטחהמחייה
שלהחזיריםתוביללהקטנתמספר
בע"ח המוחזקים לצורך ייצור בשר החזיר, כאשר כיום הביקוש
ילאו עולה על ההיצע.
טרם קידום חלופה 1 או
2 יש לאפ
שר שטח גידול נוסף מעבר לזה ה
מוקצה היום ב
חוק איסור גידול חזיר, תשכ"ב-
1962
כפי שהוצע ע"י
דו"ח צוותהבדיקה ל
רפורמה סביבתית בענףהחזיריות
שפורסם בשנת 2012
24
.
24
משרד החקלאות ופיתוח הכפר (2012).
.רפורמהבענף גידול החזירים
20
חלקג – בחירתשיטה רגולטורית
: קיטוםזנבות ושיוף ניבים
ה. חלופה0– ללא שינוי במדיניותהנוכחית
א.5. תיאורהחלופה
85
.
היום קיים איסור לקטום זנבות ולשייף ניבים בחזירייה שהיא משק גידול על רפד. לעומת זאת, במשק שאינו
משק גידול על רפד, הפעולה אפשרית עד גיל שבעה ימים על-
ידי עובד מיומן ותחת משככי כאבים. אם הפעולה
נעשית לאחר גיל שבעה ימים, נדרש אישור וטרינר, אלחוש של המקום
וטיפול במשככי כאבים. לאחר הפעולה
ישלדווחלבעל החזירייה בכתבעל ביצועה וסיבותיה.
86
. תיאור דרישות הרגולציה:
86.1
.
קיטום זנבות ושיוף
ניבים
יישארו מותרים במשקים בהםלאמגדליםעל רפד.
86.2
.
במשקים בהםמגדלים על רפד,לאיותרו פעולות קיטום זנבות ושיוף ניבים.
86.3
.
עד גיל שבעה ימים
:הפעולה תבוצעעל-
ידיעובד מיומן בלבדותחת טיפול במשככי כאבים.
86.4
.
גיל שבעה ימים ומעלה: הפעולה תבוצע באישור רופא וטרינר, על-
ידי עובד מיומן, תחת אלחוש
וטיפול במשככי כאבים. בנוסף,ישלדווח בכתבעל הפעולהלבעלהחזירייה ועל סיבותיה.
87
. תיאור אופןההתערבות:
87.1
.
איסור פעילות –
אסורלקטום זנבות ולשייף ניבים במשקי גידול על רפד.
87.2
.
נורמותמחייבותמסוגתקן
תהליךלאופןהטיפול
במשקיגידולשאינםעלרפדובגילעדשבעהימים.
87.3
.
אישורמראש, תקן תהליך וחובת דיווח במשקי גידול שאינם על רפד ובגיל מעל שבעהימים.
87.4
.
אישור מראש – חובת הכשרה
לעובד מיומן.
88
. תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
88.1
.
המידע ייאסףעל-
ידי בעל החיזירייה כפי שנעשה היום.
89
. מערךהפיקוח והאכיפה:
89.1
.
הפיקוח יישאר זהה
ויבוצע ע
ל-ידי
הרגולטור.
90
. משאבים:
90.1
.
ללא משאבים נוספים.
א.6. תיאורהסיכונים כיום
91
. הסיכון המרכזי הוא ש
הרוב ה
מוחלט של החזירים יעברו שיוף ניבים וקיטום זנבות,
כפי שנעשה היום. עצם
הפעולהעצמה מהווה פגיעה ברווחת החזירים, זאתלמרות שפעולת השיוףנועדהלמנועפגיעהבחזירים נוספים
ופעולתהקיטום נועדהלמנועפגיעות עתידיות בחזירים עליהם מתבצעת הפעולה.
92
. מכיווןומדובר בפגיעות רווחה אי
כותניות
כלומר מעצם ביצוע הפעולה)( לא כומתה תוחלת הנזק.,
א.7. עלויות
(למשק
ולממשלה)
21
93
.
העלותעל המפוקחים הינה
כ-
640
אלף ₪
בגין רכישת משככי כאבים, חיטוי כליםופעולות דיווח.
א.8. אינטרסים ציבוריים נוספים
94
. השפעות כלכליות:
94.1
.
ללא שינוי.
95
. השפעות סביבתיות:
95.1
.
ללא שינוי.
ו.
חלופה1– תמיכהממשלתיתבהעשרה סביבתית ואיסורקיטוםזנבות ושיוףניבים
ו.1.
תיאורהחלופה
96
. תיאור דרישות הרגולציה:
96.1
.
הרגולטור יסבסד וייתן תמיכה למגדלים לרכישת ציוד להעשרה סביבתית לחזירים ויאסור קיטום
זנבות ושיוף ניבים.
96.2
.
חלופה זו רלוונטית רק בתנאי שתיבחר חלופה 1
בחלופות תנאי המרחב –
צמצום תנאי צפיפות.
אחרת,החלטה זו צפויה להביאלפגיעה ברווחת החזירים.
97
. תיאור אופןההתערבות:
97.1
.
הרגולטורמשתמש בשני כליםמהותיים:
97.1.1
.
איסור פעילות – איסור על קיטום זנבותושיוף ניבים באופן גורף.
97.1.2
.
רגולציהמתקדמת –
סבסוד והנגשה.
98
. תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
98.1
.
הפיקוח על מתן תמיכות ייעשהעל-
ידי מחלקת השקעות ומימון במשרד החקלאות.
99
. מערךהפיקוח והאכיפה:
99.1
.
הפיקוח יישאר זהה ויתבצע ע
ל-ידי הרגולטור, כאשר על המפקחים תהיה האחריות לאכוף את
איסור קיטום זנבות ושיוף ניבים.הביקורות שלהרגולטוריתבצעו באופן שנתיבכל משק.
99.2
.
משק שאינועומד בדרישות, יידרשלתקן את אי ההתאמות ויעבור ביקורותנוספות במהלךהשנה.
99.3
.
כחמ
השי אחוז
ים מהמשקים המפוקחים יעברו ביקורת פעמיים בשנה, כאשר הביקורת השנייה
תהיה ביקורתפתע.
100
.
משאבים:
100.1
.
מתן תמיכה ממשלתית למגדלים
עבור רכישת חומרי העשרה לחזירים. עלות התמיכה המשוערת
עומדת על כ-
3.1
מיליון ₪
בשנה.
ו.2.
השפעהעל הבעיה ועל הסיכונים
22
101
.
כפי שעולה מהמחקר של מכון BMC
, השימוש בהעשרה סביבתית יביא לצמצום האלימות של החזירים
האחדכלפיהשני,ויפתוראתהמגדליםמהצורך
לקטוםאת
זנבות
החזיריםולשייףאתניביהם.
חומריההעשרה
יקטינו את ההסתברות לפגיעה של החזירים האחד בשני ובנוסף
לא תהיה פגיעה ברווחת החזירים
כתוצאה
מפעולות אלה.
102
.
תוחלת הסיכון האיכותי תרד כיוון שנראה קיטון באירועיהאלימות בין חזירים.
ו.3.
עלויות
(למשק
ולממשלה)
103
.
העלויות לממשלהיעמדו כפי שצוין על כ-2
מיליון ₪
בשנה.
104
.
העלויות למשק יעמדו על כ-
54
אלף ₪
בשנה.
ו.4.
אינטרסים ציבוריים נוספים
105
.
השפעות כלכליות:
106
.
השימוש בחומרי ההעשרה לצד איסור פעולות ההשחתה עשוי להוביל לצמיחה בפריון הכולל
של תעשיית
בשר החזירים ב
משק הישראלי.
פעולות
אלו מצד המגדלים אמורים לשפר את רווחת החזירים בזמן גידולם
וכפועל יוצא מכך לשפר את איכות הבשר ולהוסיף 3 ק"ג תוצר בשר לכל ראש (
200,000
*
3
=
600,000
ק"ג יותר
בשנה).כאשרהיצעבשרהחזיריםיעלה,
ככלהנראה
תיראהירידהב
מחירו
לצרכןעדלשיווימשקלחדש.מבחינת
הרווחה החברתית –
גם עודף הצרכן וגם עודף היצרן יגדלו ככל שההיצע יעלה, המגדלים והצרכנים ירוויחו
משיפור רווחת
החזירים.
107
.
חשב לציין שייתכן והעליה במשקל תיווצר
עקב קיומם של האיברים שאותם כעת על פי חלופה זו, אסור
להשחית, ולא ייראה שינוי בשיוויהמשקל, כך שתישמר יציבות מחירים.
108
.
השפעות סביבתיות:
108.1
.
השימוש בפלסטיק מהווה סכנה סביבתית, שכן יש לו השפעות שליליות על הסביבה
לאור תהליך
הייצור שלו
והטיפול בפסולתפלסטיק.
23
ז.
חלופה 2 –
החלת חובת הוכחה על המגדלים כלפי הרגולטור על הצורך בביצוע קיטום זנבות
ושיוףניבים
ז.1.
תיאורהחלופה
109
.
תיאור דרישות הרגולציה:
109.1
.
היום קיים איסור על קיטום ושיוף בחזיריות שמגדלות חזיריםעל רפד.
109.2
.
קיטום זנבות או שיוף ניבים בחזיריות שאינן מגדלות חזירים על רפד מחייבים טיפול במשככי
כאבים וגיוס עובד מיומן לשם ביצוען
בחזיר עד גיל שבעה ימים.
מעל גיל שבעה ימים חייב בעל החזירייה
באישו
ר וטרינר.
העובדחייב לדווחלבעלהחזירייה על ביצועהפעולהוסיבותיה.
109.3
.
בחלופה זו, חובת ההוכחה על
כל
פעולת שיוף או קיטום תעבור מדיווח לבעל החזירייה, לדיווח
לרגולטור,ללא קשרלגיל החזיר.האיסור בחזיריות המגדלותחזירים על רפד ישמר.
110
.
תיאור אופןההתערבות:
110.1
.
מנגנון
ציית אוהסבר: צי
ות לאיסור או הסבר
למפקחים על אי הציות.
110.2
.
איסור פעילות בחזיריותהמגדלות חזירים על רפד.
111
.
תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
111.1
.
ציית, או הסבר:המגדלים ידרשו להוכיח לרגולטור כי אכןיש פגיעה ברווחת החזירים.
112
.
מערךהפיקוח והאכיפה:
112.1
.
מנגנון ציית או הסבר
ידרוש את תשומת לב הרגולטור וסביר כי יידרש תקן כדי לפקח באופן קבוע
על
המגדלים.
113
.
משאבים:
113.1
.
תקן של איש מטה שיפקח עלהדרישות ויבחן האםהייתההצדקהלקיטום זנבות או שיוף ניבים.
ז.2.
השפעהעל הבעיה ועל הסיכונים
114
.
לפי חלופה זו לא תהיה פגיעה ברווחת
החזירים שלא לצורך. כאשר
יש חובת הוכחה לצורך בביצוע פעולות
השחתה ב
חזירים, אין סיכון לפצוע
את החזיר מבלי להוכיח כי קיימת תמורה אחרת
לרווחתו.
כלומר קיטום
הזנבות ושיוףהניבים יעשה רקבתנאי
ש
קיום ה
סיכון הוכח.
ז.3.
עלויות
(למשק
ולממשלה)
115
.
הכנת התאים
המוכיחים כי נגר
מה פציעה עקב קיומם של ניבים או זנבות, תגרור
תוספת עלות בדרישות
הרגולציה
בקירוב
שלכ-
1.3
מיליון
₪
בשנה.זאתכיוון
שביצועהבדיקהע
ל-ידיהרגולטורדורשתמה
מגדליםזמן
ועבודה
, זאת בנוסף לעלות הפעלת הפיקוח.
ז.4.
אינטרסים ציבוריים נוספים
116
.
השפעות כלכליות:
116.1
.
מנגנון ציית או הסבר עשוי להביא לכך שפחות חזירים יעברו פעולות השחתה ובכך תפוקת ייצור
הבשרעשויהלעלות.
24
117
.
השפעות סביבתיות:
117.1
.
ללא שינוי.
ח. בחירת שיטה רגולטורית – קיטום זנבותושיוףניבים
ח.1. השוואת תועלות ועלויותשלהשיטותהשונות
118
.
התועלת מחלופה 0
הינה עלות משקית נמוכה עקב חוסר השינוי במצב
הקיים כיום בשוק, אך היא מלווה
בחיסרון מרכזי בולט
במחינת
רווחת החזירים. כתוצאה מכך שהמגדלים יכולים לבצע את פעולות ה
השחתה
מתחתלגיל שבועימים
ולהתחמק מדרישותהרגולציהלדיווחלבעלהחזירייה ופיקוח וטרינרי.
119
.
התועלת מחלופה 1
הינה
שיפור רווחת החזירים
בהיבט של
איסור פע
ולות ההשחתה החיסרון העיקרי הוא
חוסר גמישות של המגדלים במקרי קיצון שבו הפעולה
נדרשת בעקבות
פציעות הדדיות של החזירים.
בנוסף,
תנאי לקיום רגולציה זוהוא הרחבת תאיהחזירים והקטנת הצפיפות
, תנאיהמייקר אתהחלופה.
120
.
התועלתמחלופה2
היא
שיפור ברווחתהחזירים,
מכיוון שלאתעשה פעולתהשחתה
שלא לצורך
מוכח.
121
.
להלן טבלת עלויות הרגולציה:
חלופה
חלופה0 קיטום ושיוף
חלופה1 קיטום ושיוף
חלופה2קיטום ושיוף
עלויות עלות שנתית מצרפית עלות שנתית מצרפית עלות שנתית מצרפית
רכוש קבוע
₪ 50,579
₪ 50,579
₪ 41,653
עלות שוטפת
₪ 593,714
₪ 3,142,254
1,233,519
₪
סךהכל
₪ 644,293
₪ 3,192,833
₪ 1,275,172
ח.2.
החלופה הנבחרת לעניין
קיטום זנבות ושיוף ניבים
הינה חלופה 0 – ללא שינוי במצב הקיים.
כלומר,
המגדלים
ידרשו לעמוד בדרישות התקנות הקיימות כיום. השיקול העיקרי בבחירת חלופה זו הוא העדר האפשרות
להגדלתשטחיגידוללחזיריםבישראל.יישומןשלחלופות1ו-2
ללאהגדלתהשטחהמותרלגידולעלוללהוביל
לעלייהבפציעותולפגיעהמשמעותיתברווחתהחזירים.הדרישהלחובתהוכחה
לאהוכיחהאתעצמהכתורמת
להפחתהשל פעולות קיטום הזנבות ושיוף הניבים במדינות
האיחוד האירופי בהן היאקיימת.
חלק ד – בחירתשיטה רגולטורית
: סירוס
ט. חלופה0– ללא שינוי במדיניותהנוכחית
א.9. תיאורהחלופה
25
122
.
היום ניתן לבצע סירוס כירורגי בחזירים ובתנאי שהמגדל עומד בדרישות הרגולציה. הפעולה אפשרית עד
גילשבעהימיםעל-
ידיעובדמיומןותחתמשככיכאבים.אםהפעולהנעשיתלאחרגילשבעהימים,נדרשאישור
מרופאוטרינר,אלחוששלהמקוםוטיפולבמשככיכאבים.לאחרהפעולהעלהעובדלדווחלבעלהחזירייהבכתב
על ביצועה וסיבותיה.
123
.
תיאור דרישות הרגולציה:
123.1
.
סירוס כירורגי יישאר מותר.
123.2
.
עד גיל שבעה ימים:הפעולה תבוצעעל-
ידיעובד מיומן בלבדותחת טיפול במשככי כאבים.
123.3
.
גיל שבעה ימים ומעלה: הפעולה תבוצע באישור רופא וטרינר, על-ידי עובד מיומן, תחת אלחוש
שביצע רופא וטרינר
וטיפול במשככי כאבים. בנוסף, יש לדווח בכתב על הפעולה לבעל החזירייה ועל
סיבותיה.
124
.
תיאור אופןההתערבות:
124.1
.
נורמה מחייבת –
תקני תהליךלסירוס.
124.2
.
נורמה מחייבת –
חובת דיווחלבעל החזירייהעל ביצוע הפעולהבחזיר שגילו עולה על שבעה ימים.
124.3
.
אישור מראש –
חובת הכשרהלעובד מיומן.
125
.
תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
125.1
.
המידע ימשיך להיאסףעל-ידיהרגולטור תוך פעולות הפיקוח ומילוי דוחות אי-
התאמה.
126
.
מערךהפיקוח והאכיפה:
126.1
.
הפיקוח יישאר זהה
ויתבצע ע"י
הרגולטור.
127
.
משאבים:
127.1
.
ללא משאבים נוספים.
א.
10
.
תיאור הסיכונים כיום
128
.
בחלופהזו, ימשיך הסירוס הכירורגי של כללהחזירים הזכרים בישראל.
א.
11
.
עלויות
(למשק
ולממשלה)
129
.
עלות הפעולה למשק עומדת על כ-
300
אלף ₪
בשנה.
א.
12
.
אינטרסים ציבוריים נוספים
130
.
השפעות כלכליות:
130.1
.
ללא שינוי.
131
.
השפעות סביבתיות:
131.1
.
ללא שינוי.
י.
חלופה1– איסורסירוס כירורגי
26
י.1.
תיאורהחלופה
132
.
תיאור דרישות הרגולציה:
132.1
.
הרגולציה תאסור על מגדלי חזירים לבצע סירוס כירורגי בחזירים
ותחייב אותם לעבור לסירוס
אימונולוגי.
132.2
.
עלהמגדלים תהיה החובה להחזיק תרופותומזרקים כנגד שוק אנפילקטי.
133
.
תיאור אופןההתערבות:
134
.
איסור פעילות
סירוס כירורגי)(.
135
.
נורמה מחייבת – תקן תהליך(החזקת תרופות וציוד רפואי.)
136
.
תיאור הבקרה והטיפולבמידע:
136.1
.
המידע ימשיך להיאסףעל-ידיהרגולטור תוך פעולות הפיקוח ומילוי דוחות אי-
התאמה.
137
.
מערךהפיקוח והאכיפה:
137.1
.
הפיקוחיישארזהה
ויתבצעע"יהרגולטור ,כאשר
עלהמפקחיםתהיההאחריותלאכוףאתאיסור
הסירוס האימונולוגי. בנוסף, על המפקח יהיה לוודא כי קיימת החזקה של תרופות נגד שוק אנפילקטי.
הביקורות של הרגולטור יתבצעו באופן שנתי בכל משק.
137.2
.
משק שאינועומד בדרישות, יידרשלתקן את אי ההתאמות ויעבור ביקורותנוספות במהלךהשנה.
137.3
.
כחמ
ישה אחוז
ים מה
משקים ה
מפוקחים יעברו ביקורת פעמיים בשנה, כאשר הביקורת השנייה
תהיה ביקורתפתע.
138
.
משאבים:
138.1
.
ללא שינוי.
י.2.
השפעהעל הבעיה ועל הסיכונים
139
.
איסור סירוס כירורגי מתייחס לסיכון שבפגיעה ברווחת החזירים. באיסור פעולת סירוס כירורגי
, יצומצם
כאבם שלהחזירים מעצם הפעולהעצמה.
140
.
אולם
באיסור הפעולה אנו יוצרים סיכונים חדשים,
שכן
פעולת הסירוס מתבצעת לרוב על מנת למנוע טעם
לוואי חזק בבשר החזיר הנוצר מפעילות הורמונאלית גבוהה. לשם מניעת הפגיעה באיכות הבשר המגדלים
ישתמשו בסירוס
אימונולוגי.
הסירוס האימונולוגי עשוי לגרום לחזירים להיכנס
לשוק אנפילקטי לאחר קבלת
הזריקה.
לכן,
המגדלים יידרשו להחזיק זריקות
דקסמטזון
, כדי להפסיק
את תגובת השוק
האנפילקטי
ברגע
שהוא מתרחש.
חומר זו מכיל סטרואידים ובעצם יוצר סיכון בריאותי
ל
ציבור
הצרכנים ועלול לקצר את חיי
החזיר בעקבות עלייה מהירה במשקל.
מכיוון שבישראל לא שוחטים חזיר לפני גיל חמישה חודשים ולסירוס אימונולוגי יש תוקף של כ-חמישה
חודשים, יש צורך להזריק את
ה
חומר
פעם שלישית כאשרהחזיר בוגר. תפיסה שלחזיר בוגר לכשעצמה
פוגעת
ברווחתו, מכיוון שהחזיר נכנס לסטרס בזמן לכידתו. בנוסף, קיים סיכון לשלומו של מבצע הפעולה25
. גיל
. 25
Technical information
Improvac:
(n.d.).
.
Zoetis
27
השחיטה הממוצע היום בחזירים הוא בערך שישה חודשים. הרצון
להימנע
מתופעות
לוואי בבשר החזיר
והשימוש בסטרואידים, המגביר את קצ
ב
גדילת החיה, עשוי לגרום לכך שבאופן ממוצע ישחטו את החזירים
בגיל צעיר יותר.
קיצור
חיי החזירהואלמעשה
פגיעהישירה ברווחתו
, שכן תוחלת החיים של
ו
תקטן.
עם זאת,
לפי מחקרים רבים, החיסון האימונולוגי אינו גורם לכך שהחזירים נשחטים בגיל צעיר יותר.
26
עלויות
(למשק
ולממשלה)
140.1
.
עלות חלופה זו היא כ-
5.7
מיליון ₪
בשנה כאשר העלות העיקרית היא קנייה של
חומר הסירוס
האימונולוגיותרופה כנגד שוק אנפילקטי.
עלות זו צפויה לעלותעםהעלייה בריכוזיות בשוק.
י.3.
אינטרסים ציבוריים נוספים
141
.
השפעות כלכליות:
141.1
.
לפי המחקרים שנסקרו בדו"ח זה,
איסור סירוס כירורגי בלבד עשוי לעלות את משקל החזירים
בשלושק"גבממוצע.לפיחישובשל200,000
ראשבשנהזהיגביר אתהיצעהבשרבתעשייהזובכ-
600,000
ק"ג בשנה. הגידול בהיצע
יגדיל את הרווחה החברתית גם מצד הצרכנים וגם מצד היצרנים. אולם חשוב
לציין כי לא ניתן לדעת עד כמה העלייה נובעת באמת מהשמנת החיה ולא מקיומם של האיברים
שאינם
קיימים בשקילת חזיר שעבר סירוס כירורגי.
141.2
.
נכוןלהיום,קייםאישור
רק
לשימושבחומראחדלסירוסאימונול
וגי,כאשררקחברהאחתמייצרת
אותו.איסורשימושבסירוסכירורגיוחובתהשימושבסירוסאימונולוגיתייצרבעייתריכוזיותבאופןישיר.
בהתאם,
מחיר הסירוס האימונולוגי צפוילעלות
באופן חד משתי סיבות:
141.2.1
. ה
גידול ב
ביקוש לסירוס אימונולוגי מטעמיהאיסור בסירוס כירורגי.
141.2.2
.הגידול בביקוש בשוק ריכוזי-מונופוליסטי.
142
.
השפעות סביבתיות:
142.1
.
תהליך יצור של חומרים כימיים מלו
וה בהשפעות שליליות על הסביבה לאור זיהום
של המערכת
האקולוגית.
יא.בחירת שיטה רגולטורית - סירוס
יא.1.השוואת תועלות ועלויותשלהשיטותהשונות
143
.
התועלתמחלופה0הינהגמישותשלהמגדליםבהחלטהאיךלבצעאתפעולתהסירוסשמתבטא
ת
גםבעלות
כלכלית נמוכה מצ
ידם, אך היא מלווה בחיסרון מרכזי בולט
שלפגיעה ברווחת
החזירים.
26Effectsofslaughter time post-second injection on carcasscutting yieldsand bacon characteristics of immunologically
castrated male pigs.
28
144
.
התועלתמחלופה1
הינהשמירהעלרווחתחייהחזיריםתוךכדימניעתטעםלוואישלהבשר,אךהיאמלווה
בחיסרוןמרכזי
המתייחסלתופעותהלוואישלהחיסוןהאימונולוגיהגוררגםעלויותכלכליותגבוהות,גםסכנת
ריכוזיות בשוקהחיסונים וגם סיכוןלחיי החזירים בשל שוק אנפילקטי.
145
.
להלן טבלת עלויות הרגולציה:
חלופה
חלופה0סירוס
חלופה1סירוס
עלויות עלות שנתית מצרפית עלות שנתית מצרפית
רכוש קבוע
₪ 10,237
₪ -
עלות שוטפת
₪ 291,181
₪ 5,803,445
סךהכל
₪ 301,417
₪ 5,803,445
יא.2.השיטה הרגולטוריתהנבחרת
החלופה הנבחרת לעניין
סירוס חזירים
הינה חלופה 0 – ללא שינוי במצב הקיים.
כלומר,
המגדלים
ידרשו
לעמוד בדרישות התקנות הקיימות כיום. השיקולים המרכזיים בבחירת חלופה זו
נובעים מתופעות
הלוואי
של החיסון האימונולוגי
. חיסון זה גורר עלויות כלכליות גבוהות ו
עלול להוביל ל
סכנת ריכוזיות בשוק
החיסונים
.יתרעלכן,בהיבטבריאותורווחתהחזירים,החיסוןעלוללגרוםלשוקאנפילקטי
(תגובהאלרגית
מסכנת חיים). תגובה קיצונית זו נמדדה
בכ-
10%
מבע"ח אשר חוסנו27
.
בנוסף, במשקים בארץ בהם נעשה
שימוש בחיסון אימונולוגי, נמצא כיבחלק מבשרהחזיר שהופק מחזירים שחוסנו
התפתחטעם לוואי.
27
כנסתישראל (n.d.). .פרוטוקול ישיבתועדה .
29
חלקו –החלופה הנבחרת
146
.
בהתאם לממצאי הדו"ח ולבחינת החלופות האפשריות,
ההחלטה להותיר את רכיבי הרגולציה ללא שינוי
נובעת מהערכת ההשפעה הכוללת שלחלופותאפשריות, שהצביעהעל כך כי שינוי מהותינוסף במבנההחקיקה
עלולליצורהכבדהכלכלית שאינה הכרחית,ולפגועבאיזוןהעדיןביןרווחתבעליהחייםלביןהיתכנותכלכלית,
זאת,בנוסףלממצאיהסקירההבינלאומיתשהצביעועלכךשתנאירווחתהחזיריםבישראלנמניםעםהגבוהים
בעולם. שמירה על המצב הקיים מהווה המשך עמידה בסטנדרטי הרווחה הבינלאומיים,
תוך צמצום הצורך
בהתערבות מחייבת נוספת מצדהמדינה.
30
נספח – המתודולוגיה
של התהליך
א. תיאור התהליך,המתודולוגיהוהגורמים שלקחובוחלק
1.
פגישתהתנעהל
תהליךהעבודהלבחינתהשפעותהרגולציההתקיימהבתאריךה-
31.12.2021
ישיבתהתנעהעם
ד"ר
חןהניג
,מנהל
תאגףרווחתבע
ליחייםבשירותים
הווטרינריים
ורו"חחןטלמנהלתתחוםמדיניותרגולציה
ושיתוף ציבור לשעבר בפגישההוגדרו מטרות הפרויקט וגבולותהגזרה שלהבעיה אותה רוצים לבחון..
2.
כדי למפות את התהליך הקיים ומיפוי הפערים הקיימים נעשו מספר פגישות וסיורים עם מגדלי חזירים, אגף
תכנוןובנייה במשרד החקלא
ותובעלי עניין נוספיםהקשוריםלנושאזה.
2.1
.
בתאריך ה-
24.01.2022
נערך סיור באעבלין עם שני
מגדלי חזירים
(המשק הקטן ביותר והמשק הגדול
ביותר)
בשביללהבין בצורה איכותיתוממוקדת אתהמצב כיום במשקי גידול חזירים.
2.2
.
בתאריךה-
03.02.2022
נערכהפגישהעםמר חייםאילת,יועץ סביבתילמשקיגידולחזיריםאשרמלווה
אתהמגדלים בקבלת היתרי בנייה,
מתהליךהכנת תוכניתהתב"ע ועד לאישורהסופי.
3.
בתאריךה-
10.02.2022
התקיימה שיחהעם יוחאיתירוש,מנהלתחוםמידע,הרשותלתכנוןבמשרדהחקלאות
על מנת להבין מהצדהרגולטוריאת תהליך קבלת היתר הבנייה.
4.
לצורך בניית החלופותוהבנתהנתונים בצורה מיטבית התקיימו מספר פגישות נוספות.
4.1
.
ב-
08.06.2022
וב-
16.02.2022
צוות מדיניות רגולציה ערך פגישות עם אגף רווחת
בעלי חיים
בשירותים
הווטרינריםי,
על מנת לדון בממצאיםמהפגישות, ממחקרומסקירה ביןלאומית.
RIA
4.2
.
ב-
24.06.2022
התקיים דיון עם
ארגון תנו לחיות לחיות בנושא דוח ה-
שנמצא בשלבים מתקדמים
של כתיבה.
4.3
.
בתאריך10.3.2025
התקייםשיחחוזר
עם
מרביתמגדליהחזיריםבאעבלין
בנוגעלכימותהעלויותונמצא
שלא
היה שונימהכימות
שהתבצעב2022,למעט
השוני במע"מ.
4.4
.
לאורחילופיהמנכ"לים,לאהיהניתןלהשליםאתהדו"ח
ועלכןהתהליךהותנעמחדשב
סוף
שנת2024
.
31
ב.
רשימתמקורותוחומרים
5.
תקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (גידול חזירים והחזקתם לצרכים חקלאיים), תשע"ה-
2015
"(תקנות רווחתחזירים", או"
התקנות.)"
6.
חוק איסור גידול
חזיר תשכ"ב-
1962
"(חוקאיסורגידול חזיר", או"
החוק.)"
7.
חוק בשר ומוצריו תשנ"ד-
1994
"(חוק איסור יבואחזיר)"
.
8.
הצעתחוקצערבעליחיים(הגנהעלבעליחיים)(תיקון-גידולחזיריםוהחזקתםלצרכיםחקלאיים),התשפ"ב-
2021
9.
דו"ח צוותהבדיקה –
רפורמה סביבתית בענףהחזיריות, אפריל 2012
.
10
.
במהלךהדו"
ח השתמ
שו ב
נתונים מהלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה.
11
.
דוחות אי-
התאמה וביקורת, השירותיםהווטרינרים.
12
.
תקנות גידולחזירים- האיחודהאירופי, ניו-זילנד דנמרק.,
13
.
דוח מדען מסכםחזירים, ליאת מורגן.
14
.
בג"ץ927/18
תנולחיות לחיותנ'משרד החקלאות ופיתוחהכפר.
15
.
חיפה-
5903
תנו לחיותלחיות,עמותהנ' בני סלים אליאס בע"מ וג'יריסג'רג'ורה.
16
.
ת"א-
6522
תנו לחיות לחיות,עמותה נ' בניעבדוחקלאות ומסחר בע"מ ואח' (פברואר 2021
.)
17
.
חיפה-
6522
תנו לחיותלחיות,עמותהנ' סלים בולוס (מרץ2021
.)
18
.
קריות-
7594
תנולחיות לחיות,עמותהנ' י.ע.ר שווק, אוריתיעקובוביץ' ועוזי יעקבוביץ' (ספטמבר 2021
.)
19
.
ממשלתבריטניה(2007)..תקנותרווחתבעלי
החייםהמשקיים(אנגליה)AnimalsFarmedofWelfareThe–
(England) Regulations 2007
20
.
האיחודהאירופי (2008). .
הוראת מועצתהאיחוד האירופי 2008/120
EC
/
, בדבר קביעת סטנדרטים מינימליים
לרווחתחזירים.
21. Hunter,2001, The relationship between tail biting in pigs, docking procedureand other
management practices
22. Phasing out pig tail docking in theEU -present state, challenges and possibilities, BMC, 2018.
23. Hansson, M., & Lundeheim, N. (2012). Facial lesions in piglets with intact or grindedteeth. Acta
VeterinariaScandinavica, 54(1), 1-4.Animal WelfareAct
24. Laying down minimum standards fortheprotection ofpigs, Article3, 9.
25. European Food Safety Authority (EFSA). (2022). Welfareof pigs on farm.EFSAJournal,20(10),
e07421.